הודעה לעיתונות

DOCX 3,927 תווים המסמך המקורי ↗
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 12:00 אושר בוועדה לקריאה ראשונה: חובת פרסום שמותיהם של אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) אישרה היום (ג׳) לקריאה ראשונה את הצעת החוק חובת פרסום שמותיהם של אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר. במסגרת הצעת החוק, השר לביטחון לאומי יפרסם באתר המשרד את שמו ותמונתו של האסיר הביטחוני והעבירות בהן הורשע. עם זאת, נציב בתי הסוהר מוסמך למנוע פרסום, אם שוכנע כי האסיר אינו מהווה סכנה לציבור, בהתאם לכללים שייקבעו בפקודות הנציבות. החוק יוחל רטרואקטיבית על אסירים ביטחוניים ששוחררו מתאריך ה01/01/20. מטעם הפרקליטות הצבאית נמסר: "נתמוך בהצעה בכפוף לכך שתחול רק על אסירים ביטחוניים. צה"ל אינו גורם שמעריך מסוכנות של אסירים משוחררים." בפתח הדיון ציין יו״ר הוועדה: ״אסיר ביטחוני שמשתחרר מהווה סכנה לציבור – זו הנחת היסוד שלי. על כן, אסירים ביטחוניים ששוחררו כתוצאה מעסקה או שסיימו לרצות את עונשם, יכולים להסתובב חופשי בכל מקום שהם רוצים ובקרבת משפחות הקורבנות. הצעת החוק הזו נותנת מענה לצורך הזה, ובשקיפות – פרסום שמו ותמונתו. המטרה העיקרית היא לאפשר לציבור להגן על עצמו במרחב הציבורי. בשונה מאסירים פליליים שיש לשקמם, בשום מצב לא נשקם אסירים ביטחוניים שרוצים לפגוע ביהודים. גם אם נמנע רצח אחד יחיד, החוק הזה שווה הכל". ח״כ יצחק קרויזר, יוזם הצעת החוק: ״כיום לא מפורסמים האסירים הביטחוניים המשוחררים, הן בעסקה והן כאשר סיימו לרצות את עונשם. זו חקיקה חשובה במיוחד בימים אלו, היא מיישמת הלכה למעשה את זכות הציבור לדעת ותשמור על ביטחון הציבור״. ח״כ לימור סון הר-מלך, יוזמת הצעת החוק: ״מדובר כאן בחיי אדם. לכשיעבור חוק זה, הוא יהווה אחד מהחוקים החשובים במאבק בטרור על מנת לייצר הרתעה והגנה לאזרחי מדינת ישראל. למעלה מ-80% מהמחבלים חוזרים לעסוק בטרור כשהם משתחררים - זה נתון קריטי שאי אפשר להתעלם ממנו.״ עו״ד גיל שפירא, הסניגוריה הציבורית: ״ישנן שאלות שעולות, ביניהן, מה הציבור אמור לעשות עם המידע, והאם הפרסום עלול לייצר חיכוכים שיובילו לפגיעה. יש כאן קושי מעשי שעולה בין התכלית לבין האמצעי, בהיבט של הצפת המידע וניהולו מבחינת האזרח. במישור הכללי, ניהול העניין כמוצע בחוק ע״י שב״ס זו שאלה משמעותית שכן מאגר המרשם הפלילי לא נמצא כיום בידי שב״ס.״ הדס פירר, עו״ד יעוץ וחקיקה פלילי מטעם משרד המשפטים: ״יש בהצעה כמה קשיים במישור המשפטי ולא ברור איך הפרסום של השמות מגן על הציבור. על כן, יש להתבסס על נתונים מהגופים השונים". עוד הוסיפו משרד המשפטים כי בחוק המידע הפלילי ישנה שורה ארוכה של גורמים הזכאים למידע ביחס לעבירות טרור לתקופה לא מוגבלת. חוק המידע הפלילי תוקן בשנת 2022 ועולה השאלה, אם כל הגורמים הללו מקבלים את התמונה המלאה בנוגע לסיכון שבעיסוק, האם יש לשנות בכלל את הדין? יש לבדוק אם החוק לא מייצר מצב שבו האזרח צריך להיות בחשש תמידי להגן על עצמו בכל התקשרות שלו מול כל גורם. יוסי מימון, רח״ט מדיניות פנים מטעם המטה לביטחון לאומי: ״יש לשקול את סוגיית הפרסום, שכן פרסום התמונה יכולה גם להעלות מוטיבציה לפיגועים" ד״ר גיא נגר, מנהל תחום מחקר מטעם המשרד לביטחון לאומי: ״לדעת המשרד, כדאי לקדם את הנושא במסגרת הצעת חוק ממשלתית". שי ראובני, מטעם ״הקול היהודי״: ״מקומם לשמוע שפרסום שמותיהם ותמונותיהם של מחבלים עלול לייצר חיכוכים – שכן ההפך הוא נכון. ישנם מחבלים המזוהים עם דאע"ש והם מסתובבים היום חופשי. מבקש מחברי הכנסת להמשיך לפעול עבור החוק שחובה להעביר אותו." הרצל חג'ג', אביה של סגן שיר חג'ג' ז"ל: "החוק הזה ימנע משפחות שכולות נוספות וירתיע את המחבל הבא, ויהווה עוד חלק בסל ההרתעה כנגדו. עליכם לדאוג לביטחוננו." שי גליק, מנכ"ל בצלמו: "המטרה בסופו של דבר היא שהמחבלים ידעו שזה כתם לכל החיים. הרתעה צריכה להפחיד את המחבלים וחשוב שתהיה לא מידתית, וכן יש בה אף לפגוע בזכויות מסוימות." דוד בבלי, יועץ השר לביטחון לאומי: "אין מחלוקת שהמדינה לא רוצה לשקם מחבלים, ועל כן לא יהיה שיקום של אסירים ביטחוניים. מחבלים הבאים לפגוע במדינת ישראל הם לחלוטין היוצאים מהכלל. אנו לא מצפים להטיל נטל על האזרח, האזרחים אומנם יכולים לסייע לעצמם, עם זאת כדאי שתהיה להם האפשרות להגן על עצמם והמדינה מחויבת להגן עליהם." בסיכום הדיון ציין יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל: "מחובתנו היה להעביר הצעת חוק זו בקריאה ראשונה על מנת להתחיל בהליך שכן הוא ארוך. חקיקות מהסוג הזה מהוות חומת מגן שמצילות חיים - עלינו לתת מענה לציבור, לתת לו כלים ולאפשר לו להגן על עצמו." בנימין גל, דוברות הכנסת.