הודעה לעיתונות

DOCX 3,570 תווים המסמך המקורי ↗
16 בדצמבר 2024, ט"ו בכסלו תשפ"ה, בשעה 17:00 אושר לקריאה שנייה ושלישית – פעילותה של היחידה לשחרור ממאסרים קצרים בשב"ס תהפוך קבועה שב"ס: "התכלית היא להגיע למצב שכל אסיר שמבקש את יומו יקבל אותו. 98% אחוזים מהמשוחררים נמצאים בתוכנית שיקום דבר המשפיע על אי חזרתם למעגל הפשיעה (רצידיביזם)". הוועדה לביטחון לאומי אישרה היום (ב') את הצעת החוק לשחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 4)(הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשפ"ה-2024 לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק מבקשת להפוך את הוראת השעה לפיה פועלת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים להוראת קבע. המדובר ביחידה מנהלית ייעודית אשר הוסמכה לבחון בקשות לשחרור על תנאי של אסירים הנושאים עונשי מאסר שבין שלושה חודשים לשנה ולקבל החלטות בבקשות אלה. היחידה אינה מוסמכת לדון בעניינם של אסירים שנדרשת לגביהם חוות דעת מיוחדת, בהם: אסירים הנושאים עונש מאסר בשל עבירת אלימות, עבירת מין ואסירים הלוקים בנפשם אשר נידונו לעונש מאסר העולה על שישה חודשים ואינו עולה על 12- אלה נותרו בידי ועדת השחרורים בשירות בתי הסוהר. בנוסף, חלה חובת דיווח לוועדה לביטחון לאומי על פעילות היחידה. בדברי ההסבר להצעה נטען, כי הנתונים שנאספו מתקופת פעילותה של היחידה ועד היום, מצביעים על כך בתקופת פעילותה הביאה היחידה לייעול בקבלת ההחלטות בעניינם של אסירים שנידונו לתקופות מאסר שאינן עולות על שנה וחלק ניכר מהמשוחררים על ידה משתחררים על- תנאי תחת תכניות שיקום קצרות מועד המתאימות לתקופות השחרור הקצרות. מנתוני המשרד לביטחון לאומי לשנת 2023 שדווחו לוועדה עולה, כי מספר האסירים הזכאים להגיש בקשה לשחרור על תנאי ליחידה למאסרים קצרים, עמד על 4,231 אסירים; היחידה דנה ב-1,795 בקשות של אסירים (42% מהאסירים הפוטנציאלים). 2,436 אסירים החליטו שלא להגיש בקשה ליחידה. היחידה החליטה על שחרורם של 535 אסירים על תנאי (30%) מכלל בקשות האסירים שנידונו. מכלל האסירים ששוחררו, 305 אסירים שוחררו בליווי תכנית של הרשות לשיקום האסיר. התקבלו 10 מתוך 23 בקשות לשחרור מוקדם על תנאי של אסירים קטינים השפוטים לתקופה של עד חצי שנה. מתוך 9 בקשות לשחרור מוקדם של אסירים שנשפטו בגין עבירות מין עד חצי שנה, אף בקשה לא התקבלה. התקבלו 5 בקשות מתוך 107 בקשות לשחרור מוקדם של אסירים שנשפטו בגין עבירות אלימות במשפחה לאחר קבלת הערכת מסוכנות. יש לציין, כי מהנתונים עולה, כי במרוצת השנים חלה עלייה במספר האסירים אשר החליטו שלא להגיש בקשות לשחרור על תנאי ליחידה. בעוד שבשנת 2021 , 29% מסך האסירים לא הגישו בקשות, בשנת 2022 50% לא הגישו ובשנת 2023 58% לא הגישו בקשות. לטענת גורמי המקצוע אחת הסיבות לכך היא קיומו של הסדר השחרור המנהלי המורחב המאפשר גם הוא שחרור מוקדם. גנ"מ איה מצא, ראש היחידה למאסרים קצרים בשב"ס, הדגישה כי לא מדובר במנגנון שחרור בלבד. "התכלית היא להגיע למצב שכל אסיר המבקש את יומו יקבל אותו. יש ירידה גדולה בבקשות ולעיתים גם בכאלה שקיבלו אישור לשחרור בגלל חלופות אחרות. סיבה נוספת היא שהשנים שקדמו למלחמה היו שנים רגועות יחסית והמלחמה הביאה אותנו להערכת סיכון שונה בשים לב לאחוז גבוהה של שוהים בלתי חוקיים. 98% אחוזים מהמשוחררים נמצאים בתוכנית שיקום דבר המשפיע על אי חזרתם למעגל הפשיעה (רצידיביזם) ועונה על היעילות של היחידה". עו"ד שמרית גולדנברג, משרד המשפטים: "מדובר בכלי רצוי ולא רק כאמצעי חירום ואנו לא מתייחסים ליחידה באופן הזה. בעתיד אם נראה שיש דברים במודל הפעולה שאינם מוכיחים את עצמה הדרך פתוחה לתיקוני חקיקה. בסופו של דבר המנגנון כן הוכיח את עצמו". עו"ד מיה אוברבאום, מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, ציינה , כי יש בעייתיות בהכללת אסירי עברייני המין גם לתקופות קצרות מפני שמדובר גם במקרים חמורים שלעיתים נסגרים בהסדרי טיעון. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום בהתייחס לנושא אסירי עבירות אלמ"ב ומין כי הדבר מטריד אותו ולא מהיום ויש לקיים דיון רחב ומקיף בנושא. לסעיף הדיווח לוועדה כי כל זמן מצב החירום הכליאתי נמשך נכון יהיה שהוועדה תקבל דיווח במסגרת החקיקה. לאחר הצבעה ודחיית ההסתייגויות אישרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית והיא תועבר למליאה.