הודעה לעיתונות

13 באוגוסט 2025, י"ט באב תשפ"ה, בשעה 16:00 אושרה לקריאה ראשונה: הצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023 הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) אישרה היום (ד') לקריאה ראשונה את הצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023 (פ/3887/25) של חה"כ משה סעדה הוועדה לביטחון לאומי מובילה מזה כשלוש שנים את המאבק בארגוני הפשיעה. במסגרת פעילותה קידמה הוועדה שורת חקיקות משמעותיות שמספקות תשתית חיונית למאבק שמנהלים גופי האכיפה בחזית. במהלך דיוני הוועדה עלתה שוב ושוב הדרישה מצד יו"ר הוועדה, חברי הכנסת ונציגי גורמי האכיפה להכיר בארגוני הפשיעה כארגוני טרור. זאת, נוכח האיום הגובר על ביטחון הפנים, ריבוי כלי הנשק הבלתי חוקיים והאלימות הגואה, במיוחד בחברה הערבית. הכרה זו נועדה לאפשר החלת הכלים, הסמכויות וההגדרות הקיימות במאבק בטרור גם על ארגוני הפשיעה כדי לספק לגופי האכיפה אמצעים תקיפים ויעילים לפעולה מולם. ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי: "הנזק הכלכלי, חברתי, קהילתי שנגרם ע"י ארגוני הפשיעה הוא עצום מאוד וצריך לדעת להיאבק בארגונים האלה בכלים הנכונים. הצעת החוק שמונחת לפנינו היא חשובה וטובה והיא כלי נוסף שאנחנו מעניקים למשטרה במלחמה בארגוני הפשיעה". ח"כ משה סעדה (הליכוד): "ארגוני הפשיעה האלה הם ארגוני טרור לכל דבר ועניין. 83% מהאוכלוסייה הערבית בישראל מפחדת לצאת לרחובות בשעות הלילה. ארגוני הפשיעה בחברה הערבית מכתיבים את סדר היום בקהילות שלהם. אם לא נתעורר בזמן ארגוני הפשיעה ימשיכו להרים ראש והפשע שלהם ימשיך לזלוג לכל מקום בחברה הישראלית. אני לא רואה כאן נציגים של החברה הערבית וזה כנראה מתוך חשש גדול מארגוני הפשיעה. החוק הולך לשנות את כללי המשחק. למשטרת ישראל אין היום כלים טכנולוגיים לפענח מקרי רצח. במשך שלוש שנים היועמ"שית לממשלה לא מאשרת למשטרה להשתמש ברוגלות טכנולוגיות לצורך פענוח של תיקי רצח בקרב ארגוני הפשיעה". ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד): "הפשיעה בחברה הערבית היא לא באחריות בלעדית של משטרת ישראל. כל משרדי הממשלה הרלוונטיים אחראיים גם הם על התגברות הפשיעה בחברה הערבית. במדינות השכונות שלנו במזרח התיכון אנחנו לא רואים כמות כזאת גדולה של פשיעה ושל פשע מאורגן, זה קורה בישראל כי לממשלה פשוט לא אכפת. אנחנו נמשיך לשלם מחיר דמים כל עוד הממשלה לא תשנה את המדיניות שלה לגבי הפשיעה בחברה הערבית. החוק הזה לא ישנה דבר". ח"כ גלעד קריב (העבודה): "צריך להעמיד ארגז כלים מפותח לטובת המאבק בארגוני הפשיעה. ארגז הכלים שמתאים למאבק בטרור לא מתאים בהכרח למאבק בארגוני הפשיעה. תהליך החקיקה צריך להתחיל בעשייה של משרדי הממשלה במיגור האלימות בחברה הערבית ורק לאחר מכן ללכת לתהליך של הצעת החוק. משרדי הממשלה נסוגים מתוכניות למאבק בפשיעה ובדיאלוג עם הרשויות הערביות. להצעת החוק הנוכחית לא הוגשה הערכה תקציבית של משרד האוצר, לכן אפשר להצביע על זה בוועדה, אך לא ניתן להצביע על זה במליאה". מתוך דברי ההסבר להצעת החוק: "בשנים האחרונות, ובתקופה האחרונה ביתר שאת, אנו עדים לאלימות ולפשיעה חריגות בהיקפן. ארגוני הפשיעה מהווים מרכיב משמעותי בתופעה זו, והם מהווים אתגר גדול לגורמי אכיפת החוק. פעילות פלילית זו, המלווה במאבקים אלימים בין ארגונים יריבים הפוגעים גם בחפים מפשע, גורמת לפגיעה בסדר הציבורי, בביטחון האישי, בחוסן החברתי ובדמוקרטיה. ממשלת ישראל עמדה על החשיבות שבפעילות נגד ארגוני הפשיעה והחליטה, כבר בדצמבר 2003, להעמיד את המאבק בהם בראש סדר העדיפות הלאומי. בעקבות החלטות הממשלה גיבשו גורמי האכיפה תוכניות למאבק בארגוני הפשיעה שתכליתן פגיעה בתשתיות הכלכליות של הארגונים, נוסף על הפעילות הרגילה נגד דמויות מרכזיות בהם. אחד האתגרים המרכזיים בפעילות נגד ארגוני הפשיעה הוא החשש הגדול של אנשים, מתוך הארגון ומחוצה לו, לספק מידע לגופי אכיפת החוק. הדבר מונע הפעלת לחץ על ארגוני הפשיעה, פוגע ביכולות החקירה וממילא באפשרות להרשיע, ובכך מאפשר ביתר קלות את פעילותם הפלילית. כדי להיאבק בתופעה זו מוצע לנקוט כמה צעדים, שיסייעו לגורמי אכיפת החוק לפגוע בפעילותם וביכולותיהם של ארגוני הפשיעה, ייצרו הרתעה ויפעילו לחץ על אנשיהם. צעד ראשון הוא מתן סמכות לשר הממונה להכריז מינהלית על ארגון כארגון פשיעה. אחד המכשולים העיקריים במאבק מול ארגוני הפשיעה הוא העיכוב והקושי בהכרזה על ארגון כארגון פשיעה. כיום הכרזה כזו מתאפשרת רק לאחר הליך משפטי ממושך, שאורך שנים, בשעה שהארגון ממשיך בפעילותו הפלילית. נוסף על כך, גם כאשר קיים מידע מודיעיני מובהק, כאמור לעיל, אופיו של הארגון מקשה על יכולתם של גורמי האכיפה במישור הראייתי. הפחד שמטיל הארגון על סביבתו ועל עדים פוטנציאלים אחרים, מקשה על הפללת הארגון בבית משפט. על פי ההצעה תינתן סמכות לשר לביטחון לאומי להכריז על ארגון כארגון פשיעה בהסתמך על חוות דעת של המשטרה ובכפוף להגבלות. הצעד השני נוגע למרכיב הכלכלי של ארגוני הפשיעה. פגיעה בנכסי ארגון הפשיעה וברכוש פעיליו, תשבש באופן משמעותי את פעילות הארגון, תייצר הרתעה ותפעיל לחץ כבד על אנשיו. בשל הימשכות ההליכים המשפטיים כיום עובר זמן רב לפני אפשרות ממשית לחילוט רכוש של ארגוני פשיעה. הצעת החוק מציעה לתת לשר לביטחון לאומי סמכות להורות על ביצוע תפיסה וחילוט מינהליים. צעדים אלה יסכלו את המשך פעילות הארגון, יחלישו את כוחו ויסייעו לגורמי אכיפת החוק לגבש ראיות להפללת אנשיו בבית המשפט. הצעד השלישי מתייחס לפגיעה בחקירה על ידי עורך דין. הצעת החוק מבקשת למנוע קיום מפגש עם עורך דין עד עשרה ימים, ושימוש בכלים נוספים, בדומה לחקירה של עבירות ביטחון. כמו כן, מוצע למנוע קיום מפגשים של מספר עצורים עם עורך דין אחד (או מספר עורכי דין מאותו המשרד). ארגוני פשיעה לעיתים נותנים ייצוג למספר אנשים על ידי עורך דין אחד, וזאת במטרה לתאם גרסאות ולשבש את החקירה. התיקון המוצע ימנע מצב זה". בנימין גל, דוברות הכנסת.