פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 902 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ו (09 ביוני 2026), שעה 12:10 סדר-היום: << הצח >> 1. הצעת חוק ההתיישנות (תיקון - הרחבת הגדרת בן משפחה לעניין תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ג-2023, של ח"כ שלי טל מירון וח"כ משה סעדה. << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק ההתיישנות (תיקון - הרחבת הגדרת בן משפחה לעניין תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ג-2023, של ח"כ מרב מיכאלי. << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: לימור סון הר מלך – היו"ר חברי הכנסת: מרב מיכאלי שלי טל מירון מוזמנים: רפ"ק ליאור בן דוד – רח"ל עבירות מין במשטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק אוהד טופז – יועמ"ש בחטיבת החקירות במשטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי ד"ר תמר קלהורה פונדיק – ייעוץ וחקיקה אזרחית, משרד המשפטים גל הרניק בלום – המחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה דור אילון – עו"ד, עו"ס, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית מיה אוברבאום – יועמ"ש, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית אוראל נחשוני – עו"ד מתמחה, הכנסת יעקב סלע – דובר חברת הכנסת לימור סון הר מלך, פעיל במרכז הסיוע מגן השתתפו (באמצעים מקוונים): חנית אברהם – הנהלת בתי המשפט ייעוץ משפטי: טליה ג'מאל מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: יעל שגב רשימת הנוכחים על תאריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק ההתיישנות (תיקון - הרחבת הגדרת בן משפחה לעניין תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ג –2023, פ/2569/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק ההתיישנות (תיקון - הרחבת הגדרת בן משפחה לעניין תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ג –2023, פ/2568/25 << נושא >> << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> צוהריים טובים לכולם. היום יום שלישי, כ"ד בסיוון תשפ"ו. אני מתכבדת לפתוח את הדיון בהצעת חוק חשובה של חברי הכנסת משה סעדה ושלי טל מירון, ובהצעת החוק הנוספת של חברת הכנסת מרב מיכאלי, המבקשות לתקן עיוות שקיים כיום בדין ולהבטיח שנפגעי עבירות מין בתוך המשפחה לא ימצאו את עצמם חסרי אונים, ומול דלת סגורה, רק בגלל לקונה משפטית. הצעת החוק שלפנינו מבקשת להוסיף בני דודים להגדרת בן משפחה, במסגרת הוראות ההתיישנות האזרחית המורחבת בעבירות מין. מדובר בתיקון מתבקש, והמחוקק כבר הכיר בכך שפגיעה מינית בתוך המשפחה היא פגיעה בעלת מאפיינים ייחודיים, ושלעיתים חולפות שנים רבות עד שנפגע או נפגעת מסוגלים לחשוף את אשר אירע להם, ולפנות להליכים משפטיים. לכן נקבעו הסדרי התיישנות מיוחדים בעבירות אלו. אלא שלמרות ההכרה הזאת, כיום בן דוד או בן דודה אינם נכללים בהגדרת בן משפחה לצורך ההתיישנות האזרחית המורחבת. התוצאה היא שנפגעים ונפגעות מסוימים עלולים לאבד את זכותם לתבוע פיצויים בהליך אזרחי, אף שמדובר בפגיעה בעלת אותם מאפיינים בדיוק. דיון זה מתקיים גם בזכות משפחתו של יונתן לוין, זיכרונו לברכה. יונתן נפגע מינית על ידי בן דודו, ולפני פטירתו ביקש ממשפחתו לפעול לתיקון החוק, כדי שאחרים לא יעמדו בפני אותם חסמים שהוא חווה. בעקבות המאבק של המשפחה ושל האיגוד, החוק תוקן כבר בסדר הדין הפלילי, ובני דודים נכללו במסגרת הסדר ההתיישנות המורחב. כעת אנו מבקשים להשלים את התיקון גם בדין האזרחי. החוק הזה המכונה "חוק יונתן לוין", מבטא תפיסה פשוטה וצודקת: זכות הנפגע או הנפגעת למצות את זכויותיהם אינה צריכה להיות תלויה בהגדרה משפטית חסרה, שאינה משקפת את המציאות המשפחתית ואת מורכבות הפגיעה. אני מבקשת להודות למשפחת לוין על ההתמדה ועל הנחישות להפוך כאב אישי לתיקון חברתי, וכן לאיגוד מרכזי הסיוע על כתיבת החוק. היום ננהל דיון ענייני ומעמיק בהצעת החוק, מתוך תקווה שנוכל לקדם תיקון שיסייע לנפגעים ונפגעות רבים בעתיד. בעזרת השם, אנחנו בשאיפה להגיע להצבעות היום. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> לפני זה יש איזשהו נוסח שצריך להקריא בגלל הרגישות הישיבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כידוע, ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת. גם הפרוטוקול וגם שידור הישיבה יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת ויישמרו במאגרי המידע של הכנסת. לאור העובדה שעלולים לעלות בישיבה נושאים הנוגעים לצנעת הפרט, אנו מבקשים מכלל הגורמים להקפיד על שמירת פרטיותם ולהימנע מלחשוף מעבר לנדרש. אני קובעת כי לפי סעיף 120 לתקנון, ככל שתהיה בקשה או שיעלה הצורך, יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול, ככל שהדבר נדרש לבקשת מי שהשתתף בישיבה, אם העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עשויה לגרום לו או לזולתו נזק, תודה רבה. בבקשה, המציעה, חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מרב, אתה רוצה להתחיל? אין בעיה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מרב, את רוצה להציג? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי, היושבת-ראש. האמת היא שאני חושבת שמעטים הרגעים שבהם אני ממש שמחה להגיע לדיון בכנסת. אנחנו רגילים להתווכח, להתקוטט ואני לא רוצה להשתמש במילים קשות יותר. הזירה בבית הזה היא לא פשוטה, בלשון המעטה. זה דיון שאני כל כך מברכת עליו. כשהתחלתי את הכהונה כחברת כנסת, עסקתי בכל מיני חוקים שקשורים בפגיעות מיניות ובהטרדות מיניות. לצערי, אחרי פרוץ המלחמה, וככל שהתקדם הזמן, היה יותר ויותר קשה לקדם הצעות חוק, בוודאי כאופוזיציה. אני אומרת את זה לשולחן. אני ממש ברגע של שמחה ואושר על כך שאנחנו מקדמים את הצעת החוק הזאת, שאין לה כל קשר לפוליטיקה, לקואליציה, או לאופוזיציה. זה פשוט תיקון של עוול היסטורי שאנחנו עושים באמצעות תיקון הזה, ואני מתמלאת חמצן מהדבר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני מתחברת לדברייך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני ממש מרגישה התעלות והתרוממות רוח. אני רוצה לציין לפני הכול את שיתוף הפעולה עם איגוד מרכזי הסיוע. אני בטוחה שהם ידברו כאן וירחיבו, אבל העבודה שהם עושים חשובה מאוד. כמובן שיש להם חלק גדול בחוק הזה ובכל מה שעומד מאחוריו. חשוב לי לומר שבסופו של דבר, אנחנו משנים כאן איזשהו נוסח, אבל זה הרבה מעבר לנוסח; כשאנחנו מוסיפים לתוך נוסח החוק את בן או בת הדוד זה תיקון של עוול היסטורי. זה לא סמנטי, זה ממש אמיתי. אפילו כשמסתכלים על הסטטיסטיקות ועל המספרים, אני חושבת שיש יותר מקרים של בני דודים פוגעים מאשר דודים פוגעים שכן כלולים בחוק. לכן זהו באמת תיקון עוול היסטורי, וחשוב מאוד שאנחנו עושים את זה. בסוף ישנם הנפגעים עצמם, הנפגעות והנפגעים, שלא מעניינת אותם ההגדרה היבשה בחוק. אותם מעניין שייעשה הצדק המגיע להם, ואני ממש שמחה על התיקון הזה. אנחנו צריכים להבהיר בדיון הזה, ובוודאי נצלול לתוך הדברים, את העובדה שזה יחול רטרואקטיבית על תיקים פתוחים. חשוב מאוד שנתייחס לזה, כדי שהמשמעות של זה תהיה ברורה. אני מזכירה שבהצעת החוק המקורית הופיעו המילים: צאצאיהם, ואנחנו שינינו את זה ממש מפורשות בניסוח לבן או בת דוד. אני מסכימה עם הנוסח, אני אברך מאוד אם נצליח בדיון הזה לצלול לדברים, לסיים אותם, ממש להגיע להצבעות, ולקדם את זה. כדי שנספיק, בכנסת הזו, להעלות את זה לקריאה ראשונה במליאה. חשוב לי להגיד, כי הרבה פעמים לא מתייחסים לזה, ובטח שזה לא תופס את סדר-היום הציבורי. אבל, מה שנקרא "מנגנון ההבשלה" במונח הפסיכולוגי, הכולל את נושא קשר השתיקה, יחסי התלות, נורמות ציות, ולא לצאת כנגד בני משפחה – הדבר הזה ברור לנו כמחוקקים; אין הבדל אם מדובר בדוד או בבן הדוד. יותר מזה, הרבה פעמים מערכת היחסים עם בני הדודים היא הרבה יותר קרובה מאשר עם הדודים, ולכן הרבה יותר קשה לבוא קדימה ולהתלונן. אני מודה על הדיון הזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כי הם גם באותם הגילאים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון, לפעמים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, הרבה פעמים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> הם יותר רלוונטיים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון, זה יותר רלוונטי. אני רוצה להודות לחברת הכנסת מיכאלי. אני יודעת שהיא מקדמת גם את הנושא הזה, ובכלל את הנושאים האלה במשך שנים ארוכות מאוד. יש לה הצעת חוק משלה ואני מעריכה מאוד את העבודה בהקשר הזה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. ההערכה היא הדדית. תודה רבה לך, שלי. אני אמשיך בקו הזה ואגיד קודם כול תודה לחברות הכנסת לשעבר מיכל רוזין ותמר זנדברג. שתיהן העלו את הצעת החוק הזאת במסגרת המאבק ארוך השנים שלנו לשינוי מציאות הפגיעה המינית והאונס בחברה הישראלית. אנחנו מתקדמות התקדמות משמעותיות מאוד, ויש לנו עוד דרך ארוכה מאוד לעבור. את, גברתי יושבת-הראש יודעת את זה היטב. צריך לציין גם שאת העברת בכנסת הזאת חוקים משמעותיים מאוד שמקדמים אותנו בהקשר הזה. לרגע נעשה זום אאוט: כל תיקון הוא תיקון קטן שעושה צדק גדול, אבל מתקן בסוף רק חלק קטן מהפאזל. בסופו של דבר אנחנו מגיעות מתוך מציאות ומהיסטוריה שלמה, היסטוריה אנושית שלמה, שבה הקורבן היה בכלל בדיון על מה זה אונס ומה זאת פגיעה מינית. זאת אומרת שאם זה מישהו קרוב ומוכר, אז מה הסיכוי שהדבר נכפה עלייך בכלל באיזשהו אופן. הרי מה הסיכוי שלא רצית כשזה מישהו שהוא קרוב אלייך כל כך? לקחו לנו עשרות רבות של שנים כדי להסביר בדיוק את הדינמיקה הזאת, שככל שמישהו קרוב יותר, ככל שלמישהו יש יותר גישה, וככל שמישהו נהנה מיותר אמון ומיותר סמכות, כך הסיכוי שזה ינוצל לרעה גדול יותר. היכולת שלך להגיד לא, או לחילופין ליהנות מאמון הציבור כשאמרת לא למישהו שאת לא מכירה, גדולה הרבה יותר מאשר כשמדובר במישהו קרוב. זה להרחיב את ההגדרה בכל פעם במעט: הפרדת בנות ובני משפחה מכאלה שלא; הגדרת סמכויות בעבודה; הגדרת סמכויות רוחניות, רבניות, ואחרות; ועכשיו הרחבת הגדרת בני המשפחה – זה חשוב מאוד. צריך להגיד שבכנסת הזאת, לצערי, לא העברנו את החוק לאיסור צריכת זנות בהוראת קבע, אבל הארכנו אותו. צריך לתת כאן קרדיט לשר המשפטים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> על ביטול הערכת ההתיישנות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> על הארכת ההתיישנות, וגם על ליווי משפטי למנעד רחב מאוד של נפגעות ונפגעים, בהרבה יותר עבירות, והחל משלב החקירה ולא רק במשפט. לשמחתי, הוקמה נציבות קורבנות עבירה שתפעל ביחד עם בתי המשפט. היא עדיין בשלבי הקמה כרגע, והכול לוקח זמן רב. זה קשה וזה בסדר; זאת המדינה. אבל אני חייבת להגיד לך שככל שאני רואה את ההתקדמות, אני לא יכולה שלא להצטער על כך שהיינו יכולות להיות עסוקות יותר בזה ולקדם עוד הרבה יותר דברים, אלמלא היינו כל כך עסוקות בכל כך הרבה דברים שקורעים אותנו לגזרים. במקום לעבוד על דברים שבסופו של דבר הצלחנו להגיע לגביהם להסכמות רחבות מאוד בבית הזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> גם בשבוע שעבר העברנו בקריאה טרומית חוק חשוב מאוד. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> ביטול עבירת המטרד בזנות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה, וגם את חוק פרסום שם החשוד הפוגע. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני לא רוצה לבזבז את זמננו. אני לא רוצה להעביר את הצעת החוק בקריאה ראשונה; אני רוצה להעביר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית לפני שאנחנו מתפזרות. אין סיבה שלא. זאת הצעה פשוטה; יש עליה הסכמה גמורה, ויש מעט נושאים לדיון. צריך להגיד את הדברים, והם צריכים להיאמר לפרוטוקול. זה חשוב מאוד. הצעת החוק צריכה לעבור בקריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זאת הצעת חוק של האופוזיציה והקואליציה – אין שום סיבה שלא. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> נכון, ולכן אני מציעה שנתקדם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> צריך להבין שהצעת חוק הזאת היא לקונה שהייתה בחוק. היה מי שניצל את הפרצה הזאת כדי להמשיך ולא לאפשר לאותם קורבנות לדרוש את הצדק שלהם. זהו, זה האירוע. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> בואי נזכור שבסופו של דבר התביעה חשובה, וגם הצדק בדיעבד חשוב מאוד. אגב, צריך להגיד לפרוטוקול: הצעת החוק תחול על תיקים פתוחים לא בדיעבד ולא רטרואקטיבית. זה צריך לחול על כל מה שכמובן לא נחלט; זה מובן מאליו. בסופו של דבר, המטרה שלנו היא מניעת פגיעה מינית, שינוי הסטנדרט בחברה, והבנה של כל הנוגעות והנוגעים בדבר שיחסי מין צריכים להיות מרצון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בהסכמה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני לא רוצה להגיד בהסכמה, כי בעיניי היא מילה בעייתית מאוד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כי היא נתונה לפרשנות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להגיד מרצון, אני רוצה להגיד מבחירה, אני רוצה להגיד במצב שבו יש לשני הצדדים agency. זאת מילה באנגלית, ואין לי מילה טובה יותר ממנה. זאת אומרת, שיש לי יכולת לבחור בסיטואציה; אין לי כפיפות, נחיתות, פגיעוּת, ואין ניצול לרעה של כל הדברים האלה. זה מה שאנחנו צריכות וצריכים להגיע אליו ולא רק לשאוף אליו. הדברים האלה הם התחנות שבדרך לשם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה על הדברים, אני מצטרפת אליהם. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> אתן רוצות לעשות מיזוג? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתם רוצים לעשות מיזוג של הצעות החוק? << דובר >> איל קופמן: << דובר >> אפשר על ההתחלה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אין לנו פערים בהצעות, נכון? אז אין שום בעיה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה אותו נוסח? << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> כן. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כן, כולם אותם נוסחים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו נצביע על מיזוג ההצעות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אלו שלוש הצעות? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אלו שתי הצעות. אנחנו נצביע עכשיו על מיזוג הצעת חוק ההתיישנות, הצעת חוק ההתיישנות (תיקון - הרחבת הגדרת בן משפחה לעניין תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ג–2023, של ח"כ שלי טל מירון וח"כ משה סעדה ביחד עם הצעת חוק ההתיישנות (תיקון - הרחבת הגדרת בן משפחה לעניין תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ג–2023, של ח"כ מרב מיכאלי. מי בעד המיזוג? מי מתנגד? הצבעה אושר. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> שלושה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ההצעות מוזגו. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> פה אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אירוע נדיר. לא יצא לי לראות הרבה כאלו בכנסת הזאת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה, עורך הדין אוראל נחשוני. << דובר >> אוראל נחשוני: << דובר >> אני עוד לא עורך דין. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תהיה בקרוב, בעזרת השם. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> אלו היו שלוש פה אחד ולא שלושה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כמה רלוונטי העניין הזה עכשיו? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> זה לא בכדי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה מאוד רלוונטית. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה, אוראל. החוק הזה הוא פרויקט הסיום של אוראל, והוא כתב את מסמך ההכנה של החוק. קודם כול, אני רוצה לומר לך שיש לך זכות לעשות את פרויקט הסיום שלך על חוק שנוגע באמת בסוגיות כאלה, שבעיניי הן תיקון עולם. זאת קודם כול זכות, ואני רוצה לאחל לך הצלחה בהמשך הדרך. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בהצלחה רבה מכולנו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לפחות איך שהצגת את הדברים בפניי אתמול, אני בטוחה שהדרך עוד פרוסה לפניך. הרבה הצלחה, בעזרת השם. << דובר >> אוראל נחשוני: << דובר >> תודה רבה. שלום לכולם, בהמשך לדברי חברות הכנסת המציעות, מדובר כאן בהכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק פרטית. אני ארחיב מעט ואתן את הרקע שנכתב גם במסמך ההכנה. לעניין נושא התחולה שהוזכר קודם, נתייחס לכך בהקראת הנוסח, בסדר? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> אוראל נחשוני: << דובר >> ככלל, תביעה אזרחית מתיישנת לאחר 7 שנים מיום היווצרות עילת התביעה. עם זאת, הדין מכיר בכך שבעבירות תקיפה מינית או התעללות המצב שונה. סעיף 18א לחוק ההתיישנות קובע הסדר מיוחד בהתעללות בקטינים שבוצעה על ידי בני משפחה או האחראים עליהם, וכן בתקיפות מיניות שבוצעו בקטינים או בנסיבות מסוימות בבגירים שטרם מלאו להם 21 שנים. מרוץ ההתיישנות, למעשה, מוקפא ומתחיל רק כשהנפגע מגיע לגיל 28. זאת אומרת שהשנים האלה אינן נספרות – ומאותו מועד אפשר להתחיל למנות 7 שנים – כך שהנפגע יכול להגיש תביעה אזרחית עד גיל 35. כפי שנאמר, ההיגיון כאן הוא שלנפגעים נדרש זמן ארוך מאוד כדי לעבד את הטראומה, להתנתק מהתלות במשפחה ולאזור אומץ כדי לפעול כנגד בן משפחה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו הערכנו את זה, בעזרת השם. << דובר >> אוראל נחשוני: << דובר >> נכון. כיום, הגדרת בן משפחה בסעיף 18א בחוק ההתיישנות כוללת בני משפחה בדרגות קרבה שונות, דוגמת דודים, אחים, סבים וגיסים, אבל אינה כוללת בני דודים. המשמעות היא שאנשים שנפגעו על ידי בני דודים נשארים מחוץ להסדר המאפשר להם את מרוץ ההתיישנות הארוך יותר. אני אעיר כבר עכשיו, ואני מאמין שיתייחסו לכך גם בהמשך. בדין הפלילי, במסגרת התיקון לחוק העונשין שנעשה ב-2017, נקבע כי גם בעבירות מין מסוימות שנעברו בקטין בידי בן דודו, שמלאו לו 15 שנים, יחול ההסדר שלפיו תקופת ההתיישנות תימנה, ככלל, החל מהרגע שבו מלאו לנפגע 28 שנים. צריך לשים לב שלא מדובר בדיוק באותו הסדר או באותן עבירות, אבל כמובן יש כאן התאמה או דמיון בקשיים העומדים בפני נפגע העבירה למול משפחתו. לעניין הצעות החוק שנמצאות על שולחן הוועדה ומבקשות לתקן את חוק ההתיישנות, ולהוסיף בני דודים שמלאו להם 15 שנים להגדרת בן משפחה שבסעיף 18א, שאליו התייחסתי קודם. המשמעות המעשית היא שגם בחישוב ההתיישנות של תביעה אזרחית על התעללות בקטין או תקיפה מינית על ידי בן דוד, כשהנפגע היה בין גיל 18 לגיל 21, מרוץ ההתיישנות יוקפא עד לגיל 28, ואפשר יהיה לתבוע אזרחית את הפוגע עד לגיל 35. זאת אומרת, שיתייחסו לבן דוד כמו לאח, גיס או דוד. כמו שאמרו חברות הכנסת המציעות, ההצעה מבקשת להכיר בכך שפערי הכוחות וקשר השתיקה שקיימים במשפחה תקפים גם למול בני דודים, זה לעניין הרקע. כדי להשלים את התמונה, אני רוצה להציע לוועדה, בתוך הדיון הרחב שמתנהל, כמובן, לשמוע את גורמי המקצוע ביחס לשתי נקודות מרכזיות: נבקש לשמוע מהמשטרה, מהפרקליטות, מהנהלת בתי המשפט, וכמובן גם מארגוני החברה האזרחית, מהם הנתונים שיש בידם לגבי הליכים וחקירות שנוהלו נגד בני דודים. בנוסף, נבקש לדעת האם התיקון שהזכרתי קודם, שנעשה בדין הפלילי, הביא לשינוי או לעלייה במספר כתבי האישום ומה קורה במישור האזרחי. נקודה השנייה: אני מציע להרחיב את הפריזמה של הדיון מעט יותר ולגעת בחסמים שיש לנפגעים בהגשת תובענות אזרחיות. דוח של צוות בין-משרדי משנת 2022, עמד על כך שרק מספר מועט מנפגעי עבירות חמורות מגישים תביעה אזרחית. הוא הציב את ההתיישנות כחסם אחד מיני רבים. התיקון המוצע אמנם מרחיב את עניין ההתיישנות האזרחית נגד פוגעים בני דודים, אבל נציע לשאול את גורמי המקצוע אילו צעדים נוספים הם מקדמים כיום כדי לסייע לנפגעים מול שאר החסמים בהליך האזרחי, והאם יש התקדמות ביישום המלצות הוועדה וכדומה. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. מי הנציגים כאן של משטרת ישראל? סנ"צ ליאור בן דוד מהמשרד לביטחון לאומי. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> תציג את עצמך. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> אני ראש חוליית עבירות מין במטה הארצי, בחטיבת החקירות. קודם כול, מבחינתי כגורם מקצועי הנוגע לחוק הזה, אנחנו מברכים על כל דבר שמטיב ומאפשר זכויות לנפגעות ונפגעי עבירה. מבחינתנו, זה דבר מבורך. מבחינתי, כגורם מקצועי, אין לזה השפעה על החוקרים או על הפעילות המשטרתית שאנחנו מבצעים. זאת אומרת שאני לא יכול לומר אם אני בעד או נגד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מבחינת נתונים? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> אה, מבחינת הנתונים - - - << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> רגע, סליחה, אני חושבת שזה לא נכון. כי אם מגיע מישהו אז יש משמעות למשך הזמן שאפשר לפתוח תיק; זה מאוד רלוונטי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, אנחנו מדברים על ההליך האזרחי, בגלל זה הוא אמר את זה. יש לכם נתונים? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> למיטב הבנתי, ההליך כבר נעשה, זה קיים ובני דודים נכללים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש פילוח נתונים כזה של דודים, אחים, בני דודים וכו', או רק של בן משפחה? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> אנחנו אספנו נתונים משנת 2021. בהתאם להגדרת נושא הוועדה היה חשוב לי לראות כמה תיקים עם בני דודים היו קיימים אצלנו, וכמה כתבי אישום הוגשו בגינם. אלו הנתונים שהצלחתי להוציא כרגע, משנת 2021 ועד שנת 2026: בשנת 2021, ישנם בסך הכול 16 עבירות מין בסל התיקים שבהם הוגדרו חשודים בני דודים וישנם, ושלושה כתבי אישום. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, ישנם 16 תיקים ורק שלושה כתבי אישום? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> כן, אבל אני רוצה להגיד משהו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתה מדבר על חמש שנים? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> לא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, מדברים על שנת 2021. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> אנחנו מדברים על שנת 2021. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אה, חשבתי משנת 2021. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> את יודעת מה, אני אתן את כל הנתונים מחמש שנים האלה, אפילו מחמש וחצי שנים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אולי באמת תיתן לנו את פירוט. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> ישנם 138 תיקים נפתחו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה גם נשמע לי מעט. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> 56 כתבי אישום הוגשו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> את היודע להגיד כמה תלונות היו? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> אלו התלונות. התיקים שנפתחו אלו התלונות: ישנם 56 כתבי אישום בסך הכול בכל התקופה הזאת, שהם כ-40% מהתיקים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מעניין יהיה לראות את הנתונים מול מרכזי הסיוע. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> אגב, יכול להיות שכתבי האישום הוגשו בשנים אחרות מהתקופה שבה התיק נפתח. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> נכון, אין קורלציה בין התיקים לכתבי אישום בכל שנה, משום שזה על פי אותה שנה. זאת אומרת שיכול להיות שבשנת 2024 נפתחו 46 תיקים ו-31 כתבי אישום, אבל יכול להיות ש-31 כתבי אישום הם גם משנים קודמות גם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בכל מקרה זה הרבה. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> זאת אומרת שהם נפתחו השנה, אבל התיק נפתח לפני שנתיים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כשהתיק נפתח זה גם לא מועד העבירה כמובן, זה יכול להיות שהמועד הוא שנים אחורה. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> נכון. אין לי את הפילוחים האלה. אני קיבלתי את המסמך היום בבוקר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שלי, מה שהחוק אומר הוא שה-56 האלה יוכלו להגיש תביעת נזיקין. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רטרואקטיבית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה משמעותי מאוד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> כרגע, אלה הנתונים שיש לי. הבוקר, בדרך לכאן, קיבלתי את המסמך שהוועדה כתבה אתמול בערב, כך הבנתי. אנחנו ניקח את המסמך הזה ונשלים את הנתונים, כמה שנוכל, ונשמח להעביר את זה לוועדה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש לנו קריאה שנייה ושלישית, אז זה יהיה חשוב לקראת הדיונים להגיע עם נתונים. אני חושבת שזה ממש יעזור לחוק הזה. אני לא רואה איזושהי מורכבות גדולה. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> לא, אין. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הנהלת בתי המשפט כאן? יש כאן נציגות? << דובר >> איל קופמן: << דובר >> הם בזום. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בואו ונעלה את הנהלת בתי המשפט. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מעניין יהיה לשמוע אותם. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> נמשיך הלאה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הם איתנו? << דובר >> איל קופמן: << דובר >> לא, תכף הם יהיו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מי נציגת הפרקליטות? << אורח >> גל הרניק בלום: << אורח >> אני נציגת הפרקליטות. הנתונים לגבי כתבי האישום הוצגו. בדקנו אותם ידנית מאז השינוי שנעשה ב-2017. לכתבי האישום שמוגשים לאחר גיל 28, שזה גם ההסדר שמבקשים להכיל עכשיו, צריך לקבל אישור היועצת. בדקנו ידנית כמה אישורים ניתנו. בקורלציה למספר הבקשות, לכל הבקשות שהועברו ניתנו גם אישורים. כרגע אנחנו מדברים על ארבעה תיקים. זה אמנם לא מספר עצום, אבל אלה ארבעה תיקים שכמובן כל אחד מהם הוא משמעותי. בלי התיקון של 2017 הם לא היו יכולים להיות מוגשים בכלל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן. זה מעט מדי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> טיפה בים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> טיפה קטנטנה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ממש. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני חושבת שאנחנו רואים שבאופן כללי, גם למי שהחוק מתיר לתבוע בתביעה נזיקית את הפוגע או הפוגעת, יש בסופו של דבר הליכים וסרבול במימוש הזכאות הזאת – גם אחרי בית המשפט. יש כאן משהו בהליך וברגולציה של הדבר הזה שחייבים לטפל בו. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> צריך גם לראות את הפער בנתוני מרכזי הסיוע. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, אנחנו פוגשים אותם, את אלו שכן מצאו את הכוח בסוף – אני לא יודעת מאיפה – כדי ללכת ולתבוע אותם בתביעה אזרחית. אנחנו רואים שם את השבר הגדול, גם בכל הליך הגביה ומימוש הזכאות שלהם. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אפרופו ההערה הנכונה שלך על מספרם הקטן מאוד של כתבי האישום, ועל מספר התיקים שנסגרים, כמובן. יש אחוז עצום ובלתי נתפס של תיקים שנסגרים. כל הדברים שציינתי קודם שכבר עברו בכנסת הזאת, חלקם תוצאה של דוח ברלינר. זה דוח שנועד להשתמש ולשפר את המערכת, אך גם להציף את הדברים שיש בה, המאפשרים לתבוע במקרה של עבירות מין בצורה אפקטיבית יותר. למערכת יש עוד דרך ארוכה לעשות כדי להשתפר בתחום הזה, אבל על הנושא הזה אנחנו יכולות לדבר כאן חודש רצוף. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני מוכרחה לומר שבעיניי המספרים קטנים, אבל זה שמתוך 138 ישנם 56 כתבי אישום. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> 40%. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הם למעלה מ-40%, זה קצת. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אחרי צוות ברלינר היה דוח של צוות שבדק ספציפית את החסמים בהליך האזרחי, וזאת בעקבות ההערות של דוח ברלינר. אוראל התייחס אליו כאל דבר שאפשר אולי להרחיב בו ולדון באותם החסמים. מתוך הנתונים נראה לי שבעצם זה שיש רק שארבע בקשות מראה שההתיישנות היא רק חסם אחד, בסופו של דבר. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> זה לא מספיק. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, תודה רבה. איגוד מרכזי הסיוע, מיה אוברבאום. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> אני עורכת דין מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. קודם כול, אני רוצה להגיד תודה רבה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך, לא רק שהיא נענתה אלא שביוזמתה אנחנו מקיימים את הדיון כאן היום. ביוזמתה וביוזמתו של יעקב סלע, מנהל השדולה. אחרת החוק הזה לא היה מגיע בכנסת הזאת, אז אני ממש מודה לך על כך. כמובן, אני מודה גם לחברות הכנסת המציעות וגם למשה סעדה, שאינו נמצא כאן. את החוק הזה כתבנו בעקבות פניית משפחתו של יונתן לוין; תיקנו את הדין הפלילי כבר ב-2017, ונשארנו עם הדין האזרחי פתוח, וגם בדיוני הוועדה דאז זה עלה. בשל כל מיני נסיבות לא סגרנו את זה אז, ונשארנו עם איזושהי לקונה, איזשהו פער, בחוק. פער לא ממש מוסבר ובלי הגיון רב. באשר לנתונים: כ-5% מהפניות שמגיעות למרכזי הסיוע, שהן פחות או יותר כ-2,700 פניות, ואני לא טובה במתמטיקה. מגיעות אלינו 54,000, פניות, ו-5% הן כ-2,800 פניות על פגיעות שבוצעו על ידי בן דוד. שיעור הפגיעות עד לגיל 12 הוא 8% בשנה, זה היה הנתון ב-2025, וזה אחוז מעט גבוה יותר. לאור הנתונים האלה, אני חושבת שלא ניתן להעלות על הדעת שניתן לפוגעים לחמוק מהדין רק בגלל איזושהי לקונה שהייתה קיימת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> פרצה. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> פרצה שקרתה בטעות. מבחינתנו זו אבן דרך בדרך להשגת המטרה הסופית שלנו, שהיא ביטול מוחלט של ההתיישנות בעבירות מין בקטינות ובקטינים. אנחנו נגיע גם לזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעזרת השם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה, תודה. תודה לכם, שאתם תמיד יודעים לזהות את המקומות האלה, דרך העבודה הכאובה שאתם פוגשים בשטח. אתם לומדים את זה מתוך השטח ולא מתוך התיאוריה. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> לא מלמעלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, מהשטח ממש, תודה רבה. דור את רוצה להתייחס לזה? יעקב סלע, מנהל השדולה למניעת פגיעות מיניות בכנסת ישראל וגם הדובר שלי, בבקשה. << דובר >> יעקב סלע: << דובר >> אני גם דובר מרכז הסיוע מגן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> ובולדוזר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אין מילים. << דובר >> יעקב סלע: << דובר >> אורי לוין, אח של יונתן זכרו לברכה שהיה חבר ועד במגן, ואני זוכר שנפגשנו לפני עשור על חוק ההתיישנות בפלילי. פתאום אנחנו דנים עכשיו על האזרחי, זה מראה על התקדמות גדולה. אני חושב שגם כמות כתבי האישום, 56 מתוך 138 שהם 40.5% כתבי אישום, כשאנחנו יודעים, לפחות במרכזי סיוע, שמנתוני המשטרה, בדרך כלל, האחוזים הם ממש אחוזים בודדים. כאן אלו זה 40%, וזה מראה על נחיצות החוק הזה, אבל גם בכלל על הצורך לגעת בהתיישנות עד לביטולה המוחלט. לגבי ארבעת המקרים, אני לא יודע מה היה ההיגיון בסיוג האפשרות לפתוח בחקירה בקבלת אישור מהיועמ"ש. יכול להיות שהיה שם משהו שמרני וכדומה. יכול להיות שהמשטרה היום נמנעת מלתת תיקים לאישור הייעוץ המשפטי לממשלה. תיקים שהם לא בטוחים שיגיעו ב-100% לכדי כתב אישום. יכול להיות שהגיע הזמן להסיר גם את החסם הזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון, לא מבינה למה צריך את זה. למה צריך אישורים מהסוג הזה, אני לא מבינה. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> זאת שאלה טובה. << דובר >> יעקב סלע: << דובר >> אני חושב שבהתחלה סייגו מאוד - - - << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> גברתי, תיקי מין בכל מקרה עוברים לפרקליטות, אנחנו לא יכולים להחליט בתיקי עבירות מין. << דובר >> יעקב סלע: << דובר >> לא, זה ברור. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, הפרקליטות היא משהו אחד. אני שואלת למה צריך אישור של יועץ משפטי. << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> על מה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> על תיק מהסוג הזה. << דובר >> יעקב סלע: << דובר >> של יועץ משפטי? אמרו כאן מהפרקליטות שהיום בדין הפלילי החוק קובע - - - << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> כשנכנסים לתקופת ההתיישנות המורחבת – לא הרגילה – צריך לקבל אישור יועמ"ש כדי להגיש כתב אישום. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> על הגשת כתב האישום, אנחנו חוקרים בכל מקרה. << דובר >> יעקב סלע: << דובר >> ברור שאתם חוקרים בכל מקרה, אבל עצם זה שהגיעו רק ארבעה תיקים לידי פתיחה בחקירה מסמן שיכול להיות שיש איזושהי מדיניות שמרנית של המשטרה שעושה רק מה שהיא תקבל בו 100% מהיועמ"שית. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> ממש לא. הלוואי והיינו מקבלים 100%. << דובר >> יעקב סלע: << דובר >> יכול להיות שהגיע הזמן להוריד את המגבלה הזאת. << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> זאת הדרישה בחוק, זאת הדרישה בסעיף 354 לחוק העונשין, לדעתי. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> אולי לתיקון הבא שלנו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא. בעיניי זה חסם שאין לו שום סיבה, בוודאי לא בתיקים האלה. הוא מאריך את זה ואנחנו רואים שהוא גם מצמצם את זה. << דובר >> יעקב סלע: << דובר >> אני חושב שעצם זה ש-40% מהתיקים בפגיעות מיניות של בן דוד מגיעים לכדי כתב אישום, אלו נתונים גבוהים מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מעניין מאוד. << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> לדעתי, זאת דרישה חוקית. << דובר >> יעקב סלע: << דובר >> על זה אנחנו מדברים, על שינוי החוק. << דובר >> אוהד טופז: << דובר >> כן. כי מבחינתנו אנחנו לא ננוח. << דובר >> יעקב סלע: << דובר >> יש לי אפס תלונות למשטרה ולמשרד המשפטים. אולי הגיע הזמן להוריד את החסם הזה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> להגיד שיש אפס תלונות למשטרה זה קצת מוגזם. << דובר >> יעקב סלע: << דובר >> לא. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> לא, בנושא זה ובסוגיה הזאת. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> בנושא זה ובסוגיה הזאת זה לא באשמתה, אין ספק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה העמדה שלכם? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> אנחנו לא נשתפר אם לא יהיו תלונות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה אתם אומרים? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, יש להם הערה חשובה, בבקשה. << דובר >> אוראל נחשוני: << דובר >> בסופו של דבר, אנחנו מבינים את סיפור הדין הפלילי, אבל כנראה שכאן בחוק ההתיישנות זה נעשה בצורה קצת אחרת. יש הבדל בין הדין הפלילי לכאן, וככל שצריכים לעשות תיקונים בחוק הפלילי אז זה פחות ייעשה במסגרת הזאת. << דובר >> יעקב סלע: << דובר >> נכון, אבל החוק הפלילי הוא חמור יותר. המגבלות בדין האזרחי צריכות להיות קלות יותר, כי בסך הכול מה שצריך שם הוא לא למעלה מכל ספק סביר, אלא 51%. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בדין הפלילי זה אירוע מעט רחב יותר. האישור הזה נדרש ביחס לכל העבירות שבהן יש התיישנות הארוכה. מהדברים ששמענו כאן, נראה שבכל המקרים שבהם היה צריך את האישור – האישור ניתן, כך שלא בטוח שזאת הנקודה. בכל מקרה, זה אירוע רחב יותר. כמובן שכאן, כשזה בין שני אזרחים לא קיים אלמנט של אישור או משהו כזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. הנהלת בתי המשפט? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להצטרף. << דובר >> יעקב סלע: << דובר >> מה עמדת משרד המשפטים לגבי זה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתם רוצים להתייחס? << אורח >> תמר קלהורה-פונדיק: << אורח >> אני רפרנטית נזיקין ממשרד המשפטים. כמובן שאנחנו תומכים בהצעת החוק, זה נושא מקצועי לא משפטי. הגדרת בן משפחה בסעיף 18א היא שיוצרת עילת ההשהיה המורחבת מאוד של התיישנות במקרי תביעות בגין תקיפה מינית וגם התעללות. הגדרת בן משפחה היא באמת הגדרה רחבה מאוד, היא כוללת אחים ואחיות, אחים חורגים, דודים, דודות, גיסים, הורים אומנים, בנים של הורים אומנים וכו'. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> היה כאן פספוס קטנטן. << אורח >> תמר קלהורה-פונדיק: << אורח >> אם אנחנו נמצאים במצב שבו בעולם הפלילי, אז ישנה גם התייחסות מיוחדת וגם התיישנות מרחיבה לבני דודים, והיא נדרשת גם כאן. צריך לומר שככלל, הקשר בין העולם הפלילי לעולם האזרחי הוא לא חד-חד ערכי ואין עקיבה. המציאות היא שאין כמעט תביעות אזרחיות של נפגעי עבירות מין שלא מבוססות על הרשאה בפלילים – כמעט ואין, יכול להיות שיש בודדות. אולי ארגוני הסיוע מכירים נתונים מעט אחרים, אבל לפי מה שמתפרסם במאגרים, זה פשוט לא קיים. לכן צריך לסדר את זה. יכול להיות שלמיעוט התיקים שקיימים בכלל בתחום בשנים האחרונות, יכולה להיות סיבה שהיא חיובית דווקא, והיא הגברת פסיקת הפיצויים לנפגעי עבירות בהליך הפלילי. הסכומים שם הם סכומים גבוהים מאוד והם כמעט מגיעים ל-260,000 שקלים. ראיתי שישנה פסיקה לא מעטה בתחום עבירות מין ושפוסקים פיצויים לנפגעי עבירות מין, לרבות עבירות מין בתוך המשפחה. ישנם אנשים שבשבילם זה נותן מענה, והם לא חשים צורך ללכת ולהגיש תביעה אזרחית. אבל עבור אלה שיש להם רצון לפתוח בהליך אזרחי, שהוא יכול להיות גם הליך נגרר, זה יכול להיות מיד בסיומו של ההליך הפלילי - - - << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> הוא יכול להיות גם בלתי תלוי. יש כאלה שיכולות לבחור לא ללכת להליך הפלילי אלא ללכת רק להליך האזרחי. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> בהליך האזרחי הן לרוב לא מגיעות לסכומים האלה. << אורח >> תמר קלהורה-פונדיק: << אורח >> האפשרות הזאת קיימת, והיא לא מנוצלת בפועל, חייבים לומר את זה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> זאת שאלה. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> גם כשהן מגישות תביעה הן לא מגיעות לסכומים האלה. עשינו בדיקה של כל הסכומים שנפסקים, ואנחנו מדברות על 8,000 שקלים או 10,000 שקלים, זה בכלל לא מתקרב. << אורח >> תמר קלהורה-פונדיק: << אורח >> בוודאי. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> עבדנו בנבו על כל הפסיקה שהתפרסמה, ואלה הסכומים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> זה מחזיר אותנו לבתי המשפט המיוחדים לעבירות מין. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> נכון. << אורח >> תמר קלהורה-פונדיק: << אורח >> כן. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני אתייחס לזה בדברי הסיכום, סליחה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה. אנחנו בזום עם חנית אברהם בכר מהנהלת בתי המשפט. בבקשה, שלום, חנית. התייחסותך לחוק. << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> תודה, שלום. אנחנו לא מביעים עמדה על הצעת החוק. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה אתם רוצים? << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> התבקשנו להציג נתונים והעברנו אותם גם בכתב. אין לנו נתונים מדויקים רק של התביעות נגררות בעבירות מין. תביעות נגררות אפשר להגיש לא רק בעבירת מין. המספרים הם נמוכים מאוד, מדובר בעשרות בשנה, גם אם אלו לא רק עבירות מין. בשנת 2026 היו בתביעה אזרחית הנגררת לפלילים 23. ישנו עוד סוג תביעה ב-2026, עם 18 תיקים – אלה הנגררות. בשנת 2025, ישנם 80 ועוד 40, כ-120 תיקים, ופחות או יותר אותה כמות של תביעות נגררות ב-2023-2024. ישנם נתונים נפרדים לתיקים אזרחיים לפי תקנה 5א לתקנות האגרות. זאת תקנה שקובעת אגרה מופחתת בתיקי עבירות מין או הטרדות מיניות, בין אם זו תביעה נגררת ובין אם זו תביעה שלא נגררת, גם לאחר תקופת התביעה הנגררת. המספרים כאן הם יחסית נמוכים, לא יותר מ-100 בשנה: בשנת 2026 ישנן 37 תביעות; בשנת 2025 ישנן 92 תביעות; בשנת 2024 ישנן 73 תביעות. כלומר, פחות מ-100 תביעות בשנה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> את יודעת להגיד כמה תביעות נדחות בגלל ההתיישנות? << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> לא, אין לי את האפשרות הזאת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> את יודעת לפלח לאיזה סוג של בני משפחה נפתחו התיקים? << דובר >> חנית אברהם בכר: << דובר >> לא, אין את הרזולוציה הזאת. כדי לעשות את זה צריך להיכנס לכל התיקים, לבחון אותם אחד אחד. צריך לעשות בחינה ידנית. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> אני אגיד לחברת הכנסת שישנם הרבה נפגעות ונפגעים שפונים אלינו, ואנחנו כבר יודעות להגיד להם שיש התיישנות, ואז הם בכלל לא יפנו לבית המשפט. גם אם היו להם את הנתונים – ואין להם – הם לא יודעים להגיד מי נמנע מלהגיע בכלל בגלל ההתיישנות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בעיניי, צריך להיות מעקב מפלח ומדויק יותר. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> ברור, אנחנו מנסות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בלי דאטה את לא יכולה לעשות כלום. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חד-משמעית. לפני שאנחנו עוברים להצבעות, אני מבינה שסגן ניצב ליאור בן דוד מחליף את אורית דנין? << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> כן, אבל אני רפ"ק, רב-פקד. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> כך רשמו אותך מהמשרד. אולי זה מסמן לך משהו, אני לא יודע. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> קודם כול, רב-פקד בן דוד, נאחל לך הצלחה גדולה. אני מוכרחה לומר לך מהיכרותי את אורית, שיש לך נעלים עצומות להיכנס אליהן, בעשייה ובעבודה. אני חושבת גם ששיתופי פעולה יכולים להיות לתועלת גדולה, ראינו את העבודה המסורה והסדורה והמעמיקה והמקצועית של אורית. בעזרת השם, לטובת נפגעים ונפגעות, זה משהו שאפשר לעשות בו הרבה דברים טובים. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ברכה והצלחה. טוב, אנחנו נעבור להקראת הנוסח, נכון. << דובר >> אוראל נחשוני: << דובר >> אני אקריא: "הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – הרחבת הגדרת בן משפחה לעניין תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ג–2023. תיקון סעיף 18א 1. בחוק ההתיישנות, התשי"ח–1958, בסעיף 18א(ב), בהגדרה "בן משפחה", בפסקה (2), אחרי "דודה" יבוא "בן או בת דוד או דודה". אני מבקש לציין, גם לטובת הפרוטוקול, בהתחשב בכך שאין כאן סעיף תחילה או תחולה, לטעמנו, החוק יחול גם על עילות תביעה שנוצרו לפני התיקון וטרם התיישנו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רטרו? << דובר >> אוראל נחשוני: << דובר >> לא, זה לא רטרו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, זה על מה שכבר פתוח. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לזה התכוונתי. << אורח >> תמר קלהורה-פונדיק: << אורח >> על אירועים שכבר התרחשו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן. << דובר >> אוראל נחשוני: << דובר >> עילות תביעה שכבר נוצרו. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אנחנו נכתוב את זה בדברי ההסבר, כדי שזה יהיה ברור. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זאת הערה חשובה מאוד. טוב, חברים, אנחנו נעבור להצבעה לקריאה ראשונה על הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – הרחבת הגדרת בן משפחה לעניין תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת שלי טל מירון, חבר הכנסת משה סעדה וחברת הכנסת מרב מיכאלי, מי בעד? מי נגד? הצבעה אושרה. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> בעד שלוש, אין מתנגדים ואין נמנעים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הצעת החוק עברה בקריאה הראשונה, תודה רבה, שהחיינו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בשעה טובה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. צריך להגיד, בהמשך למה שאמר יעקב, שאנחנו צריכות שני דברים, שתי טחנות משמעותיות בדרך למיגור והמניעה של הפגיעה המינית. הראשונה, ביטול מוחלט של ההתיישנות. השנייה, הקמת בתי המשפט המיוחדים לעבירות מין. << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >> נכון. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> שוב ושוב אנחנו חוזרות לאותו הדבר, וכמה שהחוקים שאנחנו מעבירות מתקדמים, אם אין מערכת שיודעת לעבוד איתם נכון, אז הם נשארים צולעים מאוד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מסכימה עם כל מילה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, גברתי יושבת-הראש. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה, תם הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:55. << סיום >>