פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 983 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, כ"א בתמוז התשפ"ו (06 ביולי 2026), שעה 10:07 סדר-היום: << הצח >> הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 50) (שידורי רדיו אנלוגי ללא הגבלה גאוגרפית), התשפ"ו–2026, של ח"כ אלי דלל << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר ששון ששי גואטה אלי דלל רון כץ שלי טל מירון יבגני סובה יסמין פרידמן חברי הכנסת: עודד פורר נעמה לזימי איתן גינזבורג מוזמנים: שר התקשורת שלמה קרעי רותם ספיר יעקבס – עו"ד לשכה משפטית משרד התקשורת, משרד התקשורת גל אסף – סמנכ"ל כלכלה, משרד התקשורת אביתר גוטמן – סמנכ"ל שידורים, משרד התקשורת מימון שמילה – מנהל מינהל הנדסה משרד התקשורת, משרד התקשורת אורנן שטיננברג – עו"ד לשכה משפטית משרד התקשורת, משרד התקשורת עדי ליברוס – עו"ד, משרד המשפטים צח בסול – רפרנט השכלה גבוהה, אגף תקציבים, משרד האוצר קרן ברק – חכ"לית אורי שרף – מנכ"ל, הרשות השנייה נורית פיקובסקי – עו"ד, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו דן ארנון – בעלים רדיו חיפה וקול הים האדום, בעלי זיכיון לשידורי רדיו אזוריים ולהפעלת תחנת שידור עידו מור – יו"ר רדיו 99 אסקייפ - בעלים, בעלי זיכיון לשידורי רדיו אזוריים ולהפעלת תחנת שידור ליאור חריש – יועץ משפטי, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות דוד שריקי – עו"ד, יועץ משפטי, תחנות הרדיו האזוריות אילה מזרחי – עו"ד, מנהלת רגולציה ופרויקטים, כאן - תאגיד השידור הישראלי מרסיה צוגמן – היועצת המשפטית, כאן - תאגיד השידור הישראלי גולן יוכפז – מנכ"ל, כאן - תאגיד השידור הישראלי דוד בן בסט – יו"ר, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות נגה רובינשטיין – עו"ד, כאן - תאגיד השידור הישראלי בעז אקרמן – לוביסט ציבורי, לובי 99 עינת עובדיה – מנכ״לית מכון זולת לשוויון וזכויות אדם רונן ריינגולד – עו"ד מכון זולת ייעוץ משפטי: איתי עצמון נעמה דניאל ברוש טובול (מתמחה) מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: נטע רבקינד אביבה יובל מויאל רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 50) (שידורי רדיו אנלוגי ללא הגבלה גאוגרפית), התשפ"ו–2026, פ/4656/25 כ/1203 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב, הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 50) (שידורי רדיו אנלוגי ללא הגבלה גאוגרפית), התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת אלי דלל, אחמד טיבי, עודד פורר, משה סעדה ואופיר כץ. אני כל הזמן מקבל מכתבים ממשרד התקשורת, תראו: הייתה לכם הזדמנות בארבע השנים האחרונות להביא חוק שקשור לרדיו. לא עשיתם את זה, לא הצלחתם לממש את זה, לא קידמתם את זה ולא שום דבר. רק לאחרונה פרסמתם איזשהו תזכיר חוק. קראתי אותו, באמת, ולא הבנתי כל כך את מי ואת מה הוא מקדם. עוד פעם כתבתם לי מכתב. אני לא מתכוון לעשות פה פיליבסטר, יש דברים שכבר דנו בהם בישיבה הקודמת, כמו התאריך. אני חושב שליבנו את הסוגיה לאור ההערות של משרד המשפטים ושלכם, והמסקנה המתבקשת היא שאתם לא צודקים. התכליות שאנחנו חושבים שמגבשים בהצעת החוק הזו הן תכליות ראויות גם מבחינת משך הזמן שאנחנו נותנים לחברות. לכן, באופן לא מקובל, לאור זה שקיבלנו – מתי קיבלנו את ההערות האלה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההערות האלה נשלחו הלילה. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> 12:45 לפנות בוקר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למרות ששלחתם את זה בשנייה האחרונה אני אעשה דיון – קצר – בהערות האלה. לא דיון ארוך, כי אני רוצה להתחיל לקרוא את החוק. בבקשה. היועץ המשפטי יגיד אותן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אולי עדיף שהמשרד יגיד אותן, אלה לא הערות שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני רוצה שאתה, לאור זה שעברת על הנייר. תגיד את ההערות המהותיות ונתייחס אליהן בקיצור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שלום, היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלום. לא היית, אמרתי שקיבלנו הערות של משרד התקשורת אתמול בלילה, לא יודע אם אתה מודע להן, ואנחנו נתייחס אליהן בקצרה, בבקשה. אני לא עושה דיון ארוך, כי כבר עשינו חלק גדול מהדברים האלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רוב הדברים נאמרו בדיונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע, הם פתאום החליטו לכתוב את זה עוד פעם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, חלק מההערות הן כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קדימה, בוא נתקדם. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אבל אלו הערות על נוסח חדש שעדיין לא היה עליו דיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אמרתי לך, כשאתה תנהל את הישיבה אני אתן לך לנהל אותה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> חס וחלילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההערה הראשונה אכן נוגעת להארכת הזיכיונות הקיימים עד שנת 2033. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבר דנו בעניין הזה, תמשיך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההערה השנייה נוגעת לתוקף הרישיונות החדשים לשידורי רדיו אנלוגי ללא מגבלה גאוגרפית. לפי הצעת החוק, תוקף הרישיונות יהיה ל-15 שנים עם אפשרות להאריך לעוד חמש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם בזה דנו, אבל מה הטענה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> דווקא אני לא זוכר שבזה דנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דנו בזה. כן, מה הבעיה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> גל אסף, סמנכ"ל כלכלה. הטענה היא שאם עושים מכרז והוא נכשל – מאלף סיבות, וזה קורה - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא מדובר על ההערה הזו, אני מדבר על ההערה הראשונה, שדיברתם על הרישיונות החדשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רצינו לעשות 15+10, לאור ההערות שלכם הקטנו את זה ל-15+5. קיצרנו את התקופה. נו? << אורח >> גל אסף: << אורח >> העמדה שלנו בהקשר הזה – הרי ההארכות של הרישיונות האלה הן אם המכרז לא עובד. האמירה היא משנים את - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זו לא השאלה, זה לא העניין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אתה טועה, אני חוזר בפעם השנייה: אנחנו מדברים על הרישיונות החדשים שיינתנו לפי הצעת החוק. לא מכרז - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחרי שפורסם המכרז ואדם זכה הוא מקבל 15 שנה, ואחר כך יש לו ארכה של עוד חמש שנים. אתם אמרתם שאסור שתהיה ארכה בכלל, נכון? זו הטענה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו כן, אז מה? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אם הסעיף של הארכה מאושר, אין כל סיבה לתת לכל מי שקיבל ארכה עוד 15 שנה אם הוא זוכה במכרז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מדובר על זה. שמילה, אתם רציניים או מה? לא הבנתי. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אני אומר שמי שזוכה במכרז - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מכירים את הצעת החוק או לא? או שאתם כותבים לי מכתבים בלי להכיר את הצעת החוק? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> נבהיר את הדברים: אם שחקן חדש ניגש למכרז, 15 שנה, אין בעיה. אבל אם שחקן קיים עכשיו מתמודד למכרז, כבר היו לו 30 שנה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שמילה, לא על זה ההערה הזו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא ההערה על זה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה לא על זה, אתם מבלבלים בין הסעיפים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני רפרפתי על חוות הדעת הזו, הם מדברים כאן על מי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני דווקא לא רוצה שאתה תגיד. כיוון שהגורמים המקצועיים החליטו בשנייה האחרונה לבוא עוד פעם עם אותן טענות במכתב מנומק ואתם אפילו לא – או שאתם לא מכירים את הצעת החוק - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני יושב-הראש, לגבי ההערה הזו – אני שולל אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אבל אני אומר, תסביר לי מה התכלית של העניין. למה לא לתת ארכה? לא הבנתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> וכשאתם משיבים תתייחסו למה הצעתם בתזכיר, מה יהיה תוקף הרישום. אתם דגלתם במתווה של רישום במרשם לגבי משדרי הרדיו בתזכיר החוק שהפצתם, נכון? מה התקופה שביקשתם להציע שם? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אנחנו דיברנו על תקופה חד-פעמית של עשר שנים שאמורה להיות לצורך החזר השקעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המכרז יהיה לעשר שנים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התוקף של הרישום. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> כן. עכשיו, רכשנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה בטלוויזיה נתתם 15 שנה? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> טלוויזיה ורדיו זה לא היינו הך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, תגיד לי למה במכרז של הטלוויזיה נתתם 15 שנה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אני מסביר: טלוויזיה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי זה לא היינו הך, נכון? טלוויזיה זה יותר גרוע מרדיו. למה לא? זה יותר עוצמתי מרדיו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, כי תדר זה משאב מוגבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא שייך, משאב מוגבל לא רלוונטי לעניין של התקופה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> לעניין התקופה, קודם כול, הטיעון של - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה רלוונטי, אדוני, אבל 15 שנה זו לא תקופה ארוכה, לאור העבר. ראינו שבעבר גם 20 שנה זה לא מספיק, ואנחנו כאן מאריכים עוד. 15 שנה זו תקופה בהחלט סבירה וזה בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, מעניין אותי למה פתאום הם העלו את זה עוד פעם, אחרי שכבר היה לנו דיון על העניין הזה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> שוב, משאב התדרים – אני חוזר על המילה – הוא משאב מוגבל. וועדת התדרים היא ועדה סטטוטורית שלה מוענקת הסמכות לנהל את התדרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקשיב טוב, אם זה מוגבל – תציעו הצעה. שהכול יהיה בידי המדינה, הם יעשו את הרדיו, לא יהיה פרטי ולא יהיה כלום. זה ממש מצוין מבחינת התקבול של העניין. מספיק כבר עם זה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אני יכול לסיים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אומר את זה בצחוק, לא לפרוטוקול. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אתה לא נותן לי להשלים - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, תרשה לי. אביתר, תודה. אני רוצה לשאול את שמילה: האם מכרז חדש של זוכה חדש בתדר חדש לרדיו, 15 שנה למכרז כזה נראית לך תקופה ארוכה מדי? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לחדש 15 שנה זה בסדר. לוותיק - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בבקשה. זה גורם המקצוע האמיתי בנושא התדרים. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> יש פה גם היבט כלכלי, השר - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אביתר, כתבתם את עמדתם, לא שאלתם אותי לגבי העמדה הזאת, אני לא מקבל את ההערה הזאת. 15 שנה זו תקופה סבירה ואולי אפילו קצרה מדי, לאור העבר. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אדוני השר, יש פה גם היבט של כלכלה שחוזר - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> קראנו, אביתר, תודה. הכול בסדר, כתבתם את הדברים שלכם לוועדה, תודה. << דובר >> צח בסול: << דובר >> חבר הכנסת ביטן, לאור זה שמדובר בחקיקה, היינו רוצים לראות את התשתית המקצועית שעל סמכהּ מוקצים התדרים האלה, לאור זה שאחר כך מגיעים לכנסת לבקש הארכה שלהם. עוד פעם, אנחנו כמשרד אוצר יועץ, כשמדובר במשאב שנמצא במחסור, היינו רוצים לראות מה ההצדקה להקצאת הזמן. ייתכן - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה ההצדקה? אתה לא רואה את העבר? שכבר 30 שנה מחזיקים ומאריכים כל ארבע שנים כי זה לא מספיק? << דובר >> צח בסול: << דובר >> זו ההצדקה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן, כי זה הזמן שלוקח לתחנת רדיו להתבסס, לאגור מאזינים, להגיע, במיוחד שאנחנו מדברים כאן על תדרים שהם לא מוגבלים לאזור גיאוגרפי. על מה אתם מדברים? << דובר >> צח בסול: << דובר >> שנייה, אני רוצה להגיב: אני מסכים איתך שצריך זמן לתקופת הזיכיון - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, האוצר, לא קיבלת רשות דיבור. אני לא יודע למה אתה חושב שיש לך זכויות מיוחדות פה, לא הבנתי. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אני אשמח לעמוד על ההבחנה בין - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא הזה נדון – לא, אני לא רוצה לשמוע את זה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> היו"ר, שאלת לגבי הטלוויזיה לעומת רדיו. אני אשמח להשיב לך לגבי זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא הזה נדון בוועדה ואנחנו אישרנו את זה ל-15+5 אחרי ששמענו את ההערות שלכם לגבי התקופה. הקטנו מתוספת של עשר לתוספת של חמש. הנושא הבא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההערה הבאה נוגעת לסעיפים 80ג ו-80ד, לגבי ההסמכה לשר התקשורת באישור ועדת הכלכלה לקבוע לגבי כל מכרז מה יהיה הבסיס – על פי המרבה במחיר או על פי קריטריונים איכותניים. עמדת המשרד שהובאה כאן היא שככלל על המכרזים להתבסס על קריטריונים אובייקטיביים של מחיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עמדת המשרד היא בדיוק כמו משרד האוצר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> פה גם אני מסכים לגמרי. לכן, אגב, הגענו להסכמה שזה יהיה בתקנות שהשר יביא ויאושרו בוועדת הכלכלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת השאלה. כי במסמך שהעביר המשרד שלך נכתב שמתן סמכויות כמוצע לשר בהתייחס למכרז ספציפי, באופן שהחלטתו עשויה להשפיע באופן ישיר על זהות בעלי הרישיונות שיזכו באותו המכרז עלולה ליצור חשש, ולו למראית עין, מפני פוליטיזציה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל כמו שאתה רואה, איתי, גורמי המקצוע אצלי לא הבינו כל כך את ההסדר, כנראה. לא מדובר על מכרז ספציפי, מדובר על תקנות שיקבעו האם מכרזי רדיו באופן כללי יהיו לפי מחיר או לפי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכרזי רדיו לא יכולים להיות רק לפי מחיר, אני מאוד מצטער. אבל אני הסכמתי – למרות שהעמדה שלי היא שזה יהיה לא רק לפי מחיר – שנדחה את הכול לעוד חמש שנים וייקבע בתקנות, והתקנות יובאו לפה ואז יהיה דיון בעניין הזה לפני פרסום המכרזים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון, מקובל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה לחדד: כיוון שבדיון הקודם נאמר שמדובר על תקנות שיקבעו לגבי כל מכרז. הכוונה, אני מניח, לגבי כל סבב שמוציאים כמה מכרזים. אלה בכל זאת תקנות, זו חקיקת משנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. מאה אחוז. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> רגע, אנחנו רוצות להעיר על זה - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו נדון אחר כך בסעיפים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת שהנושא הזה – האם זה יהיה רק מחיר או שילוב של ניסיון וכל מיני דברים - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, אני רק אומרת שעוד לא התקיים דיון על הסעיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נגיע לזה. אני רוצה לסיים כבר את המכתבים האלה שכל פעם שולחים לי בכוונה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אחר כך חייבים לחזור לסעיפים, אני רק אומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבהיר: קודם כול, הפשרה שאני הצעתי בין המחיר לדברים האחרים – אמרנו שזה לפני פרסום המכרזים. יפורסמו תקנות לגבי אותם מכרזים שמפורסמים באופן כללי ואז הרשות השנייה תקבע את המכרז בהתאם לאותן תקנות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל לא לגבי כל מכרז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לגבי קבוצת מכרזים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל בכל מקרה התקנות האלה גם יהיו באישור ועדת כלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. לכן דחיתי את זה לעוד חמש שנים. בואו נתקדם, הלאה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני, אני ארצה להתייחס בהמשך לסעיף הזה. << דובר >> אור שרף: << דובר >> גם אנחנו. << דובר >> צח בסול: << דובר >> גם אנחנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, משרד האוצר לא יקבל פה זכות דיבור בעניין הזה. אתם רוצים רק מחיר, את זה הבנתי. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, אני - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את כן. משרד האוצר רוצה רק מחיר, אני מבין שזה מה שמעניין אתכם – לא מעניין אתכם שיהיה גיוון, לא מעניין אתכם שום דבר. את זה קלטתי כבר. לכן זה יהיה דיון לא היום. זה יהיה דיון כשהתקנות יובאו בממשלה – הרי למשרד האוצר יש מה להגיד בתקנות – תביאו את התקנות, יבואו לאישור הוועדה, יהיה דיון באותם זמנים, לא צריך להקדים תרופה למכה. תמשיך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההערה הבאה היא לגבי סעיף 80ה, שבו ביקשנו להסמיך את מועצת הרשות השנייה לקבוע כללים לעניין השידורים שיינתנו בידי בעלי הרישיונות החדשים. נכתב במסמך של משרד התקשורת שמדובר על סמכות רחבה וגורפת לקבוע כללים והנוסח מעורר קושי שכן הוא מייצר הסמכה עמומה ופתוחה המותירה פתח להסדרת יתר. אני רק רוצה להגיב לעניין הזה, שהנוסח - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מבין את ההערה. מה ההערה אומרת? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הם אומרים שזו הסמכה רחבה מדי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלה הכללים, מה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק אגיד ששאבנו את הנוסח הזה מסעיף קיים בחוק, סעיף 72ב לחוק שמסמיך היום את המועצה לקבוע כללים לעניין השידורים שניתנים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמו ברשות השנייה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - בידי בעל הרישיון לשידורי רדיו דיגיטלי – שאין היום, אבל יש את ההסמכה הזאת בחוק, פשוט העתקנו אותה לפה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מקובל עליי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. אני לא מבין מה הבעיה. למה הערתם הערה בעניין הזה? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> שוב, אנחנו היינו רוצים שתהיה מינימום התערבות בתוכן של הרגולטור. וכיוון שאנחנו הולכים למנגנון שהוא לא מוגבל באזור גאוגרפי, נכון – גם כמדיניות השר, וגם גורמי המקצוע במשרד סבורים שצריך לתחום בצורה מספקת את הסמכויות שמוענקות לרגולטור להתערב בתכנים. וזו עמדה שאנחנו מייצגים כבר כמה שנים בהתאם למדיניות השר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא הבאתם הצעה? מעניין אותי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני יושב-הראש, רק שהעניין של הרדיו פוצל מחוסר זמן מחוק השידורים, כשהחלק של הרדיו – אם יתר הדברים שפוצלו מחוק השידורים יעברו כאן בכנסת, בכנסת הבאה, כנראה, העניין הזה יבוא על מקומו בשלום. כרגע הרשות השנייה מוסמכת להתערב בתוכן, זה חלק מהסמכויות שלה. אין מה לעשות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> וגם, מי מנע מכם להביא הצעת חוק ממשלתית ספציפית? עזוב אותי מחוק השידורים הגדול. למה לא הבאתם את זה ארבע שנים? אתם רק מדברים בשם הרגולציה ואתם לא מביאים שום דבר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מי שמביא הצעות חוק זה לא הם, זה אני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, אבל הם לא הכינו שום דבר. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> הכנו, ופורסם תזכיר, ויצא גם - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ראיתי, כולם הכינו, רק לא הבאתם כלום, אתם צודקים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> פורסם תזכיר בנושא, אבל הקדמת פה את הדיון על החוק הפרטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נמשיך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההערה הבאה נוגעת לסעיף 80ו, שנוגע לפרסום מכרז ראשון לשידורי רדיו אנלוגי. קודם כול, לגבי המועד: אנחנו דיברנו על כך שהמועצה תפרסם מכרז ראשון לשידורי רדיו אנלוגי שנתיים לפני פקיעת התוקף, ודיברנו על כך שלא יפורסם מכרז ראשון אלא אם כן ועדת התדרים מצאה שניתן להקצות לפחות שישה תדרים לשידורי רדיו אנלוגי. אני מציע שתגידו את ההערות שלכם בעניין הזה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אחת, אנחנו סבורים שצריך להוציא מכרז ברגע שיש אפילו תדר אחד. יש תדר, אם הוא נמצא אצלי במחסן והוא לא מנוצל זה פשוט ביזיון. אנחנו צריכים להביא לניצול ואפקטיביות של התדרים במדינת ישראל, ויהיו לנו תדר או שניים בוודאי תוך חודשיים. תדר AM יש לי בשפע להציע, ואנחנו רוצים להוציא את המכרזים כאן ועכשיו. למה לא להוציא את המכרזים? << אורח >> גל אסף: << אורח >> אני גם אגיד שאנחנו מקבלים את הטענה של היושב-ראש לגבי התדרים. שוב, אנחנו מדברים פה על תקופת – מי שהתדר שלו ומאריכים לו אנחנו בוויכוח לגבי תקופת ההארכה. אבל התדרים האלה יישארו ואם נוציא אותם למכרז – נוציא אותם רק אחרי שהתקופה שתיקבע פה תצא. אני חושב שבמובן הזה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסיבה שקבענו שישה תדרים היא שאם אתם מפרסמים מכרז ארצי - - - << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לא ארצי, רישיון לא מוגבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אני קורא לזה ארצי. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> בתדר אחד, אם אתה ממקם אותו במקום טוב אתה מכסה 55% ממדינת ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. אני רוצה שתפרסמו שתי תחנות ולא תחנה אחת, זה כל הנושא של התחרות: אחרת יהיה לנו אחד וזה יישאר כל החיים. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אבל אפשר לקחת תדר אחד ולעשות אותו - - - << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אבל באמצעות שני תדרים אפשר לעשות שתי תחנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני הבנתי שפריסה ארצית זה שלושה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שמילה, אני לא מבין את הוויכוח: יש לנו היום עשרה תדרים במצאי של השידור הציבורי כשאנחנו יודעים שהם לא צריכים ארבעה תדרים לתחנה. אז למה הוויכוח? << אורח >> גל אסף: << אורח >> אם תהיה לנו אפשרות גם אחרי זה, נהדר. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לא, אני לא רוצה שנתיים דחייה, אני רוצה מחר בבוקר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה שאתה לא רוצה שנתיים דחייה זה בסדר, גם אני לא רוצה את זה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אדוני היושב-ראש, ועדת התדרים היא סוברנית לקבל החלטה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אתה מדבר על שתי טענות שונות. טענה אחת לגבי הזמן וטענה שנייה לגבי מספר התדרים. שואל השר – אני אתרגם את השר, כי המשרד כנראה לא מבין את השר. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לא, אנחנו מבינים את השר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הם מבינים אותי טוב. דווקא שמילה כן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אומר השר, גם ככה יש לי עשרה תדרים, אז למה אתם מתנגדים לזה שיהיה כתוב פה שהתנאי - - - << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אני אסביר: באמצעות תדר אחד ניתן לכסות יותר מחצי משטח המדינה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רגע, אביתר, זה לא עונה על השאלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין היום עשרה, אבל לא משנה. כל העיקרון הוא - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא אומר שיש לו עשרה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אני אסביר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, זה היה הדיון, אתה לא היית בדיון הקודם: קודם כול, אי אפשר לפרסם – פתאום אפשר לפרסם על תדר אחד בגלל - - - << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> למה פתאום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. התורן צריך להיות בירח על מנת שאולי - - - << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לא, הוא צריך להיות פה, לא רחוק, בהר איתנים. רדיו 88 לפעמים משדר משם, קולטים אותו יופי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. בחייכם. פתאום עכשיו אפשר אחד. עד היום אמרו מינימום שלושה. אמרתי, אם מינימום שלושה – שיהיו שישה, יפרסמו פעמיים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני הולך איתך, היושב-ראש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> דוד, אני אסביר. קודם כול, אני מסכים עם זה, אין לי שום בעיה עם השישה כי יש לנו יותר מזה. תדר אחד מספיק כדי לכסות – לפי הסימולציה והבדיקה של שמילה – 55% משטח הארץ, שני תדרים מגיעים ל-85% כיסוי, שלושה תדרים נדרשים כדי להגיע קרוב ל-100%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי, לפי שלושה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ולכן כשאנחנו מדברים על ללא מגבלה גיאוגרפית, זה לא חייב להיות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי, שישה. ואם אתם מדברים על תחרות, אז תפרסמו שניים. למה רק אחד? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> היושב-ראש, אנחנו תומכים בהצעה שלך. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אם אני מתמודד על מכרז ומעניין אותי להגיע רק ל-55%, מספיק לי תדר אחד. מה, אני אחייב אותו לקחת עוד תדר? אני לא רוצה לחייב אותו. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אנחנו לא מכריחים אותם לעשות שידור ארצי, אנחנו אומרים – ללא הגבלה גיאוגרפית. מי שאומר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אתה צריך להביא לו אמצעים. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אין בעיה, אבל תדר אחד יכול לכסות - - - << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> תדר אחד זה מספיק לו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל אם הוא כן רוצה ארצי, אתה לא מאפשר לו אם אתה מוציא תדר אחד. << אורח >> גל אסף: << אורח >> הניואנס הכי חשוב פה בעיניי הוא האפשרות לצאת למכרז כמה שיותר מוקדם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זו טענה אחרת. עם זה אני מסכים. עם ההגבלה לשישה תדרים אני לא מסכים, כי יש היום – היה בדיון הקודם, כיוון שגלי צה"ל משדרת בשלושה תדרים ומספיקה להגיע, יש לנו עשרה תדרים פנויים. לכן שישה זה בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל השר, אנחנו חוזרים לאותה טענה שיש תקופת התארגנות. דיברנו על זה, אנחנו לא נחזור. אתם תמיד מחזירים אותי אחורה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> איזה התארגנות? בוא ניתן למי שמתמודד במכרז שייקח את השיקולים שלו ואת ההתארגנות שלו, למה אנחנו צריכים לקבוע לו כמה זמן להתארגן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברנו על זה בישיבה הקודמת, אני לא אתחיל את הוויכוח הזה כל פעם מחדש. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לא עשינו את זה בסלולר, לא עשינו את זה ברדיו. אף פעם. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אבל היושב-ראש, מכרז מוקדם מאפשר התארגנות. אם אני יודע שזכיתי ואני מקבל את התדר ואני יכול להשתמש בו - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הפוך. כדי להתמודד במכרז צריכה להיות התארגנות לפעמים של כמה קבוצות. מה שאתה עושה כשאתה אומר שאתה מפרסם מיד זה לתת יתרון למישהו ספציפי שמוכן עכשיו. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אני לא מפרסם מיד את הכול, יש תדרים שפנויים עכשיו ב-AM. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> דרך אגב, ה-AM חייב לצאת עכשיו, גם בהיבטי חירום - - - << דובר >> צח בסול: << דובר >> חבר הכנסת פורר, בכל מקרה, לכלל הדעות, המכרז הוא עוד תקופת זמן, הוא יוצא בכל מקרה ב-2030. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז על מה הוויכוח? << דובר >> צח בסול: << דובר >> יש תקופת היערכות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני יושב-הראש, שמילה מדבר הרבה על זה שה-AM תלויים לגמרי. אולי את ה-AM כן יאפשרו להוציא? לא את ה-FM, עם זה תחכה כמו שאתה רוצה, למרות שאני מתנגד לזה, אבל אני הולך איתך. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אבל תן לנו להוציא כדי שאנשים ייערכו - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל ה-AM שפנוי לגמרי. אף אחד לא משדר היום ב-AM. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מספיק תדר אחד - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני, אפשר הערת הבהרה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> עורכת דין עדי ליברוס, משרד המשפטים. דיון אחרי דיון יש פה שיח שקצת לא מובן לי – המאפשרים ולא מאפשרים; לא ברור לי מי לא מאפשר למי. נכון להיום, לפני שתיקנו את החוק, במצב המשפטי הקיים, התפקיד של משרד התקשורת הוא להגיד לרשות השנייה אילו תדרים פנויים. ברגע שהוא אמר לה – הרשות השנייה אמורה לצאת למכרזים. עכשיו, השר יגיד שהוא פנה אליהם והם לא עשו; יכול להיות, ויכול להיות שצריך להגיד נו-נו-נו לרשות השנייה, אני לא יודעת. אבל מה רלוונטי השיח של מאפשרים ולא מאפשרים? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> השר מדבר עם הרשות השנייה? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני לא נכנסת לוויכוח ביניהם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כאן בוועדה אני מדבר איתם. היום לא קיימת רשות שנייה. אין מועצה קיימת, זו בעיה לדבר עם מועצה לא קיימת. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> המועצה קיימת - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הממשלה החליטה אתמול - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני בכלל לא מבין למה אנחנו מחוקקים, השר חושב שהוא לא כפוף לחוק, הרי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, בג"ץ חושב. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> השר, הממשלה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם הוא לא כפוף לחוק הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, השר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חבר הכנסת פורר, בג"ץ חושב שהוא לא כפוף לחוק, לא השר. השר כפוף לחוק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רק לחוקים שלך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> השר, מי שקובע ומפרש את החוק זה בית המשפט. זה נקרא חוק יסודות המשפט, ובסוף יש סמכויות לבית משפט - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא עניין פרשני, חבר הכנסת פורר, אתה מוביל אותנו לעברי פי פחת עם הדבר הזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם כל אחד עושה מה שהוא רוצה, בשביל מה אנחנו יושבים פה? שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני היו"ר, אם אתה מעוניין לפתוח את הדיון על החלטת הממשלה - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ההזויה. את יכולה להגיד ההזויה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני לא מעוניין. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> - - אני אשמח להתייחס בצורה מסודרת. ואם לא, אני רוצה לחזור לנקודה שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי שאני לא מעוניין. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אשמח לשמוע את התייחסותה להחלטת הממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא נכנס לזה. החוק לא מתייחס לזה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני רק אגיד לחבר הכנסת פורר שהתייחסותנו נאמרה במפורש אתמול לבית המשפט העליון ובזה אני אסיים. אבל לענייננו, כל הטענה – שנייה, אדוני השר - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חבל שאתם לא מתייחסים להפרה המפורשת של החוק, חוץ מלהתייחס רק לשר ולממשלה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, אנחנו מקבלים את זה שהפסיקה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתם מקבלים את זה שבג"ץ יכול לרמוס את החוק. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מקבלים את הפסיקה של בג"ץ, גם כשאוהבים אותה וגם כשלא אוהבים אותה. זה הכול. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם כשהוא רומס את החוק? זה מה שהוא, רומס את החוק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כשלא מכבדים בג"ץ קוראים לזה אנרכיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה רומס את החוק. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם אני, בג"ץ פסק פסיקות שלא אהבתי, קיבלתי אותן, מה לעשות? זה בית משפט. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה זה, ימי הביניים? דבר המלך של החוק? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה רוצה ימי ביניים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לך יש מלך, לא לנו. המלך הוא אצלך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יבוא ראש משפחת פשע, הוא לא אוהב את הפסיקה של בית המשפט, אז הוא לא מקיים אותה כי לא בא לו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> דבר המלך הוא החוק? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמר החרד"ל על ימי ביניים. אתה רוצה פה ימי ביניים, קרעי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתם לוקחים אותנו לימי הביניים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אפשר לקבל רגע איזה גינוי משר התקשורת על זה - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בג"ץ מצפצף על החוק ואתם אומרים – דבר המלך הוא החוק. המלך אמר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> - - שניפצו מערכת חדשות? סליחה, קרעי, אפשר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הישיבה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שר התקשורת בישראל, אפשר שתגנה שניפצו אתמול את החלון של חדר חדשות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, מספיק. אני מפסיק את הישיבה, עם כל הכבוד, זה לא יהיה. פה לא יהיה שוק ומביאים לי את הצלמים. אנחנו צריכים להתייחס לחוק הזה, לא לדברים האחרים. אתם רוצים להתקדם? נתקדם. אתם רוצים לעשות לי עכשיו הצגות שקשורות להחלטות ממשלה? אני מדבר גם לשר וגם אליכם, זה לא מתאים לי. הישיבה מופסקת לחמש דקות, אני לא מוכן לזה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:31 ונתחדשה בשעה 10:37.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מחדש את הישיבה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני היו"ר, אני אשמח להשלים, בבקשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים, כן. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני אסיים – תכננתי להגיד בקצרה, אבל התחילה פה המהומה. אין שום דבר במצב המשפטי הקיים שמפריע למישהו לפרסם מכרזים. תכף יגידו לי על הארצי, וגם לזה אני אתייחס. משרד התקשורת יתכבד, יעדכן את הרשות השנייה מה התדרים הניתנים למכרז, והרשות השנייה ערוכה, כשירה ויכולה עם סמכויותיה הקיימות בדין לצאת למכרזים. עכשיו מיד תעלה הטענה של המכרז הארצי, וגם על זה כבר השבתי, והאמת שהטענה הזאת נסתרת מעצם הצעת החוק. הרי הצעת החוק לא אומרת – רק ארצי. זה לא שלפתע יש פה אמירה שייעלמו כל התחנות שאינן ארציות. האפשרות של הרשות השנייה – הסברתי את זה בדיון הקודם ואם צריך אני אסביר את זה שוב: הרשות השנייה יודעת להוציא מכרז על אזורים שגם אם הם לא ארציים ב-100% הם רחבים מאוד בשטחי מדינת ישראל גם עם הסמכויות שיש לה היום. ואם צריך היא יכולה לעדכן את אזורי הזיכיון. אלה כאילו מין טענות אווירה שקצת מבלבלות את הוועדה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בואי, תציעי להם אולי עמדה משפטית, עדי, כי הם לא מוכנים לעשות את זה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> הם מכירים את העמדה המשפטית היטב, אני בטוחה שהם אוחזים בה, וככל שיש צורך - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> התשובה שלהם אליי הייתה שהם לא יכולים לעשות את זה. << דובר >> אור שרף: << דובר >> - - - מכרז ארצי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא ארצי, גם אזור זיכיון גדול אמרתם שאי אפשר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אגב, אדוני השר, בתהליכי עבודה פנים ממשלתיים תקינים אפשר ללבן את הסוגיות האלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו לא רוצים ללבן, אנחנו רוצים שזה יקרה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא צריך להגיע לכנסת ולריב על זה בהכרח. אבל באמת, החוק הזה לא מתכתב עם הצורך הזה שמקבל מענה מלא במצב המשפטי הקיים. אני אומרת את זה שוב ושוב, דיון אחרי דיון: אם משרד התקשורת יושב על מלאי תדרים עלום, שיצא לדרך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כל מה שאת אומרת, עדי, זה תיאורטי. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, זה לא תיאורטי, זה במציאות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> במעבדה זה יפה, אבל המציאות טופחת על פניהן של העובדות שאת אומרת. כי גם נתנו תדרים לרשות השנייה וגם ביקשתי מהם ללכת - - - << דובר >> אור שרף: << דובר >> אין תדרים - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נתנו. במכתב שלי אמרתי לכם, יש לכם שני תדרים, תכינו מכרז. << דובר >> אור שרף: << דובר >> אין, זה לא כתוב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חזרתם אליי ואמרתם שאתם לא יכולים להוציא מכרז עם אזור זיכיון גדול. עברו שנתיים. באמת, נו, על מי אתם עובדים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את שומעת? זה לא - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני, אני - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שיצאו. תוציאו מכרז. הינה, מחר בבוקר תוציאו מכרז. << דובר >> אור שרף: << דובר >> אנחנו צריכים לדעת שיש תדרים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש תדרים. שמילה, תגיד להם שיש תדרים. << דובר >> אור שרף: << דובר >> אני אגיד – בעבר, לפני שנתיים, דובר על כך שיילקחו התדרים מגלי צה"ל ועל בסיס זה אנחנו צריכים לפרסם מכרז. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מגלגל"צ אמרנו לקחת שניים. כמו שגלי צה"ל משדרת בשלושה גם גלגל"צ יכולה בשלושה. זאת החלטה של מדיניות. << דובר >> אור שרף: << דובר >> לא, זה היה על סגירת גל"צ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל אם זה שירים – שירים צריכים הרבה תדרים. << דובר >> אור שרף: << דובר >> היה מדובר על רדיו אזורי - - - את גלי צה"ל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, בוא לא ניכנס לזה. << דובר >> אור שרף: << דובר >> על זה היה מדובר. כידוע אנחנו לא במצב שבו אין גל"צ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם אוהבים להוביל אותי להמון בעיות. זו לא המטרה שלנו בהצעת החוק, לפתור את כל הבעיות במדינה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> תתכבד ועדת התדרים, תקיים הליך תקין עם שימוע, תודיע מה התדרים המתפנים ותוציא לפי זה מכרזים. לא צריך את החוק הזה בשביל זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לדעת מה העמדה שלכם. רדיו אזורי? לגבי ה-AM, הבנתי שזה כן אפשרי, יש תדרים – רק שאף אחד לא רוצה. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> בדיוק. ה-AM ירד מהאוויר, גם קול ישראל, שידורי ישראל, כל התחנות כמעט ירדו מה-AM. ה-AM באמת מגיע לטווחים הרבה יותר גדולים ואפשר לכסות איתו את כל הארץ. הבעיה היא כמובן יער האנטנות, שמעטים כמוהו יש במדינת ישראל. אין לנו התנגדות עקרונית ל-AM, אני רק רוצה להעיר הערה לגבי – תוציאו עוד מכרזים: תראו, המצב הכלכלי של תחנות הרדיו לא טוב. עוגת הפרסום הולכת וקטנה בגלל הנגיסה של הרשתות החברתיות. גוגל, פייסבוק וכל האחרות גוזלות ממש את כל הכסף שלנו, ואתם מכירים פחות או יותר את הדוחות הכספיים. עכשיו, כל תחנה ארצית שתבוא – למה שאוסם תפרסם ברדיו אזורי בבאר שבע אם היא יכולה לפרסם ברדיו ארצי בכל הארץ באותו מחיר? אתם מדברים על תדרים, אתם מדברים על אפשרויות לשדר – אני מקבל את הכול. אבל איך אתם יכולים להתעלם מהדבר הכי חשוב, שזה הכלכלי? הסברתי את זה פעם שעברה, למי שלא היה: תחנות רדיו פשוט פושטות את הרגל. רדיו אילת נמכר בלי כסף; הרדיו של חיים הכט, 50% נמכר למנו ספנות; האנשים שבאמת אוהבים את הרדיו מחזיקים את זה למרות הקשיים. מהקורונה ועד היום התחנות מדממות. אם אתם רוצים להרוג את הכול, תוציאו 30 תחנות - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל דוד, האם לא היית מכניס יותר כסף מפרסומות אם היית משדר בלי מגבלה גיאוגרפית? << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> הייתי מביא יותר כסף, אני מסכים איתך. אבל אני מסתכל לא רק עליי, אני מייצג את כל תחנות הרדיו. אם אני אהיה ארצי, בבאר שבע הוא יקרוס. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> אנחנו סוגרים. קודם כול הפריפריאלי נפגע. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> רק שנייה. אני בעד ארצי, בסדר? אבל אני מייצג את כל תחנות הרדיו, אני לא יכול לייצג רק את עצמי. אני צריך לדבר גם בשם באר שבע וגם בשם אילת. אילת עוד רגע לא יהיה קיים בכלל, מה יהיה לאנשים שם? << אורח >> דן ארנון: << אורח >> כל התחנות הפריפריאליות ייסגרו אם הרדיו הארצי - - - << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> בדיוק, אני אגיד עוד משהו - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אני שואל אותך לגבי ה-AM. נגיד שלגבי התדרים הרגילים כתבנו בהצעת החוק ממתי האפשר. לגבי ה-AM, יש לכם עם זה בעיה - - - << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אנחנו מבקשים קודם כול לסיים את המכרזים, את תקופות הזיכיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שנייה: אבל ה-AM אומרים מה שהשר אומר ויש לזה גם תמיכה מקצועית פה, אני רואה – שיש תדרים, רק שאף אחד לא רוצה אותם. אז מה זה מפריע לכם שיפורסם מכרז ב-AM? << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אני אמרתי, אין לנו התנגדות עקרונית. רק הסברתי את המצב הכלכלי של תחנות הרדיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל קודם כול שמישהו ייקח את זה. אם מישהו ייקח את זה, זה משהו אחר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה היא – אם בסוף לא לוקחים את זה, לוקח לך מישהו עם כיס עמוק שמחסל לאט-לאט את כל הקטנים, כי אין להם שום הצדקה כלכלית, ובסוף מהרצון לקדם תחרות אתה תמצא את עצמך עם מעט מאוד זכיינים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדויק מאוד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מאוד דומה למצב של היטל היצף, שמאפשרים לשר כלכלה להכריז – כאשר יש מישהו גדול וחזק מחו"ל, למשל, שמציף את השוק במוצר מסוים כדי להרוג את כל היצרנים המקומיים הקטנים, ואחרי שהם מתו הוא נשאר הבלעדי והוא יכול מה שהוא רוצה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> חבר הכנסת פורר, החשש שלך ברור, ולכן בתזכיר הממשלתי התייחסנו לזה שיהיו מגבלות לכמה תדרים כל אחד יוכל להחזיק. שלא יהיה מצב ששחקן אחד עם כיסים עמוקים ישתלט על כל השוק. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא צריך להחזיק הרבה תדרים, מספיק שהוא מחזיק תדר אחד והוא לא משאיר מקום לאף אחד אחר. תראה, יש יתרון שפה המדינה חייבת להתערב כדי שיהיה רדיו אזורי. אני חושב שרדיו אזורי הוא חשוב גם בשביל לעסוק בנושאים – מה לעשות, כשיש לי תחנה ארצית היא לא תעסוק בבעיות המקומיות של הפשיעה בבאר שבע ומה קורה בגני הילדים שם, או מה קורה בראשון לציון ברמות המיגון, כי זה המקומי. ברגע שאני אהרוג את המקומי כתוצאה מזה שאני מייצר רק תדרים ארציים, מי שיכול להחזיק את זה ולקחת את עוגת הפרסום הזו – למקומי לא יישאר מקום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חבר הכנסת פורר, אתה יודע מי החזק היום? השידור הציבורי, שמקבל מיליארד שקל מהמדינה ועוד 150 מיליון שקל, רשת ב' וגלי צה"ל, מפרסומות. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> כמה שנאה, השר, כמה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מנכ"ל התאגיד, אתם גוזלים את כבשת הרש. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> למה? למה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתם גוזלים את כבשת הרש. 110 מיליון שקל בשנה - - - << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> זה שלי? זה של אבא שלי? זה של הציבור. כמה שנאה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין בעיה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא יודע, הנתונים מאוד ברורים: השידור הציבורי קיים לאורך כל השנים שבהן היו תחנות מקומיות. זה לא עומד זה מול זה. בכלל - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא עומד זה מול זה. בכלל - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ההכנסות שלהם מפרסומות הלכו ועלו מאז שקם התאגיד, לדעתי הם לא היו לפני כן. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> סליחה שהצלחנו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לפני שקם התאגיד לא היו לכם הכנסות מפרסומות. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אני נורא מתנצל שהתאגיד הצליח, סליחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בטח סליחה, אתם הורגים את השוק הפרטי. בטח סליחה, אתם מקבלים מיליארד שקל מהמדינה ועוד גוזלים את כבשת הרש. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אנחנו עובדים לפי חוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את זה אני פועל לתקן בוועדת הכספים, להעביר את ה-100 מיליון האלה לשוק הפרטי. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> יש לנו מיליוני מאזינים שרוצים את המוצר הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין בעיה, המדינה מממנת אתכם. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> ואפשר קצת פחות שנאה, השר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> המדינה מממנת אתכם, למה אתם גונבים אותם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימתם את הוויכוח? << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אבל הוא לא גונב אותם, הוא נותן שירות לציבור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> המדינה מממנת את השירות לציבור הזה. למה לקחת את כבשת הרש, למה? << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> כי זה בשביל אזרחי ישראל, זה לא בשבילי. חצוף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימתם? קרעי, רגע, מספיק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חצוף אתה, תתבייש לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול, אני מסכים עם פורר בעניינים האלה, אבל רק רגע: התכלית הראשונה, עם כל הכבוד לרשת ב', גלי צה"ל וכולי – אין תחרות מולכם. כל העניין של לעשות רשת רדיו ארצית זה גם חשוב לתחרות. פרטית מול ציבורית. אף אחד לא אומר שהציבורי לא טוב, מצד שני צריך תחרות. היום אתם שולטים בשוק באופן ודאי, וגם בשוק הפרסום בגלל העניין הזה של הרדיו. אבל אני אומר – צריך. השאלה שנשאלת היא מתי צריך. האם זה צריך להיות מידי או, כמו שכתבנו בהצעת החוק, עוד שנתיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שנתיים לפני פקיעת התוקף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שנתיים לפני הפקיעה, זה 2031. נכון להיום אין סמכות בחוק לאשר את הרדיו הארצי הזה כתחרות מול מי שיש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בטכנולוגיה הזאת של רדיו אנלוגי – נכון, אין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין. ולכן אמרנו – מתי נעשה את זה? הטענות של הרדיו האזורי שאם זה יפורסם כבר היום עצם הפרסום כבר יגרום לרדיו - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא הבנתי את הטענה, אני חייב להגיד. << אורח >> גל אסף: << אורח >> למה? עצם הפרסום מייצר ודאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. - - לרדיו בפריפריה להתמוטט באותו רגע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה להתמוטט? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ולכן זה היה השיקול לדחות, מבחינתי. הרי היום, גם בחוק הקיים, יש להם 2029–2030 בלי סמכות לפרסם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אבל אין מניעה. הרשות השנייה יכולה לפרסם גם היום מכרזים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע. אין להם סמכות, לא נכון. אני קיבלתי את העניין שאין, פתאום יש. גם אתה אמרת לי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, לפרסם מכרזים מקומיים. אזוריים היא יכולה לפרסם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אזוריים אין בעיה, אבל אנחנו מדברים פה על הארצי. << דובר >> אור שרף: << דובר >> לא ארצי. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אזורי רחב אתה יכול, עכשיו אמרנו. << דובר >> אור שרף: << דובר >> השאלה כמה רחב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה הבעיה לפרסם היום את המכרז הארצי ויתחילו בשידורים ב-2033? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסברתי לך. אין בעיה, אתה יכול לפרסם גם אתמול את המכרז אם אתה נותן בחוק אפשרות כזאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תיתן בחוק אפשרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> להם יש עד 2030 - - - << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> למה לא לתת - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר ככה. אנחנו כל פעם חוזרים על עצמנו. באמת, יש גבול לכל דבר. אנחנו דנים, באים לנו הערה מהממשלה ועוד פעם מתחילים את אותו דיון. אי אפשר להתנהל ככה, עם כל הכבוד לך ועם כל הכבוד להם, בסדר? אתם רוצים עוד פעם לחזור? נחזור על זה, אבל פעם אחרונה, בסדר? מספיק עם העניין הזה. אני אומר: תחרות צריך. להם יש עד 2030 בלי טובות שלנו. היום עד 2030 אין סמכות לממשלה לפרסם מכרז ארצי, זאת עובדה. אנחנו נותנים להם עד 2033 מכל מיני סיבות, אתם רוצים להקדים את זה מהיום. זו לא חכמה לתת משהו ולקחת משהו אחר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, מדובר על מועד הפרסום. אלה שני דברים שונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לפנות עכשיו לרדיו דרום, גלי ישראל וכולי. תסביר עוד פעם את מה שהסברת כבר לוועדה, למה עצם פרסום מכרז ארצי מחר בבוקר יפגע בכם? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם השידורים יתחילו רק ב-2033. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עצם פרסום המכרז. תסביר את זה פעם אחת ולתמיד ובואו נסיים את העניין. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> צריך להבין שרדיו דרום ורדיו גלי ישראל לא יכולים להתמודד – באירוע הארצי הם יימחקו כמעט מיד. כשהייתה את התוספת בקורונה או במלחמה כשהרחיבו את האזורים, מיד נכנסו כל מיני סוכנים לתוך אזורים אחד של השני ומכרו סחורה ב-20%. כלומר, כל השוק הלך והתמוטט. מהרגע שמפורסם מכרז ארצי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למרות שהוא מתחיל לפעול ב-2033. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> עכשיו צריך להבין מה זה להקים - - - << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> זה גם מה שהיה ברדיו האזורי. אנחנו שנתיים לפני זה התחלנו למכור פרסומות בהסכמים לעוד שנתיים שלקח לנו להקים אותם. שנתיים מכרנו מראש. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> איך מקימים רדיו? למה בכלל צריך לסגור את רדיו דרום? וזה בדיוק נוגע לתשובה שלך. אי אפשר להחזיק רדיו ארצי באזור הדרום, חייבים להעביר אותו לתל אביב, צריך לבחור נרטיב, צריך לבחור איפה מקימים תרנים. שמעתם פה את שמילה, הוא אמנם אומר לנו שהתדרים פנויים, אבל הוא לא אומר לנו איפה להקים תרנים. אני יכול לספר לכם, עובדתית, מרדיו תל אביב, רדיו גלי ישראל ורדיו דרום – אין מקומות להקים תרנים באזור המרכז. רק מי שיש לו תרנים באזור המרכז – כל האירוע הזה, לפטר אנשים ולהתחיל מחדש, ממוטט לנו, פשוט מאוד. מרגע שאתה מפרסם את המכרז אתה מתעסק רק בדבר הזה. אתה כבר יודע שעוד שנתיים אתה מת לגמרי, אין לך שום סיכוי להיות אזורי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל המכרז יהיה בעוד חמש שנים. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> לא, בעוד שנתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, המכרז מפורסם עכשיו ותחילת הפעילות היא ב-2033. << אורח >> דן ארנון: << אורח >> אין שום היגיון לפרסם היום מכרז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב את ההיגיון עכשיו, אתה לא עונה לשאלה. למה לפרסום מכרז מחר בבוקר – שהפעילות שלו מתחילה ב-2033 – אתם מתנגדים או שזה פוגע בכם? תסבירו לי למה. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> רק טכנית להקים תחנת רדיו באזור המרכז להערכתי לוקח שלוש–ארבע שנים. עובדתית, ממה שקרה לנו. אנחנו כולנו מתחילים להיות באיזו מערבולת לקראת המכרז. עכשיו, אני לא יכול לדייק על חמש שנים - - - << אורח >> גל אסף: << אורח >> שריקי, אבל זה נותן לך זמן להיערך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תפריע לו. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> אני לא יכול לדייק אם זה שלוש וחצי או ארבע שנים, אבל זה המון זמן, בטח כשאין לנו שום ודאות איפה לשים את התרנים ומה ההתייחסות של המשרד לאיכות הסביבה לתדרים שיש לנו. שמילה נותן לנו תדר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אגדיר את זה אחרת. אתה אומר שברגע שמפורסם מכרז ארצי אתה רוצה להתארגן לאותו מכרז וזה מחייב אותך לעשות שינויים אצלך ברדיו דרום. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> לא, אני יודע בוודאות שרדיו דרום נסגר. כל הפריפריאלי – אני אומר לכם, לא יהיה פה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא מאבד - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא רוצה לגשת למכרז. איך הוא ייגש למכרז? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא לא צריך - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> דוד, לבעלי הזיכיונות ביקשנו שתהיה אפשרות להמרה של הזיכיון ברישיון. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הוא פוגע בערעור של הוודאות שלו, והוא לא יכול גם לפרסם או לקחת חוזים לפרסום. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> זה המון זמן להתארגן ואין לנו שום יכולת להחזיק בזמן הזה גם רדיו אזורי וגם רדיו ארצי כל כך הרבה זמן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> גם לא צריך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל שריקי, אם אנחנו מדברים – ואני מקווה שזה יעבור כאן בוועדה, מבחינתי כן – על המגוון ועל זה שעושים מכרז רק עם מחיר, אני אמרתי שעל בעלי זיכיונות צריך לשמור, כי כבר דאגו לכל המגוון וזה נהנה וזה לא חסר. מוציאים מכרז על תדרים פנויים, מצד שני שומרים על בעלי זיכיונות שיכולים להמיר את הזיכיון שלהם ברישיון. זאת אומרת, אתה לא צריך להתמודד עם המכרז. כמו שאומר היושב-ראש, יש לך – זה המון זמן בעיניי, אבל בסדר – עד 2033 לא קמה תחנה חדשה. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> זה מקל עלינו מאוד כי בעצם אנחנו לא צריכים להיכנס לאי ודאויות אחרות. אני רק אומר לכם, ברמה הפריפריאלית אני עדיין מאוד חושש. זה אמנם מקל עלינו, אבל זה מודל חדש שלא היה כמוהו. הכוונה של השר היא שאנחנו גם נהיה פריפריאליים אבל מי שירצה יהיה ארצי – השוק מעולם לא התנהל ככה, אנחנו לא יודעים. זה השקעות של מיליונים, היושב-ראש, להקים תרנים. אתה לא באמת יודע איך להיכנס לדבר הזה. ולכן אנחנו לא יכולים להמשיך עם רדיו דרום חמש שנים כשהמכרז כבר עכשיו - - - << אורח >> גל אסף: << אורח >> אבל שריקי, אם זה דורש זמן היערכות, שנה וחצי אחורה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד פעם אתה מתערב? אמרתי לך, אל תפריע לו. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אני לא מפריע לו, אני שואל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, היועץ המשפטי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני באמת לא מבין, אם תוכל לתת הבהרה לדברים שאמרת: כרגע, בנוסח שמונח על שולחן הוועדה, כתוב שהמכרזים הראשונים יפורסמו שנתיים לפני פקיעת התוקף של הזיכיונות הקיימים, כלומר ב-2031. אם המכרזים יפורסמו ב-2029, למשל, זה לא יאפשר לכם יותר היערכות? << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> לא. זה מכניס את השוק לאי ודאות אחת גדולה. מרגע שמתפרסמים המכרזים, אני אומר לך, התחנות האזוריות כבר ישונמכו בצורה מאוד משמעותית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה? אין עוד שחקן. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> אני מסביר לך למה: כל 100 ומשהו העובדים ברדיו דרום ידעו שהרדיו הולך להיסגר, נקודה. ברגע שאתה הולך לרדיו ארצי הרדיו הולך להיסגר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל זה נכון, אגב, גם אם יהיו מכרזים חדשים. אני אגיד משהו שאולי ישמע פה – גם אם יפרסמו מכרזים חדשים לרדיו אזורי, יכול להיות שיזכה גוף אחר במכרז. זו המשמעות של מכרז. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> תחשוב במה אתה רוצה להיות: באי ודאות שנתיים או באי ודאות חמש שנים, שכבר עכשיו אתה יודע שכל האירוע הזה מתחיל להתערבב? << דובר >> אור שרף: << דובר >> אבל יש הבדל באי ודאות. אם אנחנו מוציאים מכרז חדש, רדיו דרום יכול להתכבד ולהגיש בקשה נוספת, כמובן, לגשת למכרז הזה. והעובדים נמצאים באי ודאות מסוימת, אולי רדיו דרום יזכה ואולי לא. אבל אם יש רדיו ארצי, בוודאות רדיו דרום נסגר, כי אין יותר מקום לקול הפריפריאלי שרדיו דרום היום מציג. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> זה מודל חדש שהשר רוצה. אף אחד לא יודע אם זה יכול להצליח או לא, גם אני לא יודע. אני אומר לך, על פניו לא נראה לי שזה יכול להצליח פריפריאלית. לא נראה לי שיישאר משהו מרדיו דרום או צפון. אבל אני מוכן לבדוק אם נותנים לי את כל הזמן הזה. עכשיו, תסתכל על העובדות: מכרז של רדיו גלי ישראל, זכינו בו ב-2008 והרשות אמרה לנו – תשמעו, בגלל כל מיני פגמים שהיו במכרז, תתחילו אותו ב-2012. התחלנו אותו ב-2012 עם תדר אחד, לא הצלחנו לקלוט באזורי הזיכיון. היום אנחנו עם שלושה תדרים לא מצליחים לקלוט באזורי הזיכיון. תבין כמה תקלות. אם אתה שואל אותי, דרך המלך היא שהמכרז של הרדיו, בגלל כל הקשיים, יהיה ל-20 שנה, ואז יהיו שלוש הארכות. בהסתכלות היום על מה שקרה בפועל על כל הזיכיון הזה – זה לדעתי הסיפור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היו"ר, יש לי עוד הצעה. הרי מערך עידן פלוס – אנחנו סוגרים אותו בתוך שנה, שנתיים, שלוש, בחוק השידורים. שם יש 70 תרנים של 70–80 מטר, שעליהם יש את המשדרים של עידן פלוס. אולי צריך לקבוע בחוק שהרשות השנייה תנגיש את התרנים האלה, כשהם יתפנו, לבעלי הרדיו האזורי או הלא האזורי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא יכולה לעשות את זה גם בלי חוק, מה הבעיה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שהוועדה תדרוש את זה ממנה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה יכול להיות חלק מהמכרז. אבל אני בכל מקרה הייתי משאיר את השנתיים. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> זה ייתן לנו ודאות מאוד גדולה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הינה, בבקשה. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> אם זה 70–80 מטר. אני חושב שזה גם הוגן. << דובר >> אור שרף: << דובר >> לא מדובר בתרנים - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה לא מדובר? יש 70 תרנים כאלה. << דובר >> אור שרף: << דובר >> יש תרנים, אבל שוב, רובם הגדול לא מתאים לשידורי רדיו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> למה לא מתאים? תרנים של 70 מטר לא מתאימים? בוודאי שכן. << דובר >> אור שרף: << דובר >> התורן באיתנים כמובן מתאים, אבל עליו כבר יש תחנות רדיו. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> בדיוק. אני רוצה, השר, התרנים האלה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל יש 70 תרנים כאלה ברחבי הארץ. << דובר >> אור שרף: << דובר >> יש 70, אבל הרדיו צריך - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה, הרדיו צריך יותר מ-70 מטר? << דובר >> אור שרף: << דובר >> לא. לא כל התרנים 70 מטר, דבר ראשון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רובם ככולם, בדקנו את זה. << דובר >> אור שרף: << דובר >> לא רובם ככולם 70 מטר. ושוב, רוב התרנים - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בוא נאמר – מה שמתאים אתם תדאגו להנגיש לבעלי הרדיו? << דובר >> אור שרף: << דובר >> אם יש משהו מתאים וזה אפשרי ויש היתכנות הנדסית – בוודאי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מצוין. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> זה גם הוגן. כי היום, אני אומר לכם, משרד התקשורת, כשאתה מפרסם מכרז אתה לא אומר לי איפה להציב את התרנים. אני הייתי אצלכם בפגישה, אתה זוכר, מול איזה עשרה אנשים ומנכ"לים, אמרתי לך – תגיד לי איפה אני מציב את התרנים, אין לי תרנים באזור המרכז. ברדיו תל אביב אנחנו מחפשים תרנים כבר למעלה מארבע שנים; ברדיו גלי ישראל, אני אראה לך התכתבויות, כמעט שמונה שנים לא מצליחים למצוא תרנים. אני חושב שזה יהיה ממש הוגן אם תכניסו את זה שדרך המלך תהיה שכשאתה נותן מכרז יהיו תרנים. ואז יושב-ראש הוועדה לא יגיד לכם – מכרזי דמיקולו, כי באמת ככה אנחנו מרגישים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, רבותיי, אנחנו נעשה משהו באמצע. לרובכם יש עד שנת 2029–2030. מבחינתי יש לכם זכות מוקנית לאור זה שזכיתם, קיבלתם ארכות בחוק – אני לא אכנס כרגע מה הסיבות – לא להיפגע. אנחנו נתקן את הסעיף שהם יכולים לפרסם. עד שנת 2030 אי אפשר לפרסם שום דבר, אבל שלוש שנים לפני כן אפשר, אני מזיז את זה בשנה אחת, שאז בעצם אתם מקבלים זכות נוספת במסגרת החוק הזה אבל אפשר יהיה להתחיל את התהליך של פרסום מכרזים, בסדר? זו הפשרה שנראית לי הגיונית גם מבחינה משפטית וגם מבחינה עניינית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> צח בסול: << דובר >> אפשר להגיב, יו"ר הוועדה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. לא כל דבר צריך להעיר הערה, עם כל הכבוד. אתם לא שופטים בבית המשפט העליון, לא זולת ולא 99. מספיק עם זה. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> אנחנו לא עושים כלום, למה לתקוף אותנו כל הזמן? אני לא מבינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה לתת לך לדבר, בסדר? לא רוצה. מה את רוצה עכשיו? << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> שום דבר. לא ביקשנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חייב? לא רוצה לתת לך. זה דיון כללי כרגע. כשנדבר על החוק תגידי את ההערה שלך. כן, תמשיך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הערה נוספת נוגעת לסעיף שמופיע בעמוד 4 בנוסח, שוועדת התדרים צריכה למצוא כתנאי לפרסום מכרז ראשון שיש אפשרות להקצות ביום תחילת השידורים של בעלי הרישיונות החדשים לפחות שישה תדרים. עמדת משרד התקשורת היא שניתן לפתוח את השוק לתחרות גם באמצעות מספר מצומצם יותר של תדרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> העמדה הזאת לא מתקבלת, עזוב. אתם צריכים לפרסם לפחות שתי תחנות ולא אחת, כי אני רוצה תחרות מול הרדיו הציבורי. שיהיו שתיים ולא תחרות של אחת, זו לא תחרות אמתית. תחרות אמתית היא כשאתה נותן יותר תחנות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אולי אל תדבר על תדרים אלא על מספר בעלי רישיונות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הם אומרים שצריך שלושה כדי לשדר - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, איתי, אין צורך, כי גם לבעלי הזיכיונות הקיימים אנחנו נאפשר להמיר לרישיון ארצי. זאת העמדה שלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בלי מכרז? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן, בלי מכרז. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אנחנו מתנגדים לסעיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים, מה שאנחנו רוצים - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, על ההמרה נדבר אחר כך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזבי רגע את ההמרה, אנחנו רוצים שתהיה תחרות - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני, לזה אין לי הערה. נס קרה, אין לי הערה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יופי. אנחנו לא מקבלים את העמדה שלכם, אנחנו רוצים שיהיו שתי תחנות ארציות שיתחרו - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אפשרות לשתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשרות לשתיים ולא אחת. אתם ישר תפרסמו למכרז אחד, זה לא נותן לי תחרות פה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> נשים שני תדרים למכרז - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שמילה, תעשה את העבודה שלך, תפנה תדרים. יש לך מספיק תדרים פנויים. יש לך משימה. אני עוד חצי שנה שר התקשורת, אני רוצה שתפנה את כל התדרים המיותרים ותקצה אותם. << דובר >> צח בסול: << דובר >> אנחנו כמשרד האוצר נרצה לומר את עמדתנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הוא רוצה להגיד? << דובר >> צח בסול: << דובר >> אמרנו את עמדתנו, אנחנו כמה פעמים מנסים לומר אותה כאן, אבל אין סיבה לקשור בין הקצאת תדרים נוספים, חדשים, לבין הפתיחה של המכרוז עצמו. זו עמדתנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אומר שאין, אנחנו אומרים שיש, בסדר? << דובר >> צח בסול: << דובר >> אנחנו לא מצליחים להבין. בוועדה כאן לא הוסבר מדוע. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> הוסבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסברנו את זה כמה פעמים. << דובר >> צח בסול: << דובר >> למה יש סיבה כזאת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם לא הבנת, מה אני יכול לעשות? << דובר >> צח בסול: << דובר >> אני שומע ואני מקשיב לכם, אבל אין סיבה לקשור בין הקצאת תדרים חדשים נוספים לבין יציאה למכרוז ארצי של התדרים הקיימים. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> זו דעתך, היא לא נכונה - - - << דובר >> צח בסול: << דובר >> אני מנסה לנהל – עושים פה דיון בקריאה שנייה ושלישית, המטרה היא להבין את הדברים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בן בסט, זה לא הוויכוח. הסברנו לך שצריך שיהיה, אפילו למשרד המשפטים לא הייתה הערה על העניין הזה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> כי זה לא עניין משפטי. << דובר >> צח בסול: << דובר >> זה בסדר, אנחנו אנשים עצמאיים. אנחנו אומרים, עוד פעם: ככל שבמישור התחרותי רוצים שתהיה כאן תחרות כמה שיותר טובה, אין סיבה לקשור בין פרסום של תדרים חדשים לבין מכרוז ארצי של הקיימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי התחרות לא יכולה להיות עם רדיו אחד, אני רוצה שיפרסמו שניים, זה הכול. עם כל הכבוד, ששמילה יעבוד קשה וידאג שיהיו שישה. << דובר >> צח בסול: << דובר >> הנקודה היא יותר רחבה מזה, היא לייצר כמה שפחות תנאי סף שגורמים לזה שהמכרז הארצי הזה יצא מאוחר יותר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. למה לא הגשתם בחוק ההסדרים תיקון לחוק שמאפשר הוצאת מכרזים? << דובר >> צח בסול: << דובר >> בדרך כלל הייעוץ המשפטי נגד הכנסת דברים בחוק ההסדרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוא לא הייעוץ המשפטי, הוא יו"ר הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, הבנתי. פתאום אתם – למה לא עשיתם את זה? עשיתם את זה במיליון דברים אחרים ופתאום נזכרת עכשיו לא להטות וכן להטות? << דובר >> צח בסול: << דובר >> עמדתנו היא – השאלה היא מה קורה כשמגיע תיקון החוק הזה. וככל שהוא בא לייצר רפורמה ולעשות זיכיונות ארציים, הדבר הזה צריך לקרות בצורה אופטימלית. וזה אומר על מכרוז מחיר ועל מכרוז ארצי כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. שמענו את ההערה. איזה עוד סעיף? כשנגיע לסעיף תעיר את זה עוד פעם, כרגע אנחנו מדברים באופן כללי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. זה כמובן לא מייתר את הדיון בסעיפים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מייתר אם אנחנו כבר קיבלנו החלטות, אבל אני אהיה מוכן לשמוע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה יכול לקצר, לא לייתר. הערה נוספת קובעת שההצעה שהקצאת תדרים חדשים לא אמורה לפגוע בהיקף הפריסה או באיכות הקליטה של השידורים הקיימים – זו פסקה (2) של סעיף 80ו(ב). עמדת משרד התקשורת היא שהסעיף הזה מעניק הגנה אבסולוטית רחבה למצב הקיים ומצמצם את יכולתה של ועדת התדרים לבצע הקצאה מחדש של משאב התדרים בהתאם לשיקולים מקצועיים עדכניים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במילים אחרות, זה חוסם את האפשרות לפרסם מכרז חדש. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. אמרנו שצריך להוסיף את המילה – משמעותי, שאין בזה כדי לפגוע משמעותית. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, לא אמרנו את זה. ממש לא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מי זה, לא אמרנו? אני אמרתי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> דיברת בלשון רבים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה אני וגורמי המקצוע אצלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. כשנגיע לסעיף אנחנו נדון בזה, הלאה, בואו נמשיך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההערה הבאה נוגעת לסעיף 80ו(ג) שמאפשר למועצת הרשות השנייה באישור הוועדה לקבוע בכללים, כלומר בחקיקת משנה, מעין מתווה המרה בכפוף לאמות מידה שיקבעו. דהיינו, שבעלי הזיכיונות הקיימים לשידורי רדיו יוכלו להמיר את הזיכיון שבידיהם לרישיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם נגד זה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. אני חייב להגיד שפה אני מסכים להערות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יודע. למה אתם נגד זה? << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> זה מסלול עוקף של כל החוק. זה מסלול עוקף מכרזים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו ניתן לך בסוף להגיד כמה מילים על העניין הזה, בסדר? כי את לא היית בדיונים הקודמים, עכשיו באת. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> הייתי. זה שלא ישבתי פה לא אומר שלא עקבתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא זוכר שראיתי אותך. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> וגם לא צריך לדבר בגסות רוח, לא עשינו שום דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני לא זוכר אותך. זו לא גסות רוח. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> לא דיברנו בגסות רוח, באמת. לא צריך לפעול בגסות רוח, אנחנו רוצים שהדבר הזה יהיה למען - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו לא גסות רוח, אני לא זוכר שהיית, לא הצבעת לדבר. את יכולה להגיד עד מחר – גסות רוח. אני לא ראיתי אותך ולא ביקשת לדבר גם. הלאה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> כבוד היו"ר, אני רק אגיד שההערה הזאת זה מה שכבוד השר אמר גם – להעניק להם זיכיון בלי מכרז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נתתי לך רשות לדבר. אלה הערות של המשרד, אמרתי שכשנגיע לסעיף הזה זה ייפתח לדיון, זה הכול. מה הבעיה? לא הבנתי. אתם חייבים לדבר על כל סעיף? על כל מילה אתם רוצים להגיד משהו? << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אם תיתן לנו להעיר על הסעיפים עצמם, אין סיבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הבנתי, אולי נמנה אותך לשופט בבית המשפט העליון ואותה גם נמנה כשופטת בית המשפט העליון, ותגידו שם מה שאתם רוצים? אתם לא יכולים על כל דבר להגיד שאתם רוצים להגיד משהו, זה לא הגיוני. זה לא הולך ככה. אתם אולי גופים ציבוריים, אבל זה לא אומר שאתם משתלטים על כל דיון. כשנגיע לסעיפים תדברו. כן, מה עוד, משרד התקשורת? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו עמדת המשרד. אתם רוצים להציג את העמדה שלכם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. כשנגיע לסעיף. גמרנו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, יש עוד. הערה נוספת נוגעת לסעיף 80ז שקובע הסדרים למצב שבו לא ימצא זוכה במכרזים החדשים שיפורסמו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה גם חלק מהחוק? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, זה חלק מהצעת החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשנגיע לסעיף. זה לא עניין עקרוני. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש הערות שנוגעות למבנה הבעלות בשוק הרדיו, לגבי ההוראות שקיימות היום בחוק שנוגעות לבעלויות צולבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה שייך? זה במסגרת הצעת החוק? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההערה הזאת נוגעת להשלכות ההסדר שמוצע פה על מבנה השוק. יש היום, בסעיף 72א לחוק הוראות לגבי בעלויות צולבות, גם לגבי זיכיונות לשידורי רדיו וגם לגבי רישיונות לשידורי רדיו דיגיטליים. עמדת המשרד, כמובן, יכולה להיות מוצגת פה, אבל אני רק אגיד שיכול להיות שצריך לתת לזה מענה ולהחיל את הסעיף הזה גם על הרישיונות החדשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אפשר את זה לעשות בסוף הדיון, נכון? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. נשאיר את זה לסוף. עכשיו, מכון זולת. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> עינת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה, אתם שלושה? << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> יש עוד ועדה במקביל של התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יפה מאוד. את רוצה להגיד? כיוון שלא שמעתי אותך, שמעתי את 99 באריכות ולא היית פה. עכשיו אני נותן לך אפשרות לדבר שתיים–שלוש דקות באופן כללי. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלא תגידי שלא נתתי לך להשמיע את העמדה שלך. כן. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> תודה רבה. אני רוצה לדבר על הזמנים ועל הסעיף המרכזי שהגענו אליו עכשיו – 80ו(ג), שבעינינו בעצם טורף את כל הצעת החוק הזו: קודם כול, כתוב כאן – אם לא יימצא זוכה במכרז תוך שנה. אנחנו הבנו כמה זמן לוקח להקים תחנות רדיו, גם לצאת למכרזים. יכול להיות שמבנה השוק החדש ייצר מצב שבו יצטרכו יותר משנה התארגנות, ואז בעצם זה לא פרק זמן סביר ותוך שנה נמצא את עצמנו – למעשה אף מכרז לא יוצא לפועל ואנחנו נשארים עוד פעם במסלול זיכיונות. הדבר הזה יבטיח כמעט בטוח שכל ההסדר הזה שנמצא בחוק לא יצא לפועל. זה טורף את כל הקלפים. זה הסעיף המרכזי שהולך לטרוף את כל ההסדרים שמנסים להעביר פה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את מדברת על ההמרה או על ההוראות של סעיף 80ז? << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> 80ו(ג). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אה, על ההמרה. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> נכון, על ההמרה. בעצם הבנו מהדיונים שלוקח כל כך הרבה זמן – כבוד השר ישב פה ואמר בעצמו שמאריכים ל-15 שנה כי רדיו צריך להתבסס וצריך לבנות. שמענו את הרדיו האזורי אומר כמה זמן צריך להתארגן, לא מכירים את מבנה השוק. גם אם יוצאים למכרז ב-2030, תוך שנה, אם מישהו לא מגיש מכרז או שהמכרז לא יוצא לפועל עושים פריש-מיש לכל מה שעובר פה. יש סעיף עוקף מכרזים וכולם מגיעים עוד פעם לזיכיונות. אז מה עשינו? ולכן אני אומרת, הדבר הזה הוא הסעיף המרכזי שבעינינו לא עומד בתקנות ופוגע בשוויון וביכולת התחרות. הוא מבטל את כל ההסדרים האחרים שקיימים פה. כי לפי מה ששמענו עכשיו הסבירות היא שאף אחד לא יצליח בכלל להגיש מכרז, ומי שכן יצליחו להגיש מכרז הם הגדולים ביותר שגם ככה בסופו של דבר ירסקו את הרדיו האזורי. תודה רבה, זאת הייתה הערתי, שתיים–שלוש דקות. << דובר >> לינור דויטש: << דובר >> כבוד היו"ר, אני גם אשמח להתייחסות קצרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם דיברתם. << דובר >> לינור דויטש: << דובר >> על זה לא דיברנו. דקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשנגיע לסעיף נדון. נתתי לה אפשרות למרות שאנחנו נדון בסעיפים. << דובר >> לינור דויטש: << דובר >> אבל זו התייחסות קצרה רלוונטית לנוסח החדש, ביטן. יש נוסח חדש, אני רוצה להגיד עליו מילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא עכשיו. כשנגיע לסעיף. בואו נתחיל לקרוא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק אגיד שגם לנו יש תוך כדי כמה הערות לדיוקים שמצאנו אחרי שפרסמנו את הנוסח, כיוון שלוחות הזמנים היו כל כך קצרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, בסדר גמור. תגיד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 50) (שידורי רדיו אנלוגי ללא הגבלה גאוגרפית), התשפ"ו–2026 החלפת מונח 1. בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990‏ (להלן – החוק העיקרי), בכל מקום – (1) במקום "רישיון לשידורי רדיו" יבוא "רישיון לשידורי רדיו ספרתי"; (2) במקום "הרישיון לשידורי רדיו" יבוא "הרישיון לשידורי רדיו ספרתי"; (3) במקום "ורישיון לשידורי רדיו" יבוא "ורישיון לשידורי רדיו ספרתי"; (4) במקום "רישיונות לשידורי רדיו" יבוא "רישיונות לשידורי רדיו ספרתי"; (5) במקום "ורישיונות לשידורי רדיו" יבוא "ורישיונות לשידורי רדיו ספרתי"; (6) במקום "ברישיונות לשידורי רדיו" יבוא "ברישיונות לשידורי רדיו ספרתי"; (7) במקום "הרישיונות לשידורי רדיו" יבוא "הרישיונות לשידורי רדיו ספרתי". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה פשוט סעיף שעניינו החלפת מונח, כיוון שהחוק בנוסחו היום מדבר על רישיונות לשידורי רדיו ולא מחדד שמדובר על רישיונות לשידורי רדיו דיגיטלי, וכאן בהצעת החוק מוצע מתווה של רישוי שידורי רדיו אנלוגי. כדי להבחין בין שני סוגי הרישיונות ערכנו כאן שינוי מונח. נציגי משרד התקשורת, האם יש לכם הערות להחלפה הזו? האם ההחלפה הגורפת מקובלת עליכם? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שמילה, זה משהו שאתה צריך להתייחס אליו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה גם משפטי, האמת. << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> אין לנו הערות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> החליפו את המונח – רישיון לשידורי רדיו, ברישיון לשידורי רדיו ספרתי. כדי להבדיל בין הספרתי לאנלוגי. לי זה נשמע קצת מוזר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כי גם הרישיון לשידורי הרדיו כולל היום את כל הדברים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היום רישיון לשידורי רדיו בהגדרה בחוק הוא: רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה הספרתית. כלומר, היום חודד בחוק שמדובר רק על רדיו - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> וכשמדובר באנלוגי כתוב בפירוש אנלוגי בחוק? אה, כי אנלוגי זה זיכיונות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בדיוק. הזיכיון לשידורי רדיו זה: זיכיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה האנלוגית. כלומר, יש לנו את ההבחנה. פשוט, המונח רישיון - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אז למה לא פשוט להוסיף ברישיון לשידורי רדיו בהגדרה ספרתי או אנלוגי? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כי אז כל ההוראות שנוגעות לרדיו דיגיטלי יחולו באופן אוטומטי על הרישיונות האלה, והכוונה כאן היא ליצור מתווה אחר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לגבי כל הדברים זה מתווה אחר? לגבי פיקוח? זאת השאלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חשבתי שיותר מובן ויותר נקי לקבוע פרק חדש של רישוי שידורי רדיו אנלוגי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן, אבל אתה לא רוצה להסדיר מחדש את כל הרגולציה על הרדיו עכשיו ברישיון הארצי. לכן אני לא חושב שזה נכון לעשות את הדבר הזה. אולי הפוך, הייתי מכניס להגדרה ספרתי או אנלוגי, ואיפה שזה רק ספרתי מגדיר שזה רק ספרתי בתוך החוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא חושב שיש את הזמן עכשיו לבדוק את כל סעיפי החוק ולערוך את ההבחנה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל בשביל זה אתה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת דווקא הייתה ההצעה של שמילה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני רציתי לשאול את שמילה, כי הוא בקיא בפרטים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, לפני ששמילה יגיד, אני רק אגיד עוד תיקון משלים שעוד לא הקראתי: אנחנו מתקנים גם את הגדרת מורשה לשידורים, שהיא הגדרה כללית שקובעת שמורשה לשידורים הוא בעל רישיון לשידורים או בעל זיכיון לשידורים. ברגע שאנחנו מוסיפים בהגדרת מורשה לשידורים גם את בעלי הרישיונות לשידורי רדיו אנלוגי החדשים, כל הוראות חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, כל הסמכויות וכל החובות וכולי, יחולו גם על בעלי הרישיונות החדשים. כל מה שחל על מורשה לשידורים יחול, אלא אם כן קבענו הוראות מיוחדות בפרק ה'1. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> השאלה היא אם כל ההוראות שחלות בטלוויזיה נוגעות לעניין הרדיו. יכול להיות שאתה כבר מערבב פה מין בשאינו מינו. אני לא יודע, אלה תיקונים רוחביים על פני כל החוק, וזה חוק לא קטן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו הבדיקה שאנחנו הצלחנו לעשות, ואני חושב שהיא נותנת מענה להסדרה החדשה. כמובן שאם יש למשרד התקשורת הערות נשמח לשמוע, לא קיבלנו עד כה הערות בעניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם רק בנושא תחרות. אם היה משהו על תחרות היית מקבל ארבעה מכתבים. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> התייחסנו לזה, שלא היינו רוצים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק הם שוכחים שהם בכלל תחרות שם בארצי. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אני לא יודע לתת את ההיבט המשפטי, עדיף שהלשכה המשפטית תענה. אבל דיברתי על זה שמדיניות המשרד בשנים האחרונות – שמובלת על-ידי השר – מנסה לצמצם ככל האפשר את הסמכויות והתערבויות בתכנים של הרגולטורים. למעשה, ברגע שאנחנו מחילים את כלל הוראות החוק על השחקנים הללו – אנחנו שוב נכנסים לעולמות שבהם יש סמכויות לאשר כל פרסומת, או מה שזה לא יהיה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה שובר את מדיניות המשרד. זה נגד מדיניות המשרד, זה הפוך. זה להגיד משהו אחד ובפועל יקרה משהו אחר, זה מה שאתה אומר. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אומרים – לא רוצים התערבות רגולטורית, אבל בפועל יש סמכות להתערב בכל פרסומת, ברמת כל אות וכל תו. הפוך ממה שרוצים. זה מזכיר לי קצת את פיצול חוק היועמ"ש שעולה בוועדת חוקה: מדברים על פיצול חוק היועמ"ש אבל משאירים את היועמ"ש לא מפוצל. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אני רוצה להעיר עוד הערה: יש לזה השלכות משמעותיות יותר, כי אם דיברנו בעבר על זיכיון אזורי שמדבר על הוראות ביחס לאזור מסוים, כעת כשאין שום מגבלה ואפשר לשדר בכל שטח שאותו בעל רישיון רוצה, יש פה יכולת השפעה של הרגולטור, כביכול התנהגותית, על מה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה המצב עד שפרק ב' של חוק השידורים שפוצל לא יעבור. זה מה שיש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה להגיד עוד משהו: במסגרת הזו של הצעת חוק פרטית אני לא יודע ליצור יש מאין רגולציה חדשה ומבנה חדש של כל ההסדרה בתחום הרדיו והטלוויזיה בחוק הרשות השנייה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לגמרי. אתה צודק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בשבוע האחרון של הכנסת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שאני יודע לעשות עכשיו זה לאמץ מתווה יחסית רזה שפחות או יותר לוקח את כללי הרגולציה כפי שהם היום ומחיל אותם בשינויים על הרישיונות החדשים. אם רוצים משהו אחר - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יכול להיות שגם ההיפך הוא הנכון. כיוון שזה רדיו אזורי הרגולציה לא הייתה מחמירה מראש ואנחנו עכשיו מחילים את הרגולציה הלא מחמירה מראש בארצי. אלה שני צדדים של אותו מטבע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא יודע, יכול להיות. אני אקרא גם את הסעיף הבא, שהסברתי קודם לכן. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> איתי, יש הגדרה למה זה רדיו ספרתי? אין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה החוק שלכם, אני לא יודע, כתוב: רדיו בשיטה הספרתית. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אני אומר, אין היום בחוק - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כתוב בהגדרות בשיטה הספרתית. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> מה זה שיטה ספרתית? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה עניין טכני שאנחנו מבינים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תתקנו את זה בהצעת החוק הממשלתית שתביאו. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> כי היום יש כאלה שמשדרים באינטרנט רדיו באופן חופשי, אז מה, הם מפרי חוק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת הייתה הצעה שלך, אני לא מבין את זה. אתה אמרת לנו יש – אני לא מבין את זה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> ואמרתי להוריד את המילה ספרתי, לאפשר רק רדיו ושהכול ייכנס פנימה. מי שרוצה יעשה מה שהוא רוצה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, לא. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> כן, זה מה שהיה בהצעה - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> תסתכל, יש הגדרה גם בחוק הפצת שידורים דיגיטליים. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> כי מה זה רדיו ספרתי? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, שמילה, אולי זה טוב, אולי זה רע, זה מגה-דיון, זה לא הדיון כרגע. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה גם משפיע על חוק הפצת שידורים דיגיטליים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אי אפשר – יש לזה משמעויות סופר רוחביות. משרד התקשורת רוצה לקיים דיון בעניין – בבקשה, תבואו עם הצעה ממשלתית כמו שאמורים לבוא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> במקום לדבר בנפנופי ידיים, להגיד לנו מה אתם חושבים שצריך לתקן כדי שהחוק שבא להסדיר דבר חשוב עכשיו יצליח לעבור, לא בגלל טענות משפטיות הכנסת לא יכולה לחוקק. יש למשפטנים מה להציע? תציעו. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני אמרתי דבר כזה? לא. ההצעה של איתי עומדת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלאה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תיקון סעיף 1 2. בסעיף 1 – (1) בהגדרה "מורשה לשידורים", במקום "רישיון לשידורים" יבוא "רישיון לשידורים, בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי"; (2) אחרי ההגדרה "רישיון לשידורי רדיו" יבוא: ""רישיון לשידורי רדיו אנלוגי" – רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה האנלוגית, ללא הגבלה גאוגרפית;". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה בעצם, כמו שאמרתי קודם לכן, החלה של כללי הרגולציה שחלים על מורשה לשידורים גם על בעלי הרישיונות החדשים. תיקון סעיף 35 3. בסעיף 35 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), פסקה (3) – תימחק; (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) על אף האמור בסעיף זה, תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו יהיה עד יום א' בשבט התשצ"ג (1 בינואר 2033), בכפוף להוראות סעיף 80ז; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המועצה לבטל זיכיון לשידורי רדיו לפי הוראות חוק זה." << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> למה לא לכתוב 31 בדצמבר 2032? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה תיקון לסעיף 35 לחוק, שעניינו הארכת זיכיון לשידורי רדיו כשמדובר על רדיו אזורי. היום המועצה רשאית להאריך את תוקפו של הזיכיון לשידורי רדיו ללא מכרז לארבע תקופות נוספות. פסקה (3) קובעת שהארכת תקופת הזיכיון לתקופה הרביעית תהיה רק לגבי בעל זיכיון שביום תחילתו של תיקון מס' 47, אותו תיקון שנחקק לפני ארבע שנים, זיכיונו יוארך לתקופה השלישית. את הפסקה הזו מוצע למחוק כי יש כאן מתווה חדש גם של הארכת הזיכיונות ומעבר לרישוי והוראות גם למקרה שלא יימצא זוכה באותו מכרז לרישיונות חדשים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שאלת הבהרה: על פי אילו כללים עובדת המועצה לבטל זיכיון לשידורי רדיו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כמו שאמרתי קודם, כל כללי הרגולציה שחלים היום על מורשה לשידורים יחולו גם על בעלי זיכיונות לשידורי רדיו ויחולו גם על בעלי הרישיונות החדשים. לפי סעיף 37 לחוק המועצה רשאית לבטל, להגביל או לצמצם זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים אם מצאה כי התקיימו עילות שונות שמנויות בסעיף (א). כלומר, הסמכויות קיימות, עכשיו פשוט אנחנו מחילים אותן על הרישיונות החדשים ופה אנחנו מתייחסים לסמכות הזו לגבי תקופת ההארכה שהיא עד 1 בינואר 2033. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> למה היה צריך להוסיף את זה בכלל? למה הייתי חושב שיש בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש בזה טעם, אבל אני אגיד לך למה אנחנו קובעים את ההוראות האלה: כיוון שלהבדיל מהסעיף שקיים היום בחוק שמסמיך את המועצה בכפוף לשיקולים שונים להאריך את הזיכיונות ללא מכרז, כאן אנחנו ממש קובעים את זה בחוק הראשי שתוקף הזיכיון יהיה עד ליום. וצריך להגיד כאן שלמרות שהמחוקק הראשי קובע את התוקף של הזיכיונות לתקופה מאוד ארוכה, בכפוף לכל מה שאמרתי בדיונים הקודמים, אנחנו אומרים שזה לא גורע מסמכות המועצה, כמובן, להתקיים אחת מעילות שמאפשרות לבטל או להתלות הזיכיון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ברור. בעיניי זה מיותר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שמשפטית זה נכון לכתוב ככה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסדר, לא מתווכח. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> איתי, לגבי סעיף (ד), מבחינת לוח הזמנים: 1 בינואר 2033, אני חושב שיותר נכון לכתוב: סוף השנה, 31 בדצמבר 2032. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לי אין התנגדות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי לא נתנו עד 2033, נתנו עד סוף 2032. בסדר גמור. זה מוריד לנו שנה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הכי נכון. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני, אם הסעיף נפתח ומוארך, אני מבקשת לחזור לפרוטוקול - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה כ"ט בטבת, כי טבת תמיד חסר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, זו הערה נכונה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זו עוד שנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, הוא הוריד יום. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> סליחה, אני מתנצלת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הורדתי יום, כי מה טוענים? שזה סוף שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתדמית זה לא נשמע 2033. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני מתנצלת. אני כן אבקש להגיד לפרוטוקול שכל הערותינו מהדיונים הקודמים גם בהקשר החוקתי לגבי הסעיף הזה עומדות בעינן ולא באו על פתרונן. מבחינתנו זה עדיין סעיף עם שיקולים חוקתיים כבדי משקל שספק רב שעומדים - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם ההערות שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו ענינו להערות של משרד המשפטים בעניין הזה ואני חושב שענינו נכון. גם של היועץ המשפטי. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בסדר, רק ביקשתי שייאמר לפרוטוקול. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> על סעיף (ד)? << אורח >> גל אסף: << אורח >> חשוב להבהיר, תקופת הזיכיון היום נגמרת ב-2030 לשחקנים הכי גבוהים, למאוחרים מביניהם נגמרת ב-2030. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הם מסיימים את התקופה הרביעית, אתה מתכוון. << אורח >> גל אסף: << אורח >> או רוצים להאריך עד 31 בדצמבר 2032 - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> גל אסף: << אורח >> יש שלוש תחנות שאם יאשרו להן – זכאיות להארכה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למעשה אתה מתכוון שמחלקים זיכיון ללא מכרז לעוד שנים. זו המשמעות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> נכון. << אורח >> גל אסף: << אורח >> עכשיו, אנחנו מבינים את הצורך לפצות, ולכן הצענו ליישר קו, שכולם יהיו עד 2030 למעט התחנות שזכאיות להארכה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול, יסמין, את לא היית בדיונים הקודמים, אני אסביר. יש לרובם לפי החוק הקיים עד 2029, חלק אפילו יותר וחלק עד 2036. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אין מעבר ל-2030 כרגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד פעם אתה חוזר על אותו טיעון לא נכון. יש להם את הזכות, האופציה ניתנת להם כמעט אוטומטית. לא ראיתי שלא אישרו למישהו, אז תפסיק עם העניין הזה שזו רק אופציה, כי הם מקבלים אותה. מספיק להטעות את הוועדה ואת חברי הכנסת בעניין הזה. זה המצב, יש להם עד סוף 2029, תחילת 2030. עכשיו, בקורונה, כשהייתה את הבעיה שלא קיבלו פיצויים – הם קיבלו ארבע שנים. אנחנו מוסיפים שנה. למה? כי אחר כך יש מה שנקרא שלב ההתארגנות למכרזים, שזו גם כן אחת מהתכליות. לפי כל הדיונים ששמענו, התארגנות דורשת גם מבחינת המשרד וגם מבחינת החברות שמגישות כמעט שנתיים. זאת אומרת, התוספת פה עד סוף 2032 לא משמעותית, ולכן לא קיבלנו את העמדה של משרד המשפטים. שמענו את הצדדים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זו גם העמדה של משרד התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד התקשורת נגד כל דבר, שמתי לב לזה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, אנחנו דווקא הצענו להבחין בין מי שזכאי להארכה לבין מי שלא זכאי להארכה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> אי אפשר - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מי שמציג את העמדה של משרד התקשורת הוא שר התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה. אני בכוונה התייחסתי למכתבים ולטענות של משרד התקשורת בנפרד, אוקיי? זה היה הדיון. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדייק את הדברים. תקופת הזיכיונות – לדוגמה, גלי ישראל, מגיעה לו הארכה נוספת עד - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עשיתי ממוצע, יישרתי קו. אני לא אחזור פה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אבל חמש תחנות עד 2028, עד 2029, איזו סיבה להאריך להם עד 2033? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמילה, אני מכבד אותך, אבל עד גבול מסוים. אמרנו שאנחנו יישרנו קו ולכן עשינו את זה. לא יישרנו קו עד 2036, למרות שיש - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל הפרתם קו באופן גורף, והמשרד אומר שאפשר שנייה להפריד ולראות למי מגיע ולמי לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אסביר לך בדיוק: מבחינת המשרד, ואני אומר את זה בצורה גלויה – לא השר, הגופים המקצועיים – לסגור את כל הרדיו האזורי ולפרסם רדיו ארצי. אם צריך לסגור, יסגרו. האוצר לא נתן להם פיצוי. דבר שני, הם רוצים לפרסם ארצי והם יודעים מה התוצאות של זה. אין להם סמכות לפרסם ארצי. נתנו להם בחוק, עשינו את זה במסגרת רפורמה, לא נתנו כמו שהיה בחוק הקודם, שהממשלה הקודמת בעקבות הקורונה נתנו להם ארכה וזהו. אנחנו אמרנו – הייתה מלחמה, ניתן את הארכה בתנאי שתהיה רפורמה. וזה היה הייעוץ של היועץ המשפטי שלנו, שהתנגד לארכה אבל אמר שאם זה במסגרת רפורמה הוא מוכן לשקול את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אמרתי גם שתקופת המעבר פה ארוכה מדי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עשינו את שני הדברים, גם רפורמה וגם ארכה. גם לא היו להם פיצויים במלחמה משום מה, האוצר אוהב לא לתת פיצויים למי שצריך אלא רק בכוח, אם מכריחים אותו. אני אומר לכם באופן ודאי: לא מדובר פה בארכה רצינית לאור זה שיש רפורמה, לאור המלחמה ולאור העובדה שיש לרובם גם ככה עד סוף 2029. זה הכול. משרד התקשורת מתנגד לכל דבר, העיקר שיתנו לו את האפשרות לפרסם מכרזים ארציים. ולא ראיתי שהבאתם איזו הצעת חוק ארבע שנים לתקן את החוק ולפרסם מכרזים ארציים. למה לא הבאתם? פתאום אתם נזכרים, מתלבשים על הצעת החוק הפרטית הזאת? << אורח >> גל אסף: << אורח >> התזכיר מוכן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תזכיר זה לא הצעת חוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, באמת, תזכיר. קחו את התזכיר – אתם יודעים לאן. תביאו את החוק במקום לבלבל את המוח כל הזמן. למה אתם לא מביאים אותו? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> נביא, נביא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתי? בעוד עשר שנים? תפסיקו כבר עם העניין הזה. יושבים פה כל רשות התחרות ומדברים על תחרות, אבל לא מביאים שום תחרות. איזו תחרות יש? 30 שנה, 70 שנה יש רק רשת ב' וגלי צה"ל. הבאתם משהו לתקן את החוק כדי שהשר או הרשות השנייה יוכלו לפרסם מכרזים ארציים? עכשיו אתם מתווכחים איתי על שנה? זה העניין, שנה? שנה עוברת מהר, תאמינו לי. תפסיקו כבר עם העניינים האלה. תמשיך לקרוא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 4 להצעת החוק, זה בעצם הפרק המהותי שיסדיר שידורי רדיו אנלוגי ללא הגבלה גיאוגרפית. הוספת פרק ה'1 4. אחרי סעיף 80 לחוק העיקרי יבוא: "פרק ה'1: שידורי רדיו אנלוגי ללא הגבלה גאוגרפית רישוי שידורי רדיו אנלוגי 80א. המועצה תעניק רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, בדרך של מכרז פומבי, בהתאם להוראות לפי פרק זה ובכפוף לאישור יושב ראש ועדת התדרים לפי סעיף 5ה(1) לפקודת הטלגרף האלחוטי לעניין אפשרות הקצאת תדרים לשידורי רדיו אנלוגי לפי הוראות הפקודה האמורה וכמות התדרים שניתן להקצות לשידורי רדיו אנלוגי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אגיד שני דברים: אחת, שינינו כאן, במקום סמכות של שר התקשורת לאשר שיש אפשרות להקצאת תדרים – נתנו את הסמכות לגורם המקצועי, שהיא ועדת התדרים. אני חושב שצריך לתקן כאן, במקום – יושב-ראש ועדת התדרים, פשוט – אישור ועדת התדרים. כמו שקבענו גם בסעיף 80ו. הוועדה הזאת מקבלת החלטות לפי פקודת הטלגרף האלחוטי ויש פחות מקרים שבהם ליושב-ראש הוועדה כשלעצמו יש סמכויות נפרדות. << דובר >> אור שרף: << דובר >> אני רק אציין שבסעיף הנוכחי בחוק הסמכות כן של השר ולא של ועדת התדרים, כמובן בכפוף לאותה סיטואציה. סעיף 72א. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני יודע. << דובר >> אור שרף: << דובר >> בעצם יש סוג של סתירה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אז מה, היושב-ראש, אתה מנסה לעקוץ אותי פה בסעיף הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, מה הבעיה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לוקח לי סמכויות שיש לי בחוק? הסמכות היא של השר בחוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, הוא מדבר על סעיף אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלה סמכויות שלך? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, יש גם סמכויות של ועדת תדרים. אפשר להחליט שיש כאן ועדת תדרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שזה יותר נפוץ, ועדת התדרים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לפי הפקודה הדבר הזה אפשרי לחלוטין. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מתנגד ללקיחת סמכויות מהשר לגורמי המקצוע. בסוף השר קובע את המדיניות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל זה יהיה – או שיש תדרים או שאין. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסדר, השר בסוף מחליט. יושב-ראש ועדת התדרים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זו לא מדיניות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל זה מה שיש היום בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל במקרה זה זו לא מדיניות, זה או שיש או שאין, זה עניין מקצועי. אתה רוצה, אני אשאיר את זה, אין לי בעיה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תשאיר את זה לשר. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> - - - מדיניות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, אבל - - - << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> בן גוריון קבע את זה אז. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תשאיר את זה לשר. ברור שהשר יתייעץ עם יושב-ראש ועדת התדרים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, זה עניין מקצועי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. מה שכתוב בחוק היום? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שכתוב היום בחוק לגבי רישוי שידורי רדיו זה לגבי שידורי רדיו דיגיטלי, מה שנקבע בתיקון ב-2005 בכפוף לאישור השר לעניין אפשרות הקצאת תדרים וכולי. זה הנוסח. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יפה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תוסיף בסוגריים – בהמלצת הוועדה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> שנייה, יש כאן סוגיה מורכבת יותר מזה. נגה רובינשטיין, בשם התאגיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מי את מייצגת עכשיו? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> את תאגיד השידור הישראלי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היא מייצגת את כולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל זה שאלתי אותה את מי היא מייצגת עכשיו. כנראה שאין הרבה עורכי דין שמתעסקים בתחום, זה לא פשוט. כן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לאור ההצלחה שלה בחוק השידורים, היא מייצגת גם את התאגיד. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר להמשיך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הסוגיה הזאת היא מורכבת, ומעורבת של שר – לא משנה איזה שר – בשאלה של לקיחת תדרים מגורם משדר ומתן תדרים לגורם משדר היא סמכות שנכון שתהיה מצויה בידי הגורם המקצועי. הגורם המקצועי הוא ועדת התדרים. המקום של ועדת התדרים הוסדר באופן מפורט מאוד בפקודת הטלגרף בשנת 2018. יש שם את כל הגורמים המקצועיים. יושב-ראש הוועדה הוא גורם מקצועי, יש לו גם קול כפול לפי ההסדר של פקודת הטלגרף. לכן זה ההסדר הנכון בעינינו, שלא השר יהיה מעורב ויהיה הגורם המחליט האם לקחת מגורם מסוים שמשדר תוכן מסוים ולתת לגורם אחר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> איתי, בהמלצת הוועדה, תרשום. אתה מסכים לזה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני יכולה להתייחס? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני לא רוצה להטעות, אבל אני חושבת שהסעיף פה נובע משלב שוועדת התדרים לא הייתה מסודרת בחקיקה הראשית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. אם אני זוכר נכון, הוועדה הוסדרה ב-2018. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> היא הוסדרה ב-2018. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> מעת שהיא הוסדרה בחקיקה ראשית והיא הגורם המוסמך, אכן צריך להפנות אליה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. זה היה ב-2005 - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני רוצה להשלים: הרגישות - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כמו שאתם מבינים, אני לא נלחם כאן על השר הנוכחי, אני נלחם כאן על השר הבא, או הבא-הבא. אבל כן צריך לאשר סמכויות לשר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ככל שהשר לא רוצה להיות - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל ועדת התדרים - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסדר, ועדת התדרים ממליצה לשר. בסוף השר הוא - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> למה זה חשוב לך? הרי הקושי הוא התוכן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חשוב לי בגלל עיקרון המשילות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, יש גם סמכויות לוועדה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כי יש נבחרי ציבור, יש ממשלה, שהיא בסוף מתווה מדיניות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל אתה מדבר על זה שאתה לא רוצה להיות מעורב בתוכן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> וכמו שאני רואה היום, בכל דבר, גם כשיש סמכות לשר – לוקחים ממנו את הסמכות הזאת. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אם ככה, זה ממילא לא משנה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מראש, בחקיקה לקחת סמכות שמסורה לשר היום – לא. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הסמכות של השר לא אמורה לגעת בענייני תוכן, ושהשר יוכל לקחת תדר מתחנה שנראית לו ולתת תדר לתחנה שלא נראית לו ולהיפך, זו סמכות מסוכנת. אני חושבת שלא נכון לשים שום שר בסיטואציה. יש ועדת תדרים, יש למשרד התקשורת משקל מכריע בוועדת התדרים, היא מורכבת מאנשי מקצוע. אין סיבה לתת כאן סמכות לשר בהסדר שהוא חדש, כיוון שעד עתה לא היה הסדר של רדיו ארצי. אני אזכיר, הרדיו הדיגיטלי, הרדיו הספרתי, הוא כזה שאין לגביו מגבלת תדרים, אין לגביו בעיה של משאב מוגבל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון, זו טכנולוגיה אחרת. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נכון, בדיוק. ולכן - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ועדיין צריך את אישור השר, כשאין מגבלה. כל שכן כשיש מגבלת משאב, שהשר קובע מדיניות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כשאין מגבלה – אין משמעות לסמכות השר, אדוני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין משמעות? סתם כתוב את זה בחוק? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אדוני, אני רוצה להסביר לך: בעניין הרדיו הדיגיטלי אין לך סמכות, אוקיי? בעניין הזה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הסמכות בחוק, בכפוף לאישור השר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כיוון שאתה בעצמך, לפחות אתה מצהיר, שאתה לא רוצה להתערב בתוכן ולא רוצה לפגוע מטעמי תוכן - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז תתכבד, בבקשה, ותיתן לגורם המקצועי לקבל את ההחלטה. למה אתה מתעקש על זה? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני רק רוצה להזכיר שוועדת התדרים מורכבת מאוסף של עובדי מדינה, לא כולם עובדי משרד התקשורת, זה לא משרד התקשורת. הוא פועל תחת חסות משרד התקשורת, אבל הוא גוף עם מעמד ייחודי בחוק והוא בפני עצמו. בסופו של דבר אנחנו עוסקים בסעיף שצריך לאשר, כן או לא. יש תדר פנוי. זו שאלה מקצועית - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רציתי אולי לייתר את הוויכוח, אני שואל: אם אנחנו מוחקים את כל הסיפה, כלומר – המועצה תעניק רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, בדרך של מכרז פומבי, בהתאם להוראות לפי פרק זה. אם אנחנו לא כותבים כלום, האם אפשר לקיים שידורי רדיו אנלוגי בלי תדר? זה ברור שוועדת התדרים תקצה תדרים, למה אני צריך לכתוב את זה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז מה הבעיה לכתוב את זה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אני שואל בכלל למה אני צריך לכתוב את זה. יש פקודת הטלגרף, יש ועדת התדרים. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> מבחינתנו זה בסדר גמור. << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> אתה צריך איזשהו תיאום. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אני אגיד לך מה הבעיה: אם תגיע מועצה שכן תעניק רישיון בלי שיהיה לה תדר - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איך אפשר? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> היא לא תעשה את זה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> היא תעשה את זה, כי מותר לה, החוק מאפשר לה. דרך אגב, זה קרה לי עם – לא רוצה לתת דוגמה – שהאריכו זיכיון למאן דהוא והבטיחו לו שהוא ימשיך להשתמש בתדרים שהקצו לו לפני 30 שנה, שהם פגי תוקף. ועכשיו המדינה בבעיה – או שלא. אני לא רוצה להרחיב יותר מדי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם אנחנו אומרים בכפוף להקצאת תדרים ולא מחדדים – הרי זה ברור שתדרים מוקצים על-ידי ועדת התדרים, אין סמכות אחרת בחקיקה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> נכון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> אבל צריך לייצר איזשהו קשר בין ההחלטות של ועדת התדרים לבין ההחלטה לפי החוק הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> איתי, אני חושב שכפוף לאישור השר – זה אישור עקרוני. כאשר ועדת התדרים אומרת לו שיש תדרים פנויים הוא בוחן את השוק, הוא יודע אם להוציא את התדרים האלה למכרז עכשיו או לחכות עם זה לעוד חצי שנה או שנה. הוא מנווט את השוק מהבחינה הזו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, השר - - - << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אבל בשביל מה יש רגולטור? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל כתוב – המועצה תעניק רישיון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רישיון בדרך של מכרז פומבי בהתאם להוראות בכפוף לאישור השר לעניין הקצאת התדרים, לא לעניין התוכן. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני, אנחנו - - - << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> השר לא יכול להתערב בדבר כזה. << אורח >> עינת עובדיה: << אורח >> למה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם השר אומר – יש לי תדרים פנויים ואני רוצה שתצאו איתם למכרז. כמו שאני, לפני שנה וחצי, פניתי לרשות השנייה ואמרתי לה – יש לי תדרים פנויים, תצאו למכרז. זה בדיוק. אין פה שום עניין של מעורבות בתוכן. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל זה לא – יש לך, זו בדיוק הבעיה. כשאתה אומר – יש לך, זו הסתכלות לא נכונה. יש למדינה, היא מחזיקה במשאב המוגבל. יש את התדרים ובשביל זה יש ועדת תדרים - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נו באמת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה המדינה? אבל השר מייצג את המדינה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יש ועדה מקצועית, אין סיבה לתת לשר לקחת - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> פניתי לוועדה המקצועית אצלי, והיא אמרה שיש תדרים פנויים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני מנסה להבין למה, השר, אם אתה בדעה שלא נכון שהשר יהיה מעורב בענייני תוכן, למה לתת לשר את הסמכות לקחת תדר מאחד ולתת לאחר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק אומר, לפי הפקודה בכלל אסור להשתמש בתדר רדיו שלא לפי הועדת התדר והקצאתו לפי החלטות ועדת התדרים. אין אפשרות לעשות את זה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> נכון. ולכן ההצעה של היועץ המשפטי עושה הרבה שכל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא ניקח את זה, בלי לכתוב את זה, זה הכול. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסעיף עומד, בשביל מה לחדד משהו שאין צורך לחדד? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם אתם כל כך מפחדים, זה כל כך הפך להיות – ששר בממשלה, שר התקשורת הבא שיהיה יוציא – זה מופרך בעיניי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה עניין משפטי, ב-2018 החוק תוקן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הבעיה היא שמ-2008 החוק תוקן. צריך תדר לפי ועדת התדרים, אין מה לעשות. זה כתוב, בוא תראה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נכון, החוק תוקן. זה כתוב היום בפקודת הטלגרף, אדוני. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> ולמען הסר ספק, כמובן שסעיף כזה לא יוכל לגבור על ההוראות הייעודיות בפקודה, ולכן זה ויכוח מיותר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בוודאי שלא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה משהו אחר, זו פקודת הטלגרף שתוקנה, לא חוק הרשות השנייה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נכון, פקודת הטלגרף זה התדרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, אבל זה לגבי חלוקת התדרים. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> ההסמכה להקצאת התדרים וההחלטה לגבי התדרים ניתנה לוועדת התדרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה ניתן לפי הטלגרף, לכן זה לא משנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם אישור השר מפנה לפקודה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> חד משמעית. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אדוני, זה המצב המשפטי היום לפי פקודת התדרים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם אישור השר מפנה לפקודה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, ולכן מיותר. אני אומר, זה פשוט דבר מיותר. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> אבל צריך לייצר קשר כלשהו בין שני התהליכים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אומר, אפשר להתווכח על זה, אבל הוויכוח בעיניי מיותר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כן, כי הפקודה מסדירה את זה כבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל שיהיה ברור, אי אפשר לפרסם מכרז אם אין תדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 5ד לפקודת הטלגרף קובע: לא ישתמש אדם בתדר רדיו אלא בהתאם להורדת התדר ולפי הקצאה. מוועדת התדרים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רגע, איתי, אני מבין, אבל בוא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הכוונה – זה לא נכון מה שאתה אומר. לא ישתמש – זה בסדר. לא יפורסם מכרז בלי שיש תדר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא זה, היושב-ראש - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל זה בסעיף - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אור שרף: << דובר >> - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מאה אחוז, אבל אדוני, זה ההסדר המשפטי. ההסדר המשפטי אומר ככה: תדר נקבע על-ידי ועדת התדרים, ורק על-ידי ועדת התדרים. פרסום מכרז זו החלטה נפרדת באמת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היושב-ראש, יש עדיין בחוק הרשות השנייה היום, כשאין משאב של תדר במכרז הדיגיטלי, עדיין השר מאשר לצאת למכרז. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> זה לא אותו דבר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא לא קובע את התנאים במכרז, הוא לא קובע מי יזכה, דרוש אישור השר כדי לצאת למכרז. נכון או לא, איתי? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איפה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היום, בחוק הרשות השנייה. כדי לצאת למכרז - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל זה לא קשור לתדרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו טכנולוגיה אחרת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נגה, אל תפריעי לי. היום, כשלא צריך את פקודת הטלגרף – יש תדרים, דיגיטלי זה פנוי. למה הרשות השנייה לא יוצאת למכרז בלי אישור השר? כי צריך את אישור השר, הוא קובע מדיניות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, זה רק לגבי הקצאת תדרים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הקצאת תדרים, בדיוק. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא לגבי הקצאת תדרים, לגבי פרסום מכרז. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> למרות שאין תדרים, אין משאב מוגבל, עדיין אומרים – השר קובע האם אפשר להקצות תדרים. אין שום הבדל, זה לא קשור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ב-2018 תוקן - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא קשור. 2018 זו פקודת הטלגרף, אלה תדרים שהם משאב מוגבל. בחוק הרשות השנייה היום, בדיגיטלי, עדיין נדרש אישור השר כדי לצאת למכרז. גם פה, אותו דבר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל פה זה תדרים ויש ועדה - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מאה אחוז, אבל זה לא קשור לתדרים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה אותו נוסח, לגבי הקצאת התדרים וחוק הרשות השנייה - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה לא – ההחלטה על הקצאת תדרים היא רק של הפקודה. ההחלטה על יציאה למכרז – כאן יש סמכות לשר. זה משהו אחר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בדיוק. זה אותו דבר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה לא אותו דבר, אתה לא יכול - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> צריך את אישור השר לגבי הקצאת התדרים לפי הפקודה. ברור שבפקודה ועדת התדרים מאשרת או לא מאשרת את התדרים הקיימים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זאת אומרת שהשר לא יכול לתת החלטה לגבי יציאה לרישיון עד שאין אישור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון, זה מה שאני אומר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ולכן אתה לא צריך שינוי של החקיקה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל פה עכשיו, בחקיקה החדשה, אנחנו מסכימים על אותו דבר. צריך להיות כאן אישור השר לפי הוראות הפקודה. זה בדיוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל השר לא מאשר לפי הוראות הפקודה. בפקודה הגורם המוסמך הוא ועדת התדרים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין בעיה. << דובר >> לינור דויטש: << דובר >> אבל למה שגורם פוליטי יחליט על זה? אני לא מצליחה להבין את ההיגיון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את לא מצליחה להבין? דמוקרטיה, מה לעשות. << דובר >> לינור דויטש: << דובר >> לא, זו לא דמוקרטיה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בדיוק ההיפך, זה פוליטי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זו דמוקרטיה. קשה לכם להבין דמוקרטיה - - - << דובר >> לינור דויטש: << דובר >> סליחה, זה מכרז של משאב ציבורי, זה של הציבור, זה לא של השר, זה לא קשור לפוליטי. בשביל זה יש ועדה מקצועית, יש רגולטור מקצועי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> החלטת שר זה פוליטי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> השר אמון על המשאב מטעם הציבור. << דובר >> לינור דויטש: << דובר >> קרעי, אתה ישבת פה איתי כשהיית באופוזיציה לפני ארבע שנים, התנגדת לכל החוק הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה הבעיה? נכון. כי לא הייתה רפורמה, כי יש רפורמה. << דובר >> לינור דויטש: << דובר >> ופתאום נהיית שר, התחלפת. פתאום אתה לא צריך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כי אז לא הייתה רפורמה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> רפורמה מקרטון. << דובר >> לינור דויטש: << דובר >> איזו רפורמה? הרפורמה לא מעוגנת בשום מקום. הבן אדם שלכאורה מקדם תחרות ומקדם מכרזים – אתה בא ועושה דבר הפוך ברגע שהחלפת פוזיציה. איך זה הגיוני? ישבת איתי פה כשהיית באופוזיציה - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כי אז, גם עכשיו - - - << דובר >> לינור דויטש: << דובר >> - - היית היחיד שאיתנו, אנחנו היינו נגד ממשלת השינוי בדבר הזה, אתה ישבת פה איתי, התנגדת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם עכשיו - - - << דובר >> לינור דויטש: << דובר >> והפכת את עורך ותראה מה אתה עושה עכשיו, מכיסא השר. זו בושה וחרפה, מה שאתה עושה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם עכשיו – תירגעי. << דובר >> לינור דויטש: << דובר >> אני רגועה מאוד, ואל תגיד לי להירגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את אל תגידי לי בושה וחרפה, אם הייתי היושב-ראש הייתי מוציא אותך עכשיו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה בושה וחרפה, מה לעשות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תצאי לחמש דקות. את לא תדברי ככה לשר. תצאי, בבקשה, חמש דקות. << דובר >> לינור דויטש: << דובר >> יצאתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> היא לא אמרה שהוא בושה וחרפה, היא אמרה שמה שהוא עושה זה בושה וחרפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, לא מדברים ככה לשר, אני מאוד מצטער. << דובר >> לינור דויטש: << דובר >> אמרתי שההתנהגות היא בושה וחרפה, ולא השר הוא בושה וחרפה. ועדיין מותר להגיד את זה במדינה דמוקרטית, בפעם האחרונה שבדקתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תצאי לעשר דקות עכשיו, לאור זה שדיברת מה שדיברת, אוקיי? זה הכול. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בסוף היא צודקת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, היא לא צודקת. היא לא יכולה לדבר - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> היא כן צודקת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, היא לא תדבר ככה לאף שר, עם כל הכבוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, בסוף היא צודקת לגבי החקיקה. אני מדברת על החקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מדברים ככה, לא לחבר כנסת ולא לשר, עם כל הכבוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בסוף היא צודקת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם לגבי החקיקה. לפני ארבע שנים אמרת את זה, היושב-ראש, הייתה הארכה של הממשלה הקודמת בלי רפורמה. גם לזה התנגדתי, לכן זה שנה וחצי התעכב כאן. עכשיו הבאנו את זה עם רפורמה, ולכן אני מסכים. פשוט מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, רבותיי, אנחנו נלך כרגע עם העמדה של השר ושל משרד המשפטים - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה השר ומשרד המשפטים? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> של היועץ המשפטי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רגע, מה העמדה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאמרת, עד לפה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למחוק. ואתה מקבל את ההצעה שלי למחוק את הסיפה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איתי, אפשר להשאיר - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואני משאיר את זה לסוף. אולי עד הסוף נחשוב עוד פעם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי מה החלטתם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני הצעתי לא לחדד את השאלה, כיוון שאין צורך. הצעתי לכתוב בסעיף 80א: המועצה תעניק רישיון לשידורי רדיו אנלוגי בדרך של מכרז פומבי לפי פרק זה. נקודה. בוודאי שאי אפשר להשתמש בתדר רדיו בלי הקצאת תדר מוועדת התדרים. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> וזה הנוסח כרגע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל אתה לא מצליח לענות לי, איתי: למה לא תיקנו את חוק הרשות השנייה לגבי הדיגיטלי? למה זה עדיין נשאר סמכות השר? כמו ששם השאירו סמכות השר - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני אסביר לך למה - - - << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> כי שם המשאב לא מוגבל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התרשלו. כי זו אות מתה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אז גם כאן זו אות מתה, תשאיר אות מתה. אני רוצה אות מתה גם עכשיו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אדוני השר, כל ההסדרה של רדיו דיגיטלי מעולם לא יושמה, ואתה יודע את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע שאתה תהיה שר בעוד שבע שנים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> למה להוריד את השר מהסיפור הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נגענו, מה שיש – יש. לא נגעתי בכלום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אומר שוב: אתה יודע כמוני שההסדרה לגבי רדיו דיגיטלי היא אות מתה, כל ההסדרה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נו? גם פה תשאיר אות מתה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פה אנחנו מקווים שזו לא תהיה אות מתה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> פה זה אות חיה ממש, אות חיה ומלאת - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, אבל אם ככה פקודת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה בסדר, תיקון טוב, אין בעיה. אבל נחשוב על זה עד סוף הדיון. כן, תמשיך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תוקפו של רישיון לשידורי רדיו אנלוגי 80ב. תקופת תוקפו של רישיון לשידורי רדיו אנלוגי תהיה 15 שנים; המועצה רשאית להאריך את תוקפו של הרישיון, לפי בקשת בעל הרישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, שתפורסם באתר האינטרנט של המועצה, לתקופה אחת נוספת של חמש שנים, אלא אם כן מצאה כי בעל הרישיון לא קיים בתקופת תוקפו של הרישיון את ההוראות לפי חוק זה, את כללי המועצה או את תנאי הרישיון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה משהו מוזר קצת: אתה אומר שהמועצה רשאית ואז אומר – אלא אם כן הוא לא קיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם היא מצאה שהוא לא קיים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל אם היא רשאית, ממילא היא רשאית. למה אתה מגביל אותה במתי היא לא רשאית? כאילו, אתה אומר לה – את חייבת להאריך, בעצם, אלא אם כן הפרת את תנאי הרישיון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, היא לא חייבת. אני יכול להסביר - - - << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> היא לא חייבת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מה שמשמע מהסיפה. המועצה רשאית אלא אם כן הוא לא קיים את תנאי הרישיון. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> לא, היא רשאית להאריך או לא להאריך, אלא אם כן בעל הזיכיון לא עמד בתנאים של הרישיון ואז היא לא רשאית, זה לצמצם. מה הבעיה בזה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש כאן משהו לוגי שלא מסתדר. כי אם בעיניה הוא לא בסדר, למה שהיא תאריך לו? אם היא רשאית, אם זה שיקול דעתה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> לא, אבל היא לא רשאית. אגב, זה כמו שיש היום בחוק: היום אפשר להאריך אלא אם כן. זה אותו דבר, לא חייבים להאריך. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אני מבקש להוסיף, אדוני היושב-ראש והיועץ המשפטי, שזה יהיה בהסכמה של יושב-ראש ועדת התדרים. שההארכה לא תהיה אוטומטית, על דעת המועצה בהסכמה של יושב-ראש ועדת התדרים. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> למה אוטומטית? מה פתאום אוטומטית? איזה אוטומטית? רשאית בהחלטה מנומקת, היא צריכה לנמק גם. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לא, אם היא מתכוונת להאריך בהחלטה מנומקת צריך לקבל הסכמה של יושב-ראש ועדת התדרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה להגיד שני דברים: אחת, הנוסח מאוד דומה לנוסח של סעיף 35(א)(1), שם ניתנת למועצה סמכות להאריך את תוקפם של הזיכיונות לשידורי רדיו אזורי בלא מכרז לארבע תקופות נוספות, בהתחשב, בין השאר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים וכולי. וגם פה נכתב: ובלבד שמצאה המועצה כי בעל הזיכיון מילא חובות המוטלות עליו לפי חוק, כללי המועצה ותנאי הזיכיון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל את התפשטות הגלים והקצאת התדרים לא הכנסת פה, וזה מה שהוא מבקש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה רוצה להכניס את זה? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> כן, שזה יהיה בהסכמה של - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא הסכמה, בהתחשב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא צריך הסכמה, הוא אומר שזה בהתחשב בהקצאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכניס את זה, אין בעיה. כמו הנוסח הקיים. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> כמו בהקצאה מראש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה לחדד אילו שיקולים להכניס: בהתחשב בין השאר באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים – אלה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן, זה בדיוק, זו הסמכות שלו לומר את זה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> כן. יכול להיות שוועדת התדרים תרצה בתדרים הללו לעשות דברים אחרים בתום 15 שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, גמרנו, קיבלנו את זה, הכול בסדר. << דובר >> אור שרף: << דובר >> ולתקן, אתר האינטרנט של הרשות, לא של המועצה, איתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. של הרשות השנייה, כלומר. << דובר >> אור שרף: << דובר >> כן. רותם ספיר יעקבס: איתי, אתה יכול להקריא את מה שהוספת? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו מדברים על הארכה של רישיון, התוקף יהיה 15 שנים, המועצה רשאית להאריך את תוקפו של רישיון לפי בקשת בעל הרישיון בהחלטה מנומקת בכתב שתפורסם באתר האינטרנט של הרשות – כלומר, של הרשות השנייה – לתקופה אחת נוספת של חמש שנים. ופה אנחנו נוסיף: בהתחשב, בין היתר, באפשרות להקצות תדרים ובתנאי התפשטות הגלים. והסיפה היא כפי שנכתב: אלא אם כן מצא כי בעל הרישיון לא קיים בתקופת תוקפו של הרישיון את ההוראות לפי חוק זה, את כללי המועצה או את תנאי הרישיון. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> למה לא להוסיף גם – בשיקולים כלכליים ובמגוון סוגי השידורים ואופיים, כמו שיש בחוק הרשות השנייה היום? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא בטוח שזה רלוונטי כאן. זה רלוונטי לדעתך? << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> לא יודע, כבוד היו"ר דיבר על שיקולי מגוון ושיקולים כלכליים. זו תחרות, הרי, אני לא רואה סיבה לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק מזכיר שבסעיף 35(א)(1) מדובר על הארכה של ארבע תקופות נוספות. כאן מדובר על הארכה אחת של חמש שנים. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אין בעיה, בסדר גמור, אני רק אזכיר – ארבע תקופות נוספות, זה לא היה בנוסח המקורי. כל פעם זה היה לתקופה אחת, לשתיים, לשלוש, לארבע. ההארכה הבאה הייתה בהינתן כל השיקולים האלו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לי אין התנגדות להוסיף. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל שיש ויכוח גדול מאוד - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני בכלל לא רוצה שיהיו שיקולים של תוכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רואה? הכנסת אותנו לזה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אבל כבוד היו"ר, אתה זה שדיבר על שיקולי תוכן של מגוון ותחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, ואני אמרתי שעל מנת לסיים את החוק אני גם מתפשר פה ושם, אין מה לעשות. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אדוני היושב-ראש - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> דוד, מה עשית עם ההארכה של התוקף? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עד 2033. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סליחה, עד דצמבר 2032. עכשיו אתה מחזיר אותי אחורה? עכשיו דיברנו על זה שעתיים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל השאלה היא למה? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כי אני ביקשתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אסביר לך את זה אחר כך, כי זה מתחיל עוד פעם את הדיון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> טוב, אחרי זה נדבר על זה. כי בסוף יש פה שאלה של מכרזים, אי אפשר להאריך את זה סתם ככה, כי רוצים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. לא ראיתי אתכם בממשלה הקודמת שהארכתם לארבע, וארבע, וארבע בלי מכרזים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איפה, למי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הממשלה הקודמת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> של החוק הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> של החוק הקודם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איזה חוק? אני לא מכירה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני לא מכיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא ראיתי שטענתם טענות בעניין הזה. לא היו טענות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני לא מכיר, אני אומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא לא נחזור לכל הוויכוח כי כאן דיברנו על זה הרבה פעמים והרבה זמן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בסדר. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אנחנו ביקשנו שההארכה הזו תשקול גם את זה שצריך לאפשר לשחקנים נוספים להיכנס לשוק, וככל שזה מהווה חסם לכניסה של שחקנים נוספים שתיתן הזדמנות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד פעם על זה, דיברנו על זה כבר, מספיק. שוב, הורדנו את זה מעשר לחמש. די, מספיק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - - להוסיף שיקולי תחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, שיקולי תחרות זה אומר שלא יתנו להם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל חייב שיקולי תחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שיקולי תחרות – זה מכרז שכבר פורסם, אנשים זכו בו וקיבלו ל-15 שנה. פה מדובר על ארכה של עוד חמש שנים. למה צריך לכתוב שיקולי תחרות? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כי אנשים חדשים שרוצים להיכנס לתחום - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע אם יהיה או לא יהיה, זה בעוד 15 שנים. אנחנו מדברים על עוד 20 שנה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> נו, בגלל זה אני אומר, מה אכפת לנו להגיד אם יהיו שיקולי תחרות? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> זה שיקול חשוב בשיקולים אם להאריך או לא להאריך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אגב, אני רק אגיד: העובדה שאנחנו לא כותבים כאן את כל השיקולים שהיא אמורה לשקול - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא אומר שלא ייקחו בחשבון את הדבר הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - לא אומרת שהיא לא יכולה לשקול, היא יכולה לשקול כל שיקול רלוונטי. אנחנו מכוונים אותה ספציפית כרגע לאפשרות להקצות תדרים ולתנאי התפשטות הגלים. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> פשוט הניסיון מלמד, לפי נוסח חוק הרשות השנייה כפי שהוסבר לי על-ידי היועץ המשפטי של הרשות השנייה, המנגנון הוא כמעט אוטומטי להארכת הזיכיונות. ואנחנו סבורים שצריך מנגנון מידתי יותר. << דובר >> אור שרף: << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חבל מאוד שזאת האמירה, אני רק אגיד. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אני אומר, הוסבר לי שזה הנוסח של החוק הקיים. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> יש פה הערה מצד הרשות השנייה. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> זה לא נכון, יש לנו מגוון שיקולים בהתאם לחוק ששוקלים בכל הארכת זיכיון, כולל שיקולים כלכליים, שיקולים משפטיים, אנחנו בודקים מול ועדת ריכוזיות. יש גורמים שונים שאנחנו בודקים לפני כל הארכת זיכיון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הוא אומר לכם את האמת, מה הפרקטיקה. צריך להוסיף שיקולי תחרות, זה לא כזה סיפור גדול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אני מוסיף לזה לא יהיה - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה לא, דוד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יהיה, כי זה המצב. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> אנחנו בודקים. אבל זה לא משנה, מאחר שהם עומדים בקריטריונים מאריכים להם את הזיכיון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה להוסיף? לא הבנתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמיד יגידו – אנחנו צריכים לאפשר לעוד תחרות, ואז לא יהיה בחיים. זה כאילו לכתוב שאין ארכה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אני כותב שיקולי תחרות – הורדתי מעשר לחמש בגלל הטענות האלה. עכשיו חוזרים חזרה לזה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל חייב שיקולי תחרות בכל מקרה, בלי קשר לכלום. מה זה משנה אם אנחנו אומרים או לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שישקלו, אני אמרתי להם מה לשקול? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא אומר לך שבפועל הם לא שוקלים אם זה לא רשום בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון. אם אני כותב את זה בחוק זה אומר שלא יהיה - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תחשוב על ניסוח דומה, מה שייתן להם פתח לראות מה טוב למדינה גם. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> ביקשנו לראות כיצד הדברים האלה נשקלים ומוחלטים. מה שראינו זה החלטות שמפורסמות לציבור באורך של בערך שלושה משפטים – החלטנו, שקלנו שיקולים. וזהו, זה מה שמשוקף לציבור נכון להיום לפי מנגנון החוק. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> זה אולי לא נחשף לציבור, אבל עומדת בפני המועצה חוות דעת הנדסית, כלכלית ומשפטית, וגם - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק תציגי את עצמך. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> עו"ד נורית פיקובסקי מהמחלקה המשפטית ברשות השנייה. זה התחום שלי, אני יודעת את הדבר הזה. נערכת בדיקה יסודית. כל פעם שמבקשים הארכת זיכיון אנחנו בוחנים גם את כל הדוחות השנתיים וגם את הבקשה עצמה, שחייבת להיות בה התייחסות – גם התייחסות הנדסית לדאוג שכל המערכות ההנדסיות שלהן תקינות ועובדות - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> נו, אז אין בעיה לרשום את זה. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> - - גם התייחסות כלכלית, לראות שיש להם את היכולת לספק את הרדיו שהם עכשיו רוצים להמשיך איתו - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא נראה לי ששווה את הדיון הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שיקולי תחרות - - - << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> יש בדיקה משפטית של כל מיני הבהרות מניות שנערכו, אם זה עדיין עומד בתחרות, יש בדיקה מול ועדת הריכוזיות שמסכימים - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאני אומר - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בגלל זה אני אומר, זה מה שהם עושים גם ככה - - - << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> סליחה, נורית, אני רק אומר, הדברים הללו לא משוקפים, לא למשרד התקשורת, לא לממשלה, לא לכנסת ולא לציבור. את כרגע משקפת - - - << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> התפקיד שלנו לפי החוק הוא לבדוק את זה, ואנחנו בודקים את זה. התפקיד שלנו הוא לבדוק את זה, לא לפרסם את זה לציבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפי החוק אתם גם צריכים לפרסם החלטה מנומקת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> יש פה נתונים סודיים של התחנות וזה מוצג בפני המועצה - - - << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אבל אין לנו שום מידע כיצד ההחלטות הללו מתקבלות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם זה מה שהם רוצים - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> דוד, הם אומרים שהם עושים את זה בפועל, השר לא מתנגד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא רוצים את החמש, אתה לא מבין? ימציאו אלף סיבות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל רק אתה מתנגד לזה, כולם רוצים את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה שיש היום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הם אומרים לך שזה מה שהם עושים בפועל, הינה, היועצת המשפטית שחיה את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מסכים עם היושב-ראש, עדיף שלא. במיוחד שאנחנו רוצים לא להיכנס לתוכן, איך הם ידברו על מגוון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, תשמעו. אתם עושים לי פיליבסטר, חוזרים על אותן טענות הלוך וחזור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו טענה חדשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון, הם אמרו את זה גם קודם. תקן את זה ל-18 שנה בלי שום תוספת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בלי הארכה בכלל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בלי הארכה. בואו נתקדם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה, לא, רגע, מה זה בלי הארכה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכרז זה 18 שנה. מי שזכה – זכה. אין תוספת לחמש שנים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה פתאום? אי אפשר לעשות את זה. זה לא חוקתי, הדבר הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כי הם זכו כבר במכרז, אתה לא יכול להאריך להם אוטומטית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה בלי הארכה, הוא אומר לך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אה, כאילו המכרז הוא של 18 שנה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, בלי תוספת. זה הכול. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> במקום 15? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במקום 15. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> במקום 15 ועוד חמש. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה עובד משפטית? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, למה לא? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע, לא בטוח, הינה, תשאל את איתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא רוצים תוספת, לא צריך תוספת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אני אומר שזה מכרז חדש, לא הארכה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל מה הסיבה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכרז חדש, תפרסם אותו מראש ל-18 שנה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אה, הם עוד לא זכו, מכרז חדש. אין בעיה, מסכים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל למה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> כבוד היו"ר, שאחריו לא משנה מה יוצאים למכרז חדש? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, זה מכרזים חדשים. מה הבעיה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם אם תכתוב 180 שנה, זה אותו דבר. כי עוד 20 שנה FM יהיה פחות ופחות רלוונטי פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, מה הבעיה? זה מכרז חדש. תפרסמי אותו ל-18. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל למה 18? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזבי אותי מהוויכוח. אמרו עשר, הורידו לחמש. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה הוויכוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך תוספת, אני לא רוצה תוספת. עזבי אותי. שלא תהיה תוספת, לא צריך. שיקולי תחרות. זכה במכרז, 18 שנה, שיהיה בריא ונגמר הסיפור. כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו מוחקים את כל הסיפה של סמכות ההארכה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. אין הארכה, לא צריך. קיבלתי את הטיעון של רון כץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כי זה גם סתם עושה מלא בלגן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם הרי לא יעזבו אותך. כל היום עם הטיעונים האלה, משרד התקשורת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תן מראש כמה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכרז חדש מתפרסם ל-18 שנה, וגמרנו את הסיפור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ח"י שנים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו תקופה מאוד ארוכה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, ארוכה. גם 15 זה ארוך, אז מה? אולי ניתן להם לשנה? בוא, כל שנה נפרסם מכרז חדש וזה הכול. העיקר שתהיו מרוצים, המשפטנים ומשרד התקשורת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> רק שאלה: אם משהו לא טוב, אם באמצע מתפקשש, תחנה לא טובה, יש דרך? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מכיר שמקובל ברישיונות של גופי שידור – יש מה שנקרא, נקודות בדיקה. יש מנגנון שאפשר לכתוב ברישיון. יש מקרים מסוימים, לדעתי לגבי בעלי רישיונות לשידורי טלוויזיה, שזה כתוב ממש בחוק, נכון? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גם פה אנחנו צריכים להכניס. כיוון שזו תקופה ארוכה, צריך לתת למשרד התקשורת סמכות - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לרשות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לרשות, נקודות יציאה כדי שהם יוכלו לבטל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נקודות בדיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם רוצים רדיו או לא רוצים רדיו? בואו נבהיר את עצמנו. לא נראה לי שאתם רוצים שיהיה רדיו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> רוצים, אבל דוד, תקשיב, אתה נותן למישהו 18 שנה, אחרי חמש שנים הוא התפקשש, הוא לא טוב, משהו קרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אפשר לבטל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל בודקים לו. יש רישיון, מה אתה רוצה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני אומר, רק תן לרשות נקודות לבדוק אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל יש להם. הם בודקים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, צריך לכתוב את זה בחוק. << דובר >> אור שרף: << דובר >> השאלה היא אם זה בחוק או בתוך הרישיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מוציא מכרז וכותב בחוק שהם יכולים לבטל, אני לא מוכן. << דובר >> אור שרף: << דובר >> ככה זה כתוב בטלוויזיה, שאפשר לבחון ואם יש בעיה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ולמי ביטלתם? סתם, מעניין אותי. << דובר >> אור שרף: << דובר >> לא ביטלנו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גם פה הם לא יבטלו, נו מה, זה ברור. המטרה היא לא לבטל. << דובר >> אור שרף: << דובר >> לא ביטלנו, זו לא המטרה של הרשות. המטרה היא שבעלי הרישיונות כמה שיותר ימשיכו לפעול. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, אני שואל את נציגי משרד התקשורת: אם אנחנו לא כותבים שום דבר כרגע בחקיקה ראשית, האם לשיטתכם לרשות השנייה יש סמכות לקבוע נקודות בדיקה ברישיון עצמו? רותם ספיר יעקבס: מה המשמעות של בדיקה? << דובר >> אור שרף: << דובר >> אנחנו נצטרך לכתוב את זה בצורה מאוד מפורשת ברישיון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תן לי רגע להשלים את המשפט. אני אומר, נקודת בדיקה היא בעצם נקודה בתוך תקופת הרישיון שבה הרגולטור בודק איך עומד בעל הרישיון בהוראות לפי החוק. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה לא צריך להיות בחוק. זה צריך להיות במכרז. רותם ספיר יעקבס: תיאורטית הוא אמור לעשות את זה לאורך כל התקופה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון, אבל אנחנו יודעים לגבי רישיונות של גופי שידור אחרים שיש נקודה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אפשר להעתיק מהטלוויזיה אחד לאחד. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> הרשות יכולה לעשות מה שהיא מוסמכת במפורש בחוק לעשות אותו. אם לא תהיה הסמכה מפורשת בחוק אלא רק במכרז, זה יכול ליצור מצב של חיכוכים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא צריך בחוק. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל אלי, בטלוויזיה יש - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור למכרז, בחקיקה, כמו שיש בטלוויזיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, לעשות עכשיו עוד חצי עמוד על העניין הזה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כמו בטלוויזיה, תעתיקו את הסעיף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הרשות רשאית לקבוע נקודות בדיקה תוך כדי תקופת הרישיון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. מה, זו תקופה מטורפת, חייבים לתת להם נקודות לבדוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא רציתם להוסיף חמש, עכשיו אתם אומרים תקופה מטורפת? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, אין בעיה, אני זורם איתך על התקופה, אבל תן להם לבדוק שהם טובים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מכיר את ההוראות האלה שקבועות בחוק לגבי רישיונות שידורי טלוויזיה, ואני רק אגיד לגבי ערוץ הכנסת שזה קבוע היום ברישיון שלו, לא בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר לקבוע ברישיון דברים כאלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל היא אומרת - - - << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> איתי, סעיף 37 ממילא קובע את זה. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> זה ייצר פתח להידיינויות משפטיות. ברגע שהתחנות יחשבו – אם אנחנו נבוא לבדוק כשאין לנו הסמכה מפורשת בחוק, פשוט ייקחו אותנו לבית משפט. מכוח מה אתם באים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ברור, חייב הסמכה. אין בעיה להכניס את זה, זה שטויות, יש את זה בטלוויזיה, תעתיקו את הסעיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, תכניס את זה. בואו נתקדם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כמה נקודות בדיקה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחת, מה צריך? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, למה? יש לך 18 שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי נעשה כל שנה בדיקה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תעשה כל חמש שנים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אילו נקודות בדיקה? על מה? על תוכן? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא תוכן, התנהלות. ניהול תקין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שהם עומדים בתנאי הרישיון. אין בעיה, תעשה כל חמש שנים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל זה בכל מקרה הרישיון - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, נו, ניתן להם את זה, זה שטויות. רותם ספיר יעקבס: ומה המשמעות של הבדיקה? צריך גם לכתוב, מה מוצאים? מה עושים עם מה שמוצאים בבדיקה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא יודע, מה אתם מציעים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הינה, עכשיו הגענו למה עושים בבדיקה. אתה רואה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה זה – מה עושים? תראו בטלוויזיה מה עושים. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> אפשר להורות לתיקון, או במקרים קיצוניים להגיע לשלילה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה נכנס לבור של נחשים. יש הוראות רישיון, יש תנאי רישיון שנקבעים ברישיון וצריכים לעמוד בהם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אחי, תשמע אותם, את החבר'ה שלך, שאומרים לך שזה לא עובד ככה. שבטלוויזיה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מי זה החבר'ה שלי? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מהרשות והמשרד שלך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> של הרשות השנייה. הם ממש לא שלו, רון, שלא תתבלבל. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא יודע - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש פה ניגוד, הם ממש לא שלו, רק אתמול הוא אמר שהוא לא יציית לפסיקת בג"ץ על הרשות השנייה. בוא. שלו הם לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, רבותיי, אנחנו נבדוק את העניין הזה בהפסקה. בסוף לא נסיים את זה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> רגע, אבל בוא נסכם שמכניסים את מה שיש בטלוויזיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נקודות בדיקה. יכול להיות שצריך בהתאמות אחרות, אני רוצה לבדוק - - - << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> אדוני, אני רק אגיד שבסעיף 37 לחוק כל מה שאתם מתווכחים עליו ממילא מופיע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה משהו אחר. סעיף 37, הקראתי אותו קודם, מסמיך את המועצה לבטל, להגביל או לצמצם זיכיון או רישיון לשידורים בהתקיים עילות שונות. לא כתוב פה שום דבר לגבי נקודת בדיקה, זה משהו אחר. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> עצם הסמכות, יש לך מכוח הסמכות הכללית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> למה צריך נקודת בדיקה? לא צריך, הסמכות היא רציפה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אגיד רק שמהיכרותי בתחומי שידור אחרים יש משמעות - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נראה לי שאפילו עו"ד ליברוס מסכימה איתי במקרה הזה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> מבחינה משפטית נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה נכון, אבל יש משמעות לנקודה בזמן שנקבעת במפורש שבה הרגולטור מתכנס ובודק מה קרה, מקבל דוחות מהמפוקח מה קרה בתקופה שלגביה נקבעה נקודת בדיקה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם הוא יעשה את העבודה שלו, הוא יעשה את זה מתי שהוא רוצה. זה סתם להכניס את השוק לטרפת, לנקודות, בשביל מה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, אחי, זה חמש שנים. קח שבע שנים, מה זה משנה? רק שיהיה לך ניהול תקין. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל יש את זה. יש סעיף שמסמיך אותם לבדוק לאורך כל הדרך, מה, רק כדי לתקן משהו? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, כי זה מה שהם מבקשים. מה אכפת לך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עשר דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:00 ונתחדשה בשעה 12:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני פותח את הישיבה שוב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היינו בסעיף 80 ב', לגבי תוקף הרישיון. תקופה תהיה 18 שנים, ואנחנו מוחקים את הסמכות של המועצה להאריך את תוקף הרישיון. אבל הייתה כאן בקשה לקבוע הוראות לעניין נקודות בדיקה. מה שאני מציע הוא שתהיינה שתי נקודות בדיקה. כלומר, אחרי שש שנים ואחרי 12 שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כמה? שש ומה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שש ושש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> סבבה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> שתי נקודות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר? קיבלנו את ההערה שלך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה נורמלי, זה 18 שנה של - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אין לי בעיה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כן, זה בקטנה. גם להם אין בעיה, לאף אחד אין בעיה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> המשמעות של זה היא שזה שולל את הבדיקה הרציפה, יש להם רק שתי נקודות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> למה לא? אתה רוצה גם וגם וגם? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול לשלול. שש שנים הם יעשו מה שבא להם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם מישהו עשה הפרה רצינית - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שש זה בדיקה רצינית, כמו ספירת מלאי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכוונה שהיא הם יכולים לבדוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> טוב, בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלא תגיד שלא מקבלים הערות של האופוזיציה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זו אות מתה, בעיניי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אגב, לגבי ערוץ הכנסת זו לא אות מתה. בהחלט יש נקודות בדיקה, הערוץ מגיש דו"ח. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. אבל זה נקודות בדיקה שהן לא סתם בדיקה, שם אפשר גם לשנות את התנאים של הרישיון ושל הזיכיון. פה זה לא רק נקודת בדיקה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אני שוב אומר, נכתוב איזושהי הוראה מהותית בעניין הזה. פשוט אנחנו צריכים לבדוק את זה בחקיקה הקיימת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, אין צורך בהוראה מהותית, מספיק לעמוד בעמידה בתנאי הרישיון. כמו הבדיקה הרציפה, לא צריך להגזים. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא. אחרת, מה המשמעות של זה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין לזה משמעות, בדיוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם ינסחו את זה, אני בעד בדיקה. שיבדקו, אין לי בעיה. שינסחו את זה בדרך הכי טובה שאפשר וזהו. קיבלנו את ההערה של האופוזיציה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה, אני מעריך את זה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אחת מיני. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כתוב בפרוטוקול. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> הסעיף הבא, סעיף 80ג: "ועדת המכרזים לעניין מכרזים לרישיון לשידורי רדיו אנלוגי 80ג. סעיפים 40, 42 עד 44 ו־72(ה) יחולו, בשינויים המחויבים, על ועדת המכרזים לעניין מכרזים לרישיון לשידורי רדיו אנלוגי". רק אגיד כאן מה הסעיפים ואציע איזשהו תיקון קל. סעיף 40 קובע שהמועצה תשמש ועדת מכרזים; סעיף 42 נוגע לפסילת משתתף במכרז; סעיף 43 נוגע לגילוי מידע במכרז; סעיף 44 נוגע לדיון עם מציעים במכרז; סעיף 72(ה) קובע שיקולים שעל המועצה לשקול במתן רישיון ובקביעת כללים. רק אציע שלגבי סעיף 72(ה), נחיל אותו בשינוי. לא מספיקים השינויים המחויבים, צריך להחיל כאן שינוי מיוחד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אולי לא צריך אותו כי אנחנו מביאים תיקון, את 80ד, שקובע מה השיקולים שהמועצה צריכה לשקול בהתאם לתנאים שייקבעו בתקנות. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא, זה ממש תנאים למתן רישיון, כאן יש שיקולים. כלומר, כשאתה נותן את הזיכיונות והרישיונות וקובע תנאים ובקביעת כללים – בסעיף 72(ה) כתוב בקביעת כללים לפי סעיף 72ב, שלא רלוונטי לעניין הזה. צריך במקום הסעיף הזה להגיד יקראו כללים לפי פרק זה. כלומר, הסעיף יקבע שבמתן זיכיונות ורישיונות וקביעת תנאים לפי סעיף זה – כאן מדובר על הרישיונות החדשים – וכן בקביעת כללים לפי פרק זה, תפעל המועצה לשם קידום התחרות ובהתחשב, בין השאר, בכל אלה. ויש כאן רשימה של שישה שיקולים: אפשרות הקצאת התדרים וכמותם; תנאי התפשטות הגלים; שיקולים כלכליים; מגוון סוגי השידורים ואפיונם, לרבות אפיונים ייחודיים כגון תרבות, שפה ומורשת; התאמתו של מבקש הזיכיון או הרישיון לשדר שידורי רדיו; ושיקולים שבטובת הציבור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לכן אמרתי, אבל כל זה משתנה ב-80ד. ב-80ד יכול להיות שהשר וועדת הכלכלה יקבעו תקנות אחרות לגבי מהות המכרז. האם זה מכרז - - - << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> קודם כול, יכול להיות שכן ייקבעו תנאים איכותניים. וכשקובעים אותם, אז יש את השיקולים האלה. וגם שייקבעו כללים – כלומר, יש כאן גם הסמכה בהמשך למועצה לקבוע כללים, אז אלה השיקולים שהיא מוסמכת היום לקבוע, באופן כללי, לגבי מתן זיכיונות ורישיונות. אנחנו פשוט מחילים את הסעיף הזה בשינוי, זה סעיף שקיים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> השאלה הייתה אם אתה מכריח את המועצה להתייחס לשיקולים של מגוון מצד אחד, לפי 72(ה) אתה אומר, ומצד שני, יכול להיות שבתקנות יגידו לה יש כמה תדרים שאת מוציאה בלי שיקולי מגוון. מה גובר על מה? אולי אתה צריך לומר על אף האמור. שלא יבואו אחר כך המשפטנים ויגידו לא, הוועדה יכולה להגיד מה שהיא רוצה, השר יכול להגיד מה שהוא רוצה, אבל החוק אומר שהיא צריכה שיקולי מגוון. אל תשאיר סתירה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא, לא אשאיר סתירה, עוד לא הקראתי את סעיף 80ד. לפי סעיף 80ד, רק אגיד, השר – כמו שאמרנו – יהיה מוסמך לקבוע בתקנות על בסיס מה המכרז, או על הסכום הגבוה ביותר שיציעו מתמודדים או על אמות מידה איכותיות. השאלה היא אם זה, בעצם, עולה בקנה אחד עם השיקולים שקבועים כאן. קודם כול, השיקולים לגבי קביעת כללים צריכים להישאר, כי יש סמכות בהמשך לקבוע כללים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, זה לא עולה בקנה אחד. כי אם זה המרבה במחיר, אז זה המרבה במחיר, אין שום כללים שקבועים. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אני שוב מחדד. סעיף 72(ה) שהקראתי מדבר על שני דברים, גם על מתן רישיונות וקביעת תנאים וגם על קביעת כללים. לגבי קביעת כללים, בוודאי שהשיקולים האלה רלוונטיים. ולגבי כללים לגבי השידורים יש לנו בהמשך הסמכה, בסעיף 80ה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה זה? קביעת כללים על מה? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לגבי השידורים. יש סעיף בהמשך שמדבר על קביעת כללים לעניין השידורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם העירו על זה הערות, המשרד שלך. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> נכון, דיברנו על זה קודם. הסעיף שאנחנו מחילים עכשיו מדבר גם על שיקולים ששוקלים בעת מתן רישיונות וקביעת תנאים וגם על קביעת כללים. אני אומר שלגבי קביעת כללים זה בוודאי רלוונטי, אז את זה צריך להשאיר. עכשיו אתה שואל לעניין מתן הרישיונות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה זה קביעת כללים? אחרי שהוא זכה במכרז אתה אומר לו אני רוצה שתשדר מורשת? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, לא. השר, זה כללי הרשות השנייה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> זו רגולציה, זה כללי הרשות השנייה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. כללי הרשות השנייה – בסדר, לא על תוכן. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא, יכול להיות שזה יהיה גם על תוכן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. כשאתה עושה מכרז לכל המרבה במחיר, הרי אין כללים על תוכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל המכרז לא היה רק על המרבה במחיר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין בעיה. אבל אותו חלק של המכרז – נניח שיגידו ששלושה תדרים מוציאים לכל המרבה במחיר, אז אי-אפשר. אין שיקולים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הוא יכול לשדר פורנוגרפיה בגלל שהוא המרבה במחיר? לא הבנתי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, יש כללים של שידורים אסורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עדיין יש דברים שהוא לא יכול. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל לא על מה לשדר, לא על המגוון. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> קודם כול, זו סמכות שברשות. יכול להיות, השארנו סמכות - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה פורנוגרפיה ברדיו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אני יודע? הכול יכול להיות. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> יש לי הצעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יכול לפרסם מה שהוא רוצה? כן. << דובר_המשך >> בעז אקרמן: << דובר_המשך >> אני מלובי 99. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש גם פרסומת ברדיו, אתה יודע. << דובר_המשך >> בעז אקרמן: << דובר_המשך >> זה לקפוץ כבר לסעיף הבא. אפשר להגיד שב-80ד, קודם כול, אנחנו מתנגדים לזה שזאת תהיה סמכות שיש לשר, אנחנו רוצים שזה יהיה לרגולטור הענפי שהוא עצמאי ומקצועי בנוגע לתחום הזה. אבל נניח שאני מתעלם ממי אותו גורם שיש לו את הסמכות לקבוע מה הקריטריונים למכרז, אפשר להגיד - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז רק בגלל שאתה מתנגד, אני אשאיר את השר. נגיד ככה. << דובר_המשך >> בעז אקרמן: << דובר_המשך >> בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> בעז אקרמן: << דובר_המשך >> רגע, זאת לא ההערה. ההערה היא שמי שתהיה לו את הסמכות להגיד מה הקריטריונים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באמת, יש גבול לכל דבר. באמת, מספיק. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> אדוני, יש לנו גם הערה לגבי הסעיף. << דובר_המשך >> בעז אקרמן: << דובר_המשך >> רגע, אבל אני באמצע, ליאור, אם אפשר רק לסיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא נתת לך אישור לדבר על זה. << דובר_המשך >> בעז אקרמן: << דובר_המשך >> לא, נתת לי אישור, לא סיימתי להגיד מה ההערה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא נתתי לך. גמרנו את סעיף 80? << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> לא, לא, אדוני, יש לנו עוד הערה בעניין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עוד לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשנגמור את סעיף 80 תדבר. << דובר_המשך >> בעז אקרמן: << דובר_המשך >> אבל אמרת לי שאני יכול להגיד. אמרתי שיש לי הצעה ואמרת "אתה יכול". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברת פתאום על - - - << דובר_המשך >> בעז אקרמן: << דובר_המשך >> אשמח רק להשלים, בבקשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעיר הערה על מה שדובר, לא על מה שלא דובר. << דובר_המשך >> בעז אקרמן: << דובר_המשך >> שמי שתהיה לו את הסמכות לקבוע קריטריונים לגשת למכרז, יהיה רשאי להקצות מספר מסוים של תדרים שהמכרז עליהם יהיה רק מי שמציע את המחיר הכי גבוה. ככה זה גם לא סותר את סעיף 72(ה), או בכללי את פרק ה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל את זה השארנו בתקנות. << דובר_המשך >> בעז אקרמן: << דובר_המשך >> יש עדיין את המגוון, ויש אפשרות לשר או לרגולטור להקצות חלק מהתדרים לפי שיקולי מחיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא נכנס לזה, מכיוון שאמרנו שזה יהיה בתקנות באישור ועדת הכלכלה. << דובר_המשך >> בעז אקרמן: << דובר_המשך >> אבל זה בשביל ליישב את הסתירה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעוד חמש שנים כשזה יבוא, או ארבע שנים לפי מה שהחלטנו, יביאו לנו את זה ונראה. << דובר_המשך >> בעז אקרמן: << דובר_המשך >> נראה לי שלא הבנת אותי, זה בשביל ליישב את הסתירה שהשר אמר. יהיו שיקולי המגוון של פרק ה' או של 72(ה), על זה, בסעיף 80ד, הגורם שתהיה לו את הסמכות יהיה רשאי להקצות מספר מסוים של תדרים שהמכרז עליהם יהיה משיקולי מחיר בלבד או ניסיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אמרנו את זה בתקנות, למה אני צריך להיכנס לזה פה? בדיוק לא רציתי. << דובר_המשך >> בעז אקרמן: << דובר_המשך >> כדי שלא תהיה סתירה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> בעצם, הוא מציע תיקון לסעיף המסמיך. אתם רוצים שנגיע לסעיף המסמיך ואז נראה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי, אני לא רוצה להיכנס לזה. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> יש לנו הערה לסעיף שלפניה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מהסיבה הפשוטה, על מנת לא להיכנס לכל הוויכוח מה צריך, מרבה במחיר או משהו אחר, אמרנו שנעשה את זה בתקנות. עכשיו מכניסים אותי בחזרה לתוך מעגל הזה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא הייתי מחיל בכלל את 72ה פה, הייתי מוריד אותו מ-80ג ונגמר. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אבל אמרתי, הוא כן רלוונטי לכללים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל הכללים, אתה כן קובע בהם. ב-80ד כתבת "קבע השר כי המכרז התבסס על ידע וניסיון כאמור, תקבע המועצה כללים בעניינים אלה". שם תכניס. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> זה לגבי תנאים למתן רישיון, אחרי שהוא מקבל רישיון יש גם רגולציה שחלה עליו. זה שני דברים שונים, סעיף אחד מדבר על התנאים למתן הרישיון - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל תכניס את זה בתוך זה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אבל זה שני דברים שונים, להבנתי. יש את התנאים למתן רישיון, בעצם, מה תנאי הסף שאני דורש מגוף שמגיש הצעה במכרז; ויש את הכללים שנוגעים לרגולציה שתחול על מי שיקבל רישיון, זה סעיף 80ה. לגבי 80ה אני חושב שכל השיקולים שכתובים כאן כן רלוונטיים. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אנחנו מדברים על היציאה למכרז. גם לי לא מספיק ברור מה היחס בין התקנות שהן של השר לבין המכרז שמוציאה הרשות השנייה, איך שניהם חיים ביחד. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> איזה תקנות? התקנות של השר? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> כן. יש את התקנות של סעיף א ויש את הסמכות של המועצה במסגרת המכרז. לא מספיק ברור לי איך זה חי ביחד האירוע הזה, גם התקנות של השר וגם המועצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעבור לזה. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> רגע, לנו עוד יש התייחסות, אני עורך דין מתחנות הרדיו אזוריות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על מה? << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> לגבי הכשירות בכלל לגשת למכרזי הרדיו האנלוגי ללא מגבלה גיאוגרפית. פה אנחנו חושבים שבסעיף 80ג יש מקום גם להחיל את סעיפים 41(א) ו-(ג) לחוק הרשות השנייה שבעצם, קובעים את מגבלות הבעלות הצולבת כיום שחלים על תחנות הרדיו האזוריות. אנחנו מדברים על השוק של הרדיו האנלוגי. לא יכול להיות שיהיה מצב שכל השוק הזה יהיה ללא שום מגבלות על בעלות צולבת. יגיע אוליגרך, יגיש הצעה במכרז וייקח את כל המכרזים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי זה האוליגרך? << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> מה זה "מי זה האוליגרך"? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש מישהו כזה? << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> אולי יהיה, אני לא יודע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי, חשבתי שיש מישהו כזה. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> לא, לא, אנחנו עוד לא - - - אוליגרך במובן בעל הון, של המילה. מה שאנחנו רק מבקשים, אדוני, מאחר שמדובר בשוק מאוד מאוד רגיש לאיזונים ולעוגת הפרסום - - - << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> תוכל לכוון אותנו שוב לסעיפים הקטנים? << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> כן, כן. סעיפים 41(א) ו-41(ג) לחוק הרשות השנייה קובעים היום את תנאי הכשירות של מי שזכאים להתמודד במכרזים לזיכיונות. אנחנו מבקשים שאותם תנאים יחולו גם על הרישיונות. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> רגע. לגבי סעיף 41(א), אלה תנאי סף שבעצם, הסמכנו את המועצה לקבוע, נכון? << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> לא, לא הסמכנו את המועצה לקבוע. בהצעה בקריאה הראשונה הסמכתם את המועצה, ואמרתם שבהכנה לקריאה השנייה השלישית נדון בנושא הזה חלף סמכות המועצה ונקבע את זה. אנחנו מבקשים שהדבר הזה ייקבע, אי-אפשר להשאיר את זה פתוח. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אין בעיה, זו הבקשה שלכם. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> סעיף 41 למשל, מגן שלא יהיה אזרחים זרים שפשוט יקנו את הרדיו וישדרו מה שבא להם. זה משהו שראוי להגן עליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם ממליצים כן להכניס את זה? << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הם ממליצים – כן. משרד המשפטים? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> משרד התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד התקשורת רצה רק תחרות. מה העמדה שלכם? משרד המשפטים קודם. << אורח >> אביתר גורמן: << אורח >> אנחנו לא יכולים להתייחס לזה על רגל אחת, צריך להבין מה ההשלכות של זה אם מחילים את כל 41 או רק את 41(א) או 41(ב2). צריך להבין מה רוצים לעשות. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> (ב2) זו טלוויזיה, (ג). << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> נשמח לשמוע חוות דעת משפטית מה נכון לעשות. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אבל אני חייב רגע להבין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עוד פעם אתה מדבר בלי שאתה נותן לך אישור. לא הבנתי את זה, אני לא מבין אתכם, אבל באמת. קצת איבדתם את זה, אתה יודע? אני לא רוצה לשמוע אותך. קצת איבדתם את זה, אתם כבר חושבים שאתם גם חברי כנסת, גם ראש ממשלה, גם נשיא המדינה, הכול ביחד. משרד המשפטים, מה אתם אומרים? נתקדם, הם יחשבו על זה. קדימה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני באמת רוצה למצות את השיח עם חברתי ממשרד התקשורת, אבל אגיד אמירה עקרונית. לי לא היה ברור שזה לא חל. במובן הזה שזה כעיקרון, נדמה לי שכל המעטפת שקיימת על הרגולציה של הרדיו אמורה להישאר. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> ממשיכה לחול. זה מה שרציתי להגיד. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זה העיקרון הבסיסי. אם לא תפרנו את זה מספיק טוב, אז באמת כדאי לדייק את זה. מכיוון שאלה סעיפים כל כך ארוכים, צריך באמת לעבור ולבדוק שאנחנו לא תפסת מרובה לא תפסת. אבל על פניו, אני לא מכירה שהייתה הכוונה להפר את העיקרון של בעלויות צולבות ברדיו. אגב, בשונה מתזכיר השידורים של הטלוויזיה. אם לא הייתה כוונה לשנות סדרי עולם, אז צריך להחיל את הסעיפים האלה, כולם או חלקם. << אורח >> אביתר גורמן: << אורח >> המשמעויות שונות. ללא מגבלה גיאוגרפית, המשמעויות של זה משתנות מאוד. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> הכוונה בהצעת החוק – בנוסח המקורי היו מגבלות כאלה, שנוספו. הורדנו אותן כי היו חילוקי דעות, ואמרנו שנוסיף בקריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, הורדנו אותן. אוקיי. אני מבקש, משרד המשפטים, היועץ המשפטי במשרד התקשורת, תבדקו את זה ונכניס את מה שצריך. אין בעיה, אף אחד לא מתכוון לעשות פה מחטף בעניין הזה. כן, מה רצית לובי 99? << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> רציתי להגיד את זה. אני לא מבין למה בכלל יש הווא אמינא כשהסעיפים שלא מציינים באופן מפורש לא חלים יותר, זה בדיוק זה. חוק הרשות השנייה ממשיך לחול, לא מבטלים את הסעיפים. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> ברשותך, אמרתי בתחילת הדברים שההוראות שחלות לגבי בעל רישיון לשידור, מורשה לשידור, החלנו אותם. זה היה תיקון להגדרות, אני מזכיר. לאחר מכן, לגבי הסעיפים הספציפיים שנוגעים לשידורי רדיו יש סעיפים שלא רלוונטיים, יש סעיפים שבמקומם קבענו הוראות כאן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, תעשו התאמות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איתי, איך זה מופיע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתקדם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רגע. השוויתם את זה לחוקים דומים שנותנים רישיונות כאלה? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> לא, יש לנו את זה בתוך החוק הקיים, זה קיים בתוך החוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה קיים בתוך החוק הזה עצמו. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> רק צריך לראות שזה חל. צריך לראות שהמכרז עצמו חל - - - << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> כן הייתה מחשבה בתזכיר החוק הממשלתי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בקיצור, תעשו התאמות ותכניס את זה. << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> אדייק שבתזכיר החוק הממשלתי כן התייחסנו לבעלויות הצולבות כמו בחוק השידורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אז תכניסו את זה, אין בעיה. << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> זאת אומרת, היה רצון לחשוב על זה בצורה קצת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכניסו את זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז צריך לתקן את זה, לראות איך זה נראה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. הלאה, נמשיך. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אני מגיע לסעיף שדיברנו עליו קודם לכן, סעיף 80ד: "תנאים למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי 80ד. (א) השר, לפי הצעת המועצה או בהתייעצות עמה, ובאישור הוועדה" – שזו ועדת הכלכלה, היא מוגדרת בחוק – "רשאי לקבוע בתקנות" – את התיבה 'לגבי כל מכרז' מחקנו. על זה דיברנו קודם לכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> "רשאי לקבוע בתקנות". << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רשאי לקבוע תקנות למתן רישיון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זה אומר? זה קיים? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אני חושב ש"למתן רישיון" צריך למחוק כאן. כי אם עכשיו אנחנו מוחקים "לגבי כל מכרז", אז גם הפסקה הזאת נמחקת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רגע, מה הסעיף בסוף? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, הוא מנסה לסדר את זה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אני מקריא. פשוט זה היה שינוי בתחילת הישיבה. אקריא שוב: "(א) השר, לפי הצעת המועצה או בהתייעצות עמה, ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע בתקנות, לפחות שישה חודשים לפני יום פרסומו של מכרז" נכון? דיברנו על כך, לא צריך את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> העברית שלך לא טובה כאן. "רשאי לקבוע בתקנות", מה? כללים למתן רישיון. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא, זה לא כללים. הוא קובע אם המכרז מתבסס על הסכום הגבוה ביותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפני שאתה מפרסם מכרז, או קבוצת מכרזים, הוא קובע איך יצא המכרז. האם יהיה ככה, ככה או ככה. אבל השארנו את זה לתקנות כדי להימנע מהוויכוח על זה היום. זה הכול. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> אדוני, לנו יש הערה בעניין הזה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> רגע, לא סיימתי להקריא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא סיים להקריא. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אני אומר שוב, אני מנסה לערוך את ההתאמות תוך כדי מכיוון שהיה שינוי מתחילת הישיבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב. תקריא. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אגיד רק ברמה העקרונית. ברמה העקרונית, לפני הנוסח, הכוונה היא כאן לתת שר התקשורת, לפי הצעת מועצת הרשות השנייה ובהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכלכלה, להתקין תקנות – תקנות הוראות כלליות, לא לגבי כל מכרז – בתקנות האלה ייקבע אם המכרז לשידורי רדיו אנלוגי מתבסס על הסכום הגבוה ביותר שיציעו המתמודדים בו או על פרמטרים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, זו לא הכוונה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> זאת הייתה הכוונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא יהיו תקנות על כל המכרזים. אם הוא הולך לפרסם עכשיו - - - << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אבל אפשר לתקן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, עזוב את זה, אני לא מוכן. ברגע שיהיה כללי, אז לא עשינו כלום. אני רוצה לפני פרסום מכרז או מכרזים, קבוצת מכרזים, שתהיינה תקנות שמתייחסות אליהם, אחרי שבדקו את הכול. זה מה שביקשנו. אחר כך רוצים לעשות, שיתקנו מה שהם רוצים. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אבל זה מה שמחקנו בתחילת הישיבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז לא התכוונתי לזה. אתה דיברת על קבוצת מכרזים, אם למשל מחר בבוקר מחליטים לפרסם שמונה מכרזים - - << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - אז על אלה יהיו תקנות מיוחדות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מכרז אחד על שמונה תדרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, אני לא יודע מה יהיה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אולי אפשר להסביר קצת יותר את ההיגיון של הסעיף? אני לא מבינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו לפני הפרסום המכרזים, תהיינה תקנות. זה הכול. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> מה הרעיון? מה צריך לקרות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרעיון הוא שהם יביאו אם המכרזים האלה יהיו לפי מחיר או לפי תוכן וכו'. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה נהוג? ככה עושים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> לא, ככה לא עושים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עשינו את זה בפעם הראשונה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> ככה אנחנו עושים מכרזים, כן, גם אנחנו. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> ככה לא עושים. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> גם אנחנו עושים ככה. אנחנו ברשות השנייה, עושים מכרזים על בסיס מאפיינים. למגזר, על בסיס תוכן, על בסיס מוזיקה - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל יצא מכרז כזה שקובע מראש שהוא לא יהיה על סמך מחיר, הוא יהיה על סמך - - - << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אנחנו לא מבצעים מכרזים על סמך מחיר בכלל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא מבצעים. באו האוצר וגם השר ורוצים הכול לפי מחיר, וזה לא מקובל עליי. אז אמרנו כדי לא להיכנס לוויכוח הזה כרגע, לא נצא ממנו, אני משאיר את זה. כי בין כה וכה, זה בעוד ארבע שנים. שיפרסמו רוצים לפרסם מכרז - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל בסוף השר מחליט מה הוא רוצה, אז הוא יכול להחליט רק מחיר כל הזמן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> באישור ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באישור ועדת הכלכלה. יראו מה יש לפני פרסום המכרזים, יראו מה הצרכים, ואז יפרסמו על זה תקנה מיוחדת. באישור הוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה צריכה להיות מעורבות פוליטית בעניין? זה עניין מקצועי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נדבר על פוליטיקה. מה לעשות שהשרים נבחרים בדרך פוליטית? מה את רוצה? לא הבנתי. אנחנו נכנסים עכשיו למשילות או לא משילות? זה חוק רדיו, ריבונו של עולם, מספיק כבר עם העניין הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זו החלטה של מדיניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> אביתר גורמן: << אורח >> 70% לפי מחיר, 30% לפי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> וגם רשמנו "השר, לפי הצעת המועצה או בהתייעצות עמה, ובאישור הוועדה", ריבונו של עולם, מה אתם רוצים? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני, אני שואלת שאלה שנובעת מחוסר הבנה, אני רוצה להבין. היום יש מכרזים, עושה הרשות השנייה. כתוב לה בחוק מה היא שוקלת, איך היא עושה מכרזים. בזה לא נגענו, השארנו, לכאורה. נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> עכשיו רק תסבירו לי מה הכוונה. יתפנה תדר, שני תדרים, חמישה תדרים – מה החלופות? חלופה אחת שזה הולך לפי ההסדרים הקיימים בחוק הרשות השנייה, וחלופה אחרת שמה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא של המחיר, זה הכול. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אם אני מבין נכון, זה אומר שהתקנות האלה אמורות לגבור על השיקולים שקיימים היום בחוק. אבל זו סמכות שבשיקול דעת, כלומר, השר רשאי לקבוע שהמכרזים שיפורסמו יתבססו על המרבה במחיר ולא על פרמטרים נוספים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זה אומר שהזכייה שלי בזיכיון תהיה אך ורק על בסיס מחיר, זה יהיה השיקול היחיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם זה יהיה הסעיף של המכרז. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> רק אגיד, זו הייתה העמדה המקצועית של משרד התקשורת וגם של משרד האוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה תכתיב של משרד האוצר. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אבל משרד התקשורת לא נתן את הסמכות הזאת לשר. << אורח >> צח בסול: << אורח >> העמדה הזו היא לא רק בגלל הכנסות המדינה, אלא גם בגלל שזו הדרך למכרז ולהביא תועלת של צרכנים ממשאב שוק מוגבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל זה הם הכריחו אותם, אתה לא מבין? הם הכריחו אותם. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אנחנו לא מכריחים אף אחד לשום דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, בכלל לא. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אבל העמדה הזו היא עמדתנו לא רק בגלל שיקולים של הכנסות המדינה, שהם אכן גם שיקולים, אלא גם בגלל שיקולים של הקצאת משאב במחסור. שהדרך להוון את הערך שלו עבור השחקנים השונים היא לראות מה המחיר שהם מסכימים להציע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, כן, הבנתי, העיקר שיהיה מחיר טוב ולהתראות כולם. אל תציג לי פה תיאוריות. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אנחנו מציגים את עמדתנו המקצועית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המקצועית מאוד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תקבעו כמה תדרים יהיו למרבה במחיר וכמה תדרים יהיו - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> צח בסול: << אורח >> אנחנו מכירים מכרזים ואנחנו מכירים את התנהגות השוק. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> בואו נקבע עכשיו, בואו נקבע עכשיו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, אני לא נכנס לזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רגע, השר אמר משהו חשוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא נכנס לכלום. גם השר לא יכול, אף אחד לא יכול. אנחנו אמרנו שנשאיר את זה לעוד חמש שנים או ארבע שנים, יפורסמו תקנות, יהיה פה דיון. אני לא נכנס לזה יותר, אוקיי? לפי הנוסח הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מצדי, תקבע עכשיו 50:50. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בדיוק, 50:50. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם יכולים מה שהם רוצים, הם יעשו את זה בתקנות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> דוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא נכנס לוויכוח. מכניסים אותי לוויכוח הזה עכשיו שאני אדון בזה שבועיים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> דוד, אבל הוא אומר בצדק, תעשה 50%-50%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא עושה כלום, יש את התקנות - - - עזוב אותי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, אני מסכים עם - - - << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לאפשר תמהיל. זה מה ששאלתי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כן, לאפשר תמהיל. חייבים לשמור על האזוריות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר תמהיל, אפשר, אין בעיה. אבל מספיק כבר עם זה שבכל דבר עושים לי פה ויכוחים של שעות. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> השאלה היא לא מה התקנות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> המכרז יוצא רק בינואר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב. יש לך עוד ארבע שנים עד שהמכרז הזה ייצא, ריבונו של עולם, עזוב אותי. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אבל השאלה היא בידי מי יש סמכות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בידי השר. השר, לפי הצעת המועצה או בהתייעצות עמה. הוא לא לבד פה, הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, לקום בבוקר ולהחליט מה שהוא רוצה. הרי אם הוא יחליט מה שהוא רוצה, מגישים נגדו בג"ץ. בסוף הוא לא רוצה לקיים את הבג"ץ, זה משהו אחר, אבל מגישים נגדו בג"ץ. מה אתם רוצים? וגם הוא לא יהיה השר, כנראה, בעוד חמש שנים. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> לכן אני לא מדבר עליו ספציפית. כבוד היושב-ראש, כל שר זה דמות פוליטית שמתערבת בתוך ה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז. המדינה, השרים – מה זה? הטיעון הזה לא מקובל עליי, אוקיי. אתה רוצה שלא יהיו שרים במדינה, שלא יהיה כלום, שאתה תקבע הכול? שיבואו כל לובי 99 ויקבעו הכול? נו, באמת, מספיק כבר. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אבל זה לא מה שאני אומר. לא, זה להוציא את הדברים מהקשרם, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תתקדם, אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה. הלאה. זה רק השר, זה מה שכתבנו. מספיק כבר עם הטיעונים האלה, באמת. מצאתם שיטה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא סיימתי להקריא את הסעיפים, רגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכול הולך בהומוגניות. זאת אומרת, לשר יש סמכויות, לפקידות יש סמכויות, לכולם. צריך למצוא את האיזונים הנכונים. זו מהות הדמוקרטיה, למצוא את האיזונים הנכונים בכל דבר ועניין, אוקיי? אני לא נכנס לכל הטיעונים. השיטה הזאת שאתם טוענים שבכל דבר לא צריך שרים, לא צריך כלום, הכול מקצועי - - << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> זה לא מה שאני טוען. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - ואני אומר לך שאין שום מקצועיות, משרד האוצר קובע לכולם, לכולם הוא קובע. חוץ ממשרד המשפטים, הוא קובע לכולם. כולם תלויי תקציב. מספיק כבר עם זה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> קודם כול, זה לא מה שאני טוען. גם לא השלמתי את הטיעון שלי, תקפת אותו בלי שתיתן לי להשלים, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא צריך. גמרתי את הסעיף, תתקדם. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא סיימתי להקריא את הסעיף. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תדע לך שקיבלתי את הערת הקואליציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיך. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אני רוצה להקריא עוד פעם, מההתחלה עד הסוף, ולהבין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקריא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כן, בואו נבין מה הוא אומר. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> "תנאים למתן רישיון לשידורי רדיו אנלוגי 8 80ד. (א) השר, לפי הצעת המועצה או בהתייעצות עמה, ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע בתקנות" אנחנו משאירים את המועד שישה חודשים לפני כל מכרז? פרסום מכרז? להשאיר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> זה אומר שזה יכול להיות גם חודש לפני? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא, שישה חודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה חשוב? << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> לפחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המכרז לא יפורסם בלי התקנות. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> סליחה, הטעות שלי. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> "אם המכרז יתבסס על הסכום הגבוה ביותר שיציעו המתמודדים בו או על הידע והניסיון המקצועיים הנדרשים לשם קבלת הרישיון;" כאן יש שתי הערות. אחת, בנוסח כן נאפשר תמהיל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אין בעיה. תמהיל – בסדר גמור. אם מפרסמים יותר ממכרז אחד אולי. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אני לא יודע. לגבי הידע והניסיון המקצועיים, אני מציע כאן להגיד שמדובר על אמות מידה אחרות ובהן כושר הפקה, מגוון שידורים ואפיוניהם. כלומר, לא רק ידע וניסיון, אלא עוד פרמטרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, בסדר. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אם השר קבע לגבי מכרז שהוא מתבסס על אמות מידה אחרות, כלומר, לא על המחיר, אז תקבע המועצה כללים בעניינים אלה: "(1) התנאים למתן הרישיון; (2) הידע והניסיון המקצועיים והיכולת הכספית הנדרשים ממבקש הרישיון לשם קבלת הרישיון". כלומר, השר קובע ככה או ככה, או תמהיל. אם מדובר על פרמטרים איכותניים, אז הסמכות לקבוע את אותם כללים למתן רישיון, שמתבססים על אותן אמות מידה, זה בכללים של המועצה. "(ב) המועצה תקבע כללים לעניין דרכי הגשת בקשה למתן רישיון והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור, מאה אחוז. עוד נקודה שצריך להבהיר. אם באמת מדובר על מכרזים שמתבססים על הסכום הגבוה ביותר, צריך אולי לכתוב שזה חל על אף האמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דרך אגב, רק שתדע, 99, כשמדובר על תקנות זה תמיד שר ולא מישהו אחר, אוקיי? << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אני יודע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לצורך ההערות שלך. אוקיי? אי-אפשר, הפקיד לא עושה תקנות. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אני יודע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשאתה קובע תקנות, זה רק שר. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> לא, אני יודע, זה ברור לי. אני לא מבין למה יש צורך בתקנות במקרה הזה, אבל בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא נתקדם. << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> איתי, יש לי רק שאלה. לא כתבנו מה ברירת המחדל אם אין תקנות, איך זה משפיע על המכרז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מפרסמים את המכרז. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא, זו הערה נכונה. אני חושב שאם אין תקנות, אז צריך לכתוב שהמועצה תקבע את הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אז מי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז זה לא יהיה מכרז. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אני אעשה? שלא יהיה מכרז. אם השר לא מסוגל לפרסם תקנות, זו בעיה שלו. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> ואם הוא מביא תקנות והוועדה לא מאשרת? אתה חייב להתייחס איכשהו למצב הזה. כלומר, מה קורה אם יש ואקום ואין חקיקת משנה שקובעת כך או כך וגם הסמכות היא בשיקול דעת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר לעשות תרגילים פה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> כתוב רשאי. רשאי זה יש את האפשרות, הוא יכול גם לא ואז הולכים לפי 80ג. << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> אם הוא לא קובע בתקנות, אז איך המכרז - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> איתי, אני ממשיכה את רותם. אם לא נקבעות תקנות, להבנתי, ממשיכה ברירת המחדל של מכרזים לפי החוק. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> זה מה שצריך להבהיר בנוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז איך זה מפורסם? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לפי מה שקובעת המועצה. לפי פרמטרים איכותניים, לא לפי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אין תקנות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני היושב-ראש, יש שני מצבים. אם השר קבע שזה רק מחיר – נדרשות תקנות נוספות. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> כן, נכון. אני חושב שזו הערה נכונה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אני גם רוצה להתייחס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם השר קבע שרק מחיר? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אם השר לא קבע כלום. אם הוא לא קבע כלום, אז צריך לכתוב שחלים הסעיפים בחוק הרשות השנייה, שמדברים על הפרמטרים האיכותיים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> מה שיש רגיל. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> מה שיש בכל מכרז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה, בסדר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> איתי, שתי הערות. אחת, בעיניי, זה צריך התייעצות, לא לפי הצעה, זאת נראה לי תיבה פחות מקובלת. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא, אבל אני רק אומר - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> השר, בהתייעצות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא לפי הצעת המועצה, אלא בהתייעצות עם המועצה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אגב, זה נוסח שקיים, לפי הצעה או בהתייעצות. בעצם, אנחנו רוצים שכן תהיה אפשרות למועצה ליזום מהלך. איך שאתם רוצים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אז הוא לא חייב, הוא לא חייב לפרסם. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> הוא לא חייב כלום, הוא לא חייב שום דבר. השאלה היא מי מניע את התהליך, זאת השאלה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> שאלה מצוינת ואני רוצה להתייחס. נראה לי שהגורם המתאים פה זה לא השר אלא המועצה. היא צריכה להניע את התהליך, היא בוחרת את הצרכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, עזוב את זה. תקנות זה רק שר. << דובר_המשך >> אורי שרף: << דובר_המשך >> לא, אז שלא תהיינה תקנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה הנוסח. << דובר_המשך >> אורי שרף: << דובר_המשך >> לעשות כללים, כמו שקיים היום. כשאנחנו יוצאים למכרז, אנחנו בודקים צורך, אנחנו בודקים נושאים כלכליים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, זה לא ישתנה. בסדר גמור. אז למה לא עשית עד היום? << דובר_המשך >> אורי שרף: << דובר_המשך >> אין תדר כיום, אין תדרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשיהיה תדר – תדבר. << דובר_המשך >> אורי שרף: << דובר_המשך >> אין תדרים במכרזים כיום, למרות מה שהשר אמר קודם. אני חושב שהוא יודע את זה מצוין. אם יהיו תדרים, נשמח להוציא מכרזים. כמובן, לפי הכללים הנהוגים היום. אבל אני אומר שעמדתנו היא שמי שצריך להוציא את המכרז עצמו זו, כמובן, המועצה. הכול כולל הכול, למעט נושא התדרים ששייך למשרד התקשורת. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> אדוני, אפשר הערת נוסח? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> רונן ריינגולד: << דובר_המשך >> השתמע ממה שכתוב שיש שני מסלולים. מסלול אחד – מחיר נטו, והמסלול השני – התנאים הנוספים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אמרנו שיש גם תמהיל. שינינו את זה. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> בסדר גמור. אבל יוצא שיכול להיות שאם השר בא ואומר רק מחיר, אז המועצה לא יכולה לקבוע תנאים למתן הרישיון. אני מניח שזו לא הכוונה, כי תנאי סף כלשהם יהיו. ולו, אני יודע מה, תאגיד בישראל לא יהיה - - - משתמע מזה שבעצם, אתם לוקחים את סמכות המועצה לקבוע תנאי סף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. מה אתה רוצה לתקן? איך אתה רוצה לתקן? << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> זה עניין ניסוחי, אבל לא נעבוד עכשיו על ניסוח. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> צריך להבהיר בנוסח שתהיה סמכות לקבוע תנאי סף גם במכרז מחיר. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור, אין בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תנאי סף שלא מתייחסים לפרמטרים של תוכן, נכון? << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> לא מתייחסים לאותם פרמטרים שאתה שולל כרגע שיקבעו במכרז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, תתקן את זה. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> סעיף (1) פשוט צריך להחיל בשני המסלולים, זה הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> איתי, שאלה אחרונה. אם זה תקנות, אז זאת לא קביעה פרטנית. היושב-ראש כן מדבר על קביעה פרטנית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, לא, זה לא קביעה פרטנית. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> צריך לחדד את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקנות, כן. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אבל אתה אומר על כל מכרז. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אבל התקנות לא למכרז אחד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מתכוון לפני פרסום מכרז או מכרזים. אם זה קבוצת מכרזים, אז אין בעיה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אבל אם זה מכרז אחד? << אורח >> גל אסף: << אורח >> לפני כל מכרז צריך לפרסם תקנות או קובעים כללים ואיתם רצים? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא, התקנות כבר חלות, לא צריך לפרסם אותן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל אפשר לתקן את התקנות האלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל צריך להיות ספציפיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ככה, אני קובע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, אין בעיה עם התקנות. אבל היושב-ראש רואה לנגד עיניו תקנות שאומרות מכרז מ/247 יהיה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זה לא תקנות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, זה לא תקנות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זה לא תקנה בת פועל תחיקתי. זה לא תקנות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל זה לא משנה, יושב-הראש. גם אם התקנות כלליות, לפני כל מכרז השר יכול לפרסם, שישה חודשים לפני, ולהביא תקנות מעודכנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> או לתקן את התקנות הקיימות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר, כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אז תכתוב. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, אבל לא צריך לכתוב סמכות לתקן את התקנות, זה בוודאי שיש. אבל הקביעה הזאת, האופי שלה, זה שהיא לא תקנה. מבחינה משפטית, זאת לא תקנה. זאת קביעה, זאת הוראה, זה לא תקנה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסדר. אם תהיינה תקנות טובות שתיתנה הסדר כולל שיהיה מקובל על ועדת הכלכלה - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, אין שום הסדר, זה רק איך ילך המכרז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל חשוב. למה אני אומר את זה? יכול להיות שלפני פרסום מכרז אין עילה פה לעשות לפי מחיר, כי כבר פרסמו ארבעה מכרזים שאנשים זכו, נכון? ועכשיו יותר נוח ויותר צריך לפרסם - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז יתקנו את התקנון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז עוד פעם יביאו את התיקון? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן אמרתי, לפני הפרסום. << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> אם יש מצב תיאורטי שרוצים שני מכרזים, אחד כזה ואחד כזה? אתה לא יכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, אין בעיה, מה שאתם רוצים. העיקר, הבנתם את המגמה? תנסחו את זה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אנחנו מבהירים שוב שמדובר על תקנות שהן רוחביות, אפשר לתקן אותן לפני פרסום מכרז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר. כן, אין בעיה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אבל לא חובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא חובה. אם הן פותרות את הבעיה, אז אין בעיה. תנסחו את זה שאתם רוצים, העיקר שהרעיון ברור. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> רק לוודא. הידע והניסיון המקצועיים, זה השתנה לכל מיני אמות מידה, נכון? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אמרתי שנוסיף אמות מידה שיתייחסו למגוון אפיוני השידור, וכן ידע וניסיון מקצועיים ויכולת כספית הנדרשים לשם קבלת הרישיון. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> זה חלק ממגוון, לא? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> כן. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> אבל אין מגוון, לא מוזכר מגוון. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> לא, הוא מוסיף, הוא אמר שהוא יוסיף. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אמרתי שאוסיף. << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> אבל אחזור שתיקון תקנות לפני כל מכרז מסרבל את כל ההליך. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא בהכרח. לא חייבים, נגדיר שלא חובה. << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> לא, אבל נניח שאתה רוצה לשנות. עד עכשיו היו קריטריונים איכותניים ואחר כך אתה רוצה לצאת במחיר, אתה חייב אתה חייב לתקן את התקנות בשביל זה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> נכון. << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> אתה לא יכול לצאת לשני מכרזים במקביל שהם גם וגם. כי אם התקנות אומרות משהו אחד, אתה לא יכול לעשות מכרז אחר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, אתה יכול תקנות שייתנו תמהיל, את זה אמרנו. את יכולה בתקנות לכתוב שחלק יהיה ככה וחלק ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אמרנו שאפשר תמהיל. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אבל כשאני רוצה לצאת למכרז השני, אם התקנות הישנות בעינן, אז אני רץ בהתאם. זאת אומרת, נקבע תמהיל 50:50, אני רץ עם זה. אלא אם כן השר תיקן. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אין חובה לתקן את התקנות לכל מכרז. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אבל אם לא נקבע תמהיל, אתה לא רץ, אתה ברוורס. << אורח >> גל אסף: << אורח >> נכון. ואם לא נקבע תמהיל, אז אין רפורמה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסדר, אבל זה כבר תלוי בשר ובוועדת הכלכלה שתהיה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> ובמועצה, שיש חובת היוועצות איתה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היוועצות זה לא - - - << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> בסדר, זה גם תלוי בה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, היוועצות זה היוועצות. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אבל את הפיצוי לרפורמה כבר נתנו. זאת אומרת, זו הבעיה פה, את הפיצוי לרפורמה נתנו, למרות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למרות שאתה לא היית, הוא אמר שזה צריך להיות רק שלהם. אני אומר לך, פשוט לא היית. לא קיבלתי אותה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> נכון. העמדה שלנו היא שמי - - - זה הרשות, זה לא השר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> למעט נושא התדרים, כמובן. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> הסעיף הבא, סעיף 80ה: "כללים לעניין שידורי רדיו אנלוגי 8 80ה. המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין השידורים שיינתנו בידי בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי". כמו שאמרתי בתחילת הדיון, הנוסח הזה נשאב מסעיף שקיים היום. מסעיף 72ב, אם אני לא טועה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> איזה כללים? באיזה עניין? בעניין התפשטות התדרים? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא, לא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה שוב פעם חוזר על מגוון ו - - - אי-אפשר, זה מיותר. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא, זה לא מגוון. יש היום בסעיף 72ב - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יש לך נגד מגוון? לא הבנתי. כל הזמן אתה חוזר על זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, אני לא רוצה שזה יתנגש. אם נחליט שחלק מהתדרים יוצאים למכרז לכל המרבה במחיר, זה אומר לא מגוון, הוא משדר מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אז אי-אפשר אחר כך, בכל מיני מקומות בחוק, להכניס. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> רשאית, היא לא חייבת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היא לא רשאית. אם המכרז הוא לכל המרבה במחיר על תדר מסוים, היא לא רשאית לקבוע לו כללים: תשדר מורשת ושפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה הכול. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היא לא תקבע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הוא שילם 1 מיליארד שקלים על הרדיו, אז אתה רוצה גם להגיד לו מה לעשות? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אבל ההסמכה כאן היא מאוד כללית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל קבעת כבר את ההסמכה הזאת קודם. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא, לא. שוב אני אומר, יש את הכללים למתן רישיון ויש את הרגולציה שתחול אחרי שהוא מקבל רישיון, אותו גוף. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אז תכתוב: לעניין השידורים, למעט מכרז שהיה לכל המרבה במחיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל יכולה להיות רגולציה גם על המרבה במחיר. אמרת לך, הוא לא יכול לפרסם מה שהוא רוצה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא על תוכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על התוכן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל זה על תוכן, הכללים האלה זה תוכן. << אורח >> גל אסף: << אורח >> השר, הצענו שההוראות האלה יכללו רק: להוראות לפי חוק ושמירה על רציפות שידורים. ולא יכללו: הוראות הנוגעות ללוח השידורים או לסוגי התכנים. זאת אומרת, ברור שאתה לא יכול לשדר פורנוגרפיה וברור שאתה לא יכול לשדר הסתה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> איך זה ברור? האם זה ברור בחוק? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, לא ברור. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> האם זה תחת החוק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לך זה ברור, לך. כי אתם מתעסקים רק בתחרות, כשאתם לא מביאים שום חוק שקשור לתחרות. שמתי לב לזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא אבל זה לפי חוק. יש שידורים אסורים לפי החוק הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה החוק, החוק קיים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שידורים אסורים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה קיים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין בעיה, נכון. אבל הוא אומר ולא יכלול הנחיות לגבי לוח השידורים. אנחנו רוצים להימנע כמה שיותר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל ברור. ממתי הם מתערבים בלוח השידורים? יש היום סמכות להתערב בלוח השידורים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> הם מתערבים. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> יש כללים שקשורים להתרמות. למשל עמותות שמבקשות כסף, אנחנו בודקים לגביהן כל מיני דברים כדי לוודא שהן לא מישהו פרטי שרוצה לקחת את הכסף לכיס שלו. ויש כללים שקשורים לאתיקה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זה מה מתקשר למה שאמרתי קודם, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי תכתוב על התוכן. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> איתי, לא, זה לא נדרש. זו אותה הערה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אנחנו רוצים להוריד קצת את הרגולציה, לא להוסיף עליה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> נבחין בין שלב המכרז, שבו אנחנו מדברים עכשיו, ותקופת המכרז – לפי כל מסלול, איכותני, כמותי, לא משנה. מאז שזכיתי במכרז אני נכנס לתוך הרגולציה של הרשות השנייה, כפי שהיא, אנחנו לא נוגעים בזה בחוק הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ממש לא, בפירוש לא. זה תזכיר החוק הממשלתי שפורסם. ברגע שמפרסמים למרבה במחיר, אין מעורבות בתוכן, זה התזכיר הממשלתי. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, הכללים על פרסומות חלים עליו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, הם לא חלים עליו. אם הוא רוצה פרסומות כל היום, שיעשה פרסומות, אף אחד לא יקשיב לו. למה להתערב בתוכן? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני השר, עוד לפני הוויכוח המהותי בינינו בעניין הזה, זה לא מה שכתוב פה. לפי מה שכתוב פה זה הסדרים שנוגעים לשלב המכרז. מאז שנגמר המכרז חל חוק הרשות השנייה, למעט במקום שהוחרג. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> רגע. את מדברת על 80ה? 80ה הוא לא שלב המכרז, זה מה שחידדתי קודם. אמרתי 80ד הוא שלב המכרז. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, דיברנו על 80ד(ב). << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> נכון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, לא, ל-80ד(ב) אין לי הערות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל השר התייחס ל-80ה. אני אומר שיש לך שתי הסמכות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מתייחס ל-80ה, 80ה זה מעורבות של המועצה בתוכן באופן מלא. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה 80ה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אי-אפשר לייצר – מה זה אי-אפשר? זה מאוד מאוד מורכב ומשונה, ואני מניחה שאיתי גם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש דברים שבהם הם כן רשאים להתערב בהם ויש דברים שלא, זה העניין. מי יפעיל את שיקול הדעת? הם יפעילו. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, גם יהיו שני סטים של - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי? אתה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. אני לא רוצה בכלל שיקול דעת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל אתה אומר - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אבל התזכיר לא כאן במלואו, השר, אי-אפשר לחתוך חתיכות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסדר, אבל אי-אפשר ללכת ביחד עם גורמי המקצוע במשרד רק כשטוב לכם, וכשהם מעירים הערה - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא נראה לי שההערה הזאת צריכה להיות מופנית אליי, אבל בסדר. זה מצב אנומלי שיהיו בתוך אותה רשות מפקחת שני שחקנים דומים במהותם, רדיו ורדיו – לאחד יהיה סט כללים כזה, לאחד יהיה סט כללים כזה; לאחד יהיה מותר פרסומות, לאחד - - - << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לכן הצענו לכם סמכות כללית. לא הבנתי מה הבעיה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אבל השר עכשיו רוצה - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה את מציעה? איך זה אמור להיות? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> שמה שחל - - - << אורח >> אורי שרף: << אורח >> על תחנות רדיו, ימשיך לחול על תחנות רדיו. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> הרגולציה כן צריכה לחול, במכרז לא נגענו. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> יש מכרז, אבל כל שאר הכללים שחלים על תחנות, ימשיכו לחול על תחנות רדיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אדם שילם ברדיו לפי מחיר, למשל הוא שילם 100 מיליון שקלים, אז ברור שאצלו הרגולציה היא לא כמו אחד ששילם על תוכן. למה? כי בתוכן כן אפשר להתערב בתוכן, כי הוא מקיים את מה שהוא מקיים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גם אצלו אתה יכול להתערב בתוכן. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> בהקשרים של פרסום. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא משנה איך זכית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם יכולים להתערב אם אתה לא עומד בתוכן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> דוד, אבל בסוף לא משנה איך זכית במכרז, בסוף הפיקוח הוא אותו פיקוח. לא משנה איך זכית, מה זה משנה? זכית במכרז, עכשיו אתה תחנת רדיו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא על התוכן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה גם עולה בקנה אחד עם השינויים שעובר במקביל – עכשיו הוא מאושר לקריאה שנייה ושלישית, כשאין שם מעורבות בתוכן. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> על נושאים של אתיקה, על נושאים של הסתה – אנחנו מפקחים << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי נכתוב המועצה הארצית תקבע כללים בהתאם למכרז? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, אדוני, זה לא שייך. אנחנו נתנגד לזה, זה יוצר טענות מוצדקות של אי-שוויון. אין שום סיבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בצדק. בסוף זה תחנת רדיו, לא חשוב איך היא זכתה במכרז. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> ההסמכה כרגע היא כללית. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> נורד את זה רגע לקרקע. בשביל לקיים את הדיון הזה באמת אנחנו צריכים להבין במה עוסקים הכללים ועל מה הרגולציה, ולבדוק אם יש איזשהו כלל רגולטורי ספציפי שלא מתאים למי שזכה לפי מחיר. אני, מהיכרותי, נדמה לי שאין כזה. אבל אם יש כזה, צריך לדון בזה. ואם לא, אין סיבה שאחד יוכל לשדר פרסומות כאלה והשני - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מסכים. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> משנת 2033 אין יותר זכיינים, זה כבר נגמר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> גם התחנות צריכות להתנגד לזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, אבל יש פה בעלי רישיון שיזכו ברישיון על תוכן. אמרנו יהיה מכרז למרבה במחיר ויכול להיות שחלק מהתדרים יהיו לפי תוכן. ברור שאם מישהו זכה במכרז לפי תוכן צריך לפקח עליו שהוא עושה את התוכן שהוא זכה בשבילו במכרז, זה ההבדל. זה שילם הרבה פחות כסף - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני, אתה צודק שאם תחנה זוכה ברדיו חרדי ולא משדרת חרדי, צריך לפקח על זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה הפיקוח שצריך להיות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אתה צודק. אבל זה עדיין לא אומר שמי שזכה על 100 מיליון שקלים, מותר לו לשדר פרסומות או איבה או הסתה. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> עדי, הכללים חלים על בעל זיכיון לשידורי רדיו, אין כבר בעל זיכיון לשידורי רדיו אחרי 2033, אין יותר. אלא אם כן הרפורמה לא יוצאת לפועל, אין יותר בעל זיכיון לשידורי רדיו, החוק לא מאפשר בכלל את הסיטואציה הזאת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> איתי, ההבדל בין מי שזכה ברישיון כזה לפי תוכן, לפי מגוון - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הבדל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> - - לבין מי שזכה בכסף, זה רק הפיקוח על התוכן הזה, שהוא צריך לשדר אותו. כמו שאמרה עדי, אם הוא זכה בתוכן חרדי, בודקים שהוא משדר תוכן חרדי. כל יתר ההוראות - - - << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא. ההוראות כוללות שידורים אסורים ופרסומות, זה אמור לחול. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, שידורים אסורים זה שידורים אסורים, אבל לא מעורבות בלוח השידורים, לא כמה זמן הפרסומות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, אני לא יודע, תמצאו את הנוסח הנכון. זה לא יכול להיות, יש הבדל בין רגולציה בין מי שזכה לפי תוכן לבין מי שזכה לפי מחיר. יש הבדל, אי-אפשר להשאיר את אותה רגולציה, אין מצב. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> יש נושאים כלליים שחלים, כמובן, על כל בעלי הזיכיונות היום לשידורי רדיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שחל כללי – כללי. אבל יש הבדל ביניהם, אתם לא יכולים להגיד שאין הבדל. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> נושאים שכוללים תכנים פוגעניים - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שידורים אסורים – בסדר. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> כמובן, בנושאים של פרסומות; כמו שאמרה נורית, בנושאים של ימי התרמה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> למה לי להתערב לו? למה פקידים ייקבעו לציבור איזה פרסומות וכמה? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> כי זה מה שהחליטה המועצה בעבר ואנחנו עובדים לפי זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> אורי שרף: << אורח >> בסוף, אם קיימות תחנות רדיו שעליהן חלים הכללים האלה, אז אי-אפשר להפריד בין תחנה אחת לתחנה אחרת. << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> זו גם יכולה להיות תחרות לא הוגנת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מסכים שעל כל התחנות לא צריך לפקח, רגולציה מכבידה על תוכן. הרגולציה היחידה שתהיה זה אם הוא יתחייב לשדר תוכן מורשת, תוכן חרדי, תוכן פריפריאלי, זה מה שבודקים שהוא צריך לשדר. כי הוא זכה בגלל זה במחיר נמוך. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> אבל איך תאכוף שלא תהיה הסתה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה חוסר השוויון פה? כל אחד זכה במשהו אחר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, השר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שבעצם יהיה אחרי שיהיו זוכים במכרז, יהיו לנו בעלי רישיונות לשידורי רדיו אנלוגי. נשמע לי הסדר מאוד משונה ובעייתי שעל שניים למשל, תחול רגולציה אחת, ועל שניים אחרים תחול רגולציה אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא זכה במכרז אחר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אבל זה לא משליך על - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> איתי, אין לי בעיה ש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אגיד לך מה בעייתי, הבעייתי זה הטיעון שלכם. הוא זכה במכרז X וזה זכה במכרז Y. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה משהו אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על כל אחד חלה רגולציה אחרת. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אנחנו מדברים על הדברים הכלליים - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה אתה אומר, בעצם? תן לי להסביר לך את הפרדוקס. אתה אומר שהמועצה - - - << אורח >> אורי שרף: << אורח >> - - נושאים של הסתה, של גזענות, של תכנים פוגעניים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, תכנים פוגעניים – אין בעיה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אנחנו מתווכחים על זה, כי על (1) אנחנו מסכימים ועל (2) אנחנו לא מסכימים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תכנים פוגעניים זה בסדר. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> איך עושים את זה? תכנים פוגעניים נמצאים בתוך הכללים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, לא. אבל לפי הנוסח עכשיו, מה שאתה אומר, זכיתי במחיר אבל המועצה תגיד לי לא, תשדר פריפריאלי, תשדר תכני מורשת. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, זה ברור שלא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, זה לא ברור שלא. זה מה שאני רוצה למנוע כאן, שהיא לא תקבע כללים של תוכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יכול לדעת מה הם יקבעו, איזה כללים הם יקבעו. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אתה יכול, כי יש להם סמכות לקבוע בתנאים – התשובה הקצרה היא שצריך קצת זמן ללבן את הנקודה הזאת, היא מורכבת. הסמכה גורפת שמאפשרת לייצר שני סוגי מפוקחים היא תאונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הם זכו בשני סוגי מכרזים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, יכול להיות שאפשר לעשות את זה. אבל זה לא ב"על הדרך" של ניסוח סעיף, זה משהו מורכב. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אבל גם כשהוא עולה לאוויר – אדוני, תסכים איתי, הוא זכה ב-100 מיליון שקלים, מעולה, אנחנו שמחים, מברכים אותו, הוא עדיין לא יוכל לשדר תועבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אני לא יודע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעשה את זה "באישור ועדת הכלכלה". << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין בעיה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, זה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה. למה לא? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה בסדר, באישור ועדת הכלכלה אני מוכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם זכיתי במכרז מחיר - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כל מה שמביאים לפיקוח הציבור – אני בעד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כללים חדשים, הכוונה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> דוד, אבל היא אומרת שהיא לא יודעת איך לנסח את זה אפילו, שיהיו שני מפקחים באותה מועצה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שיעבדו, יש להם ארבע שנים להכין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הם זכו במכרזים שונים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה, אבל בסוף יש בתוך המשרד הזה שני מפקחים שונים. הרי בסוף זה יהיה אותו בן אדם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. יש כללים, כמו שהוא אמר, על דברים מסוימים. דברים פוגעניים, ברור שזה חל על כולם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז אתה צריך לנסח את זה, זה מה שאני אומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם זכיתי במכרז שאני רק מוזיקה, אני לא יכול לעשות משהו אחר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בדיוק. << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> אז זה אומר שהתנאים ברישיון שלך הם שונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זכיתי במכרז מחיר, אני יכול לעשות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז יש לך רישיון שונה. כן, אבל מי מפקח על זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשביל זה גם שילמתי כסף. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. מי מפקח על זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם מפקחים. << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> אבל גם הרישיון שלך שונה, הוראות הזמן ברישיון הן שונות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאני אומר. בסוף יש לך את אותו בן אדם שאמור לפקח כללים שונים על גופים שונים, זה לא יכול לעמוד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש לך רישיון אנלוגי תוכני ורישיון אנלוגי פתוח. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איתי, אתה מבין איך מנסחים את זה? כי אני לא הבנתי. זה בסוף אותו בן אדם שמפקח על גופים שונים שיש להם ברישיון את מה שהם צריכים לעשות. מה הבעיה? הוא מפקח לפי הרישיון, זה אותו בן אדם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל הוא קובע גם את הרישיון. הוא יכול לקבוע מה שהוא רוצה גם ברישיון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה קבעת מה אתה רוצה. השר קובע אם הוא רוצה כסף או - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, השר קובע איך יוצאים למכרז. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בסדר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה אחרי המכרז? זה הסעיף הזה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בזמן המכרז חלה הרגולציה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול את נציגי הרשות השנייה. אם אנחנו מוחקים את הסמכות הזו לקבוע כללים, האם, לשיטתכם, יש לכם היום מספיק כלים לגבי פיקוח על התכנים בחוק עצמו, בחוק הראשי, ואין צורך בהסמכה הזו? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> לא. הכוונה שלנו היא דווקא להחיל את הכללים הקיימים היום על בעלי הזיכיונות לרדיו על מי שזוכה במכרז. שוב, אני מדבר על הכללים הכלליים, כמו שאמרתי. על פרסום, על נושאים של תכנים פוגעניים, על אתיקה. זה כללים שעל פניו, היינו רוצים שזה יחול גם על הזוכים במכרז. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אולי תוכלו להעביר לנו רשימה של הנושאים ופשוט נכתוב הסמכה יותר מדויקת. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> אפשר להגיד כללים נוספים לעניין הספציפי הזה, ואז זה לא מקלקל. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> מה זה כללים נוספים? << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> כשאתה אומר "המועצה תקבע כללים לעניין דרכי הגשת בקשה למתן רישיון". << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא, לא. תסתכלו על סעיף 80ה, בסדר? לא על דרכי הגשת בקשה. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> המועצה רשאית לקבוע כללים נוספים לעניין השידורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, תנסחו לנו את זה באופן יותר ספציפי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> איתי, שאלה שהעלה היועץ המשפטי מטעם התחנות ולדעתי, היא נכונה. כולנו מניחים שהרגולציה ממשיכה לחול, אבל הרגולציה כרגע חלה על בעלי זיכיונות. באיזה אופן העברנו אותה לעולם בעלי הרישיונות? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אני חושב שזה מה שעשינו כשתיקנו את מורשה לשידורים. << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> טיפלנו בזה בסעיפים הראשונים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לדעתי, כן. להבנתי, כן. רותם, את רוצה להתייחס? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל את הסעיף הזה צריך להשאיר בצד עד שיהיה נוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, נקבל אותו. << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> הכוונה בהגדרה של מורשה לשידורים הייתה – וכנראה צריך גם לתקן את ההגדרה של רישיון לשידורים – שההוראות שחלות על מורשה לשידורים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תתקנו. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> נתקן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו המומחיות שלכם, לא שלנו, תתקנו את זה. תמשיך לקרוא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל המטרה היא שלא יהיו שני מפקחים אצל אותו רגולטור, שלא יבינו אחד את השני, מה עושים. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא, זאת לא הכוונה. רק אגיד מה ההנחיה שאני מבין מהוועדה. אנחנו בעצם נדייק את ההסמכה בסעיף 80ה לנושאים מסוימים. אתם תעבירו אלינו – אני רק מבקש, בהקדם – נוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל דחוף. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> כן. אתם מדברים על אתיקה, על תכנים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל מיני דברים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה שהם מפקחים עליו היום. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> תעבירו אלינו, בבקשה, נוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעבירו אלינו נוסח מסודר. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> כמו שאנחנו אומרים, לא יכול להיות שבתחנה אחת מותר להגיד דברי הסתה ובתחנה אחרת אסור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תראי את הנוסח שלהם, שזה יהיה סגור. זה בכפוף גם למה שמשרד המשפטים מסתכל. תמשיך לקרוא, בבקשה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> הסעיף הבא הוא סעיף 80ו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בן בסט, מה יהיה? אתה עושה לי פה סימפוזיון? לא הבנתי את זה. תתחיל לקרוא. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> "פרסום מכרז ראשון לשידורי רדיו אנלוגי 80ו. (א) המועצה תפרסם מכרז ראשון לשידורי רדיו אנלוגי" – אמרנו שלוש שנים – "שלוש שנים לפני פקיעת תוקפם של הזיכיונות לשידורי רדיו לפי סעיף 35(ד) לכל המוקדם" – אולי את לכל המוקדם נעביר אחרי שלוש שנים – "ובלבד ששידוריו של בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי לא יחלו לפני יום א' בשבט התשצ"ג" – כאן צריך לתקן את התאריך, נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, 31 בדצמבר 2032. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> רגע, זה המועד שבו - - - << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> לא, דווקא פה מתאים 2033. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תסבירו לי את המשמעות של הסעיף הזה. מה המטרה שלו? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> רגע. את התאריך נשאיר. כי, בעצם, תוקף הזיכיונות יהיה עד 31 בדצמבר 2032, אבל השידורים של בעלי הרישיונות החדשים לא יתחילו לפני 1 בינואר 2033. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בסדר. נכון, התאריך בסדר גמור. << אורח >> אביתר גורמן: << אורח >> לפני מה? מה התאריך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא משתנה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בעצם, מה הסעיף הזה אומר? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> הסעיף הזה אומר שהמכרז הראשון לרישיונות לשידורי רדיו אנלוגי, אלה באמת הרישיונות החדשים שמוצע להסדיר כאן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעצם, בשנת 2029 הם יוכלו כבר להתחיל. לוקח זמן להתארגן למכרזים כאלה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> שלוש שנים לפני פקיעת התוקף של הזיכיונות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם יתחילו לעבוד על המכרזים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מתי פקיעת התוקף של המכרז הקיים היום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה תלוי, לכל חברה יש משהו אחר. אין סמכות היום לפרסם מכרזים ארציים, קודם כול. אין, אין סמכות. << אורח >> אביתר גורמן: << אורח >> שנתיים הופך לשלוש שנים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעצם, לקחנו את התקופה האחרונה – זה 2029 לכולם כמעט, זה הממוצע – אמרנו מאותו רגע, תתחילו לעבוד על המכרזים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> דוד, לא הבנתי. כמה זמן אתה מאריך לכולם? יש כאלה של 2025? << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> הוא מיישר קו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין 2025. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש. בטבלה שלו יש גם ב-2025. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין. 2025 כבר הלך הביתה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאני אומר. אתה נותן לו עכשיו גם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין 2025. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תסתכל בטבלה שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחרי 2025 יש הארכות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היו הארכות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך יכול להיות 2025? הוא כבר היה צריך להיות בבית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבר הייתה הארכה, אנחנו בתוך הארכה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. השאלה היא בכמה מאריכים, זה מה שאני שואל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי, עד סוף שנת 2032. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה הרבה מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא הרבה מאוד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אלו שהאריכו להם בשנת 2025, הארכת להם בשבע שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אגיד לך את האמת. אתה חבר שלי והכול, אבל אני לא יכול שבכל פעם אתה נכנס לפה ורוצה להתחיל איתי - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה נעשה? יש 100 ועדות במקביל. מה אני אעשה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה עכשיו? שנעצור, נעשה את הדיון שהיה? אני אסביר לך את זה אחר כך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא. עזוב, אני רק רוצה להגיע למספר נורמלי. כי אני אומר לך שזה הרבה מאוד שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נורמלי מאוד, זה לא הרבה מאוד. למה הרבה מאוד? זה שנתיים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איך שנתיים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסתכל. סוף 2029 – פלוס, מינוס – יש לך 2030, 2031. אוקיי? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי. מה אתה עושה עם אלה שנגמרים קודם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. מה עם הפיצוי של המלחמה? הם לא קיבלו שום פיצוי. זה דבר אחד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה הם לא קיבלו פיצוי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא קיבלו. תשאל את האוצר, לא אותי. << אורח >> צח בסול: << אורח >> הם זכאים לפיצוי ככל שהייתה פגיעה במחזור מעל 25%, בדקנו את הנושא הזה. אני לא יודע אצלכם לגבי כל אחד פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל הם לא קיבלו פיצוי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל הוא אומר שלא מגיע להם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם בקורונה לא הגיע להם לפי השיטה כאן, למה נתת להם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. בשנת 2029 נסגור את כל הרדיו האזורי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> דוד, תפתח את הטבלה, תסתכל על הטבלה. זה מתחיל ב-2025. צריך להיות שם 2026, 2027 - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, 2025 – האריכו להם את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נותן לך בקושי את העלויות שהיו לך, אתה מבין? אתה ציפית להרוויח משהו מכל הדבר הזה << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הינה הטבלה. ברובם יש להם עד שנת 2029, פברואר 2029. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל אלה שלפני, אתה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם, בחוק שלכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. אז איפה הסוף? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסתכל על הפרוטוקול של הישיבה הקודמת ושם תראה את כל הטיעונים. גם הם התנגדו, משרד המשפטים, והיו טיעונים שבדקנו. לפי דעתי, התשובות הן בסדר גמור. תבדוק את זה. עידית, אני מבקש שתעבירי לרון כץ את הפרוטוקול של הדיון הקודם, שלא נחזור על הכול. כמה ימים, אז תעבירי לו את השידור, שיראה אותו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את כל אלה אתה מאריך עכשיו לשנת 2032? עוד ארבע שנים, זה מה שאני אומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. למה ארבע שנים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תסתכל, רוב הטבלה. זה הרוב, דוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון, זה לא הרוב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תסתכל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש דבר אחר. אני רוצה שתיקח את הדיון הקודם, כשדובר שם על הארכה, דיון של כשעה. שמענו את הצדדים, שמענו את משרדי הממשלה. תראה ואחר כך תדבר איתי, בסדר? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי. נשאיר את זה בינתיים פתוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. בינתיים על מה שרשום עוד לא הצבענו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תראה את זה. למה עכשיו לחזור על הכול? אם אחר כך תרצה לדבר איתי, אני פה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> "(ב) לא יפורסם מכרז ראשון כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן התקיימו כל אלה: (1) ועדת התדרים מצאה כי יש אפשרות להקצות, ביום תחילת שידוריו של בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי כאמור בסעיף קטן (א), לפחות 6 תדרים לשידורי רדיו אנלוגי;" כלומר, שניתן יהיה להקצות לפחות שישה תדרים, זו הכוונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על זה דיברנו. כדי שיפרסמו שני מכרזים ולא אחד. לא קיבלנו את העמדה שלכם. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> זה משהו שכבר דנתם בו? למה שישה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל שמבחינה מקצועית, אני לא מומחה לדבר הזה, על מנת שיהיה לך כיסוי ארצי אתה צריך מינימום שלושה תדרים. אני אומר להם אתם תפרסמו לפחות שני מכרזים ארציים ולא אחד; לא, שהשר יעקוב אחרי זה, חייבים לפרסם אחד. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא חושב שזה חסם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא חסם, אבל חסם טוב. אין להם בעיה למצוא שישה, שיתאמצו, זה הכול. אבל אני לא רוצה שיפרסמו לי מחר מכרז אחד בלבד. אני מאמין שצריך להיות ארצי ימני וארצי פחות ימני, כי יש לך היום את רשת ב' ואת גלי צה"ל, צריכה להיות איזושהי תחרות במכלול. זה הכול. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אמרנו את הנקודה הזאת גם בקריאת ההערות, אנחנו לא רואים סיבה לקשור בין פרסום של שישה תדרים נוספים למכרז ארצי לבין זה שהתדרים האזוריים עצמם אמורים לצאת למכרז. אין סיבה לקשור בין שני הנושאים האלה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> זה גם לא חייב להיות ארצי. זה ללא הגבלה גיאוגרפית, זה לא ארצי. אני לא אומר לאף אחד אתה ארצי או אתה אזורי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אנחנו יודעים למה הכוונה. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> אם מישהו רוצה למשל להגיד אני רדיו בצפון, הוא יכול להסתדר עם תדר אחד או שני תדרים. לכן אנחנו לא בהכרח רוצים להגביל. אנחנו לא מגבילים לארצי, וגם אני חושב שהיושב-ראש מסכים שגם הוא לא רוצה בהכרח להגיד זה מכרז ארצי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ארצי. למה לא ארצי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה רדיו ללא מגבלה, לא ארצי. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אבל לא כתוב פה ארצי. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> זה ללא הגבלה גיאוגרפית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה תחרות לרשת ב' ולגלי צה"ל במישור הארצי, זה מה שאני רוצה. אחרת אין טעם בזה. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> אנחנו בעד, אנחנו בעד. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אולי פשוט לא תנקוב במספר, תנסחו משהו שלא כולל מספר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אתה יכול לציין את זה שיצאו שני מכרזים. << אורח >> אביתר גורמן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, כדי לאפשר תחרות בגלי צה"ל ובתאגיד, מי שיהיה לו רישיון צריך להיות מסוגל לעשות אופטימיזציה, הוא צריך להיות מסוגל לבחור איפה הוא יכול לעשות את התחרות. אם בפריפריה אין היתכנות לתחרות - - - << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לפחות שתי תחנות, זה מה שאני הצעתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה, בסדר. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אני חושב שפחות נכון לנקוב בחקיקה ראשית במספר מדויק של תדרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדיוק. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> יש פה גם עניין של הגבלת שיקול הדעת של הוועדה, ועדת התדרים. יש פה גם עניין כזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל אתה יכול לציין שני מכרזים שיצאו במקביל. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> זה מה שאני חושב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה, העיקר שיהיו שניים. אבל שניים, גיאוגרפית, פרושים על כל הארץ. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> לא צריך את ה-6 הזה, דוד. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אני מציע כן להשאיר "ועדת התדרים מצאה כי יש אפשרות להקצות, ביום תחילת שידוריו של בעל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי", מספר תדרים מספק לפחות לשני בעלי רישיונות. לפחות שניים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. באמת, יפרסמו לי מכרז אזורי? אני צריך מכרז לכיסוי ארצי, זה מה שאני רוצה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא אזורי. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> שני בעלי זיכיונות המאפשרים לכל אחד כיסוי ארצי. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אחזור. אני מזכיר, אנחנו מדברים על רישיון לשידורי רדיו אנלוגי, שזה רישיון לשידורי רדיו ללא הגבלה גיאוגרפית. אחד תנאים לפרסום מכרז ראשון יהיה שוועדת התדרים מצאה כי יש אפשרות להקצות ביום תחילת שידוריו של בעל רישיון כזה, מספר תדרים שמספיק לפחות לשידורים של שני בעלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אין לי בעיה. זה בסדר, מבחינתי. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> בלי 6. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכתוב את ה-6 ולא נכתוב כלום, העיקר שיהיו לי שניים. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לפחות שני בעלי רישיונות. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> אבל אתה לא רוצה להוסיף שמאפשרים בכיסוי ארצי? אחרת, מה עשית? << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> הוא רשם. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> החוק לא מדבר על כיסוי ארצי, החוק מדבר על ללא הגבלה. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> ללא מגבלה גיאוגרפית אומר שאפשר להוציא גם שני מכרזים לאזור תל אביב. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה הרעיון של החוק, לא? << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> היושב-ראש רוצה שתי תחנות שיתחרו בגלי צה"ל וברשת ב', בשביל זה צריך כיסוי ארצי לשתי התחנות. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אבל מי שזוכה ולא ירצה לשדר בבאר שבע, לא אחייב אותו לשדר בבאר שבע. << אורח >> גל אסף: << אורח >> חבל לקבוע גם לכם, חבל שאנחנו - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אבל אם לא תיתן לו תדרים, הוא לא יכול לשדר ארצית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. שתי תחנות בכיסוי ארצי, זה מה שאני רוצה שיהיה כתוב. << אורח >> אביתר גורמן: << אורח >> היושב-ראש, המילה ארצי פוגעת ביכולת שלהם להגיע למודל כלכלי בר קיימה. אם הוא מחויב לשדר עכשיו במדבר, בנגב, והפוטנציאל הכלכלי נמצא בגליל, אז אנחנו פוגעים ביכולת שלו להתקיים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> רגע. אולי "אפשרות לפרישה ארצית. ואז, בעצם, הוא לא חייב. אני מציע: עם אפשרות לפרישה ארצית. ואז הוא לא מחויב, רק האפשרות היא לפריסה ארצית. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אבל האפשרות קיימת, כי כתוב שהרישיונות מוגדרים ללא הגבלה גיאוגרפית. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> אז לא צריך להוסיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. הם מוגדרים, אבל הם יכולים לפרסם איזה מכרז שהם רוצים, שים לב. יביאו לי אנטנה אחת ויגידו זה מסודר. אבל האנטנה הזאת מפרסמת ב-20% מהמדינה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> היושב-ראש, אנחנו מנסים לייצר תחרות. אבל אם אתה תעשה את זה ארצי, אתה מונע תחרות. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> זה מאפשר כיסוי ארצי, זה לא בהכרח חייב להיות ארצי. אבל אם אתה לא, אתה שולל את האפשרות בכלל שהוא יהיה. אתה יכול לפרסם, אם אין מספיק תדרים בשביל לכסות כיסוי ארצי, אין אופציה לארצי, יש אופציה רק לאזורי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> גל אסף: << אורח >> כשרצית לייצר תחרות בדואר לא אמרת שהשחקן השני צריך להיות אוניברסלי ולתת שירות גם - - - אמרת המונופול הוא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אמרתי כלום, זה לא הגיע אליי. << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> בסדר, אני אומר במהות. אם אנחנו מכריחים אותם לעשות כמו התאגיד, הסיכוי שלהם להתחרות יהיה יחסית נמוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? << דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >> כי אם הם יצטרכו לתת כיסוי ושהרדיו שלהם ייקלט גם בערבה וגם בכל המקום הכי אוניברסלי, זה תחרות עם יד קשורה מאחורי הגב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הם יעשו? הם יהיו רק בתל אביב? << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא, הם יהיו בחיפה, הם יהיו איפה שהם רוצים. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אבל מראש ההסדרה החדשה מיועדת לשידורי רדיו ללא הגבלה גיאוגרפית, זה כתוב בהגדרה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> נכון, אנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הם יכולים לפרסם מכרז איך שהם רוצים, הם יגידו להם עמדנו בסעיף. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא, אבל לא אזורי, זו רגולציה אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הם יגידו לי עמדנו בסעיף. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אתה צודק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני צודק, נכון? פעם ראשונה שהיא אומרת לי שאני צודק. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> למה פעם ראשונה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> אבל אנחנו לא קובעים בגיאוגרפיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש, המנהלת, תוציאי את זה מהאינטרנט, "אתה צודק", ובכל פעם תראי את זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> במקומך הייתי עושה באזר כזה, לוחץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש שזה יהיה פושים כאלה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אבל היושב-ראש, לא בפריימריז, אני עובדת מדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא קשור לפריימריז. תעשי את זה באופן כזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תדע לך שאם קרעי היה פה עכשיו היה לך פוש: משרד המשפטים תומך בדוד ביטן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא להגזים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה כבר מלחיץ אותו, ראית? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עדי, עדי זה עדי. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אם אנחנו כותבים בכיסוי ארצי, זה לא כל כך עולה בקנה אחד עם הנוסח של ההגדרה שקבענו בתחילת הפרק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אני מקבל את זה: מאפשר כיסוי - - - << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> מאפשר כיסוי ללא מגבלה. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> ללא הגבלה גיאוגרפית. כתוב פה ללא הגבלה גיאוגרפית, הוא צודק, לא צריך. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אבל זה כבר כתוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מאפשר. מאפשר – הכוונה שהם יכולים. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> שהתדרים מאפשרים שידורים ללא הגבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> אביתר גורמן: << אורח >> אני לא רוצה להביא למצב שאני כופה על מישהו איפה לשים משדרים וכמה משדרים לשים, ולחייב אותו בהוצאות. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> כתוב פה בהגדרה: ללא הגבלה גיאוגרפית. לדעתי, זה מיותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה שניתן. אני לא יודע מה, תעשה איזה נוסח הגיוני. אחרת הם יפרסמו מה שהם רוצים ויגידו עמדנו בזה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> נדבר על כך שהתדרים מאפשרים שידורים ללא הגבלה גיאוגרפית לפחות לשני בעלי רישיונות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, הוא לא חייב כיסוי ארצי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, ללא הגבלה גיאוגרפית. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> בהתאם לסעיף ההגדרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. הלאה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> פסקה (2) זה עוד תנאי. "(2) לפי החלטתה של ועדת התדרים, אין בהקצאת תדרים כאמור בפסקה (1) כדי לפגוע בשידורי רדיו כפי שהופצו לציבור ערב יום פרסומו של חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 50) (שידורי רדיו אנלוגי ללא הגבלה גאוגרפית), התשפ"ו–2026, ובכלל זה בהיקף פריסתם או באיכות קליטתם, למעט שידורי רדיו של בעלי זיכיונות" – צריך להוסיף לשידורי רדיו – "שתוקף זיכיונותיהם יסתיים במועד האמור בסעיף 35(ד)". אני מזכיר, זה התנאי שעסק בצורך להימנע מפגיעה בשידורי רדיו קיימים. כמובן שהחרגנו את שידורי הרדיו של התכנות שהזיכיונות שלהם הסתיימו ב-31 בדצמבר 2030. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> גם אמרתם שתוסיפו פגיעה משמעותית. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אני לא בטוח שהייתי מוסיף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מכיר את חוק התקשורת, לא עברתי על כולו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כי שם אתה מבטל את הרשות השנייה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא, לא מבטלים את הרשות. בהצעת חוק השידורים שנדונה עכשיו במקביל מוצע לבטל את הרשות השנייה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוודאי שמבטלים את זה, בוודאי. אחרי שנתיים היא תתבטל, תהיה מועצת הרשות, מועצת השידורים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> משרד התקשורת יתייחס. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שמישהו יגיד. בחוק התקשורת, כעבור שנתיים, אחרי מעבר, בהנחה שהחוק יעבור, לא תהיה הרשות השנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יהיה מישהו. << אורח >> אביתר גורמן: << אורח >> אבל חייבים להשלים את החקיקה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא קשור. אני חייב להגיד משהו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בגלל זה השר לא פה עכשיו, כדי לחכות לחרדים. << אורח >> אביתר גורמן: << אורח >> כולנו יודעים שהזמני זה הקבוע. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני, תן לי חצי דקה. לפני כשעה היינו בוועדת הכנסת וטענו למספר נושאים חדשים בחוק התקשורת. ועדת הכנסת זה המקום לדון בנושא חדש, כאשר מתגלה משהו ששר התקשורת, שאתם, מי שמקדם את החוק, ניסיתם להכניס לחוק. לצערי, ועדת הכנסת כבר מזמן הפכה לוועדת טכנית והיא לא ועדה מהותית, לכן פשוט גייסו את הרוב הקואליציוני. היועצת המשפטית, שנכחה בוועדת הכנסת, טענה טענות קשות מאוד לנושא חדש בנושא של חוק התקשורת. בוודאי שכל הדברים שם קשורים לטלוויזיה, לא לרדיו. אבל אם החוק הזה יעבור בכנסת ה-25 ולא ייפסל על ידי בית המשפט העליון - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז זה יבוטל בשנת 2026. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, זה לא קשור ל"יבוטל", ייכנס תהליך. כשלפי התהליך הזה, תהיה תקופת מעבר. השאלה אם החוק הזה גם נותן ביטוי לתקופת המעבר בשנתיים, זו השאלה. הינה, עדי, ממשרד המשפטים, יודעת, היא ישבה איתנו בכל ששת החודשים האלה. האם אתם לוקחים בחשבון גם את הסוגיה הזאת בנושא הזה? כי אתם מתייחסים למועצה כאילו היא ממשיכה להתקיים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עדי, חסת על נפשך ושמת מחליף? << אורח >> אביתר גורמן: << אורח >> נכון. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה נכון? אתה ישבת בחוק התקשורת. יש לך פה חיוך כאילו שאתה מסתיר משהו. << אורח >> אביתר גורמן: << אורח >> אני פשוט מאשר את מה שאתה אומר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מאשר? יופי, בסדר גמור. אם אתה מאשר, אז בוודאי שוועדת הכלכלה תצטרך לדון בכנסת הבאה על הסוגיה. בהנחה שהחוק יכנס לתוקף ולא יפסל, נצטרך פה לשנות את כל החוק הזה, כי החוק הזה לא יהיה רלוונטי במועצת שידורים חדשה. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> בהצעת חוק התקשורת כמו שהיא היום, הם הורידו את הנושא של סגירת הרשות השנייה ולא מתייחסים לרדיו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זאת אומרת? היא מוחלפת במועצת השידורים, כשלפי חוק התקשורת אין רדיו. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> מה שכתוב קשור לשידורי טלוויזיה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר'ה, תהיה מועצת השידורים, אחת בלבד – הינה, עדי אומרת. חבר'ה, אני מבקש לא לעשות בלבול. תהיה מועצה אחת בלבד, כשכרגע הרדיו הוצא מהחוק – או שיוסיפו חקיקה בגלל שקרעו את החוק הזה. לכן שר התקשורת התייחס לזה בדיונים ואמר אנחנו מקווים שבכנסת הבאה נשלים את החקיקה. זו שאלה היפותטית. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> הנושא של סגירת הרשות השנייה ירד, נמחק, הסעיף הזה ירד. בגלל שבכלל לא מתעסקים ברדיו בהצעת חוק התקשורת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא קשור לרדיו, אני מדבר על הטלוויזיה. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> יש תזכיר חוק הרדיו. זה מה שאני אומרת לך, שמה שקשור לשידורי טלוויזיה, לפיקוח של הרשות השנייה על שידורי הטלוויזיה, מוסדר בהצעת חוק התקשורת. מה שקשור לפיקוח של הרשות השנייה על הרדיו לא מוסדר בחוק התקשורת ולכן תישאר רשות שנייה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז איך תשאירי מועצה? לפי החוק הזה את משאירה מועצה. מה זאת אומרת? תישאר רשות שנייה לרדיו? << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> לפי החוקים שיש היום יש רשות שנייה לרדיו, ובגלל זה אנחנו היום מדברים על תיקון לחוק רשות השנייה – רדיו. התיקון היום עוסק ברדיו בגלל שהזיכיונות - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא בא לידי ביטוי בחוק התקשורת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה פוצל, זה כבר בהתחלה פוצל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> פוצל, לא ברמה כזאת. זה נקרע, לא פוצל, אבל בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, בסדר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> היה חשוב לי להגיד פה את דברים, כי אלה דברים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, נתתי לך להגיד. עכשיו נמשיך. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> יש לי שאלה, אני לא בטוחה שזה בא לידי ביטוי פה. מה קורה עם הרדיו האזורי יום אחרי שהזיכיונות נגמרים? כי לפי ההצעה הזאת יציעו כמה תדרים. זה יוכל להיות רדיו ארצי, מספר מצומצם של תדרים יציעו בהתחלה. מה קורה עם כל תחנות הרדיו האזוריות? הזיכיון שלהן ייגמר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד לא הגענו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לכן צריך לתת יותר. לדעתי, צריך יותר ולא להסתמך על משהו שהולך להתחלף. אתה שומע, דוד? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אנחנו דנים בסעיף (2) או לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אומרים שלגבי הרדיו זה לא מתחלף. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> יש סיבה שיש פה מי שרוצה לעבור על - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אי-אפשר לבוא על משהו עתידי שאני לא יודע מה הוא יהיה, אני לא יכול לכתוב את זה בחוק, זו הבעיה. היום זה הרשות השנייה. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> הסעיף שסוגר את הרשות השנייה נמחק מהצעת חוק התקשורת. הוא לא קיים יותר, הוא נמחק. הרי הצעת חוק התקשורת הייתה מאוד ארוכה, וקוצצו ממנה חלקים מאוד נרחבים כדי שיוכלו לקדם אותה בקדנציה הנוכחית של הממשלה. הסעיף שסוגר את הרשות השנייה תוך שנתיים – הוא נמחק, הוא לא נמצא שם יותר. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> יש פה אנשים שרוצים להתקדם, ולא סתם. כבוד היושב-ראש, אוכל להתייחס לסעיף הזה, בבקשה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה חשוב? אני לא מבין. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אשמח להתייחס לסעיף הזה בלי כל הדיון על הרשות השנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, אתה – אל תיכנס. יבגני, אתה רואה מה אתה מתחיל? עזוב את זה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מבקש, אדוני היושב-ראש, חצי דקה להתייחסות למשרד המשפטים, שנסגור את העניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני ממש מבקשת להגיד את זה עם דיסקליימר, כי אני לא אומרת את זה בשביל להצחיק או בציניות, עד לרגע זה אף אחד מאיתנו לא מכיר נוסח סופי ושלם של חוק השידורים. וחלו שינויים אין-סוף בשלב הסיום בוועדה. לכן אני מאוד מאוד נזהרת במה שאני אומרת. להבנתי, הרשות השנייה, בטווח הנראה לעין, ממשיכה להתקיים כדי לפקח על הרדיו. בחלוף איזשהו פרק זמן, שהוא כנראה קצר מפרק הזמן שהצעת החוק הזו עוסקת בו, היא אמורה להתמזג אל תוך הרשות החדשה, שאליה גם יעבור הפיקוח על הרדיו. אכן, בנקודה הזאת יש אי-בהירות כרגע. צודק חבר הכנסת שהדברים האלה מתישהו ייפגשו, וכנראה מוקדם יותר משאפשר לדמיין. כרגע – שוב, בכל הזהירות – הרשות השנייה נשארת לצורך המשך פיקוח על בעלי הזיכיונות של הרדיו. אבל זה לעת הזו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אין בעיה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אפשר להעיר הערה בנוגע לסעיף הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אי-אפשר. איזה סעיף? שהוא העלה? << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> זה לא קשור. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> פסקה (2) של (ב), התנאי הנוסף לפרסום מכרז ראשון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, על זה כן. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> לא. כשכתוב פגיעה בשידורים "כפי שהופצו לציבור ערב יום פרסומו", זה ממש כל פגיעה, ולו הקטנה ביותר. ברור לי שכבוד היושב-ראש והנוכחים פה, רוצים בסופו של דבר לעשות רפורמה ברדיו ולצאת למכרזים חדשים. ב-2033, ב-2032, ב-2038, אני לא יודע מתי, אבל רוצים שיהיו מכרזים. בשביל שיהיו מכרזים, אי-אפשר לקרקע כל אפשרות שהפגיעה הקטנה ביותר תמסמס את היציאה למכרז. יכול להיות שפגיעה משמעותית זה מרחיק לכת. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אז תפגע במאזינים של התאגיד. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> או נראה שמישהו בצפת לא יקבל שידורים. זה לא חשוב, זה בקטנה. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> או בנצרת. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> לא. אני אומר נמצא איזון שגם השידורים לא ייפגעו בצורה משמעותית - - << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אין איזון, אין איזון. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> - - אבל גם תהיה אפשרות לצאת למכרז. בגלל שכתוב "כפי שהופצו לציבור", זה ממש כפי שהופצו. ויבואו תחנות, ולא בכדי, כי זה מה שהחוק יגיד, ויגידו - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יש תחנות שימשיכו לשדר או לא ימשיכו לשדר. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אבל יש החרגה, החרגנו. קראת את סוף הפסקה? "למעט שידורי רדיו של בעלי זיכיונות" – צריך להוסיף כאן 'לשידורי רדיו' – "שתוקף זיכיונותיהם מסתיים במועד האמור בסעיף 35(ד)". << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> אדוני, את זה אנחנו מבקשים להוריד. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה לפגוע בשידורים של התאגיד. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> יש מי שמאשים אותי בזה שאני רוצה לפגוע בתאגיד, ויש מי שמאשים אותי בזה שאני שומר על התאגיד, כשזה השר קרעי. אני רוצה שיהיו מכרזים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא. אז הם אומרים לך שזה לא מה שהם רוצים. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> נוגה, זה לא הוגן וזה לא יפה, אנחנו מכירים לא מאתמול. אני לא בא לפגוע בתאגיד, אני רוצה שיצאו למכרזים - - << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אין בעיה שיצאו למכרזים, רק לא על חשבון הציבור. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> - - למה ללכת למקום כזה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל למה לפגוע - - - של התאגיד? << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אני יכול לשאול את היושב-ראש למה מישהו משתלט על כל השיחה? << אורח >> אביתר גורמן: << אורח >> הנוסח לא מוגבל רק ל-FM, זה גם לכל מישהו שמחליט שהוא משדר משהו בטכנולוגיה סלולרית ויגיד השידור של ה-FM פתוח לכל. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> מה ההצעה שלכם? בישיבה הקודמת ביקשתי מכם ולא קיבלנו הצעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגידו לנו מה הנוסח הנכון. עכשיו אתם נזכרים? לא הבנתי. שלחתם לי 20 עמודים של הערות ולזה לא התייחסתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קודם כול, התייחסנו לזה במכתב מאתמול בלילה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא, אבל היושב-ראש ביקש הצעה למה היא פגיעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הפגיעה, מה זה פגיעה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שוב, אמרנו פגיעה שתהיה פגיעה מהותית. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה זה פגיעה מהותית? כלומר, אם יהיה מישהו בראש העין שלא ישמע? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יושב-ראש ועדת התדרים, שיקול הדעת הוא שלו. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> רק בספקטרום, ההפרעה הספקטרלית, זהו, לא דברים אחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו פתאום יושב-ראש ועדת התדרים. עד עכשיו אמרת השר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> קודם כול, זו ועדת התדרים, לא יושב-הראש. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גורם המקצוע שיודע להגיד האם יש פה הפרעה. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אי-אפשר לפגוע במה שכבר קיים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זאת אומרת, אי-אפשר להגיד בן אדם מראש העין, למשל, לא יוכל לשמוע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בן אדם אחד – כן. אבל אם זו שכונה שלמה - - - << אורח >> גולן יוכפש: << אורח >> לא, עיר שלמה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> עיר שלמה – לא. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אוקיי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל זה פיקציה. בואו לא נשלה את עצמנו, אין דבר כזה בן אדם אחד. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אבל השר, זה בדיוק המצב, זה מה שיקרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אם כל ראש העין לא יקבלו, זו פגיעה משמעותית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נגיד שאשרתי את הנוסח הזה, מי קובע שהפגיעה היא כזאת? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ועדת התדרים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ועדת התדרים, נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן נכתוב את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה כתוב. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> ועדת התדרים היא לא מעל החוק. תבואנה התחנות - - - << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> איזה תחנות? << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> כל תחנה שהשידורים שלה קצת ייפגעו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, הנוסח בסדר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, אבל זה לא צריך להיות פגיעה. אין דבר כזה שאין פגיעה, תמיד תהיה פגיעה קטנה, שהיא בסדר בשיקולי עלות – תועלת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל שים לב, "לפי החלטתה של ועדת התדרים, אין בהקצאת - - - כדי לפגוע בשידורי רדיו כפי שהופצו". זה בסדר גמור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל אם ישתחררו תדרים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה? זה נראה לי בסדר גמור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הוא רוצה "לפגוע ממש". << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל כשאתה כותב לפגוע, זה אומר כל פגיעה קטנטונת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל הוא החליט שאין בה כדי לפגוע, במובן הזה שאפשר לפרסם את המכרז. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אבל השר רוצה לפגוע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא לא יכול להחליט שאין בה כדי לפגוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעזבו את זה, זה לא נותן לנו כלום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> דוד, הוא לא יכול להחליט שאין בה כדי לפגוע אם היא פוגעת פגיעה קטנה. שיקול הדעת צריך להיות שלו, שיקול הדעת צריך להיות של יושב-הראש. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אולי פגיעה שהיא לא פגיעה מזערית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין בעיה, גם זה בסדר, העיקר שיהיה לו שיקול דעת. כשאתה אומר פגיעה – אין לו שיקול דעת. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אני לא רוצה לכתוב פגיעה משמעותית, אולי לכתוב פגיעה שהיא לא פגיעה מזערית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם זה בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה את אומרת, עדי? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני מודה שאני מבולבלת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני רוצה להשאיר את שיקול הדעת ליושב-ראש ועדת התדרים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> ברשותך, יושב-הראש, אהיה ישירה ואניח את הדברים על השולחן. יש פה שתי קבוצות תחנות שהסעיף הזה יכול לחול עליהן. אחת זה השידור הציבורי, התאגיד ותחנות הרדיו של הצבא, והשנייה זה התחנות האזוריות. תכף אתייחס לתאגיד, כדי לשמור עליכם במתח, אבל אני רוצה רגע להתייחס לסייפה ומה זה אומר ביחס לתחנות הקיימות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעלי זיכיונות, התאגיד זה לא זיכיון. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> אנחנו מסכימים בינתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכוונה היא פשוטה. הכוונה היא שאם, סתם דוגמה, תחנת רדיוס של בן בסס סיימה את החוזה שלה ואת הזיכיון, אפשר לקחת לה את התדרים. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> אבל אנחנו ממשיכים אחר כך גם כן לשדר, אדוני. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> או שכן, או שלא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה המצב, זה מה שכתוב בסעיף. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב ראש, זה יכול לייבש אותם כמה שנים לפני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא אומר לך כשאתה מוציא מכרז על תדרים חדשים, שים לב שהם לא פוגעים בשידורים. לא על כמות התדרים שאתה מקצה להם, לא זאת השאלה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מאה אחוז. אם ככה, מספיק להישאר בכך שלא תהיה פגיעה. אם יש איזה קסם ויודעים לעשות עם תדרים בלי שיש פגיעה, מה טוב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל אי-אפשר, נוגה, אי-אפשר שלא תהיה פגיעה, לפחות זה מה ששמילה אומר. אין דבר כזה שאין פגיעה לגמרי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם אם זו פגיעה מזערית. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אז הינה, יצא המרצע מהשק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא יצא המרצע מהשק, תפסיק עם הדמיונות. << קריאה >> עוז חיים (יש עתיד): << קריאה >> אבל ברור שתהיה פגיעה, זה המהות של החוק. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> שמילה, גם לפי הסקר שלך יש פגיעה בערים שלמות שלא תשמענה שידור. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לא יכול להיות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ועוד איך, שמילה. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> מה לא? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אפשר להמשיך? אני רוצה להבין. התאגיד זה נושא סופר חשוב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> היושב-ראש, אני מבקש להעיר הערה. אנחנו מנסים להיכנס כמה דקות לתוך הנושא הזה, אני מבקש רשות לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. בסדר, אתן לך. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> רגע, אפשר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, היא הייתה באמצע, עצרו אותה באמצע משפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל על מה? אתה לא בהצעה פה. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> אדוני, אנחנו כן. מכיוון שלפי הסייפה של סעיף (2) יוצא שיש כן אפשרות להקצות תדרים שיפריעו לתדרים שלנו שאנחנו כן מתעתדים להמשיך לשדר בהם לאחר סיום - - - << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא, אחרי שאתם מסיימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחרי שסיימתם. מה אתה רוצה? אתה חושב שקיבלתם את זה לכל החיים? << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> יש אחת משתי אפשרויות, אדוני, או שנתמודד במכרז על התדרים האלה ונזכה בהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד לא הגענו לסעיף הזה. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> לא. אבל אדוני, הסעיף הזה אומר שניתן, סתם לדוגמה, להקצות תדר 100.1, כי אין בעיה שהוא יפריע לתדר 100 כי אנחנו מסיימים את זה. אבל אי-אפשר להקצות את תדר 100.1, כי אנחנו רוצים שבשלב מסוים יהיה מכרז על תדר 100. לכן כן צריך להתחשב בתדרים הקיימים היום של תחנות הרדיו האזוריות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי מה שאתה אומר, אנחנו לא יכולים לפרסם אף פעם מכרז. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לא, לא יהיה תדר 100.1 כשאתה משדר ב-100, זה לא ייתכן פיזיקלית. כשאנחנו נשיג תדרים זה תדרים שאפשר למכרז אותם בלי לפגוע בתחנות שקיימות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אם כך הכול בסדר, אז אין בעיה עם הניסוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, יהיה כתוב שם :למעט פגיעה מזערית. זה הכול. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, לא, זה לא פותר את הבעיה, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה זה לא פותר? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני קוראת את הסעיף כשזה עשוי להשתמע כאילו אי-אפשר להקצות מחדש תדרים שמחזיקות בהן היום התחנות האזוריות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? כתוב בסוף. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> ה"למעט" הזה לא ברור. מה זה אומר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך את רוצה לנסח את זה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תציעי נוסח אחר, אין בעיה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אין בעיה. רק מה הרעיון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרעיון הוא שאם הם סיימו את המכרז והם כבר לא נמצאים, אפשר לקחת את התדר. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> נכון. אבל אם אנחנו מתמודדים, אנחנו צריכים להתמודד על התדר שלנו, כי זה ה-I.D. שלנו. אם אנחנו מתמודדים ואתה לוקח את התדר ומערבב אותו עם תדרים אחרים, אני לא יכול להתמודד עליו. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לא, אומר לך למה לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, בן בסט. אנחנו חוזרים למה שאמרתי לרון כץ, המכרז מפורסם שלוש שנים לפני, אתה כבר תדע אם זכית או לא זכית בתדר שלך. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אתה רוצה? אז למה אתה מזכיר לי את זה עכשיו? << דובר_המשך >> דוד בן בסט: << דובר_המשך >> אתה צודק, אבל זה לא נכון. << אורח >> דן ארנון: << אורח >> אם תוציאו שני מכרזים, אז זה אומר שכל התחנות האזוריות צריכות לוותר על התדר שלהו? אולי הן רוצות להמשיך לשדר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל המכרז עצמו – אתה יכול להתמודד עליו. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> אדוני, המכרזים לתדרים של התחנות האזוריות לא יתפרסמו שלוש שנים לפני הסיום. שלוש שנים לפני הסיום יתפרסמו מכרזים על תדרים אחרים, שכנראה יתפנו או מהתאגיד או ממשהו אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין, לא יתפנו, זה כל העניין. המכרזים הראשונים לא יהיו על תדרים שלכם, זה ברור לגמרי, כי אתם עדיין עד סוף 2032. הם יפורסמו בתחילת 2030, יתחילו לעבוד עליהם. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> נכון. אבל אדוני, אם אתה מפרסם תדרים, נניח בשנת 2031, שמפריעים לתדרים הקיימים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה מפריעים? אני לא מבין מה זה מפריעים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> יותר מזה, אנחנו נפרסם את התדרים שאתם משתמשים בהם. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> עוד יותר גרוע. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לא עוד יותר גרוע. נפרסם רשימה של הארכה - - - אי-אפשר לאחוז את המקל בשני קצותיו. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> שמילה, אתקן. אם אתה יוצא שנתיים לפני סיום המכרזים של תחנות הרדיו האזוריות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. הינה, ננסח את זה. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אפשר לא להפריע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. רגע, בן בסט. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> סליחה, אפשר לא להפריע? אני ברשות דיבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנו את מה שאתם אומרים. תתקן את זה כמו שדיברנו ומספיק, אנחנו לא חייבים לקבל עמדה של כל אחד. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> מה שאני מציע הוא שנמחק בסייפה "למעט שידורי רדיו של בעלי זיכיונות", ונכתוב שאין בהקצאת התדרים לבעלי הרישיונות החדשים כדי לפגוע בשידורי רדיו ארציים כפי שהופצו לציבור ערב יום פרסומו. בסדר? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> מעולה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר וגם בזה גמרנו. הלאה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, לא הבנו. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> גם אנחנו לא הבנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הבנתם? מה לא הבנתם? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> תסביר מה אומר הסעיף, בלי להקריא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הינה, אבל עדי הסכימה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> בסדר, אז תסביר מה אומר הסעיף. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> נשאיר את ה"פגיעה מזערית"? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נשאיר פגיעה מזערית. << דובר_המשך >> מימון שמילה: << דובר_המשך >> למעט פגיעה מזערית. << דובר_המשך >> מימון שמילה: << דובר_המשך >> תסביר בלשון העם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רגע, אני רוצה להגיד משהו. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> דוד, אז החזרת את המספרים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החזרתי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הסעיף הזה לא נוגע להקצאת תדרים שאתה מקצה, למשל לתאגיד או לתחנות האזוריות, אתה רק קובע להם איזה תדרים אתה מקצה להם. אתה יכול להקצות ארבעה תדרים לתחנה, שלושה תדרים לתחנה. זה משהו אחר, לא על שיקול הדעת הזה אנחנו מדברים. הסעיף הזה מדבר על הקצאה של תדרים חדשים לבעלי רישיונות, בשים לב שהתדרים החדשים האלה לא פוגעים בשידורים קיימים. שזה לא תדר צמוד מדי, שיש מרווח ביניהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החלטת לקחת אחד לתאגיד למשל - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, זה לא קשור לזה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> השר צודק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - וזה לא פוגע להם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, זה לא קשור לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, בארצי, אני לא מדבר על האזורי. בארצי כן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. זה שהוא יכול לקחת או לא לקחת זה סמכות שלו, לא נכנסים לזה בחוק עכשיו. כאן אנחנו מדברים על הקצאה של תדרים חדשים במכרז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במכרז חדש. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אם הוא רוצה לקחת? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא יכול לקחת גם היום, הוא לא צריך לשאול אף אחד, הסמכות שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, הבנתי את זה. אבל זה לא מה שקורה בפועל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, זה קורה, הוא כבר בתהליך איתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בפועל אני לא רוצה שהוא ייפגע, זה הכול. תקרא את הנוסח. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אקרא שוב את הנוסח לפי החלטה שהתקבלה עכשיו, איך שאני מבין אותה: (2) לפי החלטתה של ועדת התדרים, אין בהקצאת תדרים כאמור בפסקה (1) כדי לפגוע בשידורי רדיו ארציים – זו התוספת – כפי שהופצו לציבור ערב יום פרסומו של חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 50) << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> למה רק ארצי? מה עם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> (שידורי רדיו אנלוגי ללא הגבלה גיאוגרפית), התשפ"ו–2026, ובכלל זה בהיקף פריסתם או באיכות קליטתם – ואנחנו נחריג מכאן – למעט פגיעה מזערת. כלומר, בעצם, זה יהיה שיקול דעת של ועדת התדרים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה זה אומר פגיעה מזערית? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שיקול דעת, זה שיקול דעת. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> רק תגיד לי מה זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל למה רק ארציים, איתי? למה אתה לא דואג לאזוריים גם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דאגתי, אני לא נוגע בזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה זה "לא נוגע"? זה כרוך אחד בשני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה אומר שאין בזה כדי לפגוע בשידורי רדיו ארציים. למה ארציים? גם אין בזה כדי לפגוע באזוריים. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> בהתחלה החרגנו את האזוריים. כי לגבי התחנות האזוריות, הזיכיון שלהם אמור להסתיים ב-2030. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ההסדר צריך להיות מקביל ביחס לארצי ולאזורי, שהפגיעה יכולה להיות מזערית ביחס לשניהם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אז לא צריך לכתוב כלום, זה - - - לרדיו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון, בדיוק. זה בסדר, לא צריך להוסיף ארציים. אפשר להוציא מכרז. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אגיד רק למה הוספנו את התוספות ואז הורדנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> רגע, תנו לי רק להשלים משפט. עלתה השאלה מה המשמעות של הסעיף הזה לגבי בעלי תחנות לשידורי רדיו אזורי, נכון? האם אפשר יהיה להוציא את התדרים האלה למכרז. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא בשלב הזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> למה? כן בשלב הזה. זה בדיוק אותו הסדר, אם אתה חושב שיכולה להיות פגיעה מזערית ברדיו האזורי ויכולה להיות פגיעה מזערית ברדיו הארצי, אז ההסדרה צריכה להיות באותו סעיף. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני, אפשר להציע הצעה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> סליחה, עדי. כשאתה מוציא תדרים למכרז, תדרים חדשים, אתה צריך לוודא שהתדרים האלה לא פוגעים בשידורים אחרים. את זה שמילה יודע לעשות, זה פשוט, זה עניין טכני. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אבל זאת סמכות שיש כאן, גם בתוך הסעיף. לא צריך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אמרתי שלא צריך. זה עניין טכני, לא צריך לכלול את הסעיף הזה. << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> אין שום אפשרות להבטיח שלא תהיה פגיעה, שמילה יכול להגיד את זה. זה משהו שמתמודדים איתו כל הזמן. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> השיקולים של הפגיעה וההפרעה הספקטרלית נשקלים על ידי ועדת ההיתרים בשלב הקצאת התדר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון, בדיוק. אמרתי את זה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> כלומר, להבנתכם, אפשר למחוק את פסקה (2)? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> כן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> בפירוש כן. למחוק את זה, ממש למחוק את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו הייתה בקשה של התאגיד דווקא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין צורך בסעיף, אמרתי לך קודם, איתי. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> לא, לא, ממש לא. למחוק את כל הסעיף? לא הבנתי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין צורך, תמחק את הסעיף. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> לא, לא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה פקודת הטלגרף, איתי, זה בדיקות רגילות ששמילה עושה כל הזמן. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בסוף מה שיוצא זה שהציבור שיכול להקשיב לרדיו בכל רחבי המדינה, לשידור הציבורי, הוא היחיד שלא דואגים לו. דואגים לכל האחרים, אבל מי שמקשיב לרדיו הציבורי שבכל רחבי המדינה, הוא יוכל להידפק. לא יהיה מחר בראש העין, יכול להיות שלא יהיה בראשון, לא יהיה בשכונות שלמות בנצרת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרנו שלא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא יכול להיות, כי החוק מחייב את שמילה להקצות תדרים ככה שתהיה פריסה ארצית. החוק מחייב אותו, זה לא קשור לחוק הזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אם זה ככה, אם זה המצב, אתה לא אמור להתנגד למשפט כזה. אם ככה, למה אתה לא מתנגד? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ברגע שאני אומר שלא תהיה פגיעה בכלל, זה אומר שארצית אני יכול להגדיר בדיוק מה שקיים היום. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז בוא נכתוב את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא צריך לכתוב. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> למה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כי זה מה ששמילה עושה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לפני שני סעיפים אמרת זה חסר תוכן, אבל אני רוצה שזה יהיה כתוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוריד את המילה ארצית. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> איתי, תוריד את המילה ארצית, תשאיר את הסעיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני משאיר את הסעיף. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> להפך, אתם חייבים את ארצית. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אני מבין שבעצם, הפסקה תישאר כפי שהיא. אנחנו מורידים את המילה ארציים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> איתי, אתה יכול לקרוא את כל הסעיף? << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> איתי, אתה חייב את המילה ארצי, אחרת אין שום משמעות לסעיף הזה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אחרת אין מכרז. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> אין שום משמעות לסעיף אם אתה לא שם את המילה ארצי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הצעתי - - - << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> הצעת בצדק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? אני לא פוגע בשום דבר, לא בזה ולא בזה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אבל אז, איך אפשר להוציא מכרז? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא תוכל להוציא מכרז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> אי-אפשר להוציא מכרז, אנחנו נותנים את הפיצויים ולא עושים רפורמה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> משם התחלתי לפני שהתפזרנו. משום שהמשמעות של הסעיף כפי שהוא כתוב עכשיו זה שאתה לא יכול לתת תדרים באופן שפוגע בתחנות הקיימות, זה מעגל. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לא, אבל לכן החרגנו. הנוסח המקורי החריג, אז טענתם נגד ההחרגה ועכשיו צריך את ההחרגה. אני לא מבין. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני רוצה להגיד את הדברים כהווייתם. אם ועדת התדרים מחר בבוקר מחליטה לקחת תדרים מהתאגיד, זה אירוע שמתרחש לא בגדרו של החוק הזה, של הסעיף הזה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> הוא כן מתרחש בגדרו, גם של החוק הזה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> למה את מתקנת מיושב-הראש לוועדה? זו סמכות של יושב-הראש. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אז אני מתקנת את עצמי, שמילה, זה בתום לב, אני לא זוכרת. אבל אם מתקבלת החלטה לקחת תדרים מהתאגיד, ואת זה אני אומרת גם לתאגיד, זה לא אירוע שקורה כאן. זה אירוע שקורה בוועדת התדרים, השימוע צריך להיות בוועדת התדרים. העתירות, ככל שתהיינה, תהיינה עתירות נגד החלטות של ועדת התדרים. הניסיון לסדר את זה מכאן יוצר עיוות. בעיניי, משמר לכם את הזיכיונות למועד כמעט אין-סופי, כי אסור, לפי הסעיף הזה, לפגוע בהם. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אבל החרגנו. שוב אני אומר, החרגנו וטענתם נגד ההחרגה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את מדברת בסעיף על זה רק על ששת התדרים של התחנות הארציות, את לא מדברת על - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> נכון, נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסדר, אבל זה לא - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אז ה-6 האלה – אסור להקצות אותם באופן שפוגע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא רוצים, לא צריך את הסעיף הזה, הוא מיותר. זה שיקול דעת של מי שמנהל את הספקטרום, הוא יודע שהוא לא מקצה תדר כשהוא פוגע בשידורים אחרים, זאת העבודה שלו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל זאת העבודה שלו לפי פקודת הטלגרף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה "העבודה שלו"? אני לא סומך על העבודה שלו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה כתוב בפקודת הטלגרף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני צריך שיפורסם "בלי שזה פוגע", שיהיה כתוב במפורש. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מקובל, לא מקובל עליי. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אבל כל תדר שאנחנו מקצים, אנחנו דואגים שהוא לא יפגע. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אם זה לא יפגע, אז אין בעיה. אנחנו לא אומרים תשמרו את התדרים בדיוק כפי שהם, רק שהתוצאה תהיה כזאת שלא תהיה פגיעה בציבור. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> שמילה, אדרבה, נכתוב את זה. גם אתה וגם השר חושבים ככה, אז בואו נכתוב, כולנו מסכימים שאסור שיפגע. << אורח >> גל אסף: << אורח >> כל שחקן יעתור ואנחנו נהיה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גולן, הסעיף הזה לא יעזור לך לזה שהוא יכול לקחת לך תדר רביעי לכל תחנה. זה לא קשור לזה. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> בסדר. אבל גם אתה אומר, השר, שזה לא אמור לפגוע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אז אנחנו מסכימים. אז מה הבעיה לכתוב את זה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מסכים, אני רק אומר שזה מיותר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אם זה מיותר – בעינינו, לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. עם כל הכבוד, לכולם יש אינטרסים, הבנתי את זה, זו זכותכם. אני רוצה לשאול אותך, שמילה, אני רוצה להבין. היום, יש לך שניים ארציים, נכון? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש עשרה ארציים, יש עשר תחנות ארציות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, אתה יודע למה אני מתכוון. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> זה שניים ארציים, אבל יש להם יותר מתחנה אחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שניים ארציים, אף אחת מהתחנות האזוריות לא נפגעת. בזה שאני עכשיו הולך לפרסם עוד שני ארציים, למה שהם ייפגעו? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> הם לא ייפגעו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה הם חוששים להיפגע? אני רוצה להבין. למה אתם חוששים להיפגע? כי החוק מה? תגיד לי. אם היום זה לא נפגע בארצי, למה אתם חושבים שתיפגעו? << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> אם אדוני מוריד את הסייפה של הסעיף, אין פגיעה. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אם הוא מפרסם תדרים שלא מפריעים לשידור שלנו כרגע, אין לנו בעיה. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> רק להוריד את הסייפה << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל זאת העבודה של - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> - - - אם אני לוקח תדר של גלי צה"ל ומוציא אותו החוצה לשוק האזרחי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל אתה יכול גם לקחת תדר אחר. אי-אפשר לשחק כאן על שני הסעיפים בלי להתמודד עם העניין עצמו. אם אין כוונה לפגוע בשידורים, לא של התאגיד ולא של הרדיו האזורי, אז פשוט תגידו את זה. יש לו את הסמכויות לקחת תדרים, זה בסדר, אבל כל זה יהיה כפוף גם לעובדה שלא תהיה פגיעה לא בהם ולא בנו. זו צריכה להיות שורת התוצאה, זה לא פוגע בסמכויות שלו. << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא. אבל אם כל שחקן יכול להגיד שזן פגיעה מזערית, אז אין רפורמה, אי-אפשר להקצות אף תדר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בעצם, מה שאתה רואה לנגד עיניך זה שכן תהיה פגיעה באזורי - - - << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> תהיה פגיעה מזערית בתאגיד, תהיה פגיעה מזערית בגלי צה"ל. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> וברדיו האזורי? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> וברדיו האזורי תהיה פגיעה טוטאלית, כי ב-2033 לוקחים להם את כל התדרים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, לא ב-2033, שמילה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> עד 2033 לא תהיה להם פגיעה. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אבל שמילה, אתה לא יכול לצאת למכרז על שני תדרים שהם שלי. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> הם לא שלך. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> רגע. השר אמר משפט מאוד מעניין וחשוב, הוא אמר "על התדרים האחרים". מה זה אומר? זה אומר שאוכל להתמודד על התדרים שלי. אבל אם אתה יוצא למכרז על התדרים שלי, כל עוד אני שם – אתה פוגע בי. לכן צריכים לצאת למכרזים, אבל לא על התדרים הקיימים אלא על התדרים האחרים שהשר אומר שקיימים. לא לגעת בתדרים - - - << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לא, לא. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> רגע, שמילה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אני מקשיב לך, אני מנסה להשיב. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אבל כולם מדברים, אז אי-אפשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל כשהמכרז מתפרסם אתם עוד בפנים. אני לא מבין מה אתה רוצה. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אתה צודק, אבל הוא מתפרסם על התדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי-אפשר לטעון טענות באוויר, באמת. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> לא, לא, נבין את זה. אם אתה יוצא למכרז על התדרים הקיימים ומישהו יזכה בזה, לא בתוך שזה אנחנו נהיה. אבל תיתנו לנו את האפשרות לפחות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל המכרז יתפרסם כשאתם נמצאים. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> נכון, אתה צודק, זה יתפרסם כשאנחנו נמצאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אתה רוצה? לא הבנתי. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אבל שהמכרז יהיה לא על התדרים האלה, אלא על התדרים האחרים שיהיו. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אין תדרים אחרים. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> השר אמר שיש. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> רגע, ב-2033 אתה מצפה שלא יצאו למכרזים על התדרים שלכם? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לא, ב-2030 אני כבר רוצה לצאת. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> לא, אני מתכוון לשידורים שיתחילו ב-2033. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> לא, לא, אתה – אל תיתן פרשנות למה שאני אומר. הפרשנות שלך לא נכונה, זה לא מה שאמרתי. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אסביר מה אני מבין ומה אני חושב שצריך לעשות. ב-2031-2030 יוצאים למכרזים ואני מציין את התדרים שלכם למכרז, אתם ודאי רשאים להתמודד ולהציע הצעות. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> מה שביקשנו - - - << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> רגע. ואני חושב שאם תזכו בתדר ותגיד לי אני רוצה את תדר 100 – אני לא יודע, מה שאתה משתמש היום. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> 100. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> תקבל זכות ראשונים לקחת את תדר 100, את התדר שיש לך היום. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> שמילה, זה מה שביקשתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה רק לא קשור לסעיף הזה, שמילה. שמילה, לך יש את הסמכויות שלך, ולוועדה, מכוח פקודת הטלגרף. הסעיף הזה לא קשור לסמכות שלך לקחת תדרים, אבל הוא כן חשוב לשורת התוצאה. זאת אומרת שלא בגלל ההוראות של הסעיפים האלה תהיה פגיעה בשידור הארצי ובשידור האזורי. וזה לא משנה עם זה עד 2033 או אחרי 2033, שבשום סיטואציה לא תהיה פגיעה בשידורים של התחנות הקיימות היום, זה לא קשור. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אבל אם כל אחד יוכל להגיד יש לי פגיעה, לא תהיה רפורמה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אתם תצטרכו להתמודד ולהראות שאין פגיעה. מה זאת אומרת? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אני יודע להתמודד עם זה, אין לי בעיה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> סבבה. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אז אין בעיה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> עם פגיעה בכיסוי אני יודע להתמודד, הצגתי לכם את העבודה. יהיה שימוע ותבואו להישמע. דרך אגב, אנחנו לוקחים תדרים לצבא, אנחנו לוקחים תדרים לרכבת, הכול מבוצע בתהליך מינהלי תקין. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אין בעיה. אז מה הבעיה שהסעיף יהיה, שמילה? << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> שמילה, כתוב שוועדת התדרים היא זאת שמחליטה אם יש פגיעה או אין פגיעה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> ברור, נכון. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> אז מה אתה רוצה? אתה תחליט, מה יותר מזה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז מה הבעיה שיהיה את הסעיף הזה? << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אבל שמילה צודק במאה אחוז. למה אתה אומר לא תהיה תחרות? שמילה מחליט אם אתה יכול לשדר על התדר הזה שקרוב לתדר ההוא, כן או לא. אני סומך עליו שהוא יודע איך לעשות את זה, הוא אדם מקצועי. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אין בעיה, בשביל זה לא צריך את החוק. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> רגע. לא הפרעתי לך, בבקשה, אל תפריע לי. שמילה צודק במאה אחוז, הוא זה שיקבע אם אתה כן מפריע או לא מפריע. אבל צריך שיהיה כתוב שזה לא יפריע. אז אל תכריז על זה שלא תהיה תחרות, אתה מכניס תיאור שאיננו במקומו. אני סומך על שמילה שהוא ידע, אבל יכולה להיות פגיעה ואת זה אנחנו לא רוצים. אני סומך עליו שזה מה שיקרה, אבל צריך לכתוב את זה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> יש לי הצעה קונקרטית. אולי פשוט להוריד את המילים "כפי שהופצו"? << אורח >> דן ארנון: << אורח >> שמילה, הרי אתה מוציא שישה תדרים בסבב הראשון, ב-2032 יכול להיות שתוציא עוד מספר תדרים לתחנות נוספות. התחנות האזוריות ממשיכות לשדר ורוצות להמשיך להתמודד. אם במכרז הראשון לקחת את תדר 100 ונתת אותו, כבר אין לו על מה להתמודד. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> לא, אבל הוא יקבל זכות ראשונים. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לא, הוא יוכל להתמודד. << אורח >> דן ארנון: << אורח >> רגע אחד. כי את התדר שלו כבר לקחת. לכן אני אומר את השישה הראשונים שאתה הולך להציע, תן אותם לתדרים החופשיים שנמצאים ברשותך. מכיוון שבמהלך שלוש השנים משנת 2030 – ברגע שיוצאים המכרזים הראשונים, עד שנת 2033 – מועד סיום הזיכיונות, עדיין התחנות האזוריות תרצנה להמשיך לשדר. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אבל דוד, גם ככה אתם יכולים להיפגע. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אבל אי-אפשר לתת לכם – ברור שהמכרז יהיה על התדרים שמתפנים ב-2030. << אורח >> דן ארנון: << אורח >> למה לא? רגע אחד, תקשיב עד הסוף. לכן שמילה יודע טוב מאוד שנכון למכרז הראשון יש לו כבר תדרים בכיס, הוא יכול להציע אותם לתחנות ארציות. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אבל אני לא בטוח שאני רוצה לקחת את כל עשרת התדרים דווקא מהתאגיד ומגלי צה"ל, אני לא בטוח. יכול להיות שבשלבי הניסויים – בגלל זה גם לא רציתי שישה תדרים, כי יכול להיות שבשלב הראשון ניקח רק שלושה-ארבעה תדרים ונעשה מכרז. אם נראה שיתפקשש הכול, נעצור את זה. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> מה שדני אומר זה על דעת כל תחנות הרדיו. דני, מה שאמרת, אתה צודק במאה אחוז. אם אתה יוצא למכרז על התדרים שלנו היום, אתה כבר לקחת לי את הזהות שלי ואתה אומר לי תתמודד על תדרים אחרים. לקחת לי את הזהות של 30 שנה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא, אבל - - - << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אל תפריע לי. עוד פעם אתה מפריע? << אורח >> גל אסף: << אורח >> אין בעיה, תדבר, תדבר. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אני לא הפרעתי לך לרגע אחד, למה יש לכם תכונה כזאת? אנחנו מדברים פה מדם ליבנו, מדובר פה על מפעל חיים. אני יודע, זה לא מפריע לך, זה כן מפריע לך. אנחנו מתמודדים על מפעל החיים שלנו, ואם זה לא ברור, תבין את זה עכשיו. אני סומך על שמילה שהוא יעשה את הדרך הכי טובה, הוא אדם מקצועי ואנחנו יודעים שהוא בסדר. אבל אני לא רוצה שבמכרז הראשון יצאו על התדרים שלנו, ואז במכרז השני אני מפסיד את הזהות שלי. אז מה תיתן לי? 70? 80? << אורח >> גל אסף: << אורח >> אני יכול לשאול שאלה? << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> כן. << אורח >> גל אסף: << אורח >> מה מונע ממך לגשת למכרז הראשון? << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אתה לא שומע אותי. אם במכרז הראשון אני לא זוכה, כבר לקחת לי את התדר. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אם הוא לא יזכה, זו המשמעות של המכרז. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> אבל אם לקחת לי במכרז הראשון את התדר, אין לי על מה להתמודד במכרז השני. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> ככה עובדים מכרזים, דוד. << אורח >> דוד בן בסט: << אורח >> לא, ככה לא עובדים מכרזים על מפעל חיים של אנשים. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אתה תציע הצעה טובה – אתה תזכה, אתה תזכה – אתה תקבל את התדר שלך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צא החוצה לחמש דקות. וגם בן בסט, צא החוצה לחמש דקות. לא יכול להיות דבר כזה. תחזרו בעוד חמש דקות. אני אומר לכם, אולי לא הבנתי את החוק. או שאתם לא הבנתם, או שאני לא הבנתי. היום יש 17 תחנות אזוריות, נכון? הרשות השנייה יכולה לפרסם לפני 1 בינואר 2033 מכרזים. או מכרזים אזוריים חוזרים או מכרזים ארציים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא מה שכתוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אז אנחנו נשנה, לא התכוונתי למשהו אחר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחרת, לפי מה שאתה אומר, ב-1 בינואר 2033 כל התחנות האזוריות נסגרות. זה לא מה שהתכוונו שיקרה. לכן אני לא מבין מאיפה הבאתם את זה, אני מצטער מאוד. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> זה מה שכתוב כרגע, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן הטענה של בן בסט שלא ייקחו להם את התדר שלהם, שהם עובדים איתו היום, כי יש לו חשיבות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז מה המשמעות של הרפורמה, בעצם? כל הרעיון של הארכת התקופה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה המשמעות? המשמעות של הרפורמה היא שהם יכולים לפרסם מכרזים ארציים גם על התחנות האלה. היום אין להם סמכות לפרסם. לפי מה שאתה אומר, יסגרו את התחנות. הוא יפרסם שניים ארציים ובזה נגמר הסיפור, כל התחנות יסגרו. לא זאת הייתה הכוונה, עם כל הכבוד. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אבל יושב-הראש, לפי מה שאתה אומר, תדרים ייקחו רק מהתאגיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי הכול. אתם יודעים מה, חבר'ה? אתם לא אלוהים, גם התאגיד זה לא אלוהים. אתם צריכים להבין, גם אתם צריכים לתרום את שלכם. אומרים לכם בלי שאתם תפגעו, מה אתם רוצים? אני לא מבין. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מצוין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה? אתם לא נפגעים, אז אין שום בעיה. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> זה בסדר גמור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה? אני לא מבין את זה. מספיק כבר עם זה, כל היום אתם דואגים שהולכים לפגוע בכם. בינתיים, השר הקודם, מה שהוא עשה בהארכות, הוא דפק רק את גלי ישראל. לכולם הוא האריך חוץ מלגלי ישראל, הוא נתן להם פחות. זה בסדר? מישהו אומר משהו על זה שהיחידים שלא קיבלו הארכות כמו שצריך זה גלי ישראל? למה? כי זה התאים לשר הקודם. בסדר, זה מה שהיה, מה אני יכול לעשות? אבל ברור לגמרי שהרפורמה אומרת שהם יכולים. לפי השיטה שלכם, כל הרדיו האזורי ייסגר, או שזה יהיה ארצי או שזה ייסגר. לא, הרשות השנייה מוסמכת גם לפרסם מכרזים מקומיים, ברור. איפה כתוב שזה לא ככה? מאיפה המצאתם את זה? לא הבנתי מאיפה המצאתם את זה. בחייך, יש גבול. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה החלטות שלך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון, לא אמרתי בחיים שלא יפרסמו מכרזים - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה הנוסח, מה שהקראנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, עוד לא הגענו לזה, אני לא יודע מה ניסחתם. אבל ברור לגמרי שזה תלוי ברשות השנייה, היא מחליטה מה יפורסם. שיגעתם אותי, באמת, יש גבול לכל דבר. לפי השיטה שלכם, כל החוק הזה – נפרסם שניים ארציים וכולם ילכו הביתה. מה העניין הזה? לא הבנתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין שום שיטה. השיטה הייתה רגולציה חדשה, נכון? אתה רצית לעשות רפורמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עדיין יש אפשרות לפרסם גם אזורי. כל הרעיון זה פרסום המכרז, הם לא מקבלים את זה בלי מכרז. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לא דיברנו על זה, כבוד היושב-ראש, דיברנו על מכרזים ללא מגבלה. מי שרוצה להישאר אזורי – יישאר אזורי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה תלוי במכרז. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> המכרז ללא הגבלה. אין מגבלה, תעשה מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, תסלח לי, עם כל הכבוד לך. יש אפשרות למכרז ארצי ויש אפשרות למגבלה, זה תלוי ברשות השנייה. מה זאת אומרת? לא הבנתי. תגידו, אתם השתגעתם? מה אתה רוצה? אני לא מבין? << אורח >> גל אסף: << אורח >> היושב-ראש, מישהו קיבל תדר, למה שאנחנו נגביל אותו? שיעשה בתדר מה שהוא רוצה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אני לא רוצה להגביל את הזוכים בשימוש בתדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך אמר שר האוצר? שזה גם תלוי מחיר, נכון? כשאתה נותן מגבלה גיאוגרפית, המחיר שונה לעומת מגבלה ארצית. זה הכול, מה הבעיה? << אורח >> גל אסף: << אורח >> פה אנחנו לא קובעים, אנחנו אומרים תעשה עם התדר מה שאתה רוצה. אתה רוצה לשדר רק בתל אביב? תשדר רק בתל אביב. אתה רוצה לשדר בכל הארץ? - - - התדרים לא מפריעים אחד לשני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הכול ארצי? כל ה-17 ארציים? << אורח >> גל אסף: << אורח >> לא, זה שיקול דעת של התחנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, עזוב אותך מהמשחקים האלה. עזוב אותך מהמשחקים, בלי הגבלה, כן הגבלה. לפי השיטה הזאת כולם ארציים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוודאי, כולם ארציים. מה זה בלי הגבלה? כולם ארציים. יש לי ככה: 17 אזורי; יש לנו עוד לא יודע כמה בתאגיד – עוד שמונה בתאגיד; לגלי צה"ל יש שניים. מה אתם רוצים? שכולם? יהיו לי 40 ארציים? נראה לך שיהיו 40 ארציים? השתגעתם? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ב-1 בינואר 2033 אתה רוצה שיהיו גם בלי הגבלה גיאוגרפית וגם, במקביל, את האזוריים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה שהרשות השנייה תקבע מה שהיא תקבע. אם היא תקבע שהיא מגבילה, שלמשל חלק יהיו ארציים בלי מגבלה וחלק עם מגבלה, זו החלטה מקצועית שלהם. אני לא קובע את זה, זה כל העניין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם ככה, אנחנו חוזרים לשאלת היסוד. למה צריך הארכה כל כך ארוכה? אם מה שאתה אומר הוא נכון, לא צריך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם יודעים מה? אין בעיה, אני החלטתי על זה. אתם רוצים להיות נגד? תהיו נגד. אני גמרתי עם הסיפור הזה שאני צריך להסביר לכם, בסדר? עד כאן, עד כאן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, כי אתה שינית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא שיניתי כלום, אתם שיניתם. אתם רוצים שתהיינה 40 תחנות ארציות. נראה לכם שמישהו יכול להחזיק מעמד ב-40 תחנות ארציות? תגידו לי אתם, יש פרסום ל-40 תחנות ארציות? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תגיד מה יהיה, מה אתה רוצה שיהיה. במקביל, שיהיו גם וגם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם יחליטו. הם יעשו את האיזונים, הרשות השנייה, ויפרסמו איך שהם רוצים. זה שיש אפשרות בלי מגבלה גיאוגרפית, זה לא אומר שלא תהיה מגבלה על חלק מהן. מה קרה? לא הבנתי. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> אדוני, אני חושב שאתם מתווכחים על שני דברים שהם לא בהכרח סותרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מפרשים לא נכון את העניין הזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> גל אסף: << אורח >> היושב-ראש, מאריכים את הזיכיון רק למי שהתדר שלו הופך להיות ארצי? על מה אנחנו מבצעים את - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד לא הגעתי. תקשיבו, אתם עושים לי הטעיה כל היום. תקשיבו טוב, אתם מגזימים, באמת מגזימים. אתם לא עושים את העבודה שלכם, אני מצטער מאוד. אתם לא מבינים ששוק הפרסום הוא שוק מוגבל. מה זה הדבר הזה שהרגולציה בלתי אפשרית? מה קרה לכם? אני לא מבין את זה? מספיק כבר עם הדברים האלה. << אורח >> גל אסף: << אורח >> היושב-ראש, אנחנו איתך בזה שצריך לפצות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לא איתי בכלום. אתם מדברים על אותו דבר כל הזמן, זה בדיוק הדוקטרינות של העמותה הזאת – איך קוראים לה? קהלת. אתם קהלת, אני חייב להגיד לכם. במקום שאני אהיה קהלת, אתם קהלת. מה זה הדבר הזה? תגידו לי. אתם רוצים עכשיו 40 תחנות ארציות בלי מגבלה? זו הכוונה של החוק הזה? למה אתם מדברים שטויות? נו, באמת, מספיק כבר. << אורח >> גל אסף: << אורח >> היושב-ראש, שאלה. בעצם, אנחנו נפצה רק את מי שהתדר שלו הופך להיות ארצי? כי כרגע אתה טוען - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעזוב אותי כבר. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אני שואל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החלטתי כבר, זה עד 2030. אתה רוצה? תגיש בג"ץ. גמרתי עם הסיפורים האלה. אני לא חייב להסביר לכם כלום. הסברתי לכם בכמה ישיבות, לא הבנתם? זו בעיה שלכם. בזה נגמר הסיפור, בסדר? אני לא מוכן עוד פעם לחזור על אותו עניין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אבל תנחה אותנו איך לנסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אומר נתנו לרשות השנייה סמכות מקצועית, הם יחליטו. הרי צריך להיות איזון של כל התחנות בארץ, הם צריכים לשקול את כל השיקולים. אני אומר הם יחליטו איזה מכרזים הם מוציאים מה-17 הקיימות - - - אזורי ואם יהיה ארצי. מה הבעיה? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> דוד, תרשום את המילה איזון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק לא מבין מה קורה פה. כי דיברנו על איזשהו מעבר, נכון? בעצם, לשיטה של שידור ללא הגבלה גיאוגרפית. ואמרנו שרק אם אין זוכים במכרזים האלה, אז ניתן להאריך את הזיכיונות לשידורי רדיו לפי מכרז שהתפרסם, והתקופה תהיה 15 שנים ולא ארבע שנים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 18. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> צריך לתקן את זה ל-18. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתה מדבר על משהו אחר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל מה שהיושב-ראש דיבר עליו כרגע זה משהו אחר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה על הזיכיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מדבר על הזיכיון. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> הוא מדבר על זה שלא יהיה מצב שכולן יהיו ארציות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור, אתה יכול לעשות 17 תחנות - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> השוק יקבע את זה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> רגע, זה לא השוק, השוק לא יקבע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנשים ישימו כסף - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אתה מבין שאתה תפסיד פה? שהשוק לא יתמוטט, מה זה השוק יקבע? השוק יכול למוטט את כולן, אתה צריך ליצור איזון, אתה לא יכול להשאיר הכול באוויר. מה זה הדבר הזה? זה לא הגיוני מה שאתה אומר. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> צריך לרשום שהרשות השנייה תקבע איזונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה ברור שאם כולם יהיו, אז כולם יתמוטטו. מישהו יכול לחיות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל אנשים לא ישקיעו כסף אם זה לא ישתלם להם כלכלית. הרי אנשים עושים תוכנית עסקית ונגשים למכרז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אתה מאפשר. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אבל צריך שיהיה איזון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה תפקיד הרשות ותפקידך כשר במשרד התקשורת, אתם צריכים ליצור איזון, איזונים מסוימים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לגבי איזה סעיף אתה מקשה עכשיו, היושב-ראש? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אומר שמבחינה מהותית, אתם צריכים לקבל החלטה לפני פרסום המכרזים מי יכול לעשות בכל הארץ ומי יכול לעשות במוגבל. כי אחרת, כולם יהיו ארציים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה מדבר על התקנות שהשר מביא לאישור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוא רוצה שיצאו במקביל גם מכרזים ארציים וגם מכרזים אזוריים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור. אתה לא התכוונת לזה? התכוונת שהכול יהיה ארצי? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. קודם כול, לפי הרגולציה הקיימת אם נגמר, לרשות השנייה יש תדר, היא יכולה להוציא אותו בזיכיון אזורי. אנחנו לא מבטלים את הזיכיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בדיוק מה שאני אומר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם, אני יודע, הם רוצים הכול ארציים. הם, קהלת השתלטו עליהם באופן מלא. << אורח >> גל אסף: << אורח >> אבל הבחור עם הזיכיון האזורי שמולו מתחרים ארציים, קשרת לו את היד מאחורי הגב. למה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת קשרתי? << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> היום יש רק אזוריים, נכון? ומה קורה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתתי לכם אפשרות לעשות ארצי, אבל זה לא אומר שאני פוסל את האזורי. מה הבעיה? לא הבנתי. << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> רגע, אני רוצה להסביר. אם יש היום רק אזורי, זה אומר שבעצם, הם מוגבלים בתוך אזור מסוים והם לא מתחרים אחד עם השני. זה חלק מהמודל הכלכלי. זאת אומרת, יש איזושהי הפרדה. ברגע שאתה נותן לחלק מהתחנות המסחריות להתחרות גם ארצי, אז מי שמקבל עם הגבלה גיאוגרפית, מה הוא מקבל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא מקבל את מה שהיה לו קודם, הוא מקבל את האזור. << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> גם מגבילים אותו בהגבלה גיאוגרפית וגם יש תחנות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? רדיו דרום רוצה להישאר רדיו דרום, גם רדיו צפון רוצה להישאר רדיו צפון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם היום הוא מתחרה מול רשת ב' וגלי צה"ל וכל התחנות. << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> הן לא תחנות מסחריות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הן מסחריות ועוד איך, בסוגיה של הפרסומות הן מקבלות למעלה מ-100 מיליון שקלים בשנה. << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> איזו סיבה יש להגביל חלק במגבלה גיאוגרפית? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, אני לא חושב שצריך להגביל. היושב-ראש, אני חשוב שהתדר – אגב, גם אם אתה לא אומר במשטר הזיכיונות, גם במשטר הרישיונות זה יכול להיות אזורי. אם אני זוכה בתדר אחד, אני יכול לשדר איתו באיזה אזור שאני רוצה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בלי הגבלה גיאוגרפית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. אבל אני בוחר אם לעשות את זה אזורי או ארצי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אתה רוצה 40 ארציים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, לא יהיו 40 ארציים, כי אין מספיק תדרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? 17 ועוד 8 ועוד 2 ועוד זה - - - << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> דוד, אתה חייב לרשום איזון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין מספיק תדרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם ככה, כשאתה מפרסם מכרזים, תבדוק את התדרים ותבדוק מה אפשרי. אני לא מבין, זו העבודה שלכם, לא שלי. אבל אתם צריכים לפרסם את זה. להגיד אין מספיק ואין זה, זה לא הולך ככה. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> איתי, חייבים לרשום את המילה איזון. שיהיו איזונים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> דוד, היום, גם אם נוציא, נבטל את כל הזיכיונות, וניקח עשרה תדרים מהשידור הציבורי, יש לך בסך הכול 17 תחנות ארציות שיכולות להיות, לא 40. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם אם תבטל את הכול. וזה לא יקרה, כי כל אחד - - - דוד, לא דיברנו על סעיף החירום, אני מבקש להוסיף את זה לישיבה הבאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא גמרנו את החוק. הישיבה הסתיימה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:02. << סיום >>