פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 945
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט"ז בסיוון התשפ"ו (1 ביוני 2026), שעה 12:30
סדר-היום:
<< נושא >> דיווח משרד הכלכלה והתעשייה לפי סעיף 24(א) לחוק התקנים בנושא: רפורמות ביבוא – "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לאירופה טוב לישראל". << נושא >>
<< הצח >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו–2026. << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו – מ"מ היו"ר
אלי דלל
רון כץ
משתתפים:
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת
ינון אלרועי
–
ראש מערך אסדרה, משרד הכלכלה והתעשייה
ברק טייכמן
–
ראש מטה שר הכלכלה, משרד הכלכלה
שני ברוך עזרי
–
הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה
איגור דוסקלוביץ
–
מהנדס, הממונה על התקינה, מינהל תקינה, משרד הכלכלה
פרופ' אבי שמחון
–
ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה
יהונתן גוטר אלעזר
–
אדריכל, מנהל תחום חקיקה ותקינה, משרד הבינוי והשיכון
צפריר גדרון
–
מנהל תחום תקינה ותיווי, המשרד להגנת הסביבה
אסתי אופק
–
מנהלת אגף תקנות, מינהל התכנון
גיל לידג'י
–
יו"ר איגוד מוצרי בנייה וצריכה, התאחדות התעשיינים
אייל פרובלר
–
עו"ד, יועמ"ש, התאחדות התעשיינים
שחר תורג'מן
–
נשיא איגוד לשכות המסחר
רז הילמן
–
מנהל אגף הרגולציה, איגוד לשכות המסחר
ליאור בר-ניר
–
מנהלת תחום חינוך ומשפט פלילי, המועצה הלאומית לשלום הילד
ירון לוינסון
–
עו"ד, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, הסתדרות העובדים החדשה
חמוטל בן יעקב
–
אינג', אחראית תקינה ורגולציה, איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות
ערן זיו
–
מנהל שרשרת אספקה, חברת שברון מדיטרניאן לימיטד
עמית קנובלר
–
צוות רגולציה, חברת שברון מדיטרניאן לימיטד
ד"ר מאיה שדה
–
ראשת היוזמה לסביבה ובריאות, מרכז טאוב
יעל שכטר-סיטמן
–
לוביסטית ציבורית, לובי 99
משתתף באמצעים מקוונים:
עמית גולדמן
–
רפרנט כלכלה ותעשייה באגף התקציבים, משרד האוצר
ייעוץ משפטי:
איתי עצמון
אביגיל כספי
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
בת-אל צורף
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> דיווח משרד הכלכלה והתעשייה לפי סעיף 24(א) לחוק התקנים בנושא: רפורמות ביבוא – "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לאירופה טוב לישראל" << נושא >>
<< נושא >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו–2026, מ/1922 << נושא >>
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
צוהריים טובים. דיווח משרד הכלכלה והתעשייה לפי סעיף 24(א) לחוק התקנים בנושא רפורמות ביבוא – "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לאירופה טוב לישראל"; נושא שני: הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו–2026. קודם כול, יהיה דיווח של המשרד. השר, אני כמובן מודה לך שאתה פה.
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
תודה לכם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
יש חשיבות לדיון כשאתה מראה שהנושא חשוב לך. ואחר כך, נעשה דיון כללי על הרפורמה השנייה בארצות הברית. עשינו לאירופה, הם קיטרו למה אנחנו לא עושים גם לארצות הברית, אז הינה, הביאו לנו הצעת חוק ממשלתית. היום זה דיון כללי. בגלל הבחירות ולוח הזמנים, אני לא יודע אם נספיק לעשות את החוק הזה של ארצות הברית, אבל נעשה מאמץ לעשות אותו, וזה אומר שכל הנוכחים גם צריכים לתרום את שלהם. זאת אומרת אין בעיה לשמוע סקירות אוניברסיטאיות שאנשים מדברים, אבל מצד שני, להיות תכליתיים כשנקרא את הסעיפים. נשתדל לגמור את זה מהר, אבל זה תלוי גם בשיתוף הפעולה שלכם.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אני רק רוצה להוסיף לדברים של יושב-ראש הוועדה, ככל שהתיקון הזה, או הליבה שלו, מאוד דחוף, להבנתכם, ויש אפשרות לצמצם את ההיקף של הצעת החוק רק לנושאים שכרגע קריטיים מבחינת ההתחייבויות לממשל האמריקאי, אז נשמח לקבל איזושהי הצעת נוסח.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, אבל אם אני יכול לגמור את הכול, אני אגמור את הכול.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אני יודע.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, בוא נראה. כבוד השר, תתחיל עם הסקירה לסעיף (א).
<< מנהל >> (היו"ר שלום דנינו, 13:02) << מנהל >>
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
תודה רבה. אם אפשר לשים את המצגת, אודה לכם. אדוני יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת דוד ביטן, מכובדיי, קודם כול, אני רוצה להגיד תודה, כי הוועדה הייתה שותפה אמיתית לחקיקה הזאת של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". בסופו של דבר, העברנו את החוק הזה פה אחד, ולכן בתוצאות שנראה לכם היום יש לכם ולנו במה להיות גאים. לפני שניכנס ונצלול, אני רוצה להזכיר שאני בא מפילוסופיה של ימין כלכלי, שוק חופשי. שני הממדים החשובים ביותר שהעברנו, אחד זה בצד של ההיצע, זה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"; והמיזם השני זה הסל של ישראל, שהוא בצד של הביקושים. מטרת שניהם אחת: לייצר תחרות, תחרות ותחרות.
וכשנכנסתי לתפקיד, היה ברור שהשוק הישראלי ריכוזי מדי, יש לו עודף רגולציות, יש לו רגולציה מאוד מחמירה, אפילו קיצונית יחסית למה שקורה באירופה ובעולם, והיה ברור שאנחנו צריכים ללכת למהלכים שמתמודדים עם האתגר הזה ומרחיבים את התחרות. אבל אנחנו לא בוואקום, מהצד השני – מונופולים וקרטלים. אל ייקל הדבר בעיניכם. מההתחלה כשהתחלנו לעבוד, הרגשתי מהר מאוד שכשמזיזים את הגבינה בישראל למונופולים ולשחקנים הגדולים, הם מגיבים חזרה, הם מנסים לסכל ולשבש. זה נשמע לכם מוכר, אתם בטח מכירים את זה. חלקם אפילו שולטים באמצעי תקשורת מאוד חזקים. והאתגר שלנו היה למרות הכול, ולמרות האיומים. אני זוכר שקיבלתי איומים פוליטיים, שזה יעלה לי בפריימריז, יעלה לי בדברים אחרים, ולא הסכמתי לוותר. והלכנו על העניין הזה עד הסוף, ומה שתראו מייד זו הוכחה לכך שאפשר להוביל רפורמות. אם אנחנו מספיק נחושים ויש לנו אנשים מספיק טובים, אפשר להוביל את התהליכים. ועושים את זה בהסכמה רחבה ככל שניתן, בוודאי פה בכנסת.
ברשותכם, אני רוצה לצלול ישר לממצאים של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". שמנו שלוש מטרות מרכזיות: אחת זה צמצום רגולציה וחיסכון בעלויות יבוא. הכוונה כאן היא "לא עוצרים בנמל" והחקיקה הנוספת שהבאנו, של "דיר באלכ לעצור יבוא מקביל". כלומר פירקנו את המושג של יבואן בלעדי; הגדלת היקפי היבוא הישיר והמקביל. זה, כמובן, באמצעות "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"; והערכנו שהדברים הללו גם יגדילו את מספר היבואנים. אם עשינו את שלוש הפעולות הללו, הרחבנו את התחרות, ואוטומטית המשמעות היא הורדה במחירים.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
ניר, יהיה שקף גם על איך המחירים הוזלו? יהיו מספרים?
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
לכל אחד יש שקף. אתה יודע מה זה שקף טוב? שאלה טובה זה השקף הבא. קודם כול, צמצום הרגולציה וחיסכון בעלויות יבוא. מה שאומרים לנו במשרד, חברים במשרד אספו לי את המידע הזה, אתם רואים שמוצרי חשמל גדולים לבנים – בממוצע יש לנו ירידה של כמעט 11% בעלויות כניסה לישראל. זה גם זמן וגם כסף. ומוצרי חשמל קטנים יותר זה בסביבות ה-7%, מוצרי תינוקות – 11%, ופנאי – כ-9%. זה, דה פקטו, מה שאנחנו יודעים שחסכנו בהשוואה ללפני הרפורמה. שינוי בהיקף היבוא, בדולרים – אנחנו רואים שיש לנו גידול משמעותי בהיקף פעילות היבוא, בכמויות. אולי דוגמאות יותר מובהקות לכך הן מכונות קפה, שואבי אבק, מקלדות, שולחנות תינוקות וכיוצא בזה, בחרנו מדגם. ואתם רואים שיש גידולים.
השקף הבא גם כן מאוד משמעותי. הוא מראה לנו את הגדלת מספר היבואנים. שחר תורג'מן כאן, אם ירצה, יגיב ויציג. אנחנו רואים גידול ניכר בכמות האנשים שמחליטים לעשות יבוא. למה זה חשוב? כי יבואנים חדשים עושים פיילוטים, הם מייצרים שרשרת אספקה מול אירופה, פולין, מקומות אחרים, מתחילים להביא מוצרים, וככל שהם מצליחים, והם מצליחים, אתם תראו שהתופעה הזאת תלך ותתרחב. למה? כי שינינו את הפלטפורמה, שינינו מהיסוד את היכולת בחקיקה, גם בזכות הוועדה. ובשורה התחתונה, אנחנו רואים את הגידולים האלה, אלה גידולים של שנה וחצי, והם מאוד מובהקים.
הלמ"ס מדבר על כך שמ-1 בינואר בשנה שעברה, עת שהשקנו את הפעימה הראשונה מני רבות, ואפילו יש לנו עוד פעימות לפנינו, עד היום אנחנו רואים במוצרי חשמל ירידה של כ-4.3%, ואומרים לי החברים, אם מתמקדים אפילו בפלח יותר קטן של אלקטרוניקה, אנחנו מדברים על 14% ירידה, וכך אומר הלמ"ס. זה כמובן מובהק. אנחנו רואים פה כמה דוגמאות של הורדת מחירים לפי קטגוריות בתחום האלקטרוניקה. השקף הבא מאוד חשוב מבחינתי. אנחנו דוגמים את השותפים שלנו, את הלקוחות שלנו, את היבואנים, ואנחנו רואים שבקרב אלה שכבר התחילו להשתמש ברפורמה, שזה מספר מאוד גדול, קודם כול 92% אומרים: זו רפורמה חיובית שתורמת לעסקים שלנו. בהפחתת הנטל הרגולטורי – 86%; חיסכון בעלויות יבוא – 67%; הגדלת מגוון המוצרים – 43%; פתיחת הזדמנויות יבוא חדשות – למעלה משליש, 37%; והגדלת הוודאות בתחום היבוא – בשליש. אם אתם שואלים אותי, מבחינתי זה המדד החשוב ביותר.
אני לא מכיר היום הצעה של היבואנים, או של חברים אחרים בתחום הזה, שלא התייחסנו אליה ולא הכנסנו אותה לתוך הרפורמה. זאת אומרת אם יש למישהו איזושהי ביקורת כזו או אחרת אז, חברים, אוקיי, בואו נשמע למה בדיוק אתם מתכוונים, כי על פניו, הכנסנו פנימה את כל ההערות שאני זוכר שהכנסנו. עד כאן. עשיתי את זה קצר, אדוני היושב-ראש?
<< מנהל >> (היו"ר דוד ביטן, 13:06) << מנהל >>
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מאוד קצר.
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
"מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל". באופן טבעי, את מה שעשינו באירופה אנחנו רוצים לעשות גם בארצות הברית. על פי סדר עדיפות מוסכם, ישבנו עם הקולגות המקבילים שלנו בארצות הברית, הם מבינים שלא נוכל לעשות הכול במכה אחת, אנחנו רוצים להשיק את התהליך הזה ולצאת לדרך. אני רוצה להעיר הערה. אנשים שואלים על הנקודה שמדובר בייצור בארצות הברית וישראל. אני רוצה להסביר לכם מדוע האמריקאים מתעקשים על העניין הזה. כי הם אומרים, המטרה המרכזית של כל השינוי שעשו האמריקאים בהסכם הסחר שלהם מול העולם היא: אחת, לטפל טוב יותר בגירעון הסחר, אבל לא פחות חשוב, להכניס עובדים לארצות הברית. הם רוצים שיותר ויותר אנשים בעולם יעבירו את הייצור לארצות הברית. זו המטרה שלהם. כך שאם חברה ישראלית מתחילה להעביר חלק מהייצור לארצות הברית, הם אומרים לנו שזה בדיוק מה שהם רוצים שיקרה. אנחנו צריכים להבין שזו המטרה שלהם. לכן הם התעקשו שהייצור יהיה בארצות הברית, ואנחנו בישראל דרשנו שלא לאפשר לסינים את אותו דבר, ולייצר – זו הגנה של האמריקאים, זו דרישה שלהם.
הייתי מאוד מבקש, אדוני היושב-ראש, לסיים את החקיקה במושב הנוכחי, גם לשים רגל בדלת, אפילו להתחיל ואחרי זה להשלים אותה בקדנציה הבאה. הדבר הזה חשוב. עצם פתיחת "מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל" יכול במהלך השנים להיות בין 200 ל-300 מיליון דולר יבוא מארצות הברית. אבל מעבר לזה, יש לנושא הזה חשיבות גבוהה לארצות הברית. הם אומרים שהם רוצים לקחת את המודל של "מה שטוב לישראל טוב לארצות הברית", ולהשליך כתקדים למדינות אחרות. לכן הם נותנים לזה ערך מאוד גדול. ובמהלך הדינמיקה, במשא ומתן עם האמריקאים, הם מבהירים לנו שהנושא הזה חשוב להם, ולכן הוא גם חשוב לנו. יהיה דיון ביולי על גובה המכסים של חברות ישראליות בארצות הברית, ואני אומר לכם, יש לדבר הזה אימפקט משמעותי. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת ביטן, זו נקודה מאוד חשובה, לא רק התועלת לנו, יש גם תועלת גדולה לאמריקאים, והם מצפים מאיתנו שנעשה מהלך כי זה חשוב להם. הם הבהירו לי שהדבר הזה חשוב, ובהתאם הם יפעלו.
עוד דבר אחד אחרון, אדוני היושב-ראש. אם אני כבר מסתכל על רפורמות שאפשר לבצע אותן, למרות האתגרים, יש לנו רפורמה משלימה, שזה "הסל של ישראל". אני אשמח, אדוני היושב-ראש – לא כרגע, יש לחץ – לבוא ולשתף אתכם בדרמה, במספרים המדהימים שאנחנו רואים ב"סל של ישראל", בדרמה של ירידת המחירים מכל מאות אלפי האנשים שהתנסו והלכו למי שזכה ב"סל של ישראל", וזה קרפור. הם ממלאים עגלה והם לא מאמינים שהם חוסכים מאות שקלים לכל עגלה. ואנחנו כבר רואים שהדבר הזה מקרין על המתחרים, על הקמעונאים האחרים, שיש להם שתי ברירות, או לאבד לקוחות או גם להוריד מחירים. ובפעם הראשונה, עשרות בשנים, בזכות מהלך שמתעסק באיך מתחרים בלהוריד מחירים במסגרת הקמעונאים, אנחנו רואים השפעה. "מה שטוב לאירופה" בצד של ההיצע, ו"הסל של ישראל" בצד של הביקושים. זה עובד. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מי עוד רוצה לומר משהו?
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
דוד, רק לאחד הסעיפים החשובים, צריכים להעביר את זה במושב הזה. בין כל השטויות שמעבירים פה, לפחות נעביר גם משהו טוב.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הינה, אפילו חברנו באופוזיציה בעד.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
פרופ' אבי שמחון, בבקשה.
<< אורח >> פרופ' אבי שמחון: << אורח >>
תודה. דבר ראשון, אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, ולחברי הוועדה על מה שעשית מ"מה שטוב לאירופה טוב לישראל". קיבלתם טוב מאוד והוצאתם חוק מצוין, אתה והוועדה שאתה עומד בראשה. אני גם רוצה להגיד לך יותר מזה, אני די הרבה שנים, אני עשר שנים בתפקיד של ראש המועצה הלאומית לכלכלה, לפני זה גם הייתי שנתיים ראש הפורום המייעץ לשר האוצר. אני לא חושב שיש הרבה ועדות כלכלה, אם בכלל, שהעבירו את הרפורמה שאתה והוועדה שלך העברתם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תודה רבה, אבל אתה יכול להפסיק פה.
<< אורח >> פרופ' אבי שמחון: << אורח >>
אבל רק צריך לתת גם את הקרדיט לשר הכלכלה, כמובן.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז תמשיך.
<< אורח >> פרופ' אבי שמחון: << אורח >>
זה דבר ראשון. עשינו מהלך גדול, והיום הממשלה מבקשת ממך ומהוועדה שלך להרחיב את המהלך הזה. מאחר שהשר כבר אמר את הרוב, אז אני - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אין בעיה, כבר קבענו ליום ראשון שש או שבע שעות.
<< אורח >> פרופ' אבי שמחון: << אורח >>
וכבר אגיד לך את מה שהתכוונתי להגיד בסוף, אנחנו מודים לך על זה שהבנת את החשיבות של הנושא הזה וכבר קבעת פגישות נוספות של הוועדה שאתה עומד בראשה. דבר ראשון, להרחבה הזאת יש חשיבות עצומה לצרכן. אנחנו מייבאים מוצרים לצרכן במיליארדי דולרים בשנה מארצות הברית, ואם נוריד עוד חסם, נעשה את מה שכל כך חשוב היום לאזרחי מדינת ישראל, וזה הטיפול ביוקר המחיה. בגלל זה אנחנו יושבים פה. כמו שהשר אמר, זה מאוד דחוף לנו, זה מאוד חשוב לאמריקאים. אתה יודע, האמריקאים הם בעלת ברית מאוד חשובה לנו, ואנחנו קטנים, זה לא שאנחנו מדינה מאוד גדולה בהשוואה לארצות הברית, אנחנו בכלל לא מתקרבים, אבל אנחנו חשובים מבחינת הנראות. הם אומרים לנו שוב ושוב: אנחנו רוצים, אתם החברים הכי טובים שלנו, אנחנו רוצים שתעשו את זה, כי גם תראו לאחרים. ולכן מדינת ישראל, למרות שהיא מדינה קטנה יחסית, היא מאוד חשובה בהקשר הזה. ולכן, שוב, ככל שניתן.
יש דבר אחד שרציתי להעיר על החוק עצמו. כמובן שהסמכות היא בידיכם, אבל יש לי בקשה. בקשר למנגנוני הערעור, הרי רוב האנשים שישבו פה הם כל מיני רגולטורים שרוצים להחריג את זה ולהחריג את זה, אתה כבר מכיר את זה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, עשינו את זה באירופה.
<< אורח >> פרופ' אבי שמחון: << אורח >>
נכון. בתזכיר החוק, הממשלה כבר שמה מנגנוני הכרעה במחלוקת. הסיכום היה יחד עם השר ברקת, שגופים שונים במשרד ראש הממשלה ייקחו על עצמם להוביל את הנושא הזה של טיפול במחלוקות. והבקשה שלנו ממך היא שאחרי שתבחן את הדברים, תשנו מעט ככל שניתן.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אנחנו משנים רק מה שאנחנו צריכים. אבל עשינו מנגנונים ב"טוב לאירופה טוב לישראל". הם הכניסו אותם או שאנחנו צריכים להכניס אותם גם כן?
<< אורח >> פרופ' אבי שמחון: << אורח >>
שינינו את זה קצת לאור הלקחים שלנו מ"מה שטוב לאירופה טוב לישראל".
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
זה אותו מודל אבל עם כמה שינויים, לאור הלקחים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
פישטנו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, אם לקחתם משם – כי אז היו דיונים ארוכים על העניין הזה.
<< אורח >> פרופ' אבי שמחון: << אורח >>
נכון. יש לנו לקחים מהיישום, ויישמנו אותם בתזכיר החוק.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר גמור. לא קראתי את זה אבל - - -
<< אורח >> פרופ' אבי שמחון: << אורח >>
אז זאת הבקשה שלי. ושוב, תודה רבה על הרצינות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מאה אחוז. אני גם רוצה להגיד לפקידות המקצועית הבכירה של משרד הכלכלה, הבעיה בהליכי חקיקה מהירים היא שיש המון דברים שאתם צריכים לברר ולחזור אלינו. זה גם תלוי בכם, זאת אומרת אם תפעלו במהירות בעניין הזה ותחזרו אלינו עם הסיכומים האלה, עם הניסוחים, נוכל להריץ את זה מהר.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זאת העדיפות הכי גבוהה שלנו.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
מה, עכשיו תחייב עוד פעם את איגור לחתום עוד חמש שנים?
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
השר פה, הוא הגדיר את הקצב.
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
אני בעד שאיגור יישאר עוד 20 שנה, אמרת?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל מה זה "אני בעד"? תאשר לו בחוזה.
<< דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>
לא, ברפורמה הקודמת אמרנו שאיגור חייב לסיים את הרפורמה.
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
איגור, בדיון הבא אנחנו רוצים לראות חוזה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
או שתלך לפוליטיקה, תהיה סגן שר, זה גם טוב. אני רואה שכולם הולכים לפוליטיקה.
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
אני לא ממליץ על זה. בתפקיד שלך נראה לי טוב.
<< אורח >> פרופ' אבי שמחון: << אורח >>
איגור, תישאר ותשמור עלינו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הוא הרבה יותר משפיע בתפקיד.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ברור.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
נציג האוצר במילואים, אז אישרנו לו זום. נבקש שהוא יעלה. אני רוצה להגיד לכם שכל החבר'ה של אגף התקציבים ביחידות קרביות. אני חייב להגיד את זה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
כל הכבוד. יישר כוח.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כל הזמן העניין הזה עולה לי. גם השמנמנים ביחידה קרבית. איך יכול להיות? אני לא יודע.
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
ככה זה, כשאין חיילים אז לוקחים את כולם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה, לא?
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
דוד יכול להגיד את זה, זה בסדר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אפילו - - -
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
לא צריך, עד פה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הוא היה בלבנון. הוא שמנמן, איך הוא בלבנון?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
בוא נעצור פה.
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
עמית, אתה ב-mute, כדאי שתפתח, תציל את האירוע.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
נעבור למישהו אחר בינתיים. כל אחד קצר, כי אין לנו הרבה זמן. בבקשה.
<< אורח >> גיל לידג'י: << אורח >>
אני יו"ר איגוד מוצרי בנייה וצריכה, מהתאחדות התעשיינים. כבוד היו"ר, כבוד השר, שתי התייחסויות, הראשונה ל"מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל". אנחנו בהתאחדות בעד "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", "מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל". יש רק בעיה אחת שאנחנו צריכים להתייחס אליה, והיא נושא האכיפה. אנחנו צריכים לעזור לאיגור ולצוות שלו ביותר תקציב ליחידה של הממונה על התקינה להגדלת כוח אדם, להשקעה, לבקרה ואכיפה. 30% מהדגימות בשנת 2025 לא עברו את הבדיקות של מה שטוב לאירופה בתקינה, טוב לישראל, ונכנסים לפה, בהצהרה, הרבה מאוד מוצרים שלא עומדים בתקינה האירופית.
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
לא, אבל דיברנו על זה. ההצהרה – אתה לוקח על עצמך גם את הסיכון שאם פעם אחת תופסים אותך, זה כל הרעיון של הרפורמה.
<< אורח >> גיל לידג'י: << אורח >>
אבל אנחנו במדינת ישראל, אנחנו לא בשווייץ.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
וגם לא קיבלנו נתונים על אכיפה.
<< אורח >> גיל לידג'י: << אורח >>
ולכן חשוב שכשפותחים גם את ארצות הברית, במקביל לאירופה, תגדילו את התקציב עבור האכיפה, מהותי. הדבר השני, אמר פה השר דבר מאוד יפה, מה שמיוצר בארצות הברית גם מיוצר בישראל. באירופה זה לא ככה, זה יכול להיות מיוצר בכל מקום בעולם, עומד בהצהרה של תקינה אירופית, ונכנס. אם מה שמיוצר בארצות הברית, מה שהצעתם עכשיו, היה גם מה שמיוצר באירופה באותה צורה, אז זה ברמה הרבה יותר גבוהה וגם יותר בטוח.
הדבר השלישי, בתוך האירוע הזה נכנס סעיף ס6(1)(ב), הצעת חוק שלמעשה מאפשרת למדינה להעניק פטור גורף מעמידה בתקינה כלשהי, לא ישראלית, לא אירופית ולא אמריקאית, עבור מוצרים שמיועדים להקמה, התקנה או הפעלה של תשתיות לאומיות. הדבר הזה, לדעתנו, מחדל. אמירה שהשר יקבע תנאים חלופיים שיבטיחו בריאות, בטיחות היא כשל לוגי ומנהלי מוחלט. למעשה, אנחנו נותנים פטור - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתה נכנס כרגע לתוך החוק? אל תיכנס לחוק. דבר באופן כללי.
<< אורח >> גיל לידג'י: << אורח >>
אני מדבר על האירוע.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, הבנו, יש שם פטור. נתייחס לזה בחקיקה.
<< אורח >> גיל לידג'י: << אורח >>
את הדבר הזה, לדעתנו, צריך להוריד.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >>
אני נשיא איגוד לשכות המסחר. קודם כול, אני חותם על כל מה שכבוד השר אמר. איזה כיף לבוא לוועדה ולהיות בצד המפרגן. הגיע הזמן שגם נהיה שם. צריך לפרגן גם לשר, גם למשרד, גם לוועדה, גם ליועץ של ראש הממשלה. עשינו פה מהלך מדהים, נדיר. הוא מורגש בכל מקום. ספירת הרגעה, מה שטוב ל-780 מיליון אזרחים באיחוד האירופי ובאמריקה, כנראה גם טוב לישראל. זה ברור. אני רק ממליץ ומזהיר, אני דווקא סומך עליכם כאן, אני יודע שתהיו – סליחה שאני אומר את זה – כלבי שמירה נאמנים לכל סעיף הג'וקר. בואו נשאיר את הג'וקר למשחקי פוקר ומשחקי קלפים, ולא נשתמש בג'וקר, הסעיף הזה שבאמצעותו אפשר לערער או להחריג. אני אומר כל הזמן, לפני שאנחנו start up nation, אנחנו regulation nation.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תמיד יש החרגות.
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
לא, הוא מדבר על הסעיף.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
על התקופה של השנים - - -
<< אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >>
אני מדבר על הקלות הבלתי נסבלת של ההחרגה. אני מקווה שהיא לא תהיה כאן.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, הבנתי, אמרתם את זה.
<< אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >>
אני אומר את זה כל הזמן למזכירות שלי, תזכרו את זה, לפני שאנחנו start up nation, אנחנו regulation nation. אנחנו מעצמה רגולטורית, והרפורמה הזאת הסירה הרים של רגולציה מעל פני היבואנים. אנחנו מרגישים ירידה של מחירים, אנחנו מרגישים שיש יותר יבואנים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
השר, אם כבר העלו את העניין הזה, מה השיקול של הפטור הזה שלא מופיע באירופה-ישראל? למה פה יש את זה?
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
לא הבנתי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
באירופה-ישראל אין סעיף פטור כזה, אין החרגה כזאת. מה הייתה פה תכלית החקיקה? למרות שנתייחס לזה כשניכנס לזה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה?
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
הוא אומר שיש סעיף שמאפשר לך להחריג מעבר לתקנים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, פטור מלא.
<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>
היושב-ראש, יש פה שני דברים, יש פה שני עולמות, וצריך להבין למה אתם מתכוונים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני לא עברתי על זה, הם העלו את זה.
<< אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >>
לא, ביטן התייחס לתשתיות, לא למה שאני אמרתי.
<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>
חבר'ה, אם אני מבין נכון, שחר מדבר על כך שיש יכולת, באמצעות ועדת חריגים, מה שהיושב-ראש מכיר, שהוועדה נתנה את הכוח הזה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זאת אומרת ועדת חריגים?
<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>
אפשר ללכת לוועדת חריגים - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זו לא החלטה של השר?
<< אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >>
לא, לא אמרתי. התעשיינים אמרו, לא אני.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, אל תציגו דבר שלא קיים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה כתוב בחוק.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
יש ועדת חריגים, גם באירופה-ישראל הייתה.
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
השאלה אם בחוק הזה זה רחב יותר?
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
לא, המבנה המשפטי נשאר זהה לחלוטין. מה שהיה באירופה זה מה שיש - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, נתייחס לזה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אבל יש סעיף אחר.
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
איגור, במשפט, מה ההבדל?
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
התוספת שקיימת בהצעת החוק הזאת ולא הייתה קודם באירופה זה כל נושא התשתיות הלאומיות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
למה, באירופה אין תשתיות לאומיות?
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
עזוב, מה זה חשוב? כמה שיותר תפתח.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
שואל אותך למה, מה הייתה הסיבה?
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
זו דרישה אמריקאית.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז אולי נפטור אותם לגמרי מתקנים. בואו נפטור אותם מתקנים. מה זה דרישה אמריקאית?
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
לא, לא, הם רוצים להשתתף במכרזים גדולים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ושם יש פטור מתקן?
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
לא. צריך לדון בזה בוועדה, אבל הרעיון המרכזי זה דרישה אמריקאית. חברות אמריקאיות שמגיעות לעשות פעילות גדולה בישראל רוצות - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל אתה פוטר אותן מתקנים? אני לא מבין.
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
נדון בזה, דוד.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ברור שנדון בזה, אבל מכיוון שהעלו את זה, זה נשמע לי משונה שאני צריך לפטור אותם לגמרי מתקנים.
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
בוא נבין מה הם רוצים.
<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>
אתה לא פוטר אותם לגמרי, אתה מייצר חלופה מתואמת עם הרגולטור, אדוני.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתה מייצר לו חלופה של תקן?
<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>
נכון. חלופה שמקובלת בשווקים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מה זה חלופה? יש תקן ישראלי, אירופי ואמריקאי, שיבחרו אחד מהם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
רגע, כשנגיע לסעיף.
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
האמריקאים רוצים, כפי שהם מגיעים, נניח לעשות מגה פרויקטים גדולים במקומות אחרים בעולם, שהם יוכלו לעשות את זה גם בישראל.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אין בעיה, מישהו אמר שלא יעשו? שישתתפו במכרז ויעשו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אני יכול להסביר את העניין?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, נדון בזה. רק רציתי לראות אם זה נכון מה שהם אומרים.
<< אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >>
ביטן, משפט אחרון לסיכום. א', פרגון מכל הלב וכל הנשמה; ו-ב', אני מזכיר לכם, אם במה שטוב לאירופה עסקינן, ומה שטוב לאמריקה וטוב לישראל, אז גם הפטור ממע"מ, שלא קיים בשני המקומות האלה, צריך להיעלם מן העולם. תודה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן. זה לא קשור לעניין.
<< אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >>
זה כן קשור, ועוד איך קשור.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה קשור.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אנחנו איתך.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אין קשר. אל תערבבו דברים לא קיימים.
<< אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >>
אני תמיד אדבר על דברים שמעניינים אותי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, מה שמעניין אותך, אבל זה לא קשור לאירופה-ישראל. מה הקשר? בבקשה, קצר, יש לכם דקה-שתיים.
<< אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >>
תודה רבה. אני מלובי 99. לגבי רפורמה "מה שטוב לאירופה", אנחנו בלובי תמכנו וליווינו את הרפורמה מהיום הראשון שלה, כשהמטרה היא הורדת המחירים לציבור. זאת רפורמה עם הרבה מאוד פוטנציאל, אבל אנחנו רואים שהיא לא כל כך ברורה ונגישה להרבה מאוד יבואנים, בעיקר יבואנים קטנים. שוחחנו עם שחקנים בשוק, וגם הנתונים מראים שהשימוש במסלול האירופי נמוך. והסיבה לזה היא כי הרבה יבואנים לא מבינים מה נדרש מהם – באילו דירקטיבות הם צריכים לעמוד? באילו רגולציות? מה חל על המוצר שלהם? זה יוצר אי-ודאות בקרב היבואנים, ואז הם לא לוקחים סיכון, ומעדיפים לחזור למסלול הרגיל.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כי הדברים האלה לוקחים זמן, עד שאנשים לומדים את הבעיה.
<< אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >>
לא רק זה. אבל יש לזה פתרון. אנחנו מבקשים שמשרד הכלכלה יקים מערכת פשוטה וברורה, שכל יבואן ידע מה בדיוק חל על המוצר שהוא רוצה לייבא, ומה נדרש ממנו. לא סיימתי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז תסיימי. אמרתי לכם דקה-שתיים. לא באתי לשמוע הרצאות. בלי הרצאות.
<< אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >>
בסדר, אבל זה דיון על שני נושאים. אז אעבור לרפורמה "מה שטוב לארצות הברית". לעמדתנו, הנושא של אדמת הייצור מרוקן את הרפורמה מתוכן. לא הגיוני שהצעת החוק מאפשרת להסתמך על רגולציה אמריקאית אבל היא קובעת שזה יהיה רק על אדמת ארצות הברית או ישראל. זה לא תואם את המציאות הכלכלית של היום, כי הרבה מאוד חברות אמריקאיות בוחרות לייצר מחוץ לאדמת ארצות הברית, וכמובן שהן עומדות באותה רגולציה פדרלית. אז אם ישראל כבר מכירה ברגולציה האמריקאית, אין באמת היגיון לפסול מוצר כי הוא יוצר על אדמה אחרת. הרגולציה היא אותה רגולציה.
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
אני מציע שנשלח אותה לנהל את המשא ומתן עם הנשיא טראמפ, ואם יסכים, אז אנחנו נסכים.
<< אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >>
אבל זה העניין, זה כנראה עניין פוליטי ולא מקצועי, אבל חשוב לשים את זה על השולחן.
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
האמת שמזמן לא שמעתי את לובי 99 מפרגן בצורה כזאת לאירוע.
<< אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >>
הינה, קיבלת.
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
תודה רבה.
<< אורח >> יעל שכטר-סיטמן: << אורח >>
זאת רפורמה שבהחלט יכולה להיות מצוינת, רק חשוב - - -
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
דוד, אני אומנם הגעתי מאוחר אבל אני רוצה להגיד מילה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בבקשה.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
קודם כול, תודה רבה לך, דוד ביטן. ואני רוצה להודות לך, אדוני שר הכלכלה ניר ברקת, שלקחת פה יוזמה שהיא קשה, והתהליכים ארוכים מאוד. יישר כוח, ואני מקווה שנזכה גם בתקופה הזאת לראות את התוצאות.
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
יישר כוח. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
דרך אגב, משרד הכלכלה, אם יש לכם תיקונים שאתם חושבים, אחרי ניסיון, לעשות בחוק אירופה-ישראל, תביאו לנו אותם עכשיו, שנכניס אותם לחוק הזה גם כן. תיקון עקיף.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
- - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אין מה לעשות. אם אני כבר אסיים את החוק ויש דברים שאני יכול, אני אעשה אותם.
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
דוד, החדשות הטובות הן שבינתיים, תודה לאל, החקיקה – אנחנו עובדים - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אמרתי "אם". אם יש משהו, תביאו לנו. ככה לא צריכים לעשות עוד הצעה ועוד הצעה. הלאה, בבקשה.
<< אורח >> חמוטל בן יעקב: << אורח >>
שלום, אני מאיגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות. יש שלושה נושאים שאיכנס אליהם - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כמה?
<< אורח >> חמוטל בן יעקב: << אורח >>
שלושה דברים שאני רוצה להיכנס אליהם בקצרה. נתחיל דווקא בדיוק ממה שאמרת לגבי "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". ענף הבנייה עתיד להיכנס לרפורמה בינואר 2027, ולשיטתנו יש כמה חסמים שחייבים להתייחס אליהם ולפתור אותם. החסם הוא שמוצר הבנייה, שדרך אגב נכון גם לאמריקה, הוא לא מוצר צריכה כמו כל מוצר צריכה. המוצר קשור גם לאיך שמיישמים אותו, ולפעמים אפילו קשור גם לנושא של התכנון. שימוש במוצר שיהיה לפי הרפורמה, שישתמשו ברגולציה אירופית, צריך גם ליישם אותו לפי הרגולציה האירופית. זאת אומרת צריך שגם תקני המלאכות יהיו בתוך הרפורמה. אנחנו רואים את זה באופן מאוד ברור.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
וגם מערכות הבקרה.
<< אורח >> חמוטל בן יעקב: << אורח >>
וגם מערכות הבקרה, בוודאי, זאת אומרת צריך לאמץ את כל השרשרת. אנחנו רואים, לדוגמה, יישום של טיח אירופי לפי תקנים ישראליים שהם מחייבים, ויש סדקים. זאת אומרת יש פה בעיה של חוסר התאמה, ואת זה צריך לפתור. לגבי האסדרה האמריקאית, מכיוון שאנחנו מסתמכים על תקינה אירופית בנושא כיבוי אש, צריך גם כן לטייב את הנושא של איך אנחנו מאמצים באסדרה האמריקאית רק את נושא כיבוי האש וגם בצורה נכונה, כדי שלא נייצר פה איזשהו פריש מיש. כיבוי האש הוא נושא חשוב במעלה, הוא בריאות הציבור, הוא חלק מאוד משמעותי בעבודת הבנייה, ויש פה גם משמעויות כלכליות מאוד כבדות. עוד נושא אחד שקשור קצת לשניהם ואף אחד לא דיבר עליו, צו התקנים. צו התקנים מתייחס לתקנים רשמיים.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
מה זה צו התקנים? למה את מתכוונת?
<< אורח >> חמוטל בן יעקב: << אורח >>
הצו מתייחס לזה שאם יש תקן רשמי, זאת אומרת תקן שהוכרז עליו רשמי, אפשר להשתמש בו ברפורמה, למרות שאולי יש אליו הפניה בחקיקת משנה אחרת. בענף הבנייה כל התקנים מחייבים, זאת אומרת אני חייבת לעמוד בהוראותיו כמו תקן רשמי. אז אנחנו מבקשים להרחיב את זה, כי איך זה? יש הפניות של עשרות, אם לא מאות, לתקנים, שחלקם כבר לא רלוונטיים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תודה רבה. בבקשה.
<< אורח >> ירון לוינסון: << אורח >>
אני מרשות ההסתדרות לצרכנות. קודם כול, בהמשך לברכות על הרפורמה, אני רק רוצה לדעת לגבי הנושא שגם צריך להיות הדיווח של השר, כל הנושא של אכיפה, עיצומים, האם הוטלו? לא הוטלו? היו הפרות? לא היו הפרות? כל הנושא הזה נשאר לא מדווח, אם בכלל נעשה, כי אנחנו יודעים שיש מחסור, ולאיגור, בתקינה, באכיפה. כל הנושא הזה פרוץ לחלוטין. ולפני שממשיכים לרפורמה שאולי תהיה טובה, חייבים לסגור את העניין של האכיפה והתקינה, ולא שמענו שום דיווח על עיצומים, רק מה שנעשה עד עכשיו.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אבל הדיווח ניתן לוועדה בכתב לפי החוק. השר הגדיל לעשות והציג אותו פה בישיבת הוועדה בתמצית, בבקשת יו"ר הוועדה.
<< אורח >> ירון לוינסון: << אורח >>
לא ראיתי. אנחנו לא יודעים.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
הדיווח פורסם באתר, והוא עומד בתנאי החוק.
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
ביקשו מאיתנו לתקצר, כי הוא ארוך מדי.
<< אורח >> ירון לוינסון: << אורח >>
אוקיי. ולגבי אירופה, כמובן זה טוב, אפשר לאמץ עוד כמה דברים מאירופה בישראל. על הרבה מוצרים יש אחריות לשנתיים, לא לשנה, אפשר להגדיל את זה גם - - - חיובית יותר. ולעניין המחירים, שהם עיקר הסיבה לרפורמה, הורדת החסמים, עדיין – נדמה לי שאמרת 4.5%, ראיתי חיסכון נצפה, כל מיני מושגים כאלה, זה עדיין לא חלחל כמו שצריך לצרכן הסופי, לצרכן האחרון.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, הרפורמה של אירופה אצלנו היא לא רק מחירים, אלא גם הנושא של תקינה, שיקום העיר.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
זה רגולציה.
<< אורח >> ירון לוינסון: << אורח >>
הורדת רגולציה - - - יוריד מחירים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה בסוף ישפיע על המחיר.
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
דווקא אני חושב שזה גם השפיע. במקומות זה משפיע, פשוט לא יודעים את זה.
<< אורח >> ירון לוינסון: << אורח >>
עדיין מצופה שזה ישפיע עוד יותר, כי זו, לדעתי, המטרה המרכזית.
<< אורח >> גיל לידג'י: << אורח >>
צריך לתת את הדעת על כך ששליש מהמוצרים לא עברו את הבדיקות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
עוד מישהו שלא מהמשרדים רוצה לדבר?
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
דוד, תדע שאני בדיון רביעי שלי היום בוועדות שונות, כולם רבים, פעם ראשונה שאני נכנס היום לדיון ויש פה הסכמה שלפחות החוק טוב. זו כבר התחלה טובה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
איפה? עם מי רבת היום?
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
הייתי בתקשורת, הייתי אצל עמית הלוי, הייתי בהרבה מקומות, פה לפחות יש הסכמה שיש חוק טוב ויש משרד שעובד. יפה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
טוב. בבקשה.
<< אורח >> ערן זיו: << אורח >>
שלום, אני מחברת שברון. כמובן שאנחנו מברכים על מה שנעשה פה, זה ברור. רציתי לחדד שכיום ובשנים הקרובות אנחנו עומדים בפני השקעות אדירות של תשתיות במדינת ישראל, פרויקטים שיימשכו, לפחות בחמש עד שבע השנים הקרובות, עם השקעות ענק. כל התכנון והביצוע מתבצעים על פי סטנדרטים אמריקאיים. גם שטרי החזקה שלנו מחילים עמידה בתקינה וסטנדרטים אמריקאיים. לכן אנחנו מבקשים שבהתייחסות הספציפית לתשתיות לאומיות, ובמובן שלנו אני מדבר על תשתיות אנרגיה, תהיה התייחסות לכך שאם אנחנו עומדים בתקינה האמריקאית, יהיה לנו מסלול מהיר שבו אנחנו יכולים לקדם את הפעילויות ואת הפרויקטים שעכשיו בקנה ואוטוטו בשלב ביצוע.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה לא - - - תקינה אמריקאית.
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
לא, הוא אומר שיש עודף רגולציה בארץ, אז אם אתה עומד בתקינה האמריקאית, שחרר אותנו מהרגולציה הישראלית.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל זו כל המשמעות של החוק הזה, שאם אתה עומד בתקינה שם אז זה תופס פה.
<< אורח >> ערן זיו: << אורח >>
לא אמרתי את זה.
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
אני אומר את זה.
<< אורח >> ערן זיו: << אורח >>
אני אומר שכל עוד אנחנו עומדים בתקינה האמריקאית - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הבנתי. אז זה לא מה שאמרת.
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
אני מסכים איתך.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אנחנו רוצים תקינה, או ישראלית או אירופית או אמריקאית, אבל תקינה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל הוא אומר לך שיש. זה לא שאין תקינה בכלל.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא, בהצעה פה יש אפשרות לחלופה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, עוד לא נכנסנו להצעה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה בדיוק החוק.
<< אורח >> ערן זיו: << אורח >>
- - - מאוד מסודר, מאוד מובנה, חברות הנדסיות מהמובילות בעולם. התקינה האמריקאית היא מהמובילה בעולם בתחום הזה - - -, כך שכאן אין חפיף ואין מעקפים. חוץ מזה, כמובן הכול לשימוש עצמי, ולכן אין פה סכנה לציבור ואין פה השפעה - - -
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
אני בטוח שהתקינה האמריקאית ברורה יותר וגם נכונה יותר, עם ראייה לעסקים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>
אני מהתאחדות התעשיינים. שני דברים. אחד, לגבי הסעיף הזה, כן, ובטח הצוות של משרד הכלכלה פה יסביר, זה בהחלט סעיף שלא קשור בכלל ל"מה שטוב בארצות הברית", וזה סעיף שבא להחריג מוצרים מתקינה בכלל, האירופית, הישראלית והאמריקאית. נדבר על זה כשנגיע לסעיף, אבל מאוד חשוב להבהיר את הדברים ולהסתכל על הסעיף.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה פשוט לא נכון.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
היועץ המשפטי אומר שאתם לא - - -
<< אורח >> גיל לידג'י: << אורח >>
ככה זה כתוב, אולי זה לא נכון, ככה זה כתוב.
<< אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>
נגיע לסעיף הזה, ונדבר.
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
בסדר, נגיע לסעיף ונדון בו.
<< אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>
נדון בזה, נסביר את זה. ודבר שני, אדוני השר, אנחנו, התאחדות התעשיינים, מברכים על ההצעות, גם על "מה שטוב לארצות הברית" וגם על "מה שטוב לאירופה", לא רק לא מתנגדים, מאוד חשוב להבהיר את זה, ומפרגנים על זה שדאגתם לא רק ליבואן אלא גם ליצרן המקומי. זאת אומרת גם היצרן המקומי יכול לייצר לפי אירופה, לפי ארצות הברית, וגם, חבר הכנסת דוד ביטן, דאגת לזה, וזה מאוד חשוב לנו, גם ב"מה שטוב לארצות הברית". תודה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן.
<< אורח >> מאיה שדה: << אורח >>
אני ממרכז טאוב, אני חוקרת תחום של סביבה ובריאות. בפברואר האחרון דיברנו על הנושא של צעצועים ומוצרים של ילדים ופעוטות. נאמר בדיון הזה שיעשו 4,000 בדיקות בתוכנית לאכיפה, אני כמובן מדברת על אכיפה. זה היה בפברואר בשנה שעברה; בתוכנית לאכיפה לשנת 2024 זה ירד ל-1,000; אחר כך, בתוכנית לאכיפה לשנת 2025 זה ירד ל-700; בשנת 2026 לא מופיעים בכלל יעדים כמותיים לאכיפה, זאת אומרת הנושא הזה לא שקוף בשום צורה, לא ברור לציבור האם הוא מוגן, או האם הוא לא מוגן. בדוחות של האכיפה שקראנו, עשינו סטטיסטיקות, טבלאות – אנחנו יכולים להעביר למי שרוצה – נאמר הרבה שנבדקים מקומות בעייתיים, וזאת התוכנית לפי הערכת סיכונים. זה לא מספיק, צריך גם לעשות בדיקות מדגמיות.
אם כן מסתכלים על הבדיקות שנעשות, שלא ברור בדיוק איך הן נעשות וכו' ומהי תוכנית הערכת הסיכונים של מינהל התקינה, אז רואים חריגות של עשרות אחוזים. בבדיקות במתקני משחקים יש חריגות של 70% ומשהו; בבדיקות של צעצועים יש חריגות של 50%; בבדיקות של מוצרים כימיקליים הבאים במגע עם מזון ומוצרי צריכה, מדובר בחריגות של 30%. זה בהחלט משהו שהציבור מבקש לדעת, איך הרפורמה הזאת שומרת על בריאות הציבור. שאלה אחרונה בנושא של בדיקות ביבוא. הבדיקות ביבוא לא מצוינות בכלל בדוחות של מינהל התקינה, וחשוב שנבין: מי בודק את הצהרת היבואן? מה היעדים הכמותיים לאכיפה ביבוא? אנחנו מקווים לקבל תשובות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תודה רבה. בבקשה.
<< אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >>
אני מהמועצה לשלום הילד. בהמשך לדברים שמאיה אמרה, אנחנו גם טוענים שאי-אפשר לאמץ רגולציות ממדינות אחרות, מבלי לעבות באופן משמעותי את מערך הבדיקה והאכיפה בשווקים. היקף הבדיקות המאוד מצומצם שבוצע בשנת 2025 והממצאים שהראו ליקויים מאוד חמורים, בעיקר במוצרי תינוקות וילדים, בסופו של דבר מסכנים את הילדים. אי-אפשר גם להקל על היבוא וגם לא לעבות את מערך האכיפה. ככל שיש איזושהי בעייתיות עם התקנים המפקחים, צריך לעשות כל מה שאפשר כדי להגדיל את המכסה, אם זה תמריצים או פתרונות אחרים, אבל בסופו של דבר, צריך למנוע מילדים ופעוטות לקבל את המוצרים ורק אז לעשות את הבדיקות האלה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, אבל בשלום הילד, בנושא של החוק עצמו, טיפלנו בכל הטענות האלה. את שוכחת את זה?
<< אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >>
אבל אני קוראת את התיקון של שנת 2025, שנבדקו רק שני בקבוקים של תינוקות, חמש בובות לבובו, שבמקרה אני יודעת מה זה כי יש לי עשרות כאלה בבית - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
רגע, איגור, מכיוון שמדובר פה בשלום הילד, אני כן רוצה שתתייחס.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
מבחינת הנתונים של האכיפה, דווקא בגלל שאנחנו לא עושים אכיפה בצורת המגרפה אלא אכיפה חכמה בהתאם להערכת הסיכונים, לכן גם יש את האחוזים של הפגיעה שלנו על מוצרים שלא מתאימים לדרישות התקינה. כי אם היינו עושים אכיפה בצורה עיוורת, בצורת המגרפה, האחוזים של הפגיעה היו מגיעים ל-12%, 13%, 15%, לא יותר, דווקא בגלל שהאכיפה חכמה. האכיפה חכמה גם בפיקוח בשווקים וגם בבקרה ביבוא. ובבקרה ביבוא, למעשה, אנחנו עובדים יחד עם המכס על מערכת הערכת סיכונים של המכס, וככה נדגמים משלוחים מסוכנים בהתאם לפרמטרים שהגדרנו יחד עם רשות המיסים, וככה נעשית אכיפה בשלב היבוא.
אני יכול לציין שהחל משנת 2024 התחלנו לפרסם לציבור גם תוכנית אכיפה שלנו, באתר שלנו יש תוכנית אכיפה, ובשנה העוקבת גם מפרסמים ממצאים של אכיפה של השנה החולפת, ואז, למעשה, כל אחד יכול לעיין וגם לבוא אלינו עם שאלות. מרכז טאוב גם פונה אלינו, במסגרת חוק חופש המידע. אגב, אנחנו מברכים מאוד על זה.
<< אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >>
אבל גם בשנת 2024 האכיפה הייתה ממוקדת. היה קיץ, היה פורים, גם הערכת סיכונים ותלונות ציבור, וגם הליקויים היו פחות או יותר אותו דבר, זה היה בערך 50%.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
נכון. אבל זה 50% לא – את לא יכולה להגיד: בגלל שאנחנו ב-50% ליקויים זה אומר ש-50% - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא מכלל היבוא.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
לא, זה לא אומר ש-50% מהשוק לא בסדר, זה ממש לא נכון.
<< אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >>
ממה שבדקת, נכון.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
השוק הרבה יותר טוב מ-50%.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מי אמר?
<< אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >>
אבל בוא תראה לנו את זה, אין שום נתונים על זה.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
לא, מה זה? אנחנו יודעים לעשות - - -
<< אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >>
איך אנחנו יודעים גם - - - הערכת סיכונים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ממה שבדקת 50% נכשל.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
רגע, המשאבים שלנו דלים, כולכם דיברתם קודם. אנחנו לא יכולים להתפזר במשאבים. לכן אנחנו שמים את המשאבים שלנו גם להליכי פיקוח, גם בהמשך להליכי אכיפה, בין אם זו אכיפה פלילית או מנהלית. אנחנו צריכים לשים אותם במקומות שבאמת מסוכנים, בהתאם להערכת הסיכונים. שוב, הנתונים של הפגיעות – זה לא אומר שכל השוק ככה, זה ממש לא ככה. השוק הרבה יותר טוב מנתוני האכיפה שלנו.
<< אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >>
אבל יכול להיות שפה שורש הבעיה, שאם אין מספיק מפקחים, צריך להגדיל את - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יש מספיק מפקחים, איגור?
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
תמיד אפשר לשים מפקח על כל אזרח, בסדר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
רגע, איגור. לא נצא מזה.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
דרך אגב, מה שמטריד אותי פה זה היבוא האישי, ששם הבעיה הרבה יותר גדולה.
<< אורח >> ליאור בר-ניר: << אורח >>
אדוני, אבל עוד לא סיימתי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
סיימת. בואו נעבור לאוצר.
<< אורח >> עמית גולדמן: << אורח >>
צוהריים טובים, אני מאגף התקציבים. א', אני מצטער על בעיות הקליטה אבל אשתדל לעשות את זה כמה שיותר מהר.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
איפה אתה?
<< אורח >> עמית גולדמן: << אורח >>
אנחנו פה מסתובבים, בין לבין.
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
איפה אתה משרת?
<< אורח >> עמית גולדמן: << אורח >>
משרת ברוכב שמיים.
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
תותח, שמור על עצמך.
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
יישר כוח. שמור על עצמך.
<< אורח >> עמית גולדמן: << אורח >>
תודה. אתחיל בפתיחה. כמו שהשר ציין, וכמו שנוספים פה בחדר ציינו, הרפורמה הזאת היא באמת רפורמה מצוינת. גם מהבדיקות שאנחנו עשינו וגם מהבדיקות ששר הכלכלה הציג כמה דקות קודם לכן, אנחנו רואים שינויים מאוד משמעותיים, בטח בעולם התקינה. בסוף הרפורמה נגעה בארבעה תחומים מרכזיים, שהם התקינה, הבריאות, האנרגיה והתמרוקים. כל מה שאנחנו מסתכלים עליו, בסוף אנחנו לא יכולים לראות את הדברים האלה לפי נתוני למ"ס באופן כללי. כלומר יש דברים מסוימים שאנחנו בודקים לפי נתוני הלמ"ס ואנחנו רואים שינויים מסוימים, אבל גם כשאנחנו עשינו בדיקות מדגמיות למוצרים שונים בעולמות התקינה, אנחנו רואים שינויים משמעותיים במחיר.
חשוב להגיד שיש שונות מאוד גדולה בין סוגי המוצרים השונים, כלומר יכולים להיות מוצרים מסוימים שלא נראה בהם שינויים ומוצרים אחרים שכן נראה בהם שינויים. אנחנו עדיין צריכים, גם בעבודה משותפת יחד עם משרד הכלכלה, לנסות להבין בדיוק איך יהיה הכי נכון לבדוק את הדברים, אבל בראיית מקרו, אנחנו באמת רואים שינויים, ומאוד טובים. אנחנו רואים שיש שינוי בכמויות המיובאות, אבל אנחנו עדיין לא רואים התבטאות מספקת בצד המחיר. השר גם הציג קודם לכן את המטרות של הרפורמה, שפעם אחת זו גם הייתה הסרת חסמים שיביאו להגדלה בכמות היבואנים וגם להורדת מחיר - - - אנחנו עדיין רואים במוצרי המזון ירידה כמו שציפינו.
אנחנו חושבים שחלק משמעותי מהדבר הזה זה גם דברים שקשורים לכל צד הכשרות. כלומר יש המון מוצרים כשרים שהיבואנים אומרים לנו שהם יכולים להרים אותם מהמדף בחו"ל ולהכניס אותם לפה, לארץ, אבל הבעיה היא שהם צריכים לעשות בדיקות נוספות דרך הרבנות הראשית, והדבר הזה מקשה על היבוא. כלומר גם אחרי שנפתור את כל מה שאנחנו צריכים לפתור בעולם חסמי הסחר, בעולמות הרגולציה עצמם, עדיין יש - - - משמעותי בעולם הכשרות - - - כי המוצרים כשרים, ואנחנו לא מצליחים להכניס אותם לארץ.
מעבר לכך, אני רוצה לציין לשבח את כל המשרדים הרלוונטיים שנגעו לדבר וגם את הפרסונות עצמן, גם את - - - גם את פנינה, וגם את האנשים במשרד הבריאות, על העבודה המאומצת, עבודה סיזיפית ומאוד קשה שהם עושים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תודה. ותחזור בשלום. משרד הכלכלה, אתם רוצים להציג את עיקרי החוק?
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
כמו שכבר נאמר, ההצעה הזאת מגיעה כהרחבה לכלל הרפורמות שנעשו בשנים האחרונות, גם מקלות ברגולציה וגם בביורוקרטיה בעת היבוא לישראל. הצעת החוק שמובאת לפניכם וכנראה תעבור סוג של חידוד לקראת הדיון הבא, כרגע מביאה את "מה שטוב לארצות הברית", שזו למעשה ממש העתקה של אותם תנאים ואותן דרישות שנקבעו ברפורמה האירופית, עם שינויים קטנטנים שכבר הכנסנו, גם באירופה, כחלק מהפקת הלקחים שעשינו לאורך הזמן על יכולת להביא צווים וכל מיני תיקונים שיעזרו לנו להתנהל טוב יותר בהמשך. זה עיקר ההצעה. בהצעה שמובאת כאן עכשיו כבר יש את רשימת האסדרות האמריקאיות שניתן לאמץ ושניתן להביא אותן כבר בשלב הראשוני. החלטת הממשלה קבעה תהליך של איך ניתן להביא את יתר האסדרות.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
מדובר באסדרות פדרליות?
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
פדרליות אמריקאיות.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אם תוכלו רק להסביר בתמצית, יש אסדרה פדרלית ואסדרה מדינתית, אז האם יש הוראות שמעוגנות רק בחקיקה של המדינות ואין אותן באסדרה הפדרלית?
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
אימצנו אסדרות פדרליות בלבד, לא ברמת המדינות.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אני מבין, אני רק שואל - - -
<< אורח >> יהונתן גוטר אלעזר: << אורח >>
אני ממשרד הבינוי והשיכון. תחום הבנייה אסור בחקיקה פדרלית. החוקה אוסרת על ממשלת ארצות הברית לחוקק בתחום הבנייה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אתם לא הייתם שותפים לגיבוש הצעת החוק. הערתם.
<< אורח >> יהונתן גוטר אלעזר: << אורח >>
אנחנו הערנו וזה לא התקבל.
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
לא הבנתי. איך זה יכול להיות? זה בניגוד לחוק מה שהוא אומר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
לא.
<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>
סליחה רגע, ברשותכם, חשוב להבהיר דבר אחד. אנחנו מביאים כרגע רשימה מוגדרת של מצרכים לוועדה שהיא, לצורך העניין, הפעימה הראשונה והיא בעיקר מוצרי צריכה, ממוקדת במה שאמור להגיע לכיסו של הצרכן לשימוש יום-יומי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל הוא אומר שבכלל אין תקנים בארצות הברית לתחום הזה?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
- - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז איזה שיטה?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
מקומית.
<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>
כמו שנאמר קודם, אדוני היושב-ראש, הנושאים של בנייה ותכנון נמצאים על השולחן של ועדת המנכ"לים שמסייעת לנו בתהליך, הם עוד לא מוצו, והם בכל מקרה לא אמורים להיכנס כרגע.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
גם באירופה הייתה לנו בעיה עם התכנון ובנייה.
<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>
נכון. והם לא אמורים כרגע להיכנס ל-batch הראשון, כמו שנעשה בחקיקה של אירופה, אדוני היושב- ראש, אם אתה זוכר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, אבל נתנו הנחיות איך מתקנים את זה, גם עם לוחות זמנים. אבל פה יש לנו בעיה, אתה צריך לאמץ לפי מדינות. אני לא מבין, תהיה לנו בעיה פה. אז לא נאמץ, אז נלך על אירופה.
<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להזכיר, נתתם לנו אפשרות להכניס לחוק מספר מוגבל של אסדרות, ונתתם לנו שלושה או ארבעה חודשים לחזור - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בלי קשר, בתכנון ובנייה אתה לא יכול לאמץ את שניהם, אתה צריך להחליט מה אתה מאמץ. כי אתה לא יכול לשגע את השוק בישראל בעניין הזה. אז יכול להיות שבתכנון ובנייה לא נלך על ארצות הברית, נלך רק על אירופה. אתה לא יכול עכשיו להגיד "אנחנו נאמץ".
<< דובר >> רון כץ: << דובר >>
לא, חכה, תשמע את זה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, זה לא שייך, זה נשמע לי בלתי אפשרי, לא צריך להמתין.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
קודם כול, יש היגיון, אבל מעבר לזה, אין - - - ברמה הפדרלית אסדרות שדנות בתחום הבנייה. זה בדיוק מה שאמר הנציג של משרד הבינוי, האסדרות הן פר מדינה ומדינה, והן שונות. לכן ברמת אימוץ החוק, אסדרות בתחום החוק – לא יהיה לנו מה לאמץ מתוך ארצות הברית ברמה הפדרלית.
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
כולם רואים אותו דבר. טוב, נו, תגיעו לגשר, תחליטו, אם זה יעכב אז להוציא את זה החוצה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל מה יש לך להוציא? אין כזה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אני רוצה לשאול עוד שאלה. האם הרשימה של האסדרות האמריקאיות, שכרגע אתם מבקשים לכלול כאן, עולה בקנה אחד עם ההתחייבויות לממשל האמריקאי? כלומר אם החוק הזה עובר כמו שהוא עכשיו, האם זה יספק את הממשל האמריקאי?
<< דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >>
כן, הם מבינים שאי-אפשר לעשות הכול במכה אחת, הם מבינים שזה תהליך שלוקח את הזמן שלו. הצוותים שלנו יהיו שם, הם מבינים, הם רוצים לראות אותנו מניעים מהלך דמי רצינות – לא דמי רצינות, שזה רציני באמת. כל דבר שנוכל לנמק ולהסביר מדוע כרגע דוחים, הם יקבלו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מינהל התכנון, בבקשה.
<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>
ברור שאנחנו נבקש מכם את האפשרות להגיע בהמשך להוסיף - - -
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
מנגנון של שינוי התוספת קיים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל אתה תמיד יכול לתקן את החוק, אין בעיה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
לא, לתקן את התוספת.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, גם לתקן את החוק תמיד אפשר. בבקשה, מינהל התכנון.
<< אורח >> אסתי אופק: << אורח >>
הפעימה הראשונה שקיבלנו בינתיים כללה רק מוצרי צריכה, אבל יש לנו בעיה רצינית בתכנון ובנייה, וזה נאמר בזמנו גם על "מה שטוב לאירופה", שזה לא מוצר מדף שאפשר לעשות איתו הכול.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
נכון, אבל עשינו תהליך מסוים.
<< אורח >> אסתי אופק: << אורח >>
הקושי גדול. אני מאוד מקווה שלוחות הזמנים הפעם לוועדת חריגים - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא קשור. לפי ההתרשמות שלי, בלי שנכנסתי לזה, בתכנון ובנייה צריך להחליט מה מאמצים.
<< אורח >> אסתי אופק: << אורח >>
אני מסכימה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז נאמץ את אירופה ולא את אמריקה, בעניין הזה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אבל מה הגישה שלכם?
<< אורח >> אסתי אופק: << אורח >>
אנחנו מעדיפים שתכנון ובנייה לא יהיה בתוך זה, כי זה נושא מערכתי. חוץ מזה, מאוד קשה להפריד את המוצרים מאופן היישום שלהם, בהמשך למה שאמרה חמוטל.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אי-אפשר לבלבל את הקבלן אצלנו במיליון דברים. תודה.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
אם אפשר רק להוסיף לגבי האסדרות, החלטת הממשלה שמכוחה הגיעה הצעת החוק הזו קבעה מנגנון של אילו אסדרות ניתן בשלב הראשוני להביא להצעת החוק, ואילו אסדרות יידונו בוועדת מנכ"לים שקמה באופן ייעודי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אין בעיה, בסדר גמור. אבל בתכנון ובנייה, עם כל הכבוד, ומההתרשמות שלי, אין למה לאמץ בארצות הברית. את מה תאמצי? לכל מדינה יש את התקן שלה. אז מה לעשות? אז נאמץ את התקינה האירופית, נעשה את התיקונים לפי האירופית.
<< אורח >> גיל לידג'י: << אורח >>
צריך להגיד שלקח שנתיים או שלוש ואיגוד המהנדסים יצר תכנון לפי ה- Eurocode 2בתקינה הישראלית, לפי התקינה האירופית. כל זה מתכוונן לאירוע הזה. אז לעשות הסטה לאמריקאית זה אירוע.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא נראה לי שאפשר לעשות הסטה.
<< אורח >> חמוטל בן יעקב: << אורח >>
לא, סליחה, האמריקאי רלוונטי לבטיחות אש, כי אנחנו עובדים לפי ה-NFPA האמריקאי, אז, איגור, אולי צריך לבדוק מתחת לאיזה סעיף אנחנו נכנסים לזה.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
כל נושא בטיחות האש כבר מזמן הוכרע בהכרעת הממשלה, ולמעשה, כב"ה מאמץ NFPA לתוך הרגולציה שלו.
<< אורח >> חמוטל בן יעקב: << אורח >>
כן, הבעיה היא שהאימוץ חלקי.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
עם זה כבר צריך לבוא בטענה לכב"ה, זה לא במסגרת התקינה שלנו. אלה כל ההנחיות וההוראות של כב"ה. צריך לבדוק שם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כשנתייחס לחוק נדבר על זה. משרד השיכון, בבקשה.
<< אורח >> יהונתן גוטר אלעזר: << אורח >>
בנושא של אימוץ הרגולציה האירופית, נתקלנו בנושא שצריך לבוא לידי ביטוי בהחרגה, וזה בכל מקום שאין בו תקן מתואם, או תקן הרמוני. יש הרבה נושאים שבהם אירופה לא החליטה, נתנה בדיוק כמו שהממשל האמריקאי נותן לרשויות המקומיות ולמדינות להחליט לגבי תכנון ובנייה. גם באירופה יש הרבה מאוד נושאים שבהם ההחלטה נתונה לכל מדינה בנפרד, ולכן אין קביעה אירופית כללית.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, אתה צריך להבחין בין תכנון ובנייה לבין מוצר.
<< אורח >> יהונתן גוטר אלעזר: << אורח >>
אני מדבר על מוצרים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אם יש בעיה ואין בארצות הברית תקן לעניין הזה אלא זה בכל מדינה, לא נוכל לאמץ את זה, לא להכניס את כולנו לבלבולציה גדולה מאוד. יש גבול למה אנחנו יכולים לאמץ, עם כל הכבוד לנשיא טראמפ.
<< אורח >> יהונתן גוטר אלעזר: << אורח >>
אין בעיה, זה בצד, אבל אני מתייחס כרגע ל"מה שטוב לאירופה".
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
"מה שטוב לאירופה", כמו שכבר נאמר, הוקמה ועדת מנכ"לים במשרד ראש הממשלה, והוועדה הזאת דנה, קודם כול, באותה סוגיה מורכבת של בנייה, ובמסגרת הזאת יש הפרדה בין שתי קבוצות של התקנים שדנים במוצרי בנייה. יש את הקבוצה האחת, שמורכבת ומעורבת בתהליכי בנייה ויכולה להשפיע על בטיחות המבנה, ושם דנים בנפרד; ויש את המוצרים שפחות משפיעים על בטיחות המבנה, ושם גם המשרד שלכם וגם מינהל התכנון לא מתנגדים לאימוץ חלופה על ידי תקינה ורגולציה אירופית.
<< אורח >> יהונתן גוטר אלעזר: << אורח >>
אנחנו עובדים קשה מאוד על ניסוח ההתנגדויות כרגע. ברור שאנחנו מתנגדים.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
אני לא אומר מתנגדים או לא מתנגדים, אני אומר שמחלקים את זה לשני דברים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
רבותיי, במהלך החוק - - - המון בנושא של הבנייה, אתם רוצים להשאיר את המצב הנתון. לפעמים בחיים צריך לשנות. המשרד להגנת הסביבה, בבקשה.
<< אורח >> צפריר גדרון: << אורח >>
שלום, אני מנהל תחום תקינה ותיווי במשרד להגנת הסביבה. אני רק רוצה להתריע שהנושא של מוצרים או חומרים שכוללים חומרים מסוכנים עדיין בדיון ועוד לא הוכרע בהקשר של הרבה מאוד מהדברים ששויכו, גם בפעימה השנייה. בפעימה הראשונה אומנם הוחלט להחריג דברים טעוני היתר רעלים, אבל חשוב לי להגיד, כמו שצוין פה בעולם של הבנייה, חוק החומרים המסוכנים עובר עכשיו הצמדה למדיניות האירופית, והמצב הזה שיש פה שני קודים שונים הוא מצב שייצר אצלנו בעיה וגם אצל הציבור הצרכני, שיש שני סימונים, שני עולמות שונים. וגם עצם ההחלטה אם חומר טעון היתר רעלים או לא טעון היתר רעלים מושפעת מבסיסי הסיווג השונים באירופה ובארצות הברית.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תודה. לפני שאני מסיים - - -
<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>
אני מאיגוד לשכות המסחר. אני רק רוצה שנשים לב כמה - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כבר דיברתם. זה שהחליפו בן אדם לא אומר שאתה יכול עוד פעם.
<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>
אני רק מבקש מהוועדה להיזהר עם כל בקשות ההחרגה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, אתה לא יכול לדבר, כי זה דיון כללי. דיברתם, נגמר. מישהו שלא דיבר? משרד התחבורה? טוב. ביום ראשון יש לנו דיון משעה 9:00 עד שעה 15:00. בואו נשתדל לסיים את זה ביום ראשון. אחר כך נצטרך עוד דיון, אבל העיקר שנסיים את ההקראה והתיקונים.
<< אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>
תודה, אנחנו מעריכים את זה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תודה רבה. הישיבה הסתיימה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:56. << סיום >>