חומר רקע
הכנסת
הוועדהלענייניביקורת המדינה
סיכוםדיון
מיוםשני, ה' בניסן
תשפ"ו, 23.3.2026
בנושא:,
מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, דוח מיוחד 2026
-
מיגון מוסדותחינוך-המשך דיון
חה"כאלוןשוסטר-
יו"ר הוועדהלענייניביקורתהמדינה-
סוגיית מי
נושא באחריות
על בנייתהמיגוןותחזוקת
המרחבים המוגנים עולה שובושוב, ובפרט כאשר זה נוגע למיגון מוסדותחינוך. בלשכתיהתקבלו פניות מהמועצה
המקומיתג'ש,המועצההמקומיתגזר,מחצורהגליליתואנימניחשהבעיהנוגעתלעודמספרשליישובים.היישובים
מעלים את סוגיית החסמים התכנוניים, מתן היתרי בנייה אשר תלויים בתנאים אשר קשה לעמוד בהם וכמובן
חסמים כלכליים משמעותיים. דיון
זהיתמקד במיגון מוסדותהחינוך.
מבקר המדינה בדו"ח הנוכחי ממליץ כי על הרשויות המקומיות לבנות מיגון בבתי הספר. שאלת האחריות
מסתובבתביןפיקודהעורףלמשרדהביטחון,
משרדהחינוך
,משרדהאוצר והרשויות.כרגעהמצבבשטחמראהכי
ב 14%
מבתי הספר אין
מיגון כלל. 24%
עם מיגון חלקי , 24%
עם מיגון מלא ו
ב-
38%
מיגון עודף. נתונים אלו של
מרכז המחקר ומהמידע של הכנסת חלקיים מכיוון שביישובים רבים הרשויות דאגו למיגון באופן עצמאי. אבל
התמונה העולה גם מממצאי הכנסת וגם ממצאי דו"ח המבקר היא כי יותר מ-
466
אלף תלמידים למדו ללא מיגון
תקני.חמורהאףיותרהעובדהכיבידימשרדהחינוךאיןמיפוימלאשלמצבהמיגוןבגניהילדיםומעונותהיוםוכי
למשרד החינוך אין נתונים על מצב המיגון ביחס לכמחצית מכתות הגן ברחבי הארץ. אנחנו נמצאים בעיצומה של
מלחמה. מצד אחד ברורה מדיניותם
של פיקוד העורף ומשרד החינוך שלא לסכן את ילדי ישראל בשחרורם להגעה
למסגרות אולם גם השהייה בבתים רחוקה מלספק את צרכיהם הפיזיים והנפשיים. על המדינה לעשות הכל למען
קידוםמהירשלתוכניותהבנייהוהמיגוןבמסגרותעלמנתשאפשריהיהלשחררבבטחהאתהילדיםלמסגרותיהם.
חה"כיוראילהבהרצנו-
המרחביםהמוגניםבבתיהספרמשמשיםבפועלפתרוןמיגונילתושביםרביםשאיןלהם
מרחב מוגן בבית.
כיצד פתיחה מחודשת של מוסדות החינוך, ככל שתתקבל החלטה כזו, תשפיע על אותם תושבים
שנשענים כיום עלהמרחבים הללו, והאם קיימת היערכות חלופית שתבטיח שלא תיפגע רמתהמיגון שלהם.
משרדמבקרהמדינה -
אתי רוזנברגפרנקו- סגנית מנהל אגף ביקורת השלטוןהמקומי -
נכוןלינואר 2024
,
קרוב
לחצי מיליון תלמידים, ולמעלה מ-
25%
מהם שוהים מדי יום במוסדות חינוך ללא מיגון תקני.
לגבי תקן המיגון,
המלצנובדוחותקודמיםשפיקודהעורףיקבעמהוהשטחהמזעריהנדרשלתלמידולמורהבעתחירום,וממנוייגזר
היקף המיגון בכל מוסד חינוכי. בפועל, נכון לספטמבר 2024
, תקן כזה עדיין לא נקבע. משרד החינוך מחשב כיום
שטח של כחצי מ"רלתלמיד, בעוד שלפי פקע"ר
השטחהנדרשלאדם במקלט ציבורי עומדעל כ-
1.25
מ"ר.המלצנו
למשרד החינוך ולפיקוד העורף לפעול לעדכון תקנות המיגון למוסדות חינוך, לאור לקחי המלחמה.
ביצענו בדיקת
עו
מק ב-5
רשויות מקומיות, אך ברמההארציתיש בידינו בעיקראת הנתוניםהכללייםעלפעריהמיגון.
חה"כגלעדקריב-אנימתקשהלקבלאתהנתוןשלפיורקכ-
10%
ממוסדותהחינוךאינםממוגנים,משוםשזהלא
מתיישב עם המציאות בשטח, בעיקר כשמדובר בגני ילדים. אני מביע תמיהה על כך שאין בידי משרד החינוך נתון
מצרפי מסודר המבוסס על דיווחי הרשויות המקומיות. ניתן להבין את הרצון שלא להסתמך רק על דיווחים
ולהעדיף בדיקות בשטח, אך עד להשלמת הבדיקה, מצופה שיהיה בידי המשרד מידע בסיסי. צריך להציג תמונת
מצב מסודרת: כמה גני ילדים יש בכל רשות, כמה מהם ממוגנים וכמה לא; וכן נתונים דומים לגבי בתי ספר
יסודיים,חטיבותבינייםותיכונים.מעבר
לחישוביםתיאורטייםשלשטחימיגון,הנתוןהמרכזיוהחשובביותרהוא
מספר מוסדותהחינוך שאינם ממוגנים בפועל-
נתון שאמורלהיות קיים לפחותעל בסיס דיווחי הרשויות.
מרכז מחקר והמידע של הכנסת - ניצן פייביש -
נכון למאי 2025, כ-
40%
מבתי הספר הם ללא מיגון תקני או עם
מיגוןחלקי,כאשרהחישובמבוססעל0.5
מ"רלתלמיד.במבטמקומי,ישרשויותשבהןלמעלהמשלישמבתיהספר
אינם ממוגנים או עם מיגון נמוך, כלומר פחות מ-
50%
מהנדרש. כך למשל בנווה מדבר, אל קסום וכסייפה. מצב
דומה
קיים גם בערים גדולות כמו ירושלים, בני ברק, שפרעם, חיפה ואום אל-
פחם. בירושלים, לדוגמה, מדובר
בכמעט 300
מתוך כ-
800
בתי ספר. בנוסף, למשרד החינוך אין נתונים מלאים על רשויות מקומיות שהוסיפו מיגון
ביוזמתן,למרות שיש רשויות שפעלו וצמצמופערים.
יש
נם גם
פערים באופן חישוב המיגון: לצדהתקן של0.5
מ"ר
לתלמיד, יש התייחסות של פיקוד העורף לשטח קטן יותר להתגוננות קצרה, מה שמעלה שאלות לגבי התאמת
התקנים לגיל התלמידים ולצוות. נכון לעדכונים שעלו בדיונים האחרונים, אין כיום תוכנית לאומית כוללת
להשלמתפערי המיגון במוסדותהחינוך,למעט תוכניותייעודיות כמו"מגן הצפון."
משכן הכנסת, ירושלים | טלפון: 02-6408350/692
דוא"ל:| [email protected]
משרד החינוך -
אריה מור -
סמנכ"ל ומנהל מינהל חירום, ביטחון ובטיחות וסייבר -
פיקוד העורף הוא הגורם
המקצועי הקובע את תפיסת המיגון בישראל, וכל תקני המיגון במערכת החינוך נגזרים מהנחיותיו ולא מהחלטות
משרדהחינוך.התקןשל 0.5
מ"רלתלמידנקבעלאורךשניםומתייחסלשהייהשלכשעתייםבמרחבמוגן.התקנים
הנמוכיםיותרשהוזכרואינםתקןקבועאלאהחרגהנקודתיתלמצביחירום,שבהםנדרשתשהייהקצרהמאודשל
כ-
10
דקות בלבד, כדי לאפשר קליטה מהירה של תלמידים במרחבים מוגנים.
תחום המיגון הוא דינמי ומשתנה
לאורך זמן. פערים במיגון נוצרים כתוצאה מגידול במספר התלמידים, שינויים דמוגרפיים והמשך שימוש במבנים
ישנים.
כבר לפני עשרות שנים היו פערים של כ-
25%
–
30%, בעיקר במוסדות שנבנו לפני שנות ה-
90
, לפני החלת
תקני המיגון המחייבים. גם כאשר מוקצים תקציבים, הפערים לא תמיד נסגרים; לדוגמה, למרות הקצאה של 80
מיליון ש"ח לאשקלון,
הפערים עשויים להישאר ואף לגדול עם השנים בשל
גידול האוכלוסייה.
במקביל מתבצעים
תהליכים שיטתיים לצמצום הפערים: כל מוסד חינוכי חדש נבנה כיום עם מיגון מלא, וכל תוספת בנייה למוסד
קיים כוללת השלמת מיגון. לעיתים קיימיםפתרונות זמניים,כגון כיתות לא ממוגנות, עדלהשלמת הבנייה. בנוסף
קיימות תוכניות ממשלתיות ייעודיות למיגון בדרום ובצפון, הכוללות תקציבים, אך לא כל התוכניות יושמו בפועל
במלואן.
בתחום חיזוק המבנים הוקצו 80
מלש"ח במסגרת תקציבים ייעודיים, כאשר מחצית מהסכום מגיעה
ממשרדהחינוךומחציתממשרדהאוצר.באמצעותתקציבזהחוזקוכ-
100
מוסדותחינוך,וכ-
100
נוספי
ם
מיועדים
להריסה ולבנייה מחדש. מהלכים אלו תורמים גם לבטיחות המבנים וגם לשיפור המיגון.
כדי לקבל תמונת מצב
מדויקת,הוחלטלבצעסקרפיזימקיףבשטחולאלהסתמךרקעלנתוניםמדווחים.הסקרכלל
כ-
5,500
בתיספר,
כאשרתחילהנבדקוכ-
4,700
וכיוםהושלמהבדיקהשלכללבתיהספר.בנוסף,ישנם כ-
21,000
גניילדים,
ומתוכם
נאספו עדכה נתונים על כ-
14,000
.
בשל היקף המשימה מדובר בתהליך מורכבוממושך. כעת מתבצע שלב נוסףעם
שיטהמשופרתובשיתוףהרשויותהמקומיות:תחילה מבוצעתהתאמהביןנתוניהרשויותלנתוניהסקרבאמצעות
מערכת ממוחשבת חדשה, ולאחר מכן מתוכננות בדיקות מדגמיות בשטח לאימות המידע. ההערכה היא שבתוך
כחצי שנהתתקבל תמונת מצב מלאה ומהימנהיותר.
לגבי מעונותיום, אין כיום נתונים מלאים, משום שהם אינם
באחריותישירהשלהרשויותהמקומיותוהמידעהקייםמבוססבעיקרעלהצהרותבעתהליךהרישוי.לכןישצורך
בפיתוח מנגנוני בקרה נוספים כדי לקבל נתונים אמינים גם בתחום זה.
בהתבסס על עבודה שוטפת מול הרשויות
המקומיות, כולל שיח ישיר עם ראשי רשויות, ההערכה הנוכחית היא שפערי המיגון במוסדות החינוך עומדים על
כ-
10%
בלבד, כאשר עיקר הפערים מצויים ברשויות חלשות, ובמיוחד בחברה הבדואית, שם במקרים רבים לא
בוצעו פעולות מיגון. עם זאת, נתונים מדויקים יותר צפויים רק לאחר השלמת הסקר בתוך כחצי שנה.
קיימת
תוכנית רשותית מסודרת למיגון, הכוללת הנחיות וכלים להתמודדות עם פערי מיגון. כאשר אין מיגון מלא, ניתן
להפעיל את המוסד באופן חלקי, למשל באמצעות למידה היברידית או חלוקה לקבוצות. אפשרות נוספת היא
העברת פעילות לימודית למבנים ממוגנים חלופיים, כגון מתנ"סים או
מבנים ציבוריים אחרים, כפי שנעשה
בתקופות לחימה. ההנחיות להפעלת מוסדות החינוך הן דינמיות ומשתנות בהתאם למצב הביטחוני. בעבר, כאשר
רמתהאיוםהייתה נמוכהיותר,ניתן היהלקייםלימודיםגם במקומות שאינם ממוגניםלחלוטיןלפיעיקרון"הכי
מוגן שיש". כיום, במצבי כוננות גבוהים יותר, נדרשת החמרה ולא ניתן עוד להסתמך על עיקרון זה.
סגירת כלל
פערי המיגון כרוכה בעלויות גבוהות מאוד. לצורך המחשה ,מיגונית אחת לכ-
15
אנשים עולה כ-
300
אלף ,₪
ולכן
השלמתמיגוןמלאבקנהמידהארצינאמדתבהשקעותשל
עשרותמיליארדישקלים.
חשובלהבחיןביןשניתחומים
שונים:מיגוןוחיזוקמבנים.קיימתהחלטתממשלהלחיזוקמבניציבור,בתיספר,מוסדותבריאות,תחנותמשטרה
ועוד בהיקף ש
ל כ-
140
מלש"ח בשנה ,שמתוכם כ-
80
מלש"ח
מוקצים למשרד החינוך. זהו תקציב ייעודי לחיזוק
מבנים בלבד ואינו תקציב למיגון, ולכן אין לערבב בין התחומים. ייתכן שקיימים תקציבים נוספים למיגון בגופים
אחרים,אךהתקציבשל140
מיליוןש"חמתייחסלחיזוקמבניםבלבד.
לכן,כאשרדניםבהיקפיהתקצובובפערים,
חשוב להפריד בין השקעות במיגון לבין השקעות בחיזוק מבנים, שכן מדובר בשני סוגי עבודות שונים, בתקציבים
שונים ובמטרות שונות.
חה"כ ואליד אלהואשלה –
אני מבקש
לקבל התייחסות ברורה לגבי הצו שחתם עליו שר הפנים, שמחייב הצבת
מיגוןבמוסדותחינוךבנגב,ובפרטבמרכזיהשירותים,מדוברבכ-
10
מרכזים.מאז2024
ועדהיוםלאננקטהבפועל
שום החלטה או התקדמות.
בנוסף, עולה שאלה לגבי תקציב המיגוניות: מתוך כ-
81
מיליון ש"ח, מהו הסכום
המדויק שמיועדלחברההבדואית בנגב.
צה"ל -
סא״ל יונתן אשליך – רע"ן פרוייקטים -
בשנה שעברה לא התאפשר לנו להוציא לפועל את הקול הקורא
למיגוןמוסדותחינוך,למרותשהיוכברהסכמיםחתומיםוהיערכותמלאה,ומתוך230
מלש"חמומשו90
מלש"ח,
וזאת בשל בעיית תזרים תקציבי. הקול הקורא נועד לתת עדיפות תחילה לגני ילדים ולאחר מכן לבתי ספר. השנה
תכננולקדםאתהמהלךבמסגרתתוכניתהעבודה,אךהחלטתממשלה
3304
להקצותתקציבלמיגוןמוסדותחינוך
באשקלוןשינתהאתסדריהעדיפויות.בפועל,מתוך
התקציבהקיים
שניתןשל140
מלש"ח
,כ-
40
מיליון₪נדרשים
לכסות גם את
צורכי אשקלון, ללא תוספת תקציבית נכון לעכשיו טרם החל יישום בפועל באשקלון,. מאחר שחוק
התקציבעדייןלאאושר.עדכהבוצעומיפויוהכנתתוכניתעבודה,כאשרהעלויותבפועלגבוהותמהתקציבהקיים.
משכן הכנסת, ירושלים | טלפון: 02-6408350/692
דוא"ל:| [email protected]
בשלב זה אין ודאות לגבי תוספת תקציבית מעבר לסכום שהוצג, וההערכה היא שלא צפוי תקציב נוסף משמעותי.
בנוסף, התקציב של כ-
81
מיליון ש"ח למיגוניות, שאינו מיועד רק למוסדות חינוך, חלק משמעותי ממנו מופנה
לפזורה הבדואית בנגב, שם קיימים פערי מיגון גדולים במיוחד.
לגביסוגייתחמשתהמיליארדים:תוכניתמגןהצפון,החלטה302
במשנת2018
,נוהלהבפועלבאמצעותועדתהיגוי
בראשותפיקודהעורף, כאשרהמנהלהוא זה שהסמיך אתפיקוד העורףלקבוע אתהתוכנית. מתוך אותה תוכנית,
התקציבים שעברו בפועל דרך מנגנון פיקודהעורףודרך ועדתההיגויעומדיםעל כ-
2.7
מיליארד ש"ח.
מודגש כי יתר הסכומים שמוצגים לעיתים כחלק מה-5
מיליארד ש"ח הם תקציבים שהועברו למשרדי ממשלה
אחרים, שלא דרך פיקוד העורף, לא בתעדוף שלו ולא כחלק מתוכנית שהוא ניהל בפועל. לכן אין בסיס להתייחס
לסכוםכוללשל5מיליארדש"חכאילוהואיושםבמסגרתתוכניתאחתסדורה,שכןמדוברבספירהשאינהאחידה
ואףעלולה להיות כפולה.
משרד האוצר -
אייל ברוך - אגף תקציבים -
בעיית התזרים נובעת מסעיף תקציב הביטחון (סעיף 15
), שממנו
אמורים להגיע הכספים לביצוע בפועל בסעיף 16
. תקציב הביטחון הוא תקציב מסווג, והוא מתנהל באופן שונה
מתקציבי מדינה רגילים, כאשר למשרד הביטחון קיימת גמישות גבוהה יותר בהסטת משאבים בהתאם לשיקול
דעתו. לכן, אם
חל שינוי במדיניות או בסדרי העדיפויות, ייתכן שהכספים הופנו לצרכים אחרים בתוך התקציב
הביטחוני. כל שינוי כזה נעשה במסגרת הליכים מסודרים ובאישור הוועדות הרלוונטיות. בין השנים 2018
ל-
2025
הוקצו למטרות מיגון כ-5
מיליארד ש"ח, במסגרת החלטת ממשלה משנת 2018
,
החלטה 302
ב. התקציבים יועדו
למספר גופים ותחומים, ובהם פיקוד העורף, משרד החינוך, מערכת הבריאות ומשרד השיכון, הן לצורך מיגון והן
לצורךחיזוקמבנים.עםזאת,אין פירוטמדויקשלאופןחלוקתהתקציבביןהמשרדיםוהתחומים השונים,וברור
כילאכלהסכוםהועברדרךפיקודהעורף.לשנת2026
ידועיםסכומיםמפורטיםיותר:כ-
200
מיליוןש"חמיועדים
לפיקוד העורף לצורך מיגון וחיזוק מבנים, כ-
80
מיליון ש"ח מיועדים למשרד החינוך, וכ-
81
מיליון ש"ח מיועדים
לפריסת מיגוניות במסגרת החלטת ממשלה. בסך הכול מוצע לשנת 2026
תקציב של כ-
360
מיליון ש"ח למטרות
אלה. חשוב לציין כי גם תקציבים נקודתיים, כגון כ-
80
מיליון ש"ח למשרד החינוך, מוקצים בהתאם לסדרי
עדיפויות שנקבעים ברמה הארצית על ידי פיקוד העורף. בנוסף, בהחלטת הממשלה 302
ב משנת 2018
לא הוגדר
מראש מקור תקציבי מלא, והממשלה היא שקבעה לאורך השנים את סדרי העדיפויות והקצתה בפועל תקציבים
שוניםלמשרדיםלטובת מיגון.
חה"כ סמיר בן סעיד -
אני מבקש לקבל התייחסות לסוגיות הבאות: בינואר 2025
התקבל צו למיגון של 10
בתי
ספרבדרום-
מאזלאחלהכלהתקדמותומשרדהחינוךלאסיפקתשובות. קיימתבעיהבגניילדים,במיוחדכאלה
הפועלים במבנים פרטיים ללא מיגון, נדרש לברר מה רמת המיגון בהם ומה המדיניות לגביהם.
מה חלקם של
הכפרים הבלתי מוכרים מתוך תקציב של כ-
81
מיליון ש"ח למיגוניות, ומה היקף המענה בפועל. פחות מ-
1%
מהמקלטים הציבוריים נמצאים ביישובים ערביים, למרות שהם מהווים כ-
31%
מהאוכלוסייה. באזור שבין 10
ל-
45
ק"מ מגבול לבנון קיים צורך בכ-
250-300
מיגוניות עבור החברה הערבית. נדרש להבין מה המענה המתוכנן
במסגרתהתקציב שאושר, ביןהיתרעל בסיס דוח מבקר המדינה.
צה"ל -
סא״ליונתןאשליך –רע"ןפרוייקטים-התוכניתלמיגוניות(כ-
81
מיליוןש"ח)מעוגנתבחוקהתקציב,אך
טרם גובשה ואושרה באופן סופי. התוכנית נמצאת כעת בשלבי גיבוש, ולכן אין עדיין פירוט סופי או חלוקה
תקציבית. השיקוליםהמרכזיים בתכנון:פערי מיגון קיימים, רמתהאיום,פריסה קודמת מכוח תוכניותעבר (כגון
תוכנית3066
).פעריהמיגוןמהוויםשיקולמרכזיומשמעותימאודבקביעתסדריהעדיפויות,וצפויהיקףמשמעותי
של מיגון במסגרת התוכנית. לגבי הצפון:הנושא מטופל במסגרת תוכניותהעבודה של המחוזות בתוכניות קודמות
הוקצו כמויותגדולות של מיגוניותלאזור.
אנימבקשלהדגיששפעריהמיגוןהםתהליךדינמישאינומסתייםגםלאחרהשלמותמיגון,נוצריםפעריםחדשים,
משום שרשויות ומשרד החינוך מכניסים מוסדות חינוך למבנים ללא מיגון. לכן מדובר באירוע מתמשך שלא ניתן
לסגור ללא שינוי מדיניות. אני מציין כדוגמה את אשקלון, שם לאחר
ביצוע מיגון עדיין קיימים פערים בהיקף של
כ-
70
מיליון ש"ח, בהתאם למיפוי שבוצע. המשמעות היא שגם כאשר מבצעים תוכניות מיגון, הפערים ממשיכים
להיווצר. אני מדגיש שיש צורך לעצור את התופעה הזו: כפי שמשרד החינוך בודק תנאים אחרים לפתיחת מוסד
חינוכי, כך עליולוודאגם קיומו של מיגון תקני ואם אין מיגון,לאלאפשרפתיחה של גן או בית ספר באותו מבנה.
בנוסף, אני מבקש מהוועדה לפעול מול משרד הפנים להארכת הוראת השעה שמאפשרת הקמת מרחבים מוגנים.
הוראה זו אפשרה לפיקוד העורף לבצע בתוך פרק זמן קצר פרויקטים רחבי היקף, כולל הקמת מאות מרחבים
מוגנים בצפון ובאזורים נוספים. אני מדגיש כי הארכת הוראת השעה הן במוסדות חינוך ומבני ציבור והן במיגון
פרטיהיאקריטית,וישלהעניקלהלפחותתוקףשלשנתייםנוספות,כדילאפשרצמצוםמשמעותישלפעריהמיגון.
משכן הכנסת, ירושלים | טלפון: 02-6408350/692
דוא"ל:| [email protected]
הרשותלפיתוחוהתיישבותהבדואיםבנגב-
יובלתורג'מן-
מנכ"ל-
הרשותאינהאמונהעלהביטחון,אךבתחילת
המלחמה, יחד עם האגף לפיתוח חברתי ומשרד הנגב והגליל, בוצעה הסדרה תקציבית במסגרת תוכנית חומש
קהילתית-חברתיתבהיקףשלכ-
32
מלש"חלפעולותמיגוןביישוביהבדואים,כוללבמרכזישירותיםותחנותהסעה
בפזורה, והוצבו מאות מיגוניות. התהליך בוצע בשיתוף פיקוד העורף והגורמים המקצועיים. בהמשך, לגבי תקציב
של כ-
81
מלש"ח למיגוניות, הפערים במיגון בפזורה הבדואית מהגדולים ביותר בארץ, והומלץ לתעדף אזורים עם
פערים משמעותיים ומרכזי שיר
ותים. פיקוד העורף מקדם תוכנית להצבת כ-
1,000
מיגוניות ברמה הארצית, ללא
פירוט חלוקה לדרום בשלב זה, תוך הבנה בצה"ל ובפיקוד העורף של הצורך לתעדף את האזורים הללו. הרשות
שותפהלתהליךומסייעת ככלהאפשר, מתוךהבנה שמדובר בתקופת מלחמה שבהערך הצלתהחיים עליון.
משרד הפנים -
וחיד חשאן - מנהל תחום חירום מיעוטים -
התבקשה התייחסות לשני נושאים: הארכת הוראות
השעה בכשנתיים לצורך המשך קידום מיגון במוסדות חינוך, מבני ציבור ומיגון פרטי לתושבים, וכן צו נוסף הנוגע
למרחביםמוגניםולמרכזי שירותים.בנוסף,נתבקשההבהרהלגביהסטטוסשלהבקשותוהתקדמותהטיפולבהן.
הנושאיםייבדקומולהייעוץהמשפטי,במיוחדבכלהקשורלצוויםוהמשמעויותהמשפטיותשלהם,ולאחרהשלמת
הבדיקה תועבר לוועדה התייחסות מסודרת בהקדם.
הנהגת ההורים הארצית -
צופית גולן - סגן היו"ר -
במשך כשנה וחצי קיימות תוכניות, אך המצב כמעט שלא
השתנה, ותלמידים רבים אינםיכוליםללמוד בסביבה בטוחה. מרחב מוגן חייבלהיות תקני, תקין, נגיש ויעיל, ויש
בתי ספר שבהם אינו מספק הגנה אמיתית. בנוסף, התקשורת במרחבים אינה יכולה להישען על אמצעים מיושנים
כמו טרנזיסטור. במציאות ביטחונית מתמשכת נדרש מעבר מהבטחות לביצוע, כולל בדיקה פיזית של כל מוסד
ומרחבעלידי קב"ט רשותי לאימות מיגון, תקינות,נגישותותקשורת.
מרכזסדאד-היערכותלחירוםבחברההערבית-
רועייסוד-
פרויקטורהקמה-קייםפערמיגונימשמעותיבחברה
הערבית, כ20%
מהאוכלוסייה מסתמכת על מרחבים משותפים או ציבוריים שאינם מספקים הגנה. הפער נובע
מחוסר יכולת כלכלית של הרשויות ומחסור בקרקע ציבורית, ולכן נדרש מענה ממשלתי ויעד מחייב לצמצומו.
פתרון אפשרי הוא הסבת כיתות קיימות לממ"דים במקומותללא קרקע פנויה.
מועצהמקומיתג'לג'וליה-
קאסםאבוזר–
מנהלמחלקתהנדסה-
התושביםאינםמבקשיםתקציביםאלאהקלות
תכנוניותשיאפשרולהםלבנותבעצמם.בפועלהוקצוכ-2מלש"חמתוךצורךשלכ-
4.5
מלש"ח
להסדרתהמתחמים,
מהשמייצרחסםנוסף.הוראותהשעהאינןנותנותמענהלפעריםהללו,ולכןנדרשפתרוןתכנוניורגולטורישיאפשר
התחלה של בניית מיגון.
בתום הדיון הוועד
ההגיעה למסקנות הבאות:
1.
הוועדהמודה
לכלהמשתתפים בדיון.
2.
הוועדהמבקשת
ממשרדהחינוך
להציגבתוךכחצישנהתמונתפעריםמלאהומדויקתבנושאהמיגון,כולל
בגיל הרך.
3.
הוועדה מבקשת
ממשרד החינוך לשקול,
ככל שיתאפשר במסגרת התקציב, שימוש בנתוני/התרעות
קב"טים לצורך קבלת החלטות-
ולאלהסתפק בהמלצות בלבד.
4.
הוועדהמדגישהבפניכללהגורמיםכיישלהתמקדבקבלתהחלטותנכונותלמיגון,מיצויתקציביםויצירת
רגולציה מיטיבה.
5.
הוועדהמבקשתמרשויותהמדינהלתעדףאתהטיפולבפעריהמיגוןבחברההערבית,ובפרטבמרחבהכפרי
הבדואי בדרום.
יש
לבחוןפתרונות יצי
רתיים,לרבות מיגוןחדרים קיימים
כמו שהעלהנציג מרכז סדאד.
6.
הוועדה מבקשת
מאג"ת במשרד האוצר
להעביר בתוך
שבוע
פירוט בכתב של
ה-5
מיליארד :₪
כולל
מקורות, משרדיםוייעודהתקציבים.
7.
הוועדה ממליצה
לאג"ת במשרד האוצר
להעמיק את שיתוף הפעולה עם פיקוד העורף (וגורמים נוספים)
בקביעת סדריעדיפויות והקצאת תקציבים.
8.
הוועדהמבקשת
מאג"ת ומפיקודהעורף
לגבשולהגישלממשלה תוכנית לאומיתלסגירתפערי המיגון.
9.
הוועדה מבקשת
ממשרד האוצר
לבחון קידום מנגנון תמרוץ למיגון עצמי, שיכלול החזר למי שממגן החל
ממועד קובע,ולהחיל זאת ברמה ארצית.
10
.
הוועדהמבקשת
ממשרדהפנים
להעבירהתייחסותלשנינושאים:הארכתהוראותהשעהבכשנתייםלצורך
המשך קידום מיגון במוסדות חינוך, מבני ציבור ומיגון פרטי לתושבים, וכן
התייחסות לצו נוסף הנוגע
למרחבים מוגניםולמרכזי שירותים.
11
.
הוועדהמבקשת
ממשרדהחינוך
לבחוןולהשיבבנושאתקשורתבמרחביםמוגניםחדשים,במסגרתהסקר.
הוועדה מציינת כי
פיקוד העורף
קבע תקןהכולל גםהיבטי תקשורת, והנושאייבחן במסגרתהסקר.
12
. הוועדה תקיי
םישיבתהמשך לאחר קבלתהנתונים.
משכן הכנסת, ירושלים | טלפון: 02-6408350/692
דוא"ל:| [email protected]