פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 600 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שני, כ"ג בסיון התשפ"ו (08 ביוני 2026), שעה 9:31 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית) (תיקון), התשפ"ו-2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר חברי הכנסת: פנינה תמנו מוזמנים: שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק ראובן פינסקי – מנכ"ל, רשות השירות הלאומי אזרחי יואב ארבל – יועץ משפטי, רשות השירות הלאומי אזרחי בני פרץ – יו"ר פנתרים חברתיים, פנתרים חברתיים נכחו (באמצעים מקוונים): דרור גרנית – משרד המשפטים יעל חמו – ממונה בכיר, המוסד לביטוח לאומי דניאל שיימס – מנהל תחום בכיר תקציבים, הרשות לשירות לאומי אזרחי דבורה גריידינגר – מנהלת אגף אוכלוסיות מיוחדות, הרשות לשירות לאומי אזרחי שירלי שיף – מקדמת מדיניות, עמותת חמניות ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: הילה לוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית) (תיקון), התשפ"ו-2026 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולכם. היום יום שני, כ"ג בסיוון התשפ"ו, 8 ביוני 2026, השעה 10:33. אם חשבנו לרגע שהשקט חזר, באו הטילים היום והזכירו לכולנו שהאויב לא נעלם והוא לא ישקוט ולא ינוח עד שמטרתו תושלם – להשמיד אותנו. אבל לא, עלינו להשמידו עוד לפני שהוא יעשה כל צעד להשמיד אותנו. מלחמת קיום אמרנו. אני מחזקת את ממשלת ישראל ואת הקבינט, ומבקשת שיפעלו לייבוש הביצות סביבנו, וגם אותה ביצה רחוקה הנקראת איראן. לא רק לחסל יתושים, פשוט להרוס ולמגר את כל הביצות סביבנו. על כל טיל, לא משנה מהיכן, יורד בניין בביירות. ככה פשוט משנים את המשוואה. אנחנו משלמים מחיר יקר, מחיר דמים, ועדיין מדובר בעתיד הקיום שלנו כאן, במדינת ישראל, כעם חופשי בארצו, לא רק במובן הפיזי אלא גם הכלכלי, הרווחתי והבריאותי. עלינו לדאוג לשגשוגה של ישראל. כך עשינו, כך אנחנו עושים, ובעזרת השם, כך גם נעשה. ולעניין שלשמו התכנסנו, שכן, גם הוא לגמרי עוסק בנושא חברתי ממדרגה ראשונה, הסיירת החברתית של מדינת ישראל, וזה השירות הלאומי. אנחנו נעביר היום, בעזרת השם, את טיוטת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית) (תיקון), התשפ"ו–2026. במסגרת השירות הלאומי, המספר המדויק של בני ובנות השירות המוכרים כבודדים, נע סביב כמה מאות בכל רגע נתון. נכון לשנת 2026 ישנם כ-20,000 מתנדבים בסך הכול, ומתוכם מאות מתנדבים מוכרים רשמית כבודדים, כגון עולים חדשים שמשפחתם בחו"ל או יתומים. ההכרה כמתנדב בודד מזכה בהטבות משמעותיות חשובות הכוללות מענקים, ימי חופשה נוספים, אבזור מיוחד בדירת השירות ועוד. מוצע בתקנות שלפנינו להרחיב את ההגדרה של מתנדב בודד, כך שתכלול גם מתנדבים חסרי עורף משפחתי או מתנדבים שערב השירות היו במשפחת אומנה או במסגרת חוץ ביתית, או שהיו זכאים לגמלה מיוחדת. אגב, אנחנו כבר לא אומרים קצבת ילד נטוש אלא ילד שזכאי לקצבה מיוחדת. ההרחבה החשובה הזו נועדה לאפשר גם למתנדבים הללו את המעטפת והליווי שהם כל כך זקוקים להם, וכן את הזכויות הרלוונטיות לאחר סיום השירות. עוד מוצע לעדכן את הסכומים לעניין דמי ביטוח, וזאת בשל הגדלת הכיסוי הנדרש בביטוחי חיים. אתן לשרה שמכבדת אותנו בנוכחותה לדבר, וכמובן אחר כך לראובן פינסקי מנכ"ל הרשות, ולחברת הכנסת פנינה תמנו שגם היא שותפה לגמרי בנושא משרתי שירות לאומי בודדים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, לי תהיה גם הערה מהותית ממש, שחס וחלילה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, אני אתן לך לדבר, בוודאי. אני רוצה לסיים את דבריי בתודה ענקית, כמובן לשרה אורית סטרוק, לשר בצלאל סמוטריץ', לראובן פינסקי מנכ"ל הרשות, ליואב היועץ המשפטי, לדבורה, וכן, גם למשפחות – אני לא יודעת אם הן צופות בנו או לא – פניגשטיין, רבינוביץ', בן עובד וקרפיול, שהצלחתם באמת כולכם ביחד, ברגישות ובחמלה, באהבה ובחוכמת הלב, להגיע למתווה היסטורי להכרה, להנצחה ולתמיכה, במשפחות שאיבדו את יקיריהן בעת ששירתו בחזית החברתית של השירות הלאומי. גם על זה מגיעה ברכה. זה לא חלק מהתקנות פה, אבל בד בבד, דמי הביטוח בהחלט יועלו מכאן ואילך. באמת ראיתם בחוכמת הלב שלכם לתת גם לאלה שכבר איבדו את ילדיהם וזה מרגש וזה חשוב. תודה רבה לכם על כל מה שאתם עושים ביום-יום, ובוודאי בתיקוני חקיקה חשובים כאלה. השרה, אלייך. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> בוקר טוב, קודם כול תודה רבה מיכל, חברתי, יושבת ראש הוועדה. זאת פעם ראשונה שאני מופיעה בוועדה שלך מאז שהתמנית ליושבת-ראש, מבחינתי התרגשות גדולה. אני שומעת על כל מה שאת עושה פה, דברים גדולים מאוד מאוד לעם ישראל בשעות הקשות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יחד עם הצוות המדהים הזה. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> יחד עם הצוות, כמובן. מבחינתי זכות גדולה להופיע פה. אנחנו בימי מלחמה, מלחמה בשלב היותר עצים שלה, שעולה ויורד, אבל גם בימי מלחמה אלה, ואולי דווקא בימי מלחמה אלה, חשוב להזכיר את מתנדבי ומתנדבות השירות הלאומי, שגם הם שותפים למאמץ המלחמתי של מדינת ישראל בימים אלה. מייד עם פרוץ המלחמה, עוד באוקטובר 2023, חתמתי בהמלצת המנכ"ל שלנו ראובן פינסקי, על צווים שמאפשרים לנו להסיט את המתנדבים והמתנדבות שלנו מהתפקידים הרגילים שלהם לתפקידי חירום. לאורך כל המלחמה הם והן נותנים כתף באופן משמעותי מאוד למאמץ המלחמתי של מדינת ישראל. גם עכשיו, ברגעים אלה ממש כשאנחנו יושבים כאן ומדברים, המתנדבות והמתנדבים שלנו, חלקם במקומות הקבועים שלהם –בבתי החולים, בשירותי ההצלה, במכבי האש, במשטרה, בגופי הביטחון השונים, וגם אלה שנמצאים בתפקידים אחרים עם קשישים, עם נוער, עם ילדים – כולם, כולם נותנים כתף למאמץ המלחמתי הזה. חלקם בתפקידי השגרה שלהם, וחלקם בתפקידים שונים שהוסטו לתקופת החירום. כשנכנסתי לתפקידי כשרה שאחראית על השירות הלאומי, שמתי לנגד עיניי מטרה אחת מרכזית – להפוך את השירות הלאומי לשירות ממלכתי יותר. זה אומר, בין היתר, מיונים מקצועיים לתפקידים השונים, הכשרות מקצועיות לצד ליווי אישי, ליווי מקצועי וליווי חינוכי וערכי לכל אחד ואחת מהמתנדבים שלנו. זה אומר, בין היתר, מרכז מהו"ת. את זוכרת, פנינה, שכיושבת ראש הוועדה לזכויות האישה את היית בין הדוחפות לעניין הזה. ברוך השם, זה כבר קם ונהיה, והיום אנחנו מוסיפים למעמד הממלכתי הזה, שני נדבכים מאוד מאוד משמעותיים, האחד זה מעטפת ראויה למתנדבים הבודדים שלנו. בין אלה שהם בודדים בגלל מצבם המשפחתי – ואנחנו נרחיב על כך – ובין אלה שמגיעים הנה לשרת מחו"ל כשמשפחתם נשארת בחו"ל, ואנחנו רוצים לתת להם מעטפת. יצוין שלפני כחודש, שר הביטחון ניאות לראשונה לחתום סוף-סוף על מה שהיה מגיע כבר מזמן. מ-2017 הגיע למתנדבים ולמתנדבות שלנו, שעם שחרורם הם מקבלים את אותן ההטבות שמקבלים חיילים בודדים מהקרן לחיילים משוחררים. זה נמצא בתוך החוק כבר מ-2017 והיה מותנה בחתימת שר הביטחון. אני רוצה לשוב ולהודות לשר הביטחון ישראל כץ שעשה את המעשה הישר, הפשוט והברור הזה, לאפשר להם את התנאים שמקבלים עם סיום השירות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חייל בודד. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> עם זאת, אנחנו בפעילות שלנו צריכים לתת להם את המעטפת תוך כדי השירות. אני רוצה באמת להודות מאוד מקרב לב לחברתנו, חברת הכנסת פנינה תמנו שהאירה את עיניי לגבי חסר מסוים שהיה בהגדרה של מתנדב בודד. אנחנו הרחבנו את ההגדרה, אנחנו נעשה את זה עכשיו בתקנות, וזה מה שיאפשר גם למתנדבים שמצבם לא שפר עליהם והם תחת ההגדרה של מתנדב בודד, אם כי לא תמיד שני הוריהם אינם בחיים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ועדיין הם לא באו מחו"ל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן, נכון. המדינה ראתה לנכון להוציא אותם מביתם בגלל המצב. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> ואנחנו באמת משלימים את המעמד שלהם. השינוי הנוסף שנעשה כאן הוא ביחס למתנדבים ולמתנדבות, שלצערנו הרב, במהלך השירות הלכו לעולמם. אנחנו סוף-סוף ניתן להם את המעמד הראוי להם, את ההוקרה, את ההנצחה ואת ההכרה הממלכתית הראויה להם. אני רוצה להודות מאוד מקרב לב למשפחות של מתנדבים ומתנדבות בודדים שנפטרו במהלך השירות, שעשו מאמץ מאוד מאוד גדול לאורך שנים, בליווי מלא של המנכ"ל שלנו וכל הצוות. אני רוצה גם להגיד תודה לדבורה גריידינגר, שאחראית אצלנו ברשות השירות הלאומי על אוכלוסיות מיוחדות, מתנדבים ומתנדבות עם בעיות מיוחדות, ובאמת ליוותה את הנושא הזה לכל אורך הדרך. חבל שהיא לא פה איתנו, אולי היא בזום, יכול להיות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. השם שלך עלה בכל שיחה שלי בנושא. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אני מאוד גאה ומאוד שמחה על כך שיש לנו ברשות השירות הלאומי את הפונקציה של ליווי לכל המתנדבים הבודדים, למשפחות שכולות וכן הלאה. זה מאוד מאוד חשוב, זה חלק מהמיצוב של השירות הלאומי אזרחי כגוף ממלכתי שנותן שירות למען המדינה. ברשותך, מיכל, אני רוצה להגיד כמה מילים לקראת שבוע ההצדעה שלנו. בשבוע הבא אנחנו נציין את שבוע ההצדעה לשירות הלאומי. זאת הזדמנות מיוחדת ששני האירועים האלה נפגשו ואפשר כאן, בכנסת, בשידור להצדיע להם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> להצדיע להם. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אני רוצה לומד שמתנדבי ומתנדבות השירות הלאומי בחרו לשאת על כתפיהם את משא העם, החברה והמדינה, בתקופה המאתגרת והמיוחדת הזו, ולהיות חלק משמעותי מהמאמץ האדיר של מדינת ישראל. מאמץ לתת ביטחון, להציל חיים, לאפשר שגרה, לתמוך בנזקקים לתמיכה ולהרים את הרוח. גם בשגרה וגם ברגעים אלה של מלחמה הם פועלים כחלק מהמאמץ הלאומי בחירום. למעשה, מאז פרוץ המלחמה, כפי שאמרתי, הם משולבים כחלק מכוח האדם החיוני ברח"ל – רשות החירום הלאומית – ונותנים כתף גם במקומות השירות הרגילים שלהם, כמו בתי חולים, משטרה, כיבוי אש, מערכות ביטחון והצלה שונות, וגם בתפקידים זמניים לפי הצורך. הן והם עושים כל זאת בהצטיינות מעוררת התפעלות, בהתמדה, במקצועיות ובנועם, במחויבות ובמסירות, נרתמים על מלא מתוך אחריות, תבונה, סבלנות, עדינות והקשבה, יצירתיות, יעילות ויכולת ביצוע. ועם כל זאת, גם ברגישות ואנושיות מופלאה, ומעניקים אוזן קשבת, תשומת לב, מאור פנים ויכולת נדירה לגעת בלבבות. אנחנו נציין בקרוב את שבוע ההצדעה כפי שאמרנו, וכשפתחתי את חוברת ההצדעה, שמתארת כל אחד ואחת מהמצטיינים שלנו שיקבלו תעודת הוקרה בבית הנשיא, באמת התפעלתי מאוד כיצד כל אחד ואחת מהם פעל במסגרת תפקידו, לפעמים תחת לחץ, במצבים מאתגרים. הם תמכו, חיזקו, העניקו ביטחון ורוגע ברגעים הכי קשים, ניהלו משימות מורכבות, הגדילו ראש, לקחו אחריות, ולמרות גילם הצעיר הוכיחו רצינות, בגרות, יוזמה והובלה הרבה מעבר למצופה מהם. הם הוכיחו שוב ושוב שיש על מי לסמוך. אני מצדיעה להם מכאן, ומצדיעה גם לכל השותפים שלנו. אני רוצה לדבר על מתנדבים ומתנדבות שנפטרו במהלך השירות. הכלי שמצאנו בסופו של דבר כדי לאפשר באמת הנצחה והוקרה ממלכתית למתנדבים האלה, וכן לתקצב את זה וגם את הליווי של המשפחות, הוא ביטוח חיים. במסגרת התקנות אנחנו נגדיל היום את גובה הסכום שניתן לטובת ביטוח חיים, שזה בעצם משמעותי למה שבסופו של יום - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> המשפחה תקבל. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> - - אם חלילה מתנדבת או מתנדב נפטר, הם יקבלו. כמובן שהכלי הזה לא יכול לחול על נפטרי עבר. אולי, בעזרת השם, כשתהיה תחיית המתים, נוכל להחיל את זה על נפטרי עבר, אבל אי-אפשר לעשות את זה כעת. בכל זאת אנחנו החלטנו לאפשר הוקרה כזו, ותקציב הולם גם עבור המשפחות שיקיריהן נפטרו במהלך השנים הקודמות, שהן אותן אלה שדחפו וליוו אותנו כפי שפנינה היקרה דחפה וליוותה את נושא כויות בודדים, ככה המשפחות האלה שידעו וטעמו על בשרן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> החיבור לשטח, חשוב. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> החיבור לשטח חשוב מאוד. לכן, לגבי המתנדבים והמתנדבות שנפטרו בעבר, אנחנו נקצה סכום שיאפשר להם לגשת לקול קורא של הנצחה פעם אחת, ואחר כך גם בכל שנה ושנה - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל שנה. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> - - סכום מסוים – ראובן יגדיר ויסביר את הכול, בעזרת השם – שיאפשר להם לייצר הנצחות קטנות לאורך השנים. המטרה שלנו היא להכיר תודה, להכיר במעמד הממלכתי של מתנדב או מתנדבת כאלה. אגב, חלק מהם כאלה שבהחלט יכלו לשבת בבית ולא לעשות כלום בגלל מצבם הרפואי וכדומה, אבל בחרו לבוא ולהיות חלק ולעשות מאמץ. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לתת למדינה. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> לפעמים הרבה מעבר למאמץ הרגיל שמתנדב נורמטיבי עושה. לכן אנחנו רוצים להוקיר אותם ולהוקיר את המשפחות שלהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם יהיה סמל של השירות הלאומי על המצבה. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אנחנו עושים, בעזרת השם, סמל של רשות השירות הלאומי על המצבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השרה אמרה ממלכתי. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> ומעמד הנצחה והוקרה שנתי בנוכחות השר המלווה, השר האחראי על השירות הלאומי. כל זה כדי לסגור את המעטפת השלמה של שירות לאומי אזרחי ממלכתי שהוא חלק בלתי נפרד ממה שמדינת ישראל נותנת לחברה בישראל. אני ממש רוצה להודות מקרב לב על הובלה המדהימה של המנכ"ל שלנו ראובן פינסקי, פסיק שמסיים בימים אלה קדנציה ארוכה ומאוד מאוד מועילה ומקדמת. אין ספק שהשירות הלאומי - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מסיים או ממשיך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שתי קדנציות, אין. יש חוק. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק שתיים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אצל מנכ"לים מותר רק שתיים. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> זה הטופ של הטופ. אין שום ספק שהשירות הלאומי כפי שהוא היה לפני שראובן נכנס לעומת מצבו היום, זה שמים וארץ. זה באמת הבדל מדהים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ועל אף התקופה המאתגרת כשלעצמה. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> בתוך תקופה מאתגרת של קורונה ושל מלחמה. ראובן, אני אסירת תודה, גם בשמי אישית וגם בשם מדינת ישראל. פעלת רבות, קידמת אותנו בצורה באמת מופלאה, אני חייבת לומר תודה גדולה. ואני שוב אומרת תודה מעומק הלב לדבורה. אם נוכל לראות אותה על המסך אהיה אסירת תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר להעלות את דבורה? בדרך כלל אנחנו עושים את כל הטקסים האלה בסוף ולא בהתחלה, אבל בסדר, מאחר שהשרה פה. הינה דבורה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דבורה, עובדת סוציאלית. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> כן, היא אחראית אצלנו על כל נושא האוכלוסיות המיוחדות ובאמת עושה פלאים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל הכבוד. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> עם כל הלב, עם כל הנשמה, עם כל השכל הטוב, עם כל המקצועיות. דבורה, אני אסירת תודה לך באמת, באמת. << דובר >> דבורה גריידינגר: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> וכמובן לך, מיכל. את גם יושבת-ראש השדולה למען השירות הלאומי וגם יושבת-ראש הוועדה. במקור הגעת מהעולם של השירות הלאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אני מרגישה שאת מלווה אותנו בכל כך הרבה אהבה, אכפתיות, מקצועיות והבנה. בשבילי זאת מתנה גדולה שאת יושבת במקום הזה, ואני יודעת שאני מביאה את התקנות האלה למקום הכי נכון, עם הלב והראש הכי נכונים. אני מרגישה שאנחנו יוצאים מפה לדרך הרבה הרבה יותר סלולה וממלכתית, ותודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה רבה. פנינה חייבת לצאת לדיון שהיא חייבת להיות נוכחת בו. בבקשה, פנינה. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אנחנו חייבים לפנינה תודה גדולה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, נכון. אמרנו לפני שהגעת ואנחנו נגיד את זה שוב, פנינה דחפה ורצתה ואפילו הביאה הצעת חוק. השרה אמרה לה: חכי עם הצעת החוק, זה יגיע בתקנות, והינה זה מגיע. קיבלנו הוראה, כל ראשי הוועדות, לעשות סלקציה של דברים מה חשוב ומה לא חשוב. אמרנו שאת זה אנחנו לא מוכנים להזיז, על אף המצב הלא פשוט. והינה אנחנו פה, באמת גם בזכותך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קודם כול, בוקר טוב לכולם, גברתי היושבת-ראש, השרה, המנכ"ל וכל הצוות של השירות הלאומי. אין ספק שבשלב הזה, כשאנחנו נמצאים כמעט בתומה של הכנסת הנוכחית, יש תיעדוף של נושאים ואני שמחה שהנושא הזה עולה. אני באמת מאושרת כי הייתי בדאגה גדולה שזה לא יעלה, והייתה דאגה אמיתית גם מבחינת הזמנים והפרוצדורות, לא שלא הייתה כוונה אמיתית לקדם את הנושא. מי כמוך יודעת, השרה, שגם כשאמרת לי: תמתיני עם החוק, אני אמרתי שאני ממתינה, כי הייתה לי אמונה גדולה בכך שצריך לתקן את מה שראינו לנגד עינינו, ומה-זה ראינו לנגד עינינו. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> צריך להסביר לציבור. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נסביר. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> פנינה הגישה הצעת חוק. אני באתי אליה ואמרתי לה: זה לא לחוק, זה לתקנות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> עשינו עבודה. ישבנו עם ראובן ועם כל הצוות ולמדנו את הנושא לעומק. הבטחנו לך שאנחנו הולכים להביא את זה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> ולקח זמן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שהיה חשוב לי בסוף בסוף, הוא שבאמת המציאות תשתנה. כשנכנסים לעובי הקורה, צריך לדמיין את אותן נערות בנות שירות, שבוחרות לשרת את המדינה על אף מצבן הקשה. חלקן בנות להורים חולים, חלקן בקשר רק עם אחד ההורים שאולי לא מתפקד. הן לא בהכרח מוגדרות ככאלה שהגיעו מחוץ לארץ, כמו חיילים בודדים, ולא בהכרח כאלה שמוכרות על ידי הביטוח הלאומי כילדה או ילד נטוש. ועדיין, אלה ילדים, ואני רואה אותם כילדים למרות שהם כבר צעירות וצעירים שהולכים לשירות הלאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צריכים את המעטפת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במקום ללכת הביתה אחרי השירות הלאומי ולקבל ארוחה חמה והורים שמחבקים אותם, הם רצים משם לעבודה וחוזרים בשעות מאוחרות של הלילה. הרבה פעמים אין להם אוכל חם והם צריכים גם לשלם שכירות. העומס הכלכלי הזה, כשהם בלאו הכי נמצאים בסוג של בדידות, כי הרי מי שאין לו מעטפת משפחתית נמצא בבדידות, הוא בלתי מתקבל על הדעת. למדינה יש כלים, וכמו שהצבא יודע לעטוף חיילים בודדים – להעניק להם מעטפת, להעניק להם קצבאות, להעניק להם דירות – האמנתי שאפשר לעשות את התיקון הזה. בדרך כלל אלו צעירים וצעירות שלא מדברים על המצב שלהם. הרבה פעמים הם מגיעים לשירות הלאומי והם מתביישים לספר שהם חסרי עורף משפחתי. הם מתביישים לספר גם שהם רעבים, ועכשיו אני מרגישה שאבן נגולה מעל ליבי. אני חושבת שעשיתם פה מעשה גדול, השרה. אני כל כך שמחה, אני ממש מתרגשת, כי בפעם הבאה שאעבור ליד בנות שירות לאומי, לא ארגיש שיש אולי - - - בגדול, אסור שיהיו אף צעיר או צעירה רעבים או שאין להם מישהו שרואה אותם. אני מאמינה שהקצבאות האלה יעזרו להם, הם יידעו שרואים אותם ונקל על החיים שלהם, תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, פנינה, תודה לך. ראובן, בבקשה, ואז נצלול פנימה כי אני מבינה שיש לך גם כמה תיקונים שאת רוצה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רק רוצה הבהרה מהיועצת המשפטית. אני רוצה לדעת שהילד הנטוש לא ירד לחלוטין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כול, אין ילד נטוש. זו לא הגדרה נכונה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה היה בחוק, זה היה בהגדרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שינו את ההגדרה. זה נקרא היום ילד שזכאי לקצבה מיוחדת, לכן זה לא שונה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מצוין, אלה יכולות להיות כל מיני קצבאות, כי נכון שיש הגדרה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זו גמלה מסוימת שניתנת לפי התוספת לחוק הבטחת הכנסה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. אגב, בביטוח לאומי עדיין קוראים לזה קצבת ילד נטוש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בשפה, בשפה. אבל בהגדרה המשפטית יש מאחורי זה אג'נדה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התנאי הוא לא בהכרח שהם מקבלים קצבה, נכון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, יש כמה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש כמה, כמה וכמה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מצטבר. אלה חלופות? תקריאי לי כדי שזה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל עוד לא התחלנו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בקצרה, רק כדי לדעת שלא פספסנו אף אחד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> "מתנדב בודד" – אחד מאלה: (1) מתנדב שהתייתם משני הוריו או מתנדב שהוריו מתגוררים מחוץ לישראל דרך קבע, בין שעלה לישראל בגפו ובין שהוריו היגרו אל מחוץ לישראל או שיצאו לשליחות אל מחוץ לישראל, לתקופה של חצי שנה או יותר; זו הגדרה שכבר כתובה בתקנות. (2) מתנדב שהרשות הכירה בו כמתנדב חסר עורף משפחתי, אם שוכנעה שאין לו כל קשר עם שני הוריו, או שיש לו קשר עם הוריו אך הקשר המשפחתי אינו יציב ותומך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> "אינו יציב או תומך" יכול להכניס גם ילדים למתמודדי נפש, וזה נושא מאוד רגיש למיכל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק, את מבינה, לשם גם אני מאוד כיוונתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לגמרי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הורים לא יציבים, או הורים שלצערנו הם נרקומנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל מצב שהוא כזה. נכון, ויש גם את 3, 4 ו-5. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> החלופה האחרת היא שמתנדב שערב תחילת השירות היה ילד הזכאי לגמלה מיוחדת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה היה נקרא ילד נטוש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זו אותה גמלה. << דובר >> ראובן פינסקי: << דובר >> זכאי גם אם הוא לא מיצה את זה, זאת אומרת, גם אם הוא לא הגיש את הבקשה, אם הוא היה זכאי. שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: זה במקום ילד נטוש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא במקום, זה ילד נטוש. החליפו את ההגדרה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם הוא היה זכאי וגם אם הוא לא מיצה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כן, זה מה שהוא אומר. היה זכאי. << דובר >> ראובן פינסקי: << דובר >> דיברנו על זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בפסקה 4 אנחנו מדברים על מתנדב שלפני הגיעו לגיל 18 הוא נמצא במשפחת אומנה. אנחנו מדברים פה על אנשים שיכולים להיות עד גיל 24 ולפעמים אפילו מעבר לכך. אם לפני גיל 18 הוא היה במשפחת אומנה, זאת עוד חלופה. חלופה 5 מדברת על מתנדב שלפני הגיעו לגיל 18, היה נמצא במסגרת השמה חוץ-ביתית בפיקוח משרד הרווחה והביטחון החברתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נגיע לזה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מצטערת שאני נאלצת ללכת להצבעה על החסינות של טלי, זה מצריך נוכחות. אני רק אומר תודה לך, גברתי היושבת-ראש ולך השרה שקידמת. אני יודעת שהיה לך אכפת, אבל יותר חשוב לי להגיד גם מילה טובה על המעלה שלך. לא היית חייבת – לא היית חייבת לעדכן מתי התקנות, לא היית חייבת להזמין אותי לוועדה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את לא מכירה את אורית, יש לה חובה מוסרית פנימית. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא היית חייבת להעביר הודעה לעיתונות. זה לא מובן מאליו, למרות שאנחנו מכירות הרבה הרבה שנים, מ-2013. אני מאוד מעריכה את המעלה הזאת שבך. תודה לראובן המנכ"ל ולכל הצוות, לדבורה ולכל מי שנמצא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, תודה רבה פנינה. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> תודה, פנינה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ראובן, בבקשה, כמה מילים ונצלול. << דובר >> ראובן פינסקי: << דובר >> לפני שאת יוצאת אני חייב לספר שבשולחן שבת סיפרתי לילדים שלי שבאה חברת כנסת מהאופוזיציה, ואמרה: לא ייתכן, ואיך יכול להיות, וזה לא היה בסדרי העדיפויות. השרה השתכנעה, מגיעים לוועדה ומתקנים עוולה גדולה מתוך אחדות. בבוקר שבו האויבים שלנו מזכירים לנו שאנחנו חייבים להיות מאוחדים, יש פה מעשה של אחדות מאוד משמעותי ומרגש. תודה על המילים החמות, אבל בסוף זו באמת הובלה של נבחרי הציבור. אנחנו רק עושים את עבודת השוחות והתעלות והווייה-דולורוזות של הביורוקרטיה. תודה לכל מי שהוביל את הדבר הזה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה זה תוספת תקציב בסך הכול? << דובר >> ראובן פינסקי: << דובר >> כ-7 מיליון שקלים בשנה בבסיס. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שווה כל שקל. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> סליחה, מיכל, אני רוצה להודות לשר האוצר. אני הסברתי לו את הצורך והוא אמר: לזה את תקבלי תקציב. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מרגש, מרגש. << דובר >> ראובן פינסקי: << דובר >> לבסיס התקציב. מאוד משמעותי. ברשותכם, כמה מילים. אנחנו מדברים היום על הערכה של בין 500 ל-700 צעירות בודדות בשירות הלאומי. אני אומר הערכה, כי במסגרת התקנות האלה אנחנו מקימים מערך ת"ש, כדי שכל בת ובן יוכלו לפנות – זה סעיף 2 בהקשר הזה – ויהיה מערך סוציאלי שבוחן את הבקשה שלהם, מה שלא היה בשירות הלאומי עד היום. בעצם, הוקם מערך ת"ש תומך הדבר הזה. בנושא ביטוח החיים. זה נקבע לפני הרבה שנים כתוצאה מאיזו תביעה שהייתה, ואמרו שנשים איזשהו ביטוח. אחרי שעשינו עבודה מאוד מעמיקה – נציג אותה בהמשך – מובא גם הנושא הזה. דמי הכיס בתפוצות – אנחנו הרבה מאוד שנים עם אותם דמי כיס, והיינו חייבים לעשות את העדכון הזה בגלל יוקר המחיה. השרה הזכירה את שבוע ההצדעה. מתנדבת מהתפוצות בת לעדה יוצאי אתיופיה, עושה שירות לאומי ובפעם הראשונה שהיא יוצאת מהארץ, היא נוסעת לשם כדי לחנך לעברית ולחנך לציונות וליהדות, ונחשפת לצעירים היהודיים. זה מרגש שהיא תהיה בבית הנשיא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיזוג גלויות. << דובר >> ראובן פינסקי: << דובר >> בעזרת השם, אם השמים עוד יהיו פתוחים. כולם אמרו תודה, אבל מאוד מאוד חשוב לי להודות לשרה על ההובלה, על הנחישות, על המנהיגות, ועל ענווה ציבורית. כשבאה מישהי מהאופוזיציה, הדבר הראשון שרגילים לשמוע פה זה שמנפנפים, אבל את היית קשובה. אני מוכרח להגיד שכולנו הופתענו שהובלת את זה עד הסוף. לא הופתענו בשל האישיות, אלא בשל הנחישות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, אני קוטעת אותך. גם הנוכחות של השרה פה. האישה הזאת לא ישנה, אני לא יודעת איך היא עובדת. אין לי שמץ של מושג איך עובד המנגנון שם. צריך לשכפל ולהעתיק. היא בחרה להגיע לכאן, ושאף אחד לא יקנא בה, מה עוד מחכה לה במשרד. << דובר >> ראובן פינסקי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אלה בסך הכול תקנות שאפשר לאשר, והינה, היא פה כי זה חשוב לה. << דובר >> ראובן פינסקי: << דובר >> עם כל הלב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, היא יודעת, אני אומרת לה בלי סוף תודות, גם מאחורי הקלעים, אבל מגיע לך גם בפרונט. << דובר >> ראובן פינסקי: << דובר >> אני מודה לך, יושבת-ראש הוועדה ולכל הצוות. תמיד כשמודים לך, את מודה לצוות. הצוות שלכם באמת משמעותי, מדייק אותנו, ממלא את ייעודה של הרשות המחוקקת בשיפור הדברים שהרשות המבצעת מגישה לה, אבל לך – תודה. את תמיד נמצאת שם לכל דבר ועניין, בהנהגה, בעין טובה. נמצאים פה משה פניגשטיין בזום, אבא של תמר פניגשטיין זיכרונה לברכה, וגילה בן עובד, אימא של דנה. תודה על שותפות ארוכת שנים, קשה, מורכבת. אלה הורים שאיבדו את ילדיהם במסגרת השירות הלאומי, והדבר הזה מאוד משמעותי. נמצאת איתנו גם אולגה קמפלינסקי שהצטרפה גם לזום. כשנכנסנו לנושא נפטרי העבר – השרה הציגה את זה, וזה לא מוצג בתקנות – אבל בפעם הראשונה כשנכנסתי לשירות הלאומי ב-2019 נפטרה מיה מינגלגרין. מיה מינגלגרין הייתה ילדה חולת סרטן סופני בדרגות הכי גבוהות, והיא ידעה שהיא לא תאריך ימים. היא אמרה: את החודשים האחרונים שלי אני אעשה בשירות הלאומי בגופי הביטחון. והיא נפטרה בעת שירותה כשבחצי מהזמן היא הייתה מחוברת למכשירים. ההוקרה לצעירים האלה שהחליטו לתת מעצמם למדינת ישראל, זו הוקרה משמעותית ואנחנו עושים פה צעדים משמעותיים כולל התקציבים שהשרה הזכירה, וכולל סמל של השירות הלאומי. אחרי שנסיים את השיח עם המשפחות איך בדיוק זה צריך להיות לראשונה. יש סמל של השירות הלאומי, לא של הרשות, אלא של השירות הלאומי. הוא יוצב על המצבות כמובן, לבחירת המשפחה, אבל במעשה הזה, מדינת ישראל אומרת להם - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו רואים אתכם. << דובר_המשך >> ראובן פינסקי: << דובר_המשך >> - - אתם חלק ממי ששירת את מדינת ישראל. אנחנו מכירים ומצדיעים לילדים שלכם, וזה תיקון עולם גדול. בהזדמנות הזאת, חיבוק גדול לכל המשפחות. הלב שלנו איתכם, ותודה על זה שיחד אנחנו פועלים להוקיר את השירות הלאומי תחת הנהגת השרה. עד כאן הפתיחה שלנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. גם משה וגם גילה, גם אולגה ובנימין, אני אתן לכם לדבר ולומר את הדברים שלכם, אבל ברשותכם, כדי שנתקדם, כשנגיע לסעיף הרלוונטי. כמו שאמרו גם השרה וגם המנכ"ל, אתם לא ממש בתוך התקנות, אבל בזכותכם הגענו לשינוי משמעותי שהלוואי ואף אחד לא יצטרך אותו. ככל שזה יהיה נוכח במציאות שלנו, הם לא יעברו את כל התלאות ואת כל מה שאתם עברתם. תודה ענקית לכן ואני בהחלט ארצה לשמוע אתכם כשנגיע לסעיף. רק עוד טיפה סבלנות. ראובן פינסקי: << דובר_המשך >> רגע לפני הקריאה, משהו שנשמט לי מהדף. בדרך כלל, המנכ"ל מדבר בוועדה. עובדי הרשות המסורים באמת עושים עבודה מצוינת. אני מדבר על דבורה, יואב, טובה, דניאל, מוטי, רחל וכולם. אני עם הראש מעל המים, והם עושים עבודה יוצאת דופן. זאת ההזדמנות שלי להודות לכולכם, וגם למי שנמצא פה היום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. בהחלט, מצדיעים גם להם. אני מציעה שנתחיל בקריאה, ואם אנשים בזום מבקשים לדבר, נאפשר את זה. נועה, בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא הבנתי שיש פה נושא שנוגע להנצחה, זה לא היה כתוב בדברי ההסבר. היו כמה נושאים: הביטוחים, תעריפי חוץ לארץ ונושא משמעותי מאוד שנוגע למתנדבים בודדים. אני מבינה שזה יותר גדול - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה נמצא בתוך ביטוח החיים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> טיוטת תקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית)(תיקון), התשפ"ו-2026. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 10, 19(ד)(4) ו-(5) ו-105(א) ו-(ג) לחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המועצה, לאחר שניתנה למנהל הזדמנות להגיש לשר את חוות דעתו בעניין, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה: תיקון תקנה 1, בתקנות שירות אזרחי (עקרונות השירות הלאומי וההתנדבות הקהילתית), התשפ"א–2020 (להלן – התקנות העיקריות). בתקנה 1: 1. אחרי ההגדרה "מוסד חינוך", "מוסד להשכלה או להכשרה" יבוא מסגרת השמה חוץ ביתית כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016. והיא מובאת פה לנוחותכם. 2. אחרי הגדרה "מען המגורים" יבוא משפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016. גם כאן ההגדרה לפניכם. 3. במקום הגדרה "מתנדב בודד" יבוא "מתנדב בודד" – קראנו את ההגדרה הזאת, ובמקום לקרוא אותה, נשאל כמה שאלות על ההגדרה הזאת. ראשית, מבחינת סדר הדברים זה אמור להיות מקביל להגדרה של חייל בודד שנמצאת בפקודות הצבא. שם יש הגדרה לחייל בודד מובהק, וזה מקרה ראשון, שהוא התייתם משני הוריו או שההורים אינם מתגוררים בארץ, או שעלה לישראל בגפו, וכן הלאה. זאת הגדרה מאוד דומה. אבל כשיש הגדרה של חייל בודד מסיבות חריגות בפקודות הצבא, יש חייל שלא מקיים כל קשר עם הוריו, או חייל שנמצא בקשר עם הוריו או אחד מהם, אבל אין לו אפשרות להתגורר עימם והוא אינו נתמך על ידם, והם אינם מהווים עבורו תא משפחתי מתפקד. ודבר שלישי, עד הגיעו לגיל 18 הוא התגורר אצל משפחת אומנה. אצלנו במקום זה יש גם התייחסות למשפחת אומנה וגם להשמה חוץ ביתית. זאת יכולה להיות התייחסות מאוד חשובה, כי הרבה ילדים נמצאים במסגרות פנימייתיות שונות בהשמה מכוונת של משרד הרווחה. כשאנחנו מדברים בפסקה 2 על מתנדב שהרשות הכירה בו כמתנדב חסר עורף משפחתי, דבר ראשון אנחנו מכנים אותו באיזה כינוי. יש פה הכרה מיוחדת, בעוד שלפי פקודות הצבא כל הסטטוסים טעונים איזשהו תהליך של הכרה. כאן רק בסטטוס הזה דרוש מערך של איזשהו שיקול דעת, והתנאי הוא שאין לו קשר עם שני הוריו או שיש לו קשר עם הוריו – אנחנו הוספנו עם אחד מהם, כפי שמופיע בפקודת הצבא. יש אמירה שהקשר המשפחתי אינו יציב ותומך, והשאלה היא עד כמה זה צריך להיות דומה או שונה מפקודות הצבא, אם יש פה שינוי מהותי או שינוי סמנטי ולמה השינוי. << דובר >> יואב ארבל: << דובר >> אני היועץ המשפטי של הרשות. יש פה הגדרה שמורכבת מכמה סעיפים. סעיף 2, כמו שכבר אמרתי קודם הוא בעצם סעיף סל, כלומר הוא מאפשר לנו להכניס הכרה במקרים של מתנדבים ומתנדבות שלא נכנסים להגדרות בשאר הסעיפים. סעיפים 3 ו-4 מאוד ברורים שלא דורשים הכרה – מי שהיה באומנה, מי שהיה במסגרת חוץ ביתית, לכן המילה הכרה לא נמצאת שם. סעיף 2 ידרוש מאיתנו לשבת, לדון ולבחון כל מתנדב ומתנדבת שיבואו לפתחנו ובאמת ירצו לקבל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני קוראת רגע את המקבילה אצל החיילים. חייל אשר אינו מקיים כל קשר עם הוריו – ברור, וזה גם מקביל אצלנו, שאין לו עורף משפחתי, אם שוכנע שאין לו כל קשר עם שני הוריו. זה דומה. אחר כך כתוב שחייל שנמצא בקשר עם הוריו או עם אחד מהם, אולם אין לו אפשרות להתגורר עימם והוא אינו נתמך על ידם והם אינם מהווים עבורו תא משפחתי מתפקד. זאת הגדרה שנראית לי יותר ברורה מההגדרה שמופיעה אצלנו. למה שיניתם? רציתם לצמצם או רציתם להרחיב? מה רציתם לעשות? << דובר >> יואב ארבל: << דובר >> לא בכל דבר אנחנו בדיוק כמו הצבא, אבל כאן המטרה שלנו הייתה ללכת בצעדים שהלך הצבא. כלומר, עד עכשיו היה מתנדב בודד מובהק כמו שקיים בצבא ורצינו לאפשר שההגדרות יהיו זהות. חשבנו שהמילים האלה יותר נכונות – הקשר המשפחתי אינו יציב ותומך – והמהות היא אותה מהות. אין פה רעיון של להרחיב או לצמצם, ואם חשוב מאוד לחזור דווקא לנוסח של הפקודה בצבא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חושבת שזה יותר נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא מבינה למה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הרי זה היה מולכם ואם הייתם רואים לנכון להעתיק, הייתם מעתיקים. אני באמת לא מבינה למה שיניתם. האם פה קשה להוכיח? דווקא בעיניי יותר קשה להוכיח את מה שאתה מבקש. רציתם להרחיב? רציתם לצמצם או שלא משנה לכם? אם לא משנה, בואו נעשה את אותו הדבר כי זה נשמע לא טוב שזה שונה. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> רצינו בסך הכול להשוות. מבחינתנו אפשר גם לחזור להגדרה הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בואו נעשה אותו דבר. < דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי דבורה יכולה לעשות. << דובר >> ראובן פינסקי: << דובר >> דבורה, נשמח שתתייחסי. המטרה היא להרחיב ולייצר שיקול דעת. ההבדל בינינו לבין צה"ל היא שלצה"ל יש עוד הרבה מאוד כלים אחרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם רציתם להרחיב ואתה חושב שזה להרחיב, בסדר. << דובר >> ראובן פינסקי: << דובר >> אנחנו רוצים שהעובדת הסוציאלית תוכל להגדיר האם זה יציב ותומך או לא. לא רק אם אין לו איפה לגור ודברים כאלה, כי לכל מש"קית ת"ש בצה"ל יש תווי שי שהיא יכולה לתת לכל משפחה מתי שהיא רוצה. הכלים שלנו הרבה יותר מוגבלים. שם זה פקודות של הרמטכ"ל, אצלנו אלה תקנות בכנסת. דבורה את רוצה להתייחס? << דובר >> דבורה גריידינגר: << דובר >> אני אשמח להתייחס. חשוב להגיד שבעבודת המטה שעשינו, באמת למדנו מהמודל הקיים בצה"ל ואימצנו ממנו עקרונות. בפקודת צה"ל זה כתוב בצורה מאוד מאוד ברורה מה דרך ההצהרה, אבל בפועל יש הבדלים. כלומר, תחת הגדרה של מתנדב בודד, גם צה"ל כשהוא מגיע לבחון מיהו מתנדב חסר עורף משפחתי, הוא עושה הבחנה. מתנדבים שהם בוגרי מסגרות חוץ ביתיות או בוגרי פנימיות, מתייחסים אליהם באופן שונה מבחינת הקריטריונים שהם צריכים להגיש, ומתנדבים שהם חסרי עורף משפחתי כהגדרתם הכוללת, הם עושים להם את יתר הבחינות, שכוללות ביקורי בית ועוד. לקחנו את ההבחנה שהם עושים תחת חסר עורף משפחתי, והכנסנו את זה תחת ההגדרות של התקנות. << דובר >> ראובן פינסקי: << דובר >> << דובר >> ראובן פינסקי: << דובר >> המטרה היא הרחבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמו שאמר ראובן, בסדר. אם המטרה היא הרחבה, בואו נשאיר ככה. כמובן שלצבא יש יותר כלים והחייל לא חייב להיקרא חייל בודד בנסיבות חריגות. הוא יכול להיות גם חייל אחר והוא יקבל תמיכה, מה שהשירות הלאומי פחות יכול לתת, ולכן ביקשתם להרחיב. לי אין בעיה עם זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אוקיי, אז יישאר כמו שהצעתם. בשלושת הסעיפים הבאים דובר בהתחלה על מצב שהתקיים באותו מתנדב ערב השירות, אבל חלק מהדברים כמו, למשל, מגורים במשפחת אומנה, הם בדרך כלל עד גיל 18 ולפחות היא נחשבת עבורו כמשפחת אומנה עד גיל 18 אלא אם כן זה ילד בחינוך מיוחד. לכן אמרנו, כמו שנאמר בפקודות הצבא: עד הגיעו לגיל 18. אחרי זה אמרנו שאולי לא עד הגיעו לגיל 18, ויכול להיות שהוא נפרד ממשפחת האומנה סמוך לגיל 18. << דובר >> יואב ארבל: << דובר >> יש הגדרה שהעבירו לנו ממשרד הרווחה הבוקר, וחשבנו שהיא יכולה להתאים. הם הציעו שההגדרה תהיה: מתנדב אשר שהה בשנה טרם הגיעו לגיל 18 במסגרת השמה חוץ ביתית או באומנה. זה לא אומר שהוא שהה שם עד השנייה האחרונה, וזה יכול להיות גם עד גיל 17.5, אבל בסמוך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה לא שהוא היה שנה בגיל 18 בפנימייה, ולכן הוא ייחשב גם מתנדב בודד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יכול להיות שהוא ייכנס שוב לסעיף הסל שלנו ב-2. יכול להיות שהוא חזר הביתה, אבל הבית עדיין מאוד מאוד לא יציב. לדעתי זה גם יותר מתאים כי כשכתוב לנו עד הגיעו לגיל 18, יכול להיות שהוא היה יומיים ואז חזר. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> צריך להבין שחלק מהמתנדבים לא נכנסים לשירות כשהם בני 18. לפעמים בגלל המצב הם נכנסים בשלב יותר מאוחר. << דובר >> ראובן פינסקי: << דובר >> לפעמים אחרי ולפעמים גם לפני. מגיל 17 בהסכמת ההורים גם אפשר להצטרף. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גמלה מיוחדת יכולה להיות מין ראיה, כשממילא האדם היה יכול גם בלעדיה להיחשב כחסר עורף משפחתי או כמתנדב שהתייתם משני הוריו. זה רק מעיד על כך, אבל גם פה אני לא בטוחה שאנחנו מדברים על ערב תחילת השירות ממש בסמוך לשירות. אולי אפילו להגיד טרם תחילת השירות, משהו שלא יוצר סמיכות זמנים. יכול להיות שגיל 26 הוא מתחיל את השירות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בשנה לפני הכניסה לשירות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ואם לא בשנה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז הוא לא במסגרת חוץ ביתית. << דובר >> ראובן פינסקי: << דובר >> טרם זה יותר טוב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מדברת על הילד הנטוש. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> טרם זה טוב. << דובר >> ראובן פינסקי: << דובר >> טרם זה יותר טוב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש מגבלה לגיל הזכאות לגמלה של ילד נטוש, כי הוא מקבל אותה כל עוד הוא ילד. יכול להיות שהשירות הלאומי התחיל מכל מיני סיבות, ויש עכשיו אפשרות להאריך עד גיל 27 ויכול להיות שכבר היה ניתוק בין המועדים. << דובר >> ראובן פינסקי: << דובר >> המילה טרם מתאימה בהחלט, מבחינתנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תקראי, בבקשה. נעה בן שבת: מתנדב שהיה זכאי טרם תחילת השירות לגמלה מיוחדת לפי פרט אחד לתוספת הראשונה לחוק הבטחת הכנסה. היו"ר מיכל מרים וולדיגר: דרור גרנית, משרד המשפטים, בבקשה. דרור גרנית: בוקר טוב וסליחה, הייתי מגיע אבל לא ידעתי שאפשר להגיע לוועדה. אני רוצה לוודא, אני מודה שהלכתי לאיבוד עם שני הנוסחים. נעה בן שבת: בפסקה 3, במקום ערב תחילת השירות, נכתוב: מתנדב שטרם תחילת השירות היה ילד הזכאי לגמלה מיוחדת, ונזכיר את שם הגמלה. דרור גרנית: מתנדבים יכולים להיכנס לשירות גם בגיל יותר מאוחר, ואמרנו שעד גיל 26. אם אדם התחיל את השירות שלו בגיל 24, האם זה רלוונטי בכלל לראות בו עדיין מתנדב בודד? כבר היו לו שנות בגירות בגיל 24, והמחשבה עליו כעל בודד במובן של מישהו שהיה ילד נטוש - - - היו"ר מיכל מרים וולדיגר: אני מבינה מה שהוא אומר. הוא ייכנס דרך סעיף 2. שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: דרור, הנחת העבודה שלנו היא שתקופת השירות היא תקופה מאוד מאתגרת. המתנדבים והמתנדבות שלנו נדרשים לתת את כל כולם לשירות. לכן, קשה מאוד לעשות שירות כזה כשאין לך עורף משפחתי. אתה לא יכול לדאוג לעצמך במהלך תקופת השירות, ואתה חייב שיהיה מישהו אחר שידאג לך. זה דומה מאוד לחייל בהיבט הזה. הם עובדים קשה מאוד, במסירות גדולה מאוד, ולכן, אם אין לאדם עורף משפחתי בתקופה הזאת, מישהו אחר צריך לתת לו את העורף הזה. דרור גרנית: אלה שני דברים שונים. היו"ר מיכל מרים וולדיגר: אני אגיד לך מה אומר דרור. הרי בסעיף סל 2 מדובר על מתנדב שהרשות הכירה בו כמתנדב חסר עורף משפחתי. ילד שהיה זכאי לגמלה מיוחדת לפי פרט 1 – נניח שהוא היה זכאי בגילי 15, 16 ואולי אפילו בגיל 17 – התחיל שירות לאומי בגיל 24. לא בגלל שהוא היה זכאי אז, זה אומר שגם היום הוא זכאי. נכניס אותו דרך סעיף 2. שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: מה קרה לו בטווח הזה? היו"ר מיכל מרים וולדיגר: אני מאוד מקווה שהרשויות שצריכות לטפל בו, אכן טיפלו בו והעלו אותו למעלה. דרור גרנית: זאת שאלה עובדתית מה קרה לו. השאלה היא מה הנפקות פה, כי הנפקות היא לעניין התמיכה הנוספת שצריך לתת לו, ולכן יש פה שאלה. אחד הגלגולים שהצעתם היה שבשנה שהוא עובר לכניסתו לשירות, הוא היה בגדר ילד שקיבל את הגמלה. זה נראה לי יותר נכון, יותר נכון למהות. נעה בן שבת: גמלה מיוחדת ניתנת לילד שהוריו נטשו אותו בישראל, ובלבד שאחד מהוריו הוא תושב ישראל או ילד שהורה שהוא תושב ישראל נטש אותו בישראל, וההורה השני נפטר. היו"ר מיכל מרים וולדיגר: זה לא מצב זמני, הוא קבוע. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> הילדות היא זמנית, כי בסוף אדם יגיע לבגירות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שירלי מחמניות ביקשה לדבר, ואולי היא מכירה את האירוע יותר טוב. אני מבינה את מה שאתה אומר, אבל מצד שני יש כאן דבר קבוע – הילד הזה ננטש ועורף משפחתי אין לו. אין הורים, הם לא נמצאים שם. בשירות הלאומי הוא צריך עורף, הוא צריך מישהו שיהיה שם עבורו וייתן לו ליווי. ברשותך, נשמע את שירלי. << אורח >> שירלי שיף: << אורח >> בוקר טוב, אני מעמותת חמניות, מקדמת מדיניות. תודה רבה היושבת-ראש, אין עלייך באמת. אני שומעת את הדיון ואני חייבת להציף פה בעיה. שה לא רק לתגמל את המועמד לשירות לאומי, ואף אחד לא מתייחס לזה שמרגע שמועמד לשירות לאומי סיים את הלימודים, את התיכון או כל מסגרת אחרת, מתבטלת לו קצבת השאירים עד שהוא נכנס למסגרת השירות הלאומי. פרק הזמן זה יכול להיות לפעמים שנה, לפעמים שנתיים, ולפעמים גם בגיל 22. בכל תקופת ההמתנה הזאת הוא אפילו לא מקבל קצבת שאירים ולא שום קצבה אחרת. הצעירים האלה, הממתינים לשירות לאומי ולשירות צבאי, נשארים במצב של פת לחם. אנחנו מקבלי עשרות פניות בחודש של מועמדים לשירות לאומי, שאומרים: יצאנו, המפרנסת היחידה הפסיקה לקבל קצבה וגם אנחנו לא מקבלים קצבה. אנחנו חייבים למצוא איזשהו מתווה של פיצויים או של המתנה או של תגמול לנושא הזה כי הם לא מקבלים כלום. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> אני חושב שמה שאומרת גב' שיף חורג מדיוננו. אם אני מבין נכון, הדיון שאת מדברת עליו הוא קצבת יתומים שמתקבלת מדיני הביטוח הלאומי, והתנאים הקבועים בדיני הביטוח הלאומי ותקנותיו לאותה זכאות. זה לא רלוונטי לדיון. << אורח >> שירלי שיף: << אורח >> נכון, ועדיין אנחנו מדברים של משרתי השירות הלאומי. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> ברשותך, אנחנו מתקנים את תקנות השירות האזרחי ועוסקים בשאלה מה לשלם בעד המתנדב במהלך שירותו. מה שקורה בשנה, שנתיים או כמה שנים קודם, ושוב, אמרנו שהם יכולים להיכנס לשירות גם בגיל 24, בין מועד בגירותו ביום הולדת 18 לבין מועד כניסתו לשירות בגיל 24, האם מכוח דיני הביטוח הלאומי צריכים להמשיך לשלם קצבת יתומים, היא שאלה של דיני הביטוח הלאומי והיא לא קשורה לדיוננו. היא חורגת מהמסגרת - - - שירלי שיף: אתה צודק בהחלט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שירלי, שירלי, אנחנו לא מתחילים דיון. לא דרך התקנות נתקן את כל העולם. אנחנו עוסקים בשירות הלאומי, וזאת מסגרת הדיון שלנו. הלוואי ויכולנו לתקן עוד דברים דרך התקנות האלה, אבל אנחנו לא. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מוטב שאנשים כאלה, אם הם לא מתגייסים לצבא, יבואו לשירות הלאומי ושם יקבלו את ה עטפת הנכונה שתלווה אותם בשנים הראשונות לקראת ההתבגרות שלהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אולי זה אפילו יעודד אותם להיכנס למערך השירות הלאומי שנועד לשרת את המדינה, ובאותה נשימה גם להקפיץ את הצעירים הללו לחיים עצמם בצורה הרבה יותר מוכנה. לכן, זה מה שנקרא win-win. את מה שאת ביקשת לא נפתור דרך האירוע הנוכחי. תודה, שירלי. נתייחס למה שאומר דרור. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לא בטוח שהבנתי איזה נוסח אתם רוצים בסוף? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> המקרים של סעיף 27 מדובר בהם על אנשים שהם מתמודדי נפש, או מי שהיה לבד בחינוך מיוחד. כלומר, יכול להיות שהם גם זקוקים לעזרה והם לא התגברו על זה שהם היו זקוקים לגמלה של ילד נטוש. לכן אני חושבת שאפשר להסתפק בזה שאומרים: מתנדב שטרם תחילת השירות היה ילד הזכאי לגמלה מיוחדת לפי פרט 1 לתוספת הראשונה של חוק הבטחת הכנסה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר, לא לקבל את מה שדרור מבקש, שזה יהיה רק בשנה האחרונה, אלא גם אם הוא היה בן 15-16. הדברים עדיין נשארים צרובים בנשמתו. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> בסעיפים 4 ו-5 כן נלך לנוסח - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לנוסח שאתה הצעת, שיגיד שמתנדב שבשנה שלפני הגיעו לגיל 18, שהה בבית אומנה. זה בפסקאות 4 ו-5. היו"ר מיכל מרים וולדיגר: בסדר, זאת דרך פשרה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> תמיד יש את סעיף 2. מקרה שנפל, ייכנס בסעיף 2. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יעל חמו מביטוח לאומי, בבקשה. << אורח >> יעל חמו: << אורח >> מבחינת ביטוח לאומי, ברגע שילד הוכר כקטין נטוש, גם כאשר הוא מגיע לגיל 18, ההכרה שהייתה לו נשארת. הרי חוק הביטוח הלאומי מיועד לחסרי תעסוקה, וכחסרי תעסוקה זה מוגבל מגיל 20. צעיר בן 18, בוגר, סיים לימודים ולכאורה הוא כרר לא קטין לפי חוק, אנחנו עדיין נותנים לו לדרוש עבודה ולהמשיך לקבל זכאות מביטוח לאומי, בגלל שהוא ילד הזכאי לגמלה מיוחדת. אנחנו לא מגבילים את זה לשאלה האם הוא הוכר בגיל 12, 13, אלא כל עוד הוא הוכר לפני הגיעו לגיל 18 כצעיר כזה, אנחנו עדיין מתייחסים אליו ככזה, ומאפשרים לו את בדיקת הזכאות גם כחריג בדורשי עבודה. אני לא יודעת להגיד לך אם יש איזושהי בעיה להכיר בו כצעיר בודד מבחינתכם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את אומרת שזה לא קשור בכלל לשאלה האם אי-פעם הוא קיבל את הגמלה המיוחדת או לא, מה שנקרא בעבר גמלת ילד נטוש. אתם ממשיכים לתת לו סטטוס, אבל אנחנו לא יודעים איך לעגן את זה בגלל הסטטוס הזה. << אורח >> יעל חמו: << אורח >> זה לא תחת אותו סטטוס של קטין נטוש, של גמלה מיוחדת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל זה סטטוס שממשיך ללוות אותו לעניינים אחרים, למשל בדמי אבטלה. << אורח >> יעל חמו: << אורח >> אני לא יודעת אם זה בדמי אבטלה; בהבטחת הכנסה אנחנו עדיין מאפשרים לו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את סעיף 3 נשאיר רחב יותר, ואת סעיפים 4 ו-5 נגיד לגבי השנה האחרונה. הלאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תיקון תקנה 8. בתקנה 8א לתקנות העיקריות – בפסקה 3(1), בפסקת משנה (א), במקום 9 יבוא 15; (2) בפסקת משנה (ב), במקום 18 יבוא 24. אלה התשלומים עבור דמי ביטוחים בתקנות. אין הבהרה לדברים שנאמרו, ואני חשבתי שהגידול הוא אחוזי, אבל הגידול הוא תוספת של 6 שקלים בשני התעריפים, וזה תעריף חודשי. מדברי הפתיחה התברר שמאחורי הגידול בביטוחים יש אמירה יותר רחבה לגבי הביטוחים. אני רוצה להזכיר שמתנדב בשירות הלאומי הוא גם מתנדב לפי חוק הביטוח הלאומי. כלומר, במקרה שהוא נפגע או נפטר, מקבלים עבורו זכות כאילו שהייתה פגיעה בעבודה. במקרה של פטירה, הזכאות היא של בן הזוג, אם יש בן זוג, וילד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדרך כלל רובם אינם נשואים, והם בלי ילדים. יש יוצאים מן הכלל, אבל זה הכלל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה היא האם לזה מלכתחילה נועדו דמי הביטוחים. זאת הייתה המטרה של דמי הביטוחים? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם זה בן משפחה שהוא בעל, הסכום היה הולך לבעל ולא להורים. אבל כשאין בעל, הם היו מקבלים רק את הסכום הזה ובלי הסכומים שמגיעים דרך ביטוח לאומי, סכומים מאוד מאוד נמוכים. תקנו אותי אם אני טועה, זה היה כ-100,000 שקל. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 120,000 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה זה יהיה היום? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> היום זה 500,000 שקל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה הבדל משמעותי. ההורים יוכלו לדאוג לעצמם ולמשפחה בריפוי, וגם להנציח. בעיניי זאת בשורה משמעותית. לא רואים את זה במלל, אבל זה האירוע. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> כפי שאמרתי, הרציונל שעומד מאחורי הזה הוא שאנחנו רוצים לתת מעמד והוקרה ממלכתית למתנדבים שנפטרו במהלך מילוי תפקידם, והכלי הפשוט ביותר שלנו הוא דרך ביטוח חיים. אנחנו מקווים שלא נצטרך לעשות בזה שימושך, הלוואי ואמן, אבל כפי שכבר הזכרתי, אני בתפקידי כבר למעלה משלוש שנים וחצי, והייתי בהלוויות ובשבעות של מתנדבים ומתנדבות שנפטרו. אני חייבת לומר שחלק משמעותי מתוכם, כפי שראובן המנכ"ל הזכיר, כאלה שזה מופת בכלל שהם באים להתנדב, משום שהם לפעמים במצבים לא פשוטים בכלל בחיים האישיים שלהם, אבל הם רוצים וחשוב להם להיות חלק ולתרום. גם אלה שהם מתנדבים נורמטיביים שמגיעים, ואם בצורה כזאת או אחרת הם מצאו את מותם תוך כדי השירות, בגלל המעמד הממלכתי שאנחנו רוצים לתת לשירות הלאומי, אנחנו רוצים שהמדינה תדע להוקיר אותם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בחוק משפחות חיילים, התנאי היה תוך כדי ועקב השירות. יש תנאי כפול – גם בזמן השירות וגם עקב השירות. אתם מדברים כאן על זכאות שהיא לא לפי חוק. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> ממש לא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הולכים למסגרת ביטוחית, ונעזרים בכלי הזה. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> מאחורי המספרים האלה יש דרישות של הרשות, הרגולטור מהגופים המוכרים, איזה ביטוחים הם עושים. יש כל מיני סוגי ביטוחים שהם צריכים לעשות, ובעקבות התיקון הזה, הדרישה שלנו מגופים המוכרים להגדיל את ביטוח החיים, כך שהסכומים יהיו כפי שהם נאמרו. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> ב-6 שקלים בפרמיה חודשית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש לכם קושי לבטח מתנדבים שנכנסים חולים? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> שאלה מצוינת. בגלל שהביטוח רוחבי ובעמותה יש 3,000 פוליסות, כחלק מהסיכונים זה נמצא בפנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ביטוח קבוצתי, אומרת ענת מנהלת הוועדה. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> אין חיתום. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> למרות שזה נמצא בתקנות, חשוב לנו להזכיר את זה, ועמלנו על כך רבות, שהיה לנו חשוב לתת איזשהו שווה ערך למשפחות נפטרי עבר, שאין דרך להחיל עליהן ביטוח חיים. בכל זאת, היקרים שלהם נפטרו תוך כדי השירות, ומצאנו דרך אחרת לעשות את זה. זה לא בתקנות, אבל חשוב לנו לציין ולהזכיר את זה שחלק מהמשפחות הובילו את המהלך המשמעותי הזה, שהוא חלק מהערך של השירות הלאומי כשירות ממלכתי. הן דחפו והובילו במסירות רבה, ואנחנו נמצא את הדרך לעשות. ראובן, אתה רוצה להזכיר שוב איך נבצע את המהלך המקביל לגבי נפטרי עבר? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> בשמחה רבה. זה לא קשור לתקנות, כמובן, זה בהליכים מינהליים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא משנה, מותר לפתוח סוגריים. היום יש לנו זמן. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> על פי הנחיית השרה והמדיניות של השרה, התקציבים אמורים להגיע לעניין ההנצחה וההוקרה, ולא כסף לכיס של משפחה מסוימת. לכן היא הנחתה אותי להקציב כ-3 מיליון שקלים כדי לייצר קול קורא למענקי הנצחה חד-פעמיים למשפחות שיקירן נפטר מיום הקמת הרשות ועד יום כניסת התקנות לתוקף. אנחנו מעריכים שזה יהיה כ-150,000 שקל למשפחה. כמובן, אנחנו צריכים להכין תוכנית מסודרת, מאושרת על ידי הייעוץ המשפטי והחשב הכללי. רגע זאת הנחיית מדיניות. אנחנו צריכים להכין תוכנית ונגיש אותה לשרה תוך 45 יום. כמובן, אחרי שנאשר אותה בכל הפרוצדורות הרגילות. הדבר הזה הוא חד-פעמי. בכל שנה, על פי חוזר מנכ"ל, לקחנו סדרה של דברים, ואחד מהם הוא שאנחנו נותנים 1,000 שקלים החזר הוצאות לאזכרה, ולהוסיף על זה עוד 4,000 שקלים בכל שנה לא להוצאות האזכרה, אלא למיזמי הנצחה בכל שנה, אם רוצים לעשות ערב שירה או איזושהי פעילות וכו'. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 6,000? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לא. 1,000 שקלים לאזכרה, ואת זה אנחנו לא משנים כי זה סכום שמקביל למשרד הביטחון, ובמקביל עוד שני דברים. הראשון הוא לקבוע טקס ממשלתי משמעותי בהשתתפות השרה באתר שיוחלט עליו וביום קבוע שיוחלט עליו. נעשה על זה שיחה עם המשפחות ונחליט היכן. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> השרה או השר, נראה מי יהיה אחרי. ראובן פינסקי: כרגע זאת השרה. העברנו החלטה ברמה העקרונית עם ועדת הדגל והסמל בממשלה שאומרת שהמשפחות יוכלו לשים את סמל השירות הלאומי-אזרחי על המצבה, כמו שלחייל יש את סמל צה"ל. לא סמל המדינה אלא סמל השירות הלאומי. המשפחות אמרו לי אתמול בערב כמה הדבר הזה משמעותי עבורן, וזה מראה כמה חשוב להן להיות חלק מהדבר הגדול הזה שנקרא שירות לאומי-אזרחי, כחלק מהשירות המוכר על ידי מדינת ישראל. כל זה לא לתקנות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש קרבות מאוד קשים בעניין קבורה צבאית. זה לא דבר מובן מאליו, זה קבוע בחוק. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זאת לא קבורה ולא חלקות וחשוב לומר את זה. זאת אפשרות לשים את הלוגו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כל השאלות האלה, עוסקים בהן בחקיקה ראשית בנושא חיילים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא נמצא פה, זה בחוזר מנכ"ל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה היא איך עושים דבר כזה, שמטופל כל כך בהרחבה ושנוי במחלוקת, ונמצא בחקיקה ראשית. כאן אנחנו עושים את הכול בנהלים, והשאלה היא האם זאת המסגרת. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אני אסביר. האלמנט המרכזי שמבדל את השירות הלאומי משירות צבאי, הוא שכולו בהתנדבות. אין חובה. אם אני מתנדבת, אני יכולה לקום וללכת. וכיוצא בזה, אין שום חובה לסמל על המצבה ואין שום חובה לשום פרט מכל מה שדיברנו עליו. אנחנו נותנים את זה. רוצים – ייקחו; לא רוצים – לא ייקחו. אין פה שום חובה. אנחנו אחרי תקופה ארוכה מאוד של בירורים מול גורמי הממשלה בכל מה שקשור לסמלים ולטקסים, והבנו בסופו של דבר שאנחנו לא יכולים וגם לא נרצה ללכת למקום של חובה כלשהי, אלא רק למקום של אפשרות. פגשנו אצל חלק מהמשפחות, לא אצל כולן, חשיבות עצומה, ואנחנו לא כופים כלום על אף אחד. אצל חלקן יש חשיבות עצומה להרגיש חלק, ואנחנו ניתן את היכולת הזאת להרגיש חלק. יש סמל שסיימנו לעצב, וכל משפחה שתחפוץ, הסמל הזה יהיה על המצבה, אבל לא ברמת חובה בשום פנים ואופן בדיוק מהסיבות שאת הזכרת, היועצת המשפטית. זה לא יכול להיות חובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר גמור. מר משה פניגשטיין, נראה לי שזה הזמן לתת לך את רשות הדיבור בזום, ולאחר מכן לגילה בן עובד. שניכם הורים לבנות שלצערנו הרב נפטרו במהלך השירות. הם מראשי המאבק, אלה שסללו את הדרך למטרה שאליה הגענו, ברוך השם, ואני מקווה שזה משביע את רצונכם. אי-אפשר להחזיר את הילדה, אבל בהחלט לתת לה את הכבוד המגיע לה. << אורח >> משה פניגשטיין: << אורח >> בוקר טוב לכולם, זה היה היום שמבחינתנו הוא יום שמחה, והיינו יכולים להגיד את המשפט: זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, אבל הגענו למקרה הזה וליום הזה לא בשמחה גדולה כל-כך. לפני כשש שנים ב-00:00 הבת שלי, ששירתה בשירות הלאומי בבית חולים שערי צדק במחלקה להיריון בסיכון גבוה, חזרה מיום פעילות של הרשות הלאומית מטעם השירות הלאומי, ונפלה בין הקרונות ברכבת הקלה בירושלים. מאז הדפיקה הקשה הזאת בדלת לפני שש שנים, כפי שמתואר במקרים רבים גם אצל לוחמי צה"ל, חל שינוי מטורף עד היום. מרגע שקיבלנו את הבשורה, אנחנו, המשפחה, היינו בשלב הזה לבד. החתנים שלי היו צריכים לחפש חלקת קבר, אני הייתי צריך לחפש מצבה, אני הייתי צריך לארגן את יום הזיכרון, ואשתי הייתה צריכה לחשוב מה לכתוב על המצבה של הבת. לא הייתה לנו תמיכה, לא היה לנו ליווי, ובשלב הזה השירות הלאומי לא היה מחובר לסיפור בגלל שלא היה כזה דבר. לא היה צורך בזה, ברוך השם. כמו שראובן אמר, תקופה קצרה לפני כן, עוד בת נפטרה והיו עוד מקרים, אבל בפועל האדמה הייתה חרוכה ונושא השכול לא טופל בשירות הלאומי בכלל. מצד שני, אני ברוך השם אבא לשלוש בנות נוספות שחיות וקיימות עד 120, ששירתו את מדינת ישראל בגופי הביטחון – חינוך, חברה, פריפריה. שכנים שלי, שכנות שלנו משרתות. קוראים לזה החזית החברתית, אבל אני יודע שהבנות בשירות הלאומי משרתות בכל מקום ואתר שבו צריכים אותן. הבת שלי, שתהיה בריאה, נמצאת עכשיו בבית שאן. אין לימודים בבית הספר, אבל בנות השירות הלאומי פועלות שם כדי לקיים איזשהו אורח יום סדיר לילדים. במשך השנים נפגשנו פעמים רבות גם עם ראובן היקר ועם דבורה, ובהמשך הצטרפה לפגישות האלה גם השרה. היו פגישות קשות, היו פגישות שיצאנו מהן עם בכי והיו פגישות שיצאנו מהן מחובקים. היו חילוקי דעות, היו דיונים כאלה ואחרים, ולאחר שגם השרה וגם המנכ"ל הבינו את החשיבות, בכל יום זיכרון, אפילו ביום הזיכרון האחרון של תמר, השרה הגיעה לעשר דקות מירושלים לדבר וחזרה בחזרה לכנסת לאיזשהו יום בחירות או ועדות. אני לא יודע בדיוק מה היה. זה מראה על החיבור. כשקיבלנו את הבת שלנו באלונקה וקברנו אותה באדמה – אומנם הכסף הוא ודאי לא העניין –קיבלנו סכום פעוט ולא הייתה בכלל הכרה, לא הייתה הבנה ולא היה שום דבר. זה היה בלתי אפשרי ובלתי הגיוני. כפי שפתחתי, זה היום קיווינו לו, ובאמת היום יתקבלו החלטות מאוד חשובות למשפחה. קודם כול, הכרה, הכרה, הכרה בבנות האלה שעושות הכול כדי שהחברה תפרח, החברה תגדל ויהיה לחברה טוב יותר. יש בנות שנכנסות, כמו שציינו קודם, חולות, אבל הן מקריבות את השנה האחרונה שלהן למען המדינה, למען החברה. יש בנות שעושות שירות לאומי בגאווה גדולה, ומסיימות כמו שתמר נפלה בין הקרונות ונהרגה. אני חושב שהיום הוא יום של תיקון – אני רוצה לדייק. זאת התחלה של תיקון. יכול להיות שיש לנו שאיפות יותר גדולות, ובעזרת השם, במשך הזמן, אולי צריך לשפר יותר את התנאים של בנות השירות הלאומי, אבל בת שירות לאומי היא בת שמשרתת את המדינה במסגרת פוליטית-דתית, ולכן זה צריך להיות במסגרת הזאת. כמו שהשרה ציינה, היא לא מחויבת, אבל היא מחויבת בפועל לעשייה של שנתיים רצופות, שנתיים של ימים שלמים שבהם היא לא נמצאת בבית ומשרתת את המדינה. אני באמת רוצה להגיד בהזדמנות הזאת תודה רבה למשפחות שליוו אותנו, לפיני רבינוביץ' אבא של דסי, למשפחת בן עובד, למשפחת קרפיול ולמשפחות נוספות שהיו איתנו בתהליך הזה. כל פגישה כזאת זה לפתוח את הפצע מחדש, כל פגישה כזאת זה לקרוע את הלב מחדש, אבל המלחמה הייתה צודקת. אני רוצה להודות לראובן שישב אצלי בבית בשבעה, ושמע את כל התיאוריה שלי ואת כל התורה שלי בנושא על חובת ההנצחה, הזיכרון וההוקרה של בנות השירות. הוא הוביל את זה בצורה מסודרת ונכונה. אני רוצה להודות לשרה שבמשך הזמן גם היא הצטרפה לתהליך הזה, לדבורה ולכל העוסקים במלאכה. הייתה לי פגישה גם עם שר האוצר, ושר האוצר אמר שברגע שיבוא פתרון, אנחנו נעשה את זה בצורה הנכונה, החוקית ועל פי התקנות הנכונות. אני רוצה להודות לכולם על התהליך שנעשה. הוא לא נעצר וחייבים להמשיך הלאה בהכרה, בהודיה ובהנצחה, ובעיקר בהוקרה של הבנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, משה. דברים שיוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב. תודה רבה שלא יצטרפו עוד משפחות למשפחת השכול של השירות הלאומי. תודה. גילה בן עובד, גם היא בזום? << אורח >> גילה בן עובד: << אורח >> שלום לכולם, אנחנו גילה ובנימין, ההורים של דנה בן עובד היקרה, שאתם רואים ברקע מצדיעה במדים. דנה שלנו שירתה בשב"ס ובשנה הראשונה עשתה חיל. כל החיים שלה היא רצתה להיות לוחמת על מדים, לעשות משהו מאוד מאוד מאוד משמעותי בצבא. לצערנו הרב, עקב הבריאות שלה, היא הלכה לשרת בשירות הלאומי כדי לתרום למדינה ולעשות משהו משמעותי. היא מצאה בשב"ס שירות מאוד מאוד משמעותי. כעבור שנה היא עברה לבט"פ ורק התחילה את השירות. היא עשתה חיל – היא הצילה נערות מפדופיליה וחזרה באורות מהשליחות העצומה שהיא עשתה במוקד 105. זה היה מאוד משמעותי וחשוב עבורה. היום זה יום מאוד משמעותי עבורנו. בשבילנו זה הצדק, זה הכבוד לדנה. אנחנו רואים אותה פה בתמונה מצדיעה במדים ומאושרת. ראובן הזכיר בת שירות חולה סופנית, שהיה חשוב לה לשרת למרות הכול. אני רוצה לספר על דנה, שכשהיא חלתה והייתה מחוברת למכשירים, היה מאוד חשוב לה לא לעבור את מכסת ימי המחלה כדי שלא ישחררו אותה משירות לאומי. היא הייתה בקשר כל הזמן עם מי שאחראית בשירות הלאומי לבדוק האם יש מספיק ימי מחלה. היא הייתה מוציאה אישורים ודואגת. ככה היה חשוב לה השירות הלאומי. מלכתחילה, הכאב שלנו היה עצום, עצום. שאלנו איך יכול להיות שהילדה שלנו ראתה בזה שליחות גדולה, ואפילו סמל של המדינה, של השירות הלאומי, אין לה על המצבה. את הכול עשינו לבד. בכל יום זיכרון אנחנו אל קמים מהמיטה מבכי, ולא ברור לנו איך יכול להיות. אנחנו סוג ב'? מה קורה פה? הילדה נתנה, עשתה את שלה מכל הלב והנשמה. היום הוא יום גדול בשבילנו. אין לי מספיק מילים להודות. עשינו פה דרך של כחמש שנים, משה יותר. מה לא עשינו, למי לא ניגשנו ועם מי לא דיברנו. היום הוא יום היסטורי וזה קורה. אני רוצה להודות לכם על הכול. אנחנו לקראת שבוע ההצדעה לשירות הלאומי, והיום אנחנו יודעים שמדינת ישראל מצדיעה לדנה ולבנות כל בנות ובני השירות הלאומי שהלכו לעולמם בטרם עת, שנתנו את כל כולם כדי לשרת ולהיות משמעותיים, שראו בזה שליחות עצומה. אני רוצה להודות מקרב לב על כל ההכרה בערך של הבנות שלנו, שבחרו להקדיש את עצמן לחברה ולמדינה. זאת באמת הצדעה שמרגשת אותנו מאוד מאוד. אני רוצה להודות לשרה סטרוק שדואגת להגיע לאזכרות, לחלוק כבוד ולהיות איתנו במאבק הזה. גם כשהיו אי-הסכמות, גם כשלא היה לנו כבר כוח להיאבק. גם ככה אין כוח לחיים. אני רוצה להודות לראובן ולדבורה היקרה שהיו איתנו. למיכל וולדיגר היקרה. אין לנו מילים. זה יום היסטורי. תודה רבה לכם על הכול, על הכול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, גילה. בנימין, אתה רוצה לומר כמה מילים? קשה לך. אני רואה, הדמעות אומרות הכול. חיזקו ואימצו, ואני שמחה שהגענו ליום הזה, עם כל הכאב. תודה רבה לכם. נעבור לאולגה קפלינסקי, ככל שהיא נמצאת בזום. היא לא נמצאת. תודה רבה לכם. אנחנו נמשיך עם ההקראה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הדברים היו באמת כל כך מרגשים. מה שיש בתקנות רק מסדיר את ההעלאה של 6 שקלים לדמי ביטוחים, כשההעלאה מ-9 ל-15 היא לגבי מתנדב שמתגורר בביתו בדירה שמחזיק הגוף המפעיל. 18 שקלים שעולים ל-24 שקלים הם בעד מתנדב המתגורר בדירת שירות, למעט דירה שמחזיק הגוף המפעיל. 3. תיקון תקנה 8ג. בתקנה 8ג(א) לתקנות העיקריות: 1. בפסקה 2. (א). במקום החזר, יבוא לעניין מתנדב בודד כהגדרתו בפסקה 1 של ההגדרה מתנדב בודד, שהגיע מחוץ לישראל. החזר. (ב) במקום של מתנדב בודד שהגיע מחוץ לישראל, יבוא של המתנדב. התיקון מתייחס להוצאות הטיסה, ונקרא את הסעיף כפי שהוא יהיה לגבי כרטיס הטיסה. בתקנה 8ג(2) בתקנות ייאמר כך: לעניין מתנדב בודד כהגדרתו בפסקה 1 של ההגדרה מתנדב בודד, שהגיע מחוץ לישראל – החזר בעד כרטיס טיסה הלוך ושוב למקום מגוריו של המתנדב במהלך החודש האחרון של שנת השירות הראשונה או במהלך שנת השירות השנייה, עד 4,047 שקלים חדשים. זה מותנה בהצגת כרטיס טיסה שלו וישולם פעם אחת לכל מתנדב כאמור בסוף שנת השירות השנייה שלו. בפסקה 3, אחרי מתנדב בודד, יבוא: כהגדרתו בפסקה 1 של ההגדרה מתנדב בודד. פסקה 3 עוסקת בתוספת לדמי כיס והחזר הוצאות ועבור מתנדב בודד. כאן מדגישים שמדובר על מתנדב בודד כהגדרתו בפסקה 1 של ההגדרה מתנדב בודד. סכום דמי כיס הוא 832 שקלים חדשים לחודש, ואנחנו מדברים על אותו מתנדב שהיה זכאי בעבר לגמלה מיוחדת. רק הוא יקבל את התוספת הזאת? << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> רק מי שכבר היום מוגדר מתנדב בודד, יקבל את התוספת הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר, ההגדרה של מתנדב בודד היא שהוא כן יקבל את כל המעטפת, אבל הוא לא יקבל את התוספת של הקצבה. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> גם המעטפת בזמן השירות וגם כל הזכויות אחרי השירות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מה שתקבל כל הקבוצה כולה. אבל את התוספת לדמי כיס יקבלו רק אלה שמוגדרים בסעיף 1. ככה זה גם בצבא? בצבא יש חלוקה בין חייל בודד מובהק לבין חייל בודד מסיבות חריגות. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> בשירות לאומי הם זכאים לדמי ביטוח לאומי של הבטחת הכנסה, וחייל הוא בצה"ל. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> הם ממשיכים לקבל ביטוח לאומי. כשאתה נכנס לצה"ל אתה מתנתק מכל המערכת. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> למעלה מ-90% מהצעירים בסיכון שמתנדבים מקבלים הבטחת הכנסה. אם הם יוכרו כבודדים, זה רק יפגע בהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עשיתם בדיקה ומצאתם שכל אלה שמנויים בסעיפים 2, 3, 4 ו-5, רובם מקבלים הבטחת הכנסה, וממשיכים לקבל אותה? ראובן פינסקי: כן, בטח. הם מקבלים גם היום. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מה שלא היה קורה אם הם היו מתגייסים לצה"ל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עולה שאלה. קראנו את ההגדרה של מתנדב בודד, ולמעשה בתוך ההגדרה יש הגדרה של מתנדב מיוחד, שהוא או עיוור שמקבל קצבת נכות, או שמינהל המוגבלויות הכיר בו. זאת הגדרה שקיימת היום בחוק. או שהרשות הכירה בו כבעל מוגבלויות לפי אמות מידה שהיא קובעת וכן הלאה. התנאי הרביעי הוא שהוא צעיר בסיכון. ההגדרה צעירים בסיכון מופיעה בחוק לפי הכרה של משרד החינוך או של משרד הרווחה. כבר היום זכאויות מסוימות ניתנות למתנדב מיוחד לפי התקנות, והשאלה היא מי ייחשב צעיר בסיכון, ומי ייחשב מתנדב בודד? והאם לא נוצרת איזושהי כפילות? << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> הם יחושבו גם וגם. מתנדב בודד יכול להיות גם מתנדב בסיכון. זאת גם הסיבה לכך שביקשנו להוסיף את התיקון בסעיף קטן (3), כדי למנוע כפילות של התקצוב. כבר היום, מתנדב מיוחד, נניח מתנדב בסיכון, מקבל תוספת בליווי של רכזות, וזאת תוספת שאמורה להיכנס. זאת הסיבה לכך שהכנסנו את סעיף (3). נעה בן שבת: מי נשאר צעיר בסיכון, שהוא לא בתוך המתנדבים - - - << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> צעיר בסיכון מקבל יותר מבודד. יחס הרכזת לצערי בסיכון הוא 1 ל-20; היחס בסעיף הבודדות הוא 1:30. לא צריך להוסיף פעמיים את הבדלי התקצוב ליחס הרכזת או לשכר דירה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השאלה הפוכה, איזה מעגל גדול יותר, המתנדב הבודד או המתנדב המיוחד? לא מי מקבל יותר אלא האם יש יותר מתנדבים מיוחדים או בודדים? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כ-200 מתנדבים יהיו גם בודדים וגם בסיכון, אבל צריך לזכור שהמתנדבים המיוחדים מקבלים יותר ממה שמקבלים הבודדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הם לא ייפגעו מזה שהם בודדים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לא, ממש לא. הם ירוויחו מזה שהם בודדים. דבורה, פספסתי משהו? את רוצה להוסיף? << אורח >> דבורה גריידינגר: << אורח >> לא, לא. המנכ"ל אומר את הדברים בצורה מדויקת. חשוב להגיד שההגדרות של צעיר בסיכון הן שזה צעיר שעומד בקריטריונים שמשרד הרווחה קבע ולפיכך הוא מוגדר כצעיר בסיכון. ההגדרות של מתנדב בודד הן מה שאנחנו מחילים היום בתקנות. כמו שהמנכ"ל אמר, יכולות להיות חפיפות, אבל הוא לא ייפגע מזה אלא להפך. הוא יקבל יחס רכזת גדול יותר, יחד עם הזכויות שיגיעו לו בתור מתנדב בודד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להזכיר שלגבי אותם מתנדבים מיוחדים, גם לגבי אנשים עם מוגבלות וגם לגבי צעירים בסיכון, סעיפים 16 ו-17 לחוק חייבו את השר לקבוע באישור הוועדה לקידום שילובם של צעירים בסיכון, כללים ותנאים לגבי מתן שירותי תמיכה ויעדים של ייצוג הולם לצעירים בסיכון. היו גם יעדים לייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות, ויכול להיות שחלק מהדברים מופיעים בתקנות הקיימות, אבל נושא היעדים עוד לא מוגדר. את התקנות היה צריך להביא עד מועד תחילת החוק, ואנחנו כבר כמה שנים אחרי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עוד מעט 10 שנים, מ-2018. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אומנם יש הוראה שאומרת שכל עוד לא הותקנו תקנות לא יפחת שיעור ייצוג שהוא ברירת מחדל של החוק, אבל עדיין ממתינים לתקנות, והשאלה היא מתי צפויות להגיע תקנות ומה קורה עם הנושא הזה. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> טיוטת התקנות בעבודה כבר הרבה מאוד זמן, יותר מדי זמן. יש לנו נוסח שמחכה לתשובות מהשותפים שלנו בממשלה. אנחנו מקווים מאוד להגיע לוועדה בהקדם, זה לא תלוי רק בנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השרה מודעת לתקנות האלה? << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> ודאי שהן עברו תחת - - - << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> הן עברו גם את המועצה וגם את השרה. היו חילוקי דעות עם משרד הרווחה, ולדעתי זה נמצא עכשיו במשרד המשפטים. סיימנו, הטיוטה מוכנה ואני לא יודע מה הנוהל לגבי ישיבות בוועדת הבחירות, אבל אני מקווה שאנחנו נהיה מוכנים ממש בקרוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מספיק חשוב כדי שוועדת ההסכמות תאפשר לנו. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אנחנו מאוד נשמח. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אני מניחה שלדברים כאלה לא תהיה בעיה לקבל אישור לישיבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מה שאני אומרת, זה מספיק חשוב. זה נמצא עכשיו במשרד המשפטים? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כן. מדובר גם בהנגשת מקומות השירות, גם ייצוג הולם וכל הדברים שנוגעים לאנשים עם מגבלה. את חלקם הגדול אנחנו מקיימים כבר עכשיו, אבל ברגע שהם ייקבעו בתקנות, יהיו חייבים לקיים אותם ולא רק ירצו לקיים אותם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה רוצה שנדבר עם דרור? << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> זה לא לעכשיו, מיכל. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זה לא חונה אצלם שנים. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אני חייבת לומר שלמדתי שמשרד המשפטים משתף פעולה בנושאים האלה, מאוד קואופרטיבי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דרור נמצא? בואו נשאל את דרור. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> חיבוק גדול למשרד המשפטים, וזה לא דבר של מה בכך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, דרור, מה יש לך להגיד על התקנות? << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> אני מודה שעוד לא הגעתי להשלים את המלאכה עליהן. כמו שנאמר, זה הועבר אליי בשבועות האחרונים ואני לא זוכר באיזה תאריך בדיוק. אני צריך להתפנות לזה בין יתר המשימות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כדי שלא נצטרך לחכות לוועדת ההסכמות, תשתדלו לעשות את זה לפני שאנחנו מתפזרים, ואז נוכל להעביר את זה ביתר קלות. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מיכל, בשונה ממה שאנחנו מעבירים עכשיו, שזה אירוע מורכב עם תקציב גבוה, אני מאמינה שבנושא השירות הלאומי, ובמיוחד כשאנחנו מדברים על אוכלוסיות מיוחדות, יהיה קל להגיע להסכמות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. אני רק רוצה לזכות לזה בקדנציה שלי. זה חשוב לנו, ותשומת הלב. << דובר >> דרור גרנית: << דובר >> לעניין התוספת, פסקה 3 שביקשה הרשות להוסיף על המתנדב המיוחד, אולי לא הבנתי משהו, אבל בהצעה הוצע לקבוע שאם המתנדב הבודד הוא מתנדב מיוחד הוא יקבל 321 שקלים לחודש. סליחה, לא יקבל, ישולם בגינו לעניין התאריך. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> מה שאנחנו משלמים עבור הרכזת והנלוות למתנדב בודד הוא 488 שקלים, מול 848 שקלים. יחס הליווי הוא פי 1.5 לצעירים בתוכניות המיוחדות מהבודדים. הכוונה היא שלא צריך לשלם את כל התוספת אלא רק את התוספות בדברים אחרים. לכן, במקום הסכום הגבוה זה 321 שקלים. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> דרור, שים לב שסעיף 8א מדבר על התעריף, וזה הסכום שמשלם הגוף המפעיל לגוף המוכר. שם מוסדר ליווי המתנדבות. סעיף 8ג שאנחנו מתקנים פה הוא תשלומי הרשות שאנחנו משלמים. מכיוון שפה מדובר גם בליווי מוגבר לבודדות, נוצרה כפילות. כדי למנוע את כפילות התקצוב הכנסנו אמירה שאם המתנדב הוא גם מיוחד, הסכום יהיה יותר קטן. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> בגלל שהדברים כבר משולמים בסעיפים של המיוחד. בעצם קיזזנו את ההפרש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> של הבודד. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> במיוחד משלמים מראש יותר, לכן צריך להעביר תשלומי רשות מופחתים בהקשר הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למרות שיכול להיות שיש לו מאפיינים כאלה וכאלה, נניח גם של אדם עם מוגבלות וגם של מתנדב בודד. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> נכון, אז הוא מקבל יותר. לפעמים צריך עוד תוספת לבודד, דברים שיש בדירה. גם אם הוא צעיר בסיכון אבל יש לו עורף אחר והוא לא בודד, הוא לא צריך מכונת כביסה, למשל. כל החישובים האלה נכנסו לתוך הטבלאות שלנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל כבר לא יהיו יוצאים מן הכלל, כלומר אתה לא צריך להשאיר לך אפשרות למקרים חריגים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 321 לא מרעים את מצבו, אלא משאירים את מצבו כפי שהוא, אבל יש עוד תוספות שהבודד אמור לקבל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסעיף 8ג(4) בחוק מדובר בביטוחים, רהיטים וציוד, וכן השתתפות בשכר רכזת והוצאות נלוות בעבור מתנדב בודד – 488 שקלים חדשים לחודש. ואתם רוצים להוריד את זה ל-321. הבנתי מה שאמרת, אבל אני שואלת האם לא יכול להיות מקרה שבו הוא כן יצטרך 488 שקלים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לא, כי אלה תחומי הדיור, אחזקת הדיור. כשיש פחות בנות בדירה, כמו שיש בבודדות, צריך פחות אחזקה לדיור, פחות שכר דירה או יותר שכר דירה כשאלה בודדות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא יכול להיות שלמרות שהוא גם בודד וגם מיוחד, נצטרך להשאיר את הסכום על 488 שקלים ולא להוריד אותו ל-321 שקלים. לא יכול להיות מצב כזה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לא, לא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני אקרא את פסקה 3 שלא קראנו כפסקה 4. בסופה יבוא: אולם אם המתנדב הבודד הוא מתנדב מיוחד, 321 שקלים חדשים לחודש. תקנה 4 – תיקון תקנה 8ו. בתקנה 8ו לתקנות העיקריות, בפסקה 1. 1. במקום 500 יבוא 620; 2. במקום 600 יבוא 720; 3. במקום 400 יבוא 520; זה בדולר ארצות הברית. יש תוספת של 120 דולר לכל אחד מהסכומים שמשולמים כדמי כיס והחזר הוצאות. יש סכום בסיסי, 500, שעולה ל-620, ויש אפשרויות להעלות ל-720, שהיה 600, או להפחית ל-400 שהפך להיות 520. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר גמור. אני מבינה שלאף אחד אין הערות על הסעיף הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה היא למה, ועלייה של 120 - - - << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> ביקשנו חוות דעת ממשרד בן דוד שמלווים אותנו, ונאמר שיש גם שמירת ערך ריאלי שהשחיקה של המטבעות, יוקר המחייה במדינות השירות, השפעת מנגנון תשלום במטבע מקומי ושמירה על יציבות. הם עשו לנו את החישוב של שינוי המדדים בארצות הברית, ועליית יוקר המחייה, כלומר גם המדד וגם זה. זאת הייתה ההמלצה של משרד רואה חשבון בן דוד להעלות. במקומות שבהם יוקר המחייה גבוה מאוד, בת שירות בלוס אנג'לס ההוצאות שלה בחודש הרבה יותר גבוהות מבת שירות ברומניה. יש אפשרות לייצר מדרגים, אבל בכל אחד מהמקומות מוסיפים 120 דולר בגלל כל השחיקה שנעשתה. דמי הכיס נקבעו לפני המון שנים. זאת חוות הדעת שקיבלנו ממשרד בן דוד, והיא אושרה, כמובן, על ידי אגף תקציבים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> המדינה לא משלמת פה. זה לא כסף של המדינה, אלא הגופים בחו"ל משלמים לבנות. זאת לא עלות של המדינה בכלל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מכיוון שאומרים שיש יוקר מחייה, לא ברור אם אנחנו תמיד יודעים בכל הארצות שזה יוקר מחייה. ההפרש הוא תמיד 120 דולר, ולפעמים זה תוספת של 25% - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רוב הבנות היום בארצות הברית. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> שלוש המדרגות האלה נותנות לנו את היכולת לייצר דיפרנציאציה. בממוצע זאת הייתה העלייה וזאת חוות הדעת שקיבלנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ברור לך שאם זה 400 ואתה מעלה ב-120 דולר, העלייה הרבה יותר חדה מאשר אם זה היה 500 ואתה מעלה ב-120 דולר. העליות לא שוות מבחינת אחוזים והיחס הוא לא אותו יחס. זאת מתמטיקה ואני לא נכנסת לזה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זאת ההמלצה שקיבלנו ממשרד רואה חשבון, והיא אושרה על ידי אגף תקציבים והכלכלנים שלנו ברשות. אני מודה שאני לא מתמחה במדדים בחו"ל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא רואה בזה בעיה, אבל אם מישהו רוצה להסביר לנו וזה מציק לך, בבקשה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> דניאל שיימס, אתה רוצה להתייחס לזה? << אורח >> דניאל שיימס: << אורח >> רוב המתנדבים שלנו מארצות הברית, ונעשתה פה עבודה באופן של ממוצע משוקלל. באופן יחסי, 30% מהמתנדבים שלנו נמצאים באירופה, 70% נמצאים בארצות הברית, והממוצע של 120 דולר הוא ממוצע משוקלל. הוא כן לקח בחשבון שזה לא 120 כמספר נומינלי שווה לכולם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שוב, היחס לא אותו יחס. אתה מעלה הרבה יותר למי שמקבל 400. << אורח >> דניאל שיימס: << אורח >> 120 היה בסוף ממוצע משוקלל, וזה מה שהוא המליץ לנו לעשות באופן עקרוני לכולם. הוא לקח בחשבון שהמספר 120 הוא על כל העולם ולא רק לארצות הברית. הוא לא חיפש את המספר המשתנה בין אירופה לארצות הברית, וזה המספר הממוצע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה בחרנו להגביל את השכר שם? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> למה מגבילים? חייבים להסדיר, זה חייב להיות אחיד. היו תקופות שבהן כל בית ספר שילם מה שהוא רצה. לקבוע דמי כיס אחידים זה חלק מהעובדה שזה שירות לאומי. למרות שהם משלמים את זה, אנחנו קובעים כמה הם משלמים. לכן קבענו סכום ששונה בין המדינות. הרבה מאוד שנים לא שינוי אותו, ואני יכול להגיד שרוב מוחלט מהבנות שם נעזרות בהורים שלהן בהוצאות המחייה הבסיסיות. מכיוון שזה לא משולם החלטנו להביא את זה לכאן לאישור של כולם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה משפיע באיזשהו אופן גם על שירות לאומי של מתנדבים חרדים? האם הם מושפעים מזה? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לא, וגם אין לנו בחו"ל. מאז שאני מנכ"ל, עוד לא אישרנו גוף מפעיל בחו"ל לחרדים. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> אלה תקנות שונות לחלוטין שמסדירות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> דובר באיזשהו שלב על זיקה בין הסכומים. התנאים לשירות בחו"ל דומים, לדעתי. לגבי נושא התחילה של תקנות אלה, מאיזה מועד השינויים האלה יחולו? מאיזה חודש ואילך יחול השינוי בתשלומים, וגם הסטטוס של מתנדב בודד? האם זה מתחיל מתחילת שנת השירות? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> ההיערכות שלנו לשני הדברים, גם הבודדים וגם חו"ל, מצריכה זמן. הביטוח יהיה מיידי. אני מניח שזה יהיה ב-1 ביולי כי נצטרך שבועיים-שלושה לסדר את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה מדבר על הביטוחים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כן. ליואב ולי היה אתמול דיון מעט קולני בנושא הזה, למרות שהוא יועץ משפטי מהמשובחים. אם, חס וחלילה, ב-15 ביולי מישהי תלך לעולמה והמשפחה תתמודד עם 120,000 במקום עם חצי מיליון, זה נראה לי עוול למשפחה. אנחנו נעשה הכול כדי להיות ערוכים ב-1 ביולי, ונהיה ערוכים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה אומר שתהיו ערוכים, אבל מי שנושא בדמי הביטוחים זה הגוף המוכר שגובה את הכספים מהגוף המפעיל. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> העלינו את דמי הכיס באמצע השנה ב-50%. זה 6 שקלים למפעילים וזה יהיה כמו שהם עושים עם עדכוני מדד ועם עדכוני ביטוח לאומי, שגם הם תוך כדי השנה. ההנחיה של הרשות בהקשרים האלה מחייבת, וכתוב בכל המקומות שהתעריף מתעדכן מעת לעת על פי מדדים ועל פי הנחיות הכנסת. לכן הייתי רוצה שהביטוח יתחיל ב-1 ביולי. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> לגבי הביטוח אני מאוד מסכימה. לגבי השירות עצמו, כל התנאים למתנדבים הבודדים - - - << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> צריך להקים פה מערך. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> זה יהיה בספטמבר, כשמתחילה שנת השירות. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כן, בספטמבר. יש עבודה להקים את המערך, לגייס עובדות סוציאליות שיבחנו את הבקשות וזה לא קורה בדקה. לכן, גם זה וגם שינוי דמי הכיס בחו"ל צריכים להיות מ-1 בספטמבר, וביטוח חיים מ-1 ביולי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי נכתוב שביטוח חיים תחילתו מ-1 בחודש שאחרי פרסום התקנות. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> ושאר הסעיפים מ-1 בספטמבר. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> נעמוד בזה, נעמוד בזה. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> נעשה מאמץ גדול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי בעד? הצבעה אושרו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פה אחד. אין מתנגדים ואין נמנעים. ברוך השם, העברנו את התקנות ואני באמת כל כך מקווה שלא תיכנס אף משפחה לשכול של השירות הלאומי ובכלל. והיה וחלילה כן, שזה יקרה אחרי הביטוחים ולא לפני כן. אני מברכת שוב את השרה, את ראובן ואת יואב, ואת כל מי שנמצא בזום. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> נכון, יש כאן בשורה טובה משפחות השכולות, ובעזרת השם שלא תהיינה יותר, אבל עיקר הבשורה היא למתנדבים הבודדים. גם אלה שמגיעים אלינו מחוץ לארץ עם רוח התנדבות גדולה, ובמקביל לחיילים בודדים, יש כאלה, בעיקר בנות, שחשוב להן לעשות שירות לאומי ולא לבוא לצבא. הן באות לכאן לשרת למשך שנתיים ובשבילן זאת בשורה עצומה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה היה עד עכשיו ולא שיניו. מי שהגיע מחו"ל והוריו בחו"ל הייתה בת שירות בודדה. נכון? אני לא טועה. השינוי הוא דווקא לאלה בארץ. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> בנות שעושות שירות מאתגר ובאות ממשפחות בעייתיות וקשות, זאת בשורה גדולה מאוד עבורן. זה באמת מה שמעלה את השירות הלאומי על דרך המלך הממלכתית, שיודע להכיר את המתנדבים שלו ולהוקיר אותם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השרה, ברשותך, השירות הלאומי במהות שלו הוא כדי שיהיו אנשים צעירים שיבואו ויעשו למען מטרות מאוד חשובות, לקדם את החברה בישראל וכדומה. באותה נשימה, זה גם להקפיץ את הצעירים עצמם לחיים יותר משמעותיים, ליותר נתינה והכוונה לחיים. לכן יש בזה ערך מצוין גם לגבי אלה שהחברה פחות רואה אותם. אלה אותם צעירים וצעירות בסיכון או אותם צעירים וצעירות מיוחדים, שצריכים עוד יותר דחיפה קדימה. בואו, תשתלבו, תהיו חלק, וככה מדינת ישראל זוכה גם במענה לבעיות שאין לנו בהן כוח אדם והם באים ויוצרים שינוי, וגם להם עצמם שזה מקפיץ אותם למעלה. בעיניי, זאת המהות של השירות הלאומי בדבר היפהפה הזה. בני, רצית לומר משהו? << אורח >> בני פרץ: << אורח >> שלום לכם, וקוד כול תודה רבה לשרה שהעלתה את הנושא הזה, ותודה רבה לך כבוד היושבת-ראש שאת עושה הרבה בנושא החברתי. שמעתי ואני הופתעתי כי אני יודע מה זה שירות לאומי התנדבותי, מה הם עושים בקהילה, אבל אני מופתע מזה שהם לא מוכרים בצבא. זאת אומנם התנדבות, אבל זה לחברה. זה כמו חיילת בצבא שמשרתת כפקידה. לכן, ממש הופתעתי. שמעתי את משפחת עובד, וההכרה בהם. כשיריב לוין היה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, דיברנו דווקא על הבודדים האלה שבאים לצבא. דיברנו על חסרי היכולת. מה מתברר? שקצין ת"ש או מש"קית ת"ש, כולם באים מהשמנת. כשמביאים להם מסמך שאומר שהמשפחה מקבלת מביטוח לאומי קצבת השלמת הכנסה בסך 500 שקל על שכר של 2,700 שקל למשפחה, הופתענו שהם גלגלו אותם. לא פלא גם מה שקרה עם האתיופים, שברחו וכל מיני דברים. לכן צריך להתייחס טוב מאוד לנושא הזה, איך הוא יהיה ברור ואיך תהיה הכרה בהם. ההכרה במשפחות האלה ובילדים האלה חשובה מאוד. הם נותנים לחברה, עוזרים בבתי חולים ובאים גם למקומות רחוקים. אם הם חוזרים הביתה מערד עד לתל אביב והייתה תאונה, חס ושלום, לא יכירו בהם? חס ושלום. תודה לך ותודה לשרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בני, אתה צודק, תודה. בני אורח קבוע אצלנו בוועדה ותמיד יש לך מה לומר, דברים חכמים וחשובים. תודה. אנחנו צריכים להמשיך הלאה. העברנו את התקנות. אני מקווה שלא נזדקק לחלק מהדברים, ואני מקווה שהדברים ייכנסו כמה שיותר מהר. תודה, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:22. << סיום >>