החלטות ועדה
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
סיכום דיון
מיוםחמישי, ו' בתשרי תשפ"ו,
17.9.2026
,
אסדרהשל מתקני התפלת מיים ופיקוח עליהם, דוח שנתי 2024
יו"רהוועדה,ח"כאלוןשוסטר-
המשברהנוכחימציףמחדשאתהליקוייםשעליהםהצביעמבקר
המדינה בדוחותיו, ובראשם היעדר תכנון ארוך טווח מספק והצורך בשמירת מקורות המים
הטבעיים כרזרבה אסטרטגית. אנחנו לא יכולים לצפות את הכול, אבל אנחנו צריכים להכין את
עצמנו לאירועי מצוקה מהסוג הזה. לצד חיזוק מערך ההתפלה, על המדינה להימנע ככל האפשר
מהישענות בלעדית עליו ולוודא כיהכנרת והאקוויפרים
נשמרים כמקורות גיבוי למצבי משבר.
נציגי משרד מבקר המדינה,
ציינו כי המשבר ממחיש את הצורך שעליו התריעו בדוחות הביקורת
בשנים האחרונות. לדבריהם, מדינת ישראל צפויה להישען יותר ויותר על מתקני ההתפלה בשל
הגידול בביקוש למים והירידה בהיצע המים הטבעיים, ולכן נדרשת היערכות למקרים שבהם
רציפות פעילותם תיפגע. בין היתר הצביע המבקר על הצורך בשמירת מקורות המים הטבעיים,
שיקום האקוויפרים, פיתוח מערך הקידוחים והקולחים והקמת מתקני התפלה במועד ובפיזור
גיאוגרפי.
בדיוןעלהכירשותהמיםלאהשלימהתוכניתאבכוללתלמשקהמים.נציגיהמבקרציינו
כי אי-
השלמת התכנון לטווח הארוך פוגעת ביכולת להיערך למצבי משבר. עוד עלה כי התוכנית
לפיתוחמשקההתפלהלטווחהארוךעדשנת2050
לאאושרה
במועדשנבדקבביקורת;במאי2026
אישרה מועצת רשות המים את יכולת הייצור במשק ההתפלה לשנים 2050
ו־2075
, וביוני 2026
אישרההממשלה את יכולת הייצור של מתקני ההתפלה לשנת2050
.
מנתוני משרד מבקר המדינה שהוצגו בדיון עולה כי בשנת 2024
הופקו
כ-
540
מיליון מ"ק מים
ממתקנ
י ההתפלה, לעומת כושר ייצור של כ־800
מיליון מ"ק הקבוע בהסכמי הזיכיון. היקף
ההתפלההמצטבר בשנת2024
היהנמוךבכ-
225
מיליון מ"קמכושרהייצור,
כמותהשווה לכשליש
מנפח המים הזמינים בכנרת. עוד נמסר כי נכון לספטמבר 2026
מפלס הכנרת נמוך בכ-
0.41
מטר
מהקוהאדוםהתחתון.
עודהציגהמבקרכיבשנים2007-2023
אירעו14
מקריזיהוםמייםשבגינם
הופסק הייצור במתקני התפלה, לפרקי זמן שנעו ממספר שעות ועד חמישה ימים. בניגוד לאותם
אירועים,האירוע הנוכחי פגעבמקביל בחמישה מתוך ששתמתקני ההתפלה הגדולים.
נציגי המבקר הצביעו גם על פערים
בפיקוח:
בין השנים 2018-2023
משרד הבריאות לא ביצע
ביקורת שנתית כנדרש באף אחד ממתקני ההתפלה, ורשות המים נמנעה מביצוע בדיקות פתע
בתדירות גבוהה. עוד הוצג כי משרד הבריאות טרם ביצע סקר בעניין מינים פולשים לים התיכון,
אף שנוכח שינויי האקלים הם עלולים לפגוע באיכות
מי הגלם של מתקני ההתפלה.
לצד הירידה
בכמות המים הטבעיים, הצביע המבקר גם על התדרדרות באיכותם. בשנת 2020
עמד נפח המים
המזוהמים באקוויפר החוף על
כ-
6.6%
מנפח האוגר גידול של 32%
לעומת שנת 2015
. למרות
הסמכויות הנתונות לרשות המים ולמשרד להגנת הסביבה למניעת זיהומים, עדיין קיימים מוקדי
זיהום נרחבים ששיקומם בפועל טרם החל.
מנכ"לרשותהמים,יחזקאלליפשיץ,
אמרכימדוברבאירועשלפריחתאצותועכירותבהיקףחריג
ביותר. לדבריו, מדדי העכירות, שבשגרה עומדים על
כ-
3-4, הגיעו באזורים בדרום ל-
15
ואף ל-
20
.
בשלהחששמפגיעהבלתיהפיכהבממברנותהופסקהפעילותהמתקנים,ולאחרמכןהוחזרהבאופן
הדרגתיותחתבקרה.
ליפשיץעדכןכינכוןלהיוםמתקןחדרהפועלבאופןמלאואףמוגבר,וחמשת
מתקני ההתפלה האחרים פועלים באופן חלקי. בסך הכול מיוצרים כיום כ־60%
מכמות המים
היומית שמיוצרת בשגרה במתקני ההתפלה, והפער מושלם באמצעות שאיבה מוגברת מהכנרת
ומהקידוחים. לדבריו, רשות המים נערכת לתרחיש שבו תפוקת ההתפלה החלקית תימשך עד סוף
שנת2026
ובמצב הנוכחי ניתןלהמשיךלספק את צורכי המיםלבית ולחקלאות.,
עודמסר
כימתקניההתפלההונחולהגדילאתמלאיהממברנותשבמחסניהם,כדילאפשרהחלפה
מהירהבמקרהשלפגיעהבהן.לדבריו,עדכהלאנמצאבעולםאירועזההבהיקפולאירועבישראל,
ורשותהמים פנתה למדינות שונות, ובהן איחודהאמירויותוסינגפור, כדיללמוד מניסיונן.
מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, אמר בדיון
כי בשום שלב לא נפגעה אספקת המים
לבתים ולא נשקפה סכנה ממשית לאספקת המים הביתית. במהלך האירוע התקיימו עד שלוש
הערכותמצבביוםבהשתתפותכללהגורמיםהרלוונטיים.איןשחרלשמועותשלפיהןהאירוענגרם
כתוצאה ממתקפת סייבר. המערכת נערכת לכל תרחיש, לרבות אפשרות שהאירוע יימשך מעבר
לתחילת2027
.
חה
"כגלעדקריב
אמרכילצדההערכהלעובדיהמדינהשפעלובמהלךהמשבר,האירועחייבלשמש
"קריאתהשכמה".לדבריו,רמתהשקיפותלציבורבתחילתהאירועהייתהנמוכהובמשךזמןנותרו
שמועותבנוגעלאפשרותשלמתקפתסייברללאמענהמספק.קריבקראלהשליםתוכניתאבלמשק
המים ולהפיק מהאירוע מסקנות ארוכות טווח בנוגע לשיקום האקוויפרים, הגדלת השימוש במים
מושבים והיערכות לתרחיש חמור וממושך יותר.
עוד העלה חה"כ את סוגיית הזרמת מי השופכין
הביוב)( ברצועתעזה,שגורמתל
משבר סביבתי, הומניטריובריאותי חמור.
ח"כ ינון אזולאי
בירך את הגורמים המקצועיים על ההתמודדות עם המשבר, אך הדגיש כי אין
להסתפקבהיערכותעדסוף השנה
.ל
דבריו,ישלוודאכי במקרהשלמחסורממושךניתןיהיהלהגן
גםעל אספקתהמיםלחקלאותולמנועפגיעה שתתגלגל בסופו של דברלעליית מחירים לציבור.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר סיכם כי לצד יכולתה של המערכת לספק כיום את צורכי המשק,,
ישראל נכנסת ל"גירעון הולך וגדל ברזרבות" במקורות המים הטבעיים. לדבריו, יש לבחון כיצד
בתקופות שבהן כושר ההתפלה עולה על הצריכה השוטפת ניתן להשתמש בעודפי הייצור לצורך
שיקוםושימור עתודותהמים באקוויפרים ובכנרת.
הוועדה הגיעהלמסקנות הבאות:
1.
הוועדה מבקשת
מרשות המים והביוב, בתוך כחודש, להציג
לוועדה תחקיר מקיף, נכון
ומדויק, שיכלול מסקנות ראשוניות הן באשר לתפעול במצבי חירום והן באשר לאופן
ההתנהלות בשגרה. התחקיר יתייחס, בין היתר, להיבטים הטכניים וההנדסיים, לניהול
הביקושיםולצעדים לצמצום הצריכה.
2.
תוכנית האב
של
רשות המים והביוב
, הנמצאת בשלבי הכנה, תוגש בתוך שבועות ספורים,
ובכלמקרהעדסוףהשנה.לאחרמכןתובאהתוכניתלדיוןבממשלה,לרבותבאשרלתקצוב
הנדרש ליישומה.
במסגרת תוכנית האב יינתן מענה, בין היתר, להגדלת ייצור המים
המותפלים, לשיקום מקורות המים הטבעיים, להגברת בקרת הזיהומים, לשיקום בארות
קיימות ולהקמת בארות חדשות. יש לכלול בתוכנית האב גם את ההיבט הכלכלי.
מדובר
בהיבט בעל חשיבות, בין היתר בכל הנוגע למניעת זיהומים וליצירת מקורות מים נוספים,
אשרעשוייםלאפשר שחרור של מקורות מים אחריםלשימושים נוספים.
3.
הוועדה מקבלת את את פניית
חה
"כ קריב
לקיים, ככל שניתן עוד במהלך הקדנציה הזו,
דיון מסודר גם בסוגיית עזה וגם בסוגיית מצבי החירום בממשק המים. אם הדבר לא
יתאפשר, הנושא יעבור מיד להתייחסות בכנסת הבאה.