פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 970 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ז' בתמוז התשפ"ו (22 ביוני 2026), שעה 10:05 סדר-היום: << נושא >> דיון המשך בנושא מצב עסקים בצפון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אלי דלל נעמה לזימי אורי מקלב חמד עמאר עודד פורר נאור שירי מוזמנים: אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר אושרת חסיד – רמ"ט למנכ"ל משרד האוצר, משרד האוצר רום בר-אב – רכז תעסוקה באג"ת, משרד האוצר רון שנקמן – רפרנט תמ"ס אג"ת, משרד האוצר יעל ענטר – מנהלת תחום בכיר תכנון, משרד הכלכלה והתעשייה נורית צור רבינו – ראשת מערך תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה שלומית שמש – רשויות וקהילה גולן, מטה היישום של תנופה לצפון צמרת אביבי – סגנית נשיא, לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל יעל גויסקי אבס – יועצת רגולציה, לה"ב אלון מרכוס – מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב מנחם פודם – מנ"כל ובעלים, מועצה אזורית גולן אורי קלנר – ראש מועצה, מועצה אזורית גולן יוסי עדס – מנהל תחום בכיר מימון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל גיל אלוני – מנהל תחום מסלולי השקעות, הרשות להשקעות ולפיתוח הכלכלה והתעשייה אסתר גרימברג – מנהלת איגוד בתי המלון והתיירות, איגוד לשכות המסחר אסף נפתלי בורן – סמנכ"ל שותף ישראל בן ארוש – מנהל צפון תיירות ונופש אהרון הילמן – בעלים טיולי ג'יפים קסם הטבע בע"מ אביה הילמן – מנהלת חשבונות לטיולי ג'יפים קסם הטבע בע"מ עמי בשירי – מנכ"ל פארו נדלן בע"מ ארנון ורדי – בעלים של חברת קראו א.ג.א בע"מ עופר זרף – מנכ״ל בעלים חברת יסודות איתנים רחמים נעמן – מנכ"ל ובעלים אל רם זאב לזר – מנכ"ל פארו נדלן בע"מ עינב מור – מתחמי אירוח בגולן יקיר ליסיצקי – יו"ר איגוד המסעדות ייעוץ משפטי: טמיר כהן מנהל הוועדה: אמיתי כהן רישום פרלמנטרי: נטע רבקינד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון המשך בנושא מצב עסקים בצפון << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, יום שני ז' תמוז תשפ"ו, 22 ביוני 2026. אנחנו בדיון המשך לדיון שבוע שעבר על מצב העסקים בצפון. נתחיל עם האנשים שהגיעו מהגולן ונשמע אותם. לפני זה, יש פה נציג מתקומה? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> מתנופה או מתקומה? מתנופה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משהו, תנופה, תקומה, תעוזה, לא יודע, כל השמות. בסדר, אנחנו נברר כי הם קריטיים לאירוע, בלי לקחת מחשיבותו של אף אחד אחר. כן, בבקשה, האנשים היקרים מאוד מהגולן. << אורח >> אהרון הילמן: << אורח >> קוראים לי רון הילמן, הגענו מרמת הגולן. יש לי עסק של תיירות ברמת הגולן, אני מתעסק בהדרכה לקבוצות וטיולי ג'יפים. אתמול הייתי בתוך עזה, אני מאוד עייף. יצאתי הביתה להגיד לכם את מה שעל ליבנו, מה שעובר על עסקים ברמת הגולן. ואם יצאתי בשביל זה והגעתי לפה כשאני כל כך עייף, אתם יכולים להבין את החשיבות של רמת הגולן ושל העסקים בצפון. עסקי התיירות בצפון בקריסה. יש לנו בעיה, אנחנו משום מה יצאנו מהפיצויים ולא הוגדרנו. הגולן חולק משום מה בפיצויים של שאגת הארי. צפון הגולן מקבל ודרום הגולן לא מקבל. הגולן מתבסס על התיירות. רובכם הייתם בגולן, טיילתם וראיתם את הגולן. רוב העסקים בגולן חיים מתיירות וכשלא מגיעים לצפון הגולן לא מגיעים גם לדרום הגולן, אין הבדל. רמת הגולן היא מועצה אחת, אזור אחד, תיירות אחת. עסק אחד שקורס בגולן – זה מכלול. עסק אחד קורס, גם העסק השני יקרוס. יושב פה לידי ישראל, הוא סוכן תיירות, הוא מביא קבוצות. יש גם עסקים שמארחים קבוצות. ברגע שעסק אחד קורס מגיעות קבוצות ואין להן מה לעשות. צריך להבין שהעסקים ברמת הגולן צריכים אחד את השני, ובאתי לעזור ולחזק את החברים שלי שנמצאים באותה הסירה. אנחנו צריכים פה את העזרה שלכם, שתצעקו את הצעקה שלנו, שתדאגו שנקבל את הפיצויים שמגיעים לנו. אנחנו נמצאים ברמת הגולן, על הגבול הסורי, חווים את הפריפריה ואת כל המלחמה. העסקים של רמת הגולן הם גם עסקים של בני זוג – למשל, אשתי גם נמצאת פה, ואנחנו מתפרנסים אך ורק מהתיירות. זאת אומרת, אם התיירות לא קיימת – אין כסף. אין כסף – עוזבים את רמת הגולן. שתבינו את הדבר הזה. כשחודש אחד לא נכנס זו בעיה. אצלכם זה כסף קטן, אבל אצלנו זה כסף משמעותי וגדול שיציל עסקים. ברגע שנקבל את מה שאנחנו אמורים – את הפיצויים של שאגת הארי יחד עם האחים שלנו בצפון רמת הגולן – העסקים ישרדו, יצליחו וזה יביא עוד תיירות לרמת הגולן אחר כך. אבל ברגע שיקרסו נלך לצערנו ללשכת הרווחה וניקח כסף מהמדינה, כי זה מה שיקרה, אין אופציה אחרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רון, אמרת שלא קיבלתם פיצויים. יש שני מתווים של פיצויים לעסקים: הפיצוי הרגיל, שאותו מקבלת כל מדינת ישראל בגדול, שמבוסס על איזשהו חישוב הוצאות גבוהות וכל מיני דברים מהסוג הזה, ויש את מסלול המחזורים, שהוא מסלול מיטיב ורחב יותר. זה המסלול שקיבל צפון הגולן, יישובי קו העימות ועוד קצת – עד קצרין, כרמיאל וכן הלאה. עכשיו, אתם לא נכללים במתווה המחזורים, אתם נכללים במתווה הרגיל, נכון? << אורח >> אהרון הילמן: << אורח >> חיובי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בארי הקודם, הייתם גם אותו דבר? << דובר >> עינב מור: << דובר >> לא קיבלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא קיבלתם? << דובר >> עינב מור: << דובר >> לא נתנו לנו אפשרות. זה לא עלה כמתווה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שמך? << דובר >> עינב מור: << דובר >> עינב מור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ומה אתה עושה, עינב? << דובר >> עינב מור: << דובר >> יש לי מתחם צימרים בחד נס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מנסה להבין: לפי מה שאתה אומר, אתם קיבלתם גם בפעם הקודמת את המתווה הרגיל ולא את מתווה המחזורים המורחב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את ההוצאות הגבוהות. יכול להיות שלא קיבלתם כי לא הגיע לכם, אבל הייתם - - - << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> בעם כלביא היה רק מתווה כלל ארצי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא היה מחזורים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה היה רק 12 יום ולא ראו לנכון. << דובר >> עינב מור: << דובר >> חנוך, אני יכול לענות לשאלה שעוד לא שאלת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם אתה יודע מה עוד לא שאלתי – בטח. << דובר >> עינב מור: << דובר >> אני אענה לשאלה ואסביר את המאקרו. בעצם אתה אומר – הינה, יש לכם כמו כולם, תחיו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אני לא אומר את זה בכלל. אני רוצה להבין את מקור הבעיה. << דובר >> עינב מור: << דובר >> אני רוצה להסביר: רמת הגולן זה המקום עם הכי הרבה נופש כפרי יחסית לנפש בארץ. 15 יישובים שאנשים כמוני מארחים אנשים בצימר, שניים, שלושה, ארבעה. איך אתה יודע? כל המדינה באה אלינו. ראש הממשלה, השרים, היועצים, כולם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חד נס זה צימרים, זה מאוד ברור, כן. << דובר >> עינב מור: << דובר >> כן. עכשיו, למה? כי אין לנו מקורות פרנסה. אני שש שנים – הגעתי מגבעתיים, הייתי צלם על. שש שנים לא עבדתי, לא מצאתי עבודה. אין כלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> והיום אתה תיירן על. << דובר >> עינב מור: << דובר >> אין עבודה. רואה החשבון שלי, אחרי שהוא הוציא לי את הדוח הזה – 82% ירידה – אמר לי, תחפש עבודה. אמרתי לו, כבר שש שנים ניסיתי. אומרים לנו לארגן לעצמנו פרנסה. קהילה שלמה שחיה מתיירות, וברגע שיש הפסקה כזאת ההוצאות הורסות אותנו, אנחנו לא יכולים להתקיים, אנחנו לא הולכים קדימה. עכשיו, מרץ–אפריל זה בדיוק אחרי החורף הכי קשה שהיה לנו אי פעם. זאת אומרת, באנו לנשימה הראשונה. כשאתה רואה 82% ירידה, תחשוב שזה היה צריך לתמוך בנו שבעה–שמונה חודשים אחורה. היה שם גם את יוני וכל הבלגן. זאת אומרת, המתווה הזה לא עוזר לנו, כי לי אין עובדים, אני עושה הכול, ככה גם כול שכניי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עינב, אני רוצה להבין: זה השנה, שאגת הארי. אבל אם אנחנו מסתכלים – האירוע בצפון התחיל ב-2023. מה קורה אצלכם מ-2023? האם הבעיה נקודתית לשנה האחרונה או שזו בעיה שנמשכת טיפה יותר? << דובר >> עינב מור: << דובר >> תשמע, אין ספק שלעבור את אוקטובר 2023 ולהגיע עד היום זה אסון כלכלי. לא רק כלכלי, כי כשלא עובדים אנחנו לא עושים כלום, אין לנו אלטרנטיבות. אבל כבר הגעת לקש ששבר את גב הגמל, כי אני ריק בשני חשבונות הבנק שלי. אני ריק, אני גמור. אי אפשר לנהל את המתחם הזה כשאתה ריק, ואנחנו במפולת. אם אין לי עובדים ואתה נותן לי את המתווה הכלל ארצי הזה, לא עזרת לי בכלום, כי אני עושה את כל העבודה. איפה הכסף שלי? איפה אני יכול להחזיק ולנהל את הדבר הזה בכלל? ויש לנו משכנתות ויש לנו מזונות ויש לנו הוצאות, אני לא אכנס לזה. אני רוצה שנתפקס בדבר אחד: מדובר באזור שלם שמתפרנס מתיירות, ולכן הוא שונה מכל האזורים האחרים בארץ. בלי התיירות אין לו אופציה להתפרנס בכלל. << אורח >> ישראל בן ארוש: << אורח >> חקלאות או תיירות. << דובר >> עינב מור: << דובר >> זה הכול. הוא לא יכול לשרוד את זה. עכשיו, מה אנחנו עושים? אתה יודע שכל החיילים עברו אצלי אחרי עזה בכל גל? אנחנו הריאה הארוכה, האוויר של כולם. אנחנו צריכים לשרוד עם עלויות לא קיימות והבעיה הכלכלית. אנשים קודם כול יקצצו בתיירות. אנחנו כבר עובדים בסכומים שהם רק בשביל להתגלגל. לכן, ההתייחסות צריכה להיות – זה לא ענף באזור הזה; זה האזור הזה, ובזה אנחנו שונים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתה יכול לפרט מה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, אלי. רון, אתה רוצה להשלים? << אורח >> אהרון הילמן: << אורח >> אני רואה שיושב פה מולי ינון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי. << אורח >> אהרון הילמן: << אורח >> לפני שנים היית אצלי בג'יפ, אני לא יודע אם אתה זוכר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רואה פנים מוכרות. << אורח >> אהרון הילמן: << אורח >> היית אצלי בג'יפ, ישבנו אחר כך בקפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחר כך הייתי אצלכם גם, בחצר. << אורח >> אביה הילמן: << אורח >> היית אצלנו בבית. << אורח >> אהרון הילמן: << אורח >> נכון, היית גם אצלנו, ושאלת אותי מה צריך הצפון, המתיישבים של הגולן. אנחנו צריכים אתכם שתהיו איתנו. זה מה שאנחנו צריכים. התרשמתי ממך מאוד כשהיית אצלי ואכפת לך, אז אני פונה אליך, אם תוכל לעזור במאבק הזה, זה מאבק על הבית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> ישראל בן ארוש: << אורח >> בוקר טוב, תודה על ההזדמנות. שמי ישראל בן ארוש, אני גר בקיבוץ גשור. יש לי שלושה בנים, שניים מהם בצבא כרגע. מ-7 באוקטובר אני בצוות החירום של הקיבוץ, כיתת כוננות, הכול בהתנדבות. יש לי עסק עם שותף יקר שיושב פה כבר 17 שנה, אנחנו חברת תיירות והפקה, מתעסקים בארגון והפקה של נופשים, ימי כיף וימי גיבוש אך ורק בגליל ובגולן. זו ההתמחות שלנו, זה מה שאנחנו עושים כבר 17 שנה ובהצלחה גדולה. לפני שאני אפרוט את המילים אני אתן נתון שאני מניח שיזעזע פה את כולם: אני לא מאמין שמישהו פה יספר לי מה תלוש המשכורת שלו, אבל אני אספר לכם מה הרווחתי או מה גלגלתי במרץ–אפריל שנה שעברה ומה עשיתי השנה. ואנחנו נחשבים בין חברות התיירות הגדולות בגולן, אני לא מייצג רק את עצמי, אני מייצג את בני הזוג שיש להם שניים–שלושה צימרים, בשביל זה אנחנו באים, לא רק בשבילנו. במרץ–אפריל 2025 גלגלנו 830,000 שקל פלוס מע"מ. מרץ–אפריל השנה הוצאתי חשבונית על 600 שקל למישהו שהייתי צריך להוציא לו. מאי שנה שעברה, 2025 – 330,000 שקל פלוס מע"מ, מחזור. מאי הזה – אפס מחזור. יוני – צרה צרורה. אנחנו בצרות גדולות. הסיפור הזה הוא מתחת לרדאר, הוא, איך אומרים? נזק עקיף. הוא לא ממש עקיף. הטיל לא פגע לנו בראש או במשרד, אבל הנזק שלנו מאוד גדול. ואני לא מדבר רק בשם עצמי, אני מדבר בשם כל תיירות דרום הגולן. אני עושה סדר למי שלא מכיר את הנתונים: יש שני מתווים עיקריים. מסלול החזר הוצאות ושכר, זה המסלול הכלל ארצי, שהוא עד קו קצרין קדמת צבי ודרומה לכל הארץ. ומסלול המחזורים בקו העימות, שהוא מסלול – יושבים פה שני אנשי רשות המסים שאני מכיר מפגישות אישיות, אנשים נהדרים שעושים אחלה עבודה. יש הערות, אבל באמת אחלה עבודה, מהקורונה אנחנו מכירים את התהליך הזה. ואני שולט בפרטים, כמו שתשים לב, כי אני לא מייצג רק את עצמי, אני מייצג ציבור שלם של פלאחים, של בלאדי, של אנשים שלא מגיעים לכנסת, של אנשים עם סנדלים ומכנס קצר שעל הטרקטור או מנקים את הצימר עכשיו. זו האוכלוסייה שלנו, אלה מי שאנחנו. אנחנו לא פוליטיקאים ולא עסקנים, לא יודעים לעשות כאלה אירועים. באים הכי בתמימות. הוא התחיל לדבר, בא לי לחבק אותו, חזר מעזה אתמול. הבנים שלי בצבא. יש לנו מספיק על הראש חוץ מהעניין הכלכלי שגם ככה קשה לנו. רשות המסים פעלה – או המדינה, אני לא יודע, אנחנו לא בקיאים בזה, אבל אני אגיד מה אני מבין: המדינה לקחה מקו קצרין ודרומה והכניסה אותנו גם. חצתה את רמת הגולן. תחשבו שחוצים את רעננה או את יבנה לשניים – אלה משלמים ארנונה ואלה לא משלמים ארנונה, אלה מקבלים מס ואלה לא. משהו הזוי. פיקוד העורף חילק כנראה לפי פוליגונים, לפי טילים, לפי אזעקות. ועדת הכספים עובדת לפי כסף, לפי נזקים ולפי דברים שלא קשורים. פיקוד העורף לא מבין את האירוע בכלל. באנו לפה כדי להעיר אתכם, להגיד לכם – חבר'ה, תעזרו לנו, הם לא באירוע. כולכם מכירים את הגולן, אני בטוח שכל אחד מפה מגיע פעם בשנה–שנתיים לטייל בגולן. הגולן הוא שלכם, לא שלנו. אני לפני 25 שנה עזבתי את תל אביב לגולן. אנחנו שומרים על הגולן, מטפחים אותו, בונים אותו, עושים כבישים – יש את ראש המועצה הנהדר פה – אנחנו מפתחים. אני אלמד קצת גיאוגרפיה, בגולן אנחנו כל יום עם שלושה גבולות מול העיניים: ירדן סוריה ולבנון. שנה שלמה, לא היה לי נשק, ישנתי עם סכין כי הקיבוץ שלנו הוא תשעה קילומטר מהגבול הסורי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יקירי, אני רוצה להגיד לך: אני מבין מה אתה אומר וחשוב שאתה אומר את זה. אבל את מי שיושב פה ספציפית אתה לא צריך לשכנע בזה. המטרה של הדיון הזה – בדיון הקודם דיברנו על זה שבסופו של דבר קרן מס רכוש לפי מנגנון ההפעלה שלה, הוראות החוק שמכוחן היא עובדת, מפצה בגין אירועי מלחמה. מלחמה מתחילה ביום X ונגמרת ביום Y והפיצויים צריכים להיות בקשר ישיר לאירועי המלחמה. המטרה של הדיון הזה היא ההבנה שלנו פה בפעם הקודמת – האמת שלא רק בפעם הקודמת – שיש אירוע שקורה בצפון כבר שלוש שנים ועד היום אין תכלול מצד משרדי הממשלה לאירוע כולו. אף אחד לא בא, הסתכל מלמעלה והבין – פה פיצינו, פה פיצינו, פה פיצינו, אבל יש איזשהו נזק שאנחנו לא יכולים לפצות בבודדת, כל פעם שצריך לבטל ניזכר ונפצה על 17 יום או על 36 ימים. יש פה אירוע מתמשך שאנשים לא באים כבר תקופה, בטח ובטח תיירות וחקלאות שהם הדברים המהותיים. לכן, המטרה היא לבוא ולראות – יש לי תקווה, אולי היא אופטימית מדי, אבל היא בכל זאת קיימת עדיין – שאפשר לתמרץ את משרדי הממשלה לקחת אחריות על האירוע הזה ולהקים גוף מתכלל. או שאת הגוף המתכלל שכבר קיים אם קיים – לכן ביקשנו כאן את תנופה שלא היו בדיון הקודם – להכין החלטת ממשלה שתטפל במצב של הצפון כולו. זה לא רק הגולן, דרך אגב. << דובר >> עינב מור: << דובר >> אבל עכשיו אנחנו במצב של להציל אותנו. אני על אפס בחשבונות הבנק שלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבין, ולכן אני מקיים את הדיון. << דובר >> עינב מור: << דובר >> לא – אני מעריך את זה, אני רק אומר, בוא תטפל בזה ונטפל בהכול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חשוב להבין דבר אחד: לנו – לצערנו, אני חושב – אין סמכות להורות על העברת כספים. הרבה אנשים מגיעים לוועדת כספים ובטוחים שאם אנחנו נחליט מחר בבוקר יעבירו כסף מפה לפה. זה לא עובד. לנו יש סמכות לנסות להעלות דברים, לתמרץ. או, כשמגיעים לפתחנו אירועים כספיים גדולים, להגיד – תראו, אנחנו לא נתקדם באירועים הללו אם לא תדאגו לאל"ף, בי"ת, גימ"ל. אבל לנו, בניגוד לממשלה - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פרוטקשן חיובי, זה נקרא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> - - אין לנו שום אפשרות להגיד להם, שיושבים פה עכשיו, תעבירו כך וכך. זה הממשלה, זה לא אנחנו. << אורח >> ישראל בן ארוש: << אורח >> אני רוצה לעשות תרחיש עבורם, שיבינו, גם לאנשי רשות המסים. בואו נתאר במשפט אחד: משפחה, שני חבר'ה בני 60, שמנהלים ארבעה צימרים. מזה הם מתפרנסים. הפגיעה היום בתיירות בגולן – עשינו סקר ב-150 עסקים בדרום הגולן, כי אנחנו רוצים להחריג את עצמנו בסיפור הזה כמו צפון הגולן, אותם פיצויים. אנחנו רוצים פיצוי מחזורים, אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. זוג עם ארבעה צימרים, אין להם עובדים, נכון? אז המסלול של החזר שכר לא רלוונטי להם. אין להם גם הוצאות. בואו נעשה עולם דמיוני, שאת הגינון הוא עושה לבד, ביטוח הוא לא עושה, פרסום הוא עושה בפייסבוק לבד, אין להם הוצאות. מה זה אומר? שעסק, משפחה עם שלושה ילדים בגולן שעשו בין 30,000 ל-50,000 שקל בחודש ברוטו – זה לא הרבה – ומזה הם חיים: מרץ אפס הכנסת, אפריל אפס הכנסות, מאי אפס הכנסות, עכשיו אפס הכנסות. תראה לי - - - << דובר >> עינב מור: << דובר >> אחרי חצי שנה בלי עבודה של חורף. << אורח >> ישראל בן ארוש: << אורח >> איך אפשר? תסלחו לי, מי הגאון שהמציא את המסלול הזה? על בסיס מה? כאילו, לא חושבים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מסביר: הבעיה נעוצה בזה שמס רכוש בהכרח צריכים להסתכל על אירועי המלחמה שמתחילה בתאריך X ונגמרת בתאריך Y. אין אף אחד שעשה את המבט הזה – למרות שצריך היה, כמו שאתה אומר – ואמר, תקשיבו, יש פה אירוע מתגלגל כבר כמה שנים. איך אנחנו מתכללים את האירוע הזה? התכלול לא יכול להיות דרך קרן מס רכוש. התכלול יכול וצריך להיות דרך איזושהי החלטת ממשלה שתתקבל ותורה על העברת כספים לאירועים הללו. מס רכוש לא יכול להגיד שהוא מבטל את הקשר הסיבתי ולא אכפת לו תאריכים. << אורח >> ישראל בן ארוש: << אורח >> מה הוא כן יכול? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפי מה שכתוב בחוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תכף נשמע, אבל למס רכוש יש גבולות מוגדרים שהחוק הגדיר לו. הם נמצאים ועושים ויש לנו לא מעט ויכוחים איתם, אבל באירוע הספציפי שלכם מס רכוש לבדו זה לא הפתרון. מה יש במס רכוש ולמה הם חשובים לדיון? – כך לדעתי, תכף נשמע מהם – כיוון שהם יודעים הכי טוב, בגלל הדיווחים שהם מקבלים, את המצב האמיתי של העסקים. הם רואים את המחזורים, הם יודעים מה הולך, הם רואים את הירידות. לכן יש להם את ה-Know how הכי טוב. << אורח >> ישראל בן ארוש: << אורח >> אני רוצה לתת נקודה למחשבה. דווקא בימים האלה, שלא נותנים פידבקים חיוביים, אני רוצה לתת פידבק חיובי לממשלה. בקורונה, מי שקיבל החלטות היה גאון בעיניי. הוא שחרר כספים מהר, שחרר מקדמות, ואמר – חבר'ה, תעבדו, צאו לדרך. קיבלנו כסף ואני מודה למדינה. אני אומר בשמי, אני לא מתבייש. אתה יודע מה קרה ב-2022? << דובר >> עינב מור: << דובר >> החזרנו. << אורח >> ישראל בן ארוש: << אורח >> החזרנו את הכול במסים. הגעתי לאחד המחזורים הכי גדולים בחברה. אתם יודעים מה קרה ב-2025, סיפרתי לכם קודם, הגענו לאחד המחזורים הכי גדולים במדינה כי נתתם לנו בחרבות ברזל את המקדמות ואיתן עבדנו, וב-2025 היה טיפה אוויר והיכינו את השנה, עשינו כסף, החזרנו את כל הכסף. אני אתן את הח"פ שלי, אתם יכולים לבדוק עכשיו במחשב, תראו את כל הנתונים שאני אומר – יש לי אותם פה, אני אשאיר לך אותם. המדינה נותנת לנו – אנחנו מחזירים את זה. אנחנו יודעים לעבוד. אנחנו לא פושטי יד, לא קבצנים, לא מבקשים נדבות. מבקשים לעבוד. תנו לנו לעבוד. זה מה שאנחנו מבקשים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כול, תודה שאתה עושה את הדיון הזה כדיון מעקב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איתך ביחד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, זה דיון משותף, פשוט יש לי עוד דיון של הוועדה בעוד נושאים של הנגב והגליל. אני רוצה לשים משהו על השולחן: אחת, אתה צודק לגמרי, צריכה להיות פה מערכת מתכללת. אבל הדוגמה שניתנה פה מובילה לזה – אני אומר לך, משרד התיירות לא באירוע. בכל דיון שקיימתי, בצפון ובמרכז, שנוגע לנושא הזה – משרד התיירות פשוט מתעלם. אפילו נציגים הם לא רוצים לשלוח לדיונים. מבחינתם אין אירוע, והאירוע הזה חורג הרבה מעבר לקו העימות. הוא יורד גם לאזורים אחרים – כמו טבריה שחטפה מכה אנושה ואזורים נוספים. משרד התיירות פשוט לא שם. בדיון הקודם שאלתי את אגף תקציבים שאלה, אני לא יודע אם יש להם היום תשובה: ביקשתי שתסבירו לי למה למפעל שמעסיק 500–600 עובדים כדאי להישאר בקו העימות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלוש סיבות הוא ביקש, אם אני זוכר נכון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ירדת לאחת בסוף. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בקו העימות בנהרייה או בשלומי – למה כדאי לו להישאר. או, למה כדאי למישהו שיש לו מפעל ביקנעם להעביר אותו לנהרייה או לשלומי. מה שלוש הסיבות שהממשלה נותנת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יכול ללכת, כי אין להם תשובה. << דובר >> עינב מור: << דובר >> אפשר גם לשאול על רמת הגולן, כי אין כאן כלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שנייה, לפני שנעבור אליהם - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם יש להם תשובה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לכם תשובה? << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> רון שנקמן, רפרנט באגף תקציבים. קודם כול, יש במשרד הכלכלה, ברשות ההשקעות, מסלול של העתקת מפעלים שמקנה מענקים למפעלים שמעתיקים את עצמם - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה מענק יקבל מפעל שיעבור מיקנעם לנהרייה? << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> זה בדיוק המסלול. הוא בעצם נותן - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואל מה הוא יקבל, או מה הוא צריך לעשות כדי לקבל? יושב מולך עכשיו בעל המפעל, שואל אותך, מה אני אקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שחבר הכנסת פורר אומר, אם הבנתי אותו נכון, זה שהתנאים שנותנים למפעל ביקנעם זהים לתנאים שנותנים למפעל בנהרייה. ולכן אין היום תמרוץ למפעלים לעבור לאזורים שקרובים יותר לגבול. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> יש מסלול שברגע - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה אומר שזה לא המצב? שיש תמרוצים? << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> יש מסלול שמשתתף בהוצאות - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא לא אומר לך מפעל בתל אביב, הוא אומר לך מפעל ביקנעם. לפי מה שאמר חבר הכנסת פורר בדיון הקודם, התמריצים וההטבות שניתנות ביקנעם זהות. ואם זה המצב, זה אומר שהמצב הוא – חלילה, מבלי לגרוע מיקנעם, אני מאוד אוהב את יקנעם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם אני. יש שם ראש עיר מצוין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל המצב כנראה בעייתי קמעה. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> יקנעם הוא גם אזור פיתוח א'. אי אפשר להעתיק - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לכן אני אומר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן הוא אומר, זו בדיוק הסיבה. הוא אומר יקנעם, שזה המקום - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואל עוד פעם: שבוע שעבר התבשרנו על סגירה של מפעל בנהרייה, 600 עובדים הולכים הביתה. מה אומרים למנהל מפעל? למה כדאי לו להשאיר מפעל בנהרייה? או לחלופין, למה כדאי למישהו להעביר מפעל לנהרייה? << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> בהחלטות הממשלה של - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוא ספר לבעל המפעל. נניח שיושב מולך בעל המפעל, ואתה אומר לו – שמע, אל תעזוב, תראה מה אתה מקבל בנהרייה. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> במסגרת החלטות הממשלה של 0–9, שנהרייה נכללת בהן, ניתנו מענקים נוספים למפעלים בגין ציוד ומכונות בגין השקעות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בשונה מיקנעם? << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> ביקנעם לא היו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה היקף של מענק? בוא, תספר לי. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> זה תלוי. המענקים הם או במסגרת החוק לעידוד השקעות הון או במסגרת מסלול של פריון וייצור מתקדם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> החוק לעידוד השקעות הון נוגע למישהו שיש לו 25% ייצוא. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> שהוא יצואן, נכון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא יצואן, הוא מוכר בארץ, הוא מוכר מזון לכל חלקי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מוכר נעליים לצבא, נניח. סתם. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> נכון. יש את מסלול פריון וייצור מתקדם, שנותן גם לאלו שהם לא יצואנים ולא עומדים בחוק לעידוד השקעות הון השתתפות של 20%–30% מההשקעה במכונות וציוד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת, אם הוא יוציא 100 מיליון שקל, אתם תתנו לו 30? << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> כן. בין 20 ל-30. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בין 20 ל-30 מיליון שקל? << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> אם הוא עומד בכל – יש מסלול. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אלה ההיקפים? כמה תקציב יש במסלול הזה לכל המפעלים? << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> יש תקציב ארצי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה יש למפעלים בנהרייה? << דובר >> מתן דוידיאן: << דובר >> זה למכונות חדשות, זה לא למכונות שהוא מעתיק אותן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע, תאמין לי, אני מבין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם תשמע תכף את הסכום שיש, אתה תבין. << דובר >> מתן דוידיאן: << דובר >> אני מבין, אני מכיר. אני אולי בין הבודדים שמכיר את ההחלטה על בוריה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לזה תקרה? << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> כן, יש תקרות להשקעות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה התקרות? כי בדרך כלל מה שקורה זה שאם יש כאלה דברים – אנחנו רואים מהניסיון – אנשים מנצלים את ההזדמנויות, בטח תעשיינים ישראלים שנמצאים פה ולא מעבירים רצפת ייצור לסין או לבנגלדש או לכל מיני מקומות כאלה, הם נמצאים פה בגלל ציונות. ואם יש להם הטבות כאלה, בטח בגלל הציונות שלהם, הם ילכו ויעתיקו את זה למקומות בפריפריה, שבהם הם גם נותנים עבודה וגם נהנים מהטבות. אם אין או אם זה זניח, הם יישארו במקום שיותר קל ונוח להם לתפעל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מציע, כיוון שהם לא באו מוכנים – זו הייתה שאלה מאוד פשוטה עם תשובה מאוד פשוטה – יש לכם שתי אפשרויות: אחת, תשלחו בצורה מסודרת במייל לוועדה, בבקשה, מה אני צריך להגיד לבעלים של המפעל בנהרייה שסוגר את שעריו שיקבל כדי להישאר בנהרייה – שיותר קשה לגייס כוח אדם, שיותר קשה לשנע משם, על כל המשמעויות של זה, ומה אני אומר לבעלים של מפעל ביקנעם שאני פוגש אותו ואומר לו – תשמע, כדאי לך להעביר את המפעל שלך לשלומי. יקיר ליסיצקי: דרך אגב, זה נכון גם למסעדות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אתה לא נכנס בכלל בלי רשות דיבור. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק צריך להבין שאם אני אומר לו – תשמע, תשקיע עוד 100 מיליון, צריך להבין מה הוא מקבל. מה הערך המוסף שבגללו כדאי למישהו ללכת ולשים את המפעל באזורים האלה. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> שנייה: יש כל מיני החלטות ממשלה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא כל מיני החלטות ממשלה. תעבור אתה על החלטות הממשלה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שאני מבקש, כדי שנדע, שיהיה לנו את זה בצורה מסודרת, תשלחו לנו לוועדה מסמך כזה שנוכל להציג לראווה לציבור. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נזמן את כל התאחדות התעשיינים, את כל בעלי המפעלים ביקנעם, ונגיד להם: תראו, איך אתם נשארים ביקנעם? תראו מה אתם מקבלים מהמדינה אם תעברו לנהרייה. כדאי לכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אתה לא רוצה להוציא את כולם מיקנעם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אל תדאג, נביא עוד כמה. הסר דאגה מלבך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נראה כמה מהם יארזו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ראש המועצה, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מתנצל שאני צריך לצאת. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> אל"ף, תודה שבאת בכלל עודד, אתה תמיד מלווה אותנו. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> רק לשאלתו של חבר הכנסת, יש לנו תשובות - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, נגיע. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מאה אחוז, תשלחו לנו בצורה מסודרת. אתם גם יכולים לספר לנו כמה מפעלים חדשים כאלה נפתחו. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> עודד, אתה בטח הולך לוועדה המיוחדת של הנגב והגליל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, שהולך להיסגר מוזיאון לוחמי הגטאות כי משרד התרבות הבטיח לו תקציב ולא קיים. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> כן. בכל אופן, תודה, ותודה על הליווי שלך. ותודה, אדוני היושב-ראש, על הדיון הזה ועל תשומת הלב לגולן. יש חלוקה דיכוטומית ולא הוגנת בין צפון הגולן ודרום הגולן. היא קרתה כתוצאה מדבר טוב – כי אושרת, אנשי רשות המסים ויוראי מצלאוי שיושבים פה עשו מאמצים גדולים להחריג את הגולן ומצאו את הפתרון, לקחת את צפון הגולן ולהצמיד אותו בחלק מהדברים של קו העימות, ואילו דרום הגולן, האנשים שיושבים כאן, נפגעו לא פחות. האנשים שיושבים פה עברו מהכנסות וקיום יפה של עצמם לאפס הכנסות. והם, כמו שאמר פה קודם ישראל, מייצגים מאות מתושבי הגולן שהמעגלים הכלכליים של הגולן נסמכים על הסיפור התיירותי. יש פה מסעדנים – הם לא פה, הם מייצגים אותם – יש פה בעלי צימרים, יש פה בעלי מכולות. מעגלים שלמים שנפגעו כתוצאה מאפס הכנסות במהלך חודשים ארוכים. אנחנו כבר שלושה חודשים באירוע שאנשים פשוט לא מזמינים. והדבר היותר גרוע הוא שגם קדימה, ליולי–אוגוסט, אנשים אומרים: צפון זה צפון, לא מפרידים בין הגולן לקו העימות, הם לא מזמינים הלאה והעסקים לא רואים אופק. לכן פה אני מבקש, ופונה ללב גם של רשות המסים וגם של משרד האוצר: בואו ננסה בכל זאת למצוא איזשהו מקום – אני לא יודע, מתחת לשטיח או באיזושהי תקנה אחרת, יכול להיות שצריך, שלומית, להסתכל על תנופה ולעשות תיקון בהחלטת הממשלה, כמו שהיושב-ראש הציע, ולהכניס את זה משם. אבל הלקונה הזו שבה תושבי דרום הגולן לא מקבלים שום פיצוי, או פיצוי כלל ארצי, ייצגו פה מה שזה אומר, מהכנסה של סדר גודל 120,000 שקל שמשאירה שכר שבן אדם יכול להתפרנס ממנו, פיצוי של פחות מ-7,000 שקל לחודשיים – בן אדם לא יכול לחיות מזה והעסקים קורסים. ולכן, זה מה שאנחנו מבקשים, לנסות ולמצוא את הדרך לתת פיצויים למאות עסקים. וזה ממש כסף קטן. הם מדברים על חודשיים–שלושה, וכמו שישראל אמר – אחרי כן זה חוזר למדינה. זה כסף שבסופו של דבר יחיה את העסקים בדרום הגולן וייתן לו פוש קדימה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. האמת, את הבעיות כולנו מכירים פה, ואם תחזור ותשמע את כולם פחות או יותר – בעיות שחוזרות. אנחנו יודעים שגם בקיץ הקרוב אנשים כבר סגרו מקומות אחרים וכנראה שגם בצימרים הטובים שלכם לא תגיע אותה כמות של אנשים שמגיעה כל שנה, לצערנו. להגיד שאפשר לשנות חשיבה ברשות המסים – זה לשנות חקיקה, ואתה ואני יודעים שאי אפשר. מה כן אפשר? כי הם באו לשמוע פה מה אפשר, לא מה אי אפשר. הדבר הנכון לעשות, ואז העלינו את זה פה – והייתה גם אמירה של האוצר, חזר בו, לא חזר בו, אתה יודע איך זה הולך אצל האוצר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שבדרך כלל הוא חוזר בו. ולכן, הדבר הנכון לעשות הוא שמשרד האוצר יתקצב את משרד התיירות וכל נושא התיירות ברמת הגולן שלא קיבל מענה, כי בכל מקום אחר יש מענה ומה שקרה ברמת הגולן, כיוון שנצמדנו כל הזמן לפיקוד העורף או לפיקוד הצפון וזה מה שהוציא אותם, אבל בפועל הם גם לא מקבלים את מה שמגיע להם. כי מדברים פה אנשים שמחזיקים עסקים ואומרים לך – תשמע, אפס. הוא מדבר איתי על 600 שקל. << אורח >> ישראל בן ארוש: << אורח >> יש דוחות אצלם, של המע"מ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אני מכיר את זה, אני יודע מה זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יקירי, אתה לא יכול כל פעם להיכנס ולדבר בלי רשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולכן בהוצאות הקבועות האלה אין להם הוצאות גבוהות. הרי לרובם זו העבודה, הם מפעילים את עצמם. הם לוקחים משם את המשכורת, את האוכל, את הכול. כשהוא מחזיק צימר אתה רואה את הילדים שלו מחליפים את המצעים כשיוצאים ומנקים את הגינה. זה סוג של חקלאות שהם מטפלים בה באופן אישי, זה מה שהם עושים שם. וכשמביאים כבר אנשים זה בקיץ כשיש עומס והם צריכים כוח עזר. זה לא דבר שהוא יכול להוכיח עליו שהוא מחזיק אותו כל השנה וזה חלק מההוצאות הקבועות שלו. ולכן הפתרון האמיתי והמהיר ביותר שצריך להיות – נמצאים פה משרד האוצר, שיואילו בטובם להגיד שהם מוכנים לתקצב. אני גם לא חושב שמדובר במאות מיליונים, להערכתי זה ייגמר אולי – אמיר, אולי אתה תדייק יותר – בכמה עשרות מיליונים, איפה שלא קיבלו. אפשר את האירוע הזה לחשב להם במסלול כביכול של מחזורים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שלא נתתם בנמל אילת, זו ההתחייבות שלכם. 21 מיליון כבר יש לכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם משרד התיירות שמים את הכסף הזה, יבקשו את השירות של רשות המסים – ורשות המסים, כמו שאני מכיר אותם, יתנו להם שירות חינם – יעשו להם את השירות הזה על מסלול המחזורים ומשרד התיירות יתקצב את זה. גם משפטית זה יכול לעבור, כי משרד התיירות הוא זה ששולח את התיירות, יש שם ענף גדול של תיירות שזה תחתיו. הוא יוציא את הקול קורא הנכון לעשות את זה, וזה הפתרון היחידי שיכול להיות כרגע הפתרון הכי מהיר והכי יעיל לעניין הזה. כן, רום. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> רק להסב את תשומת לב - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה רק לציין לטובה את שר האוצר, שלמדתי אתמול - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שנייה, מה אתה רוצה? עוד פעם, אם אפשר לדעת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם אני למדתי אתמול משהו חדש עליו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לציין לטובה את שר האוצר, שלמדתי אתמול שלקח את אתר המורשת והתיירות של בריכת הורדוס בשומרון, שהיה שם שוד מים גדול. ולא רק שהיום זה מצב אחר, הוא הודיע אתמול שהוא מתקצב 3 מיליון שקל כדי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה פתאום, איך אפשר? נראה לך שאפשר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. 3 מיליון שקל כדי לשקם את המקום. וזה נהדר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה רק 3? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כי זה מה שצריך שם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> החודש הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מעולה, זה נהדר, אבל זה גם מראה שכששר האוצר רואה חשיבות באירוע – ואני לגמרי לא ציני פה, זו פצצה של עבודה מה שהוא עשה שם. אבל יש חשיבות גם לעסקים בצפון, ששלוש שנים אין להם פתרון כולל. ולכן באים לפה אנשים מהגולן – בדיון הקודם הגיעו אנשים מיתר האזור הצפוני במדינת ישראל – ואומרים, תקשיבו, אנחנו מבינים את האירוע של מס רכוש, אבל הוא לא נותן לנו פתרון מלא. לכן, למה לא לבוא ולתת פה מענה, ולקחת את אותה היוזמה שהייתה בבריכת הורדוס ובטוח במקומות אחרים שהוא עשה וליישם את זה על הצפון? אנחנו רואים שכשרוצים – אפשר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, זה גם יכול להיות פרגון לטראמפ, ברמת טראמפ, שבטח בנויה כבר שם. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בהמשך לדברים שנאמרו, אני אשמח להפנות את תשומת לב הוועדה לכך שלפני חודש וחצי עברה החלטת ממשלה 4057 שהנושא שלה הוא תוכנית לעידוד צמיחה דמוגרפית ביישובי המועצה האזורית גולן ולקצרין. יש שם פרק תיירות, יש בו הרבה סעיפים מאוד מפורטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה נוצל מתוכו? נשאר משהו שם? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זה עבר לפני חודש - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה משהו אחר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על זה יש לנו דיון ב-12:00, על הסיפור של הדמוגרפיה בגולן ובקצרין, ואתה תוכל לבוא ולדבר על זה. פה אנחנו מדברים על העסקים, לא על הדמוגרפיה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> יש פה תמיכה לעסקים, יש פה פרק - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, יש פה תמיכה לעידוד, אבל אין פה תמיכה לסגירה, להצלה. אתה מדבר על עידוד, רוצים משהו חדש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מדבר על זה שתעשיין יבוא ויקים מפעל. אבל לעסקים הקיימים זה לא נותן פתרון, זו בדיוק הבעיה בתוכנית הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה שאני אומר לך, אולי האנשים הטובים שפה פחות מבינים במספרים של המשרדים. תגיד להם את זה, יכול להיות שהם היו הולכים הביתה ואומרים – וואו, הבטיחו לנו משהו. עלינו על תעבוד. זה לא דבר בשביל לתת לחבר'ה האלה פה פיצוי. זה אלה שנותנים את הנשמה שלהם. הצימרים שלהם אמנם זו פרנסה, אבל זו פרנסה ששומרת על כולנו. בוא, עם כל הכבוד, אלה נמצאים בקריסה עכשיו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עידוד זה לא עסקים קיימים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> יש פה גם פרק לתמיכה בעסקים קיימים, אם אפשר - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה כסף יש בו? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אפשר לבדוק את כל הפרטים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה עכשיו, תבדוק לנו תוך כדי, תגיד לי כמה כסף יש בו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תבדוק. כמה כסף יש פה ומה תלוי המימוש שלו. זה לא כמו, לצורך העניין, שבהחלטה לפני שבועיים או שלושה שנאמר שמשרד האוצר ימצא נוסחה להעלאת הטבות המס בצפון. אנחנו כבר שלושה שבועות מחכים מכם לתזכיר חוק כדי שנוכל לעשות עם זה משהו וכלום לא קורה, למרות שיש החלטה ממשלה שאומרת שמשרד האוצר צריך לתת קריטריונים לקביעת הטבות המס על הצפון. זו הייתה הבטחה מפורשת של שר האוצר לאותם אנשים, אחרי שהוא מנע מהם את הטבות המס במסגרת הטבות המס ביהודה ושומרון. הוא אמר שהוא ידאג להם. ואכן, יש החלטת ממשלה שאומרת שישדרגו את הטבות המס בצפון במסגרת אותה החלטת ממשלה, אבל אתם צריכים לעשות ושלושה שבועות לא עשיתם כלום. ואני, פעמיים–שלוש בשבוע מנסה לדבר איתכם ולהבין מה קורה עם זה, וכלום. זה יפה שיש איזה משפט בהחלטת הממשלה, אבל איך האנשים הללו מממשים את הכסף הזה? שמעת אותו, יש לו אפס בחשבון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה אפס? מינוס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך האנשים הללו מממשים את הכסף הזה? תסביר לי, אני אשמח מאוד לדעת. כולם פה ישמחו לדעת. יש תשובה? אתה רוצה כמה דקות לבדוק? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תבדוק גם את הסכום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סכום ואיך מממשים, במי זה תלוי. בסדר? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אני חושב שראש המועצה יכול לתת לנו, אדוני היושב-ראש, אולי הוא מכיר את ההחלטה הזאת והוא יספר לנו. כי אני בטוח שאנחנו לא טועים, אבל אולי טעינו. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> לא, אתה מדייק מאוד. אין קונסטרוקציה בתוך ההחלטה הזאת, שהעברנו יהודה דואה ואני יחד עם מנהל תנופה ומכירים פה את הפרטים. אין שם משהו שיכול לעזור להם עכשיו, כי הם מדברים על אירוע ממרץ עד עכשיו של אפס הכנסות. והאירוע הזה בשאר החלקים בצפון שנפגעו – קיבלו. יש פה לקונה נקודתית ולכן צריך לתת לה קשב. 4057, אולי קונסטרוקציה לשינוי נקודתי והכנסת כסף, כי מה שאמרת זה רעיון מצוין, דרך משרד התיירות, להעביר שם תקנה ולנסות לעשות שם שינוי החלטה נקודתית ודרך זה לעשות פיצוי. כי באמת אולי אי אפשר לשנות את החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה גם יותר קל ופשוט לעשות את זה ככה. הבעיה היא שהאוצר אמר אז שהוא ישים כסף ואז הוא חזר בו, ועכשיו אנחנו לא יודעים. שימו כסף במשרד התיירות, מה העניין הזה? תאמינו לי שאפשר לפתור את הבעיה הזאת בדקה וחצי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שר התיירות ידע איך לשגר את הכסף הזה, תאמינו לי. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> אין שקל שיכול להגיע לעסקים פרטיים בתיירות ככה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי, רצית להגיד משהו? ראיתי שאתה מכוון את המיקרופון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני אמביוולנטי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לשם שינוי, אתה אומר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. כי, אני בטוח שגם אמרתם את זה, שלא הגיוני שאחרי שנתיים וחצי אנחנו עושים את הדיון הזה, שבועיים לפני שהכנסת מתפזרת – או שלושה שבועות, במקרה הטוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא דיון ראשון שעשינו, אתה יודע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע, פשוט באותם דיונים זה תמיד אותו לופ. המסלול האדום, כן מקבלים, לא מקבלים, כן נגמרה המלחמה. יש כמה אופציות לעשות חקיקת בזק, עם כל האהבה והכבוד. אבל הם לא יביאו את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל אני אגיד לך מה קורה: אין בעיה עם חקיקה, עם חקיקה נגיע לאותו אירוע שהיינו פה עם פיקוד העורף ופיקוד הצפון, ואז יבוא הייעוץ המשפטי שיגיד לך שאי אפשר כי אין לך משהו שמתקשר ישירות, זה מה שהיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שנייה, דקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התחלת להיות דודי אמסלם, שנייה דקה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, אתה יודע, יש לי שאיפות גדולות בחיים. בסוף זה יתכנס לאוצר, בסדר? הוא יגיד לך, הינה, תראה את החלטת הממשלה, יפרט לך את סכום הכסף ויגיד לך בדיוק את התנאים לביצוע. אבל בקצה, בחשבונית בסוף היום – זה לא פוגש אף אחד. אפשר לייצר הנחות במסים שגובים מהם. זה יחסית מהיר. זו גם פררוגטיבה של שר הפנים, יעני ראש הממשלה, שאני בטוח שהוא יהיה בעד זה. וגם הרשות המקומית תשופה. שר האוצר ושר הפנים, זה הרבה יותר מהר. זה ייתן להם הקלה מיידית - - - << דובר >> עינב מור: << דובר >> כמה מסים זה? << אורח >> ישראל בן ארוש: << אורח >> - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, חבר'ה, תקשיבו לי, לא מדברים פה בלי רשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל נאור, איפה הסיפור שלהם? שאין להם את ההוצאות הקבועות. עכשיו, על מה אתה מדבר פה? על ארנונה? זה גרוש וחצי לעומת מה שהם מפסידים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מס זה מי שמגיע לרף המס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, על כל המסים שגובים מהם עכשיו, שכירות, ארנונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מדבר על ארנונה וזה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ארנונה זה הדבר היחידי שיש לו את הבעיה, אבל זה רכיב מאוד קטן לעומת מה שיש לו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תסכים איתי שעסק שעכשיו יקבל הנחה מיידית בארנונה – מיידית, הרי בוא נודה באמת: רוצים את האמת? למה אמביוולנטיות, לא יקרה כלום, בסדר? זאת האמת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שאמרנו עכשיו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו, או שאפשר בכלים שלנו לייצר הקלות – נכון, זה לא ייתן מזור לכל היעדר ההכנסות של עסק. יקל במיסוי? חקיקה מהירה? זה משהו שאפשר לעשות. יבוא משרד האוצר, אנחנו יודעים מה יהיה. לא יהיה, נכון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוא נראה. גברת תנופה, מה שלומך? מה עמדתכם פה בכל האירוע? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> לדעתי עדיף שכלכלה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אני רוצה לשמוע את תנופה, אני אגיד לך למה. כיוון שבדיון הקודם המשרדים כשלעצמם לא ידעו לתת מענה כמעט על כלום אלא ציטטו כל מיני החלטות ודיברו איתנו על זה שבשאגת הארי היה ככה ובעם כלביא היה ככה ובחרבות ברזל היה אחרת וכל השמות. אבל בסוף יש פה אירוע שנמשך שלוש שנים שהצפון כולו מתמודד איתו, כל אחד עם דיוקים אחרים. ואין כרגע גוף, כך לפחות לפי התרשמותנו, שלוקח את האירוע של העסקים בצפון ומתכלל אותו מלמעלה, מסתכל עליו בראייה כוללנית ואומר – יש פה שלוש שנים אירוע, בסדר, נתנו פה ופה פלסטרים, אבל איך מטפלים בסימפטום הזה? בואו נודה על האמת, שלום עולמי לא יפרוץ מחר בבוקר, זה צפוי להימשך עוד כמה חודשים אם לא שנים. מה אנחנו עושים עם האנשים האלה? שולחים אותם לבוא פעם בחודשיים לכנסת להסביר לנו את מה שכולנו יודעים כבר, עד כמה המצב שלהם חמור? איך מונעים מהם את הצורך לבוא לפה ולהתחנן על נפשם, ובמקום זה נותנים להם שקט להתרכז במה אולי כן אפשר לעשות בעסקים שלהם? לתת להם איזושהי ודאות, איזושהי הבנה שרואים אותם. זה בסוף מה שבעל עסק צריך בתקופות הקשות, ההבנה שיש מי שדואג לו ונותן לו איזושהי כרית ביטחון, כי בסופו של דבר זה אינטרס עליון של מדינת ישראל שיהיו שם אנשים וימשיכו לנהל את העסקים שלהם שם. זה לא מצב, כמו שהאוצר אומר לפעמים, יש איזשהו שוק ואם זה לא עובד בענף הזה הם ימצאו עבודה אחרת. פה לכולם ברורה החשיבות האסטרטגית שיש בעצם היישוב שם ובעובדה ששם, מה לעשות, לא יהיו מחר אזורי תעשייה ענקיים של הייטק. שם יש נופש, זה מה שמושך את האנשים. לכן, בהתחשב גם בדיון הבא, שבאים ועושים לי כל מיני תוכניות בינוי עיר שקורעות לי את המקומות האלה בגולן, ומנסים להרים לי שם בניינים של שמונה קומות, לא ברור מי יגור שם בשמונה קומות, לשם באים בשביל איכות חיים אחרת. זו גם כן איזושהי ראייה – טוב, עזבי, זה לא הדיון הזה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> זה הדיון הבא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. איפה התכלול פה? זה אצלכם? אם כן, תסבירי לנו. ואם לא, למה אין תכלול ואיך עושים אותו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משרד הכלכלה פה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בטוח הקציתם כסף לעידוד עסקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בטח. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> הצעתי שהם יגידו קודם ואני אמשיך אותם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אבל אני רוצה להבין אתכם כי אתם אמורים להיות הגוף המתכלל, אם הבנתי נכון. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אני אומרת – הגוף המקצועי ואז אני אגיד את הגוף המתכלל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם רוצים? בבקשה, משרד הכלכלה. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> היי, יעל ענטר, אגף אסטרטגיה במשרד הכלכלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מקווה שזה לא סכום שאנחנו לא מבינים בגודל שלו. סכום צנוע, משהו. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> לא כל כך צנוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במקום קרפור, שנתתם להם 50 מיליון שקל. הייתם נותנים את זה לעסקים. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> שנייה, אני אתחיל ואז נתקדם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 50 מיליון שקל נתנו לקרפור. על שוקולד נוטלה. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> בשנה האחרונה, מאז יולי 2025, משרד הכלכלה יחד עם מינהלת תנופה ומשרד ראש הממשלה שותף לחמש החלטות ממשלה גדולות שרלוונטיות למרחב הצפון. כלומר, 0–9, 0–2, רמת הגולן קצרין והחלטת עוטף צפון שהיא בעצם מחוז צפון של משרד הפנים בניכוי האזורים האלה. ההיקף של חמש ההחלטות האלה הוא מאות מיליוני שקלים בכל מסלולי משרד הכלכלה, קיימים וגם חדשים. כלומר, ההחלטות כוללות גם מסלולים שאנחנו יודעים שהם עובדים ואפקטיביים וגם מסלולים שעשינו מאמץ להתאים אותם לצרכים המסוימים של האזורים האלה. טווח השנים הוא בין 2025 ל-2030, כך שבעצם ב-2025 – לפחות לגבי אחת מההחלטות, היחידה שרלוונטית לשנה הזאת – אנחנו יודעים להראות נתוני ביקוש וביצוע גבוהים מאוד, סביב 98%. גם בזכות מנגנון הסטות שקבענו בתוך ההחלטה ואפשרנו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תזכירי לי את השם. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> יעל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היי יעל. אני מאוד שמח, והמשרדים תמיד באים ופותחים את דבריהם בכל הטוב שהם עשו. נהדר. פה יש לנו בעיה, שמענו את הבעיה כבר במשך שני דיונים. פחות מעניין אותי מה עשו, 98% ביצוע וכולי. איך פותרים את הבעיה שהאנשים פה מדברים עליה? בצפון כולו, אירוע של שלוש שנים שכל פעם יש בעיה אחרת בהתנהלות. איפה והאם הקמתם או חשבתם על איזשהו גוף בין-משרדי שאמור לתכלל את האירוע של העסקים בצפון, להסתכל מלמעלה, להבין מה קורה בצפון בשלוש השנים האלה ולתת להם איזושהי מעטפת שלא תלויה בהכרזת מצב מיוחד בעורף וסגירה של העסקים ולימודים בין התאריכים X לבין Y? << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בזה מטפלת קרן מס רכוש. אני שואל אחרת: במקום כל פעם להעמיס את כל התחלואים של העובדה שאין גוף מתכלל על מס רכוש ולדרוש ממנו לעשות דברים שהוא לא יכול לעשות כי אין לו הסמכה בחוק, איפה אתם באים ולוקחים אחריות על המצב הזה ואומרים – אנחנו עכשיו הולכים לתת מענה כולל למה שקורה בצפון? << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> התחלתי ואמרתי, משרד הכלכלה הוא לא גוף מתכלל, לעניין הזה יש, כמו שאמרנו, את המינהלת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז בואו נשמע את המינהלת. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> רק רגע. אבל עדיין אנחנו מדברים פה על חמש החלטות ממשלה למרחב גדול מאוד שכן יודעות לתת מענה למגוון של עסקים ומגוון של בעיות - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל את רואה שזה לא נותן מענה. את לא יכולה לבוא ולהגיד לי - - - << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> אבל שנייה, זה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא שנייה. את לא יכולה לבוא ולהגיד לי שזה נותן מענה, כי אנחנו כבר שני דיונים – ואלה שני דיונים עכשיו, היו לנו לפחות עוד - - - << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> אבל אנחנו מדברים על החלטות שמתחילות ב-2026 ונמשכות עד 2030, עדיין אי אפשר - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, את חושבת שאנשים פה ממציאים? << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה יפה שעזרתם להם בכל מיני דברים אחרים, אבל בסוף יש פה כשל. הכשל הוא שיש פה ענף ואזורי חבל ארץ שנשענים רובם ככולם על תיירות, הן באופן ישיר והן באופן עקיף – חקלאות בחלק מהמקומות – שנפגעים מאוד מהמצב הביטחוני ששורר היום בצפון המדינה. ודינם, למרות שמבחינת הדברים – אני לא יודע, הכלליים, אפשר להגיד שגם תל אביב סובלת, כן, אבל בתל אביב יש כמה מיליוני אנשים מסביב ודואגים שכל עסק שנפגע מתאושש מהר מאוד. זה לא המצב, לאנשים האלו יש חודשיים רעים והם שנה לא קמים. ויש להם חודשיים רעים כמה שנים ברצף, פעם אחר פעם. ואיך אתם כבר הרבה מאוד זמן - - - << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> אני לא אדע להראות נתונים של חקלאות ושל תיירות, כי אני משרד הכלכלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין לך נתונים. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> לא, כי אני לא המשרד הנכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי, את לא רלוונטית לדיון. בבקשה, תנופה. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> אני רלוונטית לדיון, אבל לא נתת לי לסיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, בסדר, שמעתי אותך, תודה רבה. תנופה, בבקשה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אני אציין שבינתיים החלטות תנופה כן הוקצו לנושא הזה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה אתם עושים עם זה? מה שעשיתם בעבר לא מעניין אותי. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> שוב, צריך להפריד, כי הסיפור של דרום הגולן – אורי נגע בזה – זה סיפור אחר והחלטה אחרת. אנחנו כן נצטרך את הגמישות והיצירתיות לראות איך מסדרים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה הגמישות והיצירתיות? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> יש שם גם מקום לגמישות ויצירתיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה? וכשאת אומרת שם, איפה זה שם? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> גם בהחלטות של 0–9 וגם בהחלטות של קצרין וגולן - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש היום החלטות קיימות שמאפשרות לכם לתת את הכסף שמדברים עליו? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> לא. אין סעיף מגודר כזה שיכול לתת את הכסף - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין היום בשום החלטת ממשלה, לפי מה שאת אומרת לי, שנוגעת לעסקים בצפון אפשרות למתווה שאומר – תראו, אנחנו מבינים שיש אירוע בצפון שלא נמשך כל פעם בין 17 יום לבין 40 יום אלא משהו שקורה כבר שלוש שנים שאנחנו צריכים לתת לו מענה. שלא כל כמה חודשים באים לפה כולם, רצים אנשים, חלקם עם דמעות בעיניים, חלקם על סף התמוטטות עצבים. ואני לא אומר את זה בלעג, כי לי היה עסק ואני יודע מה זה לא לישון בלילה כי אתה דואג לעסק שלך ואתה לא יודע מאיפה תשלם ומאיפה תביא את המיסוי ומאיפה תשלם לביטוח לאומי ולכל הרשויות שבאות ורוצות את הכסף שלהן. מי שלא היה בתוך המערבולת הזו לא מבין, והם בתוך המערבולת הזו וחוטפים טילים וכטב"מים על הראש גם. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> אני יכולה לענות על זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, את לא מפריעה לי עכשיו. ולכן אני מנסה להבין איפה התכלול. איפה לבוא ולקחת את כל האזור הזה, ולהגיד – אין לנו החלטות ממשלה קיימות? הרגע שמענו מהאוצר שיש, תכף נשמע, אבל אין לנו החלטות ממשלה קיימות? בואו נעשה החלטת ממשלה, בואו נוביל תיקון להחלטת ממשלה שאומרת שאנחנו מקימים איזושהי כיפת ברזל עסקית לכל העסקים בצפון ונותנים להם מענה. יש את הנתונים, מאוד מדויקים, קיימים כולם במס רכוש. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> חנוך, אין מישהו שכואב את הכאב הזה ומכיר אותו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא אומר שאתם לא כואבים, אבל מה אתם עושים עם הכאב הזה? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אוקיי, אבל אנחנו מאוד מוגבלים בכלים שיש לנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה לא מריצים החלטת ממשלה? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> הרצנו החלטות ממשלה, כל מה שיכולנו בסל הכלים ועוד הבאנו כלים חדשים של מיזמים משותפים - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי מונע מכם להריץ החלטת ממשלה שתטפל בזה ככה? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> - - כדי לפתוח את זה מעבר לכלים הממשלתיים שמאוד מוגבלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה – מעבר לכלים הממשלתיים? יש שני הכלים שיכולים לתת כסף. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אני אומרת, פתחנו גם את הערוץ של מיזמים משותפים ואת הבית לעסקים. אחד המאפיינים של המרחב שלנו זה בדיוק הסיפור ונקודת הכאב הזו, שאין עוד אזור בארץ עם כמות עסקים קטנים ובינוניים – בדגש על קטנים ובינוניים ולא מפעלי ענק – כמו בחבל תנופה ובגולן. אין עוד כזה וזו ביצה ותרנגולת; זה כי אין מספיק תעסוקה איכותית ודבר מוליד דבר. בסוף, בכלים הממשלתיים לא הצלחנו. רוב הדיון פה היה על החוק לעידוד השקעות הון. זה לא חונה אצלנו. כל מה שיכולנו, ואתה יודע גם - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מדבר על החוק לעידוד השקעות הון. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אני אומרת, כל מה שבכלים והמסלולים – בסוף עשינו פה החלטות ב-900 מיליון שקלים רק מסלולים לעידוד עסקים להישאר ולבוא - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עצרי רגע. את מדברת על עידוד. עידוד זה להביא. אני לא מדבר על להביא. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> לא, גם להשאיר. לא רק להביא, גם הבטחה - - - << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> גם הרחבה, ולא רק עידוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה שנייה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אתם רואים שיש מציאות. אתם כל הזמן אומרים – יש ויש. אז מה אתם אומרים? האנשים שבאים לפה, בעלי העסקים, שלכולם אני מניח שיש רואה חשבון, כי צריך רואה חשבון כדי להתנהל היום במדינה בעסק, גם עסק קטן, שרואי החשבון יודעים ומכירים את כל הקולות הקוראים ואת כל החלטות הממשלה שמחלקות כסף לציבור. הם לא יודעים מזה? אתם צריכים אולי לשלוח אנשים של תנופה? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> הם לא מספיק, ואמיר יהיה עדי שאני אמרתי שמס רכוש צריכים להכשיר שוב ושוב את עורכי הדין ואת רואי החשבון, כי הרבה פעמים הם גם מטעים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד פעם, כשאת אומרת לי – מס רכוש, יש לנו בעיה. כי מס רכוש בהכרח מתייחס לתקופות של מצב מיוחד בעורף. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> נכון. שגם זו בעיה שהעלינו אותה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מדבר על מצב מיוחד בעורף. אני מדבר על העובדה – מצב מיוחד בעורף מטופל במס רכוש. אני מדבר על מה שקורה בין המצבים המיוחדים. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> אנחנו כבר שלוש שנים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אותה שגרה של שלוש שנים שמתנהלת בין המצבים המיוחדים בעורף. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אנחנו מעלים את אותה הסוגיה, את אותו כאב, את זה שאי אפשר להצמיד את העסקים, בדגש על תיירות, לצבעים של אדום צהוב ירוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל מה עושים כל - - - יעל גויסקי אבס: אבל בשביל זה הקימו אותנו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, מי את? יעל גויסקי אבס: לה"ב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יפה. בפעם הבאה שאת תדברי בלי רשות את תהיי בחוץ. כן. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אני אגיד שבהחלטות של ה-900 מיליון נגענו בהלוואות בערבות מדינה, מענקים, סבסוד שכר, העסקה של ג'וניורים במרחב, משיכת מפעלים, סטרטאפים, חיזוק אזורי תעשייה, האבים תעסוקתיים ופול של מיזמים משותפים, שם יש הרבה מקום ליצירתיות ולכלים שהם לא ממשלתיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי אמור לקחת את היצירתיות הזאת? מי אמור לדלוור את היצירתיות הזאת לכיס של העסקים האלו? באחריות מי זה? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> קודם כול, אני שמחה שיש פה הרבה מאוד פנים של עסקים שאנחנו מכירים ומכירים את הכאב שלהם. אנחנו לא עושים את זה במנותק, אנחנו עובדים צמוד גם לרשויות וגם לעסקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יכול לשאול אותך שאלה ולמקד? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אולי אתה תצליח להבקיע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי אדוני היושב-ראש שואל ארוך, אני אשאל אותם קצר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם יושבים פה בדיוק כמונו ושומעים את הבעיות. תגידו לנו את המספרים של החלטות הממשלה – באמת, אנחנו כבר לא תופסים ראש עם כל החלטות הממשלה, בסדר? יש שאלה פשוטה: נמצא פה בעל צימר, נמצא פה בעל מסעדה, הם נמצאים בדרום רמת הגולן, ולא קיבלו פיצוי. ספרי לו עכשיו, תעשו דקה של דו שיח, איך את מפצה אותו. זה האירוע. גם את, משרד הכלכלה, יעל: תגידו האם הבאתם לזה פיצוי. אנחנו לא הצלחנו, רשות המסים לא יודעת לתת להם מענה. האם בכלים שיש לכם יש מענה? פשוט. אם כן, הינה, דיאלוג הכי פשוט של דקה וחצי. תאמינו לי, אחד יבין את השני מהר, אם יש או אין. יש דבר כזה? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אני אומרת שצריך לבחון את מסלולי - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לבחון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל עזבי אותך, תני דוגמה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> מתוך החלטה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הינה, את יודעת מה? עזבי, קשה לך איתם? אני בעל צימר, יש לי בשנה 800,000 שקל - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לכאורה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אני לא מתכוונת להגיד דברים שהם לא אמת ולא אחראיים. אני אומרת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את צודקת, אין לי צימרים, זו לא אמת. דברי עם מי שיש לו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שמך? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> שלומית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלומית, זה פתק שמישהו פה הביא לי: לבקשתכם וכרואה החשבון של עסקך, הרינו לאשר כי בהתבסס על פי דיווחי המע"מ לתקופת מרץ–אפריל בשנים 2025–2026 הן כדלקמן: ההכנסות לתקופת מרץ–אפריל 2025: 143,450. הכנסות לתקופת מרץ–אפריל 2026: 27,026. יופי. יש לי פה פער. הפער הזה לא מכוסה כולו ולא נובע כולו מהעובדה שהיה מצב מיוחד בעורף בין התאריכים X ו-Y. מה שהיה מצב מיוחד בעורף – בסדר, נניח שקיבלתי. אני לא בהכרח יכול לקבל, בטח ובטח אם אני לא מעסיק עובדים, בטח ובטח אם אני נמצא בדרום רמת הגולן, שם אני לא זכאי למסלול מחזורים וההוצאות הקבועות שלי לא מתכנסות לתוך האירוע הזה. זאת אומרת, אין לי כסף. הסיפור הזה לא ייחודי, הוא קורה Across the board של פחות או יותר כל העסקים באזור הזה, כל אחד במנעד שלו. עכשיו, מנסים להבין: האם נעשתה, האם היה איזשהו צוות חשיבה, משהו שאומר – באנ'ה, בצפון אנחנו רואים שכבר שלוש שנים האנשים האלה לא חזרו לשגרת החיים העסקית שלהם. מה אנחנו עושים כדי לדאוג שהאנשים האלה יצופו? לא – מה יקרה אחרי שיהיה שלום והכול יהיה בסדר, אלא – מה אנחנו עושים מתוך הבנה שכנראה צפויים לנו עוד מצבים מיוחדים בעורף בתקופה הקרובה ושיש פה איזשהו אירוע מתגלגל. מה אנחנו עושים עם העסקים הללו? איך אנחנו מתמחרים את שלוש השנים האלה, את הנזק המתמשך שהעסקים האלה חווים? אפשר לקחת ממוצע שנתי של 2023, 2024 ו-2025, כי 2026 אין עוד ממוצע שנתי, ולהשוות את זה לתקופות אחרות. אפשר לראות מה קורה במהלך שלוש השנים האלה. אני מניח שמה שקורה בצפון יהיה פחות או יותר עם שינויים לא גדולים מדי. להבין מגמה, מה שקורה, ואז להגיד – מה אנחנו עושים? מה רוצים? רוצים לחכות שכל העסקים האלה יתמוטטו? רוצים לחכות שמה יקרה? אני לא מדבר על להתחיל להביא, זה בסדר, זה ברמה האסטרטגית, הגדולה. אבל איך נותנים לעסקים, כמו שאת אמרת, הקטנים והבינוניים האלה, ובעיקר הקטנים, של אנשים שמביאים אוכל הביתה, איך אנחנו מאפשרים להם להמשיך להתקיים ולהרגיש שיש להם את אותה מעטפת? האם עשיתם איזושהי חשיבה בנושא הזה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך גם, אני בכלל חושב שמשרד הכלכלה לא באירוע, כי הוא לא אמור לתת את הפיצוי לכך. באמת, מוציא אתכם מאחריות בעניין: אתם לא אמורים לתת את הפיצוי, אתם אמורים, כמו שאמרתם, לעודד ולהביא עוד השקעות. ותנופה, יכול להיות שכרגע אתם לא באירוע, אבל אתם יכולים להיות באירוע בזה שתבואו לוועדה ותגידו לנו – יש לנו את הכסף, אנחנו יכולים, אבל חסרים לנו כלים. תפרטו בפנינו אילו כלים חסר ואנחנו מקסימום נעשה את הדיון הזה כדי לתת לכם את הכלים, כי תגידי לי שיש לך כסף. או שתגידי שיש לך כלים אבל אין לך כסף, ואז התפקיד שלנו הוא להביא לך את הכסף, וזה יכול להיות הפתרון. ומפה אני אעביר את המיקרופון לנאור, שרצה גם לשאול שאלה. תודה, אדוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סיכמנו בינינו את הזמן. אני מנסה שנייה להבין את האינטרס של הממשלה: בסופו של דבר אני גם קצת חולק על חבריי פה, זה לא פיצוי; מדינת ישראל צריכה אותם, אנחנו צריכים עסקים, אנחנו צריכים פריון של עסקים. זה אינטרס שלכם כגופים מקצועיים וזה אינטרס שלנו. אנחנו לא צריכים לפצות אותם, אני שונא את המילה – פיצוי. עסק קטן זה עסק שאתם, אמיר – לא אמיר ספציפית אלא אמיר כגוף – גובים מסים מייצרים הכנסות וזה חוזר לאזרחים. הקימו מינהלת תנופה, הגדירו לה סמכויות כי אמרו שיש פה פרויקט מיוחד שהמדינה צריכה, נכון? היא הוצאה ממשרדי הממשלה. לא משרד הכלכלה עם הרשות לפיתוח עסקים ולא משרד האוצר, שמו אותה כפרויקטור לאירוע. בעיניי, שלומית, כשאת אומרת – אין לנו כלים ואנחנו צריכים למצוא יצירתיות, זה מבוא לחוסר יכולת לעבוד. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אמרתי שפתחנו מסלולים למיזמים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אם בסוף – שלומית, מה שאנחנו מנסים לומר לך ממש בפשטות זה ששנתיים ושמונה חודשים אנחנו באותם דיונים. אנחנו במצבים עם פרבולות עולות, יורדות, נקודות קיצון כאלו ואחרות, קיבלנו הסבר מהי תיירות, שהיא הראשונה להיסגר והאחרונה לחזור. אנחנו יודעים, תאמיני לי, צאי מנקודת הנחה שאנחנו מכירים את זה. הבעיה שלנו היא שאנחנו באיזה גלגל שלא מסתיים. שנתיים ושמונה חודשים מגיעים עסקים שונים באותם קווי גבול, פעם זה על סוללת תותחים שיושבת ליד העסק ואי אפשר לפתוח, פעם הייתה המכבסה בצפת שמקבלת את העבודה מעסקים של תיירות ולכן נחשבת גם תיירות. אנחנו מכירים את זה. זה פשוט לא הגיוני שאחרי שנתיים ושמונה חודשים יושבים אזרחים שבסוף תסכימו או לא תסכימו, הם לא משקרים. אתם גם יודעים את הנתונים. יש להם אפס הכנסות. אני וכולנו פה הסתובבנו בקווי העימות וראינו הכנסות יומיות, קופה שהוא סוגר עם 230 שקל. עכשיו, זה לא משהו זר לכם, אתם מכירים את זה. והבעיה שלנו, מה שינון אמר, היא שאתם לא אומרים לנו מה חסר. משרד האוצר, משרד הכלכלה, מינהלת תנופה, הרשות לקידום עסקים, מעוף – מה חסר לכם? למה בסוף לקוח הקצה שכולנו אמורים לדאוג לו לא מקבל את היחס? מה חסר? אם זה כסף, זה 50 מיליון שקלים שאתם אומרים שיש לכם מהיום למחר חצי שנה ואנחנו מביאים להם את המזור – אחלה. אם זה כלים, אם זה חקיקה, אם זה עוד מינהלת שצריך להקים – מה חסר? מה? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אם לסכם במשפט, אני חושבת שהם אמרו בעצמם מה חסר להם: מתווה יותר במודל של קורונה, שאפשר להם ללא קשר לאותם ימים קצובים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מעולה, איך עושים את זה? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> בוא נחשוב ביחד איך עושים את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוא נחשוב ביחד. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> לא, באמת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל"ף, אני שמח שאנחנו סוף-סוף מתייחסים לאירוע. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> לא, מה? זה חונה אצלי? באמת, אני רוצה להבין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אבל אצל מי זה חונה? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אנחנו לא גוף מפצה, ואני מסכימה איתך, גם אני לא חושבת שזה – אנחנו צריכים אותם יותר ממה שהם צריכים אותנו. אנחנו לא צריכים לפצות, אנחנו כן צריכים לייצר מנגנון. אנחנו פנינו אין-ספור פעמים לבקשה לשנות, כי בדיוק העלינו את הסיפור הזה של האדוות, שלא איפה שנגמר הקו או הצבע הכלכלה חוזרת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שלומית, כשאת אומרת – פניתם, למי פניתם? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> ספציפית, כגוף שאנחנו תופסים שאחראי להניע את הדבר הזה, לאוצר ולרשות המסים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתם יושבים באוצר. השר שאמון עליכם הוא שר במשרד האוצר. הוא פנה לאוצר? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> קודם כול, כן, אנחנו פונים בפנים ומתדיינים. יש הרבה מאוד יחידות בתוך האוצר, תנופה היא עוד יחידה בתוך האוצר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. מתי פניתם על המתווה הזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא משנה מתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, שנבין, אולי - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אבל מה למדנו פה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתווה קורונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך מתווה דמוי קורונה ששופך כסף, ושמי שאחראי לזה הוא האוצר, נכון? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> וגם עם רשות המסים, שיוצא רגע מהגבולות של ההיצמדות לפיקוד העורף במצבי חירום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בדיוק. כן, משרד האוצר. איפה אתם באירוע? << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> לגבי הפיצויים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לגבי מה שדיברנו פה ב-40 הדקות האחרונות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הפנייה שנעשתה אליכם ממינהלת תנופה לגבי יצירת מתווה שייתן מענה לעסקים. רגע, תני לי לנחש: את לא מכירה פנייה. << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> לא מכירה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ידעתי. << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> ובסוף גם דיברנו על זה שצריך קשר סיבתי, שזה מכוח - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, רגע. אושרת, בקשר הסיבתי יש צורך כשיש מבצע מיום X עד יום Y. את הסיפור הזה אנחנו מכירים. פה מדובר על מצב שהוא לא מיום X עד יום Y, אלא מתחיל בטבח שמחת תורה 2023 ונמשך עד היום, ואנחנו לא יודעים עדיין את מועד הסיום שלו, אבל כנראה זה לא שבוע–שבועיים חודש–חודשיים. יש פה אירוע שמתגלגל כבר כל התקופה הזו שהוא סוג של מכבש שעובר על כל העסקים בצפון שדופק אותם טוב-טוב למטה, סליחה על השפה הציורית. אומרים גם בתנופה, ואנחנו מדברים על זה כבר כמה וכמה שנים, שיש פה צורך בראייה כוללנית, ביציאה החוצה מהמסגרות והריבועים שאנחנו מכירים שמודדים כל דבר לפי זה. ולכן, האירוע של מס רכוש הוא לא נכון. מס רכוש צריך לטפל במבצעים, במלחמות. פה יש צורך בראייה כוללנית אחרת של האוצר, שאומרת שיש פה אירוע ואנחנו צריכים לדאוג לו, דהיינו לתקצב אותו ולזרוק כסף באיזושהי צורה – לזרוק זו לא מילה נכונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> להשקיע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> להשקיע כסף כרגע בעסקים בצפון מתוך הבנה וניסיון עבר שכאשר עשינו את זה בעבר ראינו שזה בסוף הגדיל אותם וכל הכסף הזה חזר אלינו ועוד במסים כתוצאה מהפעילות העסקית. וגם נתנו לאנשים האלה ודאות, ביטחון, עוצמה. כל מה שאנחנו צריכים מהאנשים שמחזיקים לנו בישיבה שלהם כרגע את צפון הארץ בתוך אירוע בטחוני מאוד מאתגר, בלשון המעטה. איפה הדבר הזה פה? לא קיים, אני מבין. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> היי, נורית צור רבינו, ראש מערך תעשייה במשרד הכלכלה. אני אתייחס לחלק מהדברים שעלו פה, לא להכול: צריך להפריד בין מה שאנחנו יכולים לעשות לבין מה שאנחנו כרגע לא יכולים לעשות וצריך לעשות, כמו שכבודו אמר קודם. אנחנו במתווה של ביצוע על-ידי המשרדים. יש את מינהלת תנופה שמתכללת את האירוע. הביצוע עצמו הוא על-ידי המשרדים. אנחנו במשרד הכלכלה ביצענו, כמו שיעל אמרה, באחוזים מאוד גבוהים. רוב המסלולים שלנו הם כן לעודד צמיחה, אבל היו לנו גם מסלולים של סוג של פיצוי, נקרא לזה. לא ממש פיצוי, אבל עידוד מיידי יותר. הם לא נוצלו כמו שצריך. אנחנו נאלצנו להסיט את הכסף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, למה לא נוצלו? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> אנחנו פרסמנו מסלולים של – כמה זה? 20 מיליון שקל היה בפיצוי לעסקים קטנים? << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> כן. אני יכולה להרחיב על הנקודה הזאת? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> כן, תרחיבי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. כיוון ששאלתי, אני אשמח להרחבה. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> אמרתי לנורית קודם, אנחנו מדברים פה על רצף של החלטות ממשלה שהייתה מאחוריהן חשיבה מדורגת: ההחלטה הראשונה הייתה עם אופי קצת יותר שיקומי, ושם באמת הכנסנו לדוגמה את המסלול שנורית דיברה עליו, מסלול מענקים. אמנם מענקים קטנים והוא תוקצב רק ב-20 מיליון שקלים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יעל, את יכולה לענות ספציפית על ה-20 מיליון, בבקשה? << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> כן. למה הם לא נוצלו. אז - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. כי לפעמים מקצים כסף ואז בונים מנגנון שלא מאפשר לעסק בקצה לממש אותו, כמו המון רשויות מקומיות שמקציבים להן המון כסף אבל הן לא מנצלות, שזה מכשול בפני עצמו. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אפילו ה-20 לא נוצלו. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> זה היה מנגנון מאוד פשוט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ולמה לא נוצל? איך מנגנון פשוט לא מנוצל? תני לי מנגנון לממש 20 מיליון שקל, אני אומר לך, לא מבריק, אבל אנחנו נצליח לעשות את זה. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> הינה, יוסי ניהל את המסלול הזה. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אני אשמח להרחיב. יוסי עדס, מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, אני הפעלתי את התוכנית הזאת של 20 מיליון בתוך החלטת הממשלה. במסגרת החלטת הממשלה הוקצו 20 מיליון כמענקי חזרה לעסקים. כל עסק שהיה בצפון – זה לא דרום רמת הגולן, כיוון שזה היה בהחלטה של 0–9. כל עסק שהיה לפני תחילת חרבות ברזל והראה פעילות במהלך 2025 היה זכאי למענק של בין 5,000 לבין 20,000 שקל, לפי גודל המחזור של העסק. אנחנו הפצנו את זה לעסקים, הוצאנו הודעות SMS לעסקים לפי הרשומות שהיו לנו לכל העסקים בטווח הזה, ובסופו של דבר קיבלנו ביקושים של כ-11 מיליון שקל שאושרו לעסקים. << דובר >> יקיר ליסיצקי: << דובר >> זו תוכנית - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נשמע לי תמוה, כי אתה אומר משהו יחסית ממש פשוט. הוא היה צריך להראות פעילות עסקית לפני ובמהלך 2025. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ולא מימשו את זה. רק פעילות עסקית? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> הוא היה צריך להראות פעילות עסקית ושהוא פעיל במקום, זאת אומרת, ביישובים הרלוונטיים של ההחלטה, שזה 0–9. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם יודעים? תנופה, כלכלה, אוצר, אמיר, תהיו איתי רגע. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אה, נכון, זה היה רק ליישובים שפונו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> או. ראית את החידוד? התחלנו ב-0–9 ובסוף רק למי שפונה. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> שנייה, זה היה בתוך החלטת 0–9, זה היה הכלי היחיד שמוחרג ליישובים שפונו. וגם שם אנחנו מדברים על יתרה של 9 מיליון - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? תסבירי לי שנייה, בקיבוץ שמיר שיש עסק - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נאור, זה לא משנה, זה מה שהיה. תראה, אם כל הדברים האלה היו טובים ומנוצלים, לא היינו פה בדיון הזה, נכון? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אם לא מנצלים ב-0–3.5 היו נותנים ל-0–9 לעשות את זה, והיו מנצלים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. אבל אני מנסה להבין דבר אחר. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> רגע, אבל זה לא - - - << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> אבל תשעה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פחות מעניין אותי מה נעשָה, עם כל הכבוד. אותי מעניין מה נעשה. אני מנסה להבין עכשיו האם יש לכם איזשהו אומדן לגבי סכום? זאת אומרת, כמו שאמרה שלומית מתנופה, אותו מתווה דמוי קורונה שאמור לבוא ולהזרים כסף לעסקים בצפון כדי להציף אותם ולתת להם לחיות קצת, על אילו סכומים אנחנו מדברים בערך פר שנה? בשנה הקרובה? יש לנו הערכה? מישהו אמד את זה? << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> אתה שואל אותנו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> כן, בטח. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אין לנו. כמה צריך? אין לנו. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> אה, כמה צריך? לא. יש לי הערכה כמה אנחנו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא מה הושקע, כמה צריך. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> לא הושקע, קדימה עוד לא הושקע. אנחנו יודעים להגיד כמה אנחנו מתכוונים להשקיע. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> מה ההיקף של העסקים שנפגעו ופערי המחזורים – אין לנו מושג, אין לנו נתונים כאלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בשביל זה יש פה את אמיר. כן, בבקשה אדוני. צוהריים טובים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> צוהריים טובים, שלום לכולם. אם אני אסתכל לגבי דרום הגולן, לגבי היישובים בתחום התיירות, בבדיקה ראשונית ההערכה שלי היא של תקופה של חודשיים – כי הם לא אמורים לקבל פיצויים במאי–יוני והם קיבלו במרץ–אפריל – עשיתי לזה בדיקה לגבי תקופות אחרות של 2025 ו-2023, שיא המלחמה. זה לא יעבור את ה-10 מיליון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי. זה דרום הגולן. ואם אני מבקש ממך, אתה כמובן צריך לבדוק את זה, אבל כיוון שאתם כן מתעסקים בזה כבר שלוש שנים ביום-יום. אם אנחנו מדברים על סוג של מתווה קורונה כזה לעסקים בצפון, 0–9, בוא ניקח פחות או יותר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ב-0–9 לא ייכנס דרום הגולן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 0–9 עם גולן דרום ועם כל מי שקיבל פיצוי מחזורים מורחב, לא להמעיט, כמובן, רק זה. על מה אנחנו מדברים בערך? מתווה קורונה כזה, מה העלות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> של פגיעה ממושכת שהייתה בקורונה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בדיוק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה קצת יותר קשה לי להגיד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בערך. גרוסו מודו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא רוצה להגיד לגביו. אני בדקתי כמה דרום הגולן קיבל כתיירות ומסעדות. דרך אגב, מה שאמרתי, 10 מיליון, כולל מסעדות בדרום הגולן לתקופה של חודשיים במסלול מחזורים, שהוא המסלול המיטיב יותר. אמרתם נכון, הוצאות מזכות פחות מתאים לתיירות של צימרים כי אין להם הרבה הוצאות וזה לא מכסה להם את ההוצאות. זה נכון. זו נוסחה נורמטיבית אבל לא מתאימה לכל העסקים בצורה מלאה. אצלם זה פחות מתאים, אצלם יותר מתאים נוסחת המחזורים. הסכומים הם לא גדולים. ולנו יש בעיה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם אתם יכולים לשבת ולתת אומדן על כמה יעלה סוג של מתווה קורונה כזה לצפון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו יכולים לעשות את זה. אני אגיד גם – עוד לא דיברתי עם מנהל רשות המסים, אבל אני לא רואה שהוא יגיד אחרת – כל משרד ממשלתי, גם אם מינהלת תנופה וגם אם כלכלה יחליטו שהם רוצים לפצות במקומות שאנחנו לא יכולים כי הם ירוקים כמו כל הארץ וירצו אותנו כפרויקטורים שנעזור כמבצעים – לא מתקציב קרן הפיצויים – אני אומר את זה לפני שדיברתי עם מנהל רשות המסים, אני מניח שאנחנו נעשה את זה. כמו שלקחנו את הפרויקט של המילואימניקים, טיפלנו ב-70,000 תביעות ושילמנו מיליארד שקל עם כל העומס שהיה. אני מניח שגם את זה אנחנו נעשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מצב שלא תיקחו להם על זה כסף? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו אף פעם לא לוקחים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בלי תקורה. כן, מתן, שלומי. << דובר >> מתן דוידיאן: << דובר >> קודם כול, שלום לכולם, מתן דוידיאן, עוזר ראש מועצת שלומי ונציג לובי 1701. כולנו כאן נפגעי מערכה ביטחונית, אז אני אתחיל בזה שהיום ב-06:00 בבוקר הפכנו להיות ירוקים, וזה הזמן להגיד בכנסת ישראל: אנחנו אזרחי מדינת ישראל, ולא אזרחי ארצות הברית. זה שהפכנו לצבע ירוק ואנחנו יכולים להתנהל בחופשיות ולפתוח שוב את העסקים זו תוצאה ישירה שחיילי צה"ל נמצאים מאחורי גבול לבנון ואנחנו לא הולכים להסתמך על קטר, סעודיה וכל המשתמע מכך. ניסינו את זה ב-2006, עם החלטה 1701, שצרפת ובריטניה ניסו לשמור עלינו – ראינו את התוצאה. המצב הוא פשוט מאוד: כדי לשמור על ביטחון מדינת ישראל, על צפון המדינה, כדי שהחיים ימשיכו כרגיל, אנחנו צריכים את צה"ל שומר עלינו ולא שום מדינה אחרת. וזה בהקשר הזה ובקשר ישיר לצמיחה דמוגרפית, לבעלי עסקים ולכל ההתנהלות שלנו בגבול הצפון. ישבנו פה בוועדה הקודמת וביקשנו דברים מאוד בסיסיים: אנחנו מבינים שהקדנציה הזאת כבר נגמרת, אבל אם מישהו רוצה אי פעם להציל את הגליל אנחנו צריכים אזור סחר ללא מע"מ לפחות לשלוש שנים. זה הדבר היחיד שיכול להציל את העסקים בגולן, בגליל ובקו העימות. זה משהו שכנראה כבר לא יקרה בשנים הקרובות אם בכלל. מה כן יכול לקרות? יכול לקום גוף שיודע לתכלל את כל משרדי הממשלה, והוא חייב להיות גוף ממשלתי. למה? כי מינהלת תנופה קמה, ושלומית שמש, תודה רבה על כל ההיענות, כי היא אישה מקסימה והיא עוזרת לנו כשאנחנו מתקשרים, אבל אין לה הרבה סמכויות, כמו שהיא אמרה קודם בעצמה, היא לא יכולה לעשות. אחר כך קם הבית לעסקים, שגם הוא עונה לטלפון ואנחנו יכולים לדבר ולשוחח והם אנשים מקסימים, אבל בסוף אין לו הרבה סמכויות. הגוף היחיד שאני כן יכול להרים לו פה זה משרד הכלכלה, ואני יכול להגיד לכם הרבה תודה, כי הם תומכים ברשויות ובזכות זה אנחנו יכולים לתמוך בעסקים הקטנים עד כמה שאנחנו מסוגלים. אבל בסוף, בקצה היכולת, שלוש שנים של לחימה בצפון ואנחנו רואים עזיבה ולא נהירה אלינו. אם אנחנו לא נצליח להביא צמיחה דמוגרפית ואנשים חזקים שיגורו בגליל, לא יהיה מי שיצרוך שימוש בעסקים האלה והם פשוט יסגרו ואנחנו נתרסק כולנו. אנחנו מאוד מעריכים את חברינו מהגולן ומזדהים אתכם. אנחנו נמצאים באותה סירה, לדעתי לפחות. אני נמצא כאן עם חבורה של יזמים מקריית שמונה ומשלומי, מלח הארץ, אנשים יוצאי סיירות שהגיעו אולי בפעם הראשונה בחייהם לכנסת, כי אלה לא אנשים שמבקשים, אלה אנשים שנותנים. אנשים שלקחו את כל הונם והלוואות בעשרות מיליונים ממדינת ישראל ומהבנקים ובאו להשקיע בגליל. לזה קוראים ציונות, לזה קוראים אידיאולוגיה, וככה בונים את הארץ. הם החלוצים החדשים. לאורך כל ההיסטוריה של מדינת ישראל היו חלוצים: אלה שבנו את המדינה, אלה שהתיישבו בגולן ואלה שישבו בקו העימות ובגליל, ואלה שממשיכים את הדרך. כי אם אנחנו לא נצליח להתפתח לא נגיע לשום מקום. יש החלטת ממשלה ב-13 מיליארד שקלים. רוב ההחלטה היא כשל מוחלט. אנחנו לא מבקשים עוד כסף למה שיש בתוך ההחלטה, שזה אומר שהרבה יותר קל לעשות הסטות וזה משהו שאפשר לעשות כאן ועכשיו. אם הגופים שנמצאים כאן ישבו ביחד וידברו אחד עם השני, ישמעו את הקול מהשטח ויצליחו להבין מה אנחנו באמת צריכים. אפשר לעשות הסטות לצמיחה דמוגרפית ולעזור ליזמים, זה לא הרבה כסף. הכסף נמצא בצמיחה דמוגרפית בהחלטת ממשלה, הוא רק לא כתוב נכון. אין שום היגיון שלמרחב הכפרי יקבלו 100,000 הטבה למילואימניק ובשלומי, קריית שמונה ומטולה לא יקבלו. אנחנו מדברים על בעלי עסקים חדשים, 2025. עוד לא שמענו משום גוף שמסוגל לתת להם פתרון. אלה שבאו ופתחו עסקים אחרי חרבות ברזל בשלומי או בקריית שמונה ואין להם פיצוי. אנחנו רק שומעים יש ויש, בפועל אין. אתמול לתיירות מאי ויוני היה צריך להיפתח המתווה החדש. לא נפתח. חלק מבעלי העסקים קיבלו כסף על מרץ – אפריל, רוב בעלי העסקים עדיין לא קיבלו. דברים שנופלים כי אין גוף אחד שאנחנו יכולים כרשות או כאיגוד בעלי עסקים או כאיש עצמאי בפני עצמו לגשת ולהגיד – יש לי בעיה, עם מי אני יכול לדבר? תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החבר'ה שבאו איתך רוצים להגיד כמה מילים? בבקשה. << אורח >> עמי בשירי: << אורח >> אני אתחיל. שלום לכולם, עמי בשירי. אני בן קריית שמונה, נולדתי בקריית שמונה והיום אני יזם נדל"ן בקריית שמונה. ולא רק בקריית שמונה, בכל הגליל והגולן. בניתי 300 יחידות בקריית שמונה, מסרתי אותן בשכונת יובלים, בניתי בקצרין 100 יחידות דיור, מסרתי אותן, גם עכשיו מסרנו יחידות דיור אחרונות עם סיום המלחמה. אני בונה גם בחצור, במגדל העמק ובנוף הגליל. פרט לזה, בתקופת המלחמה עשיתי מילואים. אמנם בחיל האוויר, לא בתוך עזה, אבל בהחלט נתתי ותרמתי מכל מה שאני יכול. עם זאת, קניתי קרקע ערב המלחמה, יוני 2023, בקריית שמונה. לקחנו גם הלוואה מאוד גדולה בשביל לממן את הקרקע הזאת, כמו שעושים בכל מיזם של נדל"ן. בנוסף, יש לי מרכז מסחרי בקריית שמונה. המרכז הזה שומם. הוא היה שומם ערב המלחמה, היו כמה סבבי משא ומתן, התחילה המלחמה. הפלא ופלא, אף אחד לא רצה להשכיר ממני. יתרה מזאת, לפי החוקים והתקנות עוד מחייבים אותי לשלם ארנונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ערב המלחמה זה 2023. << אורח >> עמי בשירי: << אורח >> כן. תעודת הגמר שקיבלתי הייתה באפריל, מאי ויוני 2023. למזלי סופר נכנס ממש לפני המלחמה, כמובן גם לא שילם לי בתקופת המלחמה. הגשתי, כמו החברים הנכבדים פה, תביעות על חרבות ברזל, על הנזקים הישירים שנגרמו לנו. לא על מחזורים ודברים רגילים, אלא הוצאות אמתיות שהראינו. לא קיבלנו מענה ולא קיבלנו שום דבר. אנחנו מדברים כרגע על מה שהיה. אני לא קיבלתי מענה. הגשתי: התקשרתי לאמיר, התקשרתי לרמי, התקשרתי לכל מי שאני יכול כדי לפעול כדי לקבל מענה. עדיין לא קיבלתי אפילו מענה אחד שאומר – מגיע לך X, או לא מגיע לך בכלל, תתלונן. אני עדיין במקום שבו אני מחפש תשובות. עוד לא הגעתי אפילו. זה השלב הראשון, חבר'ה. על מה שעשינו ולקחנו סיכונים ואנחנו ממשיכים לקחת סיכונים אנחנו רוצים את מה שמגיע לנו. יש לנו מיזמים של מגורים, לי יש 86 יחידות, לחבר שלי פה יש 60 יחידות דיור, בשלומי יש להם עשרות ומאות יחידות דיור. אנחנו רוצים להביא את האנשים הבאים לשם. למה שהאנשים הבאים יבואו כשאין היום שום הטבה מיוחדת להביא את האנשים הללו לקריית שמונה או לשלומי? למרות שעכשיו יצאה החלטה חדשה על ערי ליבה שנותנת 100,000 שקל למי שיקנה בעפולה, נוף הגליל ועכו. למה שהם יבואו לקנות אצלי? למה? איזו סיבה יש למישהו היום לקום בבוקר, לעבור לקריית שמונה ולקנות את הדירה אצלי? אני לא רואה שום סיבה כזאת. אם אנחנו לא נעשה פעולות קדימה, לעתיד, שום דבר לא יקרה. אילו פעולות? קחו את חוק שרנסקי, לדוגמה. נתנו מענקים לאנשים שקנו בקריית שמונה. קח הלוואה, אחרי חמש שנים אם גרת במקום זה הופך להיות מענק. קח את כל ה-90,000 זוכים שיש של מחיר למשתכן ומחיר מטרה, יש אנשים שעושים היום הגרלות כדי לקנות דירות. תן להם היום ואוצ'ר, לך תקנה דירה בקריית שמונה ותקבל את המענק. אפילו לא אכפת לי מי אתה שבא לקנות אצלי, אתה תקבל את המענק דרך בנק למשכנתאות, You name it. לא משנה השיטה, קל ופשוט. דיברו פה על מע"מ. גם פה אתם יכולים לתת הטבה, פטור ממע"מ למי שקונה דירה ראשונה באזור קו העימות. דברים פשוטים, דברים קלים, דברים שיכולים ליישם באפס מאמץ. בנוסף דיברתם פה קודם על משרד הכלכלה. בעוונותיי אני גם רואה חשבון. אני יודע לקרוא את ההוראות של משרד הכלכלה. יש הוראות מנכ"ל – 4.85, 4.86. כל מיני הוראות מנכ"ל נהדרות שבאו לעודד את התעשייה ואת הכלכלה באזור הצפון. לצערי כל ההוראות האלו לא נוגעות אפילו לרגע אחד בענף הבנייה. ענף שהוא קטר, ענף שהוא חזק, ענף שעבד בתקופת הקורונה. וגם בתקופה הזאת אנחנו רוצים לעבוד, אבל עוד רגע אנחנו נעצור. לא כי אנחנו נעצור, כי הבנקים יעצרו אותנו. אנחנו לא יכולים לבנות בלי שיש קונים, תבינו. זה לא יעזור. בסוף יהיו פילים לבנים של שלדים שיעמדו בשלומי ובקריית שמונה ואנחנו בסוף נעצור את הדבר הזה, אנחנו לא יכולים להמשיך עם זה. קחו את הוראות המנכ"ל, ניסיתי - - - << דובר >> מתן דוידיאן: << דובר >> הממשלה הגדירה 100,000 תושבים חדשים לגליל ב-2025–2026. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> מתן דוידיאן: << דובר >> בין 22,000 לבין 23,500 יחידות דיור. זה קיים בהחלטת ממשלה, זה נטו לשנות את הנוסח. לא ביקשנו תקציב נוסף ולא שום דבר. השאלה היא מי יכול לשבת רגע ולהסביר את זה. אגף תקציבים יושב פה ולא יודע להסביר את ההחלטות שהם כתבו בעצמם. << אורח >> עמי בשירי: << אורח >> קחו את הוראות המנכ"ל 4.85. יש ענפי כלכלה רבים וטובים: ענף העץ, אולי ענף התרופות, אבל ענף הבנייה לא מופיע שם. אם אני עכשיו מעסיק מנהלי עבודה טובים ואיכותיים עם משכורת גבוהה, אני לא יכול לקבל מענק. למה? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> כי זה מדבר על ענף התעשייה היצרנית, ומה - - - << אורח >> עמי בשירי: << אורח >> אני יצרן. אני מייצר דירות. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> ברגע שזה ענף הבנייה התעשייתי - - - << אורח >> עמי בשירי: << אורח >> סליחה רגע, גברתי, בסוף היום אני יצרן, אני מייצר משק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אבל אתה לא נחשב יצרן. ענף הבנייה הוא לא נחשב יצרן. << אורח >> עמי בשירי: << אורח >> אני חושב שאפשר להחריג את זה ולהוסיף את זה. למה? כי בסוף היום, כשקונים אצלי דירות משלמים מע"מ. המע"מ הזה מוחזר למדינה. תסתכלו על הדבר הזה כמו גלגל עסקים גדול. אף אחד לא יבוא לקנות דירות, כמו שאמרתי קודם, אם לא ניתן הטבות ואני אעצור את הפרויקטים שלי, מה עשינו בזה? ההטבות האלה יכולות להיות בצורה משולבת גם לרוכשים וגם ליזמים. ואני חוזר שוב, לא קיבלנו שום דבר מחרבות ברזל, על ההיסטוריה, ואני עכשיו רוצה להסתכל קדימה. אלו שני הדברים שאני רוצה לשים על השולחן היום. << אורח >> עופר זרף: << אורח >> אפשר להוסיף בבקשה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי אדוני? << אורח >> עופר זרף: << אורח >> אני עופר זרף, יזם משלומי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << אורח >> עופר זרף: << אורח >> תודה. קודם כול, תודה על ההזדמנות להגיע לפה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה שאתם באים. << אורח >> עופר זרף: << אורח >> באהבה. שמי עופר זרף, לצידי שותפי, רם נעמן. אנחנו מחברת יסודות אל רם. אני הגעתי לשלומי לפני עשר שנים, אני מרחובות – ישב פה עודד פורר, שאני מהעיר שלו. רם הכיר אותי והביא אותי לשלומי לפני עשר שנים, ב-2016. עיר או עיירה די מוזנחת בזמנו, אפשר להגיד, שלא פיתחו בה שום דבר עד אז. עמדה קפואה משנות ה-90, שום דבר לא פותח כמעט מאז העלייה מרוסיה, ומכר לי חזון של שכונה חדשה. שאגב, מי שיודע ומי שלא יודע, על הגבול. מעל שלומי, מעל שכונת יערית שלנו, זה גבול לבנון. פשוט מאוד. אני התחברתי לחזון של רם והתחלנו לבנות בשכונת יערית. בנינו למעלה מ-200 יחידות דיור בשלומי בהצלחה רבה. באנו מסיבות כלכליות, גם, בסדר, אנחנו לא צדיקים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא עובדים לשם שמים. << אורח >> עופר זרף: << אורח >> לא, לא לשם שמים. אבל מצד שני צריך להגיד את האמת: גם רם וגם אני ציוניים, באים לבנות את הארץ. אנחנו בונים בעוד מקומות בגבולות הארץ והלכנו על הדבר הזה בכל הכוח. יישוב מקסים, התחיל להתפתח, בנינו, מכרנו, הכול היה סבבה. וב-7 באוקטובר מה שקרה קרה. קודם כול, אני קטונתי; עסקים זה עסקים, מה שקרה למדינה – אני שם את הדברים בצד, אבל בכל זאת צריך לדבר על העניין הזה. ב-7 באוקטובר היינו עם שני פרויקטים בהיקפי אשראי של למעלה מ-100 מיליון שקל. את שלומי סגרו, פינו את שלומי. שנה וחצי שלומי הייתה מפונה. אנחנו לא יכולנו לעבוד, היינו תוך כדי בנייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ידוע. << אורח >> עופר זרף: << אורח >> אתה היית, אני יודע שהיית בשלומי גם, תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הייתי גם במלונות בפינוי. << אורח >> עופר זרף: << אורח >> כן. לא יכולנו לעבוד, לא יכולנו לעשות שום דבר, טנקים הסתובבו בשלומי ואנחנו חזרנו לעבוד תוך כדי כך. << דובר >> מתן דוידיאן: << דובר >> היינו פה, הצקנו לחנוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לגפני הצקתם. << אורח >> עופר זרף: << אורח >> כן. תוך כדי כך שאנחנו התבקשנו להגיש בקשות לכספים על חשבון - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה אתה מבקש, יקירי? << אורח >> עופר זרף: << אורח >> אני מגיע, עוד דקה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פשוט, המצב ידוע ומוכר וגם הקושי ידוע. מה יעזור לכם? הוא הסביר מה הוא רוצה. << אורח >> עופר זרף: << אורח >> הוא הסביר על דבר אחד, ואני מסכים עם עמי. אנחנו הגשנו תביעות, ואמיר דהן שפה – אני אפילו ארבתי לאמיר דהן בוועידת הנדל"ן באילת לפני כמה חודשים, הוא זוכר אותי בטח, ואת רם שותפי הוא גם זוכר. אנחנו לא מקבלים את הכסף. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בגלל זה קיבלתם עוד מקדמה אחרי הישיבה הזאת שראית אותי. << אורח >> עופר זרף: << אורח >> אנחנו בעשרות מיליונים. מקדמות – אני צריך את הכסף, אנחנו צריכים את הכסף בשביל להמשיך לבנות, לאכלס ולמכור דירות וכדומה. אף אחד לא מתייחס, בוא נקרא לילד בשמו. אף אחד לא מתייחס, רודפים אחרי כולם, סליחה שאני אומר, צריכים להעסיק מאכערים שצריכים לקבל ממני אחוזים בשביל להביא לי את הכסף שמגיע לי. וכולם כאילו – אין עם מי לדבר. אנחנו מבקשים לקבל את מה שמגיע לנו, זה הכול. לא יותר ולא פחות ולא לרדוף כל היום. זה הכול, פשוט, חד וחלק. יושב פה לידי בחור שהיה שנה במילואים. אני לא. הוא היה שנה, חירף את נפשו ממש, איפה המדינה פה? מה קורה פה בכלל? שיתנו לנו לקבל את מה שמגיע לנו ויתייחסו אלינו כבר, For God's sake, למה שמגיע לנו לקבל. זה הכול, ותנו לנו להמשיך לבנות את הארץ. אנחנו אוהבים את הדבר הזה, עושים את זה בכיף, בציונות, אבל תנו לנו להתקדם. זה הכול, זה מה שאני מבקש. את מה שמגיע להם ומה שמגיע לנו. תתייחסו לאנשים פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי. צמרת, רוצה משהו? << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> כן. בוקר טוב, צמרת אביבי, סגנית נשיא לה"ב, לשכת העצמאים בישראל. קודם כול, אני שמחה לשמוע את ההירתמות של חברי הכנסת וכמה שניתן של משרדי הממשלה, שבאמת יכינו פה מתווה מיוחד לעסקים בצפון. העסקים בצפון, כמו שאמר מתן, זה נובע מתוך ציונות אמתית ומתוך שמירה על הגבולות. המצב הביטחוני בצפון בעייתי, אין עוררין על זה, ולכן אנחנו צריכים להשאיר את העסקים האלה עם הראש מעל המים. הצורך הזה והאינטרס של המדינה צריך להיות מובהק וברור – אנחנו צריכים את העסקים האלה כדי לממן את שאר הפעילויות פה במדינה. לכן אני מבקשת – קודם כול, הראייה צריכה להיות לכלל הענפים. מעבר לתיירות, יש עוד ענפים שספגו פגיעה קשה ועדיין סופגים. עסקים שנסגרים, והמאזן שלילי – נסגרים עסקים יותר מאשר נפתחים. אני רוצה לחזק את הממשלה שכן עשתה כשהייתה הקורונה – הינה, הרב גפני פה זוכר את המאבקים שעשינו לגבי המענקים הסוציאליים. אני חושבת שהעסקים האלה צריכים לקבל גם מענקים סוציאליים כמו שהיה בקורונה, הזרמה מידית של כספים. ואני מבקשת שאם אתם עושים תקנות לא תכניסו עזים, כדי שהעסקים האלה בסוף לא יקבלו את מה שמגיע להם, כי מגיע להם כל שקל. תודה, חנוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. כן, יקיר, בבקשה. יקיר ליסיצקי: יקיר ליסיצקי, יו"ר איגוד המסעדות. אני רוצה לחלק את זה לשניים ולדבר על מה כן: כסף שאושר – יש לנו בעיית ביצוע, בתפיסה. אם המינהל עוסק בפיתוח צריך לעשות פרסה, 180 מעלות, להסתובב ולהתעסק בשימור ההון האנושי. מה זה עוזר אם אנחנו מתעסקים בתוכניות טווח ארוך לפיתוח הצפון כשההון האנושי נוטש למרכז? בואו נשנה את ההגדרות בחזון של כסף שכבר אושר. לא סתם הכסף – נתקעים בסמכויות ובאי יכולת ביצוע. אנחנו צריכים קודם כול לשמר את העסקים. אין מה לעשות, השוק השתנה בצפון. כמו שבאילת הוא השתנה – הוא היה מוטה תיירים, פטרו ממע"מ כי היה שם מוקד תיירות. צריך לעשות פה מעשה. קודם כול, לממש מיד את הכספים שכבר אושרו. אם הוגשה תוכנית על-ידי משרד הכלכלה – באמת, אני לא מזלזל בשקל של כספי ציבור – פקאקטע 20 מיליון, זה כסף קטן. הוא לא מומש. הבעיה היא ביצוע, ההגדרה של הקריטריונים הייתה לא נכונה. יש בן אדם בחדר הזה, מנהל מצוין, שעושה עבודה לא רק נאמנה, מעל היכולת, אמיר דהן. הוא יודע להסביר בדיוק איך גם הכספים שלא ממומשים באיזו דרך, מה האומדן ולהוריד את זה למטה, לחשבונות. ואני מדבר על מענק המשכיות עסקית. כל ח"פ בצפון – דיברת על קורונה, אדוני היו"ר, הנגזרת של הקורונה הייתה מענקי המשכיות עסקית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם דיברו. << דובר >> יקיר ליסיצקי: << דובר >> נכון, ואני מצטרף לאמירה הזו. יש בית מלון בלי מסעדה? כשרה או לא כשרה? מישהו היה מגיע לבית מלון ולא הייתה לו יכולת לצאת למסעדה? יש פה כל כך הרבה ענפים שאין להם יכולת שיקום, שאנחנו מאבדים את המסים. 2027 רחוקה, יש בחירות. אנחנו מאבדים את הכסף, אנחנו מפסידים ריבית דריבית, כפול, ובתוכניות העבודה קדימה של משרד האוצר זה כסף שלא יהיה, אנחנו בכל מקרה נשלם אותו. מה שבמסגרת סמכות הוועדה והחלטת הממשלה זה דבר אחד, אבל זה דיון כל כך עצוב. יש פה כל כך הרבה גופים שלא מצליחים להוריד את הכסף למטה. מה הבעיה לעשות קריטריונים? יש את כל המערכות, רואים את השוק. אמיר דהן טיפל במיליון תביעות. מה הבעיה לחדד קריטריונים, לכל הפחות? מה משרד הכלכלה עשה לענף המסעדות בצפון? אגב, מי שמאושש את התנועה המסחרית הם העסקים הקטנים, זה אנחנו, הציבור שתומך את הצפון. הרי מי מגיע קודם כול לצפון? לא המפעלים עוד שנה, שנתיים, שלוש. אלה אנחנו שיבואו בסוף בסולידריות, הזדהות, רגע הפסקת אש ואנחנו מאוששים, עם המסחר, עם הקניונים, עם המלונות, עם המסעדות, עם בתי הקפה, עם מורי הדרך, עם כל העסקים הקטנים, אנחנו נניע את המסים ראשונים. ולכן אני חושב שבכסף שכבר אושר צריך להיות שינוי גישה לשימור, לא פיתוח. לא הייתי מפתח כלום, הייתי רק משמר את העסקים הקיימים. דבר שני, בסמכות של משרד האוצר, הוועדה, היו"ר הנכבד והיו"ר לשעבר הנכבד, לאשר לקדם מענק המשכיות עסקית באמצעות רשות המסים, לדייק אותו. כן לתת לכל ח"פ. זה עסק, אתם תקבלו את הכסף חזרה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, גברתי, את רצית? בקצרה. << אורח >> יעל גויסקי אבס: << אורח >> עו"ד יעל גויסקי, יועצת רגולציה של לה"ב. אני יושבת על ההחלטות לגבי תנופה ודיברת על מסלול שימור עסקים; יש החלטה כזאת, השאלה היא – ואני מפנה את השאלה לנציגים שיושבים פה – למה זה לא מבוצע בפועל ואנחנו יושבים ושומעים כאן את נציגי העסקים שטוענים שזה לא מגיע אליהם? יש עוד החלטות ממשלה שהיו לגבי הסמכויות שלכם במינהלת, ואני שואלת עוד פעם את השאלה: איך בין ההחלטות שהיו – ואני מברכת על ההחלטות שהיו – לבין בפועל, איפה הפער הזה? זו נקודה ראשונה. נקודה שנייה שאני מציעה, ואני כאן מוותיקות השבט בלה"ב: היו מקרים שמשרד התיירות לקח – ואני עושה קאט לגבי הענפים של התיירות בצפון, שאנחנו יודעים את מצבם הקשה – יש לייצר כאן החלטה, וזו לא תהיה פעם ראשונה שזה קורה, לגבי נושא התיירות. לא רק ברמה של בתי מלון, גם ברמה של צימרים, מורי דרך, מסעדות שהן חלק מהענף הזה, לקחת ולהחליט אפילו ברמה של סבסודים של חלק מהדברים, היו דברים מעולם. סבסודים, סיורים, סיוע בהגעה גם לקהל הרחב, בהנחה שבאיזשהו שלב כן יהיה שקט, ולעשות את זה. נקודה שלישית, כל עוד מצב הלחימה נמשך – ולפחות מבחינת הפרשנות שלי, הפסקת אש או לא, המצב שם נמשך – אני חושבת שגם בנושא של תקנות מס רכוש צריך לבדוק את האפשרות של הארכת חודשים. זהו. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> גיל אלוני, מהרשות להשקעות במשרד הכלכלה. בהתייחס למה שנאמר, אני רוצה קודם לומר מבחינת תחומי הפעילות של משרד הכלכלה, ובטח של הרשות להשקעות. בראש ובראשונה הפנייה שלנו היא לענפי הייצור והתעשייה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם לא רלוונטיים לאירוע פה, בעצם. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> לא, אני רוצה להתייחס למה שהרגע נאמר, כי הוזכר כאן - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שנייה, לפני שאתה מתייחס בכללי, אותי מעניין דבר אחד: האם במסגרת החלטות הממשלה, כמו שאומרת עו"ד גויסקי – ואם היא אומרת אני מניח שהיא מבססת את דבריה ולא סתם אומרת – יש לכם סמכות לתת מענקים להמשכיות עסקית, מה שהיא אמרה? יש כזה דבר? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> באופן חריג, בדיוק המסלול שהיא הזכירה, של שימור עסקים בצפון, כן פונה – ואני מדגיש, באופן חריג – גם לצימרים, מלונאות, מסעדות, תחומים שבדרך כלל המשרד אינו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נו? למה זה לא ממומש? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> המסלול הזה מאוד ממומש ופתוח כרגע להשקעות. כל עסק שנפגע בעקבות המלחמה בשנה האחרונה – אני מתכוון לא רק פיזית, כמובן מבחינת מחזורים, לקוחות וכן הלאה – הנקודה העקרונית היא שהוא מבצע השקעות, השקעות הון או השקעות בינוי - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה יודע מה הבעיה בזה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. אתה יודע מה הבעיה בזה? אתה יודע, זה האנשים החכמים באגף תקציבים שאוהבים תמיד את הקונסטרוקציות האלה. אבל כשיש לך עסק שכבר כמה חודשים ההכנסות נפגעות מאוד ולא רק שאין לך מאיפה לבצע השקעות, אתה נאבק כדי להיות מעל המים, בטח ובטח אם אתה עם שניים–שלושה צימרים, או שיש לך צימר אחד ואתה כבר מנקה אותו לבד, אין לך עובדים ואין לך כלום, אתה רק צריך אותו בשביל לחיות – ברור שאתה לא מבצע השקעות. ההשקעה שאתה מבצע לצורך העניין כשאנחנו מתעסקים בצפון, זו ההשקעה שעדיין במשך שלוש שנים – אנחנו כמדינה אולי לוקחים את זה כמובן מאליו, אבל אנחנו לא צריכים – הם עדיין פה. הם עדיין קמים כל בוקר לעבוד שם. הם לא עוזבים למרכז. הם היו חלקם מפונים במרכז וחזרו – לא כולם חזרו, דרך אגב, אבל אלה שחזרו חשוב להם להיות שם. הם מחזיקים בפועל את הצפון של מדינת ישראל, אוקיי? הם נלחמים במציאות מאוד מורכבת, שגם בימי שלום – או בימים שאין את האירוע הביטחוני שיש כבר שלוש שנים – המציאות שם מורכבת. יש שם בעיה עם תעסוקה, יש שם בעיה שירות רפואי, יש שם בעיה עם ביטחון פנים ופרוטקשן. יש שם הרבה מאוד בעיות, אבל בסופו של דבר הם שם. ולכן, כשבאים ומודדים אותם בהשקעה בעסק – לא, פה ההשקעה בעסק שלהם היא שהם עדיין מקיימים אותו במציאות הזאת שלוש שנים ומחזיקים אותו עבורנו, עבור מדינת ישראל כולה. ולכן הסיפור הזה של השקעה בכסף בנקודת הזמן הזו צריך להימחק לחלוטין, זה לא הגיוני ולכן זה כנראה לא נוגע לרוב האנשים שם. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> אני רק אעדכן את הוועדה שהביקוש לתוכנית הזאת – למרות שזה אולי לא עונה על מה שהמכובדים כאן ציינו – גבוה מאוד. כמובן שלרוב - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי שיכול להשקיע. אבל לא כולם יכולים להשקיע. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> נכון אני רק אבהיר, המסלול הוא אינו מסלול פיצוי בדומה למה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יפה. מה שאני מבקש מכם זה כזה דבר, משרדי הממשלה: אני מבקש, קודם כול, אמיר, שאתם תעשו לי אומדן על מענקי המשכיות כאלה לצפון, בסדר? הצפון מבחינתי זה כל מסלול מחזורים שהגדרנו בהחלטה הקודמת פלוס דרום הגולן. זה הצפון מבחינתי כרגע. לבדוק את העלות של הדבר הזה. ואני מבקש שתעשו מחשבה בתוך המשרדים ותגידו אילו החלטות או אילו דברים אתם יכולים, בתוך ההחלטות הקיימות, לא עכשיו למצוא מקור תקציבי, כי מקור תקציבי קיים במיליארדים, אלא בתוך ההחלטות הקיימות, אילו הסטות אתם יכולים לעשות מתוכניות ארוכות טווח יותר כדי להתחיל להוריד כסף לשטח, כדי שהאנשים הללו פה יראו את הכסף בחשבון הבנק שלהם לא עוד חצי שנה אלא כמה שיותר מהר. בסדר? זה מאוד חשוב. במקביל, אני אשמח שאתם כולכם תתכנסו, תשבו ותחשבו מה אתם עושים – בטוח שיש לכם נתונים – עם הסיפור של ענף הבנייה בצפון, שענף הבנייה הישראלי כולו בשלוש השנים האחרונות מאותגר. לאנשים בצפון – בטח ובטח. לכן צריך לראות מה עושים שם. ושוב, אני לא מדבר כרגע על כל - - - << אורח >> רחמים נעמן: << אורח >> חנוך, ענף היזמות, אם אנחנו רוצים רגע למקד - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שוב, המטרה שלי היא לא לדאוג ליזם, לקבלן או למשהו כזה. אני דואג לכך שבסוף אני רוצה שמי שבונה בצפון ימשיך לבנות. מי בדיוק עושה את זה, הח"פ פחות מעניין אותי. את זה הם צריכים לדעת. << אורח >> רחמים נעמן: << אורח >> כן, אבל איך נוכל להביא אנשים לצפון? אנחנו נמצאים באירוע הזה לבד. יש יזמים בשלומי ובקריית שמונה שמנסים לשווק דירות כבר שנה וחצי, מהפסקת האש הראשונה. אנשים לא באים לצפון. אנחנו מוציאים תקציבי שיווק - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אני מוכרח להגיד לך שאני דווקא פגשתי מתווך בשלומי, נראה לי שיש רק אחד כזה היום, נכון? מתווך בשלומי שאומר לי שהוא מצליח לעשות שתיים – שלוש עסקות בחודש גם תחת האש הזאת. נכון שזה לא מספיק ואנחנו לא מבסוטים משתיים – שלוש עסקות בחודש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> של מכירה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה הרבה. << אורח >> רחמים נעמן: << אורח >> אל"ף, זה לא נכון. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> השאלה היא אם זה להשקעה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא יודע אם זה להשקעה. זה מה שהוא אמר לי. << אורח >> עמי בשירי: << אורח >> זה רק אומר שמשפחות עוזבות את שלומי ומשקיעים באים כי הם מזהים הזדמנות ומריחים דם. זה מה שזה אומר כשמתווכים אומרים את זה בתקופה הזאת. אנחנו לא מוכרים דירות חדשות לזוגות צעירים, נקודה. זו העובדה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> בחדשות אתם לא מוכרים, אולי לשפר תנאים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הסיפור של זוגות צעירים הוא לא ייחודי לצפון, יש בעיה היום עם דירות חדשות לזוגות צעירים. << אורח >> עמי בשירי: << אורח >> אבל אנחנו מוכרים דירות בזול, אנחנו לא מוכרים דירות ב-4 – 5 מיליון. << אורח >> זאב לזר: << אורח >> כשאתם מגדירים יעדים מסוימים כממשלה ורוצים להגיע ליעד של 100,000 יחידות דיור – כדי להגיע ליעד הזה צריך מנועי צמיחה. מנועי הצמיחה מגיעים מהרוכשים העתידיים שירצו להגיע לצפון ומיזמים שירצו לקנות קרקעות בצפון. כי מפרויקטי התחדשות עירונית בצפון לא תגיעו רחוק. ולכן צריך לייצר את המנועים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבין, אבל האירוע של ענף הבנייה – ואני כן מסתכל על ענף הבנייה כענף – הוא מורכב יותר. לא סתם הוא בדרך כלל לא נכלל במתווה הביצועים, כי יש לו כל מיני מאפיינים. אני מסכים בהחלט שצריך להתייחס אליו, אבל זה לא אותו אירוע כמו מי שמפעיל צימר. לא מבחינת המדינה. אני מבין שאתם לא מסכימים איתי, זה בסדר - - - << אורח >> עופר זרף: << אורח >> אפשר להגיד משהו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כרגע לא, כרגע אני מנסה לדבר ולא נותנים לי לדבר. לכן, מכם קודם כול זה מה שאני מבקש מבחינת כל מה ששמענו פה על העבודה שלא מוכרים דירות ובתים בצפון. הייתי שמח אם האנשים אצלכם יביאו לנו נתונים, גם את זה יש לכם, מה מצב המכירות של דירות ובתים בצפון בשלוש השנים האחרונות לעומת שנים קודמות, איפה זה עומד ומה אתם מציעים לעשות בנושא הזה. הייתי מאוד שמח לראות איך אתם מסתכלים על האירוע הזה. יש לכם רפרנטים, אני יודע, ייעודיים לדברים האלה, שיביאו לנו בבקשה לדיון הבא. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> סליחה, כבוד היושב-ראש, למי הפנייה בדיוק? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכל מי שעוסק. לאגף תקציבים, אליכם, לתנופה, לכולם. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> אנחנו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשמע, עוד פעם, אני לא סדרן עבודה של משרדי הממשלה, ממש לא. אני בסוף פועל כי יש פניות ציבור ותפקידי בסופו של דבר הוא להביא תוצאה לציבור. הסמכויות בתוככם, מי אחראי למה ומי פונה למי – אלה עניינים שלכם שאני לא מעוניין להיכנס אליהם. לכן אני אומר את מה שאני מבקש מכם כמשרדי הממשלה, כמקשה. כי בסופו של דבר מבחינתם אתם מקשה. מבחינתם גם אני – בכל מקום שאני בא: אתם בממשלה, אתם בממשלה. את אף אחד לא מעניין שאני לא חלק מהממשלה, אוקיי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה חלק מהממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ולכן, אני מבקש שמשרדי הממשלה יחזרו אלינו לדיון הבא עם הנתונים הללו ועם אומדן של עלות של מענקי המשכיות לעסקים בצפון, כולל דרום הגולן, ואיך מנצלים את ההחלטות הקיימות, כי ברור לחלוטין שכרגע אי אפשר יהיה להסיט תקציבים נוספים. איך מנצלים את ההחלטות הקיימות ועושים הסטות מהן לטובת הדברים הללו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הכספים שהוחלט לגביהם, למה לא מגיעים? למה, איפה זה נתקע? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אתה ראית, כי למשל אומרים – אנחנו נותנים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי זה מנגנון שמייצר חוסר יכולת לממש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, אבל יש החלטות ברורות. הכספים צריכים להגיע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יפה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אין יישום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש החלטה אבל אין יישום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין גם אפשרות לממש. כי אמרו – עסק תיירות הרי ניזון - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל יש החלטות, יש כאלה שיש החלטות לגביהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אתה רואה שיש החלטה, למשל, על מענקי המשכיות, ויש שם פסיק קטן שאומר שצריך להשקיע כסף, ולאנשים האלה אין כסף. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה זה שיגידו, שמשרדי הממשלה יגידו למה לא נותנים את הכסף. שיגידו שיש בעיה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גפני, יש חקיקה היום? לא, אין. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה אני, סדרן של חברי כנסת? הוא לא סדרן של המשרדים ואני לא סדרן של חברי הכנסת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סדרנים, אנא להוציא את גפני. << אורח >> עופר זרף: << אורח >> סליחה, אפשר לומר משהו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> עופר זרף: << אורח >> אנחנו הגענו לפה, לפורום המכובד הזה, חברי הכנסת המכובדים, יושב-ראש הוועדה, ויושבים פה אנשים מהאוצר – אמיר דהן – אפשר לקבל תשובה? הינה, אנחנו פה, סוף-סוף הגענו - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אשאל שאלה - - - << אורח >> עופר זרף: << אורח >> לא סיימתי. אפשר לקבל תשובה מתי היזמים בצפון שמושקעים במאות מיליוני שקלים, שהמדינה מכרה להם קרקע במחיר מלא, יקבלו את הפיצוי שלהם? תשובה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> חשוב לי להגיד משהו, כבודו, על מה שנאמר. בסופו של דבר, במרץ 2025 שלומי חזרו יפה מאוד ליישוב, וגם אתם חזרתם. לקחו לכם עשרה חודשים להגיש תביעה, הגשתם אותה בסוף דצמבר 2025. זאת אומרת, לך בתור ניזוק – ואני מבין את הקושי שיש לכם, אבל גם לכם לקח עשרה חודשים לבנות תביעה אחת, שתי תביעות. אנחנו מטפלים במיליון ו-200 תביעות, עוד לא עברה חצי שנה משקיבלנו את התביעות והיה לנו שאגת הארי באמצע. בסוף צריך להסתכל לשני הכיוונים. אם לך לקח עשרה חודשים לבנות תביעה, אל תצפה שאת התביעה שלך נסיים בתקופה קצרה. זו תביעה גדולה מאוד, אני לא אגיד את הסכומים. << אורח >> עופר זרף: << אורח >> אבל תגיד לנו מתי, תתייחסו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בגלל זה כשדיברת איתי העבירו לך מקדמה נוספת, קיבלת מקדמה נוספת ואתה יודע את זה, בסוף אפריל. זו תביעה מורכבת שלך לקחה עשרה חודשים, אי אפשר לצפות שאנחנו נעשה את זה בחצי מהזמן. << אורח >> עופר זרף: << אורח >> לא מצפה, רק תזמינו אותנו, תשאלו שאלות, משהו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בודקים את התביעות. לצערי דווקא הרכז אצלך יצא למילואים, הוא כבר כמה חודשים לא איתנו, המילואים לא פוסחים על אף אחד ברשות המסים. בגלל זה נתנו קודם כול מקדמה. אבל צריך להבין את המהות; לא יכול להיות שלכם לוקח עשרה חודשים לכמת ולהגיש תביעה ומאתנו מצפים תוך חודשיים לתת החלטה בתיק. << אורח >> עופר זרף: << אורח >> זה אחרי שנה וחצי שהיינו סגורים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל בשנה וחצי נתנו לכם מקדמות כל הזמן. << אורח >> עמי בשירי: << אורח >> אמיר, אנחנו אפילו מקדמה לא קיבלנו. בקריית שמונה. בתביעה שאני הגשתי, לא מקדמה לא התייחסות, כלום. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא מכיר את כל התביעות, אני אמרתי, אנחנו לא מושלמים, אנחנו עושים טעויות. יש דברים שנופלים בין הכיסאות, אני מסתכל ברמת המקרו. מה שניסיתי להסביר במקרה הזה זה שצריך להבין שלא תמיד אנחנו מסוגלים בתביעה שלוקח למישהו שמונה או עשרה חודשים לכמת אותה – לצפות מאיתנו שנסיים את זה יותר מהר. << אורח >> עופר זרף: << אורח >> אין בעיה, אבל תתייחסו, תגידו לנו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נתייחס, אבל רגע, תן לנו, היה גם שאגת הארי באמצע, בואו, מתי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא. אמיר יהיה פה אחר כך אם יש לכם שאלות ספציפיות לגבי המקרים שלכם, הוא יוכל לענות לכם. כן, בבקשה אדוני, רצית להגיד עוד כמה מילים? << אורח >> אסף נפתלי בורן: << אורח >> כן, שלום, אני אסף בורן, באתי עם החבר'ה מדרום רמת הגולן. אני רוצה לחדד משהו, ואני פונה לחבורה ממשרדי הממשלה: אני רוצה לציין את גודל ואת קוטן האירוע. אנחנו באנו לפה בשם עסקי התיירות של דרום הגולן. יש לנו קבוצת וואטסאפ של כ-160 חברים – צימריסטים, מסעדנים, נהגי ג'יפים, מורי דרך, עגלות קפה וכן הלאה. החבר'ה, לא נעים לומר, בוכים על מר גורלם בצורה כנה ואמתית עד לכמה שאתמול עלתה בקבוצה הודעה של מישהי שהתייאשה לגמרי ומפרסמת את הצימרים והבית שלה למכירה והיא רוצה לעוף מהמקום הזה כי היא לא רואה בזה שום עתיד. היא מיואשת לגמרי. וכך הקולות האלה נשמעים לאורך כל התקופה הזו. בנוסף לזה, את קוטן האירוע: מה שאנחנו מדברים עליו פה – ויסלחו לי חבריי משלומי, קריית שמונה וכן הלאה, זה הכול באהבה, אבל באנו לייצר פה את עסקי התיירות של דרום הגולן – קוטן האירוע הוא בזה שמדובר פה על משהו מאוד נישתי, מדובר פה על עסקי התיירות בדרום הגולן. חבר'ה, זה לא דבר גדול. אם הוא דיבר על 10 מיליון שקלים, סביר להניח שלא רחוק מזה נמצא הפתרון. וחבר'ה, זו הנשמה. אלה אנשים שאין להם מחר עם מה לקנות לחם במכולת. אנחנו שולחים את הילדים שלנו לבית הספר כל בוקר, לגנים. לחוגים כבר לא כולם יכולים לשלוח את הילדים שלהם. שתבינו, זה מצב מייאש. אנחנו שואלים את עצמנו פעמיים ביום, מה אנחנו עושים במקום הזה? אני נולדתי וגדלתי בגולן, מעולם לא עזבתי את הגולן, 45 שנה. אני נמצא פה. אני מרגיש גאה מאוד לגור בגולן, אני מרגיש שזה המקום שלי לחיות בו, אבל אנחנו לא נשרוד ככה. כי האלטרנטיבה שלי היא אולי מחר בבוקר לחזור לעבוד במטע או בשדה על הטרקטור ב-5,000 שקל בחודש, שאני לא צריך לספר לכם מה אפשר לקנות עם זה. אני באמת הדגשתי פה את גודל האירוע מבחינת המשמעות של זה עבורנו ואת קוטן האירוע מבחינת הסכום הזה. אתם מדברים לי פה על מאות מיליונים, חבר'ה, הדבר הזה נראה לי מאוד קטן פה. אני מבקש את עזרתכם, פונה לליבכם, לא יודע כבר מה לעשות. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא ליבם, ליבם במקום הנכון. יש להם פשוט מחסור בכלים נכונים למה שהם רוצים לעשות. ולכן אנחנו מנסים, וזו המטרה בדיונים האלה, לנסות ביחד אולי לתת להם כלי נכון שיוכלו ליהנות מזה אתה וכולם. אני מבקש שתחזרו אלינו עם תשובות לדיון שבוע הבא, בסדר? כן, שבוע הבא, אין מה לעשות, אין לנו זמן, גם להם אין זמן. תודה רבה, אנחנו נצא להפסקה, נתכנס שוב ב-12:15 לדיון הבא. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:02. << סיום >>