פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 564 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, כ"ה באייר התשפ"ו (12 במאי 2026), שעה 15:00 סדר-היום: << נושא >> הצגת השינויים בארגון הלמידה במערכת החינוך. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר משה טור פז מוזמנים: שר החינוך יואב קיש אינה זלצמן – סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך הדס דמתי – מנהלת אגף במינהל הפדגוגי, משרד החינוך עינב דלח – סגנית יו״ר הנהגת ההורים הארצית אוראל ישראל שמיאן – מנכ"ל מועצת התלמידים והנוער הארצית מיקה שלומוביץ – מתאמת פעולות בכנסת, מועצת התלמידים והנוער הארצית עודד כספי – קשרי ממשל, המועצה לחינוך ממלכתי-עברי ד"ר חנה קטן – נשיאת המרכז למשפחה, מכללת אורות ישראל יובל ורגן – ממ"מ, הכנסת ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: יעל שגב רשימת הנוכחים על תאריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצגת השינויים בארגון הלמידה במערכת החינוך << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלום לכולם, צוהריים טובים, אנחנו זוכים לארח כאן היום את שר החינוך יואב קיש. הוא יציג לנו עכשיו משהו, שבעיניי, כולם יתלהבו מימנו. נשמח להצגת תוכנית ארגון הלמידה התשפ"ז. הבמה שלך, אדוני. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> שלום ואחר הצוהריים טובים. היה לי חשוב לבוא, מכיוון שעל פניו זה נושא שאנשים לא מבינים את חשיבותו, אבל הוא קריטי ומשפיע על כל מערכת החינוך. הנושא משקף גם מדיניות, מדיניות של שר, ואני חושב שעשינו כאן הרבה מאוד שינויים במשך השנים האחרונות, ותכף נציג אותם. אני אנצל את ההזדמנות להודות לאינה זלצמן מהמינהל הפדגוגי שמובילה את כל התחום הזה. מצד אחד, השינויים שחלו פגעו בגמישות המנהלים, חד-משמעית. מצד שני, הם מאפשרים ללכת לכיוונים שכמערכת אנחנו מאמינים שחייבים לזוז אליהם, וראינו את זה. אומר זאת כהשקפה: בנושא הגמישות המערכת הלכה אולי צעד אחד רחוק מדי, ונוצרו מצבים ותופעות פחות רצויות – זה כולל גם את הגפן, את ארגון הלמידה וגם הרבה מאוד דברים. אני חושב שאנחנו עושים איזשהו תיקון ואתם תראו אותו כאן. זה תיקון שבא למקד שוב את הדברים, ובינינו אלו דברים בסיסיים. צריך לומר זאת ובצדק, יש עדיין הרבה מאוד גמישות למערכת ולמנהלים. בסוף, אנחנו מאמינים מאוד ביכולת שלהם להוביל ולהנהיג, אבל עשינו כאן שינויים משמעותיים מאוד, ואני רוצה שנעבור עליהם. אני יודע שהיה כאן גם דיון בנושא של מה הולך להיות בקיץ, אני ארחיב עליו קצת, ואעדכן איפה אנחנו נמצאים. אני מנצל את זה שאני בוועדה כדי לעדכן גם על עוד נושא שקשור – בינה מלאכותית. היום הייתי בחטיבת ביניים בנתניה כדי לראות את פרויקט 720 – הפיילוט שאנחנו עושים בבינה המלאכותית למערכת החינוך, ואני ארחיב מעט גם על זה. (מלווה את דבריו בהצגת מצגת) אני מציע שנתחיל עם ארגון הלמידה – אני אציג את המצגת מהר, וארצה דווקא להתעכב על מה שבעצם קרה. אינה, את רוצה לתת פתיח בנושא ארגון הלמידה, ולאחריו אני אמשיך בפנימי? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> כן. כפי שהשר אמר, מסמך ארגון הלמידה מרכז למנהלי בתי הספר איך נראית השנה, את שעות ההוראה, את התוכניות, ואת העקרונות והמשאבים הפדגוגיים. הוא מייצר איזשהו סדר למנהל, והכול נמצא תחת קורת גג אחת. אנחנו מוציאים את זה בחודש מאי כדי שמנהל בית הספר ידע להיערך מראש ולבנות את המערכת על הצד הטוב ביותר. כולנו יודעים שכשבונים מערכת היא בסופו של דבר משליכה על איך תיראה כל שנת הלימודים. כפי שהשר אמר, יש הרבה גמישות שממשיכה גם למנהלי בתי הספר, גם בתוך האשכולות וגם בין האשכולות שעוד מעט נציג אותם, אבל אנחנו מבינים מתוך שולחנות עגולים שעשינו ושיחות עם מנהלים, שיש דברים שאנחנו רוצים לדייק ולחזק. עיגנו את זה בארגון הלמידה, ובעצם עכשיו כל מנהל בית ספר יוכל להסתכל על הטבלאות ועל ההדגשים שלנו – מצד אחד לבנות את מה שמתאים לקהילה שלו, כי הוא מכיר הכי טוב את הקהילה שלו, את התלמידים, ואת צוותי החינוך, ומצד שני, גם לייצר את השפה ואת ההדגשים שלנו כמשרד החינוך. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> נעבור שקף ולא ניכנס יותר מדי ל-Bits and bytes של המסמך, אבל הוא מגדיר אל מה מתייחסים כחלק מאשכול; מהו מקצוע נפרד; איזה מקצוע מחויב להיות בכל שבוע – זה חלק מנושא הגמישות שדיברנו עליו, ואני לא יודע אם יש לנו שקף בסוף שמרכז את הכול יחד. עשינו שינויים במספר תחומים: בחלק מתוכנית "ישראל ריאלית" עשינו מיקוד במקצועות ה-STEM מה שנקרא. אלו שעות שהיו מפוזרות לכל מיני דברים גמישים, והגדרנו אותן כשעות חובה בכל שבוע. זאת תוספת של שעה למתמטיקה ולמדעים, באיזה כיתות מדובר? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> הוספנו לחטיבת הביניים. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לכל כיתות חטיבת הביניים? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> כן. קודם כול, הגדרנו שעות חובה – זה מה שלא היה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אלו היו שעות רשות. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> בדיוק. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אמרנו שאנחנו רוצים לעשות רגע מיקוד ב-STEM למתמטיקה ומדעים – זה שינוי. אפשר להגיד שזה טרייד אוף על חשבון הגמישות, אבל מצד שני זה מעביר מיקוד משמעותי מאוד. השקף הזה מתאר איפה אנחנו עכשיו בנושא בינה מלאכותית. קודם כול, ברמת המערכת יש הרבה מאוד יוזמות. אנחנו נותנים אפשרויות לפעול, בין אם זה דרך הגפן או בין אם בדרכים אחרות, וגם בתי הספר נמצאים בזה. יצאנו לפיילוט ברור ומסודר מאוד, לדעתי עם כ-40 בתי ספר. זה מה שנקרא 720 – שהן 360° מסביב לתלמיד ו-360° מסביב מורה, הם מדברים יחד, המורה רואה מה קורה עם כל תלמיד, והתלמיד מקבל תמיכה מלאה במקצוע ולמידה פרסונלית בבינה המלאכותית. זה קורה היום בארבעה פתרונות טכנולוגיים שונים של ספקים שונים, ביניהם: גוגל, מייקרוסופט, אמזון ואחרים, ביחד עם שותפים מקומיים שלנו, וזה קורה בחטיבת הביניים. חזרתי היום מסיור בנתניה, ואחד הדברים שקרו הוא שבגלל שהיה להם את הכלי הזה במלחמה זה אפשר להם להתקדם יפה מאוד ולעשות הרבה מאוד דברים שהכלי הזה נותן, כי אין הבדל גדול אם אתה בבית באחד על אחד עם המחשב בעניין הזה. תדעו שיש הרבה מאוד דברים נוספים, פדגוגיים, שהם מעבר לאחד על אחד עם המחשב. זאת אומרת, זה בסוף נותן למורה יכולת לשבת פרטנית עם כל תלמיד ותלמיד, להיערך ולראות מה הקשיים שלו, הוא מקבל את זה גם מהמערכת, והוא יודע ללוות אותו. יש פה הרבה מאוד מהלכים עוטפים, זאת לא רק למידה אחד על אחד מול המחשב, אבל זה בפירוש אחד מהדברים המשמעותיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה יעבור עכשיו לכולם? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני אומר לכם בצורה ברורה: אנחנו בוחנים עכשיו את התוצאות, וההנחיה שלי מבחינת המדיניות היא לעשות את זה כמה שיותר ויותר רחב. אנחנו נחכה עכשיו ונראה מהן התוצאות ובמה נוכל לעשות אימפלמנטציה הכי מהירה שאפשר. אנחנו נלך למהלך משמעותי מאוד בתחום הזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, כל תוכניות הליבה כולל המחויבות, זה גם במגזר החרדי וגם בערבי – זה לכולם? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> זה לחינוך הממלכתי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כלומר, רק מי שהוא ממלכתי. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> ממ"ח. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל לא באחרים. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני לא יודע להגיד לך מה קורה מהבחינה הזו, בטח לא בפטור, ואני לא יודע להגיד לך מה קורה במוכשר, זה תלוי מסגרות. קודם כול, אני מדבר על החינוך הממלכתי שם, כמובן, זה קיים בכל המסגרות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בעיניי, נושא הליבה המחייבת הוא מבורך מאוד. עם כל הכבוד לפגיעה בגמישות, בסך הכול, זה מהלך טוב מאוד. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> עוד פעם, זה חינוך - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה לא לרשתות. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> יש להן שעות אחרות, זה לא בדיוק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הייתה להן ליבה חרדית ואני מבין שביטלת אותה, לכן אני שואל. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני לא יודע להגיד לך אפילו אם מה שהיה שם רשות היה אצלם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אינה, אתה יודעת לומר? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לדעתי, ארגון הלמידה הוא רק לחינוך הממלכתי הרשמי, ואני לא יודע להגיד עוד. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> ישנו חוזר המנכ"ל לחינוך החרדי, ואנחנו ממשיכים להכניס אותו לתוכנית הלמידה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא, הרי לקחנו את זה משעות רשות שהיו למנהלים, והוא שואל: האם שעות הרשות האלה קיימות למנהלים במוכשר? התשובה היא שאני לא יודע, לא בהכרח, לקחנו את התוכנית החינוך הממלכתי ועליה אנחנו עובדים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לאור היקף החינוך החרדי עם 20% מהמערכת היום, ישנה חשיבות בעיניי שזה יהיה לכולם. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> בממ"ח – בוודאי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל אלו 7%. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> מה לעשות, יש שונות במוכשר, בין אם זה ברשתות או במוכשר או בפטור – שונות, זה ברור. נושא תנ"ך ושורשים: כמו שהתייחסנו למקצועות ה-STEM והליבה, גם מקצוע התנ"ך הוגדר במערכת החינוך כליבה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מצוין. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני אומר את זה כאן בצורה ברורה מאוד, תנ"ך הוא מקצוע ליבה. זה שינוי שאני הכנסתי למערכת, ואני גאה בו מאוד, והוא השליך – על מה הוא השליך? קודם למדו תנ"ך בכל מיני מסגרות עוטפות, ביחד עם מקצועות אחרים. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> זה אינטרדיסציפלינרי, אז זה בדיוק מה שאתה אומר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> בסוף, זה הלך לאיבוד בכל הגמישות ובכל הדברים האינטרדיסציפלינריים והאשכולות. זהו, זה נגמר – זה מקצוע ייעודי, עם שתי שעות ש"ש, והוא נכנס כחובה, בלי משחקים. כמובן שזה מאתגר וחסרים מורים, אנחנו מכירים את זה גם בתנ"ך, אבל מה שאמרתי כמסר מרכזי שזה מוביל מדיניות. זה כולל מיצ"ב: בכיתה ו' השנה הוא עדיין רשות, לדעתי. מתי יהיה המיצ"ב? בשבוע הבא? << אורח >> עינב דלח: << אורח >> כן. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לדעתי, בשבוע הבא, ואני לא יודע באיזה יום. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> כלומר, עכשיו? בשפה ובתנ"ך? בכיתות ד' וח' זה בשפה וב-ו' זה יהיה בתנ"ך. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> בכיתה ו' יהיה תנ"ך בשנה הבאה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שני הש"ש האלה, לאיזה כיתות הם? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> הם החל מכיתה ב' ועד ל-ח'. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני אומר את זה בצורה ברורה עוד פעם, בלי משחקים ובלי כלום: הוספנו את שבילי מורשת ליסודי כבר בשנה שעברה, כלומר בתשפ"ו ו-בתשפ"ז, זה יהיה גם לכיתה ז'. זה כמו שיעור מולדת שהיה לנו, כך גם שבילי מורשת נכנס כשעה מוגדרת. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> בנוסף לשעתיים? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> זה לא קשור לשיעורי תנ"ך, אני לא יודע במקום מה זה היה. הרי, כשאתה עושה שינויים כאלה, אתה בסוף משלם "מחירים" על דברים אחרים. כשלקחנו משעות הרשות של המנהלים, ואמרנו: מתמטיקה ומדעים, אז במקומות שבהם עשו את זה ממילא – זה שקוף להם, ובמקומות שלא עשו, אולי רצו ללמד משהו אחר, והיום הם יהיו חייב ללמד מתמטיקה ומדעים. גם כאן אמרנו ששיעור התנ"ך עוזב את המולטי דיסציפלינרי, זה נהיה ברור מאוד. אני לא זוכר איפה תנ"ך ישב בדיוק, אבל הכול בא על חשבון משהו. אני רוצה לדייק – לא הוספנו שעות לימוד נוספות, ולא הגדלנו אותן. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> זה נלקח ממשהו אחר, ותמיד צריך לראות את האיזונים. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> בדיוק, תמיד האיזונים ותמיד מיקוד. אני לא זוכר איזה נושא לקחנו מהיסודי. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> מה שלקחנו היה מתוך שעות ההעשרה והבחירה למנהלי בתי הספר, הם יכלו לעשות יותר העשרה ומתוך זה הורדנו. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> מתוך שעות ההעשרה, שעת אחת הפכה להיות - - - << אורח >> עינב דלח: << אורח >> מה זאת העשרה? היסטוריה? אזרחות? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> של הגפן, מה שהיה שם. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> ההעשרה היא של הגפן? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> לא, היא לא של הגפן; למשל, מישהו שרצה לעשות משהו שקשור לבריאות וכדומה, אז זה משם. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> במערכת חייב להיות מקצוע "שבילי מורשת", שעה שבועית אחת ביסודי וגם בכיתה ז', בכיתות ח' וט' זו עדיין בחירה, ואני חושב שבחברה הערבית מדובר על חוסן ומניעת אלימות. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> כן. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> הנושא השנתי: "שורשי עמי" ממשיך גם השנה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> חשוב להגיד שזה השנה. הנושא השנתי שורשי עמי נכנס השנה על ידי השר, ומדבר על חשיבותה של זהות. בתוך זה הכנסנו את נושא היזמות כהשתלבות יחד של עבר, הווה ועתיד. בסיורים שהשר גם עשה, ראינו שזה תהליך שבתי הספר הרגישו שהיה חסר והם היו צמאים אליו. לכן בחשיבה משותפת השר החליט לתת עוד שנה. בדרך כלל נושא שנתי הוא כשנה, והשנה החלטנו לתת שנתיים ברצף על נושא שהוא כל כך חשוב בעת הזאת. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> הוא התקבל גם בשטח בצימאון וברצון, זה לא היה סתם – זה היה כמובן בשיתוף עם השטח. היה כאן חינוך פיננסי, נכון? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> היה היום בבוקר. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> אנחנו כאן מהבוקר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> בדיוק, אני לא ארחיב על התכנים, כי אתם מבינים ומכירים אותם. נושא החינוך הפיננסי נכנס עוד פעם כשעת חובה – מה שלא היה בעבר. גם כאן הייתה אמורה להיות שעת חובה בגיאוגרפיה בכיתה הזו שמופיעה במצגת וזה לא ממש נלמד, לכן עשינו כאן תהליך שמיקד את השעה הזו ובנה אותה. בשנה הבאה השעה הזאת תהיה גם לכיתה י' – כך שכיתות ט' ו-י' יקבלו אותה בשנה הבאה. בעצם, ילדי כיתה ט' של השנה הקרובה ירוויחו עוד שעה בשנה שאחרי זה, גם בכיתה י', וזה ימשיך ברצף. אירוע הכשרת המורים – אני מניח שדיברתם על זה, אז אני לא אחזור על זה בהצגה. היה לנו חוסר במורים שהשפיע על המבחנים הבינלאומיים בגיאוגרפיה ובמדעי כדור הארץ, והוא גרם לנו לפגיעה בתוצאות התלמידים. מכיוון שהגדרנו שלמדינת ישראל חשוב להביא תוצאה מכובדת ומכבדת בנושא המבחנים הבין-לאומיים, אנחנו נערכים להשלים את החסר. במסגרת זה נושא מדעי כדור הארץ והיקום יילמד בשכבה ח'. אם אני לא טועה, כך זה לפחות בנושאים המקצועיים, כמו שאמרתי: מיקוד ב-STEM. בדברים החדשים, חינוך פיננסי וטיפול במדעי כדור הארץ – זה נושא שהיינו צריכים לתקן בעקבות חוסר שהיה במערכת החינוך הישראלית; במקביל, חיזוק בנושא התנ"ך והגדרתו כמקצוע ליבה, עם כל המשמעויות. אני נהנה להיות כאן בדיון שקט וענייני ולא בקרבות בוץ פוליטיים, שלפעמים, לצערי - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תמיד תגיע ביום שלישי בשעה 15:00, השר, ומובטח לך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה תזמון טוב, יום שלישי ב-15:00. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> לעומת אתמול, למשל. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> המטרה והרעיון של הדיון הזה הוא לא לעשות כותרות לתקשורת. אני חושב שזה חבל, כי יש כאן עשייה חשובה. בסוף זאת מערכת גדולה מאוד, והרבה אנשים עושים בה דברים, החל מהמטה. ציינתי את אינה; מגיע לה יישר כוח גדול, אבל אלו עוד הרבה מאוד אנשים נוספים בתוך המערכת: המחוזות ומנהלי המחוזות, המנהלים והמורים. מה שעשינו כאן הוא שינוי מערכתי דרמטי והוא מחלחל. אם מסתכלים לרגע כדי להבין איפה הייתה מערכת החינוך לפני כשנתיים-שלוש, ואיפה היא היום מבחינת כל נושא ארגון הלמידה, היא נמצאת בעולם אחר. לדעתי, נתנו מענים משמעותיים מאוד, גם ל-STEM, כולל שינוי ארגוני משמעותי מאוד בתוך משרד החינוך. אפשר להגיד שעשינו מהלך פנימי כואב מאוד. הוצאנו מהמזכירות הפדגוגית חלק מתחום ה-STEM, שדורש דינמיות גדולה מאוד וחדשנות, וחיברנו אותו לכל פעילות החדשנות והבינה מלאכותית. שמנו את הכול בתוך מינהל שזהו ייעודו. המינהל הזה חייב לזוז מהר, וחייב לעבוד אחרת. ה-DNA של המשרד הוא מיעוט בסיכונים ובקצבים מסוימים, ואנחנו הולכים כאן למציאות אחרת. עשינו מהלך פנים ארגוני סופר משמעותי. אני לא זוכר ולא יודע להגיד מתי נעשה מהלך כזה במשרד החינוך ברמה הזאת, אני לא רוצה להגיד שאי-פעם, אבל בטוח שלא בעשור האחרון, אולי יותר. אם אני טועה – תתקנו אותי, זה מהלך דרמטי שמוביל לשינוי קריטי בגישה למקצועות ה-STEM, זה יעד אסטרטגי של מדינת ישראל, וצריך להבין את זה. במקביל, לא שכחנו את השורש, תוכנית שורשים, עם נושא התנ"ך והגדרתו כמקצוע ליבה; המיצ"בים הם עכשיו בבגרויות, אז לא ויתרנו על תנ"ך, ועשינו הרבה מאוד דברים. אני לא אכנס לכספים הייעודיים לזהות יהודית שבגפן. עשינו הרבה מאוד דברים כדי לחזק את החיבור שבין הנוער למסורת התפיסה שלו, חיבור לארץ, לתורה, לזהות שלנו, וללמה אנחנו כאן? כל הדברים האלה חייבים להיות במערכת החינוך, שמנו עליהם דגש גדול מאוד, והיה לי חשוב להראות את זה. אני רוצה לדבר על הדבר האחרון. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> על החוסן. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> החוסן, הוא פחות קריטי. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> רגע, אפשר לשאול משהו? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> רגע, אחרי זה, אני כבר מסיים. חשוב לי לומר עוד דבר אחד: עשינו מהלך משמעותי מאוד –סמסטר ראשון בתיכון. כמעט כל תיכון היום במדינת ישראל עושה תוכנית אוניברסיטאית לכיתה כזו או אחרת במגוון תחומים, וזה שיתוף פעולה משמעותי מאוד של האקדמיה. המטרה היא להראות לנוער שההשכלה הגבוהה היא בכף ידך, ושאין כאן תקרת זכוכית. מי שראה וניסה ללמוד באוניברסיטה, כי בעבר בתיכון הוא לקח קורס, קיבל נ"זים – יודע מה זה נ"זים – ועשה מבחנים באוניברסיטה, אז יש לו את היכולת להיות מה שנקרא: "דור ראשון להשכלה". בעיניי, זה ישנה חיים של אנשים ונשים, עם דגש דווקא על נשים. זה פרויקט משמעותי מאוד שמחבר את התיכונים ואת הנוער שלנו להשכלה הגבוהה. שקף אחרון, בבקשה. אני אתן בסוף גם לאינה להרחיב בנושא האלימות והחוסן וגם בכל נושא האתגרים שעברנו כאן בגלל המלחמה. אנחנו משקיעים הרבה מאוד בנושא החוסן הנפשי, אנחנו נותנים מענים, ותכף אינה תרחיב על השעות ועל מה שאנחנו עושים. חשוב לי לומר שכמדיניות זה צריך להיות גם באכיפה, גם במשרד לביטחון לאומי, גם בבתי המשפט וגם בפרקליטות. צריך להחמיר הרבה יותר, לא להכיל וללכת לענישה. אם בעבר צוות היה אומר: אני את הילד הזה מכיל – זאת זכותו להגיד, דרך אגב. אבל אם הצוות היה אומר: אני כבר לא יכול להכיל, אז היו אומרים לו בעבר: תכיל. לא – מאז שנכנסתי למשרד, אמרתי למנהלי המחוזות שאם צוות או מנהל בית ספר אומרים: הילד הזה אלים, ואני לא יכול לטפל בו – תוציאו החוצה, ההכלה נגמרה. הרבה יותר חשוב לי להעביר עכשיו מסר ברור מאוד של הענשה. אני חושב שזה חסר לנו בכל המערכת, בטח במקרה הקצה. יש הבדל בין דברים שאנחנו רואים במערכת החינוך – לפעמים יש גם את הקיצון של הקיצון – אבל במקומות האלה צריך הרבה יותר הענשה, ופחות הכלה. אינה, את רוצה להגיד כמה מילים על "הכוחות שבדרך"? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> כפי שאתם יודעים, "הכוחות שבדרך" היא תוכנית ספירלית שמתחילה מהיסודי ועולה עד י"ב. זיהינו שני דברים שהבנו שצריך להתמקד בהם ולכן הכנסנו אותם כחובה: הראשון הוא בכיתת ט', תוכנית "בוחרים בחיים" שהפכה להיות תוכנית חובה, כי בעבר אפשרנו למנהל בית ספר לבחור ולהתמקד במה שהוא רוצה מתוך התוכנית, כי היא תוכנית רחבה מאוד. זיהינו שדווקא בעקבות משברים, כמו משברי חירום וכדומה, יש עלייה בדיווח על ילדים שחושבים מה לעשות עם החיים שלהם. אנחנו רוצים שיבחרו בחיים ולא יבחרו במקרה הקיצון כמו לקחת את חייהם בידיהם. זאת תוכנית מוערכת מאוד, ויש לנו עלייה גם מחקר הערכה. ראינו שהגיל שבו חשוב שכולם יעברו את התוכנית הזאת הוא בכיתות ט'. בהנחיית השר הכנסנו אותה כבר השנה, והתחלנו להגדיר אותה. בשנה הבאה היא תהיה כבר תוכנית חובה שהיא 100% במערכת. בכיתה י"א, מגיעים לגיל של חבר, חברה וזוגיות. לגיל הבוגר יותר אנחנו מעבירים תוכנית על איך אנחנו יכולים להיות בזוגיות או בחברות כשיש לנו תמרורי אזהרה, איזה זוגיות טובה לי, וזה ממש שיעור להמשך החיים. אלו כבר ילדי י"א שעוד מעט יוצאים לחיים עצמאיים. מתוך המחקרים ומתוך מה שראינו, הבנו את הצורך גם כאן, וזה ייכנס כפרק בתוך התוכנית הגדולה הזו. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני אגיד מילה על תוכנית מגן. אם אני לא טועה, אתמול היה כאן דיון עליה, נכון? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> על האלימות. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כן, על האלימות ביחד עם הוועדה לזכויות הילד. מגן היא גם תוכנית שאינה מובילה, ולפני חצי שנה היה לנו אירוע קיצון בכפר קרע: רצח, בתוך מערכת החינוך. יום לאחר מכן, עצרנו את מערכת החינוך ויצאנו לדרך עם שולחנות עגולים, עם שיתוף ואכיפה של כל הגורמים. אנחנו מתכללים את זה לתוכנית מלאה. שיתוף הפעולה לא יכול להיות רק של משרד החינוך, זה קודם כול חייב להיות גם עם ההורים וגם בבית; חייבת להיות אכיפה של המשטרה, של בתי משפט והפרקליטות, גם של הרווחה – כי יש לא מעט מקרים – וכולם צריכים לשתף פעולה. זאת הסיבה לשולחנות העגולים ולתוכנית מגן. זהו, לדעתי, נכון? אני חושב שהבנתם את המסר איפה התמקדנו ומה עשינו. המבחן בסוף הוא שהם יגיעו לשטח, יחלחלו וישנו את מערכת החינוך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אדוני, תודה רבה. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> אפשר לשאול? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, בוודאי, אני כבר אתן. קודם כול, אני חייב לומר שבאופן אישי משמח אותי לראות שאתה כמוביל מדיניות מניח את היסודות העמוקים של מה שמניע את החינוך, כי בסוף לא הכול זה ידע ולדעת לעשות טבלאות באקסל – זה לדעת מאיפה הדברים באים, לאן אנחנו הולכים גם כעם וגם כאנשים פרטיים. בעיניי זה משמח, וזאת בשורה גדולה לעם ישראל שהכנסת את הדברים הללו כשעות חובה בתוך מערכת החינוך. אני בטוח שזה משליך לכל תחומי החיים: מאיפה אתה מגיע ולאן אתה הולך, זה דבר שעונה לך בסוף על כל תחומי החיים, יישר כוח ענק. חבר הכנסת טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> השר, ברשותך, אני אתחיל בגנות ואסיים בשבח. בדרך כלל אני עושה איתך ההפך, אבל פעם אני אעשה איתך כדרכם של חז"ל, בסדר? אני רוצה לציין שוב בהקשר האלימות, שאני חושב שאם מעכשיו ועד לסוף השנה יהיו לנו, חלילה, עוד אירועים, אז חשוב מאוד, כמו שציינת, לעשות עצור למידה ולשדר שלא עוברים עם זה על לסדר-היום – בעיניי זה דרמטי. אני אודה לך אם זה יהיה המסר שלך, אבל לא לזה התכוונתי. קודם כול אני אתחיל במה שאין: יש לנו יותר מדי אוטונומיות במדינת ישראל, ואוטונומיות בהקשר החינוך הן הרסניות, כי אנחנו פוגשים אותן לאורך כל החיים. היה כאן דיון בכנסת, שבעיניי לא מוצה, בנושא: כמה תלמידים בכלל לא רשומים במערכת החינוך; נקבו כאן במספר 40,000 תלמידים –הלוואי, עכשיו נחתום על המספר הזה. לפני כעשור הייתה כאן מנכ"לית משרד החינוך שדיברה על מספר כפול: 80,000 תלמידים. אני קורא לך גם בהקשר זה, ודווקא בגלל שאתה עוסק כאן בארגון הלמידה ובמה שמחייב את כולם: במקרה זה צריך לפרק או לקחת אחריות על אוטונומיות שמתנהלות מתחת לאף שלנו, בעיקר בשתי אוכלוסיות גדולות. אני חושב שהגיע הזמן שלא יהיו שתי ליבות או כמה ליבות. במערכת החינוך צריכה להיות ליבה אחת ומחייבת, כשמסביבה יכולים להיות הרבה דברים. במובן הזה זה צעד נכון, ועוד שנייה אגיע לשבח. קודם כול צריך שהאוטונומיה בהקשר החינוך החרדי, ועדיין בחלקים בחינוך הערבי וגם במקומות נוספים שם הליבה הזו לא מחייבת, תהיה מחייבת לכולם. זה לטובתנו, וזה גם לטובת התלמידים כשיש ויכוח בין-מגזרי או בין-תרבותי על הנושא. אחרי שאמרתי את זה, אני רוצה לומר לך שזה צעד גדול קדימה והלכת כאן נכון, בעיניי. אני חושב שדווקא בעידן שיש גפן, גמישות פדגוגית וכל מיני מקומות שנותנים להמון חלקים במערכת החינוך את המקום שלהם, ההגדרה מהי הליבה מחייבת ומהי הגמישות הן קריטיות – שזה לא שיש עכשיו 6 שעות לאורך 3 שנים, כמו בהרבה דברים, אלא שזה בכל שבוע ובכל שנה. היות ואתה ואני יודעים שאין אנגלית אם לא לומדים אנגלית בכל יום, אז זה צריך להיות כך גם באנגלית בכל מערכת החינוך – גם במתמטיקה וגם בתנ"ך, דרך אגב. לכן זה צעד נכון וגדול בכיוון, ואני קורא ליישם אותו בכל מערכת החינוך מבלי לפגוע "בזרת הכבוד התרבותי", בשמירת תורה ומצוות או בכל דרך חיים אחרת של אנשים במדינה שלנו, תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איפה דברי השבח? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה לא הספיק לך? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כשאתה רוצה לפרגן אתה יודע יותר. הבמה שלך, יובל. << דובר >> יובל וורגן: << דובר >> תודה רבה, אדוני, היושב-ראש. אני ראש צוות חינוך בממ"מ, שני דברים קצרים ומשהו אחד נקודתי לגבי שבילי המורשת שעלה כאן. שעת שבילי מורשת היא מכיתה ב' ועד כיתה ו' והיא מתחלקת: בכיתה ב' עד כיתה ד' השעה מגיעה משעה אחת של שעת מולדת חברה ואזרחות, ובכיתות ה' ו-ו' משעה אחת של גיאוגרפיה, כדי שזה יהיה ברור וחד מאיפה השעה הזאת באה. השר גם אמר שאלו לא שעות תוספתיות, אלא שינוי בסדרי העדיפויות. בנושא מסמך ארגון הלמידה בצורה כללית יותר: ברגולציית תחום החינוך בישראל, אנחנו מתחילים תמיד מהחוק ומהתקנות שמתייחסות למושג תוכנית היסוד. המקום שבו מוגדרת תוכנית היסוד הזאת היא בעצם בחוזר המנכ"ל, אבל יש חוזר מנכ"ל מאוד לא מעודכן לגבי תוכנית היסוד. אנחנו יודעים שבפרקטיקה המנהלים עובדים עם מסמכי ארגון הלמידה. לא בהכרח מפריע להם שיש איפשהו חוזר מנכ"ל לא מעודכן, אבל כדאי שמשרד החינוך ישים לב שיש חוזר מנכ"ל. לצורך העניין, בג"ץ מפנה אליו כשמדברים על תוכנית היסוד והוא לא בהלימה עם מסמכי ארגון הלמידה, כי הוא לא עודכן הרבה מאוד שנים, אז תבדקו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הערות חשובות, תודה רבה. נתקדם לפי הסדר. << אורח >> מיקה שלומוביץ: << אורח >> אני ממועצת התלמידים והנוער הארצית. אנחנו מחפשים בעיקר מיומנויות, למשל :למידה התנסותית ופחות רדיפה אחרי ציונים, יותר למידה דרך פרויקטים. זה פחות רלוונטי לדרך שהמערכת מסודרת, אבל אלו דברים שנכנסים לתוך המקצועות: למידה עם AI; שימוש נכון ומושכל בבינה מלאכותית; כלל המיומנות שאנחנו צריכים; למידה עצמאית וחשיבה ביקורתית. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כל זה קורה בשעות שדיברנו עליהן. << אורח >> מיקה שלומוביץ: << אורח >> אנחנו מרגישים שזה חסר בבתי הספר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> הפרדתי בין ארגון הלמידה לבין איך השעות עצמן מתנהלות. בסדר, נדבר על זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> דווקא ב-AI אני מניח שהקשבת, מיקה. הוא הציג כאן בנושא ה-AI פרויקט שמובילים עכשיו במשרד, בעיניי זה פרויקט עצום. << אורח >> מיקה שלומוביץ: << אורח >> התוכנית של מה שיש בשיעורי החינוך? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> 720 – הפיילוטים; אנחנו נקדם את זה. בסדר, בוא נמשיך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, תציגי את עצמך. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> אני סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית. קודם כול, אני רוצה לברך. אני חושבת שבנושא האוטונומיה למנהלים יש משהו טוב כשהמילה מבוקרת מגיעה ביחד עם המילה אוטונומיה. זה מבוקר, זה טוב, המערכת מעט יותר בשליטה על מה שקורה, ואני רואה בזה דברים טובים. יש לי כמה שאלות שעולות מתוך מה שהצגתם כאן: קודם כול, שאלה כהתחלה – ארגון הלמידה ביסודי מתייחס לשעות שבועיות, ארגון הלמידה בתיכונים מתייחס לשנתי, כלומר לשלוש שנתי. נניח שהם צריכים לעשות במתמטיקה 15 שעות שנתיות, משהו השתנה במבנה הזה? כלומר, עם זה שהיום מחייבים שתנ"ך יהיה מקצוע ליבה, שיניתם את מבנה הלמידה? אם אתם רוצים לענות אחר כך אין לי בעיה, אז אני אעלה את כל השאלות. האם שיניתם את מבנה ארגון הלמידה בתיכונים בהתאם לגישה החדשה של חלוקה לשעות חובה ולשעות שאינן חובה? השאלה השנייה, אני יודעת שרעיון ארגון הלמידה היה בשביל לאפשר למנהלים לא רק גמישות ניהולית, אלא שגם כשהיה מחסור במורים וגם כשהייתה בעיה, אז זה אפשר להם לנייד ולהזיז שעות מאשכולות. כלומר, כשאתה לא מלמד את זה בחצי השנה הראשונה, אז כיתה אחת לומדת תנ"ך, כיתה השנייה לומדת היסטוריה, ואחרי חצי שנה מחליפים – היו להם משחקים עם זה. בהנחה שאין יותר את המשחקים האלה, האם יש איזשהו גיבוי לכל תחום ההוראה? כלומר, המחסור במורים במקצועות מסוימים, שיש איתם איזושהי בעיה ומורכבות, האם תהיה איזושהי תמיכה במקום הזה? אנחנו יודעים שיש איזושהי בעיה – זו נקודה שאני מעלה אותה כשאלה. דבר נוסף שאני רוצה להתייחס אליו הוא תוכנית חוסן: חבר הכנסת טור פז דיבר קודם על נושא ההתייחסות לעד סוף השנה, וחבל שהוא יצא, כי אני חושבת שזו לא התייחסות נכונה. אני חושבת שנושא החוסן בא לידי ביטוי בעיקר בחופשים וכשהם לא נמצאים במסגרות – שם יש את המורכבות הכי גדולה. אני רוצה להעלות כאן עוד פעם את נושא תוכנית מעברים: זאת תוכנית שקיימת במשרד, יש חוזר בין הגנים ליסודי, אבל החוזר עוד לא יצא בין היסודי לעל-יסודי. זאת בדיוק התוכנית לדבר בה על כל השלמות הפערים שיחסכו אחר כך שעות מארגון הלמידה. אם יכניסו את זה בתוכנית המעברים אז בתי הספר יעשו את ההשלמות במקומות האלה, בין אם אלו השלמות פדגוגיות או השלמות רגשיות חברתיות. בתוכנית מעברים – בדיוק בנקודות שבהן הילדים צריכים את התמיכה הזו כדי להבין למה הם הגיעו, כדי להתמודד עם קשיים ועם חוסן. אתם הצגתם כאן תוכניות מדהימות, ראיתי שהן לכיתות ט' ו-י"א, נכון? אם יעשו בתוכנית מעברים איזשהו לינק גם במקום הזה, אז יכול מאוד להיות שיהיה באמת טווח השעות. במהלך היום הזה, דיברנו על חינוך פיננסי, לדוגמה. דובר על זה שנלקחת שעה מאיזה שיעור? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העשרה. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> העשרה, בדיוק. אנחנו יודעים שקראו לשעות העשרה "השכלה כללית", לדעתי, זו הייתה ההגדרה. שעות ההעשרה לא כל כך מתקיימות בבתי הספר – הן לא מתקיימות, כי כשיש פערים חינוכיים שצריך להשלים אותם אז הפדגוגים, המורים, הולכים ישר לשם. לכן, יכול מאוד להיות שצריך התייחסות נוספת ואחרת. צריך לעשות איזונים גם בתוכנית מעברים ואז גם בחופשים לגעת בתחומים האלה שהם נושאים כואבים במערכת. אני רוצה לשאול שאלה אחרונה: אמרת שיש ב-STEM תוספת של שעה בחטיבות הביניים, לא הבנתי אם זה גם בתיכון או רק בחטיבות הביניים. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> עוד פעם, זה שינוי משעות הרשות שהיו. ההגדרה היא שהן הולכות להיות ב-STEM, זה השינוי. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> אם אפשר להרחיב ולהסביר את זה, כי אני לא בטוחה שאנחנו הבנו עד הסוף מה המשמעות של זה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> זה לחטיבות הביניים. אני אתן לאינה להתייחס לזה. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> אני רוצה להגיד שוב תודה, כל הכבוד על השינוי הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> השר, ברשותך, אני רוצה שגם ד"ר חנה קטן תדבר, את רצית גם לשאול משהו? << אורח >> חנה קטן: << אורח >> כן. אני נשיאת המרכז למשפחה מכללת תורות ישראל, ורציתי לשאול: אנחנו רוצים את הטובים לחינוך, אז איך אנחנו מחנכים את התלמידים ללכת לחינוך? אנחנו מדברים על ה-STEM, ועל הטכנולוגיה שנורא חשובה לנו: "אתם תקבלו נקודות באקדמיה"; "נורא כדאי לכם"; "חשוב לנו שלא נפסיד אנגלית"; אבל אנחנו רוצים מחנכים טובים במגמת חינוך. לכן אני שואלת: איך אנחנו יכולים להעצים את הדבר הזה? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> ראשית, אני ספציפית תומך בזה מאוד, אנחנו עובדים על זה ומנסים להכניס את זה בכל מיני תוכניות שאנחנו בוחנים עכשיו. ספציפית לדברים שעלו כאן, אני אתייחס למתי עוצרים, ועל זה קינלי דיבר. כשהיה אירוע בתוך מערכת החינוך עצרנו. הרצח המזעזע בפתח תקווה היה רצח על ידי קטינים, וזה ברור, אבל זה לא היה אירוע בתוך מערכת החינוך. לצערי, אנחנו רואים תופעה של נוער עבריין, וזה גם לא מסכסוך שהיה בתוך בית הספר. לפעמים, יש דברים שהם מתוך בית הספר והם נגררים. לכן אני חושב שקודם כול מסתכלים עלינו כמערכת. נוער עבריין, שצריך טיפול, בין אם זה משטרתי או של הרווחה, תמיד היה ותמיד יהיה, וצריך להקפיד לתת שם את המיקוד. אנחנו עוצרים כשזה נוגע בהארדקור של מערכת החינוך. מה שקרה לנו אז עם הרצח הנורא בכפר קרא, זה שהוא היה במסגרת נוער בסיכון, לדעתי. אינה, את זוכרת את בית הספר בכפר קרע? זה היה נוער בסיכון? מה היה שם, מסגרת ייחודית? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> לדעתי זאת הייתה מסגרת מח"ט או משהו. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> מח"ט או אחת המסגרות הרגישות יותר, אבל עדיין. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> כשהם הגיעו לבית הספר וירו? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> ילד הגיע עם סכין לבית הספר ודקר ילד אחר. אני אומר שאלו המקומות, כשאנחנו בתוך מערכת החינוך, מבחינתנו זו בוודאי נקודה לעצור ולדבר. ראינו שללא קשר שזה משפיע על כל המדינה, ובוודאי על מערכת החינוך. עשינו שיח, אבל לא אכנס לזה יותר מזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברשותך, אדוני, יש כאן בחור שתפסנו אותו וגם רצה לשאול שאלה. << אורח >> עודד כספי: << אורח >> לא אכפת לי גם לחכות, הכול בסדר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אחרי זה אני הולך. << אורח >> עודד כספי: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רוצה שהשר ישיב במרוכז. << אורח >> עודד כספי: << אורח >> מעולה, נעים מאוד. אני עובד במועצה לחינוך ממלכתי עברי. אנחנו מוטרדים מאוד מהיכולת של מערכת החינוך הממלכתית-עברית – זה בעצם הממלכתי הכללי, כ-40% מתלמידי ישראל – לעסוק בסוגיות של זהות וערכים. לכן אנחנו מברכים קודם כול על כל הזדמנות שהמערכת נותנת לעסוק בזה. הגדרת לימודי התנ"ך כלימודי ליבה ותוכנית שורשים, אלו התחלות מבורכות. עם זאת, רציתי לשאול: האם בעבודה שלכם על ארגון הלמידה עסקתם או שקלתם, איפה התלמיד בחינוך הממלכתי-עברי מקבל עוד שעות זהות מעבר לשעות הליבה כלליות? כפי שבחמ"ד כל תלמיד מקבל שעות רב ושעות תפילה ומעצב את אורחות חייו כתלמיד דתי בישראל. האם שקלתם איפה נכון להכניס עוד שעות יהדות בפן המסורתי או החילוני שלה, חינוך לציונות, חינוך לדמוקרטיה וכו'? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כמו ששמת לב בכל התוכניות האלה, לא היה שינוי תוספתי בשעות – בכלום. זאת אומרת, שאם אני רוצה לעשות שינוי תוספתי בשעות, זה מתחיל ממאות מיליונים ונגמר בעשרות מיליארדים, וזאת שאלה תקציבית בכלל. קודם כול, הסתכלתי על הסל הקיים ואיך אני מנהל את הסל הקיים. זה היה ארגון הלמידה, זה מה שהיה כאן. הכי קל היה להגיד: אני רוצה חינוך פיננסי, תוסיפו שעות – אין, אנחנו באירוע אחר. דרך אגב, מבחינת השעות מערכת החינוך בישראל היא גם כך מהעמוסות ביותר בעולם, אני חושב שבטח ב-OECD. לכן, אם כבר מדברים איתנו אז צריך להוריד שעות. הסתכלנו כרגע על המלאי הקיים ולא בחנו תוספת לאף אחד – זה דבר אחד. דבר שני, לגבי המורים – את צודקת. הרי מה זאת פגיעה בגמישות? פגיעה בגמישות היא בדיוק במקומות שבהם קיים קושי בהגדרה. זה לא משנה אם זה בגלל המורה או בגלל שהכיתה עכשיו פחות גמישה בלעשות דברים אחרים – יש כאן אירוע של פגיעה בגמישות, ואני חושב שאנחנו לא במצב שבגלל שאין מורים אנחנו לא מצליחים להעביר את זה. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> אבל אז אי-אפשר יהיה לממש את זה. זאת שאלת המימוש, ואני שואלת על רמת המימוש. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא, אנחנו לא במצב שאין מורים ולא מממשים, זה לא המצב. יכול להיות שבבית ספר כזה או אחר יהיה קצת יותר מורכב לעשות דברים בצורה כזו או אחרת, אנחנו לא במקום הזה שתיארת, אבל בפירוש זה פוגע בגמישות – אמרנו, ואנחנו לא מסתירים את זה. אנחנו עושים מיומנויות וכשירויות בשעות האלה. זה מענה ומעגל מקביל, ולא נכנסנו לזה כרגע. ברור שהלמידה היא לא רק ידע, יש בה הרבה מאוד דברים נוספים. לא הכרתי את תוכנית מעברים, אני לא מכיר ולא יודע, אז אני אלמד את זה ואראה במה מדובר. אני חושב שבסוף המהלכים האלה נועדו להעביר מדיניות שכמו שהגדרתי אותה כרגע מסתכלת מצד אחד על ה-STEM כרגל חשובה מאוד, ומצד שני רגל הזהות היא רגל הכרחית שבלעדיה אי-אפשר להתקדם. אני רוצה לסיים - - - << אורח >> עינב דלח: << אורח >> השתנה משהו בארגון התיכונים? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> היא תענה לך, כי אני תכף יוצא. אינה תשלים את כל השאלות המקצועיות יותר שעלו, לא על כולן אני מכיר את התשובה. אני רוצה להתייחס למה שאנחנו מתכננים לקיץ: אני בשיח עם שר האוצר ואנחנו יושבים, אינה היא גם שותפה. היא הייתה כאן בבוקר עדכנה, ואפילו במהלך היום ישנם עוד עדכונים. אני חייב לומר שאני שמח מאוד על גישת שר האוצר. כשאני אמרתי שאנחנו ניתן עוד זמן, אנשים לא האמינו – זה הולך לקרות. בואו, אנחנו מדברים על כשבועיים, ולא שלושה שבועות כמו שרציתי, שבועיים זה גם טוב. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> זה יותר טוב מכלום. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> תבינו, זה אירוע שהוא מעל חצי מיליארד שקלים. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> אנחנו מדברים על? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אנחנו מדברים על בית הספר של הקיץ לגילאים הקטנים, שיהיה עד חטיבת הביניים כולל. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> על ההרחבה, אוקיי. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני רוצה שתבינו את האתגר שהיה לנו: קודם כול אני אומר עוד פעם, זה מעל לחצי מיליארד שקלים בחינוך עכשיו; זה יעזור להורים, זה יעזור לתלמידים, וזה אירוע רשות. זאת אומרת, שילדים ומורים שלא ירצו להשתתף – לא ישתתפו באירוע, צריך להבין את זה. דרך אגב, זה דומה לכל מה שקורה בבית הספר של הקיץ, ולכן המענה שאנחנו נותנים הוא במיוחד לגדולים. אני מתכוון כבר מכיתה ד' ומעלה, כי גנים ועד לכיתה ג' זה בעצם אותו הדבר, זה העתק הדבק של בית הספר של הקיץ – כאן אין לנו אתגר. האתגר היה פדגוגי וענייני, לדאוג שמה שאנחנו מציעים מכיתה ד' עד אחרי החטיבה, יהיה אטרקטיבי, ושהילדים ירצו לבוא. לא כמו שהיה לנו בניסיון עבר – אני לא הייתי, אבל סיפרו לי שהיה קשה מאוד לעשות דברים כאלה, כי כשהאלטרנטיבה של הילדים, ככל שהם גדולים יותר, היא להיות בחופש אז זה לא קל. מצד שני, אנחנו מבינים שיש כאן אתגר עם חוסר שאנחנו רוצים להשלים. גם אם בסוף הילדים שיבואו, אלו אותם ילדים שזקוקים יותר למענים, אז זה מצוין, מה שנקרא, דיינו. אנחנו סביב הדבר הזה ולדעתי נציג את זה בימים הקרובים. זה מעל חצי מיליארד שקלים, ראיתי כבר שיעל אודם כתבה: איפה שלושה שבועות? בסדר, נו, תגידי, זה תלוי מאיפה כל אחד בא. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> גם אנחנו הגבנו. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני מציע לה ולכל אחד להסתכל ולהגיד מתי בפעם האחרונה עשינו את הדבר הזה וכמה דרמטי השינוי הזה, להבין את המשמעות הגבוהה של התקציב הזה. להביא את זה כך בתקופה כזו של מלחמה, זה דבר לא פשוט וזה אומר שמבינים שהחינוך הזה הוא חשוב ושהחוסרים האלה חייבים להיות מטופלים. עוד פעם, זה לא שפתרנו עכשיו את כל הבעיות, אבל זה בוסט משמעותי מאוד שיינתן במיוחד לאלה שצריכים אותו. עינב, אנחנו עוד נדבר גם איתך וגם עם אוזן. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> כן, תודה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני חושב שתהיה כאן בשורה טובה למערכת החינוך. תודה, אני צריך ללכת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה, אדוני. ברשותך, לפני שאתה יוצא, אני רוצה להגיד לך תודה ענקית על ההצגה כאן. החבר'ה אומרים שהם לא זוכרים שבעבר הציגו כאן את ארגון הלמידה. זאת פעם ראשונה בוועדת החינוך, אז אנחנו קודם כול, בשם הוועדה, תודה רבה על העניין הזה. אני אגיד שוב שאני שמח לראות כאדם שחי במדינה הזאת וכיהודי מאמין, שהכנסת כאן גם את התוכנית הגדולה של ה-AI ביחד עם היכולת להסתכל על השורשים שלנו, על לימודי התנ"ך, על מאיפה אנחנו באים ולאן אנחנו הולכים. בסוף זה הדבר שיעמיד את החברה, יעמיד את המדינה, וזה העתיד שלנו. תודה על כל הפעילות שלך באופן כללי, ותודה שהגעת שוב. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> תודה רבה, תודה לכולם. תודה. << דובר >> אתי דנן: << דובר >> צריך לסיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי, יש כאן עוד משהו שאת רוצה להגיד? << אורח >> עינב דלח: << אורח >> אינה, אנחנו מחכים לתשובות. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אני יכולה לתת לך את התשובות אחר כך, כי אני מבינה שצריך לסיים. את ואני נפגשות מספיק פעמים בשבוע, אז אפשר לא לעכב כאן את הוועדה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> אין בעיה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> משפט אחד לגבי הגמישות: הגמישות ממשיכה כמו שהייתה, וגם השר אמר שיש עדיין גמישות למנהלים, לשאלתך. עיגנו חלק מהדברים שהשר דיבר עליהם ואנחנו שמחים על כך ואני אתן לך התייחסות בהמשך. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> תודה, בסדר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:52. << סיום >>