פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 983 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, ט"ו באב התשפ"ו (29 ביולי 2026), שעה 9:10 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר נאור שירי נעמה לזימי משה גפני אכרם חסון שמחה רוטמן חברי הכנסת: עדי עזוז אוריאל בוסו עוז חיים אורי מקלב מירב בן ארי מוחמד אבו אל-היג'א מוזמנים: רון שנקמן – רפרנט, אגף תקציבים, משרד האוצר דן פיקמן – אגף תקציבים, צוות חינוך, משרד האוצר נדב בושביץ – רפרנט פיננסים, אגף תקציבים, משרד האוצר נועם וילנר – רפרנט ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר יובל גורדון – אגף תקציבים, משרד האוצר אוריאל שם טוב – אגף תקציבים, משרד האוצר רן צרויה – אגף תקציבים, משרד האוצר בר מיוחס – אגף תקציבים, משרד האוצר אוראל פיין – אגף תקציבים, משרד האוצר צח בסול – אגף תקציבים, משרד האוצר יהונתן בובליל – אגף תקציבים, משרד האוצר טל ישראלי – אגף תקציבים, משרד האוצר אלקנה ריקלין – אגף תקציבים, משרד האוצר גד רחמני – אגף תקציבים, משרד האוצר דוריה גנות – אגף תקציבים, משרד האוצר עומר כהן – אגף תקציבים, משרד האוצר רני נויבואר – סגנית בכירה לממונה על רשות שוק ההון, משרד האוצר תנ"צ אוראל אברהמי – רח"ט משאבים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי שירה זוהר – ק' חוליית מאקרו, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי גנ"מ ליאור נוריאל – רמ"ח תקציבים, שב"ס, המשרד לביטחון לאומי משה בכר – סמנכ"ל את"ב, המשרד לביטחון לאומי אריאל שחם – מנהל תחום בכיר תקציבים, משרד החקלאות וביטחון המזון עמוס צייאדה – מנהל אגף בכיר מוסדות תורניים, משרד החינוך מרים גראזי רוזנבאום – עו"ד, יועצת משפטית מוסדות תורניים, משרד החינוך אנסטסיה הראל – סמנכ"לית תקציבים, משרד העבודה דניאל ביטון – אגף תקציבים, משרד הביטחון בנימין הר אבן – קמ"ט ארכיאולוגיה באיו"ש, משרד הביטחון שחר ברכה – סגן ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, משרד ראש הממשלה מיטל צבי – מנהלת תחום תקציבים, משרד ראש הממשלה מיכל מחמלי – מנהלת תחום תקציבים, משרד הפנים משה איצקוביץ' – מנהל תחום תקציב, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יונתן עוז – ראש מטה מנכ"ל משרד התרבות והספורט רבקה ברנשטיין – מנהלת תחום תקציבים, משרד התרבות והספורט שמואל סנדר – סמנכ"ל הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב ז'אנט רפאלי – מנהלת תקציבים, הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב דליה ציוני – מנהלת תחום בכירה תקציבים, משרד הבינוי והשיכון איתי גרנק – מנכ"ל משרד המורשת נתנאל מזאה – סמנכ"ל משרד המורשת רינת כהן – תקציבנית, משרד המורשת יעל גויסקי – עו"ד, יועצת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל אושרת גני גונן – ראשת המועצה האזורית דרום השרון ניר ונגר – ראש המועצה האזורית תמר אפי סנדרוב – המנהל המורשה סלייס גמל בע"מ רמי שטיינר – חוסך בקופות הגמל של סלייס שגית בכנר – מייסדת פורום נשות המילואימניקים, מנהלת קהילת הפורום שי יוסף הראש – רכז חברתי אלון שיריזלי – אזרח ייעוץ משפטי: שלומית ארליך אמתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רכזת תחום פרלמנטרי: לירז בנימין רישום פרלמנטרי: יפית גולן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב. יום רביעי, ט"ו באב התשפ״ו, 29 ביולי 2026. אנחנו בשינויים בתקציב. אנחנו מתחילים בפנייה מס' 20-206 – משרד החינוך ועודפים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לומר כמה מילות פתיחה, בקצרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בקצרה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. בוקר טוב לכולם. אני רוצה לומר כמה מילים גם כדי להבהיר כמה נקודות ולחדד. יצאו כל מיני תדרוכים בימים האחרונים על כך שכביכול הישיבה הזאת מתקיימת בהסכמה של האופוזיציה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא לא מתקיימת בהסכמה. אתם מתדרכים שהסכמתם איתי עוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הישיבה הזאת מתקיימת בהתאם להחלטת ועדת הכנסת מליל התפזרות הכנסת, 17 ביולי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רק רוצה להפריע לך ולהגיד ששמעתי את ראש המפלגה שלך אומר שאתה צריך להיות בכנסת הבאה. אני מסכים איתו, ואני חושב אבל שיש לו את היכולת לדאוג לזה גם. אם צריך שאני אדבר איתו, תגיד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מנוע מלהגיב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נדבר עם חיים כץ והוא יארגן גם את הפריימריז. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רק מבקש ממך להפסיק לנסות לפגוע בי בפריימריז. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מסכימה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הישיבה הזאת מתקיימת בהתאם להחלטת ועדת הכנסת שהתקבלה תוך התנגדות של חברי האופוזיציה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, הצבעתם נגד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הצבענו נגד. הישיבה הזאת הוחרגה מוועדת ההסכמות. ומכיוון שהיינו שם, גם אני, גם נאור, באותו לילה, גם אם התנגדנו הייתה איזושהי הבנה שאם הישיבה הזאת תתקיים – היא תתקיים לגבי ההעברות שהונחו על שולחן הוועדה עד אז. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לסיים. אף אחד לא חשב שהקואליציה תנסה להניח על שולחנה של הוועדה מעל 30 פניות רגע לפני הבחירות, כולל מעל 600 מיליון שקל כספים קואליציוניים. ספק אם זה חוקי, ודאי שזה לא עומד בשום סטנדרט שנקבע פה בעבר מבחינת הנהלים, מבחינת התקדימים. מעל 600 מיליון שקל כספים קואליציוניים, 268 מיליון לחינוך החרדי הפרטי, 124 מיליון לסטרוק, ועוד הרבה מאוד סכומים שאנחנו כמובן נדבר עליהם. אנחנו פנינו בימים האחרונים גם ליועצת המשפטית של הממשלה וגם ליועצת המשפטית של הכנסת. מבחינתנו הבוקר הזה זה בוקר של המשך הביזה הקואליציונית, ואנחנו נעשה הכול כדי לבלום את זה. והדבר הנוסף, אני מבקש לשאול אם יש פניות שהונחו על שולחן הוועדה בפחות מ-48 שעות לפני קיום הוועדה, וזה מחייב את אישור האופוזיציה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. כן, חברת הכנסת פרקש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי גם שאלה אחרי זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אחרי זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. בוקר טוב. אני רוצה להצטרף ולומר שהדיון הזה, כאשר הממשלה היא כבר ממשלה יוצאת והכנסת היא כנסת שלמעשה מפוזרת, וכאשר כולנו קיבלנו את ההנחיות הידועות על ריסון שנדרש מהממשלה בתקופת בחירות, הדרישה הזו לריסון היא לא פוליטית, יש בה אלמנט של דמוקרטיה. כאשר יש ממשלה יוצאת, היא לא אמורה לייצר עובדות גמורות לממשלה שתיכנס, לא מבחינת שימוש במשאבי המדינה ולא מבחינת שימוש בכספי המיסים של המדינה, והיא גם לא אמורה לעשות צעדים בהיקפים כאלה מבחינה כלכלית. והנה אנחנו בעצם מקבלים מבול של פניות ביומיים האחרונים, כשכל סכום התוספות לתקציב הוא בעצם כמעט 5 מיליארד שקלים, עם עוד הרשאות של 6 מיליארד שקלים, כספים קואליציוניים פוליטיים מעל 600 מיליון שקלים, מעל ל-30 העברות תקציביות פוליטיות קואליציוניות, ולא ראיתי מילה אחת באף הסבר, באף חוות דעת, באף מסמך נלווה, איך הדבר הזה עומד בכללי הריסון שנדרשים מכנסת יוצאת בבחירות? יש מסמך ברור בעניין הזה, ושוב אנחנו רואים ניירות שעוברים סכומי עתק במסלול ירוק בתקופת בחירות. מסלול ירוק, אתה יודע מה זה, אדוני היו"ר, זה בעצם כספים שעוברים כי הם כבר עברו. ועוד פעם, כספים לישיבות, למניעת נשירה מישיבות, שיש להם צל כבד של אכיפת חוק הגיוס, שוב לתרבות יהודית, שוב לזהות יהודית, שוב למשרד של סטרוק. פשוט שוחד בחירות. עכשיו, לזה בדיוק בעיניי מכוונים כללי הריסון, שממשלה יוצאת לא תשתמש בכוח שלה לשבת על תקציבים וברוב המוקנה שלה בוועדת כספים כדי להעביר מאות מיליונים לשחד בוחרים שלה. והנה אנחנו שוב יושבים פה, ובעצם מייצרים עובדות מוגמרות לממשלה שתבוא ותרצה לעשות אחרת ולשנות את סדרי העדיפויות, ויגידו לה, לא, כבר הכסף פה, לכי תחפשי אותו. הוא כבר בישיבות, הוא כבר במשרד של סטרוק, הוא כבר במקומות אחרים פוליטיים לבייס. אני פניתי בעניין הזה ליועצת המשפטית של הוועדה, וכמובן גם למשרד המשפטים. אנחנו גם פנינו כנגד כספים לא ברורים בגין קייטנות בחופש הגדול, שהבנו שבכלל לא מתקיימות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בית ספר של החופש הגדול, לא קייטנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בית ספר של החופש הגדול, כל מיני סעיפים מוזרים, נוער של ש״ס, חמ״ד, סמינרים בחינוך היהודי, תרבות. מה שאני רוצה לומר שאלה סכומים פשוט, זה הרי טפטוף, זה הטפטוף המיליון של התוספות הללו, בכוונת מכוון שאי אפשר יהיה. ובאמת, אני רוצה להגיד, אדוני היו"ר, אלה לא טענות שהן מהצד הזה של הפוליטיקה. אני לא מכירה ממשלה שישבה אחרי שהתפזרה והעבירה מיליארדים, ובהם מעל ל-600 מיליון שקלים כספים קואליציוניים בצורה כזאת בוטה. אז אני באמת אבקש התייחסות גם מהוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, לא. אין כרגע התייחסות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אבל בהמשך הדיון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשיהיו פניות ספציפיות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל השאלה שלי היא על כל הקואליציוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אנחנו לא עוסקים פה כרגע בשאלות כלליות. כשיהיה לך לשאול משהו בפנייה ספציפית, תשאלי ותקבלי תשובה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אנחנו צריכים לשאול על כל הקואליציוני. אני לא יכולה מתוך 30 לבוא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלת בכתב, תקבלי תשובה בכתב, אני מניח. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וגם מהייעוץ המשפטי של משרד האוצר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הסכמתי להצהרות פתיחה קצרות. קיבלת הצהרת פתיחה קצרה, אנחנו לא הולכים להפוך את זה פה לדיון משפטי. תודה רבה. 20-206, משרד החינוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, הייתה לי שאלה כללית. בוועדה שהייתה הסכמנו, אפילו ציטטה היועצת המשפטית של הכנסת, שנחזיר עטרה ליושנה, אתם זוכרים, בצורה שבה פניות מוגשות לחברי הוועדה. בנוהל הקודם, טרום המפץ הגדול, שהחלטנו שאין צורך ביישוב המשפטי, שאתם החלטתם, לא החלטנו, היה מעבר כאילו של הלשכה המשפטית על כל ההעברה, ואז זה היה מוגש לחברי הוועדה. היינו מקבלים שאלות, תשובות, גם של הלשכה המשפטית, העברות שהיו צריכים להגיש. בכל הפניות האלה שעכשיו אנחנו הולכים לדון, שאלה, הייעוץ המשפטי עבר עליהם? כאילו, כמו הנוהל הקודם? עבר. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 20-206, משרד החינוך. כן, מי מציג? עודפים, נכון? << אורח >> יובל גורדון: << אורח >> עודפים. יובל גורדון, מאגף תקציבים. אני מתחיל. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 20 ממשרד החינוך. עיקרי הפנייה, הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2025 לשימוש בשנת התקציב 2026, בסך של 4,045,705 אלפי שקלים בהתאם לפירוט המובא מטה. עיקרי הפנייה התקציבית בחלוקה לתוכניות מובאים להלן: אני מתחיל לעבור לתוכניות – 206001 – פעילויות מטה מרכזיות – פעולות ושכר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אומר לך רק מראש כדי שנחסוך זמן, כשאתה עובר תוכנית וסעיף, תסביר במה זה מדובר כי תבוא שאלה כזו בהכרח, בסדר? << אורח >> יובל גורדון: << אורח >> אין בעיה, זה מה שיקרה. 206001 – פעולות מטה מרכזיות – 350,106 אלפי שקלים. סיבות מרכזיות בגללן נוצרו עודפים בתוכנית הן התקשרויות חוצות שנות תקציב להפעלת מערך בחינות הבגרות, התקשרויות הרשות הארצית למדידה והערכה, ראמ"ה, אשר חוצות שנת תקציב, התקשרויות לתפעול ואחזקת מטה המשרד אשר חוצות שנת תקציב, התקשרות לתפעול מערך האבטחה והטיולים. התוכנית הבאה 206101 – חינוך מיוחד – 265,672 אלפי שקלים. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית הן תקציבים עבור העסקת תומכות הוראה טיפוליות על ידי הרשויות המקומיות במוסדות החינוך, והתקשרויות עבור ציוד ייחודי לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב. בנוסף, התקשרויות עבור מתן שירותים רפואיים בחינוך המיוחד, אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כמה מתוך זה הם כן מימשו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, גברתי. פה בוועדה גומרים להציג, את רושמת שאלות, ואז כל אחד יכול לשאול מה שהוא רוצה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני. << אורח >> יובל גורדון: << אורח >> אני ממשיך. 206202 – הגיל הרך – 118,335 אלפי שקלים. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית הן התקשרויות של מערך הפיקוח וההדרכה במעונות הגיל הרך, אשר חוצות שנת תקציב. התוכנית הבאה 206301 – יסודי וחטיבות ביניים – 441,955 אלפי שקלים. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית הן התקשרויות הנעשות במערכת הגמישות הפדגוגית הניהולית, הגפ"ן, אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים. התוכנית הבאה 206305 – מוסדות הפטור – 3,623 אלפי שקלים. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית הן התקשרויות במוסדות הפטור, אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב. 206401 – חטיבה עליונה – 308,642 אלפי שקלים. סיבות מרכזיות בגינה נוצרו עודפים בתוכנית הן התקשרויות אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב עבור תקצוב החטיבה העליונה. 206501 – שירותי עזר, הסעות ומענקים לפיתוח – 144,961 אלפי שקלים. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית הן התקשרויות עבור מתן שירותי עזר לתלמידי המגזר הבדואי בפזורה, אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב. בנוסף, התקשרויות עבור הסעות לתלמידים בחינוך הרשמי, אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב, והתקשרויות לרכישת אוטובוסים במועצות אזוריות אשר חוצות שנת תקציב. 206601 – המינהל לחינוך התיישבותי – 455,613 אלפי שקלים. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית הן התקשרויות עבור פעולות ויוזמות פדגוגיות בבתי הספר של המינהל לחינוך התיישבותי, אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב, התקשרויות עבור ביצוע פעולות בפנימיות השייכות למינהל לחינוך התיישבותי, אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב. התקשרויות לתפעול, רכש והצטיידות של המינהל לחינוך התיישבותי, אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב. בנוסף, התקשרויות עבור מתן הסעות לתלמידים בפנימיות וכפרי הנוער, אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב, והתקשרויות עבור שיפוצים בפנימיות ובכפרי הנוער. התוכנית הבאה 206701 – פעילויות ופרויקטים – 1,632,583 אלפי שקלים. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית הן התקשרויות חוצות שנת תקציב לתמיכה טכנית במערכות המחשוב של משרד החינוך, התקשרויות אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב בפעילות של תוכנית החומש לקידום החינוך הערבי, ותוכנית אתגרים לחינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית. התקשרויות החוצות שנת תקציב לביצוע פעולות חינוך עם נוער בסיכון, פעילויות חינוך בלתי פורמלי. בנוסף, התקשרויות עבור השתלמויות עובדי הוראה, אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב. התוכנית הבאה 206702 – הארכת יום הלימודים – 68,045 אלפי שקלים. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית הן התקשרויות חוצות שנת תקציב במסגרת תוכנית ההזנה הפועלת בבתי הספר הזכאים ובצהרוני ניצנים. התוכנית הבאה 206703 – מינהל החינוך הדתי – 53,278 אלפי שקלים. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית הן התקשרויות עבור רכש ופעולות של מינהל החינוך הדתי, אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב. 206801 – תנאי שירות והכשרת עובדי הוראה – 166,909 אלפי שקלים. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית הן פעולות מינהל עובדי הוראה, אשר מתואמות עם שנת הלימודים וחוצות שנת תקציב. והתוכנית האחרונה 206902 – מוסדות תורניים – 30,889 אלפי שקלים. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים הן פעילויות האגף למוסדות תורניים אשר חוצות שנת תקציב. זה הכול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך אתם רוצים לעשות שאלות, לפי הסדר? שאתה תנהל את זה, בליאק? איך אתם רוצים לעשות את זה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אחד-אחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי. חברת הכנסת פרקש, בבקשה, תתחילי. עושה את זה לפי סדר הישיבה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב, אני מבינה שכאן מדובר בעצם בעודפים, לא בתוספות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, כל הפנייה הזו זה עודפים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז העודפים הם מעל ל-4 מיליארד שקלים, ורציתי להבין, שאלות הרוחב שאנחנו תמיד שואלים, מתוך כמה סך התקציב של המשרד הזה ומה אחוז הביצוע שלו. זה סכום גדול, אבל זה גם משרד עם תקציב גדול, נכון? אני לא טועה. הרי אם זה מקובל, יש כאן עודפים בסכום מאוד מאוד גדול. זו שאלה ראשונה. דבר שני, האם צורפו חוות דעת משפטיות לזה? עכשיו, למה בעצם יש כאן עודפים למוסדות הפטור ב-206305 – 3 מיליון שקלים? מה הפער? מוסדות פטור שנקבעו להם תנאים מיוחדים הפוטרים אותם ממילוי הוראות החוק, מה פשר הפער הזה? והאם זה קשור לכל הסיפור עם החשב הכללי? אני לא יודעת. אם אפשר לתת קצת פירוט עומק לסעיף המינהל לחינוך התיישבותי, כי זה סכום ענק, זה חצי מיליארד שקל, 455 מיליון שקלים עודפים. וגם את הארכת יום הלימודים, אני אשמח לדעת אם זה קשור לכלל האוכלוסייה או רק לאוכלוסייה מסוימת במשרד החינוך. ושאלה אחרונה, מוסדות תורניים, 30 מיליון שקלים עודפים למימון תמיכה במוסדות תורניים בהתאם למבחני תורה, לתקצוב קרן הסיוע לאברכים. אני רוצה לדעת איך זה עומד מול חוק שירות הביטחון, מול כל הסוגייה המאוד מורכבת שמחייבת אתכם היום, לפני שאתם מאשרים גם עודפים, לוודא שאנחנו לא מממנים ומעודדים חייבי גיוס, בניגוד לחוק הגיוס. זה הדין שחל עליכם כיום ועלינו באישור הכספים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> דן פיקמן, אגב תקציבים. תקציב משרד החינוך בשנת 2025 עמד על 96,301 מיליארד, ולכן סכום העודפים הוא אומנם גבוה, ואנחנו שואפים תמיד לבצע את התקציב בשנה הקלנדרית ולא להעביר התחייבויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תסביר שוב את מה שאמרת. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> האידיאל הוא שיהיו כמה שפחות עודפי תקציב, שיבוצע תקציב בשנה הקלנדרית. כמובן שבעולם של מערכת החינוך, שהיא חוצה את שנת התקציב - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תקציב 2026 עבר לפני חמישה חודשים. פחות, האמת. וזה לא היה קלנדרי, דווקא הייתם צריכים להיות על הוואן הפעם. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אוקיי. בכל מקרה, מערכת החינוך פועלת לפי שנות לימודים ולא לפי שנות תקציב, לכן הרבה מאוד מהקולות הקוראים, המכרזים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל הממשלה עושה הכול כדי להתאים את שנת התקציב לשנת הלימודים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> ההתאמה הזאת היא חלק מהסיבה לעודפים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל התקציב עבר במרץ. תוכנן נגיד בינואר בממשלה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כמה היו העודפים למשל בשנה שעברה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> רגע, אני אגיד. אני אעשה פה את הסכימה של הדברים. עוד שנייה נענה על זה. בכל מקרה, אחוז הביצוע הוא גבוה במשרד. העודפים הם חלק לא גדול בתקציב. חוות דעת משפטיות, זו השאלה השנייה. חוות דעת משפטיות, לא בגלל שמדובר בהעברה של עודפים מחויבים, שכולם עברו את ועדת הכספים בין אם במהלך פניות תקציביות בשנה הקודמת ובין אם במהלך אישור תקציב 2025 עוד, לכן כלל חוות הדעת המשפטיות הובאו ברגע שהתקציב עבר או ברגע שעברו הפניות, ולכן לא נדרשת פה חוות דעת משפטית על ההעברות. בנוגע למוסדות הפטור ספציפית, מדובר ב-3 מיליון שקלים שהם עבור קולות קוראים שיוצאים עבור מוסדות הפטור. בעולם יש תקצוב לפי תוצאות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה, תוצאות במבחני מיצ"ב כזה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה מן תוכנית כזאת שעושים קולות קוראים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, לא. עצור. כפי שאמרתי בצורה מאוד פשוטה, חברת הכנסת פרקש שאלה שאלות, היא תקבל תשובות. אחר כך נעבור לחבר הכנסת בליאק, אחר כך שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אולי קרויזר יש לו שאלות? למה אתה מדלג עליו? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> קרויזר קיבל את האוטובוסים, זה היה נשמע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא הבנתי את העניין, אבל, מה הקולות הקוראים? מה כבר מפריע לך בדיון בזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מעוניין שיהיה סדר. ככה אני מעוניין. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה הסדר בדיוק לחזור אחורה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סדר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר, זה ההיגיון. אין בעיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ככה זה, מה לעשות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אשאל אותך על הקולות הקוראים בהמשך. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בכל מקרה אני אענה על הקולות הקוראים, כי זו הסיבה לעודפים במוסדות הפטור. מדובר בקולות קוראים לתוכניות תוספתיות שמלמדות לימודי ליבה, לימודי חשבון, לימודי אנגלית, במוסדות הפטור כאקסטרה, או כחוגים אחר הצהריים או כלימודים, שבהתאם לתוצאות של מבחנים מועבר התקציב בגינן. זה אירוע יחסית מצומצם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה צריך קולות קוראים ללימודי ליבה? למה זה משהו שלא נעשה? זה הסגל הבית ספרי. לימודי ליבה לא צריכים להיות בקולות קוראים. תקנו אותי אם אני טועה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זו פעילות תוספתית שמתבצעת במוסדות הללו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אז זה לא כן בניגוד לפסיקת בג"ץ, בעצם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה בדיוק מה שאני לא רוצה שיקרה. בבקשה, שאלה הבאה של חברת הכנסת פרקש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ברור שאתה לא רוצה, אתה נגד לימודי ליבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> שאלה הבאה, חינוך התיישבותי. בחינוך ההתיישבותי, כפי שכלל המערכת פועלת, כל הקולות הקוראים של המינהל והמכרזים שהוא מוציא, הרבה מהם עובדים לפי שנות לימודים ולא לפי שנות תקציב. יש שם, לדוגמה, תקציב עבור פעילויות ספורט. לדוגמה, קול קורא שהמינהל מוציא כל שנה ומתקצב פעילות ספורט וקבוצות ספורט בפנימיות ובכפרי הנוער. התשלום בפועל מתבצע בהתאם לדוחות ביצוע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה עודפים של חצי מיליארד שקל כמעט. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא, זאת דוגמה אחת. יש שם תקציב מאוד גדול שהוא עבור שיפוצים, זה מתקציב שהוא רב-שנתי, זה גם קול קורא, כן? של מנהל החינוך ההתיישבותי. יש שם תקציבים נוספים עבור קולות קוראים בתחום הבטיחות והביטחון, הכשרות צוותים. זה הכול כספים שמועברים משנה לשנה בשל או פעילויות התקשרויות רב-שנתיות, או בגין היחס בין שנת תקציב לשנת לימודים. בנוגע להזנה והארכת יום הלימודים, מדובר בתקציב לכלל הפעילות, שגם פה יש היבט של היחס בין שנת תקציב לשנת לימודים, וגם התקשרות שהיא על כל השנה. זה היה השאלות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, השאלה האחרונה היא לגבי מוסדות תורניים, 30 מיליון שקלים, תקציב לתקצוב קרן סיוע לאברכים. עברתי על כל החומרים, לא ראיתי בדיקה ביחס לזה שמדובר כאן במשהו שלא עוקף את הכללים אל מול חוק שירות הביטחון, כי בעצם יש לכם הנחיה לא להעביר כספים, כמו שנגיד מימון נשירה לישיבות התעכב. עוד לא הגענו לזה, אבל יש פה קרן סיוע לאברכים בהתאם לחוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה. האם נעשתה כאן בדיקה משפטית מול חוק שירות הביטחון, ומה התשובה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני חושב שהיועצת המשפטית פה תוכל לענות. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> עו"ד מרים גראזי רוזנבאום, יועצת משפטית במשרד החינוך. הסכום שעבר לנושא סיוע ללומדי תורה נזקקים הוא סכום קטן, רק של מיליון וחצי, והיתר זה לתקנה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז אם זה קטן, לא צריך חוות דעת משפטית? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הטייטל פה זה מוסדות תורניים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זו שאלה פשוטה. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> זה לא קואליציוני. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על הקרן זה מיליון, וכל הסעיף 30 מיליון, הוא לא כל כולו לקרן הסיוע? זה מה שאת אומרת לי? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> כן. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא, התקציב בעצם מתחלק בין קרן הסיוע לבין פעולות האגף למוסדות תורניים, שלהבנתי זה מערכות המחשוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התורנים הגיעו. הנה, אנחנו נקבל חידוד עכשיו. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> ויש פה גם תקציב עבור התמיכה במוסדות תורניים, שכמובן יועבר למוסדות בפועל רק בהתאם לנהלים של חוות הדעת המשפטיות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז למה לא לבצע את הבדיקה קודם, לפני שאנחנו מעבירים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא, זה תקציב שכבר עבר. זה תקציב שכבר חוות הדעת המשפטיות בגינו אושרו בשנה שעברה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, אתם אומרים שבקרן הזאת אין כספים למשתמטים? בדקו את זה? << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> כן, אני יכול להתייחס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק עוד שאלה לפני שאתה עונה. דן, כשהתקציב אושר פשוט עוד לא היה את כל הפסיקה ואת כל הדקדוק הזה בנושא של הכספים, לדעתי. זה תקציב 2025. כל הפסיקות והדקדוק על זה שזה לא עוקף את חוק שירות הביטחון נעשה אחר כך, לכן אני שואלת. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> ספציפית, אם אני לא טועה, התקציב הזה עבר במהלך השנה בפנייה תקציבית ולכן הוא כן עבר את כל חוות הדעת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, מאז הנסיבות לא השתנו, הפסיקה לא השתנתה. לדעתי זה היה אחרי בג"ץ, המיליארד. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה היה לפני. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> דן, זה לא נשמע ודאי. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> האמת שאני צריך לוודא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוא נעשה בצורה מאוד פשוטה. דן, מה תפקידך? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אגף תקציבים, צוות חינוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יפה, אתה בצוות חינוך, נכון? אתה לא יועץ משפטי. כל השאלות המשפטיות של מה נכון לפסיקת בג"ץ, מה תואם, מה לא תואם, לפני, אחרי, למעלה, למטה, יש פה יועצים משפטיים, הם יענו. אל תיכנס לפינות האלה, חבל. זה הכול. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני מפנה אליהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תמשיך לענות בבקשה על הדברים המקצועיים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע, אמרת שזה לא משנה. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אמרתי שזה לא משנה, מהבחינה שעצם חוות הדעת כבר ניתנה, כמו שאמרנו, שנה שעברה. היינו על הסכומים האלה פה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל הנסיבות יכולות להשתנות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא מכירה דבר כזה – חוות הדעת ניתנה שנה שעברה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, את כל הזמן מפריעה למהלך התקין של הדיון. כפי שהסברתי כבר כמה וכמה פעמים, כל אחד שואל שאלות בתורו. כשאת תרצי, יגיע תורך, תוכלי לשאול שאלות. עד אז אני מבקש לא. תודה. כן, בבקשה. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> שוב, אנחנו כרגע דנים בעודפים. מדובר על הסכומים של העודפים שנכללו בחוות הדעת בשנה שעברה. זה לא משנה מתי, אם הכסף יחזור כך או אחרת. בכל מקרה, הביצוע שלו ייעשה בהתאם לכל דין ובהתאם להנחיות המשפטיות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו רוצים את חוות הדעת. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אין צורך בחוות הדעת. של שנה שעברה? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הרלוונטיות לסעיף. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תקשיב, אתה מכיר את זה שנתנו לך פעם חוות דעת, ואתה לא מקבל אותה שוב? אתה מכיר דבר כזה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לצערי, אני מכיר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, אנחנו מכירים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלה הבאה, בבקשה. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אפשר להעביר את חוות הדעת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא מבינה את הוויכוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את סיימת, חברת הכנסת פרקש? כן, בבקשה, בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בגדול, במאקרו יש לי ארבע שאלות. יכול להיות שבתוך השאלות האלה יש עוד שאלות, אבל ננסה להבין. קודם כל, האם יש בפנייה הזאת כספים שכבר עברו בפועל לפני שהצבענו? אני רק רוצה להזכיר מה שהיה בבג"ץ, המיליארד שלנו וההנחיות של הייעוץ המשפטי של הכנסת, מכיוון שמדובר פה בשכר שאני מניח שכבר שולם, האם יש פה כספים שעברו לפני שוועדת הכספים הצביעה עליהם, וזה לא מצוין כאן בפנייה? יש כאן תוכניות שבאופן תמוה לא פירטתם בגוף הפנייה עצמו, ויש את זה רק בביאורים. חינוך עצמאי, מעיין החינוך התורני, המוכר שאינו רשמי, התרבות היהודית, לא כל כך ברור לי. זה בדרך כלל זה מפורט בפנייה עצמה, וכאן אנחנו צריכים לחפש את זה בהעברות. לא ברור לי למה. ואם זו הפרקטיקה החדשה, שאנחנו צריכים לחפש את התוכניות שבוויכוח, אני אגיד את זה ככה, במחלוקת או שנויות במחלוקת, אני מצפה לראות את זה בפנייה עצמה ולא במאות הדפים של הביאורים שאנחנו מקבלים. למרות שזה עודפים, אני רוצה לשאול, כי דווקא בימים האחרונים, לדעתי, המדינה הגיבה באחד הבג"צים שמעולם לא קיזזו כספים ממוסדות החינוך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה הבג"ץ שלנו, ולדימיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, ממוסדות החינוך החרדים שלא עמדו בדרישות של 100% לימודי ליבה, בניגוד למה שנאמר פה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא באמת בדקו וקיזזו לימודי ליבה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם יש פה כסף שצריך בפועל לקזז אותו, ואנחנו עכשיו מעבירים? למרות שזה עודפים, שוב, מבחינתי זה לא משנה. אם צריך לקזז אותו, אז צריך לקזז אותו לפני שאנחנו מצביעים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רק להדגיש, לנו נאמר שיקזזו מי שלא ילמד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נאמר בכל דיון הדבר הזה. מסתבר שלא קרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ולמרות שניסיתם לענות על השאלה של המוסדות התורניים, אני רוצה לשאול שוב, האם יש פה כסף שעלול לממן את המשתמטים בניגוד להנחיות היועמ״שית, בניגוד לפסיקת בג״ץ? גם אם הייתה בעבר חוות דעת משפטית, עדיין, האם זה נבדק? כי יש פה קרן, איך היא נקראת? קרן הסיוע לאברכים. זה נשמע שאני צודק, אז תנסו להפריך את מה שאני אומרת. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אז אני רוצה להבהיר חד משמעית, שהכספים יחולקו בהתאם לכל דין ובהתאם להנחיות של הייעוץ המשפטי לממשלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כפי שהיה עד כה. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> העדכניות. ככל שיש איזשהו מקום לשינוי, הכול יהיה בהתאם להנחיות העדכניות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כפי שהיה עם משרד החינוך לאורך כל הדרך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני באמת רוצה להבין מבחינת הפרוצדורה. אני רוצה לסמוך על מה שאתם אומרים, אבל למה לא לעשות את זה קודם? למה לא לבדוק מה מגיע, מה לא מגיע? למה להצביע עכשיו על עודפים, להעביר את זה ואז להתחיל לבדוק, למה? למה לא לעשות את זה רגע לפני? << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> זה בוצע כבר. עמוס צייאדה, משרד החינוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה תפקידך במשרד החינוך? << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> מנהל אגף מוסדות תורניים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי, אז אתה האיש. << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> כולנו, כל מי שרלוונטי. הן לגבי מוסדות תורניים, מ-2024 השעינו את כל התלמידים, ואנחנו אחת לתקופה מקבלים רשימות חדשות מצה״ל ומשעים את כל התלמידים. השעיה, הכוונה שהתלמיד לא יוכל לקבל תמיכה. גם בתרבות יהודית, בדקנו בתחילת השנה את כל התלמידים, הוצאנו את כל המלמדים שהם חייבי גיוס. ואותו דבר גם בקרן סיוע ללומדי תורה, זה אגב נגזר מהמערכת של המוסדות התורניים, כי אתה צריך להיות תלמיד כדי לקבל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היו כספים שבלמתם? << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> עצרנו את תמיכת התשלומים לכל מי שהוא חייב גיוס. לכולם באופן מלא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באיזה היקף? << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> ככה, לגבי תלמידי המוסדות התורניים זה ברמה של מעל 90,000. בקרן סיוע ללומדי תורה מדובר בכמה מאות זכאים, לא יותר, ולדעתי אולי יכול להיות שברמה של 100-200. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו יכולים לקבל את זה בכתב, את הפירוט, כמה כספים בלמת מהסיבות הללו? << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> כמה תלמידים הופסקה להם התמיכה? כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שנקבל את זה לוועדה, בסדר? תודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה בטוח תקבל את זה, אל תדאג. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. כן. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אין פה מקרה כפי שהוצהר לוועדה, לדוגמה באירוע שהיה, בפניות שהיו לפני שבועות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אגב, היו אירועים, זה לא היה אירוע. זה גם המשיך אחרי. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> ואין פה את המקרה של פניית סוף השנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, אין פה שקל שעבר לפני ש... אז איך שולם השכר? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> רוב התקציב של העודפים איננו שכר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש תקציב של שכר. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> וחלקו שהוא שכר או שעות הוראה או דברים כאלה, בסוף יש תקציב עבור הנושא בתוך התקציב של משרד החינוך, ולכן זה משולם באופן שוטף מהתקציב הקיים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע, אבל עדיין יש פה עודפים, נכון? יש פה שכר שכנראה, השכר של נובמבר-דצמבר. יש פה שכר, בפנייה הזאת? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> יש פה גפ"ן שיכול להיות בו רכיבים של שעות הדרכה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן או לא? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה לא השכר של עובדי המדינה שמשולם בדצמבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז זה לא שולם עד עכשיו? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הרכיבים שפה לא שולמו. אבל בסוף יש למשרד החינוך תקציב, והוא לא מלין את שכר העובדים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז כן שולם או לא שולם? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> ולכן שכר משולם על ידי משרד החינוך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז כן שולם. איך? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוצה שאני אעזור לך? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אתה יכול לנסות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מרשה לי לעזור לו? אחד, אני חושב שאתה טועה. אתה בטוח שהשכר שולם ואתה מתעלם מעולם הספקים, למשל ספקי שירותים רפואיים בחינוך המיוחד. אתם העברתם כספים בעודפים פה. אני אומר לך, אל תגיד את זה, אתה יכול להגיד את זה, לא שמישהו יעשה משהו עם זה. הכספים פה חויבו, בואו נפסיק לעבוד על עצמנו. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה עודפים מחויבים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, העברתם את הכסף. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כמובן שהכספים חויבו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כל שכר שאנחנו מקבלים פה בעודפים והעברות תקציביות, צריך לצאת מנקודת הנחה שזה עבר כבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תראה, אני מניח שהשכר פה שולם, נכון? מאיזה מקור הוא שולם אם רק עכשיו, ביולי 2026 אנחנו מאשרים את זה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> שוב, רגע, צריך להגיד. מדובר פה בעודפים מחויבים. זאת אומרת, זה כסף שהמשרד קיבל בשנת 2025, התחייב עליו, ועכשיו הקבלות יוצאות בשנת 2026. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אנחנו מבינים מה זה עודפים מחויבים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> באופן הגדרתי, מי שהיה צריך לקבל את הכסף קיבל את הכסף. לא הייתה פה הלנה של שכר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה שאני אומר. אז מתי אנחנו נפסיק עם הפרקטיקה הלא חוקית הזאת, בהתאם להגדרה של שופטי בית המשפט? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה חוק יסודות התקציב, זה לא הגדרה של מישהו. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> חבר הכנסת בליאק, אין קשר בין ההתנהלות סביב עודפים לבין מה שאתה מתאר במסגרת הבג"ץ, בסדר? עודפים לא קשורים לחריגות תקציביות. עודפים, אנחנו אמורים להביא אותם לדיון בוועדה. במסגרת ההודעה אנחנו בכל מקרה, בסופו של דבר, בייחוד בתקציב שבו התנהל בתחילת השנה כתקציב המשכי, עודפים כבר הועברו והמשרד שילם איתם כספים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז למה אנחנו מצביעים עכשיו? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אתם מצביעים ככלי פיקוח פרלמנטרי, אבל מבחינה חוקית מדובר בהודעה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה פיקוח? הכסף עבר כבר. איזה פיקוח יש לי? הכסף עבר כבר. הכסף עבר לפני שבעה חודשים, על מה אני מצביע עכשיו? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זה לא מדויק. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אפילו הקואליציה צוחקת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה להזכיר דבר אחד. בעודפים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה גם לא בעודפים, חנוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל זה עודפים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל גם בפניות שלא עודפים אתה מקבל את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה משהו אחר. הנוהל בפניית עודפים היה, כפי שאתה יודע היטב, שפניות עודפים היו עוברות כהודעה, אלא אם כן מישהו היה מבקש לדון בהן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 1972 לדעתי זה היה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, זה לא 1972. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> השלב שהתחילו לדבר על זה, זה ב-1972. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא לדבר, אלא לחייב דיון באופן קבוע, סיסטמתי, בכל פניית עודפים, זה היה בעקבות החלטה שקיבל אז בזמנו היו"ר הקודם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז זו רציפות שלטונית שאתה מאפשר את זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מאפשר את כל מה שאפשר היו"ר הקודם. אני בסך הכול פה ממלא מקום. כל האירוע פה הוא אירוע של עודפים. ככל שיהיו שאלות כאלה שנוגעות לפניות של כסף עתידי, זה יהיה רלוונטי. אני חושב שלנושא של העודפים זה קצת פחות רלוונטי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני רק, מה שנקרא, משווה ומעלה. פעם כשאופשר בשלב מסוים, בשלהי שנות ה-80, אין לי מושג מתי, לא משנה, עזוב, נו, זה בדחקה. גם בשנת 2000, 2013, 2012, 2011. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפני תקופתך ותקופתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. אז אי אפשר למסגר את הדיון מחדש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא ממסגר, אני רק מסביר על המהות של העודפים לעומת פניה רגילה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לפחות ותיקים כמוך בוועדה פה, אנחנו מבינים את המהות, גם של ההעברות, גם של העודפים, וגם אנחנו מבינים לגמרי את המהות של כספים שמופיעים פה בשכר. גם בהעברות וגם בעודפים שולמו כבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המדינה לא מלינה שכר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר גמור. חבר הכנסת בליאק שאל שאלה נכונה – מתי תיפסק העמדת הפנים? זו שאלה לגיטימית, במסגרת העודפים גם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני פשוט מחפש משמעות להצבעה שלי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אין. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לגבי התוכניות הנוספות, בתוכנית קדם יסודי יש 770,000 שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, למה זה לא פורט בגוף הפנייה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> מכיוון שמדובר בסכומים מאוד מאוד מאוד נמוכים. אפשר לפרט אותם כעת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שמן הראוי לפרט אותם, מכיוון ששוב, לא מדובר בסתם תוכניות, מדובר בתוכניות שבדרך כלל עולות פה או מעוררות פה דיון ער בוועדה. יש פה איזושהי תחושה שמישהו ניסה להחביא אותן. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אין פה שום כוונה למנוע דיון ער, יש פה כוונה ליצור דיון שהוא בחלקים האופרטיביים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי אם לא היינו חופרים בביאורים, לא היינו רואים את זה בכלל. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה נמצא בטבלה המרכזת של הפנייה, וכמובן שניתן לראות שם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, אנחנו קיבלנו מעל 30 פניות בימים האחרונים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בסדר, זה בתוך הטבלה, הפנייה הזאת הייתה כבר תקופה ארוכה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אל תאתגרו אותנו, פשוט תפרטו את זה בפנייה, זה הכול. הכי פשוט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, הנקודה הובהרה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> יש 770,000 שקל בתוכנית קדם יסודי, 672,000 שקל בתוכנית של החינוך העצמאי, 8,000 שקל למעיין החינוך התורני. במוכר שאינו רשמי יש 3.459 אלפי שקלים, ובתרבות יהודית יש 185,000 שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, גם לגבי 8,000 שקלים וגם לגבי 8 מיליון שקלים, אני אשאל את אותה שאלה. האם יש פה כספים שמשרד החינוך היה צריך לקזז בגין אי עמידה בדרישות של לימודי ליבה ברשתות החינוך החרדיות, והוא לא עשה זאת? למה אני שואל? כי המדינה הודתה שמעולם לא קוזז שקל. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אין פה תקציבי שעות בפנייה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, יש לכם תשובה למה המדינה מעולם לא קיזזה שקל בניגוד לחוק? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> מה שהמדינה פירטה לבג"ץ זו התשובה. מבחינת החינוך העצמאי, ההתקשרויות הן עבור הפעולות של מינהל החינוך, לא עבור שעות הוראה. ובמעיין החינוך התורני ההתקשרויות הן עבור הסעות תלמידים, ולא עבור שעות הוראה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זהו? כן, חבר הכנסת שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא העביר לי את השאלות שלו, קרויזר. הוא הסמיך אותי. בתוכנית לגיל הרך יש העברה של 118 מיליון על הדרכות, פיקוח במעונות היום. כמה תקציב הגיל הרך היה בבסיס התקציב בשנת 2026 לפני ארבעה חודשים? סביב ה-200. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> רגע, אני אגיד לך. כן היה שם שינוי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק העברתם סעיף-סעיף. זוכר את השינוי. מסעיף לגיל הרך העברתם. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא מה ששאלתי. אתה רוצה שאני סתם אשאל אותך קיטבג? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> התוכנית של הגיל הרך 206202 בתקציב 2026 עמדה על 46 מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, 46 מיליון שקלים עמד בסיס תקציב הגיל הרך, ועכשיו עובר 120 מיליון שקל על הדרכות בעזרה ראשונה, בטיחות, נכון? הכשרות. רק שאלה, סתם לסבר את האוזן, ברמת נגיד המתודולוגיה, שיטת עבודה במשרד, מעבירים בעודפי תקציב פי שלושה מתקציב הבסיס על הדרכות? שנת הלימודים הסתיימה, אני מניח שזה על הכשרות שעברו או יעברו? אני לא מניח, אני שואל, סליחה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> נוכל לברר כמובן עם המשרד יותר לעומק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המשרד פה, ב-Full capacity אפילו. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אבל אני אגיד בצורה רוחבית, שמדובר בהכשרות ובפעילות לאורך שנת הלימודים הנוכחית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שעברה, לא הנוכחית. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> שהסתיימה ב-30 ביוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה לדבר בתשפ״ה וכאלה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> תשפ"ו, כן. ומדובר באמת בפעילות שיש בה עודפים רבים כבר כמה שנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה עודפים יש? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בסוף זו פעילות יחסית חדשה שהמשרד לקח, ולכן יש שם קשיים תפעוליים וצורך בהסדרה של מנגנוני תקצוב וביצוע, ולכן מועברים שם עודפים יחסית משמעותיים. אנחנו מאוד מקווים, בגלל זה גם כל השינויים האלה של מנגנון התקצוב עובר לגפ"ן, בגלל שמנסים לייעל את ההוצאה בתקציבים האלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, נעשה סדר. לא קשור גפ"ן, זה מעונות יום, בסדר? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא, אבל חלק מהתקציב עבור ההדרכה ועבור מעונות היום עבר לגפ"ן הרשותי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במעונות היום? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כאילו, העברתם לנו איזה מידע על זה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא, דיברנו על זה באישור התקציב האחרון. אבל בכל מקרה, הסיבה שיש את ההעברות האלה היא כי משרד החינוך מנסה לייעל את הדרך שבה הוא מקצה את התקציב הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, העברתם את זה אז סעיף, נכון? אמרתם, אתם לא רוצים יותר סעיף לגיל הרך, אתם העברתם את זה, לדעתי, לסעיף חינוך, אין לי מושג. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא, הוכנס חלק מהתקצוב עבור הנושא לתוך הגפ"ן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז ה-120 מיליון שקל האלה, זה הולך לגפ"ן הרשותי? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא, פה זה נשאר בתוך הסעיף הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הסעיף של ההדרכות וההכשרות. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן, נכון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אז זה לא קשור לגפ"ן. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא, על הגפ"ן אמרתי בהקשר שהשינויים שנעשים בשנים האחרונות במנגנוני התקצוב של הנושא הזה, מנסים ליצור תקצוב שהוא יותר יעיל, ביצוע שהוא יותר גבוה, כי יש כאן קשיים תפעוליים ולכן אתם רואים עודפים גבוהים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תסביר לי שנייה, השנה, שנת הלימודים הסתיימה, נכון? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני צודק? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> סיכמנו על זה לפני רגע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, בסדר. יכול להיות שיש כאלה ששנת הלימודים, אגב, לא הסתיימה עדיין. הם עדיין בבית ספר של החופש הגדול. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הבן שלי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ה-120 מיליון השקלים האלה, הם כבר התקשרויות שנחתמו. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> שנחתמו ולא שולמו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר גמור. אז לא שולמו. אפשר לסכום לי כולל הסעיף הזה, כולל הסעיף הבסיסי של גיל הרך, כמה הוא מתוקצב בשנת 2026? כמה יוצא בסוף? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, לפני שאתה עונה, הודעה טכנית קצרה. אין מה לשלוח פה את הסדרנים והסדרניות לברר מתי יגיע תורכם. לא יודע מתי יגיע תורכם, אנחנו מתקדמים לאט לאט. יש הרבה פניות, ברוך השם. הוא יגיע כשיגיע, אין לי יכולת להגיד לאף אחד כרגע מתי יהיה תורו. תודה. כן, בבקשה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> התקצוב, כולל התקציב בפנייה הזו, עומד על 159,708 אלפי שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 159 מיליון, זה הגיל הרך במשרד החינוך? אתה בטוח? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה החלק שנמצא בתוכנית. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מדבר על התוכנית... << דובר_המשך >> דן פיקמן: << דובר_המשך >> תוכנית הגיל הרך 206202. וכמו שאמרנו, יש תקצוב גם במסגרת הגפ"ן, שאפשר לברר עם המשרד בדיוק על כמה הוא עומד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אני אשמח לברר את כל הסכומים של הגיל הרך, שפיזרתם אותם בצורה מדהימה על פני שלוש-ארבע תוכניות שונות. על גיל הרך, כן? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> המטרה פה היא לגמרי לייעל את ההקצאה התקציבית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך ייעול? איך אתה מייעל את זה אם אתה מפזר תקציב? עזוב, זה לא במסגרת העודפים, אני לא יכול לשאול על תוכניות ייעול במסגרת העודפים. יסודי וחטיבות ביניים, 301,441 מיליון שקלים, זה נטו הולך לגפ"ן? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם למוסדות הפטור? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אין גפ"ן במוסדות הפטור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וגם לגיל הרך? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני מאמין שכן. אני לא יודע מה החלוקה בתוך הגפ"ן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני גם מאמין, אבל אני שואל לא מתוך אמונה, מתוך רצון למידע. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה תקציבים של תוכנית הגפ"ן שמועברים לרשויות ולבתי הספר. אני לא יודע להגיד כמה מזה בדיוק הולך לגיל הרך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, אתה תחזור אלינו עם תשובה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> את כל התשובה של התקציב של הגיל הרך נחזיר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תוכנית 305, התקשרויות במוסדות הפטור, כמה מוסדות אנחנו מתקשרים איתם, 3,6, ומה ההתקשרות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כפי שאמרתי, ההתקשרויות הן קולות קוראים לתוכניות תוספתיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לתת לי דוגמה לתוכניות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני יכול. יש מכרז אחד שעוסק בחוגים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה חוגים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> חוגים שבהם מלמדים לימודי חשבון ואנגלית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה באיזה כיתות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לדעתי א'-ו', אבל אפשר רגע לבדוק יותר לעומק את הקולות הקוראים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הביצוע שלהם בשנת 2026 ומתוך כמה מוסדות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> נחזור עם תשובות לנושאים הללו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בתוכנית 601 כתבתם שיש טעות סופר ב-455 מיליון שקלים או 349 מיליון שקלים? בחינוך ההתיישבותי. מה הסכומים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא, טעות הסופר הייתה ב-6001, במטה. הסכום הוא 349,876 אלפי שקלים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, לא בהתיישבותי. 1.6 מיליארד, 701 - תכנים של החופש הגדול ומענק ירושלים. אתה יכול לפרט איזה תכנים וכמה הולך מפה לירושלים? באותו סעיף, התקשרויות להשתלמות בעובדי הוראה, לאיזה עובדי הוראה זה הולך? על-יסודי, יסודי? << דובר_המשך >> דן פיקמן: << דובר_המשך >> לגבי על-יסודי ויסודי אפשר לבדוק, להבנתי לשניהם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באיזו מערכת חינוך? הממלכתי? ממ״חים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הממלכתי והתיכונים, שהם מוכר שאינו רשמי בתיכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מוכר שאינו רשמי? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> התיכונים עצמם הם לא בתי ספר רשמיים, כי הם מופעלים על ידי הרשויות המקומיות והרשתות, והם לא עובדי מדינה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, באיזו מערכת חינוך הם לא עובדי מדינה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> עובדי ההוראה בתיכונים אינם עובדי מדינה. הם עובדי רשויות ובעלויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר פירוט של לאן בסעיף הזה הולך הכסף? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בהשתלמויות לעובדי הוראה מדובר במכרז. לדוגמה, מכרז להפעלת קורסי הפיתוח המקצועי לעובדי הוראה, בעצם גופים מפעילים שעושים בפועל את ההשתלמויות הללו, שמוכרות לגמול השתלמות. לדוגמה אוניברסיטאות, מכללות להוראה, שבעצם המשרד עושה מכרז. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה בכל המוסדות? גם בחרדים, גם בדתי-לאומי, גם בחילוני, גם בממלכתי, הכול? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> משרד החינוך יבדוק. יש שם גם מכרז להפעלת מערכות מידע עבור הנושא הזה של ההשתלמויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התקצוב של ההשתלמויות זה תקצוב מהמדינה? השתתפות של המדינה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה תקצוב של המדינה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> או של הרשות המקומית? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא, של המדינה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק המדינה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> האם יש השתתפות של עובד ההוראה עצמו בהשתלמויות? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> את כל הנושא של ההשתלמויות אני אבדוק. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> משרד החינוך יחזור עם תשובה מדויקת. << אורח >> יובל גורדון: << אורח >> בהקשר לשאלה על מוסדות הפטור אני אשלים. קולות קוראים לדוגמה זה קולות קוראים לתוכניות תוספתיות לחיזוק לימודי אנגלית, עברית ומתמטיקה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> שוב, שוב. << אורח >> יובל גורדון: << אורח >> אני חוזר לשאלה על מוסדות הפטור בהקשר לקולות הקוראים. קולות קוראים תוספתיים, כמו שדן אמר, לחיזוק לימודי אנגלית, עברית ומתמטיקה. זה כיתות א'-ח' במוסדות הפטור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה מוסדות יש כאלה? זו הייתה השאלה. << אורח >> יובל גורדון: << אורח >> נשלים בדיוק את המספר של המוסדות שהגישו לקולות קוראים האלה וקיבלו את התוספת הזאת. מדובר בתוספת שעות שבועית ללימודי עברית, אנגלית ומתמטיקה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שזה אדם חיצוני, כאילו, כמו גפ"ן. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה לא כמו גפ"ן. << אורח >> יובל גורדון: << אורח >> זה קולות קוראים שהמשרד מפרסם, והמוסד יכול להגיש אליו בקשה ולקבל את התוספת. << דובר_המשך >> דן פיקמן: << דובר_המשך >> ויש גופים מפעילים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נגיד מישהו שבא ללמד אנגלית עכשיו בכיתה ג', בסדר? נכון, ה-א'-ח'? תפסתי ב-ג'. אז מה ההכשרה שלו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך זה רלוונטי לפנייה? זו פנייה של עודפים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ליטרלי הפנייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל זו פנייה של עודפים. מה רלוונטי ההכשרה לפנייה של עודפים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אסביר לך. אתה זוכר, אני בטוח שאתה זוכר, כי ישבת פה לפחות כמוני, כשדיברנו על לימודי אנגלית במוסדות הפטור ואז השמעתי הקלטה של מורה במוסדות הפטור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אבל זה עודפים, נאור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו התוכנית, מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז יש לך אולי טענות לגבי התוכנית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אין לי עדיין טענות. אתה רוצה שיבוא ללמד אנגלית או מתמטיקה מישהו שיודע אנגלית ומתמטיקה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני עוד פעם אומר, זה עודפים. << אורח >> יובל גורדון: << אורח >> זו תשובה קצרה לזה, שאחד מהתנאים של הקולות הקוראים, מה שמוגדר בו, זה שהבעלות של בית הספר תתחייב ותדאג לכך שכל מורה שיופעל על ידה במסגרת התוכנית, הוא יוכשר להוראת תחום הדעת הרלוונטי. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> ויש שם גם מבחנים שנעשים לצורך מתן התקצוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 206201, קדם יסודי, התקשרויות לתפעול גני ילדים, מה זה? 770 אלף שקל. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> על איזו תוכנית אנחנו מדברים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 201, קדם יסודי. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אנחנו צריכים לבדוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, רק מה אומר תפעול גני ילדים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בתוכנית עצמה מתוקצבים גני הילדים בחינוך המוכר שאינו רשמי ובחינוך הרשמי. יש שם רכיבים, כמובן, של שכר של גננות ושכר של סייעות, ויש שם גם רכיבים שאינם שכר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אפשר לקבל את הפירוט? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> של ה-770 אלף שקל? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, לאן הולך הכסף. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה עבור מוסדות הגנים במוכר שאינו רשמי. על מה בדיוק ה-700 אלף שקל? אנחנו יכולים לבדוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי אתם כותבים תפעול גני ילדים, ואני תוהה מהם גני הילדים של הילדים שלי. אולי הם גם מתופעלים כאן. שיכתבו שהוא מוכר שאינו רשמי. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא, בתוכנית הזאת יש גם מוכר וגם רשמי. במקרה הספציפי הזה, התקצוב הזה הוא עבור המוכר שאינו רשמי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק לפרוטוקול, אז אפשר לקבל מוכר שאינו רשמי? לגנים של פינדרוס, בקיצור. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, יפה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברור. חס וחלילה שתדאג לגנים שלנו. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> באירוע הזה של הגנים במוכר שאינו רשמי מדובר בשאריות התחייבויות למול רשויות מסוימות בגין הסייעות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה רשויות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> הר אדר, מודיעין. זה סכומים סופר קטנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, פרומיל. הר אדר? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך אתה מאפשר את זה, פינדרוס? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא אומר שזה בשבילי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הנה, תשמע, איזה רשויות? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל המיסים של הר אדר מממנים לך את כל העודפים האלה, אז אתה צריך את הר אדר. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה שאריות של התקשרות מול הרשויות הללו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאריות של החיים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> סכומים מאוד מאוד קטנים לכל רשות, כנראה דברים שלא הספיקו להתחשבן עליהם בסוף שנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להתקדם. אמרתי לו תעביר לי את זה, מתוך הנחה שהוא לא יעביר לי את זה. תראה כמה אני רוצה להתקדם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נאור, אני מציע שאת הסעיף הזה נוריד בהסכמה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. 672,000 שקלים, 302, מינהל החינוך. מה זה בסיום שנת תקציב בחינוך העצמאי? כי לא הסתיימה שנת התקציב. אני לא הבנתי. ואותו כנ"ל השאלה שלי לגבי מעיין החינוך התורני, 303, הסעות תלמידים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בסוף תהליכי התשלום מתבצעים בהתאם לדוחות ביצוע, ולעיתים קורה שבסוף השנה עוברת השנה אבל לא סיימו להתחשבן מול אותו ספק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, ו-3.4 מיליון שקלים, 304? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> עבור פעולות המחוז החרדי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו העברה פנימית במשרד החינוך? מה זה המחוז החרדי? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> המחוז החרדי הוא מחוז שמפקח על מוסדות החינוך החרדי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עושה עבודה נהדרת. אז זה בתוך משרד החינוך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. הלאה. כן, המחוז החרדי זה במשרד החינוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם עונים כן? פשוט חנוך יש לו אינטרס להגיד לי כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אתה גם יודע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש הרבה שאלות שלפעמים אני יודע את התשובה, ואני שואל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היה פה גם מנהל המחוז ודיבר בפנינו כמה וכמה פעמים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ומה שנקרא, ראית מה קרה לו מאז שהוא דיבר אלינו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל זה במשרד החינוך. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן, זה הוצאות של המחוז החרדי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תוכנית 901, תרבות יהודית. לאן הולך הכסף? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> עבור פעולות בתחום התרבות היהודית החרדית. זו תמיכה בתרבות יהודית חרדית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במי? במה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בגופים שעוסקים בתרבות יהודית חרדית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקבל עם מי ההתקשרות שבגינו עכשיו עובר הסכום? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אפשר לבדוק את זה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש גם תמיכה בתרבות יהודית חילונית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אה, יהודי זה רק חרדי, סליחה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> גם פה מדובר בשאריות של התקצוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, הבנתי. רק מה ההתקשרות? אני יודע שהכול פה שאריות, זה עודפים. זה goes without saying, כמו שסמוטריץ' אוהב לומר. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא, אבל יש עודפים שמועברים בצורה ברורה בגלל החלוקה בין שנות תקציב לשנת לימודים, ויש דברים שנשארים בגלל פערים בהתחשבנות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק עם מי ההתקשרות? בסדר גמור. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> לא מדובר בהתקשרות, מדובר במבחן תמיכה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם כתבתם התקשרויות. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> ספציפית, מה שנקרא תרבות יהודית, שבעצם במבחן התמיכה נקרא - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תרבות יהודית חרדית. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> זה שם התקנה. מבחן התמיכה נקרא שיעורי תורה ותרבות יהודית, והוא פתוח לכל מי שמקיים שיעורי תורה ותרבות יהודית. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תורה זה בהכרח תרבות יהודית? אי אפשר תרבות יהודית בלי? רק תורה היא התרבות היהודית? האבא בתוך מבחני התמיכה? מי יכול לגשת אליה? התרבות היהודית, איך אתם מגדירים אותה? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> התרבות היהודית זה מי שמקיים שיעורי תורה או שיעורים תורניים שקשורים לתרבות יהודית, וזה פתוח בפני כל מוסד ציבור שמקיים לימודים בתחומי היהדות. לציבור הרחב. שוב, מדובר כאן בעודפים, באיזשהו סכום שעוכב לגוף מסוים לצורך בדיקה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקבל רק את השם של הגוף? זה כל מה שאנחנו מבקשים, לא את כל סקירת התרבות היהודית. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> מפעלי קליטה תרבותית. << אורח >> יובל גורדון: << אורח >> רשת שיעורי תורה ומפעלי קליטה תרבותית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא יודע, הייתי בקאמרי בשבוע שעבר, בעיניי זו גם תרבות יהודית. << אורח >> יובל גורדון: << אורח >> בהקשר לשאלה על כמות מוסדות הפטור, מדובר על שמונה מוסדות שמגישים לקול הקורא. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לקול הקורא של החוגים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פינדרוס, כמה מוסדות פטור יש פלוס-מינוס במדינת ישראל? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 240. (היו"ר יצחק פינדרוס, 10:08) << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, מתוך 240, איך שסמוטריץ' אוהב לומר, give or take, רק שמונה הגישו. << אורח >> יובל גורדון: << אורח >> לקול הקורא הרלוונטי של החוגים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מפעלי קליטה, עמותה. תגיד, הסנהדרין, איפה זה בירושלים? איזה רחוב זה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני לא יודע אם פינו אותם, הם היו ברחוב בר אילן שם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי זה? העמותה היא ראש מפעלי תרבות. יפה. בוא נראה, נקרא קצת. רשת שיעורי תורה, מפעל קליטה תרבותית, בר מצוות, מוסדות חינוך, רווחה. אין, אתם משהו. קודם כל מקימים עמותה. זה נשמע טוב יותר. נשמע טוב, עמותה זה כזה... בא לך לחבק אותם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תגיד לי, איזו עמותה מנהלת את גן הילדים של הבן שלך? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אתה מסתלבט? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, דיברת קודם על גן הילדים. איזו עמותה? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זו העירייה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא עמותה? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לכן היא לא צריכה לבוא לוועדת כספים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. אכן אין שם כספים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נכון, רק כאן יש גננת שמקבלת משכורת מהמדינה בלי לבוא לוועדת כספים. סיימת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שסיימתי. רגע, אני רק רוצה לוודא. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> חברת הכנסת עזוז, אנחנו מצפים בכיליון עיניים לשאלות שלך. בבקשה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> איכשהו תמיד כשמגיע תורי אתה היו"ר, פינדרוס. חוצה ועדות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נכון, לשמור על הזכויות שלך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סיימתי. שומר על הזכויות שלך, אבל מה? תלכי במדרכה נפרדת. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> חבר הכנסת שירי? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> רגע, יש תשובה לשירי. כן. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בגיל הרך, דרך הגפ"ן, יש 110 מיליון שקל עבור הגיל הרך. בתוך הפלטפורמה, בתוך הגפ"ן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> וכמה מתוך זה נוצל אז? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה מה שיש ב-2026. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כעודפים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 110 מיליון לגיל הרך. ה-118 להכשרות, ו-40 בבסיס התקציב. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 159 ועוד 110. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. 159 פלוס 110 זה סך הגיל הרך במדינת ישראל. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה סך התקצוב עבור ההכשרות וההדרכה שמתבצעות על ידי משרד החינוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> חברת הכנסת עדי עזוז, בבקשה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה, היו"ר. התחלתי קודם לשאול שאלה לגבי העודפים התקציביים. אז השנה זה כ-4 מיליארד? כמה היה בשנה שעברה? אמרתם שאתם בודקים. << אורח >> יובל גורדון: << אורח >> 2.8 מיליארד. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא, היה עוד אחר כך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כמעט פי שניים, 1.2. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אחר כך הייתה עוד פנייה של עוד חצי מיליארד, לדעתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני שואל אתכם שאלות, ואתה יודע מי עונה לי? יותר מהר מכם. ואגב, היא עונה תשובות מדויקות. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> היה 2.8 מיליארד, ולאחר מכן עוד פנייה של 463 מיליון, ואחר כך עוד 81 מיליון. היו שם שלוש פניות עודפים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זה אומר שזה בעצם מוריד או מעלה? כמה בסך הכול בעצם? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> השנה אנחנו על עודפים יותר גבוהים משנה שעברה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ואם אתם הולכים עוד שנה אחורה, איך אתם רואים את זה? אתם בעצם בעלייה, אם אתם הולכים שנתיים אחורה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> יש עלייה בהיקף העודפים בשנה האחרונה, כן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> וגם בשנה לפני כן? 2024. מ-2025 אתה אומר יש בהחלט עלייה בעודפים, וב-2024? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן, וגם יותר מ-2024. לפני מספר שנים הגענו גם ל-4 מיליארד כשהיקף התקציב היה יותר נמוך, ולכן כאילו צריך לקחת את זה כאחוז מכלל התקציב. תקציב משרד החינוך גדל מאוד בשנים הללו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> השאלה גדל לאן? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אנחנו רוצים ומקווים שהיקף העודפים יפחת בשנה הקרובה. זה לא מהווה ניצול נכון של התקציב, למרות שתמיד יישארו עודפים, במיוחד במשרד החינוך, בגלל האירוע של שנת לימודים למול שנת תקציב. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. עכשיו, בעצם אתה אומר שבחינוך המיוחד יש עודף של 265.6 מיליון שקלים, מתוך כמה? כמה סך כל התקציב לחינוך המיוחד בסעיף הזה, 206101? רגע, לא, שנייה, זה העודף ל-2026, לא ל-2025. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן, אבל השאלה, כאילו, העודף הוא מתוך תקציב של 2025. 17 מיליארד שקל היה בשנת 2025. העודף פה, כפי שפירטנו בהשלמות לדברי ההסבר, מדובר ב... << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תקציבים עבור העסקת תומכות הוראה טיפוליות על ידי הרשויות המקומיות במוסדות החינוך. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> נכון, אבל יש פה גם חלק עבור התקשרות עם ספק להפעלת הפעילות החינוכית ההמשכית ליום הלימודים במסגרות תלמידים על הרצף האוטיסטי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מה זה פעולות המשך? ילדים על הרצף האוטיסטי לומדים עד השעה 16:45. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן, הייתה ויש התקשרות עם, לדעתי זה החברה למתנ״סים, שבמקומות שבהם לא ניתן להפעיל עד 16:45 בגלל מחסור בעובדי הוראה או בסייעות, נעשתה התקשרות איתם להארכת יום הלימודים. אז זו התקשרות נוספת שהמשרד עושה בשביל לשמור על היקף השירות לתלמידים על הרצף האוטיסטי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> שהם מחויבים לתת. שאלה נוספת כדי שאני אוכל לשאול את השאלה הבאה שלי, בשנה שעברה, כמה עודף היה בתוך הסעיף הזה, שהוא באמת בעיקר על העסקת תומכות הוראה וציוד ייחודי לתלמידים עם צרכים מיוחדים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> רק רגע, בואו נראה. בשנה שעברה היה 134 מיליון שקל. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> עודפים? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אז פחות, הרבה פחות. אנחנו עכשיו על 265. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> נכון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אבל עדיין עודף גדול. עכשיו, השאלה שאני רוצה לשאול, כי בסוף התקציב הוא נגזרת של תוכנית עבודה, של מדיניות, של צרכים. הצרכים של תלמידים עם צרכים מיוחדים, בוודאי ילדים שאנחנו רוצים לשלב אותם בתוך החינוך הרגיל, זה תומכות הוראה. אותי מדאיג מאוד לראות שסעיף שלם פה זה באמת התקציב עבור העסקת תומכות הוראה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה לא כלל התקציב שיש עבור הנושא, זה רק חלק מסוים שהוא מכרז שעובד לפי שנת לימודים ולא לפי שנת תקציב, ולכן מועברים בגינו עודפים. זה לא כלל התקציב עבור הנושא. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אולי תסביר, אולי אני לא הבנתי נכון. אני רואה שיש פה את הסעיף של התקציב, שיש פה 265 מיליון שקל עודפים, קצת יותר, ואז יש סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית. כתוב אחת, שתיים, שלוש. אלה הסעיפים שאני מבינה שבגינם העודפים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> נכון. ה-265 מיליון שקל האלה הם ברובם עבור ההתקשרויות הללו להעסקת תומכות הוראה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה? אתה צודק, דן. הבנתי מה אתה אומר. מתוך הדבר הזה, נראה לי שהבנתי, כמה מתוך זה באמת זה לתומכות הוראה? כי זו השאלה שאני רוצה להתמקד בה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בסביבות ה-150 מיליון שקל. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בסביבות ה-150 מיליון שקלים, העודפים על תומכות הוראה. זאת אומרת, זה הרוב בעודפים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 144 מיליון. אה, רגע. יש פה חלוקה לכמה נושאים, אבל כן, קצת יותר אפילו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה מדהים? אנחנו 144, 150, זו ועדת כספים, נשמע לנו שזה אף באוויר. לפני חודשיים ניהלתי דיון בוועדה לקידום מעמד האישה על נערים וצעירים בסיכון שצריכים סך הכול 1.5 מיליון שקלים לסיוע בשכר דירה, שהיה כל שנה, כדי לא להידרדר חזרה למעגל הסיכון והזנות. להם לא נתנו, אגב, את ה-1.5 מיליון שקלים. ופה עפים כספים כאילו זה... << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> מדובר בתקציב, כמובן, שהיה במשרד החינוך בשנה הקודמת, חויב ומועבר לשנה הבאה. לא מדובר בעודף במובן כסף שלא נוצל. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אז אני אלך איתך, אני חושבת שצריך אפילו לתת פה יותר כסף, ואני רוצה לשאול את השאלה. בסוף, שוב, אנחנו מדברים על התקציב עצמו, שזו בעצם נגזרת של תוכנית העבודה. משרד החינוך, התפקיד שלו לעשות את תוכנית העבודה כדי לתת יותר סייעות, תומכות הוראה, שיוכלו לאפשר לתלמידים עם צרכים מיוחדים, בוודאי לאור העלייה המאוד גדולה בילדים עם צרכים מיוחדים, לאפשר להם להשתלב בחינוך הרגיל. לכן יש פה את הסעיף של תומכות ההוראה, כדי לאפשר להם. זה שיש רזרבה תקציבית כל כך גבוהה, זאת אומרת שהרשויות המקומיות, למה אתה אומר לא, דן? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כי לא מדובר ברזרבה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> עודפים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> יש עודף שנוצר מזה שיש התקשרות עם ספק חיצוני. כלל ההתקשרות מבוצעת בתחילת שנת הלימודים, היא עבור עד סוף שנת הלימודים, ולכן חלק מהתשלום מתבצע בתחילתה, חלק לאורך השנה, ולכן צריך להעביר פה את העודפים בין שנים קלנדריות. לא מדובר פה בכסף שהוא עודף במובן של זה שכסף שלא נוצל, אלא כסף שפשוט חויב עבור כל שנת הלימודים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אז למה זה מופיע ככה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה שאלות מנדטוריות. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אלה עודפים מחויבים. כל העודפים פה הם עבור התקשרויות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> טוב. עדי, עוד שאלה? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הזיה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הזיה זה הפרעות לפרוטוקול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו הזיה. לא האירוע הזה, הוא לא הזיה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> סליחה, יש לי שאלה אחרונה. אני רגע אתאושש מההליך התקין, מהעודפים, מהרזרבות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וכהגדרתה זו הזיה. אגב, המילה הזיה זה עודפים לא מחויבים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> שאלה לגבי מה שאמרת קודם, גברתי היועצת המשפטית ממשרד החינוך. לגבי חוות הדעת, אומנם אני לא מגיעה מעולמות הכספים, אבל בעוונותיי משפטים אני מכירה היטב. מה זאת אומרת יש חוות דעת שהיא לא רלוונטית להעברות האלה? אמרת שיש חוות דעת, אבל זה לא משנה והיא לא רלוונטית. זה מה שכתבתי לי, זה בדיוק מה שאמרת. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> לא, לא הובנתי נכון. אמרתי שהכספים האלה ספציפית כשהם הוקצו ניתנה להם חוות דעת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לפני כמה זמן? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> מה-20 במרץ 2025. אני גם העברתי אותה כרגע, היא הועברה לוועדה. מה שאמרתי זה שלא משנה אם הייתה פסיקת בג"ץ כזאת או אחרת שאולי שינתה את המצב המשפטי, בכל מקרה הכספים כשהם מגיעים כעת הם יחולקו לפי ההנחיות המשפטיות התקפות כעת. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני מציעה אולי שהטרמינולוגיה 'לא משנה פסיקת בג"ץ', נחליף אותה ב-'יכול להיות שיש פסיקת בג"ץ שמחייבת...' << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, עדי. התשובה הובנה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא הבנתי את התשובה. אתה הבנת? אולי תסביר לי. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> אני אסביר מה נשאלתי ומה עניתי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני אישה, פינדרוס, לוקח לי יותר זמן. הפרדה מגדרית. זה חשבון אחר. << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> מה שנשאל זה האם אפשר להבטיח שהכספים שמגיעים כעת, שיחזרו כעודפים מחויבים, יחולקו בהתאם לדין ולפסיקה העדכנית, ואני אמרתי שכן. אמרתי שלא משנה אם זה עודף מחויב או לא עודף מחויב, בכל מקרה זה יחולק לפי ההנחיות כדין. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. יש פה כללים מאוד מיוחדים בוועדת כספים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> חברת הכנסת לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. אני אשאל שאלות שונות ממה ששאלו חבריי. אני קודם כל רוצה לשאול לגבי המוסדות התורניים, כמה ביקורות נוכחות על מספר התלמידים נערכו בשנת 2025? כמה מוסדות נפסלו בעקבות אותן ביקורות? היה דיווח לא מזמן על מוסדות שאינם עומדים בתקן המכסה, או בכלל ללא נוכחות בכיתה. כן, גם זה קורה כשאין פיקוח. כיצד מוודאים במשרד שכספים המיועדים לשכר של מורות אכן שולמו ולא נשארו בידי העמותה, שהיא צינור תווך? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> רק סליחה, המורות לאיזה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> של המוסדות התורניים. סליחה, של מוסדות הפטור. ואיך אנחנו מוודאים תלושים מהפרשות פנסיוניות, סוציאליות וכו'? גם אם זה היה אירוע בשנים האחרונות, ניסינו גם לפעול בהקשר הזה. לגבי שכר של אותן מורות שעובר ישירות אליהן, תלושי השכר, ההפרשות הסוציאליות והכול, ואם אפשר לקבל נתונים ופרטים בנושא הזה. כמה מוסדות הגישו תיקי עובד מלאים לכל המורות? תיקי עובד זו כמובן השכלה, ותק והיקף משרה. וכמה מהם תוקצבו על סמך ממוצעים או דיווחים חלקיים? << מנהל >> (היו"ר חנוך דב מלביצקי, 10:23) << מנהל >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך זה רלוונטי לפנייה הנוכחית? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני שואלת את השאלות. אגב, ויש לי עוד מלא שאלות לשאר הפניות, אני רק רוצה לומר לך מראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כרגע יש פנייה של עודפים, ומה שרלוונטי לפנייה הזו זה מה שרלוונטי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בגלל שהעודפים עוברים גם למוסדות, אנחנו שואלים שאלות. מה לעשות? במיוחד שגם משקרים לנו בבית משפט. אני רק מזכירה שני דברים שקרו בשבוע האחרון. האחד, הבג״ץ שלנו הצליח להוכיח חד משמעית שלא נעשה קיזוז למוסדות שלא מלמדים ליבה, בניגוד למה שנמסר לנו פה מהדרג המקצועי פעם אחר פעם. זאת אומרת, אני יודעת שאותך לא מעניין שמשקרים לחברי כנסת מהאופוזיציה, אותך מעניין שרידות פוליטית. אתה גם בעד לא ללמד ליבה, אמרת את זה בעצמך. אנחנו שונים, חנוך, מה נעשה? ודבר שני, שגילינו שניסו לפטר את ממלא מקום מפמ"ר אזרחות רק בגלל שהוא לא הסכים לספר אזרחות חרד"לי אנטי דמוקרטי, ומאוד בעייתי לתלמידים ולילדים שלנו. אז אני שואלת שאלות עמוקות קצת, בגלל המצב הקשה במשרד החינוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, זה לא יהיה. רבותיי, אנשי המקצוע, תהיו איתי בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא שאלתי על ספר האזרחות, נגיע לזה אחר כך, הכול בסדר. שאלתי על הלנת שכר של מורות, הדיווח הכוזב של מורות, שאלתי על ביקורות שנעשו למספר תלמידים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אל תדברי תוך כדי שאני מדבר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שאלתי שאלות מאוד מאוד חשובות, כי אתם הרי - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. תודה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל זה זמן השאלות שלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יפה, אז את עכשיו תעצרי, כי אני מדבר. ואני מנחה בבקשה את הדרג המקצועי פה כרגע, מה שרלוונטי זה לענות על נושאים שהם קשורים במישרין לפניית העודפים. שאלות מדיניות, שאלות סבתא שלי ודודה שלי וכל הדברים הללו, מקומם לא פה כרגע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה יגיע בפניות הבאות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שרלוונטי ספציפי לפניית עודפים, נא לענות. מה שלא רלוונטי, להגיד שזה לא רלוונטי. תודה. << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> אני אתייחס לביקורות במוסדות תורניים בשנת 2025, כמו שביקשה חברת הכנסת. אנחנו עושים מגוון של ביקורות במוסדות התורניים. קודם כל, ביקורות ממוחשבות. כל בסיס הנתונים שלנו לפני תשלום הולך למשרד הפנים, לראות שהתלמיד קיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם אתה יכול רק להסביר את זה, מבחינת קודם כל ביקורות ממוחשבות, אם אפשר להסביר איך זה עובד בדיוק, מה הכוונה. וכשאומרים לנו אנחנו עושים מגוון, אני רוצה לדעת נתונים מול כמה ביקורות באותה שנה. << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> תרשי לי לדבר, תשאלי בסוף. תודה. עוד לא התחלתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אשאל, אל תדאג. אתה ממש מאתגר אותי לשאול. << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> עושים מגוון ביקורות, קודם כל, ממוחשבות. אנחנו בודקים מול משרד הפנים שהתלמיד קיים בגיל המתאים. אם הוא מוגדר כתלמיד נשוי, יש פה הבדל בתעריפים, אז גם הדבר הזה נבדק. בודקים אפילו שהוא נמצא בארץ. אנחנו מעבירים את הקבצים שלנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בודקים אפילו שהוא נמצא בארץ. וואו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יפה. << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> טוב, בסדר, נו. אוקיי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שהוא חי, שהוא בארץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה ממקרים שקרו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין מה לומר, כספי הציבור שלנו בפעולה. << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> אנחנו מעבירים את המידע גם למספר משרדים. קודם כל, בתוך משרד החינוך גם עושים הצלבה לראות שתלמיד נגיד לא מתוקצב על ידינו, וגם על ידי מוסדות חינוך. זה יכול לקרות בעיקר בתפר, תלמידים יוצאים בגיל 18, תחשבי על תלמיד שסיים מוסד חינוך, עבר אלינו. והדברים האלה יכולים לקרות, אנחנו גם שם עושים בדיקות. אנחנו מעבירים את המידע שלנו לביטוח לאומי כל חודש, כדי לבדוק באמת שאנשים לא רשומים כתלמידי ישיבות במלגות שהם לא יכולים גם שם להיות. אנחנו עושים גם ביקורות שטח. בשנה האחרונה בוצעו כמעט 2,400 ביקורות שטח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בשנה האחרונה 2026 או 2025? << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> 2025. 2026 בעיצומה. בוצעו קצת פחות מ-2,400 ביקורות שטח, על מספר של קצת פחות מ-1,900 מוסדות. כלומר, יש מוסדות שעברו גם יותר מביקורת אחת ושתיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ומה אתה יכול לומר על התוצאות בכ-2,000 ביקורות? << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> היו לנו 62 מוסדות שלא עברו את הביקורות, וננקטו לגביהם החלטות בהתאם לנוהל שר אוצר. יש שם כללים לגבי מוסדות, לגבי הפערים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ננקטו החלטות, מה סד ההחלטות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה זה רלוונטי לפנייה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בוודאי שזה רלוונטי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא רלוונטי לפנייה. תמשיך הלאה בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, סליחה, גם אני חברת כנסת פה. תודה. << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> יש בנוהל החלטות, להמשיך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא? << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> יש בנוהל החלטות, אפשר לראות, אבל נמשיך הלאה. בנוסף לביקורות שטח, מתבצעת פעם אחת בשנה בדיקה על הדוחות הכספיים, מה שנקרא דוח על שנת הפעילות, ששם בודקים את כל הוראות נוהל שר האוצר, נוהל התמיכות בהקשר של שכר, הנהלה וכלליות, שהתמיכה שימשה ליעדה, שיש מימון עצמי. ויש כמובן, איפה שצריך גם עושים העמקה של הביקורות, לראות כל מיני הוצאות, בודקים לפי העניין. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה נשמע מאוד כללי. << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> בסדר, את רוצה שנפתח את הכול? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כי כל כך הרבה רע, אתה יודע. ברור שלא תפתח. << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> אפשר לקבוע על זה דיון נפרד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, ראינו כמה חסמו את הדיונים האלה. בסדר, אני מבינה שהמשרד מאוד משותק מול מה שקורה. זה חבל. הבג״ץ אמר את שלו, אתה יודע. שיקרתם לנו. << אורח >> עמוס צייאדה: << אורח >> שיקרתם... << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא שיקרתם לנו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלה הבאה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, שאלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני מנהל האגף, תהיה איתי בבקשה. לא צריך להתייחס לשום דבר שיש לגביו הליך משפטי. לא רק שלא צריך, לא נכון להתייחס לשום דבר שיש לגביו הליך משפטי תלוי ועומד כרגע. אתם לא מוסמכים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לומר את האמת בדיון. חלילה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> - - - לדבר בהליכים הללו, ולכן כל מה שנוגע להליך משפטי שמתקיים, אמרתם פה, עשיתם שם, נאמר פה, נאמר שם, לא רלוונטי ולא לענות עליו. תודה. כן, הלאה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמר יו"ר הוועדה שאינו מאמין בלימודי ליבה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בנוגע למוסדות הפטור, התקצוב פה, כפי שאמרתי, הוא עבור קולות קוראים שהם תוספתיים, תקצוב של לימודים בתחומי חשבון, אנגלית, שפה, שמותנים בעמידה במבחנים חיצוניים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איך זה בדיוק מבחינת קולות קוראים? זה קולות קוראים לשעות הוראה פרטניות או לשעות כיתתיות בתוך בית הספר? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה קולות קוראים לשעות הוראה שמתבצעות על ידי מורים שמוכשרים לנושא, חיצוניים, ונדרש כדי לקבל את התקצוב בסופן לעבור מבחן חיצוני ולעבור אותו בהצלחה. זה מה שיש בפנייה, אין פה תקציבים אחרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה בגלל מה? בגלל שלא מלמדים ליבה באותם מוסדות, או בגלל שיש מחסור של מורים מקצועיים באותם מוסדות? למה צריך להביא מורים חיצוניים למקצועות ליבה? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זו תוכנית תוספתית שנעשתה מספר שנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מאיזה נסיבות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כדי לתגבר את לימודי הליבה במוסדות הללו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הבנתי את זה, כי אמרת. אני שואלת את השאלה, האם בגלל מחסור במורים ומורות שמלמדים ליבה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא רלוונטי, שאלה הבאה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זו הייתה החלטת מדיניות של משרד החינוך לתקצב את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בגלל אי עמידה של בית הספר והיעדר נכונות לממש? << אורח >> יובל גורדון: << אורח >> זאת שאלה למשרד החינוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות מדיניות, מקומן לא פה. כן, הלאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אגב, תקציב זה לגמרי מדיניות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא בפניית עודפים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בכל פנייה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא מחליט במה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה לדעת מדיניות? תסתכל לאן הכסף הולך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אל דאגה, חנוך, בקרוב זה ישתנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם יכולים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי זה אתם? זה אני. אני זה נאור, אני אחד, יחיד. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ומיוחד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמא שלי גם אומרת שאני מיוחד, אבל אני לא מייחס את זה לעצמי. אני יחיד, למה אתה מדבר אליי ברבים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נאור, אתה מיוחד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה כמו שאני אגיד לך 'אתם'. אבל זה לא אתם, זה אתה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אמרתי שזה לא רלוונטי לפניית עודפים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מי שמך לומר זאת, אבל? זו פנייה לכל דבר ועניין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, את יכולה להמשיך לשאול, ואני אגדיר מה רלוונטי ומה לא רלוונטי. כן, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מדהים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, יש שאלות נוספות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אל דאגה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התייעצות סיעתית? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, תודה רבה. הצבעה 10:36. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:31 ונתחדשה בשעה 10:36.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. התשובה שרצית לתת לחבר הכנסת שירי, גברתי? << אורח >> מרים גראזי רוזנבאום: << אורח >> כן. התשובה שביקשת, חבר הכנסת שירי, לגבי הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה, אז זה נעשה באמצעות מכרז. יש לנו מכרז על הנושא הזה. הוא לא מיועד לעובדי מוסדות הפטור, הם לא מתוקצבים באמצעות המענה הזה. ושאלת על ההשתתפות של עובד ההוראה, יש השתתפות יחסית מינורית של 15 שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. 20-206, משרד החינוך. מי בעד הפנייה? << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> תשעה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי נגד? מי נמנע? תודה רבה. הפנייה אושרה. הצבעה אושר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> So noted. 108-110, הוצאות חירום אזרחיות. בבקשה, מי מציג? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אוריאל שם טוב, אגף תקציבים. הפנייה דנה בסעיף 16 – הוצאות חירום אזרחיות. היא נועדה לתקצוב סך של 161 מיליוני שקלים בהוצאה, ו-497,100 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. זה בעצם עבור יישום של החלטות ממשלה שנוגעות לתגבור מרכיבי ביטחון, מתן מעני מיגון מהירים והעמדה לדין של מבצעי טבח ה-7 באוקטובר. אני אפרט רגע לעניין התוכניות. התוכנית הראשונה היא 161303 – זה מענה לאיום בלתי גילוי וזיהוי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בלתי גילוי? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> בלתי קונבנציונלי, ביולוגי וכימי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה כאילו גילוי וזיהוי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא יודע, לא אני קבעתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי בדרך כלל הייתם רושמים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כנראה, כן, התפלקה פה איזו מילה שחסרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תשמע, כמה זמן לא שמעתי את המונח 'התפלקה'. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זה מהמקורות. הפנייה נועדה לתקצב סך של 31,050 אלפי שקלים בהוצאה. בתוכנית הבאה, 161602 – הקמה ואחזקת מרכיבי ביטחון והתגוננות אזרחית, כאן בעצם אנחנו מבקשים לתקצב סך של 4,250 אלפי שקלים בהוצאה ו-411,100 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. כאן זה עבור תקצוב של החלטות ממשלה – החלטת ממשלה 3124, מה-8 ביוני 2025. זו החלטה של ביטחון אזורי, חלוקת תחומי האחריות לביטחון הפנים בדרום, תיקון החלטות ועדות שרים. החלטה נוספת זו החלטה 4088, זה מה-3 במאי 2026. והחלטה נוספת זו 4784, מה-30 באפריל 2006. יש מצב שזו טעות? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> דניאל ביטון, אגף תקציבים, משרד הביטחון. ההחלטה מ-2006 כוללת עלויות אחזקה ליישובים בעוטף ירושלים, שאנחנו מעבירים מדי שנה. החל משנה הבאה נעביר את זה בבסיס. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> סכום נוסף פה שמרכיב את הכסף בתוכנית הזאת, זו החלטת ממשלה 3813 מ-25 בינואר 2026, שזו תוספת תקציב לתגבור מרכיבי ביטחון. עוד החלטת ממשלה זו 4193, מה-2 ביוני השנה. זה גם מעני מיגון מהירים ליישובים בטווח 0-9. יש פה גם תקציב למרכיבי ביטחון ביישובי קו התפר, זה 33,600 אלפי שקלים, וסכום של 40,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור תוכנית 'משיב הרוח' למרכיבי ביטחון. זה בתוכנית הזאת. התוכנית הבאה היא תוכנית 161603 – תוכנית מיגון. כאן אנחנו מבקשים לתקצב סך של 7 מיליון שקלים בהוצאה. זה בהתאם להחלטת ממשלה 3813 מ-25 בינואר השנה. זה תגבור מרכיבי הביטחון. תוכנית 161605 – מיגון העורף. כאן אנחנו מבקשים לתקצב סך של 81,700 אלפי שקלים בהוצאה, וסך של 24,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. זה עבור מיגון מוסדות חינוך בצפון, והתאמה לקצב ביצוע. תוכנית 161703 – פרויקטי רשות חירום לאומית. זה תקצוב של 3 מיליון שקלים בהוצאה. ותוכנית אחרונה, 161704 – העמדה לדין של מבצעי טבח ה-7 באוקטובר. כאן מבקשים לתקצב סך של 34 מיליון שקלים בהוצאה, וסך של 62 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. וזה בהתאם להחלטת ממשלה 4189 מה-2 ביוני השנה. אין פה השפעה על כוח אדם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות יש? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כל הכסף הזה זה של תקציב הביטחון, לא? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> זה חלק מסעיף הוצאות חירום אזרחיות, תקציב העורף שמנוהל במשרד הביטחון, כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה ההגדרה של מרכיבי ביטחון? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> מרכיבי ביטחון הם כל המרכיבים שעוטפים את היישוב לצורכי הגנה. זה מצלמות, גדרות, שערים, מכשירי קשר לכיתות הכוננות, עמדות הגנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שפשוט יש כסף למרכיבי ביטחון שעובר גם דרך משרדים אחרים, שלא ננקוב כרגע בשמם. איך זה מתחלק? למה לא כל מרכיבי הביטחון עוברים דרככם? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אני לא מכירה כסף במקומות אחרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במשרד ההתיישבות, נניח. גם דרך משרד ההתיישבות עובר כסף למרכיבי ביטחון. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> רגע, יש במשרד לבל"מ שאני מכירה, כי פשוט גבולות הגזרה מחולקים ביישובים בינינו לבין הבל"מ. בתוך הקו הירוק אני לא מכירה, אני לא יודעת להתייחס לתקציב שלהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות נוספות יש? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. למה זה בעצם לא עבר במסגרת התקציב? כלומר, נניח לגבי התוכנית האחרונה, העמדה לדין של מבצעי הטבח, אני מבין. מה לגבי שאר המרכיבים? למה זה לא תוקצב בתקציב? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> החלטת הממשלה התקבלה ב-2 ביוני 2026, הרבה אחרי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, זה לפי החלטת הממשלה שהתקבלה לפני חודש. הבנתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כל הכסף פה זו החלטת הממשלה הזו? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> לא. יש לך כמה תוכניות, אבל רוב הכסף שבפניות האלה הוא מתוקף החלטות ממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אין בעיה. גם העברת תקציב מדינה זו בסוף החלטת ממשלה. כאילו, הכנסת. 13 מיליון שקל מהמשרד לבל"מ מתוכנית הקניות. יש פה 148 מיליון שקלים מהוצאות ביטחוניות שונות, נכון? 31 ממקור תקציבי נוסף, זה 13 מהבל"מ, נכון? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כן. הייתה העברת אחריות, לדעתי, בהחלטת ממשלה לפני חודשיים, של יישובים בצפון מהבל"מ אלינו, ובעצם זה משקף את ההעברה הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה יישובים? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אני תכף אבדוק. יש לי את הרשימה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קו העימות? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> הוספנו ליישובי קו העימות יישובים נוספים בצפון, ולכן הם עברו אלינו לאחריות פיקוד צפון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה רק בצפון או קו התפר גם? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> יש כמה יישובים בבקעה, אבל הרוב המוחלט בצפון. זה 16 בצפון, ולדעתי אחד בבקעה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וקו התפר? לא. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> קו התפר לא, אבל כן אני אגיד שאנחנו בשיח מאוד הדוק עם המשטרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם כבר שלוש שנים באותו שיח. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כדי להעביר אלינו שישה יישובים מאזור קו התפר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שזה מאזור עמק חפר. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ממועצה אזורית דרום השרון. אוקיי, אז זה עדיין בשיח. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כן, זה בעבודת מטה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות נוספות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. התכנסנו על מנת לשאול שאלות. במסגרת הפנייה, זה אפילו לא עודפים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סבבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאיזה רשויות הולך הכסף של ה-150, במיגון את תביאי לי, נכון? 4193? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> במיגון זה קו העימות. זה 150 מיליון שקל למענים מהירים לצפון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר מענים מהירים? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> זה אומר מיגוניות ושיפוץ מקלטים. יש לנו גם מיגון ארוך טווח, זו החלטה נוספת שאנחנו נראה את הפנייה שלה בהמשך. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> וזה 150 מיליון שמתווספים כבר לתקציב כזה של מיגון שכבר ניתן בשנה הקודמת? זאת אומרת, זה כמו העודפים? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> לא, לא, לא. זה תקציב נוסף. אנחנו כן משתלבים במכרזים שכבר יש לנו, אבל זה תקציב נוסף כדי להרחיב את המענה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רכיבי ביטחון זה אוטובוסים ממוגנים? סתם, כי הם בסל. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> איזה? לא, כי יש לי שתי תוכניות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בקו התפר לצורך העניין, או יהודה ושומרון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יהודה ושומרון זו לא גזרה שלה, נראה לי. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> יהודה ושומרון, כן, זה יישובים שלי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דווקא קו התפר זה לא, ולכן הם רוצים להעביר את זה. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> לא, אז יש לי כאן העברה מאוד גדולה ליישובי קו התפר שכן נמצאים בגבולות גזרה של צה״ל, 31 מיליון שקלים, שהם עברו אלינו ממשרד הפנים כדי שאנחנו נבצע את מרכיבי הביטחון ביישובים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משרד הפנים העביר אליכם? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> העביר לנו. הם קיבלו 50 מיליון, חלק אני יודעת שהם מבצעים דרך הרשויות, ו-31 מיליון שקלים הם נותנים לנו לבצע מרכיבי ביטחון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אפשר את הפירוט של איזה רשויות? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> בוודאי, יש לי את זה כאן. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה 31 מתוך 55 שהבטיחו לנו לפני שנתיים וחצי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אומנם מכיר אותך, אבל את תצטרכי... << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא מתפרצים. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> פגשתי אותך בוועדת חוץ וביטחון, נכון, זה התקציב הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז זה 31 מתוך ה-55 מיליון שקלים? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> מתוך 50 שהועברו למשרד הפנים, שאנחנו מבצעים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הועברו ממי למשרד הפנים? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אני לא יודעת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז משרד הפנים אחראי בגדול על ה - - - << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> לא, הוא לא אחראי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, תני לי. קודם כל, יש לו אחריות למשרד הפנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נאור, מה זה רלוונטי? באמת אני שואל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מרכיבי הביטחון, מה אתה רוצה? מה יש לך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אני אגיד לך מה יש לי. באמת, תקרא את הרכיבים של הפנייה הזו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תאמין לי, אני קראתי את הרכיבים של הפנייה הזו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז זה לא עכשיו המקום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אסביר לך מה המקום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא לא עכשיו תענה לך על שאלות מדיניות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זו לא מדיניות, תגיד, על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי אחראי ומי זה, נו באמת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברור שהיא צריכה להגיד לי מי אחראי. תשמע, חנוך, בשאלות שלך תשאל מה שאתה רוצה, אבל אני לא עכשיו שאלתי על מה היא עושה למצב האקלום החדש בגזרת הרחבת השטח המדברי בכדור הארץ. שאלתי על הפניות ברכיבי הביטחון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הפנייה ב-31 מיליון, לא מה שלא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. היא 31 מיליון של רכיבי ביטחון מתוך החלטה שכוללת 55 מיליון שקלים מהחלטת הממשלה שמצוינת בפנייה. אז זה קשור. אני גם לא צריך כל פעם לטעון את הטיעון הזה בשביל לשאול שאלות. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אני אשמח לענות, יש לי את המועצות. מועצה אזורית עמק המעיינות, מועצה אזורית גלבוע, מועצה אזורית מגידו, מועצה אזורית מנשה, מועצה אזורית עמק חפר, מועצה אזורית לב השרון, מועצה אזורית דרום השרון, מועצה אזורית מטה יהודה, מועצה אזורית לכיש ומועצה אזורית כוכב יאיר צור יגאל. אני אומרת רק לגבי היישובים שבאחריות צה״ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היא מועצה מקומית, לא אזורית, כוכב יאיר צור יגאל. לא נורא. אז אלה נהנים מה-31 מיליון שקלים. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> יישובים ספציפיים שבאחריות צה״ל, כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שבגזרתם. אוקיי. הוצאות החירום האזרחיות, ה-161 מיליון שקלים פלוס 497 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב, לאן הולך הכסף הזה? << אורח >> נועם וילנר: << אורח >> זה כל הפירוט של הפנייה כולה. יש גם את העמדה לדין של משתתפי ה-7 באוקטובר ויש את יתר השימושים שפירטנו לאורך כל הפנייה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, ואין כפל בתקצוב של מרכיבי הביטחון? << אורח >> נועם וילנר: << אורח >> מה הכוונה כפל? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שמשרד הפנים, יש משרד הבל"מ ויש משרד ההתיישבות וצה״ל. ממה שאני זוכר, זה ארבעה גורמים שונים שמעבירים רכיבי ביטחון לרשויות. אם היישוב תחת צה״ל, רק הוא מקבל. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> רק הוא ודרכנו, ואני אגיד רגע שהפיקוד המרחבי, בעצם הוא קובע מה כל יישוב צריך לקבל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סבבה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לי כמה שאלות. קודם כל, לא לפי סדר החשיבות, אני רוצה להבין מה זה 34 מיליון שקלים בנושא העמדה לדין של מבצעי טבח ה-7 באוקטובר, במה זה כרוך וכו'. זה בעצם תקציב למשרד הביטחון. ממה שאני מבינה, גם עבר החוק של העמדה לדין. אני לא בטוחה שמשרד הביטחון מרכז את זה, אז אני רוצה להבין למה בעצם הולך הכסף הזה, כי מקימים ערכאה מיוחדת. מי שריכז את החקירות זה להב 433 במשטרה, אם אני לא טועה. אני רוצה להבין למה התקציב ולמה דווקא למשרד הביטחון. זה 34 ועוד 62, כן? אז בעצם כמעט 100 מיליון שקלים. זו שאלה ראשונה. השאלה השנייה היא מהותית. יש כאן הרבה מאוד כסף לגבי, הרבה מאוד מהסעיפים נוגעים למיגונים, לזירוז המיגון ב-0-9. אנחנו עשינו כאן הרבה דיונים בוועדה, וגם היו"ר ניסה להקל ולסייע, להרחיב, גם בהיבט של הפיצויים ליישובי הצפון 0-9. אתם מדברים כאן גם על הגברות מיגונים מהירים, מתן מענה מהיר ל-0-9 בצפון, אז אני אשמח לדעת במה מדובר. ובכלל, טיפה, כרגע בעצם אלה תוספות מהרזרבה, כמה סך הכול הסכומים למיגון? תמיד כשאנחנו מוסיפים, אנחנו מוסיפים פה 7 מיליון, אנחנו מוסיפים פה 81 מיליון למיגון. מתוך כמה זה, ואיפה זה עומד בביצועים? כי אנחנו יודעים שיש פערי מיגון מאוד מאוד מאוד גדולים, וכשאתם כותבים מיגון מהיר ל-0-9, מה זה אומר מיגון מהיר? מה זה, זה כאילו אולי, איך קוראים לזה? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> מיגוניות ושיפוץ מקלטים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אה, שאלו את השאלה. והייתי רוצה גם לדעת איפה אתם עומדים בביצוע מול התוכניות שלכם, כי המיגון זה דבר קריטי והוא מתעכב כבר כמה שנים. השאלה הנוספת שלי היא לגבי סכום של סעיף 161602. ממה שאני מבינה, יש פה סכום של 50 מיליון שקלים להתיישבות הצעירה. זה מה שהוצג לי על ידי הצוות, כנגזר מהחלטת ממשלה 3813. א', רציתי לוודא אם זה נכון, כי זה לא כל כך ברור מהמילים. ואם כן, מה זה אומר פשוט מבחינת החוקיות של זה? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אני מתחילה. החוק לשיפוט מחבלי ה-7 באוקטובר, עבר החוק והוטלה אחריות על שר הביטחון. ולמעשה, מתוקף זה אנחנו בעצם מובילים את כל השיפוט, מהערכאות עד גיוס השופטים, בינוי של בית משפט בעטרות בירושלים, אנחנו מבצעים הכול בעצם מאפס. בהתאם העברנו החלטת ממשלה, ועכשיו זה הנתח הראשון ל-2026. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם בונים בית משפט בשביל זה? לא הבנתי. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> של הנוח'בות? בטח. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל למה צריך לבנות פיזית בית משפט? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כי מדובר בין 400 ל-600 מחבלים שיישפטו, וכרגע אין יכולת להכיל את זה במסגרת המשפטית, ולא סתם אנחנו קיבלנו את זה, ולא משרד המשפטים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש שם תנינים? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מטופחים. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אנחנו בתקציב לא לקחנו בחשבון תנינים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חבל, מה זה, את צריכה לצפות פני עתיד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, שאלות נוספות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את בקונספציה עדיין. תנינים, זה הדיבור היום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התייעצות סיעתית? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, רגע, אבל היא לא השיבה. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אוקיי, דיברנו רגע על הנוח'בות. נדבר על המיגון. התקציב שעולה כאן הוא למענים מהירים, אבל חוץ מזה אנחנו מתוקצבים על מענה לתושבי 0-5 קילומטר מגבול לבנון בצפון, למיגון פרטי וגם למיגון מוסדי של מוסדות רווחה, חינוך ובריאות, וזה מתקדם מאוד יפה. מה שקרה לפני חודש זה שעברה החלטת ממשלה נוספת שבעצם הגדילה את המענק מ-132,000 שקל לבינוי פרטי ל-182,000 שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה, שהאזרח מקבל 180,000 כאשר הוא עושה מה? << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> כאשר הוא בונה ממ״ד פרטי לביתו, בהנחה וכמובן אין לו ממ״ד, אם הבניין או הבית נבנה לפני תקנות המיגון. וביקשת לסיים בנושא של מרכיבי ביטחון להתיישבות צעירה? לא. מרכיבי הביטחון באופן כללי שעולים בפנייה הזאת הם מרכיבי ביטחון רוחביים לכל הארץ. כן, יש גם יישובים באיו״ש, אבל יש יישובים גם בצפון, ויש לי יישובים גם באזור אוגמ"ר 80, פתחת ניצנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אין להתיישבות צעירה, לא? פשוט שם יש בעיה חוקית. << אורח >> דניאל ביטון: << אורח >> אנחנו מקצים על פי כל דין רק ליישובים מוכרים. בסדר? זה מה שעובר דרך משרד הביטחון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא שאני לא חושבת שצריך לבחון את הסוגייה הזאת, כן? אבל רציתי להתעניין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד? התייעצות סיעתית? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 11:00, הצבעה. << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> סליחה, אפשר? אני רוצה לדבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי גברתי? << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> אושרת גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון. אני כאן בשם רשויות קו התפר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה רלוונטי לפנייה הזאת? << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> כן, אני רוצה לתת לכם. זה הרקע שלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, יש פה כסף שמוקצה. << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את רוצה להגיד על הכסף שמוקצה משהו? << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> כן, אני רוצה להגיד על הכסף שמוקצה משהו. הגעתי עד לכאן במיוחד להגיד, אז תן לי בבקשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> הרקע – בנובמבר 2023 הממשלה החליטה בהחלטת ממשלה להעביר תקציב של 55 מיליון שקלים ב-2023 לרשויות קו התפר למיגון מיידי, לאמצעים והגנה, ב-2024 עוד 55 מיליון שקלים. היום אנחנו נמצאים ב-2026, כמעט שלוש שנים אחרי ההחלטה הזאת. נאלצנו ללכת לבג"ץ כדי לדרוש את הכסף הזה, שכל כך נחוץ לרשויות קו התפר, שצריכות להגן על עצמן, והאמצעים האלה הם סופר משמעותיים. רק לפני חודשיים אצלנו, במועצה האזורית, בקו התפר, ביישוב צור נתן, נפל חבר כיתת כוננות שלא היו לו אמצעים. אם הוא היה עם אפוד קרמי, אז יכול להיות שהוא היה איתנו כאן בחיים. חיים קלומיטי. ואני רוצה להגיד שמבחינתנו זה קריטי לקבל את כל התקציב. אנחנו יודעים שאנחנו לא נקבל יותר מ-55 מיליון שקלים, אבל את ה-55 מיליון שקלים שבג"ץ הורה, הנחה כבר לפני חודשים רבים להעביר אלינו, וכאן אני שומעת שרק 31 מיליון שקלים נכנסים לחלוקה ורק לחלק מהמועצות האזוריות. מדובר על 15 מועצות אזוריות, מתוכן יש גם מועצה מקומית אחת. אז גם לגבי הרשימה והפירוט, וגם לגבי הכסף המלא, אני רוצה להבין למה יש כאן רק שני סעיפים שמגיעים ל-31 מיליון שקלים מ-55 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תוכלו בבקשה להסביר לה את זה אחר כך בצד. אנחנו נצא להפסקה. אנחנו מצביעים ב-11:02. << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> אני לא מבינה למה צריך להסביר לי את זה בצד ולא פומבית בפני כולם. אני לא מבינה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל למה באמת שלא ייתנו לה את הכסף לפי בג"ץ, לא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא לפי בג"ץ, זה לפי החלטת ממשלה, רק אני מציין את זה. הממשלה החליטה להעביר 55 מיליון שקלים. אני אסביר לך את הריב. היה ריב בין שר הפנים שהיה דאז, דאז, דאז, לשר ביטחון לאומי, מי יגזור את הסרט, והיישובים לא מקבלים כסף. אבל שטויות. << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> לא, זה פשוט הזוי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הזוי, זה מה שקורה. << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> אני לא מאמינה שאנחנו נמצאים כאן אחרי שיש החלטת ממשלה. הממשלה לא מכבדת את ההחלטה של עצמה, בג"ץ מורה לממשלה לשלם את זה, ואנחנו מגיעים לוועדת הכספים האחרונה, ואני רואה שזה רק חלק מהכסף ואני לא מבינה איך זה יכול להיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו, כשאני שואל את זה, זה לא רלוונטי לפנייה. אגב, את בהפסקה, כן? את חושבת שהכול משודר? לא. << אורח >> אושרת גני גונן: << אורח >> אני לא מאמינה. הורידו כאן את ההקלטה? לא מכובד. יו"ר הוועדה לא מכובד, ואני אמשיך לדבר כשההפסקה תסתיים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הוא לא מכובד, יו"ר הוועדה, זה גם נכון. יש פה כמה בעיות. כמה וכמה בעיות. עוד שלושה חודשים נשנה את זה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:57 ונתחדשה בשעה 11:02.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 108-110, הוצאות חירום אזרחיות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? תודה, עבר. הצבעה אושר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רביזיה, בסדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק רגע להגיד לה חוץ ממזל טוב, גם תודה רבה, כי פה יש את התפקיד הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, ותמיד נתת לנו תשובות, שזה משהו שלא קיים בוועדת הכספים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מאוד נדיר שנותנים תשובות פה, אז הערכתנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה 100 – מורשת. בבקשה, מי מציג? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> שלום. רן צרויה, אגף תקציבים במשרד האוצר. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 04 – משרד ראש הממשלה. עיקרי הפנייה: הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 63,348 אלפי ש״ח בהוצאה ועוד סך של 11,640 אלפי ש״ח בהרשאה להתחייב עבור יישום הסכמים פוליטיים בעלי השפעה תקציבית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה הסכם פוליטי? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה הסכם פוליטי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אה, קואליציוני. סליחה. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> עיקרי הפנייה בחלוקה לתוכניות: יש לנו פה תוכנית אחת – תוכנית 045212 משרד המורשת – 63,348 אלפי ש״ח. מטרת השינוי היא הקצאת תקציב קואליציוני עבור הנושאים המפורטים להלן. והפנייה נועדה לתקצוב הסך שציינתי עבור הנושאים המפורטים להלן, בהתאם להחלטת ממשלה מס' 3610 מיום 4 בדצמבר 2025, שעניינה הקצאת תקציבים עבור יישום הסכמים קואליציוניים והחלטות נוספות בשנת 2026, ולהחלטת ממשלה מס' 3971 מיום 10 במרץ 2026, שעניינה יישום הסכמים קואליציוניים. מכיוון שבעת קבלת ההחלטות האמורות ובעת הצגת ההסכמים טרם הושלמו הבדיקות המקצועיות והמשפטיות הנחוצות לצורך הקצאת התקציבים, על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, התקציב טרם הוקצה בתוכניות הייעודיות עד להשלמתן. לכן, כעת, משהושלמו הבדיקות המקצועיות, מוצע להעביר את הסכומים האמורים בהתאם להחלטות הממשלה שציינתי. והפירוט לפי נושאים מפורט לפניכם, ואני אעבור עליו. שוב, הכול לאותה תוכנית – 045212 – משרד מורשת. הנושא הראשון, תאגיד גבעת תחמושת – אחזקת האתר ופרויקטים. הנושא השני, הדרכות, אירועים, ביקורים באתרים ופעולות היכרות עם מורשת עם ישראל בארץ, ברשויות המקומיות. נושא שלישי, פיתוח מנהיגות מורשת. נושא רביעי, הבאת מבקרים לחניון הרכבים בתקומה וסיורים בעוטף. נושא חמישי, תמיכות בפעילות עמותות העוסקות בשימור אתרים. הנושא הבא, תמיכות בפיתוח תשתיות בעמותות העוסקות בשימור אתרים. ונושא אחרון, פרויקטים בתחום הנחלת המורשת ברשויות המקומיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, שאלות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב, יש לי כמה שאלות. צריך להגיד שיש כאן באמת כמה פרויקטים חשובים, אבל קודם כל השאלה שלי היא, מה זה פיתוח מנהיגות מורשת? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה לקחת לי את השאלה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מוכנה להסב אותה לך. אתה רוצה לשאול אותה עוד פעם? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מצטרף לשאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני גם מצטרף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וגם נאור, הוא בטוח גם ישאל את זה הכי טוב, את השאלה הזאת. פיתוח מנהיגות מורשת. תעשה את זה your way. דבר שני, אני רוצה לשאול, למשל דברים כמו פרויקט לגבעת התחמושת, שזו תוספת, או פרויקט לחניון, הרכבים בתקומה. מדובר כאן בתוספות לסעיפים קיימים, ואם הם קיימים, מה הסעיף הקיים ומה התוספת? וכמובן, כמו תמיד, כשאנחנו מוסיפים כסף למשרד, בעצם בכמה התחלנו את השנה במשרד הזה ובכמה אנחנו מסיימים את אותה השנה. כי השיטה הזו של הטפטופים היא די מעוורת את העיניים שלנו בוועדת הכספים. פשוט להבין כמה המשרד מתחיל ובכמה הוא מסיים. אז זה פחות או יותר. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> לשאלה הראשונה, אני אתחיל, פיתוח מנהיגות מורשת, זו בעיקר פעילות בקרב סטודנטים שנעשית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש פה נציגים של המשרד? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> יש גם נציגי משרדים שיכולים לפרט קצת יותר, או יתקנו אותי אפילו אם אני טועה. השנה הפעילות אמורה להיות דרך מכרז, בהתקשרות, באמת תמיכה במנהיגות בתחום המורשת בקרב סטודנטים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי עושה את זה? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> משרד המורשת מפעיל את זה. אני חושב שעוד טרם נבחר. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> נתנאל מזאה, סמנכ״ל משרד המורשת. הסיפור של פיתוח מנהיגות מורשת זה בעצם מכרז לאתר גופים שיעזרו לנו לעשות תהליכים עם כמה מסלולים. חלק מהמסלולים, באמת, כמו שרן ציין ממשרד האוצר, זו עבודה עם סטודנטים, חלק זה עם אנשי מקצוע ברשויות המקומיות, בין אם זה משמרים או אדריכלים שמתעסקים על סוגיות של בין פיתוח לשימור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מה אתה עושה איתם? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם מעבירים את הכסף לעמותות? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לוקח אדריכל ואתה עושה אותו מנהיג מורשת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שנייה רגע. חשוב באמת שתקבלו גם תשובות וגם זה יירשם. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> קודם כל מדובר במכרז ולא בתמיכות, בסעיף של פיתוח מנהיגות מורשת. זה אחד. היה פרויקט כזה בשנים שעברו, שנקרא קד"מ – קדמה דרך מורשת. חלק מהאתגרים שיש כיום לאנשים שעוסקים בתחום המורשת זה פערים, גם פערי ידע, בין תהליכים אורבניים לבין תהליכי שימור. חלק מהאתגרים זה למשל איך לתמרץ, נקרא לזה במוטיבציה, אנשי מקצוע, לפתוח לציבור את מה שהם עושים. אם הייתם בהרבה אתרים של שימור, אז הרבה פעמים שמים את כל הכיסוי מסביב כדי שהציבור לא ידע או לא יראה את התהליכים, וחלק מה-state of mind להעביר משמרים זה לעבוד עם הציבור, לערב אותם בתהליכי השימור. אנחנו קוראים לזה מנהיגות, כי זה בעצם להפוך את מי שמתעסק במורשת, בין אם זה אנשי חינוך או תכנון או שימור, לעבוד עם הציבור מתוך הבנה שכשיש אנשים שמובילים עם הציבור את התחומים האלה, זה יהיה יותר רלוונטי לטווח ארוך. זה בגדול המכרז. המכרז בעצם פונה לחברות, או כל מי שעומד בתנאים החוקיים, להתמודד במכרז, כדי לתת לנו את השירותים האלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תסביר שנייה, זה כספים קואליציוניים? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> כן, כל מה שמפורט בפנייה זה כספים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אתם פותחים מכרז לתפקיד שתכליתו מה שציינת, בכספים קואליציוניים. כן? עד כה אני מבין. זאת אומרת שאתם מייצרים תקן של בן אדם, תקן של חברה, מה זה? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> לא, לא מדובר בתקן. אני אסביר שוב. זו חברה שתיתן לנו שירותים, לאנשים שאו עובדים, גם סטודנטים, לחשוף להם את התחום, או אם יש נניח אדריכלים, סתם דוגמה, ברשות מקומית, אז להעביר אותם תהליך היכרות וכלים איך לעבוד בציבור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא עובד של המשרד לצורך העניין. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> לא, לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה כמו מיקור חוץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המכרז הזה יצא כבר? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> לא, המכרז הזה לא יכול לצאת כרגע כל עוד אין הקצאת תקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז ייצא מכרז על מישהו שיכיר, בגדול ה-Job description שלו זה להכיר את ה... << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> ללוות אנשי מקצוע וסטודנטים, לחבר אותם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה אנשי מקצוע? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> נתתי דוגמה, למשל, אדריכלים שמתעסקים בתכנון, או משמרים שעובדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שהוא יבוא לאתר מורשת ויראה... << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> הוא יצטרך לראות למשל, חלק מהעניין זה לקחת אותם למקומות שעשו כבר תהליכים של עירוב ציבור, חלק מהמקומות זה להכיר. יש הרבה אנשי מקצוע שלא חשופים לכל מיני דיונים. השאלה עד כמה אני יכול להכניס את הציבור לתוך הפרויקט, לא רק פיזי, אלא לתת לו להיות מעורב. יש כמה מסלולים, כמו שציינתי מקודם, לגבי המכרז הזה. אני רק אחדד, לא מדובר בייצוא כוח אדם בתקנים אצלנו, או בכל מקום שאנחנו מודעים אליו. המטרה היא בסופו של דבר לתת כלים לאנשים שיובילו את תחום המורשת ויחברו את הציבור למורשת בארץ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך להשיב לי על עוד שאלות. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> הייתה שאלה לגבי תקציב, אני חושב, תאגיד גבעת התחמושת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. כאילו בעצם אם זה סעיפים קיימים, מה התוספת שלהם, וגם ההתפתחות של כל המשרד לאחר, מה סך הכול עכשיו אחרי התוספות האלה? כי זה הרבה כסף יחסית לכל המשרד. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> כל הנושאים פה הם פעולות, כן? פעילויות שהן מפורטות כאן. לגבי תאגיד גבעת התחמושת, אז כמובן שזה תאגיד שהוא לא פעילות, יש לו תקציב נוכחי. התקציב הנוכחי שלו כרגע, עוד לפני אישור הפנייה הזאת, עומד על 11 מיליון שקלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז כמה אנחנו מוסיפים לו? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> כמה שאנחנו מוסיפים לו זה 17,460, כמו שמופיע לפניכם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 17 מיליון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו תגיד לי, למה בעצם הדברים הללו, אני אומרת לך, זה יחסית משרד עם דברים ענייניים, בואו נקרא לזה ככה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה, המורשת? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, מבחינת השימושים. לא יודעת אם זה צריך להיות משרד נפרד, התשובה היא לא, אבל למה זה בא עכשיו? הרי חלק מהדברים, תכף נראה את זה בחינוך, התעכבו בגלל בדיקות מקצועיות, משפטיות, בעייתיות. למה אנחנו מקבלים את זה אחרי פיזור הכנסת, את הדברים האלה? מה הייתה הבעיה לסיים את זה קודם? תוספת לגבעת התחמושת, תוספת לחניון תקומה, תוספת לבן-גוריון, למה עכשיו? למה זה חיכה? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> מדובר בתקציב קואליציוני, שכמו שאמרתי, היה צריך לעבור את התהליכים הנהוגים והיה צריך לעבור חוות דעת משפטית עבור התקציב הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו לא תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה עד עכשיו לא העברתם את חוות הדעת המשפטית? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אנחנו עשינו את זה לגבי מיליון העברות קואליציוניות בוועדה הזאת. מבחינתנו פה כאופוזיציה, אנחנו חושבים שזה דיון פסול, כי הממשלה היא ממשלה יוצאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ממשלת מעבר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה את התהליך הזה של המסמכים פה, אי אפשר היה לעשות? איפה הנציג של המורשת, נתנאל? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני לא בטוח שהבנתי את השאלה, אני מתנצל. האם השאלה היא, למה זה לא היה מהר יותר השנה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אסביר לך למה. תכף, כשנגיע למשרד החינוך, יסבירו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו לא נגיע למשרד החינוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עזבי עכשיו משרד החינוך. מה שיש לך רלוונטי לפה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נתנאל, מה קרה פה? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> חוות הדעת הגיעה ועברה את התהליכים הנדרשים. השאלה היא למה זה לא קרה מוקדם יותר? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור, מה זה? כאילו על פניו טכני, לא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חסר לכם כוח אדם במשרד? תגידו, דברו על זה. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני חושב שזה עבר את התהליכים הנדרשים, וזה מופיע פה בוועדה עכשיו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ממתי תאגיד של גבעת התחמושת צריך כספים קואליציוניים? זו השאלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה היה בדיון באמת שלא היית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה לא הייתי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא היית. בדיון הקודם על הפנייה הזו הוסבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הייתי כי הוצאת אותי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אתה יכולת לחזור והחלטת לא לחזור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יכולתי לחזור נוכח האווירה בוועדה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גרמת לנו לצאת ולא לחזור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> העלבת אותנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תפסיק להוציא אותי מדיונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הלכנו אחריך לוועדה אחרת, רק שתדע, ביחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יודע. האירוע הוא כזה, אתה שומע, חבר הכנסת שירי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שומע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המדינה מתקצבת בחסר את הפעילות בגבעת התחמושת. כבר כמה שנים שהמדינה מתקצבת בתקציב בחסר את הפעילות השוטפת, אני לא מדבר איתך על פרויקטים נוספים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, אני יודע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את הפעילות השוטפת בגבעת התחמושת המדינה מתקצבת בחסר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. כל שנה, אגב, זה היה ככה. כל תקציב שהעברנו היה תקציב קואליציוני לתאגיד. עכשיו, כשאתה אומר המדינה, אתה יכול לתת לי איזה, כאילו, המדינה זה גונקלופ? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הממשלה, סבבה. כי המדינה זה גוף אמורפי, אולי ספר של אפלטון, אבל בסוף יש שם אנשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק בשנת 2025 עבר התאגיד למורשת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מהסכמים קואליציוניים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נכון שאנחנו אמורים לדון כאן בעוד 4 מיליון שקלים לגבעת התחמושת היום? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> נכון. יש פנייה נוספת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז למה זה לא ביחד? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אתם לא אומרים לנו את זה? זה לא כזה דרמטי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זו פנייה שהגיעה מאוחר יותר מהפנייה הזאת, מה לעשות? הפנייה של 4 מיליון השקלים הנוספים הגיעה לדעתי שבוע או עשרה ימים אחרי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הטענה היא לא כלפיך, היו"ר. הטענה היא כלפיו, כי כשאני אומרת לו זו תוספת לתקציב של כמה? וכמה הסך הכול? איך קוראים לך? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> רן. אני מקבל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רן, התפקיד שלך זה לשקף לנו. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני פשוט רציתי לבצע הפרדה בין התקציב הקואליציוני לבין זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אתה לא צריך לבצע. הבנתי, 4 המיליון הנוסף הוא לא קואליציוני? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> ה-4 הנוספים הם לא קואליציוניים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז כמה סך הכול? תקציב גבעת התחמושת יגדל מ-12 בעוד 20 מיליון, נכון? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יותר. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> נכון, כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וסך הכול יש לו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 22. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב, עכשיו, מה קורה למשרד אחרי ההצבעה בנושא הזה? מכמה לכמה? אנחנו נסיים את 2025? כן, כמה התחלנו ובכמה הוא נגמר? זה 2026 כרגע? באיזה תוספות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו על 2026. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לנו פשוט כמה משרדים נבחרים שכל הזמן מתנפחים ומתנפחים בהעברות, אז אנחנו כל פעם חוזרים לבסיס להבין מה התקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 84 מיליון שקלים בבסיס התקציב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה התקציב? כמה אישרנו בליל התקציב בוועדה הזו, כשאישרנו את התקציב? ועכשיו, אחרי כל האישורים שלנו בוועדת הכספים, אחרי ההצבעה על משרד המורשת, בכמה נסיים את תקציבו? נכון לעכשיו, אם חנוך לא יפתח עוד פעם את הוועדה. שבוע לפני הבחירות, אולי תפתח את הוועדה, מה אתה אומר? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> התקציב המקורי בתוכנית של משרד המורשת – 045212, עמד על 86,218. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 86 מיליון שקל זה היה בהתחלה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> והיום אנחנו במעל 100. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, רגע, תן לרן. אבל רן תתרכז, תתקן על גבעת התחמושת. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אנחנו נעמוד על 127 מיליון שקלים לאחר הפנייה הזאת. שוב, בפנייה הזאת יש 63 מיליון שקלים ועוד 4 מיליון שקלים בפנייה הבאה. בסך הכול, תוספת של 67 מיליון שקלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל אתה לוקח מהנקודה עכשיו. כמה זה היה בליל התקציב, משרד המורשת? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אמרתי, 86. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ובהרשאות להתחייב? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> התקציב המקורי בהרשאה להתחייב עמד על 536 אלף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 536 מיליון שקלים. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אנחנו מוסיפים רק בפנייה הזאת תקציב הרשאה להתחייב, וכמו שמפורט פה, התוספת בהרשאה להתחייב היא 11,640 מיליון שקלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מעט יחסית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות נוספות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה אחת. יש פה תוכניות של תמיכות, נכון? תמיכות בפעילות עמותות העוסקות בשימור אתרים, ותמיכות בפיתוח תשתיות עמותות העוסקות בשימור אתרים. קודם כל, מה ההבדל בין שתי התוכניות? או שזו תוכנית אחת? כי אני חושב שזה מחולק. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> לא, יש הבדל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה תמיכות, נכון? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> תמיכות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע, אפשר לקבל את רשימת העמותות לוועדה? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> רשימת העמותות שנתמכו בשנה שעברה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני חושב שכן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה חושב? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> אני רק אגיד, א', בשמחה. העברנו את זה גם, נעביר שוב פעם. לגבי 2026, אנחנו צריכים לסגור את הדיון כדי באמת לאשר את התמיכות לשנת 2026, תמיכות שוטפות. לגבי 2025, נעביר בשמחה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה ההבדל בין התמיכות בפעילות לתמיכות בפיתוח? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> ההבדל הוא האם הפרויקטים הם פרויקטים של פעילויות או פרויקט פיתוח שדורש, אם זו בנייה או שיפוץ או דברים שהם פרויקטי פיתוח. בהתאם גם, ההרשאה להתחייב היא לפעילות הזאת של תמיכות בפיתוח, כיוון שזה פרויקטים ארוכי טווח ברובם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם זה לא ברור לי למה זה קואליציוני. אם צריך לשמר אתרים, זה צריך להיות בבסיס התקציב. אם לא צריך, אז לא צריך. למה זה קואליציוני? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, כנראה שיש גם סעיף בבסיס. אתם מגדילים אותו פשוט. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> התשובה היא כי יש סעיף בבסיס. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> על כמה הוא היה בבסיס? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני בודק את זה. אין תקציב לתמיכות בפיתוח אתרי מורשת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין תקציב למה? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אמרנו שיש פה שני קולות קוראים שונים, אחד לפעילות ואחד לפיתוח. אז בפיתוח אין תקציב בתקציב המקורי. התקציב עמד על אפס. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> בתקנת פיתוח תשתיות באמת לא התקבלה הרשאה בתחילת השנה, ובתקנת הפעילות השוטפת, התמיכה השוטפת בעמותות כן התקבלה, כפי שרן ציין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תגיד, יש כספים קואליציוניים שמגיעים לימ״מ? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> בפנייה הזאת? לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בחוות הדעת המשפטית לא ציינתם? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> בחוות הדעת המשפטית, כן, מצוינת הקצאה לצורך החלטת ממשלה שעניינה בימ״מ, אבל זה לא נכנס לפה, זה לא אושר בתהליך ולא נכנס לפה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להסביר לי מה זה? לא הבנתי. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> זה לא חלק מהפנייה בכל מקרה. זה מופיע בחוות הדעת, אבל אם תראה, חוות הדעת מחולקת לנושאים, הנושא הזה לא נכנס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. זה חלק מהצטל'ה שהעביר אז בשולחן הממשלה? לא זוכרים את זה. זה חלק מזה כנראה, אוקיי. ב-3408, משרד המורשת, הרחבה של הגרעינים התורניים, זה כן נכנס? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> גם זה לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הכותל המערבי, פינדרוס, גם לא נכנס. לא מתאים. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> לא, זה גם לא פה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש 7 מיליון שקלים להבאת מבקרים לחניון הרכבים בתקומה. הסכום בהקצאה הוא 7.5 מיליון שקלים, ובזה זה 7.2. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> נכון. כלל הסכומים פה הם לאחר הפחתה של 3%. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה? אתם מקזזים 2%? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> זה בהתאם להחלטת הממשלה, 3%. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בכל הסכומים עשיתם את זה? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה עם בריכת הממילא? גם שם קיזזתם כסף? העליתם ב-7 מיליון שקלים. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> זה לא בפנייה הזאת. אלא אם כן אני מתבלבל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא בפנייה הזו? כן בפנייה הזו. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> איפה? מה אתה רואה מולך? אני אשמח. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> אני גם רוצה לשאול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, חבר הכנסת חיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לכם תרבות דיון בסיעה הזו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלום לך, בוקר טוב. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> אהלן, שלום. חשבתי שסיימת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אנחנו עוברים לפי סדר הישיבה. אחרי חבר הכנסת שירי, תהיה חברת הכנסת עזוז, לזימי, ואז אתה. בסדר? << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה החוקים פה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אבל ההליך לא תקין בהכרח. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מקפידים על הליך תקין, זה חשוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין בריכה? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני לא חושב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא חושב? נמצא. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אין בפנייה הזאת תקציב לבריכת ממילא. בחוות הדעת מופיע התקצוב הזה, אבל זה לא בפנייה הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז זה בפניות אחרות? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> זה בפנייה שכן נמצאת על שולחן הוועדה, בסעיף אחר. אנחנו עתידים להגיע לזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, אנחנו נגיע לזה. המנהיגות זה מה שדיברת אז, שאתם מביאים, ה-3.8 מיליון שקלים? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> כן, על זה דיברנו קודם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. איזה רשויות משתתפות בפרויקטים בהנחלת המורשת? 10 מיליון שקלים, ועכשיו הוא 5.6. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> בשנת 2025 נתמכו 86 רשויות, בשנה הקודמת. השנה אנחנו עוד לא יודעים לומר. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> אני רק אגיד לגבי רשויות מקומיות. קול קורא שיצא, מדובר על למעלה מ-90 רשויות, אם אני זוכר נכון. 92 או 93 רשויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה קול קורא לכל השלטון המקומי יצא, או רק רשויות ספציפיות? לכל השלטון המקומי? ורק 90 נענו? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> אנחנו נעביר את רשימת הרשויות לוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ותגיד, קיצצו את הסיורים ב-2.5 מיליון שקלים? לחניון הרכבים. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> זה תיקון של החלטות ממשלה. החלטת הממשלה הקצתה מחדש את המשאבים. אתה מדבר מחוות הדעת המקורית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> נכון, כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לפני ארבעה חודשים, פלוס-מינוס. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> חבר הכנסת, לפניך יש חוות דעת שמעדכנת רק את הסכומים. הפירוט עצמו נמצא בחוות הדעת הראשונה שנשלחה. אחרי החלטת ממשלה 3791, כמו שהקראתי, היה תיקון של חלק מהסכומים בהחלטת ממשלה. שנייה, אני אבדוק את המספר של התיקון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אין בעיה. רק רציתי לוודא שקראתי נכון, שקיצצו 2.5 מיליון שקלים מביקורים באתרי ה-7 באוקטובר. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> יהיו שינויים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, שינויים. זה קיצוץ, העונה לקריטריון העברי. אילו עמותות ב-212? אפשר לקבל רשימה של העמותות שעוסקות בשימור האתרים? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> כן, זה מה שחבר הכנסת ביקש. << אורח >> רינת כהן: << אורח >> כבר שלחתי לוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה. ב-212, 5.4, פרויקטים בתחום הנחלת המורשת ברשות המקומית? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> סליחה, נראה לי שאני טעיתי. לזה התכוונתי לגבי הקול הקורא של הרשויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אה, אוקיי, זה לא ה-3.8. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> נכון, נכון, נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז ה-3.8, מה זה? פיתוח מנהיגות? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> לא, פיתוח מנהיגות, דיברנו מקודם, זה המכרז. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המכרז שיוצא, שמביאים אנשי תכנון. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> כן, סטודנטים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סטודנטים מכל האוניברסיטאות? או לא מהאוניברסיטאות? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> המכרז עוד לא יצא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, מה התכנון? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> המטרה מי שלומד לימודים אקדמיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אקדמאים? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, והנחלת המורשת, מה זה הפרויקטים? ה-5.4. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> זה הקול הקורא של הרשויות, ששלחנו עכשיו את הרשימה של הרשויות לוועדה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אפשר לראות את רשימת הרשויות ואת רשימת העמותות? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> אני חוזר, בקולות הקוראים של העמותות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סבבה, הבנתי. הם ישלחו, הוועדה שולחת. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> חבר הכנסת שירי, העברנו את הרשימה גם ידנית עכשיו, אם אתם רוצים. של הרשויות המקומיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה כללית, נוכח העברת חוק יסוד לימוד התורה, שלמעשה מכיר בערך לימודי התורה כערך עליון במדינת ישראל, האם הקריטריונים לא אמורים להשתנות עכשיו? מבחינת, נגיד, תיעדוף לאקדמאים ומה שציינת? בכל זאת. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> למיטב ידיעתי, לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יכול עם זה. זו ממש פגיעה בערך לימוד התורה. לא יכול להיות שמשרדי ממשלה לא מכירים בחוק יסוד. אני לא יודע אם זו מדיניות כבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשמע, מה שעברת פה בארבע שנים, זה מופלא לדעתי. כן, הלאה. נקסט. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> האמת שנאור לקח לי את השאלות שלי, אבל יש אחת שלא קיבלתי עליה תשובה, אז אני כן אשמח. קודם כל, תודה על הפירוט של הרשויות המקומיות. לגבי העמותות, האם יש לכם גם פירוט שאפשר לראות אותו כעת? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> את 2025 כן, יש, בוודאי. 2026, מאחר שהקול הקורא הוארך ועוד לא נגמר התהליך החוקי לאשר את העמותות, אז אין לי רשימה כזאת. אבל של 2025 גם זה מועבר כרגע גם ידנית וגם במייל. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> וכל הסעיפים שיש פה זה בעצם כבר סעיפים שהם בבסיס התקציב, ועכשיו אתם מבקשים תוספת עבורם, או שזה סעיפים שחלקם לא מופיעים בכלל בבסיס התקציב? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> לא, מדובר על פעילויות. הפעילויות האלה לא קיימות היום, לא מופעלות היום, יופעלו לאחר שהתקציב יעבור. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> וזה חד פעמי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כדרכם של קואליציוני, זה תלוי במימוש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלת הבהרה רק לגבי הרשימה שהעברתם. אחד, הסטטוס פה הוא חויב. משמע, בעברית שאני מבין... << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> זאת אומרת שמתוך תקציב - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שעדיין לא עבר. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> לא, לא, לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא דבר שקורה פה? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> זה לא דבר שקורה פה. שנייה, אני אחדד. קודם כל בתקציב הבסיסי שיש לנו, שהוא לא גבוה והוא לא מספק את הבקשות, מחייבים את מה שאפשר בתקציב הזה. הבקשה, להגדיל את התקציב כדי... << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לעוד רשויות? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> יש לך רשימה אחת של רשויות ורשימה אחת של עמותות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מדבר רק על הרשויות. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> כל הרשויות האלה שעברו את הקול הקורא ובסטטוס חויב, זה אומר שהוקצה להן תקציב בתקציב המדינה מהמעט כסף שהיה. והבקשה כאן, במסגרת הבקשה, היא להגדיל את התקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כדי לעמוד בהתחייבות הזו? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> לא, כדי להגדיל את ההתחייבות. עוד פעם, אנחנו לא מתחייבים על כסף שלא עבר אלינו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אני רק אסביר כי אני קורא פה, יש שני טורים. אני אסביר למי שלא קורא. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> זאת רשימה ארוכה. זו רשימה של 90 ומשהו עמותות, לכן זה בשני דפים אולי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אין בעיה עם ה-90 ומשהו, פשוט זה כפילויות. << אורח >> רינת כהן: << אורח >> רינת כהן, תקציבנית משרד המורשת. בצד ימין יש לך של 2025. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון, ואז 2026. << אורח >> רינת כהן: << אורח >> וזה חויב. בצד שמאל 2026. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שגם חויב. << אורח >> רינת כהן: << אורח >> נכון. אני אסביר. פתחנו קול קורא והוא חויב על הסכום שהיה בבסיס של התקנה. אנחנו רוצים להגדיל לרשויות שנבחרו בהתאם לתקציב שאנחנו דנים כרגע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נגיד סתם, למעלה אפרים, גבעת עדה, ווטאבר. << אורח >> רינת כהן: << אורח >> אז בהתאם למודל הסכום יגדל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ההשתתפות של המשרד? << אורח >> רינת כהן: << אורח >> כן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה, דווקא האמת שזה עבורך, נאור, כי אתה ככה חששת בגלל חוק יסוד לימוד תורה שחלילה לא מיישמים אותו. אז יש לי רגע שאלה בנוגע לעמותות, שאני רואה שלשם בעצם התקציב מבוקש לעבור לשקיפות לציבור, ואולי לגיוון. עוז ואמונה, הגרעין התורני-קהילתי, הגרעין התורני-קהילתי, חב״ד שבחברון, ידידי אלון מורה, מערת הכהן הגדול, ישיבת בית אורות, לבנות ולהבות, בני גוש עציון, אגודת ישיבת קרלין. אני יכולה להמשיך. כל הרשימה בעצם זה כספים. המורשת, איזו מורשת זאת? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> בקריטריונים של הקול הקורא מוגדר לעמותות שמחזיקות אתר של ראשית ההתיישבות, או אתר היסטורי, שמוגדר לא כעתיקה, זאת אומרת, אחרי 1,700 והלאה, ומקיימים שם פעילות של מורשת עם ישראל בארצו בעת החדשה. זה הדגש המרכזי. זו דוגמה. אני לא זוכר את כל הרשימה שאמרת, אבל מהראש, למשל קרלין סטולין, אני מראש אומר, אני לא זוכר את כל הרשימה בעל פה, 26 או 25 עמותות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כן, עוז ואמונה, מעיונותיך, חב״ד שבחברון, הגרעין התורני. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> קודם כל, זו הרשימה של 2025 ולא של 2026. 2026 עוד לא אישרנו, זה אחד. קרלין סטולין, למשל, יש להם מרכז מבקרים שמספר את ההתיישבות החסידית בטבריה, במבנה באמת מהמאה ה-18, נדמה לי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> השאלה היא אם כמשרד, כשאתם משמרים את המורשת של ישראל, האם אתם משמרים בצורה הזו מורשת שהיא צבועה מאוד לגוון אחד במורשת הישראלית, או האם אתם מספרים את הפסיפס הישראלי של המורשת הישראלית? כי לפי הרשימה שיש פה, אין פה פסיפס, יש פה חלק אחד. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> קודם כל, התשובה היא לחלוטין כן. גם המועצה לשימור אתרים היא חלק נכבד מאוד מאוד מתקנת התמיכה הזאת, והיא למשל כגוף אחד מחזיק תשעה אתרים. זאת אומרת, ממחנה המעפילים בעתלית ומכון איילון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> הם לא נמצאים פה. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> לא, הם כן, למה לא? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> פה ברשימה הזו, לא. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> את רואה את העמותה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> עמותות רק. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> השם מופיע, המועצה לשימור אתרי התיישבות בישראל. מופיע לך ברשימה, בוודאות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מועצה לשימור אתרי, כן. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> נכון. אז הם למשל מחזיקים תשעה אתרים. אנחנו מסתכלים כאן לא פר אתר, אלא פר עמותה. יש עמותות שמופיעות ברשימה ומחזיקות רק מרכז אחד. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ואתם לא רואים בעיה בגיוון בעמותות שרשומות פה כמשרד? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, גברתי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני. מדיניות אסור, מהות אסור. סליחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא עניין של אסור, זה עניין שזה לא רלוונטי לפנייה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ואתה מאוד מנומס היום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> אני רק אחדד, הקריטריונים זה קריטריונים לפי מה שנקרא תקנה 3א, בתמיכה בעמותות. יש כאן אנשים שמכירים את זה יותר טוב ממני. ובתבחינים מוגדרים מי יכול להיכנס לתקנה, שההגדרה היא מי שמחזיק ומספר את סיפור עם ישראל בארצו בעת החדשה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> במקרה, אדוני, אני מנכ״לתי עמותה, אז אני יודעת בדיוק על 3א מצוין. לכן, לפי הרשימה שיש פה, נראה שהקריטריונים מאוד מסוימים. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> אני חושב שלא, אבל אני לא מתווכח עם חברי כנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלה הבאה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> זהו. לזימי, חברתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נשאלו השאלות, אני אתן לכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, חבר הכנסת חיים, בבקשה. שאלות? << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> כן, מה שנותר לי. אני רוצה רגע לחזור לנושא תמיכה בפיתוח מנהיגות מורשת. בחוות דעת יש פה פירוט קצת יותר ממה שאתה פירטת. פה נאמר שזה בקרב הסטודנטים, דרג ניהול ביניים, ניהול בכיר ומשפיענים. ובחירת הספק או הספקים נותני השירות לביצוע ויישום הפרויקט תיעשה לפי הנחיית הייעוץ המשפטי למשרד, כהתקשרות לפי דיני מכרזים וכו'. השאלה שלי היא, האם קודם כל ניתנה הנחיה לגבי איך ייבחרו הספקים? ומה הכוונה לדרג ניהול ביניים, ניהול בכיר ומשפיענים? האם יש איזושהי רשימה של משפיענים באיזשהו תחום? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> אני אנסה לענות אחת-אחת על השאלות שלך. קודם כל, מדובר במכרז פומבי ולא בהתקשרות בפטור. זה כרגע חלק מהתהליך המשפטי הראוי. זה אחד. לגבי דרג ביניים, הכוונה, למשל, במנהלי מחלקות תרבות נניח ברשות מקומית, זה נחשב דרג ביניים ולא דרג בכיר. אין לי רשימה של משפיענים, אני לא כל כך מכיר גם את התחום, אני מצטער. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בן גביר הוא משפיען בעיניך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> די, נו, נאור. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> המטרה היא בסופו של דבר, כמו שדיברתי מקודם, למצוא אנשים שיכולים לעשות אימפקט. משפיען, לא במובן כנראה תקשורתי, אלא במובן של איך אני משפיע אדוות, יוצר אדוות בחשיפה למורשת, זו הכוונה. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> קודם כל, פיתוח מנהיגות מורשת זה דבר שהוא מבורך. פשוט אני רוצה לדעת האם הכסף הזה בסופו של דבר יהיה סקטוריאלי ובאמת יפנה לציבור גדול יותר. אגב, השימוש במשפיענים זה דבר שהוא חדשני ודווקא במשרד המורשת זה דבר טוב שיש חדשנות יחד עם מורשת, אבל צריך באמת להבין במי מדובר, אנחנו יודעים גם שמשפיענים, שכרם בצידם ואנחנו רוצים גם להבין איך החלוקה מתבצעת. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> אני רק אחדד, לא מדובר במכרז לרכישת משפיענים. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> שירותים. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> אלא לחברות שנותנות שירותי הדרכה, ליווי, חשיפה למורשת, לקהל שיצטרך להיבחר בהמשך, בין אם זה בקול קורא בסטודנטים או ברשויות מקומיות. כאן כרגע המכרז הוא מכרז לחברה שתיתן לנו את שירותי הליווי וההדרכה של התהליך הזה. במשפיענים, אני מצטער, אני לא כל כך יודע אפילו מה לענות לך על הדבר הזה. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אני רק רוצה לחזור רגע לעניין ההנחיה של הייעוץ המשפטי. זאת אומרת, מעבר להתקשרות לפי דיני המכרזים, אין ייעוץ או הנחיות ספציפיות לגבי ההתקשרות הספציפית הזאת? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> אני אחדד. מכרזים לא יוצאים בלי ליווי צמוד של הייעוץ המשפטי במשרד, וזה פרסום מכרז פומבי. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. שאלה נוספת לגבי הנושא של התמיכה של העמותות. איפה אני יכול לראות את החלוקה, כמה כל אחד מקבל וכמה בעצם מרכזים או אתרים הוא מנהל? << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> לגבי החלוקה של כמה כל עמותה זוכה בקול קורא, בסופו של דבר זה מפורסם גם דרך אתר התמיכות של משרד האוצר וגם אצלנו באתר. לגבי רשימת האתרים של כל עמותה, אם צריך אנחנו נעביר את הרשימות. כרגע זה לא מופיע בפרסום, לא באוצר ולא אצלנו. אחרי שהעמותה תגיש לנו את הבקשה, והיא תגיש את רשימת האתרים, המשרד צריך לבחון, כמו שאמרה חברת הכנסת קודם, האם האתר שהיא הגישה עומד בכללים של מורשת עם ישראל בארצו, של ההתיישבות בארץ מהמאה ה-18 והלאה, או לא. לדוגמה, אם נניח עמותת נתנאל, אני אגיש את, לא יודע מה, את הבית של המשפיען הקרוב למקור מגוריי, אז כנראה שוועדת התמיכות לא תאשר אותו כאתר מורשת על פי הקריטריונים. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת שכל הרשימה של העמותות זה בעצם עמותות של 2025, וזה נפתח עוד פעם מחדש. << אורח >> נתנאל מזאה: << אורח >> כן. תקנת התמיכות, לפי גם הוראות החוק וגם לפי הוראות הנוהל, אנחנו כל שנה מפרסמים אותה מחדש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה אחרונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אחרי זה על כמה יעמוד תקציב המשרד ב-2026, וכמה זה לעומת 2025? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אחרי הפנייה תקציב המשרד יעמוד בתקציב הוצאה על סך של 127,399 אלפי שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. כמה היה ב-2025 סופי? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני שנייה אבדוק את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לדעתי הגענו לשיא ב-2026, נכון? בקדנציה הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאיזה שיא אתה רוצה? שיא בנרצחים, שיא בגירעון? מה, איזה שיאים? אתה רוצה עוד? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, יש הרבה שיאים. יש לך עוד? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. אבל זה לא בפנייה התקציבית, הנרצחים. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> התקציב בשנה שעברה, לאחר כל השינויים, עמד על 141 מיליון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, גברתי. << אורח >> יעל גויסקי: << אורח >> עו"ד יעל גויסקי, יועצת של המועצה לשימור אתרי מורשת, אחת מהעמותות שבעצם מחכה. רוב האתרים, אני גם יכולה להגיד לכם, זה אתרים שמשרתים כמובן את כל הציבור, ממחנה המעפילים, חצר כנרת, מכון איילון. יש רשימה, אפשר לראות באתרים של המשרד ובאתרים של המועצה לשימור. האתרים מאוד ניזוקו במהלך המלחמה, וכל שיקום הוא מבורך. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יכול משפט רק לפני ההתייעצות הסיעתית? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש פה נציגות של נשות המילואימניקים. אני יודע שבדרך כלל לא מקובל בדיון על העברות תקציביות לתת התייחסות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אחרי ההצבעה, אם הן ירצו להתייחס, ניתן להן כמה דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 11:46, הצבעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:41 ונתחדשה בשעה 11:46.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פנייה 100 – מורשת. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? תודה רבה, עבר. הצבעה אושר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו בפנייה 54-58, 60-62 – תעסוקה. בבקשה, מי מציג? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> בר מיוחס, אגף תקציבים. פנייה 54-58, 60-62. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בר מיוחס, צהריים טובים. מה שלומך? תדבר ככה, אתה יודע, שיבינו מה אתה אומר, תפרט כמו שצריך, לאט לאט, הכול טוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע, יש פה חברי כנסת, אתה צריך להתחשב. אוכלוסייה מוכה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוכלוסייה מורכבת. כן, בבקשה. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> הבקשה דנה בסעיף התקציבי 36 – תעסוקה. עיקרי הפנייה: הפנייה נועדה לתקציב 316,035 אלפי שקלים בהוצאה נטו ו-707,650 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב, כפי שיפורט להלן, ובין היתר עבור 15 החלטות ממשלה שונות שכתובות בדברי ההסבר, אך לא אפרט אחת-אחת. עיקרי הפנייה התקציבית בחלוקה לתוכניות מובאים להלן: תכנית 36-30-01: שכר – 20 תקני כוח אדם. 36-30-02: מטה ורגולציה – 38,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. תוכנית 36-42-01: עידוד תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות ומעוטות השתתפות – 76,633 בהוצאה נטו ו-588,050 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. תוכנית 36-43-01: שירות התעסוקה – שכר – 561 אלפי שקלים בהוצאה נטו. תוכנית 36-43-02: שירות התעסוקה – תפעול ופעולות – 66,935 אלפי שקלים בהוצאה נטו ו-450 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. תוכנית 36-44-03: הכשרות מקצועיות – 31,775 אלפי שקלים בהוצאה נטו ו-34,500 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. תוכנית 36-44-05: הכשרת נוער ובתי ספר – 12,200 אלפי שקלים בהוצאה נטו וכן 1,500 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. תוכנית 36-44-06: הכשרת הנדסאים וטכנאים – 111,800 אלפי שקלים בהוצאה נטו ו-45,150 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. תוכנית 36-60-01: מנהלת השירות האזרחי-לאומי – 62,572 אלפי שקלים ושלושה תקני שיא כוח אדם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, סליחה, אני שכחתי. יש פה מפורום נשות המילואים, אז נעשה רגע פאוזה. בבקשה, גברתי. << אורח >> שגית בכנר: << אורח >> תודה רבה, אדוני היו"ר, חברי הכנסת. תודה, חבר הכנסת ולדימיר. שמי שגית בכנר, ממייסדות פורום נשות המילואימניקים ומנהלת קהילת הפורום. אני לא עומדת כאן רק כנציגת הפורום, אני עומדת כאן גם כאחת מנשות המילואימניקים שחיה את המציאות הזאת יום-יום. כבר כמעט שלוש שנים שאנחנו חיות במציאות שאי אפשר לקרוא לה שגרה. בתחילת השנה קיבלה הממשלה החלטה שהתבססה על ההנחה שלוחם מילואים ישרת עד 55 ימים בשנת 2026. כשהחלטה הזו גובשה, הובטח לנו שהיא מבוססת על מציאות חדשה, מציאות שבה לוחמי המילואים לא יידרשו שוב לשירותים ממושכים ובלתי נגמרים. נשמנו לרווחה, לא כי 55 ימי מילואים הם מעט, אלא כי אחרי השנתיים האחרונות הייתה תחושה שאולי סוף סוף תהיה כאן קצת ודאות, שאולי נוכל להתחיל לבנות מחדש את החיים שלנו. אבל המציאות כל פעם מחדש מוכיחה לנו אחרת. יש היום לוחמים שכבר עברו את רף 110 ימי המילואים, ואנחנו רק בחודש יולי. אי אפשר להמשיך לתת מענים שמתאימים ל-55 ימי מילואים, כשאנחנו מתמודדות עם מציאות של פי שניים. המחירים הם לא רק מספר הימים, אלא הילדים שלנו שלא מבינים למה אבא שוב לא בבית. אלה אנחנו שמחזיקות לבד את הבית, את הילדים ואת מקום העבודה. אלה העסקים שלנו שנאבקים לשרוד. אלה המשפחות שלנו שחיות כמעט שלוש שנים בחוסר ודאות מתמשך. כחלק מהעשייה שלנו בפורום נשות המילואימניקים, אנחנו גם מלוות ומסייעות למשפחות שנקלעו למצוקה כלכלית בעקבות שירות המילואים, באמצעות מענקים שאנחנו מעניקות בשיתוף עמותת תן גב. אתמול עברתי על עשרות בקשות. קראתי בקשה אחרי בקשה, לוחמים שנמצאים במינוס, משפחות שלוקחות הלוואות כדי לסגור את החודש, עצמאים שהעסק שלהם כבר לא מצליח להתאושש, משפחות שפשוט כבר לא מצליחות להחזיק את הראש מעל המים. וזה קשה, באמת קשה. אבל היה משפט אחד שחזר כמעט בכל מכתב אישי – 'אני גאה לשרת ואמשיך לשרת'. תחשבו על זה רגע. אלה האנשים שעליהם נשענת המדינה. למרות המינוס, למרות ההלוואות, למרות המחיר שהם ואנחנו משלמים. אנחנו לא מבקשים להשתחרר מהמילואים, אנחנו לא מבקשים להפסיק לשרת. אנחנו רק מבקשים שהמדינה לא תשאיר אותנו לבד עם המחיר. במשך חודשים נאמר לנו שאין תקציב, שהשמיכה קצרה, שצריך להמתין, אבל אתמול התברר שהכסף דווקא קיים. אז הבעיה היא לא שאין תקציב, הבעיה בסדרי עדיפויות. אנחנו לא מבקשות יחס מועדף. אנחנו מבקשות שהמדינה תעמוד מאחורינו, בדיוק כפי שאנחנו עומדות מאחורי הלוחמים שלנו. ויש כאן גם שאלה ביטחונית. כולם מדברים על הצורך להרחיב את מעגל המשרתים כדי להפסיק לשחוק את אותם אנשים שוב ושוב. אם אין תקציב למעטפת של משפחות המילואים, ובאותו הזמן יש תקציב להעברות אחרות, המסר שאנחנו מקבלות הוא ברור: משפחות המילואים אינן בראש סדר העדיפויות. לכן, אנחנו דורשות להתנות את ההעברות התקציביות בהשלמת החלטת הממשלה לשנת 2026 ובמתן מעטפת אמיתית למשפחות המילואים, רגשית, תעסוקתית וכלכלית, שמותאמת למציאות שהשתנתה. ואני רוצה לסיים בשאלה אחת. איך יכול להיות שלוחם שמוכן להמשיך לתת הכול למען המדינה, צריך להילחם גם על הפרנסה של המשפחה שלו? איך יכול להיות שהמדינה יודעת לקרוא לו שוב ושוב למילואים, אבל לא דואגת לתת לו ולמשפחתו את המעטפת הכלכלית הראויה? היום אתם לא מצביעים רק על העברה תקציבית. היום אתם מצביעים על סדרי העדיפויות של מדינת ישראל, והשאלה היא פשוטה, האם גם המשפחות שנושאות את המלחמה בבית נמצאות בסדר העדיפויות הזה? תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. כן, בבקשה, שאלות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מקווה ששמעתם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמעתי. שאלות, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני צריך רגע קצת להתאושש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין בעיה, קח את הזמן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה זה לא נכנס לבסיס התקציב, כל הדבר הזה? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> של המילואימניקים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, של הפנייה. יש פה כמה? יש פה 316 מיליון ועוד 700 מיליון לפני, נכון? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> זה כמובן תלוי תוכנית ועל מה אנחנו מדברים, אבל מדובר כאן בעיקר התקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני אסביר לך למה אני שואל. אנחנו בחודש יולי, כן? הפנייה הזאת הגיעה מתי? אני מניח, בשבועות האחרונים? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> נשלחה לפני שבוע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בערך 3-4 חודשים אחרי אישור התקציב. כלומר, מה? למה? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> מדובר כאן כמעט באופן מוחלט בתקצוב החלטות ממשלה ובהרשאות בגין החלטות ממשלה, שהועבר בהתאם לביצוע התקציב לאורך השנה. בעיקר זה תקצוב הרשאה להתחייב. כמובן, תלוי תוכנית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר להרחיב על תוכנית 36-43-02? שירות התעסוקה מטפל בדורשי עבודה. יש פה כל מיני החלטות ממשלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני יכולה רגע להוסיף שאלה, ולדימיר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רואה בבקשה מספר 54-214, ברשויות פיקוח יש השקעה בתשתיות מיעוטים. אני רואה שיש קיצוץ של כ-25 מיליון שקלים. האם זה בתוכנית לפיתוח כלכלי-חברתי, או מה בדיוק? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> מדובר בפניית המקור? 54? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רואה ממש בעמוד, אצלי תשע. ברשויות פיקוח 54, כן? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> כן. לא מדובר למעשה בקיצוץ, זה תקציב שמיישם החלטות ממשלה. תקציב שמועבר בגין ביצוע של החלטות ממשלה. צריך למצוא רגע את המקור. תקציב שיועד להחלטת הממשלה שכעת מועבר בגין ביצועה. נבדוק רגע איזו החלטת הממשלה בדיוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת אומרת, הסכום שקוזז הוא בגלל ביצוע נמוך יותר? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> הוא לא קוזז, הוא מועבר כתשלום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בגלל ביצוע שהוא חלקי, לא עד הסוף. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> זה תקציב שיועד לשם המימוש הזה שמשרד העבודה ביצע, ולכן הוא מועבר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, כי כתוב שהיה אמור להיות 400... תסתכל על המספר, יש כאן קיצוץ של כ-25 מיליון שקלים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> מה שהוא רוצה להגיד זה שזה לא קיצוץ. זה מלכתחילה כסף שיועד ליישום של החלטות ממשלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת אומרת, אתה אומר שזה בגלל יישום נמוך יותר. זה מה שאני אומרת, כאילו. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא, זה לא יישום נמוך יותר. מראש מקצים את הכסף לסעיפים שהם יותר רוחביים, ואז כשמשרד העבודה הוא זה שמיישם את החלטות הממשלה, אז מקצים את הכסף אליו. זאת אומרת, זה ממש התהליך שצפו מראש בהקשר הזה, זה לא תת-ביצוע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות נוספות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חוזר שנייה לשאלה שלי במסגרת התוכנית הזאת, 36-43-02. יש כספים בהתאם להחלטת ממשלה 4087, כולל בין היתר הקטנת תופעות שליליות בקרב בני נוער באזור יהודה ושומרון. בכמה זה מתוקצב? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> כמיליון שקל בהתאם להחלטת הממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. באיזה תופעות שליליות מדובר בקרב בני נוער ביהודה ושומרון? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> כפי שמפורט בדברי החלטת הממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דרך איזה משרד זה מתבצע? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> כאן מדובר בפעילות של שירות התעסוקה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה תחת משרד הרווחה? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> היום תחת שר הכלכלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שירות התעסוקה תחת שר הכלכלה? למה לא משרד העבודה? << דובר_המשך >> בר מיוחס: << דובר_המשך >> לא אני קובע את סדרי... << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות נוספות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> את יודעת איך נוצר משרד העבודה בקדנציה הזאת? בטעות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קודם כל, אני בעד זה שיש משרד עבודה. אז למה לפרק אותו? כאילו, אם כבר יש משרד עבודה שלוקח, למה שירות התעסוקה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מיליון שקל אמרתם, נכון? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> מיליון שקל. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> במטרת השינוי שם בתוכנית 36-42-01, יש שם במטרות השינוי כמה מספרים, אז את האחרון, את ה-1907, כתוב שם שזה צעדים למיצוי פוטנציאלי, כי זה כאילו 'ליי', התעסוקה במשק. זה לגברים חרדים בלבד? מה זה אומר? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> החלטת ממשלה 1907? << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> אני רגע אבדוק. << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> אני אענה על השאלה. אנסטסיה הראל, סמנכ״לית תקציבים של משרד העבודה. זו החלטת ממשלה שתוקצבה ב-2024, וכרגע אנחנו בעצם מקבלים כסף מזומן בגין הביצוע שבוצע. הייתה החלטת ממשלה ייעודית לאוכלוסיית גברים חרדים, כי ההשתתפות בשוק התעסוקה שלהם יותר נמוכה, אז הממשלה רצתה לעודד. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> וכמה כסף יש פה? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> תוקצב בזמנו 60 מיליון שקל. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> וכעת? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> תוקצב בהרשאה, והעברת המזומן היא בהתאם לביצוע. כרגע מועבר בתוך החלטת הממשלה הזאת 7 מיליון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> 7 מיליון מתוך 60 רק? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> זה מועבר בפעימות בהתאם לביצוע. כל שנה בהתאם לביצוע בפועל. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ומה מדדי ההצלחה? אתם רואים שזה מצליח, ואז אתם מוסיפים שם תקציב? איך רואים שתוכנית הממשלה הזו עובדת? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> בסופו של דבר, כן, אנחנו מודדים את ההשתתפות שלנו בשוק התעסוקה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> את מנכ״לית משרד העבודה אמרת? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> כן. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אז את מודדת את ההצלחה של התוכנית הזו? כי זה לשים המון כסף ספציפית על גברים חרדים בשוק העבודה. מטרה ראויה, אגב. << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> אנחנו מעודדים את ההשתתפות של גברים חרדים בשוק התעסוקה, כמו כל אוכלוסייה יהודית אחרת, שבעצם כוח העבודה שלהם יותר נמוך מהמגזר הכללי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אז אני שואלת שוב, איך אתם מודדים את ההצלחה כדי להוסיף שם עוד תקציב? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> אנחנו מחלקים שוברי הכשרה. בסופו של דבר רוצים לראות כמה מצאו עבודה לאור ההכשרות שהם קיבלו. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> ואת יודעת להגיד, הקצינו נגיד 7 מיליון בשנה שעברה גם? מה התקציב שהיה בשנה שעברה? << אורח >> אנסטסיה הראל: << אורח >> אנחנו בשנה שעברה הקצינו סכום דומה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קיצצו את התקציב בשנה שעברה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לגברים חרדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בתקציב האחרון קוצץ לדעתי 49 מיליון שקלים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> לתעסוקת גברים? בסעיף הזה, ב-1907? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תעסוקה במגזר החרדי. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> לא מתוקף החלטת הממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, בתקציב. נכון? 49 מיליון שקלים קיצצתם. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אז כמה בשנה שעברה הקציתם? השנה 7 מיליון, ושנה שעברה? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> גם סכום דומה. שוב, זה בהתאם לביצוע. ניתנה הרשאה ב-2024, ובכל פעם בהתאם לביצוע המשרד מועבר הכסף. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה זה להגיד סכום דומה? 7 או 10 או 4? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> אני יכול לעשות את הבדיקה, אבל זה באזור ה-7 מיליון. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, תודה. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> אהלן, שלום. לגבי תוכנית 36-30-01. שכר – 20 תקני כוח אדם. השאלה שלי, מדוע זה נעשה בכספים פוליטיים? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> לא, לא כספים פוליטיים. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> לא? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> לא, לא. מדובר בהחלטת ממשלה 1752, החלטת ממשלה שהועברה לשם תיאום פעולות הממשלה בהקשרים של עובדים זרים. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> זה בבסיס התקציב? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> הם מועברים לבסיס התקציב. כרגע הם מועברים, הם יכנסו לבסיס התקציב. הם מועברים בהתאם לביצוע איוש מכסות עובדים זרים בפועל. עובדים זרים נכנסים לאורך השנה בכל זמן, ובהתאם להתקדמות של הכניסה של עובדים זרים, מועברים לכל המשרדים הרלוונטיים תקנים עד למיצוי הסך. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> ואני אשמח לשמוע לגבי תוכנית 36-43-01 גם בנושא שכר, לגבי תוכנית שכר של שירות התעסוקה, המאגדת את תוצאות השכר בעבור עובדי השירות, ביצוע התאמות בתקציב וביצוע תוכנית השכר בפועל, אז גם פה אשמח לדעת. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> למעשה, לא מופרט כאן כי זה כמויות ולא תקנים, אישור לתעסוקה נדרש לעוד שעות העסקה של סטודנטים. זה לא כתוב, אבל אנחנו בעצם מעבירים להם את שעות הסטודנטים, ותקצוב הוא בהתאם לשעות. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> לפי הביצוע בסוף. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> כן. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התייעצות סיעתית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, יש לי עוד שאלה. ב-002 יש תוספת הרשאה עבור פיתוח מערכות מחשוב לאגף מעונות היום. למה יש לכם אגף מעונות היום? מעונות היום הם תחת החינוך. << דובר_המשך >> בר מיוחס: << דובר_המשך >> לא, מעונות היום של גיל 0-3 נמצאים תחת משרד העבודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לידה עד 3. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> לידה עד 3, כמובן, נמצאים תחת משרד העבודה, אגף לעידוד תעסוקת הורים, זה המונח השלם שלו, וכאן מדובר במערכת שתאפשר את כל הבחינה של בקשות לסבסוד ולהנחות. תוכל לבדוק אותן באופן יותר מהיר, במקום היום שכל הסבסוד נבחן בדיעבד וניתנות דרגות זמניות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ונותנים ארבעה חודשים אחרי תחילת השנה. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> בדיוק, וזאת מערכת שתאפשר כבר בחינה מראש ולא תעשה את כל הבדיקות בדיעבד. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> איך אתם אוהבים את המוזיקה הדרמטית הזאת. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> האמת שזה היה סרטון של יאיר. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> יש לנו טעם קצת אחר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה ה-Preview של קרוקודייל דנדי 6. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 38 מיליון שקלים שעכשיו, ארבעה חודשים אחרי תחילת תקציב המדינה, החליטו להעביר. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> מדובר בהרשאה להתחייב לצורך יציאה לפרויקט. לא מדובר במזומן וביצוע, זה לצורך הכנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שמעתי על ההרשאה להתחייב. זו אומנם פעם שנייה, אבל הבנתי את זה. אוקיי, אז זה עדיין באגף מעונות היום. << דובר_המשך >> בר מיוחס: << דובר_המשך >> זו פעילות לצורך אגף מעונות היום, אבל הפעילות כמובן מבוצעת בתוכנית שבה כל מערכות המידע של המשרד מבוצעות. לכן זה מטה ורגולציה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סבבה. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> יש לי עוד שאלה, אם אפשר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה, חבר הכנסת חיים. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> תוכנית 36-60-01, מנהלת של השירות האזרחי-לאומי, יש פה תוספת של שלושה תקני כוח אדם. ופה, במטרת השינוי, אנחנו מדברים פה על עלות השירות של מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי בחברה הערבית, החברה החרדית, אוכלוסיית סיכון ובעלי מוגבלויות בהתאם לביצוע בפועל. יש פירוט לגבי הדבר הזה? האם יש פה איזה שינוי במדיניות? האם התקנים קשורים לשינוי בחברה הערבית והחברה החרדית לעניין התגייסות לשירות אזרחי? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> אני רואה שבאמת התפספסה השורה של התקנים, אני אוסיף. התקנים הם בהתאם לתוכנית שגובשה ביחד עם נציבות שירות המדינה למינהל שירות לאומי, להתאמה של מבנה המטה שלהם לצרכים שלהם בפועל, ובהתאם הם קיבלו שלושה תקנים. וללא קשר, מועבר כאן התקציב בהתאם לצפי ולהרשמה הגבוהה שיש בעיקר בתקני אוכלוסייה ערבית. כרגע אנחנו נערכים לשנה הבאה, אנחנו רואים גם את ההרשמה עד עכשיו וגם מה צפי ההרשמה עד ספטמבר, פתיחת השנה, ובהתאם אנחנו מתקצבים כדי שיוכלו לפתוח שנה כמתוכנן עם כמות התקנים שהם צופים. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> ובחברה החרדית? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> כיום אין שינוי, שינוי מזערי. אנחנו תמיד מתקצבים בהתאם למה שיהיה בתחילת השנה, אנחנו לא יודעים לתקצב כשעובר תקציב מה יהיה בספטמבר, ולכן מה שיש צפי, אנחנו מתאימים. אבל כמעט כל התקציב כאן הוא באמת החברה הערבית. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 12:11 הצבעה. הפסקה. רק אני אומר לפרוטוקול, זו לא הפסקה, זו התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:06 ונתחדשה בשעה 12:11.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 54-58, 60-62 – תעסוקה, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? תודה רבה, עבר. הצבעה אושר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו עוברים ל-113-115, תיאום פעולות בשטחים, בבקשה. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> רן צרויה, אגף תקציבים. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 17 – תיאום הפעולות בשטחים. עיקרי הפנייה: הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 77,481 אלפי שקלים בהוצאה, כמפורט להלן. מדובר בתוכנית אחת, תוכנית 17-31-05, תוכנית ארכיאולוגיה, והסכום שציינתי. מטרת השינוי: הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 32,481 אלפי שקלים בהוצאה עבור יישום הסכמים פוליטיים בעלי השפעה תקציבית, כמפורט להלן. בנוסף, תקצוב סך של 45,000 אלפי שקלים בהוצאה עבור יישום החלטת ממשלה 4141 מיום 20 במאי 2026, שעניינה 'שינוי סדרי עדיפויות ותיקון החלטות הממשלה' – תוכנית להצלה, שימור, פיתוח, מניעת שוד והרס עתיקות באתרי מורשת במדבר יהודה, שומרון, ובקעת הירדן. יש עוד פנייה נוספת בסעיף 17, שעניינה, אחד, גם מתקצבת תקציב קואליציוני לאותה מטרה, כמובן בפירוט קצת שונה, אבל באותה מטרה, וגם מתקצבת את החלטת הממשלה 4141. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עוד 20 מיליון שקלים בפנייה נוספת, לאותה מטרה. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> הפנייה הנוספת, שהיא פנייה 156-163, מתקצבת עוד 35,400. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, אפשר להסביר? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> זו הפנייה, הצגתי את הפנייה ראשונה. יש פה גם תקציב, כמו שאמרנו, קואליציוני, וחוות הדעת מופיעה לפניכם. והשאר 45 מיליון שקלים בהתאם להחלטת ממשלה 4141. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה קואליציוני שהיה בתקציב, חיכינו לחוות דעת, או שזה חדש? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> נכון, כן. לא חדש. מדובר על קואליציוני שהיה בהתאם להחלטת ממשלה 3971 מ-10 למרץ 2026. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, זה היה בתקציב או שלא היה בתקציב? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> זה חלק מהחלטת הקואליציוני השלמה. זה תקציב קואליציוני. הכוונה היא לתקציב תוספתי, הפנייה הזאת. אני לא בטוח שהבנתי את השאלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, הכסף הזה היה בתקציב וחיכינו לחוות דעת, או שזה כסף תוספתי חדש? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> מדובר על פנייה תוספתית, כמובן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תוספתית, אוקיי. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> בהתאם להחלטת הממשלה שעסקה בהקצאה של כספים קואליציוניים. זה לא חלק מהתקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא חלק מהתקציב. אוקיי, זה מה שאני שואל. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זה תקציב קואליציוני שמתווסף לתקציב המקורי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> קואליציוני של מי? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אנחנו מתייחסים לזה כהחלטת ממשלה, אני לא יודע לשייך של מי זה מבחינה פוליטית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי יודע? אף אחד לא יודע, אוקיי. למה צריך את זה עכשיו? כלומר, לאן זה הולך? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> שוב, יש פה חלק שהוא קואליציוני וחלק בהחלטת ממשלה 4141. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה זה דחוף רגע לפני הבחירות, עוד 50 מיליון שקל או כמה שזה יוצא ליהודה ושומרון, לאור מה ששמענו עכשיו מנשות המילואימניקים, שחסרים כל כך הרבה כספים וכל כך הרבה מקורות? למה צריך עוד 40 מיליון שקל או 50 מיליון שקל ליהודה ושומרון? למה? למה זה דחוף בתקופת הבחירות? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני יכול לענות לשאלה הראשונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם זה כסף שאמור לשמש מפלגות מסוימות במערכת הבחירות? איך זה עומד בהנחיות של היועץ המשפטי לממשלה? יש לי הרבה מאוד שאלות. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני חושב שהשאלה הראשונה הייתה לאן הכסף הולך. אפשר להתחיל מזה. התקציב הקואליציוני שמוקצה פה, אפשר לראות גם את הפירוט שלו בהתאם לחוות הדעת שמופיעה לפניכם, והתקציב בהתאם להחלטת הממשלה 4141 הוא בעצם תקציב המשך להחלטה מקורית שהיא החלטה 786 של הצלה ופיתוח תחום ארכיאולוגיה ביהודה ושומרון, ושימור עתיקות ומניעת שוד והרס עתיקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עסקו בזה גם ב-2024-2025 או שנזכרו רגע לפני הבחירות? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> לא. ההחלטה המקורית 786 עברה, אני חושב, בשנת 2024. שנייה, נבדוק בדיוק את התאריך המדויק, אבל כן, הפרויקט הזה או הפעילות הזאת הייתה גם בשנת 2024, גם בשנת 2025, גם בשנת 2023. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - בחירות ב-2024, הם האמינו לעיתונאים אז הם עשו גם את זה ב-2024. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, נאמין לך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו סומכים רק עליך. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> התקציב הקואליציוני היה גם בשנה שעברה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שזו לא שאלה לאגף התקציבים, אבל אני באמת לא מצליח להבין את סדר העדיפויות העקום הזה. וגם מבחינת הקואליציה אנחנו התפזרנו, אני לא חושב שראוי עכשיו להעביר עוד עשרות מיליוני שקלים במסגרת ההסכמים הקואליציוניים למותרות, שזה באמת לא דחוף. באמת לא דחוף. אנחנו מכירים את הצרכים, לפני רגע שמענו את נשות המילואימניקים. למה צריך לבזבז עכשיו עוד עשרות מיליוני שקלים למטרות שהן באמת לא ברורות, למפלגה מסוימת שמזרימה עוד ועוד כספים ליהודה ושומרון? אני לא מצליח להבין את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. שאלות נוספות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. תודה לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות נוספות יש? בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי הסיעה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין סיעה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, מי הסיעה עם ההסכמים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא אומרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה נדון פה כבר הרבה פעמים, נאור, אם אתה זוכר. לא יודעים להגיד לך בצורה מדויקת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, דווקא לאחרונה הם אומרים. נכון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא אמר שהם לא יודעים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני לא אומר בדרך כלל, כי אני באמת לא יודע. מבחינתי זו החלטת ממשלה. אם יש מישהו שיש לו ידע מחוץ להחלטות ממשלה, אולי הוא מציין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פינדרוס? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, כן, שאלות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 32 מיליון שקלים נחשבים כספים קואליציוניים, ועוד 45 מיליון הם מימוש להחלטת ממשלה 4141 ממאי 2026, להצלה, שימור, פיתוח ומניעת שוד והרס עתיקות ביו״ש. מתוך 35 מיליון שקלים כ-19 הם כספים קואליציוניים ועוד 16 מיליון הם מימוש החלטת ממשלה 4141-3424. אלא שהחלטת הממשלה היא להקצות בשנים הקרובות 50 מיליון שקלים למשרד התיירות ו-119 מיליון שקלים למשרד המורשת. אין בהחלטה אף שקל שמיועד למתפ"ש. נתוני הביצוע של סעיף הארכיאולוגיה במתפ"ש, תוכנית 17-31-05, היו כ-22 מיליון שקלים בשנת 2023, הכנסה של כמעט 4 מיליון שקלים ב-2024, ו-64 מיליון שקלים בשנת 2025. בשנים הקודמות עמד תקציב הארכיאולוגיה על כל אחד מיליון בממוצע. עכשיו השאלות, איך פתאום הכסף מגיע למתפ"ש ולא למשרדים שנקבעו בהחלטת ממשלה? למה צריך כל כך הרבה כסף לארכיאולוגיה ביו״ש? כמה כסף הולך לארכיאולוגיה בתוך ישראל? כמה כסף הולך לפעילות ארכיאולוגית ביו״ש במשרד המורשת ובמשרד התיירות, ולמה צריך גם במתפ"ש? מה הגוף המבצע של התקציב הזה? האם זה כספים שכולם במינהל האזרחי? האם יש פה כספים שיעברו לרשויות המקומיות או לגופים אחרים לביצוע? האם הכסף מיועד לפעילות באתרים באזורי A או B שבסמכות הרשות הפלסטינית? אילו פעולות? אילו אתרים? נבקש את רשימת האתרים שלהם מיועד הכסף ואת רשימת הפעולות שמיועדות – חפירות, שימור, פיתוח, פיקוח וכל מה שיש. תודה. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני אתחיל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בטח. אני פה עם השאלות. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> כן, יכול להיות שאני אצטרך תזכורת. ניסיתי לרשום. לעניין מה שרשום בהחלטת הממשלה, אני אתחיל מהשאלה על סעיף תיירות. התקציב שמוזכר לגבי סעיף תיירות לא קשור לפנייה הזאת, ואני לא יודע להתייחס בשם משרד התיירות לגבי השאלה הזאת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת אומרת, זו לא הסטה ממשרד למשרד. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> לא מדובר על הסעיף הזה. שאר התקציבים מוזכרים, שהם 45 מיליון שקלים, בנוסף ל-16 מיליון שקלים שהם איגומים ממשרדים, זה בפנייה הבאה אבל חברת הכנסת הזכירה את זה פה. התקציבים האלה שמוזכרים בהחלטת ממשלה 4141, מועברים לפי, ההחלטה לא מציינת - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, זה בפנייה הזו או הבאה? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> ה-45 מיליון שקלים בפנייה הזאת. חברת הכנסת שאלה גם על ה-16, אבל זה בפנייה הבאה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה הפנייה הבאה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בפנייה הבאה נדבר על הפנייה הבאה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה הבאה? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני לא יודע אם היא תהיה הבאה, אבל יש פנייה נוספת בסעיף הזה, שאמרתי שעניינה דומה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אותו נושא בדיוק. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> נכון, הפיצול הוא... << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לאותה מטרה. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> ולכן בהתחלה הזכרתי את זה. אנחנו דנים עכשיו בפנייה הנוכחית. בפנייה הנוכחית יש, לגבי החלטת ממשלה 4141, 45 מיליון שקלים, שההחלטה מציינת שמשרד המורשת אחראי על ההחלטה הזאת. קמ"ט הארכיאולוגיה הוא באחריות מקצועית של משרד המורשת, לכן אנחנו לא חושבים שיש בעיה עם זה. כמובן שההחלטה לא מציינת את הסעיף או התוכנית שאליה צריך לעבור, ולכן זה עובר לקמ"ט ארכיאולוגיה, שהוא מפעיל את הפעילות הזאת, וכך היה גם בשנים הקודמות. כלומר, ההחלטה הזאת היא החלטת המשך, ועד היום כלל הפעילות בנושא הזה בוצעה על ידי קמ"ט הארכיאולוגיה, ולכן זה עובר לסעיף ארכיאולוגיה בסעיף 17. הייתה שאלה לגבי מה נעשה בתחומי הקו הירוק, אז הנושא הזה הוא באחריות רשות העתיקות, אני לא חושב שיש פה נציג של רשות העתיקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> במשרד המורשת אין בעיה, אבל הכסף מגיע למתאם הפעולות בשטחים, אז תסביר לי את זה רגע. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אז אני אומר, מתאם הפעולות בשטחים שנמצא פה, קמ"ט ארכיאולוגיה שאחראי על תוכנית ארכיאולוגיה תחת סעיף 17 של מתאם פעולות בשטחים, הוא כפוף מקצועית למשרד המורשת, וגם בהתאם להחלטת הממשלה, משרד המורשת הוא זה שמפעיל ומנהל את ועדת ההיגוי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע, רק כדי להבין איך זה מחולק, קמ"ט ארכיאולוגיה בעצם כפוף מקצועית למשרד המורשת. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> משרד המורשת יכול לתקן אותי אם אני טועה, כי הם פה, אבל זו כפיפות מקצועית למשרד המורשת. אבל הפעילות עצמה מבוצעת על ידי המינהל האזרחי ועל ידי קמ"ט ארכיאולוגיה, וכך היה גם בשנים הקודמות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הם יענו אחר כך. כמה הולך מתוך הכסף מהפעילות ליו״ש במשרד המורשת ובמשרד התיירות, וכמה הולך לתוך שטחי ישראל? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> הפעילות של קמ"ט ארכיאולוגיה איננה בתוך שטחי הקו הירוק, עד כמה שאני יודע. אז כאן לא מועבר כסף בכלל לרשות העתיקות, שרשות העתיקות מתעסקת בתחום הקו הירוק. בפנייה הזאת שום דבר לא הולך לרשות העתיקות. יש לרשות העתיקות תקציב אחר. אני לא יודע להתייחס בשמם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם הכסף מיועד לפעילות באתרים באזורי A ו-B שבסמכות הרשות הפלסטינית? ואילו פעולות ואילו אתרים? ונבקש את רשימת האתרים שלהם מיועד הכסף, את רשימת הפעולות המיועדות, אם זה חפירות, שימור, פיתוח, פיקוח, מה, מו, מי. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני חושב שאפשר שבני פה יתייחס, הוא מכיר את האתרים האלה הרבה יותר טוב נראה לי מכולם, בטח ממני. << אורח >> בנימין הר אבן: << אורח >> בוקר טוב. בנימין הר אבן, קצין מטה ארכיאולוגיה ביהודה ושומרון. אני הגוף המבצע של מתאם פעולות הממשלה בשטחים ושל הריבון ביהודה ושומרון, אלוף פיקוד המרכז ודרך המינהל האזרחי. אני הגוף המבצע שאמור לבצע את כל החלטות הממשלה בנושא שיקום, שימור, הצלה ופיתוח אתרים ביהודה ושומרון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כולל כל פעולות התכנון וכל מה שיוצא בזה. << אורח >> בנימין הר אבן: << אורח >> כולל פעולות התכנון, פעולות יציאה למכרזים על פי דין וכל מה שצריך לעשות בהתאם להחלטת הממשלה 3971 והחלטת ממשלה 4141. החלטות ממשלה אלה הן המשך להחלטת הממשלה הבסיסית הראשונית שהתחלנו איתה, של 786, שמדברת על אותו אירוע מכונן שהתרחש ביהודה ושומרון ב-15 שנים האחרונות של הרס עתיקות, של חורבן שלם, של מחיקת ההיסטוריה של האזור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, לא, לא. פה אנחנו לא במסמך נרטיב, אנחנו שואלים שאלות ונשמח לקבל עליהן תשובות. << אורח >> בנימין הר אבן: << אורח >> אני עונה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין בעיה, ואם חנוך ירצה לשמוע ממך מניפסט, שיציע את זה יו״ר הוועדה. אני שאלתי שאלות מאוד מאוד ספציפיות. האם הכסף מיועד לפעילות באתרים באזורי A ו-B? << אורח >> בנימין הר אבן: << אורח >> לא, כרגע לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כרגע לא? << אורח >> בנימין הר אבן: << אורח >> כרגע לא. יש החלטת קבינט שמדברת על שמירה ואכיפה כנגד פגיעה בעתיקות בשטחי B, ואם זה יבוצע ויוחלט שאנחנו צריכים להתחיל לעבוד על זה, זה כרגע מחכה לכל מיני עניינים משפטיים, אז כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע, אתה אומר משהו אחר. אתה אומר, יש כוונה, אני מחכה לאישור משפטי לזה. << אורח >> בנימין הר אבן: << אורח >> כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה כסף שמיועד לזה. << אורח >> בנימין הר אבן: << אורח >> לא. כרגע הכסף לא מיועד לזה, אבל יש ועדת היגוי במשרד מורשת, שהיא ועדה בין-משרדית, שתבוא ותקבע בסופו של דבר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה מייעד את הכסף גם לזה. << אורח >> בנימין הר אבן: << אורח >> כן, גם לזה אם צריך, בהחלט. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, אז הכסף מיועד גם לאתרי A ו-B ברגע שיהיה אישור. << אורח >> בנימין הר אבן: << אורח >> נכון, כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר. זה טוב שאני נוברת ככה בשאלות. אני רוצה לבקש אם ככה את רשימת האתרים שלהם מיועד הכסף, רשימת הפעולות המיועדות. כמו שאמרתי – חפירות, שימור, פיתוח, פיקוח, כל מה שיוצא בזה, אם אפשר לקבל את זה טרם הצבעתנו על הפנייה, כדי להבין בדיוק מה קורה. << אורח >> בנימין הר אבן: << אורח >> לא, זה בלתי אפשרי כרגע, כי מי שמחליט על הדבר הזה זו ועדת ההיגוי הבין-משרדית שהוקמה במסגרת החלטת ממשלה 786, ולאחר שוועדת ההיגוי תחליט ותכריע מה היא רוצה לעשות עם הכסף הזה, אני מבצע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אילו אתרים הוגשו לוועדת ההיגוי? אפשר את הרשימה הזו? << אורח >> בנימין הר אבן: << אורח >> כן, אני גם יכול להסביר את הרשימה ואני אסביר את תוכנית האב שלנו. במסגרת החלטת ממשלה 786 הציב בפנינו גם משרד המורשת וגם המינהל האזרחי להכין תוכנית אב לפיתוח הצלה, פיתוח של מורשת יהודה ושומרון, של אתרי המורשת, אתרי העתיקות. תוכנית האב הזאת לוקחת מתוך 3,500 אתרים מוכרזים בשטחי C ביהודה ושומרון, היא לוקחת 150 אתרי דגל שאותם אנחנו בעצם מתכוונים לפתח לאורך שנים. זה לא אירוע שיקרה בדקה אחת, ובעצם זאת תוכנית אב שנקראת דרך ארץ מורשת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל זה רק שטחי C למה שאתה אומר. << אורח >> בנימין הר אבן: << אורח >> זה רק שטחי C, כן. כרגע זה רק שטחי C בלבד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למרות שהגשת לוועדת ההיגוי גם אתרים בתוך שטחי הרשות A ו-B, שעדיין לא קיבלתם לזה אישור משפטי. << אורח >> בנימין הר אבן: << אורח >> אמת, כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות נוספות? התייעצות סיעתית? 12:36 הצבעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:31 ונתחדשה בשעה 12:36.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נצביע בהמשך, אנחנו עוברים ל-142-146 – הוצאות פיתוח אחרות. << אורח >> בנימין הר אבן: << אורח >> אדוני היו"ר, ברשותך, אפשר מילה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אדוני. << אורח >> בנימין הר אבן: << אורח >> העברנו עכשיו פשוט את תוכנית דרך ארץ מורשת, תוכנית האב לוועדה, שעל בסיסה כל התקציבים הולכים לאתרים הללו. אם תרצו, בבקשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הכול בסדר, אתה עושה באמת עבודה מאוד מוערכת, אדוני. תודה. כן, 142-146 הוצאות פיתוח אחרות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אה, זו הבריכה? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> הבקשה דנה בסעיף תקציבי 83 – הוצאות פיתוח אחרות. עיקרי הפנייה: הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 11,000 אלפי שקלים בהוצאה, ותקצוב סך של 39,130 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב כמפורט להלן. תוכנית אחת, 83-03-04: תוכנית ירושלים ומורשת – פיתוח, הסכומים שציינתי. מטרת השינוי: הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 11,000 אלפי שקלים בהוצאה, וסך של 11,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב בהתאם להחלטת ממשלה מס' 3320, שעניינה קידום והשלמת מיזם להנצחת מורשתו ופועלו של זאב ז'בוטינסקי, להחלטת ממשלה מס' 1758, מיום 27 במאי 2024, שעניינה הקמת מרכז לקידום והנחלת מורשת יהודי ברית המועצות, ומאבקם לשימור המורשת היהודית ולעלייה לארץ. ולהחלטת ממשלה מס' 3058, מיום 26 במאי 2025, שעניינה שימור, קידום ופיתוח בריכת ממילא בעיר ירושלים, ולהחלטת ממשלה מס' 4108, מיום 17 במאי 2026, שעניינה שימור, שיקום ופיתוח בריכת ממילא, ותיקון החלטת הממשלה. וכמו שאמרתי, בנוסף תקצוב סך של 28,130 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. זה עבור יישום הסכמים פוליטיים בעלי השפעה תקציבית כמפורט להלן. עבור יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית, אז הסכום שציינתי בהתאם להחלטת ממשלה מס' 3610 ולהחלטת ממשלה מס' 3971 שתוקנה בהמשך, להחלטת ממשלה מס' 4108 מיום 17 במאי 2026, והחלטת ממשלה מס' 4203 מיום 7 ביוני 2026 שעניינה שיקום ופיתוח בריכת ממילא, ותיקון החלטת ממשלה. ובדומה לפניות הקודמות, הסיבה שזה עובר עכשיו היא מכיוון שבעת קבלת החלטות הממשלה האמורות ובעת הצגת ההסכמים טרם הושלמו הבדיקות המקצועיות והמשפטיות. משהושלמו, מוצע להעביר את הסכומים האמורים בהתאם להחלטות הממשלה שציינתי לתוכניות הייעודיות כמפורט להלן, וזה הסכום שציינתי, 28,130 אלפי שקלים עבור שימור, שיקום ופיתוח בריכת ממילא בעיר ירושלים. זה התקציב הקואליציוני שיש בפנייה הזאת, והשאר בהתאם להחלטות הממשלה שציינתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב, שאלה שנייה לגבי מקורות התקציב, כי אני רואה שמורידים פה ממשרד הנגב והגליל. אין פה פירוט מאיפה, יש פה פירוט רק מהסעיף הכללי 303. מה התוכנית שאתם מקצצים שם 2 מיליון שקלים? סתם, כי אכפת לי מהנגב והגליל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה פרויקט משותף שכל משרד תרם משהו, והנגב והגליל החליט שהוא תורם לדבר הזה מתקציבו 2 מיליון שקל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה פרויקט משותף? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה קורה יותר מפעם אחת, שיש איזושהי פעילות או פרויקט שמחליטים לעשות, וכמה משרדים משתתפים במימון שלו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברור, אבל הם צריכים להביא מקור תקציבי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברור, אבל המקור התקציבי זה לא שלקחו להם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, גם כשלוקחים להם וגם כשהם מחליטים עדיין יש מינוס מאיפשהו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, בסדר. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זה אומנם לא קיצוץ במובן הזה שהממשלה לא החליטה... << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא אמרתי הקיצוץ הרוחבי שעדיין לא הגיע לוועדה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> דווקא אני יחסית בא לחזק אותך, נראה לי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מרכך אותי. אתה יודע איך אתה מסתכן פה במכתב? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני אומר את האמת המקצועית, בסדר? בשורה התחתונה, זו לא החלטה של פלאט שבה קיצצנו אחוז רוחבי מכל הממשלה ולצורך מימון של שימוש. הוחלט שמשרדים מסוימים מעבירים X כסף, וזה אמור להיות מתוך מקורות שהתפנו אצלם. מה המקורות? צריך לשאול את המשרד הספציפי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה אתה רוצה שאני אעשה עכשיו? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה קרה, נאור? אולי אני אעזור לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה תמיד אין מקורות... אתה לא יודע מאיפה הכסף. כאילו, מורידים 2 מיליון שקלים או 20 מיליון שקלים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אז משרד הנגב והגליל ציין שיש לו מקור להביא עבור הפעילות הזו, ולכן הוא נרשם. אם רוצים, אנחנו יכולים לנסות לבדוק מול משרד הנגב והגליל ולהבין מאיפה זה נלקח בדיוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב, אתה יכול להסביר לי שנייה, החלטת הממשלה זה כסף קואליציוני על 30 מיליון שקלים לשימור ושיקום ופיתוח בריכת ממילא, נכון? 28.1, סליחה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זו בריכת ממילא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ממילא בירושלים, את לא מכירה? איפה שיש את ההופעות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש את מלון ממילא. יש את האתר הזה שהוא מוקף בבניינים? שיש שם בריכת מים כזו, עתיקה? << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> בריכת ממילא נמצאת לא רחוק מקניון ממילא, מול מלון וולדורף אסטוריה, ליד גן העצמאות. אחת הבריכות הענקיות, אם לא הגדולה ביותר, בריכה היסטורית, נראה לי הגדולה ביותר שיש בארץ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאין אליה גישה, נכון? << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> כרגע אין אליה גישה, היא חסומה. עכשיו אנחנו נשקם אותה בעזרת השם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה איפה שסוכות קפץ ראש? << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> לא, זה בתוך ירושלים. סוכות קופץ ביהודה ושומרון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא קופץ רק מחוץ לקו הירוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא קופץ לבריכות ופורץ לבסיסי צה"ל. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> כרגע אין מים בבריכה, אחרי שנמלא אותה במים, סוכות יוכל לקפוץ שם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כרגע אין שם מים, בממילא? << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> אין. הבריכה נטושה, מוזנחת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה זה לא פרויקט למחלקת תשתיות במשרד התיירות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה תמיד את באה לסדר את הממשלה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה רלוונטי? זה מוחלט פה כרגע ומועבר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה רלוונטי מהבחינה של אנחנו מחפשים כפילויות. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> זה פרויקט מורשת לכל דבר, זו בריכה היסטורית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה קשור? הכול מורשת. גם מסלול אופניים במכתש רמון הוא מורשת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם הבריכה בהוד השרון היא בריכה היסטורית, שתדע. אתה גם נותן לה כסף? << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> הבריכה בהוד השרון לא בת אלפי שנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מאיפה אתה יודע? << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> זה מה שאני יודע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מאיפה? << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> זה התפקיד שלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, נאור, בוא נתקדם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע בת כמה אלפי שנים היא? אלפי שקלים, עושר שקלים. תגיד, יש פה גם כסף שיכול ללכת בהחלטת הממשלה שאמרתם לחזקיהו? בהחלטת הממשלה, התקציב, אתם מפתחים גם את בריכת חזקיהו? << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> יש ועדת היגוי להחלטת הממשלה, וועדת ההיגוי החליטה לא להשקיע בבריכת חזקיהו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ב-4108. מה? << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> יש ועדת היגוי, וועדת ההיגוי החליטה שזה לא רלוונטי להשקיע בבריכת חזקיהו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? אלפי שנים. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> כי הכסף שיש לא מספיק לבריכת ממילא, אז אין לנו יתרת כסף להשקיע בפרויקטים נוספים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להסביר לי קצת על הפרויקט עצמו? איך זה, איך הולך להתבצע, מי הקבלן המבצע? לא מי הקבלן המבצע, אני לא צריך את כתב הכמויות האמת. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> הפרויקט הוא בשיתוף עיריית ירושלים. החברה הממשלתית לתיירות היא זאת שמבצעת עבור המשרד את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תגיד, אבל ידעת שיש משרד ירושלים? למה נגיד משרד ירושלים לא מטפל בזה? או חלק מה-1.2 מיליארד שאנחנו מעבירים? << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> שוב פעם, יש אתרי מורשת גם בירושלים, והרבה אתרי מורשת, ברוך השם, זו עיר הבירה שלנו ויש בה הרבה אתרי מורשת, ואחד מאתרי המורשת הוא בריכת ממילא לצד עוד הרבה אתרי מורשת בירושלים שהמשרד משקיע בהם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, ומה הולך להיות שם? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם רק בודקים עם משרד התיירות שאין כפילויות? כי יש שם מחלקה שלמה לדברים כאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היא הייתה פשוט שרת התיירות. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד התיירות, והפרויקט הזה ספציפי הוא פרויקט של משרד המורשת בשיתוף של החברה הממשלתית לתיירות, שהיא מבצעת אותו עבורנו, שהיא גם זרוע של משרד התיירות, אז היא יודעת, היא מבצעת עבור משרד התיירות את הפרויקטים, וגם בשיתוף של עיריית ירושלים. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אבל משרד התיירות לא מקצה כסף לפרויקט. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> לא, הוא לא מקצה כסף לפרויקט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> החברה הממשלתית לתיירות, שהיא תחת משרד התיירות, היא הגוף המבצע. הכספים הקואליציוניים הולכים דרך משרד המורשת, שיעביר להם את הכספים. יש משרד תיירות שיכלו להעביר את הכספים. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> החברה הממשלתית לתיירות היא זרוע מבצעת אומנם של משרד התיירות, אבל יש לנו חוזה התקשרות איתה להמון פרויקטים שהיא מבצעת עבורנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היא חברה כלכלית, יש לה מלא חוזי התקשרות. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> נכון, אז יש לה גם חוזה עם משרד המורשת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם הייתי אורית, היא יצאה פשוט, אורית היא מאוד, היא רוצה לייעל את עבודת הממשלה, אז היא הייתה בטח אומרת, מה, אבל למה אתם עושים את המרובע הזה כשאפשר להעביר ישירות למשרד התיירות? אבל אני לא אורית, אז אתה לא חייב לענות לי על זה. 28.1 בסכימה של משרד המורשת, ב-127 מיליון שקלים, זה מופיע גם? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה אקסטרה. בסדר, לפרויקט ספציפי. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> לפרויקטים ספציפיים, כן. זה לא חלק מהתקציב השוטף או התפעול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אנחנו עומדים על 150 מיליון שקלים למשרד המורשת בסיכומו של חודש, בוא נגיד יולי 2026. ברוך השם, בספטמבר בטח יהיה עוד. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> התוכנית הזאת היא תוכנית לפרויקטים שהם באחריות משרד המורשת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אין בעיה. אז אנחנו 150 מיליון שקלים של משרד המורשת. 11 מיליון שקלים, אפשר לחלק לי אותם? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> כן, בוודאי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> מדובר על שלוש החלטות ממשלה, כמו שציינתי. ההחלטה הראשונה היא למרכז להנצחת זכרו של ז'בוטינסקי. משרד המשפטים העביר 750,000, משרד התפוצות 750,000, תרבות וספורט מיליון שקלים, ומשרד ראש הממשלה 2 מיליון שקלים בהתאם למה שמפורט בהחלטות הממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 2.5 מיליון שקלים במינהל התרבות, לא? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> לא להחלטה הזאת. אני עכשיו מנסה לסדר את זה לפי ההחלטות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אתה יכול להגיד לי רק את הסכום הסופי. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> בסך הכול ז'בוטינסקי זה 4.5 מיליון שקלים, ממילא זה 6 מיליון שקלים, זה בשתי החלטות ממשלה שונות, ומרכז למורשת יהודי ברית המועצות זה 1.5 מיליון. בסך הכול זה מגיע ל-11 מיליון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה קורה באמת עם מרכז מורשת ליהודי ברית המועצות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה לך ולברית המועצות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. באיזה שלב זה נמצא? אני יודע שגם שר נסע לאיזושהי מדינה. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> נכון, לביקור חשאי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ביקור חשאי שהתמונות דלפו. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> החלטת הממשלה עברה באמצע 2024. יצא קול קורא לרשויות, ניגשו חמש רשויות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ראשון לציון ניצחה, לא? << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> נכון, זכתה ראשון לציון. כרגע הפרויקט בתכנון מתקדם, וכשיסתיים התכנון נתחיל לבנות בעזרת השם. נאגם את הכספים לזה, אז נתחיל לבנות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הבנתי, אוקיי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זהו? סיעתית? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 12:56 הצבעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:51 ונתחדשה בשעה 12:56.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 142-146 – הוצאות פיתוח אחרות, מי בעד? נגד? מי נמנע? תודה. הצבעה אושר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> So noted. אנחנו ל-172-173, משרד ראש הממשלה. כן, מי מציג? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> הבקשה דנה בסעיף תקציבי 04 – משרד ראש הממשלה. עיקרי הפנייה: הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 4,000 אלפי שקלים בהוצאה, כמפורט להלן. תוכנית מורשת 04-52-12. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, מה מורשת? עברנו את מורשת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש עוד אחת. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> הזכרנו את הנושא הזה קודם, שזה ה-4 מיליון הנוספים, וגם סכמנו אותם, אבל שנייה אני אסיים לקרוא את הפנייה. מטרת השינוי: הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 4,000 אלפי שקלים בהוצאה עבור תקצוב תאגיד גבעת התחמושת, בהתאם להחלטת ממשלה מס' 4109 מיום 17 במאי 2026, שעניינה נתיב משחררי יהודה במלחמת ששת הימים. אין השפעה על כוח אדם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה משחררי יהודה? התפצלה כבר המדינה ולא עדכנו אותי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה, מי יכול להסביר מה זה נתיב משחררי יהודה? << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> החלטת הממשלה מדברת על תיעוד והנגשת מסלול התנועה והלחימה של חטיבה 16, מרכב ארמון הנציב והעיר העתיקה בירושלים ועד לחברון ודרום הר חברון. הקמת עוגנים מרכזיים בנתיב התנועה של החטיבה, כגון הר הצופים, ארמון הנציב. סעיף 2 של ההחלטה זה הבאת קבוצות לאתר לרגל סיורים ל-60 שנה למלחמת ששת הימים, וקיום חידון ארצי לאורך השנה כולה בנושא מורשת מלחמת ששת הימים, במתכונת כמו של חידון התנ״ך, לרגל 60 שנה לשחרור ירושלים ושחרור חבלי יהודה ושומרון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה החידון? איפה זה קורה? ספר קצת. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> כל הדברים קורים על ידי תאגיד המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, שזה התפקיד שלו על פי חוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שהוא, איפה סטטוטורית יושב? << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> הוא תאגיד שיושב תחת משרד המורשת, אבל תאגיד עצמאי. ועוד לא נעשו תהליכים מכרזיים לאף אחד מהפרויקטים, מחכים שהכסף יעבור כדי שיוכלו להתחיל לעבוד לקראת שנת ה-60 לשחרור ירושלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז זה בשנה הבאה, כאילו. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> כן. זו החלטת ממשלה שמדברת על השנים 2026-2027. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משהו נוסף? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. קרויזר, יש לך שאלות? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תמיד, יש לי מלא שאלות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למטרה טובה, נאור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זו מטרה טובה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה למטרה טובה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש פה מלא דברים למטרות טובות. גם לעשות דיון על עמותות זו תהיה מטרה טובה, פשוט איכשהו המטרה הזו לא מגיעה לשולחן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות יש? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על העמותות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, על זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי. 13:04 הצבעה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך ניחשת שאני רוצה התייעצות סיעתית? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ככה, הערכתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אתה ביקשת, אני רציתי להצביע דווקא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה רוצה להצביע? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי. 13:04 הצבעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:59 ונתחדשה בשעה 13:04.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 172-173 – משרד ראש הממשלה, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? תודה רבה. הצבעה אושר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> So noted. אנחנו ב-127-129 – כלכלה ותעשייה. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> אהלן, רון שנקמן, רפרנט באגף תקציבים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה עם נמל אילת? שוחרר כבר המצור הימי שיש על ישראל? פשוט לא רוצים לדבר על זה פה. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> אני... זה לא... << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא תחת הזה? בסדר. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> הפנייה נוגעת למשרד הכלכלה. עיקרי הפנייה זה תקצוב של 7,200 אלפי שקלים לטובת יישום החלטת ממשלה 1279, החלטת ממשלה לפיתוח כלכלי-חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. בנוסף, יש תקצוב של 3 מיליון שקלים ממשרד ראש הממשלה למשרד הכלכלה שנוגע בעצם ליישום מה שטוב לארצות הברית בנושא התקינה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, מה שטוב לארצות הברית, יש חלק נוסף – מה שטוב לארצות הברית טוב גם לישראל. כאילו, אם אתה כבר במיתוג. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> ויש תקצוב של החלטת ממשלה 4385, שזו החלטת מתווה מיידי לחיזוק המשק הישראלי לאור אתגרי התקופה, שהיא מכילה 175,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב בתוכנית 38-40-01, שזה קידום השקעות ותעסוקה. היא כוללת 20,000 אלפי שקלים בהוצאה בתוכנית 38-40-04, שיופנו למכון הייצוא ולחיזוק פעילות הנספחים הישראלים בחו״ל, ו-5,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב למסלול פיילוטים פריצה לעולם, בתוכנית 38-40-04. ובנוסף, יש תוספת של צוער לרשות הרגולציה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, שאלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בתוכנית 4385, אתה יכול להסביר מהי? 5 מיליון שקלים. לאן הולך הכסף לאור אתגרי התקופה? << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> 5 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> כמו שאמרתי, זה הולך בעצם למסלול פיילוט עם צמיחה לעולם. זה מסלול שמפעיל האגף לסחר חוץ במשרד הכלכלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה הנספחים הכלכליים? << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> לא. זה בעצם מסלול שתומך בחברות שמבקשות להיכנס לשוק חדש של ייצוא, משתתף איתן בהוצאות של יועצים, עוזר להן להתמודד עם הרגולציה במדינת היעד החדשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תגיד, למה זה שונה נגיד מ-20 מיליון השקלים בסעיף 1? שזה בדיוק לחיזוק המשק הישראלי. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> ה-20 הולכים למכון הייצוא, שפעילות מכון הייצוא, הם מקימים ביתנים ישראלים בכל מיני תערוכות בינלאומיות ועוזרים לחברות באותן תערוכות. ובנוסף זה תקצוב לפעילות הנספחים הישראלים ברחבי העולם, לכל מיני פעילויות שהם מבצעים, גם ארגון כל מיני כנסים, פגישות, פעילויות שהם מבצעים. והמסלול של פיילוטים פריצה לעולם זה כסף שמשתתף ביחד עם חברות לפעילויות שהן עושות בחו״ל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות נוספות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 002 ו-001 זה תקציבי תפעול, נכון? << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> מה זה 002? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 002 תפעול, תקצוב של 15.3 מיליון. תוכנית תפעול כוללת של אחזקה, שמירה, הדרכה, פרסום, מחשוב. מה, מה? לפני שלושה חודשים עבר תקציב מדינה, מה עכשיו צריך? כאילו, לא ידעתם שיש הוצאות מחשוב לפני ארבעה חודשים? << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> ידענו, אבל היה איזשהו צפי לכל מיני תוכניות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נגמר הכסף בתוכנית הזו לשכר מחשוב. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> לא. יש כל מיני פרויקטים במחשוב שבעצם מתוקצבים על ידי אבני פינה, כל מיני דברים שקשורים גם ליישום של מה שטוב לאירופה טוב לישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה טוב לאירופה, או לארצות הברית טוב? או זה לקרפור טוב? << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> טוב לאירופה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב לאירופה. מתי יהיה טוב לנו קצת? << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> והפרויקטים האלה פועלים לפי אבני פינה, והייתה איזושהי התקדמות יותר מהירה מהצפוי בפרויקטים האלה ונדרש תקצוב נוסף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זו אחזקה נוספת, שמירה, הדרכה, פרסום. זה לא עכשיו איזו אבן דרך ביצירת הנימבוס החדש. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> לא, אבל יש פרויקטים במחשוב, ושם בתוכנית יש כל מיני דברים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מחשוב, זו לא שמירה וכאלה. אני יודע, זה שם התוכנית. על מה הכסף הולך דה פקטו? בספציפי, בפנייה הזו. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> רובו הולך למחשוב, בגין כל מיני פרויקטים שהתקדמו יותר מהר מהצפוי. יש שם כסף להתייקרויות, נגיד בשכר דירה בנספחויות בעולם, בגלל כל מיני התייקרויות של מחירי אנרגיה וכו'. יש שם כל מיני התייקרויות באבטחה. זה כל מיני דברים שמתוקצבים לפי צפי שהשתנה ביחס לתחילת השנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סבבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש עוד שאלות, נעמה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לי לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התייעצות, נאור? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 13:16 הצבעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:11 ונתחדשה בשעה 13:16.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 127-129 – כלכלה ותעשייה, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? תודה רבה, עבר. הצבעה אושר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 136-138 – מדע, חדשנות, טכנולוגיה, תרבות וספורט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הופה. ומחקר, לא אמרת מחקר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ופיתוח, ותיעול. בבקשה, מי מציג? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אוריאל שם טוב, אגף תקציבים. הפנייה דנה בסעיף 19 – מדע, תרבות וספורט. אנחנו מבקשים להעביר פה 170,216 אלפי שקלים בהוצאה ו-400 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור מימוש החלטת ממשלה 4409, והתאמת תקציב לקצב ביצוע בגין הרשאות עבר. אני אפרט רגע את התוכניות המרכיבות את הפנייה. יש לנו את תוכנית 19-42-02, זו התוכנית של מינהל התרבות. כאן אנחנו מבקשים לתקצב 145,510 אלפי שקלים בהוצאה ו-400 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. זה בעצם נועד לתקצוב של תמיכה במוסדות ציבור בתחום התרבות, תוספת תקצוב לתאגידים ציבוריים, תוספת לסל תרבות עירוני, וזה בהתאם להחלטת ממשלה 4409. יש לנו את תוכנית 19-43-03, זה מינהל ספורט. כאן אנחנו מבקשים לתקצב 24,706 אלפי שקלים בהוצאה. גם זה בהתאם לאותה החלטת ממשלה, שזה הולך לתמיכה בהכנות אולימפיות, הרחבה של סל הספורט, ותוספת נוספת למה שהבאנו בפנייה הקודמת לאירועי המכביה בגין התייקרויות. יש פה יישום של הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית. מתוך סך הכספים שמועברים פה, 90,210 אלפי שקלים זה כספים שהמקור שלהם הוא כסף קואליציוני, בהתאם להחלטת ממשלה 3610, כפי שתוקנה בהחלטת ממשלה 3971, ובסופו של דבר הוקצתה. ההחלטה שמתקנת גם אותה זו החלטה 4409. הפירוט נמצא פה, של הנספח מהחלטת הממשלה. זהו. אם יש שאלות, אנחנו כאן לענות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אין שאלות. אפשר להצביע. נראה לך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הפנייה הראשונה, 202. אפשר להבין לאיזה מוסדות זה הולך? לאיזה יוצרים? לאיזה תאגידים ציבוריים? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> התאגידים זה 16 מיליון שקלים, שזה מתחלק לשלושה – מרכז שזר זה 9 מיליון שקלים. יש שם תאגיד מורשת הדרוזים, אם אני זוכר נכון, זה 2 מיליוני שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה קואליציוני? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא, סליחה, פה ספציפית זה לא קואליציוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל בחוות הדעת המשפטית היה רשום. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא כל הסכום. כ-90 מיליון מתוך הסכום, מתוך כלל הפנייה, זה כסף קואליציוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אז 145 מיליון שקלים זה לא קואליציוני. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> ה-16 מיליון שקלים של התאגידים זה לא קואליציוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תאגיד מרכז מורשת הדרוזים זה לא קואליציוני? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וכמה הוא מתוקצב? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> 2 מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא כבר קם? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> התאגיד קיים, כן. זו תוספת תקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התאגיד קיים. המרכז? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> גם המרכז מתוקצב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כבר סיימו את הבנייה? בתהליך. << אורח >> יונתן עוז: << אורח >> הוא לקראת סיום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא לקראת סיום כבר אתה יודע כמה שנים? << אורח >> יונתן עוז: << אורח >> יונתן עוז, ראש מטה מנכ״ל משרד התרבות והספורט. אכן, אתה צודק. היו תוספות, התייקרויות וכן הלאה. הוא כבר לקראת סיום, אני חושב שחתמו כבר על טופס 5, אם אני לא טועה. זה כבר כמעט שם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב, וזלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, זה גם 9 מיליון שקלים? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זלמן שזר זה 9 מיליון שקלים, כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. ב-303 אפשר לקבל פירוט לאן ה-24 מיליון שקלים הולכים? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כן. יש שם 5 מיליוני שקלים שזה לאירועי המכביה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, המכביה לא הסתיימה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> המכביה הסתיימה. הייתה לנו פנייה דומה לא לפני הרבה זמן. אני מזכיר שאירועי המכביה שהתקיימו השנה היו במקור אמורים להתקיים ב-2024, אם אני לא טועה, נדחו ל-2025 ושוב ל-2026, כל פעם בגלל אירועים ביטחוניים. כפי שהסברנו גם בפעם הקודמת, זה מייצר התייקרויות. חבר הכנסת בליאק תיקן אותי ואמר לי אז בזמנו שזה לא התייקרויות, אבל זה בעצם תקציב נוסף שהם נדרשים להוציא בגין הוצאות שהם הוציאו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ביטולים? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> ביטולים, בדיוק. שילמת לספק, ובסוף אתה נדרש לשלם לו שוב כי דחית את האירוע, אבל לא את כל הכסף אתה יכול לקבל חזרה. אז כבר כמה וכמה פעמים הם דיווחו על התייקרויות, וזו בעצם הדרך של הממשלה לסייע להם בתחום הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה גם מסייע לחברת ההפקות, כי אם הם לא מחזירים את הכסף שהם קיבלו, אז זה חלק מהפיצויים שהם אומרים שהם לא מקבלים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אם הוועדה לצורך העניין לא תאשר את הכסף, אז המפיקים הפרטיים יצטרכו לממן את זה מעצמם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בלי קשר שמפיקים וחברות הפקות הגיעו לפה במתווה הפיצויים, זה היה השיח. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כן. חוץ מזה, יש שם כסף להכנות אולימפיות, כ-4.5 מיליוני שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק 4.5 מיליון שקל? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כן, והרחבה של סל הספורט כתוספת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאן הולכים 4? << אורח >> יונתן עוז: << אורח >> זו רק תוספת, סליחה, זה לא כל ההכנות האולימפיות. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> יש תקציב שנמצא כבר במשרד התרבות והספורט להכנות אולימפיות, ופה מדובר בתוספת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאן זה? << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> זה גידול בהוצאות בעקבות המלחמה. היה גם גידול בהוצאות שהם היו צריכים להוציא, בעיקר בעניין של האבטחה והטיסות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זו הכנה, זו לא הטיסה. << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> הם טסים לתחרויות כדי שהם יוכלו לעמוד בקריטריונים להשתתף באולימפיאדה. בין השאר, יש שם עוד הרבה פרמטרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב, מה השאר? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> ועוד 15.4 מיליון שקל זו תוספת לסל הספורט, שזה תקציב רוחבי בעצם שאיתו מתקצבים את הרשויות המקומיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאיזה רשויות זה הולך? או שזו תוספת גם? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זה לכלל הרשויות, זה לא משהו ספציפי. זה נשפך לפול הכללי של כלל הרשויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. רשום פה בתיאור התוכנית שיש פיתוח הנהיגה הספורטיבית, צלילה ספורטיבית. זה תיאור כוללני? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זה כל ההוצאות של משרד התרבות והספורט על תחום הספורט, שאינו תוכנית המתקנים, אז יש פה המון דברים שהם לאו דווקא מתוקצבים בפנייה הזו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב. ה-90 מיליון שקלים קואליציוני, אפשר פירוט של זה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כן. יש לך את הפירוט בנספח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, רשום מינהל התרבות. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא, למטה, יש לך ממש לפי סכומים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה למטה? באיזה עמוד? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אצלי זה עמוד שני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 3.8 למכוני מחקר תורניים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> נכון. 3.88 למכוני מחקר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה מכונים? הטבלה כבר מוכנה, רק ללחוץ על 'שלח'. << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> הטבלה כבר שמורה על שולחן העבודה, אני מיד אשלח אותה לוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני חזק במכוני מחקר התורניים. << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> אתה יודע בעל פה איזה מוסדות, לא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. כמה מכוני מחקר תורניים יש במדינת ישראל תחת משרד הספורט? << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> אני כבר מסתכלת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל בשביל מה יש משרד מדע? בשביל מה יש השכלה גבוהה? מחקר? לא יודע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> באמת אתה לא יודע? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני באמת לא יודע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלה טובה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שאלה טובה, בדיוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סיימנו את כל ההעברות, אחי. בדרך אליי מכוני המחקר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות נוספות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה, אתה... << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, היא שולחת לך אבל. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בפעם הקודמת גם גילית לי איזה עמותות זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> איפה הן? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני דואג למכוני המחקר התורניים שלכם. לא, זה שלי בטח. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> של מדינת ישראל, מה זה שלי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מדינת ישראל, אתה זו המדינה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> האמת היא שלא, האמת היא שאתה זו המדינה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני זו המדינה? מזמן לא היית אני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רואה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את מה אתה רואה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה זו המדינה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני זו המדינה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרב גפני, אנחנו רוצים להתקדם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה עוקב אחרי הטיקטוק שלו? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מכוני המחקר הם לא שלי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אגב, קדמה זה בניגוד מוחלט לאידיאולוגיה של גפני. אתה לא בעד קדמה. אגב, היום ראית שהמציאו את הזה על המעלית? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה הזה על המעלית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המציאו פטנט, מעין פלאח כזה. אתה יודע מה זה פלאח? שאתה שם על המעלית, הוא לוחץ במקומך על הקומה. עם הכשר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה הופך מעלית רגילה למעלית שבת, כאילו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עד לאן תגיעו? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה לא אנחנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אתם לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה הבעיה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> פלאח זה אני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה הפלאח ואני הפַלָּאח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגיד אנחנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לגבי השאלה על מוסדות המחקר התורניים, יש 72 בקשות של מוסדות מחקר תורניים שאושרו במסגרת השנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה? 72? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> כן, 72. << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> מהתקציב המקורי אושרו בינתיים על מה שיש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בינתיים. יש עוד בקשות? << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> לא, זה אותן בקשות, יוגדלו בעקבות מה שהוא התכוון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה התקציב של מכוני מחקר תורניים? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני רק אחדד, ה-72 זה 72 בקשות. יכול להיות שיש מכונים שיש להם יותר מבקשה אחת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה מכונים יש? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה מכונים אושרו במסגרת התנאים המאוד נוקשים, להיכלל כמחקר תורני? << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> אושרו 72 בקשות, אני יכולה לבדוק אם יש גופים שהגישו כמה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סך הכול כמה מתקציבים את זה במשרד הספורט? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> עוד שנייה אני אגיד לך. התוספת כרגע היא 3.88. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה טוטאל הסעיף? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה מכוני מחקר סך הכול יש אצלכם שהם לא תורניים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה אצלכם? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה, לי יש? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רשום פה ינון אזולאי? מה אתה רוצה ממני? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי את זה לציבור הכללי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתה קופץ? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מהציבור הכללי, אני שואל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, שאלות נוספות יש? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה כל פעם אומר את זה ואני באמצע שאלות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, הם יענו לך וייתנו לך את החומר, אבל בינתיים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה פוגע בניהול הדיון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, כן, שאלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה שאני אמשיך לשאול אותה בעודה בודקת לי את הסעיף? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אם יש דברים אחרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אין לי בעיה. של מי הסעיף הקואליציוני? היא יודעת, אתה לא. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> שוב, אני לא יודע. << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> מחקר תורני, ככל ותאושר הפנייה, יעמוד על 21,293 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עלייה, יפה. היה לכם 18 מיליון. ברוך השם. 17 וחצי, הייתי באזור. << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> זה כל שנה בבסיס. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא מצחיק, ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מצחיק, זה אם יאושר בלי נדר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מה שמצחיק אותו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, למה לא שאלת כל הזמן על הסכם קואליציוני שהיה בסעיפים אחרים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כל פעם אני שואל. מה, אתה חדש פה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הוא שואל כשהיית בקואליציה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם נהנים מהדיון, אני רואה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 21 מיליון שקלים סך הכול, כולל הקואליציוני? אוקיי. העברת לי את הרשימה? יש שם מכוני מחקר שמעודדים סרבנות? שואל באמת עכשיו. << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> אני לא מכירה את הגופים, אני לא חברת ועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, בסדר. אני רק שואל אם הבדיקה נעשית, כי בניגוד נגיד לצחוקים שיש, זה לעבור על החוק. רק אומר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סמוך עליהם שהם לא עוברים על החוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא אסמוך. << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> יש לנו לשכה משפטית אחת הטובות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש פה יועצת משפטית? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מטיל דופי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חלילה, אני שואל. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא, היועץ המשפטי של המשרד לא נמצא כאן, אבל הוא כמובן עובר על כל הקצאה שהמשרד מבצע לגוף כזה או אחר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. איך הוא בודק את זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נאור, זו לא שאלה שרלוונטית. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> באותו אופן שהוא בודק כל הקצאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ב-CT או ב-MRI, מה זה איך הוא בודק את זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זו לא שאלה שרלוונטית לפנייה, איך בודקים. יש נוהל של משרד המשפטים ושל הייעוץ המשפטי של המשרד. אם אתה מאוד מתעניין, אתה יכול להוריד אותו באינטרנט. בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> להוריד אותו במה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השאלות הבאות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה להוריד אותו באינטרנט? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנוהל מפורסם, הוא פומבי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה נוהל מפורסם, תגיד? של הבדיקה של משרד המשפטים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, לפחות אמור להיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, ממש. בעלון בית הכנסת הקרוב לביתי אולי זה מפורסם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תמיד פועלים בשקיפות ולפי נהלים אטומים ובדוקים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ממש. כן, כן. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זו תמיכה לפי 3א. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני בבית כנסת של הספרדים, אתה מוזמן להגיע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא עוסק באפליית נערות ספרדיות, פחות בבית כנסת של ספרדים. << אורח >> יונתן עוז: << אורח >> רק אני אציין שכל התמיכה במכוני מחקר תורניים היא במסגרת מבחן תמיכה שוויוני שעבר את משרד המשפטים אחורה וקדימה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אחורה וקדימה זה ביטוי תורני? << אורח >> יונתן עוז: << אורח >> מלפני ומלפנים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני לא סמכות תורנית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא? בסדר גמור. פעילות מוסדות 21 מיליון שקלים טוטאל, בסדר, של מכוני מחקר תחת משרד הספורט, זה נהדר. בפעילות מוסדות ציבור בתחומי התרבות, 26 מיליון שקלים. איזו פעילות, איזה תחומים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואיזו תרבות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואיזו תרבות, כמובן, כי אתה תכף תגלה שזו תרבות חרדית. << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> זה הולך לתחומים של מוזיקה, מוזיאונים, פסטיבלים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מוזיקה חסידית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזו מוזיקה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרב גפני, בוא תחליף אותי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, שאלתי. << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> יש מגוון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אתה קשור לחסידים גם? מוזיקה של הכינורות על הדנובה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עם איזה צעיף הולכים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שמח שאתה עוקב. מוזיקה? מה, זה הולך לגלגל"צ? מה? לאקו"ם? אגב, אני ממליץ לכם מאוד לראות את הדוקו בכאן 11 של עסק שחור. תשמע, סדרה, אני יודע שזה שחור, אל תפסול ישר על הסף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, סלומון לא פה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל סדרה מדהימה, באמת. אתה תאהב גם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה הרכב שנקרא עסק שחור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זהב שחור. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> עם כל הכבוד, שחור זה אני, לא אתה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא שחור, אנחנו שחומים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, יש תשובות? בבקשה. << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> התכוונתי להקריא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, סליחה, אני הפרעתי בדיון על מהות. << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> זה יותר חשוב. פסטיבלים, תרבות ערבית ודרוזית, תרבות בנגב, בתי ספר לאומנות, תקנת ירושלים וארכיונים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר רק פילוח של הכסף? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שלא יתגלגל פתאום איזה משהו חסידי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני בעד חסידי. אני חסיד גדול של חסידים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נאור, אתה מפריע. הרב גפני, עזוב אותו, תן לו להתמקד בפנייה, יש לו שאלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה גם ממהר היום? לא הבנתי. תגיד, מה, סדר היום זה סודי? כי יש ועדה משותפת חסויה לסדר יום. תגידו לנו איזה פניות, שעות הסיום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מקבל את כל הפניות. יש לך פה רשימה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שעת סיום – כשנסיים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לשאלתך, יש פה תקציב של כמיליון שקלים לתיאטרון, תיאטראות. יש פה כ-10 מיליון שקלים למוזיקה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזו מוזיקה? כאילו, מה זו המוזיקה? לאן זה הולך? << אורח >> רבקה ברנשטיין: << אורח >> להגיד לך את התחומים שיש בתוך המוזיקה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה הולך לתאגיד? לחברה? לעמותה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זו תמיכה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תמיכות שמוזיקאים מגישים? << אורח >> יונתן עוז: << אורח >> גם בתזמורות, מה שנקרא גופים כליים, יש מבחנים של קבוצות מוזיקה וכן הלאה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> יש עוד סדר גודל של 2 מיליוני שקלים למוזיאונים ואומנות פלסטית. גם עוד 2 מיליוני שקלים לפסטיבלים לתרבות ואומנות. הכול זה בסדרי גודל, כן? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אין בעיה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> 4 מיליון שקלים לתרבות ערבית ודרוזית, כמיליון שקלים לתרבות בנגב. סדר גודל של 700 אלף לבתי ספר לאומנות. 4 מיליון זה מענק ירושלים לתרבות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה כסף אתם עושים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> וארכיונים, גם, 2 מיליון שקלים פחות או יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ותרבות יהודית מפריע להם, יא אללה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה יש לך אתה עם התרבות היהודית כל היום? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אלה השימושים, מה ששאלת לגביהם, חבר הכנסת שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. מסכנים, באמת אין תרבות יהודית במדינה. אין זהות יהודית במדינה. אין שום סממן יהודי במרחב הציבורי במדינת ישראל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, שאלות נוספות? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תשאל אותו אם יש לו שאלה נוספת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התייעצות סיעתית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין להם שאלות? אני סיימתי את השאלות שלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין להם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לי לדברים הבאים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התייעצות סיעתית. אנחנו ב-13:40 מצביעים. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:35 ונתחדשה בשעה 13:40.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 136-138 – מדע, חדשנות, טכנולוגיה, תרבות וספורט. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? תודה רבה, עבר. הצבעה אושר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבקש דיון מחדש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קיבלת. 107 – חקלאות. בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גפני, אתה יכול לדאוג שיהיה דיון? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אוראל פיין, אגף תקציבים, משרד האוצר. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 33 – משרד החקלאות וביטחון המזון. הפניית תקציבית נועדה לתקצוב סך של 40,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב בתקציב משרד החקלאות וביטחון המזון, על פי הפירוט הבא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תגיד, זה יהודי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שנייה, נאור. הוא מקריא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני אומר לך, יש לנו פה אירוע... יש לנו שאלה הלכתית, האם זה יהודי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבין, אבל אתה רוצה רגע שהוא יעצור? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אני לא רוצה שהוא יעצור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז למה אתה שואל אותי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לשם הנימוס. תיתן לו בבקשה להקריא. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> להתחיל מההתחלה, היו"ר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מההתחלה, כן. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> הבקשה דנה בסעיף 33 – משרד החקלאות וביטחון המזון. עיקרי הפנייה: הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 40,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב בתקציב משרד החקלאות וביטחון המזון, על פי הפירוט הבא. עיקרי הפנייה בחלוקה לתוכניות מובאים להלן: תוכנית מס' 33-06-02 – תמיכות ומחקרים בחקלאות – תקצוב סך של 40,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. קצת על התוכנית, התוכנית כוללת את התמיכות בחקלאות, מענקי מחקר ופיתוח למחקרים בתחום החקלאות, וגם תמיכה לרשויות ניקוז וקרקע. מטרת השינוי התקציבי היא לתקצב 40,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור מענקי תמיכות בענפים השונים, כאשר הפרויקטים שלשמם מוקצה הכסף זה מענק לקרן בארד, שהיא קרן ישראלית-אמריקאית שעושה ומשקיעה במחקר שהוא בין המחקר הבסיסי לאפליקטיבי בעולמות החקלאות, מחקרים שאמורים להתקיים במינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני. שירות לאומי בחקלאות, פרויקטים של שירות ובנות שירות לאומי בענף החקלאות. עיבוי של החלטת ממשלת צעירים לחקלאות, ולמעשה דחיפה ועידוד של צעירים להיכנס לענף החקלאות על ידי השקעות ופרויקטים שונים. הגדלה של חיסוני הכלבת, יש כרגע התפרצות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זו התפרצות? מטורפת. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> זה נקרא התפרצות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, זו התפרצות מטורפת, זה סקייל אחד יותר. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> סקייל אחד, אוקיי. התפרצות מטורפת של מחלת הכלבת שהגיעה גם עד גוש דן, וגם מענקים לטובת פרויקטים לשימור קרקע וניקוז ברשויות הניקוז. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמה כסף הולך למכון וולקני? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> כרגע זה עוד לא נסגר באופן סופי, כמה מתוך ה-40 יוקצו למכון וולקני. גם התעדכנתי לפני שנכנסתי לדיון, כרגע עוד יש התלבטות במשרד החקלאות האם להקצות את הכסף שמיועד לוולקני למדענית הראשית, שהיא תקצה את הכסף הזה באופן תחרותי, או לתקצב ישירות את חוקרי וולקני באופן ישיר. יש עדיין שיח במשרד לטובת הדבר הזה. אנחנו באגף התקציבים אדישים להחלטה של משרד החקלאות בנושא הזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מכון וולקני עמד בפני פשיטת רגל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפני סגירה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> זה לא נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא כן עמד. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> זה לא נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא כן. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> זה לא נכון. אפשר להתחיל את הדיון על זה, אבל אי אפשר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר לך שזה נכון. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני אומר שזה לא נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל זה לא היה בתקופה שאתה היית במשרד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מילא אתה יכול לדבר אליי ככה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> זה היה בתקופה שאני הייתי במשרד, וזה לא נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אליי אתה יכול לדבר ככה, לגפני אני מציע לך, אל תדבר אליו ככה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> זה לא נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה לא נכון? אתה היית ב-1977? אל תגיד זה לא נכון. הוא מדבר על 1977. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה היית? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא, אבל אני מאמין לגפני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המכון הוולקני היה בקיצוץ של 30%-40%. הם באו לפה, הציגו פה, היו פה דיונים. אל תהיה עכשיו זה... זה לא בסדר מה שאתה עושה, אבל זה הפינג פונג הקבוע. אומנם אני משחק פינג פונג, גפני הוא... << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מאיפה אתה יודע? אתה אמרת שאתם כנראה תעמדו מהצד ואתם לא מתערבים בזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בגלל זה הוא עשה על זה דיון. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> שנייה, אתה מדבר כרגע על התקציב הזה של מכון וולקני? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני הייתי שם. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> בשני משפטים, אם זה באמת מעניין את חברי הכנסת, אפשר להרחיב בנושא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה? זה רלוונטי כרגע לפנייה הסיפור של מכון וולקני? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה הולך לוולקני? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> כרגע אמרתי, הסכום הסופי עוד לא נסגר, למיטב הבנתי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הם עוד לא החליטו אם הם נותנים את זה בכלל לוולקני. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> בכל מקרה, הכסף הזה מיועד לפעילות מחקרית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל למה, ממתי המדענית הראשית היא זו שתקבע אם היא ילך או לא ילך? אין פררוגטיבה של המשרד? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> הפררוגטיבה של המשרד זה לתקצב את המדענית הראשית שמפרסמת קולות קוראים שחוקרים בכל מוסדות המחקר הישראלי, מגישים הצעות מחקר, ואנחנו לוקחים את המחקרים הטובים ביותר שמוסדות המחקר בישראל יודעים להציע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תסביר לי שנייה, מה שהיה פעם הולך ישירות לוולקני, עכשיו פתחתם את זה לשאר? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> שוב, הטעות חוזרת על עצמה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה בממשלת ישראל, להגיד טעות חוזרת על עצמה ולפתוח לי פה מה שנקרא להרמה... אתה גם במשרד האוצר, יש לי הרבה טעויות שאתם עושים שחוזרות על עצמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוראל, בוא נשתדל - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא להרים לנאור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> להשתדל לדבר על הפנייה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> על מה היו"ר רוצה שארחיב? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אין מה לדבר. צריך לבקש מהם שברגע שתהיה החלטה, שיגידו אותה לוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. So noted. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> יושב פה נציג משרד החקלאות, אולי הוא יכול להגיד מה החלטת השר בנושא הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כשתהיה באופוזיציה בקרוב, אנחנו נגיד לך, אין מה לדבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, יש פה נציג משרד החקלאות? בבקשה, מה התשובה? << אורח >> אריאל שחם: << אורח >> אריאל שחם, מנהל תחום בכיר תקציבים במשרד החקלאות. לגבי המחקרים שמגיעים למכון וולקני, הם עוברים דרך המדענית במנגנון של שיפוט והערכה. אין תקציב שהולך ישירות למחקר במכון וולקני ישירות לתקציב וולקני, אבל המנגנון הוא בעצם על ידי שיפוט של המדענית. יש מומחים לתחום שבוחנים כל מחקר לגופו, וככה מתקצבים את המחקרים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מי אומר את זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נציג משרד החקלאות, הרב גפני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני יכול לשאול? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בקצרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה היחיד שמסוגל להגיד לו דבר כזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא היה אף פעם שתקצבתם את מכון וולקני במישרין, לא דרך המדענית? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> יכול להיות שבעבר. בשנים האחרונות, ככה זה עובד. << אורח >> אריאל שחם: << אורח >> רק הפעילות המחקרית, חבר הכנסת גפני. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> שכר החוקרים ותשתיות המכון מתוקצבות מתקציב המדינה, בבסיס התקציב. << אורח >> אריאל שחם: << אורח >> אנחנו מדברים רק על מחקר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היה לא פייר כלפי וולקני, וזה היה המצב בעבר. יכול להיות שבשנים האחרונות זה השתנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בעזרת השם. כן, בבקשה, שאלות נוספות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה עושים עם הכלבת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש התפרצות גדולה מאוד של מחלת הכלבת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, אוראל. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> מה השאלה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אתם עושים? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> מה אנחנו עושים, אגף התקציבים? מתקצבים. יש לך 40 מיליון שקל שחלק מזה הולכים להגברת חיסוני הכלבת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> למיטב הבנתי זה 5 מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 5 מתוך ה-40? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> למיטב הבנתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וה-40 אחרים, מה הפירוט? מה שציינת? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> שוב, ההקצאה של 40 מיליון השקלים האלה למעשה תיקבע על ידי שר החקלאות ולא על ידי אגף התקציבים. זה ההסכמות שהגענו עם שר החקלאות בנושא הזה. למיטב הבנתי 12 מיליון שקלים צפויים ללכת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש פה מישהו מהמשרד, אתה רוצה לתת לו? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני חס וחלילה לא רוצה לשבש את עבודת הוועדה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> גם אני לא. << אורח >> אריאל שחם: << אורח >> זו גם הערכה, כי עדיין עוד לא נקבעו הביקושים בקולות קוראים השונים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, 40 מיליון שקלים האוצר נתן להתמודדות עם התפרצות מחלת הכלבת? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא, 40 מיליון שקלים נתנו לשר החקלאות למגוון של שימושים, כאשר ברמת המלש"ח ואיך שר החקלאות יפלח את ה-40 מיליון שקל האלה לצרכים השונים, ייקבע על ידי סדר עדיפויות שהוא יקבע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סתם תן לי עדכון, כי אני חדש פה. פשוט אני לא זוכר פנייה שמשרד האוצר בא ואמר, אני נותן לגפני או לשר שלו, סתם אני אומר, 50 מיליון שקלים, תעשה איתם מה שאתה רוצה בגדול. כאילו, בפנייה תקציבית. אתה מכיר? באמצע העברה תקציבית, קח 40, תעשה מה שאתה רוצה. סתם, לארג'יות, אתה 400. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, זהו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו ההתחלה של השאלה, כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי, נו, קדימה. << אורח >> אריאל שחם: << אורח >> בגלל שאמרנו שעדיין אין את הביקושים, אז כמו שאמרנו, התמיכה בכלבת בסביבות 4 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז למה אתם מקצים אם אין ביקושים? << אורח >> אריאל שחם: << אורח >> לא, הצורך הוא הרבה יותר גבוה. אנחנו במגבלת תקציב, אז זה מה שצפוי להגיע בהסכמות עם האוצר, כ-4 מיליון לכלבת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, 4 מיליון לכלבת למה? לחיסונים? << אורח >> אריאל שחם: << אורח >> הנוהל שיתפרסם להערות ציבור זה בעצם מתן תמיכה לרשויות, כאילו, לתוספת כוח אדם של וטרינר, פקח, רכב וחיסוני דחף של כלבת, וזה כדי להשתלט על ההתפרצות. זה מעבר לשגרה של טיפול בכלבת ברמה הארצית באזורים סמוכי גבול, של חיסונים אוראליים לחיות בר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בהרג חיות בר. << אורח >> אריאל שחם: << אורח >> ותרכיבים אוראליים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ירי בחיות בר. << אורח >> אריאל שחם: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא? לא יורים? << אורח >> אריאל שחם: << אורח >> זה לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא מהכסף הזה. מכסף אחר אתם יורים בחיות בר. << אורח >> אריאל שחם: << אורח >> לא, אין לנו נשק שיורה בחיות בר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אין? אני ראיתי איך אתם, במוצקין זה היה? << אורח >> אריאל שחם: << אורח >> יכול להיות שיש ציידים שקיבלו היתר מהרשויות. אני לא מכיר את זה עד הסוף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התמודדות נהדרת. << אורח >> אריאל שחם: << אורח >> זה מעבר לפעילות השגרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, 4 מלש"ח כלבת. << אורח >> אריאל שחם: << אורח >> יש את השירות הלאומי וצעירים בחקלאות, גם בסביבות ה-5-6 מיליון שקלים. זה גם עניין של ביקושים. שימור קרקע בסביבות ה-15 מיליון, והשאר חקלאי, שזו תמיכה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה שימור קרקע? << אורח >> אריאל שחם: << אורח >> הטיפול ברשויות ניקוז, במניעת סחף, שימור קרקעות בחקלאות. לעודד את שימור הקרקע לדורות הבאים. והשאר למחקר חקלאי, שזה כמובן בחסר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז זה 15 מיליון שקלים נוספים למחקר, שזה ייקבע על ידי המדענית הראשית. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא, אמרנו שכרגע, למיטב הבנתי, זה עוד לא הוכרע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הוכרע מי יקבע. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא הוכרע האם הכספים האלה יוקצו למדענית הראשית והיא תחלק את הכספים באופן תחרותי, או שמא זה יתוקצב ישירות למכון וולקני, שהמחקרים יתבצעו במכון עצמו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תגיד, כשזה ייקבע, זה רק בסמכותו של השר? זה לא יגיע לאיזה ועדה או משהו בכנסת? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני מאמין שזה המצב הרצוי, ששר החקלאות ינהל את מדיניות המחקר החקלאי במדינת ישראל. אז כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. כמה תמיכה יש לרשויות הניקוז? אתה מדבר על ניקוז מבחינת רק המשק, כאילו סחף וכזה, לא ביוב. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אגף ניקוז וקרקע במשרד החקלאות הוא למעשה, אם אתה רוצה לבצע את ההבחנה המקצועית, הוא דואג למה שנמצא מחוץ לגבולות העיר, בסדר? שאמור למנוע את הסחף שאמור להיכנס לעיר. ובתוך הערים עצמן, זה כמובן על אחריות הרשויות המקומיות. כמובן הדברים שזורים האחד בשני, אם אגף ניקוז וקרקע לא עושה את עבודתו נאמנה, הרשויות המקומיות נאלצות להתמודד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש עוד הרבה דברים בנוגע להשעיית מים במרחבים הציבוריים, נכון? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> זה לא בתחום המומחיות שלי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני בטוח שזה בתחום המומחיות שלך, אבל אולי אפשר לבקש מהמכון הוולקני לעשות חקר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד משהו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. ולדי? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התייעצות סיעתית. 13:57, ואחר כך אנחנו נצא לצהריים. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:52 ונתחדשה בשעה 13:57.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 107 – משרד החקלאות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? תודה רבה, עבר. הצבעה אושר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נרשם. אנחנו יוצאים להפסקה, נחזור ב-14:30. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:57 ונתחדשה בשעה 14:30.) << הפסקה >> (היו"ר ינון אזולאי, 14:30) << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חזרנו. 124-125. צהריים טובים לכולם, אני מקווה שאכלתם, שלא תהיו רעבים ועצבניים. תודה רבה. בבקשה, מי מציג? << אורח >> צח בסול: << אורח >> צהריים טובים. צח בסול, אגף תקציבים, משרד האוצר. הפנייה בסעיף 19 – מדע, תרבות וספורט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גפני, ראית את הסרטון שערוץ הכנסת עשה לי ולך? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> על מה? על הפלאח ופַלָּאח? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. עשו לקט. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה טוב או רע? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה טוב. כאילו, אני לא יודע אם זה טוב לך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתם צריכים את זה בשביל שערוץ הכנסת יאזין לכם? או שלא אכפת לכם? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז בוא שב פה ליד גפני, דבר איתו על זה. בבקשה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> הפנייה נועדה לתקצב סכום של 78,653 אלפי שקלים לסעיף 19. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה מספר פנייה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> 124-125. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אוי ואבוי לחיים שלך אם זה לא טוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה איום בשידור. תמשיך, אנחנו פה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> הפנייה מתקצבת בתוכנית 19-40-01, 78,653 אלפי שקלים שנועדו על מנת לשמור את היקף הפעילות של קרן מי"ה, על מנת לסייע לתמיכה במו"פים ולפעילויות השוטפות במשרד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זו קרן מי"ה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> קרן מי"ה היא קרן שמפעיל משרד המדע, ועושה מחקר יישומי הנדסי, זה ראשי תיבות. בפועל היא נותנת מענקי מחקר לחוקרים בתחומים יישומיים, כלומר כאלה שהתרגום של אותו תוצר מחקר מגיע באמת לתעשייה או לאיזושהי אפליקציה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם התקציב של הקרן קוצץ בשנים האחרונות? << אורח >> צח בסול: << אורח >> כן, התקציב של הקרן מקוצץ בהתאם להחלטות הממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> בשיעורים שחלו, אנחנו רואים שבשנים האחרונות היו קיצוצים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בשיעורים שחלו, בסדר, ברור. אפשר לדעת את בסיס התקציב, כמה זה קוצץ? << אורח >> צח בסול: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ותראה איזה קטע זה שיש פה גם מחקר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ולא מכון מחקר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, זו אנקדוטה. זו לא שאלה אפילו. מה בסיס התקציב היה ב-2026? סבבה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תגיד לי, אתה משוגע? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא הוא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה באמת לא אני. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> סתם שתדע, הרב גפני, אתה יודע כמה מוכנים לשלם על כזה סרטון? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. מזל שערוץ הכנסת לא לוקח על זה כסף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אגב, משלם אבל רק בכספים קואליציוניים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איך סמוטריץ' נכנס לפה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שאלת אותו שאלה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, מה יש לך? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה, הוא רוצה לענות לך. << אורח >> משה איצקוביץ': << אורח >> הקיצוץ בקרן הוא קיצוץ של 10 מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שהיה מ-2025 ל-2026? אז 10 מיליון שקלים, וכמה בסיס התקציב היה ב-2026? << אורח >> משה איצקוביץ': << אורח >> 90. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא בסדר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> This is not בסדר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שואלים אותך מה תהיה כשתהיה גדול? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה אומר אני אהיה גפני, אבל בלי כיפה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה גפני שווה בלי כיפה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> או-או. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אווו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו אתה מגיע לשאלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה פרק ב' של הסדרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לעולם לא תדע את הפוטנציאל שלך, אם היית רק... << אורח >> צח בסול: << אורח >> חבר הכנסת שירי, בסיס התקציב של קרן מי"ה עמד ב-2026 על 65 מיליון שקל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ועכשיו מוסיפים לו כמה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> ועכשיו מוסיפים לו 20 מיליון שקל במסגרת הפנייה הזאת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איפה זה היה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה מהדברים? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הסרטון הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה בערוץ הכנסת. אני לא קשור לזה, נשבע לך. תסגרי לו שנייה את הפינה, ערוץ הכנסת. יש לו תלונות לעריכה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נאור, עוד שאלות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 78.6 מיליון שקלים מתחלקים שווה בשווה בהשתתפות במחקר, בתוכניות מדע ותפעול קרן מחקרים? << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא. יש כאן כמה רכיבים. הרכיב היותר משמעותי הולך באמת למחקרים ומלגות, כמו שציינו. בנוסף, יש כאן תמיכה בתקציבי המזומן של תוכנית החלל, שזו תוכנית, משרד המדע הוא זה שמפעיל את סוכנות החלל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. << אורח >> צח בסול: << אורח >> וכאן במסגרת הפנייה יש 14 מיליון שקל שמיועדים לדבר הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, 14 מיליון שקל לסוכנות החלל? << אורח >> צח בסול: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל כל תקציב סוכנות החלל זה 14 מיליון שקל. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני רגע מבדיל בין תקציב המזומן שמשמש לתפעול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היה לנו דיון לפני כמה חודשים על זה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני לא יודע לומר את המספר המדויק של המזומן שמשמש לתפעול הסוכנות. בסדר, מה שאנחנו מדברים כאן זה על מזומן שהוא נדרש בגין הרשאות עבר. כלומר, בגין פעולות שסוכנות החלל כבר ביצעה, ובעקבות שינוי של אבני הדרך לביצוע אנחנו מתקצבים את תוספת המזומן הזאת על מנת שהמשרד יוכל לעמוד בקצבי הביצוע. בנוסף, יש כאן תקצוב שנוגע לתוכניות פיתוח של המו״פים האזוריים, נושא שגם נדון בוועדת הכנסת, בסך של 5 מיליון שקל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 5 מיליון שקלים למו״פ? << אורח >> צח בסול: << אורח >> למו"פים האזוריים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מו״פ אזורי זה מה? << אורח >> משה איצקוביץ': << אורח >> משה איצקוביץ', משרד המדע. יש מרכזי מחקר ופיתוח שנתמכים. (היו"ר חנוך דב מלביצקי) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ההפסקה הייתה מספיק זמן, נאור? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לך הייתה הארכת זמן, לי אין את הפריבילגיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היית מבקש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> והיית דוחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה ביקשתי ממך ודחית? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אף פעם. הארכה בזמן, דחיתי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אה, אוקיי. בסדר. << אורח >> משה איצקוביץ': << אורח >> מרכזי מחקר ופיתוח אזוריים, בעיקר בפריפריה, שנתמכים על ידי המשרד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כבר לקחנו את זה פשוט למשרד לשיתוף פעולה אזורי, ואז אמרנו חבל, יש משרד, בוא ניתן לו, אבל תודה. אין לי עוד שאלות, ואם ולדי ירצה, אני אשמח להתייעצות סיעתית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 14:44 הצבעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:39 ונתחדשה בשעה 14:44.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 124-125 – משרד המדע, חדשנות, טכנולוגיה, תרבות וספורט. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? עבר, תודה. הצבעה אושר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבקש דיון מחדש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> So noted. אנחנו ב-168-169 – המשטרה ושירות בתי הסוהר. בבקשה, מי מציג? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> יהונתן בובליל, מאגף תקציבים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יהונתן, למה לא הבאתם לי את התשובות מהפעם הקודמת? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> לדעתי החזרתי לך את כל התשובות שהיו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה לא נמסר? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרשימה של המקומות של השיטור העירוני, אתם זוכרים? זוכר ששאלתי? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> לדעתי זו הייתה בקשה מהמשטרה, או מהמשרד. זה לא היה השלמות מהאוצר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, מה לא נמסר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הרשימה של המקומות שנפתח שיטור עירוני ב-2026. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם יכולים לדאוג לזה מיד? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> 2026 עדיין לא נפתח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ו-2025 יש? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני יכול להשיג. ב-2026 עדיין לא נפתח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לא? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> עדיין לא נפתח, עוד לא יודע מה הסיבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עוד שנייה 2027, חבל. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אני לא יודע לענות למה לא נפתח, אולי משה יכול לענות, מהמשרד לבל"מ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על שיטור עירוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התבקשו למסור לחבר הכנסת שירי רשימה של מקומות שבהם נפתח שיטור עירוני ב-2026. אמר הקצין שזה לא נפתח. לא נפתח כלום ב-2026. שאלו אותו למה, הוא אמר שהוא לא יודע. << אורח >> משה בכר: << אורח >> משה בכר, סמנכ"ל את"ב במשרד לביטחון לאומי. כמובן שקודם כל זה יפורסם לציבור. זה גם מצריך פרסום מוקדם כי זה בתזכירים, כי מדובר בחקיקת משנה. זה יפורסם, אנחנו בתיאומים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם יודעים איפה הולך להיפתח? << אורח >> משה בכר: << אורח >> יש לנו את התכנון. אנחנו מול משרד המשפטים מטפלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת שאין עוד רשימה סופית של מה צפוי אפילו להיפתח? << אורח >> משה בכר: << אורח >> אני לא חושב שאפשר... כאילו, זה יפורסם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד משהו, חבר הכנסת שירי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. אתם שלחתם מכתבים לרשויות המקומיות שעתידות לקלוט את המערך, ואז נשלח בחודש האחרון לאותן רשויות, שהשנה זה כבר לא יקרה עקב פיזור הכנסת כי טרם התפרסם הצו לצירוף הרשויות. עכשיו, בהליך החקיקה, שהייתי מעורב בו ממש, אין שום התניה לפרסום צו. לא ברור לי למה זה קשור בכנסת. אין שום צו בכנסת שצריך לאשר. למה ראשי רשויות פנו אליי ואמרו – "לצערי לא יהיה מערך, נצטרך לחכות לממשלה הבאה עקב אי פרסום צו לצירוף רשויות מסוימות טרם פיזור הכנסת"? ציטוט. << אורח >> משה בכר: << אורח >> קודם כל, אני לא יודע מאיפה אתה מצטט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לתת לך את הרשויות. << אורח >> משה בכר: << אורח >> שוב אני אומר, זה כן משהו שהוא צריך לעבור - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עבר בט"פ ונתנו סמכויות לראש הממשלה, בגלל שאז היה עיכוב. << אורח >> משה בכר: << אורח >> אז יש הליכים משפטיים שצריך לעבור, אני מקווה שנצלח אותם. אני לא חושב שאנחנו לא נצליח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך שנייה, אני פשוט ממש על זה. אין הליך משפטי שעכשיו מונע את זה. ההגבלה היחידה הייתה אישור של משרד הפנים ואישור של משרד הבל"מ, וכמובן הסכמת הרשות. << אורח >> משה בכר: << אורח >> כן, אבל יש פרוצדורה משפטית שצריך לעבור. צריך לפרסם את זה לציבור. קודם כל, הכול צריך להיות מתואם גם כמובן עם משרד המשפטים. אתה יודע, יש פרוצדורות שצריך לעבור אותן. אני חושב שאנחנו נצליח לעשות אותן. אגב, לא הכול. יכול להיות שלא כולן, כאילו, זה תלוי מאוד גם בסיי של משרד המשפטים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אני אסתפק בתשובה לכמה נפתח ב-2026. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 2025. ב-2026 לא נפתח. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> 2026 לא נפתח עדיין, 2025 אני תכף אקבל את הרשימה, אני אגיד לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם תקצבתם את זה באיזה 200 מיליון שקלים. אתם מודעים לזה שהיה תקצוב של זה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> ל-2026? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יש תקצוב ויש שיאים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז כל הכסף סתם. האוצר סתם ייהנה ממנו. לא סתם, אבל חבל. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אנחנו לא נחזיר כסף, מקסימום אנחנו עושים רכש. הרי זה די גנרי מבחינת הציוד שהם צריכים, אנחנו קונים ואז מקצים את זה למקום שנפתח. זו לא בעיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא פותחים שיטור עירוני, ובגלל שזה בקניות, הם מיישמים על מה שהם רוצים במקום שיהיה שיטור עירוני. ואין שום הגבלה של משרד המשפטים. אני על הוואן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, מי מציג את הפנייה? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> יהונתן בובליל, מאגף תקציבים. פנייה מספר 168-169. מדובר על כ-16,296 אלפי שקלים שנכנסים לסעיף 52, זה סעיף הפיתוח של המשטרה ושירות בתי הסוהר. אני אפרט אותם לפי התוכניות הבאות. תוכנית 52-40-01 – שירות בתי הסוהר – 23,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. סליחה, אני דילגתי על ההרשאה להתחייב כשנכנסים לסעיף, כ-23,000 בהרשאה להתחייב. בתוכנית 52-40-01 – שירות בתי הסוהר (פיתוח) – 23,000 שקלים בהרשאה להתחייב בעבור פרויקטי בינוי והרחבת אגפים בבתי הסוהר. ותוכנית 52-50-01 – משטרת ישראל (פיתוח) – 44,112 אלפי שקלים בהוצאה. מדובר על תקצוב של פרויקטי טכנולוגיה בארגון. זהו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש משהו מזה שהולך להקמת התשתית לתנינים בשב״ס? אני פעם צחקתי על זה, היום זו שאלה רצינית. << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> ככל הידוע לי לא, לא מגיע לזה. אבל יש פה נציג משירות בתי הסוהר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש בקשה? יש איזו פנייה תקציבית שעתידה להגיע בשב"ס? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> אני לא קיבלתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אישור וטרינרי? משהו? << אורח >> ליאור נוריאל: << אורח >> ליאור נוריאל, רמ״ח תקציבים, שב״ס. בפנייה הזאת אין שום דבר שקשור לפרויקטים שהזכרת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ויש פרויקט? אתם מקדמים את הפרויקט הזה? << אורח >> ליאור נוריאל: << אורח >> מבחינת עבודות, בקציעות-סהרונים יש עבודות בינוי של 26 אגפים שאמורים להיפתח בהדרגה במהלך השנה, בשנה הבאה. אני לא מכיר עבודות ספציפיות לפרויקט המדובר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב. כמה אנחנו בחיסרון אל מול תאי הכליאה שאמורים להיות? << אורח >> ליאור נוריאל: << אורח >> חיסרון אל מול תאי הכליאה? אנחנו בתנופת פתיחה של אגפים, בואו נגיד ככה. בשורה התחתונה אנחנו היום עם מצבת אסירים של 23,000 למול 16,000 שהיינו ערב ה-7 באוקטובר. נוספו הרבה מקומות כליאה, גם קציעות-סהרונים הוסיף לנו 3,000 מקומות כליאה. יש פרויקטים נוספים של בג"ץ שטח מחיה שהוסיפו לנו מאות מקומות. אבל כמובן, עם כמות הכלואים שיש היום תמיד יהיה צורך בתוספות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה סעיף הפיתוח במשטרת ישראל? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> זו תוכנית 52-50-01. מדובר על תוכנית שכוללת בעיקר פרויקטי בינוי ופרויקטי טכנולוגיה. נכנס לתוכנית הזאת כ-44 מיליון שקל בפנייה הנוכחית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה פרויקט הבינוי? תחנות משטרה? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> פה ספציפית זו רק טכנולוגיה. פירוט יותר נרחב על הפרויקטים עצמם, אני מפנה את השאלה למשטרה. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> שלושה פרויקטים שאמורים להיות מתוקצבים מהתקציב הזה, אחד זה פרויקט האפיס, מערכת טביעות האצבע החדשה של משטרת ישראל. אנחנו מחליפים את המערכת הישנה, הסתיים המכרז. פרויקט תיק דיגיטלי, שזה פרויקט משותף עם משרד המשפטים, ופרויקט של מרכז נתוני תעופה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תעופה? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> כן, זה מידע לנוסעים שמגיעים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זהו? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע, יש פה כסף שכבר עבר במקרה לפני אישור הוועדה? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> לא קיים כסף כזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התייעצות? 14:58. אנחנו נמשיך אחר כך ל-131-132 – משרד ביטחון לאומי. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:53 ונתחדשה בשעה 14:58.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 168-169 – המשטרה ובתי הסוהר, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אושר, תודה רבה. הצבעה אושר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קיבלתם. 131-132 – משרד לביטחון לאומי. בבקשה. << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> פנייה 131-132, מדובר על כ-583,704 אלפי שקלים שנכנסים לסעיף 07, הסעיף של המשרד לביטחון לאומי. פנייה זו נועדה לביצוע שינויים בתקציב המשרד לביטחון לאומי של כ-583 מיליון שקל, ובנוסף כ-22.2 אלפי שקלים בהוצאה מותנית בחלוקה לתוכניות הבאות: תוכנית 07-50-02 – קניות (מטה המשרד לביטחון לאומי) – 37,447 אלפי שקלים בהוצאה. תוכנית 07-55-02 – קניות (הרשות להגנת עדים) – כמיליון שקל בהוצאה. תוכנית 07-60-01 – שכר (רשות הכבאות וההצלה) – מדובר על כ-70 מיליון שקל. תוכנית 07-60-02 – קניות (רשות הכבאות וההצלה) – מדובר על כ-4 מיליון שקל וכ-2.5 מיליון שקל בהוצאה מותנית בהכנסה והכנסה מיועדת בהתאמה. תוכנית 07-70-01 – שכר (בשירות בתי הסוהר) – מדובר על כ-31.5 מיליון שקל בהוצאה. תוכנית 07-70-02 – שירות בתי הסוהר (קניות) – מדובר על כ-127.6 מיליון שקל בהוצאה, וכ-20 מיליון שקל בהוצאה מותנית בהכנסה והכנסה מיועדת בהתאמה, וכ-25,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. תוכנית 07-80-01 – שכר (משטרת ישראל) – מדובר על כ-21.5 מיליון שקל בהוצאה. תוכנית 07-80-02 – קניות (משטרת ישראל) – מדובר על כ-290.7 מיליון שקל בהוצאה. זהו, זו כל הפנייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> העברות של חצי מיליארד שקל אחרי ארבעה חודשי פעילות תקציבית, זה דבר נורמטיבי? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> כן. שוב, הכול צריך להיות יחסי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סתם, אתה אומר מימון הסכם שכר. מה, לא ידעו מה הסכם השכר? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> זה הסכם שכר שלא הכרנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה לא הכרתם? << דובר_המשך >> יהונתן בובליל: << דובר_המשך >> לא הכרנו אותו בתקציב המקורי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל הוא היה קיים או לא קיים? הוא היה קיים ולא הכרתם או שזה הסכם חדש? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> לא, הוא לא היה קיים. זה הסכם חדש שטרם נחתם, אגב. עכשיו אנחנו שמים את הכסף כדי שנוכל לבוא ולחתום על ההסכם החדש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מאיפה הכסף הזה עובר? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> זה כסף שיוצא ממשרד הבריאות, מסל הבריאות. מדובר על כסף שלא מומש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברור שלא מומש. << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> לא מומש כתוצאה מתת-ביצוע, כן? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל השנה עוד לא הסתיימה. << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> לא, לפי תחזיות הביצוע שיהיו לסוף השנה, יש שם כסף שהוא יהיה בתת-ביצוע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש כסף מיותר במשרד הבריאות? פשש. << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> זה לא כסף מיותר, אבל זה כסף בתת-ביצוע. זה כסף שנצבע לדבר הזה בתחילת השנה. תת הביצוע מאפשר בעצם הסטת כספים, ובהתאם לצרכים של המשרדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מסל הבריאות או משרד הבריאות? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> זה ממשרד הבריאות. בתוך משרד הבריאות יש בעצם את סל הבריאות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר לדעת איזו תוכנית קוצצה שם? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> ממש הגדרתי גם את השימוש עצמו. מדובר על סל הבריאות, יש שם כסף שהוא פשוט בתת-ביצוע. אנחנו מבצעים בהתאם לחוק, זאת אומרת, אף אחד לא נפגע ברמת הפרט, פשוט תוקצב יותר ממה שהיה צריך לצאת, או יותר ממה שהתחזיות לפחות מציגות, ולכן הכסף הוסט משם לצורך הפנייה הנוכחית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה כסף מסל הבריאות? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> כל הכסף שנכנס פה בפנייה יצא מאותה... << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה משרד הבריאות לרזרבה, ומרזרבה לבט"פ, נכון? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> כן. בהגדרה כל הפניות שנכנסות ממקום למקום עוברות קודם בסעיף 47, זה סעיף רזרבה כללית, ואז מסעיף הרזרבה זה נכנס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל פה רשום שזו תוכנית של קופות ובתי חולים. << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> נכון, זה ממשרד הבריאות, קופות החולים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שזה משרד הבריאות, אבל אתה אמרת סל הבריאות, ואני תוהה איך יש תת-ביצוע של חצי מיליארד שקל בסל הבריאות. << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> אני הסברתי. שוב, אני לא הרפרנט של משרד הבריאות, אז אני לא יודע להגיד לך בדיוק מה הסיבה. אני יודע שבסוף יש תחזית ביצוע שעל בסיסה אנחנו נסמכים אל מול התקציב שקיים בתקציב המקורי. אם יש תת-ביצוע באותה תקנה או באותה תוכנית, בעצם יש שם כסף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע מה זה תת-ביצוע. תגיד, אתה יכול בבקשה לפנות לרפרנט של משרד הבריאות ולהבין איך יש חצי מיליארד שקל, כמעט 600 מיליון שקלים ספייר בסל הבריאות? אני יכול להראות לך עכשיו ציטוטים לגבי ועדת סל הבריאות, כמה היא מצמצמת והייתה שמחה לעוד חצי מיליארד שקל, אז זה פשוט לא מתכנס לי עם העודף. << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> אני לא מכיר את הציטוטים מוועדת הבריאות. אני אבדוק מול הרפרנט הרלוונטי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאני אראה לך? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> לא, אני מאמין לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סתם, לאדם הנורמטיבי כשתגיד לו סל הבריאות, הוא יגיד לך וואלה, צריך עוד הרבה כסף. << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> אני אבדוק את זה ואני אחזיר לך תשובה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב. ה-20 מיליון שקל בהרשאה להתחייב מסעיף 07, מאיפה ירד? מסעיף קניות במשרד לבל"מ. מה זו תוכנית 002? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> שנייה, אני מנסה להבין בדיוק על מה אתה מדבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כאילו, זו תוכנית קניות, אבל הייתי שמח לדעת מה זה. << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> אתה יכול להפנות אותי רגע לתוכנית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על המקורות, שקיצצו 20 מיליון שקל בהרשאה להתחייב מסעיף 07. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> יש לי תשובה בינתיים לגבי רשויות השיטור העירוני ב-2025. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 2026. 2025 אני יודע. מה אני אעשה? אנחנו ב-2026. << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> לא, חשבתי ששאלת אותי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, רק 2026. 2025 אני יודע, יש לך חיפה, עוטף עזה, נכון? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> עוטף עזה? לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה לא? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> אחד מהיישובים פה הוא בעוטף עזה, אבל אני לא רואה עוטף עזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מי? << אורח >> אוראל אברהמי: << אורח >> הקמנו עשר יחידות וחיזקנו שתיים. העשר שהקמנו היו בבנימינה, זיכרון, נהריה, חריש, קריית טבעון, גבעת זאב, קדימה צורן, כפר מנדא, ריינה וחיפה, וחיזקנו את אופקים וירושלים. << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> באשר להרשאה להתחייב, מדובר על הסטות בתוך הגופים של המשרד לביטחון לאומי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, רק מאיזה סעיף זה? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> ירד מתוכניות הקניות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה קניות? תן לי עוד Drill down. << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> ליותר Drill down מזה אני אצטרך את המשרד, כי בסוף לבקשתם ההסטה הזאת הייתה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה ה-20 מיליון שקל? מאיפה זה יורד? << אורח >> משה בכר: << אורח >> זה יורד מההרשאה להתחייב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, מאיזה פרויקט בהרשאה להתחייב? << אורח >> משה בכר: << אורח >> פשוט, יש דברים שאנחנו יכולים לעשות יותר מהר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק תן לי את השם, אני יודע. << אורח >> משה בכר: << אורח >> אנחנו עושים כל מיני. זה מפורט לך גם פה, בדברי ההסבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רשום לי קניות. נו, קניות זו תחנת משטרה גם. << אורח >> משה בכר: << אורח >> לא, אנחנו כרגע במטה המשרד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רשום שהתוכנית שמקוצצת היא תוכנית 07-50-02, קניות למשרד. איזה עמוד אתה רוצה שאני אסתכל? << אורח >> משה בכר: << אורח >> זה העמוד הראשון של הפנייה, יש דברי הסבר, שזה הולך להוצאות אחזקה ותפעול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא לאן זה הולך. << אורח >> משה בכר: << אורח >> בסך הכול בנטו זה 17 מיליון שקל, כי יש הורדה של 20 מיליון שקל בהרשאה להתחייב, ועלייה ב-30. זה כאילו אנחנו מזיזים כסף מהרשאה להתחייב למזומן. זה הכול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל ההרשאה להתחייב ניתנת בגיל פרויקט מסוים. << אורח >> משה בכר: << אורח >> כן, זה תפעול המטה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המטה של המה? << אורח >> משה בכר: << אורח >> של המשרד – אגף כלי ירייה, מחשוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר סעיף ספציפי? כי אם הקיצוץ הוא באגף כלי ירייה, אז תגיד. לא קיצוץ, קיצוץ בהרשאה להתחייב. << אורח >> משה בכר: << אורח >> לא, אני מסביר שוב. זה כאילו אנחנו מורידים 20 מיליון שקל בהרשאה להתחייב ומעלים מזומן במקום. יותר מזומן מאשר שירד בהרשאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאותו סעיף? לקניות במשרד לביטחון לאומי? << אורח >> משה בכר: << אורח >> כן, תסתכל בזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, ואותו כנ"ל ל-5 מיליון שקלים? << אורח >> משה בכר: << אורח >> איזה 5 מיליון שקלים? אה, כבאות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המקורות, זה אותו כנ"ל? << אורח >> משה בכר: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה עושים עם ה-5 מיליון שקלים? << אורח >> משה בכר: << אורח >> שם יש כאילו הורדה של הרשאה ועלייה במזומן ובהוצאה ובקניון. אתה יכול לראות את כל השיפטים בטבלה. << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> אני רגע אפשט את זה. בסוף יש הסטה של הרשאה להתחייב משני המקורות האלה, ומכיוון שיש להם גם תוספת במזומן, אז הם בעצם מקדימים ביצועים. במקום שזה יהיה בהרשאה להתחייב, הם מבצעים את זה השנה במזומן, והפירוט של המזומן נמצא לך בפירוט של התוכנית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באיזה עמוד אתם רואים את זה? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> אתה בסוף הצבעת למה יש מינוס בהרשאה להתחייב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי מאיפה המינוס, למה הבנתי. << אורח >> משה בכר: << אורח >> זו מאותה תוכנית. << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> זו מאותה תוכנית, אבל לאותו מקום שנכנס המינוס נכנס גם מזומן, ולכן משה טוען שיש ירידה בהרשאה להתחייב, זה נכון. מצד שני, יש גם עלייה במזומן. מה שקרה פה, ההרשאה להתחייב זה כמובן על ביצועי עתיד, זאת אומרת שנה בה היינו צפויים לראות את המזומן, במקום שנראה את המזומן השנה, הוא הפחית את ההרשאה להתחייב, ומכיוון שהוא מקבל תוספת במזומן, הוא פשוט מבצע את זה השנה במקום. ולכן אין באמת פגיעה באף אחת מהתוכניות שהוא דיבר עליהן, אלא להפך, יש הקדמה של הביצוע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש עוד שאלות? זהו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התייעצות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה 15:14. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:09 ונתחדשה בשעה 15:14.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 131-132 – משרד לביטחון לאומי, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? תודה רבה, עבר. הצבעה אושר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מבקש דיון מחדש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קיבלת. 134-135 – כלכלה ותעשייה, בבקשה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> צח בסול, משרד האוצר. הפנייה נועדה לתקצב סכום של 160 מיליון שקלים בסעיף 38 – כלכלה ותעשייה, ובפרט ברשות החדשנות. התקצוב כאן מיועד להפעלת מסלול המענקים המהיר ברשות החדשנות, להתמודדות עם התקצרות האופק הפיננסי לאור הייסוף בשקל. הדבר הזה מגיע לאור החלטת ממשלה 4385 שעברה לפני כשלושה שבועות, ונוגעת להתמודדות של חברות הייטק צעירות עם האירוע של הייסוף החד שנוצר בשקל, מה שמקצר בעצם את האופק של אותן חברות עד הגיוס הבא. זהו, למסלול הזה מוקצים מיליארד שקלים בהרשאה, ואת המזומן בגינם על מנת לתקצב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> מיליארד שקל בהרשאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תגיד, מאיפה הכסף? מסעיף דיור 51 – 160 מיליון שקל דיור ממשלתי. מהי תוכנית 801? זה גם קיצוץ, זו כבר לא העברה של הרשאה להתחייב. << אורח >> צח בסול: << אורח >> עוד פעם, לא הבנתי את השאלה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עזוב. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אוקיי. המקורות מועברים מתתי-ביצוע שקיימים בתוכניות אחרות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תתי-ביצוע בשלושה חודשים, אתם חותכים אותם? << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא הבנתי את השאלה. מה זאת אומרת? יש תתי-ביצוע בסעיפים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל לפני ארבעה חודשים עבר תקציב מדינה. כבר אתה יודע שיש תת-ביצוע? תן להם איזה גרייס. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני לא אענה במפורט על סעיף 51, כי הוא לא סעיף שנמצא תחת אחריות תיק המתקצב, אבל מדובר בסעיפים מאוד מאוד רחבים, בתקציבים שמבוצעים לאורך שנת התקציב, ובהתאם לתחזיות מבוצע המקור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מדיור ממשלתי אתם מורידים את הכסף? זה 160 מיליון או 1.6 מיליארד? << אורח >> צח בסול: << אורח >> זה 160 מיליון שקל במזומן, ומיליארד שקל בהרשאה שנמצאים בפנייה הזאת. יש כאן איזושהי טעות סופרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בקטנה טעות הסופרים. זה חתיכת סופר שטעה. אז תן לי שנייה את הסכומים, ב-001, כמה כסף עובר לרשות לחדשנות? << אורח >> צח בסול: << אורח >> ב-001 יש 8 מיליון שקל במזומן, שהמטרה שלהם היא לחזק את מערך הסיוע של הבודקים הטכנולוגיים של הרשות. בעצם היום, לא יודע אם יצא לך להגיש בקשה לרשות החדשנות, אבל ברגע שאתה מגיש בקשה, עובר עליה בודק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יצא לי הרבה דברים בארבע השנים האלה, להגיש בקשה לרשות החדשנות לא, אבל אתה נתת לי רעיון. << אורח >> צח בסול: << אורח >> בשמחה. אבל ברגע שמגישים בקשה, אותו בודק טכנולוגי עובר גם על ההיתכנות הטכנולוגית וגם על האופק הפיננסי של אותה חברה, ובעצם מנקד את הדברים לקראת ועדות המחקר וההשקעה של הרשות. היות שמדובר במיליארד שקלים בהרשאה שיבוצעו על פני סדר גודל של 4-5 חודשים, נדרש כאן תגבור של תקציב הבודקים, וזה מה שה-8 מיליון שקל האלה מתקצבים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> והתקצוב לשער הדולר? << אורח >> צח בסול: << אורח >> והתקצוב לשער הדולר נמצא בתוכנית 38-30-02. כמו שהסברתי, בסוף הייסוף החד שקרה בשקל גורם לזה שחברות הייטק שברובן מכניסות בדולרים ומוציאות בשקלים כשהמרכז שלהן מבוסס בישראל, לאור אותה צניחה של הדולר, פתאום כל פרק החיים שנדרש על מנת לעשות את הסיבוב הבא מתקצר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אתה מאריך להם את ה... << אורח >> צח בסול: << אורח >> נכון. החברות האלה מגישות את תוכנית העבודה ואת קצב ה-Burn rate המשוער של המזומנים לאורך 12 החודשים הבאים, וכנגד מאצ'ינג שהם יביאו בעתיד, יינתנו להם בין שניים לשלושה חודשים נוספים של Runway. אם תסתכל על זה רגע כאחוזים בפריסה ל-12 חודשים אחורה, זה 20%, זה בעצם הייסוף שחל בשקל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שזה התמחור שנתתם. << אורח >> צח בסול: << אורח >> זה לא התמחור, זה ממש אחד לאחד הייסוף שחל בשקל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. ותסביר לי בבקשה על מסלולי התמיכה במחשוב ואינטגרציה קוונטית. << אורח >> צח בסול: << אורח >> היום בעולם הקוונטים של ישראל, יש פה תעשיית הייטק ברמה טובה, יש כל מיני חברות שמתעסקות בכל מיני סגמנטים שונים של המחשוב הקוונטי. היום כשחברת קוונטום רוצה להתקדם לשלב הבא, והדבר הזה הוא אירוע גם יקר וגם מורכב בגלל חומות סיניות טכנולוגיות במדינות, היא נדרשת להגיע למרכז שבו יש איגום של התשתיות, גם תשתיות של המחשוב, גם של העיבוד וגם של הקירור. מה שרשות החדשנות בעצם עושה זה לתת מאצ'ינג עבור אינטגרטורים שיקימו מרכז תשתיות, שבו נמצאים כל סוגי התשתיות האלה יחד, על מנת שחברות קוונטום שנמצאות לצורך העניין בשלבי ה-seed או בשלבי ה-A, יוכלו להמשיך גם לשלבים הבאים באמצעות ניסויים באותן תשתיות שהן מאוגדות במקום אחד ולא ללכת כל פעם למקום נפרד. זה בגדול המסלול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סיימתי, אורית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב, יש לי שאלה מהותית, בסדר? על פניו, זו תוכנית שלוקחת את תקציב המדינה כדי להתמודד עם בעיית הייסוף בשקל, שבעצם הקשתה על ענף ההייטק. לי קצת קשה השיוך של זה לרשות החדשנות. קודם כל, אני רוצה לדעת אם היו צעדים נוספים של ההוצאה מעבר לרשות החדשנות, כי בסוף רשות החדשנות, כמו שאתם יודעים, מתמקדת בסטארט-אפים, היא מתמקדת במו״פ, מתמקדת בשלבים הראשונים. שם הסכומים שמגויסים הם ממילא לא גבוהים. רשות החדשנות ממילא את מי שהיא תומכת בו, היא נותנת לו את הסכומים. וכל הפרויקטים שתיארת, בפרט נגיד הפרויקט האחרון של תשתיות ומחשוב קוונטום והכול, זה דברים שהם מאוד חשובים, אין להם שום קשר לייסוף השקל. אתה מבין מה אני אומרת? תשתיות טכנולוגיות זה סיפור שאנחנו בפער עם הבינה המלאכותית, עם מחשבי העל, עם הכול, עובדים על זה. זה לא קשור לייסוף השקל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש תוכניות שנוגעות לבינה מלאכותית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יודעת, אני קראתי אותה. השאלה שלי, והיא באמת לגופם של דברים, התוכנית שלכם היא לא רחבה יותר מזה, לא? כאילו, למה זה משנה שהוא ייתן לסטארט-אפ, למענק של 15 מיליון שקלים, כנגד גיוס הון בשוק הפרטי? כלומר, הם צריכים גם להביא גיוס הון. אם הם תקועים, הם לא יקבלו את זה. לא הבנתי את הקשר בין האמצעי לבעיה. זה פשוט נראה כאילו מוסיפים עוד תקציב לרשות החדשנות. אולי זה לא דבר גרוע, אבל זה לא נראה לי קשור כל כך לייסוף השקל. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אוקיי, אז אני רגע אחלק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תראה מה זה, כל שאלה שלי מעוררת עוד מחשבות אצל נאור. בבקשה, קיבלת. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אנחנו תמיד שמחים במחשבה. אני אנסה לענות לשאלה שלך, כי בעצם בפנייה הזאת יש שני רכיבים. הרכיב הראשון הוא תקצוב של החלטת הממשלה 4385, שעוסקת בייסוף השקל, ובמסגרתה מתוקצבים מיליארד שקלים למסלול בייסוף השקל. עוד פעם, העקרונות הכלליים של המסלול, כמו שתיארתי לחבר הכנסת שירי, הם שחברה שהתקצר לה ה-Runway מגישה בקשה למענק במסלול המהיר, כמו שהפעלנו בתחילת המלחמה, ומקבלת כנגד מאצ'ינג מענק שעוזר לה לסגור את הסבב. כי עוד פעם, היא תכננה לצאת לגיוס מאוחר יותר, בגלל הייסוף בשקל ה-Runway התקצר, כלומר עכשיו היא צריכה לגייס מוקדם יותר, באה הרשות ונותנת את אותה תמיכה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כאילו רק לסטארט-אפים. << אורח >> צח בסול: << אורח >> זה באמת רק לסטארט-אפים, במסגרת החלטת הממשלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל דווקא החברות הגדולות במשק של ההייטק התקשו יותר, התחילו לחשוב על להעביר עובדים, לפטר עובדים, לפתוח סניפים בחו״ל. מה שאני שואלת, איפה ההתמודדות שהייתה? אתה מבין את השאלה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני מבין את השאלה ואני רוצה לענות. בהחלטת ממשלה 4385 יש בעצם עוד 200 מיליון שקל שנועדו לסייע למגזר העסקי שאינו הייטק, ליצואנים, וגם הכספים האלה בעתיד יובאו לכאן. ובנוסף, שר האוצר הקים ועדה, פורום בהשתתפות משרד האוצר, האגפים השונים באוצר ורשות החדשנות, שהמטרה שלו היא למצוא פתרונות ארוכי טווח לסביבה העסקית בישראל. עוד פעם, מתוך התפיסה שמה שאמרת, חברות גדולות שנתקלות באתגרים בישראל, לא פתרון פיסקלי הוא זה שיגרום לאיזון כוח העבודה בישראל, אלא דברים שקשורים לסביבה העסקית ולשאלה היותר רחבה של מה עלות מרכז המו״פ הישראלי ומה האטרקטיביות שלו למול העולם. ברור שכלים, לא של רשות החדשנות ולא אף כלי פיסקלי יפתרו בעיות שנמצאות באקו סיסטם המו״פ הישראלי. ולכן, הצוות נועד לטפל בדברים האלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, לא הבנתי. נכון לרגע זה, כשחווינו שקל יחסית חזק, הוא עדיין חזק, אפילו שזה נחלש בכמה עשיריות, בעצם הממשלה כרגע הקצתה מיליארד שקל לסטארט-אפים, 200 מיליון שקל ליתר המשק של היצואנים, ולחברות ההייטק הגדולות עדיין לא טיפלו בכלום. עוד עובדים על זה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני אומר עוד פעם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני רוצה רגע עובדתית, כן או לא? כי מיליארד שקל זה מלא לסטארט-אפים, ו-200 מיליון זה לכל המשק ליצואנים וגם לחברות הייטק גדולות, או שזה אפילו לא כולל חברות הייטק גדולות? << אורח >> צח בסול: << אורח >> א', צריך להגיד מה זה גדול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שהן לא סטארט-אפ, שהן חברות בצמיחה, מה שנקרא. חברות צמיחה, אנחנו יודעים מה זה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אוקיי, אז כל החברות שסך ההוצאות שלהן הוא מעל 100 מיליון שקל בשנה, כלומר כאלה שלא יכולות להגיש למסלול הזה, לא קיבלו מענה שהוא באמצעות תקציב מדינה. והדבר הזה הוא לא טעות, אלא אירוע מכוון של אמירה של אוקיי, אותם מענקים - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? אבל למה? זה לא בסדר. למה? פה יש מוקד גדול. פה זה מקומות עבודה, אתם רואים את גלי הפיטורים, גם ככה יש אתגרים. אני הייתי בטוחה שזה חלק מחבילה מאוד גדולה, שתבוא ותספר לי על עוד דברים שכבר קורים במקביל לחברות גדולות. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אז קורים הרבה דברים במקביל לחברות גדולות, וזה גם מה שאמרתי לאור החלטת הממשלה, שהקימה צוות ואנחנו במקביל עובדים על סביבה עסקית ועל מיסוי, שאלה דברים שעושים בצורה שוטפת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צוות, זה מה שקורה הדבר הגדול? מתי הצוות יגמור לעבור? << אורח >> צח בסול: << אורח >> הצוות אמור לסיים את עבודתו לקראת תקציב 2027. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז עד מרץ 2027 לא יטפלו בזה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> עוד פעם, המטרה היא להביא פתרונות ארוכי טווח, כי אותן חברות הן חברות שפועלות בסביבה עסקית משתנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מבין מה אני אומרת, נאור? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, שלא מטפלים. בסדר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם לוקחים פה פינה מסוימת של הסטארט-אפים, נותנים לרשות החדשנות מיליארד שקלים, לא מטפלים בחברות הענקיות של ההייטק, שייסוף השקל מקשה על אחזקת העובדים בישראל וכו', ועל זה הם עובדים עד מרץ הבא, כשהמשיח יבוא. << אורח >> צח בסול: << אורח >> רק נחדד שהדבר הזה הוא עמדה מקצועית שהוא בא גם על ידי רשות החדשנות וגם על ידי משרד האוצר, וגם, יותר מזה, בשיחות עם החברות עצמן. תמיכה תקציבית בחברות שהמחזורים שלהן הם כל כך גדולים היא משמעותית פחות אפקטיבית מהתמיכה בחברות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא אכפת לי, אבל תבוא עם פתרונות אחרים. תבוא עם יכולת לשלם מיסים בדולרים, למשל. נכון שזה דובר, עם יכולת לשלם מיסים בדולרים, הייתה נקודה אחת. הייתה נקודה אחרת של לא יודעת מה, איזשהן הטבות נוספות לתקופה, אם השקל עולה משהו מסוים. אבל תבוא עם משהו. תשמע, גם אני לא יודעת מה זו רשות החדשנות. בסוף יש מדיניות ממשלה, עם כל הכבוד. התחלת רק להסביר, מה לגבי הרכיב של התשתיות? שבעיניי אין לו קשר לייסוף השקל. זה דבר חשוב, כמובן, אבל אין לו שום קשר. כמה כסף מתוך ההעברה הזאת קשור לתשתיות מחשוב? << אורח >> צח בסול: << אורח >> 595 מיליון שקלים שמועברים בתוך התוכנית הזאת בהרשאה, הם מיועדים לתשתיות מחשוב קוונטום, תשתיות שבבים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן אתה חוזר ואומר מיליארד לייסוף, ו-595 למחשב. << אורח >> צח בסול: << אורח >> נכון. זה לא רק לזה, אלא גם לשבבים. את רואה שם בפירוט של הפנייה את כל הרכיבים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו תגיד לי, זה המחשב, שעוד מעט נדבר עליו, שהמטה לבינה מלאכותית רוצה לקדם? << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא קשור ליעד של רשות החדשנות, אז איך זה עומד בקנה אחד איתו? כי רשות החדשנות הוציאה יעד של כמה וכמה GPUs, אני לא זוכרת. << אורח >> צח בסול: << אורח >> את מדברת על הרשות או על המטה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מדברת על מטה הבינה המלאכותית. התשתיות הטכנולוגיות לזה, לקוונטום, זה בעצם תשתית לקוונטום? כאילו הם מדברים אחד עם השני? זאת השאלה. זה הרבה מאוד כסף, זה מיליארד שקלים. בוא נגיד שהמכרז של מחשב העל הקודם שהתעסקה בו רשות החדשנות לקח הרבה מאוד זמן, כמו שאתם יודעים, נכון? היו כאלה שחשבו שאולי גוף אחר צריך לעשות את המכרז הזה. אז אני רוצה לדעת אם יש כאן ראייה הוליסטית. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אנחנו עובדים חזק וקשה בלעשות את התיאום הזה בין הגופים ובין רשות החדשנות למטה לבינה מלאכותית, וחלוקת הגזרות היא בהחלט טובה. אני חושב שכשתגיע הפנייה של תקצוב המטה לבינה מלאכותית, שנוגעת למחשב-על שהמטה אמור להקים מכוח החלטת ממשלה נפרדת, אלה שאלות ששייכות לשם. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל עכשיו אני מאשרת 600 מיליון שקל למחשב בנושא הקוונטום, נכון? אז אני רק רוצה לדעת אם הדבר הזה, שלא יהיה כאן מימון כפול, מה ההבדלים. צריך שמישהו מקצועי יסביר, כי אתה אומר לי כשתגיעי לזה תשאלי את השאלה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא, אין בעיה גם להסביר רגע מה ההבדלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי תראה, הקמת תשתית למחשוב אינטגרציה קוונטית, הקמת תשתית בתחומי השבבים במסגרת מסלולי התשתית. אני, דרך אגב, מבינה את זה כמסלולים לסטארט-אפים בתחום הזה, בתחום שרשרת התשתיות הטכנולוגיות. אז אולי שמישהו יסביר לי מקצועית? אתה מרשות החדשנות? << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא, אני מאגף תקציבים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אולי שמישהו ידבר מרשות החדשנות. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אבל גם את ההסבר ברובד המקצועי אנחנו יכולים לתת לך, ותגידי אם הדבר הזה הוא לא מספק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תסביר לי את סעיף 2. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אוקיי. ברשות החדשנות יש חטיבה שנקראת חטיבת תשתיות. החטיבה הזו אכן פונה לכיוון הסטארט-אפים, והמטרה שלה היא לאפשר לאותם סטארט-אפים נגישות לתשתיות, בין אם זו נגישות לתשתיות בעולמות השבבים ובין אם זו נגישות לתשתיות בעולמות הקוונטום. על מנת להפריד בין זה לבין המטה לבינה מלאכותית, הוא שונה לגמרי מאספקת כוח מחשוב, שבזה מתעסק המטה. בסדר עד כאן? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כוח מחשוב ותשתית קוונטית זה אותו דבר. << אורח >> צח בסול: << אורח >> זה לא אותו דבר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא? זה גם סוג של תשתית טכנולוגיה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> עוד פעם, כרגע אין תשתית מחשוב קוונטית עובדת אופרטיבית. אין דבר כזה. אנחנו כרגע מדברים על בנייה ועל תמיכה בתשתיות קוונטום ותשתיות שבבים שהמטרה שלהן היא לעודד ולהסיר חסמים לפיתוח. המטה מתעסק בהנגשת כוח מחשוב כבר כיום, GPUs שקיימים, לוחות של Nvidia, של מפתחים אחרים. אלה שני דברים שונים, בין תשתיות שהמטרה שלהן היא לעודד מו״פ בחברות צעירות, לבין משאבי מחשוב שהמטרה שלהם היא לעזור לסייע באימון מודלים, בהרצת חישובים, שבזה מתעסק המטה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, הנושא מוצה. יש שאלות נוספות? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא כל כך הבנתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם רוצים התייעצות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 15:33 הצבעה. הפנייה הבאה שאנחנו נעשה תהיה פנייה מס' 21 – הוצאות שונות. זה האירוע של סלייס וכל אלה. שיבואו לפה האנשים הרלוונטיים, בבקשה. אני מקווה שהפעם יהיו תשובות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:28 ונתחדשה בשעה 15:33.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 134-135 – כלכלה ותעשייה, מי בעד? מי נגד? שניים. מי נמנע? הפנייה עברה. הצבעה אושר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קיבלת. 21 – הוצאות שונות. כן, מי נמצא פה רפרנט? תזכיר לנו במה עסקינן. << אורח >> נדב בושביץ: << אורח >> נדב בושביץ, אגף תקציבים. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 13 – הוצאות שונות. הפנייה נועדה לתקצוב על סך של 18 מיליון שקלים בהוצאה עבור תמיכה בפעילות המנהל המורשה שמונה לחברת סלייס גמל בע"מ. תוכנית הפיצויים למשפחות עולי תימן, והמשך פעילות הקרן למודרי אשראי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו דנו בדיון הקודם בהרחבה בילדי תימן ובזה, ונתקענו באירוע של סלייס. אני מבין שיש 13 מיליון שקל שרוצים להוציא בשביל להמשיך הליכים משפטיים. << אורח >> נדב בושביץ: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בעצם להמשיך להפעיל את המנגנון שכבר קיים. הבנתי נכון? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני רק אדייק, לא מדובר ב-13 מיליון שקלים של הוצאה, מדובר ב-13 מיליון שקלים של הלוואה שנועדה לגשר על הפער. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אבל הלוואה, את יודעת, קודם כל ההלוואה היא על חשבון הנהנים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לא, ההלוואה היא על חשבון המדינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל מתוך כוונה, אם ירצה השם ויסתדרו הכוכבים, ואתם תוציאו כסף מה-13 מיליון שקל האלה, אז הכסף ישמש גם להחזר הלוואה. אממה, בדיון שהיה באותו לילה, עלה פה, אני כבר לא זוכר מי זה היה שם בזום ודיבר איתנו. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אפי נמצא פה איתנו, המנהל המורשה של סלייס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אה, יופי. ואני מוכרח להגיד, מה לעשות? פעם, בעבר שאני מתכחש לו, הייתי עורך דין, ואני קצת מבין בהליכים משפטיים ובתביעות משפטיות, ואני יודע את המשמעות של ניהול הליכים משפטיים. ויש הרבה פעמים שעורכי דין אוהבים לנהל הליכים משפטיים כי מזה הם מרוויחים, בטח ובטח כשמתמחרים לפי שעה. והבנתי שפה מתומחר לפי שעה, ובטח ובטח כאשר התמחור השעתי במקרה הזה, מה שאני לא מבין לחלוטין, הוא תמחור שעתי שלחלוטין לא נפוץ ולא נהוג בעבודה עם גופים ממשלתיים. מה שמתומחר פה זה תעריפים מסחריים רגילים, בעוד שמשרדי עורכי דין שעובדים בדרך כלל עם גופים ממשלתיים, עם רשויות מקומיות, בטח ובטח בהיקפי שעות גדולים = מיליוני שקלים בשנה. << אורח >> יונתן עוז: << אורח >> מה המחיר השעתי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפי מה שאמר לנו, מדובר במחירים מסחריים רגילים. לא מדובר במחירים מוזלים של 150-180 שקל, אני יודע שנהוג לשלם בעיריות או בכל מיני דברים מהסוג הזה. פה לא משלמים את הסכומים האלה, פה משלמים פי שלושה או פי ארבעה להערכתי. והסיבה שלא אמרו לנו את המחיר המדויק ולא ידעו אותו, כנראה כי לא רצו. אבל נאמר בפירוש שלא מדובר במחירים המוזלים שאנחנו יודעים ומכירים. ולכן, בעיניי האירוע הזה של לקחת 13 מיליון שקל ולזרוק אותו על ניהול הליכים משפטיים, שגם אם יצליחו, הסיכוי לגבות מהם כספים בפועל, בעיניי הוא נמוך מאוד, נמוך מאוד ממה שאני שמעתי, נראה לי מיותר. אם אנחנו רוצים להשקיע 13 מיליון שקל, בואו נשקיע את זה בקופה של אותם נפגעים ונחלק להם את מה שאספו עד עכשיו. הצליחו יפה בינתיים לקחת חלק מהכסף. אם יש משהו נקודתי שיש לגביו ערך ממשי, שאנחנו יודעים מה השווי שלו ואנחנו יודעים על בסיס חוות דעת משפטית מהימנות שניתנו, שיש סיכוי סביר שגם אם ננצח הליך משפטי שייקח שלוש עד חמש שנים במקרה הטוב, והבנתי שחלק מהמקרים האלה זה הליכים משפטיים בחו״ל, אנחנו נוכל לפעול בחו״ל כדי לממש את אותו נכס, שברוב המקרים הוא לא חשבון בנק, אלא כל מיני מקרקעין ודברים מהסוג הזה. אלו הליכים מורכבים שיש להם גם עלויות מאוד מאוד מאוד מורכבות. ומה שאני רואה, זה שאנחנו בעצם פה ממשיכים לממן מנגנון שכולם נהנים ממנו, והתועלת שתצמח לנפגעים של סלייס כתוצאה מכל המשך השקעת הכספים הזו תהיה שולית, אם בכלל. ובפעם הקודמת לא הצליחו לשכנע אותי שאני טועה. אז אם יש לכם פה הוכחות נוספות, אני אשמח לשמוע. ואני גם לא מבין, ואני אגיד את זה פה בכוונה, מדוע מנהל רשות שוק ההון, שאני מבין שהוא לא נמצא פה, נכון? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> הסגנית של ראש רשות שוק ההון בדרך לפה, היא פשוט הייתה בדקת קריאה, היא מיד תגיע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מבין אבל מדוע מנסים לדבר איתי מאחורי הקלעים. ראש רשות שוק ההון מנסה לדבר איתי מאחורי הקלעים כל הזמן, וכשנאמר לו בוא תציג את מה שאתה רוצה להגיד בוועדה, למה אני צריך שיחות מאחורי הקלעים בנושא הזה? מה, יגרמו לי להבין משהו בשקט? משהו אסור שיוסתר? אין פה עניינים של סודות מדינה. כל ההתנהלות פה, אני מוכרח להגיד לך, גברתי, זו לא את, אבל כל ההתנהלות פה היא בעיניי מאוד מאוד מאוד מטרידה. יש פה כסף של אנשים שמדינת ישראל כשלה בלשמור להם על הפנסיות, ולכן, אם אנחנו רוצים לפצות אותם, בואו נפצה אותם, ובואו לא נעשה כאילו, ועל ידי זה נממן איזשהו מנגנון שהוא בעיקר מממן את עצמו. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני אשמח רגע להתייחס. אני לא משפטנית, ואני גם לא מתיימרת להבין בנושאים האלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אשרייך, זכית. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני רק כלכלנית, אז אני ברשותכם אשאיר את הנושאים המשפטיים מחוץ להתייחסות שלי, וככל שיש צורך, המשפטנים בחדר, אני אשמח שירחיבו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש מספיק, כן. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לעניין המהות של ההלוואה, כן חשוב לי לחדד מדוע בחרנו במנגנון הזה ומה המשמעות שלו. בסוף, המדינה, אחרי שהיא זיהתה את הכשל של סלייס, החליטה למנות מנהל מורשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שפעל והשיג. הכול בסדר. מה היה בהיסטוריה אנחנו מכירים. אותי מעניין דבר אחד ספציפי להתמקד בו – מה הכסף הזה, ה-13 מיליון שקל שאתם מבקשים שנאשר את ההשקעה שלו כרגע, איזו תוספת הוא יביא לנפגעים על מה שנעשה עכשיו? לא צריך עכשיו לבוא ולהסביר לי, כמו שהסבירו לנו בדיון הקודם, שעשו ופעלו והלכו ועבדו. הכול בסדר, עבדו, יש בקופה סכום X. אותי מעניין דבר אחד, ה-13 מיליון שקל האלה, X פלוס כמה זה יביא לי? זה יביא לי X פלוס 13 מיליון ואחד, או שזה יביא לי X פלוס 13 מיליון מינוס אחד? ועל בסיס זה צריך לשקול את הכדאיות ואת הנכונות של ההשקעה הזו, כי זה בסוף כסף. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> קודם כל, אנחנו רואים את זה כהלוואה, המנהל המורשה רואה את זה כהלוואה, ואנחנו כמובן נמצה את כל ההליכים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה כסף מדינה. אבל הלוואה בהכרח נגזרת. מה הריבית של ההלוואה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> ברשות היו"ר, אני אשמח להתייחס לשאלות שלך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אתן לך להתייחס, אבל מה הריבית של ההלוואה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זו הלוואה מהמדינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה אומר? שהיא בלי ריבית. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת שמדינת ישראל מממנת פה את הריבית. אז זו הלוואה שמדינת ישראל לפחות מממנת את העלויות, נכון? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין למה לא מקרן ההטמנה, אגב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האמת שלאן שזה הולך זה נראה לי מתאים מאוד מקרן ההטמנה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> ברשותך, אני אשמח רגע להתייחס לכמה מהנקודות, ויתר הנקודות יתייחסו הרלוונטיים לעניין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אני מבין, אבל את מתייחסת לזה ואת כל הזמן חוזרת ואומרת הלוואה. הלוואה היא הלוואה. הלוואה שניתנת בריבית אפס, היא לא הלוואה רגילה. אוקיי? זו לא הלוואה בריבית שוק, זו אפילו לא הלוואה בריבית מיטיבה. זו הלוואה בריבית אפס. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אחרת זו לא הייתה הלוואה מהמדינה. אנחנו פה בנסיבות ייחודיות של המקרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש הלוואות מהמדינה שהן לא בריבית אפס. יש הרבה בעלי עסקים שמקבלים קרן במימון המדינה, שהריבית היא לא בריבית אפס. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לא, ההלוואה של הקרן לעסקים קטנים בערבות מדינה היא הלוואה שבעצם ניתנת על ידי בנקים, והמדינה ערבה על ההלוואה הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אבל פה בגדול המדינה מממנת את העלות. עכשיו, יש גם איזשהו צפי להחזר. זה שיש לנו בקופה היום יותר מ-13 מיליון שקלים אנחנו יודעים, אוקיי? אבל אם אנחנו נותנים את ה-13 מיליון שקלים האלה, שוב אני אומר, כדי אחר כך לקחת אותם מהכסף שכבר נמצא בקופה, אז לא עשינו כלום. גרענו מהנפגעים 13 מיליון שקל, לא עשינו בזה שום דבר, ונתנו את זה למנגנון הזה שכבר עובד כמה שנים. ולכן מעניין אותי מה נבדק, מה סיכויי ההצלחה. כי לי, כשאנחנו שאלנו פה בפעם הקודמת, היו הכול דברים מאוד מאוד אמורפיים. 'זה נראה לנו די סביר, זה נראה לנו די טוב, אנחנו מעריכים שזה'. מה זה מעריכים? בחברה שבודקת השקעה, או יש קרנות היום שממנות הליכים משפטיים, יש קרנות כאלה שעוסקות, וקרנות כאלה באות ובודקות מה הסבירות של ההליך, סיכויי הזכייה מצד אחד, ואחרי סיכויי הזכייה, סיכויי המימוש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הן קונות אבל סיכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, ולכן אני בא ואומר, נאמר לי שיש כזאת ועדה שפועלת ומאשרת את הדברים האלה. איפה הדוחות שלה? מי בדק? מי נתן את הערכות הסיכון/סיכוי בהליכים המשפטיים? האם המשרדים שמנהלים את התביעות, שיש להם אינטרס מובנה בזה שימשיכו לממן להם את התביעות, כי מזה הם חיים, או שבדק את זה איזה גורם חיצוני? האם הפרקליטות נכנסה לעובי הקורה? יש אגף בינלאומי בפרקליטות? למה לא נותנים להם לטפל וחוסכים את כל המיליונים שזורקים על משרדים פרטיים? לא זורקים, סליחה, משלמים למשרדים פרטיים. לא ברור לי כל האירוע הזה. בבקשה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אוקיי, אז לפני שאני אתן לסגנית ראש רשות שוק ההון לדבר, אני אשמח רגע להתייחס ברמה הרחבה יותר. בסוף מדובר בהלוואה משום שמדובר בגוף פרטי שאנחנו רוצים שימוצו ההליכים כנגדם, ושימוצו הליכים גם על התשלום של ההוצאות לאיתור הכספים ולהליכי המשפט. והמשמעות של זה היא שאנחנו בעצם מתקצבים ממש רק את זה, רק את הפעילות של מיצוי ההליכים ושל איתור הכספים. זה בעצם המשמעות של ההלוואה. וברגע שההליכים יסתיימו, אנחנו נקבל את הכסף חזרה לתקציב המדינה ונוכל להשתמש בו לדברים החשובים של המדינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מניין את יודעת את זה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> מניין אני יודעת את זה? כי זה חלק מההסכם של ההלוואה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ההסכם. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> רגע, סליחה, אני אשמח כן להשלים את דבריי. עם זאת, צריך להגיד שגם בהסכם רשמנו באופן מפורש שאם זה יהיה תקציב למדינה או תקציב לעמיתים, להחזיר את הכסף לעמיתים, העמיתים כמובן נמצאים בעדיפות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת שזו הלוואה בסיכון. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> ברור שהיא בסיכון, בגלל זה אנחנו נותנים אותה. אם הם היו יכולים לקבל את ההלוואה הזאת מבנק מסחרי בתנאים הגונים, וניסינו ללכת לשם, גם אפי יכול לספר שביקשנו ממנו לבדוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את יודעת מה המשמעות של מה שאת אומרת לי אבל? המשמעות שאת אומרת לי היא שגוף חיצוני שמסתכל על זה כהזדמנות עסקית, כן או לא, או שלא אישר, או שנתן איזה תג מחיר שמשקף פרמיית סיכון גבוהה מאוד. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בוודאי, זו בדיוק הסיבה שהמדינה עושה פה התערבות שהיא חורגת מהשוק עצמו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ולכן השאלה שלי היא, אם המדינה כבר נכנסת למין הליך מסוכן שכזה, אז מדוע אחרי שכבר נעשתה שם כל העבודה, וסכום כסף - - - << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> היו"ר, אני אשמח כן להצליח להשלים את דבריי, כי אני ממש מגיעה לנקודה שחשוב לי כן לציין ביחס לדבריך. בסופו של דבר, המשמעות של מתן ההלוואה והדחיפה של המנהל המורשה ושל ההליכים למצות את הדין עם הפושעים, הדחיפה היא חלק - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סליחה שאני אומר לך, את מדברת איתי בסיסמאות. מה זה למצות את הדין? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני אשמח רגע להסביר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אבל תהיי איתי רגע. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בסוף, בשווקים הפיננסיים, כל השוק הפיננסי בנוי על מבנה רגולציה שבסוף יש מקבל רישיון, יש בן אדם שהוא בעל הרישיון להפעיל שירות פיננסי מסוים, שהרגולטור נותן לו את הרישיון הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל את מדברת איתי בעקרונות, ואת מדברת איתי במשפטים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אבל זה עיקרון חשוב שאין כמוהו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, זה לא עיקרון חשוב. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כי בעצם אנחנו מפרים את העיקרון הזה, ואם אנחנו לא נחייב את בעל הרישיון ואת האנשים בקצה שהם האשמים במחדל הזה, אם אנחנו לא נחייב אותם לשאת באחריות על זה, אנחנו מפרקים את כל מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז גברתי, לא על חשבון הנושים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> להפך, ושוב אני מזכירה את סדר העדיפויות של החזר החוב, ההלוואה נועדה כדי למצות את ההליכים, את ההליך המשפטי ואת הליך חיפוש הכספים. לעניין העלויות, עורכי דין, כמה הם עולים וכו', שוב, אני לא מומחית בזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תכף אנחנו נגיע לזה. אבל אני אומר לך רק דבר אחד, שפה לדעתי הכשל, ועדיין לא שמעתי תשובות ממך. נושא של למצות את הדין זה משפט יפה. זה עיקרון שאפשר ללמוד עליו בקורס מבוא לתיאוריות המשפט, או כל מיני דברים מהסוג הזה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כאמור, אני לא משפטנית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שוב, אל תצטערי על זה. אבל בסופו של דבר כשבאים ומסתכלים על זה בעולם העסקי, בתביעות אזרחיות, להבדיל מהליכים פליליים למשל, ששם באמת כל הדברים האלה שאת דיברת, יש שם כל מיני אינטרסים מסוימים. פה בסופו של דבר הליך מסחרי אזרחי נמדד בשורת רווח-הפסד. את מאגף תקציבים? אז את מבינה מה אני מדבר יותר טוב ממני. ובסוף, אם המדינה מחליטה שהיא רוצה לנהל איזשהו מסע ארוך ורב שנים כנגד אחרי אותם אנשים - - - << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זה בדיוק מה שהמדינה רוצה כדי למצות את הדין, כיוון שזה העיקרון הראשון של פיקוח פיננסי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשמעי מה שאני אומר. אז שהמדינה תתכבד ותעשה את זה. תקצה לזה את התקציבים הנדרשים, תפעיל את מערכות המשפט הנרחבות והעמוסות לעייפה של עורכי דין של המדינה שכבר קיימים. או שהיא תשכור, המדינה, עורכי דין שיעבדו עבורה בתנאים שבדרך כלל המדינה שוכרת עורכי דין חיצוניים, ולא בתנאים של משרדים מסחריים שמצ'רג'רים 500 ו-600 ו-700 ו-1,200 לשעת עבודה, אלא בתנאים כמו שהמדינה יודעת לעבוד, כי יש פה תיק מרובה שעות, ותיקח את אותם נפגעים ותגיד לצרותיהם די. עד עכשיו אספנו X כסף, יש לנו רשות לעשות עוד, אנחנו כמדינה, לצורך העניין, אומרים, אנחנו משקיעים עוד 50, אולי עוד 500 מיליון, בלפצות את הנפגעים האלה, ואם המסע שלנו יצליח בסוף ואנחנו נרדוף אחרי אותם אנשים לאיזו מדינה שהם לא ברחו, ונממש עוד 10 או 12 שנה את הנכסים שלהם בחו״ל, אז המדינה תוכל משם לקחת לעצמה את הכסף. אבל מה אתם באים ועושים? אתם מצד אחד לא מפצים את האנשים האלה, ממשיכים לממן מנגנון שהוא יקר, הוא יקר מאוד. ממשיכים לממן אותו במקום לגמור את האירוע הזה כבר. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> מה זה אומר לגמור את האירוע? אתה מפרק את הפונדמנטלס של המערכת הפיננסית אם אתה עושה את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> טל ישראלי: << דובר_המשך >> בסופו של דבר, היכולת שלנו כמדינה להחזיק גופים פיננסיים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז את אומרת, האלה של סלייס, שהנפגעים ימשיכו לחכות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> משרד האוצר, שנייה, אתם מקשרים בין שני חלקים. אתם יודעים את דעתי. דעתי שמדינת ישראל נכשלה פה והיא אמורה לפצות אותם כי היא עשתה כל טעות אפשרית עד עכשיו. מדינת ישראל בשלוש השנים האחרונות בסיפור הזה עשתה כל טעות אפשרית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה אנשים שלקחו להם את הפנסיה צריכים לחכות בשביל הדבר הזה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לחזק את מה שאתה אומר. הנושא הזה של נרדוף אחרי האנשים האלה, זו תפקידה, אם את שואלת אותי, של משטרת ישראל והפרקליטות ורשות שוק ההון. לא של המפרק. המפרק צריך להתמקד בפן הכלכלי, כמו שהוא אמר, איך הוא מביא כסף. וזה צריך להיות בפרמטרים לא של שוק פרטי, לא בפרמטרים ציבוריים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא מה שהוא עושה. אם הוא מבקש עוד 13 מיליון שקל, זה לא מה שהוא עושה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> את 13 מיליון השקלים תיתנו בבקשה למחלקה הבינלאומית בפרקליטות, למשטרת ישראל, ותתמודדו שם. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זה סך הכול 33. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה 33? השקעתם כבר 20 מיליון, נכון? יופי. 20 מיליון השקלים האלה שהשקעתם, כמה כסף האנשים האלה הביאו? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> 140/180, לא זכור לי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נכשלתם. הכישלון הוא שלכם, האשמה היא שלכם, ואתם צריכים לפצות את האנשים. האשמה היא רק שלכם. אתם אשמים באירוע הזה מתחילתו ועד סופו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, אדוני, כמה כסף הבאתם עד היום לקופה? << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> שלום, נעים מאוד. אני אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס. אני אפרט את הנתונים, פירטנו אותם גם בדיון ב-01:00 לפני מספר ימים. אני אעבור על המספרים העיקריים, מה נמצא בקופה ומה עדיין צריך להשיב. אני רק רוצה אולי את התמונה הכללית. יש פה כ-7,500 אנשים שאיבדו את כל חסכונות חייהם. חלקם אנשים דיירי בתי אבות שהחתימו אותם בבית אבות על העברה לקרנות זרות מסוימות. חלקם אנשים מאוכלוסיות מוחלשות שנזקקו נואשות להלוואות, וכל 7,500 האנשים האלה צריכים לקבל את כספם חזרה, ולטעמי גם המדינה צריכה לפעול, במקרה הזה באמצעות מתן הלוואה, כדי שנוכל להשיב להם את כספם. אני אציג את המספרים ואחרי זה אני אמשיך עם ההסברים, ברשותכם. סך הכול לפי טיוב הנתונים שעשינו, ובדקנו 37 אלף תנועות בנק שורה-שורה להבין מה קרה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, כן, כן, נו. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> שחשוב לציין, בדיקת חשבונות בנק שורה-שורה זה עלויות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, אבל זה כבר הכול היה. אנחנו לא הולכים לבדוק עוד פעם 37 אלף שורות בנק. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לא, זה מומן על ידי ההלוואה, הבדיקה של השורות אחת-אחת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, אבל זו הלוואה שניתנה כבר. אתם רוצים עכשיו תוספת להלוואה. << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> כמה דקות, ואני אשמח להסביר את כל התמונה בצורה מפורטת. סוכני ביטוח גייסו עבור אותן קרנות זרות כ-1.060 מיליארד שקלים בסך הכול. נכון לעכשיו חלק מהכספים במקור נשארו בחשבון מעבר, ובשיטת פירמידה שילמו אותם לעמיתים אחרים. זה חלק מהתביעה שהגשנו נגד מי שניהל את החברה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מיליארד ושש מאות. << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> מיליארד ושישים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה כסף נמצא בקופת הכינוס כרגע? << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> בקופת הכינוס כרגע במזומן 170 מיליון שקלים. מעבר לזה ציינו כבר, בחשבונות של עמיתי סלייס עצמם שקיבלו הלוואה כנגד זה יש כ-122 מיליון שקלים ועוד 18 מיליון הלוואות, שזיהינו ממש בימים האחרונים שניתנו על ידי אותם יזמים לאנשים שהיו אמורים לעבור לסלייס ולא עברו. אנחנו נפתח בתהליך כדי לגבות מהם את ה-18 מיליון שקלים הנוספים. מעבר לזה, 126 מיליון שקלים כבר הגיעו לחשבונות העמיתים. הם משכו את זה קודם מאותו חשבון מעבר, אז אין צורך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז כמה כסף הבאתם עד היום? << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> יש הסכם כרגע שממתין לאישור בית משפט של 33 מיליון שקלים שאמורים להיכנס מיידית לקופה, מעבר ל-170. הבוקר אושר עוד הסדר בבית המשפט המחוזי, שבמסגרתו יימכרו נכסים בפלורידה ויחזרו לארץ עוד כ-2.5 מיליון דולרים לאורך התקופה. בנוסף, אתמול בלילה קיבלנו הסכם חתום מגורם אמריקאי שגם הוא אמור להשיב 3.5 מיליון דולר. כל יום יש הסכמים שמשיבים כספים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה כסף הבאתם עד עכשיו? << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> אני מסביר. כולל השבה צפויה בהסכמים חתומים ונכסים שלגביהם מתנהל משא ומתן, אחד כבר נחתם אתמול כנראה, בסך הכול הכספים שנמצאים או יגיעו במסגרת מה שאושר, כ-570 מיליון שקלים. עדיין חסרים כמעט 500 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> התביעות הללו שהגשנו, להערכתנו סיכויי התביעה הם טובים. לא היינו מגישים תביעות סרק. עורכי דין לא מגישים תביעה כדי לייצר - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> די נו, די. << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> לא אצלנו. אני יכול להגיד לך שבתביעות אחרות שאני הגשתי בתפקידי כמנהל מורשה, או שהגישו בארגון שאני מנהל אותו כמנהל מורשה, ארגון אחר, זכינו במאות מיליוני שקלים בתביעות. נקודה. זה קרה. זה לוקח זמן בבתי משפט, אבל הצדק בסוף צף והכספים מתקבלים מגופים גדולים. הנתבעים הם גופים גדולים ועתירי ממון. זה לא גופים שלא יכולים לפרוע את הסכומים שיקבע להם בית המשפט, ומעבר לזה חלקם גם רוצים כבר לנהל איתנו משא ומתן על סכומים לא מבוטלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתוך ה-20 מיליון שקל שכבר קיבלתם כהלוואה. << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> באמצעות זה הגשנו את התביעות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, תענה לי. קיבלתם הלוואה של 20 מיליון שקל עד עכשיו, נכון? יופי, נהדר. כמה מתוך זה הלך לשכר טרחת עורכי דין? << דובר_המשך >> אפי סנדרוב: << דובר_המשך >> אמרנו, עד היום כ-7 שקלים שולמו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתוך ה-20 מיליון, 7 מיליון שולמו לעורכי דין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מלא, לא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברור שזה מלא. במשך כמה זמן? << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> שנתיים. 3.5 מיליון שקל לשנה. ההוצאות וההלוואה לא מיועדות רק לתשלום של שכר טרחת עורכי דין. יש מערכת מחשב בחברה הזאת שצריך טיפה לשפר אותה כדי שיהיה אפשר לשלם כספים לשיעורים לאותם 7,500 אנשים. יש צוות עובדים, יש טיפול בפניות ציבור, יש שירות. זה גוף מוסדי, בסוף הוא נותן שירות לאלפי עמיתים ואנחנו מטפלים בהם. הדברים האלה עולים כסף. אגב, יש גם הוצאות, כמו שאמרתי, אבטחת מידע וכל מיני חובות אחרות לפי דין שאנחנו חייבים לקיים, כי אנחנו גוף מוסדי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הכול בסדר. אני לא מדבר על עבר, אני עכשיו מדבר על עתיד. כרגע אתה מבקש עוד 13 מיליון שקל. << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי. 13 מיליון השקלים האלה, איפה וכמה כספים יש לך שאתה חושב שאתה יכול ברמה גבוהה של ודאות להביא כתוצאה מ-13 מיליון השקלים האלה? לא מה שסיפרת לי על מה שהבאת עד עכשיו. << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> מה שעשינו, עשינו, ואני חושב שנכנסו סכומים וגם מוזגו הסכמים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, לכן אנחנו לא מדברים על מה היה, אנחנו מדברים מכאן ולהבא. << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> המשך ניהול התביעות, ואמרתי את זה גם בדיון הקודם, יביא לפיצוי של הרבה מעל 100 מיליון שקל, אולי הרבה יותר מהסכום הזה. אני אומר את זה גם מתוך ידיעה, כי האנשים הנתבעים רוצים לנהל משא ומתן, רק הסכומים שכרגע מדובר עליהם נמוכים לטעמנו ואנחנו דורשים הרבה יותר. יש פה אנשים שצריך להחזיר להם חצי מיליארד שקל. זה הכלי כדי להחזיר לציבור הנפגעים חצי מיליארד שקל. אין כלי אחר כרגע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי. והבנתי שניגשתם לגופים מסחריים כדי לבקש הלוואה, נכון? << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> אנחנו בדקנו מול הבנקים הלוואות בערבות מדינה. בערבות מדינה כולם הסכימו לתת הלוואה, לא הייתה שום בעיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רק בערבות מדינה? << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי, ולא בערבות מדינה? האם ניגשתם לאותן קרנות שממנות הליכים משפטיים? << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> הגוף בהקפאת התחייבויות, זה גוף שהוא למעשה פשט רגל, אין לו הון עצמי, יש לו הון עצמי שלילי. לא ייתנו הלוואה באמצעות גוף מסחרי למי שממילא מתנהל תחת הקפאת התחייבויות של בית משפט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אם אתה מממן את המשך הפעילות, אתה יכול להגיע לבית משפט ולבקש את אישור המימון הזה. בהחלט אתה יכול, מה זאת אומרת? << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> אישור כן, אבל גם צריכה להיות ודאות יותר גבוהה, זה גוף עסקי בסופו של דבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ודאות. << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת אומרת, שמידת הוודאות של התביעות כרגע לא מספיקה כדי להשיג מימון בשוק הפתוח. אני מבין נכון? << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> מידת הוודאות, אנחנו נתנו תביעות ב-1.6 מיליארד שקל עד עכשיו, והתביעות האלה אמורות להשיב לציבור את הכספים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל לא, אתה לא עונה לשאלה שלי, ונראה לי שבכוונה אתה לא עונה לשאלה שלי. אני שואל שאלה שהיא מאוד פשוטה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זה פשוט תביעות על 1.6, כשיש 800,000 אלפי שקלים של העמיתים שנעלמו. כלומר, יש לנו פה סכומים הרבה יותר גדולים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכן מעניין אותי דבר אחד, ואני שואל שאלה שהתשובה עליה אמורה להיות כן ולא. האם נכונה העמדה שהצגתי, לפיה מידת הוודאות של התביעות והתיקים המשפטיים היא כזו שלא אפשרה לכם לקבל מימון להליכים הללו מגופים חיצוניים? << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> התשובה היא שלא פנינו לקבל מימון ללא ערבות. לא הייתה שאלה כזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה? << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> כי זה בחדלות פירעון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אפשר לאשר. זה לא נכון האמירה הזו סתם של חדלות פירעון, כי יש פה גוף שנתמך על ידי מדינה, שהמדינה מוכנה להעמיד לו ערבות. אז במקום לבוא ולקחת כסף מהמדינה באפס, אם זה אמיתי, התביעות האלה, למה לא לגשת לאותם גופים מסחריים ושהם ייקחו איתם את הסיכון? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> היו"ר, הכנסת כבר הכריעה בשאלה האם לתת ערבות או הלוואה, כי כבר נתנו הלוואה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יפה. הכנסת הכריעה בעבר, ועכשיו יושבים מחוקקים שעוד יש להם איזה שבוע-שבועיים לשבת פה, והם תוהים לגבי מה שנעשה בעבר. ואני כשלעצמי עדיין לא הבנתי למה נכון להמשיך ולהשקיע סכום כזה במה שאני מבין שהוא המשך מימון מנגנון, שרובו או חלקו הוא שכר טרחת עורך דין, ששוב, לא מדובר בשכר טרחה מופחת, לא יודע למה, אבל לא מדובר בשכר טרחה מופחת. ומצד שני, הוודאות של קבלת הכספים כתוצאה מהדבר הזה נראית בעיניי לא ודאית בלשון עדינה. עשו מה שעשו, הצליחו לשים יד על מה שהיה אפשר מהר, ועכשיו רוצים להמשיך לממן איזשהו מנגנון כשהסיכויים לא ברורים. ומדהים בעיניי שאף אחד לא בא וביקש לבדוק את הדבר הזה בדיקה אובייקטיבית. ובדיקה אובייקטיבית זה דווקא על ידי אותן קרנות שעוסקות בזה. הכי פשוט. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> אדוני, קרנות לא היו לוקחות ריבית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא משנה, זה בכלל לא משנה. אם לך ולי יש מחלוקת על שווי של משהו מסוים, אז מה עושים? אופציה אחת זה ללכת לשמאי, אופציה שנייה זה להעמיד את הנכס למכירה ולראות מה הוא מביא. ואותו דבר פה. אבל יש קרנות, ואני מכיר. אם את רוצה, אני יכול לשלוח לך את הכתובת של הקרנות האלה. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> אדוני, אין בעיה. הם מקבלים חלק מסיכויי ההצלחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> סיכויי ההצלחה, הם סיכויי ההצלחה של העמיתים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז למה לא להביא את זה בפני העמיתים? << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> כלומר, אם יש תביעה, הם רוצים 40% מאותו שקל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את יודעת אבל למה הם רוצים את זה? << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> הם ירוויחו, אבל העמיתים לא ירוויחו. אני מכירה קרנות, הייתי בתובענות ייצוגיות והייתי אחראית על החוק וישבתי עם קרנות, ויש קרנות שמה שהן עושות זה מממנות תובענות ייצוגיות בישראל, כמו בארה"ב. אבל הן לוקחות חלק מאחוזי ההצלחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את לא מקשיבה לי, עכשיו את תקשיבי לי, בבקשה. כשתהיה לך זכות דיבור, את תקבלי אותה ואני לא אכנס לך לדברים. אבל כרגע האירוע הוא כזה, קרן שמממנת תובענות ייצוגיות היא בכלל לא קשורה לאירוע הזה פה, כי פה אין תובענה ייצוגית. יש קרנות, שהן קרנות בינלאומיות, שיש פה משרדים גדולים ומכובדים שמייצגים אותן פה, משרדי עורכי דין דרך אגב, גדולים ומכובדים שמייצגים אותן פה במדינת ישראל, הן לא מתעסקות בקרנות ייצוגיות, הן מתעסקות בתביעות מסחריות משמעותיות וגדולות, והן מממנות תהליכים שהם נראים להם כדאיים. אני לא מבין. זה שאתם רוצים להשליך את האחריות מכם ולהביא את זה על אותו גוף שעכשיו מטפל, ולא להתייצב בפני הבעיה שהיה פה גוף רשמי של מדינת ישראל שכשל, והביא פה בסופו של דבר למצב שבו יש הרבה מאוד עמיתים שהפסידו את הפנסיות שלהם, אז אנחנו ממשיכים לעשות כדי למצות את הדין, וכי הנה אנחנו מפעילים. למה המדינה פה לא גואלת את אותם אנשים מהסיפור? למה המדינה לא באה ואומרת תראו, אנשים נכבדים, השגנו בערך חצי מהכסף, אנחנו נותנים עוד 10%, 20%, 30%, כמה שיחליטו, אנחנו נמשיך לנהל את הליכי הגבייה מטעם מדינת ישראל, ננהל הליכים אזרחיים, ננהל הליכים פליליים איך שאנחנו רוצים, נממן את זה כפי שנמצא לנכון, וככל שאנחנו נביא משם כסף, נחזיר לעצמנו את ההוצאות, ואם תהיה עוד תוספת, אז אנחנו גם נבוא וניתן לכם את התוספת? למה אתם ממשיכים להטלות ולהשקיע כסף ספקולטיבי בהליכים משפטיים שסיכויי הגבייה שלהם מוטלים בספק במקרה הטוב? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להתייחס, ואני אחדד איך אני רואה את השאלה פה. הנושא של לרדוף אחרי האנשים שעשו מה שעשו בצורה פלילית, כולל הבעלים של החברה, זה צריך להיות תפקידה, ככה לימדו אותי בוועדת חוקה, הסתובבתי כמה חודשים ובלבלו לי את המוח עם פיצול יועץ משפטי, אמרו לי שזה אמור להיות התפקיד של המחלקה הפלילית במשרד המשפטים. לא של מפרק פרטי, עם כל הכבוד. זה צריך להיות תפקיד של פרקליטות המדינה, זה צריך להיות תפקיד של 433, זה צריך להיות תפקיד של גופי המדינה. לקחת ולעשות כאילו אנחנו עושים טובה ונותנים לאיזה מישהו פרטי לנהל הליך, זה הדבר שהוא הכי בלתי נתפס. וזה מה ששואל היו"ר. אם אתם באים ואומרים הרקע הוא כלכלי עכשיו לעזור לעמיתים, סבבה, זה אומר רקע כלכלי, בואו נדון בתהליכים כלכליים, בואו נבין איך אתם מדברים בכלכלה. אם אתם מדברים לרדוף אחרי אותם אנשים, ואת זה גם שמענו בלילה מהמפרק, חבר'ה, איפה פרקליטות המדינה? איפה המשטרה? וסליחה, איפה רשות שוק ההון בהפעלה שלהם? כי הכישלון הוא שלכם, ואתם הייתם צריכים להפעיל את פרקליטות המדינה. אתם הייתם צריכים לדפוק במחלקה הבינלאומית במשטרת ישראל בזמן. וכפי שהוכח פה בוועדות, לא דפקתם בזמן. לא פניתם אפילו למשטרה. מי שפנו זה העמיתים, אתם אפילו לא פניתם, כשהאחריות היא שלכם. אני אומר לכם שאם אני הייתי עמית, הייתי מגיש תביעה נגד כל אחד ואחד מהעובדים אצלכם. הייתי מגיש תביעה אישית. יכול להיות שיש לכם ביטוח. מה זה הדבר הזה? האחריות היא שלכם, והאחריות היא של מדינת ישראל, לא של מפרק פרטי ששוקל שיקולים מסחריים. המפרק צריך לשקול רק דבר אחד, הוא צריך לשקול איך הוא מביא כסף לעמיתים, והוא צריך להוכיח בכללים כלכליים שזה מספיק כלכלי, וזה מה ששאל היו"ר. אבל אני כן מצפה לשמוע מרשות שוק ההון איפה המחלקה הבינלאומית? כמה אנשים נחקרו ב-433? האם הבעלים והדירקטורים כבר היו בחקירות פליליות? האם הם יושבים במאסר? האם הם שוחררו בערבות עד תום ההליכים? לא יודע, משהו. יושבים, איך קוראים לזה, אין בעיה, ניתן 13 מיליון שקל, עורכי דין פרטיים, שיעברו את השורות, לא יעברו את השורות, כן יגיע, לא יגיע. בסוף יש אנשים שכן, כבר שלוש שנים לא מקבלים פנסיה. הם היו אמורים לצאת לפנסיה ולא מקבלים פנסיה. את ה-5,000, 4,000, 3,000 שקל שלהם, או 6,000 שקל שמהם הם אמורים לחיות, אין להם את זה עכשיו. אנחנו ממשיכים בהליכים שברור לכולנו שההליכים האלה הם הרבה זמן. אז הליכים של הרבה זמן תואיל בטובה לעשות מדינת ישראל במסגרת הפרקליטות, במסגרת משטרת ישראל, שאתם תפעילו, ומזה אני לא אתן לכם לברוח, אתם תפעילו את המשטרה ואת הפרקליטות כי זו אחריות שלכם. האחריות היא אך ורק של רשות שוק ההון, אף אחד אחר לא. זו מדינת ישראל, אתם הזרוע של מדינת ישראל שאמורים לפקח על זה, ואתם הייתם צריכים לעשות את זה. והמפרק שיבוא ויוכיח מה התועלת הכלכלית במדויק. מעבר ל-450, אני אהבתי את התחשיב הזה שעשו 1.060 מיליארד, נעלמו 850 והם מצאו מתוך 1.060 מיליארד, מה שלא נעלם הם מצאו, זה ברור שמה שלא נעלם היה. יש לו 450, זה יפה, אהבתי את המצגת הזאת, אבל זה בסדר. אבל מעבר לדבר הזה, שידונו בדיונים כלכליים, וכמו שהוא אומר, שיביאו הוכחה שזה כלכלי נכון. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> אפשר לקבל את רשות הדיבור? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> רני נויבואר, סגנית בכירה לממונה על שוק ההון. ראשית, בואו אולי קצת נשים את הדברים במקום. משטרת ישראל לא כפופה לרשות שוק ההון. ואם אדוני חבר הכנסת רוצה לשמוע את התייחסות משטרת ישראל, אז משטרת ישראל כבודה במקומה מונח ואפשר לשמוע את התייחסותה. רשות שוק ההון היא רשות אזרחית. אין לה סמכויות פליליות, ומשכך היא לא יכולה לבצע חקירה בנפרד, ולכן את כל הדבר הזה חשוב לשים במקום. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז אין לאזרחי ישראל על מה לסמוך? לא, אני רוצה שישמעו התושבים בבית, לא פה. אין לאזרחי ישראל על מי לסמוך כי אין להם שום סמכות. אין להם סמכות. אתם משקיעים בפנסיה בבנק, בחברת ביטוח, תדעו לכם שרשות שוק ההון לא רלוונטית כי אין לה סמכויות. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> לא, זה לא מה שאמרתי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה מה שאמרת. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> לא, זה לא מה שאמרתי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה מה שאמרת. זו בריחה מאחריות. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> זה לא מה שאמרתי. עכשיו אני אשלים את הדברים שלי, וסביר להניח, בוודאי בכנסת, חברי הכנסת זכותם לדבר ולומר מה שהם רוצים וככה הם נבחרו, אבל בסוף גם לי מותר להשלים את המשפט. רשות שוק ההון הלכה ומינתה מנהל מורשה. המנהל המורשה איננו גורם פרטי, הוא גורם שרשות שוק ההון מינתה על מנת לאתר את הכספים, לטייב את הנתונים ולהביא את הכסף חזרה אל האנשים. משרד האוצר, שתומך במהלך של רשות שוק ההון, הסכים גם קודם לתת 20 מיליון שקל וגם עכשיו לתת הלוואה של 13 מיליון שקל, בכפוף לזכויותיהם של העמיתים. כך שהמשמעות היא שהכסף מיועד לעמיתים, להבדיל למשל, אדוני, מקרנות שלא קשורות לתובענות ייצוגיות, פשוט קרנות שמממנות תביעות, לוקחות חלק מההצלחה. ואנחנו רוצים לוודא שהכסף כולו יחזור לעמיתים עד כמה שניתן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל או שהן לא מממנות בכלל כי הן יודעות שאין סיכויי הצלחה. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> אדוני, אני רוצה שנייה לומר עוד משהו נוסף. אם היה הכסף הולך מחמת זה שמישהו פעל שלא כדין וסחר בשוק ההון שלא כדין, המשמעות היא שההליך היה מתנהל בבית משפט במסגרת חדלות. רשות שוק ההון, יש לה חוק, והחוק אומר שבמידה וגוף נכנס לקשיים, אנחנו מוסמכים למנות מנהל מורשה. זה מה שהחוק קובע לנו, ואת הדבר הזה אכן עשינו. והוא מגיש תוכנית הסדר לבית המשפט, והוא מטייב את הנתונים, והוא מאתר את העמיתים כמו שקבע החוק. ככה החוק קבע, כשבמידה וגוף פרטי כזה קורה איתו משהו, הממונה על שוק ההון בתוך כל התנאים יחד וכו' לפי כל התהליך שכתוב שם, ממנה מנהל מורשה. זה התפקיד, זה מה שכתוב. עכשיו, אומר אדוני, יכולתם ללכת לפרקליטות. לא נעים לי לומר, אדוני, אבל הפרקליטות תובעת את תביעותיה של המדינה, היא לא תובעת תביעות של אנשים פרטיים. ולכן החוק שהוא כתב את זה, הרשות לצורך העניין הולכת ומצייתת למה שהחוק קבע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> סלחי לי, אם אני גונב מבנק מיליארד שקל, הפרקליטות לא תטפל בזה? זה מה שאת אומרת? << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> אדוני, התביעות הפרטיות של אנשים הן לפי מנגנון שקבוע בחוק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שאלתי, היא גנבה 250 מיליון שקל מהבנק, פרקליטות המדינה לא הייתה מעורבת? הביאו מפרק? << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> פרקליטות המדינה הייתה מעורבת במישור הפלילי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> על זה אני מדבר. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> לא. במישור האזרחי, שזה הנושא, כי המנהל לא מוסמך להליך פלילי. אבל רגע, אני רוצה שנייה לגמור את הדברים שלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אבל את אומרת פשוט דברים שהם לא נכונים, מכיוון שלפרקליטות המדינה בהחלט יש סמכות במקרים מסוימים. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> להעמיד לדין, וגם תביעות עבור נפגעי עבירה. זה מה שהיא מוסמכת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא גם יכולה להיכנס במקרים מסוימים להליכים שנראים לה רלוונטיים. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> רגע, אני רוצה להשלים, ותודה על רשות הדיבור. בסוף מה שעומד פה על הפרק זה 13 מיליון שקלים שנועדו למנהל המורשה, שהוא בעצם זרוע ארוכה של רשות שוק ההון, שנועדה להביא ולאתר את הכסף ברמה האזרחית. על מנת לעשות את זה, המנהל המורשה צריך לקבל 13 מיליון שקל כהלוואה. וההסדר הזה נעשה במטרה לאפשר לו לאתר את הכספים ולהביא אותם. יש הליכים תלויים ועומדים, יש דברים שנעשים. אם ההלוואה לא תאושר, המשמעות היא שיהיה חסר למנהל המורשה 13 מיליון שקלים על מנת להשלים את פעילותו. והדבר הזה, אדוני, זו החלטה שלכם. אם אתם מאשרים את הבקשה הזו, לא, לא תאשרו את הבקשה, אז אכן המשמעות היא שיהיה קשה למנהל המורשה להמשיך את פעילותו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנו, תודה. מי הוועדה? נאמר לי שיש ועדה שבוחנת את הפעילויות שנעשות. << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> יש ועדה. בוועדת ההנהלה חברים מלבד אני, שופט בדימוס ספי אילון, שכיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע ושופט בכהונה בבית המשפט העליון, מר משה טרי, שכיהן כיו"ר רשות ניירות ערך ומכהן גם בוועדה לתחום מינויים בכירים במדינה, ופרופ' למשפטים לימור עציוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש חוות דעת כתובה שלהם לגבי הסיפור הזה? << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> יש דיונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין שום דבר כתוב? << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> יש, בוודאי שיש פרוטוקולים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפני שהתבקשה אותה תוספת של 13 מיליון שקלים לפעילות, האם ישבה אותה ועדה, עשתה ניתוח של סיכון-סיכוי של התביעות הללו, ובאה ואמרה אחרי שבדקנו על בסיס א', ב', ג', ד', ה', ו' ונתנה איזשהו מסמך מפורט שמסביר את המניעים שלה ואת הנימוקים שלה, כמו שעושים דרך אגב על סכומים הרבה יותר קטנים מ-13 מיליון שקל מכספי מדינה, מדוע מחליטים להשקיע ב-X ולא ב-Y, לצורך העניין, או משהו כזה. האם יש כזה משהו כתוב, מסמך כתוב, או שהכול נעשה בעל פה? << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> ראשית, הוועדה אישרה בכלל את תקציב הפעילות השנתי, שההלוואה אמורה בעצם לממן את התקציב. זה אחת. שתיים, הוועדה תמכה ודנה בתביעות האלה, ובכל ליבה מאמינה שהתביעות חייבות להיות מוגשות, והתביעות האלה הן בעלות סיכוי לזכייה, שאם לא כן, לא היינו מגישים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה סיכוי לזכייה? תכמת לי אותה באחוזים. << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> אני לא יודע לכמת באחוזים. אף אחד לא יודע לכמת באחוזים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה עו"ד, אדוני? << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> לא, אני רואה חשבון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה רואה חשבון, אתה לא יודע? פה זה קשה לי, אתה יודע למה זה קשה לי? כי בסוף כשיש לך חברה לצורך העניין, שיש נגדה הליך משפטי לא גדול, אתה מגיש דוח שנתי, ובדוח השנתי הזה אתה חייב לציין את התביעה גם אם הגשת ויש לזה פוטנציאל כספי. בטח חברות שנסחרות בבורסה, אדוני יודע, כשיש לה הליכים משפטיים המהותיים, היא מצרפת ביאור לסיפור הזה עם הסיכויים, ומסבירים למה מספקים. << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> החברה לא קובעת מספר, אם זה 11, 12, 14 או 15. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא 11, 12, אבל יש כל מיני רובריקות. סיכוי סביר, סיכוי טוב, סיכוי טוב מאוד. << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> יש הגדרות. בגדול, ועדה של אנשים כל כך מכובדים לא שולחת - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. אז אני מבקש שהוועדה הזו של האנשים המכובדים תתכנס ותוציא על הכתב עבור הוועדה מדוע היא חושבת שיש לאשר 13 מיליון שקלים נוספים כהלוואה, כאשר המסמך הזה אמור להתייחס לא לפעולות שנעשו עד כה, כי זה נגמר ומת, אלא קו האפס הוא היום מה שאותם 13 מיליון אמורים לממן, ומהם הסיכויים לדעתם, הריאליים, לא ריאליים, ריאליים מאוד, אני לא יודע מה, לגבייה בסופו של דבר. לא לזכייה בהליך, כי זכייה בהליך כזכייה בהליך לא מעניין אותי, אלא להביא כסף, וכמה כסף לשיטתם, אותם 13 מיליון שקלים אמורים להביא אקסטרה לנפגעים של הפרשה הזאת. << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> ברשותך, עוד שתי מילים רק. הנושא הראשון, כבר היום יש בהתאם להחלטות בית משפט איסור דיספוזיציה בנכסים של נתבעים. בית משפט לא קובע איסור דיספוזיציה אם הוא חושב שאי אפשר יהיה לגבות שקל ולא צריך לגבות שקל בתהליכים כאלה. האיסור הזה ברובו הוא תחת איסור פרסום, יש אבל איסור דיספוזיציה על נכסי נתבעים בסיפור הזה, זה חשוב להדגיש. זה אחת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איסור דיספוזיציה נכסי נתבעים, זו מילה אחרת לצו עיקול. צו עיקול, או כל מיני צווים מהסוג הזה ניתנים חדשות לבקרים. אם יש לך עילת תביעה מוצקה, בטח ובטח באירוע כזה, בטח ובטח אם מדובר בבן אדם שהוא על גבול הפלילי וכן הלאה. עילת תביעה מוצקה זה יפה, ואתה מדבר איתי על דיספוזיציה בנכסים שקיימים, שאותם אתה כבר החשבת בכסף שהבאת. זאת אומרת, שאתה אמרת לי ה-20 מיליון שקל הללו, והתחלת לפרט לי מה זה הביא, אחת, שתיים, שלוש, ארבע, אותם נכסים שאתה מחזיק עליהם עיכוב, או איסור דיספוזיציה כהגדרתך, אלו נכסים שבאו בגדר אותו חשבון שאתה הבאת. << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> לא, זה לא נכון, זה בנוסף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי. מה השווי של הנכסים הנוספים שאתם מחזיקים כרגע באיסור דיספוזיציה? << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> שווי משמעותי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה שווי משמעותי? << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> יש כרגע צו איסור פרסום על הנושא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. אז אני לא יודע לעבוד עם צווי איסור פרסום. אם אתם חושבים שצריך לצורך העניין הזה ועדה חשאית, נכנס ועדה חשאית. אני אומר כבר שלשיטתי, אני לא יודע מה חברי הוועדה האחרים, אני אמליץ, עד שאנחנו לא נקבל חוות דעת מנומקת של אותה ועדה שאחראית על הסיפור הזה, שמסבירה את ההיגיון הכלכלי שבלהקצות עוד 13 מיליון שקל להמשך הפעילות הזאת, היגיון כלכלי, לא עקרונות הדין והצדק, אוקיי? לא כל הדברים האלה. כי כל הדברים האלה לא צריכים לעניין את הנפגעים. זה אינטרס של המדינה, שאם המדינה מחליטה שהיא רוצה פה לצאת לאיזשהו מסע למען יראו וייראו כולם, שהדבר הזה לא נכון לעשות אותו, שתממן אותו מיכולותיה ומכספה ותשחרר את הנפגעים לדרכם, בין אם הידיעה המרה שלפחות כרגע זה הכסף שיש, את כל ההמשך הזה על חשבונם, על סוג של הלוואות שלא ברור מה שיהיה, הם כן יודעים, לא יודעים, שחור, לבן, מה יהיה, מה לא יהיה, כל הדברים האלה הם לא נכונים. המשך המנגנון, ברור לי לחלוטין למה הוא טוב ולמי הוא טוב. אותי מעניין ההיגיון והוודאות הכלכלית, ועד עכשיו, לצערי הרב, למרות שדיברנו על זה גם בדיון הקודם, לא הבאתם לי שום מסמך שממנו אני יכול להבין שיש איזשהו היגיון כלכלי בלהקצות את 13 מיליון השקלים הללו. על בסיס זה שפעם מישהו החליט ופעם מישהו חשב, ושהמחוקק לפני כך וכך שנים חשב, מבחינתי זה לא... << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> היו"ר, אני אשמח להתייחס לזה. אנחנו ישבנו יחד, החשב הכללי, רשות שוק ההון, אגף תקציבים והלשכה המשפטית של האוצר, ובחנו את התקציב שהגיש המנהל המורשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה אומר בחנו? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> הסתכלנו ממש שורה-שורה בתקציב של המנהל המורשה, גם בהלוואה הראשונה וגם בהלוואה הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם עשיתם את הבחינה שאני מדבר עליה? אנחנו משקיעים 13 מיליון שקל, כמה כסף ה-13 מיליון שקל האלה אמורים להביא לנו, ובאיזו רמת ודאות? האם הבדיקה הזו נעשתה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אז אני מסבירה, רגע. בעצם אתה מתייחס פה לשתי בחינות שעשינו אותן. אחת, הבחינה של הסכום, של ההיקף שאליו התייחסת, ובאמת על זה הסתכלנו ממש על תקציב המנהל המורשה, על ההוצאות שיש לו, על ההוצאות שהוא כבר ביצע והוצאות שיש לו עוד עתידיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא אכפת לי. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> ולצד זאת, גם הסתכלנו על תהליך התביעות, כמה כסף נתבע, מה ההליכים שנמצאים כרגע בצינורות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה כסף נתבע? אמרת לי נתבע? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני לא מומחית במשפט, אז יכול להיות שאני לא מדייקת במונחים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מחר מגיש תביעה על 10 מיליון שקל. הבן אדם שאני מגיש נגדו את התביעה, אם תהפכי אותו ותנערי אותו, אין לו יותר מ-150 שקל. התייחסתם ל-150 שקל שיש לו, או ל-10 מיליון שקל שתבעתי? למה התייחסתם? כי את אמרת נתבע. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני אסביר. יש בסוף תוכנית שגם אושרה על ידי השופטת של הפעילות של התביעות. אולי אתה רוצה להתייחס לזה יותר בהרחבה? << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> יש עקרונות תוכנית הסדר שאושרו בבית משפט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תוכנית הסדר זה לא זה. << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> רגע, אני רוצה רק להרחיב. עקרונות תוכנית ההסדר קובעים, אגב, שהכספים האלה לא יחולקו בצורה שווה בין כולם. יהיו כאלה שיקבלו יותר בקבוצה מסוימת, יהיו כאלה שיקבלו פחות בקבוצה אחרת. אנחנו פוגשים, אגב, את הנפגעים של הפרשה מדי יום. אתה רואה אנשים בני 80 ו-90 שבוכים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, אתה צריך לשחרר אותם, לא לכבול אותם להליכים של עוד 15 שנה. << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> אבל אין פתרון אחר. אם היה פתרון אחר, זה מצוין. זה הפתרון היחיד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אני חושב שנכון לעשות פתרון אחר, כן. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> אוקיי, אדוני, זה טוב שיש מחשבות אחרות, אבל בסוף עכשיו כדי שהוא יוכל - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אני לא חושב כמוך שבסוף כדי עכשיו, כי אתם ככה החלטתם. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> לא כי אנחנו, כי החוק קבע לנו את המנגנון שבו אנחנו עובדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני עוד פעם שואל ברחל בתך הקטנה, האם בדקתם את הסכום שרשום בכתבי התביעה, או האם בדקתם כמה אנחנו סביר להניח נוכל לממש? זאת אומרת, אותו נתבע, יש נגדו תביעה, יכול להיות שיש נגדו תביעה על סך 1.0006 מיליארד ביחד ולחוד, אבל אם נהפוך את כל כולו יש לו 100 מיליון. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> תראה, התביעות מסתכמות לסכומים הרבה יותר גדולים מסך הסכומים שנעלמו, מסך הסכומים של העמיתים שצריכים להיות מושבים. ולכן, בהגדרה, ככל שהתביעות יצליחו, ואני מקווה מאוד שמערכת המשפט תצליח - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בדקתם סיכויי הצלחה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> מה זה לבדוק סיכויי הצלחה? אני לא מכירה שיש איזושהי בחינה של סיכויי הצלחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. ענית לי, גברתי. ברגע שאמרת לי את זה, ענית לי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם הייתה למדינת ישראל רשות שוק הון, היא הייתה עושה את זה, אבל אין, אז היא לא עשתה את זה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אבל תראו, חברים, אני חייבת להגיד, אנחנו בסוף מדברים פה על כסף שנועד לשרת את החיפוש ואת מיצוי ההליכים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבין, אבל כשאת אומרת לי בתור הגורם האחראי - - - << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני לא הגורם האחראי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את, גברתי, אגף תקציבים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני משרד האוצר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשאגף תקציבים אומר לי שהוא בדק, שהוא לא יודע מה המשמעות של סיכויי הגבייה - - - << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זה לא מה שאני אומרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מה שאת אומרת לי. את אומרת לי אני לא יודעת. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני אומרת שני דברים, ואני שוב אחדד את דבריי, כי אולי בגלל שזה לא נאמר ברצף אז לא הצלחתי לבטא את עצמי כמו שצריך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, את הצלחת. את פשוט חושבת שבגלל שאת אומרת מיצוי הליכים, ובגלל שאת אומרת צדק קוסמי, ובגלל שאת אומרת כל מיני דברים כאלה, אז אנחנו נגיד כן. או כי אולי לא נעים לנו לבוא ולהגיד, לא, אנחנו לא ניתן לזה כסף. לא, אני לא חושב שנכון כרגע, מכיוון שאתם מתחמקים, כמה זמן אנחנו מנהלים את הדיון הזה? עוד מעט 50 דקות, ועד עכשיו, למרות שביקשתי את זה גם בלילה, בדיון הזה שניהלנו, לא קיבלתי נייר שבא ומראה לי אנחנו תובעים סכום X, עשינו בדיקה כזאת וכזאת, החייב מספר 1 הוא ככה וככה, הסכום שאנחנו יודעים לשייך לו הוא ככה וככה, סיכויי הגבייה הם 2, 3, 7, 9, 12 וחצי. זה מה שצריך להיות כדי שבן אדם סביר יוכל לבוא ולהסתכל, אוקיי, מה יש לי פה, מה אני נותן מול מה אני מקבל. ועד עכשיו אתם מסובבים אותי מעגלים וגרפים ולמצות את הדין, וכל מיני סיסמאות כאלה, בלי לתת לי תשובות לעניין. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> צר לי שזו תחושתך, אין לי שום כוונה לא להתחמק מהשאלות ולא לענות תשובות שהן לא לעניין בדיוק. אני אגיד שוב, הבאנו לפה גם את המנהל המורשה וגם את סגנית ראש רשות שוק ההון, שהם בדיוק האנשים הכי מומחים לעניין הזה כדי לתת לך כמה שיותר נתונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אתם לא מביאים לי נתונים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אם אתה רוצה, אנחנו באמת נציין את כל המספרים שאפי אמר באופן כתוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אגיד לך מה אני רוצה, גברתי, כי יש לי עוד יום ארוך ואני רוצה לעבור הלאה. אני רוצה מסמך כתוב, אוקיי? לא בעל פה, מסמך כתוב של הוועדה שיושבים בה השופטים הללו וכל האנשים המכובדים הללו, שייקחו אחריות על הסיפור הזה, בבקשה, ויסבירו לי, יכינו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם אם יגידו 20% גבייה, אבל אנחנו יודעים שזה 20% גבייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לצורך העניין, כמו שמכינים, אני לא יודע מה, פיץ' לסטארט-אפ או כל דבר כזה, לבוא ולהגיד תראו, זה האירוע, בדקנו, יש כך וכך נתבעים, לא צריך לציין את שמם אם לא רוצים, נתבע אחד, נתבע שניים, זה יש לו ככה וככה, אנחנו מחזיקים לו תחת איסור דיספוזיציה ככה וככה, סיכויי הגבייה, אחת, שתיים, שלוש, איך שאתם רוצים. ככה. ואז בסופו של דבר, בהתבסס על כל האמור, אנחנו חושבים ש-13 מיליון השקלים האלה נחוצים כדי להביא תשואה נוספת, לא כבר את מה שקרה, לנפגעים של הפרשה, שנעה בין 10 מיליון שקל, 2 מיליון שקל, 100 שקל, ל-400 מיליון שקל, 500 מיליון שקל נוספים. שישימו כמה הם חושבים, שיביאו את זה לפה, יוכלו כל חברי הוועדה להתרשם ולהחליט אם נכון לעשות את זה או לא נכון לעשות את זה. ממה שהבאתם ובאתם אליי עד עכשיו, אני לא יודע לאשר עכשיו עוד 13 מיליון שקל לסיפור הזה. צר לי. << אורח >> רמי שטיינר: << אורח >> אפשר להגיד מילה אחת? שמי רמי שטיינר, אני חוסך בסלייס. אני העמיתים שעליהם מדובר, שכולם רודפים אחריהם. אז יש לי חדשות טובות, בלי עלות גדולה איתרתי חלק מהנכסים, פתחתי הבוקר את חשבון הבנק שלי והנכסים נמצאים. כמוני יש עוד עשרות, אם לא מאות, כי לא חושפים את הנתונים, של אנשים. סלייס בסופו של דבר הייתה קל גמל. קל גמל הייתה קופת גמל להשקעה. הרעיון של קופת גמל להשקעה הוא שאנשים משקיעים את הכסף בעצמם דרך חבר בורסה עם מעטפת של קופת גמל. << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> אבל זה לא המצב בקרנות האדומות, זה עולם אחר. << אורח >> רמי שטיינר: << אורח >> אני לא מדבר על הקרנות האדומות. << אורח >> אפי סנדרוב: << אורח >> אבל כל הדיון על הקרנות האדומות. << אורח >> רמי שטיינר: << אורח >> לא, הדיון הוא עליך. הדיון הוא הפעילות של המנגנון שלך. רבותיי, כשבאים לקבל 13 מיליון שקל מימון, ובמשך קרוב לשלוש שנים מקפיאים את הכספים שלנו, שהם נמצאים תחת טענה של טיוב נתונים, כשבשביל זה צריך שלוש מזכירות תפעול במשרד סוכן ביטוח כדי למצוא את הכספים האלה ולשחרר לנו אותם, זה המנגנון. אף אחד לא מדבר איתנו, אף אחד לא עונה לנו לטלפון, אין מייל שאפשר לחזור איתו בצורה ישירה. בין עשרות למאות חוסכים שהכספים שלהם קיימים, מזוהים בוודאות, מקפיאים אותנו, אותו מנגנון שעכשיו מבקש הלוואת כספים כדי לחפש כספים אחרים. אני מבקש, אם אתם עושים תנאי, שהתנאי יהיה בבקשה גם שישחררו את הכספים שלנו, שהם מזוהים בוודאות, ויפסיקו לדבר בשם החוסכים, כשאנחנו, לפחות 30-40% מהחוסכים, דורסים אותנו ופוגעים בזכות הקניין שלנו. בבקשה, תוסיפו את זה כתנאי. סליחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אנא חזרו אלינו ככל שתרצו לחזור אלינו עם המסמך כמו שביקשנו. כדאי שתשלחו את המסמך לפני שנקיים את הדיון הבא, כדי שנוכל לבוא עם שאלות ככל שיהיו. 63-64, משרד הביטחון, יש פה? לא. 118-119, הוצאות פיתוח אחרות, יש פה? אין נציגים? אוקיי, נמשיך הלאה. 116-117 הוצאות שונות, יש? לא. בטח, למה? זה בסדר, אנחנו נשב. 126, המוסד לביטוח לאומי, יש? אין, לא צריך. אחר כך אל תבואו פה לשאול מתי יהיה, מתי תורנו, בסדר? כי אני לא רוצה לשמוע את השאלות האלה יותר. 133, הוצאות פיתוח אחרות, יש? אין, לא צריך. הלאה. משרד ראש הממשלה ראיתי שנמצא, נכון? יופי. 164-167 – משרד ראש הממשלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הם לסעיפים שונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סעיפים שונים, 147-150, זה אתם? בבקשה, בואו. 174-175 ו-177, נמצא פה משרד ראש הממשלה? לא נמצאים? אין בעיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת הפנייה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא אתם? אוקיי. אנחנו עכשיו ב-16:30, אנחנו נשוב ונתכנס בשעה 17:00. אני מאוד מקווה שנציגי אגף תקציבים והמשרדים השונים יהיו. נציג משרד שלא יהיה פה בשעה 17:00, אני לא מתכוון לדון בפנייה שלו היום. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:30 ונתחדשה בשעה 17:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, שלום. 113-115 – תיאום פעולות בשטחים, מי בעד? זה מה שדנו קודם. מי נגד? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נגד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי נמנע? עבר, תודה. הצבעה אושר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קיבלת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק שתדעו שרוטמן הפסיד לגיא פלג בבית משפט. בית דין רבני כמובן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 140-141 – רשויות מקומיות. בבקשה, מי מציג? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רשויות מקומיות זה תחת משרד הפנים? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה דווקא צריך להיות בבית הדין הרבני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים איתך. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אלקנה ריקלין, אגף תקציבים, משרד האוצר. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 18 – רשויות מקומיות. תוכנית 18-11-03 – מענקים שוטפים – תקצוב סך של 247,000 אלפי שקלים בהוצאה. תוכנית 18-11-04 – מענקי פיתוח – תקצוב סך של 29,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה מרשים? הכול לירושלים? יש עוד רשות מקומית שיש לה משרד ממשלתי, מענק. מה זה? << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> אתה לא מדבר למיקרופון, נאור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבדה גדולה לפרוטוקול. כן, אלקנה. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> לא הבנתי את השאלה, כבוד חבר הכנסת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה עוד? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כמה עוד זו שאלה טובה, לא בטוח שאני אדע לענות עליה. רגע, אבל לעניין הפנייה הנ"ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, באמת, כאילו אנחנו מדברים בסוף על רשות שמקבלת לדעתי רק בפלוס-מינוס 1.5 מיליארד שקל ממשלם המיסים בשנה. על מה זה עכשיו הקצאת תקציב נוסף לעיר ירושלים? מה זה 412? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני אסביר. יש פה באמת כפי שאמרת שתי החלטות ממשלה, 4125 והחלטת ממשלה 3920. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תתאר לך מה עיריית בני ברק הייתה עושה עם עוד 1.5 מיליארד שקל. כמה טיסות... << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איפה זה בני ברק? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עיר קטנה במרכז הארץ. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> החלטת ממשלה 3920 מדברת על 200 מיליון שקל לטובת תקציבי פיתוח לעירייה, והחלטת ממשלה 4125 מדברת על 100 מלש"ח, ובעצם זה שתי החלטות ממשלה שמכוחן אנחנו מתקצבים פה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה תקציב פיתוח? לאן זה הולך? כי גם ב-3920. לא משנה, נו. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> נכון, אותו ניסוח ורק 100 ו-200. כפי שמופיע בניסוח, יש פה איזשהו שיח מקצועי בין משרד האוצר, משרד הפנים ועיריית ירושלים, ומדייקים את השימושים הנכונים לטובת הפיתוח של העיר ופרויקטים שהם מחוללי צמיחה. זהו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה? רגע, עצרו, עצרו, עצרו. הולד איט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הולד איט הולד איט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וואלה, ארבע שנים, פעם ראשונה הוא בוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמע שאתה פה. יאללה, יש עוד שאלות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תגיד, יש מצב שחלק מהכספים האלה ילכו לפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, כי זה חלק מתקציבי הפיתוח? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> שלילי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? למה אתה כזה שלילי? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני לא כזה שלילי. שאלת האם הכסף הזה ילך לפרויקט של הרכבת הקלה, והתשובה היא שלא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. כמה תוקצבה בבסיס התקציב התוכנית הזו? שתי התוכניות? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אתה מדבר על שתי החלטות הממשלה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שתי החלטות הממשלה. או שזה לא תוקצב, אלא רק בשם? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> החלטות הממשלה עברו, אחת ב-24 בפברואר 2026 ואחת ב-17 במאי 2026, ולכן לאחר שיח מקצועי וכו', אנחנו מגיעים לוועדה לתקצב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשלא יודעים בדיוק מה מתוקצב עדיין. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אז בכותרות כן יש כבר כיוונים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כותרת – ירושלים. סליחה, פיתוח ירושלים. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> לא. חדשנות, הייטק, צעירים, תעסוקת חרדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מאשר תעסוקת חרדים? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מאיפה אני יודע מה זה חרדים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היית צריך להגיד מאיפה אתה יודע מה זו תעסוקה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תאמין לי, אני לא יודע. למה כל רגע תשאל אם אני לומד ליבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני? מתי שאלתי אותך אם אתה לומד ליבה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין לי עוד שאלות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין עוד שאלות. אוקיי, התייעצות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על ירושלים חייבים להתייעץ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 17:14 הצבעה. אחר כך נעבור ל-156-163 – תיאום פעולות בשטחים. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:09 ונתחדשה בשעה 17:14.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 140-141 – רשויות מקומיות, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? עבר, תודה רבה. הצבעה אושר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אצטרף לרביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קיבלתם. 156-163 – תיאום פעולות בשטחים. בבקשה, מי מציג? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> רן צרויה, אגף תקציבים. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 17 – תיאום פעולות בשטחים. עיקרי הפנייה: הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 35,400 אלפי שקלים בהוצאה, כמפורט להלן. תוכנית ארכיאולוגיה 17-31-05. מטרת השינוי: הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 19,400 אלפי שקלים בהוצאה עבור יישום הסכמים פוליטיים בעלי השפעה תקציבית, כמפורט להלן. בנוסף, תקצוב סך של 16,000 אלפי שקלים בהוצאה עבור יישום החלטת ממשלה מס' 3424, מיום 16 באוקטובר 2025, שעניינה שינוי סדרי עדיפויות להצלה, שימור, פיתוח, מניעת שוד והרס עתיקות באתרי מורשת ביהודה ושומרון ובקעת הירדן. ובהמשך, החלטת ממשלה 4141 שעניינה דומה, ותיקון של ההחלטה הקודמת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עכשיו בואו נעשה חזרה על מה שהיה פה לפני ארבע שעות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בואו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה מיועד הכסף? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני חושב שבאמת, כמו שציינתי כבר כשדנו בפנייה הקודמת, בסוף שתי הפניות האלה עניינן אחד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה יש שתיים? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> למה יש שתיים? הפנייה הראשונה הוגשה לפני מספר שבועות. עכשיו היו תהליכים שהיו צריכים להשלים אותם, בעיקר סביב התקציב הקואליציוני שהיה פה. מרגע שהושלם, אז הפנייה עכשיו שאנחנו דנים בה היא בעצם פניית השלמה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איזה קואליציוני? האמת היא שנאור היה צריך לשאול את זה, אבל מכיוון שהוא לא שם לב, אז אני שואל במקומו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה מתחיל להכיר את הכלים האופוזיציוניים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מתחיל להדאיג אותי אם אתה לומד ממני משהו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> של מי הכסף הקואליציוני? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> מי הסיעה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עוצמה יהודית. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני לא יודע לענות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא לא יודע, הרב גפני. הם ענו את זה בפעם הקודמת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אה, לא שמתי לב. מי זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם לא יודעים באוצר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פפצ'יק בטח שם פה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תעשה לי טובה, אתה גם כן אל תתערב במה שאתה לא צריך להתערב. אני יכול לדעת מאיזה כסף קואליציוני זה? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> התשובה היא שלנו אין התשובה הזאת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני לא יודע איזו מפלגה דרשה את זה. אנחנו גורמי מקצוע שמתקצבים לפי החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרב גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני סתם לפעמים מתעצבן, אני אבל נרגע מהר, זו הבעיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה, שאלות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי אתה זוכר מה מצפה לנו בהמשך, ולכן אתה נרגע מהר, כן. אנחנו מתקשים להירגע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש העברה מסעיפים. הייתי שמח לדעת, כמובן, 5 מיליון שקלים מהמשרד להגנת הסביבה, ממה אתם מקצצים שם? משרד החוץ, משרד חשוב, 3 מיליון שקלים מתפעול נציגויות בחו״ל, מיליון שקלים ממשרד התיירות, משרד המשפטים, אני בטוח שאין לכם בעיה לקצץ ממנו, ו-4 מיליון שקלים מקצצים ממדע, מתרבות, מספורט, ממינהל התרבות. אל תדאג, לא מקצצים ממכוני המחקר התורניים במשרד הספורט. בדקתי. תן לי לנחש מה התשובה – אנחנו לא יודעים איפה הקיצוץ, כל משרד יש לו את הפררוגטיבה שלו ואני אעשה את מירב המאמצים לתת לך תשובות. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> בהתאם להחלטת הממשלה 4141, לא מדובר בקיצוץ, אלא מדובר באיגומים ממשרדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> בהעברה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פעם זה היה ייעול, עכשיו זה איגום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע, מה זה אומר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תגיד, כשמאגמים ממשרד החוץ 3 מיליון שקלים, מאיפה מאגמים את זה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא, כי זו סוגיה שעלתה גם בבוקר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היא עולה כבר 3 שנים בבוקר, בערב, בלילה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא, זה יחסית אירועים חדשים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, פעם אפילו חנוך, כשהוא עוד היה כאילו חדש והיה לו רצון לעשות שינוי, הוא אמר, עד שלא תביאו את המקורות אין העברות. מאז הרבה מים עברו בקישון. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אז אני אחזור על מה שאמרתי גם בבוקר, לא מדובר בקיצוץ רוחבי, אלא במשרדים שאמרו שיש להם מקור ושניתן להסיט ממנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> פניתם למשרדים, והמשרדים אמרו שיש להם מקור? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אמרתי גם בבוקר, ופשוט חבר הכנסת שירי לא ביקש זאת, אבל אם יש צורך, אנחנו יכולים לפנות למשרדים על מנת שיגידו לנו איזו פעילות הם מקצצים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, לא בדקתם מאיפה הם מקצצים. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אנחנו רק בדקנו שאכן יש מקור תקציבי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך בדקתם? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> זה שיח מול המשרד, להבין שזו לא הורדה מאיזשהו תקציב שלא ניתן להפחית ממנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז כן בדקתם מאיזה מקור הם הורידו. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני לא יודע להגיד לך עכשיו. מאיפה מגיע המקור פה? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> יש פה מקורות מכמה משרדים. לא הלכנו לכל משרד לבדוק איזו פעילות בדיוק ירדה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז איך בדקתם שיש מקור? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> שוב, כל רפרנט בדק מול המשרד שלו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להבין מתודולוגית איך בודקים שיש מקור בלי לדעת מאיפה לוקחים. או מאגמים, יותר נכון. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא, אז אני אומר שוב, רן פה הוא רפרנט של משרד המורשת, והוא מציג לך את פניית השימוש. אם אתם רוצים שאנחנו נעשה את הבדיקה מאיפה המקורות ספציפית במשרדים, אפשר להביא את זה לחברי הוועדה. זו לא בעיה. זה לא משהו שיש לו כרגע פה. בסדר? אנחנו יכולים לעשות את הבדיקה הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אנא עשו ותשלחו לוועדה. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> בסדר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בפדקס תשלחו לנו. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> הבאתי לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מקורות? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא, את מה שביקשת אז על רשות מעמד האישה. הבאנו לך את זה מפורט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תראה, אני אגיד לך שנייה עם ה-"הבאנו לך". בסטטיסטית, וזה משהו שהוא חתיכת קונצנזוס פה, אני מקבל תשובות בוא נגיד 1 ל-50-60 שאלות. אז יכול להיות שהבאת לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה כי אתה שואל הרבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון, אני מודה. אגב, אתה יודע שעשו מחקר, סיפור אמיתי, ישבו מכון מחקר לגבי העברות תקציבים ואיך ועדת הכספים יכולה להתנהל טוב יותר. מחקר חיצוני. לא שחלילה הם רמזו שהוועדה לא מתנהלת טוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תמיד יש מקום לשיפור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואז הסטטיסטיקה הראתה שאני מדבר יותר מיושבי הראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היו יכולים לשאול אותי. כן, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> קנית כבר מכון מחקר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קניתי? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך קונים מכון מחקר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משחק אותה לא יודע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא התכוונתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עאלק לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, מכיוון שזה לא קיצוץ רוחבי, זאת הסיבה שאין קיצוץ במכוני מחקר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התורניים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם ברוחבי לא היה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אולי תירגעו? אין שם ממה לקצץ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ממש. בוא עכשיו נבכה ביחד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יכול שנייה לשאול שאלה על מדיניות, חס וחלילה? אתם כמובן לא חייבים לענות לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נאור, בוא נתקדם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, רק שאלה, באמת עכשיו אני שואל. נניח ולא תהיה סיעה שתשים קואליציוני בפגיעה של עתיקות ופעולות הצלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> או התקציב השוטף של גבעת התחמושת למשל, שהעברנו קודם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון. נניח ולא. איך יכול להיות שאחרי ארבע שנים, כשהוקם משרד, שבאמת אני לא חושב שצריך להקים אותו וגם גדולי ישראל למשך כל ה-3,000 שנה האלה הסתדרו בלי מסורת ומורשת וירושלים, לא משנה, מה יהיה אם לא יהיה את הקואליציוני פה? מה יהיה עם כל ההיסטוריה שלנו? מה יהיה? מה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> חבל על הזמן. הם מעדיפים שיהיה קואליציוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה פגיעה בעתיקות צריכה להיות מבוססת על כספים קואליציוניים? באמת. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> גם זו סוגיה שהשבנו עליה כמה פעמים, ואני בשמחה אשיב עליה שוב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שמה? מה התשובה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> שתקציב המדינה מוקצה לאחר עבודה מקצועית מול המשרדים, וזה משקף את הצרכים. התקציב שאינו קואליציוני משקף את הצרכים כפי שהם עולים בשיח המקצועי. התקציב הקואליציוני הוא תוספת שהממשלה מקצה בהתאם למדיניות שלה. עכשיו, בנוסף לזה, כפי שכבר אמרתי גם בישיבות קודמות, היה גם תהליך שבו בדקנו האם בכל זאת יש כסף קואליציוני שהוקצה לאורך מספיק שנים וניתן להכיר בו ככסף שאינו קואליציוני, ומה שניתן היה הוקצה. מה שנמצא פה הוא מעבר להקצאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מבטיח לך, גפני, בקואליציה הבאה, שאתה לא תהיה חלק ממנה אבל אני עדיין אשוחח איתך, הדברים האלה יהיו בבסיס התקציב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות נוספות? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם תצליח בזה, תקבל פרס. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> לגבי נושא הארכיאולוגיה, כמה מתוך הסכום זה למשרות או לתקנים או לכוח אדם? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אין פה תוספת של כוח אדם. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> אין בכלל? כתוב פה פשוט פיקוח ומניעת פגיעה בעתיקות, אז איך זה יתבצע בלי כוח אדם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האנשים קיימים. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> האנשים קיימים? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> הפעילות עצמה יש בה, אני מניח שיופעלו גם אנשים, אבל זה לא יהיה בתקנים של עובדי מדינה, אז אין פה הקצאה של כוח אדם. זה יהיה במיקור חוץ. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, מיקור חוץ. זאת אומרת, זה עוד משרות. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> זו התקשרות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נאמר שאין תוספת תקנים, נכון? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> ברגע שנעשית פעילות כלשהי עם גופים מסוימים, אז אנשים שם מופעלים לצורך, אם זה בחפירות או בהצלה. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> אנחנו יודעים איזה גופים? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> איזה גופים מופעלים תחת המינהל האזרחי? בני יכול להתייחס, אני לא מכיר את כל הגופים שבני מפעיל. הוא נמצא פה, אם זאת השאלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אחרי התוספת הזאת, שהיא קואליציונית ולא קואליציונית, כמה סך הכול היה כסף ב-2026 בתוכנית הזאת, ארכיאולוגיה ביהודה ושומרון? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> רק שנייה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> צריך מוזיקת רקע כשאנחנו מחכים לתשובה. זה ממש יוסיף פה. סטייל ה-מי רוצה להיות מיליונר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נראה לי מוזיקת מעליות יותר מתאים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מוזיקה חסידית. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> התקציב בהוצאה יעמוד אחרי שיעור הפנייה, בהנחה והיא תאושר, על 113 מיליון שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 113 מיליון שקלים. טוב, ביד רחבה, מה שנקרא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בזרוע נטויה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 113 מיליון שקלים רק הארכיאולוגיה ביהודה ושומרון. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה התוכנית של סוכנות החלל? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 14 מיליון שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 14 מיליון שקלים, אוקיי. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלות נוספות? 17:31 אנחנו מצביעים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא ביקשנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא ביקשתם? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עכשיו אני מבקש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ככה מהחלל יוכלו לראות את הארכיאולוגיה של יהודה ושומרון. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:26 ונתחדשה בשעה 17:31.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 156-163 – תיאום פעולות בשטחים, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? עבר, תודה רבה. הצבעה אושר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבקש רביזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו ב-63-64 – משרד הביטחון. בבקשה, מי מציג? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לדון פה על זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נראה לי שלא, אבל כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אין דיון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה רק אישור מסגרת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> והיה דיון במשותפת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תכף נשמע. קודם מאשרים פה ואחר כך במשותפת משום מה. זה צריך להיות הפוך, אתה צודק, אבל קודם מאשרים פה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, לפעמים זה ככה ולפעמים ככה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, לפעמים לא, והוא קבע לפני ואז בוועדה שגית אמרה שהוא יבטל ויקבע מחדש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אדוני. << אורח >> נועם וילנר: << אורח >> שלום, נועם וילנר, אגף תקציבים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היה דיון במשותפת? << אורח >> נועם וילנר: << אורח >> לא. << אורח >> נועם וילנר: << אורח >> הפנייה דנה בסעיף תקציבי 15 – משרד הביטחון. הפנייה נועדה לתקצוב סך של 308,690 אלפי שקלים בהוצאה. המימון הוא מכוח החלטת ממשלה 3970 עבור מימון מבצע שאגת הארי. זה בעצם נתח המימון האחרון שמגיע עבור המבצע. הפירוט של השימושים יימסר בוועדה המשותפת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בוועדה המשותפת או המשותפת של המשותפת? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש שתי ועדות. יש משותפת חסויה, ומתחת למשותפת חסויה יש יותר חסויה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואז יש את הוועדה שעוסקת בזגגות. זה הכי סודי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואז בסוף יש רק ינון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, שאלות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר לשאול, מה, אתה רציני? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם צריכים התייעצות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית, כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי, 17:37. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:32 ונתחדשה בשעה 17:37.) << הפסקה >> (היו"ר ינון אזולאי, 17:37) << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 63-64 – משרד הביטחון. הרב גפני, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הפנייה עברה. הצבעה אושר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אבקש רביזיה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> על משרד הביטחון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמובן. אם הייתי יודע על מה אני מצביע, הייתי שוקל את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הבנתי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה שמחה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יצא לקצונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שמחה עושה גיוס המונים עכשיו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 82 – רשויות פיקוח. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> הבקשה דנה בסעיף תקציבי - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אה, אה, אלקנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע, לאט. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה, עד שיש פה מישהו ככה זריז וזה, בא מהבוקר ככה ונשאר עם כל המרץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אלקנה פה כבר שלוש-ארבע שעות. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> הבקשה דנה בסעיף תקציבי 54 – רשויות פיקוח. הפנייה התקציבית נועדה לתקציב סך של 1,740 אלפי שקלים בהוצאה, סך של 20,618 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב, וכן סך של 6 שיאי כוח אדם עבור פעילות הפיתוח וההסדרה של רשות הבדואים בנגב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר הסבר למה נועד המימון? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה צריך להוסיף עכשיו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אחרי ארבעה חודשים שעבר תקציב המדינה, רק אומר. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כן, אני אסביר. אנחנו מתקצבים פה, בתקציבי ההרשאה, תשתיות-על, אחרי שאנחנו בעצם כחלק מתהליך ההסדרה שאנחנו עושים אותו בנגב, בפזורה הבדואית. יש כל מיני תשתיות כמו כבישים וכו'. ברגע שמגיעה הבשלות, שזה הגיע עכשיו, אנחנו מתקצבים אותה. במקרה הזה אנחנו מתקצבים איזשהו סוג של כביש גדול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה כביש? << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> איפה הכביש? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך אתם מחליטים שהגיעה הבשלות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה כמו עם המנגואים. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני לא מכיר מה קורה במנגואים, כבוד חבר הכנסת. יש פה באמת את הרשות שיכולה לפרט בדיוק על הכביש וגם על השיקולים המקצועיים, אבל זה רגע מלמעלה. ויש בעצם את תקני כוח האדם, שתפקידם כחלק מהמסגרת של הרפורמה של הקווים הכחולים, שבאה להסדיר את סוגיית התב"עות וכל מיני תביעות בעלות כאלה ואחרות שקיימות בפזורה, באה להסדיר את הסוגייה הזאת, ולטובת זה אנחנו מתקצבים את כוח האדם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התקנים הם עורכי דין? מה, הם אדריכלים? שמאים? << אורח >> שמואל סנדר: << אורח >> שמואל סנדר, סמנכ״ל רשות הבדואים. התקנים הם אנשי רכזי הסדרה שעובדים מול האוכלוסייה הבדואית בנגב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מטעם איזה משרד? << אורח >> שמואל סנדר: << אורח >> הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, אנחנו תחת משרד התפוצות. משרד התפוצות זה משרד האם שלנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תחת שיקלי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא הבנתי. << אורח >> שמואל סנדר: << אורח >> אנחנו עובדים תחת משרד התפוצות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא אומר שהיום הבדואים זה חלק מהתפוצות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה משרד התפוצות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מתערב יותר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, תתערב, כדאי. למה זה משרד התפוצות? << אורח >> שמואל סנדר: << אורח >> אני בטח שלא יכול לענות על זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה, יכול להיות שהבדואים זו תפוצה? מה זה משרד התפוצות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש דברים, הצעה שלי שתעצור פה, זה עלול להרוס לך בפריימריז. << אורח >> שמואל סנדר: << אורח >> אני יכול רק להתייחס עניינית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כאילו השאלות שלנו עד עכשיו לא היו ענייניות? << אורח >> שמואל סנדר: << אורח >> לא, אני אתייחס למה שנשאלתי קודם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גפני, אתה רואה? עד שאתה שואל שאלה, היא לא עניינית. << אורח >> שמואל סנדר: << אורח >> למה שנשאלתי קודם אני יכול להתייחס בשמחה. החלטת ממשלה 3101 שאושרה ביוני 2025 על הרפורמה בקווים הכחולים, שבעצם המשמעות של החלטת הממשלה זה לסייע לאוכלוסייה הבדואית, בעיקר תובעי הבעלות, שיצרפו אליהם עוד תושבי פזורה, ולכל מי שיצליח לעגן סביבו מקבץ של משפחות, אנחנו גם נתכנן יחד איתו וגם נפתח עוגן יישובי. ההחלטה הזאת תוקפה במועצת מקרקעי ישראל באפריל 2026, כאשר בסיכום התקציבי ההתניה הייתה שרק לאחר שזה יאושר במועצת מקרקעי ישראל ויפורסם הקול הקורא, אז יתוקננו עוד שישה תקנים אלינו, כאשר הרשות גם הסיטה שישה תקנים מכוח האדם הקיים אצלה לטובת עבודה על הרפורמה הזאת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מברך אתכם שתצליחו בעבודה שאתם עושים, ואני בכל אופן מתעקש לשאול לא לעניין. למה זה משרד התפוצות? << אורח >> שמואל סנדר: << אורח >> אני לא יכול לענות על השאלה הזאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי התחום של הרשות להסדרת הבדואים, נתנו את זה לשיקלי, בלי קשר למשרד. זה כמו שהילולה במירון נתנו לפרוש. אתה רוצה עוד דוגמאות? יש לי מלא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז לא לשאול? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תשאל מה שאתה רוצה. זו פשוט קואליציה שאתה הקמת, כן? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה הקמת את זה. אתה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה הקמת את הקואליציה הזו. אנחנו צריכים לשאול אותך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני חוזר בי. יש איזו סיבה או שזה סתם? << אורח >> שמואל סנדר: << אורח >> באמת, לי אין תשובה לשאלה הזאת, מצטער. אם יש שאלות אחרות שיש לי עליהן תשובות, אני אשמח לענות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו פה בשבילך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מאחל לך בהצלחה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה מאחל? אתה צודק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שיעשה את העבודה כמו שצריך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הרשות היא גם גורם מתכנן? אתה מדבר על קווים כחולים, אתם כאילו ממש מתכננים? << אורח >> שמואל סנדר: << אורח >> יש לנו שלושה עוגנים מרכזיים, אחד בתחום הסדרה, תכנון ופיתוח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, והוציאו את האכיפה והמינהל, נכון? את ההריסה, הוציאו. זה בן גביר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה שירות התעסוקה אצל ברקת ולא במשרד העבודה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין, אין, מדהים. אתה קולט? פעם בן גביר הוציא מהם את ההריסה של המבנים, הוא רק הורס. << אורח >> שמואל סנדר: << אורח >> לא, אבל סמכויות האכיפה לא היו אצלנו, חבר הכנסת שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל אז זה היה גם תחת אותה קורת גג, לא? << אורח >> שמואל סנדר: << אורח >> זה לא היה אצלנו, זה לא היה ברשות הבדואים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז איפה זה היה? << אורח >> ז'אנט רפאלי: << אורח >> יש כמה גורמי אכיפה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה היה אצל שיקלי. << אורח >> ז'אנט רפאלי: << אורח >> נכון, אבל זה לא היה אצל הרשות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא אצל הרשות, תחת אותה קורת גג. הוא בא להרוס, בקיצור. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> מה תקציב הרשות היום, לפני התוספת הזאת? מי יכול לענות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה אלקנה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא בדרך כלל עונה, רק שתדע. נפלת על מישהו טוב. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> לפני התוספת. << אורח >> ז'אנט רפאלי: << אורח >> רגע, מה השאלה הספציפית? התקציב הכולל שלנו או ספציפית בתחומים האלה של תשתיות-על? << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> סך הכול התקציב. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> תוכנית 54-401, תקציב הבסיס הרשות לפיתוח והתיישבות עומד על 54,357 אלפי שקלים. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> ופה התוספת, בעצם מוסיפים פה עוד 22 מיליון, נכון? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> סך התקציב שיעמוד בתוכנית יהיה על 73,525. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עוד שאלות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> טוב. ב-17:50 אנחנו חוזרים להצבעה, תודה. אחר כך יהיה 147-150. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:45 ונתחדשה בשעה 17:50.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על פנייה 82. מי בעד? מי נגד? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נגד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי נמנע? הפנייה אושרה. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו עוברים לפנייה 147-150. מי מציג? << אורח >> צח בסול: << אורח >> צח בסול, אגף תקציבים. הפנייה נועדה לתקצב סך של 396,000 אלפי שקלים בהוצאה ועוד 2,502,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב, עבור תקצוב המטה לבינה מלאכותית בהתאם להחלטת ממשלה 4122. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, שאלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק שאלה שנייה ברמת העברית. בעמוד מס' 1, בסעיף 1 – מטרת השינוי: תקצוב של 375 מיליוני שקלים ועוד 2.5 מיליארד שקלים, יש בסיפה – התקבלה החלטה להקמת תשתית למחשוב-על אשר תספק כוח עיבוד בהיקף של 5,000 GPU במהלך החומש הקרוב, וזאת עבור? << אורח >> צח בסול: << אורח >> יש כאן ירידת שורה, למגזר הציבורי הרחב, התעשייה והאקדמיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רגע אבל, שנייה, שגם אנחנו הפשוטים נבין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שיציג. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה צריך את הכסף? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא הציג. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זהו? זו ההצגה? יש לכם טקטיקה חדשה, מציגים בחמשיר. באמת הרב גפני צודק, שיציג את זה בצורה מקצועית. << אורח >> צח בסול: << אורח >> לפי דרישתכם אנחנו נציג גם באריכות. החלטת הממשלה 3375 הקימה מטה לאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, כשתפקיד המטה הוא לגבש אסטרטגיה ויעדים לבינה מלאכותית ולהגיש תוכנית לאישור הממשלה. בהמשך לדבר הזה, בחודש יוני האחרון המטה הביא החלטת ממשלה מס' 4121, שבה תוקצבה תוכנית לפעילות בתחום הבינה המלאכותית בסך של 2.6 מיליארד שקלים. התוכנית הזאת מתוקצבת כאן, כשמתוכה בעצם 2.5 מיליארד שקל בהרשאה להתחייב מיועדים להנגשת מחשוב-על לאקדמיה, לתעשייה ולמשרדי ממשלה, ותוכניות נוספות שמתוקצבות כאן, כגון 21 מיליון שקל, לעולם של הון אנושי. החלטת הממשלה בעצם מתוקצבת עכשיו במסגרת הפנייה הזאת בסעיף 83, היות שמדובר בפרויקט שלהבנתנו הוא ארוך טווח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. בסדר? אני יכול לשאול? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. אני אשמח לשאול אחר כך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גפני? אני רוצה אחדות באופוזיציה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא, בסדר, אין בעיה. בסדר. אני בעד שתשאל, אבל אני לא הבנתי למה צריך את הכסף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הסברת, אמרת עברה החלטה, אבל מה הרכיב הזה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תחשוב שמחשבי העל, כל ה-AI וכל התשתית, זה כמו מכון לחקר תורני שפשוט מספק מלא מלא מלא מידע להמון המון אנשים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא יודע, מה אתה חושב שהוא לא יודע? יש לו בת בהייטק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כוח אדם יפעל דרך המחשבים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה כן? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ייעל את עבודת האדם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא, לא. זה מחשבים באקדמיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ככה, אגב, אולי בעתיד אתה תגיע לחזון שהאדם יוכל להיות ברוויה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא יהיה חזון כזה. אין מציאות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בוא'נה, אתה, יחסית לבן אדם באופוזיציה, מאוד פסימי. לא מתאים לנו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> להפך, אני דווקא אופטימי, אני חושב שהקדוש ברוך הוא ברא את האדם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון, שימציא את ה-AI ומעלית השבת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שיהיו לו רגשות, שהוא יוכל לחיות נורמלי, לא שהוא יעבוד דרך המחשב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אקנה לך מתנת פרידה, אני אקנה לך את הפלאח של מעלית השבת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עוד הפעם הפלאח? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע, אבל מי נפרד ממי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פרידה הדדית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> טעות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה טעות? להיפרד? נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הרב גפני, זו טעות שאתה מפריע לי עכשיו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה טעות? AI זו טעות? להשקיע בתשתיות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, הסברתי לו את זה בצורה אנלוגית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> טוב, בגלל המקוואות. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> אפשר לעשות מקוואות AI. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קראתי כתבה של חבר טוב של גפני, אגב, ב-TheMarker, של נתי טוקר, שמדבר על זה שהמחשבים האלה, לפי מה שהיה אמור להיות, שהות״ת ישקיע בהקמת התשתית בארץ, והבנתי שאתם רוצים להקים את זה עכשיו באזרבייג'ן. זה נכון? זה קיים? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> את מה להקים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את אותה תשתית. << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> אני יכול להתייחס. שחר ברכה, סגן ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי ראש המטה? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> ארז אסקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ומה התפקיד שהסגן עשה? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> נושא של בינה מלאכותית הופך להיות משאב קריטי בהפעלת מערכות המדינה והמערכות הגיאופוליטיות בעולם. היות שכך, ה-GPUs, המשאבים, המאיצים האלה, הם משאב שנמצא בחסר עולמי. היעד שאנחנו עשינו עבודה מקדימה להביא למדינת ישראל, יכולת ריבונית ראשונית, הוא סדר גודל של 100 אלף GPUs כאלה לתוך מדינת ישראל. מצאנו הזדמנות עסקית באחת מהמדינות מחוץ לישראל, שנמצאת מאובטחת ברמה הגבוהה ביותר, גם ברמת הציוד שאנחנו מקבלים, גם ברמת התמיכה וגם ברמת האבטחה, ואנחנו מנסים לקדם אותה על מנת להביא את זה כמה שיותר מהר לאקדמיה, ולא לחכות למועדי משלוח או למועדי אספקה שנמצאים אי שם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז זה מחשב-על שלא יהיה פיזית בישראל? הוא מחוץ לגבולות המדינה? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> זה 5% מתוך כלל היכולת שאנחנו רוצים להביא לתוך מדינת ישראל. כרגע הוא ישמש לתוך מחקר אקדמי שאין לו דרישה מהותית להיות בתוך מדינת ישראל. אנחנו לא מדברים על מערכות קריטיות, לא מערכות ניהול אש, לא מערכות מסווגות. מידע אזרחי שגם היום יכול לרוץ באינטרנט, יוכל לרוץ גם שם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אז זה מכורח איזו החלטת ממשלה? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> אמת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזו מספר החלטת ממשלה? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> החלטת ממשלה 4121. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל היא כללית מאוד, היא לא מדברת על מה שאתה כרגע מדבר. זו פשוט הזדמנות שאתה אומר שראיתם בהמשך אליה. << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> לא ראינו. הוטל עלינו, על המטה הבינה המלאכותית, להביא את כוח המחשוב הזה לתוך מדינת ישראל. אנחנו פועלים גם לטווח הארוך וגם להביא ביטחונות לטווח הקצר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תגיד, אבל לא נתתם לור"ה 1.3 מיליארד כחלק מאותה החלטת ממשלה? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> חלק מהחלטת הממשלה ור"ה גם מקבלים, יש הקצאה שמובטחת אליהם באותם סכומים. << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא, רגע, חשוב לחדד. במסגרת החלטת הממשלה, זה גם מצוין בה, הופחת חלק מהתקציב שיועד לור"ה להנגשת תשתיות מחשוב לאקדמיה, והמטה הצהיר בהחלטת הממשלה שכוח המחשוב שיונגש בעתיד, חלקו יונגש גם לאקדמיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כ-50% ממנו? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> זה סדרי הגודל. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אבל עדיין לא הוסדרו המנגנונים, זה נושא שעדיין עומד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה אתם מביאים עכשיו את הנושא הזה? זה הרי נושא מאוד משמעותי, יש לגביו ויכוח. הוא נושא בעייתי, למה לא הבאתם אותו כבר לפני שלושה, ארבעה, חמישה חודשים לכאן לוועדה, כדי שנקיים דיון לא מהיר? קצת התבלבלתי, הוא עשה לי פרצוף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מתרגש מזה שאתה שואל שאלה... << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ב-AI. אגב, זה לא הוא שואל, זה ה-AI שואל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תדע לך, המשבר בגננות עושה לך רק טוב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> א', מדובר על נושא טכני מאוד מאוד משמעותי, יש לגביו דיון ציבורי מאוד משמעותי, אבל גם מדובר על הרבה מאוד כסף. אז זה מביאים אחרי שאין זמן לדיון כפי שצריך? לא צריך להביא את זה באופן מסודר, נורמלי? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> ההחלטה הועברה ביוני, אחרי שהמטה הוקם במהלך שנת 2026. רוב כוח האדם הצטרף במהלך אפריל, ולאחר מכן עשה עבודת מטה מסודרת. אני חושב שאנחנו בקצב הכי מהיר שאפשר להביא את זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ואם נניח הכנסת הייתה מקבלת החלטה שהיא מתפזרת שבועיים קודם, מה אז הייתם עושים? לא הייתה בינה מלאכותית? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> אני חושב שיש מרוץ עולמי בתחום הזה, יש התעצמות. כל עיכוב פה יאט וידרדר את מדינת ישראל בכל המדדים הבינלאומיים, כפי שכבר קורה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תגיד, התשתית שתוקם, בסוף אין השלכות לגבי, סתם אני אומר תעסוקה, כל מיני אדוות כאלה? אני בטוח שאולי זה לא הקריטריון הכי חשוב, בסדר? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> כל הקריטריונים חשובים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נלקחו בחשבון? << דובר_המשך >> שחר ברכה: << דובר_המשך >> החלטת ממשלה 4255 הציבה את העקרונות האסטרטגיים של מדינת ישראל בתחום הבינה המלאכותית, פרסה את העקרונות הראשונים גם בתחום ההשכלה, גם בתחום שוק העבודה, גם בתחומי האקדמיה ועוד תחומים נוספים, גם ביטחון וכלכלה וכו', מתוך מטרה להציג תוכנית אסטרטגית מלאה שרואה את כל הנקודות האלה בשיתוף כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז התשובה היא בגדול לא. << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> התשובה היא כן מוחלט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, היא לא תשפיע. << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> היא תשפיע בוודאות בתחום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם ההשפעה לא רלוונטית. << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> התחום משפיע, נקודה. אם נעשה משהו ואם לא נעשה משהו, התחום הזה משפיע עלינו. הוא קורה, הוא כוח עולמי שקורה ומתרחש. כמו שנדמה אותו רגע לאינטרנט, גם אם לא נעשה כלום האינטרנט יגיע וימשיך להתפתח איתנו או בלעדינו. אותו דבר גם התחום הזה. אנחנו זיהינו אותו, זיהינו את הנקודות שבהן המדינה והממשלה חייבות לעסוק, שמנו אותן בהחלטת ממשלה ואנחנו בונים תוכנית אסטרטגית בלי קשר להקמת מחשב העל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להסביר לי אבל מה הרציונל? כאילו המהירות של הפיתוח של אותה תשתית באזרבייג'ן תהיה גבוהה יותר מסתם, אני אומר, בנגב? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> יש מחסור עולמי במשאב הזה, במאיצים הגרפיים האלה, יש מחסור עולמי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ובאזרבייג'ן יש את השפע של זה. << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> יש שם הזדמנות עסקית למדינה לייצר התקשרות שאנחנו מנסים למנף אותה, כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בייצור השבבים? << דובר_המשך >> שחר ברכה: << דובר_המשך >> בהשגת השבבים בחלק ממערכי הייצור. יש ייצור בינלאומי שנוצר, יש שם חברות בינלאומיות גדולות שעוצרות שם הזמנות, וכן, אנחנו מנסים למנף את זה לטובת מדינת ישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. שאלה אחרונה, האם סגן השר האמון על זה היה חלק? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> אנחנו תחת ראש הממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אה, ראש הממשלה. כמה תקציב המטה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 40 מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בבסיס התקציב. כי ההמלצה של נגל הייתה כמה, אורית? 125? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בערך כמה מיליארדים כל שנה, 5 מיליארד בשנה או משהו כזה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> תקציב הטיפול של המטה בשנת 2026 הוא 107 מיליון שקל. תקציב הפעילות הוא 2.5 מיליארד שקל, כמו שהצגנו כאן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש עלי כעס שנייה פה, מהקהל. זה בסדר שאני שואל עוד? מה מנגנוני הפיקוח שיהיו על הבנייה? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> מנגנוני הפיקוח שיהיו על הבנייה? קודם כל, יש חברה בינלאומית שמקימה את זה. אנחנו תחת קומפלקס גדול שמארח עוד חברות בינלאומיות גדולות, חברות שעוסקות בתחום, מהמובילות בתחומן. יהיה לנו מנגנון פיקוח שמוודא שאת כל התנאים המסחריים שאנחנו רוצים לקבל והתנאים הנלווים אנחנו נקבל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תגיד, מערכות ביטחוניות השתמשו בתשתית הזו? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> לא, לא מיועד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה רק אזרחי? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> רק אזרחי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואקדמי. << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> אמרתי, זה רק 5% מתוך סך ממה שאנחנו רוצים להביא לישראל, ורק לאפשר לאקדמיה להתחיל לרוץ קדימה ולהביא פריצות דרך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. יש תפקידים שאוישו כבר באירוע הזה? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> במטה? בכלל? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לטובת ההחלטה, בהקמה של אזרבייג'ן. << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> במטה הבינה המלאכותית יש משנה למנכ״ל שתפקידו הוא לקדם את תחום התשתיות, בגלל שזה תחום מאוד מהותי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. קרויזר, אפשר שאלה? בוועדת הפנים יש חוק של חוות שרתים, למה הוא לא עבר עדיין? אני אשאל אותו? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה הוא לא עבר? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> עבר קריאה ראשונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שנייה ושלישית למה לא? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> עבר שנייה ושלישית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו תשתית לאומית משמעותית. הוא לא עבר שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> במליאה הוא לא עבר, אצלך הוא עבר. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אצלי הוא עבר שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אה, אוקיי, במליאה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא הסתיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא מנע את הקריאה בוועדה? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לא אמרתי שהוא, אמרתי תשאל אותו, הוא במטה, המטה יושב במשרד ראש הממשלה, וראש הממשלה יכול להגיד לאופיר כץ במליאה תעלה את זה וזה יעלה. קסם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה גם לא רק המטה קידם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא אושר על ידי האופוזיציה. טוב שלא אמרת לא אושר על ידי גלי בהרב-מיארה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, היא אומרת לך מה אמרו לה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חוות השרתים לא אישרנו. שימי לב מה הם העלו, בהתאם לזה שהם שואלים אותנו מה להעלות, הם העלו את חוק יסוד לימודי התורה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא בזה, זה שבוע שעבר. כשתהיה עוד מליאה, אני מקווה שזה יהיה בהסכמות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב. ונגיד והחוק הזה יעבור, איך זה תורם לאירוע הזה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמרת שאלה אחרונה מקודם. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> זו שאלת משנה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל החוק היה מוכן לפני ועדת הסכמות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היה עוד הרבה לפני פיזור הכנסת שיכלו להעלות את זה, זה כל מה שרציתי לומר. חלילה, גלי, היה בהומור, לא עלייך. << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> הכול בסדר. על מנת להקים את שאר ה-100 אלף GPUs שאנחנו מתכוונים לישראל, צריך חוות שרתים על מנת להקים אותם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז למה לא באזרבייג'ן לרוץ על 20 אלף? << אורח >> צח בסול: << אורח >> צריך רגע לציין למען הסר ספק, שכרגע התקצוב הנוכחי הוא ל-5,000 GPU או בהתאם להחלטת הממשלה. אין תקצוב נוסף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בואו נתערב שנגיע לוועדת הכספים, לא אני, גפני יגיע, ותבקשו עוד כסף על ה-5,000 האלה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני אומר את המצב הנוכחי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי, הבנו את התשובה שלך. נאור צודק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ינון, יש לי הרגשה שאתה ממש קצר איתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אמרתי שאתה צודק, מה אתה רוצה? נאור לא צודק, אגב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אני סיימתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורית, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק אני רוצה לומר תודה לאלמוג כהן שקידם את חוות השרתים באזרבייג'ן. הוא חזק בקוונט ומחשבי-על. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קודם כל, אני רוצה להגיד שאתם עושים עבודה מאוד חשובה במטה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נהדרת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, באמת. בפרק זמן מאוד מאוד קצר, עובדים קשה ומקדמים דברים. זו נקודה ראשונה. לצערי באיחור, אבל זה לא באשמתכם. ומהרגע שבאמת ארז וכולכם עובדים במטה, אני יודעת שאתם מקדמים הרבה מאוד דברים ומנסים להדביק את הפיגור שנכנסנו אליו. השאלות שלי הן כמה. קודם כל, ההחלטות עד כה בעצם תקצבו את המטה לבינה מלאכותית ב-40 מיליון שקלים, אדמיניסטרטיבית. זה מה שאישרנו כאן בתקציב 2026. החלטת הממשלה הראשונה שהקימה את המטה תקצבה אותו ב-40 מיליון שקלים, וזה כרגע התקצוב במסגרת ההחלטה מיוני? << אורח >> צח בסול: << אורח >> נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כל התקצוב מיוני? כי אני הבנתי שההחלטה מיוני מתקצבת אותם רק לחצי שנה, עד תקציב 2027. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני רגע מפריד בין נושא, זו השאלה או את רוצה לסיים את השאלות? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, זאת שאלה ראשונה, כי כשאני קוראת כאן את כל הדברים, אז לא כל כך ברור מה בדיוק המקור התקציבי של הדברים האלה, וכאילו יש איזה חוסר התאמה. אנחנו עכשיו מבקשים כמה? 375 מיליון שקלים ועוד 2.5 מיליארד בהתחייבות, נכון? << אורח >> צח בסול: << אורח >> בהרשאה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בהרשאה. וכאן כתוב לצורך העיצום צריך לעשות פעולה מאזנת, להקצות 1.4 מיליארד לחוק תקציב 2026 ולהקצות משנת 2027, 797 מיליון שקלים. אז זה לא תואם את הסכומים שאתם מבקשים עכשיו. אני כאילו מסתכלת על החלטת הממשלה. זו שאלה ראשונה לגבי ההתאמה מבחינת החלטת הממשלה והתקציבים שהיא מבקשת. עכשיו, דבר שני, לגבי ההחלטה, באמת יש יעד לאומי של 100,000 GPU, אם אני לא טועה, לכמה שנים? חמש השנים הקרובות, אם אני לא טועה. וזה שוב, אני מדגישה, אפרופו השיחה שלי עם הרב גפני, זה לא יעד טכנולוגי למדינת ישראל, לתעשייה בישראל, מבחינת ההתפתחות שלה, אפרופו הסוגייה שרשות חשמל עצרה את חוות השרתים, אלא זה אומר כמה אנחנו צריכים לעשות מאגר שהוא ישרת בעצם כוח מחשוב לאקדמיה, למגזר הציבורי וכו'. אז בעצם אתם עכשיו באים עם 5,000 GPU. אני רוצה להבין את התקצוב שלו, ואני רוצה להבין איזה תהליך עשיתם שחשבתם שנכון לעשות את זה בחו״ל. החלטת הממשלה לא אומרת שחלק יהיה בחו״ל וחלק יהיה בארץ. זו לא החלטה פשוטה שבה אתם באים 'אני מיישם החלטת ממשלה'. אתם באים אלינו, חשוב לי לומר את זה, בסוף זה הרבה מאוד כסף, זה 2.5 מיליארד שקלים, עוד 90 יום יש ממשלה חדשה, סליחה שאני אומרת את זה, ואתם אפילו לא מספרים באיזו מדינה זו, איזה קשיים יהיו בה. עכשיו, אני רוצה להסביר למה אני שולטת כל השאלות האלה. כי כמו שאתם יודעים, יש מרוץ גיאופוליטי בנושא הזה, שהוא ממש ביטחוני. אתם אומרים סיכמנו איתם, יש לנו הזדמנות מסחרית, סבבה. אבל מה עם הריבונות הדיגיטלית שלנו על המחשב הזה? האם אפשר יהיה לנתק אותנו מהשלטר למדינת ישראל? בכל הכבוד, אני חושבת שכשאתם באים עם כמה מיליארדים, אתם צריכים להיות יותר שקופים, אם זה לא סוד מדינה, נכון? באיזו מדינה זו, מה ההסכמים שיש בה, כמה כבר חוות שרתים יש לה. אני רוצה לדעת אם זו סעודיה, או אני רוצה לדעת אם זו נורבגיה שמטילה עלינו סנקציות. זו שאלה שנייה, יש לי שאלה אחרונה. אתה רוצה שקודם יענו? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אני רוצה שייגמרו השאלות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב. שאלה שלישית, גם כן, נוגעת להון אנושי. הון אנושי והשבת מוחות – 21 מיליון שקלים, תוכניות אור ובראשית, להחזרת חוקרים מצטיינים. אם אפשר לתת לי פירוט מה זה אור ובראשית, מה היו אחוזי ההצלחה של אור ובראשית. ממה שאני יודעת, התוכניות להשבת חוקרים מצטיינים עד כה, מה שנקרא לעשות More of the same, לא מאוד הצליח. זה מה שלי נאמר, אז אני רוצה להבין. וגם, מה חלוקת העבודה? יש את האקדמיה? מי ייקח את הכסף הזה? כתוב שהכסף הזה כאילו יועבר לאקדמיה, אז למה אנחנו מאשרים את זה למטה הבינה המלאכותית? לא הבנתי. למה אנחנו לא מרימים את היד על תקציב לאקדמיה? אלה השאלות שלי. חשוב לי להגיד שהדברים הם חשובים, אבל בסוף צריך להבין משהו. יש ממשלה חדשה בתוך 90 ימים, היא תצטרך לקבוע את התקציב ארוך הטווח של כל הסוגייה הזאת, עם הרבה מאוד בעיות שיש, כמו למשל, בעיניי, אין יעדים טכנולוגיים לכלל המדינה, לכלל המשק בנושא הטכנולוגיה. הרבה דברים חסרים, ולכן השאלות שלי, וזה כמובן לא גורע מזה שאני חושבת שאתם עושים דברים מאוד מאוד חשובים. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אוקיי, אני אתחיל בשאלה הראשונה שנוגעת לתקציב, ונעבור משם למהות, שעל זה יענה המטה. בנוגע לתקציב, בתקציב 2026 אנחנו אישרנו מתוך 107 מיליון שקל שאושרו בהחלטת הממשלה, לכל שנת 2026, 40 מיליון שקלים שהיו תחזית הביצוע העדכנית על בסיס ביצועי העבר של המטה. היות שבנקודת הזמן הזו נראה היה שהמטה לא יצליח לבצע את כל סכום המזומן הזה, שם אנחנו מדברים על רק תפעול המטה, מה שאת רואה כרגע בפנייה זה התקצוב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אדמיניסטרציה, להקים את זה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> נכון, מה שאת רואה כרגע זה תקצוב התוכנית המלאה. זה סך התקציב שמופיע באותה החלטת ממשלה, כן? עבור שנת 2026, בהתאם להחלטת הממשלה. כלומר, אנחנו ממלאים כאן את החלטת הממשלה כלשונה, וזה רגע ברמה התקציבית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה כרגע חורג ל-2027, מה זאת אומרת? << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא, אנחנו כרגע מתקצבים את 2026 בלבד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל אתה עושה הרשאה להתחייבות לחמש שנים קדימה. מה זאת אומרת? << אורח >> צח בסול: << אורח >> נכון. מה שהפנייה הזו בעצם עושה, היא מאפשרת למטה לצאת לאותה התקשרות ארוכת טווח ומתקצבת את המזומן שהוא צריך עבור אותה התקשרות בשנת 2026. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז קודם כל בוא נדייק, זו התקשרות ארוכת טווח, היא חורגת מ-2026, היא מחייבת לעוד חמש שנים קדימה. ולכן אני שואלת את כל השאלות הללו, אני לא סתם שואלת. ואז באים ואומרים, אנחנו לא רגילים לראות דבר כזה. החלטת הממשלה לא מדברת על הפרט הזה. עכשיו הוא בא, הוא לא מספר באיזו מדינה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני מסכים, אני חושב שזה שאלות שרגע כדאי שהמטה יענו בהיבט המקצועי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר באיזו מדינה. << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> אני לא אמרתי באיזו מדינה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, הוא לא אמר. << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> אתה אמרת אזרבייג'ן ואני לא התייחסתי, ואני אסביר למה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אה, אתה לא מתייחס? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה אמרת את זה בתור בדיחה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייחסת לתשתיות באותה מדינה שאמרתי. << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> אני אמרתי שאנחנו נמצאים במשא ומתן עם מדינה בחו״ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה, זה סודי? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> כן, אני אסביר גם למה. כי זה משא ומתן מסחרי, אין לי שום רצון לפרסם בציבור כרגע איפה הוא נמצא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אל תדאג, אף אחד לא רואה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נאור, הוא גם נתן לך רמז, מדינה בחו״ל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז כשתסגרו תבואו לקבל את התקציב. אני לא מבינה את זה, צח. יש גבול, כאילו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורית, אבל שנייה, תני לו לענות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל ינון, אתה מבין מה אני טוענת פה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבין מה את טוענת, אבל תני לו רגע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הרבה מאוד כסף, עם כל הכבוד זו לא ועדת משנה סודית של ביטחון המדינה. אז או שתבואו קצת יותר מגובשים, או שתבואו בהרכב יותר מצומצם וכו'. זה הרבה מאוד כסף, זה לחמש השנים הבאות. איך אנחנו יכולים להרים יד, כשאני לא יודעת אם זה בנורבגיה שלפני שבוע הכריזה שהיא לא רוצה לעשות שום קשר עם ישראל? לא הבנתי את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה נעשה עם החוק הנורבגי? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל תנו לו לענות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לא עובדים ככה, ינון. << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> נושא האמברגו או לא האמברגו, מי ינתק, הוא לא רלוונטי מהסיבה שמדובר באחוז מאוד מאוד קטן ממה שאנחנו רוצים לייצר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רלוונטי, רק האחוז הוא קטן. אל תגיד הוא לא רלוונטי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורית, אבל את לא נותנת לו לענות, שנייה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא צריך לענות לגופם של דברים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא עונה לגופם. זה מה שהוא יודע, לא מוצאת חן בעינייך התשובה, תשאלי עוד שאלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא אומר שזה לא רלוונטי כי זה אחוז קטן, אז מה? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> עמדתי המקצועית שזו חלופה זמנית עד שהפתרון היותר טוב, היותר מוצלח והיותר ריבוני יוקם בישראל, ולכן הערכת הסיכון היא מאוד מאוד קטנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לחמש שנים. כל התוכנית שלכם היא לחמש שנים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורית, זה מה שהוא יודע לענות לך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ינון, היעד כולו 100 אלף GPU, הוא לחמש שנים. הפרויקט הזה הוא 5% מתוכו לחמש שנים, אז בבקשה תדייק בתשובות, בסדר? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> אני מדייק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא זמני, זה כרגע חלק מהתוכנית של ה-100 אלף GPU. << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> את צודקת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר, הוא עכשיו יענה מה שהוא יודע לענות. << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> אני עונה לשאלה מה ההשלכות של מה יקרה אם ינתקו. אין השלכות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש השלכות לגבי 5%, ויש השלכה של הרבה מאוד כסף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> טוב, אתה לא חייב לענות. זהו, מספיק. עוז, בבקשה, רצית לשאול שאלה. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה להשיב בכל מקרה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, שישיב. מה, ינון? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אגיד לך משהו, הוא מנסה לענות, ואת לא מכבדת אותו. את יודעת, לא אכפת לי לתת. תני לו. זה מה שהוא יודע לענות, את יכולה להגיד לו שהוא לא עונה והתשובה לא מקובלת עלייך, אבל הוא עונה את התשובה שהוא יודע לענות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אתה לפעמים, כשעונים לך דברים, אתה מתווכח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק לפעמים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל בסוף אני עוצר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, כי בסוף אתה מבין שאי אפשר להגיד לי "זה לא רלוונטי" כשזה כן רלוונטי. אז תגיד זה אחוז זניח, אנחנו מנהלים פה סיכון. אבל אל תגיד זה לא רלוונטי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק שתדע שבנימין נתניהו, אתה מכיר אותו? הוא התבטא על אזרבייג'ן גם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה הקשבת לדיון עד עכשיו או לא היית פה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עוז, בבקשה, שאלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, רגע, הוא צריך להשלים את התשובות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר, הוא ישאל את השאלות ואחר כך ישלים את שניכם ביחד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> בסדר, זה באותו נושא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יכול להיות שנרוויח 50% כשמסכימים על התשובה. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להצטרף לחברת הכנסת פרקש בעניין הזה, שקודם כל העבודה שלכם היא מאוד חשובה. וכמובן אתם לא אשמים בגרירת הרגליים של הממשלה בנושא הזה, שכבר מזמן היה צריך להיות מטה כזה ותשתית כזאת לפני הרבה מאוד שנים, ואנחנו מפגרים בעניין הזה, ואני רואה גם בעיניך שהדבר הזה בדמך ואתה עושה את זה עם שליחות, וזה חשוב מאוד, ואתם התבקשתם למצוא פתרונות ואתה מביא פתרונות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אחרי כל הפירגונים תן את העוקץ. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> וכמובן השאלות פה הן לא אישיות, וכמובן זה מגיע ממקום של אחריות. וגם אני, כמו חברת הכנסת פרקש, מוטרד. אני מוטרד מאוד שאנחנו עושים פה מיקור חוץ לתשתית, שאומנם היא תשתית אזרחית, אבל יש פה את כל נושא הפרטיות, ויש פה נושא של ביטחון. כי בסוף, אם יש לי תשתית כזאת, גם אם היא תשתית אזרחית, אני יודע בישראל להגן עליה. אם אני עושה אותה באסדה בים, אני יודע להגן עליה. ברגע שזה במדינה זרה, זה לא משנה איזו מדינה, אני לא יודע להגן על זה, ופה אני גם אשמח לדעת האם יש פה איזושהי חוות דעת ביטחונית. זו השאלה הראשונה. השאלה השנייה, האם העסקה הזאת עם כל מדינה, שם קוד – אזרבייג'ן, היא במסגרת עסקה גדולה יותר? זאת אומרת, האם זו עסקה נקודתית רק להרחבה או שיש עוד דברים שבמסגרת הזאת? ואני גם אשמח לדעת קצת יותר פרטים לגבי ההסכמים עצמם, כמו שאמרה אורית, לגבי השקיפות של הדברים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, תשובות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק שאלה בהמשך, מי הוועדה בכנסת שמפקחת על הפעילות שלכם? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורית פרקש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, היא ועדה שאני הקמתי מיוזמתי. היא בעצם ועדה ראשונה מסוגה. לנו היה דיון מאוד מרשים, באמת, תוכנית מאוד מרשימה. הם גם עובדים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי. מי הוועדה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> כיום, לפי מה שאני מכיר, אין ועדה שמפקחת על המטה לבינה מלאכותית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה שנייה לומר משהו עכשיו ברצינות. לא יכול להיות שיש תחום כזה שאין ועדה שמפקחת עליו. כי אני לא יודע למה, אני לא כל כך סומך על ממשלת ישראל. גפני אולי יחלוק עליי בנושא? איך יכול להיות שאין ועדה שמפקחת על הדבר הזה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני גם חושבת שזו צריכה להיות ועדה קבועה, לפחות למשך כמה שנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נחתם הסכם עם מדינה כלשהי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זו ועדת המדע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה ועדת המדע? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ינון, זו ועדת מדע וטכנולוגיה, לא? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמור להיות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נאור, שאלתם מי החברה המייעצת אבל? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> החברה של אוריך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אני רוצה לשאול מי החברה המייעצת. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> רגע, בואו ניתן לו להשיב. << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> אני אשמח לענות לכם על הכול. אחת, כל מה שקשור לנושאים המסחריים, נשמח לענות בצורה אישית לכל חבר כנסת ולספק לכם את המידע ככל שאנחנו יכולים, לא בפורום הזה, בשמחה רבה ובחדווה רבה. שתיים, אתם צודקים לגבי כל הניתוח, רק חסר פה נתון אחד. הנושא של מאיצים גרפיים בעולם של GPU נמצא במלחמה גיאופוליטית לתפוס כמה שיותר. אין לנו את הפריבילגיה הלאומית לחכות עכשיו ולראות ולעשות ועד שיהיה. יש פה הזדמנות שהייתה מתקבלת בכל ממשלה, בכל כנסת, הזדמנות מצוינת שאם היא תבוא לידי סיכום, היא תהיה מצוינת למדינת ישראל ותאפשר לאקדמיה לרוץ קדימה. יש בה מה שנקרא מנגנונים ויש בה Guardrails. גם אם יהיה איזשהו ניתוק כזה או אחר, יש הסכם מסחרי. בעבר עשינו את זה כממשלה ועשינו את זה כמדינה בהסכם נימבוס, וראינו עד כמה הוא חשוב במקרה קיצון, שיש לנו את היכולת הריבונית הזאת בישראל. יש לי היכרות קלה עם הנושא הזה, ואני אומר, גם פה אנחנו יכולים לעשות את זה, אנחנו חייבים לעשות את זה, את היכולת הריבונית הזאת בתוך ישראל, וזו המטרה שלנו. הפתרון כרגע הוא פתרון זמני שבא לאפשר לרוץ קדימה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תשמעו, אתם לא מאמינים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הוא לא זמני, הוא לחמש שנים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שנייה, תן לו לסיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא סיים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נעמה לזימי שואלת אם יש חברה מייעצת ומי זאת. ידוע לכם? חברה מייעצת, מי? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> אין חברה מייעצת כרגע, יש מומחים. למטה הלאומי לבינה מלאכותית גויסו מומחים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה הדרג המקצועי של המטה? << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש, אדוני היו"ר, להצטרף לחבריי באופוזיציה. מה הצחוק? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פשוט אנחנו לא ממש קונים את מה שאתה אומר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע ממה להתרגש, מזה שאני חבר שלך או מזה שאתה באופוזיציה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> או מזה שהוא מצטרף עכשיו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר ברצינות, אני הייתי יו"ר ועדת המדע של הכנסת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באיזו כנסת? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא זוכר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בכנסת ה-19, כשהוא חוקק את החוק של הזה עם הגז. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין ספק, גפני, אתה איש חובב מדע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> וליבה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הייתה לי בדיחה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תשחרר, למה לא? תשחרר את הבדיחה. מדע וליבה וגפני, זה ככה הדבר הזה. אין. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ועדת המדע עסקה בנושא של חיפושי נפט, ביחסים עם מדינות אחרות ועם דברים אחרים, וכמובן הנושא המרכזי היה התקציב שהיה אמור להיכנס, ונכנס, מחיפושי הנפט וכל מה שנלווה לעניין הזה. יש פה דבר חדש, שיש בו גם את הנושא הכספי, בעיקר ההוצאות עכשיו, ויש בו גם יחסים עם מדינות אחרות שנוגעות לעניין הזה. זה שהכנסת איננה מפקחת על העבודה, ומגיע לפה איש מאוד נכבד ואומר אני מוכן להגיד לכם, כל אחד בנפרד, אני מוכן להגיד לכם בסוד מה העסקה שאנחנו עושים ואיזה יחסים יש לנו עם מדינות אחרות, זה דבר שהוא חיסרון גדול של הכנסת – שהכנסת לא הקימה באופן פורמלי ועדה או ועדת משנה או לא חשוב מה, שזה התפקיד שלה. וצריך להודות בעניין הזה, ואני חושב שמי שהעלה את זה כאן צדק. אני חושב שצריך, אדוני היו"ר, אתה לא היו"ר הקבוע, אבל שהיו"ר יעלה את זה. גם הקבוע הוא לא כל כך קבוע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כי זה הקבוע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> גם אני לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מבטיח לך, בכנסת הבאה אתה יו״ר ועדת המדע והטכנולוגיה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב, כסיעה באופוזיציה, אם הוא היה רוצה, ברוטציה הוא יכול היה לקבל את זה עכשיו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> צריך להגיד ליו"ר הכנסת, צריך להקים ועדה או לעשות ועדת משנה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא, צריך ועדה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, למעט הוועדה של אורית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר, פיקוח פרלמנטרי על העבודה הזאת, גם על הנושא התקציבי וגם על הנושא של מערכת היחסים, שהם יחסי חוץ עם מדינות אחרות, ובאמת לא בכל ישיבה אפשר להגיד את המדינה, ולא בכל ישיבה אפשר להגיד את הפרטים האלה, אבל צריך לעשות את זה. וזה לא חיסרון, לא של קואליציה ולא של אופוזיציה. במקרה הזה העלו את זה חברי האופוזיציה, ואני משבח אותם על כך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי העלה את זה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חבריך מהאופוזיציה. אוקיי, תודה. מי בעד? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שומע, ינון? אתה תפסיק לעשות את ה-מי בעד, מי נגד. אנחנו מבקשים לפנות כל בקשה התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> טוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, זה קודם כל, בראשית דבריי. באיזו פנייה אנחנו? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 147-150. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, אבל הוא לא סיים להשיב. << אורח >> שחר ברכה: << אורח >> החלטת הממשלה 4255, שהציבה את העקרונות האסטרטגיים הלאומיים לנושא בינה מלאכותית, נושא ההון האנושי, מנושא האקדמיה, דרך ההכשרה של שוק העבודה ונושאים נוספים, קיבלו שם מענה ויקבלו בתוכנית הלאומית הרחבה שתפורסם להערות הציבור, הוא יקבל מענה מאוד מאוד רחב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל לא זה מה ששאלתי. הם מעבירים 21 מיליון שקלים לתוכניות אור ובראשית. רציתי לשאול מה זה אור ובראשית, כמה אפקטיביות הייתה לתוכנית שלהם ומי מיישם אותן. ואז למה זה למטה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני אענה. באופן כללי, כל התקציבים שמוקצים למטה, הם מוקצים לו כמטה. המטה אינו גוף ביצוע. ולכן, גם במשימות השונות של הנגשת כוח מחשוב, וגם באור ובראשית, הוא עתיד לפעול דרך אותם הגופים שהם הגופים המבצעים. לצורך העניין, תוכניות אור ובראשית פעילות משנת 2024, הושקו לראשונה במאי 2024, שני מחזורים של זוכים כבר חזרו לארץ, והן מופעלות על ידי הקרן הלאומית למדע, שנמצאת תחת האקדמיה הישראלית למדעים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה חוקרים חזרו? << אורח >> צח בסול: << אורח >> חזרו 32 חוקרים במחזור הראשון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה היו היעדים? << אורח >> צח בסול: << אורח >> זכו לפי מספר ההגשות. שיעור הזכיות היה טיפה יותר נמוך משיעור ההגשות ב-ERC, כלומר אנחנו נמצאים בתחרותיות טובה, טיפה מעל 30%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 30% חזרו. << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא, עוד פעם, מי שזכה חזר. אחוז החוזרים מתוך הזוכים הוא 100%, אז אתה יכול להסתכל על זה ככה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, זה כמו שמישהו אמר פעם שבגדוד נצח יהודה יש 100% גיוס. זה היה גאוני. << אורח >> צח בסול: << אורח >> לכן אני מציע לך למדוד את זה מול השאלה כמה מועמדים היו, מול כמה זכו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשהקימו את התוכנית, כמה היעד היה? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אנחנו תקצבנו למעשה פחות מזה, תקצבנו 28 זוכים וקרן פילנטרופית נוספת הגדילה את מספר הזוכים מתוך הראייה של חשיבות התוכנית. בגדול, בתוכניות אור ובראשית, מה שקורה זה שחוקרים מגישים מועמדות לקרן הלאומית למדע ומקבלים מענק מחקר שהוא יותר ארוך מהמענק גם בקרנות האירופיות וגם בקרנות הישראליות. מענק שהוא גם יותר גדול, גם יותר ארוך, ובנוסף מענק שכר אישי שפורץ את תקרת השכר המוסדית, מה שמהווה תמריץ משמעותי במערך השיקולים חזרה לארץ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכמה כרגע מגדילים את התוכניות הללו? הן הרי מתוקצבות. מה התקציב הבסיסי שלהן ובכמה מגדילים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא מגדילים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מוסיפים עכשיו 21 מיליון שקלים, זה לתוכניות קיימות. << אורח >> צח בסול: << אורח >> התקציב הבסיסי הוא 15 זוכים. אני מדבר איתך רגע בזוכים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תחליט. תעשה שזה יהיה תפוחים ותפוחים. 21 מיליון שקלים, כמה מדענים זה? ואז תשווה למדענים או שתשווה לכסף. << אורח >> צח בסול: << אורח >> 15 זוכים בבראשית ושמונה זוכי אור, ובתוכנית מתוקצבים עוד שני זוכי בראשית כל שנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז זה לא מאוד משמעותי. << אורח >> צח בסול: << אורח >> זה התקציב שהמטה הקצה לנושא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר, בסך הכול מוסיפים כאן עוד שלושה חוקרים בשנה, בגדול. << אורח >> צח בסול: << אורח >> עוד שניים. אמרתי, שניים בשנה. שניים ועוד שניים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שניים בשנה. וזה 21 מיליון שקלים כרגע, עד סוף שנה זו? << אורח >> צח בסול: << אורח >> נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עד סוף שנה זו בלבד. << אורח >> צח בסול: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סוף שנה קלנדרית או תקציב? << אורח >> צח בסול: << אורח >> סוף השנה הקלנדרית כאן מאפשר לנו להיות בשתי שנים אקדמיות נפרדות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב, אני כן חייבת לומר, ואם אפשר, ינון, בזה אני אסיים את ההערה שלי, כשבאים עם התחייבות והרשאה להתחייב של מעל ל-2.5 מיליארד שקלים לחמש השנים הבאות, ועוד לא יודעת מה, מאות מיליונים להיום, ואומרים זה מחשב-על בחו״ל ויותר מזה אנחנו לא יכולים להגיד, כי אנחנו לא יכולים, אז גם אתם באוצר צריכים לייצר איזושהי פרוצדורה שתכבד את ועדת הכספים. נכון, הרב גפני? צריך לעשות איזה תיאום מול שלומית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא חייב ועדת כספים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> א' לא חייב ועדת כספים, אבל אם אתם כבר מגיעים לוועדת כספים, צריך לייצר איזושהי פרוצדורה שתכבד את ועדת הכספים. למשל, לשבת פרטנית עם יו״ר הוועדה ולספר לו את הכול, לעבור אצלכם דרך היועמ״ש. זה לא הגיוני, זה הרבה כסף. ופשוט לנו יש פה תפקיד, אם אנחנו מיותרים, אז לדלג עלינו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חס ושלום. תודה. ב-18:33 הצבעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:28 ונתחדשה בשעה 18:33.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני עובר להצבעה. מי בעד 147-150? מי נגד? מי נמנע? הפנייה אושרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, עצור, אני רוצה להימנע, לא להיות נגד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי, אתה נמנע. הצבעה אושר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיש רביזיה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי, אנחנו עוברים לרשויות מקומות 18-002. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תגיד, עושים הפסקה לארוחת ערב? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הנה, יש בחוץ כמה שאתה רוצה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל ינון, מה זה אומר כשאוכלים ב-18:00? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אומרים שהולכים לישון מוקדם כמו תינוקות. מה זה אומר כשאוכלים ב-18:00? לא הבנתי מה זה אומר כשהולכים לישון ב-18:00. בחיים לא אכלתי ארוחת ערב בשעה 18:00. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, אלקנה, לא. אתה תקבל את המקום שלך בוועדה. אני מבקש מכולם להיות בשקט. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נאור מבקש, תעשו. תכבדו אותו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סליחה, עם כל הכבוד למשרד רוה״מ והחלון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תאמין לי, היא כבר משוריינת יותר מהחלון אצלך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה, אין היום רוה"מ? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היא לא בתחום הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נפגשים בוועדה המסווגת לזגגות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אלקנה, בבקשה. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת תקציב 2025 לשימוש בשנת תקציב 2026 בסך של 970,877 אלפי שקלים, בהתאם לפירוט להלן: תוכנית 18-11-02 – 123,473 אלפי שקלים. תוכנית 12-11-02 – 832,032 אלפי שקלים. תוכנית 18-11-04 – 13,668 אלפי שקלים. תוכנית 18-11-05 – 1,704 אלפי שקלים. יש לציין שהפנייה כבר עברה בתקציב ההמשכי, ועכשיו היא עוברת שוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה עברה כבר? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כמו יתר פניות העודפים, כבר העברנו אותה בעצם בתקציב ההמשכי ועכשיו אנחנו מעבירים אותה שוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בחריגה. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> בחריגה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל הכוונה שהכסף כבר עבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הכסף עבר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עוד פעם? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> זה נדון כבר פעם אחת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זו אותה פנייה שהחזרנו אותה להצבעה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> החזרנו אותה בגין מה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כדי שנצביע על חריגה פעמיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי, ההצבעה פעמיים מתקנת את הפגם? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה כמו פסקת ההתגברות, מביאים את זה פעם שנייה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גפני, אתה משריין את מוטי? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איזה מוטי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לייטנר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב, תן לנו אחר כך הסבר, אבל לא עכשיו. בבקשה, שם טוב. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני אעשה סדר. קודם כל, מדובר בפניית עודפים בסעיף 18. דנו בה, וכעת אנחנו דנים בה שוב. נאמר פה מקודם שמדובר בחריגה. לא מדובר בחריגה. רק חשוב לי להבהיר, לא מדובר בחריגה מהתקציב, בניגוד למקרים קודמים שבהם כן ציינו. בפנייה, כאמור, הייתה טעות, ציינתי את זה גם בדיון הקודם שבו דנו בפנייה הזו. ואני אומר שוב, מדובר בפניית עודפים שבהתאם למנגנון שאנחנו מיישמים בתקציב המשכי, פניות העודפים מאושרות, וכשעובר תקציב מדינה בכנסת, אז בעצם הוא דורס את התקציב הישן שכלל את פניות העודפים. ולכן, כשבוצעו התקשרויות והוא עבר תקציב, זה נעשה בהתאם למסגרות שהיו נכונות לשעתן. כשהגיע התקציב החדש, המסגרות קטנו, אבל ההתחייבויות כבר לא יכולות לקטון, וזה מה שכביכול מייצר את החריגה הטכנית. זה כל האירוע. לא מדובר בחריגה כפי שהיה במקרים אחרים, כמו בסעיף 13 למשל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא כל כך הבנתי, סליחה. אמרת שכשיש תקציב חדש הוא בעצם דורס תקציב ישן, מה שהוא לא דורס זה את ההרשאות להתחייב, כי אלה התחייבות, נכון? זה מה שהתכוונת? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא רק הרשאה להתחייב. לצורך העניין, היה תקציב המשכי שהיה בתוקף בינואר 2026, ואז העבירו עודפים בהתאם לחוק יסוד, לסעיף 3ב לחוק יסוד משק המדינה, אפשר ליצור התחייבויות בגין עודפים עד 85% מהעודפים. המשרד קיבל את העודפים שלו, יצר התחייבות, ולדעתי ב-26 או 27 במרץ 2026 עבר תקציב מדינה, ובעצם דורס את כל מה שהיה קודם לכן, את התקציב ההמשכי, לרבות העודפים שכבר אושרו בו. ואז יוצא מצב שהמשרד הוציא התחייבות בהתאם למסגרת שהייתה בפניו, וכעת המסגרת קטנה. ולכן, לא מדובר בחריגה. זה לא שהמשרד פעל בניגוד לחוק, הוציא כסף שלא היה לו מאושר להוציא. זה שונה ממקרים אחרים, שבהם באמת הייתה מכורח הנסיבות בעיה והמשרד נאלץ להוציא כסף, הגם שזה מעבר למסגרת התקציב שלו, ואנחנו התחייבנו לבג"ץ וגם לוועדה שאם יקרו מקרים כאלה, אנחנו נבוא ונעדכן ונרשום את זה ברחל בתך הקטנה בפניות, וכך אנחנו עושים, כך פעלנו גם בסעיף 13 בפנייה שנדונה פה וגם בפניות אחרות. חשוב לי להדגיש שזה לא המקרה בפנייה הזו שלפניכם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק שאלת המשך להסבר שלך. אם אלה פני הדברים, אז למה זה לא המצב בכל תקציב? למה רק פה או בחלק מההעברות אנחנו רואים מה שנקרא, איך זה נקרא? חריגה? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> לא, דווקא זה לא נקרא חריגה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על פניו, מה אתה אומר? אתה אומר, היה לנו תקציב המשכי שהוא בהדרגה קפוץ, כאילו הוא מרוסן מאוד, ועליו בא תקציב חדש, שדווקא לשיטתך ברשויות הוא ריסן אותו עוד יותר, ואז נוצרה פתאום חריגה. כאילו הוא ביטל את העודפים, הוא ביטל את זה, הוא ביטל את זה. אז על פניו זה כאילו אמור לקרות כמעט הרבה יותר שכיח מאשר בהעברה הזו. אתה מבין את השאלה שלי? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> אני מבין את השאלה, אבל יש שתי הנחות מובלעות שהיא מניחה שהן לא בהכרח נכונות. קודם כל, לא בכל שנה פותחים בתקציב המשכי. זה אומנם היה המצב בשנות 2024, 2025, 2026, אבל זה לא המצב הסדיר. בשנה נורמלית אנחנו מעבירים תקציב לפני תחילת שנת הכספים שלשמו הוא נועד, התקציב, ואז בעצם מראש, מה-1 בינואר, אנחנו פועלים לפי מסגרת תקציב שאושר בכנסת ולא לפי תקציב המשכי, ואז אין את הדריסה הזאת. עכשיו, גם בשנה של תקציב המשכי, שכאמור, לאחרונה זה קצת יותר נפוץ, אבל זה לא המצב הסדיר של הדברים, לא בכל פעם ההתחייבות שהמשרד יוצר במהלך התקופה של ההמשכי מביאה אותו לחריגה כשעוברים לתקציב הרגיל. זה תלוי מה היה סך העודפים ביחס לתקציב, ומה היחס של המסגרת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז כאן בעצם יש לנו מצב שהתקציב הקבוע היה כאילו יותר קטן, מרוסן יותר מההמשכי. אחרת איך יש חריגה פתאום? << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> הוא לא היה יותר נמוך או יותר מרוסן מהתקציב ההמשכי, אבל הוא היה נמוך יותר מסך התקציב ההמשכי פלוס סך העודפים. כשאת מעבירה את התקציב החדש פלוס העודפים, זה בהכרח גבוה יותר מהתקציב ההמשכי פלוס העודפים. זה ועוד זה גדול מזה ועוד זה, אבל לא כל רכיב... << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה 85%. << אורח >> אוריאל שם טוב: << אורח >> עד 85%, לדעתי זה בדיוק 85%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה ה-85%? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מה שמותר להם בגין אין תקציב במדינה מאושר. מותר להם להוציא עד 85% מהעודפים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב, עכשיו מה אנחנו רואים כאן? שיש כאן סך הכול 247 מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 970. איזה 240? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> סך הכול 970. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סך הכול 970 הפנייה, לא 240. רוצה שאני אשאל בינתיים? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא 140-141? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. זה 18-002. תשאל בינתיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה. כמה רשויות במדינת ישראל נהנות, לא יודע אם נהנות, ממענקי איזון? יש פה מענקים שוטפים לרבות מענקי איזון, חלקם תוספת מענקי איזון, חלק ענייני גביית הארנונה. << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> מיכל מחמלי, תקציבים, משרד הפנים. כ-190 רשויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 190 רשויות מתוך 258? << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> 259. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מוריד את הכלכליות. אם את רוצה להחשיב אותן, בסדר. כמה חשב מלווה יש? << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> כ-40. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מתוך כמה? 100? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, מתוך 256. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 40, כמה אחוזים זה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 15% נראה לי. כמה רשויות בתוכניות הבראה? << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> אני יודעת על 30 תוכניות הבראה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל חשב מלווה זה שווה תוכנית הבראה, פלוס-מינוס, אז זה כאילו 190. << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> פלוס-מינוס, נכון. 30 תוכניות הבראה כרגע פעילות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המשרד לא שם יד לצמצם את כמויות החשבים המלווים? אני יודע שזה יעדים עוד מאז גדעון סער, ששמו יעד לצמצם את כמות החשבים המלווים. << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> זה קשור למצב הרשות. זאת אומרת, ככל שמצב הרשות באמת מצריך, זה תלוי. ככל שיהיו רשויות איתנות, לא נצטרך את זה. זה כלי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל צריך לעזור לרשות להיות איתנה. << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון? זה תפקיד המדינה. נגיד עכשיו כשהיא מפרידה את צור הדסה וכל מיני כאלה, זה לא צעד בכיוון הנכון, זה צעד בכיוון הלא נכון, כי היא לא נותנת להם שיפוי כלכלי. לא משנה, לא קשור לפנייה. שוקו, אתה רוצה לשאול משהו? << דובר >> מוחמד אבו אל-היג'א (יש עתיד): << דובר >> כן. הרבה רשויות בתוכנית הבראה, כולל התייעלות או רק הבראה? כמה בתוכנית התייעלות? כי זה שני דברים שונים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וגם, כשאת אומרת, בתוכנית הבראה הרשויות נמצאות בתוכניות הבראה מתוקצבות בכפוף לעמידה בתוכנית, בשל עיכוב יש צורך בלהעביר עודפים. עיכוב במה? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אתה יכול לחזור על השאלה בבקשה, חבר הכנסת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הגורמים המעכבים בתוכניות ההבראה? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> בתוכניות הבראה אנחנו מתקצבים לפי עמידה באבני דרך, בחינה מקצועית וכו'. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מה מעכב? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> הרבה פעמים יש צורך של חברות הבקרה ומינהל שלטון מקומי, שבעצם מנהל את תוכניות ההבראה, לוודא עמידה באבני דרך ולוודא את אמיתות המספרים, את היקף החובות וכו', ובהתאם לזה הוא גם בהלימה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש חברות שמלוות את אותן רשויות? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> בגדול, מינהל שלטון מקומי הוא הגוף המוסמך. גם דרך אגף ביקורת הוא מחזיק התקשרויות עם חברות רואי חשבון, שגם דרכם הם פועלים לייצר ביקורות עומק או דברים כאלה. אז יכול להיות בחלק מהמקרים שיש גם פעילות מול גורמי חוץ. << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> אני אשלים. התוכניות הן רב-שנתיות. תוכנית הבראה היא רב-שנתית, פרויקטים חוצי שנה, בעצם בגינם גם העודפים. לשאלה שלך לגבי התייעלות, יש 30 רשויות בתוכניות הבראה ועוד 20 בהתייעלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איגוד ערים כינרת, למה יש שם תת-ביצוע? זה איגוד ערים, אגב, שבוועדת הכספים היה צריך להגיע לפה כמה פעמים לדיונים. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כבוד חבר הכנסת, למה אתה מגדיר שיש פה תת-ביצוע? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי אתם מעבירים עודפים. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם כתבתם – ביצוע נמוך מהפרויקט של פיתוח פרויקט חופי הכינרת. 1.7. << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> כי זה תשתיות. זה פיתוח, זה לא השוטף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אין בעיה, זה עדיין עודפים מהפיתוח. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> לא, אני רגע אסביר. יש פה פיתוח של חוף חדש בחוף כינרת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה חוף? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> חוף גולן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חוף גולן זה איפה שהלונה גל? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> איפה זה, אני יכול לבדוק ואפשר גם לעשות סיור לשם אם חברי הכנסת ירצו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סיור? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, למה לא? בוא נקבע ביחד, אתה ואני נלך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מעורב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה רק בפיתוח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם אתה תלך לשם זה יהיה חוף בהפרדה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה 'אתה ואני'? מה איתנו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה בדיוק יוצא לריאיון. כן, אלקנה, סליחה. << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> כפי שציינה גם מיכל, נציגת משרד הפנים, מדובר על פעילות הרשאתית, שקצב המזומן בגינה הוא בהתאם להתקדמות הפרויקט, והכסף הזה עובר בעצם מהפעילות שהוא חויב בשנת 2025, והוא יבוצע במעלה השנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באילו רשויות מענקי האיזון השוטפים לא היו חלק מהיעדים בקביעת הארנונה, שבגינם נוצרו עודפים מתוך ה-190? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> לא בטח שהבנתי את השאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משרד הפנים משפה, נותן לרשויות כספים. נניח שעכשיו הם הגדירו כ-80% גבייה בארנונה, בסדר? אז באיזה רשויות הם לא עמדו ביעדים, ולכן נוצרו העודפים בגין המענקים האלה? אלקנה, כתוצאה מזה שאין שר פנים, שר או חס וחלילה שרה, יש עודף תקציבי? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מתת הביצוע? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הייתי מצפה שיהיה עודף בלשכת השר פה. לא? << אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >> אני יכול לבדוק את זה ולעדכן אותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לפחות כמה מיליונים, לא? << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> מדובר בכ-50 רשויות, נעביר את הרשימה. זה בעצם מענק מותנה בגין מענק איזון, ככל שהם מגיעים ליעדי גביית הארנונה, אנחנו מעבירים את מענק האיזון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מתוך 190 הרשויות שזכאיות למענקי האיזון, 50 לא עמדו ביעד? << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם מעבירים את הרשימה? << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> נעביר את הרשימה, כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל לא כמו המכון התורני, כי המכון התורני עדיין לא העביר את הרשימה. נכון, לירז? << דובר >> לירז בנימין: << דובר >> נכון לעכשיו הם לא העבירו, אני אבדוק שוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. מה זה מענק אזורי? 123 מיליון שקלים מענק אזורי – 102. << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> מדובר בתוכנית הנותנת מענה לפרויקטים רב-שנתיים, ביניהן החלטות ממשלה של עוטף עזה, צפון-דרום, ומענקים של יהודה ושומרון. זו התוכנית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה, כמה, כמה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה איתן אומר? << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> איתן אמר שהוא יעביר לנאור את הרשימה בשמחה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו תקשיב סיפור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> על איתן נאמר אבא מסתכל מלמעלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איתן היחידי שעונה במשרד הפנים, חוץ ממך כמובן. למעלה מחצי שנה אני מחכה לתשובה ממשרד הפנים על מענה ברחוב מסוים במדינת ישראל, בעיר מסוימת. חצי שנה הבן אדם לא עונה. לא ראיתי דבר כזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא איתן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא איתן. אמרתי, איתן עונה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבקש שתעביר לי את הפנייה ואני אטפל בזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> העברתי לך כבר את הפנייה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה זה, מה שאז דיברת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אתה רוצה ממני? חיברתי ביניכם כשאתה לא הכרת אותו בכלל. לפחות צריך להיות לך חיבור עם האנשים הנכונים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה עזר לי? כמו שתחבר אותי לאינטרנט בלי ספק, מה זה יעזור לי? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יכול להיות שהיום הוא יכול לענות לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה תפקידך במשרד הפנים? << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> מנהלת תחום תקציבים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה, דרכך, מה שנקרא, לפנות למנכ״ל. אני חושב שזה ביזיון, אמיתי עכשיו בלי צחוק. זה ביזיון שאנחנו, חברי כנסת, צריכים לפנות למנכ״ל שפשוט לא עונה למעלה מחצי שנה, לא הממונה על המחוז, לא מנכ״ל, לא עירייה, שום דבר. אין מענה ממשרד הפנים. פשוט ביזיון. זה מנכ״ל שמרשה לעצמו להתנהל ככה כי אין שר מעליו שהיה צריך להטיס אותו רק על זה שאין תשובה לבן אדם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא נכון, לא נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ינון, אתה אל תדבר על המנכ״ל פה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קודם כל אני יכול לדבר על המנכ״ל, אני יכול להגן עליו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בטח שאתה מגן עליו. למה אתה מגן עליו? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כי אני חושב שהוא מנכ״ל מקצועי וטוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, הוא מנכ"ל טוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא אני מגן. יש בעיות, אני חושב שצריך לטפל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו לא בעיה. זה לא שלא נשלחה הודעה, לא הגיע בדואר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם שרים וחברי כנסת מהמפלגה שלי לא עונים לחברי כנסת. אני לא מסכים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור. אין שר כזה שלא עונה לחבר כנסת. אין. עונה. עונה לא טוב, עונה לא לעניין. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה יודע לכמה שאילתות לא קיבלתי תשובות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נשמה, אתה בא עליי בשאילתות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לי יש מעל 100. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 136 שאילתות, אגב. אבל מנכ״ל משרד שאתה מדבר איתו ולא עונה? ממונה על המחוז שאתה פונה אליו ולא עונה? רשות מקומית במדינת ישראל שאתה פונה ולא עונה? מה זה הדבר הזה? איפה נשמע כזה דבר? איפה נשמע? << אורח >> מיכל מחמלי: << אורח >> נטפל בזה אחר כך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם לא תטפלו, אין אחד שיטפל בזה. הוא לא הצליח לטפל בזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אל תתחייבי לו על זה. עכשיו אני נזכר על מה הוא מתכוון. אל תתחייבי על זה. ואני מצדיק אותו, אגב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע למה דיברתי ככה? כי זה דבר ספציפי שבכוונה הוא לא עונה. אם אני יו״ר הוועדה, בחיים אתם לא מקבלים את הכסף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? סתם. התייעצות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה סתם? שלומית, מה זה סתם? ספרי לי, מה זה סתם? לא, לא, לא, הולד איט. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמרתי התייעצות, מה אתה רוצה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ינון, אל תעשה את זה יותר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בגלל שאני מחבב אותך פלוס, אל תגיד לי 'סתם'. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 19:00 הצבעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:55 ונתחדשה בשעה 19:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 18-002 – רשויות מקומיות. מי בעד? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רוטמן נגד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי נגד? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נגד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי נמנע? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה לציין שבגלל ההתנהלות של המנכ״ל היו צריכים לא להעביר את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הבנתי. עבר. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו עוברים ל-164-167 – משרד ראש הממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ולדי, הוא עושה רוה״מ עכשיו, רק שתדע. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה משרדים בתוך רוה"מ, שנייה אני אסביר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תגיד, יש לי שאלה, למה משרד המורשת עדיין פה? עוד כסף יש להם? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, גם אני שאלתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משרד המורשת, יש עוד כסף? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הפנייה נועדה להעברת תקציב בסך 42,138 אלפי שקלים בהוצאה ו-2 תקני שיא כוח אדם לצד התאמות בין התוכניות. מערך הסייבר – 42,138 אלפי שקלים. תקציב פעולות פרויקטים, בהתאם להתגברות האיומים במרחב הסייבר, זה נותן מענה לכל מיני איומים שאנחנו חווים כממשלה, ובכלל. זה עוד פרויקטים שיעזרו רגע לחזק ולסייע. עוד 2.5 מיליון מתוך זה, זה עבור יישום החלטת ממשלה בנושא פיתוח וחיזוק באר שבע, שזה להקמת איזשהו מרכז מחקר, ו-2 תקני כוח אדם ו-3 מיליון שקלים להחלטת ממשלה בנושא יישום ביומטרי, שתאפשר בהמשך לעשות חידוש דרכון ותעודת זהות ביומטרית מרחוק. זה רגע מערך הסייבר. מערך הדיגיטל – 7,227 אלפי שקלים על נותני שירותי מחשוב ורכש טכנולוגי. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – 42,722 אלפי שקלים בהוצאה לפעולות שונות, ביניהן שדרוג מערכות מידע ואבטחת מידע, דיגיטציה של חלק מהתהליכים הסטטיסטיים והתאמה של חלק מהסקרים לשיטות מחקר חדשניות, ביניהן על בסיס נתוני ממשלה, נתונים מנהליים. ונתיב – 7,800 אלפי שקלים בהוצאה עבור תגבור בהוצאות אבטחה, הגברת פעילות הארגון במדינות ודיגיטציה לארגון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה הכול? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בקטנה. אני קצת לא מבין את אותה תוכנית שמכילה גם קניית רישיונות לתוכנות ייעודיות להגנה בסייבר, מה זה, אנטי וירוס כזה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> מערך הסייבר זה גוף מטה בממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז הוא קונה רישיונות להגנה מסייבר. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הוא קונה, בוא נגיד שזה מקורות או מידעים שבעזרתם הוא יכול לנתח איומים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, כמה זה מתוקצב מתוך ה-42.1? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> בכלל הפרויקטים, 37 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא כלל. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> כמה זה בדיוק? אני כבר בודק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך 57 מיליון? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> לא, 37. מתוך ה-42, הפרויקטים בכלל, זה 37. מתוך זה כמה, אני בודק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו תגיד, מה זה תקצוב פרויקטים בהתאם לאבני דרך? אני יודע מילולית מה זה אומר. איזה פרויקטים? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הסברתי. הפרויקטים הם בעיקר מקורות המודיעין, פרויקטי תשתית טכנולוגית בתוך המשרד. 30 מיליון שקל מתוך ה-37 זה למקורות המודיעין. רישיונות למקורות מודיעין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רישיונות למקורות מודיעין? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> נכון, ממש ככה. זה המושג המקצועי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מקבל. אני יכול גם לקנות רישיון? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> תכלס, אתה יכול. אבל לא יהיה לך שימוש בזה כל כך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מפקפק? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> כי אתה לא במערך הסייבר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הלאה. רחמני, יש תשובה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברור שאני יכול. בוא'נה, יש לי גם שימוש בזה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> יאללה, לך על זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה כאילו אתם קונים בקיצור סאס. טוב, לא משנה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באותה תוכנית של רכישת מקורות מודיעין, אתם מתקצבים 2.5 מיליון שקלים בהחלטת ממשלה על פיתוח עיריית באר שבע. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> נכון. זו תוכנית של מערך הסייבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז זה הולך למה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> מערך הסייבר מקים יחידת מחקר בבאר שבע, הוא שוטף בהחלטת הממשלה ב-2 מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, שזה לאן הולך, ה-3474? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה הולך למערך הסייבר, לאותו גוף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ושני תקני כוח האדם מהיחידה לזיהוי ביומטרי? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה גם הולך למערך הסייבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה עובר מרשות האוכלוסין? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> במערך הסייבר יש גוף שנקרא היחידה להזדהות ביומטרית, הם אחראים על הרגולציה בתחום הביומטריה, והם צריכים את כוח האדם הזה בשביל להרחיב את הרגולציה בקטע מאפשר, שיאפשר לנו גם בהמשך לחדש דרכון מרחוק באמצעות הטכנולוגיה הזאת, מה שהיום אסור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוצה לשמוע חוויית משתמש בחידוש דרכון? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אתה רוצה לעשות את זה מרחוק, כמו שאתה פותח חשבון בנק מרחוק? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מת לעשות את זה מרחוק. אתה לא מבין כמה אני רוצה, אין יותר רחוק ממה שאני רוצה להיות באירוע הזה. עזוב, לא ניכנס לזה. ה-3 מיליון שקלים מסעיף 36 זה מתעסוקה? מה זו תוכנית 363002 ממקורות התקציב? מטה ורגולציה, זה ממשרד התעסוקה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 3 מיליון שקלים. מאיזו תוכנית זה יורד? אל תגיד לי מטה ורגולציה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה שם התוכנית. לא הבנתי. אתה שואל מה מתוקצב בתוכנית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוי, חלום שלי יום אחד לקבל תשובה. הטענות לא אליך, אל עצמי, רק אל עצמי. רק על עצמי, ידעתי, לא משנה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> ויש גם את הפרויקטים בלמ״ס, שאותם הסברתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבני דרך, תגבור. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אתה יודע שהם עושים, נגיד, סתם, מפקד האוכלוסין עושים את זה עם הרבה כוח אדם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברור, זה בן אדם שיושב ומדבר איתך. אתה יודע, יום אחד ממעלות תרשיחא עד הוד השרון דיברתי איתו. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אז עושים שם תהליך דיגיטציה מאוד משמעותי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב. אתה יכול להסביר לי, ה-7.8 מיליון שקלים בתוכנית נתיב, כמה תוקצב האירוע הזה בבסיס התקציב לפני ארבעה חודשים? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> בבסיס התקציב תוקצב ב-84,774 אלפי שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וכמה עכשיו עומד פלוס ה-7.8? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אתה רוצה לדעת כמה יהיה להם סך הכול, כולל העודפים שכבר אישרתם וכולל הפנייה הזאת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> יהיה להם 107,759 אלפי שקלים. גם פה הבאנו את הנציגים שיכולים להסביר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הענן הממשלתי זה נימבוס? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תגיד, בחוויית משתמש שלך, כמו חוויית המשתמש שלי בדרכון, נימבוס עובד טוב? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> כן, עובד מצוין. יש לי היום כלי AI על מסמכים משרדיים שאני עובד איתם, נוטבוק LM מכפיל כוח משמעותי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מושלם. אין לי עוד שאלות. רגע, אם אין עוד שאלות, אני כן אבקש התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי. 19:13 הצבעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:08 ונתחדשה בשעה 19:13.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 164-167, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על כמה אנחנו עומדים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתם ארבעה נגד ושישה בעד. תודה רבה, הפנייה עברה. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שיכון – 154-155. בבקשה, דוריה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> דוריה גנות, משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 46,767 אלפי שקלים חדשים בהוצאה נטו, ו-4 תקני שיא כוח אדם. התקנים הם עבור השלמת העברת מקבצי דיור לעולים ממשרד העלייה והקליטה למשרד הבינוי והשיכון. אני רק אזכיר שאת הכסף העברנו בפנייה קודמת, עכשיו אנחנו מעבירים כמה תקנים כדי לסייע למשרד להשלים את המשימה. ומעבר לכך, בהוצאה יש לנו פה גם התקשרויות של ענף אסטרטגיה של המשרד, גם את מכרז אבטחת מזרח ירושלים, שאנחנו מתקצבים לפי ביצוע בפועל, וגם קצת צרכים תפעוליים שנאלצנו לתת להם מענה. זהו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה הפרדתם את הפניות? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> הכסף הגדול של מקבצי הדיור תוקצב בסעיף הפיתוח של המשרד, בו מתוקצבים כל הנכסים שהמשרד מתחזק, והסעיף הזה זה סעיף המטה, אז כאן נמצאים התקנים וכוח האדם ולכן ההפרדה. זאת אומרת, תקציב הנכסים בסעיף הפיתוח ותקציב המטה בסעיף הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שאלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סיימת, אדוני מרכז האופוזיציה החליפי? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מרכז. אני מדיח מישהו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמרתי החליפי, למה אתה ישר מדיח? 46 מיליון שקלים מסעיף 54 – רשויות פיקוח, הרשות להתחדשות עירונית. למה ככה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כי קצב הביצוע ברשות להתחדשות עירונית היה נמוך מהצפוי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברור. את יודעת כמה תוקצבה הרשות להתחדשות עירונית? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> השנה? אני יכולה לבדוק. אבל זה לא פוגע באף אחד מהפרויקטים של הרשות, למען הסר ספק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך לא פוגע כשמקצצים כספים והרשאות להתחייב? ואני יודע שתגידי תתי-ביצוע. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> לא, זה לא קיצוץ הרשאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בבקשה, מה קיצצתם? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> הרי אתם גם יודעים, יש טור הוצאה וטור הרשאה. הפרויקטים הגדולים של הרשות להתחדשות הם בהרשאה להתחייב, כאמור. גם אם זה תכנון, גם אם זה כל מיני קולות קוראים. והביצוע הוא לפי עמידה באבני דרך לאורך השנים, ולכן אנחנו מקווים שיעמדו באבני הדרך. אם הם קצת Falling short, אז אנחנו בינתיים מסיטים את הכסף לדברים אחרים. אבל אנחנו נשמח שהרשות להתחדשות תצליח ותבצע את כל הכסף שברשותה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח גם. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן, אנחנו אוהבים לתקצב אותה כפי שניתן לראות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, אתה יכול לשאול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יכול? תודה, ינון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שאלה אחרונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תעני לי רק כמה תוקצה הרשות להתחדשות עירונית – 301. ה-301 זה סעיף כללי? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן, פשוט יש תוכנית אחת להתחדשות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ראית? אני אמרתי. חס וחלילה שתהיה מעידה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> סך התקציב שלה השנה בהוצאה הוא 343 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואז קיצצתם Falling short כמובן, 46. איזה אושר. לא, וזה גם אחרי ארבעה חודשים, מסכנים. אפילו לא נתנו להם כאילו זמן לרוץ, קוצץ. זה קשור ל-Falling ול-short שעשיתם. אגב, יש שורט, לא משנה. תמחקי את זה מהפרוטוקול. את יכולה להסביר לי בבקשה על 46 מיליון שקלים שהולכים לקידום ההתקשרויות של ענף האסטרטגיה במשרד השיכון והבינוי, שעוסק בקידום פרויקטי חדשנות בענף הבינוי, מוכנות לחירום ושוק השכירות? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן, אני אספר מה הם עושים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ומה תקציב הבסיס של התוכנית שנשמעת לי מעולה? זה נשמע לי מעולה כמעט כמו אגף לתכנון במשרד ראש הממשלה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אה, אותו אני לא מכירה, אני לא יודעת לספר. ענף האסטרטגיה הזה, התקציב שלהם משתנה משנה לשנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> קיבלתי סקר – מה עמדתך על נתניהו כראש ממשלה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה? אני אענה בשמך. אני עונה פעם ראשונה לסקר, אמיתי, ב-SMS, בקומה הכשרה שלי. מה עמדתי? מוקיר את פועלו ועליו להמשיך, מוקיר את פועלו אך עליו לפרוש, לא מוקיר את פועלו אך אין מועמד טוב ממנו, לא מוקיר את פועלו ועליו לפרוש, לא יודע. ויש גם את האופציה האהובה עליי – הסר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הסר מחיינו, אמן, אמן, אלוהים, הסר. הנה, אתה רואה? המאמינה שבי יוצאת, גפני. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ענית להם על השאלה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גפני, מה אתה? אתה רוצה שאני אנחש מה אתה רוצה לענות? לא מוקיר את פועלו, אבל אין לו אלטרנטיבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> דוריה, בבקשה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> ענף אסטרטגיה, היקף הפעילות שלו משתנה לשנה לשנה בהתאם לתקציבים. בשנים האחרונות רוב הפעילות של הענף הזה הייתה בעובדים זרים, גם תקצבנו את זה פה בוועדה, בגלל שזו הייתה המצוקה הכי גדולה של הענף. עם ההתייצבות היחסית של נושא העובדים בענף הבניין, כי באמת הגיעו לפה המון עובדים זרים ומצבת כוח האדם התייצבה, הענף מתפנה לדברים אחרים. מה שהם עושים כרגע, חדשנות, יש לנו כל הזמן ניסיונות, למשרד השיכון, אבל בתמיכתנו, לחשוב איפה אפשר עוד לשפר את כל אירוע התיעוש בענף הבניין. הטכנולוגיות בענף הבניין לא כל כך מתקדמות עם השנים, יש הרבה דברים שיש בחו"ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש הרבה דברים שמתקדמים, פשוט פה לא מתקדם שום דבר. << דובר_המשך >> דוריה גנות: << דובר_המשך >> נכון, במדינות אחרות יש המון טכנולוגיות שלא מוטמעות פה, אז יש כל הזמן ניסיונות לאתר חסמים, גם מבחינת תקינה וגם מבחינת עלויות, ולחשוב אם אפשר לעודד את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תני לי, כאילו, מה עושים? מה 46 מיליון השקלים עושים? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> לא, 46 זה להכול, זה בערך 10 מיליון לכל הדבר של האסטרטגיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אה, אוקיי, סליחה. אז 10 מיליון זה לאן? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה מתחלק פשוט בין הפרויקטים, אבל יש כל מיני שיתופי פעולה גם עם רשות החדשנות וכל מיני כאלה, וגם קצת חברות ייעוץ שעוזרות להם לאתר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין, הכנסת אותי לבלנדר. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> סורי, אבל זה המצב. אני מתקצבת התקשרויות, אני לא... << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז ה-10 מיליון, אפשר לדעת רק לאן זה הולך? כאילו, בנקודה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> להתקשרויות של המשרד עם רשות החדשנות וכמה חברות ייעוץ שעוזרות להם לאתר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב, ויתרתי על תשובה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אוקיי, סליחה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, ויתרתי, כי אין. את יכולה רק להגיד לי מה היה סעיף הבסיס של התוכנית? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> של התוכנית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, כי אני מאוד מאמין בתוכנית הזו. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה התקצוב הראשון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פעם ראשונה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> השנה, כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברוך השם. ושנה קודמת? סתם, 2025 בתקציב ג'? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> שוב, היו לנו כמה עשרות מיליונים לעובדים זרים שנה שעברה. אני יכולה לשלוח לוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עובדים זרים, הבנתי. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אני צריכה לבדוק פשוט בפניות עבר, אני מודה שאני לא זוכרת בשלוף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב. מה זה השלמת תקצוב לפי ביצוע בפועל במכרז אבטחה מרכז ירושלים? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן, יצא לי אבטחת מכרז, סליחה. זה מזרח ירושלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה בסדר גמור. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> יש שם טעות סופר. כתבתי מכרז אבטחת מכרז, במקום מכרז אבטחת מזרח ירושלים. לא משנה. המשרד אחראי על שמירה בכל מיני אתרים במזרח העיר כבר הרבה שנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משרד השיכון. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אחראי על אבטחה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> נכון. החלטת הממשלה גם מצורפת פה למטה, אם תרצו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה משהו של אריק שרון עוד, מימי אנו באנו. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> נכון, זה היסטורי. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> עוד כשגפני היה יו"ר ועדת כספים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גפני היה יו"ר ועדת כספים כששחררו את ירושלים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, ומאז יש את זה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> בכל מקרה, הביצוע בפועל במכרז הזה די משתנה עם השנים. זה קשור הרבה ביכולת לאייש את כל האתרים, גם בגלל סבבי המילואים העצימים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בהר הבית, זו האבטחה? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה 'לא' עשית, כאילו שאלתי שאלה... << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> סליחה, כי זה אירוע... << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סך הכל כי משרד השיכון שדואג לאבטחה זו הנורמה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> צודק, השאלה במקומה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל יכול להיות שמשרד השיכון יבנה את בית המקדש, ובאמת זה האירוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא נכנס לדיון ההלכתי הזה. כמה כסף אנחנו שמים שם מתוך ה-46 מיליון שקלים? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> רגע, אני אגיד לך, רשמתי לי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האמת, מתוך ה-50, כי 10 מיליון שקלים הולך לחידוש טכנולוגיות. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> בערך 12. זו השלמה. יש תקציב בסיס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> השלמה למה? אבל עברו רק ארבעה חודשים מאז שהעברנו תקציב, איך כבר עוד 12 מיליון שקל? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> לא, זה עניין של קצב ביצוע ומה מצליחים בפועל. יש תקציב בבסיס, אנחנו רוצים שהמשרד יוכל להשלים את ההתקשרויות שלו במהלך השנה ולא ייתקע באמצע שנה, ולכן אנחנו רואים את קצב הביצוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל עכשיו שנייה באמת, את רוצה בסוף שמשרד שמגיש לך תקציב לפני ארבעה חודשים, יגיש לך תקציב לעבודה שנתית, ואז את אומרת זה הצרכים שלך, זה התקציב שאני מאשר. עכשיו, להבטחה של מה שאת אומרת שקורה הרבה מאוד שנים, בסדר? לא משנה עכשיו אם זה נכון או לא נכון, להבטחה של מתחמים במזרח ירושלים, אני מניח שלא צצו מתחמים חדשים, זו לא הוועדה לאיתור מתחמים חדשים. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> תתפלא, יש בקשות כל הזמן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בקשות יש, אבל בסוף יש איזו תוכנית מאושרת, נכון? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> נכון. לא אישרנו בינתיים הרחבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון, לא איתרנו מתחמים חדשים שצריך לאבטח. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> נכון, אבל קצב הביצוע כן משתנה משנה לשנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז תוך ארבעה חודשים הם מקבלים עוד 12 מיליון שקל. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אבל קצב הביצוע כן משתנה לנו משנה לשנה. הוא גדל, אני מודה, יותר ממה שהייתי רוצה. אבל אנחנו צריכים לייעל את המכרז, בתקווה בקרוב, כי עוד מעט הוא יפוג תוקף ונצטרך לצאת להתקשרות חדשה, אז אני מקווה שנוכל לייעל כי כרגע הוא לא יעיל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> השם ישמרנו. אוקיי, והסעיף השלישי של תקצוב צרכים תפעוליים? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> כן, פשוט הרבה מהמחשוב בעיקר, אבל גם פשוט תשלומים שוטפים של המשרד מתייקרים לנו עם השנים. שוב, קצב הביצוע היה יותר גבוה משנים קודמות, אז אנחנו מנסים להשלים את התקציב ולא לחכות לפניית סוף השנה כדי שלא ייתקעו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רק אומר, אני חושב שזה שגונקלופ היה אחראי לאבטחה במזרח ירושלים, זו נקודת תורפה בעיניי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> טוב, אורית, רצית שאלה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא יודעת אם נאור כבר דיבר על זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה משנה? דברי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלה באמת על האבטחה במזרח ירושלים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא קשור למשרד, זה משהו היסטורי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, להפך, מצורפת לפה החלטת ממשלה שמבטלת החלטה קודמת ומותירה את האחריות על האבטחה בידי המשרד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שאלנו ודיברנו על זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם מוסיפים פה סכום, כמה סך הכול? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> אפשר גם לראות, אגב, בהחלטה הזו, שפעם סדרי הגודל של הסכום היו נמוכים בהרבה, זה באמת קפץ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה סך הכול התוספת? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> התוספת, עכשיו אמרנו, כ-12 מיליון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה זה היה לפני? << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> זה נע סביב 100 מיליון בשנה, לפעמים קצת יותר, לפעמים קצת פחות. אבל פעם זה היה 20 מיליון, זה ממש מתייקר עם השנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 100 מיליון שקלים אבטחה במזרח ירושלים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למשרד השיכון, בלי משטרת ישראל. משטרת ישראל גם מקבלת על זה. << אורח >> דוריה גנות: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> טוב, מי בעד? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה רואה איזה בן אדם אתה? לא, אני רק מראה לך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז מה אתה רוצה? מה אתה רוצה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תצביע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הפנייה עברה. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בנית על גפני? אמרתי לך לא לבנות עליו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש התייעצות סיעתית ורביזיה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נאור, התרככת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו עוברים למשרד החינוך – 151-153. מי מציג? << אורח >> יובל גורדון: << אורח >> יובל גורדון, מאגף תקציבים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הדיון צריך להסתיים בזמן סביר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי קובע את הזמן הסביר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוטמן קובע את הזמן הסביר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלומית קובעת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מבינים את הצורך והחשיבות וההכרחיות בפניות, ויועמ"ש הכנסת יבחן אותן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אבל אני לא מבין דבר אחד, זמן סביר זה יכול להיות, אנחנו פה מסיימים לפעמים לילה שלם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהתאם לנהוג בפגרת הבחירות בכנסת, 19:30. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ואם נמשיך עד 22:00, מה הבעיה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לפי מה שנאמר פה עכשיו לפרוטוקול הדיון, אם ממשיכים עד 22:00 זה הופך להיות לא טוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה? אני יכול גם עד 02:00. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אבדוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קודם כל, אני לא מאלה שהולכים נגד, אפילו שהייעוץ המשפטי לא מגבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האמת שאתה לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ראינו אתמול מה היה בבית המשפט העליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה היה בבית המשפט אתמול? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה היה? מייצג הכנסת אומר – צריך לבטל חוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר לכם את זה פה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא. להגיד לבטל חוק, עזבו בשביל כולנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בשבועיים עשיתם חוק עריקים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין, ינון, רק אתם צודקים וכולנו טועים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא יכול להגיד שבית המשפט יקבע, אבל הוא קובע שצריך לבטל חוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אמרו לכם בזמן אמת, לפני ההצבעה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה ייעוץ משפטי שעליו אני סומך ששלחו לבג"ץ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא שומר על כבוד הכנסת, מה שאתם רמסתם, מה לעשות, ינון? שאתם עושים חוק תקשורת בושה, וחוק עריקים בושה, ובשבועיים ימים מעבירים חוק שפוטר רק את החרדים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גברתי היועצת המשפטית, אני מבקש כן לאפשר את הדיון הזה. לפחות שלוש שעות, ארבע שעות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היא אמרה פה החלטה שגם אנחנו שמענו כחברי ועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מצטרף לבקשתו של ינון, אני רוצה עוד שש שעות דיון פה עכשיו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין לי בעיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> טוב, רגע, נאור, יש פה אמירה ברורה של היועמ"שית של הכנסת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי. אני עובר לדיון על הרביזיות, בינתיים תנסי לבדוק אם אפשר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שנייה, למה לרביזיות? אני רוצה לנמק כל רביזיה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל שלומית, הדבר הזה לא מאפשר עוד דיון עכשיו, נכון? זה לא מאפשר עוד דיון. יש סיכום על דיון אחד בוועדת כספים. סליחה, אני מתקנת את עצמי, התכוונתי להחלטת ועדת כנסת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלומית, אני רוצה רק לדעת, בפעם הקודמת שאמרתם שנסגר הדיון הם העבירו באישון לילה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא יהיה הפעם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אני רוצה להבין אם אנחנו פתאום הולכים, ויש כאן מחטף של המשך הדיון. לכן אני רוצה לוודא אם יש רק רביזיות כרגע, וזה חייב להיות לפרוטוקול שאנחנו נשמע את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, רביזיה מספר? << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 20-206 – משרד החינוך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הרביזיה לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 108-110 – הוצאות חירום אזרחיות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הרביזיה לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 100 – מורשת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 54-58, 60-62 – משרד התעסוקה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 142-146 – הוצאות פיתוח אחרות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 172-173 – משרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 127-129 – כלכלה ותעשייה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 136-138 – תרבות וספורט. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 107 – חקלאות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 124-125 – מדע, תרבות וספורט. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 168-169 – משטרה ובתי סוהר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 131-132 – משרד לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 134-135 – כלכלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 113-115 – מתפ"ש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 140-141 – רשויות מקומיות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 156-163 – מתפ"ש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 63-63 – ביטחון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 82 – רשויות פיקוח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> 147-150 – הוצאות פיתוח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> זהו, ועכשיו צריך את חצי השעה הנוסף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ב-20:00 שאר הרביזיות, אפשר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היא אומרת שלא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי. הפסקה של שתי דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:34 ונתחדשה בשעה 19:37.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מחדש את הדיון. אנחנו נועלים את הדיון, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:38. << סיום >>