הודעה לעיתונות

26 בפברואר 2026, ט' באדר תשפ"ו, בשעה 11:00 הכרזה על ארגון פשיעה כארגון טרור – הכנה לקריאה ראשונה הועדה לביטחון לאומי שבה ודנה היום (חמישי) בנוסח לקריאה ראשונה של הצעת חוק המאפשרת הכרזה על ארגון פשיעה כארגון טרור, של יו"ר הוועדה צביקה פוגל (עוצמה יהודית). יו"ר הוועדה ציין כי מטרתה של הצעת החוק היא להתמודד עם איום הולך וגובר מצד ארגוני פשיעה במדינת ישראל, החורגים ממאפיינים פליליים רגילים ונוקטים באמצע טרור. מדובר בגורמים חמושים היטב, המשתמשים בנשק חם ובמטענים. גורמים אלו מהווים איום ישיר על רשויות ונבחרי ציבור בפרט, ועל הציבור ככלל, זאת באמצעות השתלבות במערכות שלטון מקומיות וקיום קשרים עם גורמים חוץ-מדינתיים. לעיתים גורמים אלו אף פועלים כתשתית טרור בפועל. התעצמות זו יוצרת איום אסטרטגי על ביטחון הפנים, על שלטון החוק, ועל שלמות הדמוקרטיה הישראלית. ראש הממשלה קבע כי יש לפעול להסרת החיץ הקיים כיום בין "פשע" ל"טרור" מקום בו המהות, האיום והאמצעים חופפים. בהתאם לכך, מציעה הצעת החוק לאפשר, במקרים חמורים וחריגים, להכריז על ארגון פשיעה כארגון טרור, בהליך דומה לזו הקיים בחוק המאבק בטרור. הכרזה זו תיעשה על ידי השר לביטחון לאומי באישור שר הביטחון, ובכפוף לקריטריונים מהותיים שיבחנו את אופי הארגון, האמצעים בהם הוא נוקט והאיום הנובע מפעולתו. המשמעות המעשית של הכרזה כזו היא החלת כלל הוראות חוק המאבק בטרור כולל סמכויות אכיפה וחקירה. באמצעות הצעה זו, תוכל מדינת ישראל להגיב למציאות המתפתחת באופן מותאם, מידתי ומבוקר. החוק נועד להעניק למערכת הביטחון והמשפט את הכלים הדרושים להגנה על ביטחון הציבור, לחיזוק המשילות ולמיגור תופעות אלימות המאיימות על עצם יסודות המדינה. ע"פ ההצעה, ועדת שרים ייעודית רשאית להכריז על ארגון פשיעה כארגון פשיעה המסכן את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, אם שוכנעה כי מתקיימים בו אחד או יותר מהגדורת אלו: הארגון מעורב בנטילת חיי אדם או בפציעתם הקשה באופן מתמשך ושיטתי לשם מימוש מטרותיו הפליליות, הארגון פועל ליצירת טריטוריות שליטה בתחומי מדינת ישראל לשם מימוש מטרותיו הפליליות, הוא חודר או מאיים לחדור למוסדות שלטון לשם מימוש מטרותיו הפליליות או מחזיק או פועל להחזקת נשק לפגיעה המונית. המשמעות של ההגדרה כ"ארגון טרור" נוגעת לזכות השימוע, זכות המפגש עם עורכי דין, השהיית ההעמדה לפני שופט, חיפוש סמוי, תפיסה וחילוט רכוש ועוד. כמו כן ייקבע כי הברחה בגבול עונשה יהיה שבע שנות מאסר – ולא פחות מארבע שנות מאסר. החזקת כלי טיס כולל רחפן סמוך לגבול, עונשה ארבע שנים – ולא פחות משנה אחת. עו"ד ישי שרון, נציג הסניגוריה הציבורית במשרד המשפטים התנגד עקרונית לחוק, וטען כי "הוא מהווה שינוי דרמטי של סדרי העולם באכיפה הפלילית בישראל, משליך באופן עמוק ויסודי על אופיו של המשטר הדמוקרטי, וכי סמכויות החקירה והמניעה הנתונות מכוח חוק המאבק בטרור, מגלמות את הפגיעה הקשה והקיצונית ביותר בזכויות האדם". רינת ברנדל, מהרשות להגנת הפרטיות במשרד, חששה מחיפוש סמוי במחשב ובטלפון הנייד של חשוד – ולכן דרשה דיווח תקופתי לרשויות, כדי לאפשר ביקורת על חיפושים אלו. עו"ד דבי גילד חיו, נציגת האגודה לזכויות האזרח, דרשה אף היא שהמשטרה תוכיח בבקשתה לחיפוש סמוי כי החשוד אכן חבר בארגון פשיעה. בשבוע שאחרי פורים תתכנס הוועדה לניסוח מדויק של ההצעה, לאור הערות הגופים השונים. לנוסח החוק וניירות עמדה: https://main.knesset.gov.il/APPS/committees/2229/sessions/2241035 יגאל אמיתי, דוברות הכנסת