חומר רקע
ssf
ו הנש
rau {
sense הדסוקרטיע PRS FRET ee nissily
שביו rye pean > "דר
נייר עמדה לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת | 27.8.2026
לא רק לטפל בפצע - גם לפתוח אופק:
חינוך לשלום ודמוקרטיה כחלק מבניית החוסן הנפשי והקהילתי של תלמידי ישראל
המלחמה המתמשכת מותירה בקרב ילדים ובני נוער פחד, אובדן, חוסר ודאות ותחושה כי המציאות הביטחונית היא
מצב קבוע שאין ממנו מוצא.
מערכת החינוך נדרשת בצדק להעמיד לרשות התלמידים מענים רגשיים ונפשיים: פסיכולוגים, יועצים חינוכיים, עובדים
סוציאליים, תוכניות חוסן ותמיכה רגשית. יש לחזק מענים אלה ולהרחיבם.
לחיזוק החוסן האישי והקהילתי, ילדים זקוקים לא רק להגנה - אלא גם לאופק, שייכות ותחושת מסוגלות.
לצד הטיפול במצוקה נדרש גם מענה חינוכי. ילדים החיים לאורך זמן במציאות של מלחמה זקוקים לא רק למבוגר
שיסייע להם להתמודד עם פחדיהם, הם זקוקים גם ליכולת לדמיין עתיד שבו ניתן ליצור ביטחון בדרכים שונות: לצד
הגנה צבאית והתמודדות עם איומים - גם באמצעות משא ומתן, דיפלומטיה, הסכמים, בניית אמון, פיוס ושיתוף
פעולה.
בית הספר עצמו יכול להיות מרחב הבונה חוסן
חוסן אינו רק היכולת להתמודד עם פחד וטראומה, הוא קשור גם לתחושת שייכות, יכולת לחיות בתוך מחלוקת מבלי
להפוך אותה לאלימות, מסוגלות לפעול והכרה בכך שהמציאות איננה בהכרח גזירת גורל.
חינוך לדמוקרטיה ושלום אינו צריך להצטמצם לשיעורים העוסקים במוסדות המדינה או בהסכמים מדיניים. עליו לבוא
לידי ביטוי גם בדרך שבה מתנהלים החיים בבית הספר.
שפת שלום ודמוקרטיה יכולה להיות כלי ממשי להתמודדות עם אלימות, הדרה ובעיות משמעת.
כאשר בית הספר מלמד הלכה למעשה שלכל ילד וילדה יש זכויות, שכל אדם הוא חלק מן הקהילה ושאין בה אנשים
"שקופים", הוא מחזק תחושת שייכות ומפחית חוויות של ניכור והדרה. ילדים החשים שרואים אותם, מקשיבים להם
ושמקומם בקהילה מובטח אינם נדרשים להיאבק על נראותם רק באמצעות כוח, הפרעה או אלימות.
בד בבד, שפת שלום ודמוקרטיה אינה פירושה היעדר גבולות. להפך: היא מאפשרת להציב גבולות ברורים, עקביים
ומובנים. הבחנה בין זכויות - שחובה על הקהילה והמדינה jan? עליהן - לבין רצונות ודרישות שאינם זכויות,
מאפשרת לילדים להבין הן מה מגיע להם והן מה מצופה מהם. כך הופך הדיון במשמעת מדיון של כוח מול כוח לדיון
חינוכי: מהי זכות? מהי אחריות? מה אסור לאדם לעשות לאחר? ומהם הגבולות המאפשרים לכולנו לחיות יחד?
במובן זה, חינוך לשלום ודמוקרטיה יכול להיות חלק מהתשתית למניעת אלימות בבית הספר ולא רק נושא לימוד
באזרחות.
מהתמודדות אישית למסוגלות קהילתית
כאשר קונפליקט מוצג רק כבעיה פסיכולוגית של הפרט, הילד לומד בעיקר כיצד להרגיע את עצמו ולהסתגל למציאות.
כאשר הוא נלמד גם כסוגיה דמוקרטית וחברתית, הילד לומד לשאול שאלות נוספות:
מה יצר את הקונפליקט?
מי נפגע ממנו?
מי אינו נשמע?
כיצד אפשר להציב גבול בלי להשפיל?
כיצד ניתן לחלוק על אדם אחר בלי להדיר אותו?
כיצד ניתן להגיע להסכמה כאשר האינטרסים שונים?
למידה כזו מפתחת מסוגלות קהילתית : ההבנה שקבוצה יכולה לנהל מחלוקת, להציב גבולות, להגן על זכויות, למצוא
פתרונות וליצור יחד כללי חיים משותפים.
התנסות בשפת שלום ודמוקרטיה מעבירה מסר חשוב לילדים ובני נוער: לא כל קונפליקט חייב להסתיים בניצחון של צד
אחד ובהפסד של האחר.
מהקונפליקט בבית הספר אל הקונפליקט בין חברות ומדינות
מערכת החינוך מלמדת תלמידים בהרחבה על מלחמות, מאבקים וסכסוכים. עליה ללמד באופן שיטתי גם כיצד
מלחמות מסתיימות וכיצד סכסוכים נפתרים.
ראוי שהתלמידים ילמדו:
* כיצד הושגו הסכמי השלום בין ישראל למצרים ובין ישראל לירדן;
* כיצד הסתיימו סכסוכים במדינות אחרות;
e מהם השלבים בתהליך משא ומתן;
+ כיצד פועלים תיווך, דיפלומטיה ובניית אמון;
+ מה ההבדל בין הפסקת אש, הסכם, פיוס ושלום;
* מה תפקידן של נשים ושל החברה האזרחית בתהליכי שלום;
* כיצד משפיעות תקשורת ושפה על הסלמה ועל הרגעה;
* ומהן המחלוקות הלגיטימיות בין תפיסות שונות של ביטחון ושלום.
שלום צריך להילמד לא רק כמשאלה מוסרית-דתית, אלא כדיסציפלינה וכמכלול של ידע, מיומנויות ודילמות.
התשתית קיימת - אך היא מפוצלת
במערכת החינוך קיימות תוכניות העוסקות בדמוקרטיה, סובלנות, מניעת גזענות, חיים משותפים וניהול קונפליקטים.
קיימים גם חומרי הוראה העוסקים בפשרה ובהגעה להסכמות.
אולם התחומים הללו אינם מחוברים כיום לתפיסה סדורה אחת הרואה בדמוקרטיה, פתרון סכסוכים ושלום
מרכיבים של חוסן אישי וקהילתי.
החוליה החסרה היא החיבור בין שלושה מעגלים:
אני - הקהילה - החברה.
ברמת הפרט: התמודדות עם פחד, כעס וחוסר ודאות.
ברמת הקהילה: שייכות, מניעת הדרה, הצבת גבולות ופתרון קונפליקטים.
ברמת החברה והמדינה: הבנת הדרכים שבהן סכסוכים מתנהלים ומסתיימים, והיכרות עם חלופות לא-אלימות ליצירת
ביטחון.
הצעת קבינט הנשים ומדרשת אדם
אנו מציעות לפתח תוכנית חינוכית הדרגתית, מגן ועד י"ב, שתחבר בין חינוך לדמוקרטיה, חינוך לשלום, פתרון
סכסוכים וחוסן קהילתי.
התוכנית לא תהיה רק יחידת תוכן נוספת, אלא תשלב שלושה מרכיבים:
ידע -על זכויות, דמוקרטיה, קונפליקטים, הסכמים, תהליכי שלום ודוגמאות מן הארץ והעולם.
מיומנויות -הקשבה, ניהול מחלוקת, הצבת גבולות, משא ומתן, פתרון בעיות וקבלת החלטות משותפת.
תרבות בית-ספרית -מאבק בהדרה ובשקיפות, חיזוק תחושת השייכות, שמירה על זכויות לצד אחריות, ויצירת
דרכים דמוקרטיות להתמודדות OY קונפליקטים ואלימות.
אנו קוראות לוועדת החינוך
1. להכיר בחינוך לדמוקרטיה, שלום ופתרון סכסוכים כחלק ממדיניות החוסן של מערכת החינוך ,לצד
המענים הפסיכולוגיים והרגשיים.
2 לבקש ממשרד החינוך למפות את הקיים ואת החסר בתחום החינוך לדמוקרטיה, פתרון קונפליקטים, שלום
וחיים משותפים - ולבחון כיצד לחבר אותם לתוכנית רציפה מגן ועד י"ב.
3. לפתח מודל בית-ספרי לחיזוק שייכות ומניעת אלימות , המבוסס על זכויות, אחריות, מניעת הדרה, גבולות
ברורים ודרכים לא-אלימות לניהול מחלוקת.
4. לשלב בתוכניות הלימוד ידע שיטתי על הדרכים שבהן מלחמות וסכסוכים מסתיימים, לצד לימוד
המלחמות עצמן.
5. להכשיר צוותים חינוכיים לראות בחינוך לדמוקרטיה ושלום לא רק תחום דעת, אלא דרך לניהול הקהילה
הבית-ספרית.
הילדים והילדות בישראל זקוקים למענים בית ספריים, שיסייעו להם להתמודד עם הפצע שהמלחמה יוצרת, לחיזוק
החוסן האישי. אך הם זקוקים גם לצוות חינוכי שיעניק להם מקום שבו אינם שקופים, לחווית צמיחה של יחסים בין בני
אדם, שבו מחלוקת אינה מחייבת אלימות, שבו יש גבולות אך גם זכויות, ושבו ניתן ללמוד שהמציאות האנושית
והמדינית ניתנת לשינוי.
החיבור בין חינוך לשלום, פתרון סכסוכים ודמוקרטיה - רואה בדרכים לסיום מלחמות חיבור לחינוך לדמוקרטיה. הוא
יוצר תרבות בית-ספרית שמחזקת שייכות, מציבה גבולות, מצמצמת הדרה ואלימות ומפתחת מסוגלות אישית --
חברתית.
חוסן הוא לא רק היכולת לעמוד במציאות קשה.
חוסן הוא גם הידיעה שיש לנו יכולת, כיחידים וכקהילה, לפעול כדי לשנות אותה.
7 ₪
מדרשת אדם - המדרשה לדמוקרטיה ולשלום ע"ש אמיל גרינצוויג
נוסדה בשנת 1987 ופועלת לקידום חינוך לדמוקרטיה ולשלום בקרב אוכלוסיות, קהילות וקבוצות שונות בחברה
הישראלית, מגיל jan ועד הגיל השלישי.
קבינט הנשים - גוף משותף של ארגוני נשים להנכחת קול נשי מגוון בזירות המדיניות, הביטחוניות והחברתיות.
[email protected]