פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 967 מישיבת ועדת הכספים ופרוטוקול מס' 211 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ו (16 ביוני 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> דיון בנושא מצב העסקים בצפון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – יו"ר ועדת הכספים עודד פורר – יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל ינון אזולאי ולדימיר בליאק ששון ששי גואטה משה גפני אימאן ח'טיב יאסין אורי מקלב חמד עמאר נאור שירי מוזמנים: רום בר-אב – רכז תעסוקה באג"ת, משרד האוצר אושרת חסיד – רמ"ט למנכ"ל משרד האוצר, משרד האוצר רון שנקמן – רפרנט תמ"ס אג"ת, משרד האוצר אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר יעל אסיף – רשות המיסים, משרד האוצר יעל ענטר – מנהלת תחום בכיר תכנון, משרד הכלכלה והתעשייה עינב שמשון – מנהלת תחום סיוע לתעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה רונה קוטלר – מערך תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה יוסי עדס – מנהל תחום מימון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה איציק קסנר – מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה חוסין סעד – מנהל תחום תכנון כלכלי, משרד החקלאות וביטחון המזון תומר מדר – סגן מנהל מחוז צפון, שירות התעסוקה משה יפרח – סמנכ"ל השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה מיכאל ספיבק – מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב אלון מרכוס – מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב רותי אורן רחמן – מנהלת מלון חוף גיא טבריה, התאחדות בתי המלון פנינה בן דוד – מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות בתי המלון הגר שרן – מנכ"לית התאחדות המלונות אידה דהרי – יו"ר ארגון מעצבי הפנים בישראל, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל אסף לנגלבן – ראש המועצה, מועצה אזורית גליל עליון דובי אמיתי – יור, נשיאות המגזר העסקי קרן בן נתן קרוגר – סמנכ"ל פיתוח מנהלת המעסיקים, נשיאות המגזר העסקי גולן דעדוש – מייצג מושב גורן ראם חן ציון – אקטביסט ארבל שושן – עצמאי- חקלאי פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות אדוה שביט – אחראית מיצוי זכויות הבית לעסקים אסתר גרימברג – מנהלת איגוד בתי המלון והתיירנות, איגוד לשכות המסחר גיל אלוני – מנהל תחום מסלולי השקעות, הרשות להשקעות ולפיתוח הכלכלה והתעשייה דניאל מלמד – ע. כלכלן הרשות להשקעות, הרשות להשקעות ולפתוח הכלכלה והתעשייה עמוס פרל – יושב ראש מחוז חיפה והצפון, התאחדות המלאכה והתעשייה ירון שושני – בעל עסק בצפון עודד שושני – בעל עסק בצפון מתן דוידיאן – בעל עסק בצפון אלדד יוגב – יו"ר איגוד הנופש הכפרי ייעוץ משפטי: אמיתי כהן מנהלי הוועדות: טמיר כהן – מנהלת ועדת הכספים אמל ביבאר – מנהל הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל רישום פרלמנטרי: הילה מליחי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון בנושא מצב העסקים בצפון << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, היום שלישי, א' בתמוז התשפ"ו, 16 ביוני 2026. אנחנו בדיון מיוחד ומשותף של ועדת הכספים וועדת נגב גליל בנושא מצב העסקים בצפון. אנחנו נתחיל וניתן לבעלי העסקים והנציגים לדבר. אחר כך אנחנו נשמע את נציגי האוצר ומס רכוש. מה שאני מבקש זה דבר אחד שאני מאוד מקפיד עליו פה בוועדה, וזה בגלל לקות שלי, יש לי הפרעות קשב וקשה לי מאוד מאוד כשנכנסים לדברים אחד של השני, זה מרגיז אותי וזה מוציא אותי מאיפוס. ולכן אני מבקש שכל אחד ידבר בתורו. אני אתן לכל מי שרוצה לדבר, אבל לא נכנסים אחד בתוך הדברים של השני, גם אם אלו דברים מקוממים ומכעיסים. כל מי שירצה, אני אתן לו לדבר. אתם מעוניינים להתחיל, רבותיי, או שנשמע קודם? דובי אמיתי, בבקשה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> בוקר טוב לכולם. תודה, אדוני היושב-ראש. ועדת הכספים, חנוך, חברי הכנסת, תודה לעודד, יו"ר ועדת הנגב והגליל, על הדיון הזה. אני רוצה לפתוח ולומר שממש בדקות האחרונות אמיר דהן, מנהל מס רכוש, שינה לי את הכיוון של הפתיח שלי כשהודיע לי שהיום מעבירים פה בוועדת הכספים את תקנות הפיצויים של החודשים מאי ויוני. קצת מאוחר, אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם לא, ואני מקווה שנפתח גם אפשרות למקדמות כי בסך הכול רק ב-15 ביולי אנחנו נדע את התוצאות, ויש המון עסקים שחסר להם אוויר, חמצן, וזו בשורה מאוד טובה, ותודה לאמיר. אני רוצה לדבר על מצב העסקים בצפון. אני אתן איזו סקירה קצרה מה קורה בצפון. אתה יודע מה, אני אתחיל אחרת. אני קראתי את החלטת הממשלה של מינהלת תנופה, וחיפשתי דבר אחד מרכזי שלמעשה הוא מנוע הצמיחה הכי גדול בצפון, שעליו הייתה צריכה להתבסס כל התוכנית. יש בה דברים טובים, זה לא שאין בה דברים טובים, אבל כשאני מסתכל מה הגליל ומה הצפון צריכים, זה קודם כל תעסוקה. בלי תעסוקה כל הרצון של צמיחה דמוגרפית, תוספת של 100,000 תושבים – לא יקרה כלום. והדבר הבא, אני לא מצפה לשיקום. שיקום זה אומר אני חוזר למה שהיה ב-7 לאוקטובר. אני מחפש את כל הכלים לצמיחה, איך אנחנו עושים צפון חדש, ואני חושב שמגיע לנו. אני בסוף השבוע פושט את המדים אחרי כמעט שנתיים וחצי, ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש – ופה אני גם מזמין אותך, וגם את יושב-ראש הוועדה של הנגב והגליל – ב-14 ליולי יהיה דיון בצפון. יהיה דיון יחד עם השלטון המקומי, השלטון האזורי, יחד עם מינהלת תנופה, בכדי לראות אחרי החלטת הממשלה איך מיישמים אותה ואיך מנתבים את העולמות של התעסוקה, כי זה הבסיס לכל. ואני אתן כמה נתונים ברשותכם. בצפון יש כרגע 74,000 תושבים ביישובים עירוניים, 17,500 תושבים ביישובים כפריים, 8,000 נוספים ביישובים האחרים. במרכז הארץ השכר הממוצע הוא בין 18,000 ל-23,000. בצפון אנחנו עדיין בשכר ממוצע של סביב 10,000 שקל, לא יותר מזה. זה פער משמעותי בין הצפון למרכז בשכר. לפי נתוני השנים האחרונות של הביטוח הלאומי והלמ"ס, השכר הממוצע במרכז גבוה בין 50%-25% מהשכר בצפון. מה הענפים שיש לנו בצפון, במה צריך להתמקד? תעשייה וייצור – מדובר במפעלי מזון, פלסטיק, מתכת, אלקטרוניקה, בריאות, בתי חולים, קופת חולים, בתי אבות. אגב, פה ניתן פתרון מצוין של מינהלת תנופה, אפשר להגיד שאפו על מה שראיתי בתוכנית בעולם הזה. חינוך – לא ראיתי פתרונות אמיתיים לעולם החינוך. מסחר ושירותים – יש מספר רשתות קמעוניות, לוגיסטיקה. תיירות ואירוח – גם שם, לא ראיתי מנועים אמיתיים לפיתוח התיירות בצפון. לא נדבר על החקלאות, שהחקלאות נלחמת בכל יום על מנת לשרוד. ומה אין בצפון, אדוני היושב-ראש? מה אין בצפון? אין פיננסים, אין הייטק, אין משרות מעלות פריון. ולכן ההון האנושי האיכותי בצפון אורז את הקיטבג, ואני יכול להעיד את זה גם על עצמי. אין אבא שלא רוצה את הילדים לידו ואת הנכדים לידו. אבל הם לא יכולים להישאר, העולם השתנה. מה עוד שנכנסו לעולם של ה-AI, שבכלל משנה את כל המציאות בכל הארץ ובכל העולם, ואנחנו לא שם. אנחנו מסתכלים על התוכנית של תנופה, ואנחנו לא שם. אנחנו נותנים תמיכות, וזה לא יעלה את הפריון. תמיכה לא תעלה את הפריון. תמיכה לא תביא תעסוקה איכותית לצפון. מערכות הביטחון, התעשיות הביטחוניות, לא נמצאות בצפון, במקומות שאפשר באמת לקדם את מה שצריך לקדם בצפון. כמו שאתה יודע, אנחנו הקמנו מטה תיאום עם החשב הכללי, יחד עם המדינה. אנחנו הנחנו כמגזר עסקי יחד עם פילנתרופיה בשלב הראשון 500 מיליון שקל על השולחן למיזמים משותפים. הכסף על השולחן. עד עכשיו ניצלנו 35 מיליון שקל, לא יותר. מה זה מיזם משותף? זה שמגיעים המשקיעים, בין אם הם מהפילנתרופיה, בין אם זה מהמגזר העסקי, ואומרים אנחנו רוצים לפתח 100 משרות בקריית שמונה. לדוגמה, ממש בימים האחרונים, קבוצת בזק, יס, רוצים להביא משרות מאוד משמעותיות לצפון. אומרים למשרד הרלוונטי תשתתף איתנו במצ'ינג. זה לא קורה. ורק אתמול או שלשום היה דיון איך מחברים בין הדברים. חבל, 500 מיליון שקל שעומדים ומוכנים, זה יכול להגיע ליעד של מיליארד שקל. חברות ישראליות רוצות, אבל רוצות גם את המדינה בפנים. אבל מה? בעולם התעסוקה, בסך הכול מכל 4.3 מיליארד ללא התוספת של המיגון, 50 מיליון שקל לתעסוקה. אין פה אחד שלא מבין שבלי תעסוקה אף אחד לא יגיע. בלי הכשרות מקצועיות, אף אחד לא יגיע. בשנה האחרונה, 2026, בכל הארץ אולי 200 מיליון שקל להכשרות בשביל להוביל את האנשים לעולם החדש. וכשאתה מסתכל בסופו של דבר על מנועי הצמיחה, אתה צריך לייצר לפחות שני עוגנים מרכזיים, מעבר לזה שבתנופה, בעבודה טובה של השר אלקין, ואני חושב שגם השר סמוטריץ', הפכו את המכללה בתל חי לאוניברסיטת קריית שמונה. הדבר הזה יחולל את השינוי, יביא לשם 10,000 סטודנטים, וזה יהיה עוגן רציני. אבל יש יזמים נוספים בעולם החדש, בעולם ההיי-טק, שרוצים להיכנס, רוצים להשקיע, ואין לנו את הפרטנרים. אוקיי, שלא נדבר על התחבורה, שאנחנו רחוקים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז מה צריך, דובי? << דובר_המשך >> דובי אמיתי: << דובר_המשך >> צריך סכום של לפחות מיליארד שקל לשינוי התעסוקתי בצפון. לפחות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בתוך ההחלטה של 13 מיליארד – או אני כבר לא יודע כמה מיליארדים שעברו שם – אין את זה? << דובר_המשך >> דובי אמיתי: << דובר_המשך >> אין. אין. ולכן אני מזמין אותך ומזמין גם את פורר לאותו דיון שיהיה ב-14 ביולי, יחד עם השר אלקין, יחד עם אביעד, שכולנו נשמע. כי החלטת הממשלה הזאת – בסופו של דבר צריכים להגיע לשולחן שלך, שולחן של חברי ועדת הכספים, אולי ועדות נוספות, על מנת לטייב אותה, לאשר אותה. זה לא מסתכם. ולצערי, הסטטיסטיקה אומרת ש-85%-83% מהחלטות הממשלה בסוף לא מיושמות, ולא צריך להסתיר את זה שאנחנו נכנסים לתקופה של מערכת בחירות, ואז התהליך הזה יימרח על פני זמן. הבוקר קמנו – ויושב פה ידידי, ראש המועצה האזורית גליל עליון, אסף לנגלבן, ואני יודע שיש פה עוד כמה נציגים מהאזור – המיירטים שוב באוויר. שוב. הסכם, לא הסכם, לא נכנס לעניינים האלו, זה לא התחום שלי, טוב, לא טוב. אני צריך לדאוג לצפון. ואני אומר לך, זו המשימה שאני מצפה ממך, אני מצפה מהאופוזיציה, מהקואליציה, לשים את כל הדברים בצד. לשים את כל הדברים בצד, כולם, ולהתמקד כולנו ביחד. חבריי חברי הכנסת, אני חושב שכולנו ביחד, במיוחד אתם – במיוחד אתם – אם אתם רוצים לשמור עלינו, אם אתם רוצים לדאוג לצפון, אתם שומעים את התחושות, אתם רואים מה אנחנו עוברים, מה אנחנו מרגישים, חייבים כולם להירתם למהלך הזה. תודה על זכות הדיבור. אני בטוח ושלם, יושב-ראש ועדת הכספים, שאתה תהיה שם, היית שם, ואתה תמשיך להיות שם. ואני מודה לכל חברי ועדת הכספים. הניסיון שלי אתכם הוא פשוט ניסיון מוצלח, לכן יכולתי לעזוב את הכול ולהגיע הנה. אני סומך עליכם. אני אומר שוב, התפקיד שלכם, כמו שאתם אומרים כל הזמן, הוא לבקר את עבודת הממשלה, ותעשו את זה. שימו את כל הפוליטיקה בצד, שימו את הצפון עכשיו בראש. קדימה, בואו נלך לעשות את זה, ואני אומר לכם, זה מה שמגיע לנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אסף, בבקשה. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> בוקר טוב ותודה על הדיון. דיון שביקשתי – יכול להיות שעוד אנשים – גם משניכם לקיים. תודה שכתבתם לי שהוא מתקיים. אני אגיד למה ביקשתי, ואמיר, אני מבקש את הקשב שלך. א', יש לי הערכה גדולה אליך, אבל יש פה בעלי עסקים, אז אני חושב שהם ישמיעו את הקול שלהם, ואני לא אקריא אולי את כל הציטטות שאני מקבל מהאנשים. להבדיל מדובי – היום ה-16 בחודש, במשך כל החודש וחצי אני מקבל מבעלי העסקים: מה קורה עם המתווה? הם מודאגים. הם קמים כל בוקר מודאגים אם יהיה מתווה או לא מתווה. אני חושב שגם ככה אנחנו לא יודעים מה קורה בצד השני של הגבול, אבל ודאות זה הדבר הכי הכי הכי חשוב לבעלי עסקים, ואת זה לא נתנו להם בכל התקופה הזאת. כי אם רק עכשיו נותנים להם ודאות על מאי-יוני, זה כישלון בעיניי. וזו התחושה שלהם. שתיים, המקדמות חנקו אותם. אף אחד לא נערך למלחמה של שנתיים ושמונה חודשים. חנק אותם. הם יגידו את זה גם פה. ולצערי, עסקים נסגרו, גם לפני שבועיים. וזו טעות, זו תקלה שלנו כמערכת. והמסלול האדום הוא אדום מדי, הוא כבר מדמם. הוא ארוך, הוא עוד לא נסגר, לא של החקלאות. אמיר, אני לא יודע אם יש לכם בשורות, אבל זה משפיע על הכול – על החקלאות, על היכולת לטעת ולייצר צמיחה, ואני לא יודע אם זה מעומס. רשות המסים הייתה צריכה להיות בקריית שמונה בפנים, במשרדים שם עם עשרות אנשים. לי אתה לא עונה, אמיר, לי אתם לא עונים. אתם לא עונים גם לי. צריך להגיד את האמת, אתם לא עונים גם לראשי רשויות. אני מבין אתכם, אני לא מאשים. אבל משהו חייב לקרות. אני לא שמחתי שהמלחמה נעצרה בסיטואציה הזאת, אבל אולי זה כרגע מה שיכול להציל את המציאות. ולכן משהו חייב לקרות גם בתום הדיון הזה כי העסקים חייבים לצמוח, חייבים לראות שיש להם קשב. אני אגיד מילה על הצמיחה. שאלת אם יש 13 מיליארד – לא, ההסכם היה 12 מיליארד. חסר מיליארד. אני חושב שכולם מסכימים שאם היה משהו חמוץ בכל ההחלטה הזאת – ואני חושב שגם האוצר יסכים, וגם אלקין שנמצא בתוך האוצר – זה האירוע הכלכלי. האירוע הכלכלי לא מוצה נכון בכלל, בכלל, בהחלטה. אגב, יש בתי השקעות שרוצים לעבור, לפחות אחת שרוצה להביא 50 עובדים, ויש עוד גופים שרוצים להגיע. אין שום סנכרון בין השניים, ובכאב גדול אני אומר. בכאב גדול, כי זה יכול היה לקרות. אז אני לא יודע אם זה דיון אחר. אני רק רוצה לסכם שבסוף התיירות שלנו לא בטוח תחזור מחר בבוקר, אז אל תנסו לייצר ודאות – אני אומר לכולם – שזה קורה מחר בבוקר, ולכן גם אם צריך לתת את יולי-אוגוסט, תפתחו את זה מחר. אף אחד לא ייקח כסף שלא צריך כי בסוף לוקחים להם את זה, והאנשים שלנו באמת זקוקים מהבית הזה לוודאות שלהם. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, גברתי, רק תציגי את עצמך. << אורח >> אידה דהרי: << אורח >> שמי אידה דהרי, אני נציגת לה"ב, אני גם יושבת-ראש ארגון מעצבי הפנים, גרה בכפר ורדים, והצפון מאוד קרוב לליבי. אני לא אציג מספרים מכיוון שאני בטוחה שכולם פה יציגו מספרים יותר טוב ממני, וגם הציגו לפניי, ועוד יציגו אחריי. אני אדבר על מה שקורה בשטח. מכיוון שאני עובדת בעיקר עם מפעלי תעשייה, אני אספר שלצערי, בחצי השנה האחרונה אני רואה יותר ויותר ושומעת יותר ויותר על חברות שבאמת מתלבטות אם לסגור את העסק בצפון ולהעביר למרכז. חלק מזה כבר קרה. בתחילת המלחמה היו הרבה הייטקים והצפון היה עשיר בסטארט-אפים ומיזמים למיניהם שברגע שהתחילה המלחמה והיה חוסר ודאות ביטחוני, המשקיעים דרשו להעביר את כל הפעילות דרומה. אנחנו לא מדברים פה על ביטחון, מדברים פה על כספים, אבל כלכלה בסוף זה סוג של אקו-סיסטם, זה סוג של היצע וביקוש. המצב כרגע הוא שלא בהכרח יש יותר היצע מביקוש. זאת אומרת, מצד אחד, לא כל האנשים חזרו לצפון, מצד שני, גם העסקים מבינים שאין להם עבודה, אז הם סוגרים. אז אפילו אם אנשים רוצים לחזור לתיירות, הולכים לטייל – אין מסעדות פתוחות, אין אטרקציות פתוחות. חברה שלי הייתה בשבוע שעבר בקריית שמונה, אמרה שהסופר נסגר בשעה 14:00 באופן קבוע כי פשוט אין אנשים והעלות הכי יקרה היא הקבועות, העובדים. אז אם הגענו למצב שאנחנו לא יכולים להפעיל אפילו תשתיות פשוטות – ואת זה יודע רק מי שנמצא – מי שנכנס או צריך בשעה 17:00 אחר צוהריים חלב, אין סופר. כנ"ל לגבי ענפים אחרים שמנסים לשרוד. יש בעיה בלהגיע עם הובלה לצפון מכיוון שמבחינה ביטחונית לא כולם מוכנים להגיע. בן אדם או עסק שרוצה לספק סחורה ללקוח, לא יכול לספק כי אין הובלה במשך שבועיים, אף אחד לא מוכן להגיע, אז גם מבחינת היצע שהוא מציע ללקוחות שכבר נמצאים, הוא בעמדה נחותה יותר. דיבר דובי ודיבר אסף על הנושא של תעסוקה חזקה, של הייטק. נכון, בלי שתהיה תעסוקה חזקה, לא יגיעו. יש המון חבר'ה צעירים שהולכים עכשיו ללמוד באוניברסיטה החדשה, ואנחנו לא רוצים שבסוף הם יסיימו את הלימודים שלהם וירוצו למרכז. אני בהחלט הייתי רוצה שהבנים שלי יחזרו לגור בצפון ולעבוד בצפון, אבל אין להם כרגע שום אופציה רלוונטית לעשות עם זה משהו. אז תודה על הזכות לדבר, להגיע ולהשמיע. אני מאוד מאוד מקווה שהנושא של הצפון יהיה סוג של מיזם לאומי, כי אני חושבת שפחות מזה זה לא יעבור, ובסוף ציונות זה האדמה, ואנחנו כן רוצים שיהיו אנשים בצפון ושיגורו אנשים בצפון, ושהצפון ילבלב, ושהצפון יפרח, ושזו לא תהיה פריפריה, שזה יהיה מרכז. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. בבקשה. << אורח >> אסתר גרימברג: << אורח >> בוקר טוב. בוקר טוב, כבוד היושב-ראש וחבר הכנסת עודד פורר. אני אסתר גרימברג, אני מנהלת את איגוד בתי המלון והתיירות באיגוד לשכות המסחר. האמת היא שכבר הייתי בהרבה ועדות אצל חבר הכנסת פורר, ועוד לפני שהגיעה שאגת הארי בצעקה ובקשה לסיוע למלונות בצפון – זאת אומרת, כבר מחרבות ברזל הם לא מצליחים להתאושש ולהשתקם, אפילו לפני, מהקורונה. הם הצליחו ב-2023 סוף סוף להגיע למספרים של נתוני תפוסות קצת יותר טובים ואיזשהו שיפור שהיה אפשר סוף סוף לראות, ואז הגענו לחרבות ברזל. משם אנחנו מדברים עכשיו על נתוני תפוסה בצפון של כ-25%. המצב נורא-נורא קשה, אני מייצגת בעיקר בתי מלונות קטנים ובינוניים. אגב, אני מייצגת גם אטרקציות, שהן בכלל סגורים, חלק מהזמן ביטולים. הם מבוססים על תיירות נכנסת בצפון. טבריה בעיקר סופגת מכה מאוד מאוד קשה, כי טבריה לא הוכרה במתווה, היא לא הוכרה בקו העימות, אבל בסופו של דבר, כשאנשים לא מגיעים לצפון, הם לא מגיעים לכל האזור, אף אחד לא מגיע לשם. כל עוד יש טילים, כל עוד יש כטב"מים, כל עוד יש אירועים בצפון, כל הצפון מדמם, וזה כולל גם את טבריה, וזה כולל גם יישובים נוספים שלא נמצאים בקו העימות. המדינה כן ידעה לתת התייחסות במסגרת מתווה הפיצויים. היא ידעה להגיד יש בעיה בתחום התיירות, יש בעיה בתחום המלונאות. אבל צריך לעשות צעד אחד נוסף. המלונות בסופו של דבר לא מתאוששים. יש את המנטרה הקבועה שכולנו אומרים, הם הראשונים להיפגע בחירום. << דובר >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> בטבריה הוסיפו להם 30% בארנונה. הוסיפו להם בונוס. << אורח >> אסתר גרימברג: << אורח >> נכון. בטבריה ספציפית נתנו להם ככה לכיף, הוסיפנו להם 30% בארנונה, שזה בכלל מטורף, ההוצאות שלהם, התקורות שלהם הן כל כך גבוהות – אגב, הן לא נכללות בהוצאות המזכות, זאת אומרת, כל מיני הוצאות מסביב של עובדים, של אור, פירות-ירקות, כל מיני דברים כאלה לא נכללים. ובסופו של דבר הם לא מחזיקים מעמד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה את מבקשת, גברתי? << אורח >> אסתר גרימברג: << אורח >> אני מבקשת מהוועדה המכובדת לכנס את משרדי הממשלה, להקים איזשהו צוות חשיבה, משהו, עם רשות המיסים, עם האוצר, עם משרד התיירות; שאגב משרד התיירות עושה עבודה מדהימה, אבל בלי תקציבים כמו שצריך ובלי מתווה מוסדר שיידע להתייחס למצבים של חירום, שיידע כבר מראש לתת להם מקדמות, לתת להם סיוע - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש מתווה שיודע לתת. << דובר_המשך >> אסתר גרימברג: << דובר_המשך >> לא מספק. המתווה לא מספק. המלונות נסגרים, הם פתוחים רק בסופי שבוע. יש מלונות שאני מייצגת שפתוחים רק בסופי שבוע, זהו. אין להם מה לעשות. אין להם מה לעבוד במהלך השבוע, אין תיירות, אין צליינים, אין כלום. צריך גם להבין, ככל שתהיה תיירות טובה, גם עסקים אחרים יזכו מזה. בסוף הם באים, הם הולכים, הם קונים בחנויות, הם הולכים לאטרקציות, הם עושים כל דבר שיש לעשות בצפון, אבל ככל שאין לנו תיירות טובה בצפון, וזה לא מתפתח, ולא נותנים להם סיוע, ולא מחזקים אותם, אז אנחנו נמשיך לראות צפון שלא מצליח להתפתח, ועסקים שלא נהנים מכל הפירות שתיירות מביאה איתה. תיירות זה מנוע חזק מאוד מאוד, וצריך לתת לזה את ההתייחסות, וזה מה שאנחנו מבקשים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. יש נתונים מהמסלקות? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> עשיתי טעות, אני יכול חצי משפט? עשיתי טעות, ב-14 ביולי אני אשמח את כל חברי ועדת הכספים לדיון שיהיה בצפון. << אורח >> עינב שמשון: << אורח >> היי, עינב שמשון, אני נציגת מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז חכי. אם את ממשרד הכלכלה, אז חכי, את תדברי אחר כך. << דובר >> עינבר בזק: << דובר >> בוקר טוב, עינבר בזק, חברת כנסת לשעבר, יו"ר שדולת הגליל לשעבר. קודם כל, אני רוצה להגיד תודה לחבר הכנסת עודד פורר, שמלווה את הנושא הזה של הצפון במהלך המלחמה כל התקופה. אתה עושה מעקב הדוק, ותודה לך. אבל אני חייבת להיות קצת פחות מנומסת, כי כבר שנתיים וחצי האנשים האלה וראשי הרשויות שלנו באים לפה וזועקים את זעקת העסקים בצפון. שנתיים וחצי – כל מה שאתם שומעים עכשיו אפשר היה למנוע אם לפני שנתיים וחצי הייתם עושים את מה שביקשנו מכם. העסקים בצפון מתים, ומה עשיתם פה בוועדת כספים בזמן הזה? העברתם מיליארדים למשתמטים והעברתם מיליארדים לכספים קואליציוניים וגניבת - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. סיימת את זכות הדיבור. סיימת את זכות הדיבור בזה הרגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק להזכיר לך, את לא חברת כנסת כבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סיימת את זכות הדיבור בזה הרגע. בזה הרגע, גברתי, סיימת את זכות הדיבור. << דובר >> עינבר בזק: << דובר >> לא, אני לא אסיים את זכות הדיבור כי אני באתי - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא להוציא אותה החוצה, תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את הורסת לעסקים בצפון. באת לעשות פריימריז פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. החוצה. החוצה, גברתי. את הפוליטיקה של 1.9 שקל בחוץ, לא פה. << דובר >> עינבר בזק: << דובר >> יושב-ראש ועדה שמואשם באונס לא יוציא אותי כשאני באתי מהצפון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא להוציא אותה החוצה. נא להוציא אותה החוצה. תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> עינבר בזק: << דובר_המשך >> לא, אני אסיים את הדברים שלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את לא תסיימי כלום. בחוץ תסיימי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נסיעה טובה. הורסת להם, לא משהו אחר. (עינבר בזק יוצאת מאולם הוועדה). << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ד"ש ליאיר גולן. בבקשה, אדוני. << אורח >> ארבל שושן: << אורח >> בוקר טוב לכולם. סליחה שאני קצת מתרגש, זו פעם ראשונה שאני במקום כזה, בוועדה כזאת. אני ארבל שושן ממושב בית הלל, קו העימות, יישוב מפונה, חקלאי ומתפרנס מעוד תחומים כי החקלאות בצפון, או בכלל, נמצאת במקום מאתגר. בתור תושב קו העימות, נשארתי ביישוב, בבית הלל, למרות הפינוי. נלחמים על הבית זה לא רק בהצהרות, זה גם במעשים. ויש כאן הרבה הצהרות על מיליארדים שעוברים ידיים, ויש פה הרבה תוכניות מאוד מאוד גרנדיוזיות לשיקום, לתחבורה, לתעסוקה, אבל בשורה התחתונה, כמוני, בחקלאות, ממה שאני יודע מתחילת השבוע משיחה עם נציג של מס רכוש, יש 52 חקלאים שלא קיבלו שקל מחרבות ברזל. אז עם כל הכבוד לכל המלחמות שהגיעו אחר כך, אנחנו מדברים עכשיו על שנה וחצי אחורה מסיום המלחמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה הסיבה שהם לא קיבלו, אתה יודע? << דובר_המשך >> ארבל שושן: << דובר_המשך >> שנה וחצי אחורה מסיום המלחמה, וזה המצב. יש פה תמונה – אחת משנת 2021, מהאביב. התמונה הזאת מראה את שתי הבנות שלי בשמלות פרחוניות יפיפיות, עם פריחה של עצי נקטרינה בחלקה המשפחתית שלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ולמעלה זה יבש. << אורח >> ארבל שושן: << אורח >> בתמונה העליונה מאותו אביב, אבל 2026, יש פה ילדה אחת שהיא חיילת. יש לי שני חיילים, גייסתי אותם בזמן המלחמה, והם הולכים להשתחרר משירות החובה שלהם בזמן המלחמה. ויש פה חיילת אחת, ויש פה תלמידה אחת, תלמידת תיכון, שאנחנו נלחמים על הבית ביומיום. אז כל מה שאומרים פה וכל מה שמדברים פה, וכל מה שהחברים הנכבדים – ויש פה כמה חברים מהצפון, ויש פה כמה חברים שמכירים אותי גם לא מהצפון, אלה החיים האמיתיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל המטע יבש כי לא קיבלת מה? תפרט בדיוק. << דובר_המשך >> ארבל שושן: << דובר_המשך >> שקל פיצוי ממס רכוש לא התקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה? למה? << אורח >> ארבל שושן: << אורח >> לא מקדמה, ולא המשך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני שואל למה? אתה יודע למה? << דובר_המשך >> ארבל שושן: << דובר_המשך >> הסיבות והתירוצים – אני יכול להגיד לכם שהקשר עם מס רכוש, אסף בתור ראש מועצה אזורית גליל עליון אמר בצורה יפה שאפילו לו הם לא עונים. אז אצלי, במקרה שלי, הגיעו אליי נציגי מס רכוש בדצמבר 2024. עשיתי על זה מצגת יפה שביקשו לא להראות אותה כאן, או לא אישרו להראות אותה בגלל שהכללים טיפה שונים. אבל מה שרואים זה שבדצמבר 2024 אני הגשתי בעזרת מס רכוש, או יותר נכון, הנציגים של מס רכוש הם אלה שהגישו את הפיצוי אחרי שהיו בשטח במסלול של פיצוי בנזק ישיר – אל תשאלו אותי צבעים כי אני כבר הלכתי לאיבוד – אישרו את הנזק. הם אלה שהחליטו שהנזק הוא נזק ישיר, לקחו את המספרים של משרד החקלאות – אלה מספרים מוכרים של המדינה, אני לא המצאתי, אלו אפילו לא מספרים שלי – ובמשך חודשים ארוכים אמרו לי עוד לא הגיע האישור של השמאי של מס רכוש, אפילו לא שלי. כשהגיע האישור הם החליטו שהנזק אכן קיים, אחרי שהם אמרו לי רגע שנייה לא הייתה חלקה, אתה לא חקלאי, לא נפלו טילים. על הכול יש לי צילומים. אני לא יודע למה, אבל הכול מצולם, כי בכל פעם שלחתי – פעם לרבש"ץ בשביל הנפילה בשטח, ופעם למשפחה, תראו את הפירות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז זו מחלוקת מקצועית, זה הסיפור? << דובר_המשך >> ארבל שושן: << דובר_המשך >> לא מחלוקת מקצועית, זו מריחה של זמן וזהו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תזכיר לי את השם. << אורח >> ארבל שושן: << אורח >> ארבל שושן, מושב בית הלל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אגיד לך למה אני שואל. חלילה, אני לא מקל ראש בשום דבר, ההיפך. פשוט אני יכול להגיד לך מהניסיון שלנו, של חברי הוועדה פה, עם אנשי מס רכוש שהם במחסור גדול מאוד של כוח אדם. לא נתקלנו, אף אחד מחברי הוועדה עד היום, בתלונות או משהו כזה כאילו האנשים מנסים בכוונה למרוח או לא לעשות או לא לתת. את זה אני אומר לך, אנחנו מכירים ההיפך לגמרי מבחינת העבודה איתם כבר ארבע שנים תיכף. ולכן אני מנסה להבין את שורש הבעיה, זאת אומרת, האם המחלוקת היא מחלוקת שאתה אומר יש לי נזק, ואומרים לך לא, לפי החישובים שלנו אין לך נזק, או הנזק שלך הוא לא 10, הוא 2, או שפשוט יש איזושהי בעיה בהעברת מידע או משהו כזה. זה מה שאני מנסה להבין. << דובר_המשך >> ארבל שושן: << דובר_המשך >> אם יש בעיה בתקשורת של אינטרנט במשרדים של הממשלה, אני מציע שתפתרו אותם אחרת, אבל חצי שנה לא ענו לי למיילים או לטלפונים. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> חבל, הם מכפישים את השם שלי. << אורח >> ארבל שושן: << אורח >> אני לא מכפיש אותך, אמיר. אני לא מכפיש אותך, ואני לא דיברתי עליך אישית. אז אם אתה רוצה לדבר על עצמך - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם תענו אחר כך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> - - - ישבתי איתך בעצמי - - - << אורח >> ארבל שושן: << אורח >> אמיר, אני לא אדבר על זה כי זו בושה בפני עצמה, אז בוא נתקדם. אני מבקש להגיד כמה דברים חברים. אישרו את הנזק במרץ 2025. אישרו אותו, יש דוח שמאשר את הנזק. יש דוח שמאשר לשלם לי את הנזק הזה. ואז על דעתם בלבד, ביולי, העבירו את זה ממסלול כזה למסלול אחר. מאז הם מבקשים עוד מסמכים ועוד דברים ועוד לא יודע מה. יש דוח שמאשר, שמסתירים אותו ממני, אני מדבר על פגישה שנערכה במשרדי מס רכוש, ואני לא נוקב פה שמות, אז אמיר אל תיעלב, זה לא אישי נגדך, אתה נכנסת לסיפור מאוחר, אחרי שהעבירו ושיחקו איתי במשך שנה וחצי, אז אני מבקש. אתם מדברים על מיליארדים שצריכים לעבור לשיקום הצפון. אני לא יודע על איזה מיליארדים אתם מדברים, אנחנו מדברים על הכספים שבאמת צריכים כדי לחיות. אם עסק באזור קריית שמונה או חקלאי בקו העימות לא מקבלים את הכסף שמגיע לנו, אבל אחר כך מאשרים 2,500 או 1,000 שקל לפי המספר העדכני, בכרטיסים שהם תלושי מזון, שהם אפילו לא נכללו בתקציב, אז אני מבקש, אלו דברים שאני לא מצליח להבין איך המערכת עובדת. בסוף אתם יושבים פה בוועדת כספים, או בוועדת הכלכלה, או בוועדת נגב וגליל, או בכל ועדה אחרת שלא תהיה – אנחנו נמצאים על הגבול, אנחנו לא ישנים בלילה כי יש יירוטים. אנחנו מקבלים טיל שמתריע שעוד מעט תהיה אזעקה. מה אתם מקבלים? אתם מקבלים עשר דקות להיכנס למרחב מוגן, אתם מקבלים תעסוקה ברמה כזאת או אחרת, אתם מקבלים תחבורה. איזה תחבורה יש לנו? אני קמתי ב-05:00 כדי להגיע לפה בזמן, וגם זה הגעתי על הקצה בתקווה שלא יגררו לי את האוטו. אתם נמצאים במקום שמחליט על החיים שלנו בצפון, אבל אתם לא נמצאים בצפון כדי להבין את ההשלכות של ההחלטות שלכם. אתם יושבים פה ומדברים על כספים מאוד גדולים שבסוף לא מגיעים לאזרח הפשוט שרוצה לגדל, וזה לא משנה מה, בשטח שלו. גרעו ממושב בית הלל 1,500 דונם מהחקלאות. אז הפרנסה עוד יותר קשה. אחר כך שואלים למה אין יותר חקלאים – כי הכול מקשה, הכול הולך אחורה. במקום לתמוך ולתת יותר אדמות, לתת מים במחיר יותר נמוך, להוריד מיסים, להוריד מע"מ, להוריד דברים – תקלו על האנשים בקו העימות. אנחנו חיים את המלחמה, אני בתור ילד, גדלתי לתוך המלחמות, אני בתור ילד קיבלנו התרעה כזאת או אחרת, והדבר היחיד שעשינו זה לשמוח שאין בית ספר וללכת לאסוף את המצנחים של פצצות התאורה בשדות. אז אתם מדברים פה מאוד מאוד יפה. אתם מדברים פה על מיליארדים. אתם יכולים להיעלב כמה שאתם רוצים, בשורה התחתונה, אנחנו נמצאים עם המחרשה בקצה הקו. אנחנו נמצאים על הגבול. אנחנו אלה שחוטפים. אנחנו אלה שהאזעקה לא מעניינת אותנו, תורידו את האזעקות מסדר-היום אצלנו כי היא לא חשובה, האזעקה הזאת. למה? כי אם זה כטב"ם, זה לא מעניין אותנו האזעקה עליו, אנחנו יוצאים החוצה, ואם זה טיל, אז הטיל נופל, אחרי שלוש שניות מגיעה האזעקה. מה הרעיון של האזעקה שלוש שניות אחרי הנפילה? בואו תסבירו לי פה למה זה עוזר לנו? תנו לישון לפחות, כי האזעקה הזאת מעירה אותנו, אחר כך אנחנו לא קמים בבוקר לבית ספר, לעבודה, למה שלא יהיה. הילדים שלנו, במקום 12 שנות לימוד, יקבלו תעודה של שלוש שנות זום, וראינו איך הזום הזה עובד במשרד החינוך כשניסו להתחבר עם שר החינוך. אז תתעוררו למציאות, אנשים, תתעוררו למה שקיים, וכל העלבונות של מס רכוש וכל הדברים האלה לא רלוונטיים. אישרו את הנזק, לא שילמו. שנה וחצי ואתם מדברים עכשיו על מלחמות אחרות, אנחנו כבר כמה שנים במלחמה? כל ההצהרות האלה לא שוות שום דבר אם בסוף אין בן אדם שאומר: חברים, אני אתכם וגם מבצע. עונה לטלפון. אנחנו במשך חצי שנה – עורך הדין שלי, אני, השמאי – ניסינו להתקשר למס רכוש, מיילים, עניינים. לא עונים, פשוט לא עונים, במה זה תורם? איך זה עובד? אני מאוד אוהב את דובי, אני מאוד מכבד את אסף, אני מאוד מכבד את ששון, ויש פה עוד הרבה אנשים טובים. אבל תעשו. תחליטו ותעשו, די כבר עם הדיבורים האלה כל הזמן. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אדוה שביט: << אורח >> בוקר טוב, אדוה שביט, רואת חשבון מטעם הבית לעסקים. פוניתי באוקטובר 2023 יחד עם - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה הבית לעסקים? << אורח >> אדוה שביט: << אורח >> אני אסביר. פוניתי באוקטובר 2023 מהבית, אשת מילואים, מקיבוץ דן שבגליל העליון. ילדתי בפברואר 2025, והחזירו אותנו מהפינוי, התחלתי להתנדב בתור רואת חשבון במיזם של הבית לעסקים. הבית לעסקים זה מיזם שהוקם בתמיכת פילנתרופיה, היום משרד הכלכלה הוא שותף מרכזי. רותי, המנהלת של הבית לעסקים, הייתה פה בוועדה הקודמת באפריל ודיברה על מצב העסקים בצפון. אני אחראית כרגע על מיצוי זכויות, יחד עם עשרות רואי חשבון ועורכי דין בהתנדבות מלאה. לא מייצגים מול מס רכוש, אנחנו לא מייצגים אותם בפועל, אבל פה בוועדה עצמה אני מייצגת את בעלי העסקים בצפון. אני אציג את הסוגיות שאני נתקלת בהן באופן ישיר, שבעלי העסקים מציגים בפניי. קודם כל, אני אגיד שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הצוות של אמיר דהן, שיתוף פעולה יומיומי, כדי לעזור לבעלי עסקים להתמודד מול הסוגיות במס רכוש. דבר ראשון, אני אגיד תודה רבה, הערכה על מאי-יוני של שאגת הארי. דבר שני, אני אדבר על עיכובים משמעותיים בטיפול במסלול האדום של חרבות ברזל. אני מודעת לקושי בתגבור כוח אדם של מס רכוש. העיכובים האלה יוצרים פגיעה תזרימית קשה וגורמת לעסקים להיות בסכנת קריסה, ולכן אני מבקשת לחשוב איך פותרים את הסוגיה הזאת שבעלי העסקים יקבלו את הפיצויים שמגיעים להם במסלול האדום עוד מחרבות ברזל. דבר שני, אני מעלה פה סוגיה שבעלי עסקים מבקשים. תושבי קו העימות בשאגת הארי, יישובים שפונו בחרבות ברזל – שנת ההשוואה שלהם היא 2023. יישובים שלא פונו והם קו עימות, למשל, אני אתן דוגמה את קיבוצי השמינייה בגליל העליון, שהיו בקו האש, לא הצליחו לשקם את העסקים שלהם והם פונים אליי ואומרים לי: אדוה, אין לי למה להשוות כי שנת ההשוואה שלהם היא 2025 ולא שנת 2023. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, זה אירוע מוכר, הסיפור הזה. תיכף נשמע את ההתייחסות של מס רכוש, כי גם אני – ואני בטוח שלא רק אני – מקבלים המון-המון פניות בנושא הזה לגבי ההשוואה של שנת 2025 בכלל, עסקי התיירות בפרט, וכל מה שקשור. << דובר_המשך >> אדוה שביט: << דובר_המשך >> לא רק עסקי התיירות, גם בעל עסק שבשנת 2025, כשהחזירו אותנו מהפינוי בתחילת 2025, לקח זמן לעסק להשתקם, גם מי שלא פונה בעצמו, וגם המסחר – הביאו פה דוגמה של סופרים. בעלי העסקים פונים אליי ומבקשים אם יש אפשרות, אני מדברת על תושבי קו העימות, לדוגמה, השמינייה. דבר נוסף, הארכת מסלול הלוואות בערבות המדינה. יש בעלי עסקים שהלוואות בערבות המדינה הן חמצן עבורם. כרגע המסלול ניתן להגשה עד סוף יוני, אז אם יש אפשרות להאריך את תקופת ההגשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה אצלכם באוצר? מי מנהל את זה? << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> נראה לי שזה בחשב הכללי. אנחנו נבדוק את זה. << דובר >> מתן דוידיאן: << דובר >> לא נראה, הלוואת זה בחשב הכללי. << אורח >> אדוה שביט: << אורח >> תודה רבה. דרך אגב, שכחתי להגיד, לא רק מס רכוש של שנת השוואה 2023 ל-2025, לא רק מס רכוש, גם הלוואות בערבות המדינה יש אנשים שמבקשים שישוו לשנת 2023. << דובר >> מתן דוידיאן: << דובר >> הבית לעסקים לא יודע לדבר על עסקים חדשים? << אורח >> אדוה שביט: << אורח >> שנייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אתן לך לדבר, מתן, אל תדאג. << דובר_המשך >> אדוה שביט: << דובר_המשך >> יש המון סוגיות, אני מביאה את הסוגיות - - - << דובר >> מתן דוידיאן: << דובר >> מצחיק שהגוף שצריך לתת לנו תשובות כבעלי עסקים בצפון הוא אתם. << אורח >> אדוה שביט: << אורח >> סליחה, אני ממשיכה. אני לא יודעת בדיוק על מה אנחנו מדברים. מסלול ירוק, מסלול אדום במס רכוש. בעלי עסקים במהלך הפינוי בחרבות ברזל הגישו במסלול מחזורים. אני אגיד שוב שאנחנו בשיתוף פעולה מול מס רכוש, אנחנו בדיונים איך מצמצמים את הפער של בעלי עסקים שלא התחשבנו עוד מול מס רכוש. אנחנו מפרסמים, אנחנו מעודדים בעלי עסקים לסגור את המסלול האדום של חרבות ברזל כדי שיוכלו להמשיך הלאה, אבל אנחנו נתקלים בסוגיה של בעלי עסקים שהגישו במסלול מחזורים לאורך חרבות ברזל, חזרו מהפינוי וגילו נזקים בעסק, כלומר התווספו להם ראשי נזק נוספים מעבר לירידה במחזורים כמו למשל נזקי עזובה והם לא יכולים להגיש במסלול האדום כרגע. זו גם סוגיה שאני מבקשת לטפל בה. נזק ישיר – עסקים שניזוקו מנזק ישיר, על מנת לקבל את הפיצויים, אתה צריך לשקם את העסק. למשל לפני שבועיים, כ-20 עסקים, חנויות בקריית שמונה, על מנת שהם יקבלו את הפיצוי, הם צריכים לשקם את העסק. אם אני בעלת עסק ואני צריכה לקחת אחריות ולחשוב אם להמשיך או לחדול, הפיצוי על הנזק הישיר מותנה בכך. אנחנו מבקשים לבצע תיקון או מנגנון חריג, זאת אומרת, גם לגבי כל הבקשות שלי המדינה מפרידה את חרבות ברזל ושאגת הארי, וכבר דיברנו על זה בישיבה הקודמת, שאנחנו מדברים על מלחמה אחת מתמשכת, יש פה סוגיות - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אסביר לך מה הבעיה עוד לפני שיתחילו האוצר לדבר. בסופו של דבר, הקריטריונים הללו שנקבעים על ידי מס רכוש, להבדיל מהחלטות ממשלה כאלה ואחרות, הפיצוי על קרן מס רכוש הוא פר אירוע. איך מגדירים אירוע? אז נכון שמבחינת המציאות אנחנו באיזשהו אירוע כבר שלוש שנים, אבל מבחינת ההגדרות של פיקוד העורף וכן הלאה וכן הלאה, האדנים המשפטיים שעליהם אנחנו צריכים להיסמך, משרדים צריכים להיסמך כאשר הם קובעים את הגבולות של האירוע, תחילה וסוף, נקבעים על מצב פיקוד העורף ועוד כל מיני דברים כאלה. ולכן כדי להיות זכאים לתשלום מקרן מס רכוש, צריך להוכיח קשר בין האירוע כהגדרתו מתאריך X עד תאריך Y לנזק. מכיוון שיש נזק מצטבר, שהוא לא תולדה רק של אירוע א' או ב' או ג', אלא של היווצרות כל האירועים האלה ביחד, יש לנו לקונה. למה יש לקונה? מכיוון שמס רכוש על פי הקריטריונים שלהם לא יכולים לשלם על דבר כזה. הם צריכים להראות 1, 2, 3, הם גם לא יכולים לשלם על – נזק למבנה זה נזק למבנה, זה מסלול אחר. אלו כל מיני דברים שצריך להתייחס אליהם בדברים הללו כי זה בא לפצות בגין מלחמה. במסגרת אותה החלטה מאוד מאוד גדולה, שאני מוכרח להודות, אני עדיין לא מכיר את כולה עד הסוף לפרטי פרטים, גם מי שקרא אותה כמה פעמים אני חושב לא מכיר אותה לפרטי פרטים, צריך לנסות ולייצר אולי איזושהי דרך שבה יסתכלו על כל שלוש השנים האלה כאיזשהו אירוע ויתייחסו לזה כמכלול. אבל מבחינת מס רכוש, הם לא יכולים אחרת מאיך שהם מתנהגים היום, מהבחינה של באיזה ראש נזק הם מכירים, באיזה ראש נזק הם לא מכירים. << דובר_המשך >> אדוה שביט: << דובר_המשך >> אני מסכימה איתך. אני לא מדברת על נזק עקיף, אני מדברת על נזק ישיר. בסעיף הזה ספציפית אני מדברת על נזק ישיר. אתה דיברת על נזק עקיף, למשל עסקים שהחליטו לסגור בסוף חרבות ברזל וכעת העסק לא פעיל – לא העליתי את הסוגיה הזאת – לא יכולים לבקש פיצוי בשאגת הארי, רק עסקים פעילים יכולים לבקש פיצוי. אני מדברת רק על נזק ישיר. ובנוסף, אני אגיד משהו בהמשך למה שאמרת, האירוע הוא אירוע שלא קרה אף פעם במדינה. הרי המסלול האדום והמסלול הירוק היו בדרום לסבבים קצרים. פה היה פינוי של שנה וחצי פלוס. יש פה בקשה שלנו להגבלת שכר טרחה ומניעת ניצול בעלי עסקים. אני מבקשת רגולציה, אני יודעת שיש חוק כזה לגבי אוכלוסיות אחרות. אני מבקשת להסתכל על האוכלוסייה הזאת כרגע כאוכלוסייה מוחלשת. אנשים נמצאים בחרדה, בלי יכולת היגיון, ויש שוק של נצלנים, של אנשים שפשוט לוקחים עשרות אלפי שקלים על בקשה לבדיקה להלוואה בערבות מדינה. עורכי דין או רואי חשבון – אני רואה את זה ואנשים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אגיד לך מה הבעיה, כי עכשיו חוקקו כזה חוק לגבי נכי צה"ל. זה לא נדון בוועדה הזו, אבל אני יכול להגיד לך שאני קיבלתי המון-המון פניות דווקא מנכי צה"ל ומכל מיני כאלה שהם מאוד מאוד דואגים מהסיפור הזה וטוענים שתקנות מהסוג הללו יגרמו בהכרח לירידה באיכות המייצגים. אני אגיד לך יותר מזה, ואת זה אני אומר כעורך דין לשעבר, זה שיש אנשים שמנצלים סיטואציות, נכון, אבל בטח ובטח בעלי עסקים הם לא אנשים שיצאו עכשיו מבית התינוקות, וחזקה עליהם לפני שהם מתקשרים עם עורך דין, שיעשו ויבדקו ולא ימהרו לשלם סכומים כאלה ישר כי בן אדם מבקש. שיעשו קצת סקר שוק, יבדקו, יפנו אליכם אולי, לכל מיני גורמים ולקבל איזושהי אינדיקציה, כי בכל הכבוד, הכלי הרגולטורי הזה של הגבלת התקשרויות מהסוג הזה, זה דבר שצריך להשתמש בו באמת במשורה, כי אחרת מה קורה? זה כמו קבלן. קבלן, כשהוא מגיע לעבוד, הוא צריך שיהיה לו איזה שהוא מתח רווח מסוים, אתה הורג אותו, הוא ייקח עוד עבודה ועוד עבודה ועוד עבודה כי הוא צריך בסוף לגלגל איזשהו מחזור שיציף אותו מעל המים. אז אתם תורידו את זה נניח מ-15,000 שקלים ל-5,000 שקלים, אז הוא לא יטפל בעשרה תיקים, הוא יטפל ב-40 תיקים. ולכן בהכרח האיכות שהוא, או אם זה משרד גדול, כל ראש כזה שהוא צריך להאכיל ולתת לו עבודה ולממן אותו, ייתן פחות שירות לאותם אנשים. ולכן זה כלי לא טוב בגדול, אלא אם כן באמת באיזשהם מקרים מאוד מאוד מאוד קיצוניים. אני לא חושב שבעלי עסקים – שוב להבדיל, אני לא יודע, אם היית באה אליי ואומרת לי נכי צה"ל, פגועים, פגועי נפש, כל מיני דברים כאלה, אתה אומר בסדר. אבל בעל עסקים שיודע בסופו של דבר להתנהל עם עסק, לתת בשבילו הגבלה רגולטורית כזו, בעיניי זה טעות גדולה מאוד. << דובר >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> באופן כללי, התערבות של הממשלה בהתקשרויות בין עסקים, תמיד לא טובה, עולה יותר בסוף. << אורח >> אדוה שביט: << אורח >> אני אסיים ואגיד עליי שאני רואת חשבון, והייתי מפונה עם התינוק שלי, הגיע אליי הבן זוג שלי מהמלון, חזר מאפטר, ומדבר איתי על מה מגיע לי ומה לא. אמרתי לו: תקשיב, לא אכפת לי, כל מה שאכפת לי זה איפה אני אגור ומה אני אעשה ואם תחזור בסדר או לא מהצבא. יש פה סיטואציה – צריך להבין גם איפה נמצאים בעלי עסקים אחרי כל כך הרבה זמן שהם היו מפונים, או לא מפונים, בקו האש, ובעל עסק קטן. פונים אלינו העסקים הקטנים, בעל המכולת פונה אליי, או רופא השיניים. אני מדברת על עסקים שאין להם - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז דווקא אנשים כאלה, שנאבקים על כל שקל, לא ממהרים לתת התחייבויות בהרבה שקלים, בטח אם אלו אחוזים נכבדים מהמחזור שלהם. << דובר_המשך >> אדוה שביט: << דובר_המשך >> תתפלא. תתפלא. כשאנחנו נמצאים במצוקה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא חושב שההתערבות הרגולטורית פה במקרה הזה היא נכונה. << דובר_המשך >> אדוה שביט: << דובר_המשך >> יכול להיות שההצעה שלי לא נכונה, אבל אני כן מבקשת שתהיה פה הסתכלות, הגנה על האוכלוסייה הזאת שנמצאת בחוסר ודאות ובהישרדות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה לשמוע קודם את מי שבא מהצפון. כן, גברתי, הגר שרן, מנכ"לית התאחדות בתי המלון. << דובר >> הגר שרן: << דובר >> הגר שרן, מנכ"לית התאחדות המלונות. קודם כל, אני רוצה לכפור בטענות כלפי הוועדה הזאת. אם יש ועדה שישבה אתנו ימים ולילות עד שהמתווה יהיה הכי טוב שאפשר, ברור שלא מושלם, זו הוועדה הזאת. דבר נוסף, יש פה בעיה עם הגדרות מה זה צפון. אתם זוכרים שלא פעם ולא פעמיים דיברתי על נצרת, ודיברתי על טבריה, שהם לא מוגדרים צפון לפי רשות המיסים ולפי משרד האוצר, אבל הם פגועים, הם נפגעים, אני חושבת שהגיע הזמן שקצת ישנו באוצר את כללי ההגדרות שלהם, מי זאת, באיזו סיטואציה זה נחשב צפון ובאיזו לא. אמנם לא נפלו הרבה טילים על טבריה - - - << דובר >> מתן דוידיאן: << דובר >> מתי נפל טיל על נצרת? על מה את מדברת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתן, מתן, מתן, לא, לא נכנסים פה בדברים. לא נכנסים פה בדברים. << דובר_המשך >> הגר שרן: << דובר_המשך >> אני איתך ביחד. אני איתך ביחד. אני טוענת שזה - - - << דובר_המשך >> מתן דוידיאן: << דובר_המשך >> את לא איתי בכלל. - - - מפונים - - - << דובר >> הגר שרן: << דובר >> יש דברים שאתה לא יודע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הגר, לא להיכנס לשיח הזה. אני מאוד מבקש, אני אתן לכם לדבר. לא נכנסים פה בדברים אחד של השני. אני לא מוכן לזה. << דובר_המשך >> הגר שרן: << דובר_המשך >> אני לא באה להתווכח על חשבון עיר אחרת. לא אמרתי שלנצרת מגיע ולטבריה מגיע, ולאחרים לא. אני מזכירה לכם שאני מייצגת את כל המלונות בארץ. אני מתכוונת לרעיון שזה שעל טבריה או נצרת לא היו הרבה טילים זה לא אומר שהן לא נפגעו במלחמה. והגיע הזמן שיעשו פה תוכנית על נזק מתמשך לעולם התיירות, ונזק מתמשך למלונות, וייקחו בחשבון לא רק את שנת הייחוס הרגילה, אלא את כל שש השנים האחרונות. תודה. << אורח >> רותי אורן רחמן: << אורח >> שלום, בוקר טוב, קוראים לי רותי, ואני המנכ"לית של מלון חוף גיא בטבריה, אני כבר 30 שנה המנכ"לית של המלון הזה. כבדרך אגב, אני בת קיבוץ לאבות הבשן, גליל עליון. גדלנו במקלטים, וכל הכבוד למדינה, ולא פחדנו, וגם היום, עם כל מה שאני שומעת כאן ואני יודעת מה אני חווה במלון, אני מכבדת ומאוד מעריכה את מדינת ישראל ואיך שהיא מובילה את זה. מצבנו כענף המלונאות בשש שנים האחרונות, מדחי לדחי. בעיניי, בקצב הזה לענף הזה אין זכות קיום, אולי בתל אביב כן. אנחנו בירידה מתמשכת גם באחוזי התפוסה, צליינות אין בכלל, ובצדק, הם מפחדים לבוא לישראל. עובדים אין לנו בכלל, אנחנו לא מסוגלים לגייס עובדים, לא ישראלים, לא מהשטחים, משום מקום לא. אנחנו מאוד זקוקים לתוספת אדירה של עובדים זרים, כולל למנוע מהם את האופציה לעבור ממלון למלון. אני משלמת אגרה על כל עובד 11,000, לדעתי זה הסכום הכי גבוה שמישהו משלם על עובד זר, ובלי העובדים הזרים, בקצב הזה, עם מעט מאוד האורחים שמגיעים אלינו, אי אפשר יהיה להמשיך לתפקד. יתרה מזאת, מה שנאמר גם קודם שעלויות השכר הן כל כך – הכול כל כך עולה, ואני מבינה למה, שזה מביא מצב שהמחיר של האירוח מתייקר במין גלגל כזה מסתובב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברור. << אורח >> רותי אורן רחמן: << אורח >> אז אנחנו בתקציבים קיבלנו מעט כסף, כי כפי שאמרה הגר אנחנו טבריה. חברים, טבריה על הפנים, טבריה גוססת. ענף המלונאות, שמביא בימים כתיקונם מחזורים אדירים למדינת ישראל, וזה ענף שמפרנס אותה ושומר על כבודה, חייבים לשמור עליו, כי בקצב הזה לא יהיה לו זכות קיום. מאוד כדאי שגם ימנפו את טבריה במע"מ, אני לא יודעת אם יהיה אי פעם פטור ממע"מ, הלוואי שזה היה מגיע לטבריה. הלוואי שחיילים משוחררים וסטודנטים היו מקבלים איזשהו תקצוב, איזשהו מימון, איזשהו תמריץ להחזיר את העיר הזאת ליושנה, כי היא הייתה פעם עיר לתפארת המדינה. אז אני מודה לכולם, ואנחנו צריכים כסף ואנחנו צריכים עזרה. ותודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. כן, אדוני. << דובר >> דרור שלו: << דובר >> שלום, שמי דרור שלו, ואני עורך דין שמייצג שורה ארוכה של עסקים מהצפון, אם זה מקריית שמונה, אם משומרה, אם מדישון. שורה ארוכה של יישובים. יושבים פה גם שושני ירון ועודד. אנחנו עובדים שנים רבות עם אנשי מס רכוש, מכירים אותם היטב, מעריכים מאוד את העבודה שלהם, יודעים שהם עושים לילות כימים כדי לטפל בתביעות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לרבות בסופי שבוע. << דובר >> דרור שלו: << דובר >> לרבות בסופי שבוע, לרבות בשעות לא שעות. אני רוצה להתחבר לדברים ששמענו פה מחברים אחרים שדיברו. בצד ההערכה הרבה, יש עיכובים מאוד גדולים בתביעות במסלול אדום שהוגשו בגין חרבות ברזל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ידוע. << דובר_המשך >> דרור שלו: << דובר_המשך >> מעבר למקדמות, יש גם עסקים שאנחנו מייצגים שקיבלו מקדמות מזעריות שלא מאפשרות להם בכלל להרים את הראש. הם מקבלים מכה אחר מכה, זה כמובן לא בגלל מס רכוש, זה בגלל המצב במדינה. אני מבין גם את החיסרון בכוח אדם, אבל המצב הזה לא יכול להתמשך מהטעם המאוד פשוט שהעסקים האלה קורסים. קורסים ולא יהיה מה להציל, וזה עם השלכות קדימה גם בהיבטים אחרים. אני מאוד שמח על מה ששמעתי בתחילת הדברים, על תקנות שעברו לגבי החודשים מאי ויוני, אבל אני סבור שצריכים לתת את הדעת, כמו שאמר פה ראש המועצה, ליולי-אוגוסט, מהטעם המאוד פשוט שזה לא בלחיצת כפתור, שמחר אם הפסקת האש תהיה הפסקת אש, שכל התיירות תחזור, שכל הלקוחות יחזרו לתחום התיירות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך להבין שכרגע אין שום הפסקת אש. << דובר_המשך >> דרור שלו: << דובר_המשך >> וגם אין הפסקת אש, אז חייבים לתת על כך את הדעת, כי גם הנושא של המקדמות - - - << דובר >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> אנחנו נכנסנו להפסקת אש בתוך הפסקת אש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, אין. << דובר >> דרור שלו: << דובר >> במקום לדון בכל פעם בעוד חודשיים ועוד חודשיים, חייבים לחשוב על פתרון ארוך טווח שייתן גם איזשהו ביטחון כלכלי לעסקים האלה שלא מצליחים להתרומם. אני רוצה לדבר למשל על העסק של שושני, לב החורש, זה מלון מאוד מאוד ותיק, מאוד גדול. לא זו בלבד שהם ספגו את הנזקים המטורפים של אובדן רווחים, הם גם ספגו נזק ישיר פעמיים. נכון שהם מטופלים לגבי הנזק הישיר, אבל התביעה באדום לא נדונה. אני מכיר את אמיר אישית, אמיר גם מכיר אותי אישית, אני יודע שהוא עושה עבודה – אני לא חושב שמישהו עשה אי פעם את העבודה שאמיר דהן עושה, הוא והצוות שלו. אנחנו נמצאים באירוע שלא היה כדוגמתו בעבר, אבל גם לי לא עונים. אני לא חושב שאני יחיד סגולה, ואני לא חושב שצריך לענות דווקא לי, אבל המצב שבו תביעות שהוגשו לפני למעלה משנה או כשנה לא קיבלנו התייחסות – זה לא שיש מחלוקת מקצועית כמו שכבוד היושב ראש אמר, אין בכלל מענה, אין שום סיג ושיח. אני חושב שחייבים לתת על כך את הדעת. אנחנו כמובן מייצגים גם עסקים בתחום החקלאות בצפון, בכלל שאין מה לדבר על הדברים האלה, שמטעים, מאות דונמים, שנעקרו – באישור של מס רכוש אגב, באישור של מס רכוש – וגם התביעות האלה טרם נדונו. והמצב הוא כזה שגם לא ניתן כיום בשל המצב הביטחוני בצפון לעבד את החלקות, ובכלל לייצר סיטואציה או מציאות שמצליחים להרים את הראש. אני רוצה להתייחס למה שהחברה מהבית לעסקים אמרה. יש פה אולי ניגוד עניינים, כי אני עורך דין, אבל קצת - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין מה לדבר על הגבלה רגולטורית, אנחנו לא נדון בזה. << דובר_המשך >> דרור שלו: << דובר_המשך >> רק מילה אחת, הבית לעסקים פונה אלינו, אלינו, לסייע לאנשים האלה. אז אני לא מבין איך ביד אחת הבית לעסקים פונה לעורכי דין פרטיים – שאגב, אנחנו עושים הרבה מאוד פרו-בונו - - - << אורח >> אדוה שביט: << אורח >> אנחנו לא פונים. אנחנו לא פונים. בעלי עסקים פונים. << דובר >> דרור שלו: << דובר >> את רוצה שאני אתן לך שמות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, זה לא משנה. לא, לא, לא, זה לא הדיון, בכל הכבוד לבית הזה ולבית ההוא. בוא נתקדם. << דובר_המשך >> דרור שלו: << דובר_המשך >> אני מתקדם. אני ממש הייתי מבקש מהאנשים היקרים במס רכוש – ואני לא אומר את זה מהשפה אל החוץ, הם יודעים שככה אני חושב עליהם – שבאמת ייתנו את הדעת לתביעות במסלול אדום שהוגשו, אני בכלל לא מדבר על שאגת הארי, אנחנו תקועים עוד בחרבות ברזל, שאין שום מענה. אין שום קול ואין עונה. יש מאות מיילים, עשרות רבות של הודעות וואטסאפ, אני ממש מבקש, בדחילו ורחימו, שייתנו את הדעת לאותן תביעות במסלול אדום כי אנשים ממש על פי התהום. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אלישע, בבקשה. קודם תציג את עצמך ומאיפה אתה. << דובר >> אלישע כודר ברבי: << דובר >> תודה רבה. אני אלישע ממושב נטועה. אמיר, אני אשמח שתשמע, אם אפשר דקה. אני רוצה להגיד תודה רבה ליושב-ראש. בהתחלה חשבנו שהוא לא היה איתנו, ופתאום רואים במעשים דברים אחרים, וזה מושפע בכל הצפון. אני הולך להיות פה מאוד לא פופולרי במה שאני אגיד, אבל אני אקדים ואומר: אני סגרתי את תיק חרבות ברזל בזמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לך עסק? << דובר_המשך >> אלישע כודר ברבי: << דובר_המשך >> יש לי עסק של סוויטות אירוח בגבול הצפון. בזמן שאני עבדתי אחר כך – ואני לא מייצג, אני יודע לשווק, אני יודע לעשות דברים אחרים – בזמן שאני עבדתי, מאוגוסט עד 2026, הרווחתי פי 4 ממה שקיבלתי פיצוי. למה? כי אני פתחתי את העסק שלי חודש וחצי לפני המלחמה, לא היה להם ממה להשוות. אבל להגיד שאין מענה ולהגיד שהם לא עוזרים? סגן מנהל מס רכוש עונה לי ב-23:30 בלילה במוצאי שבת. נכון, אני במינוס בכל החשבונות, אני בקושי, אני פותח עכשיו חשבון-חשבון, שלושה חשבונות. אבל היחידים שעומדים לצידנו, גם בישיר – משה ראש, מנהל מס רכוש, היה אצלי פיזית, גם רשות המיסים, גם אמיר דהן, זה אותו דבר, משה ראש, וגם ז'אנה וכל אלה, היו אצלי פיזית בבית. פיזית בבית. ומה אני רוצה להגיד בזה? אני לא תכננתי לדבר עליהם בכלל, אני באתי לייעל מה עושים ליולי-אוגוסט כשהיומנים שלנו ריקים, ובאתי לחשוב על דברים כאלה בכלל. לא באתי לדבר עליהם. אני לבת שלי קראתי יעל. בתחילת המלחמה – אני אפילו לא יודע מי זה – התקשרנו למשרד האוצר, ויום אחד קיבלנו פלאפון מאמיר דהן. אשתי מקבלת פלאפון. אשתי מקבלת פלאפון, ודרך אגב אשתי הייתה מהמלחמה בטיפול נמרץ, ולא רוצה כל פעם להעלות את הסיפור הזה. מקבלת פלאפון – אמיר אומר לה: מה קורה, מה את צריכה? וקיבלנו תשובה מאותה יעל. יעל הזאת סידרה לנו את זה, ואנחנו אחר כך קראנו לבת שנולדה יעל. יש לנו הכרת הטוב כלפי המדינה וכלפי מה שהיא עומדת לצידנו. לא קיבלתי, אני לא בא לפה כאחד שאומר קיבלתי. קיבלתי רבע ממה שהכנסתי, אמיר יכול להסתכל. בסוף אני מבין שהכול מקצועי, הם לא יכולים לאשר לי הכול. עכשיו יש לי מחלוקת מקצועית איתם, מה קורה עכשיו, כי הראיתי נתונים של הכנסות טובות וזה סותר את התיק של חרבות ברזל, זה המצב שלנו. אבל להגיד שאין מענה? איזה פקיד מדינה עונה לי ב-23:30 בלילה? איזה פקיד מדינה, 23:30 בלילה במוצאי שבת, ואומר לי: אל תדאג, יהיה בסדר. אני חולק עליך, אבל יהיה בסדר. באמת, זה דבר ראשון שצריך להגיד. לא כולם כמוני. לא כולם כמוני. אבל אני אומר, נכון אני ואשתי עובדים על הדברים, מגיעים, משווקים, עושים כל מה שצריך, מגיע לפה, עושה מה שצריך. סליחה, לקחתי דקה, עכשיו אני רוצה להשמיע צד אחר של הדברים. אני רוצה לדבר דקה על מה עושים עם יולי-אוגוסט ושאר הדברים. להערכתי המדינה צריכה לעשות דבר פשוט. היומנים שלנו ריקים, זו המציאות כרגע, אני יכול לפתוח פה יומן, אנשים שומעים נטועה ובורחים, ויש לי כוח שיווקי ביד כמו של אושיית רשת. אני חושב שהמדינה צריכה לעשות מידית שכרטיס האשראי של המילואים אפשר יהיה לממש אותו רק אצלנו בצפון. למה? אם אתה לוקח את הכרטיס הזה עכשיו, זו פעולה של דקה וחצי שהם יכולים לעשות את זה, כל האנשים – ויש שם הרבה כסף, זה יביא אותו לגבול שלנו, עכשיו ביולי-אוגוסט. זה יחסוך כסף לקרן הפיצויים, יביא לנו כסף. לעזור לנו עם המיסים, עם המע"מים, שאנחנו נוכל להוריד מחיר מתחת למלון שיש לו 1,000 חדרים, אני אוכל להוריד מחיר פחות ממנו. אם תיקחו את הדברים האלה לייעול – אני לא מדבר על פיצויים. לא בטוח שנכון לתת לנו עוד פיצויים. לא בטוח. לא רוצים להיות נזקקים. לא רוצה, אני רוצה לעבוד ממה שיש לי, יש לי אחלה עסק, דירוגים 10/10 בכל פלטפורמה. למה שאני לא אעבוד? שמי שכן מוכן להגיע אלינו – ואנשי המילואים שעושים הכול בשבילנו והם לא מפחדים מהאזור שלנו – יהיה להם את הבוסט הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. מתן, בבקשה. << דובר >> מתן דודיאן: << דובר >> קודם כל, נעים מאוד, אני מתן, נציג מועצת שלומי וחבר בלובי 1701. קודם כל, ידידי היקר, אני לא יודע למה אתה מתגונן כשאתה רוצה להגיד תודה. יש לי פה הרבה למי להגיד תודה, וקודם כל, ליו"ר הוועדה, לחנוך, שמכתת רגליים ומגיע אלינו לא מעט. יש לנו פה את יוסי עדס ממשרד הכלכלה שאיתנו, ועוזר לנו ימים ולילות ומשקיע הרבה כסף, אם זה בבית לעסקים, שהם אנשים מקסימים ואנשים טובים, שיש לכולם רצון לעזור וכולם מנסים בכל דרך אפשרית, גם מס רכוש. הבעיה והכשל שכולם כנראה מפספסים נופלת בבירוקרטיה. בקורונה זרקו כסף וביקשו אותו בחזרה. בחרבות ברזל לא נותנים את הכסף, נותנים לכולם לרוץ אחריו. מה שאנחנו ביקשנו לא פעם ולא פעמיים גם מאגף תקציבים וגם משר הכלכלה, שיתמוך בנו בעניין – תשחררו 50% קודם כל בלי דיבורים, על ה-50% הנותרים, נריב אחר כך, נתווכח אחר כך. ה-50% האלה ייתנו אוויר לנשימה לבעלי עסקים שקורסים בדרך. אם בעל עסק משלם 10,000 שקל שכירות ופרסום, ומגיע ל-25,000 שקל בחודש, ממרץ, אפריל, מאי ויוני, זה ארבעה חודשים, זה 100,000 שקל שהוא משלם אותם לאפס הכנסה. אין לו מאיפה להוציא אותם בדרך. הוא קרס, גם אם הוא יקבל את הכסף הזה אחר כך זה כבר לא יציל אותו, ואנחנו מדברים על עסקים ותיקים. כל הרגולציה שאנחנו מבקשים כאן מהוועדה הזאת היא שיקום גוף מתכלל שיודע לשבת עם מס רכוש, שיודע לשבת עם הבית לעסקים, שיודע לשבת עם משרד הכלכלה, שיודע להגיע לאגף תקציבים ולהגיד להם: חבר'ה, זה אדון אלדד, יש לו וילה בשומרה, המצב שלו 1,2,3, איך אנחנו פותרים את הבעיה עבור אלדד? אלדד לא יודע לעשות את זה לבד. אתה צודק, אדוני היושב-ראש, בעל עסק הוא לא תינוק, אבל גם עורכי דין וגם רואי חשבון מנוסים במקצוע לא יודעים לקרוא את המתווה, לא יודעים להשתמש במתווה, והכי גרוע הם מכשילים את בעלי העסקים. הם גוררים אותם למסלול מחזורים, גוררים אותם למסלול אדום. מחרבות ברזל מעל 50% לא קיבלו את הכסף, ויגידו כאן מי שיגיד שאני טועה, יכולים לבדוק אותי במספרים. אנחנו מדברים על שאגת הארי. שאגת הארי – מרץ-אפריל אושר לכלל המדינה, במאי ויוני אושר לחקלאות ותיירות, חשוב מאין כמוהו, אבל מה עם שאר המקצועות? מי עבד בגליל במאי-יוני? מי הכניס איזה שקל? איפה כל שאר המקצועות? צריך לדבר על זה כאן ועכשיו. זה לא כזה מסובך, יש את הכלים, יש את הכסף, מס רכוש יודעים לעבוד הכי טוב שיש, משרד הכלכלה תומך, הסוכנות לעסקים עושה עבודה נהדרת, אנחנו יכולים לקיים ירידים, בעזרת השם, כשיגמר המצב הביטחוני הזה עכשיו, ולחזק אותם ולתת להם, אני מדבר כרשות, ואני מדבר כזה שאחראי על העסקים ביישוב הספציפי שלי ובקשר עם שאר הרשויות. יש הרבה דרכים שאנחנו יכולים לקדם במסגרת הכלים שיש. לא ביקשתי עכשיו עוד כמה מיליארדים תוספת. תודה רבה על מה שנתתם, על מה שעתיד להגיע, בסוף נעשה דוקטורט ונצליח לקרוא את המתווה ואת החלטת הממשלה ונפתור אותה, אבל פרקטי כרגע, אנשים בורחים, אנשים קורסים. יש לנו בשלומי נתון שאנחנו גאים בו כל הזמן: מעל 16 עסקים חדשים שנפתחו בשנת 2025. זה אומר שאנשים היו מפונים במשך שנה וחצי, אמרו להם חיזבאללה מוכה וחלש ועצוב, ואתם יכולים קצת לרחם עליו, תחזרו הבית, אתם חזקים. ואנשים חזרו, חזרו, והשקיעו את כל הונם ופתחו העסק בשלומי. גאווה גדולה. אבל מה קרה? הגיע שאגת הארי – אין פיצוי. אין החזר. מה עושים? לא עובד. קיבלנו הבטחה משר הכלכלה לטיפול כירורגי בעסקים האלה על ידי הבית לעסקים. וכאן אני פונה לבית לעסקים – אנחנו מכבדים אתכם, אוהבים אתכם, ומעריכים אתכם, ואנחנו מתנצלים, אתם פשוט לא יודעים לעשות את זה, אין לכם את היכולת. אין להם את היכולת, הם לא מסוגלים לשבת מול מס רכוש ולדרוש את הדברים ולהציג את זה בצורה נכונה. אין תקציב ייעודי לבעלי עסקים שאין להם שנת הקבלה, לא 2024, שהיו מפונים, לא 2023, ולא – זה לא משנה בכלל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תיכף נשמע מה יש להם להגיד על זה. שומרה, יקירי. << דובר >> אלדד יוגב: << דובר >> שלום. שמי אלדד יוגב, אני יושב-ראש איגוד הנופש הכפרי, מתעסק בתיירות, אני גם בעלים של וילה לאירוח. יש פה הרבה אנשים מהאזור שלי גם. אני רוצה לדבר על כמה נושאים. אחד זה המתווה שאתם כל הזמן עושים אותו חודשיים קדימה ומשאירים את כל בעלי הצימרים ובעלי הווילות בחוסר ודאות מוחלט. זה אומר שעכשיו אתם מסיימים את יוני, אנחנו לא יודעים מה יהיה ביולי-אוגוסט, וכנראה שאנשים פה לא מבינים את העסק הזה. בעסק של וילה לאירוח או צימרים סוגרים את התאריכים אליו, במיוחד ביולי ואוגוסט, בחודש אפריל. אנחנו אוטוטו ביולי, אין לנו הזמנות, גם לא יהיו לנו הזמנות. אני לא יודע בכמה תקווה אתה, אבל אני שמונה שנים בעסק הזה, לא שנה-שנתיים, והעסק הזה צריך קודם כל ודאות, קודם כל מה קורה באזור שלנו בצפון. כי מה שקורה היום זה שיום אנחנו במלחמה, יום אנחנו בהפסקת אש, יום אנחנו במלחמה, ותבין, בין הימים האלה, לנו יש תקווה. ומה קורה שיש לנו תקווה? אנחנו שמים ערימות של כסף בפרסום. אתמול אמרו הפסקת אש, יהיה שקט, אני אתמול שמתי 1,000 דולר על פרסום. ואני לא יודע מה יהיה ביום שישי, אבל יכול להיות שביום שישי אנחנו נחזור ללחימה, והכסף שלי הלך לפח, וככה זה כבר ארבעה חודשים. אני לא מדבר רק עליי. מס רכוש – אמיר, אני פונה אליך. קח צוותים, תשים אותם שקודם כל יסיימו את חרבות ברזל. אצלי באיגוד 700 מתחמי אירוח, 50% ממתחמי האירוח לא קיבלו את הפיצויים במסלול האדום של חרבות ברזל, ואני יכול להראות לך את זה בנתון. אני מדבר איתך על אנשים שלא נושמים. אני, כשהתקשרו אליי ממס רכוש של חרבות ברזל, היה לי שם סכום מסוים, אני ויתרתי על 200,000 שקל בשביל שיסגרו לי את התיק. מה הוא אמר לי? אם אתה לא נותן לנו עכשיו אישור על ה-200,000 שקל פחות, אני מעביר אותך לסוף הרשימה, ולך תתבע ולך תעשה מה שאתה רוצה. אז אם זו השיטה, לתפוס אנשים שהם על החבל ולתת להם פחות כסף ותגמולים לאנשים ברשות המיסים, זו לא צריכה להיות השיטה. אנחנו משלמים מס, 50% מהעסק שלי אני משלם לך מס, אתה צריך לבטח אותי. במלחמה, אתה צריך איך שנפתחת המלחמה, בסוף החודש צריך להיות לי כסף בחשבון. אני לא מבין את המסלולים האלה. אתה יודע מה? תן לנו את הכסף לפי המחזורים שלנו, בסוף השנה אנחנו נתבע ונקבל את ההפרשים של ההוצאות, של החשמל, מים, פרסום שפרסמנו סתם, אלף ואחד דברים, ביטולים, כל הדברים האלה עולים לנו המון כסף, ואנשים צריכים להבין את זה. מדברים פה על המלונות. עם כל הכבוד למלונות, חלום שלי להיות במצב שלכם, שכל המפונים היו אצלכם וקיבלתם מיליונים. << דובר >> הגר שרן: << דובר >> אדוני, זה היה ב-2023. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא לענות. לא לענות. << דובר >> אלדד יוגב: << דובר >> היה ב-2023, הכול טוב ויפה. אנחנו מ-2023 לא עובדים. אנחנו לא עובדים מ-2023, וצריכים להבין את הדבר הזה כי אנשים נמצאים במצב – ולא רק הצימרים והווילות, אני מייצג גם את בעלי העסקים שנותנים שירות. היו לנו טרקטורונים באזור, העסקים האלה קרסו, נעלמו. עכשיו אנחנו נחזור לעבוד, מה קורה עם העסקים הללו? הם לא חוזרים איתנו. יש לי עסק שלי, יש את הבחור החמוד פה, הוא פתח עסק לפני שנה, אני בטוח שיש לו הלוואות על העסק. אני שמונה שנים, אין לי הלוואות על העסק, אבל לו יש הלוואות, להחזיר 4,000, 5,000, 6,000 שקל. מי משלם את הכסף הזה? << דובר >> אלישע כודר ברבי: << דובר >> מחזיר 50,000 שקל בחודש. << דובר >> אלדד יוגב: << דובר >> 50,000, בבקשה. 50,000 שקל בחודש. מאיפה הכסף הזה מגיע? ואנשים צריכים להבין – אמיר, אני פונה אליך. קח את העובדים שלך, תסגור את חרבות ברזל, תן לאנשים לנשום. תנו לאנשים לנשום לפחות בחרבות ברזל, ואחרי זה נדבר על כל המלחמות, שאני כבר לא יודע את השמות שלהן מרוב שאנחנו בתוך מלחמות. ובנושא של החזרת התיירות – אני פונה למשרד התיירות, אני לא רואה מישהו ממשרד התיירות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין פה ממשרד התיירות. << דובר_המשך >> אלדד יוגב: << דובר_המשך >> אני פונה למשרד התיירות, אנחנו לא יוון, אנחנו ישראל, ואני לא סתם אומר את זה, כי בסופו של דבר ביום שאנחנו חוזרים לשגרה, אתם, הממשלה, צריכים להיות הראשונים בפרסומות, משרד התיירות, נא להגיע לצפון. ההטבה של המילואימניקים – אתה יודע מה קורה באתר של המילואימניקים? יש קישור להגיע רק למלונות, ואת זה אני קיבלתי כלוחם. << דובר >> הגר שרן: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> די, די, הגר. אני לא מעוניין בזה, לא ברור? << דובר >> הגר שרן: << דובר >> הם מכפישים אותנו. << דובר >> אלדד יוגב: << דובר >> אני לא מכפיש אותך, זה נתון שקיבלתי כמילואימניק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הגר, אף אחד לא מכפיש אותך, ואתם פה, בכל הכבוד, לא האירוע. די. << דובר >> אלדד יוגב: << דובר >> אני לא הפרעתי לך. אני חושב שאנחנו צריכים להיות שווים עם המלונות. מה שמגיע למלונות נכנס באותו רגע גם לצימרים ולווילות – דרום, צפון, לא משנה, זה בכל הארץ. אני מדבר על כל הצימרים בכל הארץ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. משהו שלא נאמר עד עכשיו בכלל? בבקשה. << אורח >> גולן דעדוש: << אורח >> שלום לכולם, אני פעם ראשונה פה, אני מאוד מתרגש. שמי גולן, אני ממושב יערה, זה יישוב שנקרא סמוך גדר. גולן דעדוש. פעם ראשונה בחיים שלי אני נמצא בכנסת. רציתי לדבר על שני נושאים עיקריים, אחד זה כל נושא מתווה הפיצויים. והנושא השני, שאני לא יודע אם הוא קשור לפה, זה נושא הפרוטקשן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פרוטקשן לא פה, יש ועדה מיוחדת. << דובר_המשך >> גולן דעדוש: << דובר_המשך >> אני חושב שזה כן קשור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אסביר לך למה. << אורח >> גולן דעדוש: << אורח >> אני לא מדבר על הפרוטקשן, סליחה, אני ממש מבקש. במשרדי הממשלה הרי מאשרים את כל הפרויקטים ואת כל התקציבים שעושים במדינה. אז אני אתן לכם נתון שאולי אתם לא יודעים אותו היום. כל שקל שהמדינה מקצה לפרויקטים ציבוריים במדינת ישראל, בין 2%-4% הולך לארגוני הפשע. זאת אומרת שהמדינה היא המממנת הראשית של הפרוטקשן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יקירי, יש ועדה שנקראת ועדת הכלכלה. את הדיונים בנושא הפרוטקשן מוביל כבר כמה שבועות חבר הכנסת אביגדור ליברמן, והוא מתווה קו ומדיניות, וצריכים לחזור אליו המשרדים בנושא הזה, ולכן אם תרצה, תוכל אחר כך לבדוק ולדיון הבא להגיע, אני פה. אנחנו כבר בחריגה מהזמן. << דובר_המשך >> גולן דעדוש: << דובר_המשך >> מתווה הפיצויים לתושבי הצפון. אני מנהל שלושה סוגי עסקים בצפון הארץ – אחת, תיירות, שתיים, דירות להשכרה ארוכת טווח וחברה למיזוג אוויר. בתחום שכירות הדירות לא קיבלתי שקל פיצוי מהמדינה או ממס רכוש, כאשר נאמר לי בפירוש שאת הכסף בגין שכירות הדירה אני צריך לגבות מאותו דייר. הדייר פונה, הוא לא היה, הוא לא רוצה לשלם. אני גם לא יכול לתבוע אותו, יש עם זה בעיה כי אדם שמפונה מדירה מכוח החלטת המדינה, קשה להביא אותו לבית המשפט ולתבוע אותו. זה לא בלתי ניתן לביצוע, זה מאוד מאוד קשה. אני אדבר על נושא הפיצויים של חרבות ברזל. לפני שלושה שבועות בערך קיבלתי טלפון מהעורך הדין שייצג אותי, ורוצים לסגור את התיק של חרבות ברזל. אני לא הייתי מרוצה ממה שמס רכוש הציעו לי. אני לא מכיר אף אחד ממס רכוש, ובאותה שיחה זו הייתה פעם ראשונה שדיברתי עם נציגה, אחת מהמנהלות הבכירות במס רכוש במחוז חיפה. לאחר שדיברנו כמה דקות ואמרתי לה שאני לא מרוצה והסכומים צריכים להיות כאלה וכאלה – אני רוצה לתת לך דוגמה עם מה אנחנו מתמודדים. פינו אותנו מהבתים, סגרנו את העסקים שלנו, לא היינו בבתים, לא נפגשנו עם הנשים שלנו, עם הילדים שלנו, עם הנכדים שלנו. התשובה שלה הייתה: מה אתה רוצה יותר כסף, היית בחוץ לארץ. זו התשובה שאני קיבלתי ממנהלת בכירה במס רכוש. וגם לי נאמר באותו דיון: או שתסגור את התיק, או שאתה עובר לסוף התור. זאת אומרת, מתייחסים אלינו כנטל. כאילו אנחנו הנטל. עושים מילואים, לא היינו בבתים שלנו שנה וחצי, לא ראיתי את הנכדות שלי שנה וחצי כי הם לא יכלו לבוא אליי ואני לא יכולתי לבוא לשם, את הילדים שלי אני לא יכול לפגוש כמו שצריך. שלושת הבנים שלי עזבו את האזור, הם לא נמצאים בצפון, הם גם לא יחזרו. אחד מהם עובד פה בכנסת, אחד מימנתי לו לימודים שמונה שנים, וטרינר, הוא עובד באזור הדרום, והקטן שלי כרגע עוזב את הבית והולך לעבוד בהייטק בתחום הביטחון. זאת אומרת – אומנם אני לא צעיר ולא מבוגר – אני ואשתי נשארים לבד בצפון ואין מי שימשיך את השושלת שלנו כי אין על מה. זה לא תחבורה, זה לא תעסוקה. אתם חושבים שאם מחר במקום עשרה מיליארד דולר לצפון, תיתנו 100, זה יפתור את הבעיה של התיירות? לא. אני נותן לכם נתון בדוק, על כל עשרה טלפונים שאני מקבל מאנשים שרוצים להזמין אירוח לחודשים יולי ואוגוסט, שמונה אנשים ששומעים את מקום המגורים, אומרים סליחה, אנחנו לא באים. בנושא הכרטיס הדיגיטלי שחילקו לאנשי המילואים – אני חושב שהגדירו את זה פה לא נכון. מי שדאג וסידר את העסק שלו, כן. אני שונא כרטיסי אשראי שקיבלו אנשי המילואים. אני חושב שהבירוקרטיה – למה אני בכלל צריך לפנות לעורך דין שייצג אותי כדי שאני אקבל את מה שמגיע לי? הרי מע"מ – יש להם את תיק המע"מ שלי 30 שנה. ביטוח לאומי – יש להם את תיק הביטוח הלאומי שלי 30 שנה, אז תיק ביטוח לאומי עובדים. הכול אני משלם, למה? טלפון לרואה החשבון שלי, ייתן לכם את הנתונים, תנו לי את הכסף. למה אני צריך לסבול את כל הבירוקרטיה הזאת? אני לא יודע אם הם עושים את זה בכוונה או לא בכוונה, אבל למה? למה אנחנו צריכים לעבור את זה אחרי כל מה שעברנו? האם אפשר לעשות שמבחינתנו לפחות, תושבי קו העימות, פחות בירוקרטיה, לא יותר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תיכף נבדוק. בבקשה, אמיר. רק דבר אחד, אני מבקש, אנחנו את המסירות שלכם יודעים. זה לא מונח פה על הפרק ואתה לא צריך להוכיח שום דבר. מה שכן, ואני כן מבקש שתתייחס, שיש פה טענות יותר מפעם אחת על זה שכמו בכל מערכת יתכן ויש אנשים שנוהגים בקשיחות יתר בלהיטות שלהם לסגור תיקים. אם אפשר להתייחס לזה, אני אשמח. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> קודם כל אני אתן קצת נתונים מלמעלה. דיברו במיוחד על חרבות ברזל, וחשוב להבין, אנחנו לא מושלמים. אנחנו עושים טעויות, אנחנו בעומס גדול, יש לנו המון עובדים, יש לי כמעט 500 עובדים בנזק הישיר והעקיף, כל מה שדיברו, משה ראש וכולי, אלו עובדים של קרן הפיצויים, אנחנו מתעסקים בכל הדברים. בצפון היינו בזמן המלחמה יותר מ-30 פעמים, אני חושב שהכירו אותנו והגענו לכל מקום ועשינו כנסים וישבנו אחד על אחד עם כולם. אם אני אתן נתונים מלמעלה, על חרבות ברזל הוגשו בסך הכול בכל המסלולים 663,000 תביעות, ויש 6,000 בטיפול. פחות מאחוז, כאחוז, נמצא בטיפול. האחוז הזה הוא עולם ומלוא מבחינת הניזוקים, אבל בסוף – לא נעים להגיד את זה, אבל אני אומר את זה בכל מיני מקומות, אבל אנחנו לא מצליחים להציל את כל העסקים. אנחנו משתדלים להגיע לכולם, אבל לא את כולם נצליח להציל, וזה חלק מהמלחמה. כמו שהטילים חלקם חודרים את כיפת ברזל ואת כל ההגנה שלנו, גם אנחנו לא מצליחים להיות מושלמים. ואני אסביר, סתם לדוגמה, לקחתי את קו העימות. ליישובי קו העימות בלבד עד היום שילמנו 4.5 מיליארד שקל ביישובי קו העימות. אם אני אכניס את גולן צפון וגליל עליון, הגענו ל-6.5 מיליארד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שילמתם לעסקים. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אני מדבר רק על עסקים, בלי נזק ישיר. אני שם את הנזק הישיר בצד. קרן הפיצויים שילמה קרוב ל-28 מיליארד בנזק העקיף עד היום. נאמרו כאן כל מיני דברים על תיקים, אני אסביר את הקושי שגם לנו יש מהצד השני. קודם כל, כדי להגיש לנו תביעה, חייב לדווח על ההכנסות, את זה אני חייב להגיד, אין דרך אחרת. אני לא אתייחס לאנשים פרטניים שדיברו כאן, אבל אם אנחנו רואים תיק במס הכנסה, ויש כאן כאלה שניהלו עסקים והיו במהלך השנים, ובכל שנה מצהירים על הפסד של 20, או רווח מקסימום של 20,000 שקל, ואז יש להם מחזורים של 2.5 מיליון שקל בשנה, אלו המחזורים, ויש להם ירידה רק ב-2024, אבל התביעה היא שישה מיליון שקל, אני מצטער, התיק הזה לא יכול להיות מקודם. כי בסוף אם אני מדווח למס הכנסה כל שנה על רווח של 50,000 שקל, אז גם ב-2024 לא עבדת, אתה לא יכול לקבל שישה מיליון, שזה פי 3 מהמחזור השנתי שלך, אין דרך כזאת. אז אני לא יודע איך להתמודד עם תיקים כאלה ולהגיד התיקים האלה ישולמו מהר. זה כמו שבמקומות שהייתי ודיברו איתי למה אתם לא משכללים את הבית, אבל הבית נבלה בלי היתרים, בנזק הישיר. אז צריך לזכור שאנחנו מסתכלים על כלל התיקים ועל כלל הדברים והבעיות שלנו – כן, אנחנו עמוסים ויש לנו עומס, אבל צריך לזכור שאם התביעות הן – נקרא לזה בצורה הפשוטה – היו סבירות ופלוס, התביעות יסגרו הרבה יותר מהר. ברגע שיש לנו תביעות כמו הדוגמה שנתתי, וזו דוגמה שעלתה כאן היום, והסתכלתי על התיק תוך כדי, אם זאת הדוגמה של התיק, אני לא יודע לסגור תיק כזה במהירות. סליחה אני מצטער, אני לא יודע, גם אני. היה כאן אדון שצעק אלינו מהחקלאות, אני הזמנתי אותו אליי למשרד. בדצמבר 2025 הוא ישב אצלי במשרד. אני לא אעלה את הדברים שנאמרו במשרד, והוא יודע אותם טוב מאוד. לא כל דבר אנחנו יודעים לפתור. הייתה לי פעם איזו דוגמה ששלחו אותי במלחמת לבנון השנייה למצוא איזה מתווה לסוג מסוים של עסקים בטבריה. כששאלתי אותם בסוף, אחרי עשר שעות של ישיבה, כדי להבין את התחום, אמרתי להם תנו לי את התיקים שלכם כדי שנראה איך נבנה, אמרו לי אנחנו לא מדווחים למס הכנסה. אז אין לי דרך, ואני אומר את זה בגדול כדי שיבינו. ואני לא מאשים, הרוב הוא בסדר. 99% הוא בסדר, וגם רואים את הכמויות ששילמנו. אם נשאר אחוז מחרבות ברזל, מתוך 660,000 תביעות, נשארו 6,400 תביעות, אני חושב שאנחנו במצב יחסית טוב, אבל אנחנו לא מושלמים. זה המצב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. אבל, אבל, אני אגיד לך מה לי מפריע. אני אקח כרגע רק את - - - << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> רק עוד משהו אחד. דיבר כאן הבחור על שלומי. נכנסתי תוך כדי, יש המון תיקים פתוחים. בשלומי הוגשו 3,580 תביעות מחרבות ברזל, כולל עם כלביא, עוד לא שאגת הארי, יש 158 פתוחים. זה המצב. << דובר >> מתן דודיאן: << דובר >> כמה פתוחים יש לך בשומרה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדקתי בשומרה, לא היו תיקים פתוחים. << דובר >> מתן דוידיאן: << דובר >> אתה יודע כמה עסקים קטנים יש בשלומי? אני אתן לך את הנתון – 158. << דובר >> אלדד יוגב: << דובר >> יושב לידי תיק פתוח. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> יש לי 3,580 תביעות כי זה כמה מקטעים. כל התביעות נסגרו, נשארו 158 תביעות. << דובר >> מתן דודיאן: << דובר >> 3,000 תביעות על מה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, זה גם עצמאיים. זה גם עצמאיים. << דובר >> מתן דודיאן: << דובר >> גם עצמאיים וגם כולם, אנחנו לא מגיעים ל-400, הנתונים אצלי. אתה מדבר על 3,000 שמה? אתה מדבר על אנשים שחטפו טילים? אחי, אני החמאתי לך, ואתה מזלזל באינטליגנציה שלי. הנתונים שלך רחוקים מלהיות נכונים. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> אני לא בא בטענות, אני אסביר. כל מקטע הוא תביעה. יש לי 150 תיקים, יש לך אוקטובר, נובמבר, דצמבר, ינואר, פברואר, מרץ, אפריל – על כל מקטע אתם מגישים תביעה. אז אני לוקח את כל התביעות שהוגשו. אם אתה רוצה לפי עסקים, אני אתן לך את הנתון לפי עסקים, אבל ביחס אנחנו מגיעים כמעט לכולם. דרך אגב, אלה שלא הגענו אליהם, אני מסכים איתך, זה עולם ומלואו. << דובר >> מתן דודיאן: << דובר >> תבין, אחי, אתם מחפשים כולם להצטדק. אנחנו לא מבקשים מכם להצטדק, אתם בסדר גמור, אנחנו אוהבים אתכם, מודים לכם על העבודה שלכם. מבקשים דבר אחד, שחררו 50% לבעלי העסקים, שיהיה להם קודם כל אוויר לנשום, אחר כך לך יהיה זמן לעבוד ולהם תהיה זכות קיום, זה הכול, לא צריך את כל הבירוקרטיה הזאת. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> החקיקה מדברת על 60% מקדמה בתוך 21 יום מיום שהוגשה התביעה, אבל היא מחושבת לפי נתוני המע"מ. זה מה שאנחנו יודעים לעשות, והעסקים האלה מקבלים את הפיצויים האלה. הבית לעסקים ביקשו מאתנו – בקריית שמונה יש עד היום - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, לא, אמיר, אני לא רוצה להיכנס פה עכשיו לשיח הזה מכיוון שזה שיח שאולי אתה והוא יכולים לנהל, ואני אשמח אם תנהלו אותו אחר כך, ואם תרצו החדר שלי עומד לרשותכם. העניין הוא אחר. אותי מאוד מטריד גם מה ששמענו מהחבר שלי משומרה – זה בסדר שאני אומר שאתה חבר שלי, נכון? – ומדדוש, שהם מקבלים טלפונים שאומרים להם אם אתם לא תתפשרו, אנחנו זורקים אתכם לסוף התור. אני לא חושב שהם תיאמו את הסיפור הזה ביחד, ואני אגיד לך יותר מזה, אני גם שמעתי מעוד כל מיני מקומות. << דובר >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> גם אני שמעתי את הסיפור הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> וזה דבר שהוא פסול בעיניי. אתם יכולים, כמו בכל השגה, להגיד תראה, זה אנחנו, או שתקבל או שיש הליך ערר, אני מניח שגם פה יש הליך ערר קבוע בחוק, תלך, ואז כל אחד יעשה את החישוב שלו. אבל כשנציג אומר או שאתה מקבל את הפשרה שלי או שאתה הולך לסוף התור, בטח ובטח לאנשים האלה, זה משהו שאסור שיקרה. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> קודם כל, אדוני, אני מסכים איתך לחלוטין. מי שמכיר אותי יודע שזו לא הדרך שלי, ואני מנסה להנחיל את הדרך שלי לכל העובדים, אבל לא תמיד אני מצליח, כמו בכל עסק. ואת זה אני לוקח הכי קריטי, מכל השיחה הזאת, זה הדבר שאני הולך לעשות עליו הכי הרבה שיעורי בית אצלי במשרד אחרי זה. זה בוודאי שלא מקובל, גם אם אני חושב שלא מגיע לך, אני יכול להגיד זאת ההחלטה ותלך לבית משפט, אני לא צריך להגיד לך שתלך לסוף התור. מסכים איתך לחלוטין, את זה אני אברר אצלי – איך זה קורה ולמה זה קורה. אני מניח שזה לא הרוב, זה עדיין בשוליים, אבל בזה אתם צודקים לחלוטין זה לא אמור לקרות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משרד האוצר. << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> שלום, נעים מאוד, אני אושרת חסיד, משרד האוצר, לשכת מנכ"ל. אנחנו קיימנו עבודת מטה עבור החודשים מאי ויוני, תקנות מס רכשו, קרן הפיצויים במסגרת המסלול הירוק כפי שאתם מכירים, מסלול מחזורים, במסגרתה גובשו קריטריונים עבור החודשים מאי ויוני. הקריטריונים מבוססים על הנחיות פיקוד העורף ופיקוד צפון, כפי שאתם מכירים וכפי שהיה בעבר. ארבעת הקריטריונים שהיו הם הנחיות פיקוד העורף בדרגת צהוב או כתום, זמני התגוננות 0 עד 45 שניות, הנחיות פצ"ן חלקיות או מלאות באזורים האלה, וסמיכות לאזור לחימה. כל מי שעמד בקריטריונים המצטברים האלה נכנס, ואלו למעשה אותם יישובים ואזורים שחלו גם במרץ ואפריל, שזה אומר גולן צפון, יישובים קצרין וקדמת צבי, יישובי קו עימות ויישובי גליל העליון. אני מניחה – אנחנו ממש נשתדל לעשות על זה כמה שיותר מהר – שבימים הקרובים - - - << דובר >> מתן דודיאן: << דובר >> מדובר על כל הענפים? זאת השאלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, כל הענפים. << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> שבימים הקרובים אנחנו נפיץ את טיוטת התקנות להערות הציבור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עכשיו שאלה, האם יש אצלכם מישהו במשרד האוצר שמנסה לראות איך מתכללים את כל האירוע שעובר על הצפון, לא מקטעים, אלא החל מאוקטובר 2023 ואילך, ומה אפשר לעשות בתור תוכנית אסטרטגית שתתמוך בעסקים שם? אני חושב שעצם התוכנית, בלי שאני נכנס לפרטים שלה, מה צריך להיות בה או לא, תיתן לבעלי העסקים הרגשה שרואים אותנו ויש לנו גב. וזה בסוף, כמו שאמר אלדד, כשאתה צריך ואתה במצב הזה, לשים 1,000 דולר על פרסום בימים האלה, אתה צריך להאמין שאתה יכול, וזה ה-א'-ב' של עסק שימשיך להתקיים, בטח ובטח במציאות של חוסר ודאות, כמו שבסוף נכפית עלינו. זה משהו שחייב להיות. המערכת התומכת הזאת היא משהו שהם חייבים להרגיש שהיא איתם. לא בכל פעם מקטעים, נכון שיש לנו עכשיו מתווה לחיצת כפתור שעשינו, אבל זה בסדר, זה עוד פעם כשישנו סיווג בפיקוד העורף, כולם בודקים אם זה אדום או כתום, וכמה יישובי חינוך והתקהלויות וכולי – זה לא צריך להיות. צריכה להיות כמו מינהלת על לעסקים בצפון שאמורה לתת להם איזשהו מענה בעקבות שלוש השנים האחרונות, זה חייב להיות. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני רום מאגף התקציבים באוצר. כמו שכולם מכירים, יש מינהלת בממשלה שבין השאר, אלו תפקידיה, תכלול כלל התפקידים של הצפון? << דובר >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> מי, תנופה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כן. בשבועות האחרונים עברו כמה החלטות ממשלה, גם ל-0-9, גם לעוטף צפון. במסגרת ההחלטות האלה היו פרקים שונים שעסקו גם בנושא העסקים. << דובר >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> תן לנו קצת מבחינת פיתוח וקידום העסקים. מה החזון שאתה נותן להם עשר שנים קדימה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> שנייה, אני רק אשלים את המשפט שלי. << דובר >> מתן דוידיאן: << דובר >> בוא נתעכב על הטייטל "עוטף צפון". << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> ככל והמענה שהועבר בהחלטות הממשלה, שלמיטב היכרותי עומד - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה המינהלת הזו? מי עומד בראשה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אגיד לך מה הבעיה. שנייה, רום, אני אתן לך להשלים, אבל שנייה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני לא מתווכח, אני רק אומר - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שנייה. אתה יודע מה הבעיה בזה? כי יהיה מי שיהיה שם במינהלת, עד שהוא ילמד על העסקים בצפון את מה שאתם והחבר'ה של אמיר כבר יודעים על העסקים בצפון מההתעסקות שלכם בה, תעבור חצי שנה במקרה הטוב. בינינו, זה יותר קרוב לשנה וחצי-שנתיים. למה? למה שאתם לא תיקחו אחריות על הדבר הזה? << דובר >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> יש לי שאלה לאגף תקציבים. הבוקר פורסם על מפעל שנסגר בנהריה, לדעתי 600 עובדים הלכו הביתה. יש פה בחור משלומי. יש מפעלים גם בשלומי. תסביר לי אם עכשיו אני רוצה להקים מפעל במדינת ישראל, הטבת המס שאתם נותנים לי ביוקנעם זהה אחד לאחד למה שאני אקבל בשלומי, עם כל האיומים הביטחוניים והבעיות והקושי בהשגת כוח אדם. למה שמישהו יבחר בכלל לחצות את קו הרוחב הזה של חיפה צפונה ולהקים מפעל? אתה יודע, שלומי על הגבול, אפילו לא על הגבול, 5 ק"מ מהגבול. למה שמישהו יעשה את זה? עכשיו תסביר לי איך בלי העסקים האלה יהיה לך את כל המסביב? בלי כל האירוע הגדול לא יהיו לך את כל העסקים הקטנים שמתפתחים מסביב. תראו כמה כסף השקעתם – ובצדק – להביא את אינטל לקריית גת, כמה Turnover יש מסביב לאינטל בקריית גת, שזה לא אינטל, כל מה שנבנה מסביב. אף מפעל לא יעבור לשם. ואני אגיד לך עוד משהו, מי שנמצא שם מחפש את הדרך לברוח משם, כי שום דבר הוא לא מקבל מעבר למה שמקבל מישהו שנמצא באזור שהיום הוא כבר מרכז הארץ, יוקנעם היום היא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בעיות השינוע. בעיות השינוע, להביא דברים. << דובר >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> הכול, אין סוף. עכשיו תשכנע אותי לקחת את העסק שלי מיוקנעם ולעבור לשלומי. תן לי את הסיבות למה כדאי לי לעשות את זה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> התמיכה של הממשלה בעסקים היא תמיכה יותר רחבה מהטבת מס - - - << דובר >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> עזוב, תגיד לי. הנה, יושב מולך בעלים – נניח שאני בעלים של מפעל, תגיד לי למה ללכת צפונה? מה שווה לי לעבור לנהריה? למה שאני אפתח מפעל בנהריה ולא במרכז? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בהחלטות הממשלה הושקעו מעל 12 מיליארד שקלים בעבור כלל המענים. << דובר >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> אוקיי, איפה זה פוגש אותי כבעלים של מפעל? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> התמיכה של הממשלה בעסקים באה לידי ביטוי בהטבות מס, בהטבת המס הספציפית הזאת, בהטבות מס אחרות, ובכלים נוספים. << דובר >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> תגיד לי מה הכלים. אל תספר לי - - -, תגיד לי שלושה דברים שבגללם כדאי לי לקחת את המפעל שלי, עכשיו אני רוצה להקים מפעל חדש ולא להקים אותו בתל אביב, או אפילו ביוקנעם, ולהקים אותו בשלומי או בנהריה. תו לי שלושה דברים, למה כדאי לי לעשות את זה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> החלטות הממשלה - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר_המשך >> לא, אל תספר לי על החלטות הממשלה, שלושה דברים. שלושה דברים שמדינת ישראל נותנת למי שיפתח מפעל בצפון. אל תספר לי את מספרי ההחלטות, אל תספר לי 12 מיליארד שקל. מחר אני הולך להקים מפעל שהולך להעסיק 600 עובדים במקום המפעל בנהריה שנסגר היום. תספר לי למה כדאי לי לפתוח שם מפעל ולא במרכז. מה מדינת ישראל נותנת לי? << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> זה דיון גדול. << דובר_המשך >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר_המשך >> לא דיון גדול, שלושה דברים. אתה אגף התקציבים באוצר, שלושה דברים שמדינת ישראל אומרת לכל מי שמשקיע בה, לכל מי שבא לפה, אומרת לו: אל תשים את המפעל של בתל אביב, אל תשים אותו בהרצליה, אל תשים אותו אפילו ביוקנעם, שים אותו בשלומי, שים אותו בנהריה, שים אותו בשומרה. תן לי. תן לי את הדברים. << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> ככל ויש פער עם המענה שעבר בהחלטות הממשלה, אנחנו נשמח - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הטבות המס בנהריה לא אתם נתתם, נתנו אנחנו, לא הממשלה. הממשלה התנגדה. << דובר_המשך >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר_המשך >> אתה לא מצליח. אתה לא מצליח להגיד לי שלושה דברים. תגיד לי שניים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני לא מנסה. << דובר >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> אתה לא מנסה כי אין לך. כי אין. אין, אני אומר את זה בעצב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם היו שלושה דברים, היו מפעלים. << דובר_המשך >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר_המשך >> אני אומר את זה בעצב, אין שום סיבה שאיש עסקים יפתח היום מפעל בצפון. מדינת ישראל לא נותנת לו סיבה. פעם היו אזורי פיתוח, ופעם היו נותנים שם הטבות, ופעם היו נותנים להם שם סיוע בהבאת עובדים. כלום, שום דבר אתם לא נותנים היום, על מה אתה מדבר? מספרים לי סיפורים ב-12 מיליארד שקל של חסם עורקים שנותנים פה לאנשים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אנחנו נשמח לסייע, גם בהתייחס לדברים של יושב-ראש הוועדה. << דובר >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> רק שיירשם שלא נתת לי תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שאלה. הוא שאל אותך להביא מפעל, אני אשאל אותך שאלה יותר פשוטה – תן לי שלושה דברים למה מפעל שנמצא בקשיים יישאר במקום ולא יסגור את המקום. אתה יודע מה, להביא מפעל זה משהו גדול, זה עשרות או מאות עובדים. למה שהוא לא יסגור? בן אדם נמצא בקשיים, אומר לך תעזור לי, איך אתה רוצה שאני לא אקרוס ולא אסגור אותו? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> ביחס לכל הדברים שנאמרו, ככל ויש פער במענים שניתנו בהחלטות, אנחנו נשמח לסייע ולקיים ישיבות בנושא גם עם מינהלת תנופה, ולהביא את רשות המיסים ואת כל האנשים שאמונים על הדבר הזה. << דובר >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> אתה יודע כמה ישיבות קיימתי בנושא הזה בוועדה שלי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע כמה החלטות ממשלה יש שלא מתקיימות בכל השנים? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> ושוב, אם יש פערים שעדיין לא מקבלים מענה, אנחנו נשמח לעזור ולתת מענה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רום, שאלה. מה צריך לקרות – יכול להיות שקרה ואני לא יודע – כדי שאתם תחליטו שאתם לוקחים על זה אחריות? הרי אתם לוקחים אחריות על הרבה מאוד דברים בסוף, על רובם הגדול אנחנו לא אוהבים שאתם לוקחים אחריות, אבל אתם לוקחים עליהם אחריות בכל זאת. מה צריך לקרות כדי שאתם תיקחו אחריות על האירוע הזה ותחליטו שבגלל שה- know howהוא אצלכם, אתם תעמדו בראשות של צוות, יהיו שם תנופה ומי שאתם רוצים, אבל בסוף שאתם תובילו את האירוע הזה לספק סוג של מעטפת על לעסקים בצפון. צריך שתקבלו הנחיה מהשר? מה צריך לקרות כדי שדבר כזה יקרה? אני באמת שואל. או שאתה אומר לי: תשמע, זה בכלל לא נכון, זה לא התפקיד שלנו, לא טוב שאנחנו נעשה, צריך שמשרד השיכון יעשה, סתם אני זורק עכשיו. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> יש חלוקת סמכויות בממשלה שקובעת, ויש חוק של מינהלת תקומה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מכיר את חלוקת הסמכויות בממשלה. אבל אתה יודע שמינהלת תקומה, עד שתלמד את מה שיש לכם, יעבור המון זמן. << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> קודם כל, אנחנו לוקחים אחריות כפי שאנחנו לוקחים אחריות על כלל הנושאים בממשלה ואנחנו פועלים עם השותפים הממשלתיים לכל נושא ולכל תחום. אם יש בעיה בנושא מסוים, אנחנו נשמח - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אתה רואה שיש בעיה, ישבת פה עכשיו, יש בעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגיד לי, מתי עברה החלטת הממשלה של ה-12 מיליארד? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> 12 מיליארד זה סך הסכומים המצטברים ביחס לכל - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה הייתה הראשונה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני לא יודע להגיד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בערך. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני לא יודע להגיד. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> 600 מיליון שקל ההחלטה על הכלכלה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע מה, תגיד לנו את הראשונה, אנחנו רוצים לדעת כמה כסף נוצל מתוך זה. << דובר >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> שיגיד לך עכשיו בהחלטה האחרונה כמה הם שמו לטובת העסקים. כמה כסף בהחלטה האחרונה לטובת העסקים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עודד, אני חושב שבשאלה שלך אנחנו מסכמים את כל הדיון. << דובר_המשך >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר_המשך >> עזוב, לא שלושה, אחד אין לו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מסכמים את כל הדיון בשאלה של עודד, שאגף תקציבים לא יודע לענות לשאלה של עודד. שלושה דברים פשוטים, שני דברים פשוטים להגיד, אגף התקציבים לא יודע להגיד. אז כל מה שאמרו האנשים כאן, אנחנו רק שמענו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, את זה אומר בן אדם שמכיר טוב את אגף התקציבים, זה לא אנחנו. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אם אתם רוצים לקיים דיון בנושא, אנחנו נביא את אנשי המקצוע הרלוונטיים והם יענו בהרחבה. חבר הכנסת פורר, ככל ואתם רוצים, אפשר להביא את אנשי המקצוע הרלוונטיים והם יענו בהרחבה על כל שאלה שתשאלו, אין שום בעיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני הבנתי. אני בהחלט יכול להגיד שדעתי לא נחה ממה שאני שומע, לא כי אתם לא רוצים – ושוב, רום, התלונות הן לא ספציפיות אליך, אתה פה נציג. בסוף צריך שזה יקרה. אנחנו נקיים בשבוע דיון בדיוק בנושא הזה, בבנייה של מעטפת כזו עם נציגי תקומה, ואתם תביאו את מי שאתם רוצים. המטרה של הדיון הזה היא לנסות להבין מי לוקח אחריות בפועל, לא עכשיו תהליך שנקים ועדה ובעוד חמישה חודשים יהיו לנו מסקנות לוועדה. לא. אלא איזשהו תהליך שמטרתו תהיה להבין מי הפרסונה שלוקחת אחריות על הקמת צוות כזה, שתפקידו לתת מעין מעטפת הגנה לעסקים בצפון בעקבות מה שהם עוברים בשלוש השנים האחרונות. אז תכין את החבר'ה אצלכם במשרד. משרד הכלכלה, תכינו בבקשה את האנשים אצלכם במשרד, ואנחנו נודיע לתקומה ולכל המשרדים האחרים. << דובר >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> קחו בחשבון שאת השאלה הזו אני אשאל גם בשבוע הבא. << אורח >> עמוס פרל: << אורח >> שמי עמוס פרל, אני יושב-ראש הסתדרות המלאכה והתעשייה, מחוז צפון. כלומר, מחדרה צפונה ומזרחה לרמת הגולן. יש לי הרבה מענות וטענות לגבי העסקים, אני לא אעבור על זה כי חלק מהם כבר נענו. אבל אם אנחנו מדברים על פתיחת עסקים בצפון, הדבר הראשון שצריך לעשות עסק חדש – תן לו מרווח זמן, שחררו אותם ממיסים, שחררו אותם מרגולציה. למשל רישיון לעסק – זה מסע ייסורים לפתוח עסק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את זה אנחנו לא נפתור פה. ד << דובר_המשך >> עמוס פרל: << דובר_המשך >> זה אפשרי, זה לא דבר מסובך. אתה יודע מה, אני אגיד לך לגבי עובדים זרים, למה אנחנו צריכים לשלם 10,000 אגרה לעובד זר - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש על זה כמה וכמה דיונים, הוועדה לעובדים זרים של אתי עטייה מטפלת בזה לא פעם, ופה, לצערי, גם הפעם אנחנו נתקלים – אני אגיד במילים עדינות – באוזן לא קשבת של שר האוצר לאירוע הזה, למרות שהוא יכול לפתור אותו בשנייה וחצי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מדוע לחקלאים נתנו פטור מההיטל של העובד הזרים, ומשרד האוצר לא הסכים על שום דבר אחר? הוא לא הסכים. << אורח >> עמוס פרל: << אורח >> יש עסקים שמוותרים על העובדים הזרים כי אין להם את היכולת לשלם את זה. << דובר >> עודד פורר (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> יש עסקים שנסגרים כי אין להם עובדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 10,000 שקל אגרה זו לא הבעיה. << אורח >> עמוס פרל: << אורח >> מדינת ישראל כבר הוכיחה בעבר שכאשר היא מזוהה עם אזור שנמצא במצוקה כלכלית, היא יודעת לתת פתרונות חריגים, למשל אילת שקיבלה מעמד של אזור סחר חופשי ופטור ממע"מ כדי לחזק את הכלכלה המקומית. היום כאשר הצפון ויישובי קו העימות מתמודדים עם פגיעה חסרת תקדים עקב המלחמה, ראוי לשקול הטבות מס והקלות דומות לפחות באופן זמני כדי להציל את העסקים ולשמר את מקומות העבודה. למה לא לעשות את זה גם בצפון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אמיר, מתי יש צפי למקדמות למאי-יוני? << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> כדי שנוכל להעביר מקדמות למאי-יוני, אנחנו צריכים להעביר את החקיקה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה על כולם, אבל על התיירות. << דובר >> אמיר דהן: << דובר >> את התיירות אנחנו נפתח את זה ביום ראשון, תיירות ביישובי קו עימות וגולן צפון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רק אומר שזה היה צריך להיות פתוח די מזמן לפי מה שנאמר לנו לפני חודש, וזה היה. בכל מקרה, ביום ראשון זה ייפתח? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> ביום ראשון ייפתח קו עימות וגולן צפון, תיירות יוכלו להגיש בקשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> והשאר מתי? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> ברגע שהחקיקה תעבור נוכל להעביר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אושרת, מתי אתם מפרסמים את זה להערות ציבור? השבוע. מתי זה מגיע הנה? כמה זמן זה לוקח? << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> אנחנו נבקש קיצור. זה תלוי בייעוץ המשפטי. << אורח >> גולן דעדוש: << אורח >> אני חושב שהגיע הזמן שהגופים האלה יתחילו להסתכל על האזרח ולא על הרשויות, ואפשר להציל את הצפון עם כמה החלטות מאוד מאוד פשוטות, והוא דיבר על זה כרגע: תקרת מס, מע"מ. עובדים זרים – אגרה של 10,000 שקל היא חד פעמית, אבל העובד עולה לי בכל חודש 15,000-14,000 שקל. למה? עובד זר עובד זר צריך לקבל 35 שקלים לשעה. אם שכר המינימום בארץ הוא 6,000 שקל, למה עובד זר צריך לקבל יותר משכר מינימום? תנו גם לאנשים בארץ אותו שכר כמו שנותנים לעובד זר. אני לא רוצה עובד זר, אני אעסיק ישראלי, הכסף יישאר פה. עובד זר שמקבל 15,000 שקל בחודש, 12,000 שקל הוא מוציא מהמדינה החוצה, הוא לא מבזבז את זה פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו גם צריכים לדאוג להם ללינה. << אורח >> גולן דעדוש: << אורח >> אוכל, לינה, מגורים, הכול אנחנו צריכים. אלו דברים פשוטים שאפשר לקבל אותם בלי להוציא כסף מהכיס. האם אני היום פטור ממס לדוגמה עד 200,000 ביערה, אתם רוצים לעזור? אדוני, מעכשיו בעסקים חמש שנים קדימה, על חצי מיליון אל תשלם מס. ביום שאני אתחיל לעבוד, המדינה תרוויח טונה של כסף, אני לא אהיה כעול עליהם, ההיפך, אני אתן כסף למדינה. אני לא רוצה להיות נזקק. אני בן 60, אני רוצה להמשיך לעבוד, בניתי מפעל, מפעל חיים. אתם מדברים על עסק חדש? כשבן אדם בצפון מחליט לבנות צימר, הוא מפרנס 150 בעלי מקצוע בלי רשויות. אותו אורח שבא לישון אצלי בצימר נותן פרנסה ל-150 בעלי מקצוע נוספים בלי רשויות – לא מס הכנסה, לא ביטוח לאומי, לא מע"מ, לא ארנונה, לא חשמל, לא מים. << דובר >> אלישע כודר ברבי: << דובר >> גם העסקים. גם העסקים מסביב – נהריה, קריית שמונה, כשהצימרים שלנו עובדים, אנחנו מפרנסים שם את כל האזור. << אורח >> גולן דעדוש: << אורח >> צריך לחשוב איך להציל את הצפון. תצילו אותו. << אורח >> עמוס פרל: << אורח >> דרך אגב, אני רוצה להגיד לכם שב-3 ביולי אנחנו יוצאים 400 אופנועים לקריית שמונה ולסביבה לעשות שם קניות, ויש לנו גם ספונסרים שמלווים את האירוע. אנחנו הולכים לתמוך בהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. אנחנו נתכנס בשבוע הבא וננסה להבין קצת פרקטיקה – מה עושים ואיך עושים. אנחנו נצא להפסקה ונתכנס ב-12:00 לנושא הבא על סדר-היום. << דובר >> אלישע כודר ברבי: << דובר >> אני רק רוצה להגיד כמה דברים אליך. קודם כל, אני מצדיע לך. כל הכבוד לך. אתה באמת עושה עבודה, לא דיבורים, לא בא, מבטיח הבטחות והולך. אתה היית אצלנו בצפון, אמרת לנו תבואו לוועדות, ואנחנו רואים את הגלגלים זזים. כל הכבוד לך. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אנחנו בהפסקה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:55. << סיום >>