הודעה לעיתונות
13 במרץ 2023, כ' באדר תשפ"ג, בשעה 17:00
הוועדה המשותפת ממשיכה בהכנת הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים לקריאה ראשונה
משרד המשפטים הביע הסתייגות על הסעיף הקובע הטלת קנסות על בעל מקום בו נמצא נשק. "מדובר במנגנון של ענישה ללא ראיות". המשטרה: " 70% מ- 3200 תיקים בהם נתפש נשק בלתי חוקי משנת 2018, נסגרים ללא כתב אישום". יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל: "ההרתעה היא מרכיב עיקרי במלחמה הזו ויש להביאה לידי ביטוי, מבקש לתת מענה לנושא החזקה".
הוועדה המשותפת לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל וועדת חוקה חוק ומשפט בראשות ח"כ שמחה רוטמן המשיכה היום בהכנתה לקריאה ראשונה של הצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים, תיקוני חקיקה, הוראת שעה, התשפ"ג-2023. ח"כ פוגל אמר כי מטרת הדיון להגיע להסכמות באשר להצעת החוק במטרה להעלותה כבר ביום רביעי לקריאה ראשונה במליאה.
על פי הצעת החוק תיקבע, כהוראת שעה למשך שנה, עילה מיוחדת לחיפוש נשק בלתי חוקי או לחיפוש מידי לשם תפיסת תיעוד או מצלמה שעלולים לשמש כראייה לביצוע עבירת אלימות מסוג פשע או לעבירות נשק מסוימות, זאת, ללא צורך בצו חיפוש. עוד מוצע לקבוע כי אם סבר קצין משטרה כי לא ניתן לעשות שימוש בסעיף הקובע חזקת המחזיק במקום כמחזיק בנשק, הוא רשאי לחייב כל בגיר המתגורר במקום בקנס של בין 20,000 ₪ - 80,000 ₪ . בנוסף, תיקבע ענישת מינימום בעבירה של ירי מנשק חם שלא כדין, ולהעמידה על מחצית מהעונש המרבי וכן לקבוע הוראות חילוט ביחס לעבירות סחר בנשק.
עו"ד ישי שרון, מהסנגוריה הציבורית, ציין בנושא הליך חיפוש ללא צו כי קיים חשש שהמשטרה תנצל את הסמכות המאד פוגענית שניתנה לה ולכן יש צורך בגישה זהירה. ממליץ לקבוע שיהיה תנאי כפול כפי שמוצע בהצעת החוק ולא לנגוס באמצעים הללו. לדבריו, עניין ההנמקה וציון מועד קבלת המידע הוא קריטי על מנת לא לייתר את הוצאת הצו. נציג משטרת ישראל, סנ"צ גלעד בהט, ציין מנגד כי "המהות מוסכמת צריך שיהיה חשד ומיידיות. ככל שיש זמן ואין חשש שהנשק ייעלם או קיים חשש שיעשה בו שימוש נלך ונוציא את הצו המבוקש. אין לנו התנגדות שהאישור וההנמקה יינתנו בכתב למעט המועד מחשש לחשיפת מקורות. המועד יוכל להיות מוצג לשופט באופן חסוי במידה ויבקש זאת". בנושא זה הסכימה גם נציגת משרד המשפטים, עו"ד לילך וגנר, ואמרה כי אם יידרש להימסר המועד הוא יימסר לבית המשפט. חברתה לארגון עו"ד שמרית וולף, התייחסה לסיטואציה בו נכנס שוטר לחיפוש ומצא חפץ שלא נזכר בצו וציינה כי המחוקק קבע שהמשטרה לא יכולה להתעלם מסיטואציות מסוימות וכי יש עילה לחיפוש אם יש חשש לביצוע עבירה". מאיר ליוש מארגון ערי ישראל שאלהאם יש הגדרה לחיפוש? איתמר גלבפיש, פרקליטות המדינה, הסביר כי הדעת ניתנה לנושא זה ומדובר בחיפוש שהוא מוגבל ולא ניתן לבצע חיפוש כללי, אלא לצורך קבלה של חפץ מסוים. "כאן מדובר בעניין ששוטר לא יכול להתעלם ממשהו לא חוקי או עבירה שהוא רואה".
יו"ר הוועדה, פוגל אמר כי הוועדה תתכנס אחת לחצי שנה ותבצע מעקב מה נעשה במסגרת החקיקה. סנ"צ בהט, התייחס וציין כי המשטרה צריכה זמן הערכות למצב חקיקתי חדש. מדובר בהדרכת אלפי שוטרים בקצה שצריכים להבין שיש נוסח אחיד. "אנחנו נדווח אבל אנחנו צריכים זמן להיערך". המשנה ליועמ"ש הכנסת ויועמ"ש הוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, אמרה כיבמסגרת ההצעה ניתנות סמכויות נרחבות מאד למשטרה והדיווח הוא חשוב ביותר כי יש צורך בבסיס נתונים שיהיה מונח בפני הוועדה כאשר היא תתבקש להאריך את הוראת השעה ואת ההסדר המוצע. ובקשה מהארגונים לשמוע מה הם מציעים? נציגי הפרקליטות והמשטרה ענו כי בנושא הדיווח ניתן לשלב את נושא הראיות שנתפשו ושולבו כחומרי החקירה ואת כמות החיפושים בהם נתפש נשק. יו"ר הוועדה, פוגל, העיר בשלב הזה כיהוועדה תתעקש על הבאת הנתונים כי זה חשוב להצדקת הכלי המוצע.
עו"ד אביגיל סון פלדמן, ממשרד המשפטים, הסבירה את מדרג הענישה הקיימת באחזקת נשק לא חוקי. וציינה כי תיקון שעבר כלל את החלק בהחמרת הענישה לחמש שנות מאסר ביחס לחלקי נשק ספציפיים- מהותיים ואלה יחשבו כנשק. בנושא נשיאת נשק לא חוקי הדין הוא עשר שנות מאסר. לדעתנו ההגבלה של מדרג הענישה הקיימת צריכה להישאר כפי שהיא קיימת". ח"כ משה סעדה, טען כיבתי משפט היום לא ממצים את הדין. יש צורך בקביעת עונשי מינימום ולא להשאיר לשיקול דעת של בית המשפט. אני מבקש שיוצגו לוועדה נתוני הענישה בעבירות הללו".
עו"ד יאיר רביבו, ראש עיריית לוד: "לצערי אנשי המקצוע מנותקים. 76 נרצחים בעשור בלוד. היום החוק הוא גן עדן ליורים ולפושעים. הקו מנחה צריך להיות עונש מינימום של מחצית מהעונש הקבוע בחוק. העבריינים בזים לענישה הזו כי תמיד יש הקלות לענישה. מבקש שגם בנושא בעל הנכס שאצלו נמצא נשק יהיה כלול בהחמרת הענישה. אנחנו במלחמה!". יו"ר הוועדה, פוגל הדגיש הצעת החוק הזו אינה כוללת את סוגית עונשי המינימום וכי הוא מעדיף לאפשר למשטרה את הכלים המוצעים ובהמשך לדון בהצעת חוק נוספת של עונשי מינימום.
נציגת משרד המשפטים, עו"ד וגנר , אמרה כי ישקושי עם רכיב הטלת הקנסות על בעל מקום שבו נמצא נשק, בגלל המנגנון של ענישה ללא ראיות. לקבוע עבירה שאין בה אשמה, זה לא יעלה על הדעת. הדרך להתמודד היא שאנו מאפשרים כלים אחרים להתמודד עם התופעה שכולנו רוצים להילחם בה, אבל אנחנו לא יכולים לוותר על הכלים הראייתיים והמשפטיים בדין הפלילי. עו"ד גלבפיש, הצטרף לדבריה וציין כי אחת הבעיות באמת היא ההוכחה של אחזקת הנשק. אבל אנחנו לא יכולים לוותר על עקרון של הטלת עונש על אדם ללא אשמה? אי אפשר לעקוף את זה". סנ"צ בהט, אמר כי הוא מסכים שהסעיף כפי שהוא מוצע הוא בעייתי, אבל אין פתרון אחר. לדבריו 70% מ- 3200 תיקים בהם נתפש נשק בלתי חוקי משנת 2018, נסגרים ללא כתב אישום. עם זאת,יש מקרים שהחוק מטיל את נטל ההוכחה על הנאשם וכן לשם הכוונת ההתנהגות. אפשר לחייב אנשים בדרכים מנהליות וכלכליות ולא פליליות, אולי יש צורך לדייק את הנוסח. בסופו של יום אותם אנשים שמסתירים את הנשק ובני משפחתם ידעו שיש לכך השלכה כלכלית משמעותית הם ידאגו שזה לא יקרה". עו"ד נעמה פויכטוונגר, משרד המשפטים אמרה כי החידוש המרכזי בסמכות החילוט הוא אורח חיים עברייני לפיו כל הרכוש יחשב כתקבולי עבירה ועל הנאשם להוכיח מה הושג כדין. "ביקשנו לדייק כדי למנוע פגיעה מרחיקת לכת והצענו מספר תנאים ומבחנים שיצדיקו זאת".
יועמ"ש לוועדה, עו"ד איילת לוי נחום אמרה בסיום הדיון כי בסעיף הקנס יש בעייתיות מפני שהוא סותר עקרונות מהותיים. וגם בשינוי נוסח היא לא רואה איך ניתן להתגבר על כך. ובקשה הצעות חדשות כדי שניתן יהיה להתקדם עם הצעת החוק. יו"ר הוועדה, פוגל, סיכם כי החקיקה תאפשר כלי נוסף למשטרה לפעול ללא צו ולהיכנס לבתים במידיות ותחסוך חיי אדם. "יש כאן שינוי אמיתי. אישית, אני חושב שאם לא נמצא סעיף אחר בעניין החזקה נתקדם עם הסעיף הקיים עם תנאים וסייגים. ההרתעה היא מרכיב עיקרי במלחמה הזו ויש להביאה לידי ביטוי" וביקש לתת מענה לסוגיה.