הודעה לעיתונות

DOCX 4,154 תווים המסמך המקורי ↗
3 ביולי 2023, י"ד בתמוז תשפ"ג, בשעה 16:00 הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני אושרה לקריאה ראשונה הוועדה המשותפת לוועדה לביטחון לאומי והוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי אישרה היום (ב') את הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה) של חה"כ יוליה מלינובסקי, לימור סון הר מלך, יצחק קרויזר ואחרים לאחר מיזוג השתיים. יו"ר הוועדה המשותפת, ח"כ צביקה פוגל, אמר כי בהצעת החוק של החמרת הענישה בעבירות מין על רקע לאומניהושקע מאמץ אדיר של מפגשים רבים של שתי הוועדות:"החוק הזה חשוב מכדי שנוותר עליו". הצעת החוק מבארת את חוק המאבק בטרור, כך שיובהרשהעובר עבירה שהיא מעשהטרורכוללת גם עבירת מין, כפי שהיא מוגדרת בחוק העונשין, ובגינה ניתן יהיה לקבוע את כפל העונש ולא יותר מ-25 שנים (בסייגים שונים). בנוסף, ההצעה מבקשת לתקן את הסעיף בחוק העונשין (144ו), העוסק בעבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי הציבור ולהוסיף את עבירת ההטרדה המינית כאחת העבירות שבגינן יוטל כפל העונש, וזאת למעט עבירות שהעונש עליהן הוא עשר שנים ומעלה. עוד נקבעכי החוק להטרדה מינית יתוקן כך שבית משפט יהיה רשאי לפסוק בגין הטרדהמינית או בשל התנכלות שבוצעו מתוך מניע של גזענות, סכום פיצוי כפול ללא הוכחת נזק. בהצעה נקבע עוד כי פרקליט המדינה ידווח לוועדה לביטחון לאומי אחת לשנה על מספר כתבי האישום שהוגשו בגין עבירת מין או הטרדה ממניע גזעני ועבירת מין שהיא מעשה טרור. בנוסף, מפכ"ל המשטרה ידווח על פתיחת תיקי חקירה ממניעים אלה. ח"כ יוליה מלינובסקי: "ההצעה באה לומר כי אנו רואות בעבירת מין כחמורה יותר ונותנים לה ביטוי נוסף בחקיקה גם בנושא של תקיפה והטרדה מינית על רקע לאומני -ולא במשתמע. התופעה קיימת - אי-אפשר להתעלם מכך גם אם אין מספרים מדויקים. יש שבעה מקרים שהוכרו במשרד הביטחון כתקיפה מינית על רקע לאומני". עו"ד לילך וגנר, משרד המשפטים: "אנו שבים ואומרים שמדובר בעבירות מין חמורות, וכבר היום הןנכללות בחוק המאבק בטרור. זה המצב, והחוק כן נותן מענה. השאלה היאשוב -למה אנו צריכים את תיקון החוק?"ח"כ מלינובסקיהשיבה לדברים ואמרה כי כמו שיש הבחנה בין פגיעה בקבוצת אוכלוסיות שונה, גם כאן בנוסף לפגיעה הגופנית, הנדבך הנוסף החמור הוא הפגיעה המינית על רקע לאומני: "היסטוריית פגיעה באישה של האויב היא הניצחון. לא צריך להסתכל מפריזמה משפטית קרה, אלא איזו חשיבות אנו נותנים לזה. אני פונה לנשים שזה קרה להן על רקע לאומני: תרגישו שאתן נפגעות טרור לכל דבר ועניין".יועמ"ש לוועדה, עו"ד פרנקל שור: "לעמדתנו, יש מענה בחקיקה של חוק העונשין וחוק המאבק בטרור. אנו מדברים ברובד שונה. כמענה לרעיון הדקלרטיבי הצענו את סעיף הדיווח לכנסת. כאשר יש מצב משפטי מסוים ומוסדר בחוק, יש לכך השפעה בשאלות כגוןלמה נותנים פוקוס לדבר אחד ולא לאחר". היא הוסיפהכי יש צורך בזמן נוסף לנתח את השפעות הרוחב של התיקון בחוק המאבק בטרור. בנוגע לסעיף הדיווח ציינה:"דרך איסוף הנתונים נוכל לבחון אם אכן יש בעיה".רפ"ק שירה קרואני-ארדמהייעוץ המשפטי במשטרת ישראלטענה כי יש קושי לשלוף את הנתונים הנוגעים למספר התלונות:"הבהרנו את הקשיים השונים בהתמודדות עם עבירות מסוג זה. כאשר עולה אינדיקציה מהודעה של מתלוננת שהעבירה נעשתה על רקע לאומני, המשטרה בוודאי תחקור". מוריה ליטוויק, מנכ"לית עמותת "יהודית", ציינה כי העמותה החלה באיסוף נתונים על מקרים כאלה, וכייש עשרה מקרים כאלה שפורסמו בתקשורת:"למשל הילדה בת העשר שנפגעה מינית בבאר שבע לא הוכרה כנפגעת על רקע לאומני, ויש לכך משמעות. אנחנו תומכות בחוק הזה". עו"ד מאיה אוברבאוםמאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית הקריאה את מכתבה של הנפגעת בגן הסוס בירושלים כדוגמה לעומק הנזק בפגיעה המינית ללא קשר בין מוצאו של התוקף לתקיפה. בין היתר כתבה: "חלק מעצימת העיניים לבעיה האמיתית נעוצה בכך שגם לו זה היה על רקע לאומני – זה כלל לא משנה את חומרת המעשה. החומרה האמיתית בתקיפה מינית נעוצה בכך שהאדם שמולך רואה בך כלי, וזה אפילו לא משנה אם מדובר בכלי מיני או בכלי לאומני". עו"ד נועם פרייסמהמרכז הרפורמי לדת ומדינהאמרהכי הצעות החוק "פסולות, מפני שהן נסמכות על השרשת תפיסות גזעניותותיוגם של בני המגזר הערבי וסימונם כאנסים וטרוריסטים פוטנציאליים". ח"כ מלינובסקיהשיבה:"לא כל הערבים אנסים וטרוריסטים;אבל כשיש פיגוע, אנחנו לא אומרים שהוא סתם רצח, אלא יש רקע,או כשמישהו דקר בעיר העתיקה -יש משמעויות. אנחנו עושים הפרדה בין אירועים פליליים לטרור. יש מקרים שבהםעושים שימוש בפגיעות מיניות כנשק.החוק חל על כל הצדדים. מה לעשות שרוב האירועים הם מהצד השני?כל מקרה לגופו". עו"ד שרית דמרי-דבוש, סגן היועמ"ש, ביטוח לאומי, אמרה:"ככל שמכניסים הוראות חדשות לחוק, הן יכולות לצמצם את שיקול הדעת. כמובן, אם נפגעת תוכר כנפגעת פעולות איבה, ברור שביטוח לאומי יכיר בכך". בסיום הדיון אושרה הצעת החוק לקריאה ראשונה.