פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 534 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, י"א בסיון התשפ"ו (27 במאי 2026), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשפ"ו–2025,(פ/1007/25) (פ/1395/25) (פ/2727/25) (פ/3016/25) (פ/3039/25) (פ/260/25) (כ/1163), של חה"כ נעמה לזימי, חה"כ ינון אזולאי, חה"כ מיכאל מרדכי ביטון, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ אריה מכלוף דרעי, חה"כ אליהו רביבו, חה"כ יוסף טייב, חה"כ יונתן מישרקי, חה"כ דוד ביטן, חה"כ אופיר כץ, חה"כ יולי יואל אדלשטיין, חה"כ חוה אתי עטייה, חה"כ ניסים ואטורי, חה"כ שלום דנינו, חה"כ טלי גוטליב, חה"כ בועז ביסמוט, חה"כ חנוך דב מלביצקי, חה"כ משה סעדה, חה"כ אלי דלל, חה"כ צגה מלקו, חה"כ אושר שקלים – הכנה לקריאה שנייה ושלישית נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר חברי הכנסת: ינון אזולאי מיכאל מרדכי ביטון נעמה לזימי יסמין פרידמן מוזמנים: שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן נתנאל לפידות – מנהל זרוע השיכון, משרד הבינוי והשיכון מיכל צדוק שטרנברג – סגנית מנהל אגף נכסים וחברות, משרד הבינוי והשיכון אפרת פרוקצ'יה – לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון כפיר יעקב – מנהל תחום קשרי ממשל, משרד הפנים עפרה כרמון אבן – מנהלת תחום בכירה, היבטים חברתיים תכנון ובנייה, משרד הרווחה והביטחון החברתי קולין רונן – מנהלת תחום בכירה מדיניות ואסדרה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית דבורה בן ישעיהו – מנהלת תחום בכירה גמלאות, המוסד לביטוח לאומי יוסף פולסקי – לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי צבי נוסבוים – רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר נועה מושייף – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים דניאל גיגי – יו"ר פורום הדיור הציבורי שרה אסולין – פעילה חברתית, פורום דיור ציבורי דורון יהודה – יו"ר ארגון הנכים הכללי יעל פרואקטור – מקדמת מדיניות וקשרי ממשלה, מרכז אדווה יגאל מסיכה – מומחה נגישות בקי כהן קשת – הפורום למאבק בעוני שמחה בניטה – ארגון מזור משתתפים באמצעים מקוונים: איילת הלברשטט אטיאס – ממונה מחוזית דיור ציבורי, הסיוע המשפטי ייעוץ משפטי: תומר רוזנר גלעד קרן רעות בינג מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשפ"ו–2025<< נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוקר טוב, אנחנו רוצים להתחיל את הדיון. אנחנו היום ביום רביעי, י"א בסיון תשפ"ו, 27.5.2026 ואנחנו היום חוזרים לדיון החשוב בנושא חוק הדיור הציבורי. נמצאים איתנו גם היוזמים, חבר הכנסת ינון אזולאי וחברת הכנסת נעמה לזימי, חוק שחתומים עליו חברי כנסת רבים מכל סיעות הבית. לפני שנודה לשר היקר שמכבד אותנו בנוכחותו, אנחנו נפתח את הבוקר עם בשורה טובה ולהודות לראש הממשלה, לשר הביטחון, לצה"ל, לשב"כ, לחברי הקבינט, לכל מי שנתן את ההנחיה ואת הפקודה על חיסולו של רב המרצחים, אפילו לא אגיד את שמו, אבל עוד מחבל נתעב שחשב שאפשר להרוג אזרחים ישראליים ולהמשיך לחיות. אנחנו שמחנו כולנו לראות, ידענו שכשצה"ל תוקף הוא תוקף מדויק ומבצע את המשימה כמו שצריך, והבוקר שר הביטחון וראש הממשלה מודיעים שהחיסול צלח, בתקווה שכל מי שלקח חלק בטבח של ה-7 באוקטובר, כל מרצח, מהקטן ועד הגדול, יושמדו. המסר הזה שמהדהד מאז ה-7 באוקטובר, מעזה, דרך יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, עירק, איראן ותימן, המסר הזה הוא חד וברור, מי שפוגע באזרחי מדינת ישראל לא זוכה לאריכות ימים. לצערנו יש לנו עוד רשימה ארוכה של אנשים שאנחנו נשמח להשמיד ולחסל, אבל בוודאי שכל אחד כזה שעוזב מכאן, הדבר הזה מביא רק טוב וצדק למדינת ישראל. לפני שנעבור לחוק, תודה רבה לך, השר אלי כהן, שאתה מכבד אותנו בנוכחותך. אני חושב שזאת הזדמנות טובה להודות לך על כל העשייה שלך רבת השנים, אבל גם בקדנציה, גם בהיותך כשר חוץ בתחילת הכהונה של הממשלה, נעזרתי בך המון וקידמת. אנשים אולי לא יודעים ולא מכירים, אבל תעשיית החקלאות במדינת ישראל יכלה לחזור ולהשתקם במהירות מהחלטות שאתה קיבלת והובלת בכל הנושא של העובדים הזרים ואשרות, דברים מדהימים שנעשו בצורה מקצועית ומהירה מאוד. על כך אני באופן אישי, גם נפגשתי איתך בימים האלו כדי לקדם את הנושאים, הדחיפה שלך וההובלה של הנושא הזה, גם כחקלאי וגם כמי שגר בפריפריה, שהדבר הזה הוא משמעותי מאוד עבורנו, אני מוצא את ההזדמנות הזאת כדי להודות לך. גם עכשיו בתפקידך באנרגיה והתשתיות, אני חושב שכל אזרחי מדינת ישראל, בטח בלחימה הזאת, שמענו אין ספור את האזהרות וההפחדות שמדינת ישראל בעימות עם איראן תהיה ללא אנרגיה, ללא חשמל, נהיה בעלטה, לקנות גנרטורים, לתדלק מכוניות. אני חושב שאנחנו מעצמה אנרגטית, וזה תודות לך, לצוות שלך, למשרד שלך ולעשייה הרבה שלך. אני גם יודע שגם בנושא הזה של הדיור הציבורי, אתה פעלת רבות כאן בכנסת כדי להביא את הבשורה הטובה הזו ולדאוג לשכבות המאוד חלשות בחברה הישראלית, אז תודה רבה. אני יודע שלוח הזמנים שלך מאוד מאוד צפוף, בבקשה, וככל שיותיר לך הזמן אנחנו נשמח, תודה רבה. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> תודה רבה, תודה לך, אדוני היושב ראש, על הזכות להופיע פה בוועדה. תומר היקר, אני רואה אותך ואני נזכר שהיו לי פחות שערות לבנות, גם אותך וגם את גלעד. גם אני הייתי פעם יושב ראש ועדה ותומר אחד מהיועצים המשפטיים הטובים ביותר, גם חכם מקצועית וגם הלב שלו במקום הנכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השר, זו פעם ראשונה שאני מבסוט שעובדים עליי, אמרו לי שתומר פורש, עשו לו פרישה ובאתי ופתאום אני רואה אותו עוד פעם, אני שמח שהוא התחרט. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> : לא, זה דיון אחרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היום האחרון? תומר, זה לא בסדר. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> יש כאן שלושה חברי כנסת, תעבירו צו, אם הוא פורש תבטלו את הדבר הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא עשו עליך סיבוב, פשוט ביטלו לו את אישור היציאה מהכנסת. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אדוני היושב ראש, היה חשוב לי מאוד להגיע לכאן היום כי אתם עוסקים בחוק של הדיור הציבורי שהוא חוק של דיני נפשות. המשפט הראשון שאמרתי מעל דוכן הכנסת, בחודש אפריל 2015, כשנבחרתי, היה המשפט ממסכת אבות, דע מאין באת. גם היום כשאני נמצא בתפקידים שלי אני מעולם לא שוכח מאין באתי והחוק הראשון שזכיתי להעביר בכנסת היה הגדלת הנחה לדיירי הדיור הציבורי. עשיתי את החוק הזה ופעלתי להגדיל את ההנחה מתוך ניסיון אישי. אני בעצמי גדלתי בבית של הדיור הציבורי, אמי שתיבדל לחיים ארוכים, רכשה את הבית מהדיור הציבורי ואני יודע כמה זה היה חוק מאוד מאוד חשוב עבורנו. אני חושב שהיום שאמי רכשה את הבית מהדיור הציבורי היה אחד הימים באמת המאושרים ביותר עבורנו. לפני שאישרתי את החוק התייעצתי עם דוד לוי, זה היה בין היוזמים של פרויקט שיקום שכונות והיה לי ויכוח גם עם הפקידים, גם בתקופתי פקידי האוצר התנגדו לחוק, ואומר לי דוד לוי: לך בכוחך. היו רבים מבעלי הדיור הציבורי, בשפתו העשירה הוא אמר שהדירות לא להם נועדו, כלומר אלה אנשים שחשבו שהסיכוי שהם יהיו בעלים של דירה בישראל הוא אפסי. אגב היום הקושי רק הולך ומתגבר. מי שהיה לשמחתי באותו זמן שר האוצר היה ידידי וחברי הטוב, שר האוצר לשעבר, משה כחלון, והיה דיון נוקב באוצר שבו הם התנגדו בצורה חריפה לחוק, ישבו שם פקידים מהאוצר, ושאלתי אותם שאלה פשוטה: האם מישהו מכם גר אי פעם בדיור הציבורי? האם מישהו מכם ביקר פעם בבית של הדיור הציבורי? לא היה להם מה לומר. אמרתי לחברי כחלון: הדיון הסתיים, אני מעביר את החוק. אני הגעתי בדיוק בשביל הדברים הללו. אנחנו לצערנו נמצאים בתקופה שבה מספר שנים חוק הדיור הציבורי לרכישה לא נמצא בתוקף, לא ייתכן שאת האוכלוסיות מהמעמד הסוציואקונומי הנמוך ביותר אנחנו מזניחים. כשכל הלוביסטים של הבנקים, של החברות הגדולות, של הטייקונים, מסתובבים במסדרונות הכנסת, אותם אנשים שקופים שנמצאים בבתים של הדיור הציבורי, תאמינו לי, הם לא יכולים להגיע לכאן, כי הם לא יכולים להרשות לעצמם לוותר על יום עבודה או על השכר של כמה מאות שקלים. אתם למעשה, חברי הכנסת, אלה שנמצאים כאן. אני מגיע עכשיו כי אנחנו נמצאים בדקה ה-99, אנחנו נמצאים ממש מספר ימים לפני שהכנסת הזאת מתפזרת. אני עוקב אחרי הדיונים של הוועדה הזאת ממש בצורה מאוד אדוקה, יש לי כאן תמיד יועצת לרוב שמגיעה ובודקת איפה זה נמצא, ואמרתי שאני באופן אישי חייב להגיע לכאן לדיון מכיוון שאני אומר לך, חברי חבר הכנסת יושב ראש הוועדה יצחק קרויזר, אתם חייבים להגיע לנוסח היום, אתם לא יכולים להרשות לעצמכם למשוך את זה ולסיים בעוד שבועיים את הכנסת בלי שהחוק הזה עובר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מת על אלי כהן. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אני גם אוהב אותך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה עקבי המלחמה שלו למען החלשים. זה לא נולד עכשיו. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אני רק רוצה להוסיף, חברי היו"ר, אני מסתכל על הנושא של הוועדה ואני אומר שוב, גם בצר לפקידים, אני בטוח שהפקידים, אתם קוראים אולי ספרי מקרו כלכלה, והייתי פעם מרצה באוניברסיטה, ואתם עושים כל מיני נוסחאות שנועדו גם לסרס את החוק, מי שחושב לתת הנחה, כפי שאני רואה כאן, של 650,000 שקל מקסימום, זאת לא הנחה מספיקה, אני מזכיר לכם שבתקופתי אני אז הגדלתי את זה ל-935,000 שקלים ולנכים ל-1.1 מיליון. זה היה ב-2016, עשר שנים, תומר. להגיד עכשיו 1,186 מיליון זה צחוק מהעבודה. אני אומר לחברי יו"ר הוועדה ולחבר הכנסת מיכאל ביטון, תגדילו את התקרה ל-2 מיליון שקלים, אל תעשו חשבון. הכוח אצלכם, אף אחד לא יבוא בטענות לפקידים, אף אחד לא יבוא בטענות אליהם, הם לא אחראים, אתם אחראים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שהתפקיד שלי מיותר היום. אמרו לי שאלי כהן בא לוועדת הפנים על חוק המכר, אמרתי זהו, עשה לי את העבודה. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אני רוצה לבקש מחברי הוועדה, ואני אומר לך, חבר הכנסת קרויזר, קודם כל לך, אתה חבר כנסת מקצועי, אנחנו לא מכירים לעומק, אבל אני מכיר את הרקע שלך מהצפון, יותר מהחקלאות - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האיש הזה בנה בתים, ממש בפועל. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אני יודע, אני מאוד מאוד מעריך אותו, הוא גם עושה מילואים, אני אומר לך, יש מאות אלפי אנשים שעיניהם נשואות למה שאתם תעשו. יש את ההתנגדות של הפקידים, אחרי שהם יבקרו - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא הפקידים, אין שרים שם שיטילו את כובד משקלם. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> כשאני העברתי את החוק הזה ב-2016 הייתה התנגדות. אם יילכו ויבקרו בעשרה בתים, אני אשמח אחרי זה לשמוע את עמדותיהם. לכן אני פונה אליך, מכובדי וחברי יושב ראש הוועדה, יש על כתפיך אחריות גדולה, יש עשרות אלפי משפחות שעיניהם נשואות אליך. מי שאגב רוצה לקרוא ספר מאוד יפה שנכתב על סוגיית הדיור הציבורי, אני מזמין לקרוא את הספר של רן כהן, קוראים לספר 'המלחמה על הבית'. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו ממשיכים את העבודה שלו שנקטעה פה בחרב אכזרית של בירוקרטיה וחוסר רגישות. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> הזכרתי את דוד לוי ואני מזכיר גם את רן כהן, ואין כאן קואליציה ואין כאן אופוזיציה ואין כאן ימין ושמאל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הייתי עם רן כהן בירוחם במשפחה מרובת ילדים במרפסת, הוא מסתכל על כל הבלוקים, והיא אומרת לו: אתה הצלת לי את החיים, אני לא אשכח מה אתה עשית לי. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> נמצא שם בספר שלו משל האופניים שהוא מתאר שם, מי שזה מסקרן אותו, הוא ימצא את הזמן. אני רוצה להודות לך על הזמן שנתת לי לדבר בוועדה. אני אחזור לקבינט הביטחוני ולעולמות האנרגיה שאני צריך לטפל בהם, אבל הלב שלי כאן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא הולך, אני צריך להגיד לך מילה טובה. אלי כהן, כשסגרו שני מפעלים בירוחם, חזירים שעשו מהלכים לא לייצר בארץ, רק לייבא, הוא ישב איתי בבית דין לעבודה יום שלם, והוא אומר לשופט: אני לא רוצה עורכי דין, אני אדבר, והוא אמר לקבלנים: מי שיפגע בירוחם יש לו חשבון איתי. זו חברתיות, עד הסוף. ולבוא לנושא שהוא לא יקבל עליו קרדיט כשר, אבל מדם ליבו, מהשכונה, איפה שהוא גדל. בגלל זה אני מת עליו. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> מיכאל, חברי היקר, אתמול ראיתי את ישראל לוי, הבן של אלברט מדימונה, ואז ה-15 מיליון שקלים - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלברט זה יושב ראש ועד פניציה שנאבק איתנו על המפעל. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> ואז רצו לסגור את המפעל, הצלנו כמה מאות משפחות, אני שמח שעשינו זאת. אדוני היושב ראש, תודה רבה לך על הזמן שנתת לי כאן לדבר בוועדה ותמלאו את שליחותכם לטובת עם ישראל, לטובת השקופים, לטובת האוכלוסייה המוחלשת, עלה והצלח, תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה לך, השר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כחלון גאה בך על הדברים האלה. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> אלי, אני חייב להגיד לך מילה. אני יודע שאתה תמיד היית מחויב לזה ואני צריך להגיד לך תודה על כל מה שאתה עושה. אני זוכר את הדיונים באוצר, ישבנו ביחד באוצר ובאו אליך הפקידים, ואני זוכר איך הם ניסו לעצור את החוק הזה ואתה נלחמת בשיניים ואתה עדיין ממשיך, ואני מודה לך על זה בשם דיירי הדיור הציבורי. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> תעבירו את החוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השר היקר, לפני שאתה הולך, דיברו פה על תומר, היועץ המשפטי היקר שעשינו לו פה חגיגה גדולה, אני חושב שהיום באמת זאת הישיבה האחרונה, אז הזדמנות פה שהשר נמצא, הזדמנות של השר לברך את תומר, גם של הוועדה כולה. מה שסיכם את מסיבת הפרידה של תומר היו שתי נקודות מרכזיות. אחת, אתה יודע תמיד יש פה ויכוחים, משרדים, חברי כנסת קואליציה אופוזיציה, לא חסרים פה גורמי כוח, אבל בסוף כשאתה אומר תומר אמר, זה מניח את הדעת לכולם, יודעים שזה משהו שמגיע באופן מקצועי, אמיתי, ערכי, קשה להתווכח איתו ולכן יודעים שכשתומר אמר זה נהיה פה שם קוד לדבר שהוא מוכח וכך צריך להתקדם. אבל יותר חשוב מזה, שישבו פה ח"כים מכל סיעות הבית, זה דבר שהוא לא מובן מאליו ולא מקלים בו ראש, שיוצא מכאן יועץ משפטי של ועדה, אני קטונתי, תומר כבר 25 שנה פה בכנסת, אני עוד לא סיימתי את הקדנציה הראשונה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היית בגן, לא? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה יודע, אנחנו יושבים בוועדת כספים, כשהרב גפני נכנס עוד לא נולדנו. אני חושב שזאת הנקודה המשמעותית ביותר, כשאתה עוזב מקום עבודה כשאוהבים אותך מקיר לקיר, מכל סיעות הבית, מכל הוועדות, מכל הגורמים המקצועיים הציבוריים, אני חושב שזה באמת באמת אות הערכה ואות כבוד. לא רק כבוד לתומר, אני חושב בכלל, לייעוץ המשפטי גם של הוועדה וגם של הכנסת. דיברנו על פקידוּת ופקידים אני חושב שזה הסמל, המותג מה שנקרא, איך נראית עבודה נכונה ביחד כאן בכנסת. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> חבר הכנסת קרויזר, אתה ואני זכינו לעמוד בראש ועדות שתומר כיהן כיועץ המשפטי, אבל כל מי שעבד לצדו של תומר יודע שהוא הרבה יותר מיועץ משפטי. בשבילי הוא היה סגן יושב ראש הוועדה, הייתי אומר לו: תומר, אלה לוחות הזמנים, זו המורכבות, צריך להגיע לפתרון. הוא מוכשר מאוד, חכם מאוד, הוא בקי בפרטים. היו פונים אליי בסוגיות תכנון ובנייה ופנים, הייתי תמיד אומר: חבר'ה, אם אתם רוצים לקבל תשובה מוסמכת לדברים, תפנו לתומר. תומר, יש לך ידע עצום, אני חושב שתרמת רבות מאוד לאזרחי ישראל בתפקידים השונים שעשית ועשית אותם תמיד במקצועיות, בענייניות, בחן, בלי אגו, ואני יכול לומר לך, כאחד שהיה במגזר הפרטי, יכול להיות שבשוק הפרטי היית מרוויח יותר כסף, כי אתה בעל ידע עצום, אבל אני חושב שהסיפוק בדברים שאתה עשית למען אזרחי ישראל כאן בתפקיד החשוב בכנסת, אין שני לו. תומר, אתה מאוד מאוד צעיר ויש לך עוד דרך, ואני מאחל לעצמי להיות במשרד משמעותי כשר ואני אשמח אם אתה תהיה שם יועץ משפטי כי אתה איכותי ומוכשר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> באמת לאן הוא הולך? הוא לא גילה לנו. יפה שתיקה לחכמים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עכשיו? למדבר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא הולך להסתלבט. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אז, תומר, שיהיה לך בהצלחה ואוהבים אותך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תומר, אם תלך לבית המשפט העליון אולי אני אתחיל להאמין בו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל אם אתה רוצה, אני מכיר שם איזה חבר בוועדה, תומר. אנחנו צוללים חזרה לענייני היום. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היום מצביעים? רוצים להצביע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אשמח מאוד אם היינו יכולים היום להצביע, אני אפרוס את התהליך שאנחנו נמצאים בו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רוצים שתומר, שמלווה את העוול הזה שבע שנים פלוס, מתי פקע חוק המכר? ב-2017? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ב-2023. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הביצוע בפועל. עכשיו מתנת סיום, שתעשה צדק חברתי לפני שאתה הולך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מוכנים לא לדבר אפילו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מוכנים, חוק טוב, להרים את היד. חוק לא בלוף עם תקרת סבסוד שבית לא יצליח להגיע לאף אחד בגלל בלופים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חבר הכנסת ביטון וחבר הכנסת ינון, אתם גם מיוזמי החוק וגם הוספתם בו סעיפים משמעותיים שאני מאוד מקווה שאנחנו גם נראה אותם בקריאה השנייה והשלישית והצבענו עליהם בקריאה הראשונה, אז בבקשה, אם תרצו להתייחס. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רוצים, היושב ראש, לבקש ממך אישית להכריע את הדבר. ימי הכנסת ספורים, שבוע-שבועיים, זה צדק חברתי, צדק חלוקתי, זה אלפי אנשים שמחכים לבשורה הזאת. אתה מקבל את הטלפונים, אנחנו מקבלים את הטלפונים, זה יהיה פשע ועוול חברתי אם הכנסת הזאת תפוזר ולא יהיה חוק המכר ולא תהיה המשכיות למהלך הזה שעשה רן כהן, שמאפשר לחסרי בית וחסרי בעלות על בית להיות לראשונה בעלי נכס, להוריש אותו לילדים, לחלק אותו, ואז יש להם הון ראשוני למשכנתא עתידית. הדבר הזה התעכב יתר על המידה בכנסת, לא באשמתך, ואנחנו רוצים הכרעה, אבל להביא חוק שהוא יהיה בלוף שאי אפשר לבצע כי יגבילו תקרת סבסוד ובית יעלה 2.5 מיליון שקל ויגידו רק 600,000 או 700,000 סבסוד, זה בלוף, זה אל תביאו בכלל, זה תשאירו לעצמכם. אני הייתי עושה את כל החוק ללא שום הגבלות וללא שום סבסודים, פשוט כמו שקבענו בעבר, כפי שהוא בוצע. צריך פשטות ולסיים ומהר, תוך שבועיים לגמור, אם אפשר תוך שבוע עוד יותר טוב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסתמך על דברי - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם אני תמיד עושה את זה, זו שיטה טובה, כבר כמעט ארבע שנים אני עושה את זה והגעתי למקומות טובים ככה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מתנצלת שאיחרתי, היה לי פנצ'ר בדרך, לא הצלחתי לראות איזה סייגים הכנסתם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עוד לא, אנחנו עכשיו מתחילים. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> אני רוצה להגיד שאני מאוד מסכים עם מה שנאמר על ידי מיכאל ביטון, אני חושב שצריך פשוט להעביר את החוק. אני לא חושב שצריך להכניס עוד סייגים בחוק, גם ככה החוק מקשה והוא קשה, גם ככה יש הרבה בירוקרטיה שמקשה על אנשים שלא יכולים להתמודד עם בירוקרטיה, פשוט להעביר את החוק כמו שהוא. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> אנחנו תומכים מאוד בעמדות האוצר שצריך להגן על דיור ציבורי, אבל ההגנה היחידה היא תוספת דירות משמעותית, תוספת תקציב משמעותית, ואנחנו מאוד מכבדים את הוועדה שמקדמת את החוק המאוד חשוב הזה שגם הפורום מלווה הרבה שנים. << אורח >> יעל פרואקטור: << אורח >> רק רציתי לומר, אנחנו מאוד תומכים בחוק, מקווים שיקודם כמה שיותר מהר. דבר אחד, בעקבות הדיון הקודם שהתקיים, שעלו במהלכו כמה רעיונות, אנחנו קיבלנו פניות מדיירים דיירי הדיור הציבורי שהעלו חששות כבדים מהרעת תנאים. הם חוששים, כי עלו כל מיני הצעות בעל פה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה למשל? << אורח >> יעל פרואקטור: << אורח >> למשל הנושא של התחדשות עירונית, הם חוששים שהם יידרשו לשלם מכספם את החלק שהוא הרחבה, כי הרי התחדשות עירונית מביאה להרחבה של אותה דירה, אז זה למשל חשש מאוד כבד שעלה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל ההרחבה של הדירה נובעת מהענקת הזכות לקבלן של כלל הדיירים תמורת מה שהוא מעניק להם. << אורח >> יעל פרואקטור: << אורח >> הם חוששים שהם יצטרכו לשלם מכספם הפרטי, שלא מסובסד במסגרת התוכנית, את היתרה, את המטר רבוע שיישאר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הזכויות בדירה הן שלהם וכמו כל דייר אחר, לא משלמים למי שעושה את ההתחדשות העירונית, הוא משכנע את הדיירים לאפשר לו לעשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את אומרת לחדד את זה. << אורח >> יעל פרואקטור: << אורח >> כן, כי זה עלה בעל פה. למשל. אני חייבת לומר שהרבה מהם צופים כרגע בדיון וזה גרם לאנשים ממש לחרדות קשות. חשוב לי להעביר את המסר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עוד מישהו רוצה להתייחס? << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> אני באתי לישיבה הזאת כדי לזעוק את זעקת האימהות שהן בעלי דירה בעמיגור, וזה מקרה מאוד מאוד קשה. הם היו בתהליך של רכישת הדירה, הבן הבטיח לאמא שהוא יעזור לה לרכוש את הדירה והילד נהרג, הוא היה שוטר ב-7 באוקטובר, הוא היה בתחנת המשטרה, הוא היה בין השוטרים שנרצחו שם. זה בן יחיד שלה, היא גרה לבד עם הבן והיום היא עשתה את החדר שלו לחדר הנצחה. היא מתחננת לתת לה לקנות את הדירה. עכשיו היא מרגישה יותר חובה, בגלל חדר ההנצחה שהיא עשתה לו שם ואף אחד לא מוכן לתת לה. לא מוכנים להקשיב לה, היא הייתה בכל המשרדים, כל המאמץ שנדרש ולא נתנו לה לרכוש את הדירה. אישה כזאת שנתנה את הבן שלה במלחמה, אני חושבת שצריך להתחשב בה והמדינה יכולה לעזור לה במשהו, לעזור לה להשתקם ולהיות בדירה שלה ושל הבן שלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להבין, למעשה היא זכאית לגור בדירה הזאת עד סוף חייה, עד 120, ממה היא חוששת? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה לחדד, שמחה. יש סעיף שהוסיף חבר הכנסת מיכאל ביטון לגבי משפחות שכולות, אז על פניו – << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משפחות שכולות יוכלו לרכוש, אבל גם היא זכאית לגור שם כל ימי חייה. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> היא עשתה חדר הנצחה לבן שלה, היא לא רוצה שהדירה הזאת תלך – אם היא תמות שיהיה המשפחה שלה שימשיכו לתחזק את המצבה הזאת שהיא עשתה בבית. אני חושבת שהמדינה יכולה לתת לה, היא נתנה את הבן, את הדבר הכי יקר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם החוק יהיה בתוקף היא תוכל לקנות את הדירה. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> זה מה שהיא רוצה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל החוק צריך להיכנס. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> אני קניתי את הדירה בתקופת רן כהן, אני גרתי בדירה של פרזות ובזכות זה שקניתי את הדירה בשנת 1999, אני הייתי בין אלה שהובלתי את החוק המקורי הראשון, ובזכות זה התפתחתי והיה לי בסיס להתחיל, אחרי חמש שנים מכרתי את הדירה לנכה אחר וככה הצלחתי לאט לאט להתקדם. אז אני רואה מניסיון איך זה נותן חיים ותקווה. אני אמנם פחדתי על הילדים, אבל בסוף כל אחד בונה את החיים שלו ואני הייתי צריכה להתמודד עם הכול. אני אומרת שבבסיס זה מה שהיה חשוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> על פי החוק, ברגע שהוא ייכנס לתוקף, יש שם סעיף של משפחות שכולות שגם יכולות לקנות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו מתקדמים. יש סעיף, שמחה, לגבי משפחות שכולות שתינתן לה הזכאות לרכוש את הדירה. את מדברת על כך שהיא הקימה פינת זיכרון בתוך הדירה והיא רוצה שהדירה תמשיך ותשמש כמצבה, אם היא לא תרכוש את הדירה אז אני לא מכיר סיטואציה כזאת שתהיה אפשרית, אבל אנחנו רוצים להתקדם בדיון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גב' בניטה העלתה כאן סוגיה שאני מפנה את תשומת ליבכם, כרגע ההצעה שחבר הכנסת ביטון הציע היא לגבי משפחות שכולות של חיילים ושל נפגעי פעולות איבה ואם אתם רוצים שזה יחול גם על שוטרים אז צריך את חוק המשטרה (נכים ונספים). << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נוסיף. ראינו את גבורת השוטרים במלחמה הזאת, ראינו מי בחזית ראשון. אפשר להוסיף את השוטרים, זה כוחות הביטחון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נמצאת איתנו בזום מהסיוע המשפטי איילת אטיאס, בבקשה. << אורח >> איילת הלברשטט אטיאס: << אורח >> שלום לכולם. אני מהסיוע המשפטי של משרד המשפטים, זו יחידה שמייצגת את האזרח ואנחנו לא מביעים עמדה של משרד המשפטים, אלא דווקא יותר את העמדה של מה שאנחנו רואים מבחינת האזרחים. רציתי להעלות את הסוגיה של רכישות הדירה בזמן התחדשות עירונית. אנחנו רואים כיום, למשל בפרויקט גדול של גילה של פינוי ובינוי, של אנשים שלא מאשרים להם לרכוש את הדירות בגלל סעיף 8(ב) לחוק זכויות רכישה הקודם וזה אמור להיות גם בחוק כרגע, הם מגישים את הבקשה, אבל אם מוגשת בקשה להיתר הרכישה מוקפאת והם לא יכולים לרכוש. הבעיה בפרויקטים האלה שהפרויקטים האלה מתעכבים שנים, כמו בגילה ששנים רבות לא התקדמו ההליכים ומה שקורה, הם תקועים ולא יכולים לרכוש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> איילת, סליחה שאני קוטע אותך, מאחר שאנחנו בזמנים צפופים גם של היום, גם של הוועדה וגם של הכנסת, אני פשוט רוצה להסביר איפה אנחנו נמצאים בתהליך ולהתחיל לעבור על החקיקה וכשנגיע לסעיף הרלוונטי שאת מעירה לגביו אני אשמח לשמוע את ההערות שלך, שהן חשובות מאוד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בוא נתחיל לחוקק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בדיון הקודם הסברתי ואני אחזור על זה גם הפעם, היה קמפיין של שר כזה או אחר שכן רוצה או לא רוצה, אני לא מכיר שר שלא רוצה לחוקק את החוק ומה שנקרא תוקע מקלות בגלגלי המחוקקים כדי שהחוק הזה לא יתקדם. יש לכל משרד את הנקודות שלו שיותר קל לו לחיות איתן או יותר קשה לו, בסוף יש כאן כנסת עם חברי הכנסת שמחוקקים. החוק בדיון הקודם, אמרתי והסברתי, רצנו איתו, קראתי לזה דרסנו את משרדי הממשלה, כדי להעביר בקריאה ראשונה, כדי לייצר דין רציפות, שזה מבחינתי היה יעד מתבקש שחייבים לעמוד בו. אני שמח שהצלחנו לדלג גם במשוכה כאן בוועדה עם החידודים שהתווספו וגם אחר כך במליאת הכנסת, ועכשיו מאחר שאנחנו בתהליך חקיקה שהוא מחדש, כי התוקף של החוק פקע, אנחנו בעצם מתחילים הליך חקיקה מחדש של חוק שהרצנו אותו לקריאה ראשונה, אם נסתכל על זה כמו הצעת חוק ממשלתית, שהגיע נוסח ממשלתי אחרי ראשונה, ועכשיו אנחנו צריכים להתחיל לעבור סעיף סעיף, לחדד, לדייק. הועברו מסמכי שאלות למשרדי הממשלה, בפעם שעברה, בצדק, אמרתם שלא היה לכם מספיק זמן לראות את השאלות, אז המסמכים יצאו למשפטים, לאוצר ולשיכון, עם חידוד של ההגדרות מיהו זכאי, ההגדרות של ההנחה, ההגדרה של הדירה הניתנת לרכישה ונושא של התחדשות עירונית. אנחנו נשלב את זה תוך כדי ההקראה של הסעיפים, נלך סעיף סעיף וככל שיש למשרדים הערות, גם לגבי ההגדרות, כי אני חושב שכולנו רוצים שבסוף הדירות האלה יבואו לידי יכולת לרכישה על ידי מי שבאמת זקוק ולא חלילה שהדבר הזה יגיע לידי סוחרים ועסקנים והדבר הזה יהפוך על חשבון הקופה הציבורית לנכסים של מדינת ישראל שמוצאים לכל מיני אנשים שאינם זכאים. משרד השיכון, אני יודע שעבדתם על ההגדרות החדשות כדי לדייק. יש שיגידו שהן יותר מצמצמות, יש שיגידו שיותר מרחיבות, אבל אנחנו נתחיל בהתייחסות לסעיפי החוק ואז תוך כדי דיון אנחנו נתגלגל ונגיע לסעיפים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני מתחילה להקריא את סעיף ההגדרות. אני כבר אגיד שבסעיף הזה יש הגדרות שהן ממש מהותיות, הן הליבה של החוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נעשה את זה כך שכשנגיע להגדרה המהותית הראשונה נעצור ונשמע את ההערות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> והגדרות שכמובן הן טכניות יותר. חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשפ"ו-2026 הגדרות 1. בחוק זה – "בן זוג" – לרבות הידוע בציבור כבן זוג; "בקשה" – בקשה לרכישת דירה ציבורית המופנית לחברה שבניהולה נמצאת אותה דירה; "דייר ממשיך" – בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופוסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות סמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי; << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההגדרה המהותית הראשונה. לאחר שהדייר הראשי נפטר, חס וחלילה, או עובר למוסד סיעודי, מוגדר כאן מי זכאי לרכוש את הדירה במקומו למעשה. כלומר התנאי הוא שהוא צריך לגור יחד איתו שלוש שנים לפני הפטירה או המעבר והוא אחד מקרובי המשפחה שמפורטים כאן. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני רוצה להעיר בהקשר הזה, אולי בסעיף המהותי נצטרך להתייחס לזה, אבל בחוק זכויות הדייר הציבורי יש הוראה שמתייחסת לזה שדייר ממשיך צריך לפנות את הדירה בתוך תשעה חודשים, אם אני לא טועה, אז יש כאן שתי הוראות שהן לא בדיוק מתיישבות אחת עם השנייה. זה יכול כמובן להשתלב, אבל הן אומרות דברים הפוכים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נצטרך לעשות הרמוניזציה של הדבר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כן. אני חושבת שבמקור זו הייתה הגדרה דומה והתנאים היו זהים, ואז כנראה היה שינוי בחוק השני, חוק זכויות הדייר הציבורי, וצריך לעשות כאן איזה שהיא התאמה, כי לפי החוק ההוא הוא צריך לפנות את הדירה ולפי החוק הזה הוא יכול לכאורה לרכוש את הדירה. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> ויש עוד שאלה, האם הדייר אמור להיות כזה שהוא זכאי בעצמו בהתאם לתיקון לחוק האחרון? או גם לפי הוראת המעבר, שהיא מאוד מסובכת, מאוד ארוכה, של אדם שהוא לא זכאי בעצמו. אני חושבת שלאור ההוראות זה אמור להיות אדם שהוא גם זכאי בעצמו, לאור השינויים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא הבנתי, איזה הוראה? << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> השאלה אם הדייר הממשיך אמור בעצמו לעמוד בתנאי הזכאות של הדיור הציבורי? << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרד השיכון אומר בצורה ברורה, האם הרוכש הוא בעצמו גם עומד בתנאי הזכאות או שלא? << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> הזכאות בפני עצמה, משמע שאנחנו מדברים על צעיר שגר עם הוריו, או לחילופין, וזה עוד יותר מקשה עלינו, אדם קצת יותר או הרבה יותר מבוגר שמכל מיני סיבות לא הצליח לצאת ולעמוד באופן עצמאי בבית אחר ונשאר לאורך שנים לגור עם המשפחה. הרבה מקרים אנחנו מכירים, אנשים מתמודדי נפש או מגוון אנשים שונים. אם אנחנו אומרים שהאדם הזה צריך להיות זכאי בפני עצמו, לקבל דירה בדיור הציבורי אז אנחנו מדברים על אדם עם שלושה ילדים, אנחנו מדברים על תנאים שבוודאי ובוודאי לא יתקיימו. זאת אומרת הדרישה להפוך אותו לזכאי מוחקת לחלוטין את הסעיף ואת כל האנשים, אבל אני איזהר ואגיד מרבית האנשים שאנחנו מכירים שזה בכלל רלוונטי להם. כל האנשים האלה שלא הצליחו לצאת בפני עצמם, ממילא הם לא מן הסתם השיגו שלושה ילדים וכו'. לכן הניסיון הזה עכשיו פתאום לדרוש זכאות מהתחלה זה פשוט למחוק את כל הזכאות פה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש פה בעייתיות. תקשיבו, אני רוצה שכולם יהיו זכאים, באמת, אם זה היה תלוי בי, שכולם יהיו זכאים, אבל יש פה איזה שהיא בעייתיות, ואתם מכירים אותה מהשטח ואנחנו לא יכולים להתעלם ממנה. יש פה בעיה, חייב שיהיו איזה שהן הגבלות, כי אין דירות. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> הסיפור הזה של דייר ממשיך הוא סיפור שהממשלה קצת הזניחה ומה שקרה זה שרוב האנשים האלה בסופו של דבר קיבלו צווי פינוי ונהייתה לאקונה. הרבה מהם בסופו של דבר לא פונו מהדירות, כי אלה אנשים מסכנים ואי אפשר לפנות אותם מהדירות, יצרו להם חובות, עשו להם המון המון בעיות, הטילו עליהם צווי פינוי ובסופו של דבר אלה אנשים מסכנים שאתה לא יכול לזרוק לרחוב. לכן עדיף וכדאי שנכיר בזכות שלהם ונבין שהם צריכים להישאר בדירות האלה מאשר שנסבך אותם בהליכים משפטיים של 30 ו-20 שנה עם צווי פינוי, שהם יודעים, יש להם פה הרבה צווי פינוי שהם לא יכולים לעשות איתם כלום כי הם לא יכולים לזרוק את האנשים האלה לרחוב. אני מציע שלא נכניס עוד כללים ועוד דברים ועוד משפטיזציה לתוך הדבר הזה, אלא פשוט ניתן להם את הזכות להמשיך בדירה. זה הכול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נטפל בזה. << אורח >> שרה אסולין: << אורח >> אני דיירת של דיור ציבורי, אני עברתי מאוד מאוד קשה עם משרד השיכון, מאוד, אני לא יודעת מי הנציג פה של משרד השיכון, אבל היה אז רונן כהן ורות מנע, שהם הקשו על אנשים, הם גם שיקרו, וגם פעילי השטח של עמידר - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק כשמדברים על פקידי הממשלה בבקשה – << אורח >> שרה אסולין: << אורח >> אני כמעט 20 שנה נלחמתי עד שקיבלתי את הזכויות שלי, אבל לא משנה, בסוף קיבלתי את הזכות שלי להיות דייר ממשיך אחרי באמת התמוטטות עצבים. מה שאני רוצה להגיד, שיש המון המון דירות שהן סגורות, ואני מכירה כאלה, אני יכולה לקחת אנשים שיראו אותן גם, כשמשרד השיכון טוען שאין דירות, אני לא אגלה את הכתובות, כי ישר הם הולכים ומאכסנים שם אנשים. ההורים שלי, לקחו לנו את הזכות בכפר שלם, לקחו לנו שטח אדמה של דונם ונתנו לנו דירה של שני חדרים מעמידר, הונו את ההורים שלי, אנחנו 15 נפשות בשני חדרים, ובסוף גם לא הכירו בי כדיירת ממשיכה. כל המשפחה שלי ירדו לפשע רק בגלל הצפיפות הזאת שמשרד השיכון לקח מההורים שלי בכפר שלם. היה לנו דונמים של שטח, אמרו להם שנותנים להם דירה בעמידר, הם מחקו את הסעיף 'חדשה', אבא שלי כשהוא נפטר הוא השאיר לי את הפתק הזה, מחקו את ה'חדשה' ורשמו – אחרי זה שולחים אותם לדירה. דירת שני חדרים, של 60 מטר, פחות 58 מטר, 52 מטר, 15 נפשות גרנו. ובסוף נלחמתי, אחרי שההורים שלי נפטרו רצו לקחת את הדירה, גם שיקרו וגם אחד הפעילים שם, רכז שטח, הטריד אותי מינית, אני אגיד פה בכנסת, עשרות פעמים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חברים, פעילים שלי, אהובי לב שלי, תקשיבו, אם לא נחוקק היום לא יהיה כלום. היום לא מספרים סיפורים, כלום, היום חוק. אתם רוצים ללכת הביתה עם עלילות ואגדות או עם חוק? אז שקט, אין יותר סיפורים, חוק בבקשה. << אורח >> יגאל מסיכה: << אורח >> סליחה, יש לי מה להגיד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא עכשיו, עכשיו חוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מיכאל, לא. בבקשה, אבל בקצרה. פה יותר נעים מהוועדה לביקורת - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נעים, אבל אין חוק. מרוב שנעים אין חוק. לא נעים לחוק. << אורח >> יגאל מסיכה: << אורח >> שלום לכולם. בנובמבר 2025, בוועדה הקודמת, דובר על זה שמחזיק דירה 15 שנה של עמידר, ואמרו שנציג משרד השיכון יטפל בי. כל הטיפול שקיבלתי זה: אני עמוס בזמן ולא יכול לעשות שום דבר. שישה חודשים, בושה וחרפה של המוסדות האלה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב ראש יטפל בכל המקרים הפרטניים, תבואו אליו אחר כך. אנחנו רוצים חוק עכשיו. << אורח >> יגאל מסיכה: << אורח >> רגע, תן לי לגמור. יש לי שני חוזים בדירה הזאת, חוזה קנייה וחוזה שכירות, אני עשיתי חוזה קנייה בזמן החוק, לא בזמן שהחוק נגמר, בשנת 2020 החוק היה קיים לקניית דירה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יגאל, אם מדובר על המקרה הפרטי שלך אנחנו ננסה לסייע לך. << אורח >> יגאל מסיכה: << אורח >> אמרנו את זה בנובמבר, אבל אני עומד בסימן שאלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, אבל פה החוק הוא רלוונטי לכמה אלפי אזרחים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב אם אנחנו נעביר את החוק, גם החוזה שלך יהיה שמיש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הערות להגדרה. גם במכתב שהוצאנו דיברנו על ההגדרות של הזכאי לזכאות, על זוג, חד הורי או רווק מעל גיל 35, מחוסר דיור, מישהו שאין לו חובות, גר בדיור הציבורי. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, אבל זה זכאי, אנחנו על דייר ממשיך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> סליחה סליחה סליחה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה להגדרת זכאי וכמובן שזה צריך להיות בהלימה לדייר ממשיך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה ההגדרה של דייר ממשיך? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא הוקראה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש הבדל בין זכאי לדיור ציבורי לבין דייר ממשיך בזכאות? << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> לגבי דייר ממשיך יש גם הוראת מעבר. עקרונית הכללים הם כפי שהם נקבעו בתיקון האחרון, שהוא גם צריך להיות זכאי. עם זאת יש הוראת מעבר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על איזה הוראת מעבר גברתי מדברת? בהצעת החוק שלפנינו - - - << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> לא בהצעת החוק הזו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז לא להתייחס למשהו שלא מופיע בהצעת החוק, בבקשה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אנחנו לא מבינים למה הכוונה בהוראת המעבר, את מתייחסת לסעיף שבחוק זכויות הדייר הציבורי? << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> כן. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה משהו אחר. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> נכון, שאלו אותי מה המצב הקיים היום, ולכן השבתי לחברת הכנסת על המצב המשפטי היום. אפשר להשיב? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבין את ההבדלים בין היום לבין מה שאנחנו משנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא משנים, אנחנו לוקחים את אותה ההגדרה שהייתה בחוק הקודם, בדיוק כמו שהיא הייתה. כפי שאמרה עו"ד רעות בינג, שיושבת לצדי, יש בחוק אחר הוראה שצריך יהיה להתאים אותה לחוק הזה. כרגע עוד לא הגענו אליה, ההוראה ההיא מדברת על כך שכשדייר קיים נפטר או עובר למוסד סיעודי הממשיכים שלו צריכים לפנות את הדירה תוך תשעה חודשים אם הם גרים איתו. זה החוק הקיים. נצטרך כמובן להתאים אותו להסדר הזה, בשעתו לא עשו את ההתאמה הזאת, ולומר שני דברים, לטעמי לפחות. אחת זה שאם הוא בעצמו, מי שמוגדר כדייר ממשיך, זכאי לדיור ציבורי, עומד בתנאי הזכאות, אז הוא יכול להמשיך לגור. הדבר השני, אם בתקופת התשעה חודשים, או תקופה אחרת שאתם תחליטו עליה, בתקופה הזאת הוא ירצה לרכוש את הדירה והגיש בקשה, אז הוא לא יפונה. זה הכול. << דובר >> קריאה: << דובר >> במקרה שהוא זכאי? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא, במקרה שהוא לא זכאי. אם הוא זכאי הוא רשאי להמשיך לגור ולרכוש את הדירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לרכוש כזכאי. << אורח >> שרה אסולין: << אורח >> הוא נכנס בנעליו של הנפטר, נכון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> מה שאנחנו ביקשנו בהקשר הזה, שההגדרה של דייר ממשיך לפי המצב המשפטי היום היא שתיים, אחת, שהוא בעצמו גר בדירה ערב הפטירה וזכאי בעצמו לדיור ציבורי, ויש גם הוראת מעבר ארוכת שנים לגבי שאלות, כל מיני אינדיקציות שהיו גם אם הוא לא זכאי היום. מה שאמרנו, לאור חלוף הזמן המאוד גדול ולאור העובדה שאנחנו רוצים שבסופו של יום שמי שירכוש יהיו כאלה שבאמת יש להם את הצורך כי בסופו של יום זה מגיע על חשבון זכאי דיור ציבורי שממתינים, שזה יהיה רק לגבי מי שזכאים ולא לגבי כל האחרים שבהוראת השעה. זה כל מה שביקשנו, כי בסוף החובה שלנו, ואני מזכירה, אנחנו גם הנאמנים של זכאי דיור ציבורי שממתינים ואין להם דירות ואנחנו רוצים לצמצם או לפחות לשמר את הזכאות שלהם לדירה ולנסות לצמצם את הפגיעה בהם. זה הכול. << אורח >> שרה אסולין: << אורח >> תתחילו לפתוח את הדירות הסגורות יהיו לכולם דירות, תאמיני לי. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> בטבלה שאני שלחתי למשרדים, יש שם את העניין שאם הבנים של הזכאי הם בעלי דירה, הם לא יהיו זכאים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ודאי, זה החוק. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> זה צריך להיכתב גם פה עם הדייר הממשיך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא בדייר הממשיך, זה כתוב בחוק. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה כתוב בסעיף המהותי, לא בהגדרה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם מכירים את החוק כפי שהיה, הוא חייב להיות חסר דירה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בסעיף המהותי, לא בהגדרה, סעיף 4, אנחנו נגיע לזה, אחד התנאים זה שהדייר הממשיך חסר דירה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסוף צריך לתקן את חוק דייר ממשיך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסעיף 4 כתוב, הדייר הממשיך, לרכוש דירה ציבורית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואז כתוב שהוא צריך להיות חסר דירה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסעיף הזה של הדייר הממשיך, אתה רוצה לתת את ההצעה שלך? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, תומר, לגבי מי שלא זכאי והוא ממשיך, דיברנו פה בינינו, אין סיבה אם הוא לא זכאי לתת לו את ההנחה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לתת את האפשרות, אבל לא את ההנחה. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> גם את האפשרות, לאור העובדה שבסוף יש ממתינים, במיוחד באזורים מסוימים, שמחכים לדירה, ברגע שנותנים לרכוש זה אומר שאנחנו צריכים לצאת להליך של מכירה ורכישה מחדש, תדעו פשוט שזה פוגע בזכאים שמחכים. לא צריך לתת למי שהוא לא במצב חיוני לרכוש, כי זה פוגע בציבור אחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הטענה שעוברת כחוט השני בכל הטענות שמועלות על ידי נציגת משרד השיכון היא טענה שיש בה ממש, אבל אתם כבר דחיתם אותה. הטענה אומרת, כל זכויות הרכישה בכלל, ובפרט של דיירים ממשיכים, פוגעות במאגר הדירות של הדיור הציבורי ואתם קיבלתם החלטה שזה שיקול שהוא חשוב, אבל פחות מעניין. השאלה לגבי דייר ממשיך זו שאלה של מהי תכלית החוק. אני מזכיר לכם, וזו החלטה שלכם, זו החלטת מדיניות, אחת התכליות המרכזיות של החוק היא מה שנקרא צדק בין דורי, שבעל הדירה יכול להוריש לילדיו נכס בר קיימא. אם הוא נפטר לפני שהוא הספיק לעשות את זה, מסיבה כזאת או אחרת, הרי הייתה לו זכאות, רק שהוא לא מימש אותה מסיבה זו או אחרת, וזו החלטה שאפשר לקבל, זה מדיניות, שאם הוא נפטר והבן שלו אינו זכאי בעצמו, אז הוא לא יוכל לרכוש, מצד שני תזכרו שאם הוא היה רוכש והייתה לו את הזכות הזאת לרכוש בזמן שהוא עוד היה חי, זה היה עובר לילד. זאת החלטה שאתם צריכים לקבל. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> יש פה שאלה של איזונים גם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לך הצעת פשרה, דני? << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> יש פה שני דברים. אחת, בסופו של דבר הדירות האלה לא חוזרות למלאי בגלל שהילדים האלה נשארים בבתים, לרוב זה ילדים שיש להם בעיות, זה או אנשים עם בעיות נפשיות - - - << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> הם לא זכאים. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> אני אומר שהפשרה צריכה להיות בזה שאותו דייר יוכל להמשיך להתגורר בתוך הדירה, אבל שהוא לא ירכוש אותה, זאת אומרת שהוא יוכל להישאר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אם הוא לא זכאי. זה אי אפשר. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> בטענה של דייר ממשיך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה זמן הוא יישב בדירה? עד סוף חייו? אם הוא בגיל 30? דני, זה לא הגיוני. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> למה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם היית אומר, במקום תשעה חודשים לתת לו שנה, אני יכול לשמוע את זה, התארגנות. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> ינון, מי שמכיר את השטח יודע, ואני מצטער שהם לא אומרים את זה פה, כי להם יש את כל הנתונים, אלה לא אנשים שיכולים לצאת מהדירה. אתה צריך להכיר את השטח כדי להבין את זה, זה ילדים אוטיסטיים, זה אנשים שבגיל 60 ו-70 - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכן ההצעה יכולה להיות הצעה אחרת. ההגדרה לזכאי הן הגדרות מסוימות בכוונה, כאן יש סיטואציה שהיא מאתגרת, יש פה גם צדק במה שאתה אומר, שיכול להיות מישהו עם צרכים מיוחדים והוא לא עומד בזכאות, אבל ברור לכול שכדאי שהוא יישאר בדיור הציבורי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מה שאמר ינון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכן אני חוזר למה שאומר ינון, תגיד לי אם כיוונתי לדעתך, שלנושא הזה אפשר לייצר הגדרה שאולי היא מקלה יותר. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> לגמרי מקבל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הגדרת הזכאי, שהיא לא רלוונטית פה לדור הבא, בסיטואציה שבה אדם שהיה זכאי ומסיבה כזו או אחרת לא רכש את הדירה, וילדיו נמצאים לא בסיטואציה שמזכה אותם, אבל כן נמצאים בסיטואציה שהיא לא נורמטיבית או - - - << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> אבל זה צריך להיות הגדרה חד חד ערכית - - - << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> בסוף זה מתגלגל לבתי המשפט - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי בוועדת חריגים שיש לה סמכות מעבר לזכאות, על פי תבחין, סתם אני אומר, רפואי, שיש לה את האפשרות כן לתת לו להמשיך להיות. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> כבוד היושב ראש, בסוף זה מתגלגל לבתי המשפט - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל זה לא קשור לרכישה. אדוני, בבקשה, אנחנו מדברים פה עכשיו על זכאות לדיור ציבורי, אפשר לדבר על זה, אבל זה לא קשור לרכישה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, זה מצבים שונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המטרה היא קודם כל להשאיר את אותו - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני לא אומרת כן או לא, אני רק אומרת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חברים, אני חושב שכדי לייעל את הדיון, השאלה היחידה שאנחנו עוסקים בה, מי מהדיירים הממשיכים יכול לרכוש ובאיזה תנאים. כשנגיע לתיקון, שכרגע לא מופיע בפניכם, כי הוא לא הופיע בקריאה הראשונה ונצטרך להוסיף אותו, כשנגיע לתיקון של חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי שעוסק בזכות להמשיך לגור בדירה ייתכן שיש מקום לעשות – אני הצעתי שני תיקונים שאפשר להוסיף ואתם מדברים על תיקון נוסף, שלישי, שזה בסדר, אבל זה לא המקום לדון בו כרגע. עכשיו אנחנו שואלים את השאלה רק לגבי הזכות לרכישה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תומר, מה הפשרות שאתה חושב שיכולות להיות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסעיף הזה של ההגדרות אני מציע לכם לא לשנות דבר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שאתה אומר שהוא יוכל לרכוש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם הוא עומד בתנאים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לפי ההגדרה שהקריאה עו"ד בינג של דייר ממשיך, הוא מציע להשאיר את זה כך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אחדד לך. יש שלושה תנאים שדייר ממשיך יכול לרכוש את הזכויות. אחת, שהוא התגורר עם הדייר הקודם שלוש שנים, שתיים, שהוא עומד בתנאי קרבה מסוימים, בן זוג, ילד, נכד, מה שמופיע בהגדרה, ותנאי שלישי, שמופיע בסעיף 4 להצעה, שעוד לא הקראנו, אבל יגיע בהמשך, זה שאין לו בעצמו דירה. אלה התנאים. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> ואז יש את השאלה האם הוא זכאי בעצמו לדיור ציבורי. יש פה הרחבה וקחו בחשבון ש - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חוזר ואומר, כשדייר נפטר, אני מתייחס כרגע לנפטר, אבל יש כל מיני, במקרים שמתעוררת שאלת דייר ממשיך, יש שתי סיטואציות, שאלה אחת, האם הוא רשאי להמשיך להתגורר בדירה? האם הוא צריך לפנות? זאת שאלה אחת שלא קשורה לרכישת הזכויות בכלל, ויש שאלה של האפשרות לרכוש. שתי השאלות האלה משרתות תכליות שונות, התכלית של זכות הרכישה היא הצדק הבין דורי, מה שדיברתם, שיהיה למשפחה נכס. זאת שאלה אחת, שהיא לא קשורה למצבו הפיננסי של דייר ממשיך, למעט זה שאין לו דירה כמובן. זה לנושא זכות הרכישה. יש שאלה אחרת שהיא לא מתעוררת בסעיף הזה של ההגדרה, לכן אני לא מציע להתעכב עליה כרגע, אלא כשנגיע לתיקון העקיף שנעשה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, והיא שאלה האם הוא יוכל להמשיך לגור בדירה, בלי קשר לרכישה. בשאלה הזאת אתם תצטרכו להחליט. כרגע החוק אומר הוראה מאוד מאוד דרקונית שאומרת, דייר ממשיך צריך לפנות תוך תשעה חודשים, נקודה. את זה הציעו כאן, ואתם תצטרכו לקבל החלטות בעניין הזה לשנות. אני הצעתי שני תיקונים. אם הוא זכאי בעצמו לדיור ציבורי, אז הוא יוכל להמשיך להתגורר בדירה. המשמעות היא שהוא עוקף את התור לכאורה. אפשרות שנייה זה שאם הוא הגיש בקשה לרכישה, אז כל עוד הטיפול בבקשה הזאת לא הסתיים הוא לא יפונה מהדירה. עכשיו אתם דיברתם על שאלה אחרת, שאלה נוספת, שגם בה תצטרכו לדון, אבל אני מציע לא עכשיו, אלא כשנגיע לתיקון העקיף, והיא האם במצבים שיש לנו דייר ממשיך שלא עומד בתנאי זכאות, מה דינו? אז כשתגיעו לסעיף הזה תדונו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עכשיו על ההערה של תומר, יש למשרד השיכון הערות נוספות? << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> מקובל, נדון בזה אחר כך. זו שאלה שצריך לדון בה והיא משפיעה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת שאלה חשובה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן. אנחנו ממשיכים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> "דירה" – חדר או מערכת חדרים המשמשים או שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים למעט – (1) דירה המשמשת לדיור מוגן לקשישים או דירה במרכז קליטה; (2) דירה המשמשת לדיור לעמותות, למי שאינם תושבי ישראל ולדיור זמני; << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר לרכוש דירות בדיור מוגן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכן כתוב 'למעט'. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> סליחה, כן. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני ממשיכה עוד כמה הגדרות ואז תדייקו מה שצריך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם צריך. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> "דירה ציבורית" דירה שהיא בבעלות, בחכירה לדורות או בניהולה של חברה לדיור ציבורי והמשמשת להשכרה ציבורית, או שהחברה לדיור ציבורי ייעדה אותה להשכרה ציבורית, לרבות דירה כאמור שהבעלות או החכירה לדורות בה משותפת למספר חברות לדיור ציבורי; "הוועדה" – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; "המדד" – מדד תשומות הבנייה שהמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "השכרה ציבורית" – השכרה של דירה שמשרד הבינוי והשיכון או משרד העלייה והקליטה ייעד אותה לדיור ציבורי; << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להגדרה של דירה הייתה הערה של משרד השיכון. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> יש לנו הערה אחת. אנחנו מנהלים בתי גיל זהב שזו הגדרה טיפה שונה מבחינת הדיור המוגן. דיור מוגן זה מגורים שמפוקחים תחת חוק המעונות, בתי גיל הזהב של משרד השיכון זה לקשישים עצמאיים ואין שם שירותי רפואה או הסעדה. אנחנו חושבים שתדייקו את הדקוּת הזאת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה עשיתם בחוק שהיה בתוקף? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא מכרנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה כנראה עמד בהגדרה לפי הפרשנות המשפטית שהייתה ב - - - << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אם מחוקקים מחדש, לפחות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> קודם כל בהנחה שחברי הכנסת רוצים לקדם את החוק במהירות, איפה שלא חיוני לתקן אני מציע לא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במהירות זה כבר לא יהיה, אבל בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אומר, אם אתם רוצים להתקדם מהר, כאשר מדובר בתיקונים שהם לא הכרחיים, אני מציע לכם לא להיכנס אליהם, אבל זו החלטה שלכם כמובן. במקרה הזה נאמר שהם מבקשים דיוק ושיסתדרו עם ההגדרה כפי שהייתה בחוק הקודם, ולכן אני מציע לא לקבל את הבקשה הזאת. אבל זו החלטה שלכם. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> בקשתנו שאם אפשר לעשות סדר, ועושים סדר, אז נשמח שהחוק ישקף את המציאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבעיה שכל סדר פה, זה מתחיל בזה – << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זה בסך הכול הבהרה. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> בסך הכול הבהרה שמשקפת את המציאות, אחר כך יש אי בהירות בהליכים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה ההצעה של משרד השיכון? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> דירה המשמשת לדיור מוגן לקשישים או דירה במרכז קליטה או בתי גיל זהב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה בתי גיל זהב? אני לא מכיר הגדרה כזאת בחקיקה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> זה מופיע בחוק חירום של מוגבלים בתנועה, הכניסו את זה. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> מה זה הדירות נגיד באופקים? זה גיל זהב? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, אם יש הגדרה, תעבירו לנו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה אתה רוצה, למכור בית גיל זהב? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרד השיכון, תעבירו לנו את ההגדרה ונבחן איך לשלב אותה, אם נדרש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חברים, עכשיו תשומת ליבכם חשובה, אנחנו מגיעים להגדרה החשובה ביותר בחוק והיא ההגדרה מיהו הזכאי לרכוש, אנחנו נקריא את ההגדרה ונשמע הערות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> "זכאי" – כל אחד מאלה: (1) מי שמתגורר כדין או על פי חוזה תקופה של חמש שנים רצופות לפחות, בדירה ציבורית, ואין ולא היו בבעלותו, או בבעלות קרובו, מהמועד שבו חתם על חוזה להשכרה ציבורית, דירה או מקרקעין אחרים ששוויים עולה על 767,785 שקלים חדשים; (2) מי שמתגורר כדין או על פי חוזה בדירה ציבורית והוא בן זוגו, ילדו או הורהו של חייל שנספה במערכה, או של נפגע כמשמעותו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 - - - וכאן אנחנו נוסיף או שוטר או סוהר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין הגדרה של כוחות הביטחון? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני חושבת שהם לפי חוקים שונים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש חוק שנקרא חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים) וחוק המשטרה (נכים ונספים) שהם מגדירים - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כבאים איפה מוגדרים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני צריך לבדוק את זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כבאים, סוהרים, מג"בניקים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סוהרים מוגדרים משטרה, לגבי כבאות אנחנו רוצים לבדוק. אתם רוצים להכניס כבאות? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כל מי שנמצא בכוחות הביטחון הרשמיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם צריכים להגיד לי מה אתם רוצים, אין לנו בעיה למצוא את ההגדרות הנכונות. מד"א זה לא כוחות הביטחון. אני רוצה שנהיה ברורים, אנחנו מדברים על חיילים, שוטרים, סוהרים, כבאים וזהו. מה עם שב"כ? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הם בתוך כוחות הביטחון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שב"כ, מוסד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נמצא את ההגדרות הנכונות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני אסיים להקריא. - - - שמת עקב פגיעת איבה, ואין ולא היו בבעלותו או בבעלות קרובו, מהמועד שבו חתם על חוזה להשכרה ציבורית, דירה או מקרקעין אחרים ששוויים עולה על הסכום האמור בפסקה (1); לעניין הגדרה זו "חייל שנספה במערכה", "ילד" ו"הורה" – כמשמעותם בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950; "קרוב" – בן זוג, וכן ילד כהגדרתו בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי; ההגדרה הזו כרגע מתייחסת בגדול לילד קטין, כי הרעיון הוא לוודא שאין לאותו אדם דירה שהיא רשומה על שם הבן הקטין שלו כדרך לעקוף. זה הרציונל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אלה התנאים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שאלה. סעיף (1) 'דירה או מקרקעין אחרים ששוויים עולה על', אם יש למישהו דירה ששווייה 700,000 או 600,000 שקל, יש לו דירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר להגיד כל דירה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו רוצים אנשים שאין להם דירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין בעיה, כרגע ההגדרה מדברת על מי שיש לו דירה בשווי מסוים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> להוריד את הסכום. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> אני אגיד שלעמדתנו גם אם הסכום נמוך, אם יש דירה אז יש דירה. יש את החלק מדירה, ואז השאלה היא באמת של סכום, כי השאלה אם הסכום הזה מספיק לרכוש דירה. הסכום לדעתנו צריך להיות יותר נמוך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> להוריד את הסכום לגמרי. יש פה תמימות דעים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לבטל את הסכום, אבל בסעיף המהותי שנגיע אליו בהמשך יש התייחסות למצב שבו - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא יכולים לעשות מעשה חברתי ולפגוע פגיעה אנושה במי שממתין לדירות, צריך לעשות איזה שהוא איזון. אני מצטערת, אני רוצה שלכולם יהיו בתים, הכי בעולם - - - << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> יסמין, את לא רוצה עכשיו - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בבאר שבע יכולה להיות לך דירה ב-600,000 שקלים. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> אין כמעט דירות כאלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בסוף, גיגי, אני חייבת להיות אחראית כמחוקקת כלפי כולם, עם כל הרצון הטוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש פה שתי שאלות שאתם צריכים להכריע בהן, אחת לגבי מי שיש לו דירה כלשהי, דירה ששווייה 40,000 שקל או 4 מיליון שקל. החוק כרגע מתייחס לכל זכות במקרקעין, גם אם הוא ירש עשירית דירה או רבע דירה שהשווי של הרבע הוא 700,000 שקל, תבוטל זכאותו. אתם צריכים להחליט. שאלה אחת היא כשיש לו דירה שלמה, יש לו דירה שלמה, האם אתם רוצים להגביל את השווי או לא. אתם אומרים כל שווי של דירה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כל עוד יש לו דירה מלאה יש לו דירה מלאה. השאלה היא לגבי אם יש לו חלק באיזה שהוא מקרקעין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי זכויות שיש לו בחלק מדירה או במקרקעין אחרים אפילו, יש לו חנות או חלק מחנות בירושה או כל מיני דברים כאלה. פה אתם צריכים לשאול את עצמכם האם אתם רוצים לשלול ממנו את הזכות לרכוש את הדירה ובאיזה תנאים. פה יש את העניין של השווי, של הסכום. אתם אומרים שלדירה אתם לא רוצים להכניס את השווי, כל דירה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> ההגדרה של מחיר למשתכן, דירה בהנחה, היא עד שליש מדירה. אנחנו עושים את הבדיקה מול רשות האוכלוסין ובודקים את הזכאות, וזה מושווה ביחס לשיעור בעלות ולא לשווי, שזה גם אולי פותר טיפה את העניין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שאומר מר לפידות, אם אני מבין נכון, מה שאתם מציעים זה לשנות ממה שקיים כיום, שאם יש לו זכות בדירה שעולה על שליש מהבעלות בדירה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ומה עם מקרקעין אחרים שפה מופיעים? אתם לא מתחשבים בזה במחיר למשתכן. מקרקעין זה יכול להיות מגרש, זה יכול להיות חנות וזה יכול להיות כל מיני דברים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> במחיר למשתכן זה מקרקעין למגורים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אתם רוצים להתאים את זה למחיר למשתכן? תחליטו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חושב שכן. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> התשובה היא כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני גם חושב שזה נכון וראוי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מסכם את השינוי. השינוי יהיה כך, מי שיש לו זכות בדירת מגורים שעולה על שליש מהזכות, מהדירה, ואנחנו נשמיט את העניין של מקרקעין אחרים וגם את הסכום. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> לא הבנתי, אם יש לו שליש דירה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יותר משליש. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> דירה בבאר שבע, 600,000, ויש לו שליש מזה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא קשור לסכום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבינה, לך היה שליש מדירה כשקנית בית? לי היה שליש מדירה כשקניתי בית? לא, אנחנו חייבים להיות ריאליים. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> אבל אם יש לך 200,000 שקל, שליש מדירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה ברור שזה לא סביר. יש תנאי נוסף שצריך להוסיף ממחיר למשתכן, אם אתם רוצים להתאים למחיר למשתכן, שמדובר לדעתי, מר לפידות, תקן אותי, עד עשר שנים אחורה בודקים. כאן אין הגבלה. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> אז במקום 700 אתם מורידים ל-200? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה לא משנה הסכום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שימו לב רגע, בחוק המוצע כפי שהיה דיברו על כל תקופת זמן, במחיר למשתכן מדובר על עשר שנים אחורה. אם אתם רוצים להתאים למחיר למשתכן, גם את זה נצטרך להתאים. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> אבל, תומר, יש כבר עשר שנים לקבל זכאות. כלומר לקבל זכאות אתה צריך שלא יהיה לך דירה עשר שנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואם היה לו לפני 20 שנה דירה? << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> אם היה לו לפני 20 שנה אתה רוצה שהוא יקנה את הדירה, אתה רוצה לאפשר לו לקנות את הדירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכן אני אומר שצריך להגביל את זה עשר שנים אחורה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> תומר, יש פה התנגשות מבחינת הזכאות, כי אם הוא בעלים של דירה בדיור הציבורי הוא לא זכאי. דייר דיור ציבורי שיש לו דירה בדיור הציבורי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא דירה בדיור הציבורי, דירה כלשהי. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא, דירה בבעלות, אנחנו נפנה אותו. הוא מאבד את הזכאות לדיור ציבורי. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> אדם שרכש דירה אחרי שהוא הפך להיות זכאי דיור ציבורי אמור להתפנות, הוא לא אמור להיות זכאי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה זה קשור? << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> כי אנחנו אומרים שהבחינה אמורה להיות פור-גוד, ולא רק עשר שנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, ממש לא. אם הייתה לו דירה לפני 20 שנה והוא פשט את הרגל, נכנס לקשיים ואין לו עכשיו כלום, אחרי עשר שנים הוא קיבל דירה בדיור הציבורי. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> זה בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על זה אני מדבר, בדיקה עשר שנים אחורה. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> יש גם את הדוגמה ההפוכה. ולכן כל זמן שהוא דייר דיור ציבורי, לא יכול להיות שהיה בידו דירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה ברור. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> זה צריך להיות ברור בהגדרה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה רק לוודא, בתוכניות מחיר בהנחה או כל אלה שקדמו להן, התנאים הם, כמו שאמרת, שלושה, לגבי בעלות קודמת בדירה, תקן אותי אם אני טועה, כי אני אומר מהזיכרון, שאין ולא היו בבעלותו בעשר השנים שקדמו זכויות ביותר משליש מדירת מגורים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> או במקרקעין למגורים. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> או במקרקעין למגורים שניתן לבנות עליהם. אני מציעה שאנחנו נעביר לכם מסודר את הכללים, שנהיה מדויקים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו יוצאים מנקודת הנחה, ככל שיש לך חלק כזה או אחר מנכס למגורים. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> בדיוק, כי יש גם דייר מוגן, יש כל מיני זה, אז אנחנו נעביר את הרשימה המסודרת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מצוין. יש הערות נוספות לתנאי הזכאות? << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> כן, יש לי שתי הערות חשובות. בהגדרה של קרוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה השאלה? << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> בהצעה ששלחה הוועדה מדובר לא רק על ילד שהוא מתחת לגיל 20. הוועדה שלחה, הגדרת זכאי, מחוסר דירה ובתנאי שלפחות אחד מילדיו מחוסר דירה. כאן ההגדרה של קרוב, כפי שאמר היועץ המשפטי, היא ילד שהוא עד גיל 20. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי את השאלה. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> הבנתי, זה נמצא ב - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לגבי המשך הסעיפים של הגדרת הזכאי, בהתאם למה ששלחנו. השוואת הגדרת הזכאי לזכאות תוכנית הסיוע של דירה בהנחה, זוג, חד הורי או רווק מעל גיל 35. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא הבנתי מה הקשר ואיך רוצים לשלב את זה? יש תנאים של מיהו דייר דיור ציבורי בחוק זכויות הדיור הציבורי, יש מבחני הכנסה, מחיר מטרה זה בכלל לא קשור, זה לא מבחני הכנסה בכלל, כולם זכאים, כל עוד הם נשואים מעל גיל 18 או בני 35. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כל מציעי החוק לא פה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ההגדרה הזאת, אתם יודעים להגיד במספרים מה היא משנה בטבלת הזכאויות? << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> היא בסוף מאפשרת לכולם לרכוש. בסוף בהגדרה כל דייר דיור ציבורי אמור להיות חסר דירה ולכן כנראה שכולם ייכנסו. שתדע הוועדה, זה נכון שמבחינת ההנחה יש אחר כך את תנאי הזכאות להנחה, אבל אם אנחנו מאפשרים לרכוש כל דירה תבינו, שוב, שיש פה פגיעה בזכאים, כי אם אנחנו צריכים כל דירה כזאת לאפשר מכירה וצריכים לצאת אחר כך לאופציה של רכישה, כנראה שהמלאי ייפגע לפחות - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא הבנתי את הסעיף, אני לא יודעת על איזה סעיף אתם מדברים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> ככל שהוועדה רוצה שעדיין מי שיהיה זכאי תחת החוק הזה לרכוש את הדיור הציבורי הם דיירי דיור ציבורי, ההגדרה שהוצעה כאן היא לא רלוונטית. ההגדרה שהוצעה כאן מוציאה כאן את האירוע - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איזה סעיף אתם? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא סעיף, אני מדברת על הטבלה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש הגדרה בהצעת החוק לגבי מיהו הזכאי לרכוש. הציע יושב ראש הוועדה לשנות לחלוטין את זה ולאמץ הגדרה שקיימת לגבי מי שרשאי להשתתף בהגרלות מחיר בהנחה, שהיא הגדרה אחרת לגמרי, אם הוא רווק מעל גיל 35, אם הוא זוג נשוי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז זה מתנגש בכל ה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה מתנגש? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני אענה ואני אסביר. דיור ציבורי, כולנו יודעים, בסוף המבחן המהותי שם זה מבחני הכנסה, אנחנו מדברים על אנשים שההכנסה שלהם היא מאוד נמוכה, פה אנחנו מדברים על משהו הרבה יותר רחב ששם בצד את מבחני ההכנסה, כלומר אנחנו מייצרים פה פול של כמעט כל מדינת ישראל שיכולה לקנות את דירות הדיור הציבורי ולהבנתי זה לא כוונת החוק. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> הרעיון הוא שמתוך הדיירים, מי שגר בדירה, בגלל ש - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אז את מי אתה מוריד פה? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא מורידים אף אחד. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אז למה צריך את זה? << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> כולם חושבים שזה מיותר ואני אסביר רגע למה, אנחנו מבינים את ההמשך שאומר שהנחה תינתן למי שבאמת זכאי לדיור ציבורי, שהם הנזקקים ביותר, אבל למה לעשות בלגן במערכת ולאפשר לכולם לקנות ואז אנחנו נצטרך לרכוש ואז מי שייפגע זה דיירי הדיור הציבורי שמחכים לדירות. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אין בזה היגיון. בכל מקרה דיירי הדיור הציבורי, אם אתה מתכוון שאתה רוצה פה בעצם, את מי שאתה מצמצם זה רק רווקים מתחת לגיל 35, אולי, אבל זה רק צמצום. זה לא כל כך ברור לי. אם אתה מושיב את זה על ההגדרה הקיימת אז כל מה שאתה מסנן זה רווקים מתחת לגיל 35 ולהבנתי זה לא רלוונטי. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני אגיד את הנתונים, כי זה מה שהכנו לדיון, 98% מהדיירים הקיימים בדיור הציבורי עונים על הקריטריונים, שזה מסנן בדיוק את הקבוצה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה מדבר על כל הסעיפים? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא, רק על הסעיף הזה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> מחוסר דירה ובתנאי שלפחות אחד מילדיו מחוסר דירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה תנאי אחר. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> חשוב לי מאוד להגיד, זה לא השוואת הגדרות, זה צמצום של הקבוצה, זה מה שמוצע כאן. מוצע כאן לצמצם את הקבוצה, כי רוצים להוסיף 18 ו-35 על מבחני ההכנסה והמשמעות הפרקטית היא רק לסנן רווקים מתחת לגיל 35. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני רק מסבירה. כי לנו לא היה ברור עד כה מה מבוקש. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> רק הליך המכירה ורכישה מחדש הוא הליך שלוקח המון זמן, המון תפעול, אם אנחנו נאפשר לכולם, גם אם זה לא בהנחה, אם יש למישהו את היכולת והוא לא עומד בתנאים, שירכוש דירה אחרת, למה עכשיו סחרור של כל המערכת, שבסוף אני מזכירה, אנחנו צריכים לדאוג לממתינים. אם הוא לא זכאי למה אנחנו צריכים עכשיו לגרום לזה שממתינים יאבדו דירות? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר. התנאי השני לגבי מחוסר דירה? לגבי ההגדרה השנייה? << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> אני חושבת שהצמצום של – הרי אנחנו מדברים על מי שקיבל זכאות לדירה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל ירדנו מזה. משרד השיכון אומר שזה מסבך את המערכת ובכל מקרה 98% – << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אני נתקל בתופעה מאוד מוזרה, היום משרד השיכון וגם היתר לא בונים דירות בקומות קרקע, דירות הקרקע הפכו להיות דירות לעשירים, 5 מיליון שקל מוכרים היום דירת גן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, אבל אנחנו רוצים להתקדם. משרד השיכון, לגבי ההגדרה הנוספת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הממשלה צריכה לתקצב את משרד השיכון שירכשו דירות. היא לא עושה את זה שלוש שנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מחוסר דירה ובתנאי שלפחות אחד מילדיו מחוסר דירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השוני בין מה שאדוני מציע לבין הצעת החוק, גם היום הצעת החוק אומרת שיש תנאי שלאחד מילדיו אין דירה ובתנאי שמדובר בילד קטין, ככלל בילד קטין. זה שינוי ממה שהיה בהצעת החוק הקודמת, שגם אם יש ילד בגיר שהוא כבר בן 50 לצורך העניין, האם האבא רשאי לרכוש את הדירה. לא הילד, האבא. אומר היושב ראש, אני מציע שגם אם יש לו ילד בגיר שיש לו דירה נשללת זכאותו של האבא לרכוש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תנו לנו להבין, אני לא הבנתי מה הוא אומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אסביר שוב. לפי הצעת החוק ולפי החוקים שהיו בתוקף בעבר, אנחנו נדבר על האבא, האבא גר בדיור ציבורי, הילד שלו, שהוא בגיר, היה לו דירה, לא היה שולל את זכאותו, הוא יכול היה לקנות. אם יש לו ילד קטין שיש לו דירה רשומה על שמו, זה שולל את הזכאות של האבא. זה המצב שהיה בחוקים הקודמים ומוצע כרגע בהצעת החוק. היושב ראש מציע שזה יחול גם על ילדים בגירים, זאת אומרת שאם יש ילד בגיר שיש לו דירה או זכות של יותר משליש בדירה, תישלל הזכאות של האבא לרכוש. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם יש לו תשעה ילדים ואחד יש לו? << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> ההצעה שכתובה היא אחרת. הרי מה הרעיון? הרציונל כפי שאני מבינה אותו של החוק זה של מעבר הון בין דורי. כולנו מבינים שהרצון פה והרציונל זה שאם אין כסף להורה, שהוא יוכל להוריש. השאלה מה קורה בדיוק הפוך, אם לכל הילדים יש דירות ואז לכאורה אם לכל הילדים יש דירות אז כל הרציונל של מעבר הון בין דורי לא מתקיים ולכן אומרים, אם לכל הילדים יש דירות אז הוא לא יוכל לרכוש, אבל אם יש ילד אחד שאין לו אז הוא יכול. לפי מה שהבנתי מהטבלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל פה שאלה, יש את ההורה שנמצא בדירה, הוא בגיל 60, ולכל הילדים שלו יש דירות, הוא לא יכול לקנות את הדירה? << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> לפי מה שכתוב בטבלה לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז את זה אני רוצה להגביל, כל עוד שהאבא נמצא שם, גם אם יש לילדים שלו דירות, אני לא יכול להסתמך על הילדים שלו עם הדירות שלהם, אני רוצה שלאבא הזה יהיה דירה. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> אבל הוא יכול לגור בה עד סוף חייו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני עונה לחבר הכנסת אזולאי. אנחנו עוסקים עכשיו בשאלה האם האבא יכול לרכוש את הדירה, לא אם הוא יכול להמשיך לגור או לא להמשיך לגור. זה בוודאי, זה לא קשור, ודאי שהוא יוכל להמשיך לגור כל חייו, על זה אין שאלה. עכשיו השאלה האם הוא יכול לרכוש את הדירה או לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבין את זה, הבנתי את זה מהתחלה, וגם דיברנו על זה. אם ההורים למשל בגיל 60, עדיין החיים לפניהם, אז כן לאפשר להם. אז אם הוא כבר בגיל לצורך העניין 80, שיחיה גם עד 120, שם אני לא אאפשר לו. דיברנו על להגביל אותם בגיל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני חולק עליך פה, ינון. ההיגיון אומר פה, שבסוף כשאנחנו מסתכלים על ההעברה של הנכס הזה לדור הבא, אם הדור הבא לא זקוק לסיוע הכלכלי, אין סיבה להעביר את הנכס הזה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אבל נגיד שיש סעיף היום בחוק שאומר שאם הזכאי הגיע לגיל פרישת חובה, אז החוק לא חל עליו. יש כאן עוד תנאים, אין לו בן זוג, או שבן הזוג שלו גם הגיע לגיל פרישת חובה, החוק לא חל עליו. זאת אומרת הוא לא יכול לרכוש את הדירה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? צריך לשנות את זה. לגבי הדירה, כל הילדים עם בעלות על דירה או רק אחד מהם? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לפחות יש אחד שאין לו, יש לו זכאות. אם יש לכל הילדים שלו דירות אז אין לו זכאות. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> אני חושב שאסור לשלול את הרכישה של אותו אדם שהיה בדירה עמידרית וחי בדירה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא ממשיך לחיות בה עד סוף ימיו. << אורח >> דורון יהודה: << אורח >> לפעמים הדירות לא ראויות אפילו לבן אדם לחיות בהן. אתם ראיתם את העובש, את כל מה שקורה בדירות. אז הגיע בן אדם, לא משנה באיזה גיל, רוצה לקנות, שתהיה לו אפשרות לקנות את הדירה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז על זה אנחנו לא מסכימים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה לראות אם הבנתי נכון מכל הבלבול הזה, אני לא יודעת מה יש בחוק, מה אין, אנחנו מתקנים עכשיו שגם אם מישהו הגיע לגיל פרישה ומעלה ועדיין יש לו ילד אחד שאין לו דירה, הוא זכאי לרכוש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת לא ההצעה כרגע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זו לא ההצעה כרגע, אבל זה מה שאנחנו מסכימים עליו? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, את החקיקה הקיימת אנחנו לא משנים, אנחנו חידדנו ואמרנו שאם יש לו ילד אחד לפחות שאין לו דירה יש לו זכאות לרכוש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא קשור לגיל פרישה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אמרתי, לא משנה בן כמה הוא וגם אם הוא מבוגר, הוא עדיין רשאי לרכוש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> האבא זכאי. אם כל הילדים שלו מסודרים, אין סיבה שהוא יוכל לרכוש את הדירה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל מצד שני, אם אותו אדם הגיע לגיל פרישה ומעלה ולכל ילדיו יש דירות או חלק, שליש, הוא לא זכאי. << דובר >> קריאה: << דובר >> למה אתם מונעים ממנו ל - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מכיוון שאנחנו חייבים להשאיר דירות גם לממתינים. << דובר >> קריאה: << דובר >> שייקנו דירות, מה הבעיה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אל תגיד את זה לי, תגיד את זה לממשלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> סיימנו את הדיון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא שוכנע שאם לכל הילדים יש בית לא צריך למכור. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> דירה או חלק מדירה? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא חלק. שליש זה לא נחשב. מי שיש לו שליש לא נחשב בחוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נחשב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מעל שליש. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> לילד יש שליש וגירושין, אז יש לו 100,000 שקל אז ההורה לא יכול לקנות? << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> אתם מבינים שאם יש שליש דירה אז אין לו דירה? << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> יש להוסיף שכמובן חשוב לבדוק את מקורות ההון, כמו שאמר היושב ראש, ודירה היא רק דרך אחת לבדוק את ההון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יכול להיות שיש לו שטח חקלאי והוא שותף ב - - - << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> אבל יכול להיות שיש לו הכנסה קבועה ולכן יש דרכים לבדוק את זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, אי אפשר ככה לנהל את הדיון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה דיון סוער. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה לא דיון סוער והנושא פה לא פוליטי, הוא דיון חשוב. כדי שנוכל להתקדם אנחנו צריכים לתת קשב למה שקורה כאן. אם יש מישהו שההגדרה לא ברורה לו, אז עכשיו תומר יסכם. יהיה פה מישהו שעדיין לא ברורה לו ההבהרה, נחזור עליה שוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כרגע הצעת החוק כפי שהיא מופיעה מתייחסת לכך שהזכאות נשללת, אנחנו מדברים עכשיו מתי הזכאות נשללת. כרגע ההצעה היא, מספיק שלאחד מילדיו הקטינים יש דירה זכאותו של האבא נשללת. אני מפשט את העניין, אבא זה לאו דווקא אבא, זה יכול להיות אמא וכמובן דברים אחרים, זה לצורך פישוט הדיון. אתם מבקשים להוסיף מצב שבו נשללת הזכאות אם לכל ילדיו יש דירות. עכשיו השאלה שהעלה חבר הכנסת ביטון, ואתם צריכים להחליט בה, האם מדובר בדירה או חלקה, אז תחליטו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני חושב שגם חלקה מספיק. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> דירה. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> או שליש דירה, וגם אם זה רשום על שמו ו - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חלקה, צריך הון להתחיל לבנות. מה זה חלקה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חבר'ה, הרציונל מאוד פשוט, אם יש לו יכולת כלכלית - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מעל שליש דירה דיברנו ביחס לזכאי עצמו. השאלה אם גם ביחס לילדיו, זו הבחינה שרוצים לעשות. אם יש לכל ילדיו מעל שליש. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> לכל ילדיו זה בסדר. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> כידוע מי שזכאי לדיור הציבורי הוא זכאי לו כל חייו, למעשה אנחנו מעבירים פה את ההון הבין דורי, ולכן זו נקודה שחשוב להתעמק בה. דירה זה רק אפשרות אחת לוודא את ההון הבין דורי, ואנחנו חושבים שצריך לבחון פה אפשרות נוספת - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשתעשה מס על ההון בישראל תחזור אליי. כשתעשה מס כמו בעולם שאתה לוקח לבעלי הון, תהיה בקשר. פתאום מצאת הון. << אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >> במשרד השיכון, יכול להיות שצריך להוסיף גם את הקריטריון הזה, שיכול להיות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יכול להיות, אבל גם משרד השיכון לא מצא לנכון להוסיף את התנאים האלה בתנאי הזכאות בדיור הציבורי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משרד האוצר, לא מדברים פה על שום הון. דירה, כן לא, נגמר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי שאין לו חובות בקשר לנכס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם מייצרים להם חובות פיקטיביים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, עכשיו תפשפש לו בחשבון הבנק. זו לא האוכלוסייה. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> רשום רק התנאי שהזכאות היא שהוא עומד בתנאים של זכאות לדיור ציבורי, הזכאי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, ממש לא, דיברנו על זה קודם, אי אפשר להכניס את זה עכשיו שוב. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> לא הבנתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין שום קשר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה הבעיה? הוא לא זכאי? מה הוא עשה עד עכשיו בדירה? אז מה, אני רוצה להוציא אותו מהדירה בגלל שלפני שנה הוא לא זכאי? << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> לא להוציא. אני אשמח להבהיר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה, אני לא הבנתי. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> אמרנו לפני רגע שלא הגיוני שהזכאות לרכישה תהיה לפי תנאים של מחיר מטרה, למה? כי בעצם כולם יהיו זכאים לרכוש. צריך לקבוע תנאים מהותיים לרכישה. התנאים שאנחנו הצענו, שגם ההנחה תיגזר מהם, שהוא זכאי במועד הרכישה לתנאי הדיור הציבורי או לתנאים אקוויוולנטיים. << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> לא, במועד הקבלה. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> הילדים בגרו, אז אוטומטית הם כולם לא זכאים. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> תנו לי רגע להסביר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אסביר. את אומרת, דייר בדיור הציבורי, אחרי 20 שנה זכה בלוטו. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> נכון. הוא זכאי לרכוש? << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> לא, הוא לא צריך לזכות בלוטו, הילדים גדלו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> היא אומרת דבר כזה, הדייר הוא דייר בדיור הציבורי, הוא רוצה עכשיו לרכוש את הדירה, דיברנו על ההגבלות שלו, על התנאים שלו ושל ילדיו. עכשיו יכול להיות שהוא איבד את הזכאות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין איבד את הזכאות, מה זה איבד את הזכאות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איבד את הזכאות, הוא פתאום זכה בלוטו או חיתן את כל הילדים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין דבר כזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אסביר רגע. קשה גם לי לעקוב אחרי מה שמשרד השיכון מבקש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אין דבר כזה שאם כל הילדים התחתנו לוקחים לו את הדירה, זה לא קיים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תסבירי בבקשה ונחליט אם אנחנו רוצים או לא. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> נכון להיום הכללים בדיור הציבורי הם כאלה, נכנסת, בודקים את הזכאות שלך. נכון להיום, טוב או רע זו שאלה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רע מאוד. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> אני מסכימה אגב עם תומר. לא בודקים בדיקה עיתית של הזכאות, זה אומר שאחרי חמש או עשר שנים הבן אדם יכול לזכות בלוטו, יכול להיות שזה ישתנה, אני מקווה שייעשה סדר כי זה בא על חשבון הממתינים, אבל המשרד נכון להיום לא מפנה את האנשים האלה, הוא מפנה רק כאשר הם חסרי דירה. אדם כזה נשאר היום בדירה, יש לו המון כסף, השאלה אם במצב כזה – זה מקרים חריגים שאתם אמורים להיות הראשונים שלא תצדיקו אותם. במקרה שהוא לא עומד בתנאי הזכאות אנחנו רוצים לתת לו לרכוש את הדירה? זאת השאלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אם הוא לא עומד בתנאי הזכאות איך הוא יכול לרכוש את הדירה? << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> זו דעתי, זה כל מה שאני אומרת, אם הוא לא עומד בתנאי הזכאות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש היגיון בטענה הזאת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש היגיון, אבל היא בעייתית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל יש תנאים. אני לא הבנתי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו מתקדמים. ההערה היא נכונה, יש בה היגיון, אני לא רואה שאנחנו מצליחים בתוך סד הזמנים הזה לפתור את הסיפור הזה. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> אבל זו המהות, זה הליבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה הפתרון שלכם? אבל ברור שהוא לא יהיה זכאי, כבר הילדים שלו יצאו מהבית. << דובר >> קריאה: << דובר >> את גובה ממנו תשלום יותר גבוה בשכירות. אם מצבו משופר את גובה יותר כסף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא יהיו פה התפרצויות, חברים. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> יש פתרון ואני רוצה להציג אותו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש היגיון במה שאתם אומרים. מה אתם רוצים לבצע במעמד בקשת הזכאות לרכישה, לבצע לו בדיקה נוספת? << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה הבדיקה כוללת? << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> הבדיקה כוללת לפי הכללים הרגילים של הזכאות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אי אפשר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ממש לא, כי ברור שהמצב השתנה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו מקווים שמצבו השתפר. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> אז יש הצעה אחרת, בואו נדבר על זה, כי בסוף זה בא על חשבון, צריך לעשות פה איזונים. הצעה אחרת, למשל לבדוק אותו האם הוא היה זכאי לסיוע בשכר דירה. הזכאים של סיוע בשכר דירה הם תנאים הרבה יותר מקלים מהתנאים של דיור ציבורי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין לי בעיה להקשיח את הקריטריונים מסביב, לנושא דירה או חלק מדירה או אחד הילדים, פה לדעתי יש עניין של הסתכלות מהו הדיור הציבורי, כי בעצם אנחנו מקווים שהוא תיאורטית לא יעמוד בתנאים, ואז הדיור הציבורי הוכיח את עצמו. זה שהוא לא עומד בתנאים זה לא אומר שמצבו הפך להיות מצב ש – הוא בממוצע הישראלי, הוא עדיין יכול להיות מתחת לממוצע הישראלי. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> יש ממתינים שעומדים בתנאים המחמירים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם יש לו בחשבון הבנק 20 מיליון שקלים, זה בסדר, שייתן לנו דירות, אבל אפשר לייצר מגבלה. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אבל צריך להבין מה שיעור האנשים שהתחילו בדיור ציבורי ולא עומדים – מה השיעור שלהם באוכלוסיית הדיירים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> את סומכת עליי, נעמה? בזה או באופן כללי? כי הפרוטוקול שומע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האמת היא, צריך להקשיב למיכאל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> על זה אנחנו מסכימים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כל דייר בדיור הציבורי, ברגע שהוא נכנס, כמו שאפרת אמרה, לא בוחנים את הזכאות שלו, אבל אחת לשנתיים בוחנים את ההכנסות שלו למבחן ההנחה שלו של השכירות. זה מעיד לנו גם אם הוא זכאי או לא, כי מי שלא מקבל הנחה הוא זה שבעצם כבר לא זכאי. אנחנו לא מוציאים אותו מהשכירות, רק מתוך זה אנחנו בדקנו, כ-6,000 דיירים היום בדיור הציבורי, מתוך 47,000, הם כאלה שאם נעשה מבחן זכאות הם לא יעמדו במבחן זכאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה הם לא עומדים בזכאות, בגלל ההכנסה או בגלל שלמשל אין להם כבר ילדים בבית? << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >> אין להם ילדים בבית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כרגע אנחנו רוצים להתקדם, אני לא מקבל את העמדה של משרד השיכון. אני כן מוכן שאם תהיה לכם הגדרה, הייעוץ המשפטי, יותר ברורה, סתם אני זורק הכי מופשט שיכול להיות, יש לנ"ל 20 מיליון שקלים בעובר ושב, אין לו חובות. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> זה הרבה יותר קשה לבדוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכן אני אומר, תציע איזה שהוא משהו, לא בתנאים הרגילים, אל תבחן אותו עכשיו בתנאים הרגילים. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> נציע לוועדה כמה חלופות שמהוות איזה שהוא איזון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק דוגמה, לצורך העניין, אם למשל אתה אומר שאדם בעל הכנסה של 10,000 שקל כבר לא זכאי, אתה תגיד שאם הוא בהכנסה פי שניים אז הוא גם לא יוכל לקנות. סתם זרקתי לך דוגמה. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> אנחנו נביא כמה חלופות לוועדה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> רק שאלה, אני רוצה להבהיר, כשאנחנו מדברים על ילדים, כל עוד אין לו אף ילד בלי דירה, או לכל הילדים יש דירה, אנחנו מבינים שהגבילו את זה גם לשליש דירה, השאלה כמה זמן אחורה, אם זה רק ברגע הבדיקה, או שזה גם הולך אחורה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בהגדרה הקודמת זה עשר שנים. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> זאת אומרת גם אם היה לילד אחורה בזמן? אני רוצה לציין כמה זה אבסורד. היה לו ילד שהתחתן, קנה דירה קטנה, התגרש, נשאר בלי כלום, בלי הנעליים גם, אבל היה לו פעם דירה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> הוא מכר את הדירה, איפה הכסף? << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> זה נשאר בלי כלום, בעצם אתם אומרים, לפני עשר שנים או לפני 20 שנה, הילד הזה ברחוב לצורך העניין ועדיין לא יהיה דירה. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> לפני עשר שנים הילד היה צריך להיות קטין בעיקרון, לפי חישובים נורמטיביים, אז עדיף שהוא לא יתגרש. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> זה אבסורד שיש אחורה על ילדים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הסיכום הוא, אנחנו מתקדמים, לא מקבלים את עמדת משרד השיכון ונבקש חלופות סבירות כדי לבחון הכנסה, לא זכאות בתנאים הנוכחיים. ההערה הנוספת הייתה, גר בדיור הציבורי מעל עשר שנים, כאשר תקופת ההמתנה לדירה תיחשב לתקופת מגורים לעניין זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. אני רק אומר, המצב היום הוא שהזכאות היא בתנאי שהוא גר בדיור הציבורי חמש שנים, זו הבחינה שעשו בחוק הקודם ועושים בחוק הזה. כאן מוצע שינוי שמדבר על שני תנאים, תקופת המגורים ותקופת ההמתנה יחד יהיו עשר שנים לפחות. זה שינוי מהתנאי הקודם. מר לפידות, במה זה משנה את אוכלוסיית הזכאים? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כיום בדיור הציבורי, עיקר הזכאים שמתגוררים בנכסים, 61.8% גרים מעל עשר שנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא גרים, כולל המתנה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> גרים מעל עשר שנים זה 61.8%. 19.8% - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> סליחה, יש משהו לא מובן. העניין שלי צריך להיות מטופל היום, אנחנו 15 שנה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל העניין שלך יטופל בשעה 11:00. חבר'ה, אפשר לשמוע, כמו שאמר חבר הכנסת ביטון, סיפורים, אבל זה לא שייך. אני מחליט מי מדבר ואני לא נתתי לך זכות דיבור. בשעה 11:00 אני אישאר לשמוע את הטענות שלך ביחד עם הנציגים של משרד השיכון. << דובר >> קריאה: << דובר >> סגור, תודה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> 19.8% נוספים גרים בנכס בין חמש לעשר שנים, כאשר מתוך ה-19.8% כ-4% הם כאלה שכבר עכשיו, אם אנחנו מחילים את התנאי, אם יש את ההשלמה של תקופת ההמתנה, הם עומדים מעל עשר שנים. זה נכון להיום. סך הכול 85%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, ממש לא. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> רגע, 65%, אבל זה זז כל הזמן. אם אתה עושה את החוק למשך חמש שנים אתה מגיע ל-85%. בסוף ההצעה מצמצמת מ-100 ל-85. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> אבל זה בא יחד עם הגבלת תקרת הגיל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם אני עושה רק את החמש שנים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה ה-100%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה לא 100%. אם אני עושה רק את החמש שנים, בלי המתנה של עשר שנים סך הכול. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> אתה ב-85% כרגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אני עושה רק את החמש שנים אני גם ב-85? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא, נכון להיום אתה ב-80. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בחמש שנים אתה תגיע ל-85. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בואו נעשה סדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמה זכאים היום שגרים מעל יותר מחמש שנים בדיור הציבורי? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> 81.4%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אם החוק יהיה בתוקף חמש שנים לצורך העניין, אז זה 100%? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה 100%, לא לאלה שייכנסו היום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היום לא, ברור. במהלך חמש השנים זה יהיה 100% מהקיימים היום. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> ההצעה שעלתה על השולחן אומרת שמי שהיום עדיין לא התאכלס והוא יתאכלס בשנה הקרובה, בסוף תקופת החוק הוא כבר יכול לרכוש כי יש לו את העשר שנים, יהיה לו חמש פלוס חמש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ברור, אבל אני חוזר ומחדד את מה שאומר חבר הכנסת אזולאי, אני חושב שצריך לחדד את זה לפרוטוקול כי אתה אומר שזה מגדיל את הזכאות. אני סתם זורק מספרים, אלה שנמצאים היום בדיור הציבורי, נניח כמו שאמרתם, 47,000. אותם 47,000 לכאורה יהיו זכאים, אם החוק יעמוד בתוקפו חמש שנים כולם יהיו לכאורה – כמובן שהם עומדים בתנאים האחרים וכו', כולם יהיו יותר מחמש שנים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא כולם, זה עלה בפעם הקודמת. ה-47,000 שהיום גרים, יש כ-1,500 עד 2,000 כל שנה שמתאכלסים. תוריד מתוכם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אמרתי שאם החוק יעמוד בתוקפו חמש שנים, כולם יגיעו ל - - - << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמובן בהנחה שהם עומדים בכל שאר התנאים, נניח אותם כרגע בצד. נניח שיש לנו את התנאי החלופי, מה שמציע היושב ראש, שמדובר במי שתקופת הדיור פלוס תקופת ההמתנה שלו היא ביחד עשר שנים לפחות. << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> צריך להגיד שתקופת ההמתנה הממוצעת היא ארבע שנים, זאת אומרת שאנחנו מזיזים את זה מחמש לשש, כי אתה צריך לחיות בדירה רק שש שנים פלוס הארבע שחיכית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הדייר הממוצע, לכאורה יכול להיות מצב שהוא גר רק שנה כי הוא חיכה תשע שנים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסיטואציה הזאת, אם אני לוקח את נקודת הזמן שאנחנו נמצאים בה היום, ואני מניח שהזכאות תמשיך חמש שנים קדימה, כמה מתוך ה-47,000 שקיימים היום יעמדו בתנאי החלופי? << אורח >> מיכל צדוק שטרנברג: << אורח >> בעוד עשר שנים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, עד עוד חמש שנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם כרגע יש לך 85% אז בעוד חמש שנים לכמה תגדיל את זה? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני אגיד שקצת איבדתי אותך בשאלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה היא מאוד פשוטה, יש לך היום אוכלוסייה מסוימת של זכאים וממתינים, שהיא מסתכמת לפי הנתונים שנתתם בכ-67,000 איש, אמרתם כ-20,000 ממתינים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא, 20,000 זה משרד הקליטה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תגיד אתה את הנתונים הרבה יותר טוב ממני. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> 47,000 דיירים, 4,500 ממתינים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אוכלוסיית המוצא היא 52,000. מתוכם, אם החוק הזה עובר היום כמה ימלאו את התנאי של עשר שנים דיור פלוס המתנה של עשר שנים? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני אענה תשובה שהיא טיפה מורכבת. לגבי הממתינים קודם, קשה לי לאמוד את זה כי אני לא יודע מתי הם יתאכלסו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא משנה, אמרנו ביחד המתנה פלוס דיור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל ה-4,500 הם לא מחר נכנסים, יכול להיות שהם גם ארבע שנים לא ייכנסו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמרו שבממוצע ארבע שנים הם נכנסים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אז יהיה לו ארבע פלוס שנה, הוא יחזיק רק חמש שנים, הוא לא יהיה זכאי. יותר קל לי להתייחס ל-47,000. ב-47,000 אנחנו מדברים על 85%. אלה הנתונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ובנתון של חמש השנים כרגע יש לך 82%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, יש לך 100%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה מה שהוא נתן, 81.4%. אני מדבר על היום, בתום חמש השנים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בתוך התקופה של החוק שתהיה חמש שנים נניח - - - << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> השאלה אם אתם מסתכלים על תמונת מצב או על הזרם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על הזרם, אבל הזרם הוא לא חד פעמי, הוא זרם לתקופה מסוימת. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא, הזרם הוא 85 וכל מי שיזוז - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מסכים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נתנאל, תחשוב על זה, אנחנו מגיעים פחות או יותר לאותם מספרים, יכול להיות שעדיף להשאיר את המצב ככה. תחשוב על זה, אל תענה לי עכשיו תשובה. תעשה את הבדיקה. בסדר, קרויזר? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני אשמח רק לשאול שאלה בהקשר לדבר הזה, אני רק מניחה את זה פה, האם רוצים איזה שהיא תקופת מינימום של מגורים בדירה? כי כרגע זה כאילו יכול להיות שהוא גר יום והוא יכול לרכוש את הדירה. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> אבל הוא חיכה עשר שנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מינימום זה חמש שנים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל אתם משנים את זה לעשר שנים כשתקופת ההמתנה נכללת, לכן אני שואלת אם רוצים איזה שהיא תקופת מינימום של מגורים בדירה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נחשוב על זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חבר'ה, אנחנו חייבים לסגור את הדיון. << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >> רק להגיד מילה אחת לתומר, היית פה חלק מאוד מאוד חשוב, לא רק בדיונים האלה, אני מדברת באופן כללי על ועדת הפנים, אני מכירה אותו שנים, אנחנו המומים לשמוע, מופתעים לשמוע, אני חושבת שיהיה פה איזה שהוא חסר גדול, בלי לפגוע באף אחד, אבל תומר זה תומר ותומר מכיר בערכים של עצמו ובזכויות שלו. הצלחה רבה בהמשך הדרך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב ראש, אני באמת אומר בשתי מילים. אני נפרד מהוועדה הזאת אחרי כמעט 18 שנה שאני מכהן בה ובתפקידים קודמים ביחד בכנסת כ-25 שנה, באמת הייתה לי זכות גדולה מאוד לעזור לחברי הכנסת כמיטב יכולתי בקידום סדר היום שהם רצו לקדם, גם בחקיקה וגם מעבר לחקיקה, זכות שלא ניתנת לכל אחד ואני באמת מודה מקרב לב על הזכות שנתנו לי חברי הכנסת לעזור להם. וזאת הזדמנות להודות לצוות הוועדה בראשותה של לאה וגם יפה שקדמה לה, בוועדות האחרות אני לא אתייחס כרגע, ולכל הגורמים שסייעו לי, ואחרונים חביבים, הצוות המעולה שיגרום לכך שלא יהיה פה שום חסר, אלא להיפך, תהיה השוואה והעלאה כמו שאומרים, גלעד, רעות ורוני, שלא נמצאת כאן, שאני בטוח שיעשו עבודה הרבה יותר טובה משלי, אז תודה רבה ובהצלחה לוועדה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>