פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 256 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום ראשון, כ' בתמוז התשפ"ו (05 ביולי 2026), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> סיור במפעלי תעשייה בצפון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: תמר ניב – עוזרת ראשית לממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, משרד העבודה דנה שטרית – מנהלת תחום בכיר, משרד החקלאות מיכל וקסמן חילי – מנהלת אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים שקד גולדמן – מנהל מרחב צפון, התאחדות התעשיינים ליאור כוכבי – מנהל קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים מיכל צורן – מנהלת קשרים בין-לאומיים, איגוד התעשייה הקיבוצית, התאחדות התעשיינים נורית לוין גלעד – בעלים, מנכ"ל, מפעל פרופאל יובל עסיס – מהנדס, מפעל פרופאל דורון שני – מנהל תפעול, פרופאל מנשה תמיר – בעלים, מנכ"ל עשת אילון אמנון תמיר – מנהל ייצור, עשת אילון שמעון מלכה – דובר הוועדה, יועץ חברת הכנסת חוה אתי עטייה מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור במפעלי תעשייה בצפון << נושא >> (1. חדר ישיבות מפעל פרופאל בע"ם) << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> תודה רבה לכל מי שהגיע ליום החשוב הזה, גם מבחינת התאחדות התעשיינים, מבחינת המפעל כמובן. זו גם הוועדה עצמה. הזדמנות לשקף את הפעילות ואת האתגרים של התעשייה עצמה. אנחנו מכירים את הוועדה, נמצאים בה. מיכל היא חברת קבע. אנחנו נעשה עכשיו את הדיון הראשוני. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב לכולם, שלום לכולם. אחר כך נעשה סבב. אנחנו מודים לכם על הביקור החשוב. כמו שאנחנו אומרים, אין כמו מראה עיניים, אין כמו השטח. באנו לראות את הפעילות שלכם, את האתגרים שניצבים לפניכם. זה לא פשוט, אתם פה בקו העימות ועברתם, אני בטוחה, מהקורונה, שלוש מלחמות. מחרבות ברזל, עם כלביא. אנחנו רואים שכל הזמן מתריעים ומתריעים. אין ספק, מה שראיתי כאן, את האוטומציה, את החדשנות שלכם. הראיתם לנו שגשוג, קצת מתחיל הכול לפרוח ולשגשג. לא שמעתי דברים שאתם מלינים על משהו. בוועדה אצלינו היא משמיעה את קולכם, מה ניתן לשפר ולתקן. אנחנו כאן, הגענו כדי להיות קשובים לכם. ללמוד כפי שאמרתי. אין כמו לבוא לשטח, לראות ולחוות. תודה לכם. אנחנו תמיד כאן לרשותכם אם תרצו. תודה לך גם על הסקירה המקצועית. אנחנו רואים שאתם בלב ובנפש ציונים. סיפרת לנו על אבא שלך, על הרעיון היצירתי של הקמת המפעל. אנחנו מאחלים לכם הצלחה רבה ושרק תלכו ותפרחו, תשגשגו ותביאו פרנסה, שיבואו הרבה ויגיעו לכאן ויהיה טוב לעבוד פה. זה קשה. גם - - - זה מאוד קשה. יש גאוות יחידה. אני מאחלת לכם בהצלחה. נעשה סבב. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> עו"ד תמר ניב. ממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הממשק שלך עם התעשיינים פחות או יותר? << דובר >> תמר ניב: << דובר >> אנחנו כתובת לתלונות של עובדים. יש עובדים רבים מאוד שפונים אלינו, גם בדברים שקשורים לחוקי העבודה, גם בדברים שקשורים לקליטה שלהם בארץ. לשפה, מגורים, מידע. בתחום האחריות שלנו כל מה שקשור לחוקי עבודה. פונים אלינו מעסיקים רבים מאוד בשאלות. איך להעסיק אותם, מה מותר, מה אסור? זה תהליך, גם להם, חלקם פעם ראשונה שהם נמצאים בארץ ולא יודעים כל כך מה הם אמורים לעשות. גם המעסיקים, בשבילם זו חוויה ראשונית לקלוט אותם. בדברים מסוימים אנחנו מעבירים עובדים צמוד לרשות האוכלוסין וההגירה שאחראית לכל מה שקשור לוויזה, אשרות, תנאי מגורים. שמחה מאוד להיות כאן. היה מרתק. << דובר >> דני אבנר: << דובר >> את ממשרד הכלכלה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא. משרד העבודה והרווחה. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> אני ממשרד העבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה רוצה להציג את עצמך? << דובר >> דני אבנר: << דובר >> שמי דני אבנר, חברת פרופאל. במקור מנהל היצוא, האקספורט. מילה על הניסיון ביצוא. הוטל עליי לטפל ביבוא של העובדים הזרים. אני מלווה את כל התהליך, משליחת בקשה לגברת דיאמנט שתמליץ עלינו, ועד ביום רביעי בשדה תעופה פיזית, לקבל את העובדים ולהביא אותם לפה. << דובר >> דורון שני: << דובר >> אני דורון. אני המנהל תפעול. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> דיקלה, מנהלת הוועדה לעובדים זרים. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> אני שרה דיאמנט, משרד הכלכלה. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> שקד גולדמן, מנהל מרחב צפון מהתאחדות התעשיינים. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> מיכל צורן, איגוד התעשייה הקיבוצית. אני מקיבוץ סאסא וכל המלחמה טיפלתי במפעלים החיוניים בקו עימות, מה ששקד אמר. עבדו בגדול וגם ייבאו הרבה יותר מזה, קהילה על הקהילות שלהם, מאחר והיישובים היו מפונים. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> חירפה את נפשה כל יום בכבישים. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> אני ראש הצח"י של סאסא וסגן הרבש"ץ ובעלי בכיתת כוננות. היו 30 אנשים. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 30 אנשים נשארו. << דובר >> דני אבנר: << דובר >> איפה את גרה? בסאסא. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> בסאסא יש שלושה מפעלים חיוניים. אחד מהם פלסן, שקיבל ארבעה קורנטים. סאסא הייתה נשגבת מאוד בגלל המפעל הביטחוני שלה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> איגוד התעשייה הקיבוצית זו התאחדות התעשיינים. כולנו נציגים של התאחדות התעשיינים. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> אנחנו של מיכל. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> התאחדות התעשיינים. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> המפעלים החיוניים בקו העימות, פרט מטורף, 20 מיליארד שקל מכירות שנתי. המעסיק הפרטי הגדול ביותר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זו הזדמנות ללכת לשם. נשמע מעניין מאוד. << דובר >> דנה שטרית: << דובר >> דנה שטרית, משרד החקלאות. ספציפית לחלק הזה אני לא קשורה. בהמשך הסיור אני אהיה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> לעובדים זרים היא קשורה. << דובר >> דנה שטרית: << דובר >> לעובדים זרים. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> ליאור כוכבי, מנהל קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> נורית לוין גלעד. בעלים ומנכ"ל משותף של פרופאל. << דובר >> יובל עסיס: << דובר >> יובל עסיס, מהנדס המפעל פרופאל. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נתחיל במצגת. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> (הצגת מצגת) ברוכים הבאים. מאוד חשוב לנו היום הזה, האירוח שלכם ולהראות לכם איך באה לידי ביטוי תעשייה בגבול הצפון בדגש על הנושא של מצוקת עובדים. עשיתם פה סיבוב, לא ראיתם פה עובדים רבים. בפרופאל אין עובדים רבים. אנחנו מתחילת הדרך מאמינים בטכנולוגיה מאוד מתקדמת, אוטומציה, ולעשות את הדברים כמה שיותר בעזרת המכונות ועדיין אנחנו צריכים עובדים. העובדים זה לב העניין. המפעל הוא מפעל משפחתי וכך התחושה שלנו עם העובדים וגם עם העובדים הזרים נוצר קשר מאוד חם. אין לנו עובדים רבים כל כך היום. אנחנו נדאג למכונות והכול, אנחנו צריכים שהעובדים שלנו ידעו להשתלב במערכת ולעשות את העבודה כמו שצריך כדי שהמפעל יוכל להתקדם. זו אחת הבעיות המשמעותיות שיש לתעשייה בכלל ולצפון בפרט. ברוכים הבאים. אני אציג את פרופאל. אני אסביר במילה, שתיים, מה זה אומר אלומיניום. שליש מקליפת כדור הארץ זה אלומיניום. כך הוא נראה. זה במקום שיש אלומיניום רב, זה עופרות אדומות. בצורה הבסיסית שהוא נמצא הוא נקרא בוקסיט. כשאנחנו רוצים להמיר אותו לחומר גלם לתהליך שיכולים לייצר בו אלומיניום, אנחנו עושים שימוש באנרגיה בכמויות מאוד גבוהות והתהליך עצמו, יש לו צריכה אנרגטית גבוהה וגם מאוד מזהם, מעבר לעובדה שתעשיית הבנייה היא אחת המזהמים הגדולים. האלומיניום בתוך תעשיית הבנייה, אם הוא לא אלומיניום ממוחזר, הוא חומר מזהם. מעבר לזה שכורים, יש לנו את החומר. אם אנחנו נקבור אותו באדמה במקום למחזר אותו, אנחנו יוצרים נזקים סביבתיים. זה מתייחס לאחד מהדברים שמובילים אותנו שאתם רואים פה, זה נושא של הסביבה. הקידמה מתבטאת בטכנולוגיה, והאיכות, שזו חובה לכל מפעל. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה ליד ים המלח כל - - - << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> לא. זה מהעולם. כורים את האלומיניום בעולם, במקום שבו זה 30% ממוצע, יש מקומות יש יותר. שם כורים אותו. צריכים להעביר אותו משם למקומות שהאנרגיה זולה. כדי להפוך את הבוקסיט הזה לאלומינה, זה החומר גלם של האלומיניום, זה תהליך שדורש אנרגיה רבה. הוא מנוקה במקום אחד, מועבר למקום אחר. זה תהליך ארוך עד שמייצרים את הבול, וראיתם איך אנחנו עושים את זה כאן. מה זה פרופיל אלומיניום? אם תסתכלו סביבכם פה, אתם תראו פרופילים של אלומיניום רבים. הסרגל הזה הוא פרופיל אלומיניום שזה המוצר. זה מוט שיש בו חתך זהה לכל האורך שלו והוא עשוי מסגסוגת אלומיניום. עד למוצר כזה וכל המוצרים שאתם רואים פה מסביב ומוצרים מאוד גדולים. זה המוצר הגדול שעשינו, זה קיר מסך, עמוד 300 בגודל הזה, וצבוע בצבע הירוק שראיתם שצבעו שם את הפרופילים והוא מייצג גם את פרופאל, אנחנו מאמינים בתעשייה ירוקה. דוגמאות לכל מיני פרופילים, אפשר לראות כאן. קצת מחברת אתכם למה שמייצרים פה. אלה מוצרים, זה בכוונה התמונה הזו, זו הפרגולה של הפרופילים הירוקים, כך היא נראית. קירות מסך, פרויקטים מאוד גדולים. יש מחלקות שהיינו בהן ויש מחלקות שלא היינו בהן. אני רוצה להראות לכם את מפעל המחזור. שאלתם אותי עליו ולא הגענו לשם. זו פסולת אלומיניום שאנחנו מקבלים אותה. נכנסת פה לקו, נחתכת לחתיכות מאוד קטנות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כאן זה מנקה? מה שסיפרת לנו שזה מנקה את החומר? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> כן. זה נחתך לחתיכות קטנות, רץ פה בקו. אדם מסדר, אם צריך, אם חומר נתקע. החומר עובר פלסטיק, עף קדימה. זה אקס-ריי, הוא בודק אבץ, בודק את המספר הסגולי של החתיכה. אם זה לא תואם לאלומיניום הוא מעיף אותה. כל חומר שעף פה בתהליך, נמכר למפעלי מחזור ברמות שונות. שום דבר לא נזרק סתם. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> זה מפעל נוסף או שזה מתוך - - - << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> זה קו. הכול פה. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> זה קו. הכול תחת אותו - - - << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> הכול תחת פרופאל. שאר התהליכים, ראינו. זה הבול אלומיניום, איך הוא נכנס למכבש. נדחף פנימה דרך התבנית. זה האינגות שנכנסו לבית יציקה. פה היינו. כאן האלומיניום, לא ראינו את זה, איך שהוא נוזלי ואיך הוא נוזל, זה מבט מלמעלה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> ראינו את זה שם על המדרגות. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> מי שעלה למדרגה, ראה את המצב הזה. פה הוא מתקרר, מערכת קירוב במים, מקררת אותו ונוצרים בולי אלומיניום. זה מעט אנשים, טכנולוגיה רבה, יש אפשרות היום פה מהמחשב, לשלוט בכל שלב בתהליך הייצור. פה בולי האלומיניום האלה יוצאים ויעברו תהליך של הקשייה וחזרה לאקסטרודר. כל הפחת מהאקסטרודר גם נכנס חזרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ה-AI גם משתלב פה? אמרת טכנולוגיה רבה. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> ה-AI לא מספיק. עדיין לא מספיק. אנחנו בתחילת התהליכים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> ההתאחדות, אתם עושים משהו עם AI? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אנחנו עושים הרבה. ה-AI לא נותן מענה לאותם עובדים לא מקצועיים. אלה לא עובדים קבוצה ד' וגם לא קבוצה ג'. הוא נותן יותר מענה בוודאי לעבודות שהן צווארון לבן. זה לא נותן מענה לכל המחסור פה ולכל המחסור שאנחנו מדברים בתעשייה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> עבודת כפיים לא. כן אולי טכנולוגיה שתחסוך את העובדים. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> טכנולוגיה שתחתוך לעובדים, AI זה לא. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> זה ברמה מאוד מתקדמת של רובוטים שיחליפו אנשים. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> רובוטים וקובוטים. זה קווים מתקדמים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא השלב. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אנחנו לא בשלב הזה, למרות שאפשר. אנחנו מנסים לראות איך אנחנו כן מכניסים קצת, צריכים להיכנס. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> יש לכם רובוט של AI שנמצאים שקנו במפעלים ואתם יכולים להכניס אליכם? << דובר >> דורון שני: << דובר >> במתחרים שלנו? << דובר >> תמר ניב: << דובר >> לא. מהבחינה הזו שה-AI זה דבר שקיים במקומות שאתם זקוקים כדי להפעיל את המפעל. יש הבדל בין מי שצריך פיזית להרים דברים ולהזיז, שלזה ברור שאין פתרון. יש במכונות עצמן, טכנולוגיה שקיימת. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> לא כל טכנולוגיה זה AI. AI זה מופע מסוים של טכנולוגיה מתקדמת. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> בדיוק ליאור יצא. אחד הדברים שאנחנו ממש נלחמים עליהם, זה לקבל תקציבים להעלאת פריון. כל העניין הזה של להכניס קובוטים ולהכניס רובוטיקה לתוך הייצור, שכמובן נשלטת בבינה מלאכותית ומייעלת מאוד, גם את הנושא של ניצולות של חומרי גלם וכולי, אלה השקעות אדירות. המפעלים פה הם לא על - - - הם מפעלים יפים ומרוויחים. כדי להכניס כאלה תשתיות של 200,000 יורו ו-400,000 יורו, לפעמים גם מיליונים, צריך השקעות של המדינה. צריך תקציב ייעודי להשקעות לפריון. הוא חוזר ובגדול. כל העלאה של פריון חוזרת למדינה בגדול. תעשיינים של תעשייה מסורתית, יותר קשה להם להוציא את סכום ההשקעה הזה. מה שקורה פעמים רבות, עושים פלסטר על פלסטר ולא עושים אירוע השקעה גדול. - - - ושמאפשר אחר כך להכניס את הטכנולוגיות הכי מתקדמות. זה החלום שלנו, של כל - - - << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> אם מדברים על היום שאחרי המלחמה, זה מענקים לחדשנות, לפריון. - - - הפריון, אלה הכלים המרכזיים. גם מקובל ברוב העולם המערבי אצל רוב המתחרים. זו לא המצאה של ישראל. אלא מספרים שבעבר היו, עוד לפני המלחמה, שנים רבות לפני, גבוהים הרבה יותר. הם רק הצטמצמו. בזמן המלחמה, בשלוש השנים האלה, רוב התעשייה עסקה בלשרוד, לשמור, ופחות בפיתוח וחדשנות. אם רוצים לבוא יותר חזקים מהמלחמה ומחוזקים, אלה מענקים גדולים וחדשנות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה משרד הכלכלה? << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> זה בעיקר משרד הכלכלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רשות החדשנות גם. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אני אשווה וארים. יש לא מעט תעשיות בקו עימות שהחזירו או עצרו מענקים של רשות החדשנות ושל רשות ההשקעות בשלוש השנים האחרונות, הן לא יכלו לעמוד באבני הדרך. יש תוכנית עם אבני דרך. לא היו מסוגלים בגלל שהם התמודדו, גם בגלל שהם חיוניים צריך לספק ולספק. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> פחות ייצוא. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> מהנדסים רבים ירדו לרצפת ייצור לוודא שהתפעול עובד עם כל האתגרים. לא רק שהמפעלים פה לא נמצאים בקו האפס, אנחנו כל הזמן אומרים, הם נמצאים במינוס שתיים. השנתיים וחצי האלה עצרו אותם גם מלצמוח. הם סיפקו וסיפקו. בגלל שההתמקדות הייתה כל כך בזה כמפעל חיוני, לא הייתה את תשומת הלב הניהולית המספקת לייצוא, לחדשנות, הכנסה של הגדלת פריון כמו רובוטיקה וכולי. איזה ספק גרמני יבוא עכשיו לפרופאל או - - - כדי להקים רובוט? זה לא יקרה. אפילו עכשיו לא יקרה. צריך לקחת את הנקודה הזו בחשבון. זה מעבר להשקעה ולגבורה, זה גם מפעלים שהקריבו קצת את המחר. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> זה עולה גם מהדו"ח של משרד ראש הממשלה שיצא לפני שנה בנושא הטמעת בינה מלאכותית שישראל נמצאת מאחור וחייבת להדביק את הפער ונתנו רשימה של צעדים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> זה לא המקור. מבחינת מרכז ההשקעות אנחנו השקנו. המצבעה הזו שהיא חדשנית, מלווה על ידי מרכז ההשקעות. השקנו אותה בתחילת 2023. היינו אמורים לייצא. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> הכול נעצר. והמספרים שדורשים מכם והדיווחים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> זו בעיה שתצטרך להיפתר. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> לאנשים יש תדמית, משפט אחרון, שקו עימות הוא מיושן. הסיבה לזה היא לא חוסר יכולת וחוסר הבנה. יש פה אנשים ברמה מאוד גבוהה. הבעיה היא שההתמודדות של השנתיים וחצי אחרונות, היא יוצרת עוד נסיגה. לא בגלל שיש פה חוסר קדמה, אלא האתגרים פה קשים. לא אפשרו את זה. נקודה גדולה. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אני עוד בהצגה של פרופאל. חלק מהדברים שאנחנו מאמינים בו, הכול תחת קורת גג אחת. זו שליטה מלאה בתהליך. זה תהליך מעגלי, קשה להגיד משלב, מייצור בולי האלומיניום אצלנו. האקסטרוזיה, ייצור התבניות, הצבע, אנודייז, העיבוד. הכול אנחנו עושים פה אצלנו. היינו פה, אלה קווי הייצור, ייצור הפרופילים. פה אנחנו חוזרים לבית יציקה. זו פסולת. לא הגענו למקום הזה. המקום שבו לוקחים את הפסולת ומכניסים לתנור ההתכה. זה תנור ההתכה. אנחנו עדיים בבית היציקה. זו מחלקת ההנדסה. תכנון פרופילים חדשים, קווים חדשים, הבטחת איכות, עיבודים. המכונה האחרונה שהכנסנו זו מכונת לייזר. היא עשתה את הכיתוב הזה, עושה את העיבוד על הפרופיל. הכנסנו את זה לפני חצי שנה, את המכונה. המחסן האוטומטי. מפעל העיגון שלא הגענו אליו והמצבעה. כל זה מתבצע פה בפרופאל ומאפשר לנו שליטה מלאה בתהליך ומענה מלא ללקוח. במלחמה, שלושה ימים לא עבדנו. לא היינו בטוחים בדיוק במצב. הודענו לעובדים, היום לא עובדים, כל שאר הימים עבדנו. להגיד לכם שזו עבודה מלאה? זו לא עבודה מלאה. אנחנו יושבים באזור מפונה. פינו לנו אחוז ניכר מהעובדים. עובדים פלסטינים ביום אחד הפסיקו להגיע. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כמה היו לפני? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה עובדים היו? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> עובדים פלסטינים, היו שישה עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא הרבה. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> לא עובדים רבים. אנחנו מאמינים במגוון בדיוק בגלל הסיפור הזה. יום אחד פתאום לא יכולים להגיע עובדים פלסטינים, אנחנו לא יכולים לסבול מזה. אנחנו צריכים שיהיה לנו מגוון של - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רשת ביטחון. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> יש לנו עובדים מוסלמים, נוצרים, יהודים כמובן. הכול מכל. << דובר >> דני אבנר: << דובר >> יש פה צד"לניקים. עובדים מעולים, 25 שנים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> כמה תמונות שהמצלמות שלנו תפסו בזמן המלחמה, מצלמות היקפיות של המפעל. << דובר >> דני אבנר: << דובר >> את צריכה לכתוב בגדול "לא נוצר באמצעות AI". << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אתה אומר, מה הבעיה, אני עושה את זה אצלי ברחוב. אתם ראיתם את הקו, הגבול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רואים אותו, מראה עיניים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> זה רחפן, או פיצוץ באוויר. זה המפעל, ראיתם איפה הוא נמצא. זה נפילות, רעשים, יירוטים, שלנו, שלהם. פעילות שוטפת, לא מלאה. כל יום. זו עבודת משמרת אחת. היינו פה הרבה בקשר עם צה"ל באזור. אנחנו הלנו פה חיילים. גם עכשיו במלחמה האחרונה וגם בחרבות ברזל. ניסינו לעזור כמה שיותר פה. עובדים, הגענו לנושא של העובדים. הראיתי לכם לפני המלחמה. דצמבר 2022, היינו עם 109 עובדים, אני מזכירה לכם שהמצבעה עוד לא עבדה. המצבעה זה 20 עובדים. היינו אמורים להיות היום עם 130 עובדים. כמות עובדי פרופאל, היינו 99, קצת העסקנו. כוח אדם אצלנו זה לא פתרון שאנחנו מעוניינים בו. אלה לא עובדים שאפשר לסמוך עליהם. יום באים, יום לא באים. אין לנו ברירה. כשאנחנו חייבים אנחנו מעסיקים עובדי כוח אדם. לא פשוט. במועד האחרון שעוד הועסקו, היו שישה פלסטינים. שנה אחר כך התחילה המלחמה, הגענו ל-64 עובדים. זה דצמבר 2023, היינו אמורים לעמוד על 130-120 עובדים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> למה? רבים עזבו? מה קרה? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> מפונים. זה אזור מפונה. יש עובדים שפינו אותם, הם ישר הלכו והתפנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה בערך? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> 109 פחות 64. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> 40-30. העובדים שהיו חסרים לנו. גם בתקופה כזו אתם כל הזמן מגייסים. עובד עוזב, מגייסים עובד. יש לך במהלך חודש, תחלופה. את יכולה להשתלט על זה. ברגע שעזבו עובדים רבים כל כך, פונו, הלכו, לא הצלחנו לגייס לאזור הזה. המענקים שהמדינה נתנה, היא נתנה לעובדים שהיו קיימים לפני המלחמה, ועם גייסתי עובד, ה-3,000 שקלים. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> המענקים. מענק עידוד תעסוקה שהיה בשני קווי העימות. גם בצפון, גם בדרום. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> היה צריך להראות שיש תעסוקה קודמת כדי לקבל. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אחרת הוא לא מקבל. מי יבוא לכאן לעבוד? היינו צריכים לתת להם בונוס כדי שכן יגיעו, כדי כן לגייס עובדים. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> ה-19 ו-11 יחד, אלה ה-30. ה-19 שקיבלו משכורת והחל"ת, וה-30 שמשלימים את ה-100. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> זה במלחמה. כן. חלק יצאו לחל"ת וחלק פונו ושילמנו להם עדיין משכורת. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> שהיה מגיע להם מחוץ למזה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> זה עולה בקנה אחד עם נתונים שלנו שיש עלייה ב-67% באזור הצפון, של מחסור בעובדים, של משרות פנויות. בכל הארץ בתעשייה יש עלייה משמעותית. בצפון זה הכי משמעותי. 67%. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> שנה אחר כך לאט-לאט אנחנו מצליחים לעלות, עוד לא הגענו לכמות העובדים שאנחנו צריכים. אנחנו מחזיקים עובדי כוח אדם שזה פתרון לא טוב. הגשנו את הבקשה שלנו בספטמבר 2025 לעובדים. אמרנו שנגייס עובדים, נפתחו הקצאות קודם. אני אגייס עובדים, פתאום תהיה פה מלחמה, מה אני יודעת מה יקרה איתם? להתחיל תהליך שאנחנו לא יודעים מה יקרה? לא נגשנו לבקשות הראשונות. כשהרגשנו יותר ביטחון, הגשנו בקשות. היום אנחנו עומדים על 86 עובדים, חמישה מתוכם זה כוח אדם. זו משרה מלאה. החמישה האלה יכולים לתת ביטוחי לעשרה עובדים שמגיעים. יום אחד זה מגיע, יום אחד השני מגיע. הקושי הוא שנים רבות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> וזרים היום יש שלושה? או שזה לא מעודכן. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> לא. זה לפני. חמישה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לפני יום רביעי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חמישה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> חמישה היום? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> כן. << דובר >> דני אבנר: << דובר >> שבוע שעבר הגיעו עוד שניים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> ביום רביעי הגיעו שניים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לכמה ביקשתם? או שאת תגידי את זה אחרי. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> 18? << דובר >> דני אבנר: << דובר >> יש לנו יותר מ-18. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> יותר מ-18 זה רבע מסך כל העובדים. על איזה בסיס אתם מקבלים את העובדים? << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> היו לפני זה עובדים מקצועיים שלא לקחתם. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> נכון. צודקת, עכשיו נזכרתי. כל התהליך זה לימוד שלנו שדברים רבים לא צפינו מראש. כשאנחנו מקבלים עובד זר, זה לא עובד ישראלי. מבחינתו, הוא צריך להבין את המנטליות הישראלית. יש להם קשיים רבים גם שלהם. עם האוכל הם צריכים להסתדר. אחד עם השני בדירה. הם עובדים שלנו, שכרנו דירה. אחד הינדו ולא אוכל בשר, השני כך וכך. דורון מטפל בעובדים. זו משרה מלאה כשיש לנו חמישה. כשיהיו לנו 18 אני לא יודעת. כל בעיה, עכשיו כואב לו פה. הם לא יודעים להסתדר. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> סוג של חסרי ישע. מעסיקים רבים מאוד ישבו על הגדר במשך תקופה מאוד ארוכה ואמרו, בוא נראה איך אחרים מצליחים. זו הייתה נראית להם משימה. כמו שהיא אומרת, יש פה מי שעובד במשרה מלאה. צריך לטפל בחמישה עובדים. ואם זה 50 עובדים? צריך יותר מאחד. כשאנחנו אומרים שעובדים זרים זה דבר יקר, זה לא רק בגלל העלויות ובגלל הדירה שהיא עכשיו הזכירה. כל הליווי שלהם זה אירוע יקר. סוג של העסקה של חסרי ישע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן לוקח להם להתאקלם? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> דורון, הם התאקלמו אתה חושב? בזמן כזה או אחר לא יצטרכו? << דובר >> תמר ניב: << דובר >> יש דברים שיצטרכו לקחת בחשבון. חסרי ישע זו לא הגדרה הכי נכונה. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> הם לא חסרי ישע. אם הוא צריך ללכת לרופא, תנסי לקבוע תור, סאסא בצפון, במרכז זה קצת יורת קל, לרופא. קשה מאוד. את קובעת את התור קדימה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> מתקלקל לך משהו בדירה, למי את הולכת? את לא יודעת, לא את השפה, את לא יודעת למי ללכת, את לא יכולה לדפוק למישהו בדלת, את לא יודעת איך מבקשים, לא יודעת מה מגיע לך. כמו ילד קטן שאת צריכה ללוות אותו עם כל המשמעויות. העלויות הן עלויות נוספות שקורות בפועל, פעמים רבות יושבים על הגדר. אולי פחות מכירים את זה. מי שמכיר את זה ונמצא בשטח, זה מה שהוא חווה. לכן ההגדרה חסרי ישע היא לא, לא מדויקת. היא מדויקת. << דובר >> דורון שני: << דובר >> היא מאוד קרובה. כל אפצי' הכי קטן. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> זה טלפון. קחו בחשבון שאצלנו זה רק הודים. הודו היא מדינה גדולה. אחד הגיע מדרום הודו ואחד מהמרכז ואין קשר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא אותה מדינה. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> לא אותה מדינה, לא אותה שפה והם לא מסתדרים בינם. ההוא מכניס את הנעליים לחדר, אני אומרת לכם איזו רמה, שאנחנו מבינים מה קורה. הנעליים בכניסה של החדר. דיברתי על המקרר, הבאנו עוד מקרר כדי שלא יהיה בשר. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> מגדל בבל. יש לנו מעסיקים - - - << דובר >> דורון שני: << דובר >> כשאנחנו אומרים הודו זה לא כמו ישראל שפלוס מינוס אנחנו כולנו אותו אזור חיוג, לא משנה מאיזה - - - אתה מגיע. הודו זה 27 מדינות, שפות שונות, יש להם היסטוריה בינם של מלחמות, של שנאה, פוליטיקה פנימית. כמו שנורית אמרה, הוא הינדו, הוא לא מכניס נעליים, לא יכול שיהיה בשר בבית, לא יכול שיבשלו. השאירו בכיור, לא השאירו בכיור. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> ברמות של, הוא שטף כלים. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> הודו איחוד והודו מאוחד. << דובר >> דורון שני: << דובר >> לא מומלץ. זה לא עבד. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מושגים של קיבוץ. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> את שאלת על פריון. זה גם לא אותו הדבר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה שעכשיו שמונה חודשים, הוא הכי ותיק מהעובדים הזרים? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> יש לנו שניים. אנחנו לקחנו עובדים בדרג ד'. הם עובדים שעבדו במפעלים. זה לא עובד שלא עבד במפעל. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הוא עבד בהודו במפעל? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> הוא עבד בהודו, מפעל אלומיניום. עשה עבודה. צריך לבוא ולהכיר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא מתחיל לעבור הכשרה? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> הוא עובר הכשרה מאוד ארוכה. הוא לא יגיע לעובד ישראלי וגם לא עובד פלסטיני. אתה מפעיל מכונה, זה לא רק כך וכך. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> איך אתם יודעים שהוא בא ממפעל? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> קיבלנו המלצות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הוא הביא לכם אישור או משהו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בילטרלי? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> לא. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אנחנו ראיינו אותם. אנחנו עובדים מול חברה הודית. איך קוראים לחברה? << דובר >> דני אבנר: << דובר >> חברת השמה שיש לנו בהודו. יצרנו איתם קשר ישיר. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אנחנו מראיינים בזום. << דובר >> דני אבנר: << דובר >> היא קובעת את הראיונות בזום. אנחנו יושבים עם כל עובד כזה רבע שעה, 20 דקות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יכולתם להביא גם ממדינה אחרת? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אנחנו יכולים להביא ממדינה אחרת. אנחנו בתהליך של למידה. בגלל זה קיבלנו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אומרים, סרי לנקה הם טובים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> סרי לנקה, מה שהבנתי, אין הסכם. הם צריכים להגיע גם לשגרירות. אתה לא יכול לראיין אותם. היינו מוותרים על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש עודף שם. הם מוותרים על כוח אדם. אין תקנים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> הם צריכים להגיע לשגרירות במומבאי. אני לא יודעת איך זה עובד איתם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בסרי לנקה אין נציגות בהגעתם. להודו, למומבאי. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אין נציגות, בגלל זה הם צריכים להגיע לשגרירות. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> צריכים להגיע להודו. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> זה דורש כל עובד כזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש ישיבה בין-משרדית בינם, להסדיר את הנושא. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה גם נושא שהוועדה מטפלת בו. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> הקשיים הפרוצדורליים זה אחד החסמים המשמעותיים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אנחנו בתהליך של העברת כל זה, מקום הנציגויות לרשות. המנכ"ל של הרשות אישר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה נסגר? היה דיון? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מחכים למשרד ראש הממשלה שיקבעו פגישה. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> מה זאת אומרת לרשות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עדיין לא נקבעה? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> במקום שהם יגיעו לקונסוליות ויהיו שם עיכובים. הקונסוליות זה מקום קטן שלא יכול לקבל את כמויות העובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי זה יהיה דיגיטל, במקום שיבואו פיזית. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הכול יועבר לרשות. כשהם יגיעו לארץ, יסדרו את זה. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> כל אחד כזה יגיע לארץ ויבדקו אותו? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יגיע לארץ ואז כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רוצים לייעל את זה, כמו שקורה במטרו. במטרו זה אותו דבר. מייעלים את זה. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> זו הבעיה שלנו. זו עכשיו הבעיה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה מה שאנחנו מנסים לקדם. זה יהיה בכנסת הבאה. ננסה. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> אתם הבאתם דרך החברה ההודית ועשיתם ראיונות. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> נכון. ראיינו שם. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> ושאלתם דברים אחרים אחרי שקיבלתם את העובדים הראשונים וראיתם, למדתם? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> שאלנו והבנו שמישהו אמר, אני עבדתי במפעל כצבעי בקו צבע. זה לא מפעל שלנו. הוא לא מבין מכונות, הוא צבעי. הגשנו בהתחלה, את זוכרת? על מקצועיים. אמרנו, בוא נראה מה אנחנו מקבלים, זה מאוד יקר. עובד דרג ד' הוא יקר. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> יכול להיות שעשיתי בזמנו שיחה אתכם. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> כן. דיברנו על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תשתפי אותנו לגבי השכר. זה מעניין אותי. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אני עוד מעט אכנס לזה. פה ראיתם מבחינת הכמויות. הקושי שלנו הוא קושי. מדובר פה במפעל עם אוטומציה, לא צריך. צריך. אי אפשר בלי עובדים. << דובר >> דני אבנר: << דובר >> קודם שוחחתי עם שרה והיא שאלה מה לגבי תאילנד. אנחנו מתלבטים, את העובדים הבאים אולי נביא מתאילנד. ההודים מדברים אנגלית בדרך כלל, התאילנדים לא. כל זה יתרון שאין ברירה. אם הבחור לא מדבר אנגלית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי תשלב, גם וגם. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> צריכים לחשוב על זה. זה לא פשוט, קשה לנו להתמודד עם הודו מההודים, כך שהודו ותאילנד. יש תעשיינים , גם ומתאילנד? << דובר >> דני אבנר: << דובר >> זה מסבך פעמים רבות את - - - הזה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש תעשיינים שהזמינו מתאילנד ויש להם קשיים? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> יש תאילנדים, יש יחסית פחות. יש רבים מהודו. ההסכם הבילטרלי הוא סרי לנקה. יש עשר מדינות שאפשר להזמין. יש אזרבייג'ן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> התאילנדים, הניסיון של התעשיינים - - - << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> הטענה של התעשיינים שאנגלית הם לא יודעים. הם לומדים מהר והרמה האישית היא יחסית גבוהה ושהיא מוסר עבודה גבוה. זו טענה כללית. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> התאילנדים מגיעים לסופרים היום. הם כן יודעים. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> הם לומדים מהר. חלקם למדו מהר עברית, לפחות את מה שצריך לצורך תקשורת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זו גם מדינה שאנחנו מקדמים כמדינה בטוחה. הודו וסרי לנקה נכנסו כמדינות בטוחות. אי אפשר להגיש מהן בקשות מקלט. זה ימנע את הברחנים. תאילנד היא הבאה בתור, משרד החוץ והמשפטים צריכים להגיש חוות דעת עליה. אולי כן כדאי לשקול גם את תאילנד. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אנחנו לומדים את התהליך. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אני מדברת מבחינת התאחדות, לא מבחינת - - - << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> רשימה של עשר מדינות. רק עם אחת, מדינת ישראל הצליחה לחתום על הסכם בילטרלי. היא עובדת ויש להם בתוכה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתוך העשר? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> זה הפרטי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש שניים בדרך, הוא אמר נו. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> יש בדרך. אני לא אומרת לפרוטוקול, הם גם לא נמצאים פה. מדינת ישראל עשתה הכול כדי לקדם, זה מה שהבנו. אנחנו לא יושבים בדיונים מול המדינות כדי לקדם כמה שיותר הסכמים בילטרליים, והיא הצליחה לעשות את זה עם סרי לנקה. אתן מתארות לעצמכן שבתקופת מלחמה, זה לא שכולם מחפשים את ההסכמים הבילטרליים ולשלוח לפה את העובדים. מבחינתנו מה שעשינו בהתאחדות, הרחבנו עד כמה שאפשר. נתחיל מזה שבהתחלה הציעו לתעשיינים להביא את העובדים מארצות הברית ומשוויץ, פחות או יותר. יש עוד מדינות, אני בכוונה מגזימה כדי להראות שעובדים לא יגיעו משם, בטח לא לעבוד ב-50 מעלות ולא בעבודות קשות ולא מהמדינות האלה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא בטילים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> מה אחוז האבטלה בארצות הברית? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אף אחד לא יבוא. לא צריך להיכנס לפרטים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> איך הגיעו לזה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באירופה יש? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אולי. מזרח אירופה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> הייתה לנו אפשרות בהתחלה, רומניה, מדינות כאלה. שם, הם האיחוד האירופי, הם מגיעים, רומניה מגיעים לגרמניה. הם לא מחכים להגיע לזה. אפילו המזג אוויר יותר מתאים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> הם מגיעים לתעשיות הביטחוניות, הרומנים, מרומניה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> יש אפשרות להזמין משם. אחרי שהצגנו את הדברים האלה, רשות האוכלוסין הלכה לקראתנו, הבינה את הבעיה ופרסה בפנינו עשר מדינות, ביניהן גם תאילנד, פיליפינים, סרי לנקה, הודו. מדינות כאלה של עובדים שרוצים לעבוד פה ומעסיקים שמחכים להם כאן. מדינות שיש על מה לדבר כשמזמינים מהם עובדים זרים. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> הלכתם על הודו. הזמנתם מהודו. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> עכשיו הלכנו על הודו. התהליך הוא כל כך ארוך. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> יש הודו וסרי לנקה. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> שקשה לנו ללמוד אותו ולראות מה כדאי לנו לעשות. אנחנו עדיין למדים את הנושא ההודי. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> שיניתם משהו. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> עכשיו עוד לא שינינו. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> שיניתם משהו בראיון שלכם של העובדים? היה לכם סיבוב אחד והבאתם עובדים. בסיבוב השני היו דברים ששיניתם? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> הגיעו לנו שני עובדים, אחר כך הגיע עוד עובד ועכשיו עוד שניים. זה לא מספקי סטטיסטי. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> מה שאת שואלת, אם למדתם לקחים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אנחנו לומדים. זה לא מספיק. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> אתם גייסתם באופן פרטי, לא הלכתם - - - הסכמים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> לא. רצינו לראיין אותם. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> אני רוצה על הנושא של הקבלנים. צצו כל מיני קבלנים שראו בזה הזדמנות לסחר בעובדים. חלקם מתחת לכל ביקורת. אילו הייתה יכולת מסוימת. אנחנו מנסים בקבוצות שלנו, לשתף בידע, בקבוצות משאבי אנוש, כדי שיהיו קבלנים. לאט-לאט אוספים מידע כדי שיהיו קבלנים שיש איתם ניסיון טוב, להפיץ אותם לתעשייה. יש מקום לשאול אתכם, מי נחשב קבלן שהוא - - - << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אין קבלנים בתעשייה. זו הגדרה לא נכונה. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> אין קבלנים. המילה קבלנים לא טובה, מיכל. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> יש חברות זו שמביאות. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> כל מה שיש, מה שאפשר לעשות, רק דרך חברות מוכרות ורשומות בחו"ל ורק דרכן. כמו שהוא אמר, הן יצרו קשר ישיר עם החברה בהודו. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> אין בתחום הזה, אין בענף שלנו. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> את שואלת אם אפשר יהיה להכשיר פה. רשות האוכלוסין לא נמצאת כאן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אנחנו רצים עם הלשכות הפרטיות והתאגידים. זה גם משהו שבבחינה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> הם עושים עבודה כדי שתהיינה לשכות פרטיות, בטח למעסיקים קטנים ובינוניים. פרויקטליים, שלא צריכים משהו. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> שלא יכולים לשים את העובדים שלהם לעבוד בכל הפרוצדורות. הוא לא סיפר לכם, גם הפרוצדורה שהוא כנראה היה צריך לעשות מול רשות האוכלוסין ומול הקונסוליות. אלה אירועים מאוד ארוכים, צריך שיהיה מישהו שמאוד מכוון על זה. זה נותן מענה לקטנים ולבינוניים, בוודאי לגדולים, גם לקטנים ולבינוניים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בעניין הקונסוליות. היינו אמורים להיפגש? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אנחנו ממתינים למנכ"לית משרד ראש הממשלה שתקבע את הפגישה עם המנכ"ל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עוד מעט מתפזרת הכנסת, עוד שבועיים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> ננסה לזרז אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תטפלי בזה מחר. נושא מאוד חשוב. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> שאלתם על השכר. שכר מינימום בארץ הוא 35.40 שקלים. השכר של העובדים זרים נגזר מהשכר הממוצע במשק, בעיה לתעשייה. בכל הקבוצות, גם הנדסאים, זה השכר ההתחלתי. אנחנו צריכים לדאוג להם לדירה. דואגים לדירה זו לא רק העלות של הדירה, אנחנו משכירים להם דירה, לא משכירים מול מישהו. אנחנו צריכים לשלם את המס על זה. מי שעוסק בשכירות, הם לאו דווקא רוצים לעבור - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> להסיק, השוואה בין עובד ישראלי לעובד זר, מה יותר יקר? כל אחד אומר משהו אחר. עלויות השכר בין עובד ישראלי לעובד זר. לפי מה שאני רואה פה - - - << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> זה הרבה יותר יקר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוועדות, מה שרום מהאוצר אומר, מי יותר יקר? תמיד הוא אומר הפוך, שהעובד הישראלי יותר יקר. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> נכון. הנתונים מדברים בעד עצמם, בדיוק כפי שמתואר כאן. ברגע שלוקחים פה קבוצה ד' שזה 50% מהשכר הממוצע במשק, זה יותר משכר המינימום, על זה יש תוספת משמרות ותוספת שעות נוספות. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> את זה כולם מקבלים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אין השוואת תנאים לעובדים המקומיים. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> זה כן קשור. כשלקחו את הנתונים - - - << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> פנסיה מהיום הראשון. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> כשלקחו את הנתונים מהלמ"ס, לקחו את זה בפנים ואמרו, זה השכר של הישראלים. השכר של העובדים בקבוצה ד' הוא 50% מהשכר הממוצע במשק, זה יותר משכר המינימום. על זה יש תוספת שעות נוספות, תוספת שעות משמרות שהן תוספות אחוזיות שמתווספות על ערך השעה, זה לא ערך מוחלט של תוספת. על זה יש דירות. הרבה מהתעשיינים מקבלים יחסית מספר מצומצם של עובדים כך שהם לא יכולים להנות מהעלות השולית הפוחתת של דירה. אם את מקבלת שלושה עובדים או ארבעה עובדים, הדירות יקרות. יש אזורים פחות, אזורים יותר. הם משלמים לו את הארנונה והחשמל, כל מה שמתלווה לזה. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> צריכים לדאוג להם לכל תכולת הדירה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> לדאוג לכל תכולת הדירה. יש אגרות מאוד יקרות ולא מוסברות, אני חוזרת על זה בכל ועדה. קרוב ל-800 שקלים יוצא להם פחות או יותר כולל אגרת בקשה ואגרה שנתית שלכם. << דובר >> דני אבנר: << דובר >> לחודש. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> זו תוספת של עוד בערך 12% לשכר, בלי שהעובד נהנה מזה ובלי שהמדינה יודעת להסביר את זה. אני מזכירה לכולם, יושבים פה המשרדים. החלטת ממשלה מ-2024, אמרה במפורש אורטל למדינה להפחית, לא לגלגל רעיון, לא לחשוב על זה. אמרה במפורש את המילה להפחית. ועדת מנכ"לים המליצה על זה. אף אחד לא יודע להסביר למה לא מורידים את זה. ישבו בוועדות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> שר האוצר מתנגד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי ששר האוצר עושה מהלכים לעסקים קטנים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> מה הסיבה להתנגד? למה אני צריכה לשלם על עובד זר שמגיע מסרי לקנה, מרוויח שם 10% ממה שמרוויחים פה. בשבילו זה משמעותי, לשלם יותר משכר ישראלי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם טוענים שהעובדים הישראלים יותר יקרים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם מפחדים שאתם לא תעסיקו ישראלים על חשבון - - - << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> הם אפילו את זה לא אומרים בדיונים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> הם רצו שהישראלים יקבלו פחות? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם יותר זולים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלא תהיה שחיקה בשכר של הישראלים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> הם רוצים שאני אביא? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם לא רוצים שאת תעדיפי עובד זר מאשר עובד ישראלי. זו כל המטרה. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אני ב-א', ב' לא אעדיף. זה כל כך משמעותי. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> העובדים האלה לא מחליפים עובדים ישראלים. אין עובדים. אנחנו מרגיעים את זה, אין עובדים. מה שזה כן עושה בחלק גדול מהמפעלים, השכבה הזו, אם אני מגדילה את העובדים בפסי הייצור, מצליחה להגדיל עובדים, מה שקורה פה זה מה שקורה בעולם המערבי. לא מחפשים לעבוד בעבודות כאלה. נהג משאית היה מרוויח הרבה יותר מלהיות וולטר. עדיין הישראלים מעדיפים להיות וולטר, לעבוד בעבודה גמישה, להשתכר פחות, בטח בלי אופק קידומי, בלי ביטחון תעסוקתי, שכר שהוא יותר נמוך. זה עדיף. זה חלק ממה שקורה בעולם המערבי כולו. זה לא מחליף עבודה. בגלל שאנחנו אומרים את זה לפרוטוקול, זה לא מחליף עבודה של ישראלים. זה מאפשר בשרשרת הערך, במקום העבודה, להעסיק עובדים בעבודות שישראלים כן רוצים לעבוד בהן, עבודות איכותיות, עבודת הנהלה, לוגיסטיקה, מהנדסים, מנהלים. זה מה שזה עושה. זה נרטיב שגוי. אני לא שומעת אותם אומרים את זה. לפחות לגבי התעשייה הם לא אומרים, זה נרטיב שאי אפשר להסביר אותו. אין עובדים ישראלים. היה שירות התעסוקה בוועדות שלכם, בוועדות הרבות שאת עושה. שירות התעסוקה שאמר את זה במפורש, זה לא שאני יודע להביא את העובדים הישראלים. הוא אמר את זה לגבי נהגים וזה נכון לגבי הרבה מהמקצועות. הם לא רוצים לעבוד בזה. ראיתם איך זה נראה. שכר גבוה, העסקה הוגנת. בחלק מהמקרים יש אופק קידומי, יש ביטחון תעסוקתי. הם לא רוצים לעבוד בזה. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> אין גמישות תעסוקתית. כשהיו מביאים עובדים מקבוצה ד', הם לא יכולים לבקש ממנו, בבקשה תסיים את העבודה שלך כאן, אני צריך שתעזור לי קצת בריתוחים, תקפיץ למפעל השני משהו. הם לא יכולים, אין להם. אם הם מגיעים להיות עובדים כלליים, יש להם הגדרה של העבודה שלהם. גם אם יש מחסור בקו אחר, הוא לא יכול לקחת אותו. עם עובד ישראלי הוא כן יכול לעשות. הם מאוד מוגבלים מבחינת התעסוקה שלהם. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> זה מובנה בתוכו. אי אפשר היה לעשות את זה. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> זה מאוד קשה בתעשייה, צריך לדעת הכול מהכול. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה עם נהגי מלגזות, הדיון של הרישיונות? יש פה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא אמרה, אין בעיה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מלגזנים או משהו שדורש רישיון של עובד זר? לא צריכים פה. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אנחנו מעסיקים מלגזנים. לא ידעתי שהם יכולים לקבל רישיון כמלגזן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> היה לנו דיון על זה לאחרונה. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> לא כל עבודה אפשר לתת. זו צריכה להיות עבודה בדרג מאוד פשוט. ואחרי חמש שנים הם עוזבים, גם צריך לקחת בחשבון. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> הצלחנו לפתור חלק מהדברים בעקבות הדיון על המלגזנים. בעקבות הדיון אצלך. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> שאפשר להכשיר אותם כמלגזנים? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הרישיונות של הנהיגה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> נתנו לנו את הדרך. בעקבות הדיון נפתח שיח עם משרד התחבורה ומשרד הכלכלה שתמיד מלווה אותנו ותומך, וכל הפעילות של התאחדות התעשיינים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זו הייתה אחת ההחלטות, שאתם צריכים לשבת יחד? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> זה היה עם הנהגים. אני מקווה מאוד. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אם יש אתגרים, תפנו אלינו. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> בעקבות הישיבה אצלך. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אנחנו נחזור לנושא של הקשיים שאנחנו מתמודדים איתם בתהליך. זה משך הזמן. זה תהליך מאוד ארוך. קשה לנו ללמוד ממנו, קשה לנו לשנות את הדברים. אנחנו ב-1 בספטמבר הגשנו את הבקשה. זו הבקשה האחרונה, ל-15 עובדים. שני הראשונים הגיעו לפני שבוע. שבעה אנשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לכמה זמן? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> ב-1 בספטמבר הגשנו את הבקשה. חודש וחצי אחרי, קיבלנו. << דובר >> דני אבנר: << דובר >> את ההמלצה. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> את ההמלצה. דני פה לדייק אותי. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> את ההמלצה. אצלינו זה היה לפני, זה היה ביולי. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> זו הבקשה השנייה. את הראשונה, קיבלנו את העובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן לקח לך, מספטמבר? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> ב-1 בספטמבר. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> קיבלתם את ההמלצה של הקצאה שנפתחה ביולי. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> מתוכה, מספטמבר, שני העובדים הראשונים הגיעו לפני שבוע, פחות משבוע, ועוד שבעה. חודשיים יש להם הברקה, הם קיבלו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הקונסוליה. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> ומחכים לראיון. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> היו תקנות הפיקדון באמצע. לקחו חודשיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אי אפשר למצוא משהו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש ישיבה בין-משרדית. אנחנו נבקש להתעדכן. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אתה רוצה לצייר עוד משהו בתהליך דני? << דובר >> דני אבנר: << דובר >> התהליך לוקח זמן. יש את הנושא של ערבות בנקאית, עד שמאשרים אותה ויש המתנה ארוכה. היו שלושה חודשים שהכנסת - - - << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> תקנות הפיקדון שהתעכבו במשך מעל חודשיים. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> תקנות הפיקדון ואיך שזה נחתם. << דובר >> דני אבנר: << דובר >> זה נחתם שלושה חודשים. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> המערכה עם איראן. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> ואחר כך מלחמה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ביום שלישי יש דיון בוועדת העבודה, על תקנות הניכויים. מגורים הולמים. נראה מה יהיה. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אנחנו נותנים מגורים הולמים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא אתם. יש כאלה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> במטרה להפחית את גובה הניכויים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> לא להפחית את גובה הניכויים. שאפשר יהיה להגדיל את הסכום שאפשר לנכות מהעובד הזר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למרות שהשגרירים של המדינות מתנגדים לזה. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> זה יותר. העלות שלנו, של מה שאנחנו אומרים, זו עלות גבוהה הרבה יותר ממה שאפשר לנכות להם עד התקרה. << דובר >> דני אבנר: << דובר >> ראוי לציין לשבח שהערבות הבנקאית, מקבלים אותה דיגיטלית. לפני שלוש או ארבע שנים הבאנו לפה מומחים זרים. אני הייתי צריך לנסוע למחנה יהודה בירושלים למשרד הפנים לתת להם ביד ערבות בנקאית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היום הבנק מעביר? << דובר >> דני אבנר: << דובר >> היום זה דיגיטלי. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> זה בשקף הבא, הדברים. התהליך מאוד מסורבל. השכר, דיברתי בשקף הקודם, הוא הרבה מעבר לשכר של ישראלי. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> יש לכם תפקיד שהוא מקביל, התפקיד שהם עושים במקביל, אתם עושים השוואה? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> כן. עובד שאנחנו לוקחים אותו, מה שאנחנו לוקחים עכשיו, זה עובד בתפקיד הכי פשוט. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> הפער על עובד ישראלי שבאותו תפקיד? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> עובד ישראלי יעשה את זה בצורה יותר טובה. הוא יכול להתחיל בשכר מינימום, הוא יכול להתחיל מעט יותר משכר מינימום. אין לנו את העלויות. העלויות שלנו הן הרבה יותר. אם את משכללת את הכול. השכר עצמו, 38 יצא? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> של שכר מינימלי, לפני התוספות. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> לפני כל עלויות הכלליות שלנו. העמלות, הדירה, להעסיק בן-אדם שמטפל בהם. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> משרד העבודה יבין את זה. כשיש לך עובד ותיק ישראלי שרואה שהוא מקבל פחות, שאף אחד לא משלם לו את המשכנתא, זה מאוד משפיע על חוויית ההוגנות. אני מביאה עובד זר, משלמת לו יותר משכר המינימום, משלמת לו תוספות אחרות, דואגת לכל מיני דברים אחרים, דואגת לו לדירה. העובד הישראלי, אף אחד לא משלם לו את המשכנתא. הציפייה, יש להם עובד ישראלי שעובד. יש גם ותק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה שונה לגמרי. יש לך עובד מעביד. אין מה להשוות. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> יש גם ותק שהוא ארוך שנים. ההוגנות זה לא רק ערך, זה גם כלי ניהולי. הדרישה הזו שכולם יקבלו כמו עובדים ישראלים. יש לי גם עובד ישראלי שעובד אצלי עשר שנים, אני צריכה לתת לו יותר. זה עובד שלא יקבל את הדירה. ההוגנות זה חלק מאוד משמעותי שפעמים רבות לא לוקחים אותו בחשבון. בפועל, עובד זר יכול לקבל יותר מעובד עם ותק של עשר שנים וגם משלמים לו את "המשכנתא". << דובר >> תמר ניב: << דובר >> מה הכוונה משכנתא? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> את משלמת שכירות. בגלל זה אמרתי במירכאות. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> אמרתי שאולי פספסתי - - - מהודו שאני צריכה לשלם. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> יכולה לשלם לעובד משכנתא. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> בגלל שאנחנו מתעכבים על זה וזה נשמע. כמה עובדים ישראלים עושים את העבודה של העובד הזר שהיום אתם יכולים להגיד שיש לכם עשרה עובדים ישראלים ברמה ד', הם עובדים לא - - - << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> כולם עובדים זה עובדים לא מקצועיים, ברובם. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> לא כולם. עובדים רבים מאוד כאלה. וזה נכון. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> כהנחה שנדע, יש דברים שהם בשליטתנו ויש דברים שהם לא בשליטתנו. העניין שהעובד מקבל פה לפחות שכר מינימום וחל עליו צווי הרחבה ובהסכמים, זה חלק מהמחויבות של מדינת ישראל שחתומה שנים רבות, לא מהיום. צריך לדעת, למרות שאולי יש בזה תחושה של חוסר צדק. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אף אחד לא הלין על זה. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> זה מעל שכר המינימום לדרג ד'. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> מהבחינה של התעשייה זה נלקח בחשבון מתוך מחשבה להגן על השוק המקומי, על הישראלים. אנחנו כן מקבלים. יכול להיות שזה לא מצליח, שאתם לא מרגישים את זה. זה לא עניין של ויכוח. זו החשיבה, לשמור. העובד הזר הוא אילוץ. אין את העובדים כדי להפעיל את כל מה שצריך לעשות. אנחנו מעדיפים עבודה ישראלית. בראש גאוותינו. זה רק בקול. הזכרת שהם באים ממדינות שהשכר שם מאוד נמוך וזה נכון, אין שום ויכוח על זה. לקחת בחשבון שאנחנו לא בודקים לפי עובדים, אנחנו עובדים לפי עבודה. השכר הוא לפי העבודה שהעובד עושה ולא לפי אם בהודו זה שכר כזה, בתאילנד זה שכר אחר. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> העבודה היא פחותה ועובד ישראלי מקבל לא כחוק בגלל שאנחנו נותנים. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> צריך לקחת את זה בחשבון כשאתם קולטים. העובדים במיוחד ברמה ד' הם מלכתחילה עובדים ברמה יותר נמוכה. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> והם עולים יותר מעובד ישראלי. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> נתקלתי במפעלים אחרים שיש עובדים שהגיעו מניסיון אחר במפעל. גם העניין של אישי. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> אנחנו לא אף אחד לא מלין פה על תוספות שמגיעות מכוח חוק הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה. את לא תשמעי אותנו אומרים את זה. לא אמרנו את זה באף דיון. זה חשוב לומר את זה. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אני יודעת. לשים את זה, יש דברים שאפשר ורוצים לעזור ועושים מאמצים. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אני אגיד לך מה כן, אם בכל זאת פתחנו את זה. כשהוחלט על אותם אחוזים, 110%, 85%, אלה נתונים שנלקחו מהלמ"ס. הנתונים האלה הם נתוני הכנסה, הם כוללים בפנים את הכול, את השעות הנוספות ותוספת משמרות. אלה הנתונים של הלמ"ס. כששמים את זה כרף מינימלי ועל זה תוספת משמרות ותוספת שעות נוספות, היה פה עיוות של התוספת. אמרנו את זה בכמה הזדמנויות, גם מול משרד העבודה. כשדיברתי קודם על נתוני הלמ"ס והמספרים, לזה התכוונתי. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> השכר הממוצע הוא שכר הברוטו, כולל השעות הנוספות, את אומרת. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> השכר הממוצע במשק כולל הכול. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> הוא כולל את השעות הנוספות? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> הוא כולל את הכול. זו הכנסה. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> איך הוא יכול להיות בסיס? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אפשר היה לשאול, איך עשיתם? זו שאלה של עבודה. היא לא הייתה שם, לא להפנות את זה אליה. היא הזכירה את זה, וזה היה לפרוטוקול, הרגשתי צורך להסביר את העיוות שאנחנו חושבים שקיים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בכל מקרה כל אחד רשאי לקבל את השעות הנוספות במידה ואתם - - - << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> לא אמרנו משהו אחר. אמרתי שהיה עיוות על השכר המינימלי. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אנחנו מסכימות. זה טוב שאתם מעלים את זה, זה חשוב לשמוע. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> אני לא הבנתי את זה, שהשכר הממוצע כולל את השעות הנוספות. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> הוא כולל בוודאי. הוא הכנסה של העובד, שכולל הכול. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> כולל שכר ממוצע במשק, לא כולל אחר כך את השעות הנוספות. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אנחנו בעבר, בדיוק לצורך הדברים האלה, בדקנו את הדברים האלה מול הכלכלנים שלנו ומול משרד האוצר. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אם זה כן, כדאי לבדוק את זה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> שכר ממוצע כולל הכול. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תבדקי. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> אני אבדוק את עצמי. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אנחנו מגיעם פה לשכר הזה כשכר בסיס וכל שעה נוספת היא בתוספת. זה כואב. אנחנו עושים את זה כי אין לנו ברירה. זה לא פתרון. אין ברירה, אין עובדים. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> השוק הוא שוק של עובדים ולא של מעסיקים. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> בענף הזה. נכון. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> יש ענפים יותר טובים? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> כל הסנטימנט להגן על שוק המקומי, הוא לא רלוונטי. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> בענף הזה, זה בולט מאוד. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> דיברנו על רוב הדברים. עקומת הלמידה של העובד הזר היא ארוכה. הוא צריך ללמוד את התפקיד שלו. לוקח לו זמן רב, הוא צריך להסתגל למנטליות. הוא מדבר עם עובד ישראלי באנגלית ולפעמים הוא חושב. זה לא אותה מנטליות. הוא יכול לחשוב שהוא צוחק עליו. להסתגל לאוכל, להכול. לקופת חולים, איך אני משכפל את המפתח. כל דבר פה, לא יודעת אם לקרוא לזה עקומת למידה, חלק נכנס לעקומת הלמידה וחלק נכנס לשירות שאנחנו צריכים. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> הוא בא למקום חדש. חוץ מזה שזו עבודה חדשה. הוא בתרבות שונה, 180 מעלות. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> זו פעם ראשונה שהם יוצאים מהודו. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> הם לבד, בלי הסביבה שלו התומכת. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> עקומת למידה שלנו. מבינים מהיכולות, מהעובדים שנמצאים פה. מבינים איפה אנחנו יכולים לשבץ אותם. בגלל זה ירדנו מהעובדים ההם. הם יותר יקרים וגם לא הבנו מה נוכל לקבל. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה שעות העבודה שלהם פה, של העובדים הזרים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> על פ חוק, מה? 180, כמה הם עובדים? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> ושעות נוספות. 182 שעות. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 182 שעות רגילות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמו בבניין. << דובר >> דני אבנר: << דובר >> כמו בשיפוצים. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> מעל זה אלה שעות נוספות. השעות הנוספות מתווספות, זה לפי יום, לא על החודש. בתום שמונה שעות ו-24 דקות משלמים שעות נוספות. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> מה המשמרות שלהם? אתם מעסיקים אותם לפי משמרות. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אין אצלנו. כל המלחמה עבדנו משמרה אחת. אין משמרות. מ-07:00 עד 16:30 העובדים יוצאים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ויום שישי הם לא עובדים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> עכשיו אנחנו כן משתדלים. הם באו לפה, הם נמצאים וגם לעובדים שלנו, הם מתפרנסים. ברגע שהמצב הביטחוני יותר רגוע ויותר שקט, אנחנו מאוד משתדלים לתת שעות נוספות לעבודות שיש לנו, מתוך כוונה שנוכל לאט-לאט לחזור לעבודה יותר מלאה. הם באים, הם רוצים לעבוד יותר שעות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כמה שיותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שמענו את זה גם בשאר הענפים. הסקירה הייתה מעניינת. מקצועית. המחשתם לנו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> גם אנחנו למדנו רבות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך לשלב, הרצאה, גם ועדה וגם לרדת לשטח. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אין כמו השטח. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אין כמו השטח. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> איזו גאווה שיש מנכ"לית. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אחי. אנחנו מנהלים במשותף. הוא יצא לחו"ל. הוא נוסע להביא כל הזמן מכונות חדשות וטכנולוגיות. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> אתם נעזרים ברשות ההשקעות? יש להם כל מיני מסלולים. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> יש לנו. אני צריכה לראות מה קורה. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> הוא התעכב בגלל הלמ"ס. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אנחנו צריכים להוכיח יצוא. כל הקו צבע. זה מפעל שעלה 30 מיליון שקלים. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> כשהכול נכנס לכם להמתנה מסוימת? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אנחנו סיימנו את ההשקעה, התחלנו לעבוד ואנחנו לא יכולים להוכיח יצוא. בשנה הראשונה אמרתי בסדר, זה חמש שנים בדו"ח. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה הולך לאיבוד או שזה מתעכב לכם? << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> הם מיוזמתם לא באו וניסו לשנות את אבני הדרך האלה? - - - השקעות? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> אלה אבני דרך שהן כלליות. אנחנו חשבנו שאולי נצליח בשלב כזה או אחר להשלים את הפערים. אנחנו מבינים היום שאין סיכוי. אנחנו צריכים להגיש את הדו"ח, ביצוע סופי. אני מאמינה שתהיה פה הבנה למצב. << דובר >> דני אבנר: << דובר >> הם דורשים שיהיה ייצוא 25% מהגידול במחזור. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> איזו אופטימיות. << דובר >> דני אבנר: << דובר >> זה לא נתון למשא ומתן. << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> מה זה גידול? אין לי גידול. זה מגידול במחזור. אין לנו גידול במחזור, יש לנו קיטון במחזור. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> אבני הדרך בקו העימות. את צודקת שהציפייה שלך מאוד הגיונית. זה עוד לא, אין את זה כתוב. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זו ועדת הכלכלה. הם יכולים להעביר את זה אליהם. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> נכון לעכשיו הם לא יכולים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאיזו שנה המפעל קיים? << דובר >> נורית לוין גלעד: << דובר >> על הנייר ב-1997. 1998 אנחנו פילסנו את אזור התעשייה וב-1999 התחלנו למכור והקמנו את הקו הראשון. כל כמה שנים אנחנו מקימים עוד קו. עוד משהו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה. יישר כוח. להאמין. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:31 ונתחדשה בשעה 11:51.) << הפסקה >> (2. מפעל עשת אילון) << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סיור הביקור, זה חשוב. אין כמו מראה עיניים להגיע לשטח, לראות את האתגרים, את הפעילות שלכם ובמה אנחנו יכולים לעזור. נעשה סבב. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אני דיקלה, מנהלת הוועדה לעובדים זרים מהכנסת. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> אני שרה דיאמנט ממשרד הכלכלה. << דובר >> תמר ניב: << דובר >> תמר ניב, ממשרד העבודה. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> אמנון, אני פה מעשת אילון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - חברת הכנסת. << דובר >> דנה שטרית: << דובר >> דנה שטרית, משרד החקלאות. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> מיכל, התאחדות התעשיינים ואיגוד התעשייה הקיבוצית. << דובר >> שמעון מלכה: << דובר >> שמעון, יועץ של חברת הכנסת. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> שקד גולדמן, מרחב צפון, איגוד התעשיינים. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> ליאור כוכבי, קשרי ממשל, איגוד התעשיינים. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> מיכל וקסמן חילי, ראש אגף העבודה והתאחדות התעשיינים. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> מנשה תמיר, מנכ"ל ובעלים של אשת אילון. ברוכים הבאים. עד לפני חרבות ברזל, אם שאלת, היינו רגילים לקבל פה אורחים ברמה יום-יומית. היו באים אנשים מכל העולם. זה הפך להיות נדיר שמגיעים לפה. היו פה לפני שבוע, הייתה פה משלחת מקמרון. זו פעם ראשונה אחרי זמן רב שהגיעו אורחים מחוץ לארץ. לישראל בקושי מגיעים. כשמסתכלים איפה אנחנו נמצאים, אומרים לא תודה. אני לא יודע כמה תרצו להרחיב על דברים אחרים מעבר לבעיית העובדים. אולי ניתן כמה מילים, סקירה מי אנחנו. לפחות חלקיכם לא מכירים אותנו. אנחנו המפעל היחיד בארץ שעוסק במה שנקרא תכנון ובניית מערכות לטיפול - - -. בשפת העם זה בתי אריזה. כשאת הולכת לסופר וקונה תפוחים או תפוזים או עגבניות, זה לא מגיע ישר מהשדה, זה עובר דרך בית אריזה ובבית אריזה יש מגוון של המכונות האלה. שוטפים, מייבשים, מנקים. לב של עסק זה מערכות מיון. לוקחים את התפוחים האלה וממיינים אותם לגדלים שונים, צבעים שונים, איכויות שונות. ואת כל להגיד מכינה אות ואלא אחמד הכין אותו. את כל המערכות שחלקן מערכות מאוד חכמות, אנחנו מייצרים את הכול פה אצלנו. אנחנו המפעל היחיד בארץ בתחום הזה שנותן את הפתרון המלא. מערכות מיון אלה הן מערכות שמעבר למכניקה שמאוד מורכבת. יש לנו מערכות אלקטרוניות, מערכות מחשוב, מערכות אופטיות. תוכנות מחשב שהן ייעודיות שלנו למיון ומערכות מאוד מורכבות. המפעל הזה היה המפעל של הקיבוץ, קיבוץ אילון. בעברי הרחוק הייתי לקוח שלהם ובצורה כזו או אחרת הדברים התגלגלו וראיתי את הפוטנציאל בו והם ראו את המעמסה שבו. רציתי להתחבר אליהם והם אמרו, אתה רוצה תקנה אותו. ב-2003 קניתי את המפעל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עם כמה עובדים? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> ב-2003 היו פה עשרה עובדים בערך, משהו כזה. לא הייתה להם עבודה. הם היו באים, לא מעבירים כרטיס, לא יודע מה עשו פה. אנחנו היום עם 40 עובדים. זה חלק מהעסק שאנחנו מדברים פה. היינו לפני ארבע שנים, חמש שנים, עם 50 אנשים. רק בשנות המלחמה, בשלוש השנים האחרונות, יצאו לנו שבעה חברים לפנסיה. חברים מבוגרים שבשביל הכיף שלהם והתועלת שבהם המשיכו לעבוד פה. חלק בגלל המלחמה שפינו אותם, התרחקו ולא היו זמינים וחלק הגיעו לגיל 75. ניסים הגיע ל-80. היו מאוד מבוגרים והיה להם קשה. יצאו מפה שמונה חברים, כמו שאמרתי השבוע למישהו, אולי עבדו לאט, ועשו את העבודה. אין להם תחליף. לא הבאנו שבעה אנשים אחרים במקומם. לא הבאנו, לא מוצאים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איזה סוג של עבודה הם עשו שאתה אומר שאין להם תחליף? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> המסה העיקרית של העבודה פה, זו עבודת מפעל מתכת. אם תרצו, אני לא יודע מה לוח הזמנים מבחינת כמה זמן הקדשתם ואיך אתם רוצים לבנות את זה. חלק מהעסק, הכי מעניין, לעשות סיבוב קטן ברצפת הייצור. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אנחנו נשמח. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> תראו פה קו מיון שלם שהולך לצאת בשבוע הבא, עומד מורכב כמעט כולו לאחת החברות פה בארץ, בננות החוף, חברה גדולה ומוכרת. קו לטיפול ומיון בסברס ופסיפלורה. יש קומבינציה שהם רצו לאותו קו. אנחנו עושים את הכול פה מאפס, אין לנו מוצרי מדף. כל בית אריזה מתכננים אותו ספציפית, את הצרכים שלו ללקוח. באו בננות החוף עם רעיון לעשות קו. אין בעולם דבר כזה, קו שמשלב את שני הדברים האלה. סברס יש לו את הטיפולים שלו, פסיפלורה יש לה את הטיפולים שלה. יש דברים שחופפים. אנחנו מצאנו את הדרך איך לשלב בין הדברים כדי לתת פתרון שיתאים גם לזה וגם לזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם הבלעדיים או שיש לכם - - - << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> בארץ אין אף אחד אחר שעושה את זה. לכי תביאי מישהו מחוץ לארץ, תתחילי להסביר לו מה את רוצה. לחברה ישראלית נוח הרבה יותר לעשות את זה עם חברה מקומית. יש כמה שלבים - - - << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> אבא, אתה מדבר ספציפית על קו כל כך מורכב. זו נקודה חשובה, אם יש אלטרנטיבות. לא כל החקלאים הישראלים רצים דווקא לקנות בארץ. יש חברות שמייבאות לפה ציוד מתחרה זר, אירופי, סיני ברובו היום. בהחלט נקודה כואבת נוספת. זה קו מאוד מורכב, פסיפלורה, סברס. מי שרוצה בית אריזה פשוט יותר או מבחינת המורכבות שלו להגיד, רק למנגו, לתפוזים, נקטרינות, רק לזן מסוים או לגידול מסוים, יש אלטרנטיבות בעולם. תחרות מאוד קשה עם כל הסיבות שיש, עם שערי מטבע ועוד. חשוב להגיד את זה שיש להם מאיפה להביא. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מאיפה הם מביאים? יש מדינות מסוימות? << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> הרוב מיוצר בסין. גם אם החברה הולנדית או צרפתית, אלה השחקנים הכי גדולים בתחום הזה, המפעלים לרוב מייצרים את רוב החלקים שלהם בסין או שהם אחרי זה נשלחים לאירופה להרכבה ואפשר לכתוב על זה מיוצר בספרד או כמו שעשינו עם בוש ועם עוד חברות אחרות. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> זה הבורג האחרון. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> זו בהחלט תחרות מאוד-מאוד קשה. לתחושתנו לאורך השנים, די מהתמיכה ממי שיכול לתמוך בתעשייה הישראלית. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> יש לכם תמיכה מהמדינה? משרד הכלכלה, השקעות? << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> מאבק ארוך שנים. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> אחד מהמאבקים שלי כשנכנסתי לפה זה על הסיפור הזה. לא על התמיכה שאנחנו נקבל. יש תמיכה של משרד החקלאות מדי פעם או משרדים אחרים. מענקים. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> מענקים. זו לא תמיכה, זה רכש שייתן סוג של ניקוד או העדפה לייצור מקומי - - - << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> שאין. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> שאין את זה. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> הדוגמה הכי כואבת בשנים האחרונות זה כל מה שקרה במינהלת תקומה בעוטף. לפני שנה או משהו כזה, הוכרז שמוקצבים 100 מיליון שקלים לטובת הקמת בתי אריזה בעוטף. אין שום דרישה שיהיה משהו כחול לבן בדבר הזה. אנשים - - - כל ה-100 מיליון שקלים האלה הלכו לחו"ל באחד מבתי האריזה. אין לי בעיה להגיד את השמות, הייתי במלחמה, במאבק על זה. קיבוץ נירים הקים בית אריזה משותף לעשרה קיבוצים באזור. מיכל יודעת, אני במאבק משותף עם התעשייה הקיבוצית, לנסות להגיע אליהם. נודע לי במקרה שהם הולכים לעשות את זה, לא שהם פנו אלינו. מדובר בבית אריזה לאבוקדו כשאנחנו יצרנים מובילים בתחום שמיועד לאבוקדו. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> ומשווקים לכל העולם. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> ומשווקים לכל העולם. יש לנו מכונות ב-40 מדינות ברחבי העולם. התחלתי במרכז המשק של נירים, אני מכיר אותו מתפקידים קודמים. הוא אמר לי זה לא אני, זה הוא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו החלטת ממשלה הייתה? << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> על המענק. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> לא הכניסו בתוך כספי הסיוע, כחול לבן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי החליט את זה? מי קיבל את ההחלטה הזו שלא הכניסו? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> זה לא היה בראש של אף אחד וזה לא יושב. בזמן מסוים כשהתחילו לדבר על מינהלת תנופה לצפון, היו פה הוועדה ואמרתי להם בואו תכניסו את זה לפני שאתם מוציאים את זה. אמרתי, לא הכניסו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה זה אומר שהכסף עבר לחו"ל? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> זה אומר שאותו בית אריזה בקיבוץ נירים, אני רוצה לסיים את הסיפור הזה. הצלחתי להגיע, המרכז משק שלח אותי למנהל בית אריזה, גם אותו אני מכיר. מנהל בית האריזה שלח אותי למנהל הפרויקט, זו שותפות של שר הקיבוצים. הוא אמר לי שמחר בבוקר נוסעים לסיבוב באירופה נציגים של כל הקיבוצים, סיבוב באירופה לראות מה האלטרנטיבות. אמרתי לו בסדר, יש גם אלטרנטיבה בארץ, בואו תבחנו גם אותה. לא עניין אותם לראות מה יש בארץ. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> אני אדבר על הסיטואציה הזו, דיברו על זה. מינהלת תקומה שמה את התקציב עצמו, המדינה שמה את התקציב. לא יכולה להכריח את היישובים עצמם להתקין תקנות העדפות תוצרת הארץ או לתת העדפה בייצור. אנחנו דרשנו, גם כהתאחדות וגם אני יודע שיש - - - דרשנו שלא יכריחו את הקיבוצים אלא יתנו להם ניקוד נוסף למי שירכוש רכש מקומי, ייתן להם ניקוד נוסף במכרזים עצמם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> למה הם לא הכניסו כחול לבן? תוצרת הארץ. יש מפעל אחד? << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> זה כסף שיבוא לקיבוץ. אי אפשר להכריח גורמים פרטיים, לא מדינתיים. לא קיבוץ שקיבל - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא בגלל שהם אחד בארץ והם מפחדים ממונופול? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> לא. ביקשנו את אותו - - - << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> אי אפשר להכריח את הקיבוץ. הקיבוץ הוא לא תחת תקנות העדפת תוצרת הארץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך לתקן את התקנה. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> זו תקנה. נכון. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> זו הייתה שיטת ניקוד. לא צריך להתקין תקנות. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> לא בדקו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם קנו מחו"ל את המכונות - - - נירים? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> כן. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> במקום להגיד להם בואו תקנו מהארץ ותקבלו עוד ניקוד במכרזים עצמם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אפילו לא נתנו לך להציע להתמודד מולו? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> לא הציעו. זה היה סיפור מאוד ארוך וכואב. הגעתי לכל הגורמים האזוריים. חבלין וראש המועצה שהיה מנירים, גדי ירקוני. הוא מרכז המשק שם עכשיו בנירים. די נפנפו אותי מאחד לשני. אמרו לי עזוב, אלה אנשי מקצוע, זו החלטה שלהם. אמרתי להם תנו לי הזדמנות לבוא ולהציג את המכונה שלנו. בואו תדברו עם לקוחות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> פעם ראשונה שאני שומעת את זה. דבררתם את זה? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> יצא בתור כתבה בדה מרקר. בדה מרקר יצאה כתבה על זה. בערב שיצאה הכתבה קיבלתי טלפון מבית אריזה, בוא תיפגש איתנו מחר בבוקר, רוצים לדבר על בית אריזה. הגעתי למוחרת בבוקר, אמרו לי בטח שנשתף אתכם, אנחנו נעביר לכם את התוכניות ואת הכול. זו הפעם היחידה ששמעתי מהם. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> אחרי שהכתב התקשר אליהם לקבל תגובה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> למה לא הבאתם את זה לכנסת? ועדת הכלכלה, הוועדה לפיתוח הנגב? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זימון, משהו, דיון מהיר. משהו שהיינו מדברים בוועדת הכלכלה. היינו שומעים אותו. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> אנחנו ישבנו עם אסף. עם אביעד פרידמן ישבנו, עם כולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולא זז כלום? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה כבר אבוד, נכון? << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> זה אבוד. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> זה אבוד ואנחנו מסתכלים קדימה. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> ללמוד מזה. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> ללמוד מזה. מדינות ברחבי העולם עושות את זה. ניקוד גבוה הרבה יותר ממי שרוכש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אלה לא התחומים שלנו. לא היה דיון מהיר בוועדות, הצעה לסדר? בדיוק היו שלוש מלחמות. לצערי הרב הנושא הזה הוא גם לא בסדר היום הציבורי. לא נעים לי להגיד. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> זו פינה שלא יותר מדי מטרידה כל היום. יש פה מפעל אחד בארץ שקצת בוכה. תוסיפי לזה גם את כל מה שקורה עכשיו עם שער הדולר. אנחנו בקטסטרופה. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> היום אתם מייצאים, אתם ממשיכים לייצא? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> יש לנו בעיה כפולה. יש לנו בעיה עם הייצוא. בתור דוגמה, נכונה מהשבוע. יש לנו לקוח, קניה הפכה בשנים האחרונות להיות שוק ייצור עיקרי שלנו בגלל האבוקדו. עשה קפיצת דרך מאוד רצינית. יש לנו משהו כמו 40 קווי אריזה לאבוקדו בקניה שהכרנו בשנים האחרונות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בגלל זה המשלחות מגיעות לפה, מקונגו? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> היו השבוע מקמרון. כן, קניתים רבים היו באים לפה. בתור דוגמה, השבוע לקוח שקיבל מאיתנו הצעה לקו גדול של בערך 1.25 מיליון דולר, במאי לפני שנה קיבל את ההצעה. לוקח זמן לאנשים להתארגן, מקום וכולי. חזר, הוא רוצה להזמין. אמרתי לו, הדולר ירד ל-25%. בדקתי, היה 3.60 דולר כשהוא קיבל את ההצעה, וכששלחנו הצעה מעודכנת זה היה 2.90 דולר. 25%, מה עושים עם זה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סמוטריץ' שוקל לעזור לכם. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> איך הוא יכול לעזור? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> להיי-טק הוא אמר שהוא יעזור בגלל הדולר שירד. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> במה הוא יכול לעזור? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא לא יכול? אתה יודע יותר טוב מאיתנו. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> על הצעת מחיר שנתנו, מה הוא יכול לעזור? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> במקרה הזה לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בהיי-טק הוא אמר. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> באיזה אופן הוא יכול לעזור? << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> בהשקעות ומסלולים פחת מואץ. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> אני מדבר על לקוח מוחשי. בא, לקח הצעה לפני שנה, הוא אמר לי נתת לי מחיר, זה המחיר. הסיפורים שלכם בישראל - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עושים? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> מה עושים? בולעים את הרוק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כשאתם עושים הסכמים, אתם לא לוקחים ניהול סיכונים? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> אתה נותן את הצעת המחיר. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> זה מטורף. מישהו שרכש ב-3.6 דולר ועכשיו הוא צריך ב-2.9 דולר לקבל את התשלום. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> 20%-30%. אלה לא קפיצות שקורות, גם בהיסטוריה בזמן קצר. 20%-30%. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> קרוב ל-50% ממפעלי התעשייה הם יצואנים, ומה שזה עשה לתעשייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הממשלה לא מכניסה כאן, מה היא עושה הממשלה? << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> יש אישור. משרד האוצר - - - תוכנית של 6 מיליארד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עושה האוצר, היחידה של משרד האוצר? << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> הוציא 1.6 מיליארד, להיי-טק וגם לתעשייה. בתעשייה זה מתבטא בהשקעות. הכול זה כסף חכם. היום זה השקעות - - - פחת מואץ. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> תוכנית הפיילוטים. היא כמה עשרות. כך קוראים לזה? היא בטלה בשישים. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> היה לכם שוק אחד בכסף חכם, אני זוכרת. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> היה במקסיקו או משהו כזה. זה הייצוא. אנחנו בבעיה כפולה. בגלל שאנחנו היחידים בתחום שלנו בארץ, כל התחרות שלנו מול יבוא. אתן לכם דוגמה מהימים האחרונים. לקוח, פה בארץ בנגב, לא אגיד שם, שלפני חודש החליט להזמין קו אריזה לפרי הדר. נסעתי אליו, ישבתי איתו, ישבנו עם התוכנית, קיבל הצעת מחיר. במקרה הזה היה 1.25 מיליון שקלים, לא 1.25 מיליון דולר. נתן לי 400,000 שקלים מקדמה. התחלנו לעשות את כל עבודת התכנון. אחרי חודש הבן-אדם מתקשר אליי, חברים יקרים, אני יכול להביא יותר זול מחו"ל, בטל את העסקה, תחזיר לי את הכסף. מה עושים? לאף אחד אין תשובה. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> בתי המשפט יעשו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפי הסכם החוזה, מה עושים? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> בדקתי עם עורכי הדין שלנו, הוא לא יכול לבטל הסכם אחרי חודש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא מבטלים. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> מצד שני אתה לא רוצה לריב עם לקוח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא לא יכול, אין דבר כזה. הוא נכנס לעסקה. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> נכון. הוא נכנס לעסקה הזו. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> זה לא שחקן חד פעמי שאפשר להגיד, אני הולך על זה עד הסוף. זה שחקן שהוא רוצה במגרש שלו. הוא במתח. מצד אחד יש בעיה, מצד שני הוא רוצה לשמר אותו. בית משפט הוא לאו דווקא כתובת. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> אני לא רוצה להגיע לבית משפט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עשית איתו? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> ניסיתי להציע לו 1,001 פתרונות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ירדת במחיר? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> זה היה 1.25 מיליון, הוא אומר, גג התקציב שלי 1 מיליון. אמרתי לו בוא נראה איך מסתדרים עם זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היית מפסיד אם היית לוקח את העסקה? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> אמרתי לו בוא תשלם עכשיו 1 מיליון, את 0.25 מיליון הנוסף תשלם בעוד שנה. תתחיל לעבוד, נפרוס לך את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא הסכים? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> לא מוכן. אמרתי לו יש פה קצת ציודים שאתה לא חייב אותם בשביל התחלה. גם בבתי אריזה אחרים מתחילים עם ציודים ומוסיפים מערכות אופטית לצילום. אפשר להוסיף אותם גם בעוד שנה. יהיה לך כסף בעוד שנה, זה 100,000 שקלים, תוסיף עוד שנה. לא, אני רוצה את הכול מהתחלה. אמרתי לו, אנחנו מייצרים, כול הייצור שלנו 100% בנירוסטה. כל המתחרים שלנו בעולם מייצרים בברזל צבוע. צובעים את הברזל, לא בנירוסטה. אמרתי לו, נעשה כמו המתחרים שלנו. תקבל מכונות צבועות ולא בנירוסטה, תקבל את זה ב-1 מיליון. גם את זה הוא לא רצה. לא, אני רוצה את הכול בנירוסטה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באת לקראתו. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> את הכול. הוא לא מוכן לשום דבר. עכשיו זה בדיבור בין שני עורכי דין. אני מאוד מקווה שנצליח למצוא. חבל לי שיצרן זר יכניס פה את הרגל למקום הזה. אנחנו נלחמים בשיניים על כל פרויקט, בטח בשנים כאלה שהעבודה לא בשפע. רצית לחזור לחרבות ברזל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היו עוד שתי מלחמות. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> אני אתן לכם עוד סיפור שהתחיל קצת לפני חרבות ברזל. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד חזק עם משרד החקלאות, עם מכון וולקני. יש לנו פה כמה וכמה פיתוחים שאנחנו עובדים יחד איתם, עם מכון וולקני. באו אלינו לפני כמה שנים עם הרעיון לפתח מכונת מיון לאפרוחים, להבדיל בין זכר ונקבה. מיד עולה בראש הקונוטציה שהזכרים, הורגים אותם, לא צריך אותם. זה לא העניין. 95% משוק העופות בעולם זה פטם, גידול לצורכי מאכל. יש יתרון כלכלי אדיר בלגדל את הזכרים ואת הנקבות לחוד. הגידול של הזכרים הרבה יותר מהיר ואפשר להגיע לאותו משקל, זה כמעט שבוע פחות. זה פחות אוכל וכולי. יש היגיון, לא עושים. בעבר היו ממיינים בידיים, יש שיטת מיון ידנית. הפסיקו למיין. באו משרד החקלאות ואמור, בואו תשתמשו בכל היכולות שלכם האופטיות, המכניות והכול, תפתחו מכונת מיון לאפרוחים. עשינו פה כמה ניסיונות. למזלנו יש מדגרה קרוב בקיבוץ בית העמק ששייכת למילואות. בנינו אב טיפוס ראשון, הצבנו אותו פה במילואות. הכול התחבר להם, התאים להם. אחרי שנתיים, שלוש של הרצות, הגענו למכונה ברמה של מכונה מסחרית. מילואות עשו ניסיונות בתקופה הזו, מיינו מיליון אפרוחים. הם התחילו לגדל לולים בנפרד, זכרים ונקבות, לראות שהערך הכלכלי הזה ישנו. הגיעו למסקנה שהם עושים הסבה לא רק במדגרה, זה כל האינטגרציה. זה לארגן את כל הלולים לגידול נפרד, כל המערכות מזון. זה מזון שונה לזכרים ונקבות. עושים הסבה. בזמן כזה או אחר לקראת סוף 2022 הזמינו את המערכת המסחרית הראשונה. מערכת שממיינת 50,000 אפרוחים בשעה. משהו מטורף. אם תרצו עוד מעט נראה לכם סרטון של זה. יש פעם בשנתיים בארצות הברית באטלנטה כנס חדשנות עולמי בענף הלול. הייתי בקשר איתם, עם מארגני הכנס והזמינו אותי לבוא ולספר על המכונה. אין דבר כזה בעולם. זו הייתה פעם ראשונה שמישהו בא עם מכונת מיון לאפרוחים והצורך קיים בכל העולם. סדר גודל - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> על מי זה רשום, עליכם או על המכון הוולקני? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> שותפות, חצי-חצי הפטנט. לא השתמשו ברעיון שהיה להם, באנו עם רעיונות אחרים. בשביל הכבוד, החברות, נשארנו חצי-חצי. 100% של הפיתוח נעשה פה אצלנו, מומן על ידינו. עשינו תוכניות מדען, עבדנו עם הרשות לחדשנות. הושקו מיליונים רבים בזה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> קיבלתם תקציב מרשות החדשנות על זה? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> קיבלנו שלוש תוכניות. קיבלנו סך הכול 4 מיליון שקלים או 5 מיליון שקלים בפיתוח. אין עליהם, מספר אחד. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה חשוב שהרשות משתתפת. היינו שם בסיור. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> בנובמבר 2022 באתי והצגתי את זה בכנס. זה יצר שם אווירה מטורפת. יש בעולם מגדלים כל שנה, סדר גודל של 70 מיליארד אפרוחים. משהו כמו 2,000 או 3,000 מדגרות. אנחנו בחלום שלנו אמרנו, עד שמישהו פה יתעורר ויעבוד עם מכונה כזו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> למכור. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> כל מכונה כזו זה סדר גודל של 1.5 מיליון דולר. ראינו אנחנו קוטפים את ביצת הזהב. נובמבר 2022 דיברתי שם בכנס. אמרתי להם האב טיפוס הראשון כבר עובד, בהצלחה, עם התוצאות וכולי. המכונה המסחרית הראשונה אמורה להיכנס לעבודה בנובמבר 2023 וכולכם מוזמנים לבוא לישראל. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> ואחרי זה? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> מן הסתם בנובמבר 2023 המכונה לא הותקנה. היא הייתה פה עדיין לקראת סיום בניה שלה ועצרנו פה. חלק גדול מהעוסקים בדבר יצאו למילואים. יש לנו עוד בן שעובד פה איתנו. זה היה פרויקט שהוא התעסק איתו. הוא הלך למילואים וכל חלק גדול מהצוות. בשיניים סיימנו אותה. במדרגה היה קצת בלגאן. המכונה הותקנה במאי 2024. אחרי שהצגנו את המכונה, שנה יותר מאוחר הגיעה לשוק חברה אמריקאית עם רעיון דומה. שונה משלנו, נותן פתרון למיון של אפרוחים וקוטפים את הפירות. מכרו כמה עשרות מכונות בארצות הברית. הייתי לפני שבוע בקנדה, בכנס של ענף הלול הקנדי. הזמינו אותי לבוא ולספר על המכונה. אתה מדבר לאנשים, שואלים איפה אפשר לראות מכונה? אמרתי להם פה בבית העמק, תבואו לבית העמק. יש בינתיים עוד מכונה בשדה בוקר שעובדת שנה. יש לנו מדיניות של החברה, אנחנו לא נוסעים לאזורי סיכון. ביצת הזהב בינתיים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> משרד החקלאות, אתם מכירים את הסיפורים האלה? << דובר >> דנה שטרית: << דובר >> אני זוכרת לפני שנים שדיברו להקים את המכונות. את התהליך הזה כבר לא. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> זה יותר מול מי שעסק בזה אצלכם, עמוס מזרח. את יודעת מי זה? ד"ר עמוס מזרח, הוא הוביל את הפרויקט הזה במכון וולקני מול קידום. שר החקלאות מכיר את הפרויקט הזה הנוכחי. גם בארץ יש עוד כמה מדגרות שאנחנו מקבלים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עם הרפורמה של סמוטריץ'? רפורמת הלולים שהוא דחה אותה למרס 2027. זה לא קשור? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> לא קשור אלינו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה בעד מה שהוא רוצה לעשות? << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> אולי תסביר את החוכמה שיש פה. אנחנו אומרים מערכי מיון. חלקינו מבינים על מה מדובר. זה פרי שמתמיין ללא מגע יד אדם. נשקל ונבחן עם מצלמות, עם כפות. כל זה טכנולוגיה שהיא כאן. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> מעט לתגבר את מה שמיכל אומרת. כשאנחנו ממיינים תפוזים, מכונה ממיינת תפוזים מעבירה, מכונה הכי קטנה זה משהו כמו שניים, 3 טון לשעה. אנחנו מדברים על מכונות שמעבירות גם 50 טון בשעה. כל תפוז בודד נישא בצורה עצמאית, נשקל בדיוק של גרם אחד, המיון הוא גם לפי משקל. נמדד עם מצלמות בדיוק של מילימטר. יש מערכת שמגלגלת את הפרי מתחת למצלמות, מערכת אוטומטית, כל פרי מקבל משהו כמו 20 צילומים במהלך שבריר שניה שהוא עובר מתחת למצלמות. המכונה הזו נעה בקצב של עשרה פירות לשניה. אלה מכונות שעובדות במהירות מאוד גבוהה. כל הפעילות הזו שאני אומר קורית במהירות מאוד גבוהה. כל המידע הזה משודר לתוכנת מחשב שלנו, שם נעשה עיבוד התמונה מצד אחד והמפעיל יכול להחליט איך הוא מחלק את זה לסוג א', סוג ב', סוג ג'. גודל אחד, גודל שני וכולי. הפרי הממוין יוצא להם לתאי אריזה או עמדות אריזה, במקום שמשם הם הולכים לאריזה הסופית שלהם. מערכות מאוד חכמות ומדויקות שעובדות גם לאורך שנים. מאוד אמינות. יש לנו מערכות שעובדות בעולם, עדיין מערכות כמעט בנות 50 שעדיין עוברות תחזוקה, שדרוגים, תוכנות וכולי. מערכות שעובדות שנים רבות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כמה אחוזים לקוחות יש בארץ וכמה בחו"ל, איך זה מתחלק? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> בסך הכול במשך השנים, בין הייצור לבין השוק המקומי זה חצי-חצי. אם את שואלת אותי באופן האובייקטיבי בתור לקוח ישראלי, נראה לי שכל לקוח בארץ שלא קונה תוצרת הארץ, אתה מדבר על מכונות שלא נופלות או יותר טובות ברמה שלהן. אני לא מדבר על מכונות - - - זו לא התפשרות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> רק עניין של מחיר. הם הולכים לזול, לא לאיכות. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> פעמים רבות זה לא עניין של מחיר. עכשיו יש עניין של מחיר, יש לנו בעיה של מחיר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בגלל הדולר הנמוך. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> בגלל הדולר הנמוך. פעמים רבות, כמו שנתתי את הדוגמה של נירים מלפני שנה. לקחת עשרה חברים, לנסוע לעשרה ימים סיבוב באירופה. אני לפני כמה שנים, באחד הגלגולים הקודמים, הייתי חבר בהתאחדות התעשיינים בוועדה של כחול לבן. בכנסת, בעבר היו עושים יום כחול לבן. פעם בזמן מה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> ועדת הכלכלה. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> ועדת הכלכלה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> עבדתי שם 17 שנים. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> כבר לא עושים? << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> עושים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אנחנו עשינו את זה בזמנו. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> ברגע הכי חשוב. ליאור כוכבי. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> ליאור, הוא אחראי בכחול לבן. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> לפני כמה שנים, זה היה לפני הקורונה. ביקשו ממני לבוא ולדבר בוועדה שלך. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש מצב שאני דיברתי איתך. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> זה היה כשאיתן כבל היה יושב-ראש הוועדה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הוא היה היו"ר שלי. אני עברתי בוועדת הכלכלה. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> באותה פגישה, זה לא היה על חקלאות, זה היה על תעשייה, איתן כבל את העשר דקות הראשונות מתוך השעה, דיבר בדיוק על זה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הוא היה מאוד מחויב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא היה טוב? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> היה מעולה. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> שלקוחות בארץ שצריכים לקנות מעדיפים במקום לנסוע לקנות בירוחם או באילון, לנסוע לסיבוב בחו"ל כדי לבדוק מה האפשרויות. אין מה לעשות, זה יוצר מחויבות, הנסיעות האלה. מישהו בא, נוסע, מקבל זמן טוב, מתחבר וכל זה. אחר כך הוא לא בא ואומר, השירות שאני אקבל פה יהיה יותר טוב. השירות, נדאג לזה בהמשך. אנחנו רואים, השירות במיוחד בשלוש השנים האלה. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> חברות לא הגיעו לארץ. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> עבדנו פה לאורך כל המלחמה. ב-8 באוקטובר היינו פה בבוקר, כשהתחילו אזעקות, בצוהריים כולם עפו מפה. ב-10-9 לא בדיוק ידענו מי נגד מי, ישבנו בבית. עוד סיפור שקשור לזה, שבוע לפני זה סגרנו הזמנה לבית אריזה לאננס להוואי. אנחנו מספר אחד בעולם בבתי אריזה לאננס. יש לנו מכונות בכל העולם. החברים בהוואי, שנה שלמה היה דיבור. כל דיבור ארוך, אלה דברים מאוד ספציפיים. התחרות הייתה ביננו לבין חברה שיושבת בקליפורניה. מי יספק להם את בית האריזה? הם הלכו ועשו שיעורי בית, הסתובבו בכל העולם. צלצלו לפה ולשם, אמרו להם תקנו רק בעשת. החברים מקליפורניה ישבו אצלם ואמרו מה פתאום, מה אתם הולכים עד לישראל? החליטו לקנות אצלנו. סגרו את ההזמנה שבוע לפני ה-7 באוקטובר. זה היה סוף ספטמבר, תחילת אוקטובר. סגרו את ההזמנה, חתמו עליה והיו צריכים להעביר מקדמה. אנחנו לא עובדים בלי מקדמות בגלל שתופרים את המכונות ללקוח. כמה ימים אחרי ה-7 באוקטובר אני מקבל טלפון מהם, הם אומרים, שמענו מה קורה. אנחנו מצטערים ואנחנו איתכם. שולחים לי תמונה של המפה של ישראל, מראים לי איפה קיבוץ אילון נראה ואומרים, אנחנו מבינים. אם יש בעיה לא נורא, אנחנו נקנה בקליפורניה. בפעם הבאה נקנה אצלכם. אמרתי להם, חברים, אין שום בעיה, אנחנו עובדים רגיל. יש מלחמה. תעבירו את המקדמה, תקבלו את המכונה בזמן. אמרו בסדר, אתה אומר שאין בעיה, אין בעיה. בצורה כזו או אחרת האמינו לי, נשמעתי משכנע כנראה בטלפון. הם העבירו את תשלום המקדמה. הרמתי טלפון לכל העובדים שהיו זמינים. אמרתי " מי לאדוני אלי", חברים, יום ראשון בבוקר, 15 בחודש פותחים את המפעל, עם כל הטילים שעפים פה וכל הכביש עד לצומת כברי, הוא חשוף לנ"ט. אני בא לפה, באו בימים הראשונים חמישה אנשים. לאט-לאט התחילו לבוא יותר. באו לפה ואמרו, יותר כיף להיות פה ולהיות עסוקים כל היום, בתחילת המלחמה, מאשר לשבת בבית מול כל המראות בטלוויזיה ולדאוג. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> עמדתם ביעד? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> עמדנו ביעד. שלחנו את המכונה להוואי, התקנו אותה והכול עבד כמו שצריך. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לפחות פה יש סיום טוב. הייתי במתח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה היה בשאגת הארי ועם כלביא? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> לגבי התקופה הזו, זה נכנס לפני המלחמה. במשך שמונה חודשים לא נכנסה לפה הזמנה בגרוש. בארץ אף אחד לא חשב על להזמין מכונות. אני חושב על עצמי, אם הייתי צריך עכשיו להזמין מכונה מאוקראינה או מקונגו, הייתי מתלבט אם להזמין, בטח אם יש אלטרנטיבה. נעצרו ההזמנות לגמרי בשמונה חודשים הראשונים. למרבה שמחתנו ובניגוד לכל מיני כאלה מתלוננים. פנינו למס רכוש, ביקשנו מקדמות. אנחנו במסלול אדום. קיבלנו מקדמות שיעזרו לנו לעבור את התקופה הזו. אני מודה לכל מי שצריך להודות, בלי קשר לימין ושמאל, למעלה ולמטה. לא היינו מחזיקים מעמד בלי זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה עובדים יש לך היום? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> היום אנחנו עומדים על 40 אנשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא מעט? זה לא הרבה, זה מעט. להרים עסק כזה. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> אנחנו מבוססים על עובדים מקצועיים. אין לנו פה עובדים שהם סתם עובדים אליימנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עובדים זרים הכנסת? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> לא. עכשיו פעם ראשונה שהגשנו בקשה לעובדים זרים. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> עכשיו הם הגישו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לכמה? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> ביקשנו ארבעה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למומחים או רגילים? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> הגשנו בקשה לרגילים, לראות איך לשלב אותם בתוך העבודה, לא יודעים איך לאכול את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איזו מדינה? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> נראה לי שעדיף תאילנדים, עד כמה שאפשר. מתוך מה שאני שומע ורואה את התאילנדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו הבאה פרטית? אתה הולך ובוחן אותם? זה בילטרלי? אגף החקלאות? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> הבאה פרטית. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> עכשיו הם הגישו בהקצאה האחרונה. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> הגשנו לפני חודש דרך חברה מסוימת. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> מאיזו מדינה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא אמר, תאילנדים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תאילנד. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> אתם מכירים את הסיפור על התאילנדים? בזמן מסוים בעברינו, חיינו תקופה בארצות הברית, בפרויקטים חקלאים, קליפורניה. היה לי שם חבר שהיה יועץ גידול למנגו, לאחת מהחברות שם. הוא עבד עם מקסיקני. בזמן מסוים הוא חזר לארץ והצטרף לצוות המו"פ במו"פ ערבה והתחילו שם לשתול מנגו. הוא היה צריך לעשות גיזום. הלך למנהל הרחבה ואמר לו, תן לי שני עובדים לגיזום. נתן לו ואמר, קח את העובדים הכי טובים שלי. שני תאילנדים, אתה מראה להם מה לעשות ושוכח מהם. הוא הראה להם מה לעשות והלך. חזר בסוף היום, רואה שהם לא עשו אפילו עץ אחד. בא עצבני ואומר, עזוב, כל התאילנדים, אני עבדתי עם מקסיקנים, אוכלים אותם בקטנה. הוא אמר לו, למה, מה הראיתם להם? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> הראיתי להם להחזיק הענף, לקחת את המסור ולנסר את הענף איפה שצריך. הוא אומר לא, היית צריך להגיד להם, תחזיקו את הענף ותעשו כך, לא כך. הפעם הוא הבין מה זה תאילנדים ולא מחליף אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם טובים, נכון? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> הם טובים. הם לומדים מהר. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> הגשנו בקשה לפני חודש דרך חברת ארנס, חברה שמתעסקת בזה. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> תמיד תדעו שאתם יכולים להגיש את זה לבד. אתם לא צריכים לשלם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לשלם לחברה. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> אתה מגלה את זה במדרגות. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> בירוקרטיה. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> במדרגות. מכאן אתה יורד למטה ומילאת את הטופס. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> בטלפון איתה ישבתי שעה, לא יודע אם הייתי ממלא את זה בזמן - - - << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> חבל על הזמן שלך. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> פנו אלינו כמה חברות שהציעו את שירותיהן, שהן מטפלות בכל, בלהביא אותם. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> אנחנו לא תומכים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש נציגת החקלאות. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אני מפרידה בין שני דברים. ההגשה למשרד הכלכלה היא פשוטה ואולי שרה מדברת על זה. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> על זה אני מדברת. הוא אמר שהם הגישו - - - << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> פעמים רבות זה מתחיל כך ואחר כך צריך עבודה מול רשות האוכלוסין ומול הקונסוליות. כל הפרוצדורות הן ארוכות, מייגעות. צריך מישהו שיש לו סבלנות, שהוא בתוך הארגון, שרוצה להתעסק עם זה. זה להקצות לזה בן-אדם שיתעסק עם זה. לצערי הרב אני לא יכולה לומר, על הבקשות להגשה להמלצות זה פשוט. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> זה החלק הקל. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> וגם יש שם כתובת של - - - שרה - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> חשבתם אולי להקים מחלקה בהתאחדות שתטפל, בכסף, כמו שהחברה הזו לוקחת. שאתם תטפלו? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אפשר להגיד את זה כמעט על כל תחום. יש משרדי עורכי דין שמסייעים מול רשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שמעתי. גם עם בתי מלון. מלונות, עושים את השירות עבורם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כל ענף. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> הם יכולים לתת שירות מודולרי. גם סיוע מול אותה חברה בחו"ל שממנה, אצלה מאתרים את העובדים וגם מול רשות האוכלוסין. אחר כך לסייע לו אם הוא צריך לחתום - - - << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> יש להם סוג של אחריות. אתה מביא עובד והעובד לא בסדר, אתה אומר לו העובד הזה לא שווה כלום. הוא לוקח אותו חזרה ומביא מישהו אחר. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> בתעשייה ההעסקה היא ישירה. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> זה מה שהם אמרו לי. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> נכון. הבעיה, שזה יהיה רשום לך על ההקצאה שלך. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> ההעסקה בתעשייה היא ישירה. אני מניחה שמה שאמרו לכם שיראיינו אותם, אם לא הייתם מרוצים תראיינו מישהו אחר. אולי זו הכוונה. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> אני רק ממך שמעתי שאמרת שאם הם לא טובים. לא שעומדים פה בתור ואנחנו כך וכך. מקבלים כאלה עד שאנחנו נהיה מרוצים ממישהו. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> את זה תוודאו, זה לא אמין. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> יביאו אותו לארץ, צריך לעשות איתו משהו. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> ימכרו אותו למישהו אחר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה לא הולך כך. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> ההעסקה היא העסקה ישירה. אפשר לפטר, הם יכולים גם להתפטר. כמו שהוא - - - נמצא, קח בחשבון שהוא בא. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> טוב לדעת. מישהו מאלה שפנו אלי - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כל האחריות היא עליכם. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> ברור שצריך בזהירות עם החברות האלה. היא אמרה לי, תגיד שאתה צריך עשרה, מקסימום אחרי זה תגיד לו, רק שניים. אמרתי לה, אני לא צריך עשרה ואני לא רוצה שזה יהיה כתוב בשום מקום. פתאום יבואו לפה עשרה אנשים. קשה להאמין שמישהו ייקח אותם. צריכים להיות זהירים. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> מה שהגשתם, הארבעה זה מה שאתם צריכים? << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> סדר גודל, כן. יכול להיות שמחר אני אצטרך שלושה ומוחרתיים את אצטרך חמישה. זה מספר שנדע מה לעשות איתו. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> הוא לא יוכל חמישה, המקסימום שהוא יכול זה ארבעה. לא, סליחה. יכולת עשרה. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> הוא יכול עד רבע. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> אנחנו עוד לא סגורים איך לאכול את זה. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> אנחנו מעדיפים ובלי תחרויות, כמה תאילנדים שלא יהיו טובים, אנחנו מעדיפים להעסיק ישראלים. גם מבחינת שאלה ישראלים. התאילנדי הזה משתכר בשישי בערב בנהריה ומתחיל קטטה בבר. מי אחראי על זה? עובדים ישראלים נכון שלא קל כלל. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> מאיפה החברים שלכם, ספר קצת. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> זה מגוון מאוד. גם בדואים פה מעראמשה בעיקר. התפרסם לאחרונה, בשנים האחרונות. גם אותו כפר, לדוגמה עראמשה, כשאני התחלתי לעבוד פה לפני 15 שנים היו פה 12 עובדים מעראמשה, נשארו פה שניים. אני מדבר בזהירות ובשקט, גם אצלם מי שאפשר, שולחים אותו עם עוד ציוד במולדובה. לא שולחים אותו לעבוד במפעל באילון. לרוב מי שמפרנס את ההוא שלומד במולדובה זה האח. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> הפחות חכם. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> האח הפחות מוצלח ששולחים אותו לעבוד במפעל כזה או אחר כדי שהאחים האחרים יוכלו ללמוד. גם משם לא קל להביא עובדים. עזבו את הטלפונים, מגיעים מאוחר והולכים מוקדם, סיפורים ועניינים. העבודה מדורגת די נמוך. כשאין דברים אחרים לעשות או כשאין משהו יותר דחוף באותו יום, באים לעבוד. יש מעראמשה, פה המושבים, גורן, אבן מנחם, קו מושבים פה. חברים מבוגרים, גיל ממוצע שלהם 70-60. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> נקודה מאוד חשובה. הגיל הוא נקודה מאוד חשובה. זו נקודה שלא יצא לנו לדבר עליה בעבר. בתעשייה, אחוז העובדים המבוגרים הולך וגדל בצורה משמעותית. בשנות ה-2000 דיברנו על 35% צעירים, היום יש 25% צעירים. צעירים זה עד גיל 34. מבוגרים בדיוק מגמה הפוכה. אם היה 15%, עכשיו זה 30%. או משהו כזה, אל תתפסי אותי בדיוק במילה. או 28% היה 14%. חלק גדול מהעובדים האלה הם עובדים מחבר העמים. הוא הזכיר מולדובה. עובדים מחבר העמים שהגיעו לפה בשנות ה-90, היו בעבר בני 20 ובני 30. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> הגיעו לגיל פנסיה. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> הם עכשיו יוצאים לפנסיה והבנים שלהם מהנדסים. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> הגיעו לפה בשנות התשעים בני 20 ו-30, עכשיו הם בגיל פרישה. זה חשוב מאוד אתי, זה חשוב גם לטובת המשרדים פה, ועדת מנכ"לים. בתעשייה הם מיוצגים באחוזים מאוד גבוהים, יותר מכפול למה שהם מיוצגים בענפים כלכליים אחרים. גם ברפואה. ברפואה ובתעשייה. נכנסו עובדים רבים מאוד מחבר העמים שעכשיו פורשים. מה שזה אומר, שגם מה שאנחנו מבקשים, הגדלה מעבר למה שנתנו לנו, עכשיו יש לנו 21,200 ומתוכם יש לנו פלסטינים ועוד 7,000 שהם רק בדרך, ו-3,000 שחולקו רק עכשיו. עוד לא חולקו, רק עכשיו הסתיימה המכסה, גם אם אני מתייחסת למחסור עצמו שהיום עומד על בערך 14,000 עובדים, יש לי עוד 7,000 שהם בדרך, 3,000 חולקו. אני צריכה לפחות עוד 4,000 כדי להשלים את המחסור. הקומץ לא משביע את הארי. גם כשאני אביא אותם, הפער ילך ויגדל, יש עובדים רבים מבוגרים בתעשייה בצורה משמעותית מטעם עובדים מחבר העמים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה אתם לא עושים ריענון? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> מכיוון שעובדים ישראלים לא מחפשים, מה שאמרנו קודם, לא מחפשים לעבוד בעבודות בתעשייה למרות שהשכר גבוה. מה שמשאיר לנו רק עובדים זרים. העובדים הזרים - - - << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> בשילוב של שניהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את רואה שקשה להביא עובדים זרים. את רואה מה קורה בוועדות. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> נכון. זה מפעל שעוד לא מעסיק אותם. מפעלים שמעסיקים אותם מרוצים מאוד. הם מרוצים, הפריון גבוה. בניגוד למה שנאמר פה, הוא בא בבוקר, הוא עובד, עם מחויבות גבוהה. הוא מסיים לעבוד עד סוף היום. יש גם מקרים של עובדים שנוטשים את מקום העבודה, זה גם קורה ויש בעיית אכיפה. אני מדברת על המכלול. מעסיקים שהיו מתקשרים אלינו ברמה היום-יומית על מחסור בעובדים ובוכים עם דמעות, אומרים לנו, אנחנו עכשיו מעסיקים עובדים זרים ופתרנו את הבעיה. האחוזים הם קטנים ביחס, כמו שהוא אומר, נצטרך ארבעה. רוב התעשייה הם עובדים ישראלים. יש לנו 400,000 עובדים, תלוי איך סופרים את זה. אנחנו מבקשים 14,000 עובדים מתוך כל המספר הזה. אלה 14,000 שמסייעים לעובדים במקצועות שישראלים כן רוצים לעבוד בהם, בהנהלה, לוגיסטיקה, הנדסה. מאפשרים להם מקומות עבודה ועוד בפריפריה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> העובדים הזרים יוכלו להחליף את אלה מחבר העמים שצברו ניסיון, הם מקצועיים? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> הם יהיו הרבה פחות מקצועיים. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> אין ברירה, נלמד אותם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם יגיעו לרמה שלהם? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> קחי בחשבון שאלה שהגיעו מחבר העמים הגיעו מאוד מלומדים. הם עבדו ברצפת הייצור כי כל עבודה מכבדת את בעליה. הם היו צריכים לעבוד והם היו גם בפריפריה והשכר כמו שאמרנו, גבוה. נתנו להם ביטחון תעסוקתי. זו ממש ציונות. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> הם היו מדהימים ואם היה אפשר להמשיך רק איתם, היינו ממשיכים רק איתם. אין שאלה. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> יוצאים פה ענפים שונים. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> זה לא שהם כולם מהנדסים ורופאים. הרוב עובדים על רצפת הייצור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה אמורים לפרוש בתעשייה, המבוגרים? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אמורים לפרוש בשש השנים הקרובות 24,000, רק בתעשייה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> 7,000 לא? 24,000? מה זה ה-7,000 שאמרת? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אמרתי ש-7,000 שהם בצוואר הכניסה ארצה. הם אמורים להשלים את ה-14,000 שחסרים. אנחנו צריכים לקחת בחשבון שהפער ילך ויגדל. אמרתי גם לטובת ועדת מנכ"לים ומי שיושב כאן, חייבים להגדיל את המכסה של הזרים וחייבים לעשות את זה כמה שיותר מהר. כמו שאנחנו יודעים, התהליכים הם תהליכים ארוכים. אם אני דואגת עכשיו, יהיה לי בעוד שנתיים. אם אני אדבר על זה בעוד שנתיים, יהיה לי בעוד ארבע שנים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> המכסה היום היא לא מלאה. יש לכם פער במכסה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> המכסה חולקה והם לא מצליחים להכניס אותם ארצה. קשיי איתור, קשיים מול רשות האוכלוסין. הם מתמודדים שם עם כמויות גבוהות מאוד שהם לא התמודדו שם בעבר. זו לא האשמה את רשות האוכלוסין. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אם יש לכם 21,200 מכסה, היום יש 7,045. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> שמעתי שנכנסו ארצה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כמה יש בדרך? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 21,200, מתוכם יש לך בערך 4,000 שהם בעטרות. עובדים פלסטינים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> עוד 3,600 עובדים פלסטינים באזור תעשייה עטרות. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 3,600. ועוד כמה מאות שהם בארץ. תורידי מה-21,200. את ה-4,000 הורדת, את עכשיו ב-17,200 צריכה להיות. תורידי מזה עוד 3,000 שחולקו רק עכשיו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה חולקו עכשיו? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 3,000. הפוטנציאל הוא 14,000 זרים, ש-7,035 כמו שאת אומרת, נכנסו. יש לי עוד 7,000 שהם בצוואר הכניסה ארצה ויש להם כל מיני קשיים. מקשיי איתור, דרך קונסוליות. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> אלפי מחכים בקונסוליות. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> דרך עיכובים שהיו פה בגלל תקנות הפיקדון. מלחמות, דברים מהסוג הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין שר. שנה שלמה אין שר. הכול תקוע. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> בעייתי מאוד. אנחנו חייבים להגדיל, גם כדי לתת מענה למה שחסר ובעיקר מה שצפוי להיות חסר בזמן הקרוב. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> באופן כללי שוק העבודה משתנה. היום החברים שפה 20, 30, 40 שנים, אין את זה יותר. גם הצעירים המעטים שנכנסים ושנשארים יותר מכמה חודשים, שנה, יישארו חמש שנים, ארבע שנים. התחלופה היא לא מה שהיה פעם. זה לכל המקצועות, בוודאי בתעשייה. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> עוד אנקדוטה בקשר לפנסיונרים. אמרתי ששבעה אנשים יצאו בזמן המלחמה לפנסיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בני כמה הם היו? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> הישראלים הגיעו לגיל 75. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ממש ותיקים. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> שניים שהם יוצאי חבר העמים, 67. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> ביום של היום הולדת. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> ביום של היום הולדת. לא רוצים, אני הולך הביתה. לא רוצים להישאר. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> העובדים שעובדים מגיל 18, מגיעים לגיל 67, הם מאוד עייפים. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> גם הישראלים. הישראלים צולעים, עובדים בישיבה. לא רוצים ללכת הביתה. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> אין ספק. מגיע להם, זה בסדר. זה אילוץ כלכלי מצד אחד - - - << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> זה עוד יותר מחזק את מה שאתה אומר. חבר העמים, הם מגיעים לגיל פנסיה, הולכים. לא מושכים. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> ומשקיעים רבות בחינוך, הילדים שלהם הולכים להיות מהנדסים ורופאים. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> נותנים להם בונוס. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> אני רוצה לחזק את מה שמיכל אמרה. יש פער לא רק מספרי, גם במרחב הזמן. בין ההחלטות לבין השטח יכולה לעבור שנה, יכולים לעבור 18 חודשים. אנחנו עכשיו היינו בפרופאל וראינו שבקשה שאושרה בספטמבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ראינו, מספטמבר 2025. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> הגיעו שניים מתוך תשעה שביקשו. רק עכשיו. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> פה, פרופאל בגורן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> יש פער כל הזמן. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> תשעה חודשים. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> הפערים עוד יותר גדולים. תחשבי שכל דבר שאת עושה עכשיו, השטח יראה אותו שנה מהיום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שרה, איך משפרים את זה? << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> אתמול היה צריך. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> התעשיינים צריכים. זה עוצר כמה ימים. צריכים את זה עכשיו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי אחראי על זה, רק ראש הממשלה? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אתם צודקים. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> אתה עומד לחפש עובדים בינתיים, לא לחכות להם. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> גם וגם. תמיד צריך - - - << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> אנחנו עושים, לא מוצאים. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> לא לחכות לזרים? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> הקושי הוא גם באיתור, הקושי גם - - - מול הקונסוליה, מול רשות האוכלוסין. אלה לאו דווקא דברים שאתה יכול לעשות אותם במקביל. לפעמים זה איתורי. איתור אפשר. עד שזה יגיע אולי יגיד לך, מצאתי משהו אחר. כשיש זמן רב לא בטוח שאיתור מקדמי יסייע לך, הוא יגיד אני מוכן שתיקח אותי, יש מישהו אחר שרוצה והוא בשלבים יותר מתקדמים. זה לאו דווקא נכון. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> אנחנו בינתיים ממשיכים לחפש. אם בעבר היו פה, כמו שאמנון אמר, חברים מהכפרים פה ליד, שמילאו פה את המפעל, הם לא רוצים לבוא היום. חברים צעירים, לא רוצים לבוא, לא מעניין אותם. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> כמה אנשים גרים פה? 20 דקות נסיעה מפה לכל הכיוונים. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> זה גם משפיע. החברה הערבית בגליל, אם בעבר היו שישה, שבעה, שמונה ילדים, היום הם עושים פחות ילדים מהיהודים. זה מגיע גם לשוק העבודה. השניים האלה, משקיעים בהם שיהיו אקדמיים, מכל המשפחה. כל השמונה דודים עוזרים לשני הילדים האלה שיהיו אקדמיים. היום המספרים שם ירדו וזה משפיע על הכול. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> אנחנו בוועדה לעובדים זרים וזה טווח קצר וטווח בינוני. בטווח הארוך על מנת שהתעשייה פה תהיה תחרותית ותוכל לשרוד. אני חוזרת על זה עוד פעם, צריכה תמרוץ להעלאת הפריון. זה אומר רובוטיקה ואוטומציה. אלה השקעות אדירות, פה לשים קובוטים. זה הפתרון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תשמעו מיכל וליאור. בכנסת הנוכחית אנחנו היינו במכון הוולקני. בנוגע לסיפור שסיפרת עם השר דיכטר. היה לנו סיור מדהים שם. הלכנו לשם כדי לראות פיתוחים חקלאיים כדי לצמצם את הצורך בעובדים זרים. אותו דבר אפשר לעשות איתכם. כמו שראינו במפעל הקודם, אני מניחה שפה גם נראה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אלה שני אתגרים נפרדים בין העובדים הזרים. זה לא אחד מחליף את השני. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כל הטכנולוגיה הזו מורידה את הצורך בעובדים זרים. שם היו לנו הישגים רבים. היינו בשיתוף עם רשות החדשנות. עשינו שם דברים טובים. אפשר אותו דבר לעשות איתכם, צריך לחשוב על זה, איך עושים את זה נכון. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> האבסורד שהמפעל הזה של אילון, מאחר והוא מוריד ממיינים. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> הוא הפתרון של מקומות אחרים. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> הוא הפתרון. הוא היום בצוואר בקבוק שלו לא יכול לייצר מכונות. המכונות האלה מורידות את העובדים הזרים לממיינים. מיתרות אותו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> היינו גם בבתי אריזה בסיור - - - << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> כשהכנסנו פה במשך השנים כמה רמות של אוטומציה. לא רובוטים, מכונת חיתוך בלייזר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה עולה כסף רב, מכונות? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> זה עולה כסף רב. הכנסנו את זה לפני כמה שנים. יצא קול קורא ליישובי העימות, השתתפו במימון של עד שני מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד התעשייה והמסחר? מי השתתף, איזה משרד? << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> רשות ההשקעות או רשות החדשנות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רשות ההשקעות? << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> או ההשקעות, או החדשנות. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> לא החדשנות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> משרד הכלכלה. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> משרד הכלכלה. אני מוריד את הכובע. אפשר להגיש תוכנית עד שני מיליון שקלים לחידוש ציוד במטרה לחסוך ידיים עובדות. הגשנו בקשה וקיבלנו אישור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה העלות שמסבסדים אותך בגין המכונות? מה משתפים? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> במקרה הספציפי הזה היו 50%. זה הרבה. לפני זה בסבבים קודמים, היה במסגרת - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה בגלל שאתה מייצא? המפעל הקודם אומרים שבגלל שהם לא ייצאו, הם לא קיבלו. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> זה היה משהו ספציפי למלחמה לקו העימות. זה לא מתקשר לשום דבר אחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה מצדיק. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> המענק הזה בגלל שהוא מייצא, שהיא לא קיבלה, אולי הוא כן יכול לקבל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני חושבת שבגלל שאתם פה בקו העימות. יעודדו אתכם. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> יש מפעל מאושר. כל הטבות מס על ייצוא, מעל 25%. זו הטבה נוספת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה קיבלתם מתנופה? מינהלת תנופה? לא קיבלתם? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> מתנופה לא קיבלנו כלום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תקומה ותנופה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה הלך לחו"ל. הם קנו מחו"ל. << דובר >> שרה דיאמנט: << דובר >> תנופה, החקיקה יצאה רק לפני שלושה שבועות. זה הפער בין ההחלטה לשטח. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> מה שהיינו רוצים לקבל מתנופה זה שאם נותנים מענקים, ונתנו פה להקמת בתי אריזה באזור, בואו תעשו תנאי של מיקוד שיש עדיפות לכחול לבן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רק השר הנוגע בדבר, נכון? הוא צריך להוציא החלטת ממשלה. אנחנו כח"כים, הכנסת מתפזרת ולא יכולים לסייע. זה רק שר, החלטת ממשלה, נכון? עם האוצר. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> בפעם הקודמת הם נפגש עם השר, הוא אומר. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> זה כנראה כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו ועדת כספים של הכנסת? שמעתי שעד כינונה של הממשלה, ועדת הכספים ממשיכה לתפקד. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בדברים דחופים, שהקואליציה והאופוזיציה מאשרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דחופים? לא בקטע שאתה אומר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם לא יעשו על זה. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> אם יהיה מענק דומה לבתי אריזה בצפון, שיהיה ניקוד או דירוג יותר גבוה למפעל ישראלי. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> בהחלטת ממשלה הוא יהיה צריך להכניס את החלטות ממשלה בהוראת ממשלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היה יושב-ראש השדולה משהו בכנסת בתחום שהוא מעלה את זה? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש. כחול לבן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי? << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> רפאל ביטון לא? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מיכאל ושוסטר? הם הביאו הישגים? לא בציניות אני אומרת. היה אפשר להביא דברים לטובתכם? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם התכנסו בכנסת הזו? אני לא מכירה. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> לא נראה לי. יש - - - התעשייה. אנחנו רצינו להקים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> רם בן ברק אצלנו בתעשייה. ראש שדולה. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> מביאים את כל ביטחון המזון. רצינו להקים שדולה של ביטחון המזון, של משרד החקלאות ושל התעשייה. לא הסתדר. יש משרד החקלאות. יש שם שדולה. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> במשרד החקלאות יש מדי פעם בימי שלום יותר מאשר בימי מלחמה, יש מענקים לכל מיני מצבים כאלה, בתי אריזה. פה ישבתי עם דיכטר לפני שנה באחד מהסיורים שלו בצפון. הוא העביר החלטה שמי שרוצה מענק ממשרד החקלאות, יש לו עדיפות של 15% על תוצרת הארץ. אם 30% מקבלים כללי, מי שקונה תוצרת הארץ יקבל עוד 15%. זה משהו גדול. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> וראיתם שינוי מאז? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> לא היו תוכניות מאז. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> זה משהו אחר. משרדים ממשלתיים יכולים להיתקע יותר דווקא מתוצרת הארץ, לכן כל פרויקט של משרד ממשלתי, על אחת כמה וכמה של משרד החקלאות, יכולה להכניס - - - העדפת תוצרת הארץ של 15% העדפה לייצור מקומי, בשונה למה שהיה קודם עם נירים, נירים - - - גוף מקומי. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> בתקומה זה לא היה. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> נכון. כל זה לא היה. כל החלטת ממשלה שתובא דרך תנופה, היא מחויבת להיות בתוך החלטת הממשלה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תיקנו את כל הסיפור הזה עכשיו? לא נדרש שום שינוי. תיקנו את זה? לא יהיה את הסיפור של נירים? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> הפרויקטים האלה כבר יצאו לדרך. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה שהיה, היה. לפחות הם למדו להבא. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> תקומה קצת בעייתי היה. גופים אזרחיים. הקיבוץ עשה את זה או אנשים - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> פרטיים. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> הקיבוץ מקבל את הכסף מהמדינה. מה זה משנה אם זה הקיבוץ? << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> קיבוץ מקבל כסף של המדינה. זה מענק כמו לחקלאי. אם חקלאי יכול לקבל מענק מוקדם על רכש ישראלי, גם הקיבוץ יכול לקבל. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לפחות שהיו נותנים להם להתמודד. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> אני לא מצליח להבין. גם בעבר ניסו להסביר לי שאי אפשר, המדינה לא יכולה להגיד. למה המדינה לא יכולה? יש מגדל תמרים גדול ביריחו. ממשלת ישראל נתנה לו כסף כדי - - - מאיתנו. מה המדינה לא יכולה? << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> זה כמו שיש תשתיות. לתשתיות לדוגמה, יש העדפה. בתים פרטיים שצריכים הריסה ושיקום, אני לא יכול לבוא למישהו פרטי ולהגיד לו, אתה עכשיו בונה את הבית החדש שלך, אתה תדאג לנו ל-15% - - - << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> אתה יכול, הכסף נמצא - - - אני לא מצליח להבין את זה. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> באירוע ביטחוני הבית נהרס לו. אני לא יכול להתערב לו עכשיו במה שהוא רוצה. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> בתי אריזה זה לא כאלה שנהרסו. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> זה פיצויים. פיצויים זו לא השקעה. זה הסיפור. בפיצויים אתה לא יכול. זו השקעה או תשתיות. << דובר >> אמנון תמיר: << דובר >> אני מבין מה אתה אומר, לא מצליח להבין למה זה הגיוני. המדינה נותנת כסף לחדש כי נפגע משהו. יש אלטרנטיבה ישראלית. המדינה לא יכולה לתת העדפה? אני לא מבין את זה. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> בתשתיות, באתרי הנצחה שמוקמים. בשיקום כן. - - - החדש. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> מיכל, תסבירי לי את מה שליאור אומר. אני לא מצליח להבין את זה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> לי יש בעיות מאוד מסוימות. דיני עבודה, יחסי עבודה, ביטוח לאומי. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> בתור עורכת דין. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> פנסיה. יש בעיות של אגפים אחרים. אלה הבעיות שלנו, של כולנו, ונמנעתי. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> מלהביע דעה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> לא רציתי לומר את זה, אני רואה שהכול פה מוקלט. ליאור הוא הנציג שלנו. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> אני אסביר את זה, יש חוק שנקרא - - - תוצרת הארץ, הוא חל אך ורק על משרדים ממשלתיים, חברות ממשלתיות, בחלק מהמקרים גם על רשויות מקומיות. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> תרחיבו אותו. צריך להרחיב אותו. המדינה מחלקת כסף. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> התופעה היא ממשלתית. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> לא רק שאנחנו ביקשנו להרחיב אותו, יש החלטת ממשלה שעומדת שצריך להרחיב אותו, שירותי בריאות ועוד יותר על רשויות מקומיות ועל חברות הכלכליות שם. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> למה לא גם על גורמים פרטיים שמקבלים כסף מהמדינה? אם אני היום קיבלתי 50% כסף מהמדינה לקנות מכונת לייזר. אין יצרן לייזר ישראלי. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> זה שונה לחלוטין. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> אני מבין שזה שונה. עדיין המדינה נותנת לך כסף. למה שהיא לא תוכל להגיד לך? << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> קודם כל הורדה לאנשים פרטיים, מה שהיה באזור הדרום, זה משהו חריג לחלוטין. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> ההתאחדות לא אומרת משהו שונה ממה שהוא אומר. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> זה נשמע שאתה מצדיק בהכרח. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> על כולם ישבנו. אמרתי גם על - - - גם - - - תקומה. על כולם. על זה שלפחות תנו ניקוד. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> כן. תנו ניקוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא לא רוצה שחברי כנסת יקבלו את התוכנית שלו. מיכל, נכון אתם קשרי ממשל ויש סוגיות כאלה? למה הוא לא בא לחבר כנסת ומקדם, מביא בפנינו כדי שנקדם. אתם עושים את הכול לבד? << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> את חשופה אלינו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני לא שמעתי. עכשיו אני הכרתי אתכם בתעשייה. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> אתי חשופה אלינו. הרבה מאוד במהלך השבוע בכל העולמות שלנו מקדמת דיונים רבים בחריצות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה שאתה אומר עכשיו הוא נושא מרתק, מעניין ויש מקום לעזור. << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> ההתאחדות עושה את זה כל יום כל היום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מול מי אתה עומד? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> מול דיכטר, ישבנו איתו, דיברנו איתו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רק השר הנוגע בדבר? אתה לא משתף את חברי הכנסת מהאופוזיציה אתה משתף? גם אופוזיציה וגם קואליציה, כדי שתהיה תוצאה. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> הפעילו את כל העולם ואשתו. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> זה אירוע מורכב. יש פה את מינהלת תקומה, זו החלטת ממשלה אחת, זה תקצוב אחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה זאב אלקין? << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> זה תקומה, משרד החקלאות. חבר כנסת פחות יכול להיות רלוונטי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רק משרד החקלאות? << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> משרד החקלאות פועל כמי שמוציא את הכספים האלה, מי שמשקיע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה לא עושה דיונים מהירים, אתה לא הוצאת הצעות לסדר, בכלים הפרלמנטריים שלנו. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> כשאני עושה דיון מהיר כדי להביא את משרדי הממשלה לספר להם על הבעיה כדי שיציפו את למעלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה עושה את זה? << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> אני עכשיו למעלה, ישבתי עם דיכטר ודיברנו איתו. משם זה צריך לרדת למטה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה מתחיל מלמטה למעלה. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> פה הלכתי הפוך, מלמעלה למטה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חבר הכנסת, אתה, בשיתוף, באים לשר. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> זה אירוע נקודתי שהוא חריג. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עכשיו אנחנו בתקופת פיזור הכנסת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כנסת חדשה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עכשיו רק השרים יכולים לעזור. << דובר >> שקד גולדמן: << דובר >> גם להם יהיו מגבלות. תוך כדי, תקופת מעבר. << דובר >> מיכל צורן: << דובר >> אני רוצה לעשות היררכיה. יש צורך בתוצרת הארץ. אחר כך אנחנו מסתכלים על קווי העימות, זה העוטפים למיניהם. הם צריכים להיות בהיררכיה עוד יותר גבוהה. מה שמנע שתיאר פה, שאפילו לקוחות בתוך ישראל לא דימינו שהם יגיעו לאזור מפונה. שהקב"ט של הכנסת לא קיבל אישור להגיע לפה. אני סיירתי עם פיני לוי, מי שהיה פרויקטור של משרד הכלכלה. הם יבואו לפה לשבת עם מנשה? הצורך של קווי העימות הוא עוד יותר גבוה. אין לא את זה ולא את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ענף החקלאות, יש להם לובי חזק מאוד-מאוד. כל דבר הצעה שעולה, מסירים אותה מהשולחן, הלובי של החקלאים. ברפת, בלולים. הכול נופל, באגרות, בתקנות של ניכויים עבור מגורים. אין לכם לובי חזק כזה? << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> אנחנו במקרה הזה לא נכנסים ללובי הזה של משרד החקלאות. יש קונפליקט. אני בא לבית ארזה לתפוחים, שנלחם על זה שלא יביאו תפוחים לארץ. כשהוא בא לקנות מוכנה, הוא נוסע להביא אותה מצרפת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה מגוחך. איך שאמרת, תוצרת כחול לבן. << דובר >> ליאור כוכבי: << דובר >> זה מה שבאנו והצענו. לא לבוא עם הפטיש ובחקיקה. לבוא באופן החיובי יותר בנקודות חיוב. לעודד. לא לחייב. לתת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לעודד אותם, שיהיה להם כדאי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי תלכו במקשה אחת? אולי תלכו יחד. << דובר >> מנשה תמיר: << דובר >> נכון. היה צריך להיות להם כדאי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה אינטרס של שניכם. אני מתכוונת בבית אריזה., שמעתי. עם החקלאים, עם ענף החקלאות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אפשר ללכת לסיור? סיימנו? בואו נראה את הדברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היה מרתק. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00. << סיום >>