פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 970
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ח' בתמוז התשפ"ו (23 ביוני 2026), שעה 14:53
סדר היום:
<< נושא >> השלכות הסגירה הצפויה של שדה התעופה הרצליה << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
דוד ביטן – היו"ר
ששון ששי גואטה
שלום דנינו
מוזמנים:
ישעיהו סיני
–
יועץ מנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
מאיר מלכה גרניט
–
רא"ג תפעול מסופי גבול, רשות שדות התעופה
שמואל זכאי
–
מנהל הרשות, רשות התעופה האזרחית
ליאת דופור דרור
–
סגנית מתכננת הוועדה לתשתיות לאומיות, מנהל התכנון
מיה זך
–
מנהלת אגף לקידום ולפיתוח אסטרטגי במרחב ת"א, רשות מקרקעי ישראל
יוסי מזרחי
–
אגף תכנון, רשות מקרקעי ישראל
שרית גולן שטיינברג
–
סגנית ראש עיריית חיפה
אורי אביב
–
יושב ראש, אגודת התעופה הכללית
אמנון נסים
–
חבר ועד, אגודת התעופה הכללית
אילן ארד
–
מדריך טיסה מסוקים, אגודת התעופה הכללית
נעמה קיהן
–
מנכ"לית, מונאייר תעופה בע"מ - ביה"ס לטיס בהרצליה
דליה כהן
–
תושבת נחלת עדה בסמיכות לשדה
פנחס גרוס
–
יזם, הפרויקט הלאומי חרדים לטיס
יצחק חברוני
–
יזם, הפרויקט הלאומי החרדים לטיס
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> השלכות הסגירה הצפויה של שדה התעופה הרצליה << נושא >>
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
צוהריים טובים. הנושא – השלכות הסגירה הצפויה של שדה התעופה הרצליה. מי רוצה לדבר בשם הפונים? בבקשה, דבר.
<< אורח >> אורי אביב: << אורח >>
אורי אביב, אני יושב ראש אגודת התעופה הכללית. אני יודע שלא נהוג להציג כאן מצגות, זה ייקח לי חמש דקות, אם אפשר, רק כדי לשים את הדברים העיקריים במצגת, ברשותך.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתה לא יכול להגיד את זה בעל פה? אתה צריך את המצגת?
<< אורח >> אורי אביב: << אורח >>
אני יכול.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
חמש דקות, רוץ.
<< אורח >> אורי אביב: << אורח >>
(מוקרנת מצגת)
1977, מדינת ישראל קיבלה שבעה שדות תעופה והקימה את רשות שדות התעופה. רשות שדות התעופה. בשנת 2000 נסגר עטרות, בשנת 2019 נסגר שדה דב, בשנת 2027 עומד להיסגר שדה התעופה בהרצליה, בפברואר, ובשנת 2027, 10.5 מיליון תושבים, יהיו להם ארבעה שדות תעופה. זאת התמונה הכללית של מדינת ישראל בנושא שדות התעופה.
שדה התעופה הרצליה הוא שדה שלא מטיס כל כך נוסעים, אבל הוא השדה המרכזי של התעופה הכללית בישראל.
התעופה הכללית הזאת עושה 75% ממספר התנועות, זה נקרא המראות ונחיתות, והיא ענף התעופה הפעיל ביותר במדינת ישראל, כמות טייסים, שעות טיסה וכולי. 80% מעתודת הטייסים של ישראל מקבלת שם את ההדרכה, זה כמעט המקום היחיד שבו מלמדים טיסה, הדרכה מקצועית. זה בית הספר היסודי של הענף הזה שבסוף מגיעים טייסים לחברות התעופה.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
לא כמעט, היחיד, לא כמעט.
<< אורח >> אורי אביב: << אורח >>
לא, יש בתימן ויש בבאר שבע שדות תעופה קטנים, יש גם פעילות קטנה מאוד שהולכת ויורדת בחיפה.
הפגיעה בריצוף בלימודי הטיס תכשיל את האפשרות להכשיר טייסים ישראלים בישראל, והם כנראה יצטרכו ללמוד בחו"ל. אחד מהם אגב נהרג עם עוד שני נוסעים לפני כמה ימים בוושינגטון, זה טייס ישראלי, הוא עומד להיקבר בכרם מהר"ל בקרוב, אבל זה לא קשור בכלל לבטיחות טיסה, פשוט אנשים הולכים ללמוד בחו"ל. חלקם של הטייסים האזרחיים הולך וגדל בחברות התעופה.
באייר חיפה יש רק שלושה טייסים מחיל האוויר בין למעלה מ-20 טייסים אזרחים. כל הטייסים כמעט של אייר חיפה הגיעו משדה התעופה בהרצליה ומהתעופה הכללית. לכן הסגירה הזאת ללא חלופה היא סגירה מאוד הרסנית. חיל האוויר כבר מפסיק.
אני לא אעבור על שימושי השדה, הם שימושים רבים מעבר להדרכה. אני אשאיר את זה עוד שנייה אחת כדי שתוכלו לראות, אבל בגדול, השדה הזה גם משמש לחירום וגם לכל מה שנקרא שירותי תעופה מכל הסוגים, גם טיסות מסוקים.
מדוע תיפסק התעופה? את זה צריך פשוט לדעת. אני אעבור את זה ממש בקצרה. באפריל 2015 השדה עמד להיסגר, פסיקת בג"ץ חייבה את המועצה הארצית לתכנון ובנייה לדון בעניין ושני דברים נקבעו אז, באוקטובר 2015. אחד, יוקם שדה תעופה חדש, תת"ל 74, ותקודם תוכנית סטטוטורית כדי ששדה התעופה בהרצליה יהיה שדה חוקי. השדה היום הוא חוקי, התוכנית שלו נקראת תמ"א 15ב. החלטות המועצה תורגמו לדבר הזה, אבל במקביל קבינט הדיור הכריז בשנת 2017 על האזור של שדה התעופה כמתחם מועדף לדיור, והתוכנית לשכונות המגורים עברה לתכנון מזורז בוותמ"ל.
תמ"א 15ב אושרה בפברואר 2022, אבל יש שם מנגנון השמדה עצמית, בתמ"א 15ב יש מנגנון השמדה עצמית שאומר שברגע שיש תוכנית בנייה למגורים, השדה ייסגר גם אם אין לו חלופה, עם כל ההשלכות שתיארנו. התוכנית של הוותמ"ל נקראת "קריית המסלול" ואושרה ב-2021, והיא כוללת שם אפשרות לסגור את השדה גם אם אין לו חלופה.
אגודת התעופה הכללית, שאני היושב ראש שלה, הגשנו עתירה לבג"ץ, היא תידון חודשיים לפני הסגירה המתוכננת, בדצמבר. אבל למרות שהעתירה תלויה ועומדת, בדצמבר רשות מקרקעי ישראל שיווקה חלק מהקרקעות שעליהן נמצא שדה התעופה הרצליה, ולמעשה עכשיו גם גורמים שלישיים ששילמו כסף עבור הקרקעות האלה מעורבים במאבק הזה, מה לעשות עם שדה התעופה.
רשות שדות התעופה הודיעה שבפברואר השדה נסגר. הוותמ"ל הוא לא המוסד, זאת הפנייה שלנו אליכם. הוותמ"ל הוא לא המוסד המתאים להחליט על חיסול התעופה הכללית של מדינת ישראל, זה מוסד שאחראי על תכנון יחידות דיור רק למגורים. ובפועל, מכל ההשתלשלות הזאת נוצר מצב שתוכנית הוותמ"ל שאושרה ב-2021 מפקיעה את תמ"א 15ב, התוכנית הסטטוטורית לשדה תעופה, תוכנית מתאר ארצית, ונכון להיום השדה נסגר, בדומה לשדה דב, נסגר מבלי שאף אחד רוצה לסגור אותו.
מה שנדרש זה דיון מחודש בהחלטה מאוקטובר 2015, רשמתי את מספר הישיבה, על זה שבנייה בשטח שדה התעופה יותר חשובה מאשר פעילות התעופה הכללית. הקביעה הזאת היא מה שהביאה לזה שכאשר תהיה תוכנית למגורים תחוסל התעופה גם אם אין שדה תעופה חלופי. הדבר הזה התקבל לפני סגירת שדה דב, ולכן, מדינת ישראל, כמו שתיארתי לכם באחד השקפים הראשונים, נשארת בלי שדה תעופה בין חיפה לבין אילת, שדה תעופה של רשות שדות התעופה. יש כמה מנחתים באמצע, אבל מדינת ישראל רק מחסלת שדות תעופה, לא בונה חדשים.
סיכום: כמות שדות התעופה נמצאת היום כבר מתחת לכל קו אדום, גם ביחס למה שקורה בעולם. הסגירה הצפויה של שדה התעופה הרצליה תביא גם לשיתוק של שדה התעופה ראש פינה – הפעילות שם ירדה מאוד מאוד כאשר שדה התעופה בשדה דב נסגר, אבל אם גם מהרצליה לא יטוסו לשם, זה סגור גם. שדה התעופה חיפה לא מתאים, אם מישהו שאל למה לא לטוס בחיפה, הוא לא מתאים, הוא היום שדה תעופה בין-לאומי, והפעילות שקיימת בו היום הולכת ומצטמצמת ולא ניתן לארח שם לימודי טיסה באופן מעשי, בטח לא בהיקפים.
אני אשאיר אתכם רק עם האמירה המפורסמת הזאת, ש-1,500 מטר של כביש זה 1,500 מטר של כביש, אבל לסגור שדה תעופה זה מנתק, נגיד, את אילת, 1,500 מטר זה היה שדה דב. הסגירה הזאת מנתקת את אילת, כן? והסגירה של שדה התעופה הרצליה תנתק את מדינת ישראל מהאפשרות להכשיר טייסים במדינת ישראל, טייסים ישראלים.
אני סיימתי. סליחה אם זה לקח יותר מדי.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
דוד, מותר לי להגיד כמה מילים? אני באתי במיוחד לדיון הזה. אני מזדהה עם כל שקף ועם כל משפט. אני הייתי מפקד יחידה בבסיס עובדה, אני יודע מה זה היה בשבילי, בשביל חיל האוויר, בשביל האזרחים, שדה דב. ובכלל, לטובת מה זה? לצופף עוד 1,000 בתים, עוד 1,000 משפחות שיגורו שם, או 5,000.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתה מבין שהקרקע נמכרה, שווקה.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
לפני שאני שואל אותך כיושב ראש, אתה יותר מתמצא ממני בעניין של ההליכים, האם אנחנו יכולים לעשות משהו בדיון הזה, בתכל'ס, אני רק באתי להצטרף לעניין הזה שמשמידים פה ערכים אמיתיים. יש לנו פוטנציאל בתחום של כל הטיס והאוויר, ואנחנו גם את זה לא מנצלים. אני יודע שזה בסוף יגיע גם לשדה תימן.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
יש שם כבר תב"ע מאושרת?
<< אורח >> אורי אביב: << אורח >>
לא, יש שיווק של - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
שיווק, אבל יש תב"ע מאושרת? זאת אומרת שאנשים יכולים לצאת לבנייה, לבקשות להיתרים?
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
אני יכולה?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מאיפה את?
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
מרשות מקרקעי ישראל. אני אגיד ככה, ברשותכם, ממש בקצרה. קודם כול, לעניין מה שנאמר פה, לא הוותמ"ל החליטה על סגירת השדה, אלא המועצה הארצית, נזכיר את תמ"א 15ב, כמו שאמרתם, שקובעת את האירועים שכשהם יקרו, יפקע תוקפו של השדה.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
סליחה, איזו מועצה? ארצית למה?
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
לתכנון, מי שאישרה את תמ"א 15. היא קובעת ארבעה אירועים שכשהם יקרו, השדה, יפקע תוקפו הסטטוטורי שהוסדר באותה תמ"א. המקרים שהיא מתארת קשורים כולם במימוש תוכנית חדשה שתאושר, היתרי בנייה, תוכנית פיתוח, לא משנה, היא מונה שם כמה דברים, כולם קשורים במימוש התוכנית, אין אף אזכור למציאת פתרון חלופי כתנאי לסגירת השדה. אני תכף אתייחס לשאלה.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
מה זאת אומרת? כשהחליטו לסגור את השדה לא היה אחד התנאים למצוא פתרון חלופי?
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
לא. התמ"א קובעת ארבעה מקרים, לפי המוקדם ביניהם, שברגע שהוא יקרה, יפקע תוקפו הסטטוטורי של השדה: קבלת היתרי בנייה לפי התוכנית החדשה, תוכנית פיתוח לפי התוכנית החדשה, התחלת ביצוע - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, אבל מכרתם את זה בלי לחשוב מה יהיה.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
לא, אני ממשיכה. לא, זה הרבה לפני שמכרנו את זה, קרו עוד מלא דברים באמצע עד שמכרנו. במהלך השנים נחתמו מספר הסכמים שמסדירים את הפינוי. מועד הפינוי - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לאן? מסדירים את הפינוי לאן?
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
לחיפה. אני שמעתי את זה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ברגע שיעשו את החברה בחיפה זה לא פתרון.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
אני אגיד. הרעיון היה שיהיה פתרון זמני בחיפה ואז פתרון קבוע במקום אחר.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
אם הרעיון והרעיון השני של המקום הקבוע, את רואה איזה מקום לשינוי? זה מה שחשוב?
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
רגע, אני אומרת, ברשותכם, שלושה משפטים. הרעיון, הוא לא היה שלנו, הרעיון היה של משרד התחבורה, של רשות שדות התעופה, הכל נעשה בתיאום מלא איתם, בהסכמות, בשיח מאוד ארוך.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, איפה? משרד התחבורה, לדעתי, לא פעל כמו שצריך. איך הוא אישר לכם בלי שיש לו פתרון חלופי? באוויר הפתרון?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הם צריכים להיות השגרירים, הסנגוריה של שדות תעופה.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
אני לא מייצגת את משרד התחבורה, אני רוצה להסביר את השתלשלות העניינים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
יש פה מי שמייצג אותם, אין בעיה. הוא גם לא היה אז המנהל, כך שאין בעיה.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
אני רק רוצה להסביר את השתלשלות העניינים ולענות על השאלה של כבודך, פשוט ברמה העובדתית. ההסכם האחרון שנחתם, נחתם ביולי 2025, אחרי שמועד הפינוי נדחה כמה פעמים. ביולי 2025 נחתם ההסכם האחרון, נחתם שוב על ידי משרד התחבורה, על ידי מנכ"ל משרד התחבורה, אחרי שיח ארוך.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ממתי ההסכם?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יולי 2025.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
זה ההסכם האחרון.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה הסכם הארכה בשנתיים, תסבירי.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
הארכה של מה? תסבירי.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
נכון. אני מסבירה, הארכה של מועד הפינוי. במסגרת אותו הסכם סוכם פעם נוספת על הארכת מועד הפינוי, מאחר שהחלופות לא התקדמו בקצב שהם חשבו שיתקדמו כשקבעו את המועד המקורי, ואחרי שיח מאוד ארוך, על בסיס גאנט שנבנה על ידי משרד התחבורה ורשות התעופה, הם ביקשו לסיים את הפעילות, באמת, כמו שנאמר פה, בפברואר 2027, לפי הגאנט שהם צפו את הדברים מתקדמים, וביקשו תקופה נוספת.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
מה היה האינטרס של משרד התחבורה, אם מישהו יכול להגיד, השיקול לסגור את זה? כלומר, מה זה קשור למשרד התחבורה? הם הראשונים להרחיב את השדות.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
אני רק יכולה להניח שקודם כול, משרד התחבורה, מצופה ממנו לפעול על פי חוק, זו תוכנית סטטוטורית מאושרת שקובעת את התוקף של השדה. בנוסף לזה, כחלק ממערך שלם - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
משרד התחבורה היה צריך להתנגד לזה במסגרת הוועדה הארצית.
<< אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >>
אנחנו התנגדנו. המשרד התנגד לזה בדיונים ובכל אופן העבירו את זה.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
זה מה שחשבתי. כשהיא אומרת שזה היה בשיתוף פעולה, זה היה בגלל שלחצתם.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
זה לא היה בשיתוף פעולה? אני שואלת את משרד התחבורה.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
הם התנגדו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, הם התנגדו, השאלה אם הם התנגדו באמת או רק - - -
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
לא, אבל דוד, אתה לא יכול להתמודד מול האוצר. האוצר רצה כסף, רצו להוציא את הקרקעות, הם, עיכבו להם כמה דברים, החזיקו אותם בכל מיני קצוות, לא הייתה להם אופציה להתנגד. אנחנו יודעים איך עובד האוצר.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
רגע, עכשיו אני אענה על השאלה עם יחידות הדיור. קודם כול, אנחנו מדברים לא רק על שטח השדה עצמו, שהוא בפני עצמו מחזיק כ-1,500 יחידות דיור בתוכנית מאושרת שבהסכמות עם משרד התחבורה, אגב, זה כתוב במפורש באותו הסכם, יצאנו לשיווק על בסיס מועד הפינוי הנדחה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בלי שיש מקום חלופי. ברור, למה לא?
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
אבל על בסיס הסכמות. משרד התחבורה ידע ואמר, מבחינתנו, מי שהיה אז במשרד התחבורה ורשות שדות התעופה - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
היו צריכים להכניס לתב"ע תנאי שאפשר להוציא היתרים רק כשיהיה מקום חלופי, היו צריכים לכתוב את זה.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
אבל זה לא נעשה בפועל, גם לא בתמ"א, לא רק לא בתב"ע, גם לא בתמ"א.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, אתם עושים טובה שאתם נותנים ארכה.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
יש מה לעשות? חברים, את אומרת עוד שלושה משפטים, עוד זה, הבנו את ההיסטוריה.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
כי אתם שואלים אותי שאלות. תנו לי לסיים, אני אסיים תוך דקה. אני רוצה לענות על השאלה לעניין ההיקף של יחידות דיור. בשטח השדה עצמו יש 1,500 יחידות דיור בערך, ביחס אליהן אכן יצאו מכרזים, יש זוכים ששילמו את מלוא התמורה ומחכים למועד הפינוי שנקבע בהסכמה. מעבר לזה, או יחד עם זה, יש כ-20,000 יחידות דיור בשטחי הרצליה, מחצית מהן, כ-10,000 הן בניהולה של רמ"י שאמורים לצאת לשיווק, אגב, חלק כיחידות דיור בר השגה, לא רק בשוק החופשי. מאות אלפי שטחים של מסחר ותעסוקה, שטחים ציבוריים, תשתיות, הכול. אגב, כל התוכניות האלה נעשו גם הן במשותף עם משרד התחבורה, אלה לא רק אותם הסכמים קודמים.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
סליחה, מה הכוונה שאת עכשיו מפרטת לנו מה הולך להיות במקום? כאילו מה הערך של זה?
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
אני מפרטת מה עומד ומחכה שהשדה יתפנה. אתם מדברים על טובת האזרחים וטובת הציבור? טובת האזרחים וטובת הציבור הן גם פיתוח של עיר, גם הגדלת היצע יחידות דיור.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
טובת הציבור ומדינת ישראל שכל מה שאתם מתכננים צריך להזרים לנגב, להזרים לגליל.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
זה לא אחד על חשבון השני.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
לא, בטח שזה אחד על חשבון השני. מה זה, אנשים שנוצרים יש מאין? אלה האזרחים וצריך לתעל אותם.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
סליחה.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
רגע, גברתי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אבל דיברת כבר יותר מדקה.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
אבל בגלל שאני עונה לשאלות. את קובעת לי כמה אני אדבר? אי אפשר להתעלם מאזורי הביקוש, ומהמדיניות שלנו להגדיל את היצע יחידות הדיור כדי להוריד את מחירי הדיור. אתם יכולים להתווכח איתנו, אנחנו עושים את העבודה שלנו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, אבל מחירי הדיור לא יורדים, עזבי.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
לא משנה, אנחנו עושים את העבודה שלנו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני שואל אותך שאלה פשוטה, רגע, תעצרי. אם הקרקע הייתה קרקע פרטית, הייתם מפנים?
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
יש קרקע פרטית, יש.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
של שדה התעופה, זו קרקע מינהל, נכון?
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
לא, בסדר, אבל - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, תעני פעם אחת לשאלות בלי סיבובים. קרקע מינהל, נכון?
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אם זו הייתה קרקע פרטית, הייתם מפנים? לא הייתם מפנים. אבל בגלל שזו קרקע מינהל ואתם רוצים את ההכנסות, עזבי עכשיו את הסיפורים.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
ברור, אבל התשובה היא בגוף השאלה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אוקיי, אני אומר לך.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
אבל התכנון הוחל גם על קרקע פרטית.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה שמשתלב בקרקע הפרטית של 20,000 יחידות הדיור.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
אבל למה - - - קרקע פרטית? לא הבנתי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני רואה, איפה שזה מינהל, אתם - - -
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
יש דרך לעצור את זה, דוד? זאת השאלה המרכזית.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
אני אגיד לך משהו. אם היה אכפת להם באמת מההיצע של הדיור כמו שקודם היא הסבירה, אם היה באמת אכפת, היו יכולים לבוא לכל מיני שכונות שבאמת היו שמחים לקבל את העזרה, כמו בנס לגויים או כמו בכפר שלם.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
אנחנו עושים את זה.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
ולנסות גם לפצות ולהרים שם 4,000 יחידות וכמויות כאלה כדי באמת לתת פתרון בכמות דיור.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
אבל אנחנו עושים את זה.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
לא, אני רואה אותם תקועים. קודם היית איתי בוועדה או שאני טועה?
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
נכון, אבל אתה מדבר על כפר שלם.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
גם על נס לגויים, אבל אנחנו לא פה על זה.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
נס לגויים אנחנו רוצים לפתח.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, אל תפתחו לי.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
לא פותח את זה, רק מה?
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
עובדתית זה לא נכון.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
אנחנו לא נמצאים כרגע במדיניות המינהל והנושא של הדיור, זה לא הנושא לדיון, ולכן אני לא רוצה להיכנס לזה. אני שואל שאלה מאוד פשוטה. מכיוון שאין לכם פתרון חלופי, אין, גם אתם, יש לכם איזו מחויבות.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
לא לנו, למשרד התחבורה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, אתם. את הכסף אתם גביתם בינתיים על 1,500 יחידות דיור, לא משרד התחבורה. אתם, אין לכם פתרון, לא דאגתם שבתב"ע יהיה סעיף על פתרון חלופי, לא כלום, אתם צריכים לתת עוד אורכה עד שיימצא פתרון, אתם צריכים לדאוג לזה.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
באיזו מסגרת חוקית? יש תמ"א שהיא תקפה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז מה?
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
יש תוכניות מאושרות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
נו, אז?
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
אנחנו מחויבים לפעול על פי החוק, יש הסכמים חתומים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אם כך, למה נתתם שנתיים אורכה בזמנו?
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
בגלל זה אמרתי שזה נעשה בשיתוף פעולה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אם יש שיתוף פעולה, אין בעיה של תמ"א, אין בעיה של תוכנית?
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
מה זאת אומרת? אבל זה מבוסס על פי גאנט. למתי נדחה את זה? ומה עם היזמים שעומדים ומחכים?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני מאוד מצטער. כי אתם מכרתם להם, עכשיו את אומרת מה עם היזמים? זה הרצחת וגם ירשת.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
ממש לא, זה הפוך.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
משרד התחבורה, יש פתרון או אין פתרון? אם לא, תיתנו להם אורכה עד שיימצא פתרון, לפחות עוד שנה-שנתיים.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
הסיבה היחידה שחתמנו על הסכם ההארכה זה שידענו שאין פתרון ולא רצינו להגיע לסגירה מיידית של השדה שהייתה - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה הפתרון? אתם לא רוצים שיהיה דבר כזה?
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
זכאי, למה הסכמתם? אתה אומר, הסכמנו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא הייתה להם ברירה, אתה לא מבין?
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
אנחנו המדינה.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
איזו מדינה? יש כמה מדינות בתוך המדינה הזאת, משרד התחבורה ואתם, שאתם צריכים לשמור על השדה הזה, יש את מדינת המינהל עם הכספים, יש את המדינה של משרד האוצר, כל אחד מחזיק פה מדינה משלו.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
אנחנו משרד התחבורה, אחראים על התחבורה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתה חתמת בלי פתרון, מה הפתרון? יש לך פתרון היום? עברו שנתיים, יש לך פתרון היום?
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
אני רוצה להסביר למה כל התוכניות האלה שרקמה המדינה פעם, שכולם מסתמכים על מה היה פעם, הן הפכו להיות לא רלוונטיות. אני אתחיל עם השדה בחיפה. קרה דבר מצוין בשדה בחיפה, נוסדה חברת תעופה ישראלית חדשה, המנכ"ל שלה יושב כאן, שינתה את המציאות של תושבי הצפון, שינתה לחלוטין. מעולם לא הייתה למדינה תוכנית שבה הרצליה נסגר ועובר באופן מיידי לאתר חליפי. היה תמיד בכל התוכניות שיהיה שלב ביניים. שלב הביניים הזה, שרמ"י נתנה כסף לרש"ת בשביל לממש אותו בחיפה, הוא הפך להיות לא רלוונטי. אפשר להגיד עד מחר, המטוסים אולי יוכלו לחנות בחיפה, להמריא ולנחות הם לא יוכלו, בטח לא לעשות הקפות ולהכשיר טייסים. המציאות השתנתה.
לכן הפתרון הזה של חיפה כפתרון ביניים הוא פשוט לא רלוונטי, אנחנו כתבנו את זה במסמכים, משרד התחבורה. אני אגיד את זה כבר כאן, שרת התחבורה ומשרד התחבורה רואים בסגירה של הרצליה אסון לתעופה האזרחית.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
חיפה לא, מה הפתרון? חיפה לא, מה הפתרון? יש לכם פתרון מתוכנן או לא?
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
בהינתן אין פתרון.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, אין פתרון בחיפה?
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
לא, אין פתרון בחיפה וגם אין פתרון אחר חלופי. המקסימום שאנחנו יכולים לעשות, וגם כל מה שאנחנו מנסים לעשות, תכף אני אגיד מה זה, הוא יביא לזה שלפחות 50% מבתי הספר, מכוני הבדק, בטח טייסים פרטיים, לא יהיה להם פתרון במדינת ישראל.
ואני רוצה להגיד עוד משהו שאתם צריכים לדעת.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הלכתם, מכרתם את הקרקע למינהל.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
אנחנו מכרנו את הקרקע למינהל?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, אתם חתמתם, כן.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
איזו ברירה הייתה להם, דוד?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הייתה להם ברירה.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
מה הוא יעשה? הוא לפחות אומר, אני אביא עוד שנתיים. הנה, הוא אומר שהם בוועדה התנגדו לדבר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
עזוב אותך ההתנגדות הזאת, היא לא שווה כלום, סתם התנגדות, כדי להגיד התנגדנו. תפסיקו כבר עם זה, מספיק.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
לא, חבר הכנסת. אנחנו לאורך כל הדרך, כולל בכתב, הסברנו את המשמעויות של הסגירה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל מה, אתה מהאו"ם? אתה במדינה אחרת?
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
מה פתאום?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה זה כתבת להם מכתב? אתה תגיד לי מה משרד התחבורה תכנן? אתה כבר היית צריך מזמן להגיש תב"ע באיזשהו מקום על מנת שיהיה שדה תעופה, לא עשיתם את זה. מה זאת אומרת? אני לא מבין את זה.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
אני לא צריך להגיד לך שמי שמקבל החלטות בנושא בנייה, תמ"אות, תב"עות וכך הלאה, זה לא משרד התחבורה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל אתה הגשת? תראה, אתם לא יכולים להפיל אחד על השני אתה העניין הזה.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
לא, אני לא מפיל אחד על השני.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה מה שאני רואה שאתם עושים.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
אני לא מפיל אחד על השני.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתם הייתם צריכים לקחת שטח חלופי שהוא שטח של המינהל מאיזשהו מקום, לא ליד מגורים. נכון, יש בעיה עם הטיסות וזה, אני מודע לבעיה הזאת, אבל הייתם צריכים כבר להתחיל חלופה.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
חבר הכנסת, אני מתפלא עליך, כן? זה דיון - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
- - - שטח חלופי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, היה בחיפה, אבל נתתם מקום אחר.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
זה שידור חוזר על מה שהיה בשדה דב.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
היה בחדרה, משרד התחבורה החליט שהוא לא מקדם למרות עמדת מינהל התכנון, בוא נשים את זה על השולחן. שדה הקבע תוכנן לחדרה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
התושבים שם התנגדו.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
מי תכנן? מי?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה מאוד יפה לבקש NIMBY.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
למה לא? תושבי הרצליה יותר טובים מתושבי חדרה? לא הבנתי.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
צריך להשאיר, מה שיש צריך להישאר במקומו.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
איפה משרד התחבורה התחייב בחדרה?
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
כל שדה צריך להישאר במקומו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא בחדרה ולא בהרצליה, היו צריכים מקום - - - זה הכול.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
היסטורי. למה לא? מה, ללכת לתקוע למישהו בעיות?
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
כמי שחי את הנושא הזה 24/7, בואו אני אגיד לכם דבר אחד, ומכיר את כל זה. הפתרון הוא רק אחד, להשאיר את השדה בהרצליה. אותו דבר אמרו על שדה דב, אותם דיונים.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
נכון.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
אני מקיים גם שיח עם ראש עיריית רעננה, ראש עיריית הרצליה וראש המועצה של כפר שמריהו, שלושתם מתנגדים לסגירת השדה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, אבל הפתרון הזה לא רלוונטי, אנחנו יודעים שהוא לא רלוונטי.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
למה הוא לא רלוונטי?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הוא לא רלוונטי, כי כבר נחתמו, בחרו את הקרקע, יש תב"ע בתוקף, זה משפיע על 20,000 יחידות דיור. זה כבר לא רלוונטי, אתה יודע את זה. אי אפשר לבוא עם הצעה לא רלוונטית.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
תאמין לי, זה לא ייאמן. צריך לאסוף את כל הפקידים שאישרו במועצה הזאת, במועצה הזאת, ולנסות להבין מי האנשים האלה, איזה שיקול דעת היה להם במוח.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
שיקול דעת מעולה, פיתוח של עיר.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
איזה פיתוח של עיר?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
העיר האחרונה שצריכה פיתוח בישראל זו הרצליה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אין בעיה, את יודעת מה? אני איתך, פיתוח של עיר, אבל תביאי קרקע חילופית.
תאשרו תכנון, תשקיעו כספים בזה. מה זאת אומרת? את מוכרת והולכת הביתה? מה, זה העניין?
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
אנחנו השקענו את הכסף. אפילו נאמר כאן - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
במה השקעתם את הכסף?
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
בהעתקה של השדה.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
שיעור בגיאוגרפיה אנחנו יודעים. את מי אתם רוצים לפתח, את כפר שמריהו? זה המקום שצריך לפתח אותו, את כפר שמריהו? את צפון הרצליה? את זה אתם רוצים לפתח? על מה אתם מדברים?
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
אלה המטרות הלאומיות של המינהל.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתה יודע למה, מחיר דונם הוא יקר. הם מרוויחים כסף על זה.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
רואים את הפרויקטים של שדה דב מול הים וזה, כל העשירים. זה טיפול של עשירים.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
אתה רוצה שאני אגיד לך מה קרה בסגירה של שדה דב, מי נפגע? תושבי הפריפריה. אין טיסות משדה דב לראש פינה, התנועה לאילת ירדה ב-50%. כשבונים את תל אביב, בונים יחידות דיור בתל אביב, לא מפתחים את תל אביב, פוגעים בפריפריה, זו התוצאה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
העיקרון הוא אחר, הכול הולך על כסף. זאת אומרת, למה מוכרים את שדה דב ומוכרים את הרצליה? כי על דונם הם מקבלים יותר כספים מאשר במקומות אחרים.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
אבל אני רוצה לדייק. אני מבינה את הטיעון, אבל - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני לא באתי לדון על הדברים האלה, אתם מסיטים אותי. גם חבר הכנסת שלום דנינו, אתה מסיט את הדיון למקום אחר, לא באתי כרגע לדבר על הדברים האלה. אני חושב שאתם צריכים להביא, לא עשיתם כלום למציאת פתרון חליפי. לא עשיתם, זאת עובדה. על מנת לעשות אתם צריכים הייתם למצוא שטח, להגיש תב"ע. אתה לא יכול להקים בלי שתהיה תב"ע לשדה תעופה, זו תב"ע שצריך לעשות אותה. לא עשיתם כלום, על מי סמכתם? על המינהל? על מי? זה לא הולך ככה.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
זה היה אמור להתקדם ולהסתיים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
היה אמור. בסדר, טוב שאת אומרת היה אמור.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
קודם כול, אם בהחלטות לא נשתל הסעיף שאומר שאי אפשר לעשות אחת, שתיים, שלוש מבלי שהשדה האחר מוכן, זה מראה שאתם הבנתם את החיים, שקודם כול בוא ניקח.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
אבל אין פתרונות אחרים, אין פתרון אחר, זה הכול מילים, אין פתרון אחר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
למה בחיפה אתה לא יכול לעשות שם תוספת?
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
למה?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בחיפה, להגדיל את השדה.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
כי אי אפשר לערבב.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה כבר שדה - - -
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
קודם כול, השדה בחיפה הוא שדה ראייה, הוא לא שדה עם מכשירים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
שדה מה? אנחנו לא מומחים לדבר הזה.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
שאתה צריך לראות, לא נחיתה עיוורת.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
שדה ראייה זאת אומרת שהמטוסים נוחתים כשהטייס ויז'ואל נוחת.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מסוקים? מה הבעיה?
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
אי אפשר לערבב תעופה מסחרית שמטיסה עשרות אנשים שמאמנים חניכי טיס שמדברים עברית, והטייסים של אייר חיפה, שלדעתי אלה 11 קברניטים, 11 זרים, מדברים אנגלית. השפה צריכה להיות אותה שפה. זה לא נכנס, זה שדה אזורי. ואני אומר לכם, כמי שמתעסק עם זה מכאן ומכאן, בחדרה וזה, זה הכול פתרונות על הקרח, אין פתרון להרצליה, אין פתרון. זה או שסוגרים אותו ואין פתרון ואין משהו אחר, וזאת המשמעות. ולכן העמדה של משרד התחבורה היא מאוד מאוד ברורה, לא צריך לסגור את השדה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אוקיי, הבנתי. מי עוד רוצה לדבר? אבל קצר, אם אפשר.
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
שמי נעמה קיהן, אני מזה 18 שנים מנכ"לית של חברת התעופה הכי גדולה והכי ותיקה בשדה התעופה בהרצליה. אנחנו עושים שלושה דברים חשובים: אחד זה הכשרות של חניכי טיס מאפס ועד שהם מגיעים למובילים האוויריים, כולל אגב טייסי חיל האוויר שצריכים לעשות הסבות מהרישיונות הצבאיים לרישיונות אזרחיים, עושים אצלנו.
דבר שני זה בדק, תחזוקה של מטוסים, מנועי פיסטון ומנועי טורבו-פרופ שעושים אצלנו, מגיעים אלינו להרצליה ומהרצליה אנחנו מוציאים גם צוותים לכל הארץ.
והדבר השלישי זה טיסות מסחריות מיוחדות שאנחנו עושים עם תעשיות ביטחוניות, זה אומר אלישרא, אלביט, תעשייה אווירית אלתא, ראדא ועוד, כל מיני פרויקטים מיוחדים שחלקם קשורים גם במלחמה/מלחמות שמתקיימות עכשיו, כל הפרויקטים האלה נעשים בשדה התעופה בהרצליה.
אם סוגרים את הרצליה ללא חלופה, כל הפרויקטים האלה וכל הפעילויות שהזכרתי, כולן יורדות לטמיון. לסגור את שדה התעופה ולהגיד "נמצא בעתיד פתרון", זה כמו להגיד לבן אדם - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, באומץ הוא אומר, אין פתרון.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
זכאי, מה עם האופציה של חצור?
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
אני חושבת שכן יכול להיות פתרון, כן יכול להיות פתרון.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
חצור יכול להיות אלטרנטיבה?
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
חצור לא יכול להיות, הפתרון חייב להיות בין גדרה לחדרה. לא יכול להיות שייקחו אותנו לא לרמון, לא לראש פינה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
תחזרי שם על מה שאמרת, גדרה חדרה.
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
כן, בין גדרה לחדרה חייב להיות הפתרון.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
למה?
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
בגלל שהפעילות נמצאת במרכז הארץ.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
למה לא בנגב? לא הבנתי. עדיף שלא יהיה פתרון מאשר שזה, אני לא מבין.
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
זה אותו דבר, אם אתה מעביר אותנו לרמון זה כמו אין פתרון.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ואם זה יהיה בנגב?
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
זה לא יקרה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
למה?
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
זה לא יכול לקרות, גם בחיפה זה לא יכול היה לקרות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
למה לא?
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
בגלל שבסופו של דבר אתה צריך להנגיש את זה לאנשים שלומדים, לאנשים שמתחזקים את המטוסים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הם לא יכולים לנסוע חצי שעה לנגב? מה הבעיה?
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
לא, כי אף אחד לא ייסע. זה לא חצי שעה, אף אחד לא ייסע שלוש שעות בפקקים ויחזור עוד שעתיים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני לא מקבל את העניין הזה.
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
אבל ככה זה עובד. צריך להיות במרכז הארץ.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מי עוד רוצה לדבר? זהו, סיימת, תודה רבה.
<< אורח >> דליה כהן: << אורח >>
אני אזרחית פשוטה, תושבת שכונת נחלת עדה, שהיא צמודה לשדה מצפון לו. ואנחנו ממש לא רואים, כמו שטענו, מטרד לתושבים. אנחנו חושבים שחשוב שהשדה יישאר, והוא לא יפריע לבנייה. יכולה להיות בנייה של עשר, 12 קומות ולא 40 ו-60 קומות כמו שמתוכנן, וזה מתאים יותר לאופי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, אבל זה מספר יחידות הדיור, זה חלק מהתב"ע.
<< אורח >> דליה כהן: << אורח >>
כן, הם רוצים לפנות את השדה כיוון שאם השדה נשאר אי אפשר לבנות יותר מעשר קומות בכל השטח שהם מתכננים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, יש עוד סיבה, לא כולם רוצים לגור ליד שדה תעופה.
<< אורח >> דליה כהן: << אורח >>
יש שתי שכונות שצמודות, ולבג"ץ אנחנו הגשנו חתימות, 90% מהתושבים רוצים שהשדה יישאר.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
שזה יוצא דופן.
<< אורח >> דליה כהן: << אורח >>
יש גם סיורים לילדים, יש לו ערך היסטורי. אנחנו רואים בשדה כיתרון לזה שהוא נמצא לידנו, הוא לא מפריע. הטיסות מקיפות את השכונות, הן לא מפריעות לנו לאורח החיים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זאת אומרת, אם יקטינו את הקומות, כמה יחידות דיור יבנו שם?
<< אורח >> דליה כהן: << אורח >>
40 ו-60 קומות - - -
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
אני לא יודעת לענות על השאלה המדויקת, על התשובה מספר יחידות דיור אם יקטינו, אבל אלה לא רק מגבלות הגובה. יש שם, כמו שאנחנו רואים עכשיו בשדה דב, פעולות חקירה שככל הנראה הממצאים שלהן יראו זיהומים שהם משמעותיים, אז גם טיהור קרקע.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זיהומים בקרקע. לא, אבל אם יהיה זיהום אי אפשר לבנות, זה כבר עניין אחר.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
לא, אבל אם אנחנו מפנים והוא לא פעיל, אנחנו מטהרים ואז אנחנו בונים, זה בדיוק מה שהחברה - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
טוב, תודה. מי עוד רוצה לדבר? קצר, אם אפשר.
<< אורח >> אילן ארד: << אורח >>
לי קוראים אילן ארד, אני מדריך טיסה בהרצליה, בעל חברה כבר 33 שנה. הדרכתי עד היום מאות חניכים, אני לא כל כך בא לדבר על העניין הזה. התחלתי לעבוד ב-1993, אז לא דיברו על שום פינוי. השדה הזה בכלל, כל הסגירה שלו היא חטא אחד גדול, לדעתי. השדה הזה היה שדה תעופה משנת 1948, ופשוט בגלל איזושהי רשלנות ממשלתית הוא לא נרשם כשדה תעופה, ולכן הוא נשאר מוגדר כשדה חקלאי, בוא נגיד ככה. וזאת הסיבה שכרישי נדל"ן וכאלה עסקנים שכל מה שעניין אותם זה כסף - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה ברור, לצערי הרב, זה המצב.
<< אורח >> אילן ארד: << אורח >>
התחילו להתנפל על העניין הזה. לצערי הרב, משרד התחבורה דווקא לא עזר לנו. זכאי, סליחה שאני אומר. הוא לא עזר לנו, ועכשיו כולם נחלצים, אבל זה - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לאן נחלצים? הוא אומר לך שאין פתרון.
<< אורח >> אילן ארד: << אורח >>
ברור שאין פתרון, את זה כולנו יודעים. כל הדיבור על פתרונות הוא דיבורים בעלמא ובאמת על הקרח. לדעתי, פשוט צריך להשאיר את השדה וזהו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל איך?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
שיבנו בנגב, בצפון.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הקרקע לא של המדינה כבר, אתה לא מבין מה הבעיה?
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
אם אני אלך רגע לשיטתך ונניח שנעשה בנגב או לא משנה איפה שדה חלופי, אתה יודע כמה זמן לוקח להקים שדה חלופי? בין חמש לשבע שנים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לכן אמרתי שהם היו צריכים לטפל בזה. לא יודע כמה שנים, היו צריכים לטפל בזה.
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
לא משנה, בין חמש לשבע שנים. אי אפשר כרגע לבוא ולהגיד, חמש שנים לא יהיה שדה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הבנתי, דיברת. מי עוד רוצה לדבר?
<< אורח >> פנחס גרוס: << אורח >>
קודם כול, תודה רבה על הדיון הפורה. לי קוראים פיני גרוס, אני חבר עיריית אלעד, ואני מייצג פה פרויקט לאומי מבחינתי, החרדים לטיס. יש כיום כ-50 חניכים חרדים שלומדים בבתי הספר השונים, דבר שלא היה ב-2015, התחיל ב-2019-2018 והולך ותופס תאוצה, ברוך השם, ואני מקווה שבקרוב נראה גם טייסים חרדים בחברות התעופה, למרות, אני אומר את זה פה, את האמת, שלא רוצים את החרדים כטייסים, מה שאמרו לי בפנים בהרבה חברות, לצערי הרב, אבל אני מקווה שנתגבר על זה.
אני רוצה רק לומר דבר אחד, שבארצות הברית על כל 20,000 תושבים יש שדה תעופה, ובמדינת ישראל הולכים להיות שלושה שדות אולי על כל 3 מיליון, זה לא פרופורציונלי. אם אדוני דיבר על חצור, נכון, צריכים גם בחצור וצריכים להשאיר גם בהרצליה לפחות חלק, גם ליד אריאל יש שטח שאפשר, ואפשר גם באזור של בית ברל ויש עוד מקומות. צריך אולי לשנות רגולציה במשרד התחבורה בשביל שזה יהיה, אבל דבר אחד ברור, שעד שאין ארבעה שדות חילופיים במקום הרצליה, לא לסגור את השדה בהרצליה, נקודה.
<< אורח >> שרית גולן שטיינברג: << אורח >>
קודם כול אני אזכיר ואגיד שיש בג"ץ. שרית גולן, סגנית ראש עיריית חיפה. זה נכון שבשנת 2018 נחתם הסכם, וגם זה הוכנס לתת"ל 80א, אותו תת"ל שמדבר על הארכת מסלול הטיסה בחיפה, שהשדה החיפאי יקלוט באופן זמני בלבד את התעופה הקלה. אף אחד לא דיבר על כמה זמן יימשך הזמני, ומה עוד שהחלופה הקבועה לא קודמה. בזמנו דיברו על שלוש אופציות, אף אחת משלוש האופציות לא קודמה, לא חדרה, לא הבונים, ולא זוכרת מה הייתה החלופה השלישית.
מה שקרה דרך אגב מהרגע שנסגר השדה בשדה דב, שחלק מהתעופה הקלה הגיעה לחיפה, ומאותו רגע אנחנו ראינו תלונות משמעותיות למטרדי סביבה, בדגש על מטרדי רעש. וכמו שאמר הבחור ממשרד התחבורה, בגלל שזה לא שדה מכשירים, אלא שדה רגיל, גם לא ניתן לפקח על המטוסים, הם לא טסים באמת בנתיבים שלהם, הם טסים מעל הבתים עצמם ובנתיבי טיסה נמוכים, וזה מה שייצר את מטרדי הרעש.
סתם כדי לסבר את אוזנך, כבוד היושב ראש, ברגע שהתחילה הפעילות של אייר חיפה, שהיא תעופת הנוסעים, הייתי בטוחה כמי שהייתה יושבת ראש איגוד ערים להגנת הסביבה שנקבל תלונות על תעופת הנוסעים, וחוץ מתלונה אחת בשנה וחצי לא התקבלו. לכן המעבר להעביר גם את הרצליה, הוא בוודאי ייצר סבל משמעותי. השדה של חיפה יושב על קריית חיים, הוא בסובב של קריית ביאליק וקריית אתא וקריית מוצקין, ותהיה לזה משמעות, ובטח כשאנחנו חיים במדינה שבה הזמני שאמור להיות זמני הוא הקבוע.
הדבר השני והטוב שהוזכר פה הוא שכשאנחנו מסתכלים על אייר חיפה ועל שדה התעופה בחיפה שפיתח בשנה וחצי האחרונות גם את תעופת הפנים לאילת, אילת חזרה לחיות בין השאר בגלל אייר חיפה, וגם את התעופה הבין-לאומית, הוא לא רק החזיר לחיים את השדה החיפאי, הוא באמת יעד אסטרטגי של העיר חיפה ומטרופולין חיפה מבחינה תיירותית.
ואני חושבת שהמדינה, בוודאי במקום שבו אנחנו גם לא מפתחים מהר מדי את השדה החלופי של רמת דוד ואת צקלג, בוודאי שכשנתב"ג עוד מעט הולך לקרוס, ואת זה אומרים כל הנתונים, אני חברה במועצה הארצית לתכנון ובנייה, בוודאי שצריך לתעדף את השדה החיפאי לנוסעים.
<< אורח >> יצחק חברוני: << אורח >>
תודה, אדוני יושב הראש, חברי הכנסת. שמי איציק חברוני, לשעבר עיתונאי טלוויזיה בערוץ 10 וכאן 11, היום אני מוביל את המיזם שנקרא החרדים לטיס יחד עם השותף שלי פיני גרוס.
כמי שגדל והתחנך בעולם החרדי, בהמשך עבד שנים ארוכות בלב התקשורת הישראלית, אני מכיר מקרוב את שני הצדדים, מה שנקרא. האינטרס היחידי שמנחה אותנו, אנחנו רוצים שהם ישתלבו בעולם התעופה. שילוב החברה החרדית בתעסוקה עילית ובמקצועות האסטרטגיים ביותר במשק. המיזם שלנו נולד מתוך חזון ברור לקחת צעירים מהמגזר החרדי בעלי פוטנציאל ויכולות גבוהות ולהכשיר אותם להיות טייסים ואנשי מקצוע בענף התעופה. זה פרויקט שמשלב ציונות, כלכלה ושינוי חברתי. אנחנו נשמח לדעת שהשדה הזה עדיין נשאר במקום, מסיבה פשוטה. אדוני היושב ראש שאל קודם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
נתתי לכם אפשרות לדבר, דיברתם שניים. זה שיש לכם עכשיו קורס של 50 איש, זה לא אומר שבגלל זה אני צריך לפתור את הבעיה, הבעיה היא יותר חמורה.
<< אורח >> יצחק חברוני: << אורח >>
זה לא העניין.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זכאי, אני רוצה להבין דבר אחד. דיברתם, הבנתי, אוקיי. כפי שאתה אומר, אין פתרון, כרגע אין פתרון.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
אין פתרון לכולם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה מה שרציתי להגיד. למה אי אפשר, יש שם מספר פעילויות, קודם כול, יש שם מספר פעילויות, אולי אפשר לחלק את זה. חלק מהפעילויות שהן לא קשורות לטיסה נגיד, אפשר להעביר אותן למקום אחר, וזה לא בעייתי לעשות את זה במרכז הארץ. ומה שקשור לטיסות, לעשות במקום אחר. אפשר לחלק את הפעילות, זה דבר ראשון.
דבר שני, אפשר להרחיב את שדה התעופה בחיפה, לעשות הרחבה, זה כבר קיים. אפילו דברים מהסוג הזה, ואפשר למצוא קרקע חליפית בעניין הזה. אני מציע, זה לא דבר שאני יכול עכשיו לפתור אותו. לצערי הרב, יש בחירות, כך שאני לא יכול גם לעקוב יותר מדי אחרי העניין הזה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ככה זה בדמוקרטיה, יש בחירות, למה לצערך?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, לא לצערי הרב שיש בחירות, לצערי הרב אני לא יכול לעקוב אחרי העניין הזה במהירות הראויה כי יש בחירות. יכול להיות שאני כבר לא אהיה פה, הכול בסדר. אני אומר, אני מבקש שתבדקו את החלופות האלה, אנחנו נעשה ישיבה.
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
סליחה על ההפרעה, אדוני, זה בלתי אפשרי, חיפה, לא ניתן - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני לא שאלתי אותך, שאלתי אותו. כשאני אבקש חוות דעת ממך, אני אקבל אותה. בינתיים נציג המדינה פה, זו הסמכות שלו והתפקיד שלו.
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
זה בדיוק מה שביקשה השרה, בדיוק מה שאמרת.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר. אני מבקש, זה דבר ראשון. ודבר שני, אני פונה גם למינהל וגם אליך, תראו עד מתי אפשר להאריך את ההסכם הזה של הסגירה. יכול להיות שאפשר להאריך את זה בעוד שנה, עוד שנה וחצי. תבדקו את העניין הזה.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
על פניו אנחנו לא יכולים - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, אני לא מבקש ממך תשובה עכשיו. את תמיד נגד, כי הכסף בכיס כבר. עזבי, נו, באמת. הבנתי את העניין הזה שהכסף כבר בכיס.
<< אורח >> מיה זך: << אורח >>
להפך, דווקא בגלל שהם כבר שילמו, הנזק הוא שלהם, לא שלי. אני מגינה עכשיו עליהם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
טוב, לא משנה, אני רוצה שתבדקו את העניין הזה. אנחנו נעשה ישיבה בעוד שבועיים. שבועיים זה מספיק זמן? אוקיי, בעוד שבועיים תבואו לי בבקשה עם תשובות בעניין הזה, בסדר? מה רצית להגיד? למה אי אפשר לעשות? גם לחלק את הפעילות אי אפשר? את מעדיפה שהכול יהיה סגור ולא לחלק את הפעילות, הבנתי את העניין.
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
לא, כל הפעילות בהרצליה היא פעילות של תעופה, אין פעילות בהרצליה שהיא לא של תעופה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, אמרת שיש עוד פעילויות חוץ מזה. נו, בסדר.
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
נכון, שהן כולן של תעופה אבל, כל הפעילויות קשורות בתעופה. ושדה התעופה חיפה, סליחה, אדוני, שאני מתפרצת, אבל שדה התעופה חיפה לא ניתן להרחבה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא יודע, אולי כן, אולי לא, מאיפה אני יודע?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יש להארכת מסלול, לא מעבר. רק להארכת מסלול עכשיו התכנון.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
התכנון הוא רק לזה, יכול להיות שאפשר לשנות את התכנון שגם יהיה למשהו אחר.
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
אבל אי אפשר - - - אין אזורי אימונים. הרי תעופה בסוף זה לא רק מקומות חנייה בשדה התעופה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אם תמשיכי לדבר ככה בסוף זה ייסגר ולא יהיה לך שום פתרון, הבנת אותי עכשיו? זו התוצאה. אם את רוצה את כל הקופה, את לא תקבלי כלום, זו התוצאה. הוא אומר לך, אין פתרון כרגע. אין תכנון, אין פתרון, אין שום דבר. שדה התעופה לא יישאר, מהסיבה הפשוטה, המדינה מכרה כבר את הקרקע, יש תב"ע בתוקף, תביני את המציאות. זו המציאות כרגע, אף אחד לא ילך לשלם פיצויים ליזמים שקנו, את לא מבינה? קשה לך להבין את זה? לא הבנתי.
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
אני מבינה, אבל לכן צריך לדחות את זה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, אני אמרתי שיבדקו את הדחייה כרגע, אבל גם אי אפשר רק לדחות, צריך לעשות תכנון במקום אחר. תכנון לוקח באמת שנתיים-שלוש. אפשר לעשות תכנון מהר, כי זה פרויקט לאומי, אפשר לעשות את זה גם תוך שנה, את התכנון. בפרויקט לאומי יש חוקים שמאפשרים קיצור זמנים ודחיפות, הם מסוגלים לעשות. אחר כך - - -
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
צריך תכנון וביצוע גם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
סיימת? אני רואה, לפי השיטה שלך, לא יהיה כלום. תאמיני לי, אני יודע מה אני מדבר.
<< אורח >> נעמה קיהן: << אורח >>
להפך.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
יש לי קצת ניסיון, לא הרבה, קצת. בסדר? שבועיים זה מספיק זמן, זכאי?
<< אורח >> שמואל זכאי: << אורח >>
כן, אנחנו עובדים על זה כבר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תעבדו, אוקיי.
תודה רבה, הישיבה הסתיימה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:36. << סיום >>