חומר רקע - גורמים חיצוניים

עיריית אילת וקואליציית ארגוני הסביבה אומדן עלויות שפך נפט בים התיכון ובמפרץ אילת כתיבה: מיכל גרוסמן, איה כהן גולן ורז איתן- קוקס, DHVMED ועדת היגוי: ד"ר יובל ארבל, צלול פרופ' מעוז פיין, האוני' העברית אור משה, החברה להגנת הטבע פרופ' נדב ששר, אוניברסיטת בן גוריון ועמותת הסביבה אילת יוני ספיר, שומרי הבית ד"ר שירי צמח שמיר, אוני' רייכמן אסף אדמון, היחידה הסביבתית אילת אילות ד"ר מיכל שטרן, אקואושן דורית בנט, אילת אילות שי טחנאי, החברה להגנת הטבע פרופ' חזי גילדור, האוני' העברית והמרכז הבין-אוניברסיטאי באילת שם הקובץ: אומדן עלויותשפך נפט בים התיכון ובמפרץ אילת 4.6.24 . docx גרסה:| 02 | יוני 2024 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 1 תוכן עניינים 1 תוכן עניינים ................................ ................................ ................................ ................. 1 2 טבלאות ................................ ................................ ................................ ....................... 3 3 תרשימים ................................ ................................ ................................ ..................... 4 4 תקציר ................................ ................................ ................................ ......................... 6 4.1 אנרגיה – עלות אי אספקתאנרגיה ................................ ................................ ..................... 7 4.2 תיירות – פגיעה בפעילותתיירותית וב- airbnb ................................ ................................ ..... 8 4.2.1 פגיעה בפעילות תיירותית ................................ ................................ .......................... 8 4.2.2 פגיעה ב- airbnb ................................ ................................ ................................ ...... 9 4.2.3 סיכום ................................ ................................ ................................ ................... 10 4.3 ניקוי החוף והים – עלות עבודותהניקוי ................................ ................................ .............. 10 4.4 נמלים –אובדן תועלתמהשבתת נמלאשדוד, נמל הדרום ונמל אילת ................................ .... 11 4.5 התפלה – השתתפות קבועה של המדינה בעלויות הייצור של מתקני ההתפלה (גם כאשר הם מושבתים;) עלות אספקת מיםממקור חלופי (באילת;) ונזקי הפגיעה בחקלאות (בים התיכון) ................. 12 4.5.1 נזקי הפגיעה בהתפלה בערי החוף ................................ ................................ ............ 12 4.5.2 נזקי הפגיעה בהתפלה באילת ................................ ................................ .................. 12 4.6 דיג – אובדן תועלת מדיג ................................ ................................ ................................ .. 13 4.7 נזקים שלא נלקחו בחשבון ................................ ................................ .............................. 13 4.8 סיכום ................................ ................................ ................................ ........................... 13 4.8.1 נזקי שפך נפטביום התיכון ................................ ................................ ...................... 14 4.8.2 נזקי שפך נפט באילת ................................ ................................ ............................. 14 5 הקדמה ................................ ................................ ................................ ...................... 15 6 מתודולוגיה ................................ ................................ ................................ ................. 18 6.1 תרחיש הייחוס................................ ................................ ................................ ............... 18 6.2 מודל פיזור המזהמים ................................ ................................ ................................ ...... 18 6.2.1 מודל פיזור המזהמים בים התיכון ................................ ................................ .............. 18 6.2.2 מודל פיזור המזהמים במפרץ אילת ................................ ................................ ........... 18 1 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 6.3 משך הפגיעה ................................ ................................ ................................ ................ 19 7 אנרגיה ( בים התיכוןבלבד) ................................ ................................ ............................. 21 8 תיירות ................................ ................................ ................................ ....................... 24 8.1 הנחת העבודה לגבי היקף הפגיעה ................................ ................................ ................... 24 8.1.1 היקף הפגיעה בים התיכון ................................ ................................ ........................ 24 8.1.2 היקף הפגיעה במפרץ אילת ................................ ................................ ..................... 24 8.2 שיעור האובדן הכלכלי ................................ ................................ ................................ .... 24 8.2.1 שיעור האובדן הכלכלי בערי חופי הים התיכון ................................ ............................. 24 8.2.2 שיעור האובדן הכלכלי באילת ................................ ................................ ................... 25 8.3 המתודולוגיה של סדן לובנטל ................................ ................................ ........................... 26 8.4 חשבון הלוויין של התיירות ................................ ................................ ............................... 26 8.4.1 חשבון הלוויין של התיירות בעריהחוף ................................ ................................ ....... 27 8.4.2 שיעור האובדן הכלכלי באילת ................................ ................................ ................... 28 8.5 אובדן תועלת מ- airbnb בערי החוף ................................ ................................ .................. 28 8.5.1 אובדן תועלת מ- airbnb בערי החוף ................................ ................................ .......... 29 8.5.2 אובדן תועלת מ- airbnb באילת ................................ ................................ ................ 30 8.5.3 סיכום עלויות נזקי התיירות ................................ ................................ ...................... 31 9 ניקיון הים והחוף (בים התיכון ובמפרץ אילת) ................................ ................................ ..... 33 10 נמלים ................................ ................................ ................................ ........................ 35 10.1 נמלי חוף הים התיכון ................................ ................................ ................................ ...... 35 10.2 נמל אילת ................................ ................................ ................................ ...................... 37 11 מערך ההתפלה ................................ ................................ ................................ ........... 39 11.1 פגיעה באספקת המים ................................ ................................ ................................ .... 39 11.1.1 הים התיכון ................................ ................................ ................................ ............ 39 11.2 אילת ................................ ................................ ................................ ............................ 41 11.3 אומדן עלויות השבתת המתקנים ................................ ................................ ...................... 42 11.3.1 השתתפות בעלויות הייצור שלמתקני ההתפלה ................................ ......................... 42 2 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 11.3.2 עלויות הפגיעה בהתפלה בים התיכון: פגיעה באספקת המים לחקלאות ........................ 42 11.3.3 מתקן ההתפלה באילת: עלויותאספקת מים ממקור חלופי ................................ ........... 43 11.4 סיכום עלויות נזקי השבתת מערך ההתפלה ................................ ................................ ....... 44 12 דיג (ביםהתיכוןבלבד) ................................ ................................ ................................ .. 45 13 ערכים לא שוקיים ................................ ................................ ................................ ........ 48 14 הכנסות פוטנציאליות מהרחבת קצא" א ................................ ................................ ............ 49 15 סיכום ................................ ................................ ................................ ........................ 50 15.1 שפך נפטבים התיכון ................................ ................................ ................................ ..... 51 15.2 שפך נפט באילת ................................ ................................ ................................ ............ 52 16 רשימת ספרות ................................ ................................ ................................ ............ 53 17 נספח מפות ................................ ................................ ................................ ................ 55 17.1 שפך נפטבאשקלון ................................ ................................ ................................ ........ 55 17.2 שפך נפטבמפרץ אילת ................................ ................................ ................................ ... 57 2 טבלאות טבלה 1 . נזקי שפך נפטבמלש"ח לכל תקופת הנזק בים התיכון ................................ ............................ 6 טבלה 2 . נזקי שפך נפטבמלש"ח לכל תקופת הנזק במפרץ אילת ................................ ......................... 6 טבלה 3 . משך הפגיעה בתשתיות שונות על-פי הערכת היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה ................................ ................................ ................................ ............................ 19 טבלה 4 . תחנות כחשעלולות להיפגע משפך פגיעה והספק המתקן ................................ ................... 21 טבלה 5 . נזקי אי אספקתחשמל ................................ ................................ ................................ ..... 23 טבלה 6 . היקף הפגיעה בפעילות חופי הרחצה באילת לפי איזור ולפי שנה ................................ ............ 24 טבלה 7 . הערכתשיעור אובדן התועלת הכלכלית בערי החוף ................................ .............................. 25 טבלה 8 . הערכתשיעור אובדן התועלת הכלכלית באילת ................................ ................................ .... 26 טבלה 9 . נזקי התיירות ................................ ................................ ................................ .................. 32 טבלה 10 .רמות הטיפולשהוגדרו לצורך אומדן העלויות ................................ ................................ ..... 33 טבלה 11 . עלויות ניקוי החוף והים ................................ ................................ ................................ ... 34 טבלה 12 . נזקי השבתת נמלי חוף הים התיכון ................................ ................................ .................. 37 טבלה 13 . נזקי השבתת נמל אילת ................................ ................................ ................................ .. 38 3 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת טבלה 14 . כמות מיםלא מסופקת ועלותה לפי מתקני התפלה בים התיכון................................ ............ 40 טבלה 15 . כמות מיםלא מסופקת ועלותה במתקן הסבחה ................................ ................................ . 41 טבלה 16 . נזקי השבתתמערךההתפלה ................................ ................................ ......................... 44 טבלה 17 . מידת הפגיעה בכל האיזור בהתאם לקרבתו ולתקופתהזמן שלאחר שפך הנפט ..................... 46 טבלה 18 . פגיעה בתועלותמדיג ................................ ................................ ................................ ..... 47 טבלה 19 . נזקי שפך נפט במלש"ח לכל תקופתהנזק ביםהתיכון ................................ ........................ 50 טבלה 20 . נזקי שפך נפט במלש"ח לכל תקופתהנזק במפרץאילת ................................ ..................... 50 3 תרשימים תרשים 1 . מתודולוגיה לאומדן עלויות אי אספקת חשמל ................................ ................................ ...... 7 תרשים 2 . מתודולוגיה לאומדן פגיעה בפעילות תיירותית ................................ ................................ ...... 8 תרשים 3 . מתודולוגיה לאומדן פגיעה בפעילות airbnb ................................ ................................ ........ 9 תרשים 4 . מתודולוגיה לאומדן עלויות ניקוי ים וחוף ................................ ................................ ............ 10 תרשים 5 . מתודולוגיה לאומדן אובדן תועלת מהשבתת נמלים ................................ ............................ 11 תרשים 6 . מתודולוגיה לאומדן השבתת מתקני התפלה ................................ ................................ ...... 12 תרשים 7 . מתודולוגיה לאומדן אובדן תועלת מדיג ................................ ................................ .............. 13 תרשים 8 . הרכב הנזק ביםהתיכון ................................ ................................ ................................ .. 14 תרשים 9 . הרכב הנזק במפרץאילת ................................ ................................ ................................ 14 תרשים 10 . מתודולוגיה לאומדןעלויות אי אספקת חשמל ................................ ................................ .. 23 תרשים 11 . מתודולוגיה לאומדן פגיעה בפעילות תיירותית ................................ ................................ .. 31 תרשים 12 . מתודולוגיה לאומדן פגיעה בפעילות airbnb ................................ ................................ .... 32 תרשים 13 . מתודולוגיה לאומדןעלויות ניקוי ים וחוף ................................ ................................ .......... 34 תרשים 14 . מתודולוגיה לאומדןאובדן תועלת מהשבתת נמלים ................................ .......................... 37 תרשים 15 . מתודולוגיה לאומדןהשבתת מתקני התפלה ................................ ................................ .... 44 תרשים 16 . חלופות לניהול דיגהמכמורת, מתוך מצגת TASC והחברה להגנת הטבע ............................. 45 תרשים 17 . מתודולוגיה לאומדןאובדן תועלת מדיג ................................ ................................ ............ 47 תרשים 18 . אומדן נזק משפך נפט בתרחיש שפך של 5000 טון נפטבים התיכון ................................ ... 51 תרשים 19 . הרכב הנזק בתרחיש שפך של 5000 טון נפט ביםהתיכון ................................ .................. 51 תרשים 20 . אומדן נזק משפך נפט בתרחיש שפך של 5000 טון נפטבמפרץ אילת ................................ . 52 תרשים 21 . הרכב הנזק בתרחיש שפך של 5000 טון נפט במפרץ אילת ................................ ............... 52 תרשים 22 . מפת פיזור שפך נפט מהמסוף הימי באשקלון ברוח דרום- מערבית ................................ ..... 55 תרשים 23 . מפת פיזור שפך נפט מהמסוף הימי באשקלון ברוח צפון- מערבית ................................ ...... 56 4 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת תרשים 24 . פיזור מזהמים 48 שעות לאחר שפך במסוף הנפט באילת בתאריכים ושעות שונות לאורך השנה ( Gildor,2023 ) ................................ ................................ ................................ ........................... 57 5 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 4 תקציר על רקע תכניות להרחיב את פעילות קצא"א, חברת DHVMED התבקשה לאמוד את הנזקים הכלכליים שעלולים להיגרם כתוצאה מאירוע שפך נפט בינוני בכמות של כ- 5000 מ"ק (כ- 4,500 טון) נפט גולמי. זוהי כמות שלשפך חלקישלתכולתתאמטעןבודדשלמיכלית נפט. כמו כן, הונח כי השפך יתרחש במיקשר באשקלון או במיקשר באילת. עבודה זו אינה מתייחסת לנזקים פוטנציאליים בחלקו היבשתי של הצינור , אלא רק לנזקים בים ובחוף. במסגרת העבודה נאמדו ערכי שוק דמידיםבלבד שלהנזקיםהבאים: אנרגיה, תיירות, ניקויהחוף והים, נמלים, התפלה ודיג. האומדן נוקט בגישה שמרנית מבחינת העלויות שנבחרו לתחשיבים השונים, משך הזמן שנחזה לפגיעה בתשתיות השונות ועוד. עם זאת, בהחלט ייתכן שהיקף הפגיעה יהיה גבוה יותר. לכן, עבור כל תחום חושב טווח ערכים, כאשר הערך התחתון מבטא גישה שמרנית, והערך העליון מבטא ערך סביר (לא מקסימלי אלא רק פחות שמרני). להלןאומדן הנזקים לפי תחומים: טבלה 1. נזקי שפך נפטבמלש"ח לכלתקופת הנזק בים התיכון ים תיכון רכיב ערך תחתון שמרני)( ערך עליון פחות שמרני)( אנרגיה 35,381 122,167 תיירות 877 2,107 ניקוי החוףוהים 410 608 נמלים 191 381 התפלה 82 123 דיג 34 34 סה"כ 36,975 125,421 כלומר, סך הנזק הנאמדביםהתיכוןהינו כ- 37 - 125 מילי ארד .₪ טבלה 2. נזקי שפך נפטבמלש"ח לכלתקופת הנזק במפרץ אילת אילת רכיב ערך תחתון שמרני)( ערךעליון פחות שמרני)( אנרגיה - - תיירות 6,618 9,319 ניקוי החוףוהים 410 608 נמלים 863 863 התפלה 55 86 דיג - - סה"כ 7,945 10,876 כלומר, סך הנזק הנאמד באילתהינו כ- 11 - 8 מיליארד .₪ 6 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת להלן פירוט עקרי המתודולוגיה והמסקנות לגבי כלאחד מהתחומים: 4.1 אנרגיה– עלותאי אספקת אנרגיה שפך נפט עלול לגרום להשבתה של תחנות כח גדולות ( רוטנברג, דוראד ואשכול) בפרט בימים הראשונים שלאחר השפך, ובכך לגרום לפגיעה משמעותית באספקת החשמל בישראל שתימשך בחלקה אפילו למעלה מחודש. תרשים 1 . מתודולוגיה לאומדן עלויות אי אספקת חשמל עלות אי אספקת חשמל יתירות החשמל במשק לפי משרד תחנות כח שיפגעו מספר ימי עלות אי אספקת האנרגיה: הספקי תחנות לפי מודל פיזור השבתה לפי חשמל לפי רשות הכח לפי הרשומות ניכוי רזרבת המזהמים המהג"ס החשמל החשמל מהפגיעה בייצור החשמל הנזק נאמד בכ- 35-122 מיליארדי .₪ עלות אי ספקת החשמל היא החלק המשמעותי ביותר באומדן הנזק משפך נפטבים התיכון, והיא גדולהבסדרי ג ודל מיתרהעלויותהצפויות. 7 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת תיירות – 4.2 פגיעהב פעילות תיירותיתוב- airbnb 4.2.1 פגיעה בפעילות תיירותית תרשים 2 . מתודולוגיה לאומדן פגיעה בפעילות תיירותית פגיעה בפעילות תיירותית (חשבון הלוויין של התיירות) שיעוראובדן התועלתהכלכלית, לפיהמהג" ס חלקןהיחסישל ערי היקףהפגיעה שיעורהתמורהשלאניתןלהמירבקלות ערךמוסףשל (באילת) ולפי החוףמכלל (משך הזמן) לפי לפעילותכלכליתאחרת, לפינתונימלונות תיירות( חשבון השוואהביןשנים התיירות, לפי המהג"ס הלמ"ס הלוויין),לפיהלמ"ס רגילותלשנותשפל הלמ"ס לפיהלמ" ס( בערי החוף) 100% מהתמורה 50% מהתמורה מההון מעבודה 4.2.1.1 אומדן אובדן התועלת מחשבון הלוויין בערי החוף על מנתלחשב אתאובדן התועלת הצפוי מחשבוןהלוויין של התיירות, בוצעה מכפלה של הגורמים הבאים: - ערך מוסף שלתיירות(במחירי 2024 ) – לצורך התחשיב נלקחממוצע השנים2018-2019 - חלקו היחסי של האיזור הרלוונטי ביחס ליתר התיירותבארץ (24% בערי החוף) - שיעור התמורה שלאניתן להמיר בקלות לפעילויות אחרות( 65% בעריהים ה חוף) - שיעור האובדן הכל כלי כתוצאהמשפך נפט( 13-71% בערי החוף) - היקף הפגיעה (100% בשנהראשונהבערי החוף) 4.2.1.2 אומדן אובדן התועלת מחשבון הלוויין באילת על מנתלחשב אתאובדן התועלת הצפוי מחשבוןהלוויין של התיירות,בוצעה מכפלה שלהגורמים הבאים: - ערך מוסף שלתיירות(במחירי 2024 ) – לצורך התחשיבנלקחממוצע השנים2018-2019 - חלקו היחסי של האיזור הרלוונטיביחס ליתר התיירותבארץ ( 20% באילת) - שיעור התמורה שלאניתן להמיר בקלות לפעילויות אחרות( 79% באילת) - שיעור האובדן הכלכלי כתוצאהמשפך נפט( 50-71% באילת) - היקף הפגיעה (היקף פגיעההולך ופוחתעלפני6 שנים באילת) 8 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 4.2.2 פגיעה ב- airbnb תרשים 3 . מתודולוגיה לאומדן פגיעה בפעילות airbnb פגיעה ב- airbnb שיעור האובדן הכלכלי, לפי המהג" ס (באילת) אומדן היחס שבין או לפי השוואה בין אומדן מספר חדרי מספר דירות airbnb שיעור היקף הפגיעה, אומדן התמורה שאינה ניתנת להמרה בקלות שנים רגילות לשנות המלון בכל עיר, לפי לבין חדרי מלון, לפי לפי המהג"ס לפעילויות אחרות, לפי נתוני בתי מלון בלמ"ס שפל לפי נתוני בתי הלמ"ס אתרairbnb ופרסומים מלון מהלמ" ס ( בערי בתקשורת החוף) מהתמורה 50% מהתמורה להון 15% למשרות 4.2.2.1 אומדן אובדן התועלתמ- airbnb בערי החוף אובדן התועלת הכלכליתחושבכמכפלהשלהגורמים הבאים: - התמורה שאינה ניתנת להמרה בקלות לפעילויות אחרות (לפי אובדן תמורה מהון של 50% ואובדן תמורה מעבודה של15% ) - שיעוראובדן התועלת הכלכליתשל עריהחוף( 29-69% ) - היחס שבין מספר דירות ה- airbnb למספר חדרי המלון בתל אביב (97% ) - היחס שביןמספר חדרי המלוןבהרצליה למספר חדרי המלון שבערים האחרות - שיעורהיקף הפגיעהבחוף (100% משנה אחת) 4.2.2.2 תחשיב Airbnb באילת אובדן התועלת הכלכליתחושבכמכפלהשלהגורמים הבאים: - התמורה שאינה ניתנת להמרה בקלות לפעילויות אחרות (לפי אובדן תמורה מהון של 50% ואובדן תמורהמעבודה של15% ) - שיעוראובדן התועלת הכלכליתשל עריהחוף(50% ) - היחס שבין מספר דירות ה- airbnb למספר חדרי המלון באילת(9% ) - שיעורהיקף הפגיעהבחוף (ירידה הדרגתיתעלפני6 שנים) 9 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 4.2.3 סיכום 4.2.3.1 נזקי התיירותבערי החוף נמצאכישפךנפטביםהתיכוןעלוללגרוםלפגיעהבתיירותלמשךכשנה,עםנזקשנאמד880 מיליון₪עד 2.1 מיליארד ש"ח. 4.2.3.2 נזקי התיירותבאילת שפךנפטבאילתיכוללגרוםלפגיעהבתיירותלמשךכשנהוחצי. הנזקלתיירותבלבדבמפרץאילת נאמדבכ- 6.6-9.3 מיליארד ₪, וזהו הרכיב המשמעותי ביו תר באומדן עלות הנזק במפרץ אילת. הוא גם גדול בסדרי גדול מיתרהרכיבים שנאמדו. ניקוי החוף והים – עלותעבודותהניקוי 4.3 תרשים 4 . מתודולוגיה לאומדן עלויות ניקוי ים וחוף עלויות ניקוי ים וחוף מקדםהמייצג את כמות הזיהום, לפי התווך שבו התרחש העלות למ"ק מזהם, לפי אטקין תרחיש הייחוס הזיהום, לפי אטקין רמת הטיפול, לפי סוג הטיפול, לפי המהג"ס המג"ס דיספרסנטים טיפול מכני הסביבההימיתוהחופיתמורכבותלניקוי,ולכןרקחלק מהזיהוםינוקהו יטופל.עלותפעולותהניקויביםהתיכון או באילת נאמדת בכ- 410-608 מיליון .₪ 10 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת נמלים – אובדן תועלתמהשבתת נמלאשדוד, נמלהדרוםונמלאילת 4.4 תרשים 5. מתוד ולוגיה לאומדן אובדן תועלתמהשבתתנמלים אובדן תועלת מהשבתת נמלים מספר ימי השבתה, נזק ליום השבתה של נמל לפי המהג"ס מספר אוניות בנמל, לפי נמל נזק ליום עיכוב של אוניה אשדוד ולמ"ס נזקלמשקבעיקר בשל מספרימי עיכוב עיכוב בנמלים, לפי בממוצע לאונייה, לפי דו"חמבקר המדינה דו"חמבקר המדינה 4.4.1.1 נזקי השבתת נמליםבערי החוף הנזק מיום השבתה של נמל אשדוד ונמל הדרום נאמד בכ- 27 מיליון ₪ ליום (לשני הנמלים יחד), והנזק מהשבתתםלמשךשבוע עד שבועיים נאמד בכ- 190-380 מיליון .₪ 4.4.1.2 נזקי השבתת נמל אילת הנזקמיוםהשבתהשלנמלאילתנאמדבכ- 1.9 מיליון₪,ולכןהשבתתהנמללתקופהשלכשנהוחצי תגרום לנזקלמשק שלכ- 862 מיליון .₪ 11 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת התפלה 4.5 – השתתפות קבועה של המדינה בעלויות הייצור של מתקני ההתפלה (גם כאשר הם מושבתים); עלות אספקת מים ממקור חלופי באילת;)( ונזקי הפגיעה בחקלאות בים התיכון)( תרשים 6 . מתודולוגיה לאומדןהשבתת מתקני התפלה פגיעה במתקני התפלה מתקני השתתפות כמות המים ההתפלה בעלויות המופקים משך זמן נזקי הפגיעה שצפויים הייצור בכל מתקן, הפגיעה, לפי עלות אספקת מים ממקור חלופי (באילת) בחקלאות להפגע, לפי הקבועות לפירשות המהג"ס (בים התיכון) מודל פיזור שלמתקני המים המזהמים האספקה נזקי פגיעה בחקלאות, לפי השתתפות עלות שינוע מ" ק ביקוש למים ביקוש למים מדד כושר המדינה בעלויות מים, לפי חברות בניכוי תיירים, בניכוי צרכים הנשיאה של הייצור הקבועות, לוגיסטיקה רשות המים סניטריים גידולים 45% חקלאיים, לפי משרד החקלאות 4.5.1 נזקי הפגיעה בהתפלה בערי החוף שפך נפט באיזור אשקלון יכול לגרום להשבתת מתקני התפלה גדולים באיזור (אשקלון, אשדוד, פלמחים ושורק) לתקופה של עד חודש. יצויין כי על פי הערכה פחות שמרנית של איגוד מתקני ההתפלה, השבתת מתקני ההתפלה יכולה להימשך מספר חודשים. הערכה זו לא נכנסה לתחשיב. במקרה של פגיעה בכמות המים המותפלים החקלאות נחשבת כ- Buffer באירועי משבר במשק המים, כך שאספקת המים השפירים לענפיםחקלאיים מסויימים תופסק על מנתלא לפגוע באספקתמי השתייה לתושבים. נזקי הפגיעה בחקלאות נאמדים בכ- 52-78 מיליון .₪ בנוסף, המדינה מחוייבת להשתתף ב- 45% מהעלויות הייצור של מתקני ההתפלה , גם אם הם מושבתים. עלות זו בכ- 30-45 מיליון ₪. סה"כ אומדן הנזק להתפלת מים בשפך נפטבים התיכון נאמד בכ- 82-123 מיליון .₪ 4.5.2 נזקי הפגיעה בהתפלה באילת שפך נפט במפרץ אילת עלול לפגוע בהפעלת מתקן הסבחה למש ך שנה וחצי . במקרה כזה, ניתן להזרים בצנרת הביתית מים מליחים לצרכי סניטציה (עפ"י רשות המים), אך על מנת לספק מי שתייה נדרש שינוע שלמיםבמיכליותאוסמיטריילרים .עלותאספקתמיםכאלהממקורחלופינאמדתבכ- 31-63 מיליון₪,ועלות השתתפות המדינה בעלויות הייצור של מתקן ההתפלה נאמדת בכ- 23 מיליון ₪. סך עלות הפגיעה בהתפלה במקרה של שפך במפרץאילתנאמדת בכ- 55-86 מיליון ₪. 12 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת דיג – אובדןתועלתמדיג 4.6 הפגיעה בדיג במפרץאילתזניחה יחסית ולכן לאנאמדה. תרשים 7 . מתודולוגיה לאומדן אובדן תועלתמדיג אובדן תועלת מדיג אומדן תועלת כלכליתמדגה, לפיעבודה של היקף הפגיעהבדיג דגה לפיאיזורים חברתהייעוץ TASC פיזורהמזהמים, משךהזמן, לפי שיעור הפגיעה לפיתרחיש המהג"ס לפיאיזור הייחוס הפגיעה בדיג בים התיכון צפוייה להימשך כ- 3 שנים. הערכה זו אינה לוקחת בחשבון את הירידה באוכלוסיית הדגים והשפעותארוכותטווח על כך. הנזק מהירידהבדגה בתקופת השפך בלבד נאמדת בכ- 34 מיליון ₪. 4.7 נזקים שלא נלקחובחשבון בשל מגבלות מתודולוגיות, קוצר הזמן וזמינות הנתונים, עבודה זו אינה לוקחת בחשבון כמה היבטים, כאשר כמה מ החשוב ים שבהםהינם: - הנזק האקולוגי ופגיעה בערכי טבע,בפרטאםיתרחשזיהוםבמפרץאילתויפגעבשוניתהאלמוגים הייחודית שלו נדרש מחקר נוסף על מנת לאמוד ערכים לא שוקיים הן עבור הים התיכון והן עבור מפרץ אילת. בנושא הים התיכון, יצויין כי עפ"י מחקר של ד"ר שירי צמח-שמיר מ- 2020, ערכי האי- שימוש של הים התיכון (כלומר הערכים הנובעים מעצם קיומה של המערכת האקולוגית ולא מהשימוש בה) נאמדים ב כ- 193.7 מיליון ₪לשנה (במחירי 2020 ) (ר'בהרחבה פרק 13 ). - פגיעה פוטנציאלית רחבת היקף בכלכלת העיר אילת מעבר לפגיעה בתיירות עצמה. פגיעה זו יכולה לכלול אבטלה, הגירה שלילית,אובדן השקעות ועוד. 4.8 סיכום להלן התפלגות הנזקים שנאמדובכל אחד מהאיזורים. 13 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 4.8.1 נזקי שפך נפט ביום התיכון תרשים 8. הרכב הנזקביםהתיכון הרכבהנזק,הים התיכון אנרגיה ניקוי החוף והים 97.02% נמלים 0.63% 0.35% התפלה Other 0.13% 2.98% דיג 0.04% תיירות 1.84% שפך נפטבים התיכוןעלול לגרום לנזקהנאמדב כ- 125-37 מיליארד ₪ 4.8.2 נזקי שפך נפט באילת תרשים 9 . הרכב הנזק במפרץאילת הרכב הנזק, אילת נמלים 9.17% תיירות Other 84.68% 15.32% התפלה 0.75% ניקוי החוף והים 5.41% שפך במפרץ אילתעלול לגרוםלנזקהנאמד בכ- 8-11 מיליארד₪ 14 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 5 הקדמה על רקע תכניות להרחיב את פעילות קצא"א, חברת DHVMED התבקשה לאמוד את הנזקים הכלכליים שעלולים להיגרם כתוצאה מאירוע שפך נפט בינוני בכמות של כ- 5000 מ"ק (כ- 4,500 טון) נפט גולמי. זוהי כמות שלשפך חלקישלתכולתתאמטעןבודדשלמיכלית נפט. כמו כן, הוגדר כי השפך יתרחש במיקשר באשקלון או במיקשר באילת. עבודה זו אינה מתייחסת לנזקים פוטנציאלייםבחלקוהיבשתי של הצינור , אלא רק לנזקיםבים ובחוף. במסגרתהעבודה נאמדו ערכישוק מדידים בלבד של הנזקיםהבאים: - אנרגיה – עלות אי אספקתחשמל - תיירות– פגיעה ב פעילותתיירותית (לינה,הסעדה,תחבורה, פנאי ונופשועוד) ו- airbnb - ניקוי החוף והים – עלותעבודות הניקוי - נמלים – אובדן תועלתמהשבתת נמלאשדוד, נמל הדרום ונמלאילת - התפלה – השתתפות קבועה של המדינה בעלויות הייצור של מתקני ההתפלה (גם כאשר הם מושבתים), עלות אספקתמיםממקור חלופי ונזקי הפגיעה בחקלאות. - דיג – אובדןתועלתמדיג נזקים אלה ייסקרו בהרחבה בהמשך. בשל מגבלות מתודולוגיות,קוצרהזמן וזמינות הנתונים, עבודה זואינה לוקחת בחשבון אתההיבטים הבאים: - נזק אקולוגי ופגיעה בערכי טבע חשובלהדגיששבמקרהשלאילת,שוניתהאלמוגיםהינהשוניתהאלמוגיםשלמיםרדודיםבמיקום הצפוני ביותר בעולם, ולכן בתרחיש של התחממות גלובלית, היא עשוייה להיות השונית האחרונה שתיוותרבעולם כלומר,.מעברלערךהגבוההשישלהכשוניתהיחידהבישראל,ישלהחשיבותרבה גם ברמה העולמית. מכיוון שאין בנמצא כיום עבודות קיימות המתאימות לאומדן הערך האקולוגי, נדרש מחקר מקור שאיננואפשרילביצועכיום,בחודשיםשחלפולאחרה- 7 באוקטובר,היותשתמהילהמבקריםבאילת השתנהואיננו משקף את מאפייני התיירים הנוהגים לפקוד אתהאיזור. בנוסף, ישנהבעייתיותרבה בביצועהעברת תועלותלאור ייחודה של השונית ברמה העולמית. בנושא הים התיכון, יצויין כי עפ"י מחקר של ד"ר שירי צמח-שמיר מ- 2020, ערכי האי- שימוש של הים התיכון (כלומר הערכים הנובעים מעצם קיומה של המערכת האקולוגית ולא מהשימוש בה) נאמדים בכ- 193.7 מיליון ₪לשנה (במחירי 2020 ) (ר'בהרחבה פרק 13 .) 15 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת לכן, בשל הקושי לאמוד את ערכ ם הכלכלי של המערכות האקולוגיות במפרץ אילת ובים התיכון, אומדן הנזק האקולוגי הפוטנציאלי לערכי הטבע לא נכלל בעבודה זו, אך הדבר לא מפחית מחשיבות ם. - פגיעה רחבת היקף בכלכלת העיר אילת גם בעסקים שאינם קשורים בתיירות, אבטלה, הגירה שלילית,אובדן השקעות - תיירות o פגיעה בתיירות מעבר לערי החוף – המנעות תיירים מהגעה ארצה בשל אירוע שפך נפט משמעותי - אנרגיה o עלויות תיקון של מתקנים וציודשיזֹו קו כתוצאה מחדירהשל נפט אליהם o עלויות של יצור אנרגיה באמצעים חלופיים (הפעלת תחנות כח פיקריות, שימוש במזוט ופחם וכו)' - התפלת מים o עלויות תיקון של מתקנים וציוד שיזוקו כתוצאה מחדירה של נפט אליהם או כתוצאה מהשבתה ממושכת (כגוןהיווצרותביופילם עלגבי הממברנות) על פי נייר עמדה של האיגוד הישראלי להתפלה מילא לוקר, ואחרים,( 2023 ) , " בתרחיש שבו ההתרעה מגיעה באיחור ומים מזוהמים בנפט חודרים למתקני ההתפלה, הנזק יהיה גדול לאין שיעור (מהנזק של השבתה בטרם חדירת הזיהום – הערת DHV )" . " זהו איננו תרחיש בלתי סביר: נכון להיום קיימים במתקני ההתפלה מדי שמן פוטומטריים להתרעה, אך איכות המדידה שלהם ואמינותם אינן גבוהות; השימוש במדי שמן צפים איננו אפשרי בתנאי הים המקומיים, ואף לא נעשה ניטור שמן במים באמצעות מצלמות חכמות ברזולוציה גבוהה, רחפניםאו לוויינים, שלא ברורההאפקטיביות של ניטור כזהלזיהוי כתם נפטביםגבוה. בנוסף,קיימתסכנהשנגזרותהנפט(נגזרותאורגניותקטן-מולקולריות) ישארובמיםויסכנו את מערכותטיפולהקדםבמתקניההתפלה.חדירהמשמעותיתשלנפטאלפילטרהחול בשלבהטיפולהמקדיםבמיהיםפירושההשבתהשלהמתקניםלחודשיםרבים,ואפילועד לתקופה של שנה. במקרים כאלה קיימת אפשרות לפגיעה רחבה בממברנות האוסמוזה ההפוכה - הרכיב המרכזי במערכת ההתפלה ( מתקן התפלה גדול מכיל עשרות אלפי ממברנות בעלותשל מיליוני דולרים רבים)." עלויות נזקיםפוטנציאליים אלהלא נלקחו בחשבוןבעבודה זו. o עלויות הפקה ממקורות חלופיים כגון מקידוחים או הכנרת - ניקוי חוף וים 16 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת o המאמרשנמצאכמתאיםביותרלאומדןעלויותהניקוימציגמתודולוגיהלחישובעלותבאופן יחסי לכמות השפך, תוך התייחסות מוגבלת לסביבה בה מתרחש השפך. שפך נפט בים התיכון שהינו ים פתוח יחסית עם חוף ארוך הנפרש על פני עשרות קילומטרים יהיה בעל דינמיקה אחרת משפך נפט במפרץ סגור כגון מפרץ אילת, אך הדבר לא מקבל ביטוי במתודולוגיה. לכן, התקבלה עלות ניקוי זהה עבור אילת ועבורהים התיכון. o העבודה אינה כוללותאומדן נזקים לשכנותיה של ישראל. בהקשר של שפך נפטבים סוף, גם ירדן עלולהלהיפגע באופן משמעותי (ר' נספח מפות) - נמלים o עלויות ניקויאוניותביציאתן מהנמל o פגיעה במעגנות (כגון המרינהבאשקלון) - דיג o הפחתתהדגה גםלאחרניקוי השפך - פגיעה בעסקים מבוססי חוף שאינם בהכרח קשורים לתיירות כגון ספורט ימי - פגיעה במותג של אילת ואולי אף קריסה מוחלטת של העיר - פגיעה בים כמשאב טבע זמין לתושבים o פגיעה בפעילויות פנאי וספורט - פגיעה בבריאות כתוצאה מחשיפה לנפט - זיהום אוויר באיזור השפך - פגיעה בירדן וביחסים הדיפלומטיים איתה - פגיעה במדינות נוספות לאורך חופי הים התיכון 17 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 6 מתודולוגיה 6.1 תרחיש הייחוס לצורך אומדן הנזק הכלכלי נבחן תרחיש ייחוס של שפך נפט בינוני בכמות של כ- 5000 מ"ק (כ- 4,500 טון) נפטגולמי. זוהי כמותשלשפךחלקי שלתכולתתאמטעןבודדשלמיכלית נפט. כמו כן, הוגדרכי השפךיתרחשבמיקשרבאשקלון או במיקשר באילת. עבודה זו אינה מתייחסת לנזקים פוטנציאליים בחלקוהיבשתישל הצינור , אלא רקלנזקים ביםובחוף. 6.2 מודלפיזור המזהמים על מנת למפות את התשתיות והחופים שעלולים להיפגע נעשה שימוש במודלים פשוטים לפיזור נפט/מזהמיםבים עפ"י הזרמיםהמוכרים בכל אזור(מפרץאילת ומזרח היםהתיכון.) 6.2.1 מודל פיזור המזהמים בים התיכון לצורך הערכת פיזור שפך מקצא" א אשקלון, התקבלו הרצות תרחישי שפך מנקודת הקישור של מיכלית נפט שבוצעו ע"י היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית באמצעות מודל GNOME (מודל גנרי פשוט של NOAA להערכתפיזורשפךנפט,אשרלקחבחשבוןאתתנאיהבתימטריה,זרמיים,רוח,טמפרטורתיםוטמפרטורת אוויר האופייניים לחוףהים התיכוןבחודשי יוליבישראל. לתוצאות ר' נספח מפות. 6.2.2 מודל פיזור המזהמים במפרץ אילת באילתההרצהנעשתהבאדיבותפרופ'חזיגילדורמהאוניברסיטההעבריתוהמרכזהבין- אוניברסיטאיבאילת, במודל שפיתח עם קבוצתו עפ"י מדידות זרמים במפרץ אילת (Fredj, et al., 2016) . המודל מציג את פיזור החלקיקים בים ולאורך החוף לפי הסתברות הגעתם לשם לאורך 48 שעות לאחר אירוע השפך במסוף אילת, בארבעה מצבים המייצגים תנאי זרמי ים שונים באילת ( Gildor, 2023 ) . המודל לא לקח בחשבון תהליכים כימיים אלא רק אתפיזורם שלהחלקיקים בהתאם לזרמיהים. לתוצאותר' נספח מפות. 18 6.3 משך הפגיעה טבלה 3. משךהפגיעה בתשתיות שונות על- פי הערכת היחידההארצית להגנתהסביבההימית במשרד להגנתהסביבה תחום הים התיכון אילת ניקוי ים שיעור הנזקביחס לשנה מלאה: שיעור הנזקביחס לשנה מלאה: וחוף באיזור השפך – מעל שנה שנה1 שנה2 שנה3 שנה4 שנה5 שנה6 חופי 100% 60% 40% 20% 10% 10% מאשקלון עד ת"א– שנה רחצה ת"א עד חדרה – 80% משנה צפוניים חופי 100% 70% 50% 30% 20% 10% חדרה עד ראש כרמלבחיפה – 30% משנה רחצה חיפה ראש הנקרה– 10% משנה דרומיים ממוצע 100% 65% 45% 25% 15% 10% תיירות בהתאם להנחותהעבודה לגבימשך ניקוי ים וחוף,הונחכי הניקוי ר' משך הניקוי לעיל באיזורי התיירות ( שעיקרם בין אשקלון להרצליה) ייארךכשנה. אנרגיה משך הפגיעה לפי תחנתכח: אין תחנת כח תחנת כח מיקום משך הזיהום באיזור רוטנברג דרומית לאשקלון 1 חודש דוראד דרומית לאשקלון 1 חודש אשכול צפונית לאשדוד שבוע אורותרבין חדרה יומיים אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת תחום הים התיכון אילת התפלה משך הפגיעה לפי מתקן התפלה: סבח ה - שנה וחצי מצבתהמתקנים לפי משך ההשבתה ההיקף הצפוי הצפוי בשנת2031 שורק 1 שבוע שורק 2 שבוע פלמחים שבוע אשדוד 3 שבועות אשקלון חודש דיג שיעור הפגיעה לפי איזור ביחסלשנה מלאה: זניח שנה א' שנה ב' שנה ג' מפלמחים 60% 30% 10% דרומה מפלמחים 25% 0% 0% עד חיפה מחיפה 0% 0% 0% צפונה נמלים נמל אשדודונמל הדרום - 7-14 יום שנה וחצי הפרקים הבאים יסקרו את נזקים שונים ובסוף כלאחד מהם יוצגאומדן הנזק. 20 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 7 אנרגיה בים התיכון בלבד)( שפך נפט בים התיכון עלול לגרום להשבתה או פגיעה בתחנות הכח, המשתמשות במי הים לטובת קירור הטורבינות. אומדן הנזק בעבודה זו מתמקד בנזק כתוצאה מאי- אספקת חשמל ולא כולל עלויות כגון תיקון והחלפת ציוד בתחנות כח, מכיוון שקשה לחזות מהו הציוד שיפגע ובאיזה היקף. בנוסף, עלות אי אספקת חשמל גדולה בסדריגודל מעלות תיקון הציוד ולעתים אףמתייחסים אליה כ"אינסופית". על מנת לאמוד את הנזק מאי אספקת חשמל נעשה מיפוי של תחנות הכח שעלולות להיפגע, ומספר ימי ההשבתה נאמד ע"י מנהל היחידההארצית להגנתהסביבההימית במשרד להגנתהסביבה. טבלה 4. תחנותכחשעלולות להיפגע משפך פגיעה וה ספק המתקן תחנתהכח מיקום משך הזיהום באיזור הספקמותקן (מגה- וואט) רוטנברג דרומית לאשקלון חודש 2,250 דוראד דרומית לאשקלון חודש 1,510 אשכול צפונית לאשדוד שבוע 1,683 אורותרבין חדרה יומיים 3,870 ההספק המותקן של תחנות הכח השונות התקבל בהתאם לפרסום ברשומות ( 2023 ) . לגבי כל אחת נבדק האם היא משתמשת במי ים לקירור על פיהיתרי הזרמה לים של מי קירור בהתאם לדו"חות המפורסמים ע"י חברת חשמל חברת החשמל,(2022 .) יצויין כי גם תחנת הכח רדינג נמצאת בטווח הפגיעה, אך היא זניחה וגם אינה פועלת באופן רציף, ולכן לא הוכנסה כאן. בנוסף, תחנת הכח בחיפה עשוייה להיפגע אך בסבירות נמוכה, ולכן גם היא לא הוכנסה לתחשיב. על מנת לאמוד את ההספק של יסופק, ה וא הושווה לרזרבת החשמל. בעבר, יתירות החשמל במשק עמדה על 20% מגובה שיא צריכת החשמל1 . מכיוון שלא נמצא מידע עדכני חשוף לציבור אודות שיעור היתירות או גובה רזרבת החשמל ביחס לשיא הצריכה, הוחלט לאמץ את הנחת העבודה הזו. בשל אתגר ייצור האנרגיה ביחסלביקושים ההולכיםוגדלים, לאסבירששיעורהיתירותיעלה,אלאלהפך.סבירלהניחשהואירד ובמקרה כזה הרזרבה תהיה נמוכה יותר ואי- אספקת החשמל במקרה של תקלה תהיה גבוהה יותר. יצויין גם כי ישנן תקופות לאורךהשנהשבהן שיעורהיתירות מגיע לאחוזיםבודדים. לכן,ניתןלהתייחס אל הנחתהעבודה הזו כהנחה שמרנית. 1 https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000705789 21 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת באוגוסט2023 שיאצריכתהחשמלבמשקעמדעל15,690 מגה-וואט2ומכאןשרזרבתהחשמל המקסימלית במשק נאמד ת בכ- 3,077 מגה- וואט. על בסיס ההנחה שקיימות רזרבות חשמל בהיקף זה כיום, הספק זה נוכה מ הספק ייצור החשמל שייפגע בתקופה שלאחר השפך, בהתאם למידע בטבלה 4 לעיל. מתחשיב זה נבע כי ביומיים הראשונים, אי אספקת החשמל תעמוד על 67% מההספק הכולל של תחנות הכח שתפגענ ה, בימים 3-7 היא תעמוד על כ- 43% מההספק הכולל שייפגע, ומהשבוע השני עד חודש לאחר השפך, אי-אספקת החשמל תעמוד על 18% מההספקהכולל שייפגע. חשובלצייןכיאםתחנתכחמושבתתלפרקזמן,גםאםהואקצר,הפעלתהמחדש יכולה לארוך כמה ימים, ולכן גם השבתה של יומיים יכולה לגרום לאי אספקת חשמל לפרק זמן ארוך הרבה יותר אך אתגר זהלא נלקחבחשבון בתחשיב., הנחותהעבודהלגבישיעורההספקשיפגעהןהערכהגסהשתלויהגםבאופיתחנותהכחשעליהןמסתמכת היתירות.תחנותפיקריותתוכלנהלתתמענהמהיר,בעודשמחז"מים יגיבובאיטיות, שתגדילאתאי- אספקת החשמלבימיםהראשונים. ההספק הומר למגה- וואט שעה, עם הנחהלפיה תחנותהכחפועלות 22 שעותביממה. על מנת לאמוד את העלות של אי אספקת חשמל, נעשה שימוש בכמה מקורות. בעבודה של רשות החשמל מ- 2022 , עלות החשמל הבלתי מסופק הינה 10-80 דולר לקוט"ש במחירי 2021 (רשות החשמל, אוגוסט 2021 ) ,שהם 40-322 ₪לקוט"ש במחירי 2023 . בנוסף, העבודה של רשות החשמל ציינה עבודה של משרד האנרגיה: עפ"י עבודה של משרד האנרגיה מ- 2005-2007 אשר עודכנה ב- 2011 , עלות החשמל הלא מסופק הינה 111-121 ₪ לקוט"ש " (כנראה במחירי 2011 )שהינם 127-139 ₪לקוט"ש במחירי 2023 . כפי שניתן לראות, עבודותרשות החשמל ומשרד האנרגיה מציגות טווח מחירים עצום ( 40-322 ₪לקוט"ש .) לצורך יצירת טווח תחתון (שמרני) נלקח בעבודה זו הערך של 40 ₪ לקוט"ש. לצורך טווח תחתון נבחר הערך 139 ₪לקוט"שמעבודתושל משרד האנרגיה, על אףשרשותהאנרגיה הציעה ערך גבוה פי 2.3 . דגשים: - התחשיב אינו לוקח בחשבון עלויות חיצוניות כתוצאה מהפעלת תחנות כח מזהמות במטרה לתת מענה על הפגיעה בייצור החשמל - התזמון של שפך הנפט מאוד משמעותי ותלוי בביקוש באותו הזמן. למשל, פגיעה בייצור החשמל בחודשי הקיץהחמים אובחודשי החורף הקרים תהייהבעייתיתיותר מפגיעה בעונותהמעבר. - לא ברור האם יש במשק כמות מספקת של סולר ופחם על מנת לתת גיבוי להיקף פגיעה כה נרחב, וגם אם יש,ייצור החשמליהיה כרוך בעלויות עודפות גבוהות שלא נלקחו בחשבון כאן. 2 https://news.walla.co.il/item/3601516 22 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת לסיכום, להלן עיקרי המתודולוגיה לאומדן עלויות אי אספקת חשמל: תרשים 10 . מתודולוגיה לאומדןעלויות אי אספקת חשמל עלות אי אספקת חשמל יתירות החשמל במשק לפי משרד תחנות כח שיפגעו מספר ימי עלות אי אספקת האנרגיה: הספקי תחנות לפי מודל פיזור השבתה לפי חשמל לפי רשות הכח לפי הרשומות ניכוי רזרבת המזהמים המהג"ס החשמל החשמל מהפגיעה בייצור החשמל להלן העלויות שהתקבלו: טבלה 5. נזקי אי אספקת חשמל אובדן תועלתמאנרגיה (ש"ח לכל התקופה במחירי2024 )בים התיכון רכיב ערך תחתון ערך עליון עלות אי אספקתחשמל 35,380,659,909 122,167,236,213 יודגששובכיעלפיטווחהמחיריםשהוצעע"ירשותהחשמל,עלותאי- אספקהיכולהלהיותגםגבוההביותר מפי 2 מהערך העליון בטבלה לעיל. ישלקחתבחשבון,כיפגיעהבאספקתאנרגיהוהתממשות,גםאםחלקית,של"תרחישעלטה"עלולהלגרום לפגיעהמוראליתופגיעהבתחושתהחוסןוהבטחוןהלאומישהשלכותיהןבלתימבוטלות,גםאםאינןכמיתות. 23 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 8 תיירות כתם נפט בחופי הים התיכון או אילת ירחיק תיירים מאיזורים אלו. הנחת העבודה, השמרנית מדי אולי, שנעשתהבעבודהזוהיאכיהפגיעהבתיירותתתקייםרקבעריםלאורךחופיהים,ובעסקיםהקשוריםלתיירות באותם איזורים, אך לא תגרום לפגיעה בתיירות בארץ כולה. כלומר, תיירים מחו"ל ימשיכו להגיע על אף הפגיעהבחופים. עם זאת, ייתכן שזוהערכהשמרניתמדי. 8.1 הנחתהעבודהלגבי היקף הפגיעה 8.1.1 היקף הפגיעה בים התיכון עפ"י היחידההארצית להגנת הסביבההימית במשרד להגנת הסביבה, משך ניקיוןהחופים יהיה כדלקמן: - באיזור השפך – מעל שנה - מאשקלון עד ת"א– שנה - ת"א עד חדרה – 80% משנה - חדרה עד ראשכרמלבחיפה – 30% משנה - חיפה ראש הנקרה– 10% משנה מכאןשניתןלהעריךכיהפגיעהבתיירותביםהתיכון(בעיקרביןאשקלוןלהרצליה)תארךכשנה,כאשרעיקרה במחציתהראשונהשל השנה. 8.1.2 היקף הפגיעה במפרץ אילת עפ"י היחידההארצית להגנת הסביבההימית במשרד להגנת הסביבה, היקף הפגיעה בפעילות חופי הרחצה יהיה כדלקמן: טבלה 6 . היקף הפגיעה בפעילות חופי הרחצה באילתלפי איזור ולפי שנה שנה1 שנה2 שנה3 שנה4 שנה5 שנה6 רחצה חופי 100% 60% 40% 20% 10% 10% צפוניים רחצה חופי 100% 70% 50% 30% 20% 10% דרומיים ממוצע 100% 65% 45% 25% 15% 10% 8.2 שיעורהאובדןהכלכלי 8.2.1 שיעור האובדן הכלכלי בעריחופי הים התיכון להערכת שיעור אובדן הערך הכלכלי בים התיכון אומץ העיקרון המתודולוגי שהוצגבעבדותם של סדן- לובנטל סדן, ואחרים,( 2016 ). כדי לאמוד את הירידה בתועלת הכלכלית מתיירות (כלומר, שיעור אובדן הערך) , סדן ולובנטל הניחו שיש דימיון בין אירוע שפך נפט לאירועים מפרי שלווה אחרים, כגון שנים מתוחות מבחינה בטחונית. לכן, הנזק הכלכלי מזיהום דלק גולמי (נפט) כתוצאה מחיפוש או הפקה של גז בים התיכון חושב כ הפרש בתועלת מתיירות בין שנים שלוות ' רגילות' לבין שנים בהן היו אירועים מפרי שלווה שהפחיתו את 24 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת מספר התיירים. לכן, גם בעבודה זו, כדי לאמוד את שיעור הפגיעה הכלכלית, נעשתה השוואה בין שנים מתוחות מבחינה ביטחונית(2016-2017 ל'שנים רגילות') (2018-2019 .) שיעור אובדן התועלת הכלכלית שחושב ל חשבון הלוויין ר'( הסבר בהרחבה ב סעיף 8.4 חשבון הלוויין של התיירות)נאמדב- 13% ערךתחתון)(עלסמךחשבוןהלווייןשלהתיירותברמההארצית,וב- airbnb הוא נאמד ב- 29% ערךתחתון)( על סמך אובדן התועלת שנצפה במלונות. כמוכן,הונחשבתרחיששמרניפחותהפגיעהתהיהרחבהיותר,ואולידומהיותרלפגיעהשנצפתהבתקופת הקורונה, וכך שיעור אובדן תועלת כלכלית ל חשבון הלוויין נאמד ב- 71% (ערך עליון), ושיעור אובדן התועלת ב- airbnb נאמד ב- 69% ערך עליון) על סמךאובדן התועלתשנצפה במלונות.( שניתרחישיםאלהיוצריםלמעשהטווחעלויותשמרניבקצהאחד(ערךתחתון)וסביראושמרניפחותבקצהו השני (ערךעליון) כפישמוצג להלןfound. notsourceReferenceError! : טבלה 7 . הערכתשיעור אובדןהתועלת הכלכליתבעריהחוף שיעור הנזק ערך תחתון ערךעליון נזקלחשבון הלוויין 13% 71% נזקל- airbnb 29% 69% 8.2.2 שיעור האובדן הכלכלי באילת עפ"י היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, שיעור אובדן הערך הכלכלי ב מלונות מוערך ב- 50% . ערך זה שווה פחות או יותר לשיעור אובדן הערך הכלכלי שנצפה במלונות באילת בתקופת הקורונה ( 50.3% ) . שיעור זה אומץ לטובת תחשיבאוב ד ןהערך הכלכלי מ- airbnb . גם עבור חשבון הלוויין , הוחלט לאמץ את שיעור הנזק של 50% אשר הוערך ע"י היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית עבור מלונות. יצויין כי יש פעילויות שעבורן היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית הניחה שיעור נזק רחב יותר כגון נזק לצלילה שהוערך בכ- 70%, ונזק לפעילות חופי הרחצה שהוערך בכ- 70% בחוף הדרומי ובכ- 80% בחוף הצפוני (כאשר 80% מהמתרחצים נמצאים בחוף הצפוני.) לכן, שיעור נזק של 50% עבור חשבוןהלוויין מהווה הנחה שמרנית(ערךתחתון). כפישנעשהגםבעריהחוף,הונחשבתרחיששמרניפחותהפגיעהתהיהרחבהיותר,ואולידומהיותרלפגיעה שנצפתה בתקופת הקורונה, וכך שיעוראובדן תועלת כלכלית לחשבוןהלוויין נאמד ב- 71% ערך עליון)(. ערך זה תואם גם את שיעור האבטלה שנצפה בתקופת הקורונה, כפי שיתואר בהמשך, והוא דומה לנזק לצלילה ורחצהבחופים. שניתרחישיםאלהיוצריםלמעשהטווחעלויותשמרניבקצהאחד(ערךתחתון)וסביראושמרניפחותבקצהו השני (ערךעליון) כפישמוצגבטבלה 8. 25 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת טבלה 8 . הערכתשיעור אובדןהתועלת הכלכלית באילת שיעור הנזק ערך תחתון ערךעליון נזקלחשבון הלוויין 50% 71% נזקל- airbnb 50% 50% 8.3 המתודולוגיה של סדן לובנטל על- פי סדן לובנטל, כאשר הפעילות הכלכלית בענף מסויים נפגעת, יש להניח שחלק מכח העבודה יפנה לענפים אחרים וכך התמורה מעבודה לא תאבד במלואה. עבודתם התמקדה בתועלת מבתי מלון בלבד (לא נלקחו בחשבון פעילויות תיירותיות נוספות) אשר חושבה כ סכום התמורה להון וכמחצית מהתמורה לעבודה מבתי מלון בערים אלה , מתוך הנחה כיכמחציתמכוחהעבודה י מצא מקום תעסוקה אחר. עפ"י הלמ"ס3 רכיביםאלהמחושבים כדלקמן:, - רווחותמורהלהון- רווחותמורהלהון(לפניתשלוםמסים):מתקבלמדוחותרווחוהפסדשלהמלונות כהפרש בין סך כל הכנסות המלונות לבין סך כל ההוצאות, למעט פחת חשבונאי והוצאות מימון נטו). דהיינו,זהו הרווח לפני ניכוי פחתוהוצאותמימון (נטו.)( - תמורה למשרות - התמורה למשרות כוללת את כל הסכומים החייבים במס הכנסה (לפני ניכוי מיסים) המופיעים בגיליונות התשלום לשכירים והוצאות העסק הקשורות בהעסקת שכירים, שאינן מופיעותבגיליונות התשלום. מכאן שעפ"י סדן לובנטל, התמורה שלא ניתן להמיר בקלות לפעילויות אחרות במקום תיירות הינה 100% מהתמורה להון ו- 50% מהתמורה לעבודה. בהמשך יוצג כיצד המתודולוגיה הזוהותאמה לעבודה זו. 8.4 חשבוןהלוויין שלהתיירות הלמ"סמפרסםאת'חשבוןהלווייןשלהתיירות'אשרכוללמגווןפעילויותהקשורותבתיירותכגוןשירותיאירוח (לינות בבתי מלון4) שירותי מזון ומשקאות, הובלה אווירית של נוסעים, שירותים של שדות תעופה ונמלים,, שירותיתחבורהציבוריתיבשתית,שירותיםהקשוריםברכבפרטי/שכור,פעילויותשלסוכנינסיעותומארגני טיולים, פנאי, נופש, בילויים, שירותיבריאות וביטוח ועוד. 3 https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2023/1889/intro_h.pdf 4 https://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/simsEx.aspx?url=https://boardsgenerator.cbs.gov.il/Pages/ ESMSmetadata/Descriptions.aspx?pirsum=1&subject=111501c0-7ba5-4792-848f- f8634425a48d&sims=&l=Hebrew&format=json&flat=false 26 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת המידע המפורסם במסגרת חשבון הלוויין של התיירות כולל בין היתר אומדן כלכלי של הערך המוסף של התיירות5 . עפ"י הגדרות הלמ"ס זהו אומדן לערך המוסף שנוצר במשק עקב פעילות של ענפי תיירות וענפים הקשורים בה לסיפוק צריכת התיירות במשק (תפוקת תיירות פחות תשומות ביניים לייצור מוצרי תיירות)6. 8.4.1 חשבון הלוויין של התיירות בערי החוף 8.4.1.1 שיעור אובדן התועלת בערי החוף כפי שהוצג בפירוט לעיל, שיעור אובדן התועלת מחשבון הלוויין הוערך ב- 13% (ערך תחתון) עד 71% (ערך עליון.) 8.4.1.2 שיעור התמורה שלא ניתן להמיר בקלות בחשבון הלוויין בערי החוף נתוני ערך מוסף בתיירות אינם כוללים פירוט של התמורה מהון והתמורה מעבודה. עם זאת, הלמ"ס מפרסם נתונים על התמורה להון והתמורה מהעבודה מבתי מלון בהרצליה, בתל אביב וכן כמה ערים נוספות)(7 וסכומם של התמורה מהון והתמורה מעבודה מוגדרת ע"י הלמ"ס כ'ערך מוסף גולמי.' נמצא כי הסכום של 100% מהתמורה להון ו- 50% מהתמורה לעבודה היוו כ- 65% מסך ערך המוסף הגולמי (במלונות בהרצליה ותל אביב בממוצע בין השנים 2014-2020 כלומר,). התמורה שלא ניתנת להמרה בקלות מהווה כ- 65% מהערך המוסף בערי החוף. ערך זה שימשעל מנתלאמוד את התמורה שלא ניתנת להמרהבקלות בחשבוןהלוויין של עריהחוף. 8.4.1.3 החלק היחסי של ערי חוף הים התיכון מחשבון הלוויין של התיירות כדילחשבאתהחלקהיחסישלעריהיםהתיכוןמתוךהערך המוסףהארצי, הואחושבכיחסשביןמספרחדרי .8 המלון בערי החוף הרלוונטיות, למספר חדרי המלון בכל הארץ(24% ) 8.4.1.4 אומדן אובדן התועלת מחשבון הלוויין בערי החוף לסיכום, על מנת לחשב את אובדן התועלת הצפוי מחשבון הלוויין של התיירות, בוצעה מכפלה של הגורמים הבאים: - ערך מוסף שלתיירות(במחירי 2024 ) – לצורך התחשיבנלקחממוצע השנים2018-2019 - חלקו היחסי של האיזור הרלוונטיביחס ליתר התיירותבארץ (24% בערי החוף) - שיעור התמורה שלאניתן להמיר בקלות לפעילויות אחרות(65% בעריהים ה חוף) - שיעור האובדן הכלכלי כתוצאהמשפך נפט(13-71% בערי החוף) - היקף הפגיעה (100% בשנהראשונהבערי החוף) 5 למ"ס, לוח 80 - אומדנים כלכליים של תיירות 6 https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2024/1929_tourism_2022/intro_h.pdf 7 למ"ס, לוח 1 - הכנסות, הוצאות ורווח במלונות תיירות לפי ישובי נבחרים בין השנים 2020 - 2014 8 למ"ס, לוח 25. מלונות תיירות וחדרים, לפי מחוז, ולפי נפות ויישובים נבחרים בין השנים 2019 - 2015 27 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 8.4.2 שיעור האובדן הכלכלי באילת 8.4.2.1 שיעור התמורה שלא ניתן להמיר בקלות בחשבון הלוויין באילת כאמור, נתוני ערך מוסף בתיירות אינם כוללים פירוט של התמורה מהון והתמורה מעבודה. עם זאת, הלמ"ס מפרסם נתוניםעלהתמורה להוןוהתמורהמהעבודה מבתימלוןבאילת (וכן כמהערים נוספות)9 וסכומםשל התמורה מהון והתמורהמעבודה מוגדרים ע"י הלמ"סכ'ערך מוסף גולמי.' באילת , בניגוד לערי החוף יש להניח שהפגיעה בתמורה למשרות תהיה גבוהה יותר בשל התלות של כלכלת העיר בענף התיירות. בתקופת הקורונה מספר דורשי העבודה עלה מ- 208 בחודש פברואר 2020 ל- 13,193 בחודש מרץ 2020, ושיעור האבטלה בעיר הגיע לכ- 70% לעומת כ- 26% בממוצע הארצי (אזנקוט, אפריל 2020 ) .לפידו"חמבקרהמדינהשיעורדורשיהעבודהבאילתבאפריל2020 עמדעלכ- 45.6% ,אךהדו"חגם מציייןכי90% מהמשרותבאילתהןבענףהתיירותבמישריןאובעקיפין (מבקרהמדינה,מאי2021 ) . לכן,גם אם כל העוסקים בתיירות יחפשו עבודה חלופית, יש להניח שרק שיעור קטן מהם ימצא מקור פרנסה אחר, ולכןבעבודה זו נעשתה הנחתעבודה לפיה באילתאובדן התמורה למשרות יהווה 70% . לכן, עבור אילת, על מנת לאמוד את התמורה להון ומשרות שאינה ניתנת להמרה בקלות, נסכמו 100% מהתמורה להון ו- 70% מהתמורה למשרות (במלונות באילת בממוצע בין השנים 2014-2020 ), ונמצא שהסכום שלהם מהווה 79% מהערך המוסף הגולמ י . לכן הונח ש- 79% מהערך המוסף של חשבון הלוויין מהווה תועלת שאינהניתנתלהמרה בקלות. 8.4.2.2 החלק היחסי של אילת מחשבון הלוויין של התיירות כדי לחשב את החלק היחסי של אילת מתוך הערך המוסף הארצי, הוא חושב כיחס שבין מספר חדרי המלון 10 באילת, למספר חדרי המלון בכל הארץ (20% ) . 8.4.2.3 אומדן אובדן התועלת מחשבון הלוויין באילת על מנתלחשב אתאובדן התועלת הצפוי מחשבוןהלוויין של התיירות,בוצעה מכפלה של הגורמים הבאים: - ערך מוסף שלתיירות(במחירי 2024 ) – לצורך התחשיבנלקחממוצע השנים2018-2019 - חלקו היחסי של האיזור הרלוונטיביחס ליתר התיירותבארץ (20% באילת) - שיעור התמורה שלאניתן להמיר בקלות לפעילויות אחרות(79% באילת) - שיעור האובדן הכלכלי כתוצאהמשפך נפט(50-71% באילת) - היקף הפגיעה (היקף פגיעההולך ופוחתעלפני6 שנים באילת) 8.5 אובדן תועלת מ- airbnb בעריהחוף היות שדירות Airbnb אינן נכללות תחת "שירותיאירוח"בחשבוןהלוויין של התיירות, הםנאמדו כאן בנפרד. 9 למ"ס, לוח 1 - הכנסות, הוצאות ורווח במלונות תיירות לפי ישובי נבחרים בין השנים 2020 - 2014 10 למ"ס, לוח 25. מלונות תיירות וחדרים, לפי מחוז, ולפי נפות ויישובים נבחרים בין השנים 2019 - 2015 28 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת הלמ"ס אינו מפרסם נתונים אודות התמורה להון ולמשרות מ- airbnb , אך כן מפרסם את המידע הזה אודות בתימלוןבעריםהרצליה,ת"א ,אילתועריםנוספות לכן,.בשלבראשון, אובדןהתועלתמ- airbnb חושבביחס לאובדן התועלת מהנתונים המפורסמים עבור בתי מלון. המתודולוגיה הסתמכה על נתוני בתי המלון ולא על חשבון הלוויין של התיירות הן מכיוון שפעילות Airbnb דומה יותר לבתי מלון מאשר למגוון רחב של פעילויות תיירותיות והן משוםשעבור בתימלון מפורסמים נתוני תמורה להון ולמשרות. 8.5.1 אובדן תועלת מ- airbnb בערי החוף 8.5.1.1 היחס שבין מספר דירותAirbnb לבין מספר חדריהמלון בערי החוף 11 בת"א היו בשנת 2019 כ- 8,786 חדרי מלון, וב- 2021 הוערך שיש בה 8,500 דירות Airbnb . כלומר היחס בין מספר דירות ה- airbnb לבין מספר חדרי המלון נאמד בכ- 97% . תחשיב זה נבדק מדגמית בכמה ערים ונ מצא סביר. 8.5.1.2 שיעור אובדן התועלתבערי החוף שיעוראובדן התועלת מ- airbnb מוערך בכ- 29% . יצויין שהונח כי הוא זהה לשיעור אובדן התועלת ממלונות, אשר חושב כדלקמן: עבור כל שנה חושב הסכום שלתמורהלהוןו- 50% מהתמורה לעבודה,הן עבורהרצליהוהן עבור תלאביב12 .סכומיםאלההותאמולמדד המחירי הצרכן כךשיהיו במחירי 2024 . לאחר מכן, חושב ממוצע הסכומים הללו עבור השנים 2018-2019 אשר הוגדרו כשנים רגילות ללא אירועים מפרי שלווה, וכן ממוצע עבור השנים 2016-2017 שבהן אירועים מתוחות מבחינה בטחונית. בהשווא ה בין 'שנים רגילות' ל'שנים מתוחות'נמצא כיחלה ירידה של 29% ערך תחתון.)( תחשיב דומה נעשה גם בהשוואה בין 'שנים רגילות' לבין שנת קורונה (2020 ), ואז נמצא כי חלה ירידה של 69% ערךעליון.)( 8.5.1.3 התמורה שלא ניתן להמיר בקלותב- airbnb בערי החוף התמורה שלא ניתן להמיר בקלות לפעילויותאחרות חושבה כסכום של שני מרכיבים: - תמורה להון – אובדן תועלת של 50% ביחס לתמורה להון מבתי מלון (ולא 100% כפי שהציעו סדן לובנטל,) היותשחלק מהדירותמשמשות גם למגוריםולאבהכרח כ- airbnb בלבד - תמורהלמשרות– אובדןתועלתשל15% ביחסלתמורהלמשרותמבתימלון(ולא50% כפישהציעו סדןלובנטל,) היותשייתכןשמלכתחילהישכוחאדם מצומצםיותרביחסלכוחהאדםבבתימלוןוכן שקל לויותרלמצואעבודה חלופית וכן מכיוון שעבודהב- airbnb היא לרוב עבודהצדדית ולאעבודה עיקרית. המידע אודות תמורה להון ותמורהמעבודה מפורסם רק עבורהרצליה, ת"אוכמה ערי חוףנוספות. 11 https://www.zman.co.il/327001/popup / 12 למ"ס, לוח 1. הכנסות, הוצאות ורווח במלונות תיירות לפי ישובי נבחרים בין השנים 2020 - 2014 29 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת עלמנתלהרחיבאתהאומדןלעריםנוספות(בתים,אשקלון,נתניה),נעשתההשוואהביןמספריחדריהמלון בכל אחת מהערים האלה לבין מספר חדרי המלון בהרצליה, שעבורה היה מידע אודות התמורה להון ולעבודה13 . הרצליה נבחרה כעיר להשוואה ולא תל אביב, מכיוון שתל אביב היא עיר ייחודית עם תועלות נוספות.עבורכלעיר,היחסשביןמספרחדריהמלוןשלהלביןמספרחדריהמלוןשלהרצליההוכפלבתמורה שלא ניתנת להמרה של הרצליה. כך התקבל אומדן של התמורה שלא ניתנת להמרה עבור כל אחת מערי החוף האחרות (בתים, אשקלוןונתניה.) 8.5.1.4 תחשיב Airbnb בערי החוף אובדן התועלת הכלכליתחושבכמכפלהשלהגורמים הבאים: - התמורה שאינה ניתנת להמרה בקלות לפעילויות אחרות (לפי אובדן תמורה מהון של 50% ואובדן תמורהמעבודה של15% ) - שיעוראובדן התועלת הכלכליתשל עריהחוף(29-69% ) - היחס שבין מספר דירות ה- airbnb למספר חדרי המלון בתל אביב (97% ) - היחס שביןמספר חדרי המלוןבהרצליה למספר חדרי המלון שבערים האחרות - שיעורהיקף הפגיעהבחוף (100% משנה אחת) 8.5.2 אובדן תועלת מ- airbnb באילת 8.5.2.1 היחס שבין מספר דירותAirbnb לבין מספר חדריהמלון באילת אילת שונה ביחס שבין מספר חדרי המלון לדירות ה- airbnb שבה ישנם ב אילת כ- 11 אלף חדרי מלון, אך רק כאלף דירות 14 Airbnb, כךשהיחסביניהן נאמד בכ- % 9 דירותAirbnb ביחס לבתימלון. 8.5.2.2 שיעור אובדן התועלתבאילת שיעוראובדןהתועלתמ- airbnb מוערךבכ- 50% עלסמךהנחותהעבודהשלהיחידההארציתלהגנתהסביבה הימית. 8.5.2.3 התמורה שלא ניתן להמיר בקלותב- airbnb באילת כמובערי החוף, התמורה שלאניתן להמיר בקלותלפעילויות אחרות חושבה כסכוםשלשני מרכיבים: - תמורה להון – אובדן תועלת של 50% ביחס לתמורה להון מבתי מלון (ולא 100% כפי שהציעו סדן לובנטל,) היותשחלק מהדירותמשמשות גם למגוריםולאבהכרח כ- airbnb בלבד - תמורהלמשרות– אובדןתועלתשל15% ביחסלתמורהלמשרותמבתימלון(ולא50% כפישהציעו סדןלובנטל,) היותשייתכןשמלכתחילהישכוחאדם מצומצםיותרביחסלכוחהאדםבבתימלוןוכן שקל לויותרלמצואעבודה חלופית וכן מכיוון שעבודהב- airbnb היא לרוב עבודהצדדית ולאעבודה עיקרית. 13 למ"ס, לוח 25 . מלונות תיירות וחדרים, לפי מחוז, ולפי נפות ויישובים נבחרים בין השנים 2019 - 2015 14 Airbnb.com 30 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 8.5.2.4 תחשיב Airbnb באילת אובדן התועלת הכלכליתחושבכמכפלהשלהגורמים הבאים: - התמורה שאינה ניתנת להמרה בקלות לפעילויות אחרות (לפי אובדן תמורה מהון של 50% ואובדן תמורהמעבודה של15% ) - שיעוראובדן התועלת הכלכליתשל עריהחוף(50% ) - היחס שבין מספר דירות ה- airbnb למספר חדרי המלון באילת(9% ) - שיעורהיקף הפגיעהבחוף (ירידה הדרגתיתעלפני6 שנים) 8.5.3 סיכום עלויות נזקי התיירות להלן עיקרי המתודולוגיה בה נעשה שימוש לאומדן הפעילותהתיירותית: תרשים 11 . מתודולוגיה לאומדןפגיעה בפעילותתיירותית פגיעה בפעילות תיירותית (חשבון הלוויין של התיירות) שיעוראובדן התועלתהכלכלית, לפיהמהג" ס חלקןהיחסישל ערי היקףהפגיעה שיעורהתמורהשלאניתןלהמירבקלות ערךמוסףשל (באילת) ולפי החוףמכלל (משך הזמן) לפי לפעילותכלכליתאחרת, לפינתונימלונות תיירות( חשבון השוואהביןשנים התיירות, לפי המהג"ס הלמ"ס הלוויין),לפיהלמ"ס רגילותלשנותשפל הלמ"ס לפיהלמ" ס( בערי החוף) 100% מהתמורה 50% מהתמורה מההון מעבודה 31 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת להלן עיקרי המתודולוגיה בה נעשה שימוש לאומדן הפגיעה בפעילות airbnb : תרשים 12 . מתודולוגיה לאומדןפגיעה בפעילותairbnb פגיעה ב- airbnb שיעור האובדן הכלכלי, לפי המהג" ס (באילת) אומדן היחס שבין או לפי השוואה בין אומדן מספר חדרי מספר דירות airbnb שיעור היקף הפגיעה, אומדן התמורה שאינה ניתנת להמרה בקלות שנים רגילות לשנות המלון בכל עיר, לפי לבין חדרי מלון, לפי לפי המהג"ס לפעילויות אחרות, לפי נתוני בתי מלון בלמ"ס שפל לפי נתוני בתי הלמ"ס אתרairbnb ופרסומים מלון מהלמ" ס ( בערי בתקשורת החוף) מהתמורה 50% מהתמורה להון 15% למשרות להלן סיכום של כלל העלויות: טבלה 9. נזקי התיירות אובדן תועלתמתיירות₪( לכל התקופה במחירי2024 ) רכיב אובדן תועלת בים התיכון באילת ערך תחתון ערךעליון ערך תחתון ערךעליון אובדן תועלתמכלל הפעילותהתיירותית (חשבון 710,766,199 1,707,051,325 6,572,185,320 9,273,635,728 הלוויין) אובדן תועלתמ- airbnb 166,710,672 400,389,992 45,578,233 45,578,233 סה"כ 877,476,871 2,107,441,317 6,617,763,553 9,319,213,961 32 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 9 ניקיון הים והחוף בים התיכון ובמפרץ אילת)( אומדן עלויות ניקיון הים והחוף התבסס על עבודתה של ד"ר אטקין מ- 2004 . העבודה הינה אחת העבודות המובילות בתחום אומדן עלויות טיפול בים ובחוף כתוצאה משפך נפט והיא הוכנה עבור ה- EPA האמריקאי כמודללאומדןעלויותטיפולבשפכינפטבפועלושפכינפטהיפותטייםעלסמךמאגרמידעשל42,860 אירועי שפךנפטשללפחות50 גלוןביןהשנים 1980-2002 (ModelingOilSpillResponseandDamageCosts, 2004) . המודל של ד"ר אטקין אומד אתהעלות פרגלון שלשפך נפט כמכפלה של כמה מרכיבים: - כמות הזיהום - מקדם אשר מייצג את התווךשבו התרחש הזיהום - העלות פר גלון, לפי סוג הטיפול, רמת הטיפול וכמות השפך (המודל לוקח בחשבון יתרון לגודל, ולכן ככלשכמותהשפךגדולה יותר,כך העלויותנמוכות יותר.) עפ"יהיחידההארציתלהגנתהסביבההימיתבמשרדלהגנתהסביבה, ניתןלהעריךכיכ- 25% מהזיהוםיטופל באמצעות דיספר סנט ים, וכ- 75% באמצעות טיפול מכני. תמהיל הטיפול הזה שימש לצורךאומדן העלויות. לגבי רמת הטיפול, עפ"י היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, הפחתת זיהום ב- 20% תחשב כהצלחה כבירה בתהליך הטיפול. בעבודה של אטקין הוצגו כמה רמותטיפול: - בטיפול מכני ישנו טווחשבין 50% - 0 זיהוםשנותר בתוםהטיפול. - בטיפולבאמצעות דיספרסנטים הוגדרו2רמותזיהוםשיוותר:נמוכהוגבוהה,ללאציוןשיעורהזיהום שיוותר. לאור כל האמור לעיל, בעבודה זוהוחלט להגדיר טווח(לטובת ערך תחתון וערך עליון) כדלקמן: טבלה 10 .רמותהטיפולשהוגדרו לצורך אומדן העלויות סוגי טיפול ערך תחתון ערךעליון דיספרסנטים מכני דיספרסנטים מכני רמתהזיהום שתיוותר גבוהה 50% נמוכה 10% עבור כל סוג טיפול נמצאה עלות הטיפול פר גלון עפ"י אטקין ואז חושב ממוצע משוקלל בהתאם לתמהיל טכנולוגיותהטיפולשהוגדר ע"יהיחידה הארצית. עלויות הטיפול חושבו באמצעות המודל לפי תווך של איזור חופי, לפי נפט גולמי ובהתאם לכמות שפך הנפט שהוגדרה בתרחישהייחוס: 5000 מ"ק. הערכיםהותאמו למ"ק ולמחירי2024 בש"ח והוכפלו בכמות השפך. 33 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת להלן עיקרי המתודולוגיה בה נעשה שימוש לאומדן עלויותניקוי ים וחוף: תרשים 13 . מתודולוגיה לאומדןעלויות ניקוי ים וחוף עלויות ניקוי ים וחוף מקדםהמייצג את כמות הזיהום, לפי התווך שבו התרחש העלות למ"ק מזהם, לפי אטקין תרחיש הייחוס הזיהום, לפי אטקין רמת הטיפול, לפי סוג הטיפול, לפי המהג"ס המג"ס דיספרסנטים טיפול מכני לפיכך,להלן טווח העלויות המוצע: טבלה 11 . עלויות ניקויהחוף והים עלותניקיון ₪( לכלהתקופהבמחירי2024 ) ים תיכון אואילת ערך תחתון ערךעליון ניקוי החוףוהים 409,814,676 607,725,178 יצויין כי המודל אינו לוקח בחשבון את אורך החוף או מאפיינים מקומיים אחרים, ולכן אומדן זה תקף גם לגבי שפך נפטבים התיכון וגם שפךנפטבמפרץ אילת. 34 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 10 נמלים 10.1 נמליחוף הים התיכון הנמלים הרלוונטיים לתרחיש הייחוס הם בעיקר נמל אשדוד ונמל הדרום. מיקום שפך הנפט משמעותי מאוד לפגיעה הפוטנציאלית. אוניה המזדהמת מנפט נדרשת לעבור ניקוי בטרם כניסתה לנמל אירופה קלינגר,( 2024 ) . לכן אוניות תימנענה מלהיחשף לזיהום (בנמל עצמו או בדרך אליו או ממנו), מה שצפוי לגרום לעיכוב בתנועתן או יידרשולהתעכבלטובת פעולות הניקוי עצמן. על מנת לאמוד את הנזק הכלכלי הצפוי נעשה שימוש בדו"ח מבקר המדינה מינואר 2024 בנושא ליקויים בנמלים ופגיעתם במשק (משרד מבקר המדינה, ינואר 2014 ) . הדו"ח מתמקד בעיכובים הנגרמים בנמלים ומפרט את מספר שעות ההמתנה של אוניות מסוגים שונים בתקופות שונות, בפרט בנמל אשדוד, אך הוא סוקר גם ליקויים נוספים. עפ"י הדו"ח, כתוצאהמגודש בנמלים, הנזק לייצוא נאמד בכ- 5.1 מיליארד ₪, הנזק לייבוא מוצרי השקעה נאמד בכ- 3.9 מי ליארד ₪ והנזק לייבוא מוצרי צריכה נאמד בכ- 4.8 מיליארד ₪. סה"כ הנזק כתוצאהמגודשבנמליםנאמד בכ- 13.8 מיליארד ₪במחירי 2021 (מחיר זההותאם למחירי 2024 .) עפ"ימבקרהמדינההנזקמיוחסלליקוייםבכלנמליישראל,אךבפרטלנמלאשדוד.עלמנתלאמודאתחלקם היחסי של נמל אשדוד ונמל הדרום מכלל הנזק הונח שתרומתם לנזק תואמת את חלקם היחסי בפעילות הנמלים. הלמ"ס מפרסם נתונים אודות היקף הפעילות בנמלים השונים15 . נתונים אלה שימשו לצורך חישוב החלק היחסי של נמל אשדוד ונמל הדרום ביחס לנמליהים התיכון. יצויין כי מכיוון שטרם פורסמו נתוני רבעון רביעי 2023 , הונח כי הם זהים לנתוני רבעון רביעי 2022 , ומכיוון שנמל הדרום החל את פעילותו רק במהלך 2022, הונח כי רבעון שני ורבעון שלישי ב- 2023 הם המייצגים עבורו, ולא הפעילות שקדמה להם לפיכך,. חלקם היחסי שלנמלי אשדוד והדרום מוערך בכ- 44% ועומד על כ- 6.5 מיליארד ₪בשנה (במחירי 2024 .) עפ"ימבקרהמדינה,עלותהנזקשנאמדהכתוצאהמחוסריעילותבנמליםאינהמיוחסתכולהלעיכובבנמלים אך מכיוון שלא ניתן להפריד את תרומת כל אחד מהליקויים, ומכיוון שהדו"ח שם דגש על נושא העיכובים, עבודה זו מניחה כאילו הנזקכולו נובעמעיכובים. יודגש כי לא פורט בדו"ח המבקר כיצד חושב הנזק. נכתב כי הוא נובע מחוסר יעילות, אך לא צויין מהו המצב הרצוי מבחינת הדו"ח. הדו"ח מתייחס לכמה בנצ'מרקים אפשריים. הוא מציג את זמני השהייה של אוניות בנמלאשדודב- 2017 ומשווהאותםל- 2021 וכןהואמציגרשימהשלנמליםבעולםשהינםבריהשוואהלנמל אשדוד (מבחינת נפח עבודה).לא ברורהאםהנזקחושבביחסל- 2017 אוביחסלמצבטוב יותר, למשל משך שהייה ממוצע בנמלים ברי השוואה בעולם או משך השהייה בנמל בר ההשוואה הטוב ביותר בעולם. ככל שבוחרים בנצ'מרק שאפתני יותר, כך ההפרש של מספר ימי השהייה בין נמל אשדוד לבין מצב הבנצ'מרק יהיה גדול יותר, וכאשר מחלקים את עלות הנזק למספר הימים העודפים מקבלים עלות נזק נמוכה יותר לכל 15 למ"ס, לוח 18 . תנועת מטענים בנמלי הים בישראל, לפי נמל (טעינה, פריקה) בין השנים 2023 - 2022 35 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת יוםשהייה.כדילהימנעמהערכתיתרבשוגג,עבודהזומייחסתאתהנזקמחוסריעילותלפיההפרשביןביצועי 2021 לבין נמל ממוצע בר השוואה. יום שהייה מוגדר כמשך הזמן מתחילת המשמרת הראשונה אליה הוזמן צוות העבודה בנמל ועד להפלגת האונייה. הדו"ח מציג את משך השהייה הממוצע של אוניות עם מטענים מסוגים שונים (מכולות, מטען כללי וצוברחופנים)הןבנמלאשדודב- 2021 והןבנמליםבעולם.לכן,חושבההפרשבמשךהש הייה ביןנמלאשדוד לנמל ממוצע בעולם וכן חושב חלקו היחסי של כל סוג מטען לפי ממוצע לשנים 16 2023 - 2022 בהתאם לפרסומי הלמ"ס17 . התקבל כיהעיכוב הממוצע לאונייה בנמל אשדוד כתוצאה מחוסר יעילות,ביחס לנמל בר השוואה בעולם,הינו 5.21 ימיעיכוב לאונייה. על מנת לאמוד את הנזק ליום השבתה של נמל אשדוד ונמל הדרום, חולק הנזק המיוחס לנמל אשדוד ונמל דרום (6.5 מיליארד ₪בשנה) במספר האוניות הנמצאות בנמלביום ממוצע ( 59 אוניות ביום). מספר האוניות בנמל ביום ממוצע חושב כמכפלה של מספר ימי שהייה לאונייה (ממוצע משוקלל של 6.47 לאונייה בשנת 2021) ב מספר הפקידות (הגעת אוניות) בנמל אשדוד ונמל הדרום ( 2,726 פקידות ב- 2021 .) מספר הפקידות בנמל הדרום מוצג בדוח האחריות התאגידית של נמל אשדוד18 ועל בסיסו חושב מספר הפקידות בנמל דרום, בהתאם להיקף הפעילות המוערך שלו ביחס לנמל אשדוד, על סמך לנתוני הלמ"ס שהוזכרו לעיל. מתחשיב זה התקבלכי הנזק לאוניה נאמד בכ- 2.4 מלש"ח לאונייה. העיכוב הממוצע לאונייה בנמל אשדוד הינו כאמור 5.21 ימים לאונייה (ביחס לנמל ממוצע בעולם) וכאשר חולק הנזק לאונייה במספר ימי העיכוב, התקבל כי עלות הנזק ליום עיכוב לאונייה הינו כ- 461 אלף ₪ ליום לאונייה. כאשר כופלים את עלות הנזק ליום עיכוב במספר האוניות בנמל, מתקבל כי הנזק מכל יום עיכוב, או בהקשר של עבודה זו, הנזק מכל יום השבתה בנמל אשדודונמל הדרום נאמד בכ- 27 מלש"ח. עפ"י מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, נמל אשדוד יושבת כשבוע- שבועיים. בהנחה שכך יהיה גם בנמל הדרום, ניתן להניח בתרחיש שמרני ב- 7 ימי השבתה, ובתרחיש פחות שמרני ב- 14 ימי השבתה. 16 מכיוון שטרם פורסמו נתונים עבור רבעון רביעי 2023 , הונח כי הכמויות זהות לאלו שהיו ברבעון רביעי 2022 17 למ"ס, לוח 19 . תנועת מטענים בנמלי הים בישראל, לפי סוג עיקרי (טעינה, פריקה) בין השנים 2023 - 2018 18 heb.pdf - 2022 - update - report - csr - https://www.ashdodport.co.il/about/csr/Documents/apc 36 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת להלן עיקרי המתודולוגיה לאומדןאובדן תועלתמהשבתתנמלים: תרשים 14 . מתודולוגיה לאומדןאובדן תועלתמהשבתתנמלים אובדן תועלת מהשבתת נמלים מספר ימי השבתה, נזק ליום השבתה של נמל לפי המהג"ס מספר אוניות בנמל, לפי נמל נזק ליום עיכוב של אוניה אשדוד ולמ"ס נזקלמשקבעיקר בשל מספרימי עיכוב עיכוב בנמלים, לפי בממוצע לאונייה, לפי דו"חמבקר המדינה דו"חמבקר המדינה להלן העלויות שהתקבלו: טבלה 12 . נזקי השבתת נמלי חוףהים התיכון נזקי השבתתנמל הדרום ונמל אשדוד יחידות רכיב ערך תחתון ערך עליון מספר ימיהשבתהכתוצאהמשפך 7 14 מס' ימי השבתה נפט עלותהנזקלמשקבשל השבתת ₪ 2024 /תקופת 190,589,767 381,179,534 הנמל במלש"ח)( ההשבתה 10.2 נמלאילת על סמך נתוני הלמ"ס חושב היקף הפעילות של נמל אילת ביחס לנמל אשדוד ונמל הדרום. אומדן הנזק ליום השבתה חושב בהתאם, והוכפל במספר ימי ההשבתה, כפי שהוגדרו ע"י היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית: השבתה למשך כשנה וחצי. כאשר משווים את פעילות נמל אילת לפעילות של נמל אשדוד ונמל הדרום יחד, עולה כי פעילות נמל אילת מהווה 7.1% ביחס אליהם.19 19 למ"ס, לוח 18 . תנועת מטענים בנמלי הים בישראל, לפי נמל (טעינה, פריקה) בין השנים 2023 - 2022 37 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת הנזקליוםהשבתהשלנמלאשדודונמלהדרום(27 מלש"חביום)הוכפלב- 7.1% והתקבלשנזקליוםהשבתה לנמלאילתעומד עלכ- 1.9 מלש"ח ליום. ערך זה הוכפל במספר ימיהעבודה במשך שנה וחצי (כ- 450 יום.) טבלה 13 . נזקי השבתת נמלאילת נזקי השבתתנמל אילת יחידות רכיב ערך תחתון ועליון מספר ימיהשבתהכתוצאהמשפך 449 יום/כל התקופה נפט עלותהנזקלמשקבשל השבתתהנמל 862,676,785 ₪ 2024 /כל התקופה במלש"ח)( 38 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 11 מערך ההתפלה שפך נפט בים התיכון עלול לגרום לפגיעה במתקני ההתפלה ולהשבתה של מתקני התפלה. גם כאן, כמו בתחנות הכח, אומדן הנזק בעבודה זו מתמקד בנזק מפגיעה באספקת מים מותפלים ואינו כולל תיקון ציוד במתקן ההתפלה, מכיוון שקשה לחזות מהו הציוד שיפגע ובאיזה היקף. כמו כן, אומדן הנזק אינו כולל תיקון שלתקלות בתחנותהכח במתקני ההתפלה. 11.1 פגיעהבאספקת המים לצורךאומדןהנזקמופוהספיקותשלמתקניההתפלהשנמצאיםבסיכון,עלסמךמודלפיזורהמזהמים.משך הפגיעה בהם חושבה כאחוז משנה מלאה, וממנה נגזרה כמות המים שלא תסופק כמפורט בטבלה 14 ובטבלה 15 . 11.1.1 הים התיכון מידת הפגיעה במתקני ההתפלה תלוייה במרחק השפך מהמתקנים, זרמי הים, שעת התרחשות השפך בלילה הניטור קשה יותר)( ועוד. במקרה של שפך נפט, אם תתקבל התקבלה התראה מספקת, מטרת ההשבתה תהיה רק מניעת שאיבת נפט. עפ"י הערכת היחידה ארצית לשמירה על הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, במקרה כזה המתקן באשקלון ייסגר למשך לפחות חודש, המתקן באשדוד יסגר למשך כשלושהשבועות והמתקניםשורקופלמחיםיסגרולמשךשבוע.הנחותעבודהאלהשימשובעבודהזולאומדן השמרני (ערךתחתון) לעומת זאת, במתקן התפלה שבו השאיבה לא תופסק בזמן, הנפט יישאב ויגרם נזק לממברנות ואז השבתה תימשך זמן רב יותר. על מנת לאמוד את עלות הנזק במקרה זה, הוכפל משך הזמן פי 1.5 והאומדן שימש לתחשיב השמרני פחות (ערך עליון.) יצויין כי בהתאם למפות התרחישים בנספח מפות המתקנים בעמק חפר, חדרה וגליל מערבי לא צפויים להפגע. 39 טבלה 14 . כמותמיםלא מסופקת ועלותה לפי מתקני התפלה בים התיכון מתקנים כמות עד 2030 מחיר לקוב משך ההשבתה משך כמות מים לא עלות לא מסופקת שנדרש עלות הפגיעה בהפקת סה"כ עלות אי הצפויים (מלמ"ק מים זמין בהפקה (היחידה הארצית ההשבתה מסופקת לפצות עליה את מתקני המים בשל פגיעה אספקה לתפקד מותפלים מבוססי מלאה ₪( להגנת הסביבה (אחוז (מלמ"ק/ ההתפלה ( מלש"ח/ תקופת בחקלאות ( מלש"ח/ (מלש"ח/ בשנת מי ים, לשנה) / מ"ק) הימית) משנה תקופת ההשבתה) תקופת ההשבתה) תקופת 2031 מלאה) ההשבתה) ההשבתה) שורק 1 150 2.2 שבוע 1.9% 2.9 2.9 4.8 7.7 שורק 2 200 1.5 שבוע 1.9% 3.8 2.6 6.4 9.0 פלמחים 90 2.9 שבוע 1.9% 1.7 2.3 2.9 5.1 אשדוד 100 2.7 3 שבועות 5.8% 5.8 7.0 9.6 16.6 אשקלון 220 2 חודש 7.7% 16.9 15.2 28.2 43.4 סה"כבים 31.2 30.0 51.9 81.9 התיכון הער ות: 1. כמות עד 2030 – חלק מהמתקניםצפויים לקום/ להתרחב בשנים הקרובות והוחלט להכניסם לתחשיב מכיוון שהםרלוונטייםלשפך נפטעתידי. 2. מחיר לקוב זמין בהפקה מלאה– במתקנים הקיימים,מוצג מחיר מכרז. במתקנים שטרםהוקמו, מ וצג מחיר משוער,שייקבע בפועלבמכרז עתידי. 3. עלותלא מסופקת שנדרשלפצות עליה אתמתקני ההתפלה – ר' בהרחבה סעיף11.3.1 4. עלותהפגיעה בהפקתהמיםבשל פגיעה בחקלאותאוצורךבשינוע – ר' בהרחבה סעיף11.3.2 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 11.2 אילת עפ"י היחידההארצית להגנת הסביבה במשרד להגנתהסביבה, מתקן ההתפלה'סבחה' יּושּבת למשךכשנה וחצי. טבלה 15 . כמותמיםלא מסופקת ועלותה במתקןהסבחה עלות לא עלות מסופקת הפגיעה כמות מים כמות שתופק ב- שנדרש לפצות בהפקת סה"כ עלות אי לא 2030 (מיליון קוב מחיר לקוב זמין משך ההשבתה (היחידה עליה את המים בשל אספקה מתקנים הצפויים לתפקד בשנת מסופקת מים מותפלים בהפקה מלאה הארצית להגנת הסביבה מתקני צורך מלש"ח/( 2031 מלמ"ק/( מבוססי מי ים, ₪( /מ"ק) הימית) ההתפלה בשינוע תקופת תקופת לשנה) מלש"ח/( מלש"ח/( ההשבתה) ההשבתה) תקופת תקופת ההשבתה) ההשבתה) שנה ראשונה100% , סבחה 23.2 1.5 34.8 23.5 48.7 72.2 שנה שנייה50% הערות: 1. מחיר לקוב זמין בהפקה מלאה– נקבע על סמךהמתקן שורק2 שזהוהמכרז האחרון שתוצאותיו פורסמו. 2. עלותלא מסופקת שנדרשלפצות עליה אתמתקני ההתפלה– ר' בהרחבה סעיף11.3.1 3. עלותהפגיעהבהפקתהמיםבשל פגיעה בחקלאותאוצורךבשינוע – ר' בהרחבה סעיף 11.3.3 . 41 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 11.3 אומדן עלויות השבתת המתקנים 11.3.1 השתתפות בעלויות הייצור של מתקני ההתפלה בהתאם להסכמי הזכיינות של המדינה עם מתקני ההתפלה, המדינה מחוייבת לממן שיעור קבוע מעלויות הייצור של כמויותהמיםהמתוכננותלהפקהבמתקניההתפלה,ביןאםההפקההתבצעהבפועלוביןאםלאו.שיעורההשתתפות בעלויות ה קבועות עומד על 45%. לכן, סעיף זה חושב כ- 45% מהמכפלה של כמות המים שלא תופק ו המחיר למ"ק מים במתק ני ההתפלה הרלוונטיים. 11.3.2 עלויות הפגיעה בהתפלה בים התיכון: פגיעה באספקת המים לחקלאות בים התיכון יש להניח כי הפגיעה בתפוקת מתקני ההתפלה לא תפגע באספקת מי השתייה לתושבים, ובמקום זאת תופסקאספקתהמיםהשפיריםלענ פים חקלאייםמסוימים,וזאתמכיווןשהחקלאותמשמשתכ- Buffer באירועימשבר במשק המים. שפך נפטבים התיכון עלול לגרום לפגיעהבהפקה של כ- 31 מלמ"קמיםמותפליםבתקופה שלכחודש. בהתאם לנוהל לבדיקות כלכליות של פרויקטים במשק המים והביוב רשות המים,( 2017 ) , כדי לאמוד את עלות הנזק לחקלאות מהפסקת אספקת 31 מלמ"ק מים מותפלים נעשה שימוש בעבודה כלכלית של משרד החקלאות בנושא כושר הנשיאה של גידולים חקלאיים (גרינשטיין- דקר, ואחרים, 2013 ) . כושר הנשיאה מהווה, למעשה, מדד לתועלת הכלכלית הנובעתמהגידול. הואחושבכמחירהמקסימלילמ"קמים אותומסוגלגידוללשאת.כלומר,זוהיהתרומהשל הגידוללמ"קמים.כאשרמחשביםאתכושרהנשיאהכפדיוןשלהגידוללאחרהחזריהוצאותשוטפותבניכויהחזרהון, הואמוגדר במונח 'תרומה ג''. יצוייןכי כושרהנשיאה לאכוללתועלותחיצוניותשאינןמגולמותבמחירהתוצרתכגוןשמירהעלבריאותהציבור,יצירת מקומות תעסוקה בפריפריה ושמירה עליהם, ערכיםנופיים, ערכימורשת ועוד. תרומה ג' של גידולים באזור מתקני ההתפלה הדרומיים, כלומר אזורי רחובות, הרי ירושלים, לכיש, הבשור וחבל עזה והנגב,עמדהבממוצעב- 2013 עלכ- 1.5 ₪למ"ק.עלותזוהותאמהלאינפלציה ( 1.67 ₪למ"ק) והוכפלהבכמותהמים שלא תסופקלחקלאות(31 מלמ"ק), והתקבלה עלותשלכ- 52 מלש"ח. יצויין כי כ- 41% מהמים השפירים בישראל הם מים מותפלים. צריכת המים השפירים בחקלאות נאמדת בכ- 436 מלמ"ק. מכאן שכמות המים המותפלים המשמשת לחקלאות נאמ ד ת בכ- 180 מלמ"ק לשנה, כ- 15 מלמ"ק בחודש בממוצע. מכיוון שהנחת העבודה כאן כי שפך נפט יגרום לפגיעה של כחודש במתקני ההתפלה, ולפגיעה בהפקה של כ- 31 מלמ"ק,עולהכיהחקלאותלאתוכללשמשכ- Buffer מספקושיידרשוצעדיםנוספים כגוןהגברתהפקהמקידוחים, 42 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת הגברת השאיבה מהכנרת ואולי גם אספקת מים במיכליות, מכיוון ששינויים כאלה מורכבים מאוד ולא נעשים בלחיצת כפתור , ומכאן שמורכב לאמוד את עלות כל הצעדים שהוזכרו כאן, הנחנו בכל זאת כי פגיעה בהפקת מים מותפלים תגרום לפגיעהבחקלאותבלבדולא יידרשו צעדיםמשלימים נוספים, אךיודגש כי זוהי הערכה פשטנית. ישנן מתודולוגיות נוספות לאומדן עלויות מים שאינם מסופקים. למשל, כאשר מתקני ההתפלה אינם עומדים במכסת ההפקה שהוגדרה עליהם, המדינה יכולה להשית עליהם קנסות. גובה הקנס הוא כ- 1.8 ₪ למ"ק והוא למעשה אמור לשפותאתרשותהמיםעלהעלותהאלטרנטיביתשלהגדלתההפקהמקידוחיםאוממקורותמיםעילייםבמטרהלפצות על המים המותפליםשלא הופקו. עלות זו דומה לגובהתרומה ג' (1.65 ₪למ"ק במחירי 2024 .) 11.3.3 מתקן ההתפלה באילת: עלויות אספקת מים ממקורחלופי במקרהשלהשבתתמתקןהסבחהבאילת,תידרשאספקתמישתייהובישוללתושביםאשרסבירכיתשונעבמיכליות או מכולות ממצפה רמון החיבור הדרומי ביותר למוביל הארצי)(. יתר המים יסופקו כמים מליחים במערכת החלוקה הקיימת, וישמשו לצרכים סניטאריים. תחשיב עלותאספקתמי שתייה ובישול ממקור חלופי בוצע כדלקמן: כמותהמיםשתופקבסבחה תעמודעלכ- 34 מלמ"קבשנה,מתוכם23 מלמ"קשמקורםבמייםו- 11 מלמ"קשמקורם במים מליחים ( 2020 .) השפך עלול לפגועבהפקה ממי ים. ממידעשהתקבלממריואלגנדמחברתהלוגיסטיקהפרידנ זון גנד,(2024 ) ,חושבכיעלותהשינועשלמיםבמכולהבין ב"ש לאילת עומדת על 125 ₪ ל מ"ק. מכיוון שסביר יותר שהמים ישונעו ממצפה רמון (קרוב יותר) מאשר מב"ש, התעריףהותאם,ונאמדבכ- 80 ₪למ"ק . יצוייןכימהצעתמחיר לארשמית)(נוספתלשינועמיםבמכולהממצפהרמון לאילת, התקבלה עלות של 190-480 ₪ למ"ק כתלות במקור שאיבת המים, באופן חלוקת המים באילת וגורמים לוגיסטיים נוספים. עם זאת, מכיוון שהעלות של חברת פרידנזון ( 80 ₪ למ"ק) גבוהה מאוד, ואולי גבוהה מהעלות בפועל, הוחלט לנקוט בגישה שמרנית ולצורך התחשיב נלקח רק 50% מתעריף זה. ערך זה שימש לחישוב הערך התחתון והערך שחושב מהמידע ממר יואל גנד שימש לחישוב ערך עליון. מכאן נובע כי עלות השינוע ממצפה רמון לאילת נאמדת ב- 40 ₪ למ"ק. בנוסף,ובהתאםלשיחהעםדנילקר, מנהלאגףביטחון,חירוםוסייברברשותהמים( 2024 ,) הונחכיבשלשפךהנפט, תיירים לא יפקדו את העיר אילת ולכן צריכת המים תרד. צריכת המים המיוחסת לתושבים נאמדת בכ- 10%, כאשר כ- 78% מהם הם מים לצרכים סניטריים אשר ניתן לספק כמים מליחים ברשת החלוקה הרגילה, וכ- 22% הינם מים לשתייה,בישולוכו'שנדרשלספקבמשאיות.מכאןשכמותהמיםשתסופקבמיכליותנאמדתבכ- 780 אלףמ"קבעלות של כ- 31 מלש"ח לכל התקופה. 43 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 11.4 סיכום עלויות נזקי השבתת מערך ההתפלה להלן עקרי המתודולוגיה לאומדן השבתתמתקני ההתפלה: תרשים 15 . מתודולוגיה לאומדןהשבתת מתקני התפלה פגיעה במתקני התפלה מתקני השתתפות כמות המים ההתפלה בעלויות המופקים משך זמן נזקי הפגיעה שצפויים הייצור בכל מתקן, הפגיעה, לפי עלות אספקת מים ממקור חלופי (באילת) בחקלאות להפגע, לפי הקבועות לפירשות המהג"ס (בים התיכון) מודל פיזור שלמתקני המים המזהמים האספקה נזקי פגיעה בחקלאות, לפי השתתפות עלות שינוע מ" ק ביקוש למים ביקוש למים מדד כושר המדינה בעלויות מים, לפי חברות בניכוי תיירים, בניכוי צרכים הנשיאה של הייצור הקבועות, לוגיסטיקה רשות המים סניטריים גידולים 45% חקלאיים, לפי משרד החקלאות להלן העלויות שהתקבלו: טבלה 16 . נזקי השבתתמערךההתפלה אובדן תועלתממערך ההתפלה ₪( לכלהתקופהבמחירי 2024 ) רכיב בים התיכון באילת ערך תחתון ערךעליון ערך תחתון ערךעליון השתתפותבעלויותהייצור שלמתקני ההתפלה 29,950,962 44,926,442 23,490,000 23,490,000 עלות אספקתמים ממקורחלופי - - 31,346,027 62,692,054 נזקי הפגיעה בחקלאות 51,900,903 77,851,354 - - סה"כ 81,851,864 122,777,796 54,836,027 86,182,054 44 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 12 דיג בים התיכון בלבד)( שפך נפטעלול לגרוםלהפסקהמוחלטתשל הדיגלתקופות שונות,כתלות בקרבה לשפך. התועלת הכלכלית של הדיג באילת נמוכה בסדרי גודל מזו של הים התיכון, ולכן לא נלקחה בחשבון בעבודה זו. עלמנתלאמודאתהתועלתהכלכליתשלדיגביםהתיכון,בשלבהראשוןנעשהשימושבעבודהבנושאניהול משקהדיג:בשנת2015 נעשתהעבורהחברהלהגנתהטבעעבודהשלחברתהייעוץ TASC ( TASC ואחרים,, 2015 ) .העבודה מציגה תכניתאסטרטגית לניהול ממשק הדיגבים התיכון ואומדת את התועלת למשק של5 חלופותשלניהול ענףהדיג בישראל: תרשים 16 . חלופות לניהול דיגהמכמורת, מתוך מצגתTASC והחברה להגנת הטבע בשלבהשנינבחןהמצבבישראלביחסלכלאחתמהחלופות,עלמנתלבחוראתהחלופההדומהביותרלמצב הקיים. לפי אתר החצי הכחול פרוייקט של החברה להגנת הטבע,)( הפעולות הבאות כבר בוצעו בישראל במסגרת רפורמתהדיג: - השבתתשליש מציהדיג - הגדלת גודלהעין המינימלי ברשת - הגבלת אזורי ועומקי השיט (קידום אזורים מוגנים, הרחת שיטות דיג לא סלקטיביות מאזור המים הרדודים והרחת דיגמכמורת מבתי גידול סלעיים) - עצירת דיגעונתית (עוגנה בתקנותהדיג השבתת דיגלמשך 60-90 יוםבעונת הרבייה והגיוס) לאור הפעולות שלעיל ובהשוואה לחלופות שהוצעו בעבר לניהול משק הדיג, נראה כי המצב כיום בישראל פחות טוב מזה המתואר בחלופה 5 שלעיל ( 2011 ) , וזאת מכיוון שהקטנת צי הדיג וכח המנוע לא בוצעו במלואם. 45 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת מכיוון שהמצב מעט פחות טוב מחלופה 5, הוחלט לבחור בחלופה הבאה במידרג, וכך נ בחרה חלופה 2 מהתרשים לעיל:673 מלש"ח,על פני 20 שנה במחירי 2015 ,לפי שיעור ניכיון של7% . לפיאומדן זה, חושבה התועלתהשנתית במחירי 2024,כ- 73 מלש"ח בשנה. בשלב הבא נאמד הנזק לפי איזור ולפי שנה, בשניםשלאחרשפך הנפט. משיחה עם ד"ר דור אדליסט אדליסט,( 2023 ) עולה כי חלקו של איזור פלמחים ודרומה מהווה כ- 40% מהדיג לאורךהים התיכון, חלקושל איזור פלמחיםעד חיפה מהווה גםהוא40% , ומחיפה צפונה כ- 20% . לאחר מכן נאמדה מידת הפגיעה בכל איזור תחת שתי חלופות, האחת שמרנית מאוד חלופת ערך תחתון)( והשנייה פחות שמרנית (חלופת ערך עליון), בהתאם לטבלה כדלקמן. המידע התבסס על הערכת מנהל היחידההארצית להגנתהסביבההימית במשרד להגנתהסביבה. טבלה 17 . מידת הפגיעה בכל האיזור בהתאםלקרבתו ולתקופתהזמן שלאחר שפך הנפט חלקו של שיעור הפגיעהבאיזור האיזורבענף סה"כ פגיעה איזור הדיגבים בערך נוכחי שנה א' שנה ב' שנה ג' התיכון מפלמחיםדרומה 40% 60% 30% 10% מפלמחיםעד 40% 25% 0% 0% חיפה מחיפהצפונה 20% 0% 0% 0% סה"כ 34% 12% 4% אומדןנזק 24,929,569 8,798,671 2,932,890 34,256,642 במחירי2024 היקפי הפגיעה שהוערכו הוכפלו בתועלת השנתית מדיג לפי העבודה הכלכלית של TASC שתוארה לעיל. היקף הנזק נאמד בכ- 34 מלש"ח לכלהתקופה. 46 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת לסיכום, להלן עיקרי המתודולוגיה בה נעשה שימושלאומדןאובדן התועלת מדיג: תרשים 17 . מתודולוגיה לאומדןאובדן תועלתמדיג אובדן תועלת מדיג אומדן תועלת כלכליתמדגה, לפיעבודה של היקף הפגיעהבדיג דגה לפיאיזורים חברתהייעוץ TASC פיזורהמזהמים, משךהזמן, לפי שיעור הפגיעה לפיתרחיש המהג"ס לפיאיזור הייחוס להלן העלויות שהתקבלו: טבלה 18 . פגיעה בתועלותמדיג נזקלדיג ביםהתיכון נזק ערך תחתוןוערך עליון יחידות אומדןהנזק 34,256,642 ₪ 2024 /כלהתקופה כאמור, הדיג באילת הוערךכבעל תועלת נמוכהלמשקהישראלי ולכן התחשיב מתייחס רק לדיגבים התיכון. 47 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 13 ערכים לא שוקיים עבודה זו אינה עוסקת באומדן של ערכים לא שוקיים. על מנת לאמוד את הערכים הלא שוקיים נדרש מחקר נוסף, בפרט בהקשר של אילת ושונית האלמוגים הייחודית שלה. עם זאת, לשם קבלת הערכה גסה, ניתן לפנות למחקר מחקר של ד"ר שירי צמח- שמיר וחוב' מ- 2020 בנושא ערכים לא שוקיים בהקשר של הים התיכון.המחקראמדאתהנכונותשלהישראליםלשלםעבורתועלותשאינןקשורותבשימושהישירבשירותי הים (למזון, פנאי וכו)',אלא אמו ד את עלותםשל ערכיאי-שימוש אשרכולליםאתהערכים הבאים: - ערך קיום – קיום מתמשךשלמגווןביולוגיאו של מערכת אקולוגית - ערך הורשה – הידיעה שניתןלהוריש לדורות הבאים אתהתועלות מהמערכתהאקולוגית - ערכים אלטרואיסטים– שביעות רצוןמרווחתםשל אחרים מהמחקר עולה כי ערכיהאי- שימוש של כל בתי הגידול הימיים בים התיכון לאורך חופי ישראל נאמדים בכ- 193.7 מיליון ₪ לשנה (במחירי 2020 ) (Incorporation of Non-Use Values in Marine Spatial Planning: Valucation and Spatial Mapping, 2020) . 48 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 14 הכנסות פוטנציאליות מהרחבת קצא"א בשל החיסיון על קצא"א ומחסור בנתונים, קשה לאמוד את ההכנסות הפוטנציאליות ממיסים כתוצאה מהרחבתקצא"א.עםזאת,עפ"יבדיקתכלכליסטמה- 14/11/2021,ההכנסותהצפויות נאמדובכ- 23 מיליון דולר בשנה רואה,( 2021 ) כאשר רק חלק מזה יגיעלקופת המדינה. בכל מקרה, סביר כיההכנסותהצפויות קטנות בכמה סדריגודל מעלויות הנזק הפוטנציאלי. 49 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 15 סיכום על רקע תכניות להרחיב את פעילות קצא"א, חברת DHVMED התבקשה לאמוד את הנזקים הכלכליים שעלולים להיגרם כתוצאה מאירוע שפך נפט בינוני בכמות של כ- 5000 מ"ק (כ- 4,500 טון) נפט גולמי. זוהי כמות שלשפך חלקישלתכולתתאמטעןבודדשלמיכלית נפט. כמו כן, הונח כי השפך יתרחש במיקשר באשקלון או במיקשר באילת. עבודה זו אינה מתייחסת לנזקים פוטנציאליים בחלקו היבשתי של הצינור , אלא רק לנזקים בים ובחוף. במסגרת העבודה נאמדו ערכי שוק מדידיםבלבד שלהנזקיםהבאים: אנרגיה, תיירות, ניקויהחוף והים, נמלים, התפלה ודיג. האומדן נוקט בגישה שמרנית מבחינת העלויות שנבחרו לתחשיבים השונים, משך הזמן שנחזה לפגיעה בתשתיות השונות ועוד. עם זאת, בהחלט ייתכן שהיקף הפגיעה יהיה גבוה יותר. לכן, עבור כל תחום חושב טווח ערכים, כאשר הערך התחתון מבטא גישה שמרנית, והערך העליון מבטא ערך סביר (לא מקסימלי אלא רק פחות שמרני). להלןאומדן הנזקים לפי תחומים: טבלה 19 . נזקישפך נפט במלש"ח לכלתקופתהנזק ביםהתיכון רכיב ים תיכון ערך תחתון ממוצע ערךעליון אנרגיה 35,381 78,774 122,167 תיירות 877 1,492 2,107 ניקוי החוףוהים 410 509 608 נמלים 191 286 381 התפלה 82 102 123 דיג 34 34 34 סה"כ 36,975 81,198 125,421 כלומר, סך הנזק הנאמדביםהתיכוןהינו כ- 125-37 מיליארד .₪ טבלה 20 . נזקישפך נפט במלש"ח לכלתקופתהנזק במפרץאילת רכיב אילת ערך תחתון ממוצע ערךעליון אנרגיה - - - תיירות 6,618 7,968 9,319 ניקוי החוףוהים 410 509 608 נמלים 863 863 863 התפלה 55 71 86 דיג - - - סה"כ 7,945 9,410 10,876 כלומר, סך הנזק הנאמד באילתהינו כ- 8-11 מיליארד .₪ 50 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 15.1 שפך נפט בים התיכון תרשים 18 . אומדן נזק משפךנפט בתרחיש שפךשל5000 טון נפטבים התיכון אומדן נזקמשפך נפט בים התיכון(מלש"ח לכלתקופת הנזק) 140,000 ערך עליון, 125,421 120,000 100,000 80,000 60,000 ערך תחתון, 36,975 40,000 20,000 - תרשים 19 . הרכב הנזק בתרחיש שפך של 5000 טון נפט ב יםהתיכון הרכבהנזק,הים התיכון אנרגיה ניקוי החוף והים 97.02% נמלים 0.63% 0.35% התפלה Other 0.13% 2.98% דיג 0.04% תיירות 1.84% ניתן לראותכי עלות אי אספקתחשמל (רכיב האנרגיה) מהווה כמעט אתכל עלות הנזק הפוטנציאלי. 51 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 15.2 שפך נפט באילת תרשים 20 . אומדן נזק משפךנפט בתרחיש שפךשל5000 טון נפטבמפרץאילת אומדן נזקמשפך נפט באילת(מלש"ח לכל תקופתהנזק) 13,000 ערך עליון, 10,876 11,000 9,000 ערך תחתון, 7,945 7,000 5,000 3,000 1,000 -1,000 ערך תחתון ערך עליון תרשים 21 . הרכב הנזק בתרחיש שפך של 5000 טון נפט במפרץ אילת הרכב הנזק, אילת נמלים 9.17% תיירות Other 84.68% 15.32% התפלה 0.75% ניקוי החוף והים 5.41% ניתן לראותכי התיירות מהווה את הרכיב העיקרי בעלות הנזק הפוטנציאלי. 52 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 16 רשימת ספרות Fredj, Eric ואחרים., 2016 . The particle tracking and analysis toolbox (PaTATO) for Matlab: PaTATO for Matlab . 2016 . Gildor, Hezi . 2023 . First Order Assessmentof OilSpillWithin the Northern Gulf ofEilat . 2023 . IncorporationofNon-UseValues inMarineSpatialPlanning:ValucationandSpatialMapping . Yoav Peled, Anat Tchetchik, Alvaro Israel, Mordechai Shechter, Shiri Yemah-Shamir . 2020 . : - Bioecon2023proceedings, 2020 . Modeling Oil SpillResponseand Damage Costs . Etkin, DagmarSmidt . 2004 . 2004 . TASC ו החברה להגנת הטבע. 2015 . תכנית אסטרטגית לניהול ממשק הדיג בים התיכון, מענה לשאלות הבהרה של המשרד להגנתהסביבה. 2015 . אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה. 2024 . בחינת מדיניות אפס תוספת סיכון במפרץ אילת - ממצאי הצוות הבין- משרדי והמלצותיו. 2024 . אדליסט,ד"רדרור. 2023 . דיגבים התיכון. 2023 . אזנקוט, מאיר. אפריל 2020 . השפעות משבר נגיף הקורונה על הכלכלה בעיר אילת. ללא מקום : מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אפריל 2020 . אתר החצי הכחול, החברה להגנת הטבע. 2011 . מקוון][ 2011 . https://mafish.org.il/fishing- reform/the-solution ./ 2011 . אתר החצי הכחול, החברה להגנת הטבע. [מקוון] 2011 . https://mafish.org.il/fishing- reform/the-solution ./ 2020 . אתררשותהמים,סבחה.[מקוון]2020 . https://www.mekorot.co.il/blog/project/sabha-and- the-sea-line ./ גנד, יואל. 2024 . פרידנזון, חברת לוגיסטיקה. 19 02 2024 . גרינשטיין- דקר,ענברוקחל,יעל.2013 . הביקושלמיםבכפוףלכושרהנשיאהשלהגידוליםהחקלאיים.ללא מקום החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיהבמשרדהחקלאות,: 2013 . 2024 . דני לקר,רשותהמים. 25 03 2024 . המשרדלהגנתהסביבה.2014 . תכניתלאומיתלמוכנותותגובהלאירועיזיהוםיםבשמן. ללאמקום :המשרד להגנתהסביבה, 2014 . 53 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת חברתהחשמל.2022 . דו"חניטורהסביבההימית, 2021 . 2022 . מבקרהמדינה.מאי2021 . פעולותהממשלהלקידוםהתיירותבאילתותוכניותלפיתוחההכלכלי.מאי2021 . מילא לוקר, שירי ו עינב, שגיא. 2023 . עמדת האיגוד הישראלי להתפלה וטיפול במים בדבר הרחבת פעילות שינוע הנפט של קצא"א. 2023 . משרדמבקרהמדינה.ינואר2014 . דו"חמבקרהמדינה:היבטיםבהתמודדותעםיוקרהמחיה,ענףנמליהים בישראל והיבטי תפעולושירותבנמל אשדוד. ינואר 2014 עמ'.619 . סדן, עזרא ו לובנטל, רות. 2016 . סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש ולהפקה של נפט ושל גז טבעי בים. ללא מקום : סדן- לובנטל, גיאופרוספקט, 2016 . קלינגר, רמי.2024 . ריאיון עם רמיקלינגר, ראש יחידת איכות הסביבה בחנ"י. 6 2 2024 . רואה, ענת. 2021 . הסכם קצא"א לא שווה אתהסיכונים לסביבה. 14 11 2021 . רשותהחשמל. אוגוסט2021 . קריטריון האמינותהמשקי לצרכימערךהייצור. אוגוסט 2021 . רשותהמים.2017 . נוהללבדיקות כלכליותשל פרויקטים במשק המים והביוב. 2017 . 2023 . רשימת מיזמי תשתית חיוניים לפי חוק לקידוםתשתיותלאומיות התשפ"ג - 2023 . 9 6 2023 . הלמ"ס , ר' פירוטמלא שלהמידע הרלוונטי בקובץ האקסל חברתחשמל ,פגישה עם נציגימחלקת איכות סביבה, 5/2/24 54 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 17 נספח מפות 17.1 שפך נפט באשקלון תרשים 22. מפת פיזור שפך נפט מהמסוףהימי באשקלון ברוח דרום- מערבית 55 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת תרשים 23 . מפת פיזור שפך נפט מהמסוףהימי באשקלוןברוח צפון-מערבית 56 אומדן עלויות שפך נפטבים התיכון ובמפרץ אילת 17.2 שפך נפט במפרץאילת תרשים 24 . פיזור מזהמים 48 שעות לאחר שפך במסוף הנפט באילת בתאריכים ושעות שונות לאורך השנה ( Gildor,2023 ) 2/9/2005 12:00 6/9/2005 14:00 23/1/2006 16:00 12/3/2006 10:00 30/3/2006 20:00 2/8/2006 9:00 57