פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 244 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ו (09 ביוני 2026), שעה 14:15 סדר-היום: << נושא >> בחינת הקצאת עובדים ירדנים לתעשייה באזור אילת. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: שרה דיאמנט – מנהלת תחום עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה רוגל רחמן – שגריר, משרד החוץ אמיר רום – מנהל מחלקה, משרד החוץ משה נקש – ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה מיטל כהן שבתאי – מנהלת אגף חקלאות, רשות האוכלוסין וההגירה אביבית אסרף – מנהלת תחום מדיניות אכיפה והסדרה, משרד העבודה מיכל וקסמן חילי – ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים מעין אמיר – עו"ד, התאחדות התעשיינים ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות סיגל מוחגולי – מנהלת משאבי אנוש, מלח הארץ אילות בע"מ ורוניקה רוזנברג – מנכ"ל ארגון חברות הניקיון בישראל השתתפו (באמצעים מקוונים): אלי לנקרי – ראש עיריית אילת אילן חדידה – מנהל ביטחון וחירום, עיריית אילת פיליפ אזרד – מנכ"ל עיריית אילת מעיין גברי – מנהל קשרי קהילה, החברה הכלכלית לאילת מורן הראל – עו"ד, ראש מינהלת אזורי פיתוח תעשייה ותעסוקה, החברה הכלכלית לאילת שרון בן ארוש – מנכ"ל אשרם ייבוא ושווק 2006, נציגי מפעלי תעשייה ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: יעל שגב רשימת הנוכחים על תאריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בחינת הקצאת עובדים ירדנים לתעשייה באזור אילת << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צוהריים טובים, שלום לכולם, היום יום שלישי בשבוע, כ"ד בסיוון תשפ"ו, 9 ביוני 2026. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא בחינת הקצאת עובדים ירדנים לתעשייה באזור אילת. בעקבות הישיבה שקיימנו ב-25 במאי, פנתה התאחדות התעשיינים לוועדה בבקשה לקיים דיון נפרד לבחינת הקצאת עובדים ירדנים לתעשייה באילת ובסביבתה. בקשת ההתאחדות היא לאשר תוספת של כ-30 עובדים שיקלטו באמצעות הנוהל הקיים והמאושר. מדובר במספר מצומצם של עובדים אשר יהוו פתרון למחסור בעובדים במפעלי התעשייה באילת. מצד אחד, אני מזכירה שכמו שראש עיריית אילת ציין, גם הוועדה בדעה שאסור לשים את כל הביצים בסל אחד, כלומר, לא להסתמך רק על עובדים ירדנים שהם ממדינה אחת בלבד. מצד שני, בתעשייה באילת עובדים כבר היום עובדים זרים, והבקשה היא לעשרות עובדים בלבד. לכן יש לבחון את שילוב והעסקת ישראלים שהיא קודמת לכל, לצד העסקת עובדים זרים ועובדים ירדנים. שמענו בישיבה הקודמת שהקצאת העובדים הזרים למפעלי התעשייה באילת התבצעה לפני שנים. מעסיקים שהיו להם בעבר עובדים ירדנים מאושרים, מקבלים היתרים להעסקת עובדים ירדנים. לכן, לא נותרה מכסה פנויה למעסיקים נוספים בתעשייה שמבקשים להעסיק ירדנים. להבנתי, מדובר ב-135 עובדים ירדנים שעובדים היום בתעשייה באילת. קודם כול, הם מוקצים למעסיקים קיימים שהעסיקו בשנה האחרונה ירדנים, ואם נותרה הקצאה, אז יש לחדשה, כפי שהם מבקשים. נשמע את התאחדות התעשיינים שיציגו את בקשתם, ולאחר מכן נשמע את עמדת משרדי הממשלה. בבקשה, מיכל. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> תודה רבה, גברתי. אני ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים. זאת שוב הזדמנות לומר לך תודה רבה שאת מקיימת את הדיון החשוב הזה, ושנעתרת לקיים אותו בתוך שבוע מהדיון הקודם. אנחנו לא כאן כי יש מחלוקות מהותיות בין המשרדים, להפך. יש כאן שני משרדים גדולים, מקצועיים, שאמרו את דברם: גם משרד הכלכלה והתעשייה וגם רשות האוכלוסין וההגירה סבורים שצריך להקצות את אותם כמה עשרות בודדות לתעשייה. כי מה שקורה כרגע זה שמנהלים מהשטח מדווחים לנו שהם – בקווי הייצור – מוציאים קווי ייצור לא מאוישים, ולא מצליחים לספק את ההזמנות. בסך הכול, בדיוק כפי שאמרת, אנחנו מדברים כאן על כמה עשרות בודדות, ולא על יותר מזה. נאמרו כאן דברים גם בפעם הקודמת, על ידי משרד הכלכלה ועל ידי רשות האוכלוסין. הנטייה שלי היא לתמוך במשרד הכלכלה ולומר: אכן, הדבר הטוב ביותר עבור התעשייה הוא שהמכסות יחולקו על ידי משרד הכלכלה, שהוא משרד הבית. משרד הכלכלה והתעשייה הוא משרד הבית של התעשיינים, אבל יש מחלוקת שלא מצליחים ליישב אותה, ובינתיים יש לנו כאן תעשיינים. גברתי, הבאנו לכאן במיוחד שני תעשיינים לדיון: את נציגי מפעל מלח הארץ ונציגי מפעל אשרם שישתתפו בזום. בסופו של יום יש לנו תעשיינים עם קווים שעומדים בפריפריה, הם לא מצליחים להעסיק עובדים ישראלים, שהם זקוקים להם בקווי הייצור. בעבר היו לחלקם עובדים ירדנים, והם היו מרוצים מאוד. נדמה לי שאנחנו חייבים לקבל החלטה ממש עכשיו. אי אפשר לחכות ולחכות עד שכולם יסכימו, אלא צריך פשוט לבצע את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סליחה, כמה עובדים זרים עובדים היום בפועל בתעשייה באילת? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> נאמר בדיון הקודם, שבסך הכול ישנם 135 עובדים שהם גם בתעשייה, גם בשירותים וגם במסחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לא. רק 135? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> נאמר כאן על התעשייה. בדיון הקודם לא נאמר המספר המדויק, רשות האוכלוסין אמרה שמדובר בכמה עשרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה עובדים כאלה יש בתעשייה באילת? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> בתעשייה באילת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא מדברת על עובדים זרים, לא על עובדים ירדנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, עובדים זרים. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני לא יודעת את מספר הזרים, את זה אולי תוכל להגיד לנו רשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את זה משה יגיד אחר כך. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה לא משהו שאנחנו יכולים לשלוף עכשיו באופן זריז. אני יכול להסתכל על כמה היתרים יש, אבל ההיתרים שאנחנו נותנים לעובדים זרים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בתעשייה, באילת? << אורח >> משה נקש: << אורח >> בכלל לעובדים זרים. לפי כתובת המעסיק אנחנו יכולים לגזור את הנתון, אבל יכול להיות שהמשרד שלו יושב בתל אביב והוא מעסיק במקום אחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני יודעת שיש שניות. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לכן זה לא נתון שישקף את תמונת המס. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני יכולה לומר דבר אחד: בסוף עובדים זרים הם עובדים יקרים מאוד. כמו שדיברנו על כך גם בדיונים הקודמים, צריך להלין אותם, ויש אגרות יקרות. העובדים הירדנים הם ממש מעבר לדלת. אפשר וצריך להכניס אותם. המעסיקים שמעסיקים אותם מרוצים מאוד, ויש לנו תעשיינים המעסיקים עובדים ירדנים. זאת לא איזו תוכנית לאומית שאנחנו מוסיפים כאן עוד אלפים למשק; מדובר בעשרות בודדות לפריפריה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> את גם לא מוסיפה אותם למשק, כי הם בתוך המכסה הקיימת. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> הייתי רוצה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> מיכל, הדיון הקודם הסתיים, אנחנו כבר בדיון הבא. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אם אנחנו מסיטים אותם זה מתוך מכסת העובדים הזרים למכסת העובדים הירדנים. כל עוד זה לא קורה, הייתי רוצה מאוד שתשמעו מה זה עושה בשטח. נמצאת איתנו כאן נציגת מפעל מלח הארץ, סיגל, כדי להוסיף על הדברים. << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> צוהריים טובים ותודה רבה שהזמנתם אותי. זה דיון חשוב מאוד. אני יכולה לספר לכם שבמפעל המלח שלנו באילת, איך שנכנסים לאילת מצד שמאל עם הפלמינגו הפסטורליים, העבודה היא פחות פסטורלית. בעצם יש לנו עובדים שמועסקים בבריכות המלח בקיץ ובחום. איך נאמר, עובדים ישראלים פחות מתחברים לרעיון העבודה בחוץ, זה קצת מזכיר עבודה חקלאית, אבל זו תעשייה, וזה חלק מהתהליך שלנו. אני באופן אישי מגיעה לאילת אחת לשבוע, מתוך מצוקה, למצוא את העובדים האלה. בכל פעם אנחנו ממציאים, מה לעשות, אנחנו מעלים עוד ועוד את השכר, אבל זה אפילו לא עניין של שכר – פשוט אין מי שרוצה, באוכלוסייה הישראלית, לעבוד בעבודות האלה. מעבר לזה, אני רוצה לספר לכם מה זה בכלל מפעל המלח, מה אנחנו עושים שם. כל המלח שאנחנו צורכים בישראל, גם המלח שאנחנו רואים בעיניים: מלח שולחן, מלח גס, טבליות למדיחי כלים למיניהם וכן הלאה – זה רק חלק אחד. אנחנו ספק מרכזי של צה"ל, מהמסת שלגים – יש דבר כזה, המלח משמש לזה – למזון, ועד לתעשיות שונות שבהן המלח הוא בעצם רכיב, וחומר גלם. המרכזית שבהן היא תעשיית המשחטות והבשר – בלי המלח שלנו אין תעשיית בשר, כמו שאתם יודעים, ואני לא מכירה עוד חברות כאלה. אני לא רק מייצגת אתמלח הארץ; בתפקידי אני מנהלת משאבי אנוש של קבוצת סוגת: סוגת, מלח הארץ, טחינת אל-ארז ועוד מותגים בתחום המזון, אבל מלח הארץ הוא יצרן ישראלי במאה אחוז. כל המוצרים שאנחנו מייצרים נמכרים כבר הרבה זמן מראש. לפעמים, יש אפילו מחלוקות על מי יקבל מה, במיוחד בזמני מלחמה, מכירים? משברים ומגפות. אנחנו מפעל חיוני, ואנחנו עובדים תמיד. זה לא נראה לי הגיוני, ואני אגיד משהו קצת קשה: שפינוי מגשים בקלאב הוטל חשוב יותר מלדאוג למשק חיוני במדינת ישראל, שהוא לא רק מוצר מזון בסיסי, אלא גם רכיב משמעותי במוצרי מזון רבים אחרים. בעבר, לפני הקורונה, היו לנו שמונה עובדים ירדנים נהדרים ומעולים. בתפיסת העולם שלהם, הם מוכנים ומרוצים לעבוד בעבודות האלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי ביקשתם ירדנים? << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> אנחנו מבקשים כל הזמן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כל הזמן? << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> כל הזמן אנחנו מבקשים, וכל הזמן מקבלים שניים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> היום יש לכם שניים? << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> היום יש לנו שניים, אחמד ופייסל. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כמה עובדים יש במפעל בסך הכול? << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> 70 עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 70 עובדים זה המון. << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> כן, 70 עובדים שבשן ובעין אנחנו מנסים לגייס. זה באמת מורכב מאוד, תחשבו: בעבודות המועדפות אף אחד לא מסתכל לכיוון שלנו, כי למה לי לעבוד במפעל תעשייתי בחום הזה, כשאני יכול לעבוד באותו קלאב הוטל במזגן, ובכיף שלי; אין יותר מדי תנועה של עולים חדשים. היה מפעל שנקרא גרופית שנסגר. כמובן שמשם שאבנו מייד את כל העובדים, אבל גם בתוך ההיררכיה של מפעל תעשייתי, יש תפקידים שהם יותר מתוחכמים, כמו: מפעילי קווים, אחראי משמרת, עובדים בחדר בקרה, ויש תפקידים פשוטים יותר – כמו שאמרתי, שמשיקים מעט יותר לחקלאות – ולשם זה באמת בלתי אפשרי להשיג אנשים. העובדים הירדנים האלה עובדים שם בטוב להם. אנחנו מכבדים אותם מאוד, והם מכבדים אותנו. בסוף אין הרבה מעסיקים כאלה באילת, אנחנו מדברים על כלכלה שכולה מושתתת על תיירות. אנחנו באמת מהווים אלטרנטיבה תעסוקתית קצת אחרת. אנחנו חייבים את העזרה שלכם. אני לא מדברת על כך שתביאו לי 100 עובדים, אני מדברת על עוד שניים, שלושה או ארבעה עובדים ירדנים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש לכם עובדים זרים? << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> קיבלנו מכסות לעובדים זרים, ופניתי גם למשרד הכלכלה בבקשה אולי להמיר אותן. אני מעדיפה להביא עובדים ירדנים, כי מבחינה תרבותית הם קרובים אלינו יותר, גם מבחינת המרחק, וגם מבחינת העלויות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם העלויות. << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> בדיוק. יש לנו איתם ניסיון טוב מאוד. אני מכבדת את ההודים, אבל מכירה אותם פחות, כי אין לי ניסיון עבודה איתם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסוף, יש לכם עובדים זרים במפעל? << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> כרגע יש לנו רק שני ירדנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, עובדים זרים. << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> אפס, אין לנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין כלום. << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> אין – קיבלנו היתרים ואנחנו כמובן נלך לממש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זרים ביקשתם? << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> ביקשנו עשרה, וכמובן אנחנו בתהליך להביא אותם, אבל זה שונה. זה באמת שונה, כי עם העובדים הזרים צריך להלין וללמד אותם. ישנם עובדים ירדנים שיודעים עברית ושמכירים את העבודה במפעל שלנו טוב יותר מכל עובד ישראלי, ושם יש גם רצון לעבוד. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> למעשה, אתם יושבים על הגדר ולא מזמינים אותם, כי אתם מחכים בכל רגע שעובדים ירדנים יגיעו, וזה הפתרון. << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> כן, כי אמרו לנו שאולי אפשר יהיה להמיר. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> עדיין אין פתרון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן? אפשר להמיר? << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> כן, תנו לי עוד שני עובדים ירדנים על חשבון מכסת העובדים זרים – אין בעיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה רעיון טוב, אפשר. << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> יש כאן פרוצדורה שהיה צריך להגיד אותה, כמובן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, בסדר. << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מנכ"ל אשרם שמשתתף בזום. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> שרון בן ארוש? עוד לא, אז ראש עיריית אילת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ראש עיריית אילת, אלי לנקרי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אלי לנקרי? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ממשרד החוץ נמצאים כאן? נעבור עם השאלה למשרדי הממשלה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> שלום, אני כאן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלום וברכה, אלי. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> מה שלומך, גברתי, היושבת-ראש? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> קודם כול, אני שמח על כך שאילת על מפת הוועדה שלכם. תמיד כיף לי לראות את עצמי כאן – אני שומע את עצמי, אני לא יודע למה, אתם שומעים אותי טוב, נכון? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, מעולה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> קודם כול, אני שומע את המספרים המדוברים, ואת החברות שמדובר בהן. אני תומך בהחלטה לחוק, בסדר? זה לא מייתר את מה שאמרתי בכל הוועדות הקודמות, גם בביקורים שלכם כאן באילת, גם בזום כמובן, וגם בכל הוועדות שקיימתם בכנסת. וואו, אני שומע את עצמי פה בהד. מי יכול לעזור לי? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, עכשיו זה בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עדיין לא בסדר. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני אשלים את הדברים ואעשה את זה קצר, ברשותכם. אני תומך לגמרי בהחלטה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בבקשה של החברות, בעיקר כשמדובר במקרים בודדים. אני כמובן חוזר על עמדתי הברורה שכל גידול משמעותי בעובדים הזרים ובדרישה להם צריך לבוא מתוך עובדים זרים ולא מתוך עובדים ירדנים. אמרתי את זה ואני חוזר ואומר: הסברתי, ואני חושב שזה מיותר לחזור ולהסביר את העניין הזה. לירדנים יש קשרים רבים, ואת חלקם אני לא יכול לפרט כאן וזה לא נכון שאני אעשה את זה, ואני חושב שאת חלקם או את כולם את מכירה, גברתי, היושבת-ראש. צריך לאזן בין העובדים הירדנים לבין הגידול הנוסף שהעיר צריכה אותם, וכבר אישרתם. כשמדובר בודדים או אפילו בעשרות בודדות, ובעיקר כשמדובר בחברות תעשייה שחשובה מאוד לאילת. כמו שנאמר כאן, אנחנו צריכים לעשות הכול כדי לגוון ולהרחיב את התעסוקה, ובטח לא לפגוע בחברות שכבר פועלות כאן. אני תומך בבקשה הזו, אבל אני אומר עוד פעם, גברתי, היושבת-ראש – אני ממש מבקש להדגיש את זה ושזה יהיה לנגד עינייך: כשמדובר בתוספת משמעותית של עובדים, אני ממש מבקש שזה יהיה לעובדים הזרים כדי לאזן, כדי לא להישאר הישענות מוחלטת על ירדנים, וזו רק סיבה אחת – זו עמדתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה רבה. נעבור לשגריר ישראל בירדן, בבקשה. << אורח >> רוגל רחמן: << אורח >> אנחנו רואים חשיבות רבה בפרויקט העובדים הירדנים בישראל. זאת ללא ספק אחת מנקודות האור ביחסים בין שתי המדינות. הנושא הזה הוא ללא ספק אחד הגורמים שאנחנו יכולים לעבוד איתם, ויכולים להראות שיש משהו שגם ישראל יכולה לתת. אני יכול להגיד לכם שמהצד הירדני הם משוועים לזה, הם מעריכים את זה, והם עושים הכול כדי שזה יצליח. לכן שמענו כאן גם שהעובדים הם עובדים טובים. כנראה שלא בכדי, כל עובד שעובר משם לכאן, עובר שם סינון. בתוכם הם דואגים מאוד שלא יהיו בעיות, כי הם מבינים שאם יש בעיה עם אחד תהיה גם בעיה עם האחרים, וזה יפגע בפרנסה – לא שלו, אלא של משפחה מורחבת. לכן יש להם אינטרס גדול מאוד בהצלחת הדבר הזה. אני לא מתווכח, ולא יכול להתווכח עם הצרכים של הצרכנים. ראש העיר, ידידי, יודע מה הוא צריך ומה הוא יכול. אני שוב חוזר ואומר: ככל שאפשר להגדיל את הפרויקט הזה, אנחנו בעד, אנחנו רואים בזה חשיבות רבה. אני יכול להזכיר שבמקביל אנחנו מנסים לקדם את הפרוטוקול שנחתם לפני כחודשיים, בהתאם להחלטת הממשלה מלפני שנתיים וחצי, להבאת עובדים ירדנים בחקלאות. אנחנו מנסים לקדם פיילוט עם 50 עובדים כאלה. זה נמצא עכשיו בתהליכי קבלת האישורים מהגורמים השונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מול משרד החקלאות? << אורח >> רוגל רחמן: << אורח >> מול כל המשרדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד החוץ ו-? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> זה לאזור מסוים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן, לאזור אילת. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> רק לאזור אילת. << אורח >> רוגל רחמן: << אורח >> רק לאזור אילת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רק לאילת. << אורח >> רוגל רחמן: << אורח >> שוב, כל הפרויקט הזה ישים בטווחים הקצרים האלה. לכן, הוא גם נכון להם – אני מבין, בגלל העובדים הירדנים. הסתכלנו קודם, הגענו מעט מוקדם יותר, וראינו את נתוני הברחנים, כפי שאתם קוראים להם; זה לא הסיפור, מכיוון שהאנשים האלה באים בבוקר, הולכים בערב, ובזה נגמר האירוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. אז בכמה עוד מדובר לענף החקלאות? << אורח >> רוגל רחמן: << אורח >> כרגע אנחנו מנסים לקדם פיילוט עם 50 עובדים. בהחלטת הממשלה דובר על מספרים הרבה יותר גדולים, אבל כרגע אנחנו מדברים על פיילוט של עד 50 – לא 50, עד 50 – ואני מקווה שזה גם כן יעבור. אני יכול רק להגיד במגבלות המדיום שאנחנו ראינו כמה הירדנים עזרו לנו בכל מיני דברים שהיינו צריכים –החבר'ה של עקבה בפרט. זאת אחת הדרכים שלנו לבוא ולהגיד להם: אנחנו רואים את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נקש, בבקשה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול להתייחס ל-30 העובדים הירדנים לתעשייה באילת? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לבקשת התעשיינים, ל-30 עובדים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אתייחס באופן כללי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באופן כללי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אתן למיטל שתתייחס, היא גם הייתה בדיונים הקודמים, והיא המומחית מספר אחת אצלנו לנושא הזה. זה נשמע לי כמו משהו פתיר לגמרי, ולא אמורה להיות יותר מדי בעיה עם הדבר הזה. אם אני מדבר עליכם כענף תעשייה – ולמעשה אתם חלק מהענף תעשייה – המכסה היא, כמו שראינו בדיון הקודם, די גדולה. כמה המכסה של התעשייה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 21. << אורח >> משה נקש: << אורח >> 21,000 עובדים. צריך להקצות מכסה מסוימת של כמה עשרות או כמה מאות עובדים מתוך המכסה הזאת. שוב, אני יודע שיש ביקוש שהוא כנראה גדול אף יותר מזה. אני מכיר את המצוקה של משרד הכלכלה, אבל אני חושב שבעניין הזה הדבר יכול להיות פתיר. אפשר לקחת מכסה קטנה, לצבוע אותה ולהגיד: זאת תהיה מכסה שמיועדת לירדנים באילת, ולעסקים ששייכים לענף התעשייה. יש לנו כבר נוהל שעובד בנושא הירדנים. כל ענף שנכנס עובד לפי הנוהל הזה. הוא קצת שונה משיטת ההעסקה וההקצאה של עובדים זרים אחרים בענפים אחרים במדינת ישראל, אבל הוא עובד טוב. הוא עובד טוב באילת, ולראייה: אפילו מה שרוגל דיבר עליו עכשיו, שגם כשתהיה חקלאות זה יעבוד כמו שעובד הפרויקט של הירדנים – די דומה לפרויקט של הירדנים – ויש לנו פתרון ומענה לסוגיה הזאת. אני חושב שאנחנו יכולים להתקדם גם די מהר. שוב, ככל שתצבע מכסה מסוימת, המנגנון אצלנו הוא כבר קיים ואנחנו יודעים להפעיל אותו. זהו, מבחינתנו זה אמור לתת מענה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי מאשר את זה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> את מה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את האישור. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> את הירדנים במקום העובדים הזרים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> שוב, זה לא במקום, הירדנים הם עובדים זרים. הרי החלטת ועדת המנכ"לים דיברה על כך שעובדים זרים הם זרים – גם ירדנים וגם פלסטינים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אפשר להמיר, נכון? << אורח >> משה נקש: << אורח >> משרד הכלכלה יכול להחליט שהוא צובע מהמכסה הגדולה שלו מכסה קטנה מסוימת, ואומר: זה לאילת. אנחנו במנגנונים הקיימים שלנו יודעים לתפעל את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. שרה, את יכולה להגיד שאין בעיה? << אורח >> שרה כזמה: << אורח >> כן, בהחלט. זה באמת כואב לי אפילו ברמה האזרחית כשאת מדברת. אני מרגישה את המצוקה שלכם. כן, אנחנו על זה, ואנחנו בהחלט - - - << אורח >> סיגל מוחגולי: << אורח >> זה אומר לאשר? << אורח >> שרה כזמה: << אורח >> כן, בהחלט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי זה יצא לפועל? מתי יאשרו ויתחילו לראות את הירדנים? << אורח >> שרה כזמה: << אורח >> זה בכלל לא קשור. בוא נתחיל מזה שזאת ההתנהלות. << אורח >> משה נקש: << אורח >> סליחה, שרה, אני אוסיף עוד משהו שאולי יהיה חשוב במגרש שלנו: כמובן שכל הגדלה שכזאת אנחנו נצטרך גם לאשר מול הירדנים עצמם. הם גם חלק מהתהליך הזה – זה צריך לעבור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> השגריר כאן. << אורח >> משה נקש: << אורח >> הוא שגריר ישראל; הוא לא ירדני, הוא שלנו. אנחנו נצטרך לדעת. זה ברור. אני רק שם את זה על השולחן: זהו תהליך נוסף שקורה, לא אמורה להיות בעיה. רוגל אמר את זה: הירדנים מרוצים מאוד מהפרויקט הזה. גם המעסיקים באילת, המלונות, התעשייה, וענפי הבניין באילת מרוצים מאוד מפרויקט הירדנים באילת. אני לא חושב שתהיה בעיה להרחיב אותו מעט. צריך לדעת שגם זה צריך לקרות במהלך התהליך. סליחה, שרה. << אורח >> שרה כזמה: << אורח >> כן, שוב, זה עניין ההכרה באותם עובדים – לקחת כמות מהמכסה אצלנו. אני אשב על זה עם מיכל, עם התאחדות התעשיינים, ואנחנו ננסה למפות את התעשיות שנמצאות באזור שם, ולראות מי צריך את הסיוע הזה. דבר ראשון, כמה שנוכל, נסייע לתעשייה יותר. צריך לזכור שיש לנו גם את ענף המסחר, השירותים והמסעדות שהם גם נמצאים באילת. אנחנו רוצים להתייחס לזה כמכסה נפרדת ברמה הראשונית, ולראות איך אפשר לסייע לתעשייה באזור אילת וחבל אילות. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> יש צפי ללוחות זמנים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, גם אני רציתי לשאול את זה. נקש, אתה יכול לתחום לוחות זמנים? << אורח >> שרה כזמה: << אורח >> זה עניין שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שרה? << אורח >> שרה כזמה: << אורח >> אנחנו נעשה עבודה משותפת, עם משרד הכלכלה ועם הרשות לאוכלוסין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שיהיה תהליך כמה שיותר מהר. << אורח >> שרה כזמה: << אורח >> אני מבטיחה שזה יהיה מהר. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני נורא רוצה שנצא מכאן עם בשורה לטובת התעשיינים שהגיעו מאילת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא כבר אמר שאין בעיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם עושים מיפוי של מפעלי התעשייה, באילת בכלל, נכון? << אורח >> שרה כזמה: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם את יכולה לתת לזה עדיפות לאיוש? << אורח >> שרה כזמה: << אורח >> אני מבטיחה שאנחנו נעשה את זה מהר. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בכל דיון כאן אנחנו יוצאים עם עדיפות אחרת – אין לנו יותר מדי עדיפויות לתת. אנחנו, שרה, וגם כל המשרדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שאלה: אם היה שר מכהן, היו יותר? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, במקרה הזה זה לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין קשר? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, במקרה הזה זה לא מהווה חסם. << אורח >> שרה כזמה: << אורח >> נהלי העבודה והסדרת הנושא הזה ביננו – כל עוד שזה ברמה ביננו, זה בהחלט יכול להיות מהר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >> אתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה רוצה? << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >> אני רוצה להתייחס. קודם כול, אני שמחה לשמוע שיש בשורה לענף התעשייה. כפי שלענף התעשייה יש מחסור וצורך בירדנים, והוא מהווה גם הפתרון לחלק מהעובדים הזרים, כך גם בענף הניקיון. באילת יש בעיה גדולה מאוד ומחסור בעובדים – גם לנו במסגרת מסחר ושירותים. אני אבקש גם מהרשות וגם ממשרד הכלכלה לקדם את זה, כי זה למעשה עוד פתרון שיכול להיות נקודתי לעיר אילת. אם יש לנו עובדים, וזה עולה פחות מעובדים זרים, אז צריך לקדם את זה ממש במהירות, כדי לתת את המענה הזה למעסיקים. בסופו של דבר זה מענה גם לתושבים – צריך להבין, הבעיה של ניקיון היא לא של חברות הניקיון, היא של כלל הציבור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אתה יכול להתייחס לוורוניקה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> קודם כול, ענף הניקיון הוא חלק ממסחר ושירותים. << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >> אני מדברת בשמי, במסגרת מסחר ושירותים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן, אני רק מדייק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא חלק מענף מסחר ושירותים באילת. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אמרתי בדיוק את אותו דבר לגבי התעשייה, הכול אותו דבר, וזה חל לגבי מסחר ושירותים. ככל שמשרד הכלכלה ימצא לנכון להקצות מכסה מסוימת, אז אנחנו נשב עם משרד הכלכלה אחר כך – אם זאת תהיה ההחלטה – לקבוע את הקריטריונים איך נחלק, כי גם את זה אנחנו עושים במסגרת הנוהל שלנו, ואז הדברים יוכלו להתקדם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה. << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעיין גברי, החברה הכלכלית לאילת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מעיין גברי או מורן הראל. << אורח >> שרה כזמה: << אורח >> אני רוצה להיות כאן כנה: ורוניקה, אני חייבת את הכנות הזו. מבחינת התעדוף, אנחנו צריכים להסדיר עכשיו את הנושא מול רשות האוכלוסין, ואנחנו מתחילים עם התעשייה. << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >> לא, את זה אני הבנתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בסדר. << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >> הבנתי, וברכתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה יותר דחוף. << דובר >> ורוניקה רוזנברג: << דובר >> באותה נשימה – גם להמשך. << אורח >> שרה כזמה: << אורח >> אנחנו זוכרים את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תציג בבקשה את עצמך, שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> מעיין גברי: << אורח >> שלום לכולם, אני מנהל קשרי קהילה במנהלת פיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה בחברה הכלכלית לאילת. נמצאת גם מורן הראל היא ראש המינהלת. << אורח >> מורן הראל: << אורח >> שלום לכולם, האמת שאני מתקשה מעט, כי אני שומעת כפול. שלום לכל הפורום המכובד, אני מנהלת אזורי התעסוקה, בחברה כלכלית של אילת. כמובן, שאנחנו בחלקת האלוהים הקטנה שלנו עשינו ועושים במהלך כל הזמן מיפוי המחסור בעובדים באזור התעשייה שלנו. אנחנו מדברים על פארק תעשיית שחורת. בקצרה, פארק התעשיות שלנו הוא כ-400 דונם, כולו מאוכלס. בעתיד נתרחב לפארק תעשייה בשטח של שחורת ב' ו-ג'. אני יכולה להגיד שהנתונים הם כ-60% עובדים בתחום התשתיות - - - הבנייה, והפיתוח. כמו כן, גם בתחום התעשייה המסורתית, כמו: נגרות, מסגריות, כלי שיט. זה. יש לנו גם עובדים ונהגים - - - בכל נושא הלוגיסטיקה והשילוח, תפקידי ייצור, עובדי מחסן, ומרלוגים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. אני רוצה לסכם: הוועדה מודה למשתתפים ומבקשת ממשרד הכלכלה והתעשייה למפות את מפעלי התעשייה באילת בבקשות שלהם לעובדים ירדנים, ולהעביר את תשובת המשרד לוועדה תוך שבועיים, הישיבה נעולה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:58. << סיום >> << סיום >>