חומר רקע - גורמים חיצוניים
16
בספטמבר
2026
ניירעמדה מטעם
אדם טבע ודין-
בנושא הפגיעה החמורה בחוסן המים הלאומי
עבור דיון
בוועדת ביקורת המדינה
בתאריך 17.9.2026
משקהמיםשלישראל
נמצאבימיםאלותחתמשברניהוליותפעוליחסרתקדים:חמישהמתוךששתמתקני
התפלת מי הים הגדולים בישראל הושבתו או צמצמו דרמטית את פעילותם עקב עכירות חריגה במי הים
התיכון
,וגםהיוםרובמתקניההתפלהלאחזרולנוהלעבודהתקין.משברזהחשףאתהפגיעותהאסטרטגית
הקשהשלמדינתישראל,אשרנשענתכיוםבכ-
80%
ממי השתייהשלהעלמיםמותפלים. האירועהוכיחכי
מתקני ההתפלה אינם חסינים בפני זעזועים אקלימיים ואקולוגיים, והציף את הכשל המתמשך בהזנחת
מקורותהמיםהטבעייםוהאקוויפרים, המשמשים כמאגריהחירוםשלנו,ולא רק. בפועל, במקום
לנהלאת
משקהמיםכמערכתמשולבת,מגוונתועמידה,המותאמתלהשלכותמשברהאקליםולעלייהבביקושלמים,
יצרה המדינה תלות במתקני התפלה, תוך הפקרת אקוויפר החוף, כשל בניהול מי הנגר ובהפיכתם למשאב
מים חשוב, וזיהום מתמשך של מקורות המים הטבעיים ללא דרישות שיקום מהמזהמים.
בנוסף, המשבר
צפוי להשפיע
באופן ישיר על יוקר המחייה עם מעבר לתשלום של 150%
על כל מ"ק מים והשיפוי ליזמי
ההתפלהעבור
נזקלממברנות -
סכוםשעלוללהגיע למיליונישקלים.
כלזאתועוד
,משקהמיםהלאומיסובלמכשלאסדרתי
ומבני
חמור,כפישכברהתריעמבקרהמדינהבדו"ח
"
אסדרהשלמתקני התפלת מיים ופיקוחעליהם",נובמבר2024
.
1.
הכשל העיקרי הינו
היעדר תוכנית אב מאושרת למשק המים במשך למעלה מ-
14
שנה.
החלטת
ממשלה 2348
מאוקטובר 2010
("עקרונות לניהול משק המים בישראל") קבעה מפורשות כי ניהול
ופיתוח משק המים יתבצע בהתאם ל
תוכנית אב ארוכת טווח
שתיערך על ידי רשות המים, תאושר
על ידי מועצת הרשות והממשלה, ותגדיר את סדרי העדיפויות, מגבלות ההפקה, ההשקעות
הנדרשותוההיערכותלשינויי אקלים.
למעשה, רשות המים לא השלימה את תכנית האב מאז יום הקמתה, ולא הביאה אותה לאישור
הממשלה,חרףהערותחוזרותשלמבקרהמדינה.היעדרהתכניתפוגעבתכנוןארוךהטווחוביכולת
משק המיםלהתמודדעם משברי אקלים, ביטחוןושינויים בהיצע המים הטבעיים.
2.
היעדרתכניתהיערכותמאושרת
למשבראקלים:
למרותהעובדההידועהכימשברהאקליםיעלה
את שכיחות אירועי איכות מי
הים ובכך צפויים לעלות מספר האירועים המסכנים
את אמינות
אספקת המים, רשות המים טרם השלימה את תכנית
ההיערכותולא הביאה אותהלאישור.
3.
חוסר בגורם מתכלל: ניהול המים בישראל מבוזר בין גופים רבים
(רשות המים, מקורות, תאגידי
מים, אגודות מים, רשויות ניקוז, משרד החקלאות, מינהלת ההתפלה, משרד הבריאות ועוד). מצב
זה מביאלניהול בעייתישל הנגר,של האקוויפרים,
מקורות המים הטבעייםושל מערך ההתפלה.
לאור כל
האמור
,על הוועדהלדרוש את הצעדים הבאים
1.
ליישםבאופןמיידי
את
החלטתהממשלה2348
משנת2010
עקרונותלניהולמשקהמיםבישראל""
הקובעתכיעלרשותהמיםלהכין
תכניתאבלמשקהמים
ותוכניותעבודהשנתיותהנגזרותמאותה
תכנית אב. על התכנית להיות מגובה תקציבית,
עם לוחות זמנים קבועים
ולדאוג לשיקום ובנייה
מחדש של מאגרי החירום. לשם כך על התכנית לכלול ראשית קביעה לאומית כי מי הנגר הינם
משאבלאומיולא מטרד.
1
2.
על רשות המים להכין באופן המיידי
תכנית היערכות למשבר האקלים,
מתוקצבת ובעלת לוחות
זמנים בהתאםל
תרחישים המפורסמיםשל השירות המטאורולו
גי.
3.
יש לקבוע
גורם מתכלל לאומי שיתאם בין
רשות המים וכלל הגורמים הרלוונטיים, הן
בתחום
ההתפלהוהן בתחום המים הטבעיים.
4.
על המדינה לתמרץ
רשויות מקומיות ל
החדרת מי נגר למי התהום. עבור כך על רשות המים לתקן
אתמחירשיפוי הרשויותהמקומיותעבורהחדרתמינגרעלפי
חישוביעלות-
תועלת
המשקפים
את
כלל העלויות (כגון שינוע ומדידה) והתועלות (חיסכון בהצפות ותוספת מינרלים), ולעדכן בהתאם
את תעריפי המים המוחדרים.
יש להבטיח לרשויות המקומיות כדאיות כלכלית ושיפוי הולם
להקמתמתקני החדרהולתחזוקתםלאורך זמן, באמצעות תמהילשל מענקיםותמיכותשוטפות.
5.
על רשות המיםלה
כין תכניתלאומיתלשיקום בארות מיהתהום מתוקצבתובעלתלוחות זמנים.,
2