פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 38 מישיבת הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 (מ/1898) יום שלישי, ג' בסיון התשפ"ו (19 במאי 2026), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 (מ/1898) << הצח >> המשך דיון בנושאי הישיבה מיום שני (18.5.2026); פיצול הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 (מ/1898), בהתאם לסעיף 84(ב) לתקנון הכנסת נכחו: חברי הוועדה: גלית דיסטל אטבריאן – היו"ר אבי מעוז – מ"מ היו"ר מירב בן ארי איתן גינזבורג סימון דוידסון שלי טל מירון צגה מלקו יבגני סובה אפרת רייטן מרום אושר שקלים חברי הכנסת: משה טור פז רון כץ יוראי להב הרצנו אורית פרקש הכהן אלעזר שטרן נאור שירי פנינה תמנו מוזמנים: שר התקשורת שלמה קרעי אלעד מקדסי – מנכ"ל משרד התקשורת אוריאל סיטוריאן – יועץ חיצוני למנכ"ל, משרד התקשורת אריאל שטיינר – ראש מטה המנכ"ל, משרד התקשורת אביתר גוטמן – סמנכ"ל שידורים, משרד התקשורת זיו גלעדי – סגן בכיר ליועמ"ש, משרד התקשורת עדי ליברוס – ממונה, משרד המשפטים עליסה כדורי – שראש צוות תקשורת, רשות התחרות שחף ינון – צוות תקשורת ובריאות, מחלקת שווקים, רשות התחרות אורי שרף – סמנכ"ל כלכלה, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו מיכל גרוס – יו"ר ועד העובדים, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו שולמית סקעת – סמנכ"ל כספים ומינהל, הרשות השנייה יוליה שמאלוב-ברקוביץ' – יו"ר מועצת הכבלים מיכל פליישר – סמנכ"לית רגולציה, הוט מערכות תקשורת מירי נאור אליאס – מנהלת רגולציה, הוט מערכות תקשורת רז ניזרי – עו"ד, מייצג את הוט מערכות תקשורת בעז אקרמן – לוביסט ציבורי, לובי 99 דב אברמוביץ – יועץ משפטי, ערוץ 9 וערוץ איי-24 אבי בן הלל – מנכ"ל שח"ם-ארגון השחקנים והשחקניות מירב אתרוג בר – מנכ"לית איגוד הבמאיות והבמאים עמוס נוימן – מנכ"ל תל"י-חברת התמלוגים עופר ויסוקר – סמנכ"ל ייעוץ משפטי ורגולציה, yes מודי שרפסקי – מנהל אגף רגולציה, yes דבורה קמחי – יועצת משפטית, ערוץ 13 ליעד גיל-הר – מנהל מחלקת רגולציה, שידורי קשת שי חייק – סמנכ"ל רגולציה, שידורי קשת צביקה גוטליב – אחראי יצירה מקורית, איגוד המפיקים קולנוע וטלוויזיה נגה בריינס – מנכ"לית, איגוד העורכים מורין אמיתי – נציגת ערוץ 14 ליאור תמם – איגוד התסריטאים רוני אבולעפיה – יו"ר פורום הדוקומנטרי תמיר אפורי – MPA - איגוד הסרטים של אמריקה עמית קלדרון – רכז המחקר והמדיניות, ארגון העיתונאים והעיתונאיות ישראל שור – אח שכול, נציג משפחות שכולות מיטל נעים כוכב – יועצת משפטית, קבוצת התקשורת RGE לאריסה כהן – סמנכ"ל ייעוץ משפטי ורגולציה, סלקום אברהם יעקב – שופט בדימוס, אחים ואחיות לנשק נגה רובינשטיין – שדלן/ית (נתיב KBR), מייצג/ת את שידורי קשת ורשת אסף גרינבאום – שדלן/ית (נתיב KBR), מייצג/ת שידורי קשת ורשת משתתפים באמצעים מקוונים: יואל בריס – יו"ר רשות האסדרה שירי נוימן – סמנכ"לית, רשות האסדרה ייעוץ משפטי: מצדה מצלאוי דוד נעמה מנחמי פנחס גורט מנהלת הוועדה: נועה בירן-דדון רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025, מ/1898 << נושא >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוקר טוב. לפני שנתחיל בענייני היום, אסף זרק לי עכשיו שיש דיון בוועדה אחרת על קורקינטים ואני רוצה להוסיף ולחזק את יושבי הוועדה. קודם כל הכול בסדר, אבל אתמול הבן שלי התנגש עם קורקינט במשאית. יהיה לכם קל מולי היום, אני באה מהמיון. זה כלי כל כך מסוכן, זה כלי איום ונורא. כל הלילה המחשבה שהייתה לי בראש זה איך זה יכול להיות שהדבר הזה עדיין חוקי בכלל. ברוך ה' השתחררנו הוא בבית, פרק את הכתף, פגיעות יבשות בעמוד השדרה, פשוט עף מהקורקינט, והוא היה גם בלי קסדה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכנסת הקודמת חוקקתי חוק שהעלה את הקנס על נסיעה בקורקינט באופן לא חוקי ועל אי חבישת קסדה ל-1,000 שקלים וזאת מהטעם שכמות פגיעות הראש בבית חולים איכילוב זינק בשנים האחרונות בגלל חוסר אכיפה על קורקינטים. העברנו סמכויות אכיפה לרשויות מקומיות, לפקחים עירוניים, מה שעד אז היה רק אצל המשטרה בכל הנוגע לאופן שבו נוסעים קורקינטים. קורקינטים חשמליים, וגם אופניים חשמליים, נוסעים בצורה מופקרת, עוברים באדום, פוגעים בהולכי רגל, נוסעים על מדרכות - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה גם מעבר לזה, זה ילדים מתחת למותר. אני שמתי הצעת חוק שתשים לוחיות רישוי על קורקינטים, אבל הענישה שהצעתי זה שאם ילדים מתחת לגיל המותר ייתפסו, כי הרבה פעמים אי אפשר לאכוף עליהם כלום, יידחו להם את היכולת לעשות רישיון נהיגה כשהם מגיעים לגיל המותר, כדי להרתיע אותם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שצריך לאסור את הכלי הזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא קיים במספרים מטורפים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היועצת שלי נסעה בקורקינט, פתחה את הראש לפני חודשיים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נושא מזעזע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני העליתי את זה מכיוון שלאחרונה יש ביקורת וקמפיין באינסטגרם על איך הפקחים ועיריית תל אביב נותנת דוחות על קורקינטים שעוברים על החוק, כי יש היום לוחיות רישוי, שאין להם קסדה והם מקבלים הרבה מאוד כסף תשלום קנס, וזו הסיבה. חייבים לעשות את הדברים האלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כסף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנשים צריכים להבין שהכלי הזה הוא כלי קטלני, הוא הורג אנשים. יש הרבה מקרי מוות אגב, אבל גם הרבה פגיעות ראש. בית חולים איכילוב היה בדיונים בוועדה והראה את הגרף המטורף שיש בפגיעות ראש בבית החולים איכילוב. שיילכו לבדוק שם מה קורה במחלקות האלה ויבינו כמה הכלי הזה הוא קטלני וכמה צריכה להיות אכיפה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קטלני. ואני אומרת את זה פה כנבחרת ציבור, צריך להוציא את הכלי הזה מהחוק, זה באמת כמו אקדח טעון. ואני אסיים בתודה רבה רבה לקדוש ברוך הוא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> החלמה מהירה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> השבת נעשה הגומל, קורקינט שמתנגש במשאית נוסעת, יצאנו בזול. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב יש הרבה מבוגרים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך זה קרה? אדום? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא יצא מרחוב צדדי בתל אביב ונהג המשאית, לפי עדי ראייה, נסע מאוד מאוד מהר, לא ראה אותו ופשוט הילד שלי עף. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> עוד עשר דקות מתחיל דיון מהיר בכלכלה, תעשי הפסקה ותבואי לספר את זה להם. כל המשטרה שם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה מה שאני אומרת, בחיי. אולי באמת אני אעשה הפסקה לכמה דקות. בנימה אחרת, יש לנו יום אינטנסיבי היום, ככל שנהיה יותר יעילים ככה נצא מכאן יותר מהר. נתחיל בישראל שור. אהלן, ישראל, מה שלומך? בבקשה. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> בוקר טוב. איך אומרים? בניכוי המציאות שלומי בסדר. אני באמת משתתף בכאב שלך, זה לא פשוט כשילד, זה הדבר הכי יקר שיש, וכאן נופלים כל חילוקי הדעות ואנחנו איתך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> אני כידוע אח שכול ומדבר מטעם, לא כל המשפחות השכולות, כי לצערי יש ויכוח, אבל מטעמן של חלק מהמשפחות השכולות. אני רוצה לומר כמה מילים על מפגינים לפני שאגיע בסופו של דבר גם למשפחות שנפגעות מפעילות נגד מפגינים והמשפחות השכולות בכלל. לאורך שנות קיומה של ממשלת הדמים הזו נעצרו מאז ה-7 באוקטובר כ-1,630 אזרחים ואזרחיות שמימשו זכות ובעיני רבים גם חובה אזרחית לצאת למרחב הציבורי, למחות, להתנגד ולסרב לשתוק מול מציאות של כוחנות, אלימות ושלטון שאיבד כל רסן. מאז תחילת פעילות הממשלה ב-1.1.2023 נעצרו כ-2,710 מפגינים, אנשים שבחרו לעמוד ברחובות לא מתוך נוחות אלא מתוך אחריות, לא מפני שביקשו עימות, אלא מפני שסירבו להשלים עם פירוק ערכים, הסתה, הפקרה ושימוש גובר במשטרה כקבלן ביצוע פרטי. 2,710 מעצרים אינם רק מספר, הם דורשים כוח אדם, ציוד, משאבים אדירים, תקציבי ענק במדינה שגם כך מתקשה לעמוד בנטל הכלכלי והחברתי שהונח על כתפי אזרחיה. אבל המחיר הכבד ביותר איננו התקציב, המחיר הוא השחתת הנפש הציבורית. המעצרים הללו הופכים שוטרים צעירים והגונים לאלימים וכוחניים, הם מלמדים את טובי בנינו שאלימות חשובה מחוק וסדר, שקול צעקני חשוב יותר מאוזניים קשובות ובריאותם ושלומם של מפגינים נגד הממשלה חשובים הרבה פחות משל מי שתומכים בה או משרתים אותה. נגד 68 מפגינים הוגשו כתבי אישום המטופלים בידי עורכי הדין של מערך עוטף העצורים בשלבים שונים של ההליך המשפטי. עד כה הסתיימו 14 הליכים ובשבעה מהם הסתיים התיק באי הרשעה או בזיכוי מלא. כלומר מחצית התיקים שהסתיימו עד כה לא הובילו להרשעה כלל. בנוסף 20 תיקים נוספים נסגרו בהסדר מותנה ללא הרשעה פלילית. בסוף החודש צפוי להיחתם ההסדר ה-21, יתר התיקים עדיין מתנהלים בבתי משפט בשלבים שונים. איך אפשר לכפות על יועמ"שית, פרקליטות, שתגן על שוטרים שביצעו מעצרים כשהסטטיסטיקה מראה בבירור שהיו מעצרי שווא פוליטיים? איך אפשר לדרוש ממשרד היועמ"שית שישקר למען הממשלה, נגד אזרחיה שומרי החוק והסדר? מאחורי המספרים הללו אין רק סטטיסטיקה, יש אנשים, יש משפחות, יש לילות במעצר, השפלות, חרדות, אובדן פרנסה ופחד שמחלחל הביתה אל הילדים. יש גם עשרות ומאות אלפי משפחות שנפגעו מפעולות הממשלה הזו, משפחות שעברו אלימות ברחובות, משפחות שיקיריהן נרצחו בטבח ה-7 באוקטובר במלחמות שבעזה ובלבנון. משפחות שאיבדו בתיהן, את מקור פרנסתן ואת האמון במדינה עוד מסוגלות להגן עליהם. יש גם מי שאיבדו את הרצון להמשיך ולחיות כאן ורחמנא ליצלן אפילו את הרצון להמשיך ולחיות בכלל. החודשים הקרובים הם חודשי הכרעה. רוב הציבור מאס בפעולותיה של הממשלה שכל תכליתן הפכה להיות אחת, הישרדות פוליטית בכל מחיר. רוב הציבור מאס בחלוקת המשאבים המקוממת מקופה ציבורית שהתרוקנה מזמן בזמן שהחובות נערמים במיליארדים והנטל נופל שוב על אותם אנשים שמשרתים, עובדים, נלחמים ומשלמים. הניסיון הנואש והמביש להעביר את חוק ההשתמטות מגיוס רק כדי להאריך בעוד כמה חודשים את חיי הממשלה הוא רגע של שפל מוסרי וציבורי שמקומם ציבור עצום במדינת ישראל. ולכן אומר כאן לפרוטוקול, לא תרוויחו דבר מההיאחזות שלכם בכיסאות עד הבחירות, להיפך. כל יום נוסף שבו אתם מסרבים לקחת אחריות רק מעמיק את השבר ומגדיל את גודל החשבון הציבורי שיוגש לכם. כל אחד ואחת מכם יידרשו לתת את הדין מול ועדת חקירה ממלכתית כחוק שתקום אחרי הבחירות. נצלו את התקופה הזו כדי לעשות את הדבר שכמעט נעלם מהחיים הציבוריים בישראל, לקחת אחריות, להיות ראויים ולו פעם אחת לאמון שנתן בכם העם שבחר בכם כדי להגן עליו ולא להילחם בו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מגיעים עכשיו מוועדת כספים, שם דנים בהצעת חוק תאגיד השידור הישראלי ועל קיצוץ תקציבו וקביעתו על ידי הממשלה בכל שנה ושנה, במקום לקבוע את המנגנון הקבוע בחוק, שהתקציב יהיה עצמאי, שתקציב תאגיד השידור הישראלי יהיה עצמאי ולא יהיה נתון לשיקול דעתם של הפוליטיקאים. רק אתמול דיברנו פה על החשיבות של השקעות מקור ועל המקום המרכזי שתאגיד השידור הישראלי משקיע בהפקות ילדים למשל, וגם יושבת הראש וגם השר אמרו, הנה, יש את תאגיד השידור הישראלי, הם ימשיכו להשקיע באותם מקומות אחרי שלא מאפשרים או לא רוצים לאפשר לחברות בין-לאומיות להשקיע בהפקות מקור, שמענו פה את היוצרים איך הם זועקים שמקצצים את הצורך בהשקעה בהפקות מקור. אז מצד אחד פה מהללים ואומרים, יש מקור, יש מקום שבו משקיעים בהפקות מקור ישראליות, תאגיד השידור הישראלי, ובחדר סמוך מקצצים באותו תקציב שפה מהללים אותו. עולם הפוך. אותה מפלגה, מפלגת הליכוד, המפלגה הלאומית הליברלית שאמורה להיות זאת שהיא בעד חופש ביטוי וליברליזם, באה וחונקת שידור ציבורי, חונקת את הפקות המקור הישראליות, לא מאפשרת את זה שתהיה תקשורת חופשית. באמת זה עולם הפוך. אנחנו רואים פה מגמה שהיא הולכת ומתרחבת מטעם מפלגת השלטון, איך היא רוצה לשלוט בערוצי הטלוויזיה, לשלוט בערוצי השידור, והאופן שבו החוק שאנחנו מקדמים היום פה בוועדה הזאת, בצורה בלתי רגילה, במהירות שלא הייתה כדוגמתה, בפגמים אדירים שיש לאורך כל תהליך החקיקה, בלי שחברי הכנסת יכולים להשפיע על החוק הזה בצורה אמיתית, כשכל מה שחשוב זה מהר מהר מהר, לא מבינים בכלל איך החוק הזה מתקיים, לא מבינים איך כל הפיצולים שאתם רוצים להביא אותם מתחברים לחוק אחד. לא ראינו עדיין איך החוק הזה, עם כל ההוצאות של הסעיפים הללו, מראים לנו תמונה שלמה של חוק קוהרנטי שעוסק בתקשורת הישראלית לדורות קדימה. אני גם אומר לכם שכל הסיפור של פיצול, אנחנו בדרך כלל רגילים לפיצולים בחוק הסדרים, שבו מוציאים חוקים שלמים מחוק ההסדרים. פה מוציאים פרקים וסעיפים שלמים שיוצאים מתוך החוק, בעצם יוצא חוק מחורר אחד שאין בו קוהרנטיות לאורך כל הדרך. גברתי, יש פה פגם עמוק באופן שבו הדיונים האלה מתקיימים, פגם עמוק בחוק עצמו, במהות שלו, כשאנחנו עדיין לא רואים את התמונה השלמה, קופצים מסעיף לסעיף. העסק הזה לא יכול להתקיים בצורה הזאת. מעבר לכך אנחנו היינו רוצים לדעת מה אתם מתכוונים לעשות קדימה. כמה שעות הולכים לדון בדבר הזה, איך אתם רואים את המתווה של המשך החוק הזה, לאיפה הוא הולך, כשאנחנו נמצאים, אני מזכיר לכם, פחות מ-100 יום לפני הבחירות. אנחנו עוסקים היום בפגיעה בשוק התקשורת, לא בשנת בחירות, חודשים, ארבעה חודשים לפני הבחירות. אנחנו רוצים לקבל את התמונה הזאת ואת מפת הדרכים שאתם מובילים על החוק הזה לתקופה הקרובה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני גם הגעתי מוועדת הכספים, הלכתי להשמיע את קולי בנושא התאגיד בפעם השנייה. קצת הופתעתי שעם כל מה שקורה במדינה כרגע, על סדר היום של ועדת הכספים דיון שני בנושא הקיצוץ התקציבי לתאגיד, אבל אני שמה את זה בצד. חבל שהשר יצא, רציתי לשאול אותו בתור התחלה אם הוא רוצה להתייחס, לגנות את זה שאתמול בערוץ 14 הפרו את הצנזורה ופרסמו מידע ביטחוני רגיש מאוד של מדינת ישראל, שאבוי לנו שדבר כזה קרה. זה נוגע כמובן בנושא שנקשר קשר ישיר למה שקורה פה, וזה מהימנות החדשות. הפיצול שמובא בפנינו, חשבתי על זה אתמול שעצם הפיצול עצמו אני לא בטוחה שהוא חוקתי, זה כבר נושא משפטי שאני מאוד רוצה את ההתייחסות, גם של הייעוץ המשפטי לממשלה, אני מקווה שהם יגיעו, והייעוץ המשפטי לכנסת, כי בעיניי יש פה הליך שהוא לא חוקתי, עצם הפיצול. אבל אני שמה את זה רגע בצד. בפיצול עצמו אתם מביאים את שינוי הרף של הערוץ הזעיר. בעצם זה שאתם מורידים את הרף ומשווים בין כולם, נוצר שוויון בין השחקנים. במקום שאנחנו נעלה את הרף אנחנו מורידים אותו. יש פה דיסוננס לא הגיוני שחוטא למטרה של הנושא של רגולציה על ערוצים זעירים ולא זעירים. ברגע שאנחנו מבטלים את חובת ההפרדה המבנית בערוצים השונים אנחנו פוגעים פגיעה ישירה בעיתונאות, במקצוע הזה. נכון שהעולם לא מושלם כרגע ונכון שיש כלי תקשורת שאין בהם הפרדה מבנית, אבל לא זו ההצדקה לביטול ההפרדה המבנית שקיימת היום בחוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ביטול החובה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> סליחה, ביטול החובה של ההפרדה המבנית בין חברות חדשות לבין ערוצים. אני חושבת שיש בזה פגיעה מהותית, פגיעה באתיקה המקצועית. אני לא רוצה לדמיין איזה דברים יכולים לקרות בעקבות חיזוק בעלי ההון. והנושא של הבעלויות הצולבות, שנגענו בו גם והוא גם מובא בחוק הזה, הוא גם בעיניי מהותי, קריטי, מאפשר לבעלי הון לעשות פה השתלטות עוינת על גופי תקשורת רבים, אנשים זרים שהם אפילו לא ישראלים. לא יודעת, יכולים לקרות פה דברים. אנחנו מדברים פה, בעיניי, על destruction של העיתונאות המשודרת במדינת ישראל ואני מרגישה ממש צורך פנימי להגיד שאני מרגישה את זה בגוף שלי, שאנחנו נתחרט על הדבר הזה. אנחנו נתחרט עליו, יהיה פה destruction שלא נוכל לחזור ממנו אחורה, בשם מלחמה מטורפת בערוצי תקשורת שאתם רוצים להתנקם בהם ברמה האישית. אני קוראת לכם עוד פעם לחזור למסלול, לחזור להליך חקיקה תקין, מה שנדרש פה בצורה מהותית ויסודית, ואפשר עדיין לעצור את התהליך הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. חבר הכנסת סימון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> קודם כל אני מאחל לבן שלך בריאות, אני אחד מהיוזמים של הדיון המהיר עכשיו בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל הכבוד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אתן את הקול שלך, זה במקרה יצא ככה. אבל, גלית, אני רוצה להסביר לך מה קורה היום, יום שלישי, בכנסת ישראל. זה התחיל מוועדת כספים בכל הנושא של הקיצוץ בתקציב של התאגיד, לקצץ לו את הכנפיים, זה עובר לוועדת חוקה שאת חברי הכנסת העיפו תוך שלוש דקות על ידי רוטמן בפיצול של היועמ"שית, זה עובר אחרי זה לדיון פה בהריסה וקריסה של התקשורת הישראלית, בעיקר בנושא שהכי כואב לכם, הנושא של החדשות עצמן, המהות של החדשות עצמן. חוץ מהדיון בוועדת הכלכלה, שהוא אמיתי, מהותי, לילדי מדינת ישראל, זה עובר אחרי זה לחוק מח"ש בוועדת חוקה ואין שום דבר בסוף שנוגע לאזרחי מדינת ישראל. שום דבר. כלום כלום כלום. שום דבר שיעשה קצת טוב לאזרחי מדינת ישראל, במיוחד בתקופה שאנחנו נמצאים. אני גדלתי מהזרם, מהדם שאת נמצאת בו, מהליכוד, ואני יושב כל יום ואני מסתכל סביבי ואני אומר: מה קרה לכם? מה קרה למפלגה שאמורה הייתה להיות מפלגה ליברלית, דמוקרטית, עם כלכלה חופשית, עם ראייה של האזרח, של הפריפריה? אתמול עברתי בקומת הממשלה וראיתי תמונה של בגין ורציתי לדבר איתו ולשאול אותו: מה היית חושב אם היית נמצא בבניין הזה ומסתכל על חברי הכנסת של הליכוד, מה הם מקדמים, או מה הם מחויבים לקדם. זה לא אתם מקדמים, זה טירוף של שלמה קרעי שרוצה לקדם, זה טירוף של כל מיני שרים שרוצים לקדם, שמשתמשים או משתפים חברי כנסת מהמפלגה כדי שיקדמו כל מיני חקיקות, כדי שלא יהיו ממשלתיות, שיהיו פרטיות. בסוף אנחנו דקה לפני בחירות, יהיה פה מהפך. מה שאנחנו רואים היום בפוליטיקה הישראלית יילך לעולמו, תקום פה ממשלה חדשה ואני באמת מקווה שהליכוד האמיתי יהיה חלק מהממשלה הזאת כי בסוף אנחנו מחפשים שתהיה ממשלה ציונית דמוקרטית ליברלית. אתם לא יכולים להמשיך לקדם את החקיקה הזאת, כמו שאי אפשר לקדם את החקיקות שאני ציינתי. הכנסת מתה, נגמרה, ומה ששלי אמרה זה נכון, אתם תרוצו תרוצו ואם תצליחו להעביר את זה, אנחנו נבכה על זה, לא רק אנחנו, הציבור, התקשורת ובסוף גם אתם, וגם את, גלית, שאת בן אדם מאוד אינטליגנטי, תסתכלי אחורה ותגידי למה עשיתי את זה? מה רצתי אחרי שלוימל'ה הזה, מה רצתי אחריו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קודם כל שלוימל'ה הזה מהמם, אבל it goes without saying - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש לו רגעים, כשהוא בחדר כושר הוא מאוד נחמד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מאוד אוהבת את הבחור. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל אני לא יודע מה הטירוף שלו, הוא נכנס לטירוף, הוא באמוק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש פריימריז, מה מה הטירוף? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תהפוך, תנער באוויר, לא תמצא אינטרס, אני לא רצה יותר, אני עוזבת את העולם הפוליטי. נרמז פה שאולי אני עושה פה איזה נעימי בגב לגוף תקשורת, אין לי שום משא ומתן, גם לא התחלה עם אף אחד. אני מכירה את החוק הזה טוב ואני חושבת שהוא חוק טוב ואני חושבת שהוא חוק הכרחי. הוא לא מושלם, אבל בשביל זה אנחנו פה ובעיניי החוק הזה יפתח את התקשורת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> השאלה למי הוא יפתח את התקשורת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לכולם, זה בדיוק העניין. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ומי האנשים שישלטו בזה, זו הסכנה הכי גדולה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ולפתוח אני מתכוונת לזה שאנחנו, אני לפחות כיו"ר ועדה, עושה כל מאמץ שלא תהיה שליטה לאף אחד, שזו תהיה מועצה עצמאית, לא תחת היועצת המשפטית לממשלה, לא תחת השר, אלא משהו שהוא באמת – בדיוק קיבלת מחמאות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שלוימל'ה, נתתי לך מחמאה, שאתה מאוד נחמד בחדר כושר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב את יודעת שלמשל קטר יכולה להיות פה שותפה בתקשורת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן, דיברנו על זה בוועדה מספר פעמים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי היא לא מדינת אויב, היא לא מוגבלת בחוק והיא יכולה באמת להשקיע פה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> וגם אפשר להעלות פורנוגרפיה לערוצים כי אין שום מגבלה כרגע בחוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לחזור למסלול ולהסביר לכם קצת למה או איך אני רואה כרגע את השלב שאנחנו נמצאים בו. כל סעיף שאנחנו דנים פה עכשיו נדון שעות רבות וארוכות. כל מילה, כל משפט, כל רעיון, נבחן מכל הכיוונים. באמת קשה לומר שהוועדה הזו רצה, הוועדה הזו ישבה על כל סעיף. אני לא מכירה הרבה ועדות שהיו כל כך יסודיות וחפרו לעומק עם קשת של כל כך הרבה דעות ואנשים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל יש חוק חדש עכשיו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ומה שאתם רואים בתיקוני הנוסח זה אותו דבר שדנו בו, כשהתיקון שנעשה נעשה על בסיס ההערות שלכם. זאת אומרת דנו, הקשבנו, הפנמנו, עיבדנו, זיקקנו את מה שאנחנו חושבים שצריך להיכנס לחוק ואתם רואים שכמעט אין סעיף שלא נגענו בו. כל הסעיפים שנגענו בהם נגענו בהם בעקבות הערות שלכם. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה הסדר חדש, גלית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אל תפריעי לי, נגה, פעם שנייה. לכן הדיונים המהותיים כבר נעשו, המחשבה שאנחנו נפתח עכשיו כל סעיף וננהל דיון מהותי היא מחשבה שגויה שאני לא יכולה לאפשר אותה כאן כרגע בחדר. הם נעשו והם נעשו בכובד ראש והם נעשו ביסודיות והם נעשו מתוך מתן זמן יקר מאוד של הוועדה כדי שהדברים האלה יבוצעו. לכן בתיקוני הנוסח אנחנו לא פותחים דיונים מהותיים. אנחנו מקריאים את הנוסח ופה אני מבקשת מכולם להתיישר לכללים, זה יקבע כמה היום הזה יעבור לנו נעים או לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא הכללים שקבע היועץ המשפטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אלה הכללים שאני קובעת כרגע כיו"רית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא חוקי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה חוקי. אני ישבתי בדיוני נוסח, איתן. אני זוכרת בכל דיוני הנוסח, עשר דקות עוברים בגג, אם מתעכבים, על תיקוני נוסח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא תיקון נוסח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה תיקוני נוסח. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא נוסח, זה לא עניין של תיקון נוסח, משנה מילה זו או מילה אחרת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> פיצלתם את החוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> 99.9% ממה שאנחנו קוראים זה תיקוני נוסח שנקראו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא נכון, כי זה פיצול שלא עבר את הייעוץ המשפטי לוועדה. זה פשוט לא נכון עובדתית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, בבקשה אל תפריעי לי לדבר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> את יכולה להגיד את זה, זה פשוט לא נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל, שלי, בבקשה אל תפריעי לי. עובדתית זה נכון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שעובדתית זה לא נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, אז נהיה חלוקים בעניין הזה. מה שאני רוצה לומר הוא כזה דבר. ברגע שאני מסיימת לתת לאביתר או למנכ"ל את ההקראה ודברי ההסבר, רק אם יש לכם שאלה של הבנה, אתם קודם כל מציינים באיזה סעיף, או אם יש לכם הארה או הערה שבאמת לא נאמרה, אף אחד לא חשב עליה, לא נדונה פה, ואתם חושבים שהיא ממש יכולה להועיל, אתם אומרים: אני מדבר על סעיף 63 סימן (1), פה אני רוצה להגיד כך וכך. דיונים על סעיפים קודמים או סעיפים שבאים אחר כך לא יתקבלו, דיונים על תפיסות עולם ואידיאולוגיות לא יתקבלו, פשוט משום שהיה להם זמן והם כבר נאמרו. אנחנו בישורת אחרונה, כולנו פה, כל מי שיושב בחדר, עבד עבור החוק הזה מאוד מאוד קשה. יש לי מספר דיונים ספורים, אנחנו בסוף, אנחנו במאני טיים. בצער רב, אני מאוד מחבבת את החברה של כולכם, מאוד נהנית לשמוע את הדעות של כולכם, אני לא אוכל לאפשר דיונים פילוסופיים אידיאולוגיים נרחבים מהותיים. כל זה כבר נעשה. תזהו את השלב הזה, זה שלב של הקראה, הבנה והתקדמות הלאה. מי שבכל זאת יתעקש לפתוח דיון מהותי פתוח בכל סעיף, אני אלמד אותו ואני לא אאפשר לו בפעם הבאה בסעיף הבא לדבר. מי שיהיה ענייני, יתרום, שאלות של חוסר הבנה או הערות נקודתיות שלא נאמרו, כרגיל וכמובן וככל שזה תורם לדיון, יתקבל בברכה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לומר שמדובר בשינוי נוסח, עם כל הכבוד זו הטעיה, מכיוון שלא מדובר בשינויי נוסח, זה חוק חדש שמוגש כאן עם הסדרים חדשים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה לא חוק חדש. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ולכן גם אם תקראו לזה נוסח זה לא יעזור, ולכן הפגם שיש כאן ב-48 השעות האחרונות הוא חמור מאוד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. בקשה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני מבקש להתייחס, במיוחד גם לאור ההערות של חברי הוועדה. כמו ששיקפנו כבר כמה פעמים, היו דיונים לגבי הנוסח כאן, ברוב הסוגיות המהותיות, הן הסתיימו בהיעדר הכרעה ואז דובר שבהמשך, זה גם נאמר על ידך, יושבת ראש הוועדה, שכשנגיע לשלב תיקוני הנוסח אפשר יהיה להתייחס לדברים האלה אחרי שיתקבלו הכרעות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה לא בדיוק מה שנאמר על ידי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בול. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אפשר כמובן לחלוק עליי, אני רק אומר את ה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שנאמר על ידי, מכיוון שציטטת אותי. נאמר משהו דומה, אבל שונה לחלוטין במשמעות שלו. אמרתי פה פעם אחר פעם, כל הערה שאתם נותנים נרשמת, כל הערה שאתם נותנים תישקל בכובד ראש. שום הערה שנאמרת בחדר הזה לא עוברת מעל הראש, ועל זה עמדתי בהתעקשות. לא הייתי צריכה להתעקש כל כך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא קשור למה שהוא אמר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שהוא אמר לא אמרתי, אני אומרת מה אני אמרתי ואת הפרפרזה שפנחס עשה על זה. בבקשה, תמשיך. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אם יש כאן הערות שעולות בוועדה ולאחר מכן התשובה היא רק לא, או אם אפילו לא כותב לא, זה משהו שכן צריך להידרש אליו, כי לא ברור מדוע. אנחנו שיקפנו את זה במכתבים שלנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני נאלצת לעצור אותך שוב, פנחס. מי שקורא את תיקוני הנוסח רואה שבכל סעיף היה הרבה כן. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אז אני אסביר איך אני רואה את הדברים. גברתי, אני מבין שאת רואה את הדברים אחרת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברמה העובדתית תדייק. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ברמה העובדתית אנחנו רואים את הדברים אחרת ואני אסביר מדוע. כשיש תיקונים מסוימים, לפעמים התיקונים הם קוסמטיים, ולפעמים התיקונים הם מהותיים. מרבית התיקונים שהתקבלו הם תיקונים קוסמטיים, יש תיקונים מסוימים שהתקבלו, אפשר לקרוא להם תיקוני ביניים, והתיקונים המהותיים שהתקבלו כאן בוועדה, לרוב התיקונים שהוצעו בחדר הוועדה לא התקבלו. יש כאן דברים אחרים גם. הנוסח שמונח כאן, יש כמה סעיפים שעדיין בכלל לא הוקראו, למשל כל תיקוני החקיקה העקיפים שיש בהם גם דברים מאוד משמעותיים, כולל כאלה שעברו מהנוסח שהונח לקריאה ראשונה ונעשו תיקונים מאוד משמעותיים, שלא היו מוכרים לנו, עד שהגיע הנוסח הזה הסופי שנשלח ביום שישי האחרון. בנוסף, גם ביחס לתיקוני הנוסח, אלה לא תיקונים שהיו מוכרים פה בוועדה ולמעשה אלה דברים חדשים שהוצעו על ידי משרד התקשורת, אנחנו נגיע אליהם בהמשך. זאת אומרת יש כאן נוסח שיש בו סעיפים שלא הוקראו בכלל, יש כאן סעיפים שגם אם הם תוקנו הם תוקנו באופן מאוד מסוים שהוא שונה מהדברים שעלו בדיוני הוועדה על ידי חברי הוועדה ועל ידי גורמים אחרים ולכן צריך לאפשר לגורמים השונים להתייחס אליהם. אנחנו עמדנו על זה במכתבים שונים ואנחנו סבורים שאם לא מאפשרים להתייחס לדברים הללו, זה לא תקין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מודה לך על עצתך המשפטית, אני סבורה אחרת. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא עניין של סבירות, זה עניין של הליך תקין. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בחלק מהדברים לטעמי אני כמובן מסכים איתך, בחלק מהדברים אני מסכים עם פנחס. כל תיקוני הנוסח הם הכרעות על דיונים שהתקבלו בוועדה, ופה את צודקת ב-100%, אני חושב שצריך להקריא, בדיוק כמו שתדרכת, זה מה שצריך להיות. תיקונים עקיפים זה אפילו יותר קל מתיקוני נוסח. היועצת המשפטית לכנסת שישבה איתנו אמרה שאפילו לא צריך להקריא אותם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> במו אוזניי שמעתי את הגב' שגית אפיק אומרת שאין צורך להקריא אותם בוועדה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מספיק לתת טבלה באופן רוחבי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בואו נבדוק איתה. כי אם אנחנו מציינים אותה, בואו נשאל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, תבדקי, אבל תני לו לסיים בלי הפרעות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ובכל זאת אנחנו כן מתכוונים לקרוא את התיקונים העקיפים, אבל אין דיון על התיקונים העקיפים, אנחנו לא פותחים את החוקים החדשים, רובם ככולם זה תיקונים של מושגים שהשתנו ודברים כאלה שהם תיקונים קלים. אם יש באמת תיקון עקיף שהוא מהותי, כמובן שיהיה דיון. הוראות המעבר, נכון, טרם נדונו, יש הוראות מעבר שהתאמנו כתוצאה מהצעת הפיצול שתבוא לוועדה בעזרת ה' ביום שני הקרוב, ובהוראות המעבר האלה אנחנו נדון לעומקן ובהחלט אני חושב שצריך דיון על הוראות מעבר ועל סעיפים שטרם הוקראו. חוץ מהוראות המעבר קראנו את כל הסעיפים שבכוונתנו להעביר בקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם אני מסתכלת, לדוגמה, נגיד על פרק ו'. גם אם אני מתעלמת לרגע מהסעיפים שמוצע לפצל אותם, שזה 68 עד 73, סעיף 74 מחוק ברובו, יש עוד סעיף קטן מאוד גדול. אם אני מסתכלת על 74 נשאר מהנוסח המקורי שלו בערך 30%, 75 נמחק, 76 נמחק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כל זה לפי מה שהיה בדיון, זו הייתה ההכרעה שהתקבלה בהמשך לדיון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שנייה אחת. אחרי סעיף 76 יש סעיף חדש - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין הכרעה, זה הכרעה שלהם. << דובר >> קריאה: << דובר >> זהו, זה לא הכרעה של הוועדה, זה הכרעה של ה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוועדה תכריע בהצבעות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא עובד ככה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אחרי 76 שנמחק, יש סעיף חדש, משמעותי וארוך מאוד, וזה רק הסעיפים האלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא סעיף חדש, נעמה, זה נוסחים שעלו מכוח הדיונים בוועדה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מותר להם להגיד את הפרשנות המשפטית שלהם? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נוסחים של השר, לא נוסחי הוועדה ומשרד התקשורת, לא נוסח חברי הוועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, אני לא רוצה להתחיל בקריאות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כל פעם אתם מושכים את הדיונים לפרטים האלה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עוד משפט אחד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נעמה, אני לא רוצה להרים את הקול, אין לי כוח להרים את הקול היום. אני מבקשת, אני לא ארים את הקול, אני פשוט ארחיק. תשמרו על שקט. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> משפט אחרון. אפילו לדוגמה סעיף 79, שהוא לכאורה נשאר, הוא לא הוסף ולא נמחק. כשאני מסתכלת על החלק האדום שבו ועל החלק השחור שבו, אני חושבת שיש פה בערך עשר מילים שהן עדיין בנוסח המקורי, ומשהו כמו 150 או 200 מילים בנוסח החדש. זה כן דברים שצריך לקרוא אותם ולדון בהם מחדש, כי יש פה הסדר חדש. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הדיון היה, זאת ההכרעה על בסיס הדיון. גם אם מחליפים מילים, אבל המילים בנוסח החדש מתבססים על דיוני הוועדה, אני לא זוכר מצב כזה שחוזרים בתיקוני נוסח שהתקבלו על סמך הדיון בוועדה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה הסדר חדש. זה חוק חדש. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה תיקונים שנעשו על סמך הדיון בוועדה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל הפרשנים המשפטיים לוועדה אומרים לך שזה הסדר חדש. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם יורשה לי, סעיף 79 שאליו מתייחסים פה, לא הייתי הולך - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני התייחסתי להרבה מאוד סעיפים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא הייתי הולך לדרך של ספירת מילים כדי להסיק ממנה מה חדש ומה לא. סעיף 79, עלו פה הרבה מאוד טענות, בעיקר מחברי הכנסת מהאופוזיציה, שההסדר צריך לעבור היפוך ברירת מחדל, מאופט-אין ואופט-אאוט, וזה מה שעשינו. אז כתבנו את הסעיף בדרך הזאת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אז הדיון המהותי היה, אז נחזור עוד פעם לדיון המהותי? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני בטוחה שכבוד השר מבין שיש הבדל בין ההכרעה העקרונית המהותית לבין פרטיה, ולפעמים הפרטים משנים את התמונה באופן מלא. בלי להתייחס לנוסח סעיף 79, ברור שגם אם קיבלתם אפילו, ואני לא מתייחסת לשאלה ספציפית לסעיף 79 אם התקבלה הכרעה או לא התקבלה הכרעה, כפי שהתבקשה בוועדה, אבל בוועדה נדונו עקרונות העל, ברמה המאוד מאוד מופשטת שלהם, ואתם פרטתם, גם אם קיבלתם לפרטים, אלה פרטים שצריך לדבר עליהם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם יש תיקונים על הנוסח, על תיקוני נסחות או תיקונים מינוריים, צריך לומר ככה או ככה, זה בסדר, אבל לא פותחים דיון מהותי מחדש על מה באמת צריך להיות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל לא היה דיון מהותי מחדש, מאחר שעד עכשיו הדיון היה ברמה מאוד מאוד כללית - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני ממש מתנצלת, נעמה, אני חייבת לומר לך משהו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הם אומרים את מה שהם צריכים להגיד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בא מנכ"ל משרד, יושב פה בוועדות, לוקח ברצינות גמורה את הדברים שנאמרים, מתקן את החוק על פי הדברים שנאמרים בוועדה, אחרי שהיה דיון מהותי ואחרי שהדיון המהותי הוביל למסקנות בוועדה, הוא מכניס אותם לתוך החוק, ומה שאת מבקשת עכשיו זה שני דברים, האחד, עוד הפעם לדון מהותית על התיקון שנובע מתוך דיון מהותי, עוד פעם לדון על תיקון שהוצע פה, והדבר השני, לומר באותה נשימה ממש, התעלמות לחלוטין מדברי הוועדה, לא תיקנתם כלום, זה פחות או יותר מה שפנחס אמר, ואז תיקנתם כל כך הרבה, בוא נדון על זה שוב. אני רואה פה לופ אין סופי ולכן אני אומרת שוב, אם יהיו כאן עניינים באמת של חידוש מוחלט, אני אתן למנכ"ל להסביר על בסיס מה הוא חידש, על בסיס מי, הוא אפילו זוכר בעל פה כל אחד, איזה חידוש הוא לקח מכל אחד, אבל כעיקרון-על ומנחה. וכמובן נתגמש וכמובן שאני אזהה מקרים שבהם אנשים באמת רוצים לומר איזה שהוא אינפוט שהוא מאוד רלוונטי והכרחי, וכשאני מזהה אני גם מאפשרת. כל מה אני אומרת זה שמה שהיה אתמול, כשבכל סעיף וסעיף כל הנושאים נכנסו מחדש, כל הנושאים נידונו מחדש, זה לא יעיל, זה לא אפקטיבי, זה לא עוזר לחוק ובעקבות זה זה לא עוזר לאזרחי ישראל, וזה בעיקר ישאיר את כולנו כאן עם שקי שינה. אפשר לעשות את זה יסודי, אפשר לעשות את זה עמוק, חשוב, מהותי, באמת, בצורה המיטיבה ביותר, ועדיין לא להתבוסס בכל סעיף כשכל הנוכחים בחדר בשני סבבים אומרים מה האמת האידיאולוגית שלהם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל אתם ציינתם את המילה הכרעות ולא היו פה הכרעות, אתם אמרתם כל פעם: נלך נבדוק, נחזור עם תשובות, הבאתם נוסח, צריך לדון בנוסח החדש, ככה זה עובד בכנסת בהליך חקיקה. איזה הכרעות? הכרעה של מי? הכרעה של השר? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, הכרעה שלכם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו לא הכרענו, אתם אמרתם שתבואו עם תשובות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, דברייך נאמרו, נשמעו, תודה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> גברתי, אני אסכם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> במשפט בבקשה, ואנחנו מתחילים, אביתר, אנחנו היינו ב-62. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 62 או 63, תלוי לפי איזה נוסח, 'ריבית ודמי פיגורים', זו הכותרת של הסעיף. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני אסכם ממש בקצרה. מה שאמרנו זה כך, היו נושאים שונים שהתבררו בוועדה, נדונו בוועדה, אבל באותו זמן לא הוכרעו. החזרה עכשיו עם תשובה של כן או לא והשאלה, ברגע שנאמר לא אז זה לא שהוועדה הכריעה בזה, הוועדה לא סגרה את העניין, ולכן כן נכון להציג את זה כדיון מהותי ולאפשר לנוכחים לדבר על כך. זה דבר אחד. הדבר השני, לגבי התיקונים העקיפים שהשר התייחס. אנחנו בדקנו את הדברים גם מול היועצת המשפטית של הכנסת, כשיש תיקונים עקיפים שמשנים משהו, כי פשוט למשל כשקמה רשות אז זה כבר לא רלוונטי בחוק עקיף אחר כשכתוב שם אחר שם, למשל הרשות השנייה. פה זה לא מהותי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון, זה רוב ככל התיקונים העקיפים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אבל יש כמה וכמה חוקים בתיקונים העקיפים שהשינויים בהם הם מהותיים מאוד, ואתם יודעים טוב ממני על מה מדובר כי אנחנו עדיין לא הספקנו להיערך כיאות לתיקונים העקיפים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מה שאמרתי, הסכמתי בנושא הזה שתיקון שהוא טכני, עוברים עליו ולא נכנסים למה בדיוק הכוונה, ותיקון שהוא מהותי, יהיה דיון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל האמירה שערוצים, חלק מהקיימים, הם ערוץ זעיר, זה לא דבר טכני, זה דבר מהותי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה מהותי מאוד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נסביר את זה והכול בסדר. אגב הסברנו את זה בהצעת הפיצול. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה נושא חדש, בואו נתחיל מזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אז תגישי נושא חדש. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני אגיש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא על הבוקר, לאף אחד אין עצבים. שלי, נתחיל. תראי את הטמפו, תראי שאם יש דברים מהותיים, חדשים לחלוטין, אני אאפשר. אם יש דברים שנאמרו וכבר נדונו, אני לא אאפשר. לבדוק את הטמפו, בסך הכול אני באמת רוצה שייצא פה החוק הכי טוב, בצורה הכי יעילה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הבטחתם נוסח, אפשר לחלק את הנוסח החדש? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הנוסח יהיה מוכן ליום ראשון. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אי אפשר, זה בלתי תקין לקרוא ככה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מאוד קשה. תודה, נגה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נגה, זה תקין מאוד, פרקים ה' ו-ו' זה נוסח שהופץ כבר לפני שבוע. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה לא נכון, הסעיפים שגויים שם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, את לא מתפרצת שוב. ההתפרצות הבאה, את תצטרפי לשי בחוץ. אני לא מאפשרת התפרצויות היום. בבקשה, אביתר. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני רק אגיד, לפני הפצה, המנכ"ל והשר, שימו לב שאתמול בדיון כאן היו דברים שהשינויים לגביהם היו חשובים. ברמה הטכנית אני מדבר, נטו תיקוני נוסח, אני לא אומר שזה עמדות שמקובלות עלינו, אני לא אומר שזה על דעתנו, אני גם לא אומר שנערכנו לזה והדיון לגביהם בעינינו לא מוצה, אבל גם תיקוני הנוסח של מה שאתם רציתם לעשות, לא אנחנו, אנחנו עמדתנו שונה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתם גם לא רוצים לבוא לשבת איתנו מחר בישיבה מאוד ארוכה וחבל. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר, אני שמח שפתחת את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שוב פעם, סירוב לשבת עם גורמי המקצוע במשרד. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני שמח שפתחת את זה ואני חושב שאתה מציג את הדברים באופן מעט שונה מהמציאות כפי שהיא. היום אמור להיות דיון ללא שעת סיום, אין לנו מושג אם אנחנו נצא מכאן בארבע בבוקר או בשש בבוקר, אנחנו נערכנו בהתאם. את התפילין לא הבאתי, אבל מעבר לזה את עצמי הבאתי עם הרבה נכונות לשבת ככל שיידרש. אחרי שהיה בשבוע שעבר דיונים ארוכים ואינטנסיביים מאוד, במקביל לתפקידים אחרים שיש לנו בלשכה המשפטית, לנו, לכל אחד מאיתנו, ובמקביל לכך שהשבוע - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא נכנס לסדרי העדיפויות של הלשכה המשפטית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתה העלית את זה, אז תן לו להשיב. השר העלה את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פנחס, אני מבקשת - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא, אני מבקש להתייחס. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בשני משפטי סיום, פנחס, בבקשה. אנחנו לא פה כדי להתנצח, אני רוצה להתחיל לעבוד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השר מעלה דברים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה התפקיד שלהם, אין מה לעשות. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר שיקף משהו שמנסה אולי ל - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, תאגד את הרעיון, תענה ונמשיך. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר שיקף משהו שניסה להטיל פגם או דופי במקצועיות שלנו ולכן אנחנו מחדדים את הנקודה הזו. כשקובעים דיונים ארוכים מאוד שלא מאפשרים לנו להיערך בענייני מהות, וכששאלתי למה רוצים להיפגש איתנו, ביקשו להיפגש איתנו מחר בשעה 12:00. אני לא יודע מתי היום שלנו עומד להסתיים פה, כי אין שעת סיום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון, גם אנחנו לא יודעים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ואנחנו, גם כמו שאמרנו כמה פעמים, לא הספקנו להתכונן למהות משום שהדיונים ארוכים מאוד. שאלתי על מה מדובר, נאמר לי תיקוני הנוסח, אז כתבתי שסדר היום שלנו עמוס מאוד ואנחנו נבדוק ביום רביעי אם זה אפשרי. אם מדובר בתיקוני נוסח, וגם כך בהמשך ההצעה תעבור למחלקת נסחות, אז אנחנו חושבים שחשוב יותר להתמקד קודם במהות ולהיערך לזה. בסופו של דבר כשייצא חוק פגום מתחת הידיים שלנו, וגם שלנו, כי אנחנו בסופו של דבר, השר, אתה מכיר היטב את הליך החקיקה כאן, אנחנו אמורים לחתום על כל עמוד ועמוד. חוק פגום יכול לצאת בהרבה מאוד היבטים, גם - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה יותר נכון מלשבת עם גורמי המקצוע במשרד ולשאול את כל השאלות ולהבין את הכול ולנסות לגבש ביחד משהו. אני לא מצליח להבין את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר ואדוני היועץ המשפטי, אני מבקשת לעבור - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כרגע קבועי הזמן לא מאפשרים את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פנחס, תודה רבה, עמדתך ברורה. בבקשה, אדוני המנכ"ל. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אם אתה חושב אחרת, השר, אז זו התנגשות מאוד חמורה עם המציאות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פנחס, אני מבקשת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא חייב להגיד את הדברים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> במציאות קיבלתם את הפרק הזה לפני חודשיים וחצי, זאת המציאות, ואתם עדיין אומרים שאתם לא מוכנים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר, הטענות שלנו כלפי הייעוץ המשפטי ברורות וידועות, התגובה של הייעוץ המשפטי ברורה וידועה, אנחנו בלופ אין סופי, בואו נתחיל לעבוד. אדוני המנכ"ל, בבקשה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אקרא את התיקונים, אציג את התיקונים בסעיפים, ואני אתייחס גם להערות המרכזיות, כפי שעשיתי גם בימים האחרונים, להערות המרכזיות שעלו בקשר לכל סעיף. אם יש הערה חשובה שלא ענינו עליך בפעם שעברה, כי אתמול עלו שאלות רבות על הערות שענינו עליהן כבר תוך כדי דיון, אז אני אשיב גם עליה כמובן. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יכול להיות שאם יהיו הנתונים שהבטחת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, תצאי בבקשה לחמש דקות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הוא מסתיר את הנתונים שלנו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מפנה לסעיף 62, והוא גם סעיף 62 בנוסח שפורסם עוד ביום 6 במאי, לפני כשבועיים, לחברי הוועדה. 62 המקורי. בסעיף הזה הסרנו את ההתייחסויות לספק תכנים בין-לאומי בשל הרצון וההצעה לפצל את הסעיפים שקשורים לספק תכנים בין-לאומי ולכן המילים 'או ספק תכנים בין לאומי' - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, זה עברנו כבר. אנחנו בסעיף 63, ריבית ודמי פיגורים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו ב'ריבית ודמי פיגורים בשל השקעה שלא בוצעה והחובה לבצעה בשנה העוקבת'. כולם רואים את זה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה סיימנו וגם אמרנו שנסיר את סעיפים (2) ו-(3). אז אני עובר לסעיף 63. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי את מה - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הקראנו ואתמול סוכם שנוריד את סעיף (2) ו-(3) כי הם כבר לא רלוונטיים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> המנכ"ל, לא רק (2) ו-(3), גם את (1) למעשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את (1) למזג, זה נסגר אתמול. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לגבי 63, סעיף שעוסק בריבית ודמי פיגורים בשל השקעה שלא בוצעה והחובה לבצעה בשנה העוקבת. ההערה המרכזית שעלתה פה מנציגים בשוק - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה זה נציגים בשוק? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> פה עלו הערות משלל גורמים. גם יוצרים וכו' קיבלו את זה, כדי לאפשר גמישות מסוימת בין שנים, כדי למנוע מצב שפערים קטנים יחסית שנובעים מהבדלי חישוב לפעמים בצפי להכנסות, ובמיוחד לאור זה שקיצרנו את לוחות הזמנים, יגררו באופן אוטומטי ריבית פיגורים וחשש להפרות וכו', ולכן הצענו, ועוד מעט אני אעביר לאביתר שיקרא את הנוסח, אבל במהות, הצענו פה לקבוע הפרש מותר בין חובת ההשקעה שנקבעה בהודעת יושב ראש המועצה, לבין ההשקעה שבוצעה בפועל. מה שהצענו פה זה פער של 10% שמותר. בדיון בתחילת השבוע הייתה פה הסכמה רחבה מסביב לשולחן, וגם אנחנו קיבלנו אותה, לשנות את זה ל-20%. זאת ההערה העיקרית שעלתה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> פער שהוא ישלים אותו בשנה העוקבת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן, פער שיושלם בשנה העוקבת. זאת ההערה המרכזית. עוד הערה עלתה על הסרת המילים 'או ברכישה' שעלולה הייתה לרמז שניתן לרכוש תוכנית שכבר שודרה, זאת לא הייתה כוונתנו והסרנו את המילים 'או ברכישה' מסעיף קטן (2). במקום 'במימון, הפקה או רכישה' נשאר 'במימון או בהפקה'. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר, תקרא את הנוסח. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> סעיף 63, פסקה (3). (3) על אף האמור בסעיף זה, ככל שקיים הפרש בין סכום חובת ההשקעה של ספק תכנים בשנה מסוימת שנקבעה בהתאם להודעת יושב ראש המועצה כאמור בסעיף 61(א)(1), ובין הסכום שהשקיע בפועל אותו ספק תכנים באותה שנה, שאינו עולה על 20%, ספק התכנים יהיה רשאי להפחית או להוסיף, לפי העניין, את סכום ההפרש להשקעתו בשנה העוקבת והוראות פסקאות (1) ו-(2) לא יחולו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגע מקדסי הסביר. אני חושבת שוב, חבר'ה, רק הערות נקודתיות אך ורק על הסעיף הזה, דברים שלא נאמרו, ואני מזכירה, הסעיף הזה בנוי על הבקשות שלכם. שני משפטים כל אחד, אין נאומים. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> לגבי תת סעיף (3), מזכיר שאנחנו ביקשנו שהחובה לא תהיה על אותה שנה, אלא שנה לאחר מכן, חשבתם אחרת, מאה אחוז. בגלל שחשבתם אחרת הבקשה שלנו זה העודפים שלא יהיו על 20% אלא על 30%. אני אסביר למה. ברגע שאנחנו מקבלים את ההודעה רק ב-31 ביולי יש לנו רבעון, רבעון זה לא מספיק. הסברתי, אם אתה זוכר, כבוד השר, שלצורך העניין אם אתה אומר לי אפילו 10 מיליון ₪, זה אומר דרמה שלמה, קשה לדאוג לזה ברבעון, לכן אנחנו מבקשים שזה יהיה 30%. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> להגדיל מ-20 ל-30? << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> מ-20 ל-30, שתהיה גמישות, אחרת החשש הכי גדול, וזה לדעתי החשש של כולנו, אתם עכשיו משנים את השיטה משידור לחתימה, אתם לא רוצים שאנחנו נהסס לחתום על הסכמים ונעכב הוצאת פרויקטים והזרמות ליוצרים, בגלל שאנחנו דואגים שהזמן יעבור ולא מספיק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור. ליעד, אני משאירה את זה פתוח רגע, מרחף באוויר, אני רוצה לשמוע את כולם. מי שיש לו גם להוסיף על הבקשה של ליעד, מוזמן. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אנחנו נשמח שככל שמדובר על סכום שצריך להוסיף בשנה עוקבת, הסכום יוצמד למדד, ואז לא יהיה אינסנטיב לגרור סכומים משנה לשנה, כדי מה שנקרא לזכות במדד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כאן אין ריבית והצמדה לפער הזה. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אני משאירה גם את הרעיון של אבי על הצמדה למדד, יש לנו הגדלה ל-30%, הצמדה למדד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל תזכור שבמקור זה היה להמתין בכל מקרה שנה שלמה. צמצמנו את לוח הזמנים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר, בוא נשמע את כל הטענות ואז נקבל החלטה. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> הרעיון הוא לא לתת אינסנטיב לגוף שידור לגרור את ההשקעה משנה עוקבת. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> לגבי סעיף (1) הנושא של הריבית ודמי פיגורים. הסעיף הזה בא להגיד שאם לא עשית השקעה בשנה מסוימת, מעבר ל-20% שמותר, לא מילאת את החובה שלך - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין תיקוני נוסח לסעיף (1). << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> זו הערה שהערנו. הנושא הזה, הריבית וההצמדה פה, שזה בסדר, רק יש פה הגדרה למועד ביצוע השקעה בפועל. לפי התיקונים בהמשך אנחנו עוברים לשיטה של חתימה ולכן מועד ביצוע השקעה בפועל זה המועד שבו הגוף חתם על הסכם בפעם הבאה כדי להשלים את החוסר. זה גם נובע מהתיקונים שלכם בהמשך, לא המועד ששודר, כי המועד ששודר גם יכול להיות שלוש שנים קדימה. זאת אומרת אם הוא השלים את זה שנה אחרי ועוד שלוש שנים, אתה מצמיד פה ארבע שנים, במקום להצמיד שנה, מה שתכננת מהתחלה. לכן צריך לתקן את כל העניין הזה, שזה יהיה תואם לתיקונים שלכם בהמשך. זו הערה שדיברנו עליה אז, הסכמתם עליה, ולדעתי זה בטעות לא נכנס. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> סליחה שאני חוזר טיפה אחורה, אבל יש פה שאלה שלא עד הסוף ברורה לנו, הפקות שנעשות אין-האוס, שאין אצלם חתימה על הסכם, מתי נספרות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> המנכ"ל, הפקות שנעשות אין-האוס, שלא מוציאים החוצה את ההפקה, אלא שהערוץ עושה בתוך הבית את ההפקה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ללא חוזה וללא הסכם? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> התייחסנו לזה אתמול. להוסיף התייחסות גם לזה שההוצאה תהיה הוצאה מוכרת או שהאישור יהיה אישור רואה חשבון על הוצאה. << דובר >> קריאה: << דובר >> גלית, את רואה שאנחנו מנסים לזרז את העניינים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> - - - זה שאלה מתי הוא מתקדם עוד מהסכם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני רוצה להבין מה ההצעה, לתקן איזה סעיף ולהוסיף את - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה שאתם מעלים עכשיו זה סעיף 65 או 66. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז נחזור להערה שלך בסעיף 65. לגבי הגדלה ל-30% ולגבי הצמדה למדד. אדוני המנכ"ל, אדוני השר, אם למישהו יש התנגדות לאחת משתי הצעות הצמדה למדד 30%? לכם? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אשמח לשמוע בעניין ה-30% את היוצרים, לראות מה עמדתם. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> לא, זה לא שאנחנו אינדיפרנטיים, אבל זה חוזר למה שאמרנו אתמול, שאין אכיפה. אם אין אכיפה אין משמעות ל-30% או 10%, אפשר לשחק עם זה ו - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. הצמדה למדד, אדוני השר? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא חושב שצריך להצמיד בגלל שאמרנו שמדובר בלוח זמנים מצומצם ובמקור בכלל לא הייתה הצמדה על כל ההשקעה, זה היה אמור להידחות בשנה נוספת. כאן צמצמנו את לוח הזמנים, לא צריך להיכנס ב - - - של פער מסוים. לגבי ה-20% ו-30%, זה נשמע לי קצת יותר מדי פער של 30% שיהיה בין מה שיכריע יושב ראש המועצה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה צריך לקבל החלטה עכשיו. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> 25%? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא יודע, זה לא שוק, אבל 25% אני מוכן לקבל. << אורח >> שי חייק: << אורח >> השר, לא הבנו את הסוגיה של המדד, למה לא? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כי זה פער שנובע כתוצאה מאילוצי זמנים שאנחנו משיתים על אלו שמחויבים בהפקות מקור. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> לא בדיוק. זה יכול להיות החלטה מכוונת של גוף שידור לגרור 30% או 25% מדי שנה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז סגרנו על 25%. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> לא, אבל אני מדבר על הסיפור של המדד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא רוצה להכניס את הדבר הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה להוריד אינסנטיב, זה לא להרים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא רוצה להכניס כי, כמו שאמרתי, הקדמנו בשנה אחת שלמה את מה שהיה בחוק המקורי, אז פיגור של 25% שיחזור לחוק המקורי, אני לא צריך להעניש על זה. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> זה לא להעניש, זה להצמיד כדי ש - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לגבי מה שאמר מודי, לעניין זה 'מועד ביצוע השקעה בפועל', זה יהיה תואם ל – << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ל-65, כן. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> יש לנו גם כמה הערות נוסח, אבל לפני כן גם הערה מקדמית לגבי הנוסח. חשוב להבהיר, אמרנו את זה כבר בעבר, מדובר בהצעת חוק שהגיעה לכנסת לקריאה ראשונה כשהיא לא מנוסחת בצורה מיטבית, בין היתר הסיבות ידועות, התהליך הפנים ממשלתי לא הושלם, לא צריך לחזור על זה, אבל בדיוק מאותן סיבות אנחנו גם רואים כאן, ואפשר לראות את זה גם בדיונים האחרונים, שתיקוני הנוסח, גם שהובאו כאן על ידי משרד התקשורת, הם לא נעשו בצורה מיטבית. הם לוקחים הרבה מאוד זמן, הם מורכבים מאוד, גם מלאכת גיבוש הנוסח לכשעצמה היא מאוד מאוד מורכבת. בנסיבות האלה אנחנו גם אמרנו שנדרשת כאן עבודת נסחות משמעותית מאוד מאוד נוספת גם על תיקוני הנוסח האלה, חלקה מתבצעת פה בוועדה, חלקה תצטרך להתבצע לאחר מכן, גם במחלקת נוסח החוק, גם לפני שנביא את זה למחלקת נוסח החוק. חשוב להבהיר בהקשר הזה, ככל שאנחנו מתבקשים על ידי יושבת ראש הוועדה להציע תיקוני נוסח, להעיר הערות נוסח, אנחנו כמובן משתדלים לסייע ככל שאנחנו יכולים לוועדה, ליו"ר הוועדה, לתקן את הנוסח, לטייב את הנוסח, אבל חשוב להדגיש ולהבהיר, מדובר בתיקונים והערות לנוסח ביחס לעמדות של משרד התקשורת שהובאו במסגרת הנוסח שהובא בפני הוועדה, לא מדובר בטיוב של נוסח של עמדות שלנו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> או של חברי הוועדה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לחלק מהסוגיות אפילו לא הצלחנו לגבש עמדה מסודרת ולכן רק חשוב לדייק במובן הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מצדה, אנחנו באמת חוזרים על אותם דברים? אנחנו באמצע דיון. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> גלית, זה נורא חשוב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל זה נאמר כל כך הרבה פעמים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לא, דווקא זה לא נאמר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו סוגרים כרגע סעיף. לפחות היית נותנת לסגור את הסעיף, זה פשוט מפריע. זה באמת נאמר. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> גלית, משפט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מפריע לך? זה פשוט לא להאמין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא מבינה את החזרתיות הזו ואת ההתעקשות באמצע סעיף. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> גלית, אני אגיד לך למה, בגלל שאנחנו מנסים לעשות כמיטב יכולתנו בנסיבות המאוד מורכבות שאנחנו נמצאים בהן כרגע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נאמר. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אנחנו מגיעים לדיונים האלה לא ערוכים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נאמר. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה היה גם למשרד התקשורת וגם לך, כיו"ר הוועדה, שמבקשת מאיתנו לסייע לטייב את הנוסח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נאמר. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אבל נאמר פה כמה וכמה פעמים במהלך דיוני הוועדה שעמדות הייעוץ המשפטי מתקבלות בכל מה שקשור לתיקוני הנוסח, ולכן חשוב לנו להבהיר בהקשר הזה ש - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם זה נאמר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא נאמר. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> את הנוסח ביחס לעמדות של יו"ר הוועדה או לעמדות משרד התקשורת, אנחנו כמובן עושים כמיטב יכולתנו בהקשר הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה ברור, מצדה, ואנחנו מעריכים את המאמץ שלכם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> פנחס נו, מצדה מדברת, היא יודעת להתבטא. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אתה שמעת שאני אומר שהיא לא יודעת להתבטא, השר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה, אתה עכשיו גם מצנזר אותם? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר, כל הערה קטנה גוררת אחריה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יכול להגיד ליושבת ראש מה לעשות, אתה לא יכול להגיד להם מה לעשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. מצדה, נא לסיים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר, אמרתי לך רק דבר אחד, שזו הייתה הקדמה למשהו - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פנחס, אני מבקשת, מצדה באמצע הדברים, אני לא יכולה לתת לכם את כל הבמה כל היום. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כשהשר יעיר הערות שנוגעות לתפקוד המקצועי שלי אני אשיב, גברתי, אני מתנצל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לגבי הנוסח, אני גם שמה לב לאורך כל הפרק הזה, יש פה הרבה בלבול, בין שנה מסוימת, שנה עוקבת, השנה שבה נדרשת השקעתו, השנה הזאת, השנה שבאה לאחר מכן, נוצר פה בלבול מאוד מאוד גדול בין כל השנים, אני חוששת שאנשים לא כל כך יידעו איך לפרש כל שנה. אני כן מציעה להגדיר בצורה מדויקת, שנה מדווחת, שנת ביצוע השקעה ולהשתמש באותם מונחים לאורך כל הפרק. שימו לב רק בסעיף הזה, 'סכום שנדרש להשקיע בשנה מסוימת', ואז בסעיף השני 'השנה שבה נדרשה השקעתו' ואז יש לך 'המועד שבו נתן הספק אפשרות סבירה' ואז יש 'השנה העוקבת' ואז יש 'השנה המסוימת'. זה נורא מבלבל, צריך לאחד פה את כל השנים ולהגדיר אותן, שנה מדווחת, שנת ביצוע ההשקעה, השנה העוקבת לשנת הביצוע, כדי שאנחנו נשתמש לאורך כל הפרק באותם מונחים ואנשים גם יידעו למה לשייך את הסכומים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אלה תיקוני נסחות ש - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא נסחות, זה לא נכון. בסוף אדם קורא חוק, הוא צריך להבין מה כתוב בו, אם אתה מבלבל ביחס לתקופות ולשנים, זה לא עניין של נסחות, זה עניין מהותי. אדם לא יכול לקרוא את החוק כמו בן אדם, זה לא חוק למשפטנים או לשר התקשורת בלבד, זה חוק לאנשים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גברתי יושבת הראש, המהות ברורה, גם ל - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שאולי באמת למצוא איך מנסחים - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מצדה מסכימה איתי שזה תיקוני נסחות? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא נסחות, זה יכול להיות מהותי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> איתן, אתה עכשיו גם הייעוץ המשפטי? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תגיד לי, רק לך מותר לדבר? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הדברים נשמעו, תודה רבה. בבקשה, אביתר, נא לעבור הלאה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסדר, אנחנו נעשה את זה כתיקוני נוסח. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> סעיף 64, יש פה סוגיה שהיא להסכמה של הוועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תקריא את שם הסעיף, שנדע על מה מדברים. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אנחנו לא מציעים שינוי בסעיף 64, יושבת הראש מציעה שינוי בסעיף 64, מבחינת המשרד זה מקובל, החלופה שיושבת הראש הציגה בדיון לעניין הפקה מקומית שצולמה בעיקרה בפריפריה הגיאוגרפית, ואז יהיה צריך להוסיף בהגדרות מהי פריפריה גיאוגרפית, להגדיר את זה, יראו בסכום שהושקע בהפקה כאילו הושקעו בה 10% נוספים לעניין חובות שלפי סימן זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתמול עלה הנושא של 10% דווקא על ידי היוצרים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> גלית, אני אשמח כמה דקות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חייבת לעבוד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא משחקת? לא הבנתי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני רוצה ככה, להגיד דבר עקרוני ודבר פרטני. אבל לפני כן קצת הבהרה. אביתר, אני מנסה לסייע לך. אם הכוונה של המשרד היא לקבל את הצעת היושבת ראש כדאי אולי למחוק את הנוסח שאתם מחליפים, כי כשאני קראתי את הסעיף ניסיתי להבין אם מדובר בהחלפה של הסעיף שאתם הצעתם בהחלפה של הסעיף של יושבת הראש, או שמדובר באיחוד שלהן. מאחר שלא נמחק החלק הראשון, לא היה אפשר להבין למה כוונתכם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כי זה דבר שלא הכרענו בו והבאנו אותו כאן עכשיו באמת להכרעה, האם מקבלים את החלופה של היושב ראש. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מצוין, אבל כתבתם: מקובלת עלינו - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מקובלת עלינו החלופה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתמול, נעמה, זה קצת נפתח מול היוצרים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עכשיו ככה, למיטב זיכרוני בדיון הקודם עלו שלוש טענות בהקשר הזה. הייתה טענה שככל שמוסיפים עוד 10% זה מקטין את סך היצירה בפועל, כלומר פחות כסף יוצא מהכיס. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא מדויק, כי בפריפריה העלות של הפקה היא קצת יותר זולה מעלות במרכז. << אורח >> מירב אתרוג בר: << אורח >> זה בדיוק הפוך, זה הרבה יותר יקר. אני חייבת לציין שהיציאה לפריפריה מייקרת את עלויות ההפקה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נתון חשוב, תודה רבה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שמענו את ההיפך, אבל – << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני מנסה לעשות סדר, אולי זה יעזור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני עדיין לא יודעת אם אנחנו משאירים את זה או משנים את זה למען היוצרים, לכן אולי כדאי שנקשיב ליוצרים רגע? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עוד שני משפטים, ותחזרי אליי אחר כך אם זה יהיה רלוונטי. הדבר השני שנדון בדיון הקודם היה חשש מרישומים פיקטיביים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא רישומים פיקטיביים אלא קומבינה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> קומבינות למיניהן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, ברור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עלו כל מיני אפשרויות. הטענה השלישית הייתה שנדרש להבהיר את הנושא של ההפקות הקנויות מאחר שיש חשש שבסוף גופי ההפקה הגדולים ישתלטו על השוק ולא יהיו באמת הפקות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יוצרים חדשים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לעניין הנוסח שהצעת, יושבת הראש, שימי לב שהנוסח מדבר על הפקה מקומית שצולמה, כלומר נטו הצילומים צריכים להיות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ההפקה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא. אני יכולה בבוקר לקחת את התסריטאי מתל אביב, הצלם מתל אביב, עוזר במאי, כל אנשי ההפקה הם תל אביביים, להעמיס אותם על ואן, לנסוע שעה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נעמה, אני חוזרת ואומרת, ביטלתי, אני ביקשתי לבטל את היוצר החדש, עברנו להפקה בפריפריה, אתמול האומנים ביקשו ממני לחשוב מחדש מה עושים עם 10% האלה, לכן בואי נקשיב רגע לאומנים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רק משפט אחד של סיכום, לזה התכוונתי קודם, כלומר יש לנו הכרעה ראשונה של מהות של כן פריפריה או לא פריפריה, כן יוצר חדש, לא יוצר חדש, ואז צריך לרדת לפרטים ולראות שאם צולמה זה מספיק טוב, אם - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם אנחנו נחליט להשאיר את זה בגיאוגרפיה אז נדבר על מה זה צולם, אין בעיה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם יש לנו הגדרה של הגיאוגרפיה. ולזה התכוונתי במובן הזה שלפעמים אפילו שינוי הכרעה אחד מחייב פריטה של הפרטים שסביבו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הייתה הסכמה לגבי הסעיף הזה, עברתי אחורה לגבי ההערות שלי תוך כדי הדיונים שהיו אז, מסומן לי באופן מובהק שהייתה הסכמה למחוק את הסעיף הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, זה מה שהיה בדיון. את הצעת את זה ואנחנו הסכמנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אנסה להסביר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כתוב לי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שוב, אנחנו מורחים זמן סתם. אני אסביר. ברגע שקראתי את הסעיף הזה פה בתוך הוועדה נחרדתי, זה היה נראה לי כמו פרץ עצום לקומבינות, העברתי למנכ"ל, השר לא היה פה, ומיד אחרי הוועדה גם הרמתי טלפון לשר, אדוני השר בטח זוכר את השיחה, ואמרתי לו, ברגע שאתה מכניס יוצר חדש, שלא תחלום שהם ייקחו בימאי חדש או מציג חדש או תסריטאי חדש, הם ייקחו נער מים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מה שכתוב, הבמאי והמפיק. לא נער מים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון. אחר כך החלטנו להפוך את זה לאיזה שהיא תשורה או הטבה לקידום יצירה בפריפריה, ואתמול, אני רוצה להגיע סוף סוף ליוצרים, הבטחתי לכם שכשנגיע לסעיף הזה אני אתן לכם את זכות הדיבור. לי יש שני דברים שהם יקרים מאוד לליבי, אחד זה הפריפריה והשני זה היצירה הישראלית. יש פה תינוק שאני צריכה לחתוך ואני לא יודעת מה לעשות. מקשיבה לכם. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> גברתי יושבת הראש, קודם כל תודה. אנחנו מאוד בעד יצירה מיוצרים חדשים, אנחנו מאוד בעד יצירה בפריפריה, אנחנו באמת אומרים ומתנגדים נחרצות לכל סוג של תמריץ שהוא על חשבון 6.5% האלה, זה כרסום הולך ונערם ב-6.5% האלה שבסוף באמת כמות הכסף תהיה דלה לחלוטין. מה גם שלא ברור פה, זה 10% ממה? מכל עלות ההפקה? זה תמריץ פסיכי והוא על חשבון ה-6.5%. אם המדינה רוצה לתמרץ, יש אלף ואחת דרכים לעשות את זה, אבל לא במסגרת חובת ההשקעה בהפקת מקור. יש הרבה מאוד דרכים לעשות את זה והמדינה יודעת לעשות את זה והיא יודעת לתמרץ, אבל שתייצר בנק מקביל שהוא לא קשור ל-6.5% האלה. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אבי, אני לא בדיוק מבין למה זה על חשבון. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> כי 10% תוספת, אתה מוציא 100, אתה מקבל 110, כאילו הוצאת 110. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אפשר פשוט במקום הטבה של 10% להגדיר בתוך ה-6.5% הגדרה לצילום בפריפריה או משהו כזה, אבל שה-6.5% לא ייפגעו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשמה התמריץ? << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אני לא צריך תמריץ, את מגדירה שאת מחייבת 10% לצלם בפריפריה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך אני יכולה להיכנס לתחום האמנותי? ואם הסדרה היא על רמת אביב? << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> זה קורה בחוק הקיים. אנחנו לא רוצים לפגוע ב-6.5% וה-6.5% האלה לא מספיקים לשום דבר. << אורח >> ליאור תמם: << אורח >> אני רוצה לדבר רגע מהשטח. תמריצים מגיעים בדרך כלל מהרשויות העירוניות. כשהפקה רוצה לצלם ברשות עירונית מסוימת היא מקבלת ממנה את התמריצים שדרושים, כל המפיקים יודעים את זה, כל גופי השידור יודעים את זה. 'מלכת היופי של ירושלים' צולם בצפת בגלל תמריצים, לא בירושלים, כי הם לא הציעו מספיק. זה קורה כך, זה לא קורה באמצעות חובות מדיניות, זה קורה באמצעות חובות מקומיות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה באמת יותר יקר לצלם בפריפריה? << אורח >> ליאור תמם: << אורח >> חד משמעית יותר יקר לצלם בפריפריה. רשויות מקומיות בוחרות לקדם את זה. בעבר הייתה רשות לפיתוח ירושלים שביצעה את זה באופן קבוע ובאמת כל הסדרות של - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה האחוז של ההפקות שמצולמות היום בפריפריה? יש למישהו הערכה? << אורח >> שי חייק: << אורח >> השאלה מה זה אומר בפריפריה, הלוקיישן? האנשים? << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> אני חושבת שאם תבקשו מחקר מהממ"מ, או תסתכלו על ההפקות של הדרמה והדוקו, של הוט, יס, של קשת, רשת, של כל הגופים שעומדים להיות מפוקחים כאן, אתם תגלו שפלח ענק מהן הם סיפורים על הפריפריה, הם צולמו בפריפריה, הם מספרים את הסיפור של הפריפריה. זה מה שאתם בסוף רוצים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את אומרת שזה קורה בכל מקרה? << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> זה קורה בכל מקרה כי אלה הסיפורים שהישראלים רוצים לשמוע. אני יכולה לתת לכם אלף דוגמאות, אבל אני לא אלאה אתכם. << אורח >> ליאור תמם: << אורח >> רק דבר אחד אחרון שישכנע אותך, חוק הקולנוע מגדיר את הנושא של הפריפריה, בין אם זה טוב או רע הוא מגדיר אותו, ובניגוד למה שנדמה לנו יש הלימה בין חוק הקולנוע לעשייה הטלוויזיונית ושם זה באמת כספי מדינה שיכולים לחייב את הדברים, ופה אנחנו מדברים על, שוב, עשייה עצמאית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא עזרת בטיעון הזה. << אורח >> שי חייק: << אורח >> כן, כמעט שכנעת הפוך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לומר כך, לאור העובדה שהייתי רוצה לתת ליוצרים יותר ממה שהחוק הזה נותן להם, ובאותה נשימה אני אומרת שהחוק הזה הצליח להוציא את המרב האפשרי, אבל כואב לי וקשה לי ואני הכי בעדכם. המחשבה על לתגמל או לייצר אינסנטיב לצילום בפריפריה בעיניי פוחתת לעומת המחשבה שצריך לחלץ כל שקל עבורכם ולא לעשות תמריצים על חשבונכם. לכן מבחינתי, ואני מניחה את זה לפתחו של השר, פשוט מוחקת את הסעיף. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מה שנקרא בחוסר הסכמה אני מסכים, לאור מה שאמרו כאן שזה בכל מקרה קורה. הפריפריה מאוד חשובה לי, אני חושב שסעיף כזה בתוך החוק מכבד את החוק, אבל מכיוון שאומרים כאן היוצרים והמפיקים, הם מייצגים את כולם, והם אומרים שזה קורה הרבה יותר מזה, אז לשים רגולציה שהיא אות מתה למעשה בהקשר המציאות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ותפגע ביוצרים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא יודע אם זה יפגע, אני חושב שיוצרים בפריפריה, או פריפריה בכלל, בסוף אתה הולך לצלם בצפת, אז שכרת שם גם צלם ושכרת גם - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל הוא אומר לך שיש תמריצים עירוניים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכל הכבוד הראוי, גברתי היושבת ראש, זה לא בא לפתחו של השר, זה לפתחה של הוועדה, לא הוא מכריע, אנחנו מכריעים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני יודעת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן עם כל הכבוד לשר אם הוא רוצה או לא רוצה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> איתן, לך תלמד דמוקרטיה. השר הוא יוזם הצעת החוק, אם יש לך הצעות - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני, לך תלמד דמוקרטיה. מי שקובע את החוק הזה זו הוועדה בכנסת ולא שר התקשורת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן ואדוני השר, הדיון הזה מיותר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מקבל את הדרישה של היושבת ראש וזה הכול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לחלוטין מכבדת את העובדה וזה לא סוד, וזה ניכר מאוד, שמי שנבחר לשר התקשורת על ידי הריבון זה השר קרעי, לחלוטין מקבלת את המתווה שלו, את העבודה שלו, וכשיש מקרים שבהם יש התנגשות חזיתית, כפי שחזיתם אתמול, היה פה ריב ממש ביני לבין המנכ"ל על סעיף מסוים, אני עומדת על שלי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רואים שאת מקבלת באופן מוחלט את העמדה של שר התקשורת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אוקיי, אפשר בלי לגופה של דוברת, זה לא מכבד אותך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את דיברת על עצמך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נמחק הסעיף? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כל הסעיף? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל הסעיף. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אגב מי שיחשוב עדיין ויקבל נתונים אחרים וירצה לבוא לכאן בזמן תיקוני הנוסח שיהיו בוועדה עם הכרעה אמיתית על החוק, עם הצבעות, יוכל להגיש תיקון נוסח בהסתייגויות וגם זה יכול לפתוח אפשרות לדיון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני, הוועדה הכריעה בנושא הזה, אנחנו לא רוצים את הסעיף הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה הוועדה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חבר הוועדה, אתה לא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה חבר הוועדה, אתה לא הוועדה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא. אין לך זכות הצבעה פה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מתנצלת, הוויכוח הזה כרגע מיותר. בואו נעבוד. בבקשה, אביתר. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אנחנו בסעיף 65, השלמת הפקה מקומית לציבור בישראל. שכתבנו אותו מחדש לאור ההערות ש עלו בדיונים. אני קודם אקריא ואחר כך אסביר? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שקודם תסביר ואחר כך תקריא. תן לנו מה היה, מה שונה, מה נאמר בוועדה, תמקם אותנו על מה אנחנו מדברים. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> בעיקרון אלה נושאים שדיברנו עליהם אתמול, נטען כי התניית ההכרה במועד השידור בפועל יוצרת קושי תכנוני וחשבונאי לספקי התכנים לספקי התכנים כי מחזורי ההפקה אורכים מספר שנים. אז יש מתח בין היכולת לדחות את זה לבין החובה לעמוד בדבר הזה כשיש הסכמים ארוכי טווח. אז אנחנו רוצים לאפשר הכרה בהשקעה בעת החתימה על החוזה כדי לאפשר לספקים לתכנן את המחויבויות שלהם להפקות המקור ולא רק להכיר להם בזה רק כשזה מגיע למסך. אבל אנחנו רוצים לוודא שהדבר הזה כפוף לאיזה שהוא מנגנון של אימות בדיעבד, כלומר ספקי תכנים יוכלו לקבל הכרה על ההשקעה שלהם במועד החתימה על החוזה ובלבד שהדבר זה יגיע לשידור במסך בתוך שלוש שנים. גם בחנו את האפשרות להכיר בהשקעה על בסיס מועד ההוצאה הכספית, אבל אז ראינו שיש עם זה קושי תכנוני, מתי יוצאת ההוצאה הכספית, איך בודקים את הדברים הללו ואז זה גם יוצר חוסר ודאות רגולטורית מנקודת מבט של המפוקחים וגם לרגולטור יהיה קשה לאמת את הדברים הללו. אז הגענו בסוף להכרעה שמוטב שיהיה מנגנון של אימות בדיעבד בעת השידור, זאת אומרת צריכים פה שני תנאים מצטברים, אחת, שההפקה אכן שודרה שידור ראשוני לציבור בישראל בתוך פרק זמן של שלוש שנים מעת החתימה על ההסכם ושההשקעה הכספית בוצעה בהתאם להסכם. אני אקדים גם לסעיף קטן (ב), דובר על כך שייתכן מצב של קו-פרודוקציה למשל עם שחקנים מחוץ לארץ ושההפקה ישראלית כזאת תשודר במקביל גם בישראל וגם במדינה בחוץ לארץ ובשל פער השעות, נניח שזה שודר קודם כל באוסטרליה באותו יום ופה זה שודר תשע שעות בהפרש, אז לא תוכר להם ההשקעה בדבר הזה, לכן הוספנו בסעיף קטן (ב) - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסוף סעיף קטן (א), יראו כשידור ראשוני אף אם ההפקה שודרה - - - << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אצלי זה ממוספר כסעיף קטן (ב). אז אמור להיות לפי הנוסח שלנו, (א) ו-(ב), אני אקריא את סעיף (א) ו-(ב) זה החלק של ההכרה ב - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מיקמת אותנו היטב, בוא תקריא. חברים, כל מי שהסעיף הזה נוגע לו, כל מי שהסעיף הזה רלוונטי לו, נא להקשיב רוב קשב, אם הוא מקובל עליכם אני אשמח אם הוא יעבור, אם יש הערה קריטית שנוגעת אליכם, נא להרים את היד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הייתה הערה קודם לגבי אם זה הפקות שמפיקים בבית וזה לא חתימה על חוזה. צריך להתייחס לזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר, בבקשה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> השלמת הפקה מקומית לציבור בישראל 65. (א) בעת חישוב היקף ההשקעה של ספק תכנים רשום או של – צריך למחוק פה 'או של ספק תכנים בין-לאומי'. לעניין סעיפים 57(א) – למחוק את 58 – 62 או 63(2) לפי העניין, לא תובא בחשבון השקעה בהפקה מקומית אלא לאחר שספק התכנים חתם על הסכם השקעה בהפקה מקומית שהוא סופי ומחייב ובנוגע לסכום ההשקעה שהתחייב אליו, וזאת בלבד שבתוך שלוש שנים ממועד ההתקשרות, ספק התכנים נתן אפשרות סבירה לצפות בתוכן הצפייה והשמע של אותה הפקה בישראל ושמדובר באפשרות הראשונה לצפייה התוכן האמור באמצעות ספק תכנים (בסעיף זה – שידור ראשוני), וכן שספק התכנים השקיע בפועל את מלוא הסכום שהתחייב אליו בהסכם; לעניין זה יראו כשידור ראשוני אף אם ההפקה שודרה לראשונה מחוץ לישראל ובלבד שהשידור התבצע עד 24 שעות טרם השידור בישראל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תמשיך את (ב). << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> (ב) לא שודרה ההפקה שידור ראשוני במועד האמור, יראו את הסכום כאילו לא הושקע לעניין סעיף 63; ככל שהספק השקיע בפועל סכום נמוך יותר מהסכום אליו התחייב בחוזה, יראו בהפרש כסכום שלא הושקע לעניין סעיף 63. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל מי שרוצה לדבר, נא למקם אותנו האם אתם דנים ב-(א) או ב-(ב), לפני שאתם פותחים בדברים, לקצר מאוד, שאלה, טענה, הערה נקודתית, לא דיון מהותי. נא להציג את עצמכם. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> ההערה היא ל-(א) ואולי גם ל-(ב). הערנו אותה בימים קודמים גם, נדמה היה לנו שהיה לה קשב, אבל אני אחדד שוב. במציאות של היום יש גם הסדר שאני צריך, לפחות תחת כללי המועצה לשידורי כבלים ולוויין, להשקיע תותך שלוש שנים, אבל ניתנה סמכות למועצה לאשר דחיות. הדחיות מוגשות, שהיוצרים יגידו בעצמם, אבל אני אומר את מה שאני יודע, על ידי היוצרים שלפעמים לא מספיקים להשלים יצירה, זה קורה בעיקר בדוקו, זה יכול לקרות גם בדרמה, היו לנו סדרות שהתמשכו מאוד. האינטרס שלי כגוף שידור, שברגע שהשקעתי את הכסף כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כמה שיותר מהר, ולפעמים היצירה מחייבת – << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> כל מה שאנחנו מבקשים זה לאשר למועצה, שיכולה לקבוע כללים, שהיא יכולה לאשר על בסיס בקשות שיוגשו לה דחייה גם מעבר לשלוש השנים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ככל שהיא נובעת מהיוצר עצמו? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> כן. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה תמיד מגיע משם, זה מה שהוא אומר. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> תמיד אחרי זה יכול להיכנס ויכוח, יכולים להאשים אותנו, כי אנחנו מואשמים פה בקונספירציות. אני חושב שההסדר שעובד היום, אפשר לשאול גם את המועצה, כי זה הסדר שעובד היום, עובד שנים רבות, הוא הסדר טוב, הוא עובד. מעולם לא נטענה, אני לא מכיר כלפי yes - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> עופר, שאלה להבנה. אתה מדבר על זה ששום דבר מההפקה לא שודר בתוך שלוש שנים? כי אם שודר חלק אז החלק הזה מוכר. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> קורה למשל, בעיקר ביצירות דוקומנטריות, אבל זה קורה גם בדרמה שנתקעת לפעמים בשלבי פיתוח, התסרוט, היצירה, הפוסט, חזרה. << דובר >> קריאה: << דובר >> למשל עם המלחמה זה קרה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> זה קורה, גם לא באירועים אקוטיים. אני עושה את זה מ-1999, זה לא קשור למלחמה האחרונה, שכמובן יכולה להחריף, או לקורונה, מה שחייבים לאפשר, וזה לטובת היצירה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, השאלה איך אנחנו מסייגים את זה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> לא צריך, כי גם היום ההסדר עובד. יש היום מועצה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איזה כוח אתה רוצה לתת למועצה בהקשר הזה? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> שנייה, אם אפשר להשלים. למועצה יש שיקול דעת. אני אומר כמפוקח, תסמכו על המועצה, אם היא תחליט לא להאריך, לא, אם היא תחליט להאריך היא תאריך, בשביל זה היא מועצה, נותנים לה כוח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת ככל שפלטפורמה תידרש למועצה ותבקש הארכה, הפלטפורמה צריכה להגיע למועצה ולבקש הארכה חריגה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> ספק התכנים פונה, היוצר לא פונה בעצמו, אנחנו מגישים ואני אומר לך, מכיוון שאנחנו מגישים בקשות כאלה כבר 20 ומשהו שנה, זה מגיע - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אגב מה האחוז? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> הרוב לא כזה, יכול להיות גם בכסף מועט, כי שוב זה מוטה יותר דוקו, אבל זה יכול להיות גם בדרמה. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> שיקול הדעת קיים כבר היום, זה אחת. שתיים, המקרים, יכול להיות אפילו שחקן בליהוק מרכזי שנפטר או הורשע והסדרה יוצאת לכתיבה מחדש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור, זה עולם יצירה. << אורח >> דב אברמוביץ: << אורח >> מהנוסח כאן עולה שלכאורה אפשר להכיר רק בהפקה מקומית קנויה, בניגוד לעמדת המשרד כפי שהוא ביטא אותו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> או מימון או הפקה לא קנויה, הפקה אין-האוס. << אורח >> דב אברמוביץ: << אורח >> כתוב פה לא יוכר, אלא אם כן יש חוזה. חוזה יש רק עם הפקה חיצונית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, זה לגבי הדחייה של שלוש השנים. << אורח >> דב אברמוביץ: << אורח >> מה שאדוני אומר זה לא כתוב פה. לא אכפת לי שזה יוכר רק כשאני משדר, אבל זה צריך להיות מוכר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מה שהעלו קודם ואנחנו תיכף נתייחס לזה. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> גברתי, אגב פה זו בדיוק הנקודה, שהערוצים מעוניינים להפיק אין-האוס. זו בדיוק הבעיה. בעצם ערוץ 9 ואיי-24 היו רוצים שאת החובה שלהם אפשר יהיה להשקיע את הכול בבית ולכן רוצים את התיקון הזה. זה נכון לגבי כל הערוצים. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה זה אומר? לא הבנתי. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> זה אומר שאתה הורג את התעשייה, את כל היוצרים ואת המפיקים והבימאים והתסריטאים. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> אם הפקה מתבטלת, איך אנחנו יודעים שהיא התבטלה ושאין הארכה שאנחנו לא יודעים מתי הסוף שלה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה זאת אומרת הפקה מתבטלת? הייתה אינטראקציה, שולם כסף, יוצאים להפקה ואז? << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> נדחה מעבר לשלוש שנים. מרגע שזה נדחה לשלוש שנים הם באים למועצה ומבקשים דחייה נוספת, ועוד דחייה ועוד דחייה ועוד דחייה. אני מציע, במידה שמתבקשת דחייה, שהסכום יוכר ברגע השידור ולא ברגע חתימת הסכם. << אורח >> דב אברמוביץ: << אורח >> אנחנו יודעים, אנחנו כבר בעד, אין לנו בעיה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה אתה מציע? שבדחייה השלישית או הרביעית או וואט אבר הסכום יוכר כמה? << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> שהמועצה גם תוכל להחליט, לשיקול דעתה, במידה שיש פער שהולך ומתגלגל, שיש דחייה ועוד דחייה ועוד דחייה, שהסכום הזה, במקום שהוא יוכר בעת חתימת ההסכם, שהוא יוכר ברגע השידור. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אז אנחנו מוותרים. בואו תעשו את כל ההפקות, תוך חודש יעלו לאוויר ושלא יהיו הפקות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבינה שאתה לא אוהב את זה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> לא, זה פשוט מטורף. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה גם לא הגיוני, כי אז השנה המקורית נשארת בלי חובת השקעה. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> יש פתרון פרקטי מאוד פשוט. זה גם היום עובד. אני מבין את החשש של אבי, מצד שני האינטרס של גוף שידור ששם כסף זה שזה יגיע למסך, ולכן שלא נתעסק פה הרבה, המנכ"ל, דיברנו על זה כבר, כדי שלא נצטרך את כל הדברים האלה בחקיקה ראשית, יש מועצה שזה התפקיד שלה. פשוט לתת למועצה סמכות לקבוע כללים לעניין אופן ההכרה בחובות השקעה, כי יהיו עוד הרבה סוגיות קטנות. התחלת ואתה עושה הסכם תוספת, לאיזה שנה זה מתייחס? לשנה ההיא? לשנה הזו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה מציע לתת סמכות כללית - - - << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> סמכות כללית למועצה לקבוע כללים, לרבות הארכה. אבל כמו שכתוב בתזכיר, וזה חשוב, שיהיה כתוב שהיא רשאית לקבוע כללים לעניין אופן ההכרה, אבל היא לא תקבע כללים לעניין התערבות בתוכן. יש פה ממש ניסוח לעניין תוכן ההפקה, אופן או מועד האספקה, סוגות שייכללו וסוגות משנה, אורך ההפקה, כל הרעות החולות שיש היום, 22 דקות, 21 דקות, 12.5, כל זה לוותר. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> יש נוסח כזה בתזכיר. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> יש נוסח מצוין בתזכיר, אפשר לאמץ אותו וזה פותר את כל הבעיה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש לנו הצעה אחרת. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> עוד לפני ההצעה, השר, איפה אתם רואים שיש כאן בכלל בסעיף הזה אפשרות לתת הארכה כרגע? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מה שהם ביקשו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כי נטען פה, למשל על ידי אבי, שזה יכול ל - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, אם נקבל את הבקשה שלהם שניתן הארכה – << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> רק אם תקבלו את הבקשה? כי כרגע בסעיף אין אופציה כזו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן, אנחנו מבינים אחד את השני. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אפשר גם להוציא את השלוש שנים מהחוק ולהשאיר הכול במועצה בכללים, כמו שזה היום. זה עובד. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אין לי שום בעיה עם ההצעה שלהם, ובלבד שניתן יהיה להוכיח הוצאה. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אבל זה המועצה תעשה. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> לא, הרעיון הוא שלא תיווצר סיטואציה, אנחנו מדברים על תרחיש קיצוני, אין לי שום טענה בעניין הזה, שערוץ כלשהו או פלטפורמה כלשהי יכולה לייצר חוזה פיקטיבי שהיא רצה איתו, אין עליו הוצאה, היא הוכרה, זה הוכר בעת חתימת ההסכם, זה רץ, ואז בסוף אין שידור. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אז המועצה לא תאשר. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> מי שעושה תרמית יש את חוק העונשין, מי שעושה רישום כוזב במסמכי תאגיד יש חוק החברות. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> זה אגב על אחת כמה וכמה אם מורידים את פרק ההפרות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת מכולכם להקשיב להצעה שהמנכ"ל והשר גיבשו הרגע. אם יש למישהו הערות, לא להתפרץ לדברים, גם אם זה יהיה מאוד אמוציונלי. אחרי שהם יגישו, אם למישהו יש סייג, ירים יד ויגיד אותו במשפט. אדוני השר, אדוני המנכ"ל, הבמה לרשותכם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> שתי הערות, זה יתייחס לשתיהן. אחת, לגבי השקעה פנימית, אין-האוס, דרך המלך היא כמובן כפי שכתבנו פה, אנחנו מציעים שמי שהשקיע כספים בדרך אחרת שקבעה המועצה, בעינינו זה מתאים יותר לחקיקת משנה שהמועצה תקבע בה איזה דרכים נוספות מתאימות להשקעה מעבר לחתימה על הסכם. זה אנחנו מציעים להוסיף אחרי החלק הראשון של סעיף - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא צריך לבלבל, לא השקעת כספים, כמו שהגדרת קודם, מימון. אמרנו מימון או הפקה. אז מימון. אם זה מימון זה חתימת חוזה, ואם זה הפקה בתוך הבית, אז - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> במקום המילה להשקיע איזו מילה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> במימון או הפקה. מימון הכוונה חיצוני, הפקה זה הפקה פנימית, נכון? אלה שתי האפשרויות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הפקה זה לאו דווקא הפקה פנימית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הפקה חיצונית חוזה והפקה פנימית מימון. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה יותר לעניין הנוסח בעיניי. הרעיון העקרוני הוא לאפשר גם הפקה אין-האוס בדרך של כללים שקבעה המועצה, כי זה לא מתאים לחקיקה לקבוע בדיוק איזה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היא תוכל לקבוע, למשל, מה שאמרו קודם, שברגע שיש החלטה פנימית מגובה באישור רואה חשבון מבקר, או מגובה במה שלא יהיה, אז ההחלטה הפנימית הזאת תהיה - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> כלומר לעניין איך עושים את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן, לעניין איך עושים את זה. זאת הערה טכנית שלא הייתה עליה מחלוקת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה לעניין הערה ראשונה. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> רק שיהיה ברור שזו הוצאה ישירה ולא תקורות, עניינים וכאלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר'ה, תרשמו לכם את ההערות, ניתן למנכ"ל להמשיך. אדוני המנכ"ל, מה לגבי מקרים של דחייה ודחייה נוספת? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אגיד לכם מה החשש. החשש הוא שזה יהפוך להיות בלתי אפשרי לניהול וימשכו וימשכו וכל שנה ייפתח דיון מחדש. יש לנו, אני מזכיר, גם את ה-25% שקבענו של גלגול משנה לשנה, גם את השלוש שנים של ההכרה המאוחרת, וגם עכשיו את הרצון להכיר בהפקות במועד מאוחר יותר, וזה יכול להביא למצב שבו המועצה דנה בשנת 2035 על חובות ההשקעה ב-2026. זה לא מצב שהיינו רוצים להגיע אליו, צריך סופיות לעניין הזה. מה שאפשר, אני חושב, לחשוב עליו זה כיוון של אם ביצעת את ההפקה במועד מאוחר יותר, לקשור את זה לחובות שלך גג שלוש שנים אחורה ולקשור בין זה לבין נושא הגלגול, לאחד בין שני העולמות האלה ואפשר לדייק אחר כך את ההצעה. אני לא הייתי רוצה להגיע למצב שב-2035 לא יודעים אם אדם כלשהו עמד בחובת ההפקה שלו ב-2026. זה נראה לא הגיוני מאוד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני רוצה להוריד את זה לקרקע המציאות. למשל, אם זה יהיה מקובל פה, אז אנחנו נחתוך את זה. אפשרנו 25%, אפשר גם להעלות את זה ל-30% בהקשר של הדבר הזה ולאפשר את אותה סטייה מהטווח לא לשנה העוקבת רק אלא נגיד לשלוש שנים קדימה. ואז השלוש שנים שם פלוס שלוש השנים פה מאפשרים לכם לכל היותר שש שנים. אתה לא יכול שכל החובות שלך בשנה אחת תגרור אותן שש שנים קדימה. אתה יכול חלק מההפקה הזאת, 25% או 30%, שזה ייגרר לך במקסימום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, הערות, קצר ותמציתי. אנחנו מתחילים מכאן. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> יש משהו לפעמים בדיוני הוועדה שהוא לא הגיוני, לא מבחינת כל הדברים שדיברו פה. יש מציאויות שאתה מסתכל עליהן ואתה רוצה לתקן, אבל יש מציאויות שעובדות. אז לבוא ולהגיד, יש לי חשש שהוא תיאורטי לחלוטין, למה? כי 25 שנה, יותר, אני מדבר רק מאז ש-yes עלתה לאוויר, הכבלים היו לפנינו, יש מערכת שעובדת, יש כללים, מיעוט ההפקות בכלל מגיע להארכות. מעולם לא היו החששות שאתה מתאר, הניסוי כבר התקיים, במשך דור, 25 שנה, הכול בסדר. אז אתה בא ואומר עכשיו יש כשל שוק איפה שאין כשל שוק, היוצרים הצליחו להביא את ההפקות שלהם גם באיחור כשהם היו צריכים, חברות השידורים לא נפגעו, המועצה לא נכנסה לשום סחרחרת, הכול היה בסדר. אני לא מדבר על דיוק כזה או אחר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היוצרים איתך. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אנחנו אומרים שיש פה פרדוקס, אנחנו, המפוקחים, אומרים: תנו למועצה. ממתי אני אומר תנו לרגולטור סמכות? אבל אני ראיתי שיש פה מנגנון שעובד. אנחנו לא אוטומטית בעד מועצה או נגד, יש מנגנון שעובד שנים, קבעו כללים, יכלו גם לתקן את הכללים כשהיו שיבושים וזה קרה. יש לכם את המועצה קיימת, לכו ותחקרו את זה. ואני בעד 30%, אני בעד 100%, אבל זה לא התקבל וזה בסדר, אין לי בעיה גם עם פחות, זה לא פותר, זה לא לערב מין בשאינו מינו ולהמציא הסדר חדש שלא יתקדם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה למרכז. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אשמח לשמוע מאנשים שמנוסים מצד הרגולטור, להבין האם זה כל כך - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> המועצה מוזמנת פה חזור והזמן, תשאל. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני רוצה להעיר לגבי ההערות של יס. צריך לזכור, יש כאן כמה אינטרסים בסיפור הזה, יש את האינטרס של המפוקחים, יש את האינטרס של התעשייה, אבל יש גם את האינטרס של הציבור שההפקות האלה יהיו משודרות, ולכן החובה שהדברים האלה יהיו משודרים בתוך שלוש שנים, היא אמורה להגן גם על האינטרס של הציבור. << אורח >> שי חייק: << אורח >> איך זה מתנגש עם האינטרס שלנו שזה יהיה משודר לציבור? אני לא מבין, זה אינטרס שלנו יותר מ - - - << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> יש מקרים שהאינטרסים מתלכדים, יש מקרים שהאינטרסים לא מתלכדים. למשל, ואתם מכירים את זה, יש שנים שהיה לכם פחות נוח לשדר תוכניות, אם זה סאטירה על הצבא או תוכניות שעלו הרבה כסף ואז אין פרסומות, יש פרסומות. האינטרסים שלכם לא תמיד מסתדרים עם האינטרס של הציבור. לפעמים כן ולפעמים לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ואיך זה נוגע לסוגיה שלנו? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זיו, אז אתם תהיו אחראים על האינטרס הציבורי? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני רק אומר שהאפשרות לדחות את מועד השידור ללא שום מגבלה, ללא שיקול דעת, ללא מגבלת שנים, היא מוחלת פה על האינטרס הציבורי באופן מאוד רחב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> האם אפשר לתת שיקול דעת למועצה ואיך? היום יש שיקול דעת לרגולטור וזה עובד? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל הם לא רוצים את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני עוצרת רגע. משהו לי לא ברור. יושבים פה האומנים ואומרים סבבה לנו, יושבות פה הפלטפורמות ואומרות סבבה לנו, גם הערוצים, אני מניחה, לא מביעים מחאה גדולה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הם בעד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ואני חושבת שהפתרון שהם נותנים הוא מאוד הגיוני, לתת למועצה פר מקרה להכריע. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אולי אני אבהיר, זה לא רק עניין של סבבה. אנחנו יושבים פה ואפילו לא מקדמים אינטרס שלנו. קודם כל אפשר לבדוק במשך השנים כמה בקשות כאלה הוגשו. כל הבקשות האלה שהוגשו היו מנומקות היטב, הגענו אל המועצה עם היוצרים עצמם. אני אתן את הדוגמה של זגורי אימפריה, אם לא הבנתם קודם על מה דיברתי, שנכתבה מחדש, בגלל שהיוצר הראשי שלה לא יכול היה לעמוד יותר במוקד הסדרה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם האינטרסים חופפים, בסוף היוצר רוצה ליצור והפלטפורמה רוצה יצירה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא אפשר, זה חובה, מה שאומרת מיכל, חובה לבקש מידע על בקשתכם. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> ברוב המקרים הכסף כבר הוצא. הרי יוצר לא יוצא לעבודה, וה-25% מתייחס למועד החתימה, אחרי החתימה זה איזה שהיא גמישות בניהול בחירת ההפקות. ברגע שבחרנו הפקה וחתמנו עליה, היא יוצאת לדרך. יש תשלומים שעוברים ליוצרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה הייתם מציעים, למחוק את (א)? << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אני מצטרפת למה שעופר אמר, שלפעמים דיוני הוועדה מוזרים. על מה אנחנו מגנים כאן? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה, הדיון מבחינתי מוצה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שהיא הציעה, היא אומרת אפשר. אפשר לקבל תשובה? זו שאלה לגיטימית, כמה בקשות כאלה הוגשו בעבר. אפשר בהמשך הדיון לבדוק כמה בקשות כאלה הוגשו למועצה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יבגני, אני מבקשת שלא תפריע לי, אני באמצע, אתה מתפרץ לי באמצע הדברים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ההערות שלך יותר זמן מאשר שאלות שאפשר לקבל תשובה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה בקריאה ראשונה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואל שאלה מקצועית, מה שהציעה נציגת הוט, אם אפשר לבדוק כמה בקשות כאלה היו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה מפריע לי באמצע שאלה, אתה בקריאה ראשונה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה נהוג בדיון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא להתפרץ באמצע השאלה של היו"ר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> את סיימת את הפרק, לא התפרצתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה בקריאה ראשונה, אני לא רוצה קריאה שנייה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקש את זכות הדיבור ואני מבקש לדבר דווקא בסעיף הזה, בבקשה. תודה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קריאה שנייה. אני חושבת שההצעה שעולה פה מהחדר, אדוני המנכ"ל ואדוני השר, להעניק למועצה את היכולת להכריע פר מקרה כשברור לחלוטין שפה אין ניגוד אינטרסים אלא כולם משולבים לכדי זה שבסוף תצא יצירה. אני חושבת שההצעה הזו היא הצעה טובה ונכונה ושואלת את דעתכם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני הצגתי את החשש שאני עדיין חושב שהוא חשש מול הציבור, אולי לא מול התעשייה ומול החברות. בסוף מה שאני מציע כמשהו יותר מתון זה שזה לא יהיה פר מקרה, אלא לאפשר למועצה לקבוע כללים שיאפשרו הכרה מאוחרת בנסיבות מסוימות. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> ברור, המועצה תקבע. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ולא דיון פר מקרה שמגיע פעם ב- ואז זה משחק חתול ועכבר. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> לא, המועצה קובעת כללים, אתה מגיש בקשות והיו"ר מכריע בהן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> על פי כללים קבועים מראש. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> כן, ברור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו ננסח את זה. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> גברתי, זה לא עניין של כללים רק, יש מקרה של שחקן מורשע בעבירות מין, זה לא משהו שאני יכול לקבוע בכללים, אני פשוט לא יכול לסדר את הסדרה הזאת יותר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה, שעושים קאנסל על שחקן או על מפיק? << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> יש לנו הפקות שהסתיימו, שצולמו כבר ונערכו ושחקן, קרה מה שקרה איתו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מציעה שבאחד הכללים ייקבע שבמקרים - - - << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> כמו היום, היום יש כלל שאומר תוך שלוש שנים ובמקרים מיוחדים יש ליו"ר סמכות הכרעה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם יגדירו מה זה מקרים מיוחדים. אני מניחה שתסריטאי שהורשע בעבירות - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בוא נחוקק חוק שהמועצה תעשה מה שהיא רוצה מתי שהיא רוצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> - - מין תוך כדי הדבר הזה נכנס למקרים מיוחדים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מוטרד מחוסר יכולת לפקח, שוק שבו אנחנו רואים איך הדברים מתנהלים. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אבל אתה כותב בחקיקה ראשית, אתה נותן למועצה סמכות להאריך מועד. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> משחקי חתול ועכבר. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> לא ענית למה הפיילוט שמתקיים כבר 25 שנה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר'ה, אני מבקשת את הדבר הבא, אדוני המנכ"ל, ואם זה לא על דעתך תאמר לי למה, בוא תוסיף סעיף שקובע שהמועצה תקבע כללים מיוחדים למקרים ספציפיים וחריגים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני חושב שאי אפשר לקרוא כלל למקרה חריג, כי כמו שנאמר כאן קודם, למשל צביקה אמר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אחד הכללים יהיה מקרים חריגים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> שמעתי את התרחיש שעליו הצביע צביקה, זה רק אומר, אני חושב, אם הבנתי נכון את המנכ"ל, הוא אומר: אני רוצה, גם אם יש כללים, שהכללים עצמם יהיו ברורים, כדי שתהיה ודאות בשוק הזה. כמו שאמר זיו, שגם הציבור יוכל לדעת מה הוא מקבל. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> חזקה על רגולטור שיתקן רק תקנות סבירות. למה אתם לא סומכים על המועצה שאתם רוצים למנות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עופר, צא בבקשה לחמש דקות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה השטויות האלה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל האמירה שלו היא אמירה מאוד מקצועית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל הוא באמצע משפט, אני לא יכולה לנהל ככה דיון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ככה נראית מערכת החינוך שלנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, כל מי שרוצה לדבר מדבר, כשאתם מתפרצים אחד לדברים של השני הדיון מתפוצץ והופך ללא ענייני. כשיועץ משפטי מדבר, תנו לו לסיים. אחר כך עופר יוכל לומר מה שהוא רוצה. הוא ייכנס עוד חמש דקות והוא יגיד מה שהוא רוצה. אני עושה את זה לא כי אני נהנית מזה, אני עושה את זה כי ברגע שאחד יוצא השאר מכבדים את זכות הדיבור ויש לי שקט לרבע שעה, עד הבא שיוצא. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אם הבנתי נכון, מה שהמנכ"ל אומר: אם אנחנו נקבע כללים זה צריך להיות כללים ברורים שלא נותנים פתח לדברים נוספים שלא ידועים מראש. מצד שני נאמר כאן שיש תרחישים שקשה היום להניח אותם מראש. השאלה שאני שומע, שחוזרת שוב ושוב, זה מה גרוע במצב הנוכחי שדורש את הפתרון שאתם מציעים כאן שהוא פתרון סגור יותר. אולי נכון להבין למשל ממועצת הכבלים והלוויין שמפקחת על אותן פלטפורמות אם יש משהו שהוא לא תקין היום, אם יש דברים שמגלים שנופלים בין הכיסאות לפני שמקבלים כאן החלטה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש נוסח שאנחנו מסכימים לבקשה הזאת. אריאל, אתה יכול להקריא נוסח בעניין הזה? << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> אני עוד עובד עליו. זה משהו כמו: רשאית המועצה להכיר בהפקה כאמור - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוא ננסח את זה יחד, אנחנו טובים בזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> סעיף קטן (ג), המועצה רשאית - - - << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> זה לא להקריא איזה שהוא נוסח, העיקרון הוא שהמועצה יכולה להכיר בשידור שהתבצע גם לאחר שלוש שנים כאשר הובאו בפניה נסיבות שמצדיקות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> חריגות המצדיקות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ואתה לא מתעקש על קביעת כללים, אדוני המנכ"ל? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני רואה שכולם נגדי אז אני מוותר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני נמצא פה חצי שעה, שאלתי שתי שאלות מקצועיות, קיבלתי שתי קריאות. אני מבקש ואני מודיע לפרוטוקול שהקריאה שלך היא בלתי חוקית בעליל, זה דבר אחד. היו פה דברים מקצועיים וזכותי כחבר הוועדה גם לבקש להתייחס לנושא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקש לא להפריע לי. יש פה דברים שמעלים פה אנשים ומבקשים לקבל מידע. זה לגיטימי בכל דיון בוועדה. אם יש לך אפשרות לתת להשיב במהלך הדיון, תגיד להם אנחנו נבדוק, יש לך צוות עובדים, אדוני המנכ"ל, ותגיד להם שתשיבו בהמשך הדיון כמה בקשות היו לי. אני שמעתי פה שאלה מקצועית של נציגת הוט, אמרתי וחיזקתי אותה ועל זה קיבלתי קריאה. אני מבקש שיירשם לפרוטוקול שזה פשוט בלתי נסבל לעבוד ככה בוועדה הזאת. כל פעם שאני מציג משהו מקצועי אני מקבל קריאה. את מונעת ממני לבצע את התפקיד שלי כחבר ועדה. די, נמאס לי כבר, זה הכול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ולעניין? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני לא רוצה לשמוע ממך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. כן, המשך, מודי. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> היום מבחינת המבנה בחוק כתוב מה חובת ההשקעה, 8% או לא יודע אצלם כמה, ואחרי זה כל היתר קבוע בכללים, כי יש עוד דברים, חוץ מהנושא הזה של דחיות, שהמועצה תצטרך להתמודד איתם. אם למשל נפלה הפקה באמצע, אם הרחבתי עכשיו - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מודי, אנחנו בנוסח. מה היית מוסיף או גורע מהנוסח? << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> שהכללים לא ייוחדו רק לדחייה, שיהיו כללים לגבי אופן ההכרה בהפקות מקור. זה בדיוק התחום המקצועי של הרגולטור. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אתה מגזים קצת. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אני לא מגזים, ככה זה קורה היום וזה עובד היטב, תביאו נציג של המועצה. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> זה לא עובד, כי אנחנו לא רואים דוחות כבר ארבע שנים. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> צביקה, אתה מתפרץ לי לדברים. יש כללים לגבי אופן ההכרה ואחד הכללים הוא שבמקרים מיוחדים, מטעמים שיירשמו, יו"ר המועצה יכול לאשר דחייה. יש חשש, עוד חשש? תשאירו את השלוש שנים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא מבינה איפה אתה שונה, זה בדיוק מה שהם רוצים. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> צריך כללים. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> למה? << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> כי יש דברים שהמועצה תצטרך להכריע בהם - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת אתה עם עמדת המנכ"ל שצריך לנסח כללים. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> צריך לנסח כללים, לתת למועצה - - - << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אבל אם יש שיקול דעת אז יש שיקול דעת. הכללים מצמצמים שיקול דעת. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> ואם אתם רוצים את השלוש שנים בתוך החוק, כדי ל - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה להתכנס לנוסח. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אני לפני כן רוצה להתייחס לתיקון שנציע בנוסח. הסעיף כרגע אומר כך, לא תובא בחשבון השקעה בהפקה מקומית אלא לאחר שספק התכנים חתם על הסכם השקעה בהפקה מקומית שהוא סופי ומחייב ובנוגע לסכום ההשקעה שהתחייב אליו, ואני מציע להוסיף פה, אנחנו מציעים: או שספק התכנים השקיע בעצמו את סכום ההשקעה האמור. כלומר שיהיו פה שתי חלופות שיופיעו כבר בסעיף. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> התייחסנו לזה כבר. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אבל לא הוספנו שום התייחסות לעניין הזה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אמרנו שזה יהיה בדרך שקבעה המועצה, לא לפתוח את זה לכללים. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אבל אלה דברים שמצריכים התייחסות בחקיקה עצמה. בסוף מדובר על שני הנתיבים המרכזיים שבהם תבוצע ההשקעה, היבטים של כללים מתייחסים בעיקר ליישום. אם אתה קובע עדיפות לדרך מסוימת יש לזה משמעות מבחינת החקיקה ואין לזה שום מחיר שיופיעו המילים הנוספות האלה, כדי להדגיש שאלו שני הנתיבים המרכזיים. בנוסף לכך אנחנו גם מסכימים עם מה שעלה פה, לגבי שלוש השנים, שתהיה סמכות למועצה לקבוע חריגים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מתחילה להרגיש שאנחנו מתחילים להתפרס במקום להיאסף. אדוני המנכ"ל, אריאל, בהינתן מה שנאמר פה ועל פי שיקול דעתכם, בואו ננסח את הסעיף. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לגבי ההערה הראשונה, אני מתחבר להערה של אסף רק עם תיקון קטן, כפי שהצעתי קודם, אלא לאחר שספק התכנים חתם על הסכם השקעה בהפקה מקומית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יותר לאט, כדי שמי שרוצה לרשום. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה כתוב כבר, עוד לא עשיתי שום תיקון, אני אדאיג ואאט ברגע שאני מוסיף. אני מקריא את 65(א), בעת חישוב היקף ההשקעה של ספק תכנים רשום, לא תובא - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> מחקתם את המילים 'או של ספק תכנים בין-לאומי'. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> המנכ"ל, עוד שאלה, כי אביתר הקריא את זה, 'לפי העניין' זה מילים שעדיין נדרשות בעיניכם? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, יש סעיף אחד שנשאר ושניים שלא. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לדעתי לא. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> יש כאן הפניה לשלושה סעיפים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן, אבל העניין לדעתי מתייחס לספק תכנים רשום או בין-לאומי. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זהו, לכן אמרתי שאביתר כן הקריא את זה. למה נדרשת ההפניה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> למה היה צריך 'לפי העניין'? כי היו כמה אפשרויות, אם אין אפשרויות אז למה צריך לפי העניין? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני חושב ש'לפי העניין' התכוונתם ל'בעת חישוב היקף ההשקעה של ספק תכנים רשום או בין-לאומי, לפי העניין', כלומר המילים 'לפי העניין' מיוחסות לספק ולא לסעיפים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> גם אני מבין את זה כך. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אז צריך גם למחוק את המילים האלה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בעת חישוב היקף ההשקעה של ספק תכנים רשום, לא תובא בחשבון השקעה בהפקה מקומית, אלא לאחר שספק התכנים חתם על הסכם השקעה בהפקה מקומית שהוא סופי ומחייב, ובנוגע לסכום ההשקעה שהתחייב אליו, עכשיו נוסיף: או השקיע כספים בדרך אחרת שקבעה המועצה בכללים. זה האין-האוס. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל זה לא ברור. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הסיבה שאני לא הייתי רוצה לאפשר פה באופן פתוח השקעה פנימית לפני שהמועצה קבעה כללים לעניין הזה היא כי השקעה פנימית פתוחה כמובן לכל מיני מניפולציות ודברים שקורים בתוך הבית שהמועצה צריכה ראשית להחליט מה היא תכיר ומה לא בהיבט הזה ורק אחר כך - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> אבל אתה פותח את הפתח הרבה יותר רחב. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה ההערה הראשונה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אסף, למה ההערה הראשונה בעייתית? << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> ההערה הזאת היא מאוד מגבילה אותנו ביכולת להשקיע בהפקות פנימיות שלנו. אף אחד מאיתנו לא יודע מתי ייווצרו הכללים האלה שמדובר בהם, צריך קודם כל שתהיה האפשרות ואחרי זה המועצה תהיה רשאית, כמו שהיא רשאית לקבוע כללים בכל מה שנוגע לביצוע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תסביר לי. שהמועצה לפני תהיה רשאית ואז במידה שלא? << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אנחנו אומרים את הדבר הבא, יש שני נתיבים שבהם ניתן לבצע השקעה בהפקות מקומיות. נתיב אחד זה באמצעות הסכמים, מה שמופיע כרגע. הנתיב השני כרגע לא מופיע בכלל בסעיף וזה השקעה מקומית. אנחנו אומרים בוא נוסיף את המילים האלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> השקעה פנימית. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> כן, פנימית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין-האוס. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> בדיוק, אין-האוס. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תן דוגמה לפנימית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> 'ארץ נהדרת' זה פנימי. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אנחנו מציעים לעצור כאן. ככל שהמועצה בעתיד תחשוב שצריך לגדור, להגדיר, באיזה אופן בדיוק תבוצע ההפקה הפנימית של החברה, אז היא תקבע כללים, אבל אי אפשר להגיד שכל עוד היא לא קובעת כללים האופציה הזאת לא אפשרית. זו אופציה מאוד רחבה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שזה תיקון הגיוני, אדוני המנכ"ל, לעשות דיפרנציאציה בין הפקות אין-האוס - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> צריך לשמוע את כולם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ההערה שלך נשמעה, הם כבר עובדים על זה. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אני גם חושב שבמהות זה לא מה שהמנכ"ל מתכוון. המנכ"ל מתכוון איך תתבצע ההתקשרות ולא שתקבע כללים באופן כללי לגבי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון, אין בעיה. הוא שמע את ההערה של אסף והוא בפנים. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> גברתי, ברשותך 15 שניות לפני שאת כועסת עליי על מה שאני אומר עכשיו. אני מייצג את המפיקים. מבחינת המפיקים, את שחשוב לך לשמור על יצירה, מבחינתנו כמי שמתקשרים עם גופי השידור, מתקשרים עם קרנות הקולנוע ועם כולם, המפיקים, אנחנו מבקשים להוציא אותנו לחלוטין מהחוק הזה כי כרגע אתם מרעים את המצב שלנו, בוודאי אחרי התיקונים של סוף השבוע האחרון. אתם מרעים את המצב של היצירה וההפקה. אנחנו מבקשים לחלוטין להוציא אותנו מזה ואנחנו נתמודד בכנסת הבאה עם הדבר הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> להוציא את היוצרים? זה על דעתכם? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא היוצרים, הוא אמר מפיקים. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אתם מרעים את המצב שלנו דרמטית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש אפשרות להחריג את המפיקים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בכל מקרה בכנסת הבאה הוא יוכל להתמודד עם מה שהוא רוצה, אנחנו לא מחריגים אף אחד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בבקשה, בואו נחזור לדיון הענייני. << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> בעניין של הדחייה של שלוש שנים, בקשות דחייה חריגות צריכות להישמע במועצה באיזה שהוא אופן שתבחרו, אני לא מנסחת חקיקה, אבל כן קורה מצד היוצרים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שאנחנו מתכנסים לזה. << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> דבר שני, הנושא הזה של הפקות פנימיות והפקות חיצוניות, בחוק כיום הוא כן מוגבל ועכשיו זה נושא אקוטי מדי בשביל להשאיר את זה לכללים שייקבעו על ידי המועצה. זה דווקא כן דבר שצריך לעגן אותו בתוך החקיקה שאנחנו מדברים עליה עכשיו, כי זאת הגנה שמגיעה למפיקים, לחברות ההפקה, כך מייצרים מגוון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מחריגים את המפיקים, המפיקים כבר לא בחוק. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> לא, אתם פוגעים בנו. << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> זה שיש 100 חברות הפקה בארץ שמפיקות תכנים, ככה משיגים מגוון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני קצת מבולבלת. הרגע ארגון המפיקים אמר לי: אל תגנו עליי, אז אני מבולבלת קצת. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אנחנו אומרים אותו דבר, זה שלא הכנסתם הפקה מקומית קנויה, מה שדחית את מה שאמרתי אתמול, אתם מוסיפים טלאי על טלאי על טלאי שגומר אותנו, גומר את כל התעשייה. השחקנים, אנשי הצוות, התסריטאים, הבימאים, כולם עובדים אצלנו, אצל המפיקים. אנחנו אומרים, מי שמסתכל על הכסף, אנחנו מסתכלים על הכסף, אתם הורגים אותנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא הבנתי, זה חדש לי. למה? << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> נעבור סעיף סעיף ואני אסביר לך, בשמחה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה בסעיף הזה? איפה אני הורגת את המפיקים? << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> בהפקה מקומית קנויה, כמו שהיא אמרה קודם, העובדה שאתם מאפשרים לעשות הכול בבית - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשאתם אומרים מקומית, נעשה אאוט דורז ואין האוס. אני רוצה להבין על מה אתה מדבר, מקומית קנויה זה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גלית, זה דיון שכבר היה כאן גם אתמול וגם אז, בסדר, הם רוצים את הכול ברכישה, אנחנו מאפשרים חופש. << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> אנחנו לא רוצים שהכול יהיה רכישה, אנחנו רוצים שמגוון הדעות שמתאפשר, מתוקף זה שיש אחוז מסוים של הפקות מקור שאמורות להיות קנויות, יתאפשר גם בחוק הזה. זה כל מה שאנחנו מבקשים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא מבינה מה אתם רוצים. << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> אנחנו רוצים שחלק מהפקות המקור, הם יהיו מחויבים לקנות אותם ממפיקים חיצוניים ולא אין-האוס. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת שנטיל רגולציה מראש, מכסה של הפקות חוץ ומכסה של הפקות בית? << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> בדיוק. כי מה שיקרה, בעקבות החופש - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה שהם יעדיפו לעשות הפקות בית. << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> בעקבות החופש שהשר רוצה לאפשר, מה שיקרה זה שהתעשייה תתכנס לכמה קונגלומרטים גדולים שיעבדו או אין-האוס או בבעלות משותפת של ערוצי השידור ואז בעצם כל המטרה הזאת שאתם מדברים עליה, פריפריה, מגוון, כל הדברים האלה, לא יתקיימו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל אתם ביקשתם להוריד את היוצרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רוני, אני רוצה לשאול אותך משהו, מה המצב היום? << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> היום 50% מההפקות אמורות להיות קנויות מבחוץ, ו-50% מותר להם להפיק אין-האוס, בגלל זה הם מפיקים נגיד את 'ארץ נהדרת' ותוכנית חיסכון. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בגלל זה אתם גם מתנגדים ל'ארץ נהדרת'. << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> אנחנו לא מתנגדים ל'ארץ נהדרת'. זה מאוד בסיסי בחברה פלורליסטית, עם קולות חדשים וקולות של הפריפריה. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> בסוף הורידו אותנו מ-15% ל-6.5%. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> - - - את החוק הזה למועצת הכבלים והלוויין. לא, הורדנו את הסוגות, הורדנו את המיקרו-רגולציה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא שומעים את השר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> התשובה היא שבחוק הזה אנחנו הורדנו מיקרו-רגולציה, הורדנו את הסוגות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה פוגע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא פוגע. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה הדבר הכי חשוב בכל הרגולציה הזו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> החדר חוזר להיות שקט, אני רוצה לסיים את הסעיף הזה. הטענה של המפיקים ברורה, תשובת השר, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היה דיון ארוך על זה, גם בדיוני המהות וגם אתמול דיברנו על זה, אנחנו לא נכנסים לעניין. יש חובת השקעה בהפקות מקור, תהיה יצירה ישראלית והשוק יתנהל בדרך הטובה ביותר שהוא ימצא לנכון בסיפור הזה. בסופו של דבר יפיקו מפיקים, יפיקו יוצרים, מי יהיו הבעלים של החברה, מי יעשה את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לשאול. יושבים פה מפיקים ואומרים, זה יכחיד אותנו, אתם תבחרו באופן הגיוני, כלכלי, נוחות, תמיד תבחרו לעשות הפקות אין-האוס, מה לכם להתחיל - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> נו אז מה? והיוצרים לא עובדים בהפקות אין-האוס? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני רוצה להתייחס. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> תרגיעי אותי שאני לא מפקירה אותם. יש כאן ועדה עובדים מסוגים שונים. למה אתמול למשל הייתה כאן שתיקת כבשים או אפילו התנגדות בעניין 'ארץ נהדרת'? מכיוון שהם לא בוועד שלהם, של האנשים האלה. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> בולשיט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, תסבירי לי למה אתם לא תבחרו כלל אצבע בהפקות הבית? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לפני שאני מרגיעה אותך, והאמת שהתפקיד שלי זה לא להרגיע אותך אלא לשקף לך סיטואציה. אתם באתם עם הצעה ואת הסברת בדיון הראשון שיהיו כאן כל מיני ערוצים מכל מיני סוגים וכל אחד ישמיע את הקולות שירצה להשמיע. עכשיו מה אתם אומרים? אתם בעצם אומרים: אנחנו לא באמת מאמינים שיהיו כאן הרבה ערוצים, אנחנו לא באמת מאמינים שיהיה כאן איזה שהוא שינוי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את לא עונה לי. תני לי תשובה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אנחנו נבחר את ההפקות הכי טובות, הכי איכותיות, הכי מגוונות בשישי. אנחנו נמשיך להיות איזה שהיא מדורה שכמה שיותר אנשים יכולים לצפות בה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אפשר לעשות הפקות מגוונות עם אותו - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אם אפשר לעשות הפקות מגוונות עם מפיקים מגוונים, יוצרים מגוונים, אז לא משנה לך מי התאגיד שעושה את זה. זאת מיקרו רגולציה. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אבל לא בחרתם את זה עד עכשיו. אבל עד היום עשו תוכנית חיסכון. 200 שעות בשנה, עשו תוכנית חיסכון. זאת המשמעות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגדיר ככה, לא הרגיע אותי. << אורח >> נגה בריינס: << אורח >> אני רוצה לדבר על חופש התחרות וחופש העיסוק. חשוב לנו שיהיו לנו הרבה מעסיקים שיוכלו להתחרות על העובדים. אם יש לנו גופי הפקה וגופי שידור, אם זה מרוכז, יש את הגדולים והם ידחקו את העובדים, במקרה שלנו זה עורכים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל בשביל זה פותחים את השוק לתחרות. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> איזו תחרות? << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא מכניס ערוצים, הוא אומר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתם רוצים לשתף אותנו, השר והיו"רית? כי אנחנו כאילו שותפים לתהליך פה, נשמח להבין מה אתם רוקמים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> התייעצות קצרה בינינו. << אורח >> נגה בריינס: << אורח >> אני רוצה לתת דוגמה מהחדשות עכשיו. כשיש שני גופי שידור, שניים-שלושה, אז עורכי החדשות, שזה התמחות כמובן, הם עובדים בגוף אחד, בשניים, אין תחרות עליהם, השכר יורד, תנאי ההעסקה יורדים, נפתח גוף חדשות חדש, איי-24, 14, לוקחים את העובדים המנוסים, מתחרים עליהם, ואנחנו צריכים את אותו דבר גם בהפקות, וזה נורא נורא חשוב. << אורח >> דב אברמוביץ: << אורח >> מעולם לא הייתה חובה על ערוצים זעירים להפקות קנויות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם כאן אין חובה, עד 40 מיליון אין חובה, לא מקומיות ולא קנויות. << אורח >> דב אברמוביץ: << אורח >> אני מדבר על הסיטואציה שבה יש חובה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עד היום היה 50-50, החוק מבטל את זה. << אורח >> דב אברמוביץ: << אורח >> גברתי, בשביל זה אני רוצה להבהיר, זה לא שעל כולם היה עד היום 50% חובת הפקות קנויות, אלא על ערוצים זעירים בכלל לא הייתה חובת הפקות קנויות, וזה חידוש שבשביל ערוצים קטנים, גם אם אתה מגיע ל-40 מיליון זה ערוץ קטן, הוא חייב להתייעל ולנצל את הציוד שיש לו, את כוח האדם שיש לו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מצד אחד המחשבה שבאמת הרגולציה הזאת צריכה להיות הכי רזה שאפשר ולאפשר באמת את החופש של כל גוף כלכלי להתנהל כמו שהוא היא לא מס שפתיים עבורי וזה בדיוק הסעיפים שבהם אני נבחנת כליברלית, כמה אני נותנת לשוק החופשי להתנהל וכמה אני נותנת לרגולציה להתערב. מהצד השני אני כן מתחברת לחשש שנאמר פה על ידי מר גוטליב, שחברות הפקות, בעיקר הקטנות, יהיו בסכנת הכחדה. מבחינתי כרגע אין לי הכרעה. קשה לי עם זה, מודה ומתוודה, לכן אני אומר לשר ולמנכ"ל, אני נוטה לקבל את עמדת המפיקים, אבל לא אפסול אם תחליטו אחרת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בדיוק מה שאמרתי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא הבנתי את המשפט. או שאנחנו אומרים לשר שאנחנו לא נקבל את זה או שהשר - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רק תגידי את המשפט האחרון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו ננהל עכשיו דיון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה תוכל להגיש הצעות תיקון לחוק שאני אגיש. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר, אתה חוזר על זה כל פעם, לא הבנתי את המשפט של היום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היו"רית תנהל את העניינים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עם כל הכבוד לירידות, כרגע זה נושא חשוב, אני רוצה לשמוע את עמדת השר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> למה אתם לא עושים את העבודה לפני שבאים לפה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בבקשה, אדוני השר. אני גם ארצה לשמוע את עמדתך, המנכ"ל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לגבי החובה לרכוש או לשחרר את זה, אין לזה משמעות אמיתית כי תמיד אפשר להקים, גם קשת עושה את זה עם קבלני משנה, כמו שעושים בתאגיד למשל, כדי לחרוג ממגבלת המשכורות אז הם משלמים מאות אלפי שקלים לטלנטים שיציעו הפקות. אני לא נכנס למיקרו רגולציה, אני לא חושב שזה נכון ואני לא חושב שזה יעזור במשהו. ראינו ש-yes אמרו שרוב ההפקות שלהם הן קנויות. << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> בגלל שהרגולציה היום דורשת את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יס, כל ההפקות שלהם קנויות, למרות שהרגולציה לא מחייבת אותם, למרות שהרגולציה מחייבת 50%, 100% קנויות. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> זה רלוונטי בעיקר לערוצים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם הוט אותו דבר, כל ההפקות שלהם קנויות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גוטליב, אומרים לך ששתי הפלטפורמות המרכזיות בישראל קונות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כי זה בחוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא נכון, הן 100% קונות, זה לא בחוק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הערוצים והפלטפורמות זה לא אותו דבר. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> יש הפקה מקומית קנויה, יש הגדרה בחוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר, לאור הנתון הזה אני משנה את דעתי, לא להיכנס לסעיף הזה, אני איתך. אם יש להם אפשרות לעשות 50% אין-דורז והם בוחרים 100% קנויות, החשש שלך פשוט לא אחוז במציאות. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אבל זה לא מדויק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש כאן שני תיקונים שאנחנו נציע. האחד, לגבי הכרה בהפקה פנימית שהיא תהיה באופן מיידי ושהמועצה רשאית לקבוע כללים בהמשך, כשתקום ותקבע כללים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כפי שהשולחן דרש. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כפי שהם ביקשו, נכון. << אורח >> שי חייק: << אורח >> כללים רק להתקשרות, לאופן חתימת החוזה, נכון? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן, לאופן ההכרה. ושתיים, כללים לעניין חריגות מעבר לשלוש שנים. גם את זה נקבל את העמדה של יושבי השולחן ונאפשר למועצה לקבוע חריגות לעניין הזה. ביום ראשון בעזרת ה' נביא את הנוסח. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> באותו עניין ממש, לצד החריגה לעניין שלוש השנים, כשאני קוראת 'לעניין זה יראו כשידור ראשוני אף אם ההפקה שודרה לראשונה מחוץ לישראל ובלבד שהשידור יתבצע עד 24 שעות טרם השידור בישראל'. לי לפחות קופצים הרבה מאוד מועדים בשנה האחרונה שלא ניתן היה לשדר בהם תוכן והחשש הוא שגופי השידור יצטרכו לבחור בין להעלות לשידור תוכן שהוא מאוד לא מתאים לבין לוותר על חובת ההשקעה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את אומרת גם כאן לאפשר למועצה לקבוע כללים? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כן. עד גבול מסוים כמובן. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אני אתחבר בחצי משפט, גלית, למה שאמרה היועצת המשפטית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ושהשר קיבל. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אז עזבי. צודקת. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> גברתי, אני רק רוצה להגיד שזה לא מדויק מה שנאמר פה. סעיף 6ה1(2) בחוק התקשורת, '50% מהמשדרים האמורים בפסקה (1) יהיו מהפקות מקומיות קנויות'. זה בחוק התקשורת היום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מה שאמרנו, והם עושים 100%. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> הבעיה זה לא הם, זה הערוצים. פלטפורמה זה לא הסיפור, הבעיה זה הערוצים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו ממשיכים הלאה. אדוני, רצית לומר משהו? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כן. כשכתוב 'ובלבד שהשידור יתבצע עד 24 שעות טרם השידור בישראל'. אני מנסה לחשוב, אם למשל יש - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מה שנעמה אמרה ואמרתי שאני מקבל את זה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> מה היא העירה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שיכול להיות אירוע. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה לא השאלה שלי. 24 שעות טרם השידור, אם למשל יש פלטפורמה או ערוץ ששומרים שבת, שוב אני פחות באירוע של טלוויזיה, אז אם הם מכרו את זה בחו"ל ויש גם פערי שעות ובאמצע שבת, אז אתה רוצה לפסול להם את השידור הזה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה באותו רעיון של נעמה, שהמועצה צריכה לקבוע. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> פה מדובר על תרחיש קיצוני ופה מדובר על משהו שיכול להיות שהוא פשוט באופן שגרתי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אז באותם כללים המועצה תוכל לאפשר את זה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי באמת להעלות את זה ל-48? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> יש הבדל בין כללים ביחס לנסיבות מיוחדות לבין כללים ביחס לשגרה. אני שואל אותך כאן, כשכתוב 24 שעות, זה אומר שאתה מתייחס לדברים האחרים כחריג, אבל צריך לחשוב על זה אם זה באמת חריג או לא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אפשר לכתוב לדוגמה 48 שעות פלוס החריגים שתקבע המועצה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מקבל. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אנחנו מזדהים הם ההערה של פנחס שיש כל מיני מצבים, את החריג הזה אי אפשר לקבוע בכללים וכדומה כיוון שזה דברים שקורים מיידית. אנחנו מציעים להרחיב את זה מ-24 שעות לפרק זמן ארוך יותר. אפשר שבוע ימים וזה יפתור את כל הבעיות. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר, אני כיוונתי לשם. שוב, צריך גם להבין את המשמעות של זה, אולי הם יסבירו מה המשמעות של אם זה יותר מ-24 שעות. כתבתם פרק זמן מסוים, לא הסברתם למה נגעתם דווקא ב-24 שעות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כי מה שעלה כאן בוועדה זה הפרשי שעות, לכן נתנו 24 שעות. כרגע אתם מעלים משהו חדש שלא עלה בדיון אז. לי אין בעיה לתת שבוע. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עבודת החקיקה היא עבודה סיזיפית, זה חלק מהעבודה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל מתי שהוא יש סופיות דיון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה נכון, עוד לא הגענו לשם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מקבל את מה שפנחס אומר, אנחנו ניתן שבוע, בלי חריגות ובלי כלום. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אני אומרת שהיום אין שום מגבלה ואפשר לשדר בחו"ל. ההגבלה של שידור ראשוני, אפשר גם שנה קודם לשדר את זה בחו"ל. זה מה שקיים היום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו מכניסים את זה, כי אנחנו רוצים שהציבור בישראל יקבל את זה ראשון. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בסוף צריך לזכור מה הייתה המטרה. אנחנו מדברים פה על סעיף שהמטרה הייתה, ואני חוזרת לאפשרות סבירה לצפות בתוכן באפשרות הראשונה, ולכן החריג היה 24 שעות כדי, כמו שאמר השר, להתמודד עם פער הזמנים בין חו"ל לבין הארץ. כדי שזה יישמר כאפשרות ראשונה. אפשר להרחיב את זה למעבר, השאלה, אני גם שואלת פה, אם שבעה ימים. לכם זה גם, אני זוכרת, היה מאוד חשוב שזה יהיה כמעט סימולטני, האם הרחבה של מעבר ל-24 שעות, כבר למועד של שבוע, נראה לכם סביר או עדיין עומד באפשרות סבירה? כי יכול להיות שבטווח הזה של השבוע כבר תהיה אפשרות סבירה אחרת לצפות בתוכן הזה דרך פלטפורמות אחרות, כמו נטפליקס למשל. זו שאלה שלפני שמתקנים צריך להידרש אליה. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> אני אחזור על מה שנאמר, זיו אמר את זה בדיון הראשון, בדיון המקורי, לא, אנחנו מתנגדים לדבר הזה, או שאנחנו בכלל מתנערים מהעניין של שידור ראשוני. הרציונל של שידור ראשוני זה עוד אינדיקציה לכך שהתוכן הזה הוא תוכן שמיועד לציבור בישראל. כיוון שנכנסנו לפנינו של הפרשי שעות אפשרנו את ה-24 שעות. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אריאל, עולה פה טענה מצד שני מנגד, שבכל זאת יש לפעמים מצבי חירום. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> שמעתי פה טענה שבוא נאפשר גם חצי שנה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> חצי שנה לא, לכן אני שואלת גם על הפער של השבוע. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> - - - 12 שעות, אז אולי לדייק את זה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לא, לא לרדת ל-12 שעות. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> חברים, אנחנו חיים במדינה לא נורמלית, אי אפשר לצפות דברים. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> אנחנו מאפשרים זנב קטן של 24 שעות ולא מעבר לזה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אם גם ככה מאפשרים פה שיקול דעת למועצה לקבוע מקרים חריגים, למשל אם הוכרז מצב חירום במדינה, אז לא צריך להרחיב את זה עכשיו לחודש או חודשיים. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אבל אנחנו מדברים על עניין של שעות וימים, אי אפשר לכנס מועצה באותו רגע כשיש אירוע ביטחוני ולהגיד להם לדחות בשבוע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא מעוניינת לפתוח, נקבע שבוע. << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> אפשר להגיד משהו מהשטח על זה. בגלל שהתקציבים שלנו בארץ הולכים ומצטמצמים, בכל הגזרות, כולל גם בחוק הזה, הנה אין בין-לאומיות, הורידו 30 מיליון לספורט וזה, אנחנו נאלצים ללכת לקופרודוקציות. מי שיכול, מי שיש לו סרט דוקומנטרי שמעניין את העולם, או סדרת דרמה שמעניינת את העולם, הולך ועושה קופרודוקציה עם חו"ל. התנאים של הגופים המשדרים בחו"ל, אם זה אפל או HBO או גופים באירופה, הם לפעמים לא מסתדרים עם הרצון לשדר פה, לעשות כאן שידור ראשוני. אתם חייבים, אני לא יודעת איך, כי אני לא מנסחת חוקים, להתחשב בדבר הזה. זו נשמת אפנו, זה נשמת אפה של ה – תחשבי על סדרה כמו 'טהרן' - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה אם אנחנו נכניס במקרים של קופרודוקציה בין-לאומית – << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> שהמועצה תוכל להחריג את הפרויקט הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תוכל להכריע אם להחריג. אני חושבת שזה תיקון חשוב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את רוצה לאפשר שם שידור הרבה יותר משבוע לפני ישראל? << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> הרי זה לא פוגע בציבור הישראלי אם סרט משודר ב-HBO אי אפשר לראות אותו בישראל, זה לא פוגע בציבור הישראלי בשום צורה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כל המטרה של הסעיף היא למקרים כאלה. אם אנחנו מורידים ומחריגים דברים שהם משודרים והם - - - << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> אתה חייב בשביל להכניס את הכסף לפה, אתה מוכרח בשביל לייצר תוכן יותר טוב, עם השקעה יותר גדולה בהפקה, אתה מוכרח את זה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נזכיר שהגופים הבין-לאומיים טענו וברמה המקצועית לא קיבלנו את הטענה הזאת, שניתן להם להפיק מטעמים מסחריים וזה מספיק ודי בכך. אז עכשיו מוצע פה לעשות עוד צעד, לתת להם להפיק על חשבון היצירה הישראלית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל יכול להיות שהסעיף הזה יכול להפיל קופרודוקציה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה קורה במשאים ומתנים להסכמים מול הבין-לאומיות כדי להביא כספים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה קצת מוזר לי שהיוצרים והמפיקים בעד הדבר הזה. << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> למה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כי נטפליקס שהיו אצלנו אמרו שהם מפיקים גם ככה, הם עושים את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל נטפליקס, סליחה שאני אומרת, סובבו אתכם על האצבע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הם לא סובבו, יש כאן הכרעה מדינית, זה לא קשור לסובבו. אנחנו לא קיבלנו את העמדה שלהם, אבל כשאנחנו עכשיו מאפשרים לנטפליקס להפיק על חשבון יצירה ישראלית בחוק, זה נראה לי הזוי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מי שמדבר עכשיו שייצא החוצה וינהל את שיחת החולין בחוץ. השר יושב לידי, אני לא מצליחה לשמוע אותו. ככה אי אפשר לנהל ועדה. כרגע דרך אגב עולה עניין הקופרודוקציות, שזה עניין מאוד מאוד חשוב כאן, אני לא מצליחה לשמוע. זה דיני נפשות, זה דינים של עסקים, זה דברים חשובים, מי שלא יכול לעמוד, כמוך למשל, בשקט, באמת, בקטע טוב, צאו, שתו קפה, תתרעננו ותחזרו, אבל אל תפריעו לדיון, צריך להיות פה שקט מוחלט שקט של ספרייה. אלה דברים חשובים. רוני, כמה את צופה שהדבר הזה יפגע בקופרודוקציות? << אורח >> רוני אבולעפיה: << אורח >> הרבה פעמים זה מונע קופרודוקציות. למשל בדוגמה של התאגיד, בגלל שלתאגיד יש חוק מאוד מפורש על מתי הם צריכים לשדר והם צריכים לשדר ראשונים, זה מונע הרבה פעמים עסקאות של קופרודוקציות. אני לא מפיקה, אז אני לא יכולה להביא לך נתונים, אבל אני יודעת מאנשים בפורום הדוקומנטרי שלא הצליחו לעשות קופרודוקציות בגלל הסעיף הזה של ראשוניות השידור. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> בפירוש זה משפיע, בפירוש זה מגביל, זה יפגע ביצירה הישראלית. אם אנחנו והיוצרים באותו צד, אתם צריכים להבין את זה. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> גברתי היושבת ראש, אני חושב שיהיה הרבה יותר קל לנהל את הדיון הזה אם רגע נגדיר מה המטרה הזאת של שידור ראשוני. מה הרציונל של השר כשהוא הכניס את הסיפור של שידור ראשוני. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הרגע מצדה נתנה פה נאום מפורט על מטרת השר ולאן אנחנו הולכים. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> זה לא קיים ברגולציה הנוכחית, לכל החדר פה יש דעה אחידה, אנחנו רוצים לצמצם רגולציה, אז אם זה לא קיים היום אז בואו נוריד את הסעיף זה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני רק מבהירה, אני הסברתי שבסוף בסעיף כרגע משתקף רציונל של שידור ראשוני כדי לתפוס את הנקודה שבה אנחנו מכירים בחובת ההשקעה בהפקות מקור. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> מצדה, זה לא נכון, כי אריאל אמר שזה מיועד לציבור בישראל. מה ששודר באוסטרליה חצי שנה קודם כנראה שהוא פחות מיועד לציבור בישראל. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> אני חושבת שאם נתייחס לשידור ראשוני בישראל ואז אם נטפליקס בשיתוף פעולה, והיא גם משדרת בישראל, והיא תשדר שידור ראשוני אז זה לא יוכר, אבל אם HBO בארה"ב תשדר שידור ראשוני ובישראל הערוץ פה בארץ ישדר שידור ראשוני, אז אפשר להכיר בזה. כל עוד מתייחסים לשידור ראשוני בישראל, אני חושבת שזה יכול לתת את הפתרון. << אורח >> שי חייק: << אורח >> בסוף, השר וגם את גברתי, מדברים על עמדות ליברליות ולתת לשוק להתנהל, למה לכבול את הידיים שלנו בהסכמים כדי להביא כסף פנימה לתעשייה? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לדעתי אני מציע לדבר על זה עם המועצות. הסיטואציה כאן יכולה להיות שמשהו, בטח אם אנחנו מוציאים את הבין-לאומיים, שוב, את עמדתי כבר אמרתי, אני לא אחזור עליה, אבל אם אנחנו מוציאים את הבין-לאומיים יכול להיות שמצב שבו משהו משודר אצל איזה שהוא ספק בין-לאומי ורק אחרי שנתיים משודר בישראל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה קורה בקופרודוקציות? << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> זה קרה. בפרויקט הנערים, הוא שודר קודם ב-HBO ואחר כך בקשת, היה פער של שנה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא היה פער של שנה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, לפתחך. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ההצעה של הרשות השנייה נשמעת מאוד הגיונית. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> בסוף שידור ראשוני בישראל. אם ערוץ יעשה שיתוף עם נטפליקס והיא תשדר בארץ אז זה לא יוכר, אבל אם ייעשה שיתוף פעולה עם ספק בין-לאומי בחו"ל שהוא לא ישדר את זה בארץ, אז זה כן יוכר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה דעתך, אדוני המנכ"ל? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה נוגד את הרציונל שלנו. הרציונל שלנו היה על תוכן ישראלי, יצירה ישראלית, שמכוונת לקהל הישראלי. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> המנכ"ל, אני חושב שהטענה הייתה שונה. נניח שיש עכשיו הפקה שבתחילה משודרת בחו"ל, כי יש מישהו שמחפש שם גם את התוכן בעברית וגם היו פה טענות לאורך הדיונים של הוועדה שיש סדרות - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לאו דווקא בעברית, תוכן ישראלי. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אם הבנתי נכון את מה ששולמית אמרה, היא אומרת כך, אם יש הפקה שתשודר כעת רק בחו"ל ולא בישראל, למשל כמו נטפליקס שיש לה גם מנויים בישראל, אז זה לא צריך להשפיע על השאלה מתי זה ישודר לראשונה בישראל וזה נותן לך את הנקודה שנועצת את חובת ההשקעה כאן, האם היא קוימה או לא. לעומת זאת אם יש לך הפקה שהיא מופקת אצל ספק תכנים בין-לאומי, שלמעשה גם זה משודר בישראל, כאן הבעיה, כי בעצם אתה רוצה שמי שחב חובת השקעה הוא זה שיציג את זה באותה נקודה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> קשה לי להוריד את הדבר הזה. שבוע, זה בסדר, אני מקבל את השבוע. להפוך את זה ליצירות ישראליות למטרות אזרחי העולם - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא למטרות אזרחי העולם, זה למטרות של גיוס כספים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מתקשה עם - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה מתקשה עם מה? כל הזמן דיברת על שוק חופשי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שוק חופשי זה אומר להוריד את חובת הפקות המקור. זאת העמדה שלי. בואו נוריד את חובת הפקות המקור, שהשוק יעשה מה שהוא רוצה, זה שוק חופשי. אי אפשר להגיד שוק חופשי, לדרוש הפקות מקור ולשדר אותן בחו"ל. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל שוק חופשי זה לגייס כסף מהעולם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר'ה, הוויכוח הזה מיותר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מוכן לקבל את השבוע, בגלל כל מיני אילוצי דברים, אילוצי זמן, לא מוכן להפוך את היצירה הישראלית ליצירה לחו"ל. אני לא מקבל את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, אתה בתמימות דעים עם השר? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו מתמרצים פה הפקה ישראלית, יצירה ישראלית, שתשודר לאזרחי מדינת ישראל. כמובן שככל שהיא משודרת גם לעולם במקביל, אין בכך שום בעיה. אבל אנחנו לא מתמרצים הפקה שמשודרת בנטפליקס רק לאזרחי העולם ואז שנתיים אחר כך היא מגיעה לישראל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מקדסי, אתה מדבר בסופו של דבר על השידור, אני מדברת על זה שיכולה להיות קופרודוקציה, שחברת הפקות ענק באה לתוך ישראל ובאה למפיק ישראלי ולשחקנים ישראלים, אנחנו שופכים פה דולרים, אבל אל תגבילו אותנו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא מגבילים, אלא פשוט לא יוכר כהפקות מקור. << דובר >> קריאה: << דובר >> למה? אתה מייצר תמריץ שלילי לשחקנים המקומיים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> למה? לא סתם יש כאן הסכמה. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> פנחס נתן נקודה מעולה, אתה מוגבל גם ככה. למה אתה מוגבל גם ככה? כי אנחנו חותמים על הסכם, ברגע שיצאנו להפקה, עדיין לא הפקנו, עדיין לא צילמנו יום אחד, אתה מוגבל לשלוש שנים, אתה מוגבל גם ככה, לא יהיה תסריט כזה כמו שאתה חושש. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה מוגבל לשלוש שנים בישראל, זה בדיוק מה שאני רוצה להשאיר. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> זה בדיוק מה שאני אומר, השר, אתה מוגבל בישראל, אין את החשש שלך, מה אתה אמרת? אני לא רוצה שעכשיו יהיה שידור בניו יורק ושנתיים אחר כך בישראל, זה לא יהיה, כי אני מוגבל שלוש שנים מלפני. אני מבין את החשש שלך, פנחס נתן נקודה מעולה שלא חשבתי עליה, אתה דואג לכך גם כך. אני מבין את החשש שלך, פתרת את זה בשלוש השנים מחתימת ההסכם לפני שיצאת ליום בודד של צילומים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר, עוד דבר שמתחדד, אתה מדבר כל הזמן על זה שאתה רוצה להשאיר את השוק שיפעל כפי שיפעל, אבל זה בדיוק הפוך, כי נאמר לך כאן שדרך הרגולציה הזו אתה מכווין את השוק ומסליל אותו להפקות מסוג שונה, בלי מפיקים חיצוניים שיצטרפו. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אין יכולת היום כמעט לייצר הפקה בלי שיתוף פעולה בין-לאומי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> המסגרת היא מה אנחנו מחפשים לתמרץ, עם איזה רציונל באנו, האם באנו עם רציונל לתמרץ קופרודוקציות דווקא או שידור בעולם? כל הדברים האלה ראויים וטוב שיהיו קופרודוקציות וטוב שתהיה תעשייה, השאלה מה אנחנו מתמרצים פה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אלעד, אתה מכיר היום הפקה בלי קופרודוקציה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו מתערבים בשוק. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> המנכ"ל, אתה מתמרץ לצד ההפוך. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא חושב. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני חושב שכן, כי אתה נותן לאנשים לבחור לבצע את זה רק בישראל, למה? כי אם מגיע מישהו מחו"ל, שואל רגע, אני רוצה להבין, אני משקיע פה נניח 10 מיליון דולר ואתם 5 מיליון שקלים, חשוב לי לעשות את זה כי יש לי משתמשים שמעניין אותם תוכן בעברית, אני צריך אתכם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא בעברית, פנחס, ישראלי, לאו דווקא בעברית. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא משנה, אבל בסופו של דבר הוא אומר: אין בעיה, אבל אני רוצה שזכות השידור הראשונה תהיה שלי, שלא אחרי זה מישהו יגיע לזה בדרך לא דרך. ואז הוא אומר להם: אתם לא יכולים? אתם חייבים להיות ראשונים? אז לכו, אני לא משקיע איתכם. אתה בסך הכול אומר שאתה רוצה לעודד יצירה ישראלית. אם יש רציונל מאחורי זה שזה פוגע ביצירה הישראלית, זה לא מאפשר אותה, זה מונע את התכליות שאליהן רציתם להגיע. ולכן, כמו שנאמר על שולמית, אם אתה מגלה שמדובר במישהו אחר שנותן את זה בכיוון אחר בישראל, זה אירוע אחד, אבל אם מדובר במישהו שמציג ומשקף את זה אך ורק בחו"ל ועדיין אתה עומד תחת המגבלה של שלוש השנים, אתה נועץ את נקודת הזמן הספציפית, מה רע בזה? אתם רוצים לפתוח את השוק ליותר תחרות, ליותר אפשרויות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אני מבין אותך, אדוני השר, שאתה רוצה לוודא שגם חברה זרה שבאה לפה תשקיע בהפקה מקומית ואתה רוצה שההפקה המקומית תשודר לציבור הישראלי. אם יש עכשיו יצירה, ואני מתקן בכוונה את פנחס, לא בעברית, ישראלית, זה יכול להיות יצירה ישראלית שגם המפיק הישראלי רוצה קודם כל שהעולם יראה את היצירה, כי יכול להיות שהרבה מיליונים בעולם ייראו את זה, יגיע גם רווח ליצירה הזאת, ובהפרש של לא שבוע, אבל עוד חצי שנה זה יגיע לישראל וישודר בפלטפורמות, ב-12, ב-13. אני שואל אותך, למה אתה מתעקש שלא? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו לא מגבילים את זה, יבגני, מה שאנחנו אומרים זה שזה לא יוכר כחלק מ-6.5%. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> למה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש לך עוד 93.5% הכנסה שאתה יכול להשקיע בכל הפקה שאתה רוצה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואל בשיא הרצינות, למה לא? החברה הבין-לאומית שבאה לפה שילמה למפיקים, שילמה ליוצרים, שילמה לצלמים, שילמה למאפרים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מצוין, אז הכסף הזה הוא לא חלק מהפקות מקור. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל זה חוזר אליך. ואגב החשש של החברות פה, השחקנים אומרים, החשש שאנחנו לא נוכל לעשות את הקופרודוקציה הזאת, אז למה לא לתת להם חצי שנה, למשל? תגדיר שישה חודשים, אם תוך שישה חודשים זה לא משודר בארץ אז אתה לא נותן להם את ה-6% האלה. אבל אם זה רץ שם ושובר קופות ואחרי שישה חודשים זה משודר פה, מה הבעיה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו כאן בחוק מתערבים לשוק החופשי ואומרים שאנחנו מטילים על השוק החופשי מגבלה, שהוא חייב להפיק 6.5%. העמדה הבסיסית שלי הייתה שהשוק יעשה את שלו, אני לא רוצה להכריח אף אחד. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אז הלכת עד כדי כך שמאלה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני איתך פה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל הרעיון של יצירה ישראלית לציבור הישראלי הוא הרעיון שבגינו אנחנו מחליטים לתמרץ ולהגיד 6.5%. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני איתך, אבל הציבור הישראלי ייהנה כפליים אחרי שהחברה הבין-לאומית תשקיע. אז הוא לא ייהנה באותו שבוע, כמו שאתה רוצה, יכול להיות שהוא ייהנה בעוד חודש, חודשיים, שלושה, כי בסוף, כמו שאומר פנחס, זה יכול להיות הפוך, כי אם אתה תגיד שאתה לא נותן עכשיו כהשקעה מקומית, החברה לא תבוא. היא לא תהיה הקואופרציה הזאת, אתה תמנע מהשחקנים פה לעשות את ההסכמים. << אורח >> שי חייק: << אורח >> ולהכניס כסף פנימה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שומע את החשש שלהם ואני לא מבין את החשש שלך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא חשש, זה יורד מהמוטיבציה שיש כאן בחוק לתמרץ בכלל יצירה ישראלית. אם אני מתמרץ יצירה ישראלית שלא מיועדת לציבור ישראלי - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> היא תהיה מיועדת, למה לא? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אז יעשו את זה בלי תמרוץ. << אורח >> שי חייק: << אורח >> למה בלי תמרוץ? מי יעשה את זה בלי תמרוץ? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה לא נהנה כשיצירה ישראלית שוברת קופות בחו"ל? << דובר >> קריאה: << דובר >> כבוד השר, אתה חייב להבין את השוק, השוק לא יכול להתקיים בלי זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מסיימת את הדיון בהחלטה שלי והחלטתי היא שמאריכים לחצי שנה, תודה. נא ליצור נוסח ולהחזיר לוועדה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שלא תגידו שהיושבת ראש לא מחליטה פה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> עם אפשרות שהמועצה תקבע חריגים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עם האפשרות שהמועצה תקבע חריגים? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> מלחמה או דברים כאלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חצי שנה בלי חריגים. סיימנו את הדיון. תודה רבה לשולמית ולאבי שבאו אליי וסידרו לי את השכל ואת הראש. כמה קל לעבוד בהיגיון כשאין רעש. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יבגני, בסוף העמדה שלך התקבלה, נגד עמדתי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ניסיתי להבין בהיגיון. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> רק שימו לב שסעיף (ב) מצריך – אנחנו משתדלים לא להעיר על כל שטות של ניסוח, או גם כשהניסוח הוא לא מיטבי אנחנו לא מעירים, אבל סעיף (ב) מעורר צמרמורות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הערה ניסוחית לגבי סעיף (ב), לנסח את זה טוב יותר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסדר, נסחות זה בסדר, כל עוד זה במסגרת נסחות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> המנכ"ל, יש לי שאלה, יכול להיות שפספסתי, אני לא יודעת אם התייחסתם לזה במסגרת הדיון על הסעיף הזה או לפני כן. לגבי עודפים, אם פלטפורמה השקיעה יותר מ-6.5% בשנה מסוימת זה יקוזז לה מהשנה העוקבת? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> גם היום כשיש עודפים ניתן לקחת אותם עד גבול מסוים לשנה הבאה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> במסגרת סעיף 63. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו פרק ו'? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה פרק ה' למעשה כי את פרק ד' ו-ה' איחדנו. << דובר >> קריאה: << דובר >> כל תקנון אתיקה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יורד, תקנות אתיקה מתפצל, יבוא בהצעה לפיצול ביום שני לוועדה. היה כבר דיון על פיצול. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי הצבעה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ביום שני נביא את זה כנראה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר'ה, עוד פעם, אתמול בבוקר היה דיון ארוך מאוד על הפיצול, ועוד איך היה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שלשום. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> חשוב להגיד, זה לא היה הסבר סעיף סעיף למה הוא יורד. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל זה מה שצריך לעשות. כשעושים פיצול צריך לעבור סעיף סעיף כדי להסביר למה זה בעצם נוסח חדש. זה מה שהמומחים המקצועיים שמלווים אותנו אומרים לנו בכנסת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כשעושים פיצול מביאים הצעת פיצול, אומרים מה הסעיפים שעוברים לפה, מה הסעיפים שעוברים לפה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ואז מסבירים את הרציונל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> והסברנו, היה דיון של ארבע שעות כאן ביום ראשון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני יודעת, ראיתי את הכול מרחוק, אבל לא עברתם סעיף סעיף. עכשיו למשל כשאתה מדבר על האתיקה תסבירו את הרציונל, למה אתם עושים את הפיצול הזה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כל הנושא שקשור לאתיקה ומהימנות בחדשות, לא הצלחנו להגיע להסכמות ולכן זה יעבור לשלב הבא. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, אבל מה הרציונל? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה הרציונל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין לנו הסבר אחר, אפרת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מבינה, אני רק אומרת שבסוף חסר כאן הרציונל כשעושים חלוקה, כי יש לזה משמעות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אפרת, אנחנו דיברנו על המשמעות הרבה שעות, את לא היית פה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני שמעתי ולכן אני שואלת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני משוכנעת שלא הקשבת בבית ארבע שעות. אני לא יכולה לקבל ח"כים שמגיעים בזמן מסוים ואז כל החדר צריך - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אם היית מחליפה אותי בחוץ וביטחון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הכול בסדר, אני לא באה אלייך בהאשמות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני לא רוצה להיכנס לזה, לכן זו שאלה מאוד נקודתית והיא חשובה, כי זה משליך פה על הכול, כי אז גם אפשר לדעת להתייחס לזה, כי אתה אומר שזה יהיה בפיצול. כשאנחנו מתייחסים לסעיפים הספציפיים צריך להבין מה הרציונל כדי שנגיד - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הסברתי כרגע, אפרת, את אולי לא מסכימה לרציונל, אבל זה הרציונל. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בעצם אנחנו מסיימים את זה שאין תשובה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בדיוק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> להבנתי הדיון בפיצול היה דיון, אפשר לומר, ממעוף הציפור, מלמעלה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> נכון, לא ככה עושים את הדברים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> והוא גם, להבנתנו, נקבע רק בלילה או בבוקר. כלומר אנחנו בשישי לא הבנו שיש דיון בפיצול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל דנו בזה אתמול. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה לא נקרא לדון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הפיצול שידורים אסורים למשל, לא דנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, גם מורת רוחכם, אתמול הבעתם ארוכות וביסודיות רבה מאוד את מורת הרוח שלכם והבאתם את כל הסעיפים של מורת הרוח כלפי הפיצול. אינני רואה מדוע צריך לחזור על זה גם היום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא נכון, לא דיברנו על כל הסעיפים, ממש לא. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה כל כך מהותי להליך החקיקה שאי אפשר לעשות וי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> צריך להבין שהדיון היה, מבחינתנו לפחות, בהתראה של שעתיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל כך נאמר כבר אתמול. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ביום שני, כשזה יגיע להצבעה אני מניח שנוכל גם לדבר על זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הצבעה? אי אפשר להצביע על מה שלא נדון. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> השר אמר שביום שני אפשר יהיה להמשיך את הדיון בפיצול. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כל עוד היושבת ראש תאפשר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ככל שאני אראה את הספק הזמנים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ולענות באמת את התשובות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לעבור הלאה ואתם לא מאפשרים לי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין הצבעות על דבר שלא נדון, אין דבר כזה. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> בכל סוגיית האכיפה עצם זה ש - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא מדברים עכשיו על האכיפה. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אבל אני רוצה להגיד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל זה לא קשור כרגע ללו"ז. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אבל זה כן קשור, כי מדברים על הסיפור של הפיצול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא מדברים על הסיפור של הפיצול, זה בדיוק הדיון שקטעתי עכשיו. בבקשה, אדוני המנכ"ל. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> סעיף 74, זה הסעיף הראשון לפרק ו' שהופך להיות פרק ה', של אסדרת תוכני צפייה ושמע. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי נקרא את שם הסימן רק? הוא הפך להיות סימן א'. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> סימן א': ספק בעל חשיבות מסחרית. עשינו שני תיקונים עיקריים בסעיף הזה. אחת, תיקון שאני רואה אותו כתיקון נוסח כי את הרציונל הסברנו ואני הסברתי מספר פעמים. הצביעה של ספק כספק בעל חשיבות מסחרית זה צביעה של שחקן במקטע של הערוצים. מראש הכוונה הייתה בהגדרה הזאת, להבדיל מהגדרה אחרת שמתייחסת לפלטפורמות ונגיע אליה בהמשך, בהגדרה הזאת הכוונה הייתה לצבוע שחקן משמעותי במקטע הערוצים שעשוי להשפיע על התחרות במקטע הפלטפורמות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איפה אתה נמצא? תמספר אותנו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני ב-74(א), עמוד 40 בקובץ המצומצם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אפשר אולי להגיד מה נמחק כדי שנבין את ההבדל? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> מחקתם את כל החלק הראשון. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> התכוונתי להסביר את הרציונל מאחורי התיקון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נאפשר לו, אם יהיו שאלות נוכל לשאול. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> התיקון הראשון הוא תיקון של הבהרה שחישוב הכנסות הוא חישוב הכנסות במקטע ערוצים, אנחנו בוחנים את תכני הערוץ, תוכני הערוץ, ואופן החישוב של ההכנסות שקשורות אליו. תוכני הערוץ לדוגמה יכול לבוא מפרסום, יכול לבוא מדמי העברה, יכול להיות קשור לשידור הליניארי ויכול להיות קשור לשידור מאוחר יותר, אם זה ב-CatchUp או אם זה ב-VOD, אבל אנחנו מסתכלים על תוכני הערוץ עצמו ומחשבים וכוללים אותם במסגרת החישוב. זה התיקון הראשון. התיקון השני הוא תיקון בהמשך לשיח ולהתחייבות שהבהרנו, שנתנו לרשות האסדרה כבר בשלב הממשלתי, אופן החישוב של מי הוא ספק בעל חשיבות מסחרית ייבחן מחדש לאחר חמש שנים. רשות האסדרה, כזכור, ביקשה שאנחנו נעגן את זה גם בנוסח חוק ונוסח החוק הוא הנוסח שסוכם איתם לעניין הזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה לא הנוסח כאן בפנינו. הוא לא מתאר את הנוסח שכאן, אז זה נורא מבלבל. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מתאר את הנוסח שכאן, שכללי החישוב של ההכנסות יעמדו בתוקף חמש שנים ראשונות ובתום חמש השנים הן ייבחנו מחדש כאמות מידה פתוחות יותר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> תוכל להפנות לסעיף? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מתייחס ל-74(ב) ועוד מעט נקרא אותו. 74(ב) מתייחס למה קורה לאחר חמש השנים, לאחר חמש השנים המועצה נדרשת מחדש, בהתייעצות עם רשות התחרות, הממונה על התחרות, עם יושב ראש רשות האסדרה, וקובעת אמות מידה שהן לאו דווקא יישענו רק על הכנסות. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> תיכף תסבירו למה רשות האסדרה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ההתייעצות עם רשות התחרות כי היא המומחית לעניין הזה. רשות האסדרה, כי זה מה שנדרש שזה לא ייחשב כפגם מהותי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה הדיל שרקמתם? מה שנדרש זה להכניס את רשות האסדרה? << אורח >> שי חייק: << אורח >> זה לא נכון, אדוני, הם דרשו בהתחלה שתשנו את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שוב, שלי, מה הטענה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר שרשות האסדרה נכנסה פה יחד עם רשות התחרות כי זה ההסדר ביניהם כדי שהם יאשרו את הסעיף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את חושבת שרשות האסדרה לא צריכה להיכנס? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה קודם כל לשמוע את הייעוץ המשפטי בנושא הזה, כי זה נשמע לי מוזר ביותר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם להם זה נשמע מוזר וגם לי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה הנוסח שסוכם איתם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי זה איתם? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עם רשות האסדרה, הם סגרו דיל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם בכלל לא יושבים פה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר'ה, אני בעד להוציא את רשות האסדרה, גם הייעוץ המשפטי הרים גבה, גם אני לא מבינה את הרלוונטיות. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא הטענה, הטענה לא מתמצה בעניין הזה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה זאת אומרת להוציא אותם? פנחס, אתם אמרתם להוציא את רשות האסדרה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא אמרנו להוציא, אמרנו - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, אני מבקשת, כל אחד שרוצה להביע את דעתו יישמע, אבל אי אפשר את כולם ביחד. אני רוצה לשאול אותך, אדוני המנכ"ל, מה היה הרציונל להכניס את רשות האסדרה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מסביר שוב, היה פה יו"ר רשות האסדרה לפני מספר חודשים בדיון שהתייחס לסעיפים האלה, הוא הקריא לפרוטוקול דברים שהתייחסו לתיקון הזה שהם דורשים. זה התיקון שנדרש, הם דרשו שמעבר להתחייבות שלנו כבר בשלב ה-RIA, שזה ייבחן מחדש בעוד חמש שנים, שההתחייבות הזאת תעוגן בצורה מפורשת בחקיקה. כולנו זוכרים את האירוע הזה ולכן עיגנו את הסעיף הזה. << אורח >> שי חייק: << אורח >> רגע, אבל אתה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, שי, צא לחמש דקות. אתה מפריע לו לדבר. << אורח >> שי חייק: << אורח >> למה בכזאת קלות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה לא מדע טילים, אם מישהו מדבר ומישהו נכנס לו באמצע הוא יוצא. אתה יכול להפנים את העיקרון? << אורח >> שי חייק: << אורח >> אני יכול לנסות להפנים את העיקרון, רק זה תמיד מכוון למקומות מסוימים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> החברים שלך פה, גם ליעד, גם נגה, מדברים הרבה, הם רק לא מתפרצים באמצע, אתה כל הזמן מתפרץ באמצע. אל תתפרץ באמצע, אפשרי? << אורח >> שי חייק: << אורח >> אפשרי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ולכן עיגנו את הסעיף הזה לפי בקשתם בצורה מפורשת בחקיקה. יו"ר רשות האסדרה התייחס לסעיף הספציפי הזה בדיון עוד לפני מספר חודשים וכעת, מעבר לחילופי המכתבים שקבעו את הנוסח, כעת גם שילבנו אותו בתוך התיקון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא הבנתי למה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל אני מקבל לגמרי שיו"ר רשות האסדרה הוא לא פונקציה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא הבנתי למה, אדוני המנכ"ל, כי הוא ביקש? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כי ללא הסעיף הזה, נאמר פה שזה יהיה פגם מהותי, ההתחייבות שלנו, אם היא לא עוגנה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, הבנתם? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את ההתחייבות עיגנו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אבל בעיניי זה גם מלמד על זה שזה לא באמת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תראו מה קורה, הוא עדיין מקריא, הוא עדיין מדבר. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אבל יש פה עניין חריג, יש פה סיכום בין רשות האסדרה לבינם, הוא לא בא לידי ביטוי בנוסח הנוכחי כפי שהציג אותו יו"ר הרשות. הוא לא הציג אותו באופן הזה ואנחנו חייבים לומר על זה שתי מילים, כי זה נוגע אלינו, אסף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אסף, א', צא לחמש דקות, כשתחזור תחזור על הכלל, כשמישהו מדבר לא מתפרצים באמצע. עכשיו צא לחמש דקות. כל מי שיתפרץ באמצע ייצא, מי שיחכה לתורו ידבר. זה כלל נורא פשוט. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> סיימתי את ההסבר לשתי התוספות שהכנסנו. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אבל לא למחיקה של סעיף (א). << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי יושבת הראש, יש פה סעיף שדנו עליו והוא דרמטי בתוך החוק הזה. כל הסיפור של חובת ההעברה, זה התהפך לגמרי מהדיון הקודם. אני אומר שאנחנו דנו ארוכות בסעיף הזה, מה שמובא פה זה לא קשור למה שדיברנו עליו בוועדה. נמחק פה תת סעיף שלם, כל חובת ההעברה, כל סעיף (א) נמחק. אנחנו לא מבינים למה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, פסק זמן, אנחנו מגיעים אליו, לא מחקנו את חובת ההעברה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבקש לדבר בלי הפרעה. אנחנו מקריאים עכשיו את סעיף 74, ספק בעל חשיבות מסחרית. בא המנכ"ל, הסביר לכאורה את הסעיף הזה, את (א) ואת (ב) החדש וכו', הוא דילג מעל סעיף (א) המקורי, הוא פשוט מחק אותו, הוא לא הסביר למה הוא מחק אותו, לא הסביר את הרציונל, הפך את כל הרציונל של הסעיף זה למשהו אחר לגמרי. זה לא עניין של תיקון נוסח, היושבת ראש, זה משהו מהותי שדיברנו עליו שעות וכולו לא הוכרע ולא הוסבר. הדבר השני הוא שכל ההסדר שמוצע פה עכשיו הוא שונה לגמרי ממה שדיברנו עליו בוועדה. תקראי את הסעיף, תעברי למה שדיברנו אז. הכול הפוך. עכשיו מספרים לי שיש פה בכלל סיכום בין משרד התקשורת לרשות האסדרה שלא נכחה בדיונים ואנחנו צריכים לנחש מה ההסכם שהיה ביניהם. גברתי, זה לא מקובל עליי בכלל. כל ההליך פה הוא עקום ופגום. ולכן יש פה את כל חברי הוועדה, גם שלי הייתה וגם יבגני וגם אפרת וגם אבי וגם אני, הדבר הזה הוא הפוך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, אני מציעה שנתחיל לדון ובגופו של עניין תביע איפה אתה חושב שצריך תיקון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא הסביר מדוע הוא מוחק את הסעיף הזה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> עוד לא הגעתי להסבר הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה, גברתי, את צריכה להסביר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם ליושבת ראש אתה מחלק הוראות עכשיו? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> למה הבאתם את הנוסח ואתם צריכים להסביר, לא אנחנו צריכים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כך הליך תקין בכנסת מתנהל, מה שאתם לא מכירים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם צודקים בהכול. בבקשה, אדוני המנכ"ל. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מותר להתייחס למה שנאמר עכשיו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, נא לצאת לחמש דקות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני אצא, אבל השיטה של להביא את הכול ביחד תוך כדי הפקעת הנכסים שלנו לחלוטין היא לא חוקית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את לא בזכות דיבור כרגע. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> את לא סתם משתיקה אותנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תחכו רגע, גם ההצבעות האלה מכניסות לחץ. תנו לאנשים לדבר. אנחנו ברוך ה' יש לנו שעות קדימה, כולם ידברו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה שעות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין ספור. כשאני אומרת לנשום אני מתכוונת לזה. בלי עקיצות, בלי ירידות לגוף הדובר, בלי צעקות געוואלד, הכול יידון, יישקל, ובלבד שתהיה פה התנהגות תרבותית ומכבדת. מי שלא יתנהל באופן הזה לא יהיה כאן. אדוני המנכ"ל, נא תסביר מדוע מחקת את (א). << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אסביר. הסימן הזה מורכב משני חלקים. החלק הראשון זה הסימון, הקביעה מיהו ספק בעל חשיבות מסחרית. לזה התייחסתי קודם ואמרתי מה שני השינויים שביצענו לגבי השלב הזה של צביעת הספק כספק בעל חשיבות מסחרית, כן או לא. זה החלק הראשון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ובאופן ממש מקרי ערוץ 14 לא נחשב ספק בעל חשיבות מסחרית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה תלוי בקביעה. זה החלק הראשון. החלק השני זה איזו רגולציה חלה על ספק בעל חשיבות מסחרית, ופה אכן, כפי שחבר הכנסת גינזבורג אמר, היה שינוי משמעותי מאוד שנדבר עליו עוד מעט. השינוי הוא שבמקום ההסדרה שהתבססה על איסור בלעדיות, איסור אפליה וחובות פריקות של מי שמחזיק במקביל לערוץ הזה גם בפלטפורמה, ההסדרה השתנתה והפכה להיות דומה יותר להסדרה הקיימת היום של חובות העברה. את זה עוד לא הסברנו ובזה נדון עוד מעט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוא נתמקד לא במה שאין, אלא במה שקיים כרגע בסעיף. כל העניין של חובת ההעברה כמובן שיידון ויידון באופן מאוד מאוד יסודי, לכן נא להתמקד כרגע לא במה שאין בסעיף אלא במה שיש בו. זה יהיה אחר כך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מה שאין זה מה שדנו בו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נדבר על זה עוד מעט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו נדבר על הכול, הזזנו סעיפים, הכול יגיע. כדי שנוכל להגיע לסעיף של חובת העברה נסיים את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה חובת ההעברה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא, זה עוד לא חובת העברה. אני בכוונה חילקתי את זה לשני חלקים, מי הערוץ שהוא בעל חשיבות מסחרית, מה הכלל לקביעה של ערוץ כזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, האם נתנו דברי הסבר ל-(א) ו-(ב)? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הסברתי את התיקונים לעניין (א) ו-(ב) החדשים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בבקשה, כל אחד שיש לו טענה לגבי (א) או לגבי (ב), נא יציין אם זה (א) או (ב). << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי, (א) המקורי נמחק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הרגע הוא הסביר לך למה הוא נמחק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אי אפשר להפריד בזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל כרגע יש לך את (א) הקיים ואת (ב) ועל זה אנחנו דנים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל (א) הקיים התבסס על (א) ישן שנמחק. זו האמת, תקראי את הנוסח המקורי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זו האמת, אבל אני חושב שמבחינת סדר הדיון נכון קודם לדבר על (א) ו-(ב), כי (א) הישן קשור להסדר שנוסף בחובת ההעברה, ולערבב בין הדיון עכשיו - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו פשוט שינינו. נגמור את הפרק, לא קיבלת תמונה מלאה, תחזור. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אנחנו מדברים עכשיו על הסעיף של ספק בעל חשיבות מסחרית ואני רוצה להזכיר מה היה בדיונים הקודמים לגבי ספק בעל חשיבות מסחרית. הרף שנקבע בסעיף הקודם היה רף של הכנסה, כלומר נקבע שהמועצה תקבע מהי הכנסה שממנה והלאה אותו ספק ייחשב כספק בעל חשיבות מסחרית. כבר אז בדיונים עלתה תהייה למה הרף פה הוא רף של הכנסה. הרי ביחס לספק ספורט למשל נקבע שזה נתוני צפייה, חשיבות ציבורית ועוד ועוד, ואילו פה הרף הוא רף של הכנסה, ואת ההערות האלה העירו גם ברשות האסדרה. ברשות האסדרה לא הביאו פה פתרון טוב, אבל הגיעו להסכמה, פשרה, שהיא לא מובנת. אין לה הצדקה, הם אמרו חמש שנים הסעיף הזה יהיה על בסיס מבחן של הכנסה ואחרי זה יבחנו אותו. אממה, גם הסיכום הזה לא בא לידי ביטוי בסעיף 74 כפי שהוא מנוסח עכשיו. לא נאמר שבחלוף חמש שנים הסעיף הזה בטל, כתוב שהכללים מכוחו יתבטלו. זה לא מה שסוכם עם רשות האסדרה, זה לא מה שהם הציגו פה בדיון, אלה דברים שונים לחלוטין. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל מה ההסכם שהגיעו אליו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה לא ברור, אסף, לא הבנתי את הנקודה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אולי אם נראה את הסיכום עם רשות האסדרה הכול יהיה ברור יותר. מה שקורה כרגע, שההוראה שכתבתם היא לא הוראה שאומרת שאחרי חמש שנים קורה משהו, אלא שייקבעו כללים, משהו שהוא לגמרי אמורפי ולכן ההסדר לא עולה בקנה אחד - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם רוצים שאני אעצור רגע ונעלה את רשות האסדרה לזום? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן, רוצים לשמוע אותם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אולי זה יפתח לנו את ההבנה. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> עד שהם עולים אני רוצה להבהיר את הנקודה. השר ביקש הבהרה. ספק בעל חשיבות מסחרית, השר, ביחס למפעל ספורט נקבע בהתאם להשפעה ולכוח של אותו ספק, עד כמה התוכן שלו מבוקש ופופולרי. המנכ"ל הגדיר את זה לאורך כל הדרך כ-must have, האם התכנים האלה הם must have. האם תוכן מסוים הוא must have הוא לא נבחן בהתאם לשאלה עד כמה הגוף רווחי או עד כמה הגוף הזה מכניס, אלא עד כמה התכנים שלו מבוקשים. את הטענה הזאת העלתה רשות האסדרה פעם אחר פעם, העלו אותה פה בייעוץ המשפטי לוועדה והעלו אותה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם אנחנו העלינו את הנקודה הזו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> והסיכום היה שאחרי חמש שנים - - - << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> תן לי לסיים, אמרת שאני לא ברור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, בזה אתה ברור, מה שונה מהסיכום? << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> קיימת סתירה. הסתירה הזאת לא נפתרה, בטח לא בהסדר הקיים, שגם לא משקף את מה שרשות האסדרה הצהירה פה בוועדה, ולכן הסעיף הזה הוא דרמטי. אנחנו נראה את הסעיפים הבאים, מה הם יוצרים בעקבות הספק בעל חשיבות מסחרית הזה, איזה הגבלות הן מטילות על שלושת הערוצים, 12, 13 ו-14. שלושת הערוצים האלה הולכים להיות תחת הסדרה מכבידה שכוללת הפקעת תכנים. לכן הסעיף הזה הוא דרמטי, אי אפשר לשנות אותו בהתאם לפשרה שהתקבלה מאחורי הקלעים. צריך להבין מה תוכן הפשרה, מה מהותה ולמה היא פוגעת כל כך בשלושת הערוצים האלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אסף, תודה רבה. אני תיכף פונה אלייך מרשות האסדרה, גברתי. אני רוצה לשמוע את עמדת השר או המנכ"ל לטענות של אסף כרגע. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אתייחס. קודם כל אני הסברתי מספר פעמים והתייחסתי לכך שמבחינת ערוצים צריך להסתכל על מכלול הפעילות של ערוץ וכוח השוק של הערוץ מגיע ממכלול הפעילות שלו ולא מתוכן זה או אחר ולכן חשבנו, גם בהתחלה, ואנחנו עדיין חושבים, שמבחן ההכנסות הוא מבחן טוב כדי שהוא יהיה המבחן לזיהוי של ספק בעל חשיבות מסחרית בחוק הזה. סביב העניין הזה אכן במהלך הדיון עם רשות האסדרה, בשלב הממשלתי, לא פה בכנסת, עלה הנושא של הצדקת ההתבססות על נושא ההכנסות. כתבנו בהיבט הזה התייחסות נוספת, עוד במהלך ההיוועצות עימם, התייחסות ארוכה, היא נמצאת באתר הוועדה, התחייבנו בהתייחסות ההיא שהכללים של ההכנסות, לאחר שהצדקנו למה הם חשובים ונכונים בעינינו, ייבחנו מחדש בעוד חמש שנים. במהלך הדיון בכנסת עלתה הטענה ועלה הפער בינינו לבינם לבין הצורך לעגן את זה גם בחקיקה, את ההיבט הזה של קביעה בעוד חמש שנים של אמות מידה חדשות, ואכן גובש נוסח בינינו שאנחנו הצגנו אותו ורשות האסדרה אמרה שאילו היה נוסח כזה במהלך חקיקת החוק אז הם לא היו אומרים שמדובר בפגם מהותי והם אישרו את זה במכתב חוזר אלינו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר להעלות את המכתב? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול רק להגיד מה זה ה'נוסח בינינו'? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אין בעיה. הדברים גם הוצגו על ידי יו"ר רשות האסדרה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שהוא אומר זה שרשות האסדרה טענה שיש פגם מהותי, ברגע שהם עשו את התיקון רשות האסדרה השיבה: תיקנתם את הפגם המהותי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> היא לא כתבה את זה בדיוק כך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תיכף היא תדבר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> היא פה, היא יכולה להסביר לבד. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אבל גם יו"ר רשות האסדרה היה פה בוועדה והציג את הדברים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כשרשות האסדרה אמרה חמש שנים ההסדר שהיה כאן היה הסדר שיוצר הפקעה ל-12, 13 ו-14, אבל מוגבל בזמן, בעייתי מאוד אבל מוגבל בזמן. כעת המשרד מציע הפקעה מוחלטת של כל התכנים שלנו, כולל ה-CatchUp, ל-12, 13 ו-14, זה אומר שמה שנאמר בעבר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא מבינה את הלינקג' להפקעת תכנים, אני חייבת לומר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נגיע לזה. אני לא אאריך בזה עכשיו. למה נקבע הרף של ההכנסות? הלינקג' הוא שמי שעומד ברף ההכנסה הזה התכנים שלו מופקעים באופן אוטומטי להוט ול-יס, גם ב-CatchUp שלהם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תסבירי לי את זה שוב. לאט לאט, נגה. דברי אליי כאילו אני הדיוטה מוחלטת, נפגשנו פעם ראשונה. בבקשה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בעצם מה שהצעת החוק מציעה זה שהפלטפורמות שמעבירות את התכנים, הן מחייבות אותי לעבור בחינם על התשתית שלהן, זאת אומרת גם לעבור וגם בחינם, על התשתית שלהן, באופן שהן לא ישלמו לי על הנכס המרכזי שלי שהוא התוכן. לא רק שאני צריכה להעביר להם את התוכן שלי בחינם, באופן שהוא מופקע, בלי שאני רוצה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ואת זה את רואה מהסעיף הזה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כן. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> והחובה הזאת חלה רק על ספק תכנים בעל חשיבות מסחרית, וזה הנוסח. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא רק שזה חל על התוכן הליניארי שלהם אלא גם ל-CatchUp עד 90 דקות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> על 90 דקות ומעלה את יכולה לגבות כסף. האם אחרי 90 דקות אתם יכולים לגבות כסף מהפלטפורמות? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, זה לא משנה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא המהות, גלית. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני רוצה להתייחס לשאלה שלך לאחרי 90 דקות. למה הדבר דומה? תארי לך שיש לך דירה של שלושה חדרים עם סלון ושני שירותים. מה שאומרים לי, תיתני את הסלון, את חדר השינה, את המטבח ותשאירי לך חצי מהשירותים. זו המשמעות של ההפקעה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> חצי שירותים בשווי 150 מיליון שקל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היום אנשים רגילים, ואנחנו רואים את זה, לבוא הביתה ולהגיד ואללה, השבוע פספסתי שלושה פרקים של 'האח הגדול', אני יושב בבית, יש לי שבוע, בלי פרסומות, בלי כלום. בן אדם שאומר את זה ובא אליו עכשיו yes ואומר לו, רק 90 דקות, זה שעד היום היה לך הרגל לצבור בטלוויזיה שלושה פרקים, ארבעה פרקים, ואני מציע לך רק 90 דקות. הוא לא יקנה את המהות. זאת אומרת ש-yes והוט יודעות שביי הוק וביי קרוק הם ייאלצו לשלם לכם כסף מעבר ל-90 דקות, פשוט משום שהצופה הגנרי פיתח הרגלי צפייה שבהם 90 דקות של הארכה לא מקובלות עליו יותר, הן לא מספקות. ולכן, דרך הפער הזה, יש לכם יכולת לא מבוטלת לדרוש כסף לא מבוטל. << דובר >> קריאה: << דובר >> אין לזה שום הצדקה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני אתייחס לזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני רק אזכיר שזה לא הסעיף שאנחנו דנים בו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה כן הסעיף, זה ועוד איך הסעיף. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו מגדירים מי הוא הספק שיפקיעו לו תכנים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בוא ניקח למשל את התכנים של ערוץ 14. התכנים הפופולריים של ערוץ 14 למשל זה הפטריוטים. הפטריוטים רלוונטיים לגמרי בזמן אמת וב-CatchUp - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רק אומרת, אני שנייה עוצרת אותך, אם אנחנו פותחים את זה עכשיו אנחנו לא פותחים את זה אחר כך. זה לא הסעיף, זה המבוא לסעיף. כולם יתייחסו, אבל לפרוטוקול אנחנו כרגע נוגעים ב-13ג, הדיון של חובת ההעברה, אנחנו רוצים להתחיל אותו עכשיו? על העיני ועל הראסי, זה הדיון, לא יהיה עוד אחד אחר כך. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נאמר לנו על ידי הפלטפורמות שאחרי 90 דקות הם כבר לא ייקנו אותנו. זאת אומרת מה שאת אומרת מבוסס על תחושות שלך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הן לא מתאבדות. מי יעשה מנוי עם 90 דקות? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אין לך נתונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לי קומונסנס. יש דבר אחד שאני טובה בו וזה הרגלי צפייה, כי בטטת כורסה זה שמי השני. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני רוצה להגיד לך משהו, אתם יצאתם מנקודת מוצא שאומרת שאנחנו נותנים שוק חופשי כאן, אנחנו נותנים לשחקנים להסתדר ביניהם, ועכשיו את שואלת את עצמך למה השר מתאבד על זה שהוט ו-yes יקבלו בחינם את התכנים המרכזיים שלנו בלי שום תמורה. אני לא רוצה שייקחו אותי, לא ייקחו אותי, הכול חייב להיות במסגרת של הסכמה, לא במסגרת של כפייה, בטח לא בשוק חופשי. בוא ניקח את הפטריוטים, כי זה לא אני, הפטריוטים זו תוכנית אקטואליה, היא משודרת בזמן אמת, רואים אותה ב-90 דקות אחר כך, יום אחר כך מישהו ירצה לראות את הפטריוטים? זה כבר לא רלוונטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל יש דברים שהם כן. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מאה אחוז, אבל או שכן או שלא, את לא יודעת ואני לא יודעת, והשאלה הטובה היא למה השר שדיבר על שוק חופשי ועל כל אחד יעשה מה שהוא רוצה ושהציבור יקבע, מחליט שבשביל פלטפורמות הם יקבלו את ההטבה הזאת של כל כך הרבה כסף. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם בשוק חופשי צריך לתקן כשלי שוק. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> למה צריך לעבוד בשביל הוט ו-יס? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המנכ"ל שנעלם אמר דברים הפוכים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> משפט אחד לרשות האסדרה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, נגה, לא נכנסים לה בדברים. היא מייצגת פה עסק, זה סעיף של מיליונים, זכות הדיבור שלך. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> מאות מיליונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני גם אגיד עוד דבר, יצא לי מכל החורים המריבות בין הפלטפורמות לבין הערוצים. די, הבנו, צחקנו, הפנמנו. תכבדו את המקום, תכבדו את הבמה, אנחנו עומדים לקבל פה החלטה שהמשמעות שלה היא 150 מיליון שקל לכאן או לכאן. מישהו הולך להפסיד אותם, מישהו הולך להרוויח אותם. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני רוצה גם להגיד לחבר הכנסת שקלים, כל אחד יכול לצפות בקשת ורשת ו-14, בחינם במסגרת היישומון ובמסגרת האפליקציה. עכשיו עולה השאלה למה יש חשיבות לשר לשבש את המודל העסקי שלנו. הרי דיברנו על זה שיש כאן קושי גדול לשר מול ערוצי 12 ו-13 ועל הדרך יש כאן גם את 14. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגע יש חובת העברה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כרגע יש חובת העברה רק ב - - - המסורתיות, בליניארי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוספנו 90 דקות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> וגם בלי 90 דקות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, את מוסיפה גם 90 דקות וגם OTT. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אין שום סיבה שכשהם נכנסים מחר בבוקר לתחום החדשות והפרסום, ומקבלים מתנה גדולה גדולה גדולה, הם הגייטקיפר, הם בשער של הכניסה ומחליטים מי עולה ומתי עולה ומתי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם ב-OTT אתם חייבים היום, לא רק בפלטפורמות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אין שום סיבה שהגורמים האלה יקבלו מתנה מרובעת, לא כפולה. אני אומר עוד משהו לגבי רשות האסדרה. רשות האסדרה התייחסה לעניין של חמש השנים, אנחנו תיכף נשמע מה בדיוק ההסדר, כי אנחנו לא מכירים אותו. הייתה הוראה או נייר של רשות האסדרה שדיבר על חמש השנים. אנחנו לא יודעים מה היה מאחורי הקלעים וגם לא הוצג בפנינו שום מסמך, מה שנמצא כאן סותר ולא עולה בקנה אחד לחלוטין עם מה שהוצג על ידי רשות האסדרה. עכשיו ההוראה הרבה יותר בעייתית, אני אסביר למה, מכיוון שההוראה כרגע על בסיס ההגדרה של ספק תכנים גדול, על בסיס זה ההוראה פוגעת במובן הקנייני התחרותי ופוגעת גם בסופו של דבר בחופש הביטוי באופן הרבה יותר משמעותי ממה שהוצג לרשות האסדרה בראשית הדברים, ולכן יש להניח שהסעיף של חמש השנים, גם אם הייתה לגביו איזה שהיא הסכמה עם רשות האסדרה אינו רלוונטי להסדר החדש, לחוק החדש שניצב בפנינו. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אפשר להבין, אם דיברו רשת וקשת, וזה חשוב להם, 20 דקות תמימות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נראה לכם שלא תדברו? עופר, מיכל, נגה, תסמכו עליי שכל אחד פה בנושא הזה - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> קשת דיברה, קשת, קשת. << אורח >> מורין אמיתי: << אורח >> 14 גם לא מדבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם 14, גם קשת ורשת, גם דבורה, אם את רוצה לייצג רק את רשת, בנושא הזה אני לא אגביל אף אחד מכם בזמן, לא אותך, מיכל, לא אותך, עופר, ובלבד שיהיה נציג אחד שמייצג ערוץ. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> סליחה, גם אסף, גם נגה, לנו אסור? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> טוב, טוב, טוב. בבקשה, גברתי. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> אני אתייחס רק לסעיף הרלוונטי שקובע את סף הכניסה? אני לא יודעת מה הדיון הרחב יותר ביחס לסעיפים נוספים, אני גם אציין עוד ביחס למה שנגה אמרה, כל החומרים שיש לנו נשלחו לוועדה, זה כולל את חוות הדעת שלנו, את ההתייחסויות הנוספות שלנו, את כל ההתייחסויות של משרד התקשורת, וגם שם יש התייחסות לסעיף ולמה שסוכם בין רשות האסדרה לבין משרד התקשורת, כך שאין פה שום אירוע שנעשה במחשכים, הכול חשוף בפניכם. זה נכון, יש שם הרבה מלל והרבה חומר, זה באמת אירוע מורכב ולכן גם הצענו לבוא ולהציג אותו בצורה יזומה בפני חברי הוועדה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תבואו לכאן ותציגו אותו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הם באו, הם היו פה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם היו פה לא פעם ולא פעמיים. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> היינו מספר פעמים וכאמור הצענו גם לבוא באופן יזום ולהציג את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חבר'ה, זה נושא חדש, כל האירוע הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא יאומן אתה, איתן. אם לא היית בדיון זה נושא חדש. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא הייתי בדיון. בוא נעשה תחרות מי היה יותר בדיונים האלה, מה אתה אומר? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, תודה רבה. בבקשה, גברתי, אני מתנצלת. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> ביחס לסעיף ושאלת הסף. אנחנו חשבנו בתהליך שבאמת היה פה חסר ניתוח והייתה שאלה ביחס לסף כניסה שמבוסס רק על הכנסות, האם הוא לא מייצר החלת יתר או החלת חסר ביחס לגופים שבסוף הוא יחול עליהם. שמענו גם את עמדת משרד התקשורת שדיברת על שיקולים של יעילות וחד חד ערכי מבחינת היכולת לקבוע מהו אותו הסף, ובאמת בגלל ההתייחסות של משרד התקשורת אנחנו חשבנו שמבחינה תהליכית, ושוב, זה האזור היחיד שאנחנו נמצאים בו, זה לא אומר שזה מושלם, אבל זה כן גוד אינאף כדי להוציא אותם מאזור הפגם המהותי, ההצעה שהם שמו, לחזור ולבחון - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מדוע זה מוציא אותם מהפגם המהותי, מבחינתכם? << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> הפגם המהותי היה מורכב פה מהרבה מאוד אלמנטים נוספים ולא רק מהסעיף הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה בתוספת הזאת סו קולד הציל את המצב? << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> לחזור ולבחון לאחר מספר שנים שבהן יצטבר ידע והבנה אצל מ שרד התקשורת בנושא ההחלה של הסעיף ומה הוא מייצר ועל מי הוא חל, לחזור ולבחון האם הוא יצר או לא יצר את החלת החסר ולבחון אותו מחדש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת reassessment להחלטה. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> בדיוק, וזה קורה וזה נמצא בהרבה מאוד סעיפים וזה עיקרון מוכר שגם נמצא בחוק עקרונות האסדרה, שאנחנו מבקשים להחיל אותו על כל דבר חקיקה, לחזור ולבחון את האפקטיביות, את המשמעויות. האם זה מושלם? לא. האם זה היה עדיף מהמצב הנוכחי? אנחנו חושבים שכן. מה שאנחנו סיכמנו עם משרד התקשורת, וכל זה עוד סוכם בשלב הממשלתי, זאת הייתה העמדה שלנו, שנכון לעגן את הבחינה מחדש אחרי חמש שנים בנוסח החוק. עמדת משרד התקשורת, וזה היה האירוע שהיינו איתו בכנסת, לא הייתה שהם לא מסכימים באופן מהותי לבחינה אחרי חמש שנים, אלא שהם לא חושבים שהמקום לעגן את זה זה בנוסח החוק. לא היה מסוכם מול משרד התקשורת שהסעיף בטל אחרי חמש שנים, אלא שנדרש לבחון אותו אחרי חמש שנים, וכמובן שברגע שמעגנים דברים בנוסח, וזה לא שלב שאנחנו היינו מעורבים בו, זה פותח שאלות נוספות ומורכבויות נוספות, אבל זה כבר לא שלב שהיינו מעורבים בו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נשלח אלייך נוסח של הסעיף? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הוא צורף כנספח למכתב שלכם ממרץ. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שהיא אומרת פה בעצם היו על הנוסח הקודם, לא על הנוסח הנוכחי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, זה לא מה שהיא אומרת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה אותו נוסח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שהיא אומרת זה שעל בסיס ההבנות ביניהם, נוסח סעיף, היא לא קראה אותו, אבל זה הסעיף שנוגע להבנות. מה שהיא אומרת זה שהדרישה שלהם הייתה חמש שנים ל- reassessmentוזה בדיוק מה שהסעיף אומר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גלית, זה לא שהיא לא קראה, הם אפילו צירפו את זה למכתב שלהם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן, יש מכתב של רשות האסדרה, שברשותם נעלה אותו לאתר הוועדה, הוא מתייחס לנוסח הזה והוא מצורף אליו כנספח. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> צריך להגיד מה זה הנוסח הזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> למה צריך לפרשן אותה כשהיא פה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא מפרשנים, היא אמרה בעצמה הרגע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הנוסח נשלח ביום שישי האחרון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הפרק הזה הוא לא מיום שישי האחרון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דעתה של רשות האסדרה נחה ברגע שנכנס סעיף לפיו אחרי חמש שנים עושים היערכות מחדש, מכלילים אותם בהיערכות מחדש ורואים מה זה עשה לשוק עד כה, ומשם מחליטים הלאה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי, אני מבקש שהגברת תגיד לפרוטוקול האם זה מתייחס לנוסח החדש או הישן. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> אני לא מכירה את הנוסח החדש. אנחנו גוף ממשלתי, אנחנו מתייחסים לנוסח שהיה בשלב הממשלתי. זה מה שתיקפנו לכם בדיונים, שהקושי בלהתקדם כשהשלב הממשלתי עוד לא סוכם, עוד לא נסגר. אנחנו לא גוף שפועל מעבר לשלב הממשלתי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתם צירפתם את הנוסח החדש למכתב שלכם מחודש מרץ. הרגע המנכ"ל אמר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הנוסח הזה הוא מחודש מאי, לא מרץ. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת מהחדר, כרגע הפינג פונג הוא אך ורק בין השר והמנכ"ל לבין נציגת רשות האסדרה, אף אחד לא מתערב באמצע. גם אם לא אהבתם את התשובה של המנכ"ל או של השר, להתאפק. אני רוצה לשמוע במו אוזניי, מה הם שואלים, מה היא עונה, בלי אף אחד שמפריע לי באמצע. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני חושב, גברתי, רק כדי להבהיר את העובדות. אני חושב ששירי מתכוונת לכך שהיא לא מכירה את הנוסח שאתם רואים כרגע, אבל במכתב שלהם יש את אותו נוסח, לכן הכנסנו אותו פה בנוסח שאתם רואים כרגע, כי המכתב שלהם מתייחס לנוסח שהצענו להם בשיח איתם ולאחר שהגענו איתם להסכמות, אז לקחנו את הנוסח שמופיע במכתב שלהם כנספח והכנסנו אותו גם לנוסח שאתם רואים כרגע. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אמנם עולה חדש, אבל עברית אני יודע, היא אומרת שהיא לא מכירה את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מפרשן אותה? שהיא תענה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הרגע אמרתי, הוא מדבר, היא עונה, אתם כולכם צורחים בשורה שהיא תענה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הוא עונה לנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז אל תפריעו באמצע, בבקשה, אני לא רוצה להרחיק. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> כל חילופי נוסח שהיו בינינו לבין משרד התקשורת ובטח כאלה שיש להם ביטוי בכתב ושהמנכ"ל יכול להראות, זה נוסחים שאנחנו מכירים. אני לא יודעת כי מישהו זרק לחלל החדר ואני לא יכולה לראות גם מי זה שיש נוסח מיום שישי או נוסח שהשתנה או נוסח שהשתנה בדיונים, אליהם אני לא יכולה להתייחס כי אותם אני לא מכירה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הנוסח הוא אותו נוסח שהוחלף בינינו לבין רשות האסדרה, שירי לא מכירה אותו ואני מבין למה. הוא אותו נוסח שמופיע כנספח למכתב מ-18 - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה לא נוסח שהתגבש ביום שישי האחרון. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא, הוא נכלל בנוסח שפורסם ביום שישי האחרון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא ביום שישי האחרון, ב-6 במאי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שעתיים לפני שבת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא נכון, נוסח פרק ו' פורסם - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בקיצור הם מכירים את הנוסח. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הנה היו"ר פה. << אורח >> יואל בריס: << אורח >> המכתב שלי ממרץ מצורף אליו נוסח ששלח אליי המנכ"ל מקדסי, זה הנוסח שאנחנו מכירים. כתבנו גם שם שאנחנו לא מאשרים את הנוסח כי אנחנו לא פוסקים בנסחות חוק, שאנחנו מאשרים שהעיקרון הזה של בדיקה בדיעבד מוציא את הסעיף הזה מכלל – אפילו לא אמרנו שהוא מוציא, אנחנו אומרים, אם הוא היה בפנינו כנראה שהיינו על בסיס זה מוציאים אותו מכלל אדום. ההבדל בין התיאוריה למעשה קטן מאוד בתיאוריה וגדול יותר למעשה. במקרה הזה העובדה שיהיה ניסיון למעשה במשך השנים האלה ובסופו יוכלו לראותו מה התוצאה ומה המשמעות, זה דבר מבורך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> וכאן המנכ"ל מוסיף שזה הסעיף, זה מה שנכנס לסעיף. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> אנחנו ראינו את הסעיף בנוסח שהיה בפרסום החוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שירי, שנייה, אני רוצה לסכם את מה שהיה פה. נשלח נוסח, רשות האסדרה קראה אותו, החזירה תשובה חיובית, הנוסח הזה נכנס לתוך נוסח חדש במובן הכללי, אבל הסעיף הזה שאתם קוראים עכשיו הוא מה ששירי קראה, הוא מה שיואל קרא, זה לא חדש להם. לא הוכנסו ביום שישי לסעיף הספציפי הזה שום דבר חדש. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> היא הסבירה בדיוק הפוך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא נכון. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני רוצה לשאול, התייחסת בדברים שלך לגבי זה שיש עיגון בנוסח או שההסכמה הייתה לגבי עיגון בנוסח של בחינה תוך חמש שנים, אבל בנוסח הנוכחי שמופיע בפנינו - - - << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> שאותו אני לא מכירה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> שאותו את לא מכירה ולכן בגלל זה אני שואלת. יש שני רכיבים, גם את הרכיב של הבחינה לאחר חמש שנים, ונוסף רכיב נוסף של התייעצות, שהכללים לאחר חמש שנים ייקבעו גם בהתייעצות לא רק עם רשות התחרות, שהייתה במקור, אלא גם עם ראש רשות האסדרה. לכן אני שואלת האם במסגרת ההסכמות שביניכם הסתפקתם רק בעיגון החובה אחרי חמש שנים של קביעת הכללים או גם דרשתם שתהיה התייעצות עם ראש רשות האסדרה כחלק מעיגון החובה? << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> אנחנו לא דרשנו שתהיה התייעצות איתנו, ההצעה של משרד התקשורת הייתה, לאור מה שהעלינו, שאחרי חמש שנים כשהם יעשו את תהליך הבחינה מחדש הם יעשו את זה בהיוועצות עם רשות האסדרה ורשות התחרות, שכמובן מאוד מאוד רלוונטיים. שוב, המיקוד שלנו היה באמת בשאלת הסף ואופן קביעת הסף. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בעיניי זה איך שהם יחליטו. כמו שאמרתי לגבי רשות התחרות אתמול, אני לא כופה על אף אחד היוועצות, יש לכל אחד את המשאבים שלו. ככל שהם לא חושבים שהם רלוונטיים אני מבחינתי - - - << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> לא אמרתי שאני לא חושבת שאנחנו רלוונטיים, אמרתי שזו לא דרישה שהגיעה מאיתנו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בקיצור זה לא זה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> מבחינתי אני חי עם שתי האפשרויות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז אנחנו גם למדנו ממה שהיה בחודש מרץ אינו רלוונטי להסדר שנמצא כעת וגם למדנו שזה לא מה שהם ביקשו. זאת אומרת יש כאן פגם כפול. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> המנכ"ל, ספק בעל חשיבות מסחרית זה לא הגדרה תיאורטית, יש סמכויות שנגזרות כתוצאה מזה, אם אתה משנה את הסמכויות ולא מציג אותם לרשות האסדרה אז אין שום משמעות להגדרה של ספק תכנים בעל חשיבות מסחרית. זה אחת. שתיים, הוספת את התוספת שלא היית קודם - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אסף, אתה לא בזכות דיבור. היו"רית לא נתנה לך זכות דיבור. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> מה, אתה יו"ר הוועדה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לנו עוד חמש דקות. עדי. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני רוצה להבהיר משהו. כל התהליך שהתבצע מול רשות האסדרה, כל ההתייחסות של רשות האסדרה, התייחסה אך ורק לנוסח התזכיר כפי שהם הכירו אותו, לא הסעיף הזה. מאז חלו שינויים רבים בנוסח הצעת החוק, רשות האסדרה לא מכירה אותו. היא לא הייתה אמורה, אבל היא לא מכירה, היא לא חיוותה דעתה לגביהם וגם ההערות והשינויים המוצעים התבססו על תשתית עובדתית שהשתנתה לגמרי והם לא מכירים. זה לא להגיד חלילה דבר על רשות האסדרה או שיש צורך לעשות עוד פעם את התהליך, רק שנבין שאנחנו ושירי מדברים קצת בשתי ספירות שונות כרגע. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> די מדויק - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הנה, שירי אמרה שזה מדויק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שאלות לשירי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> האם, רשות האסדרה, אתם יודעים את העניין של ההעברה בחינם, בנוסח החדש? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, אבל הם לא אמורים לעסוק בזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה קשור, כן, כי זה ההשלכה, זאת התוצאה של ההפקעה של הדבר הזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלה לייעוץ, לאור העובדה, מה שאמר המנכ"ל, שהנוסח החדש הוא חלק ממה שהיה ההתייחסות שלה לסעיף. אמרת שהייתה התייחסות לסעיף שאתה הכנסת לנוסח החדש, אבל השאלה היא כזאת, האם כל פעם נצטרך עכשיו להתייחס לרשות האסדרה ולבקש התייחסות לסעיפים בנוסח החדש או שפשוט ניתן להם אפשרות גם להתייחס? לא יודע, יום, יומיים, שלושה, כמה זמן שהם יתייחסו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> היו שני סעיפים שתוקנו, זה אחד מהם. השני, נגיע אליו בהמשך. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני אומרת שאני מציעה שהם יהיו שותפים מלאים פה בדיונים ויגיעו לכאן פיזית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו הזמנו. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בטח בדיונים כל כך קריטיים, שיגיעו לכאן פיזית, יהיו בכל השעות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה שלי לייעוץ המשפטי, האם כל פעם נצטרך להעלות אותם בזום ולשמוע את ההתייחסות לסעיפים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, הם צריכים להגיע. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך לתת להם זמן להכיר את הנוסח החדש, תבואו לפה לדיון הבא ותביעו את העמדה שלכם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם היו צריכים להגיע כבר היום, לדעתי, הם מקבלים זימון כל הזמן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל את צריכה לקרוא להם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קראנו, קוראים כל הזמן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> את יכולה לחייב אותם להגיע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> באופן קבוע לכל ועדה אנחנו קוראים להם. << אורח >> שירי נוימן: << אורח >> רק לחדד משהו. יש משהו מוטעה בהנחת המוצא שהוצגה. אנחנו לא עושים בקרות על תהליכי חקיקה שנמצאים בכנסת, אנחנו הצענו באופן אקטיבי למספר גורמים בוועדה שנבוא ונציג לכם את חוות הדעת באופן מסודר, אבל אין בזה ערך ביחס לחוק שעבר אולי שינוי ורוויזיה כל כך משמעותית. אנחנו לא יודעים מה השתנה, אנחנו לא גוף שזאת - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הבנתי את התשובה של הערך, אבל בסדר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה אומר משהו על הפגם בתהליך. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני חושב שהחוק השתנה פה בצורה משמעותית, נגה, לאור דיוני הוועדה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> חוק הוט ו-יס, כל מה שהם ביקשו הם קיבלו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, זה לוז לוז מבחינתנו, כשאנחנו משנים את החוק צועקים עלינו שזה חוק חדש, מהצד השני צועקים עלינו שלא שינינו אותו מספיק. לא משנה מה נעשה, אנחנו לא בסדר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שני דברים. בגלל שהמצב עם החוק מול רשות האסדרה היה מצב לא רגיל, עם חילוקי הדעות על הפגמים המהותיים, שאתם טענתם שזה רק אחד והם טענו - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> סגרנו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רגע, אני אומרת מה היה, מה אני ראיתי פה בוועדה. לאור המצב הלא רגיל הזה והמצב הלא רגיל של הליך החקיקה הזה, שהוא מאוד יוצא דופן, כי לא מגיעות הצעות ממשלתיות לשולחן הכנסת כשיש סכסוך מול רשות האסדרה והתנגדות של הייעוץ המשפטי לממשלה, היה ראוי שרשות האסדרה תיקח חלק בתהליך ותשב פה בדיונים אפילו שהחוק משתנה. זה אחת. השאלה השנייה שלי אל רשות האסדרה היא, כשאתם כן הייתם מעורבים בתהליך ובחנתם והיה את כל תהליך ה-RIA האם אז ניתנו הצדקות כלכליות למה שמוצע כרגע בסעיף הזה, שיש לו השלכות דרמטיות להסדר הכלכלי פה, עם ה-CatchUp וכל הדבר הזה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני יכול לענות לך, לא הצגנו להם כזה דבר, כי זאת לא הייתה עמדת המשרד. << דובר >> קריאה: << דובר >> זו עדיין לא העמדה המקצועית של המשרד. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ככל שמדובר באנשי מקצוע זו לא העמדה. << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> אני ביקשתי לדבר על הנושא הקודם של חצי שנה לגבי התוכן המשודר בחו"ל, אבל לא על זה אני מדברת עכשיו. אני רוצה להגיד משהו עקרוני, אני פשוט לא מבינה, אם אנחנו כל הזמן מדברים על דה-רגולציה והגופים אמורים לעבור שלושה רגולטורים, שזה הרשות החדשה, התחרות והאסדרה, אני לא מבינה, אנחנו מכבידים מאוד על השחקנים בשוק. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> גם הרשות השנייה נותרת קיימת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מסכימים איתך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אגיד לך משהו, ככל שאנחנו רוצים לפתוח ולשחרר רגולציות, מגיעים הדרג המשפטי ואומרים שיש פה פגם מהותי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה רשות האסדרה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יוליה, הם לא סוגרים את הרשות השנייה, היא נשארת. << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> גם הרשות השנייה, אתה אומר ארבע. זה לא הגיוני. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> דייקו אותי, זה דיוק חשוב. החלופה שאנחנו מציגים פה זה החלופה שהוצגה גם בפני רשות האסדרה ונפסלה על ידינו. אמרתי מקודם שזה לא החלופה שהובאה בפניהם, למען הדיוק, במסגרת בחינת חלופות - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ולכן הם לא התייחסו אליה, זה הדיוק. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא, זו אחת החלופות, וזאת חלופה שנפסלה על ידינו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מפסיקה את הדיון, חוזרים ב-14:30. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:32 ונתחדשה בשעה 14:33.) << הפסקה >> (היו"ר אבי מעוז) << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> צוהריים טובים לכולם. שלום לחברי הכנסת, בינתיים חברת הכנסת המתמידה, אין ספק, כל הכבוד על העבודה. אנחנו לא ממשיכים מהנקודה שבה סיימנו לפני ההפסקה, אנחנו נדלג לסעיף 90, בעמוד 46 בנוסח החדש. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני רק אגיד לפרוטוקול, גם אתה יודע, אתה לא היית פה קודם, אבל הדילוגים האלה, זה קשה. אנחנו באמצע סעיף, כולנו בריכוז שלו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אנחנו בנוסח החדש שנמצא לפניכם, הארוך, עמוד 46, עם כל סעיפי הפיצול, סעיף 90 בשחור, הסכמים בין ספקי תכנים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני מבקש ממך לשמור על עיקרון הפרדת רשויות, אתה תעשה את זה בצורה נאמנה, משוכנע בכך. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מה זה הפרדת רשויות? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדרך כלל השר מנהל את הישיבה פשוט, זו הכוונה. אנחנו רק אומרים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אני מאוד מקווה שהשר יכבד אותנו בנוכחותו, אל תשכחו שהחוק הוא חוק ממשלתי ולכן הנוכחות של הממשלה היא לתועלת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שמונח על שולחן הכנסת והוא לפתחה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אנחנו מתקדמים. אדוני המנכ"ל, נא להקריא את התיקונים ב-90, המנכ"ל יסביר אותם, לאחר מכן הייעוץ המשפטי, אם יש לו שאלות והבהרות ואנחנו מתקדמים. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> לגבי סעיף 90, עלתה ביקורת שזה לא נותן ודאות רגולטורית מספיק טובה ושכדאי לסייג את סוגי ההתקשרויות שיש למועצה סמכות לקבל נתונים. אז אנחנו עושים תיקון קל בסעיף. ראשית, אולי לא אמרתי, סעיף 90 עוסק בהסכמים בין ספקי תכנים, הסעיף הזה הוא סעיף משלים לסעיף 89 שמעניק למועצה סמכות לקבל הסכמים בין ספקים ככל שמצאו שזה נדרש. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רק שנבין את הרציונל, למה אנחנו מתחילים מ-90 ולא מ-89? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> התבקש שכל סעיף שקשור לספק בעל חשיבות מסחרית, שהתחלנו את הדיון, אנחנו נמשיך אותו יחד עם היו"רית ונסיים את הנושא שהתחלנו איתה, וסעיף 89 גם הוא עוסק בין היתר בספק בעל חשיבות מסחרית. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> יושבת ראש הוועדה ביקשה ממני להשאיר לה את ניהול הדיונים ולכן אנחנו עוברים לסעיף אחר שלא נוגע לדיון שהיה קודם ואני מכבד את רצונה, היא מנהלת את זה בצורה מקצועית ואני מניח שניפגש כולנו פה עשר דקות אחרי המליאה ונמשיך לדון מאותו מקום. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> הסכמים בין ספקי תכנים 90. המועצה רשאית לקבוע בכללים מגבלות על סוגי התקשרויות – התוספת פה זה סוגי ההתקשרויות – בין ספק תכנים רשום לבין ספק תכנים אחר, אם מצאה כי הדבר נחוץ למניעת פגיעה בתחרות בתחום אספקת תכנים; בכלל זה רשאית היא לקבוע כללים לעניין החובה להעביר לה הסכמים הנוגעים לסוגי ההתקשרויות כאמור או לקבל את אישורה מראש להתקשרות מסוג כאמור. אין בהוראות סעיף זה כדי להסמיך את המועצה לקבוע הוראות לעניין תוכנם של תכני צפייה ושמע. זו גם תוספת שהוספנו בעקבות חששות שהועלו פה בדיונים לגבי זה שזה יקנה למועצה סמכות להתערב בתכנים ואנחנו, כאמור, לרוצים לגדר את החשש הזה היכן שנדרש. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אוסיף עוד נקודה אחת מעבר למה שאביתר ציין. אחת ההערות שעלו, ובעינינו היא לא נכונה, היא הערה שהסעיף הזה עלול ליצור חוסר ודאות. בעינינו ההיפך הוא הנכון וגם נטענו טענות סותרות מצד אותם גופים שטענו את זה. בסופו של יום אישור מראש זה מנגנון שנותן ודאות. הסעיף הזה, המועצה תגדיר באמצעותו איזה סוגים של הסכמים צריכים לקבל אישור שלה, איזה סוגים לא צריכים לקבל אישור שלה. ברירת המחדל היא שככל שהיא לא הגדירה שסוג הסכם מסוים צריך לקבל את אישורה מראש, ההסכם הזה יכול לצאת לפועל גם ללא אישור מראש של המועצה. יש סוגים של הסכמים, אני יכול לתת כדוגמאות הסכמים שיצאו לדרך או נידונו בשנה-שנתיים האחרונות בשוק הזה שהם מאוד משמעותיים, כמו הסכם בין yes לפרטנר או הסכם שהיה אמור לצאת או נחתם בין הוט לבין סלקום TV, סוגי הסכמים כאלה ההשפעה שלהם דומה מאוד לאיחוד ומיזוג של פעילויות. הסכמים כאלה צריכים להיבחן מראש ומועצה שמאסדרת את שוק השידורים חייבת בראייתנו שתהיה לה הסמכות לבחון הסכם מהסוג הזה לפני שהוא יוצא לפועל ולא לאפשר להסכם הזה לצאת לפועל ואז להתמודד עם מצב נתון. לכן אנחנו סבורים שזה סעיף חשוב וזה כלי רגולטורי שחייב שיהיה בידי הרגולטור. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני הערתי על הסעיף גם בפעם הקודמת ונדמה לי שגם הרפרור הזה שההערה לא הייתה קוהרנטית הופנתה אליי אז אני אשוב ואחזור על הערתי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא, דווקא לא אלייך. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אוה, לשם שינוי. אני אחזור על הערתי ואגיד שאין בתוספות שהוצעו כאן כדי לתת מענה לעניין ואני אסביר שוב. המנכ"ל הציג סוגי הסכמים שמוצדק לחייב לגביהם אישור מוקדם. זאת אכן תופעה מקובלת בעולמות הרגולציה. גם בחוק הזה מוצע להגדיר למשל שעסקאות מיזוג החל מאישור מסוים יחייבו קבלת אישור. הסעיף הזה מתווסף לכל שלל הסמכויות השונות בתחום התחרות ובהקשרי דרישת המידע, ומאפשר למועצה לבקש לקבל לידיה את כל ההסכמים באשר הם מעילות מאוד מאוד כלליות ואמורפיות ולחייב אישור מראש. זאת התערבות דרקונית וחריגה בחופש החוזים של צדדים מסחריים. אני שאלתי בפעם הקודמת ולא קיבלתי תשובה למה הסעיף הזה נדרש בנוסף לכל סמכויות האישור וההסדרה האחרות שמופיעות כאן. ולגבי ההערה על כן או לא התערבות בתוכן. כמובן שהתוספת שאין בזה כדי להסמיך את המועצה לקבוע הוראות בעניין התוכן היא לא מעלה ולא מורידה. ההתערבות בתוכן נוצרת ברגע שהמועצה יכולה להחליט שהסכם מסוים בין שני שחקנים, כפי שאמרתי בפעם הקודמת, עוסק בעיקר בהעברת זכויות שידור, מאושר או לא מאושר. התוצאה הזאת מעלה או מורידה מהמסך תכנים, אם המועצה קובעת הוראות שנשמעות כמעורבות בתחום התוכן. ולכן אני עדיין חושבת שהסעיף הזה הוא מוקשה, לא הוצגה שום תכלית שמצדיקה את היקף ההתערבות שיש כאן, שוב, בנוסף לכל הסמכויות שכבר פזורות לאורכו ולרוחבו של החוק, ובוודאי ובוודאי שבראייתי הוא עדיין סעיף שמאפשר מעורבות דה פקטו בהסכמים מסחריים שנוגעים לתכנים מה ישודר, אצל מי ישודר ובכמה ישודר. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> רק עוד דבר אחד קטן על הנקודה הזו, שבעצם צריך להבין שגם כשכתוב את המילה 'תוכן', כמו שאמרה עדי, אם מתערבים או לא מתערבים בתוכן, לפעמים לא צריך לכתוב את המילה תוכן כדי לייצר התערבות עקיפה. יש מחקרים שמדברים על כך שכשאתה יוצר הגבלה במקום מסוים בעצם הצל מוטל גם על שחקנים שאולי בכלל לא נדרשת אליהם, פשוט הם ישנו את התוכן שלהם בהתאם למה שהם יסברו שהרגולטור ירצה רק מהחשש שתהיה התערבות כלכלית, כי בסוף הם נמצאים כאן בשביל הרווח. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אתייחס. קודם כל לעניין השאלה למה צריך סמכות כזאת מעבר לסמכויות בענייני מיזוגים, אני חושב שהסברתי, אבל אני אסביר שוב. אותו אפקט תחרותי שלילי שעלול לקרות כתוצאה ממיזוג יכול לקרות גם כתוצאה מהסכם. אפקט תחרותי של הסכם היפותטי כלשהו בין לדוגמה הוט ל-יס, בין ערוץ 12 לערוץ 13, בין מתחרים אחרים בשוק הזה, יכול בוודאי להיות דומה לאפקט שלילי של מיזוג. לכן אם ניוותר רק עם סעיף 95(ב) שעוסק בעסקאות מיזוג אז תהיה פה פרצה גדולה מאוד שלא תאפשר למועצה גם באמצעות סמכויות אחרות להתערב מראש בהסכמים מהסוג הזה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> יש לכם סמכות לתת הוראות למניעת פגיעה בתחרות, יש לכם סמכות להתערב בהסכמים עם תנאים לא הוגנים, אני לא סגורה על הניסוח. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לאיזה סעיף את מתכוונת? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> סליחה שאינני זוכרת את הסעיפים, אבל יש לכם שלל סמכויות. הסעיף הזה, עוד לא קיבלתי תשובה לשאלה איזה סיטואציה מסחרית שלא נתפסת בסעיפים אחרים נתפסת - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אגב בדיון הקודם היו"רית אמרה שהיא תפרט. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אסביר בפעם השלישית. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> ההסבר הוא אותו הסבר, אני שומעת - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אבל עדיין כנראה אני לא מובן. סעיף 89 מקנה אפשרות לתת הוראות שצופות פני עתיד. אם את רואה בו כתרופה להסכם שכבר יצא לפועל ומתממש, ואנחנו יודעים שהוראות כאלה זה חודשים ארוכים לוקחים עד שהם יוצאים לפועל, אז פה אנחנו חלוקים, כי זו לא תרופה מספיק טובה. צריך לתת מענה דומה למענה שניתן בסעיף 95(ב) של אישור מראש. אישור מראש, דרך אגב, זה מנגנון הרבה יותר ודאי מלבוא כמה חודשים אחרי שעסקה יצאה לפועל והתחילה להתממש ואז יבוא הרגולטור ויורה לשחקנים לחדול מהעסקה, זה יוצר אי ודאות ובלגן בשוק, שלא לדבר על כך שזה כלי לא מספיק טוב. זה דווקא הכלי הוודאי יותר. ולגבי הדוגמה השנייה של תנאים לא הוגנים, אני פשוט לא הבנתי לאיזה סעיף את מפנה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני באמת מנסה להבין, מה מונע מזה להפוך לסעיף שמאפשר למועצה לבקש לראות מראש כל הסכם? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אתה נותן דוגמאות של הסכמים גדולים בין 12 ל-13, אבל זה תופס גם - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> או הסכם מהסוג שאתם חתמתם עם פרטנר, הוא צריך לעבור דרך אישור מועצה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> זה הדוגמאות שאתה נותן, אבל א', יש את רשות התחרות שמטפלת בהם, ו-ב', הסעיף, כמו שאומרת עדי, יכול להגיע גם להסכם מחר לרכישת סרט דוקו ב-1,000 שקל. רוחב הסעיף הזה הוא מטורף. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אז כמסגרת אני מציע שבמקום שנגיד שזה סמכות דרקונית, נודה בזה שזו סמכות רלוונטית לרגולטור שהוא רגולטור ענפי וננסה לגדר את כנפי הסמכות, אנחנו חושבים שגידרנו, בצורה שלא תחשבו שהיא תגיע להסכמים – גם אני לא רוצה שהמועצה תתחיל לדון ולאשר מראש כל הסכם שיש במשק. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> זה נוסח הסעיף. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לעומת זאת הייתי מאוד רוצה, אני חושב שזה נדרש - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זו מקבילה של רשות התחרות, רק הפעם פוליטית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה מקבילה של משרד התקשורת בטלקום ושל בנק ישראל בבנקאות ושל הרבה מאוד רגולטורים ענפיים בענף שהם אמונים עליו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא נכון, אין סמכות כזאת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה הרגולטור הענפי של תחום השידורים והסכמים משמעותיים בשוק הזה צריכים לעבור דרכו לפני שהם יוצאים לפועל והם מתחילים - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> איפה המשמעותיים? איפה כתוב משמעותיים? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בסדר, פה אנחנו לא חלוקים, פה אנחנו תמימי דעים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, פה אנחנו חלוקים על ההתחלה. אנחנו לא תמימי דעים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה צריך להיות הסכמים משמעותיים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה לא מופיע בסעיף. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בעיניי זה מופיע. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה העילות להתערבות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש אמירה ספציפית, אם הדבר נחוץ למניעת פגיעה בתחרות. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> יפה, אם הדבר נחוץ למניעת פגיעה בתחרות. למשל עלתה כאן טענה שיכול להיות שמדובר בהסכם של 1,000 שקלים, גם על 1,000 שקלים יש תחרות. המנכ"ל, אתה אומר לא, אבל זה כולל גם את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> המועצה תקבע בכללים שהסכם שהוא מתחת למיליון או חצי מיליון - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אז אתה משאיר למועצה את כל הכוח ביד על כל דבר שהוא. אם אתם רוצים להגדיר שזה רק על דברים משמעותיים - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא כך הפרשנות המקובלת לפגיעה בתחרות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל כתוב כאן, אם הדבר נחוץ למניעת פגיעה בתחרות. אי אפשר להגיד שהסכם של 1,000 שקל יהווה פגיעה בתחרות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה. מאחר שיש פה ויכוח ואנחנו שומעים ויכוח לא רק בין הגופים העסקיים אלא גם בין משרד המשפטים למשרד התקשורת, מאחר שהסעיף הזה קובע בחקיקה ראשית משהו שהוא מעורר שאלות, אז או שאנחנו ממשיכים ומרחיבים את הסעיף הזה וקובעים בחקיקה מה הם הסכמי התקשרויות, למשל מיזוג ערוצים, דברים גדולים בערוצים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> את הסוגים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אני רוצה לקבוע את זה בחקיקה. למשל לפתוח את סעיף 90 ולהגיד א' ב' ג' ד' ואז אתה מציע למשל מיזוג ערוץ, הקמת דברים, במסגרת החוק החדשה. << דובר >> קריאה: << דובר >> - - - רשות התחרות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עזוב שנייה רשות התחרות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז אם זה רשות התחרות היום, למה צריך שני רגולטורים? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה של היגיון, או שאתה מוכן להרחיב את הסעיף הזה ואז לתת למחוקק להחליט דברים ואז לא תהיה שאלה כמו שפנחס אומר של 1,000 שקל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה מתכוון לצמצם את הסעיף הזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אם אתה מצמצם למה אתה צריך להכניס את הסעיף הזה? כי הסעיף שלך קובע שמראש - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, ההצעה שלך היא הצעה לצמצם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> להיפך, כנראה לא הובנתי. ההצעה שלי, אם אתה קובע שהמועצה רשאית לקבל מראש את האישורים להתקשרויות ואתה רוצה לקבל את זה מראש, על מנת לאשר או לא לאשר, נכון? כמו שאמר המנכ"ל, אתה לא היית בחדר, שעדיף לקבל מראש מאשר אחר כך בדיעבד ואז להגיע למצב שאולי בלתי הפיך, אז בחקיקה ראשית תציע ותרחיב את הסעיף הזה, תבוא ותגיד שהמועצה תהיה רשאית לדון בסוגים מסוימים של התקשרויות משמעותיות שיש להן חשיבות לשוק התקשורת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זאת המשמעות כשכתוב כאן אם מצא כי הדבר נחוץ למניעת פגיעה בתחרות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אישית לא מסתפק בזה, גם כאזרח וגם כחבר ועדה. עוד פעם, הוויכוח על תחרות הוא ויכוח של פרשנות. בכלל אנחנו לא יודעים מה תהיה ההשפעה של החוק הזה על התחרות, יכול להיות שאתה תראה ש - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו, חבר הכנסת סובה, ברשותך, אדוני יושב הראש, הדיון המהותי שהיה על הסעיף הזה, מה שעלה מתוכו זה שלא יהיו דברים שקשורים לתכנים, זה התיקון שנוסף כאן, אין בהוראות סעיף זה כדי להסמיך את המועצה לקבוע הוראות לעניין תוכנם של תכני צפייה ושמע. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אני מסכים. רק מה שאני מבקש מהמנכ"ל וממך, אדוני השר, אתם הוספתם את המילה סוגי התקשרויות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מה שהוועדה ביקשה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> לא נתתם דוגמאות, הוספתם שם כולל, סוגים, ואנחנו לא מפרטים את הסוגים הללו, אבל בתוך השם הכולל הזה הרחבת כמעט על הכול, למרות שהיה כתוב כי הדבר נחוץ למניעת פגיעה בתחרות בתחום אספקת תכנים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> להיפך, הוועדה ביקשה שזה לא יהיה כללים שנוגעים להתקשרויות נקודתיות מסוימים, שהכללים יהיו לסוגים, להן הוספנו 'סוגי', זה מה שהוועדה ביקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אבל אז אתה מרחיב את זה לכל הדברים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> המונח פגיעה בתחרות מתפרש, ויש לזה פרשנות מקובלת, לא רק של רשות התחרות, גם של רגולטורים ענפיים, בדרך שהיא דרך מהותית ולכן לתת כדוגמה הסכם של 1,000 שקל זה לא רציני, בכל הכבוד, כי אני לא רואה הסכם כזה - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> מיליון שקל, 10 מיליון שקל, 50 מיליון. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא רואה הסכם כזה כהסכם שהגיוני להכניס אותו לסוג התקשרות שפוגע בתחרות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אופן הסוגים אתה קובע לפי הסכום? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אתן דוגמאות, משמעות של ההסכם, משמעות של הגופים, כמה הם גדולים או קטנים, האם הגופים האלה מתחרים או שזה שני גופים שפועלים במקטעים שונים של השוק. יש הרבה מאוד דרכים לסמן, לקטלג, איזה סוגים מעניינים ואיזה סוגים לא מעניינים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אם אתה מרחיב בחקיקה, אתה גם מרגיע את הצד העסקי וגם פותר את כל השאלות שאחר כך מועצה תצטרך לתת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו לא יכולים לפרוט את זה לפרטים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, כי מועצה תצטרך לתת תשובה ללאקונה בחקיקה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> העניין הזה מתאים לחקיקת משנה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רואה פה פתח גם לעתירות, אני מחזיר אותך, אדוני המנכ"ל, לוויכוח שהיה פה בין פלטפורמות לערוצים בנושא של חדשות. היה פה ויכוח מאוד סוער איפה עובר הגבול. אני חושב שלהשאיר את זה ככה זה להשאיר לאקונה עתידית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אנסה הצעה פרקטית, אולי הצעה פרקטית פותרת גם לך, נגה, מה שהתכוונתי כשאמרתי שאנחנו תמימי דעים לגביו זה שגם אנחנו לא רוצים שכל הסכם יבוא לאישור המועצה ושחלילה שיקולים זרים ושיקולי הפגיעה בתחרות יתערבבו פה. לכן מה שאני מציע, בגלל שזו חקיקת משנה, להעביר את החקיקה זאת באישור של ועדת כלכלה ואז תהיה עוד מסננת שתוודא שהמועצה לא הגזימה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מצוין, אז הסעיף הזה לא תהיה תקף עד שאין או תקנות או חקיקת משנה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> עוד מסננת פוליטית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז השר יצטרך להוציא תקנות שיאושרו על ידי ועדת כלכלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה כבר כתוב, המועצה רשאית לקבוע בכללים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני לא בטוחה שזה רעיון כל כך טוב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> עליהם לא מקובל כלום, אז בוא נוותר על ה – << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני רק אומרת, בסוף גם היו לנו כל מיני התלבטויות לאורך הדרך האם נכון לקבוע אישור ועדת כלכלה או לא. צריך לקחת בחשבון שזה החלטות שהן מאוד מאוד רגישות, יכול להיות גם שלצורך הבנה של סוגי ההתקשרויות צריך להביא נתונים מסוימים, נתונים מסחריים מאוד מאוד רגישים, כשמביאים דבר כזה לכנסת, גם לזה יש משמעויות, ואני לא בטוחה שבהכרח יש לזה יותר יתרונות מחסרונות במובן הזה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אבל זה לא יהיה דיון קונקרטי בעסקה ספציפית, זה יהיה דיון על סוגים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בכללים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> עדיין לדעתי בסוף לכאורה כשמקימים רגולטור הוא הגורם המקצועי שאמור לייצר את הכללים האלה, זה היה כל הרעיון של הרגולציה הזאת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אבל החשש שעולה שהרגולטור יפריז ויבקש כל הסכם. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לדעתי צריך לתת מענה ל - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מצדה, החשש של המחוקקים שזה לא של המועצה, כי המועצה לא תיכנס לזה, המועצה תרחיב את זה לגמרי ואז היא יכולה להיכנס לכל הסכם ולכן הציע גם חבר הכנסת סובה וגם המנכ"ל הסכים לזה, שזה יהיה בחקיקת משנה, שהחלטות המועצה יחוקקו בחקיקת משנה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> באישור ועדת הכלכלה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי אפשר להציע אפשרות אחרת? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> רק למצדה ונעמה, יש תקדים של כללים של רגולטור שמאושרים בוועדה בכנסת? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אז אפשר תקנות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אז תקנות, ברשות התחרות לדוגמה זה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז השר יקבע תקנות? חובת תקנות על פי חוק זה שר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי נכון יותר לעשות בהסכמת רשות התחרות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא בהסכמה, בהתייעצות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אבל בהתייעצות, מה שווה התייעצות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היא שווה הרבה מאוד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני לא בטוחה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> קשה מאוד לפעול בניגוד לעמדה של – << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> אני חושבת שהסעיף הזה הוא סופר חשוב ולא הייתי משנה אותו, אפילו מתוך ניסיון עבר. לדוגמה כשהיה מיזוג רשת ו-10, הבקשה הראשונה הגיעה קודם כל לרשות התחרות ורשות התחרות נתנה את אישורה למיזוג וכתוצאה מכך, לצערי הרב, אנחנו רואים שעד עכשיו רשת לא מצליחה לעמוד על הרגליים בגלל שהגורם המקצועי, שזה הרשות השנייה, ניסה להתנגד לזה. אני חושבת שבמקרים כמו שכתוב כאן מאוד מאוד חשוב שמי שיקבע את הפגיעה בתחרות זה יהיה הגוף האמון על שוק התקשורת. נכון להיום יש התייעצות עם רשות התחרות והעברה לוועדת כלכלה. אגב אני לא חושבת שזה כזה דבר נכון כי זה גם יעכב את ה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כבר דחו את זה, זה לא ועדת הכלכלה. היושב ראש, אנחנו משאירים את זה כרגע ככה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר, אני שומע. נגה, היא רצתה לשאול את המנכ"ל על הסעיף. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני רוצה לומר שמה שיצרנו כאן זה מקבילה של רשות התחרות, רק הפעם עם זיקה פוליטית. אז יכול להיות שרשות התחרות אדישה לדבר הזה, אבל אם אנחנו כבר הולכים לסמכות שהיא רחבה הרבה יותר מהסמכות שיש היום לרשות התחרות ומאפשרת לבקש כל הסכם, פשוט מאוד לתת דוגמאות של מיזוג, אבל בהסכמים הרבה יותר קטנים יש כאן סמכות וברור שדרך הכלכלה שולטים בתקשורת, ראינו את זה במדינות אחרות. הסכנה לחופש הביטוי ולחופש העיסוק היא גדולה. אני מציעה שתי הצעות או אפילו שלוש. ההצעה הראשונה שלי היא כמו מה שנאמר כאן בדיונים הקודמים, לקבוע רשימה סגורה של הנושאים ולא כל כך פתוחה, לקבוע בתוך החוק. במקום שזה יעבור את הרשות שהיא פוליטית ואחר כך לוועדת כלכלה, שאנחנו סומכים עליה, אבל עדיין יש שם אלמנטים פוליטיים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, לא מקובלת עלינו ההצעה. עליי זה לא מקובל. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני אומרת את זה לוועדה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הוועדה עכשיו מעצבת את החוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוועדה מצביעה על החוק, לא בתיקונים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא מעצבת את החוק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מחליט כל מה שקורה פה, מה לעשות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא מעצבת ומחליטה וקובעת ומשנה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> כבוד השר, חבר הכנסת גינזבורג, חברי הכנסת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מבולבל פשוט. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> למה זה לא מקובל עליך? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא מקובל כי הסברנו קודם, הסברנו גם בדיון המהותי, אנחנו לא יכולים להיכנס לרשימה סגורה. המנכ"ל אמר את זה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מכיוון שלצערי אני כנראה לא אשכנע את השר, אני בכל זאת אנסה לשכנע את חברי הכנסת. ככל שמדובר, כמו שאנחנו רואים, בסמכות רחבה מזו של רשות התחרות, אז לכל הפחות, האמת שזה מפתיע אותי שרשות התחרות שקטה בהקשר הזה, כי יש כאן סמכות מקבילה פוליטית, מה שירוקן מתוכן את העבודה שלכם במקרים מקבילים, ויהיו כל הזמן מקרים מקבילים, אני מציעה שקודם כל הערר יוכל להיות לבית הדין לתחרות ולא לבג"צ או בית משפט מנהלי. מכיוון שהמנכ"ל דיבר על כך שמדובר בסמכויות שהן תחרותיות צריך גם בדיקה לגופם של דברים. והדבר השני, להגביל מבחינת לוחות הזמנים את האופן שבו ניתנות ההחלטות. כמו שנמצא אגב בחוק התחרות, אנחנו צריכים מודל שהוא מודל דומה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> היו פה כמה הנחות מוצא שהיו לא נכונות. א', שזאת מקבילה לא מקובלת ויוצאת דופן לרשות התחרות. זה לא נכון כי יש להרבה מאוד רגולטורים סמכות - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר לקבל דוגמאות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> משרד התקשורת. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא כאלה, אין סעיף מקביל ולא על חדשות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש סמכות לאשר הסכמים בתוך הרישיונות ובעוד מקומות. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא על חדשות, אין את זה על חדשות, ולא בכדי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כי אנחנו עוסקים בתחום הטלקום. בנק ישראל גם לא מאשר הסכמים בתחום החדשות כי הוא מאסדר את התחום הפיננסי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בנק ישראל הוא גורם עצמאי. אז בוא נעשה ועדת איתור עצמאית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אבל האמירה הראשונה שאינה נכונה שזו סמכות לא מקובלת. זו הנחת מוצא ראשונה שאינה נכונה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני המנכ"ל, אנחנו עוסקים בתחום חופש הביטוי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אביתר, אפשר לקבל את הדוגמאות שלכם המקבילות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הנחת מוצא שנייה שאינה נכונה, שזה להבדיל מרשות התחרות רגולטור פוליטי, כל בחינה אובייקטיבית כנה תעלה שהרגולטור הזה הוא אם כבר יותר עצמאי ויותר מרוחק מהתחום הפוליטי מאשר רשות התחרות. אפשר לבדוק את מנגנון המינוי בצורה אובייקטיבית, תשוו את זה מול מנגנון המינוי של הממונה על התחרות. אפשר לבדוק את סעיף העצמאות התקציבית שלא קיים אצל רשות התחרות, אפשר לראות שפה מדובר בתאגיד סטטוטורי ולא ביחידת סמך ממשלתית, וכיוצא באלה נקודות שגם הן מפורטות בחוות הדעת של מאיר לוין, וזה לא רגולטור פוליטי, בוודאי שזה לא נכון. ולעניין זה שזו סמכות רחבה יותר, גם זה לא נכון, כי בחוק התחרות הכלכלית כל הסדר כובל הוא אסור למעט מה שפטור. ופה אנחנו בדיוק בברירת מחדל הפוכה שאומרים שהכול מותר למעט מה שייקבע בכללים שהוא אסור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בוא ניקח את הנוסח של רשות התחרות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זו סמכות מאוד מאוד רחבה, אלעד, זה לא כמו הבנקים, זה תחום התקשורת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב ראש, הדיון המהותי הזה הסתיים. אני רק אומר לך, שתדע, שהדיון המהותי הזה היה כבר, התיקונים כאן - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא נכון, לא בנוסח הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מהרגע שיש תיקון בסעיף, אמר הייעוץ המשפטי של הוועדה שצריך להיות דיון נוסף. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תגיש הסתייגות, איתן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה לא קשור להסתייגות בכלל, אל תשלח אותי להסתייגויות. אם יש שינוי בסעיף, השינוי בסעיף צריך להיות נידון. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה לגבי בית הדין? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לגבי בית הדין, אנחנו בחנו את העניין מול רשות התחרות, יש התייחסות שלהם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברים, ככה אי אפשר לנהל את הדיון. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לבית הדין הוא לא התייחס. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אמרנו לגבי בית הדין, בחנו את העניין מול רשות התחרות ואני מעדיף שהם יתייחסו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> רגע, רגע. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> נגה, רק שנייה. שמענו אותך, הערת, קראת קריאות ביניים, אני מבקש לנהל את הדיון כמו שצריך. רשות התחרות, בבקשה. << אורח >> עליסה כדורי: << אורח >> לגבי בית הדין, אנחנו מתנגדים לזה שיהיו עררים לשם ושינקזו לשם את כל הסוגיות התחרותיות, הם בעומס מאוד גדול. << דובר >> קריאה: << דובר >> ואם יקצו לכם כוח אדם לשם כך? בסוף אנחנו מדברים פה על - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> בית הדין לתחרות לא שייך לרשות התחרות, בית הדין שייך למערכת המשפט. << אורח >> עליסה כדורי: << אורח >> זה משפיע על ההליכים שמתעכבים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מה שאכפת לך בכל האירוע הזה? זה מה שמעניין אותך? וואו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה לרשות התחרות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, משפט לפרוטוקול. מתייחסים לנושא של חופש הביטוי כאילו אנחנו בונים עוד בניין, עוד גשר, עוד כביש. אמרתי את זה גם בדיון הקודם שהיה דיון מהותי סביב העניין הזה, אי אפשר להתייחס לנושא הזה כאילו אנחנו עכשיו בונים פה חברה או מפעל לייצור משהו, יש פה השלכות רוחב גם על החברה, גם על הדמוקרטיה הישראלית, גם על היחס בין הרשויות, גם ביחס בין שלטון ותקשורת, ולכן אני מבקש ממך כשאתה מביא את הדוגמה של הרגולציה, כמו שאתה אומר, יש בנק ישראל שמסתכל על החוזים, זה משהו אחר, ולכן זה מהות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לכן בנינו רגולטור מאוד עצמאי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מנותק מהתחום הפוליטי? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר גמור, אני אמרתי, אני בעדך, רק ביקשתי להסדיר את זה בחקיקה שלא יהיו שאלות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה שאומרים את זה לא הופך את זה לנכון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה לא יכול לקבוע את רמת התחרות או אי רמת התחרות ב - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> יבגני, ההצעה שלך, הבהרת אותה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לפרוטוקול, שהדבר הזה יירשם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> בסדר גמור, הצהרת בפרוטוקול. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> מה שמקובל עליי זה שזה לא צריך להיות כל הסכם, וככל שההצעה הראשונה שלי לא מקובלת, אז אני מציע, כי אני שומע את ההערות, לפחות להכניס את המונח משמעותי או מהותי, שזה לא יהיה כל פגיעה, למניעת פגיעה מהותית בתחרות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין לך רשימת נושאים שנגיד תוכל לגדר אותם? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> קשה מאוד עד בלתי אפשרי להגדיר מראש בחקיקה ראשית איזה סוגי נושאים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אפשר לקבוע למשל את הנושאים העיקריים שאפשר כן למנות אותם ולהוסיף אולי סעיף סל שאומר מקרים מיוחדים אחרים וכו', אבל לגדר וכן לומר בתוך הסעיף הזה מה כן ובעיקר מה לא. אני לא רוצה לכתוב מה לא, אבל לכתוב מה כן, מה המהות ואם יש עוד נושאים לעשות סעיף סל אבל שמתכתב עם האירוע. פה אתה משאיר את זה קארט בלאנש, זה נראה לי רחב מדי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אוקיי, זה נאמר כבר. המנכ"ל, ענית בהרחבה. את רוצה להוסיף משהו, רשות התחרות? << אורח >> עליסה כדורי: << אורח >> כן, אני רוצה להשלים את מה שאמרתי, אנחנו לא מתנגדים לאיזה שהוא מנגנון ערר כלשהו, אבל יש הרבה בתי דין - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> על בתי הדין שמענו, בסדר. << אורח >> עליסה כדורי: << אורח >> לא, אבל זה חשוב להגיד, זה לא בתי משפט שדנים בתחרות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> שמענו את זה. כן, מצדה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לפני שאנחנו הולכים לשאלת הפתרונות של איך נכון לגדר את הסעיף או לצמצם את החשש צריך קודם כל לנסות להבין מה הסעיף הזה בא להוסיף על הסעיפים שכבר קיימים. יש לנו את סעיף 89, אנחנו יודעים שזה נוגע להוראות למניעת פגיעה בתחרות, יש לנו את סעיף 95 שנוגע למנגנון של מיזוגים. הסעיף הזה מדבר על הסכמים בין ספקי תכנים ומדבר על מגבלות על סוגי התקשרויות. כשאתם אומרים מגבלות, קודם כל חשוב לנסות להבין, כי אני מודה שזה לא ברור לי עד הסוף, מה זה אומר מגבלות, איזה סוגים של מגבלות. על עצם ההתקשרות, הרי לכאורה היא יכולה להיעשות, אז איזה סוגי מגבלות אתם רוצים להטיל פה במצבים האלה? וגם אולי את זה כדאי לנסות לפרט. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אתחיל בשאלה הראשונה, אני אחזור על מה שהשבתי קודם, כי זו אותה תשובה, סעיף 95 עוסק בעסקות מיזוג שבהן נרכשות מניות או מאוחדות פעילויות, ובעסקאות מיזוג, אנחנו מכירים שהן עלולות במקרים מסוימים לעורר קושי או בעיה תחרותית ולכן נדרש לאשרה מראש. אפקט דומה של פגיעה בתחרות יכול להיגרם גם מעסקה שהיא לא עסקת מיזוג. נתתי דוגמאות מהשנים האחרונות של עסקאות ואפשר לחשוב על עוד דוגמאות. שיתופי פעולה בין מתחרים בהסכם יכולים גם הם לפגוע בתחרות, הם לא חייבים לאחד את פעילותם והם לא חייבים לרכוש מניות זה אצל זה, הם יכולים להגיע להסכם של לשתף פעולה בתחום מסוים וגם זה יכול לפגוע בתחרות. הסיבה לכך שסעיף 89 הוא לא פתרון מתאים לבעיה הזאת של עסקה שיוצאת לפועל והיא פוגעת בתחרות היא כי הוא מגיע בדיעבד, לוקח גם זמן רב להפעיל אותו, הוא בוודאות יופעל רק לאחר מעשה, לאחר שהעסקה יצאה לפועל, גם אם הרשות תחשוב שההסכם פוגע בתחרות. אני שם בצד את זה שהנוסח הנוכחי שלו לא כל כך מאפשר להתעסק עם הסכמים, אני שם את זה בצד כי אני לא חושב שהוא זירה מתאימה ובגלל זה הרצון להשתמש בו כתרופה לבעיה הזאת יוצר שתי בעיות עיקריות. הבעיה הראשונה היא שהוא מקשה מאוד על הרגולטור להתמודד עם מצבים, מראש מכניס את הרגולטור לרדיפה אחרי השוק ואחרי אפקט אנטי תחרותי שכבר נוצר, והבעיה השנייה זה חוסר ודאות, ועל זה דיברתי בהקשר של חוסר קוהרנטיות. אם אני חותם על הסכם ויוצא איתו לפועל ואז הרגולטור שנה אחר כך יכול לבוא ולהגיד לי שההסכם לא תקין, או לא תקף, תחזור אחורה, זה יוצר בוודאי חוסר ודאות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הסעיף לא מונע את זה, הסעיף לא מונע את היכולת הזאת להתערב גם בדיעבד. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> את מתכוונת לסעיף 90? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כן, אין מניעה, יש לו גם את זה וגם את זה ואת כל זה הוא לא רוצה להביא לבחינה מהותית לבית הדין לתחרות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> המנכ"ל, מה אתה עונה לטענה הזאת? אתה חושב שהוא מונע את זה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זאת הכוונה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אבל צריך לנסח את זה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> המנכ"ל, הכוונה שזו תהיה הפרה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא, הכוונה היא שיידרש אישור מראש. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אתה אומר שזה מגביר את הוודאות ולכן אני שואלת האם אתה מניח שמרגע שיוגדרו סוגי ההסכמים, אם הם לא יבואו לאישורכם המוקדם זו תהיה הפרה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ברור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זאת אומרת שזה לא חל גם על ספק תכנים רשום. זאת אומרת כל גורם, גם אם מחר - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם נקבע כלל שהסכם בין 12 ל-13 צריך היה לקבל אישור מראש והוא יצא לפועל בלי לקבל אישור מראש זה הפרה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זאת אומרת שגם ספק תכנים של 20 מיליון שקל, כי זה לא רק ספק תכנים רשום, צריך יהיה להגיע לרגולטור שיש בו אלמנטים פוליטיים לקבל אישור מראש, איזה מין דבר זה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה לא מה שזה אומר. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> כתוב, רשום עם ספק תכנים אחר. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אבל כתוב גם שכל עוד לא נקבעו כללים כל עסקה יכולה לצאת לפועל בלי אישור מראש, ורק לאחר שנקבעו כללים בעסקות מסוימות - - << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אבל אף אחד פה לא יודע מה ייקבע בכללים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> - - אלה שפוגעות בצורה מהותית בתחרות - - - << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> עכשיו הוספת מהותית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בסדר, אני מוכן להוסיף מהותית. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל עכשיו גם אם יש מישהו במיליון שקלים, הוא יצטרך להגיע אליו בשביל לקבל את האישור. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> רק אם קבעו בכללים שמישהו עם מיליון שקלים יגיע. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה זאת אומרת? אבל אם יקבעו בכללים שזה מיליון שקלים אז זה נראה לך הגיוני? איזה התערבות פוליטית זאת? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> גם צריך פרה רולינג בעצם, איך השחקנים יידעו מהי הפגיעה המהותית בתחרות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> השחקנים לא צריכים לדעת מה הפגיעה המהותית בתחרות, השחקנים צריכים לדעת מה סוג העסקה שצריך לקבל אישור מראש ומה סוג העסקה שלא צריך לקבל אישור מראש. זה מה שהם צריכים לדעת. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> ממש קובעים סוגי עסקאות שאסור לעשות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לדוגמה אני מניח שעסקה מהסוג שהוט חתמה עם סלקום או רצתה להתקשר עם סלקום, ייקבע בכללים שעסקה כזאת שהיא משמעותית מאוד בשוק השידורים צריכה לעבור את עינו של הרגולטור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> עכשיו תגיד מה לא, לא רק מה כן. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אבל זה לא מוגבל לסוגי עסקאות מהסוג הזה. אתה רואה ספק תכנים רשום עם ספק תכנים אחר, היינו גם עסקאות קטנות, בין ערוץ 7 לצורך העניין לבין איזה מפיק. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו לא אומרים כל עסקה בין ספק תכנים רשום לבין ספק תכנים אחר צריך לקבל אישור מראש, אנחנו אומרים עסקאות מסוימות, סוגי עסקאות שייקבעו בכללים הם אלה ש - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל מה ייקבע בכללים? זאת אומרת שהכללים יכולים לקבוע - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה מתאים לחקיקת משנה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עשית חצי צעד ולא צעד מלא. או שיש את זה ואתה מרחיב או שלא צריך את זה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הסמכות מאפשרת לקבוע כללים מאוד רחבים, החוק לא מגביל, ולכן אנחנו מבקשים שהחוק יגביל את הסמכות הבלתי קבילה הזאת שלא קיימת אצל אף רגולטור אחר, וביקשתי נוסחים ועוד לא קיבלנו איפה זה נמצא במקום אחר, עם השילוב הפוליטי שבדבר הזה, והעובדה שיש כאן שידורי חדשות של כולנו, יש כאן חשש גדול מאוד לצנזורה עצמית. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> לא צריך להגיע לחדשות כדי לחשוש מזה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לגבי המגבלות, איזה סוגי מגבלות במקרה הזה המועצה תוכל לקבוע? כשאתם אומרים מגבלות. הרי למעשה אתם לא אוסרים על ההתקשרות עצמה, אתם רק מטילים עליה מגבלות. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> זה לא ברור מהנוסח. לפי הנוסח אני שומעת שיש סוגי עסקאות שאסור לעשות. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> מגבלה זה לאו דווקא איסור, לכן אני רוצה לחדד ולהבהיר מה זה מגבלות. מה הכוונה במגבלות? << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> מגבלות על סוגי עסקאות, כאילו יש עסקאות שאסור לעשות בשוק. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אז הנוסח בעיניי לא בהכרח אומר את זה. כשאת אומרת מגבלות זה לא בהכרח איסורים, יש הבדל מאוד משמעותי בין מגבלה לבין איסור, לכן אני שואלת את משרד התקשורת שוב, מה המשמעות של המילה מגבלות, איזה סוגי מגבלות הם יוכלו להטיל בהקשר הזה, כדי שנוכל להבין מה המשמעות של הסעיף. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני מוסיף כאן שאלה, אני לא נותן תשובה, ההערה שלי מתחברת למה שמצדה אומרת, לסיפה של הסעיף שאומר שאין בהוראות סעיף זה כדי להסמיך את המועצה לקבוע הוראות לעניין תוכנם של תכני צפייה ושמע. העיקרון המנחה שאנחנו לא רוצים בחוק הזה להתערב בתכנים הגיע מהשר, ואני חושב שהיה קונצנזוס סביב השולחן שהשאיפה היא אכן להמעיט התערבות בתוכן. יחד עם זאת התרגום של זה לעיקרון משפטי הוא מורכב, יש דברים שהקביעה שלהם כן יכולה להשתמע כהתערבות בתוכן. אני אתן דוגמה, וזה אולי חצי לכיוון השאלה של מצדה, נושא שעלה בעבר, הסכמי שיתוף פעולה לגבי סיקור משותף, למה שכל אחד מאיתנו ישלח כתב ונשלח המון כתבים וזה עולה לנו המון כסף, אולי נעשה ביחד איזה שהיא פעילות ונשלח לשם כתב אחד שיסקר עבור שנינו. ואם אנחנו אומרים, הכתב הזה יסקר רק את האלמנט, לא משנה, המדיני, או רק את השאלה הביטחונית, הוא ייכנס לרצועת הביטחון כנציג של כל מערכות התקשורת ויסקר עבור כולן. אז זה התערבות בתוכן, להגיד הוא יתעסק רק בשאלות ביטחון והוא רק יביא צילומים זו התערבות בתוכן. לכן התרגום של העיקרון המנחה של להפחית התערבות בתוכן לעיקרון משפטי שאומר שאין לקבוע הוראות לעניין תוכנם של תכני צפייה ושמע, הוא תרגום שיהיה קשה מאוד ליישם אותו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בדוגמה שנתת אני לא חושב שהיא נחשבת כהתערבות בתוכן. אם המועצה תיתן לו אישור לעסוק בנושא מדיני, לא אומרים לו מה להגיד. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, המועצה מאשרת לכתב לעסוק בהסדר מדיני, זה משהו שהאוזניים לא יכולות לשאת, באמת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זו דוגמה שזיו נתן וכאשר יש כמה גופי תקשורת שרוצים לשלוח ביחד, כמו הדוגמה שהוא נתן, והם מבקשים מהמועצה אישור לגבי זה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני השר, בוא נעשה תרגיל מחשבתי, בוא נעלה רגע רמה. מהו סוג ההסכם הזה ולמה יש חשש שהוא פוגע בתחרות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא חושב שיש חשש שהוא פוגע בתחרות, זו דוגמה שזיו נתן, בעיניי זה לא צריך להגיע לזה. << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> מה זאת אומרת? דווקא מה שזיו אמר מאוד פוגע בתחרות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז יש רשות תחרות בשביל זה. << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> סליחה רגע, זה מאוד פוגע בתחרות בגלל שאם עכשיו במקום שיהיה פלורליזם, חופש ביטוי, יהיו בכל ערוץ טלוויזיה כתבים אחרים, זה משדר את זה, זה משדר את זה, פתאום הם - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> אין בעיה, שרק יגידו שרוצים להתערב בתוכן. << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> ממש לא, בגלל שזה יותר זול, אז עכשיו הציבור צריך לקבל כתב אחד שמשדר לכולם ביחד. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אם זאת המהות של הדבר וכן רוצים לאפשר התערבות בתוכן דרך ה - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> שי, זאת לא המהות של הדבר, כידוע לך. << אורח >> שי חייק: << אורח >> לא, זה לא ידוע לי בכלל, כבוד המנכ"ל. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אז אני מבהיר עוד פעם שזה לא המהות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> המנכ"ל, תענה למצדה, בבקשה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ההסכם שמגיע לאישור מראש, אני חושב שגם מי שיוצא נגד הסעיף מבין שיש הסכמים מהותיים שיכולים להשפיע על השוק, שהמועצה צריכה להתייחס אליהם. הסכם כזה, מועצה שמתייחסת אליו יכולה להגיד שלושה דברים. דבר ראשון, ההסכם הזה הוא בסדר, אין בעיה איתו, תוציאו אותו לפועל. הדבר השני שהיא יכולה להגיד, ההסכם הזה בעייתי, בשום צורה שהיא אנחנו לא מוכנים שהסכם כזה ייצא לפועל כי הוא יפגע בתחרות. והיא יכולה להגיד משהו ביניים, הרבה מאוד מקרים הולכים לכיוון הזה, היא יכולה להגיד שהרכיבים א' ב' ג' של ההסכם הזה הם בסדר, רכיבים ד' ה' ו' של ההסכם הזה צריכים להיות מבוטלים או רכיב ד' יכול להיות בסדר אם תעשו כך וכך. יכולים להיות הרבה מאוד פתרונות ביניים שמפיגים את החשש התחרותי שעולה מההסכם ולכן המועצה צריכה איזה שהיא סמכות להתנות את האישור בתנאי כלשהו, לקבוע מגבלה לפני שהוא יוצא לפועל ולא להיות רק עם שתי האפשרויות הבינאריות. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אלעד, אף אחד לא קבל על הסמכות אלא על הרוחב שלה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברים, אני חושב שהדיונים האלה כבר דנו בהם כשהסעיף הזה עלה. משרד התקשורת הציע פה להוסיף את המילה 'סוגים', אנחנו אמרנו - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוספנו את המילה 'מהותית' גם. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> עכשיו דיברתם על פגיעה מהותית בתחרות, זה מה שמשרד התקשורת מוכן. אם יש עוד שאלה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני מייצג בדיון הזה ארגון שנקרא MPA, הארגון הזה הוא ארגון חברות הסרטים האמריקאיות, תחת הארגון הזה נמצאות חברות בין-לאומיות שיש לרבות מהן ערוצים שמועברים בישראל. הוראה כללית מהסוג שמאפשרת לרגולטור לדרוש את ההסכמים שבין כל אחד ואחד מהערוצים הרבים, והם רבים, ששייכים לחברות ב-MPA לבין הפלטפורמות, זאת הוראה מאוד רחבה ומאוד מטרידה. החשש שמביעים אנשי משרד התקשורת מכך שיכולים להיות מצבים שתהיה פגיעה בתחרות הוא חשש מובן. אם אני מבין נכון את מה שאומרים אנשי משרד התקשורת, הם אומרים: בתחום התחרות בתקשורת רשות התחרות לא מספיק טובה לנו, אנחנו רוצים שיהיה מישהו אחר שהוא לא רשות התחרות שהוא מבין בתקשורת ושהוא יקבל את ההחלטות. זה לא מה שמוצע כאן משום שלא שללו את הסמכות של רשות התחרות. באופן עקרוני היחסים בין רשות התחרות ובין רשויות אחרות של רגולטורים זה דבר שהיה בהרבה פסקי דין ובהרבה פסקי דין נאמר שיש סמכויות מקבילות וזה בסדר, אבל לא סמכות לעסוק בעניין התחרות, זה אני לא מכיר במשפט הישראלי שיש גם לרשות התחרות וגם לגורם נוסף סמכות ספציפית לטפל בנושא התחרות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בוודאי שכן. גם אנחנו בתחום הטלקום עוסקים כל הזמן בנושא תחרות בשוק האינטרנט הנייח והנייד ובמקביל גם רשות התחרות עוסקת בזה. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אבל למה אין לכם אישור היום לעשות חדשות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש הסכמים בתחומי האינטרנט שדורשים אישור - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> אתה מציג את זה כאילו זה לא שינוי מהמצב הקיים. זה או שאתה מיתמם או שאני לא יודע. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> המנכ"ל, אל תענה. תשלים, בבקשה. רק בקצרה אם אפשר. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> באופן עקרוני כשמחליטים לתת לרגולטור את הסמכות לבחון הסכמים מנקודת מבט תחרותית יש כאן רגישויות עצומות משום שהרגולטור הזה מורכב מאנשים, תסלחו לי על הביטוי, דלתות מסתובבות, היום הם בתוך הרשות, מחר הם בהוט ומוחרתיים הם בקשת והמציאות מלמדת אותנו שזה כך, כי אנחנו כולנו מכירים את האנשים, אוהבים, מוקירים, מה שאתה רוצה. << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> ומי שעובד ברשות התחרות לא עובד פתאום בחברה מונופוליסטית אחרת, זה רק פה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני רוצה להשלים את דבריי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה לא היית בדיון בעניין הזה ואתה ממחזר לנו שוב פעם את כל הדבר שכבר דיברנו ודשנו וחזרנו שעות, ופשוט אתם מבזבזים את הזמן של כל הוועדה ושל כולנו. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> תודה, כבוד השר, אני לא חושב שאני מבזבז את הזמן, אני חושב שהדברים האלה ראויים להישמע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל היושב ראש מוכן לתת לך את זה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> קודם כל החפיפה בין שני הרגולטורים, אני חושב שהיא צריכה פתרון וכרגע לא מוצע פתרון. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אוקיי, זה נאמר. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הדבר החשוב ביותר שאני רוצה להצטרף לחברתי, עו"ד נגה רובינשטיין, הוא העניין של הפרוצדורה. בדיני התחרות יש פרוצדורה, קודם כל יודעים איך ההחלטה מתקבלת מלכתחילה ואחר כך יודעים איך מערערים. הפרוצדורה היא המהות, הפרוצדורה היא מאוד חשובה. ערעור לבית הדין לתחרות, בתור אחד שהיה 12 שנה במשרד המשפטים ועסק בשאלות האלה בלי סוף, רשות התחרות היא לא מנהלת את בית הדין לתחרות, היא לא בעלת הבית של בית הדין לתחרות, זה שייך למערכת המשפט. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אבל בית הדין לתחרות כרגע לא נמצא על סדר היום. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני מציע, הוועדה תחליט אם זה טוב או לא. אני רוצה לנמק. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אבל אתה אמרת שבנימוק הזה אתה מצטרף לדבריה של עורכת הדין נגה רובינשטיין, היא ייצגה את זה טוב. אתם שניכם ממשרד המשפטים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> היינו פעם, הייתי פעם, כבר עברו מספיק שנים, התיישן. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אבל, אדוני, ביקשתי לקצר. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני רוצה לקצר. בית הדין לתחרות זאת הכתובת הנכונה משום ש-א', זה הליך ערעור ולא הליך עתירה, ב', יושבים שם אנשים שמומחים לתחרות ואני חושב שאם כבר נותנים סמכויות מרחיקות לכת, שאני לא אוהב אותן, צריך לאפשר ערעור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מקודם שמענו את תשובתה של עליסה כדורי בנושא בית הדין ולאור העובדה שנערך פה דיון ובסוף לא הצלחנו לרבע את המעגל, אנחנו עדיין עם קשיים גם לגבי הנוסח הנוכחי, הייתי שמחה אם אתם כן יכולים לבחון שהכללים האלה ייעשו בהסכמתכם, בהתייעצות איתכם. בוא נראה איך אתם כן נכנסים לתמונה, אני חושבת שאולי זה ירגיע קצת את החששות שנמצאים כאן מסביב לשולחן. << אורח >> עליסה כדורי: << אורח >> בסדר גמור, נבחן את זה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני מתנצלת, אני רואה את הרצון העז להמשיך, אבל השאלה של מצדה כל כך חשובה, איזה מגבלות, לא קיבלה מענה, ואני רוצה להבין, חוץ מאישור ואי אישור של ההסכם, מה? קביעת מחיר? קביעת תנאים להספקה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אולי אפשר גם לבטל את הסמכות של רשות התחרות, שלא תהיה סמכות מקבילה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נגה, לא צריך לעזור, זו שאלה מאוד ברורה. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> חשוב לומר פה, היושב ראש, אין לרשות השנייה סמכות מקבילה היום. מדברים איתנו כל הזמן על צמצום הרגולציה ועל פחות התערבות, אבל מה שאנחנו רואים פה בפועל זה הרבה יותר התערבות בהסכמים ואין דבר כזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> וכל הנתונים עוברים לשר. תשאלו אותם, הם כאן. כל הנתונים יעברו לשר, תחשוב על זה ככה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בלי קשר לזהות השר, זו שאלה משמעותית. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> המנכ"ל, בהמשך למה שעדי שאלה, בסוף גם הדוגמה שנתת, המנכ"ל, ביחס לצורך אולי להתערב בהסכם כזה או אחר או לתת הוראות, למשל שחלק מהסעיפים בהסכם הם סעיפים בעייתיים והם צריכים לרדת, זה למשל דוגמה להסכם פרטני שייבחן, אבל פה הסעיף לא נותן מענה לזה, כי בעצם הסעיף מדבר על סוגי הסכמים, לא על בחינה פרטנית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, הוא כן מדבר, אחרי שהיא קבעה סוגי הסכמים שצריך להעביר אליה, צריך לקבל אישור שלה, מעבירים אליה את אותם סוגים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אותם סוגי הסכמים, היא תקבע שסוגי הסכם יעברו לאישור. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> והאישור הזה יכול להיות כן או לא או מגבלות. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> או מה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן בתנאים, כן עם מגבלות. למשל אפשר לאשר רק ל – ההסכם המקורי הוא לחמש שנים ואנחנו מאשרים רק לשלוש שנים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ולסעיף לא יהיה תוקף עד הכניסה לתוקף של הכללים? << אורח >> אוריאל סיטוריאן: << אורח >> אני יועץ כלכלי למשרד התקשורת, עבדתי 15 שנה ברשות התחרות ושנה וחצי אצל התובעת הכללית של ניו יורק. רציתי לתת דוגמאות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברים, אני מציע, כרגע משרד התקשורת אמר שהוא מוכן להוסיף את המילה 'מהותי'. << אורח >> אוריאל סיטוריאן: << אורח >> אני רק אתן כמה דוגמאות כי רצו שנמחיש סוגי מגבלות. לפי הבעיה זו המגבלה שיעשו. למשל אם יש בהסכם בין שתי חברות, נגיד בין חברה ללקוח, משהו שנקרא למשל MFN, הוא אומר אני אתן לך את המחיר הטוב ביותר, והוא לקוח גדול, יש חשש שהספק לא ייתן לו הנחה כי אם הוא נותן לו הנחה פתאום הוא צריך לתת גם ללקוח הגדול הנחה וזה מביא לעליית מחירים. למשל זה הסכם שלפעמים אם יש תנאי ל-MFN, Most Favored Nation, שאומר שאתה תקבל את המחיר הטוב ביותר, לפעמים זה פוגע בתחרות, והסכמים כאלה, אפשר להגיד תורידו את הסעיף הזה, תורידו את המגבלה של MFN. לדוגמה אם יש הסכם שהוא ארוך טווח, שהוא ל-20 שנה, עם לקוח גדול, ויש חשש שיהיה קשה לאחרים להיכנס, אז לפעמים מתערבים ואומרים שזה לא יהיה ל-20 שנה, תקצרו את ההסכם לשנה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אוריאל, אין בעיה, אנחנו איתך, אנחנו מחוקקים, אנחנו לא פרשנים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הוא מנסה לענות, ביקשו ממנו דוגמאות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל ההסברים האלה, זה לא ייכנס לחוק. << אורח >> אוריאל סיטוריאן: << אורח >> אבל ברגע שכתוב שזה כדי למנוע פגיעה בתחרות או פגיעה מהותית או משמעותית בתחרות, זה ברור שלזה הכוונה כי יש על זה הרבה כתיבה - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> לא הבנתי, רשות התחרות לא עושה את זה היום? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש כל כך הרבה דוגמאות לחקיקה שהיא לא ברורה שהיא גם מחייבת אחר כך תיקוני חקיקה, אז למה מראש ליצור את הבעיה הזאת? לכן זה לא ברור, פה אנחנו לא מסכימים איתך. << אורח >> אוריאל סיטוריאן: << אורח >> כי הבחינה היא מהותית, בסוף אתה מסתכל על הסכם. יגידו למשל MFN, אבל לפעמים MFN זה בסדר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יכול לתת לנו דוגמה של רשימה של עקרונות שבהם אפשר לקבוע כללים שנקבע אותם בחקיקה, שעליהם אפשר יהיה לדרוש, כללים עקרוניים? בסוף אנחנו נותנים סמכות מאוד רחבה לרגולטור, בעניינים מסחריים. אני מבין את מה שאתה אומר, יש בזה הרבה מאוד טעם והיגיון, אבל חייבים לגדר את זה איך שהוא. לתת סמכות כל כך רחבה לרשות תקשורתית שיש טענות לגבי הזה שלה, אנחנו רוצים גידור של הדבר הזה. זה כל מה שאנחנו אומרים, יש טעם במה שאתה אומר, בוא נגדר את זה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בהמשך למה שחבר הכנסת גינזבורג אמר, אני חושבת שהקושי בסעיף הזה זה שיש פער מאוד גדול בין סוגי המגבלות שאפשר לתת, כי מגבלה אחת יכולה להיות בכלל לאסור על כל התקשרות כזאת ומגבלה אחרת יכולה להיות למשל כל המגבלות שאתה ציינת פה, שעל פניו הן לא מגבלות מאוד דרקוניות, מגבלה של לבטל סעיף כזה או אחר, לשנות את מספר השנים, לשנות את התקופות, והפער הזה בין סוגי המגבלות שאפשר לתת - - - << אורח >> אוריאל סיטוריאן: << אורח >> לפעמים דרך אגב כל ההסדר הוא בעייתי. למשל יש מתחרים שבמקום לעשות מיזוג ביניהם אומרים שהם ישווקו במשותף את התכנים שלהם, למשל עכשיו yes והוט, סתם לדוגמה, יגידו - - - << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אז הוא יכול להיכנס ל-89. << אורח >> אוריאל סיטוריאן: << אורח >> הוא לא יכול כי זה לא מיזוג. לא, סעיף 89 זה בדיעבד ואז זה בעיה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה לא בהכרח בדיעבד. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> למה אתה מזלזל ברשות התחרות? יש חוק, יש הסדרים כובלים, יש מיזוגים. << אורח >> אוריאל סיטוריאן: << אורח >> גם בארה"ב יש סמכויות מקבילות בין רשויות תקשורת לרשות התחרות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הפחד שלנו והחשש שלנו זה משימוש לרעה בסמכות ולכן כדי למנוע את השימוש לרעה בסמכות זה חייב להיות מגודר. בואו אתם תציעו, מכיוון שאתם מעלים את הסוגיה הזאת שהיא חשובה, תגדרו אותה, אנחנו מוכנים ללכת איתכם בדבר הזה. אל תשאירו לאותה רשות שגם ככה יש לנו קשיים איתה כזו סמכות נרחבת, מה כזה קשה? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> ויש לי עוד הצעה שאני מציעה לשקול אותה, אמר פה אוריאל שסעיף 89, וגם אתה אמרת, המנכ"ל, מתייחס רק להתערבות בדיעבד, אז אפשר גם את זה לפתור. אפשר להיכנס לנוסח סעיף 89 שמדבר על 'מצאה המועצה כי הוא פועל באופן העלול', פועל או עלול לפעול, ואז היא יכולה לתת את אותן הוראות בדיוק. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הבעיה היא לא הפעולה שלו, הבעיה היא איזה שהוא הסכם ש – זה פשוט לא אותו סעיף, לא אותה הוראה, זו הוראה מסוג שונה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ולכן הצעתי קודם, תביאו כמה סעיפים וקבלו גם סעיף שהוא יותר סל, שגם יהיה מגודר, אבל רשימה חצי סגורה, תהיה רשימה עם הבנה מה הכוונה ועוד סעיף שיאפשר לכם עוד דברים אבל שזה יצריך נימוקים מיוחדים. אתם חייבים לגדר את הסמכות הזאת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב תקשורת עם ספקים מחוץ לארץ זה גם חו"ל? << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אני רוצה להסביר מהצד שלנו, מהצד של היוצרים, החשש המרכזי שלנו זה פגיעה והתערבות בתכנים ואני אסביר איך, אדוני היושב ראש. הקושי המרכזי כאן נובע מהחשש שלמועצה הזאת יהיה סוג של זיקה פוליטית לכאן או לכאן - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אבל זה כבר נאמר. זה יסוד הדיון, זה נשמע בדיון הקודם. כל החששות האלה של התערבות פוליטית נשמעו. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אבל אני אמרתי 'מאחר', זו מילת קישור, זה לא עיקר הטיעון. מאחר שהנוסח של החוק הנוכחי לא נותן מענה לחשש הזה, ועל אף העובדה שהכניסו תיקון שמחריג הוראות שקשורות לתכנים, קיים חשש כבד מהצד שלנו שישתמשו בסעיפים האלה שהמועצה תתקנן ויפגעו בדרך לא ישירה בתכנים אלא ככה תהיה איזה שהיא עננה סביב ה - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> המנכ"ל, תרשום לך את החשש של היוצרים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להבין, זה לא חל על מישהו שמחוץ לארץ רוצה לעשות - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם מישהו לא פעיל בארץ והוא חותם עם שחקן שפעיל בארץ, זה לא צריך לחול עליו. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל כתוב ספק תכנים, לא ספק תכנים ישראלי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה לא מעניין תחרותית, התקשרות בין אדם שפעיל בישראל לבין אדם שלא פעיל בישראל. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל זה לא מה שמופיע בנוסח. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> שוב, לסוגי מקרים צריך להיות איזה שהוא היגיון תחרותי. לא עקרונית תחרותית תדרוש אישור על מישהו שלא פעיל בארץ וחותם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לפני ההפסקה היה לנו פה ויכוח בנושא של קואופרציה עם השחקנים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> טוב, אנחנו פותרים את הבעיה הזאת של השחקנים מחוץ לארץ. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> רק כדי לחדד, ישראלי, לא כמו שהגדרנו ספק ישראלי, זה ספק שלא פעיל בישראל, כי נטפליקס לדוגמה היא כן פעילה בישראל, היא לא תחת הרגולציה, ההסכם איתה זה הסכם שיכול להיות מעניין. אבל מישהו שלא פעיל בישראל לא מעניין תחרות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני מנסה להבין, פלטפורמה מתקשרת עם ספק תכנים בין-לאומי בהסכם, אני לא רוצה להגיד בלעדיות, כדי שלא תקפוץ לי מהגדרות התחרותיות, להביא את הספק הבין-לאומי לישראל למנויים שלו לחמש שנים בחינם או ב-12 שקלים לנצח נצחים. ספק התכנים הבין-לאומי, אם אני מבינה את קו המחשבה שלך, אינו כזה שפועל בישראל וההתקשרות תהיה בין ספק תכנים רשום ישראלי לבין הצד השני, שכבר הבנו מי הוא. זה משהו שתרצה לבחון מראש? זה יכול להיכנס בסעיף לשיטתך? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אגיד לך ככה, קודם כל את נותנת דוגמה לעסקה שכן מעניינת ולא נכנסת ל-95(ב) אז הנה יש פה הסכם שיכול לעניין תחרותית, אבל מתי זה מעניין בעיניי? בעיניי זה לא מעניין כשהספק עוד לא פעיל בישראל ובשנים הראשונות, זה יכול להיות - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> היא מדברת על הסכם כניסה לישראל. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא לא יהיה פעיל בישראל בכל מקרה, רוכשים ממנו את התכנים שלו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל זה לא משנה מה מעניין אותך, משנה מה אומר החוק. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זו הדוגמה שעדי הביאה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בסדר, זה לא מעניין. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל זה לא מעניין אותך, זה בסדר, אבל זה לא מה שאומר החוק. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אתה מכפיף גם סיטואציה הזו לסעיף הזה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> תכנים שלא פעילים בישראל, בוא אני אתן את ההסבר כמו שאני רואה את זה, ואחר כך כל מי שלא מקבל שיגיד לי, אבל אני אגיד לכם איך אני רואה את זה מהסתכלות תחרותית, לא רק ברמת הנוסח. תוכן שלא קיים בישראל היום, הוא לא קיים לפני ההסכם וההסכם הזה הוא זה שמביא אותו לישראל פעם ראשונה, בעיניי קשה מאוד לראות אותו כפגיעה תחרותית, זה קוהרנטי למה שאמרתי אתמול על בעלויות צולבות. שחקן שלא פעיל בתחום השידורים ועושה את הצעדים הראשונים שלו בתחום השידורים בטלוויזיה, בעיניי קשה מאוד לראות את זה כפגיעה בתחרות. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אז דע לך, המנכ"ל, שכרגע לפי הנוסח הזה הם בפנים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא, הם לא בפנים, הם בגדר האפשרויות של המועצה, אבל המועצה, אם היא תאמץ את הלך המחשבה שאני מציג פה היא לא תחשוב שזה סוגי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם היא תאמץ, אבל אם היא לא? << דובר >> קריאה: << דובר >> כשנותנים לרגולטור סמכות הוא לוקח אותה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם היא לא, אנחנו משאירים לה שיקול דעת, היא צריכה להפעיל את שיקול הדעת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה החשש שלנו, לכן צריך לגדר את האירוע הזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא יוותר על כוח. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> החוק הזה לא יכול לסמוך על המוח של אלעד ל-30 שנה קדימה. יהיו שם אנשים כנראה אולי אחרים ולכן חייבים לגדר. אנחנו פה מסתכלים קדימה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> מה שאתה אמרת ברור, אומרים היועצים המשפטיים שזה לא כתוב בחוק. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כתוב, רק לא ברור. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אתייחס לזה. זה גם מתקשר להערה של חבר הכנסת גינזבורג, לגדר. אני מקבל את הצורך לגדר, אני רק אומר שקשה מאוד לגדר ברמת חקיקה ראשית כמו שסוגי המקרים האלה יצטרכו - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> חוק התחרות הכלכלית גידר מצוין. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא חוק התחרות הכלכלית גידר, פטורי הסוג שהוציאו, שהם בחקיקת משנה, הם אלה שגידרו. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא נכון, חוק התחרות הכלכלית מגדר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלעד, לכן הצעתי לצד הגידור להוסיף עוד סעיף סל לכאורה שייתן סמכות מסוימת למועצה, אבל גם היא, יצטרכו לנמק אותה, יהיה מין מנגנון שיתווה את שיקול הדעת של אותה מועצה בכללים שהיא קובעת. אבל אם ניתן כמה דברים שבגינם צריך ועוד סמכות טיפה יותר שמרחיבה, אבל סביב גבולות גזרה ברורים, זה נראה לי פשרה טובה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל בשביל מה צריך את רשות התחרות? אם יש לך את כל הסמכויות בתוך החוק, של רשות התחרות ועוד נוספות, אז בשביל מה שיהיו שני רגולטורים? זה סתם מכביד. עליסה, אני אשמח אם תוכלי להתייחס << אורח >> עליסה כדורי: << אורח >> שוב, אמרנו את זה בדיונים הקודמים, אנחנו לא חושבים שיש בעיה שיש חפיפה בין סמכויות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה חפיפה מלאה אבל בפלוס פלוס. << אורח >> עליסה כדורי: << אורח >> לא, זה לא מלא. הרשות נאמנה לערכים שלה, היא לא מונופול בכל מה שקשור ל - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יכול להיות שיהיו לכם ערכים שונים? זה בדיוק מה שאני שואלת. למה צריך שני רגולטורים? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל איפה הדה-רגולציה פה? << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אני רוצה להוסיף נקודת מבט, שגם כשלא מדובר בהתערבות בתוכן אלא בהתערבות ביחסים מסחריים, שוק שכל עסקה בו יש בה חשש שככל שחותמים עליה היא כפופה לאישורים רגולטוריים. ואני אומרת פה באומץ רב שאם הסכמים שלנו, עסקיים כאלה ואחרים, היו כפופים לאישור מועצת הכבלים והלוויין לא יודעת אם מישהו היה מעוניין להחזיק בהוט או לנהל עסקים. בסוף החשש שפקידים, ואלעד, אפילו לא מדובר על מינהל הכלכלה שלכם, שאותו אנחנו מעריכים, תוקם פה מועצה, יהיו בה פקידים, תהיה בה ועדת משנה, כל עסקה מכל סוג שהוא תהיה כפופה לאישורים של המועצה הזו, זה בהחלט תסריט אימים. כל הדוגמאות שמביאים פה הן כאלה של אם תהיה עסקה לא חוקית, אם יהיה הסדר כובל. אם יהיה העברת אמצעי שליטה זה בלאו הכי כפוף למשרד התקשורת, אם יש מיזוג זה בלאו הכי כפוף לרשות התחרות, אז מייצרים פה, בוא נקרא לילד בשמו, סמכות מאוד רחבה למועצה, מועצה של פקידים, לאשר כל סוג עסקה בתחום השידורים. עוד קצת שזה יהיה התערבות בתוכן כדי שזה יהיה תסריט אימים. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> יש לי דיסקליימר קטן להגיד ואני חושב שהוא נותן קונטקסט חשוב לדיון הזה, לפני שאני מתייחס לסמכויות עצמן. עצם העובדה שהמועצה היא מועצה שדרכי המינוי שלה כוללות התערבות של דרג פוליטי זו בעיה. עצם העובדה הזאת מכניסה שיקולים פוליטיים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> זה כבר נאמר עשרות פעמים אם לא מאות. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> בסדר, אבל זה חשוב שזה ייאמר פה לפרוטוקול ולכן במנותק מהשאלה האם לרגולטור ענפי כזה או אחר צריך שיהיו כאלה סמכויות, צריך לומר שיש כוכבית מעל כל הנושא הזה. בנוגע לסמכויות עצמן, אמנם זה לא בדיוק דומה להסכמים, אבל יש הוראות בחוק הרשות השנייה שמקנות לרשות סמכויות בנושא תחרות. אני לא מדבר רק על סעיף 5(6) שמדבר על הגברת התחרות, אני מדבר גם על סעיף 71, ששם אמנם בהקשר של - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> הבחינה היא אחוד, היא לא אותה בחינה של רשות התחרות, זה שתי בחינות שונות. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אתה מוזמן לפתוח את הסעיף. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אתה לא צריך להזמין אותי לפתוח את הסעיף, אני במקרה אישרתי כמה דברים מול הרשות השנייה ומול רשות התחרות. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אני אגיד שסעיף 71 בהקשר של איחוד בעלי זיכיונות, שאמנם זה לא האירוע פה, זה לא איחוד בעלי זיכיונות, זה איחוד פעילות בהקשרים מסוימים, אבל בסעיף 71 יש לרגולטור הענפי, קרי לרשות השנייה, סמכות מאוד רחבה לבחון ולאשר והוא גם שחקן וטו, לצד רשות התחרות שגם שם זה בכפוף לאישור שלה. ולכן לא רק שיש לזה תקדימים זה גם בסדר שיהיו סמכויות כפולות וחשוב שלרגולטור ענפי, בגלל שרגולטור כלל משקי עסוק בבחינה של הרבה דברים בכלל המשק, כי כזה הוא, כלל משקי, גם רגולטור ענפי ראוי שיפעל בנושא תחרות ויגביל את השחקנים שתחת פיקוחו בנושאים מסוימים. כמובן אם הוא לא פוליטי. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> בשבוע האחרון שינו את ההסדרים שנוגעים לערוצים המסחריים, 12, 13 ו-14, וקבעו שהתכנים שלהם יועברו בחינם. הסיבה שזה נקבע זה בגלל שחוששים מהם מבחינה תחרותית, אז קבעו הסדר שהוא מרחיק לכת, עוד נדבר בו, אבל ברגע שקבעו הסדר כזה כדי להתמודד עם אותה בעיה תחרותית, שבעינינו היא מדומיינת, אי אפשר להשאיר גם את הסעיף הזה על כנו ולהגיד, גם הם יעבירו בחינם כדי למנוע פגיעה תחרותית וגם נוכל לעבור להם על כל ההסכמים ולקבוע להם הגבלות ומגבלות על כל התקשרות שיש להם. אז צריך להכריע, אם הולכים על כיוונים שהם דורסים את הערוצים ומעבירים את התכנים שלהם בחינם, אז כל ההוראות הנלוות האלה, צריך למחוק אותן. אי אפשר לאחוז בזה וגם בזה. אני מבקש את ההתייחסות של המנכ"ל לדבר הזה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אנחנו תומכים באסף, צריך להשאיר את חובת ההעברה ולמחוק את הסעיף הזה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה. המנכ"ל, תגידו את השינויים שאתם מסכימים לעשות בסעיף הזה ותיקחו בחשבון את כל ההערות שנשמעו פה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> קחו בחשבון גם שרשות התחרות כן אמרה שהיא תבדוק אצלה אם הם יכולים להיכנס לאישור הכללים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> להתייעצות או לאישור? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עדיף אישור, אבל לכל הפחות - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו נמתין לעמדתם בעניין הזה ולא נתייחס לזה כעת. לגבי התיקונים שעשינו, מעבר למה שכבר כתבנו ומופיע בפניכם, אז דבר אחד שכבר אמרתי זה פגיעה מהותית בתחרות כדי שזה יהיה ברור שהכוונה שלנו היא לא לדברים פעוטי ערך. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> למניעת פגיעה מהותית בתחרות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה סטנדרט שממילא, לפחות ברמת הכיוון, מורה למועצה: אל תקבעי יותר מדי הסכמים. אני לוקח על עצמי, כרגע לא עולה לי רעיון, אם יעלה לי אני אציע, את ההצעה של חבר הכנסת גינזבורג, אם יש עוד דרכים לגדר בצורה שהיא לא כובלת. פשוט רוב הגידורים מתאימים לחקיקת משנה, אם תהיה דרך שנחשוב עליה לגדר את זה יותר חזק, כי מהותית אנחנו מסכימים ואנחנו גם אומרים פה שזאת הכוונה בסעיף וזה חשוב גם לומר את זה, שזה לא יהיה לכל הסכם, זה יהיה להסכמים משמעותיים שבאמת עשוי להיות להם אפקט משמעותי. אנחנו נחשוב אם יש עוד דרך לגדר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יש לי הצעה, קודם כל הגידור צריך להיות במה לא, ואז יהיה יותר פשוט עם מה כן. דבר שני, צריך להיות ברור מאליו שההסכמים האלה לא יכולים לעבור למנכ"ל משרד התקשורת ולשר התקשורת, זאת אומרת אני רוצה לחבר לכאן את 108(ג) שמאפשר הזרמה של המידע מרשות שידורים לשר, צריך להחריג את כל מה שנכנס לגדר הסעיף הזה. << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> אבל זה לא קשור, כתוב פה מועצה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> המועצה יכולה לקבל הוראה ממנכ"ל המשרד שהוא משרת אמון להעביר את הנתונים. << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> אבל דיברנו על זה שזה לא – << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בסדר, אז אנחנו רוצים, מכיוון שהסמכות כאן כל כך פולשנית, כל כך רבה, אנחנו רוצים גידור לפחות ברמה הפוליטית. << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> אדוני היושב ראש, כל הבעיה כאן זה נקודת המוצא שהיושבים כאן בחדר, לצערי הרב, טוענים שזאת מועצה פוליטית. אני רואה בזה הרבה מאוד צביעות. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> את מינוי מקצועי? << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> כן. אתה יודע מה עשיתי בחיים שלי? << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אני יודע מה עשית. היית יו"ר הרשות השנייה, לא עשית את העבודה שלך ועכשיו קיבלת מינוי במועצת הכבלים. << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> אני עם 30 שנות ניסיון בשוק התקשורת, אני הייתי מנכ"לית, אני הקמתי, אישה יחידה, מיזוגנים שכמותכם, אישה יחידה בישראל שהקימה ערוץ טלוויזיה וגרמה למיליון עולים להתערות בישראל - - - << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> את עשית המון דברים בחייך ואת עדיין מינוי פוליטי. << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> אני היחידה, אישה, עולה לשעבר, שהייתה עשר שנים מנכ"לית ועורכת ראשית, גם בערוץ טלוויזיה, ועורכת אחראית בעיתון יומי שהיה יותר פופולרי מהעיתון שאתה קורא אותו, עיתון 'הארץ'. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> איך את יודעת מה אני קורא? << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> אני הייתי יו"ר הרשות, אני הייתי חברת כנסת שפעלה בוועדת כלכלה ללא הפסקה לטובת שוק השידורים בישראל. והגיע הזמן ותודה לאל שאני אומרת את זה כאן קבל עם ועדה, שאת השקרים שלכם, שאני מינוי פוליטי, או מישהו אחר שקיבל תפקיד בממשלה הזאת הוא מינוי פוליטי. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> מי מינה אותך? << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> אתם צבועים, אתם רוצים שזה יהיה ברשות התחרות כי יותר קל לכם ברשות התחרות, כי דווקא הגופים האלה הם גופים סופר מקצועיים. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אני יכול להראות לך כמה תקיעות יש לנו ברשות התחרות. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אדוני, אתה לא ברשות דיבור. << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> חוצפן, אתה לא עשית עשירית ממה שאני עשיתי בחיים שלי. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אני מבקש ממך, פעם אחרונה, ההערות הפוגעניות הללו - - - << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אבל מה פוגעני בזה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אתה שאלת מה פוגעני בזה? זה פוגעני ואתה יודע שזה פוגעני. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אם מישהו חבר כנסת הוא לא פוליטי? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אתה מוכן לתת לי לדבר? << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> ביקשתי לשאול שאלה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> אתה מוכן לתת לי לדבר? שמעתי אותך. זו הערה פוגענית. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> מה פוגעני בזה? השר מינה את יוליה, מה לא נכון בזה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> זה בעיניך מינוי פוליטי? << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> לא השר, ועדת איתור. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> השר ממנה גם מינויים מקצועיים. כשאתה שואל את מינוי פוליטי או לא, או מי מינה אותך, זו הערה פוגענית, ואני מבקש ממך קח את זה, תפנים את זה ויותר אני לא רוצה לשמוע הערות כאלה. התגובה של הגב' יוליה ברקוביץ' באה מה לב שלה, מבפנים. << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> ואני רוצה להגיד שבממשלה הקודמת, אני לא נמצאת בנבחרת הדירקטורית, כי מי שחסם אותי אחרי כל שנות ניסיוני, חסם אותי מלהיות בנבחרת הדירקטורים זו הממשלה שאתה בחרת בה, הקודמת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא מתאים. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הדיון הזה מוצה. אנחנו עוברים לסעיף הבא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הסעיף הבא הוא 96. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> משרד התקשורת, אתם צריכים לחזור עם תשובה לגבי - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה יודע מה אתה רוצה לומר. הנוסח כרגע הוא התוספת של המילה 'מהותית'. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> לא, בזמן שלא היית פה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> קרו כמה דברים כשלא היית כאן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני יודע מה היה, המנכ"ל עדכן אותי ואני רוצה לומר שההחלטה היא כמו שזה כתוב עכשיו, אם יהיה לנו שינוי אנחנו נציע אותו לוועדה. אני לא מקבל את הלופ האין סופי הזה של דיונים. אתם רוצים? תציעו בעצמכם תיקוני נוסח, גם אתה, יושב ראש הוועדה, רשאי להציע תיקון נוסח. אני מבחינתי זה הנוסח אלא אם כן נחליט שיש פה שינוי. אתם לא מפסיקים עם הלופים של הדיונים האלה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מסכם את מה שאמרתי, אמרתי שאני לא מצליח לחשוב עכשיו על גידור נוסף, אני אחשוב על זה, אני לוקח על עצמי לחשוב על זה, ככל שיהיה לי רעיון טוב לגדר - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אבל כן אמרתם שכשרשות התחרות אמרה שהיא תבחן אם יש אפשרות שזה יהיה בהתייעצות איתה, אז אמרתם שתמתינו לתשובה שלה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן, נחכה. אין לנו בעיה שזה יהיה בהתייעצות איתה ככל שזה מקובל. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם יהיו שאלות לחברי הקואליציה שהם בוועדה אתה גם תגיד להם ככה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני גם אגיד להם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם יש חברי ועדה מהקואליציה שיבואו להצביע, פתאום יתחילו לשאול שאלות, מה אתה תגיד, איפה הייתם? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> היה פה דיון עכשיו עשר דקות, סוף סוף היה משהו מהותי, אף אחד לא עשה פה פיליבסטר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, רק שעתיים אנחנו על זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה תהליך חקיקה, זה לא סטופר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אל תלמדי אותי מה זה תהליך חקיקה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, כי אתה תלמד אותי. אתה שר ואני כנסת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הרבה יותר ממך עשיתי, הייתי חבר כנסת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אז אתה יותר טוב ממני בהכול, אני בטוחה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר, אפילו היועץ הכלכלי אמר פה דברי טעם, השתכנענו ואתה בא ואומר תגישו הסתייגויות. אתה פשוט זורק את זה, כאילו לא בא לך להעביר את הדבר הזה. אני לא מבין את זה. אני אומר את זה עכשיו בצורה מקצועית, אני לא מבין את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> קודם תציית לבג"צ, אחר כך תדבר, אחר כך תיתן לי שיעורים בדמוקרטיה. שר בממשלה שמפר פסיקת בג"צ, תתבייש. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא ברור לי למה אתה מתעקש נגד, זה לא ברור לי, זה לא הסברת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא ילמד אותי על דמוקרטיה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> טוב, חברים, אנחנו נצטרך לסיים עוד כמה דקות. אנחנו עוברים לסעיף 96. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה עם 91? הגנה על קטינים וזה, לא חשוב? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> זה יידון בהמשך. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יש סיבה שזה הסדר. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> זה פוצל. כל הסעיפים שמחוקים זה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, מה שמחוקים צריך להסביר לנו למה הם מחוקים, זה לא עובד ככה. היינו באירוע הזה עם נטפליקס. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברים, אני יודע, זה עניין אותי ודברים אסורים ותכנים פוגעניים ואסורים, כל זה משרד התקשורת, זה הנוסח שהוא מגיש לפנינו. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אבל אתה בעצמך ביקשת שהם לא יעלו ליישומון, כל הדברים האלה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברים, אני יודע, הייתי פה בדיון הקודם, העברתי את מה שנאמר פה בדיון הקודם לשר, למנכ"ל, הם קיבלו את זה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל דחו את זה. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> דחו את זה, כן. מי שרוצה שיגיש הסתייגות. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אפשר לדעת מה יהיה סדר הדיונים אחרי המליאה? יש המון שעות ויש נושאים - - - << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> היושבת ראש תחזור ותנהל את הישיבה, אז אני מניח שמהנקודה שבה הפסקנו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל לא להגיד לנו מה צפוי? למה זה סודי? זה חסוי? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> היושבת ראש תחזור לנהל את הוועדה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הכול נמצא על סדר היום. << דובר >> קריאה: << דובר >> השר קובע את סדר היום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא אני, יושבת הראש פרסמה את סדר היום. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> חברים, יושבת הראש תחזור לפה, מיד אחרי המליאה, עשר דקות אחרי המליאה, היא תאמר איך יהיה סדר היום. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> שאלה ממש קטנה. הדיון ב-95 מוצה? << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> הדיון ב-95 לא מוצה, הוא לא יתקיים עכשיו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> למה מוחקים את 91? הגנה על ילדים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 95, סיימנו אותו. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> 95 דנו כבר, מוצה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אתה לא רוצה להסביר למה מוחקים הגנה על ילדים, צרכנים, כל מה שנמצא בפנים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ההסברים היו בדיון על הפיצול ביום ראשון, אני לא אחזור עליהם. יהיה דיון פיצול נוסף בשבוע הבא - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר, לציין שלא הסברתם את הסעיפים האלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הסברנו. כל מה שקשור לתוכן לא נכנס לחוק שעובר עכשיו. זאת התשובה שהייתה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר, אני רק אומר, זה לא הסבר מספק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסדר, לא מספק. תכתוב שזה לא מספק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא עובד ככה, השר קרעי. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני אומר לוועדה, זה לא הסבר מספיק ביחס ל - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ארבע שעות דיון על הצעת הפיצול לא מספיק לך, תכתוב: היה ארבע שעות דיון - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר, אבל אי אפשר, צריך לפרק את הדבר הזה לגורמים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היה, פירטנו, דיברנו על התוכן, דיברנו על החדשות, דיברנו על האכיפה והפיקוח. אנחנו לא נכנסים לכל משפט בחוק שלא הולך לעבור קריאה שנייה ושלישית. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כמו שאמרת, הדיוק חשוב. כשאמרת למשל לפני כן שאנחנו שעתיים על אותו סעיף, אנחנו לא שעתיים על הסעיף. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שעה וחצי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אין חשיבות להגנה על קטינים אצל כל ספקי התכנים חוץ מאיתנו? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר, חשוב להגיד שיש פה סעיפים שכשאתה אומר לא מתערבים בתוכן, הרי מלכתחילה באתם עם הצעה שהדגל שלה הוא אנחנו לא מתערבים בתוכן, ועדיין סברתם שסעיפים כאלה אמורים להיכנס, פתאום עכשיו אתה אומר, רגע, הסעיפים שאנחנו הבאנו בכחול פתאום זה הופך להיות התערבות בתוכן. זה מצריך הסבר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון, הסברתי, כי יש מחלוקת על מהות ואופי המעורבות בתוכן, והסברתי גם שהיום אין שום פיקוח על אותם גופים חדשים שאנחנו מכניסים לרגולציה, בעצם המצב לא יורע, יש רגולציה מסוימת שתחול, דיברנו על כל זה, על אלה שלא נמצאים היום ברגולציה. אלו שכן נמצאים תחת הרשות השנייה ימשיכו להיות מפוקחים על הדברים האלה דרך הרשות השנייה. << דובר >> קריאה: << דובר >> זאת ההגדרה של אפליה בחוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> דיברנו על זה גם בחוק הפיצול ונדבר על זה גם כשנגיע להוראות המעבר ברשות השנייה, אנחנו בסך הכול הופכים אותם לערוצים זעירים, אבל עדיין כל תחומי הפיקוח - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> רק בחדשות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, חדשות ותוכן. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זאת אומרת שזה יחול, זה חוסר שוויון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון, יש חוסר שוויון, גם על זה דיברנו, והנה אנחנו חוזרים עוד פעם לאותו דיון. << דובר >> קריאה: << דובר >> הסברת את חוסר השוויון? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא. אני רוצה להתייחס לזה אחרי המליאה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני אהיה מוכן לחזור לזה כשנגיע לדיון על הפיצול ביום שני. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> יהיה דיון ביום שני. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, הדיון הוא לא על הפיצול, הדיון הוא על חוסר השוויון, למה אנחנו כפופים לרגולציה והם לא. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> נגה, ההערה שלך נרשמה, ההבהרה של השר נרשמה. אני לא קובע את סדר היום, כנראה ביום שני יהיה דיון על הפיצול ושם משרד התקשורת יסביר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כולל הצבעות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל מה זה כולל הצבעות? זה פגיעה בשוויון, אנחנו רוצים עמדה משפטית, אנחנו מבקשים עמדה משפטית לוועדה. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא אתה קובע, אדוני השר, יושבת ראש הוועדה צריכה להודיע שיהיו הצבעות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היא תודיע, היא תפרסם סדר יום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל השר מחליט ומנהל בפועל. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יש כאן פגיעה איומה ונוראית בשוויון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא פה יותר ממנה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש פה משפט אחד, זה תיקון טכני, ברשותך, אני רוצה לומר אותו. בסעיף 96 יש תיקון טכני שעלה בוועדה, אמרנו אותו בוועדה, הוא צוטט בצורה מלאה בדיון, הוספנו כאן את המילים: בכלל זה איכות התמונה, משך השיהוי ורציפות השידור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, זה לא טכני וזה לא נדון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ברור לי שאתם לא רוצים שהחוק י עבור, אבל לא יעזור לכם, החוק יעבור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ברור לי שאתה רוצה לרוקן אותנו מתוכן, ברור לי שאתה רוצה לרסק את הערוצים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה ברור לכל יושבי החדר, לא אכפת לכם מאף אחד, העיקר שקשת 12 ימשיכו להיות מונופול, זה לא יעזור לכם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מטרת החוק שלך, להפוך את כולם לערוץ 14. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יצא המרצע מהשק. זה מה שהוא רוצה, לרסק את 12 ו-13. << יור >> היו"ר אבי מעוז: << יור >> תודה רבה לכל הנוכחים, יוצאים להפסקה, נפגשים פה עשר דקות לאחר סיום המליאה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:59 ונתחדשה בשעה 18:45.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלום לכולכם, מחדשים את הישיבה. עצרנו בסעיף 74. נתתי זמן נרחב מאוד לערוצים להביע את דעתם. כרגע נפתח בפלטפורמות. היום המטרה שלנו היא לסיים את כל הנוסחים, ופה זה באמת באמת תלוי בכם, אף אחד מאיתנו לא רוצה להישאר פה עד ארבע לפנות בוקר. אני חושבת שאפשר לעשות דיון יעיל וטוב ולסיים פה הרבה לפני 12 בלילה, אבל זה באמת תלוי ביעילות שלנו. קו הזהב, לא מתפרסים יותר מדי, לא חוזרים, לא קודחים, לא נאומי מהות, כן תיקונים. וכמו שאתם רואים, עלו תיקונים, כשיש דברים ענייניים וחשובים אני לחלוטין מאפשרת. בואו נמצא את קו האמצע, נהיה יעילים וכולנו נחזור הביתה הערב להספיק לראות היום את הילדים. שאלה שלך, נעמה, ואנחנו עוברים לפלטפורמות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שאלת הבנה. האם הכוונה היא שתהיה העברת חובה של התכנים ושזאת תהיה גם CatchUp של 90 דקות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה הסעיף הבא, זה עוד לא הסעיף. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני רק מנסה להבין את הרעיון. מה המודל העסקי? אם יש את ה-CatchUp אז כל המודל העסקי של הפרסומות נופל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני אסביר את זה כשנגיע לסעיף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לדעתי אפשר לקרוא את הסעיף הבא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את זה עוד לא קראנו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש לנו חוב, הסברנו את הסעיף ודיברנו על סעיף 74 ולא הקראנו אותו, אז אביתר יקריא את הסעיף. << דובר >> קריאה: << דובר >> רק אם יהיה אפשר לשמוע את העמדה המקצועית של המנכ"ל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור, מה השאלה בכלל. אביתר, לפני שאתה מקריא, ערוץ 14 ישב פה כל הוועדה הקודמת. זה הסדר הבא, 14 מקבלים כמה דקות דיבור, אביתר מקריא את 74, עוברים לפלטפורמות, מגיעים למסקנות וממשיכים הלאה. << אורח >> מורין אמיתי: << אורח >> אני רק רוצה להבהיר פה חד משמעית את עמדת ערוץ 14 בנושא הזה. אנחנו מתנגדים בכל תוקף להעברה בחינם של תכנים מכל סוג שהוא. אנחנו אמנם היום ערוץ זעיר, אבל בעזרת ה' יום אחד אנחנו במהרה בימינו נהיה ספק בעל חשיבות, חלק מזה בזכותך, היו"רית, אנחנו רואים את העבודה שאת עושה פה, אנחנו רואים שאת נלחמת למען מגוון רחב של ביטוי של דעות. את נלחמת עבור זכות שמוגדרת התיקון הראשון לחוקה האמריקאית, חופש הביטוי. כל העבודה שלך הזאת, אני מקווה שהיא לא תהיה לשווא בגלל הסעיף הזה, כי ערוצי תקשורת זה כמו כל עסק אחר בישראל. כשפוגעים בחוק-יסוד: חופש העיסוק, כשפוגעים בחופש החוזים, כשפוגעים בזכויות קניין, כשמפקיעים נכסים מעסק, כל עסק במדינת ישראל, הם קורסים תחת הנטל הרגולטורי והם נסגרים. חשוב להבהיר את זה כאן בחדר. נאמר מקודם על ידי השר כי קיים כשל שוק, הרשה לי לחלוק עליך. כבוד השדר, לא קיים כשל שוק, הפלטפורמות והערוצים יודעים להגיע ביחד להסדרים ולשיווי משקל ולמשא ומתן. גם שמעתי שנאמר על מצב של סיכון כלשהו שמישהו יהיה בעמדה של כוח, של מיקוח, אבל אתם דאגתם לזה. ישבנו פה שעות על סעיפים שבהם אנחנו יודעים שגם רשות התחרות יכולה להתערב וגם המועצה יכולה להתערב ועברנו על הסעיפים האלה, כבר הבהרנו, כי אתם דאגתם שתהיה פה תחרות. אמרתם את זה, ולכן הסעיף הזה מייצר נטל ועודף רגולטורי וחשוב להגיד את זה כאן בחדר. דבר אחרון, יש בהצעת החוק הזאת המון סוגים של התייחסות להעברה בחינם של תכנים במסגרת פלטפורמות אחרות. בעיניי זה מספק אם המטרה היא לדאוג שהציבור יקבל כל ידיעה ושום דבר לא ייעלם מעיני הציבור, על אחת כמה וכמה בעידן טכנולוגי של רשתות חברתיות, של אפליקציות שהערוצים בעצמם מספקים בחינם, כל אפשרות, OTT, דיברנו על זה שעות, בעינינו הסעיף הזה לא צריך להתקיים בהצעת חוק שתכליתה היא להוריד נטל רגולטורי. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. אביתר, בבקשה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> סעיף 74, הקניית הזכות לביצוע פעולות בתכנים לכל ספק תכנים רשום. אנחנו בסימן א' פרק ו'. הקניית הזכות לביצוע פעולות בתכנים לכל ספק תכנים רשום 74. (א) המועצה תקבע בכללים את סכום ההכנסה השנתי של ספק תכנים מאספקה של תכני ערוץ בישראל, ואת אופן חישובו, אשר מעליו ייחשב ערוץ בעל חשיבות מסחרית וכן ספק התכנים האמור ייחשב ספק בעל חשיבות מסחרית; הסכום האמור ייקבע לאחר התייעצות עם הממונה על התחרות ולאחר שנוכחה המועצה כי התחרות בין ספקי התכנים צפויה להיפגע אם תכנים של ספק תכנים, בין אם יסופקו באופן בלעדי לספק תכנים מסוים, אחד או יותר, ובין אם יסופקו באופן המפלה בין ספקי תכנים רשומים שונים; כללים ראשונים לפי סעיף קטן זה יעמדו בתוקפם חמש שנים מיום קביעתם ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות. (ב) לגבי התקופה שלאחר תום חמש השנים האמורות בסעיף קטן (א), המועצה תקבע בכללים אמות מידה שלפיהן ייחשב ערוץ כערוץ בעל חשיבות מסחרית וספק התכנים כספק בעל חשיבות מסחרית; אמות מידה כאמור ייקבעו לאחר התייעצות עם הממונה על התחרות ועם יושב ראש רשות האסדרה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני רוצה להוריד את יושב ראש רשות האסדרה בעקבות הערות שעלו ואני לא חושב שהוא רלוונטי להתייעצות הזאת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא לא רלוונטי. יושב ראש רשות האסדרה הוא קדם הליך, הוא לא מתערב לרגולטור בנושאים כאלה, אין מה להתייעץ איתו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה להוסיף רגולציה על רגולציה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הממונה על התחרות מספיק. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> - - - ייקבעו לאחר התייעצות עם הממונה על התחרות ולאחר שנוכחה המועצה כי התחרות בין ספקי התכנים צפויה להיפגע אם תכנים של ספק תכנים שמתקיימות לגביו אמות המידה האמורות יסופקו, בין אם באופן בלעדי לספק תכנים מסוים, אחד או יותר, ובין אם באופן המפלה בין ספקי תכנים רשומים שונים; כללים אלה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות. דילגתי על רשות האסדרה פה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ב-(ג) אין תיקונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פלטפורמות, ישבתם בשקט. אני רוצה למקם את כל יושבי הוועדה כרגע, אנחנו קובעים פה האם השירות הליניארי פלוס ה-CatchUp יבואו בחינם, לא יבואו בחינם. ברור לחלוטין שיש פה תאונת דרכים חזיתית בין שני אינטרסים, בין הערוצים. אנחנו רואים פה תמימות דעים, וגר זאב עם כבש, בין 14 ל-12, ל-13, כולם חושבים שהם לא צריכים להעביר את זה בחינם. עכשיו אנחנו שומעים את הפלטפורמות כדי לשמוע מהצד שלהם למה מבחינתם זה יהיה אסון טוטלי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אגב כשכאן אנחנו לא קובעים מי מעביר עדיין, שכל מי שהזכרת מעביר בחינם, קובעים שייקבע איזה שהוא רף כלכלי שמי שיהיה מעליו, יש לו סוג של כוח מונופוליסטי שלגביו יש תרופה בסעיף הבא, את אותה תרופה שהזכרת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חברת הכנסת דיסטל, אני זוכר שהמנכ"ל התבטא בעבר בנושא הזה כנגד מה שמוצע פה עכשיו, אז אם הוא יכול להבהיר את השינוי בעמדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נקשיב לפלטפורמות, אני מעדיפה קודם לתת לשחקנים על המגרש. נשמע את כולם, זה סעיף כבד. עופר. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> נאמרו פה דברים על ידי קשת ועל ידי ערוץ 14 - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נאמרו גם על ידי רשת, לא שמעת את הדברים על ידי רשת? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> נאמרו פה דברים על ידי קשת ועל ידי ערוץ 14, ואני רוצה לתקן רק תיקון קטן בפתח הדברים, זה לא רק בין קשת וערוץ 14 לבין הפלטפורמות, זה גם עניינו של הציבור, וצריך גם לשים את זה פה ואני ארחיב. ועוד נאמר פה, גם על ידי ערוץ 14, שיש פה ענייני קניין, גם על ידי קשת. דרך אגב ערוץ 14 לא אמר, לא היה לו קשה עם ההפקעה הקניינית של האפיקים אצלי, של 12, 13, 14, ובדרך כלל בצדק מבחינתו, אני מבין, גם לקשת לא היה קשה גם זה. קשת גם צעקה פה חוק חדש, חוק חדש, חוק חדש, אבל כששינו ונתנו לה עכשיו בהתחלה אפס, אחרי זה לשנתיים, אחרי זה לחמש שנים, את האפיקים שזה על חשבוננו, על חשבון הפלטפורמות, הטענה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור לי שהסעיף הזה נטה לטובת הערוצים ולא לטובת הפלטפורמות. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> לא, אני מדבר עכשיו על משהו פרוצדורלי, לא נטען חוק חדש. כששינו את ניכויי הספורט באופן דרמטי לא נטען חוק חדש. דרך אגב כל החדר הזה, סביב כל השולחן, כשעלו האפיקים, לא רק מהצד הזה, לא טענו חוק חדש. עכשיו פתאום זה חוק חדש. אז קודם כל הטענה הזאת כמובן היא לא נכונה. בוודאי שבחוק הזה יש לאורך כולו פגיעות קנייניות מסוימות, פוגעים לי כשרוצים לקחת לי עשרה ערוצים לחדשות, למען אינטרס ראוי של המדינה ולמען הציבור, ופוגעים בי כשלוקחים לי את אפיקים 12, 13, 14 ואומרים לי זה עכשיו לפחות חמש שנים, למען אינטרס שהוועדה החליטה שהוא ציבורי. ועכשיו יש פה משהו שעושה איזון כלשהו, הוא עדיין ממש ממש לא משנה את המודל העסקי של הברודקסטרים ולא שובר את מטה לחמם, נהפוך הוא, אבל זה פתאום דבר שלא ייעשה. אז אי אפשר להחזיק את החבל הזה משני קצותיו. זו הערה פרוצדורלית. עכשיו צריך לראות על מה מדובר פה. בסופו של דבר גם אין פה נושא חדש מבחינה חקיקתית. כבר לפני עשרות שנים נקבע במדינת ישראל, גם על חשבוננו, שאני חייב להעביר בחינם את הברודקסטרים, העברתי אותם. הייתי צריך להעביר אותם בחינם, הייתי צריך להפיץ אותם, לא היה להם דרך אחרת להגיע לכל תושבי מדינת ישראל, לכל משקי הבית שמחוברים לטלוויזיה, וזה מה שעשיתי, הפצתי אותם ובניתי את הכוח שלהם בצורה כזאת שהיום ברחבי העולם אין ערוצים עם כוח כמו שיש להם, אין ערוצים עם מהדורת חדשות באחוזי הצפייה של קשת. אין דבר כזה, זה לא קיים בעולם. גם לא של הערוצים האחרים. צודק השר, אני רק אקדים, שלא קובעים פה מי זה יהיה. המועצה תקבע בהמשך מדיניות של מי זה יהיה ומה יהיו הכללים, ואם זה מישהו קטן הוא לא ייכנס, ואם זה מישהו גדול הוא ייכנס, וכל המטרה של החוק היא לטפל בבעיות, לשחרר רגולציה ולטפל במוקדי כוח ובמונופולים. כבר היום, רק לסבר את האוזן, הפלטפורמות משלמות לערוצים 150 מיליון שקל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> על? תפרט. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> מה שקורה היום, שהיום על פי החוק הערוץ הליניארי, השידור החי, צריך לעבור בחינם ואני היום משלם על ה-CatchUp סכומי עתק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לח"כים שיושבים פה ולא נוכחים כל הזמן בוועדה, יש שידור ליניארי שזה אתה פותח את הטלוויזיה ורואה מה שאתה רוצה, ויש את עניין ה-CatchUp שכולנו מכירים. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> על הדקה הראשונה. זה כבר קורה היום. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה, מדקה ראשונה עד מתי אתה משלם? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> היום נותנים לי שבעה ימים, ל-free נותנים 14 יום, לי נותנים שבעה ימים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת שבעה ימים, פספסת סדרה, היו שלושה פרקים, יש לך שבעה ימים לראות אותם. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> זה לא רק סדרה, חדשות ודברים נוספים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עכשיו אנחנו שואלים את עצמנו, למי אנחנו נוטים יותר, לפלטפורמות שיפסיקו לשלם, או לערוצים שזכותם - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הם לא יפסיקו לשלם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור, הם ישלמו אחרי ה-90 דקות. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> בדיוק. אנחנו אומרים פה שכשבאים ומזהים גורמים כאלה חזקים, ההכנסות דוברו כבר, ההכנסות של קשת הן סביב מיליארד שקל, זה בערך מה שעושה טלוויזיה רב ערוצית על ערוץ אחד וזה שלהם, אני לא בא לקחת להם שקל מהדבר הזה. אז חייב להמשיך ההסדר, זה לא הסדר חדש, זה הסדר שהיה קיים בחוק התקשורת, נוגע לכבלים ונוגע ללוויין, קיים ב-OTT, קיים כבר באינטרנט, הוא פשוט קיים כשהגענו לפה, והוא קיים כיום, והיום, מה לעשות, עושים לו התאמה טכנולוגית. האמירה ש-CatchUp הוא לא חלק מהשידור הליניארי היא בול בול בול כאילו קשת הייתה אומרת לכם: תקשיבו, אני נותנת לכם את השידור בשחור לבן, בשביל צבע תשלמו. אני נותנת לכם את השידור בשחור לבן, בשביל סאונד תשלמו. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ליעד, אתם דיברתם. תשתדל בלי שמות ערוצים, פשוט כדי שלא יתפתחו ויכוחים. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אני לא יודע, כשאנחנו מפריעים מוציאים אותנו. ואני גם אומר לך לא, גברתי, כדי שאני לא אקטע שוב. מהצד השני כל הזמן אומרים yes yes yes, מותר לי להגיד קשת, זה לא מילה מגונה. יש לזה סיבה חשובה, ככה צופים היום בטלוויזיה, ואין שום סיבה שכשיש מונופולים, זה אפילו לא רק מונופול אחד, כאלה חזקים, לא ימשיכו את ההסדר הקיים והם ימשיכו לעבור ולא ייקחו מאות מיליוני שקלים נוספים מהשוק. כולם יודעים פה ששוק הפרסום, סך ההכנסות שלו לא ירד מאז שנכנסו הפלטפורמות הנוספות ומאז שנעשה המיזוג בין רשת ל-10, החברות מרוויחות, ובשוק שלנו ההכנסות ירדו ב-30%. אז הדבר הזה קורה וכדי שהמחיר ללקוחות לא יעלה, כדי שלא נידרש לשלם סתם כסף, חייבים להמשיך את חובת ההעברה. עכשיו אני רוצה להגיד כמה הערות קצרות. לגבי ה-CatchUp, אני מניח שכולם פה רואים טלוויזיה, אני מקווה, אני יודע שפנחס אמר שלא, אבל כל השאר שכן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מפצה על מה שהוא לא רואה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> פנחס לא לבד. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> כדי לראות טלוויזיה היום אתה צריך לראות את השידור הליניארי ואתה צריך את ה-CatchUp. ה-CatchUp לא מספיק ל-90 דקות, אני יודע ששמו אותו 90 דקות. סתם אני אתן לכם דוגמה. אתה שומר שבת ואתה רוצה לראות שידורים שהיו לפני השבת, אתה רוצה לראות אותם אחרי. חזרת מאוחר הביתה, אחרי 90 דקות, למה שלא תוכל לראות אותו? אין סיבה שלא. ולגבי החשש של פגיעה במודל המסחרי, כי זה מה שנאמר לנו, יהיה פה מיטוט המודל המסחרי, לא פחות. אז קודם כל מי שיש לו חשיפה, היחידים במדינת ישראל, לכל 1.7 משקי הבית בערך שמחוברים היום לטלוויזיה, זה רק הברודקסטים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שאלה, עופר. במידה שאתם מקבלים בחינם ליניארי פלוס 90 דקות CatchUp, מה הסיכוי שאתם מסתפקים בזה ולא פותחים את הכיס לקבל עד לשבוע? מה הסיכוי? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> עוד פעם, לא הבנתי את השאלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעצם כל הטענה של קשת ושל רשת ושל 14, כרגע אנחנו על מתווה של ליניארי פלוס 90 דקות בחינם, כל מה שמעבר לזה תצטרכו לשלם. אני שואלת אותך כמייצג יס, אותך, מיכל, כמייצגת את הוט, מה הסיכוי שתספקו בליניארי פלוס 90 דקות ולא תיכנסו למשא ומתן לשבוע. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אני בטוח שיהיה משא ומתן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> האם יש סיכוי שתסתפקו ב-90 דקות? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אני עונה לך, גברתי. בניגוד למה שנאמר קודם, הצדדים לא מסתדרים היום. אמר ערוץ 14 שהצדדים מסתדרים היום, לא, מגיעים הערוצים ואומרים לי כמה לשלם ואני משלם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגמר, חבל שלא תהיו פה בדיון הזה. כשהנציגים של הערוצים דיברו אף אחד לא הפריע ומי שהפריע עף החוצה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הם הפריעו. << אורח >> מורין אמיתי: << אורח >> פשוט ההצגה החד סטרית הזאת כאילו בצד השני יש איזה שה תמים ופה יש זאב שהולך לטרוף מאוד משעשעת. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> תבואי לכל הדיונים ותראי אם ההצגה היא חד סטרית. איזה חוצפה. << אורח >> מורין אמיתי: << אורח >> באים ואומרים לו מה לשלם והוא משלם, זה פשוט לא נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נציגת 14, לא להפריע כרגע. מרגע זה מי שפוצה פה יוצא, נקודה, גמרנו. אם הח"כים יכולים לשבת בשקט ולהקשיב גם אתם מסוגלים. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> דרך אגב אני אגיד פה משהו שכולם יידעו, יש פה רק אדם אחד בחדר הזה מהיושבים, לא אנשי קשת שיושבים פה, לא גברתי שאני לא זוכר את שמך, סליחה, מערוץ 14, רק אחד שישב בכל המשאים ומתנים בעצמו, לא אמרו לו מה היה בחדרי המשא ומתן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מי זה? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אני. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אתה טועה, גם אני. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עופר, תתמקד, בבקשה. תתאר לי מה התרחיש מבחינתך במידה שזה לא יהיה בחינם. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> מה שיהיה עכשיו, אחרי שהפקיעו לנו את האפיקים 12, 13 ו-14, ואחרי שייקבע פה, ותיכף אני אגיד על זה מילה, ה-CatchUp חייב להיות יותר מ-90 דקות, הוא חייב להיות לפחות, אם לא שבעה ימים, שלושה ימים, כדי לאפשר צפייה. אז בוודאי ובוודאי שיתנהל משא ומתן ובוודאי שאפשר יהיה להגיע להסכמות ולשלם עוד כספים, כי המטרה שלנו בסוף זה מנויים, זה אני מקווה שכולם מסכימים. כדי שאני אמכור למנויים אני צריך לתת להם את המוצר שהם רוצים. היום מה שאנשים רוצים זה CatchUp, לא רק את השידור הליניארי. אז אני יכול להגיד לא לי לא יהיה אכפת, אני לא אתן למנויים שלי, אז הם יעזבו אותי ויעברו להוט אם היא תתקשר ככה או שיעברו ל-free או שיעברו לפרטנר או שיעברו לסלקום. התשובה לשאלה הזאת היא ברורה. אנחנו נגיע בהמשך, כשנצלול לתוך הסעיפים של 74, אני רק אומר את זה כמבוא, יש שני דברים שצריך לתקן בהצעת החוק מעבר להארכת ה-CatchUp. האחד, זה שיש הסדר של חובת העברה, אבל ההסדר הזה מותנה בקביעה מיהו בעל חשיבות מסחרית, זה דבר שייקח זמן. לכן עד שהדבר הזה יקרה ועד שהמועצה תתכנס ותקבע מיהו בעל חשיבות מסחרית יש שתי דרכים, אחת, לקבוע שכל מי שהוא היום ספק תכנים גדול ייחשב עד לקביעה כזאת כבעל חשיבות מסחרית כדי שהחוק ייכנס לתוקף, והדבר השני, שתהיה הוראת מעבר, שיש אותה היום, אבל בנוסח לא מספיק טוב, שהוראת 13ג שהיא על הערוץ הליניארי כרגע, תתוקן שתכלול את ה-CatchUp, אבל יותר חשוב מזה, תתוקן שהיא תעמוד עד שיקבעו מיהו בעל חשיבות מסחרית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה הדרישה שלכם, CatchUp בלתי מוגבל? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אמרתי שלא, שלושה ימים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור לך שאחרי שלושה ימים תצטרך לשלם? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> ברור, ואני אשלם. אני משלם המון המון כסף, לכל הגורמים, אני משלם על ספורט, אני משלם על CatchUp. מה שאני צריך אני אשלם כי אני רוצה להביא את המוצר הכי טוב למסך. ההערה השנייה, כשקבעתם את היישומון, שזה לא היה אינטרס שלי, גם לא אינטרס של הברודקסטרים, זה אינטרס של המדינה, כשהמדינה החליטה שהיא קובעת את היישומון היא קבעה את ההוראה הבסיסית שצריך כדי שהיישומון יעבוד, שמי שחייב לעבור ביישומון חייב להסדיר את זכויות היוצרים כדי לעבור שם. אותו דבר צריך לקבוע פה. צריך לקבוע פה שכל מי שייקבע שהוא בעל חשיבות מסחרית כמובן, ורק הוא, הוא ועליו החובה להסדיר את זכויות היוצרים. אני ארחיב בזה אחר כך כשנקרא את הסעיפים, את התיקונים בנושא הזה, ואני אקדים כבר תרופה למכה, אין פה סתירה לאמנות בין-לאומיות, זה מותר, זה חוקי, זה אפשרי, זה נעשה כך במדינת ישראל כבר עשרות שנים בחוק התקשורת, בחוק תחנות ספרתיות, וזה נעשה במקומות אחרים. ואני אסביר אחרי זה בפרוטרוט למה זה כמובן בפררוגטיבה המלאה של המחוקק הישראלי. << דובר >> קריאה: << דובר >> פגיעה אדירה ביוצרים. אתה לא משלם תמלוגים היום, זה גם מה שהוא אמר שם. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת מלקו, אולי ניתן גם למיכל לסיים ואחרי זה נתחיל עם השאלות? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בסדר גמור. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אני אפתח ואבקש אחר כך מעורך דין רז נזרי להשלים את הדברים ברמה החוקתית, אבל חשוב לי להתחיל מראשית הדברים כי יש לי הרגשה שכשמדברים על הנושא הזה קצת באמצע. אני רוצה להתחיל ולוודא שכולם בחדר הוועדה שאנחנו על אותו עמוד על מה מדובר בחובת העברה. חובת העברה, אני הגעתי להוט לפני 17 שנה והפנו אותי לסעיף 6כא לחוק התקשורת והסבירו לי שהפלטפורמות הרב ערוציות, בזמנו זה היה הוט ו-יס, יש עליהן חובה שנקבעה על ידי המדינה בחוק להפיץ את ערוצי החדשות מבלי לגבות מהם כסף תמורת ההפצה. היה מדובר במשאב מוגבל ביותר, הן בחברות הכבלים והן בחברות הלוויין. זה לא צ'יזבטים, זה היה המצב. אני ישבתי ושאלתי איך יכול להיות הדבר הזה והסבירו לי. אני רק הגעתי לשוק התקשורת, התעניינתי בזה כמו שראוי שיתעניינו פה, אמרו לי שלמדינה יש אינטרס לבסס תחרות בעולם החדשות ולכן היא הפקיעה לכם את הערוצים, את המשאבים, את כל היכולת לגבות כסף מערוצים על העובדה שאנחנו מפיצים אותם לכל הציבור בישראל. המשמעות של זה היא שאנחנו שיווקנו את חבילות התוכן שלנו, סללנו תשתיות, שלחנו טכנאים, התקנו ממירים, ענינו במוקד שירות הלקוחות, תיקנו תקלות, כל הדברים האלה בלי לקבל שקל בתמורה על מנת לשרת את המודל העסקי של הערוצים המסחריים. הערוצים המסחריים, הם קיבלו רישיון מהמדינה ומעט מאוד קיבלו רישיון מהמדינה כי תנאי הסף היו מאוד מאוד גבוהים ולכן התבססה ההגמוניה של הערוצים הגדולים ובגלל זה אנחנו יושבים בוועדה הזו. הערוצים האלה, בתנאי סף מאוד גבוהים, קיבלו רישיון מהמדינה לא רק להיות בלעדיים בחדשות ובפרסומות, אלא הם קיבלו ללא שום תמורה ערוץ הפצה מהפלטפורמות. הם לא הקימו תשתית, הם לא הקימו מוקד שירות מכירות, הם לא עשו כלום למעט להרים ערוץ בתנאים של משאב מוגבל עם זכות בלעדית לעשות חדשות ועם יכולת למכור פרסומות כשלנו היה אסור לעשות פרסומות. הם נהנו מחובת ההעברה הזו ואנחנו מצאנו את עצמנו משדרים אותם, משדרים אותם ב-HD, מעבירים אותם מאפיק לאפיק בהחלטות של המדינה, מפקיעים מאיתנו מספרי אפיקים שזה נדל"ן. ביום בהיר אחד, כמו שאומרים, מישהו בערוצים האלה גילה שמודל ההפצה עשה לעצמו טוב, שזה עבד, שבאמת הבלעדיות שלהם בפרסום והיעדר הוצאות על הפצה בכלל יצר מודל עסקי מאוד מאוד חזק ואז הוא אמר בעצם, למה שאני אקבל כסף רק מפרסום? שתבינו, למיטב ידיעתי, ממה שאפשר להבין פה בוועדה, הערוץ הגדול מגיע לכמיליארד שקל. אני אגלה לכם שזה בערך כמה שאנחנו מקבלים על כל טלוויזיה רב ערוצית והתעשייה שלנו מפסידה ושלהם רווחית ביותר. אז יום אחד הם אמרו למה רק פרסום? בוא נפנה לאותם גורמים שהפיצו אותנו כל השנים וככל הנראה המודל העסקי שלנו מבוסס על פרסום והכול עובד טוב ויפה, המודל העסקי שלהם עובד על דמי מנוי והמנויים שלהם התרגלו כבר לקבל את השירות שלנו בתוך החבילה, אז יש לנו כוח עליהם, למה שלא נבקש מהם כסף? אם לא, נאיים שנוריד את הערוץ. הדבר הזה לא התאפשר, למה? כי קבועה חובת העברה, ולכן כל מי שחושב פה סביב השולחן שחובת ההעברה הומצאה פה, הוא טועה. ואני תיכף אגיד מילה על הניסיון לשנות בחוק הזה את חובת ההעברה, שזה היה ניסיון לא טוב ולכן שכנענו שצריך לחזור לחובת ההעברה המקורית. אז למרות שהם ביססו את כוחם הם לא יוכלו לפנות אלינו ולדרוש פתאום כסף, כי יש חובת העברה בכבלים ויש חובת העברה בלוויין. ואז ב-OTT, שזה כשנכנסנו הפלטפורמות על גבי האינטרנט, סלקום ופרטנר ובהמשך yes וגם הוט עוברת לאינטרנט, מצאה המדינה וחוקקה סעיף נוסף כדי להגן על אותן פלטפורמות שכבר כל הציבור בישראל רגיל לצרוך את הפלטפורמה יחד עם הערוצים המסחריים, כי זה המודל שהמדינה ביססה, וחוקקו סעיף ספציפי שמחייב אותם להעביר את התכנים שלהם גם לגבי לקוחות על גבי האינטרנט וזה 13ג. אלא מה? הם מצאו פרצה והפרצה הייתה אותו CatchUp, זאת אומרת הם חיפשו דרך לגבות כסף עבור הערוץ. אז לפני שאני עוברת ל-CatchUp, אחרי שציינתי שזה הסדר חקיקתי קיים, שהם ביססו את מעמדם על גבם, וההסדר הזה לא מפקיע מהם דבר, רואים פה בוועדה מתי יוצא לי וריד ואני מתחרפנת וזה, אני אומרת לכם מראש, כי אתם תשמעו את זה תיכף הרבה, כשאומרים הפקעה וכשאומרים לוקחים לי את התכנים בחינם, מה היה עד עכשיו? עד עכשיו להיפך, אנחנו מאפשרים את המודל העסקי שלהם, אנחנו מפיצים אותם, לא מפקיעים להם דבר. זה ההסדר שהחוק קבע. אם יושבים פה חברי הכנסת וחושבים שפתאום יש מאין, רק כי הם התחזקו, אז עכשיו אנחנו נתעלם מזה שמכם הפקיעו את הערוצים וניתן להם את הכוח הבלתי מוגבל, ואני אומרת פה בלתי מוגבל, אני ישבתי בחדרי המשא ומתן, יכול להיות שהם מתחילים את המשא ומתן שלהם בכמה אגורות, יש להם סכום שאותו הם מתכוונים לקבל. אתם תשאלו אותי איך אנחנו מגיעים למשא ומתן כי חובת ההעברה היום מאפשרת לנו להפיץ את הערוץ ומחייבת אותם להפיץ את הערוץ לטובת הציבור, כדי שחדשות יונגשו לכולם, כדי שחדשות יהיו חינמיות, כדי שמי שביסס את מעמדו על הרגולציה הזו ומודל הפרסום משרת אותו לא ידרוש כסף נוסף מהציבור תוך ניצול לרעה של הכוח שלו, וכאן אני מגיעה ל-CatchUp, ברגע שב-OTT הם קראו את לשון החוק, את 13ג, קראו ואמרו, אוקיי, אנחנו חייבים להפיץ את הערוץ. האמת שהם ניסו לאפשר לנו להפיץ אותו רק ב-SD, אבל בית המשפט קבע שהם צריכים גם ב-HD, כי אם יש חובת העברה, אז אל תעשו מזה צחוק. אני אומרת לכם, אם נקבע ערכית שהערוצים האלה צריכים להמשיך להיות מופצים ללא עלות, אז הם צריכים להיות מופצים להיות עלות. לא אומרים חוק ועוצמים עיניים על החלק השני. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כאשר הלכה למעשה מהרגע שיש את ה-CatchUp חובת ההעברה לליניארית פשוט בטלה לחלוטין. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> פשוט עוקרה מתוכן, פונקציה ריקה. ואני אסביר למה, כי הסכומים שהם מבקשים על CatchUp, 150 מיליון שקל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לשנה? << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> מישהו פה צקצק, אני אגיד עשרות מיליונים על הזכות בסך הכול – הוועדה תוכל לדרוש את ההסכמים, אין לי בעיה להציג את ההסכמים, הם הוצגו לפני משרד התקשורת ואנחנו מדברים במצב שבו הערוץ הליניארי מופץ ללא תמורה, שאם זה היה תלוי בהם הם היו אומרים: את יודעת מה, נעביר לך את הערוץ, אבל בשביל שיהיה גם סאונד אז כסף, שזה יהיה לא בשחור לבן אז כסף, הם היו מוצאים על מה. מה זה ה-CatchUp הזה? ה-CatchUp הזה זה בסך הכול בטלוויזיות חכמות ובשידורים על גבי האינטרנט יש אפשרות להריץ את השידור אחורה. זה נהוג בכל פלטפורמות ה-OTT. עשינו בנצ'מארק בעולם, יש לי פה חוות דעת של חברת ייעוץ בין-לאומית, ה-CatchUp שנקבע במדינות שנקבעה חובת ההעברה, במקומות שנקבע CatchUp, לא בכל מדינה הגיעו לרזולוציה הזאת, הוא בין שבעה ל-30 יום. אנחנו הצגנו את חוות הדעת הזו למשרד. ככה צופים בטלוויזיה היום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את יכולה להגיד לנו באיזה מדינות? << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> כן, בוודאי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> במדינות הבאות הערוצים מחויבים לתת בחינם את ה-CatchUp בין שבעה ל-30 יום. עכשיו מיכל תקריא לנו איזה מדינות. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אוסטריה 30 יום, בריטניה 30 יום. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה פשוט לא אמת. אפילו מדינה אחת זה לא אמת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שום דבר פה הוא לא אמת מסיני, אני רוצה לשמוע בכל זאת. תיכף נבין מאיזה מחקרים. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אני אציג את חוות הדעת הזו, חוות הדעת הזו אגב, רק למען הסר ספק, היא כוללת סעיפים וציטוטים באנגלית ממורקרים של ההסדרים החקיקתיים. אני הגעתי לדיון הזה סופר מוכנה עם חוות דעת מקצועית שהוגשה לגורמים המקצועיים שאף אחד לא חלק עליה בשיח איתי, אבל יישבו פה גורמים ויגידו: שקר. אז אני אמשיך ואתעלם מהם. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, אנחנו דווקא שמחים שתציגי את המדינות, כי אנחנו לא מכירים את זה. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אתם תציגו חוות דעת מטעמכם. אוסטריה 30 יום, בריטניה 30 יום, הולנד שבעה ימים, צרפת שבעה ימים, גרמניה שבעה ימים, בנורבגיה שלוש שעות, וההוראה משלימה ואומרת שאפשר להמשיך לצפות באותם ערוצים בחינם ללא הגבלה באפליקציה של הערוץ. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איפה אני יכולה לאמת את המחקר הזה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מי עשה אותו? << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> יש לי הערות שוליים עם נתונים של כל דברי החקיקה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תוך כמה זמן הממ"מ יכול להביא לי? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין להם, הם לא מצאו נתונים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הם לא מצאו כאלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מי ערך את המחקרים האלה? מה את יכולה לומר לנו על המחקרים האלה? כדי שנוכל בהפסקה לבדוק אותם. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> חברים, זה בנצ'מארק שעשתה עבורנו חברת הייעוץ טאסק, זה לא איזה שהיא חוות דעת כלכלית, זה ציטוטים של דברי חקיקה. << דובר >> קריאה: << דובר >> לכו לבינה המלאכותית ותשאלו. << דובר >> קריאה: << דובר >> כן, זה כנראה מ-AI. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> מי שהקשיב לטיעון שלי, ואני באמת חושבת שהוא כל כך עוצמתי שלא צריך לייתר אותו בתיקוף של דברי חקיקה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את הבאת את התיקוף, לא אנחנו. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אני אשמח, אבל זה לא חזות הכול, אז אני רוצה להמשיך. בישראל גם יכולים לקבוע הסדר אחר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רק עוצרת אותך, האם למשרד התקשורת יש נתונים מחקריים על מדינות אחרות, אדוני המנכ"ל? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בתזכיר החוק המקורי העניין הזה היה והתבסס על עבודת מטה, שזה יהיה חינם בזמן אמיתי ובסמוך לזמן אמיתי. זה הסעיף שהופיע בתזכיר החוק המקורי, לאחר מכן אגף כלכלה במשרד, השתכנענו שאפשר להמיר את החובה הזאת בפריקות. בעקבות דיוני הוועדה אני חזרתי והבנו שהפריקות לא תועיל לגוף שיכול להתנהל כמו מונופול בשוק ולכן חזרנו למה שהיה בתזכיר החוק המקורי. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני רק מילה. אני הגבתי לתזכיר החוק המקורי לפני שנה וחצי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני, צא לחמש דקות. תודה רבה. מיכל, תמשיכי ותחתרי לסיום. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אני חושבת שאחרי שהבהרנו את הנושא שמדובר בהסדר קיים, אני חושבת שלנצל את הכוח שהערוצים האלה קיבלו, באמת אני נמנעת מלהשתמש בביטוי השחוק הרצחת וגם ירשת, אבל זה המקרה, חשוב לי לדבר על הפן הציבורי. סכומי העתק שמבקשים לגלגל פה על הפלטפורמות כדי להעשיר עוד יותר את קופת הערוצים המסחריים, כי המודל העסקי שלהם לא נפגע, ואני אגע גם ב-CatchUp שהוא לא פוגע במודל העסקי שלהם, המודל העסקי שלהם לא נפגע, אלא הם רוצים לקחת עוד כסף מהציבור, יקרה אחת משתיים, או שהוא יתגלגל לצרכנים, או שהוא יבוא על חשבון המסך, אבל יש פה עוד כסף שפשוט נלקח ומועבר לערוץ מסחרי ובטח לערוץ המסחרי הגדול ביותר. אנחנו יושבים פה, וחשוב לי להגיד גם את זה, ערב פתיחת שוק לתחרות. היות שכבר גיליתי שאני 17 שנה בהוט, הייתי בפתיחת שוק הסלולר לתחרות, הנייח לתחרות, השוק הסיטונאי לתחרות, בכל המקרים שפתחו שווקים לתחרות, או שנתנו הגנות ינוקא או שהגבילו את היכולת של השחקנים הגדולים הוותיקים באיזה שהוא אופן. לא יעלה על הדעת שבמועד שפותחים את השוק לתחרות לוקחים את הערוץ המסחרי הגדול ביותר, החזק ביותר, בעל כוח השוק הגדול ביותר על הפלטפורמות ואומרים לו, ערב פתיחת השוק לתחרות: עד עכשיו התפרנסת מדמי מנוי, עכשיו נבטל את חובת ההעברה, אודרוב, לך לפלטפורמות, תיקח כמה כסף שאתה רוצה על חשבון המסך, על חשבון הציבור. זו הטבה. אני חיכיתי לרגע הזה, כי על כל שטות פה צעקו הערוצים המסחריים: הטבה לפלטפורמות. אני לא הצלחתי להסביר בבית מה החוק הזה נותן והם צעקו הטבה לפלטפורמות. כל מי שמבטל את חובת ההעברה בדיון פה נותן הטבת עתק לערוצים המסחריים, בראשם לקשת, ואני אומר בראשם לקשת, בקירוב הם אפילו לא מתקרבים לדרישות של הערוצים האחרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את רואה שגם ערוצים קטנים כמו 14, ההתנגדות היא עזה מאוד. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> ערוץ 14 כנראה לא ייחשב ערוץ מסחרי בעל כוח רב. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אה, את כבר יודעת מהמועצה? << אורח >> מורין אמיתי: << אורח >> איך את יודעת? זה ייקבע על ידי המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ערוץ 14 נוסק מעלה מעלה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אגב הם לא חייבים לקחת אותנו. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אם יש לו כוח מסחרי רב ראוי שהוא ייקבע ככזה והאמת שיש לו כוחות לא רק מסחריים, גם אחרים, אז עדיף שאני אמשיך בדיון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איזה כוחות? << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> עדיף שאני אמשיך בדיון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם כבר אמרת אז תגידי לנו למה את מתכוונת. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אני אשלים בשתי נקודות. אחת לגבי ה-CatchUp. ה-CatchUp הוא שירות מעולה שמאפשר למי ששומר שבת, למי שעובד במשמרות, למי שנמצא במילואים, לכל מי שמגיע הביתה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למי שמגיע בשתיים בלילה אחרי הוועדה של דיסטל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למי שחי פחות או יותר. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> זה נקרא צפייה מושהית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לחלוטין זה ברור שה-CatchUp הוטמע בהרגלי הצפייה. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אני אגיד משהו על ה-90 דקות, יש דוגמה, אני חושבת שאמרתי בחדרו של השר, עכשיו יגידו וואו, גם היא נפגשה עם השר? כן, לא רק קשת, גם אנחנו נפגשנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מיכל, לעניין. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> ואמרתי שאם היה לי קו חלוקה של עיתונים והייתי דופקת בדלת של אחד הח"כים ומגישה לו את העיתון, איזה עיתון שהוא היה בוחר, וכעבור 90 דקות הייתי דופקת בדלת ולוקחת את העיתון, ואומרת, מה שלא קראת – אז הוא היה אומר ש-90 דקות זה לא מספיק לו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה באמת ברור. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אז אני חוזרת לנקודה, אם קובעים חובת העברה וראוי לקבוע, זה לא לקבוע, להמשיך את חובת ההעברה הקיימת ולא לייצר הטבת ענק לערוצים כל עוד יש להם כוח מסחרי רב, כל עוד המודל העיקרי שלהם זה פרסום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מיכל, לחתור לסיום ולהעביר לנזרי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נצטרך תגובה על הדבר הזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה הסעיף הכי שנוי במחלוקת. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> אתה יכול לדבר גם אתה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שקט שיהיה פה. למה אתם צועקים? << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> כי קשה לשמוע דברי טעם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ליעד, לצאת לרבע שעה. מי עוד רוצה לצאת לרבע שעה? צא בבקשה לרבע שעה גם, החוצה. מיכל, לחתור לסיום. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> שתי נקודות אחרונות. ההפצה שלנו בפלטפורמות תומכת במודל העסקי שלהם, בוודאי כשאנחנו מפיצים את הערוץ ורואים פרסומות. יש להם טענה, אני מקדימה, שה-CatchUp פוגע במודל העסקי שלהם, לא כך הוא. בעבר צפו בערוץ או הקליטו לפני שהיה CatchUp. כשהקליטו זה לא נספר, אנשים הגיעו הביתה, ראו את ההקלטה, הריצו קדימה פרסומות, לא הריצו פרסומות, אנחנו לא יודעים, יש או אין נתונים כמה אנשים הקליטו ולא צפו במהדורה בזמן אמת, או לא הגיעו הביתה. דווקא הCatchUp מאפשר ליותר אנשים להיחשף לתוכן וה-CatchUp, בדקתי את עצמי מהדיון הקודם, עד חצות בלילה ו-24 שעות קדימה נספר להם לצורך רייטינג ככל שהמנוי לא מריץ פרסומות וכמובן שלא כולם מריצים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה כבר למעלה מחצי שעה, אנחנו רוצים להתייחס. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> עשר שניות, נקודה אחרונה. עוד לפני שישאלו מה המנכ"ל אמר, המנכ"ל בוודאות אמר שההסדר שהוצע פה לתקופה כי חשבו שאולי אפשר להסתפק בכך שייקבע במקום חובת העברה איסור אפליה, המנכ"ל בעצמו אומר שאיסור האפליה, ואני תמיד אמרתי בציניות סבבה, לא יפלו ביני לבין יס, סלקום ופרטנר, מכולם ייקחו הרבה, המנכ"ל אמר נכון, המנגנון הזה לא מונע מהאפשרות שלהם לגבות הרבה מאוד כסף ואני אומרת לכם שזה יגולגל לצרכן. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אני לא איכנס לעניינים המסחריים כי יש פה את נציגי הרגולציה שהיא גם של הוט וגם של קשת ורשת והדברים נאמרו, אני כן רוצה להתייחס להיבט המשפטי חוקתי, כי נטען פה שיש פה פגיעות חוקתיות, דובר על פגיעה בזכות הקניין ועל נכסים ועל דירות, שמשלמים רק על שירותים ועל חדרים כאלה וכיוצא בזה ולכן אני רוצה להתייחס בהקשר הזה ולהרחיב טיפה. קודם כל כמו שנאמר, אנחנו לא מייצרים בחוק חדש עכשיו, טוענים לפגיעה חוקתית, זה החוק הקיים, זה החוק הקיים מזה זמן, גם בחוק התקשורת סעיף 6כא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון, עם הרעה קלה לרעת הפלטפורמות כי עד עכשיו זה היה שבוע, עכשיו אנחנו מדברים על 90 דקות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> עד עכשיו זה היה שבוע בכסף, זה הפקעה נוספת על ההפקעה הקיימת היום. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אז קודם כל זה חוק קיים, גם בסעיף 6כא בחוק התקשורת, בסעיף 13 לחוק הפצת שידורים. מה שאני אגיד לכם עכשיו לא אני אומר, המדינה אומרת. מתי המדינה אמרה? ב-2016 כשתוקן החוק הזה ונקבעה חובת ההעברה ב-OTT, כשהתחילה ההפצה ברשתות. אין טענה שאז זה כמו היום, שהחוק הוא בלי ייעוץ משפטי לממשלה וכו', אז היה, אני מקריא מתוך דברי הסבר שבעצם זו הצעת חוק ממשלתית שהוגשה אז ככל משפטה וחוקתה עם ליווי משפטי וכיוצא באלו. וכשהסבירו מדוע צריך לקבוע חובת העברה, ב-2016, עשר שנים אחורה, גם ב-OTT, נאמר במפורש כך: שערוצי הטלוויזיה שהפצתם על גבי המערך אינה נתונה לבחירתם, דובר אז על המערך של ההפצה, וכן הערוצים הייעודיים שממומנים על ידי כלל הציבור. מה הכוונה? נאמר שם כזה דבר, כל הערוצים, גם ערוץ 11 שזה תאגיד מימון ציבורי ישיר וגם הערוצים המסחריים, אז זה 2 ו-10, היום זה 12, 13 ו-14 שהצטרף בינתיים, הם כולם ממומנים במימון ציבורי. שימו לב, לא רק התאגיד, כולם מימון ציבורי, אמרה המדינה, למה? כי מראש הם נוצרו במתכונת של ערוצי ברודקסט שבמימון פרסומות כשהמטרה להגיע לכלל הציבור, כמה שיותר ציבור יראה אותם, כמה שיותר רייטינג, כמה שיותר פרסומות, ולכן בגלל הדבר הזה, בגלל שהם יועדו, במימון ציבורי כולם, לא רק התאגיד, גם הערוצים המסחריים, בהתאם אומרים דברי ההסבר, על הערוצים האלה להיות פתוחים לצפייה בידי הציבור בלא תשלום ובלי שהציבור יהיה מחויב להיות מנוי לשירות ספק כזה או אחר. כלומר יש רציונל לחובת ההעברה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פרסומות וזהו. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אני לא הייתי אז במדינה, לא יודעת מה חוקק, לא שבאו וכופפו פה ידיים, באה המדינה ואמרה מה הרציונל לחובת העברה בלי תשלום. בהמשך אומרת המדינה כך, יש לזה גם צד שני, מה הצד השני? אתם חייבים להעביר בלי זה ואתם חייבים לשדר אותם. בהקשר הזה אין כל אחד יעשה מה שהוא רוצה, בגלל אותו רציונל שבא ואומר, אני מקריא עוד פעם מדברי ההסבר, במהלך השנים נקבעה חובה של העברת הערוצים האמורים לציבור וכו' בלא תשלום של הערוצים המסחריים לפלטפורמות השידור השונות, כבלים, לוויין וכו', ולהיפך. מה הכוונה להיפך? נקבעה חובה לגורם המפעיל להפיץ את השידורים במערך. כלומר תמונת הראי של החובה של הערוצים להעביר בלי תשלום לפלטפורמות, תמונת הראי היא שהפלטפורמות מחויבות להפיץ את השידורים במערך, וגם זה קניין. כמו שהוסבר פה קודם, גם זה סוג של קניין. כשאתה מקים מערך, מייצר את התשתית הפיזית שהייתה אז ותשתית שיווקית וכו', גם זה קניין שעולה כסף. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ואם אנחנו לא רוצים לעבור על גביכם? << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אני ישבתי פה ושמעתי אותך. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, אתה הפרעת לי. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> נגה, לא צריך באוטומט להגיד שקרים, עם כל הכבוד, לא הפרעתי לך במילה אחת שדיברתי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אל תתעצבן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נגה, תני לו שנייה, אנחנו רוצים להקשיב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, בהפרעה הבאה את יוצאת לרבע שעה. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> כמו שאמרתי, אני מסביר לא מסחרית. נגה, אני מדבר משפטית. אתם רוצים לדבר מסחרית דברו מסחרית עם אנשים, אני מסביר משפטית. נטען משפטית, גם את טענת וגם אחרים טענו שמשפטית יש פה פגיעה בזכות הקניין. אני מסביר משפטית מדוע לא רק שזה לא נכון, אלא להיפך, המדינה אמרה, מה שהקראתי מתוך דברי ההסבר של משרד המשפטים כשהביאו את הצעת חוק הפצת שידורים, המדינה אמרה את הדברים, מה תמונת הראי של מה וגם הסבירה מה הרציונל של זה. הרציונל, כמו שאמרתי, הוא שמאחר שכל גופי השידור האלה ניזונים מהציבור, בין במימון ישיר של תאגיד ובין אם מימון עקיף של פרסומות וכו', המטרה היא שהם יגיעו לכלל הציבור. כדי שיגיעו לכמה שיותר מהציבור בלי מגבלות עושים חובה כפולה, מחייבים את הפלטפורמות להעביר את השידורים של הערוצים ומחייבים את הערוצים להעביר לפלטפורמות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לעולם ה-CatchUp. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> תיכף. נאמר כזה דבר, פגיעה בזכות הקניין, פגיעה בחופש העיסוק, כן אתה מחייב אותי להעביר וכו', דברים כאלה. זכות הקניין היא זכות יסוד חשובה ביותר, אבל בוא נזכור כולנו תמצית קטנה במשפט חוקתי, שאני מניח שכבר כולם יודעים אחרי שלוש השנים האחרונות, פגיעה בזכות יסוד, זה לא אומר שבום, עצרנו, שבזכות יסוד אסור לפגוע לעולם. בזכות יסוד יש מנגנון. המנגנון בפסקת ההגבלה אומר שאתה יכול לפגוע בזכות יסוד, בין של הפלטפורמות ובין של הערוצים, אם זה נעשה בחוק לתכלית ראויה במידה שלא עולה על הנדרש. אנחנו עוסקים פה בחוק, התכלית ראויה, לא אני אמרתי אותה, המדינה אמרה מה התכלית הראויה, ליצור את אותה תכלית של שידור ציבורי רחב, ובמידה שאינה עולה על הנדרש זה כבר האיזונים הפנימיים שאתם עושים פה, שלושה ימים, שבעה ימים וכו'. עוד פעם, אפרופו טענה משפטית, כאשר הפלטפורמות עתרו לפני כ-15 שנה על פטור שניתן לחלק מהערוצים לשלם להם, ואז בבג"צ, אני מפנה, בג"צ 6792/10, מה שנאמר בבג"צ, בית המשפט אמר בצורה מפורשת כשהוא דחה את העתירה של הפלטפורמות: מה אתם רוצים? החוק כולל הוראות נוספות שנוגעות לחובת העברתם של שידורים שונים על ידי בעל רישיון בטלוויזיה רב ערוצית, להוראות שעוסקות בשידורי חובה, שתי תכליות כבדות משקל. כלומר הוא אומר המתכונת הזאת שאתם לוקחים מהם והם לוקחים מהם, יש לה שתי תכליות, מה התכליות? עידוד פלורליזם תקשורתי, שזה תנאי למימוש חופש הביטוי, וכן קידום התחרות בתחום הטלוויזיה הרב ערוצית. לכן בכל הכבוד לנציגת ערוץ 14, סליחה שאני לא מכיר את השם, שדיברה פה על זכות הקניין וחופש הביטוי וכו' - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם 12 ו-13 דיברו על זכות הקניין. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אז כולם, סליחה, כל הערוצים, כולם כבודם מונח גדולים וקטנים כאחד, כולם דיברו בשם חופש הביטוי. מה שאני מראה לכם שזה בדיוק הפוך, בשם חופש הביטוי, בשם אותו חופש ביטוי, זו התכלית שבג"צ התייחס לדברים ואמר מדוע צריך ליצור את המנגנון הכפול הזה של העברה, אני מחייב אותם ותעבירו בלי כסף את מה שמעבירים לכם, פעם אחת, פעם שנייה, גם עכשיו כמו שנאמר פה בחוק החדש, האפיקים האלה מחויבים לחמש שנים וכו', זה האיזונים הפנימיים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת הרציונל של המדינה הוא סוג של ערבות הדדית חינמית למען ה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל עכשיו הם קיבלו פרסומות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> וחדשות. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> זה רציונל של המדינה שהיא אמרה אותו ב-OTT, זה רציונל של בית המשפט בפסק דין שעסק בסוגיה הזאת בכיוון השני, אמר אותו, אלה בדיוק התכליות של חופש ביטוי ושל טלוויזיה רב ערוצית. פלורליזם זה לא חופש ביטוי שכל אחד יכול – אם התוצאה תהיה שב-yes ישדרו רק את 14 ובהוט ישדרו רק את 12 נגיד, אז זה נקרא חופש ביטוי, למה? כי מנויי yes נחשפים רק לזה ו - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור ואז גם חברתית זה פוגע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל, רז, אם העיקרון הזה נשמר בכל הנוגע לצורך הציבורי וכו', ואני מקבל את האמירה הזאת כתפיסה, אז למה לא לשמור על אותו מנגנון? כלומר למה לאפשר לפלטפורמות לעשות חדשות? למה לאפשר להם ליהנות מפרסומות? אם אתה אומר שהמודל הזה היה מאוזן בצורה כזאת אז שהמודל יישאר. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אתה מבטל את free? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שואל. אני לא מסתכל עכשיו על שם ושם משפחה - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אל תטעו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אל תפריעו לי, אני לא מדבר על שם ושם משפחה, אני מדבר על הסדרים. פלטפורמות, היום יש יס, מחר יש נו, מחר יש הוט, מחר יש קולד, זה לא חשוב, אני מדבר על העיקרון. אם האיזון הזה היה הם פרסומות, אנחנו במנוי וכו' וכו', הם מקבלים חדשות ובגלל זה יש חובת העברה, אז עכשיו מקבלות הפלטפורמות את האפשרות גם פרסומות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם חדשות וגם לפרסומות. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> חבר הכנסת גינזבורג, שאלה טובה, אני רוצה להשיב עליה. קודם כל אני אומרת שמודל הפרסומות בטלוויזיה רב ערוצית הוא מודל מאוד מאוד מצומצם, הרי הנושא של הפרסום זה שכשמישהו קונה פרסום אז הוא קונה את זה בברודקסטר, זה אומר שזה מגיע לאותם 1.7 מיליון בתי אב ופה אנחנו טלוויזיה שהיא סקטוריאלית, כלומר כל אחד מאיתנו פונה לציבור מנוייו בלבד, אז זה אומר שהפרסום אצלנו הוא יותר דומה ל – וגם מתפזר בהרבה ערוצים וגם הצפייה בערוצים שלנו היא מפוזרת, אז אין לי ערוץ אחד שרוב הצפייה נמצאת בו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הפרסומות שלכם מפוזרות. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> זה עולם אחר לגמרי, אבל בזה לא מתמצית התשובה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברגע ש-yes מפרסמת אז הוט לא, ברגע שהוט מפרסמת אז yes לא. זה לא ארצי. מי שיצפה בפרסומות ב-yes יצפה בפרסומות ב-יס, הוא לא יצפה בפרסומות של הוט. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז מה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת ש-12, 14, 13, 11 אם הם היו מפרסמים, זה ארצי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> תחשבי על איי-24. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פה זה לקהל מנויים מוגבל. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אני לא צריכה עזרה ולא השלמתי את עיקר התשובה. אני לא משדרת ערוצים ארציים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> את תשדרי 100 ערוצים עם פרסומות. איי 24 משודר ארצי, זה ממש לא נכון, גברתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל בערוץ טורקיה קטנטנות, זה לא – << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> היא יכולה לשדר פרסומות בכל 100 הערוצים שלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש הבדל בין התפוצה המאוד רחבה ארצית של 14, 13, 12 לבין התפוצה שתהיה לערוץ 108 בהוט. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אבל זה לא התשובה, חבר הכנסת גינזבורג. אתה אומר שאנחנו באים לפתוח את השוק, את המודלים העסקיים, גם אתם תוכלו לעשות פרסומות, השתכנענו כולנו שזה פחות יעיל מאשר לפרסם בברודקסטר, וגם אתם תוכלו לעשות חדשות. אז כשהשוק יתאזן ויהיו מספיק שחקני חדשות שמופצים בפריסה ארצית, לא יהיה אולי ספק בעל חשיבות מסחרית ואז יהיה אפשר לדבר על ביטול חובת ההעברה. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אפשר לסיים? כי שאלתם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> משפט סיום. אני רק עוצרת אותך לפני, אחרי משפט הסיום חברת הכנסת צגה מלקו כבר הרבה זמן רוצה רק לשאול שאלה. << אורח >> לאריסה כהן: << אורח >> יש כאן עוד נציגה של הפלטפורמות, אני חושבת שחשוב שישמעו אותי, זה יהיה קצר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אתן גם לך. יש את הסעיף הבא ואני מרגישה שאנחנו הולכים עם ומרגישים בלי או להיפך. הסעיף הבא מדבר על מי זה באמת יחול ולכן - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני חושבת שזה שתי שאלות נפרדות, הן קשורות בסוף, אבל מכיוון שכבר הייתה התייחסות לסעיף הזה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, אני אתן גם לך כמה משפטים. אני תוהה מה לעשות עם חברי הכנסת - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תוציאי אותנו. למה לחשוב? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה באוטומט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כוחו של הרגל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ולאחר שחמדנו לצון, אני גם שואלת אתכם, יש עוד סעיף שמדבר במי אנחנו מדברים, זה ביחד, ואני רוצה לשמוע כל אחד ואחד מכם. פחות מעניין אותי אם יש לכם שאלות שאתם עדיין לא פתורים לגביהם, יותר ברמה של לדעתי צריך כך וכך. ואז נעבור גם למנכ"ל, עמדתו מאוד מאוד ברורה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היא לא ברורה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז, הח"כים, נקשיב לכולם, נעבור אליכם. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אותם הסדרים שהצגתי קודם לכן, שזה היה הרציונל והתכליות שלהם, הם היו בעידן לפני עשר שנים. כמו שאת אמרת, גברתי היושבת ראש, העולם של היום של ה-CatchUp זה בעצם העולם האמיתי, לשם זה הולך, זה כבר הלך בעשור הזה, כשזה נאמר זה נאמר על הכול. בחלוף עשר שנים ה-CatchUp זה כבר העולם, ולכן הרציונל שהיה על השידור ליניארי צריך לחול כמה שיותר גם ל-CatchUp. ומשפט אחרון באמת, מה שאני שוב אומר, בהיבט המסחרי ברור לי שכל גוף רוצה זה ויש פה שיקולים מסחריים כבדים, אני לא נכנס לכל האמוציות ולכל הזה, לי היה חשוב לחדד את ההיבט המשפטי מול טענות שעלו פה, שיש פה פגיעה חוקתית, וכמו שהראיתי, אין. תתווכחו מסחרית, תגידו למה זה ככה וזה ככה, לדעתי אין שום בסיס לדבר על כך, כמו שהראיתי, המדינה עצמה, זה מה שהיא קבעה בתור רציונל, פעם אחת, פעם שנייה בג"צ בעצמו, זה מה שהוא אמר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הדברים מאוד ברורים. בבקשה, הפלטפורמה. << אורח >> לאריסה כהן: << אורח >> אני מייצגת את סלקום TV. סלקום היא שחקנית יותר קטנה מ-yes והוט שדיברו והציגו את כל הטיעונים. אני רק רוצה שתיקחו בחשבון שבמאזן השיקולים שלכם יש שחקנים יותר קטנים, סלקום היא לא היחידה, יש גם את פרטנר, אני לא מתייחסת כרגע ל-free. במאזן הכוחות שלנו מול השחקנים המשמעותיים, הערוצים המשמעותיים, המשחק הוא שונה. לכן אנחנו צריכים טיפה אולי יותר הגנה. כמובן אני מצטרפת לכל הנימוקים. גם אני רואה CatchUp, בדרך כלל בין 24 לשלושה ימים. זה נכון שאני לא רואה תמיד שבוע אחורה, אבל בהסתכלות בעיקר על תכנים של חדשות ודברים מהסוג הזה, ב-CatchUp ל-90 דקות אין שום משמעות. אף אחד לא רואה CatchUp ב-90 דקות, הלכנו אפילו לא חצי דרך, הלכנו עשירית מהדרך. חשוב לנו שתיקחו גם את זה בחשבון, תודה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. צגה מלקו, שאלתך. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש לי כמה שאלות. בראש ובראשונה לגבי CatchUp. אדוני המנכ"ל, אני אתן לכם דוגמה, אולפן שישי משודר בערב שבת, מי ששומר שבת מתי יכול לצפות בזה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דנו בזה הרגע. מיכל ציינה את שומרי השבת. צגה, כי את נכנסת פה בין השחקנים, אחר כך חברי הכנסת. השאלה אם זה באמת כרגע נחוץ. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אוקיי, אני אחכה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. בבקשה, אדוני. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני רוצה, אם אפשר, כמה דקות של משפט בין-לאומי על האמנות משום שיש פה הפרה מאוד ברורה ובוטה של האמנות, וכמה מילים על ההיסטוריה של 2016 כי, מה לעשות, הייתי שם בדיונים. לפי האמנות הבין-לאומיות, כפי שגם נקבע בפסיקה של האיחוד האירופי, כפייה על בעלי תוכן לתת את התוכן שלהם לפלטפורמה בחינם זאת הפרה. זה ברור, זה חד משמעי, אין בכלל שאלה. אני אפנה, אני לא מדבר סתם, סעיף 13 להסכם הסחר שנקרא טריפס, טריפס זה הסכם סחר שישראל היא צד לו, היא מחויבת בו, רוב מדינות העולם חברות בו. סעיף 13 להסכם טריפס קובע דבר שנקרא המבחן המשולש, כל החרגה מזכות הקניין ובוודאי של בעלי זכויות יוצרים, בוודאי שיש פה החרגה של זכויות הקניין של הערוצים וגם של מי שנתנו לערוצים, משום שהחברים בארגון שאני מייצג הם כאלה שהתכנים שלהם נמצאים גם על ערוצים, לכן אני לא פה מהאו"ם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה יכול לתת דוגמה לתכנים שלכם? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> רוב הפורמטים שיש אצל הערוצים הם שייכים לחברות בין-לאומיות שהם שייכים לחברים בארגון ב-MPA, כמעט כל הפורמטים. על ערוץ 11 יש יותר תכנים בין-לאומיים מאשר על 12 ו-13, שם יש תכנים בין-לאומיים שהופקו בחו"ל ופשוט משודרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך זה מסתדר עם מה שניזרי הקריא פה מ-2016? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני מיד אתייחס ל-16, אני קודם כל רוצה לדבר על האמנה. מה אומר המבחן המשולש? מותר לחרוג מזכות הקניין רק אם זה עומד בשלושה תנאים, שלא פוגעים בציפיות הסבירות של בעלי זכויות היוצרים ולא פוגעים בניצול הרגיל. באיחוד האירופי השאלה הזו, לא שאלה אחרת דומה, השאלה הזו עמדה למבחן על ידי בית המשפט הגבוה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לך דוגמאות קונקרטיות על מה שקורה מהבחינה הזאת? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> בוודאי שיש לי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ומה שמיכל הקריאה עכשיו, הנתונים שלך סותרים? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תן לי שמות של מדינות. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא הבנתי, אני צריך עכשיו להתייחס בשליפה למדינות שנתנו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אמרת שיש לך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש את נייר העמדה של מועצת העיתונות עם דוגמאות. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני יכול להתייחס לפסיקה של האיחוד האירופי. אם רוצים שאני אבדוק סעיפים בחוקים מסוימים, אני בשמחה אעשה את זה. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אין חובת העברה במדינות אחרות? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> בעקבות פסק הדין של האיחוד האירופי אנגליה, שבחוק שלה מ-1988 אכן היה סעיף של חובת העברה יחד עם פטור, ביטלה אותו. הסעיף שהיה בחוק האנגלי ושהוא היה השראה לחוק הישראלי כשהקימו את הכבלים, זה היה בערך סביב 1990, החוק האנגלי היה ההשראה לחקיקה בשנות ה-90. החוק האנגלי לימים בגלל הפסיקה של האיחוד האירופי בוטל. היום במדינות אירופה, ואני אומר את זה באחריות, אין ולא יכול להיות פטור לגבי זכויות יוצרים שכופה על בעלי התכנים לתת את התכנים שלהם בחינם לפלטפורמות, זה פשוט לא מתקבל על הדעת. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> באף מדינה אין? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> לא, באיחוד האירופי. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אין חובת העברה במדינות אחרות? אי אפשר לשקר. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> משום שאני לא ראיתי עד היום בתיק של הוועדה מישהו שהציג איזה חומר זר, לא יכולתי להגיב למשהו שלא ראיתי. אם יש חומר זר שמישהו טוען לו, אני אשמח, תנו לי יום-יומיים, אני אגיב לזה בצורה הכי מסודרת. אבל לשמוע פה המצאות שאני יודע שהן לא נכונות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> בשנת 2016 הייתה הצעה ממשלתית, אני הייתי בשם MPA בדיונים, דיון אחרי דיון אצל חבר הכנסת כבל, ובסופו של דבר קיבלו את בקשתי בשם האולפנים האמריקאים והוסיפו סעיפים שהחשוב בהם הוא שכל האמור הוא מבלי לגרוע מזכויות היוצרים והמבצעים בתוכן המועבר. מה אומר המשפט הזה? שנייה אחת של סדר מחשבתי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לחתור לסיום. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אם גברתי לא רוצה לתת לי לדבר אני אסיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני יחתור לסיום או אדוני רוצה להתווכח? לקצר. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> הכול נהדר, היו למעלה משלושת רבעי שעה טיעונים של הכבלים והלוויין, אני חושב שמותר גם לי להתבטא באופן מקצוע ולהתייחס לנושא. אם לא רוצים לשמוע את דעתי לא חייבים, אז אני אצא. אבל אם רוצים לתת לי לדבר, אז בבקשה לתת לי לדבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בלי נאומי תוכחה, בלי פסיב אגרסיב, בבקשה לקצר. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> בשנת 2016 נוסף סעיף שמבטיח את הזכויות בתוכן המועבר. מה המשמעות? המשמעות היא שיש הבחנה בין זכויות משדרים, שזה זכויות בסיגנל, לבין זכויות בתוכן, שזה זכויות יוצרים. כל ההסדר של 2016 לא נוגע לזכויות היוצרים, הן באופן מפורש נשמרו לבקשתי. פה מציעים גם את זה לרסק. זה אומר שכשישראל הסכימה לבקשה, זה לא רק אני ביקשתי, זה הגיע מממשלת ארה"ב והיו מכתבים ופניות, עכשיו ממשלת ישראל באיזה מחטף של הרגע האחרון רוצה להפוך את מה שסוכם ב-2016. בסדר, מה אני אגיד? זה גם מפר אמנה, זה גם לא לעניין, זה גם עושה נזק לכל השוק וגם אין בזה צורך. אני רוצה להגיד מילה, שוב, על מה שקורה באנגליה. כשביטלו את הסעיף הזה באנגליה ישבה ועדה ציבורית דרך ה-Ofcom ועשתה ניתוחים כלכליים ובדקה את הנושא והגיעה למסקנה שהשוק עובד. השוק עובד זה אומר יש מאזן אימה, יש ערוץ, הערוץ מאוד רוצה להיות מופץ. אם לערוץ לא יהיה את הפלטפורמה של הכבלים הוא ימות מרעב, הוא צריך אותם, והכבלים צריכים את הערוץ, הם צריכים אחד את השני. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זו הנחת המוצא של כולנו, שיש פה צורך הדדי. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> ומשום שהם צריכים אחד את השני הם מסתדרים. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> הם לא מסתדרים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> שיסתדרו. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אני יודעת, אתה לא יודע. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> נניח שיש ויכוח על גובה המחיר, אני בהחלט מקבל את זה שיכול להיות מצב שלא מגיעים להסכמה על המחיר. יש כל מיני מנגנונים להתערב במחיר. אני בתור נציג של התעשייה האמריקאית ממש לא יכול להביע דעה מי מונופול, דווקא הצד הזה או הצד הזה, וזה לא מענייני, יכול להיות שאחד חושב שהשני יותר חזק, אני לא יודע, דבר אחד בטוח, שאם יש גורם שחושבים שהוא חזק מדי ושאולי הוא גובה מחיר גבוה מדי, אז לא אומרים: אוקיי, אז ניקח לך את הנכס. אני לא מכיר פתרון כזה בדיני התחרות. בדיני התחרות אם חושבים שיש בעיה של עודף כוח שוק של מונופול מוצאים מנגנונים לריסון המחיר, למשל לכפות עליו שהמחיר ייקבע על ידי ערכאה שיפוטית, זה לא דבר יוצא דופן. אפרופו זכויות יוצרים, ההסדרים של הארגונים, אקו"ם, הפדרציה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בדיוק כשאני אומרת לקצר אתה נכנס לזה ואתה מתרחב. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> יש משהו שאמרתי שהוא לא לעניין? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה מתרחב, תנסה לתמצת. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני רוצה לסכם ולומר שהרעיון של לקחת בכפייה ערוצים ולתת אותם בחינם הוא מפר אמנות, הוא לא חוקתי, אין בו צורך, ואם כל הסיפור הוא מחיר ימצאו פתרון. עכשיו ל-CatchUp. אין אפילו מקום אחד בעולם שאני מכיר שהתערב בדבר הזה. אפילו באותם בהסדרים שיש במקומות מסוימים שיכולים להצדיק העברה בזמן אמת, בוודאי שאי אפשר להצדיק העברה שלא בזמן אמת. העברה שלא בזמן אמת, אז למה רק ערוצי הברודקסט? בוא תחליט שכל הסרטים של דיסני נורא מעניינים את הציבור אז בוא ניתן אותם בחינם. מה ההבדל? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> שימו לב שעורך דין אפורי לא אמר מילה כשעלה זכויות היוצרים ביישומון, וכשתהיה לי את זכות התגובה אני אסביר בדיוק למה נעשה פה שימוש לא הגון במבחן המשולש והצגה מוטעית לגמרי. אני לא מבקש עכשיו את זכות הדיבור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין אחרי זה, יש עכשיו. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> האמנות הבין-לאומיות חלות על בעלי זכויות זרים ולא על בעלי זכויות ישראליים, שזה קשת, רשת ו-14. אם מדובר ויגידו שבתוך תמהיל הזכויות שלהם יש גם זכויות של בעלי זכויות זרים, שזה מעט מאוד, כי רוב השידורים שלהם הם ישראליים, אז כל הצעת החוק, אם יקבלו ואם יצביעו חברי הוועדה בעד חובת ההעברה, אומרת שהם צריכים לדאוג להסדרת הזכויות ולשלם לבעלי הזכויות. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> גם זה לא חוקי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אכן לא חוקי. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> ולכן מקיים את המבחן השלישי, הסעיף השלישי של המבחן המשולש, של תשלום התמורה. זאת הסיבה שזה עבר בחוק התקשורת ועבר בחוק - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. יוליה, ממש בקצרה. << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> גברתי יושבת הראש, אני רוצה להגיד שאנחנו עושים את הרפורמה הזאת כי אנחנו רוצים לפתוח את השוק לתחרות ולייצב את השוק. יש פה ארבעה אלמנטים מאוד מאוד חשובים, אחת זה שוק הפרסום, שתיים זה דמי מעבר, שלוש זה CatchUp וארבע זה דמי מעבר. מה שקורה, אין לנו ספק שאם הפלטפורמות הולכות למכור פרסום השוק יתייצב אולי תוך שלוש עד חמש שנים ולא הולכים לקחת עכשיו את שוק הפרסום בצורה היסטרית, כי עובדה שזה לא קורה גם היום. נקרא לזה הפקעת האפיקים, ואני דווקא אתמול דיברתי על זה, שנכון יהיה להמשיך לתת לערוצים 12, 13 ו-14, 9, 15, את האפיקים האלה, זה אירוע מאוד קשה בשביל הפלטפורמות, כי רק מי שבא מתחום הטלוויזיה מבין שיש הבדל מאוד גדול בין אפיק 12, 9 לבין אפיק 195. אז באנו ועשינו פה משהו לטובת הערוצים הגדולים. יש לי הצעה שאני בטוחה שכולם פה יקפצו. אני לא רואה ב-90 דקות CatchUp משהו שבאמת עוזר לציבור. קודם כל אני רוצה לדבר על הציבור הדתי, יש אנשים שלא יכולים לראות טלוויזיה בשישי-שבת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יוליה, בחלק הקודם אני הרחבתי מאוד על זה ש-90 דקות זה לא זמן מספיק. ברגע שיש 90 דקות, בכוונה גם כיוונתי את השאלות לעופר, ברור לחלוטין - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> - - - דברים שהם לא נכונים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שי, צא לחצי שעה. מה שאני אמרתי זה ש-90 דקות ברור שייפתח פה משא ומתן ללפחות שבוע, זה ברור לחלוטין. לכן, יוליה, דברים שלא נאמרו. << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> אני חושבת שכמו שנתנו את האפיקים לחמש שנים, אני חושבת שגם CatchUp צריך לתת לחמש שנים, לאפשר ל-24 שעות של CatchUp לחמש שנים ואחרי חמש שנים, כששוק הפרסום יתייצב, גם הפרסומות, גם האפיקים כבר לא ישלמו, כי יצטרכו לשלם עבורם אולי, ואז אולי CatchUp – בעצם אנחנו מאזנים את השוק. אם אנחנו מאפשרים להם חמש שנים לעשות מאזן אימה, אני חושבת שמי שיזכה בזה זה הציבור הרחב. כי אני מאוד חוששת - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גברתי, תסבירי לנו, אנחנו רוצים להבין רגע את התחשיב הכלכלי שעשית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הציבור, אני כצופה איך אני מרוויח? << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> כי ככל שאמר פה הנציג - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יגולגל בפרסומות או בדמי מנוי על הצרכן. << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> בדיוק, ככל שאנחנו נמצאים בסיטואציה ש-CatchUp זה יהיה הרגל הצפייה היותר רציני, מה שיקרה יצטרכו הפלטפורמות להוציא סכומים אדירים וזה יבוא על חשבון הציבור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על מה? למה? לא הבנתי כלום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נאור, ברגע שה-CatchUp משולם על ידי הפלטפורמות - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היא אמרה דבר והופכו. << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> אני אף פעם לא אומרת דבר והיפוכו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברגע שהפלטפורמות ייאלצו לשלם על ה-CatchUp וזה לא יהיה זול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נו? איך הציבור מרוויח? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אם הם ייאלצו, מה שהיא אומרת זה שהציבור מפסיד. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אה באמת? יש פיקוח על מחירים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יבוא yes ויגיד אני מחויב בנוסף למה שאני משלם עוד 150 מיליון שקל בשנה, ברור. ירוויח אם זה יהיה בחינם, יפסיד אם זה יעלה. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> ברור, היושבת ראש, הציבור גם מפסיד מזה שאסם לא מחלקת פסטה בחינם. << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> מילה אחרונה. אני חושבת שצריך להיות איזה שהוא רף שמגדיר מה זה הערוץ הגדול שאפשר לעשות אצלו את ה-CatchUp, במהלך 24 שעות לא לשלם על ה-CatchUp. חמש שנים הם לא משלמים על האפיקים. לגבי דמי מעבר, אולי כדאי לקבוע איזה שהוא סכום, או אפשרות לשר בוועדת כלכלה לקבוע את דמי המעבר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלת הבהרה, הערוצים שילמו על האפיקים? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> לא, התשובה היא לא. הם לא שילמו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הם אמרו שהם כן שילמו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין לכם מושג כמה קשה לנהל את הדיון הזה ואני מנסה להיות הוגנת לכולם. אני רוצה לומר לכם, ח"כים - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שתקתי שעה עכשיו, זה לא הולך ככה. זה מבלבל אותנו. היא אומרת שהם משלמים 40 מיליון, הם אומרים שהם לא משלמים. יש פה כשל שוק, הערוצים אומרים שהם משלמים על האפיקים, הפלטפורמות אומרות שהם לא משלמים, לא הבנתי. אני רוצה להבין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה השאלה ולמי? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה אם הם שילמו על האפיקים? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הם סותרים אחד את השני. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני אסביר. ההסדר הזה דרך אגב קבוע בחוק. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה לשר. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אני אגיד במשפט על האפיקים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> רגע, אני רוצה לשאול את כבוד השר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני עוצרת את הישיבה לחמש דקות. אם כשאנחנו חוזרים זה נמשך הנה מה שיקרה, וראו זאת כהבטחה, אתם לא תדברו, אתם לא תשאלו, יבוא המנכ"ל - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא, יש לי שאלה לשר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> את רוצה שנלך הביתה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין דבר כזה, אנחנו יכולים לשאול. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה לשר, אני רוצה לשאול את השר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> צגה, את מפריעה לי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני מפריעה? אני רוצה לשאול שאלה אחת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> צגה, צאי לחצי שעה, שעה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> שאלה אחת, כבוד השר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גברתי מלקו, את לא היית פה חצי שנה, הפקרת את השר הזה לבד חצי שנה, הפקרת את הימין חצי שנה, החוצפה שלך לבוא לפה היום ולהחליט לשאול מתי שאת רוצה היא פנומנלית. כולם פה יקבלו לפנייך, כולם, כי הם ישבו פה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה הכול, ואת לא תפריעי במהלך הדיון. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 20:08 ונתחדשה בשעה 20:36.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מחדשת את הדיון. לפני שאנחנו חוזרים לנושא אני התנצלתי באופן אישי, אבל דברים שנעשים באופן פומבי צריכים לקבל גם התנצלות פומבית. חברת הכנסת צגה מלקו, יש פה שתי נשים שלצערי ושלא בטובתי התפרצתי ודיברתי אליהן לא יפה בדיון הקודם, זו הייתה המנהלת היקרה והאהובה שלי נועה, התנצלתי בפרטי, אני מוצאת לנכון להתנצל גם באופן ציבורי. צגה מלקו, ידידתי, יקירתי, קולגה אהובה, יממה מאוד מאוד קשה ולחוצה, היא יצאה עלייך. אתה צועק על מי שהכי קרוב, אז אני ממש מתנצלת. זה הדיפולט שלי, כשאני בלחץ אני מתפרצת ואחרי זה – זה סינדרום איום ונורא, אתה מתפרץ ודקה אחרי זה בא לך למות. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> חלילה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה באמת כואב לי כשאני מתנהגת ככה, ולכן ההתנצלות היא באמת, גם לך, נועה, גם לך, צגה, מעומק הלב ממש. שתיכן, לא הוגן שחטפתן את זה, זה ברור לי לגמרי. דב, בבקשה. << אורח >> דב אברמוביץ: << אורח >> נוכח הדיון שהיה פה אני רוצה לחדד משהו שמאוד חשוב שהוא יהיה ברור, גם לייעוץ המשפטי חשוב שיהיה ברור. למרות השימוש בביטוי חובת העברה, הסעיף הזה עוסק בחובת ההצעה של ספק בעל חשיבות מסחרית, של התכנים שלו, לפלטפורמות, חובת העברה קבועה בסעיף 71 עם התנאים שלו. צריך שזה יהיה ברור כי חלק מהליבה של ההסדרה של החוק הזה היא שערוצים שמספקים חדשות, כפי שהסביר השר, יוכלו לעבור בכל הפלטפורמות בתנאים שכתובים בסעיף הזה. אז הסעיף הזה לא עוסק באופן כללי בחובת ההעברה, אלא בחובת ההצעה של הספק בעל תכנים מסחריים. יכול להיות שכדאי שזה יקבל ביטוי גם בסעיף עצמו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הסעיף הבא ממש נוגע בזה באופן מפורט, אבל ברור שאנחנו נייצר סייגים ונבחין. << אורח >> עמית קלדרון: << אורח >> אני בדקה ממש אשמח לחלוק עם הוועדה בדיוק בנושא הזה סקירה השוואתית בסיסית שאנחנו ביצענו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נתונים? מהמם. תגיד לנו מאיפה הם. << אורח >> עמית קלדרון: << אורח >> הנתונים הם בדיקה שאנחנו ביצענו בנוגע למצב החוקי שיש בכל מדינה ואנחנו זיהינו מגמה, בדקנו ספציפית מדינות שדומות לישראל בגודל האוכלוסייה, במובן שזה שוק של שפה שהיא ייחודית. כמובן שזה ראוי למחקר עוקב של הממ"מ. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נפלא. אתה כמו מים לנודד במדבר. << אורח >> עמית קלדרון: << אורח >> שמח להיות. אני ארוץ על זה. בצ'כיה הערוצים הגדולים גובים דמי שידור מהפלטפורמות. היו על כך מאבקים משפטיים, היום זה מקור הכנסה משמעותית לערוצים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה זאת אומרת גובים דמי תשלום מהפלטפורמות? << אורח >> עמית קלדרון: << אורח >> זאת אומרת שהם נכנסים למשא ומתן עם הפלטפורמות ומגיעים בסופו של דבר להסכם לגבי הסכום שישולם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כולל ליניארי? כולל CatchUp? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רק ליניארי. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> זה נתח שוק של הערוץ הגדול ביותר בצ'כיה. זה מה שחשוב, אנחנו לא מדברים על כל הערוצים. << אורח >> עמית קלדרון: << אורח >> אלה הערוצים הגדולים ביותר שמשדרים גם - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר'ה, ההערה של מיכל במקומה, כי אנחנו לא מדברים על כל הערוצים. אנחנו מדברים פה, ואנחנו גם נסייג את זה בהמשך, על ערוצים שמכניסים 400, 500, 600 מיליון. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> וגם על פלטפורמות שמכניסות ככה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> על ערוצים שהם ענקיים. בינוניים לא, קטנים לא. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> זה לא מה שמופיע בחוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תתמקד, אם אתה יכול, רק בערוצים המרכזיים והחזקים ביותר. << אורח >> עמית קלדרון: << אורח >> בוודאי. חשוב לי להגיד, אנחנו לא ירדנו לרזולוציה של CatchUp או ליניארי, וזה בהחלט משמעותי כאן, אנחנו כן בדקנו את הערוצים הגדולים בכל מדינה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אתה יכול להגיד את נתחי השוק שלהם? << אורח >> עמית קלדרון: << אורח >> לא בעיה לבדוק אם זה. אני ארוץ עם זה ואם יהיו דברים שאפשר לבדוק נעשה את זה בהמשך. סלובקיה, בדומה לצ'כיה, הערוצים המרכזיים, יש לי את השמות שלהם, הפסיקו להיות מסופקים בחינם לאחר מאבק ודורשים תשלום. פינלנד, חובת ההעברה של ערוצים מסחריים בוטלה בחוק. דנמרק, ערוצים מסחריים אינם תחת חובת העברה וגובים דמי תשלום מהפלטפורמות שמהווים חלק חשוב במודל העסקי. כנ"ל בולגריה. המסקנות שלנו מהדבר הזה זה קודם כל שיש מגמה של מעבר, כי באמת מה שהיה נהוג זה חובת העברה, יש מגמה של מעבר ושל הכרה בחוק בעצם זה בזה שאותם דמי תשלום שמשלמות הפלטפורמות לערוצים הם חלק חשוב מהמודל העסקי והגוף היחיד שעליו כן יש חובת העברה זה שידור ציבורי, באופן טבעי והגיוני. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ואתה מדבר על הערוצים הגדולים ביותר. << אורח >> עמית קלדרון: << אורח >> כן, אני מדבר על הערוצים הגדולים ביותר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם בדקת לעומק, מה הרציונל החוקתי שמחובת העברה הם עברו למכירה? << אורח >> עמית קלדרון: << אורח >> הרציונל אומר שבניגוד לשוק פרסום שהוא תנודתי, אנחנו מדברים פה הרבה על המעבר של הכסף של הפרסום לרשתות החברתיות מהערוצים המסחריים וגם לפלטפורמות וההבנה היא שמדובר פה במקור הכנסה שהוא יציב מצד אחד והוא גם לא נגוע באינטרסים זרים מצד שני והוא מקור הכנסה נקי שיכול לאפשר יציבות. מול זה ברור שצריך איזונים כדי שלא תיווצר סכנה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איזה איזונים? << אורח >> עמית קלדרון: << אורח >> זו רשימה חלקית, על קצה המזלג. קודם כל חובת הצעה. זה הוזכר כאן, הערוץ חייב להציע את שידוריו, זה קבוע בחוק לכל פלטפורמה, בתנאים הוגנים, סבירים ולא מפלים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מי מחליט אם זה הוגן, סביר ולא מפלה? << אורח >> עמית קלדרון: << אורח >> זה משהו שיכול להיות למשל מוכר על ידי הרגולטור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> המועצה במקרה שלנו. << אורח >> עמית קלדרון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת המועצה כן מתערבת במשא ומתן הספציפי הזה. << אורח >> עמית קלדרון: << אורח >> הרעיון הוא שהחוק יגדיר איזה שהם קווי גזרה ושהרגולטור, זה תפקידו בסוף לאכוף את החוק ולהבטיח את העניין הזה. חל איסור להסכם בלעדיות עם פלטפורמה אחת על חשבון אחרת. חוץ מזה יש גם אפשרות לבוררות של הרגולטור כדי למנוע מצב שבו ערוץ חדשות יורד מהאוויר בגלל ויכוח כספי, וגם אפשרות לקבוע חבילת בסיס. זאת אומרת שגם אם הפלטפורמה כן משלמת לערוץ, החוק יכול לקבוע שהוא חייב להיכלל בחבילה הבסיסית ולא לדרוש תשלום נוסף בתור ערוץ פרימיום, שעל זה דיברנו. אלה הדברים שהבדיקה הבסיסית שלנו מעלה. הדבר היחיד האחרון שאני אשמח להדגיש, זה שבניגוד להצעת החוק שאנחנו דנים בה כאן, שמפרידה בין ספק תכנים לספק חדשות, בכל המדינות הללו התשלום של הפלטפורמות הוא לערוץ כולו. זה מודל שהוא יותר פשוט, מצד שני חייבים פה צעדים משלימים כדי להבטיח שהכסף הזה מגיע למערכות החדשות ולא לתכנים אחרים. אנחנו מבינים שהצורך האקוטי כאן הוא באמת לחזק את מערכות החדשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חוזרת לנגה ואסף, אחר כך הרשות השנייה אם תרצו ורשויות אחרות, ואחרי זה אני אתן למנכ"ל ולשר לתת את האינפוט שלהם. ח"כים, אם יהיו לכם שאלות, טענות, החלטות, מענות, אני אאפשר לכל הח"כים לדבר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ההסדר, אנחנו קוראים לו חוק חדש, הסדר חדש, מכיוון שהוא בעצם משנה לחלוטין את היכולת שלנו לעשות שימוש בנכסים שלנו, וזה הנכס העיקרי. אני רוצה לתת את הרקע, כי מה שנאמר כאן, אנחנו רואים את זה באופן אחר לחלוטין ברמה העובדתית, אחר כך נתייחס לרמה המשפטית. עד שנת 2017 השוק היה מחולק לזיכיונות, שהיה סוג של משאב מוגבל, ואז היה ערוץ 2, ערוץ 10, משאב מוגבל, כאשר בצידו השטר היה שאתה מקבל משאב מוגבל, אתה מחויב בהפקות מקור ומחויבויות נוספות וחברת חדשות וכו' ויש לך בלעדיות על פרסומות וחברת חדשות. מהצד השני היו פלטפורמות, הוט ויס, כל אחת חלק מקבוצת תקשורת שהיה להם אפשרות למכור חבילה בתמורה לדמי מינוי. זאת הייתה הפרדה, זה היה המודל שעליו התבססנו, כולל האפיק, כולל הכול. זאת אומרת הייתה כאן חבילה מול חבילה, היה ממש חיץ בין שני המודלים. לאט לאט עם ההתפתחויות הטכנולוגיות המודלים הלכו והתקרבו, זאת אומרת ניתן לעשות שימוש דומה בכל אחת מהטכנולוגיות. מה שקרה ב-2016, בשונה ממה שנאמר כאן, הממשלה על מנת לפתוח את השוק לתחרות, את השוק של הפלטפורמות הרב ערוציות, ביקשה להסתייג בערוצים המסחריים על מנת שהם יהיו כלי שגורמי כמו פרטנר וסלקום יוכלו להפיץ אותם ואנחנו לא נהיה אבן נגף מפני היכולת שלהם להתחרות בהוט ו-יס. צוטטו כאן חלק מדברי ההסבר, יש גם חלק אחר, אבל הם לא רלוונטיים ואני אסביר למה הם לא רלוונטיים, מכיוון שהחוק שונה. הצעת החוק שהייתה במקור ב-2016 שונתה לחלוטין במהלך הצעת החוק, בהמשך לדברים שגם אמר חברי עורך דין אפורי, ובמסגרת ההסדר הזה גם משרד האוצר, גם משרד התקשורת, גם משרד המשפטים וגם ועדת הכלכלה הגיעו למסקנה שלא נכון ליצור חובת העברה, אלא אם כן יש משא ומתן שכשל. אני רוצה להקריא שני דברים שנאמרו על ידי גורמי הממשלה בוועדת כלכלה, כי היה כאן ציטוט שהובא, כרקע לסיבה של למה בכלל נוצר 13ג שבתקופת השר למעשה הוראת השעה שבגינו היא בוטלה: 'היום קיים דואופול במגזר הטלוויזיה, יש שתי חברות שמחזיקות בערך כ-94% מנתח השוק ויש חברה נוספת שפועלת מזה כשנתיים וגייסה בסביבות 100,000 לקוחות. כשפועל דואופול בשוק הזה זה מתבטא במספר דברים'. אני מדלגת על הראשון והשני, 'דבר שלישי, מגוון שידורים ותכנים, וזה כמובן יהיה תוצר של תחרות'. 'לכן הצעדים שאנחנו מעוניינים לקדם ומביאים בפניכם נוגעים למספר דברים. דבר אחד הוא הוספת שחקנים לשוק. נדון בנושא עידן פלוס שזו דרך להוספת שחקנים בשוק ונדון בהסרת חסמי מעבר. דבר שני זה הפצת השידורים בערוצים הפתוחים באינטרנט שיאפשר גם לשחקנים החדשים להיכנס במודל ה-OTT'. ואומר הממונה על התקציבים: 'אומר את החסמים העיקריים שיש בשוק הזה. קודם כל כדי שייכנסו שחקנים חדשים', כמו פרטנר וסלקום, אני מוסיפה, 'צריך להסיר חסמים מרכזיים. השניים העיקריים שזיהינו, קודם כל הערוצים לא משודרים על גבי האינטרנט'. הערוצים קשת, רשת, אז היה 10 ו-2, 'וברור שכשאין ערוצים פתוחים, 1, 2, 10, 33, 23 ו-99, אז השחקנים החדשים שרוצים להיכנס לא יכולים לתת את ערוצי הבסיס, וברור שמשקי בית שלא מקבלים את הערוצים האלה באיכות גבוהה לא יוכלו להתחבר לשחקנים החדשים'. מה קרה כאן? הגולם קם על יוצרו. באיזה מובן הגולם קם על יוצרו? התחרות שנועדה על מנת לסייע לסלקום ולפרטנר, כמו שאמרה חברתי עו"ד לאריסה כהן, לא התפתחה באופן של ממש ועכשיו מה שאנחנו מוצאים כאן זה שאת אותם שחקנים, שהם שניהם כל אחד ממונופול מוכרז בתחומו, אותם שחקנים מבקשים - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> לא נכון, אני לא מונופול מוכרז, רשות התחרות פה, אפשר לשאול אותה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אחר כך נשאל אותה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אותם שחקנים עכשיו מבקשים להתבסס על הוראה שנועדה למטרה אחרת לגמרי ומלכתחילה נאמר שהיא לתקופת זמן קצובה על מנת לאפשר לאותם שחקני ינוקא להתחרות בהוט ו-יס. עכשיו הם רוצים לנכס את כל השידורים שלנו, את כל הנכס שלנו, גם באופן ליניארי וגם ב-CatchUp. כשחבריי דיברו היה נדמה שנושא ה-CatchUp זה המצאה של רשת וקשת על מנת לנצל איזה פרצה. לא, CatchUp זה חלק מהקדמה הטכנולוגית. ואני אצטט את הדברים שאמר משרד התקשורת בדברי ההסבר שלו עכשיו כעת: 'הדיכוטומיה בשוק בין פלטפורמות לבין ערוצים מתבטלת בצל הטכנולוגיה החדשה וניתן לראות גופים אשר משלבים מקורות הכנסה שונים בפעילות עסקית. בשל כך ניתן לצמצם חלקים גדולים מהרגולציה ולעבור למשטר בו הפיקוח מתבצע בעיקרו על ידי המאסדר למשטר בו חלק גדול מהפיקוח מתבצע על ידי מנגנון השוק'. ועכשיו באופן שהוא בלתי מתקבל על הדעת וסותר את כל מה שהשר אמר, ואגב סותר גם את כל העמדה המקצועית מלמעלה עד למטה, של המנכ"ל, של כל הדרג - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תיכף ניתן גם למנכ"ל להגיד את דעתו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בלי שום ביסוס משפטי. אני אתייחס עוד מעט לפגיעה הקניינית שנעשית במקרה הזה. מביא השר ברגע האחרון את ההסדר הזה שיוצר במקום הוראת שעה בעניין הליניארי, שהיא הפקעה לכשעצמה, שעד עתה, על אף שפנינו כבר מספר פעמים למשרדי הממשלה, למשרד התקשורת, לא קיבלנו מענה לגופם של דברים, בהיעדרם של נתונים בשום דרך. זאת אומרת כל מה שנאמר כאן, כל ההסדר החדש הזה, החוק החדש, נעשה ללא נתונים תומכים בשום דרך. אני מבקשת שיחזרו לשולחן השרטוטים - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חזרנו אחורה לשולחן השרטוטים וזה ההסדר בתזכיר החוק המקורי. אז כן חזרנו בדיוק לשולחן השרטוטים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אדוני, אני יודעת שקשה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, לא קשה בכלל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר, ברור לחלוטין שאתה תקבל את מלוא הזמן לומר את עמדתך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא צריך הרבה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> עכשיו אני אומר כך, מחר בבוקר הוט ו-yes יכולים להיכנס מיד עם פרסום החוק ולשדר שידורי טלוויזיה וחדשות ופרסומות בכל הערוצים שלהם. זאת אומרת יכולים להיות 100 ערוצים עם נפח פרסומות עצום, וגם את התכנים שלהם, פאודה, ערוצי ספורט וכו', כל אלה לא נמצאים על היישומון, אותם לא מפקיעים, אם אני ארצה נניח את פאודה מחר אני אצטרך לנהל משא ומתן קשה מאוד עם הפלטפורמות. בא השר ופתאום בבת אחת בסוף מביא הסדר שמרוקן אותנו מתוכן. אמרו הנציגים של הוט ואמר גם השר, מה המטרה האמיתית בעצם מאחורי הדבר הזה? בסוף המטרה האמיתית זה להחליש את הערוצים הקיימים. אני יכולה לדבר על נתחי השוק גם של הוט וגם של יס, יש להם נתחי שוק מכובדים - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא אמרתי דבר כזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני יכולה לומר לך, נגה, גם מאחורי הקלעים בשיחות, זאת לא מטרת השר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בסדר, מאה אחוז, זו לא מטרת השר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ואם זו המטרה אז מה את מנסה לשכנע? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אותך אני לא מנסה לשכנע, אני יודע שאין מה לשכנע. עם זאת, מכיוון שכך הוא הגיע עם עמדה שהיא שונה מהעמדה המקצועית של כל גורמי המקצוע שלו בהקשר הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תזכיר החוק המקורי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכחול שהגיע אלינו זה הגיע הפוך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תזכיר החוק המקורי, גורמי המקצוע הכינו אותו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכחול שהגיע אלינו הגיע משהו אחר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הרבה דברים הגיעו אחרת. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני אזכיר שב-2016 ו-2017 אמרתי שההסדר שנקבע בסופו של דבר הוא הסדר אחר לגמרי, כי מה הוא אמר? אמרה ועדת כלכלה שלא הייתה ועדה יותר פרו כלכלה חופשית כמו שאתם מדברים על הכלכלה החופשית, אמרה שאם הצדדים מגיעים להסכמה ביניהם אין צורך בהתערבות ועל כן הייתה הוראת שעה שאמרה שאם יש הסכמים בין הצדדים אנחנו לא מתערבים לגבי הליניאר, אפרופו פרטנר וסלקום. והייתה הסכמה עם פרטנר וסלקום ואז הגיע השר והחליט שלא להאריך את הוראת השעה. ומה שאנחנו רואים כאן זה המשך של אותה גישה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לשאול אותך, נגה, את בחורה אינטליגנטית מאוד, את מכירה את שוק התקשורת, ברור לך, כמו שברור לי, שפלטפורמה חפצת חיים וחפצת מנויים לעולם לא תוכל להסתפק ב-CatchUp של 90 דקות, מה שנותן לך כערוץ תוכן מרחב של משא ומתן להגיד: אוקיי, עד 90 דקות אני מחויבת לתת לכם אבל מפה והלאה תשלמו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> למה לשר חשוב לתת פור להוט ול-יס? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לציבור. הציבור ישלם את זה ואת יודעת את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, תעני לי רק על השאלה הזו, כי זה למשל, כשאני נוטה לקבל את הסעיף הזה, מה שמרגיע אותי, אני אומרת לעצמי, ערוץ 12 בסופו של דבר יש לו פה פתח עצום למשא ומתן, בגלל זה גם שאלתי את עופר ואת מיכל האם - - - << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אני לא עניתי על זה, כי לחלוטין אסור לענות על זה כמובן. התשובה היא שזה צריך להיות חינם לשלושה ימים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בסופו של דבר ברור לי ולך שזה לא יהיה בחינם, כי אף פלטפורמה לא תסתפק ב-90 דקות ושם את יכולה לצאת למשא ומתן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש גם VOD, יש הרבה דברים שהם משלמים עליהם, זה לא רק CatchUp. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אם זה בחינם זה בחינם, למה שנשלם על זה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מיכל, די. נגה, תעני לי על זה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני אגיד משהו, דבורה תרצה להשלים לגבי ה-CatchUp. בעצם מה את אומרת? יש כאן הפקעה של נכס והיא לא לטובת הציבור, איך אני יודעת שהיא לא לטובת הציבור? כי יש יישומון ויש אפליקציה וגם אני יודעת שהיה נניח HBO עם הפלטפורמות והמחיר לא ירד, המחיר לא יירד כאן בשום דרך. גם השר הצהיר שהוא לא רוצה פיקוח על מחירים ולכן המחירים של הפלטפורמות לא יירדו. עכשיו את אומרת יש לך נכס, אני אשלם לך, מה אכפת לך, אני אפקיע 80% מהנכס שלך ואת תנהלי משא ומתן - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה לא 80%. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> את טועה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ליעד, בעיניך יש פלטפורמה ב-2026 שתסתפק ב-90 דקות CatchUp? זה גזר דין מוות לפלטפורמה. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יושבת ראש הוועדה, אני לא אוכלת ארוחה בלי מנה אחרונה. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אבל אם את רוצה שנשלם להם אל תקבעי חובת העברה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בסדר, מאה אחוז, שלא תהיה חובת העברה, אנחנו לא צריכים אתכם. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> הוחלט שצריך. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני לא אוכלת ארוחה בלי מנה אחרונה, אני אגיד לבעל המסעדה, אני לא משלמת על הארוחה, אני אשלם לך על המנה האחרונה ועליה אנחנו ננהל את המשא ומתן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לוגית זה לא אנלוגיה נכונה, זה בינארי, זה אפס או מאה. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> לשדר אצלנו בלי פרסומות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני אתן דוגמה אחת, אם תגידי מחר לשופרסל, את כל המוצרים של אסם תיתני בחינם למעט את הבמבה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ליעד נתן לי את זה בהפסקות, בעיניי לפחות זה לא אנלוגיה נכונה ואני גם אסביר למה. מכיוון שאני לא אומרת לכם תיתנו 80% בחינם, 20% תשלמו. אני אומרת שאף פלטפורמה לעולם לא תחתום איתכם על חוזה, אנחנו רוצים בחינם, לכן רק עד 90 דקות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אם כך למה את נכנסת לזה? למה את מפקיעה לנו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תיכף נגיע לזה. הטענה שלי, ובואו ננסה להתמקד בה, זה שכל פלטפורמה חפצת חיים ב-2026 לא תסתפק ב - : שלום, אני רוצה אצלכם מנוי, יש לכם CatchUp? כן. לשבוע? לא, ל-90 דקות. ביי. לכן זה בינארי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> גלית, את טועה ברמה העובדתית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רק אני אסיים. כל מה שאני מנסה לומר, נגה, זה שיש לכם בהחלט עדיין מקום למשא ומתן. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> קודם כל את טועה ברמה העובדתית, בטח לגבי ערוצים שמשדרים בעיקר חדשות ויש להם הרבה אולפנים וכאלה, זה לא יקרה. אני מבינה שזה מה שאת מרגישה, אני מרגישה אחרת, אבל זה לא משנה, יש מודל כלכלי ואם אתם חפצים שוק חופשי צריכה להיות סיבה מאוד מאוד טיבה ואינטרס ציבורי מאוד מאוד חשוב. האינטרס של הוט ו-yes זה אינטרס חשוב שלהם ושל בעלי השליטה שלהם, זה לא אינטרס ציבורי. מכיוון שכל מנוי יכול לצפות גם ביישומון, שלטובתו אנחנו חייבים להעביר, ואנחנו לא התווכחנו בדבר הזה, וגם באפליקציה של כל גורם שהוא, אין כאן שום תכלית לדבר הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אגיד לך איפה זה כן אינטרס ציבורי. ברגע שהוט ו-יס, שהם כרגע בירידה - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> איזה ירידה? גברתי, רק תראי את הדוחות הכספיים שלהם. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אתה לא יודע לקרוא. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אני רק יודע שאם מושכים דיבידנד כנראה שאתה לא בהפסד. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> 200 מיליון שקל רווח בשנה, כל הכבוד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני ראיתי את הדוחות, הם בירידה. לדעתכם הדוחות שגויים? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה התפקיד שלכם לבדוק מי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, הדוחות של הירידה כוללים את ה-OTT? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> ברור, 30% ירידה בהכנסות. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> הטלוויזיה רב ערוצית מפסידה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני שכחתי מה רציתי לשאול וזה היה למענכם. נזכרתי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה הדוחות האלה פורסמו? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> איתן, אני אראה לך אחרי זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגע יש לכם פלטפורמות שנמצאות בירידה, אחר כך נתווכח על זה - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הן צריכות להשקיע יותר ב-OTT? זה לא נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא מדברת על ה-OTT. את אומרת שזה לא יפגע בציבור, אני אומרת שיש פה שני גופים כלכליים עסקיים שהראו לי דוחות שהם נמצאים בירידה. ברגע שהם יצטרכו לשלם - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גלית, את ראית דוחות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. ברגע שאנחנו מבקשים מהם גם לשלם כסף, אנחנו מדברים על מאות מיליונים בשנה, מה שהם יעשו זה לייקר את המנוי לצרכן ופה הציבור נפגע. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הבנתי, זה וואן וויי טיקט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תעני לי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> קודם כל שמענו כאן הסבר מפורט כמה היה צריך להשקיע בתשתיות וכו' וכו' וכו', ב-OTT זה נכון כי הם עושים את הכול בבנדלים ומוכרים את הטלקום ואת התקשורת ואת המדיה וזה, אבל ברור שב-OTT ההשקעות צריכות לרדת באופן משמעותי וזה אכן ניכר בדוחות שלהם. אני לא ראיתי את הדוחות של הוט, אולי את ראית, ראיתי את הדוחות של בזק ולכן מה שאת אומרת לא מתכתב עם המציאות מבחינת המספרים. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> את שוכחת שזה לא בזק, זה יס. היא לא יודעת איפה להסתכל, אוריינות בסיסית של נתונים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> השאלה היא האם התפקיד שלכם זה לבדוק שהוט ובזק, שבזק וכנראה גם הוט מצבם לא כל כך רע, הם מחלקים דיבידנדים, וטוב כך. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> הוט מחלקת דיבידנדים? אי אפשר לשקר. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> שנדבר על ורטהיימר? איזה חצופה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אמרתי על בזק, אמרתי על הוט אני לא יודעת. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> שנדבר על ההכנסות והדיבידנדים של ורטהיימר. איזה חצופה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אמרתי שהוט אני לא יודעת, ובזק מחלקת דיבידנדים וזה מצוין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מיכל או עופר, אחד משניכם, לא שניכם, האם המעבר ל-OTT לא מוזיל לכם עלויות? << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> ה-OTT עובר על סיבים אופטיים. חברות התקשורת, קבוצת בזק וקבוצת הוט משקיעות בשנים האחרונות מיליארדי שקלים בפריסת סיבים אופטיים בכל הארץ, על גבי הסיב האופטי הזה אנחנו מוכרים בנדל, הבנדל הזה שהוא הטריפל של הוט, שהוא כולל שירותי אינטרנט ו-OTT שעובר על גבי האינטרנט, נמכר. << אורח >> שי חייק: << אורח >> כל זה בשביל לא לענות? << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> לא, זו התשובה המקצועית הנכונה. בתור מי שעושה רק ערוץ אולי אתה לא מבין - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> אני לא מבין אותך. את רוצה להגיד לי שאת לא מוזילה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שי, אני לא רוצה להוציא. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אנחנו משקיעים הון עתק בתשתיות, אנחנו מוכרים שירותי טריפל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מוזיל עלויות או לא? << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> שירותי הטלוויזיה על גבי האינטרנט הם על גבי האינטרנט, הם על גבי תשתית, אנחנו מוכרים את זה יחד עם תשתית שהיא תשתית חדשה שהשקענו בה מיליארדים. קודם זה היה על גבי תשתית כבלים, הפעם זה על גבי תשתית סיבים אופטיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ההשקעה היא חד פעמית. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> של מיליארדי שקלים, יש הוצאות קבועות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לעתיד לבוא זה לא יוריד עלויות? << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> לא. כי יש לנו הסכמי IRU. באמת אתם רציניים? אתם רוצים עכשיו לקבל הסבר איך משקיעים בסיבים אופטיים? << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> לא, אנחנו רוצים לדעת האם השימוש בלוויין הוא יקר יותר מה-OTT? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אין לו מושג על מה הוא מדבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קשת, שימו לב, אסף, שי וליאת, שלושתכם צורחים ביחד. אי אפשר לנהל את הסיפור, זה לא עוזר לכם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם אפשר לחסוך רבע שעה של דיון מיותר בעיניי. אז כן, העלויות של הפצת שידורים באמצעות OTT זולות הרבה יותר מעלויות הפצת השידורים באמצעות לוויין או כבלים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> קודם כל המספרים של מאות מיליוני שקלים שנאמרו - - - << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> מאות מיליוני שקלים כשתגבו על הערוץ. אתם בעצמכם אומרים שתגבו יותר. << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> מדובר בסכומים נמוכים ביותר, בוודאי יחסית למוצר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הייתה פה שאלה, פנחס פה צודק בהערה שלו, שאתם משלמים 40 מיליון והטענה השנייה שזה בחינם על האפיקים. << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> אנחנו שילמנו על הערוץ, זה ערוץ 10, רשת, קשת ו-14, שילמו ביחד 40 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כולם ביחד? << דובר >> קריאה: << דובר >> למי הם שילמו? << דובר >> קריאה: << דובר >> למדינה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אז זה חזר אליהם בכבלים ובלוויין. << דובר >> קריאה: << דובר >> אז לא הייתה משמעות להליך הזה? בשביל מה שילמנו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר'ה, די. אתם עושים כאב ראש לייעוץ המשפטי, אתם עושים כאב ראש לח"כים, אתם עושים כאב ראש ליושבת ראש הוועדה. אני מבינה שהדיון הזה הוא מאוד מאוד טעון, אבל כולנו אנשים מבוגרים, די עם גן הילדים הזה. באמת שכולכם מסוגלים לסתום את הפה כשאחר מדבר. אני שואלת שוב, ברמה העובדתית, משלמים על האפיקים או לא? << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> שילמנו 40 מיליון שקלים, כל הערוצים ביחד, חד פעמי, עד תום תקופת הרישיון שזה 2032. הסכום הזה ניתן על ידי המדינה, הוחזר ל-yes ולהוט מחצית ממנו, ולנו המחצית השנייה, ובלבד שהפקנו בסכומים האלה תוכניות סוגה עילית מעבר למינימום הנדרש. נקודה שנייה, מדובר פה כביכול על מאות מיליוני שקלים שמשלמים לנו. זו טעות, זה לא נכון, זה רחוק מאוד מהמציאות, מדובר במיליוני שקלים בודדים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה מעיף לי את הגבות מהמצח. לא יכול להיות שאין אמת בחדר הזה. מדברים איתי על 150 מיליון בשנה. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> העברנו את הנתונים למשרד, אלעד יודע. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה שוב חוזר לנתונים שאין לנו. אנחנו לא מבינים על איזה נתונים אתם מדברים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תנו לדבורה לסיים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זורקים פה סכומים, איך אני אמורה להבין מזה משהו? << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> מנכ"ל משרד התקשורת הציג כאן מצגת שדיברה על 97 מיליון שקלים - - << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> נכון ל-2024 רק על CatchUp. << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> - - שכל הפלטפורמות שילמו לכל הערוצים. זאת אומרת לא מדובר כאן במאות מיליוני שקלים. נקודה נוספת, גם רשת נמצאת במצב כלכלי קשה, כולנו יודעים ששוק הפרסום הולך ומצטמק בשל הפלטפורמות הזרות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דבורה, את יודעת שהדבר הזה, ופה אני אתן גם לח"כים בהסתייגויות להגדיר את הרף שממנו זה חל. סביר מאוד להניח שערוצים בינוניים או קטנים לא ייכנסו לדבר הזה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> זה לא מופיע בלשון החוק. << אורח >> שי חייק: << אורח >> זאת אומרת זה לקשת בלבד, אז תגידו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה למי שיהיה מפלצת כלכלית שיכול לשלוט על שוק. בשביל זה הכנסנו כאן את רשות התחרות. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אמרת שאתה משאיר את זה למועצה, עכשיו אני מבין שאתה קובע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רשות התחרות. << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> הדברים שננקבו כאן, 400 מיליון שקל, אני רוצה להגיד לגברתי שהסכומים שמושקעים בערוצים הם הרבה מעבר לסכום הזה, זאת אומרת הפלטפורמות מקבלות מאיתנו ערוצים בערך כלכלי עצום של הרבה מאות מיליונים ומשלמות חלק מאוד מזערי, אולי חלקי אחוז, מההכנסות שלהם. נקודה נוספת שאני רוצה להסביר זה הנושא של ה-CatchUp. כולם מדברים על ה-CatchUp, שזה שירות מאוד יעיל וטוב לציבור, אבל לנו הוא עולה הרבה כסף, למה? המפרסמים משלמים על נקודות רייטינג, הרייטינג שלנו נמדד דקה דקה בכל יום, המפרסמים משלמים על הרייטינג שהיה בזמן הברייק בלבד. אם בזמן הברייק, הפסקת הפרסומות, אנשים מדלגים על הפרסומות זאת אומרת שהרייטינג יורד באופן משמעותי ויש מדידות ואנחנו יכולים להראות את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נדמה לי שדנו בזה והביאו לי נתונים שזה לא פוגע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוועדה לא דנה בזה, גברתי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זו המהות של CatchUp, ככה אנשים מדלגים על הפרסומות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> דיברנו בוועדה על המדרוג, אבל נתונים כאלה לא הראו לנו. << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> הנתונים האלה רשומים ומדודים ואפשר לראות והמפרסמים הם לא פראיירים, הם משלמים רק על נקודות רייטינג של צפייה בפרסומות שלהם, ואם אנשים מדלגים על פרסומות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז ה-CatchUp בעצם פוגע לכם בהכנסות? << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> ברור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> את מעבירה את הפרסומות. מי רואה פרסומות ב-CatchUp? << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אבל זה נספר עוד 24 שעות. << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> זאת הסיבה שנולדה בשעתו ב-2017 הוראת השעה, למה? כי הבינו שהטכנולוגיה של ה-OTT פוגעת בהכנסות שלנו ולכן נקבע שאנחנו יכולים לגבות תשלום מפלטפורמות ה-OTT. התחייבנו שלא נפלה בין החברות על המחיר וההסדר הוא שבמידה שלא היינו מגיעים להסכמות ההסדר היה עולה למועצת הכבלים והלוויין להכרעתם. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> סעיף 25(2) לחוק הפצת שידורים קובע את ההסדר הזה. << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> ועובדה, ההסדר הזה חי שש וחצי שנים, אף אחד לא פנה למועצת הכבלים והלוויין כי חיינו איתו בסדר גמור. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> זה פשוט לא נכון. << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> בפברואר 2024 שר התקשורת לא הסכים להאריך את אותה הוראת שעה עד לחקיקת החוק הזה, כי בשעתו הוראת השעה נולדה כדי לגשר בין פרק הזמן של כניסת הפלטפורמות החדשות לפרק הזמן שיחוקק חוק שידורים חדש שיסדיר את נושא השידורים באינטרנט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה, דבורה. נגה, אני נותנת לך דקה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הייתה כאן התייחסות נרחבת לחלק המשפטי, עכשיו אני מגיעה אליו, אני מבקשת שיינתנו לי כמה דקות. נשאלה כאן השאלה של ההשקעה על ה-40 מיליון, אז מעבר ל-40 מיליון הייתה השקעה של מאות מיליונים במיתוג. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> של האפיקים? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בטח. 14 עכשיו, קשת 12, חדשות 13, כל הדברים האלה, זה מאות מיליונים של השקעה. אני רוצה להגיד משהו על הטענה שיש פגיעה קניינית כפולה וכו'. זו לגמרי לא הסיטואציה. פסק הדין שנזכר כאן זה פסק דין ש-yes עתרה כנגד כנסת ישראל לעניין חקיקה שהורתה לה להעביר ערוצים מסוימים על גבי אפיקים מסוימים. בית המשפט חשב שאין כאן איזה שהיא פגיעה קניינית משמעותית שיש צורך להתערב בה, מכיוון שמדובר בתשתית עם מאפיינים ציבוריים, מכיוון שיש כאן אינטרסים ציבוריים ולכן ברמה המשפטית אפשר לשים את הפסיקה הזאת, אם כבר, בכיוון ההפוך, לא כטענה כזאת. אני רוצה להגיד מה קורה מחר בבוקר מבחינת הפגיעה הקניינית. אני מתחילה תחרות מול שתי פלטפורמות שלכל אחת מהן יש עשרות רבות של ערוצים, כולם יפרסמו, יש להם חדשות, הם ידחפו את איי-24 ואת ערוץ החדשות שאולי יהיה של yes בכל מקום שהם ירצו כי יש להם פלטפורמה משלהם והם גייטקיפר, הם המתחרים שלי. עכשיו בא השר ורוצה לקבוע בין מתחרים, אני מתחרה שלהם והם מתחרים שלי, והם גם הגייטקיפרים שלי, הוא רוצה לקבוע שהתוכן שלי יופקע, שזה הנכס העיקרי שלי, למה? בלי סיבה. אין כאן שום תכלית ציבורית. אני אסביר למה. מבחינה קניינית על מנת שתהיה פגיעה שכזו יש צורך בתכלית ראויה, במידתיות, שתהיה התאמה בין האמצעי לבין מה שנקבע. תכלית ראויה בוודאי שאין כאן, האם התכלית הראויה היא הטבה לבעלי השליטה בהוט ו-יס? וזאת התכלית, היא לא ראויה. הפקעות לא יכולות להיעשות - - - << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> הטבה לבעלי השליטה שלכם. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> סטף ורטהיימר רוצה לעשות - - - << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> בוא נחוקק חוק שנותן הטבה לבעלי המניות שלך, נכפיל לך את המודל העסקי ללא סיבה, על חשבון הציבור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אתם דוגלים בשוק חופשי, תנו להם ולנו לנהל משא ומתן. אל תחייבו אותם להעביר אותנו, אל תחייבו אותנו - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נאמר. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> כשיהיה משא ומתן ננהל אותו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יש כאן שאלה למה השר רוצה לתת פור במשא ומתן? כי את אומרת שיש כאן על 20%, זו תחושת הבטן שלך, תחושת הבטן שלך טובה כמו שלי או טובה כמו כל אחד אחר. יש כאן פגיעה קניינית לא לטובת הציבור, יש כאן פגיעה קניינית שאתם מתערבים במשא ומתן מסחרי, כי את אומרת בכל מקרה יהיה משא ומתן, את מתערבת במשא ומתן מסחרי ואת אומרת: את רוב הנכסים שלך תיתני בחינם. אין כאן שום הצדקה, אלא אם כן מה שרוצים זה לגמור את קשת ורשת ולהיטיב מאוד עם הוט ו-יס. אין שום סיבה לעשות את זה, זו לא תכלית ראויה, זה לא מידתי, תנו לשוק לעשות את שלו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, הדברים מאוד ברורים. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> הם דיברו, רז ניזרי דיבר, מיכל דיברו, עופר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, קשת ורשת. אסף, תודה רבה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אני מקריא משהו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> רשת עוד לא דיברו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הרגע דבורה דיברה. אסף אתה לא תדבר עכשיו, אתה לפני הרחקה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> גברתי, ממש בקצרה, אני מבטיח. אחת, המנכ"ל אמר, מה שיקרה בהמשך, כשלא תהיה חובת העברה, זה יעלה מ-100 מיליון שקל ב-2024 למאות מיליוני שקלים. זה המנכ"ל אמר. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> הוא לא אמר את זה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> שתיים, אני מקריא מהחלטה מ-2 בספטמבר 2021 של רשות התחרות, מה שרשות התחרות אמרה ובזה אני מסיים, אני מקריא חמש שורות: תכני קשת נחשבים לתכני עוגן באופן ברור עבור כל הפלטפורמות, לא קיימת תחליפיות בין ערוץ 12 לערוצים מסחריים אחרים, כל פלטפורמה רב ערוצית צריכה לכלול את תכני ערוץ 12, לא תכני קשת הפלטפורמה תמצא את עצמה בנחיתות תחרותית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מסכימה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> ומשפט שני, חשוב מאוד לדיון ולעמדת השר, בכל הנוגע לשירותי צפייה נדחית, אומרת הממונה על התחרות במדינת ישראל, נמצא כי האפשרות למצוא תכנים במועד גמיש לבחירת הלקוח הפכה לנפוצה ומקובלת, העברת השידור הליניארי לבד אינה מספיקה. על מנת לענות על צורכי הלקוחות יש לכלול ולאפשר צפייה גם באמצעות שירותי צפייה נדחית. מכיוון שתכני קשת נחשבים לתכני עוגן עבור הפלטפורמות יש חשיבות גם לשירותי צפייה נדחית. הערה אחרונה, למה דיברו רק על קשת ולא על רשת? כי הקראתי לכם עכשיו, מי שלא זיהה, אני בטוח שאתם מכירים את הטקסט הזה היטב, מתוך החלטה שקשת נאלצה להגיש, כשהיא ניסתה לעשות בעלות משותפת על free עם REG, מאז REG כבר לא בתמונה, נזרקו, והיום רק קשת מחזיקה ב-100%. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> מה? מה אתה אומר? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נזרקו? על מה אתה אומר נזרקו? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> לא נזרקו, יצאו בכיף. אני מסיים, לכן אותם דברים זה על רשת, אותם דברים זה על כל ברודקסט, זה נאמר על קשת כי עליה הוגשה בקשה לרשות התחרות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לעבור לגורמי המקצוע של משרד התקשורת. אביתר, זיו, אם לך יש אינפוט, אני אשמח לקבל, אדוני המנכ"ל, אדוני השר, אחר כך נעבור לאסדרה, לרשות השנייה וגם איגוד היוצרים שיש לו הערה חשובה מאוד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ואנחנו גם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חברי כנסת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם אחר כך, אמרתי לכם מה אני רוצה, פסק דין, חבר המושבעים. אם אתם מרגישים שאין לכם מספיק נתונים תגידו את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נגיד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואם נגיד מה יקרה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הבעיה שמציגים לנו נתונים סותרים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אין נתונים בכלל, אפילו לא נתון אחד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני כבר אומר, אנחנו צריכים נתונים. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> העניין הוא שהוא ישלם, כמה שזה לא יהיה, 100 מיליון - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הדבר הכי קרוב לנתונים אובייקטיביים שאני קיבלתי זה ממועצת העיתונאים. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אני מעוניין להזכיר את הדברים שעלו פה בדיון. אני מעוניין להזכיר חלק קטן מההערות שהתייחסנו אליהן שעלו ביחס לסעיפים 74 ו-75 שהיוו בסיס להצעה שהונחה פה היום. ראשית הגיעו טענות גם מצד הפלטפורמות, מצד הערוצים, מצד משרד המשפטים, הייעוץ המשפטי של הוועדה, הארגונים החברתיים כמו זולת ולובי 99, ארגון העיתונאים. אז מצד הפלטפורמות, הקשבנו להערות של הפלטפורמות, הם טענו שחובת ההעברה לא יוצרת שוק חופשי, שמדובר בתכנים שהם must have, הם גם דיברו על כך שאיסור אפליה לבדו לא נותן מענה מספק ויוכלו לדרוש מחיר גבוה מהם ומהציבור בסופו של דבר. הם ביקשו לעגן הסדר ברור של חובת העברה הדדית. מצד הערוצים המסחריים נטען כי ההסדר המוצע יצר חוסר סימטריה, שהוא לא קבע חובה מקבילה על הפלטפורמות. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אביתר, איך יכולנו להתייחס להסדר המוצע? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> ההסדר שהוצע בסעיף 74, נטען שהפלטפורמות הן גייטקיפר ויש חוסר סימטריה בהסדר כי רצף בנגישות או נראות של ערוץ בפלטפורמה עלולה להיות בעלת משמעות כלכלית קשה עבור הערוץ. זאת אומרת אם ערוץ לא יגיע לכדי הסכמה עם פלטפורמה והוא לא יהיה מופץ בפלטפורמה זו תהיה פגיעה קשה עבור הערוץ. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה נכון גם כלפי הפלטפורמה, הם שניהם צריכים אחד את השני. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> נטען שלפלטפורמות יש תמריץ עסקי להעדיף תכנים שלהן במקרה של חוסר הסכמה. מצד הייעוץ המשפטי לממשלה הועלה קושי עקרוני ביחס לניסיון להפריד באופן חד בין הסדר כלכלי תחרותי לבין השפעתו האפשרית על תחום התוכן. דובר על כך שלא מדובר בשאלה מסחרית בלבד, שאלו החלטות שעלולות להשפיע גם על היקף החשיפה לערוצים מסוימים ובפרט לערוצי חדשות, וזה נוגע גם לאינטרסים ציבוריים. כלומר חובת ההפרה הקיימת - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> גברתי, אפשר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שי, צא לחמש דקות. << אורח >> שי חייק: << אורח >> הוא מתייחס לדברים שאנחנו אמרנו. << אורח >> לא התייחסנו לסעיף הזה, גברתי, לא ראינו אותו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מודה, גלית, שאני לא כל כך הבנתי מה שהוא אמר. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אביתר מתייחס כרגע להערות שעלו בדיון הזה, כמו שעשינו בכל סעיף, לגבי הסעיף המקורי שהוצע על ידינו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שהיה שונה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נכון, כך עשינו גם בסעיפים קודמים. אנחנו קיבלנו הערות על ההסדר שהצענו והוא מתייחס עכשיו להערות שעלו על ההסדר שהצענו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל הן לא רלוונטיות נוכח - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה רלוונטי לדיון כי חלק מהדיון פה זה האם חוזרים להסדר שהצענו, האם הולכים על ההסדר הזה, האם הולכים להסדר אחר? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל למה שיניתם את דעתכם? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא מבינה איך הגענו לפה. אביתר, אני לא רוצה עכשיו סקירה מה נאמר. אף אחד לא מבין מה אתה אומר. תיגש לטענות שנאמרו פה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, יש פה הסדר הפוך ממה שדיברנו עליו, הסדר קיצוני יותר. יש פה שתי רמות, בגלל זה אנחנו לא מבינים. היה פה הסדר מסוים, הערות, היה דיון וכו'. עכשיו הביאו הסדר אחר לגמרי, קיצוני הרבה יותר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בעקבות ההערות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בעקבות הערות שלנו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז כנראה לא היית בדיון הזה, אדוני. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא באמת לא היה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> תנו לי להשלים, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אפילו הייעוץ המשפטי לממשלה שהיה כאן אמר שעדיף חובת העברה מאשר פריקות. סומפולינסקי שהייתה כאן אמרה את זה, אני הייתי בדיון הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה חותם על כל דבריה, השר? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא חותם, אבל גם היא אמרה את זה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> נאמר פה גם על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה וגם על ידי מכון זולת, אני עושה על זה פרפרזה בסופו של דבר, חובת ההעברה הקיימת שימשה מנגנון פשוט וברור שהבטיח נגישות רחבה לערוצים מרכזיים מבלי שיהיה חשש להתערבות בתוכן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ועכשיו בעברית. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> נטען שההסדר שאנחנו מביאים, ההסדר התחרותי בסעיף 74, יש בו חשש להתערבות בתוכן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> החדש? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> לא, הישן. שיקול הדעת של המועצה שהיא עשויה להפעיל עלול להגיע לכדי התערבות בתוכן. מי שיש לו חובת העברה שיעבירו אותו, ומי שעוברים דרכו הוא יקבל את התוכן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אביתר, הישן לא פה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אנחנו רצינו הסדר שנועד להגן בעיקר על שחקנים קטנים מפני חסימה. גם הייעוץ המשפטי של הוועדה אמר שהסמכויות הללו הן סמכויות משמעותיות, מה שאנחנו כותבים ברחל בתך הקטנה בסעיף 74. זאת אומרת אנחנו הצענו מנגנון ממוקד ונעמה הסבירה לי שמה שאני מציע הוא סמכות מופלגת - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה מדבר על הסעיף של הפריקות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> על הפריקות, על מה שהיה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> שאלו אותנו פה אם אנחנו יכולים להשיג את התכלית באמצעות מנגנון ברור יותר ומצומצם יותר. היו פה הערות על התנאים המפלים, איך אפשר להפעיל את סעיף 75, למשל מצדה העירה איך מפעילים את סעיף 75 שעסק בפרוצדורה מבלי שהמועצה תיחשף להמון תכנים, להמון דברים רגישים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רוב מי שיושב כאן לא יודע מה זה 75. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אביתר, רגע רגע רגע, אתה הולך להציג גם את כל העמדות שאתם השמעתם בוועדה ביחס לסעיפים האלה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אסף, צא לחמש דקות. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> נאמרו פה אמירות שיש אינטרס ציבורי שתכני החדשות יגיעו לציבור, גם מכון זולת אמר את הדברים האלה, ארגון העיתונאים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז מה השתנה? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> הבאנו הסדר, קיבלנו ביקורת מכל כיוון על ההסדר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ההסדר של הפריקות שהיה במקור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אביתר, ההסדר שהבאתם לפה הוא לא מבוסס על תחושות, הוא מבוסס על עבודת מטה מקצועית שגיבשתם במשרד. מה גרם לכם לשנות אותה? מה, ביקורת? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חזרנו להסדר המקורי שפורסם בתזכיר החוק המקורי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> על איזה תשתית עובדתית של נתונים קיבלתם את ההחלטה ולשנות את זה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עזוב, למה אתם רוצים? מה התכלית של זה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נשמח לראות נתונים, נשמח שתציגו לנו. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אני סיימתי את החלק הזה, אני רק רוצה לומר, אנחנו קשובים להערות שיש פה בחדר. היות שבסוגיה הזאת היו הרבה הערות והיו דיונים ארוכים בהסדר הזה, ההסדר הקיים, שקיים היום של חובת העברה, היה נוח להרבה צדדים פה בחדר ואנחנו בהיבט הזה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אתמצת למי שלא היו פה כל הזמן. מה שאביתר אומר זה שהשר חשב, הוא באמת חשב שברגע שהוא מכניס את הפריקות לתוך התמונה אפשר יהיה לבטל את חובת ההעברה ולתת לשוק לפעול מעצמו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל השוק פועל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היום יש חובת העברה בשוק. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> חינם ועם CatchUp? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בלי CatchUp. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברגע שעלה פה רעיון הפריקות הייתה פה התנגדות מקיר לקיר, ייעוץ משפטי לממשלה - - - << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> הרגע מניתי את כולם. הייתה פה ביקורת, זולת, ארגון העיתונאים, לובי 99 - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל החברות האזרחיות, כל האנשים שהארגונים ה אזרחיים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם גם התנגדו ל - - - << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא אומרת מי צודק, אני לא אומרת מי לא צודק, אני מנסה למסגר אתכם באירוע. מבחינת השר הפריקות גרמה לו להרגיש בנוח עם ביטול חובת ההעברה. מהרגע שרעיון הפריקות, בגלל הביקורת שנאמרה בחדר ושכנעה את השר, הוא תיכף ידבר על זה, להוציא את הרעיון הזה, הסעיף הזה שונה. זה מה שאביתר ניסה להגיד. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, זה הפוך. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> הם מכחישים שהם אמרו את זה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, הם גם אמרו שזה היה רעיון שלנו, הפריקות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קשת, תודה. בעז, במשפט. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> בלי קשר למה שאני רוצה להגיד, אני לא זוכר שאנחנו הבענו עמדה לגבי הפריקות, אבל זה לא מה שאני רוצה לומר. הרעיון של חובת ההעברה הוא לחשוף את הציבור לתכנים שיש בהם חשיבות ציבורית, במקרה הזה זה חדשות. העניין הוא לא בזה שצופה שחוזר הביתה ב-11 יוכל לראות מאסטר שף או משחקי השף, אני לא יודע מה משודר באיזה ערוץ, זה לא זה, הרעיון הוא רק בחדשות. כרגע כל מה שמשודר בחדשות בליניארי מהר מאוד מגיע לרשתות החברתיות וכולם יכולים לחזור ולצפות בדברים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נכון. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> CatchUp, לא CatchUp, VOD, לא VOD, אני לא בא להיכנס - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> פתאום אתה שולח את הציבור לראות חדשות ברשתות החברתיות? << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> הטיעון לא שלם והמהות לא עוברת. העניין של CatchUp או VOD, אני לא בא לייצג אף צד מסחרי, שייצגו את עצמם. מה שחשוב זה שכשהציבור פותח טלוויזיה הוא יוכל להיחשף לכל הערוצים בזפזופ, וזה לא הגיוני שיהיה ערוץ שלא יעלה על פלטפורמה. לכן חייבים להעביר את הערוצים בחינם. CatchUp או לא CatchUp, אני משאיר לך להחליט, לי אין עמדה. אתה חושב שצריך CatchUp? בסדר גמור, אני לא חושב שזה מקומי להכריע אם זה נכון או לא, אבל שזה יעלה על הפלטפורמה זה חשוב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה בוודאי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה לגבי היישומון? << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> זה לא מספיק, כי מי שיש לו פלטפורמה לא יילך ליישומון ואני רוצה שכל הציבור ייחשף. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון, ואגב 90 דקות זה זמן של מהדורה, לכן נקבעו ה-90 דקות האלה. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> אני לא אביע עמדה לגבי CatchUp. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היום זה 90 דקות, לפני כמה שנים היה 130 דקות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה רוצה שעתיים? נעשה שעתיים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> הדיון קצת התפזר, ננסה לעשות סדר. הצעת החוק הזאת, אני גם מדברת לאביתר, הגיעה עם איזה שהוא הסדר שלם שבתוך ההסדר הזה יש לנו את הערוצים והפלטפורמות וזה איזה שהוא מארג שלם של חובות ושל זכויות ושל הטבות כאלה ואחרות לערוצים ושל הפלטפורמות ופותחים את השוק וסוגרים שם ונוצר מאזן כזה שהצעת החוק הזאת ניסתה בעצם לסדר, על בסיס נתונים כלכליים או אני מניחה שעל בסיס ה-RIA שאתם הצגתם פה. במסגרת הצעת החוק הזאת, מה שאתם הנחתם בכחול, מצד אחד הצגתם הסדר של פרסומות ופתיחת השוק לפרסומות וגם הצגתם מודל שבו ראינו בסעיף 74 את ביטול חובת ההעברה שקיימת היום. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> דברי גם על זה שלא יפקיעו לנו ערוצים, בהחלטה החליטו להפקיע לנו חמישה ערוצים, 12, 13 - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עופר, עשר דקות בחוץ. אדוני הסדרן, נא לשמור שהם לא ייכנסו לפני הזמן הקצוב. אבי, צא לעשר דקות, רוני, צאי לעשר דקות. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אביתר, בסוף הוגש פה נוסח שמייצר מאזן שאמור להיות מאזן כוחות בין הפלטפורמות לבין הערוצים כשפה מחזקים אחד, פה מחזקים את השני, וככה כדי לייצר - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני אתייחס למצדה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני מניחה שזה נעשה על בסיס איזה שהם נתונים כלכליים, על בסיס חישוב כלכלי של שוק התקשורת בכללותו ושל מערכת היחסים שקיימת גם היום בין הפלטפורמות לבין הערוצים. במסגרת הנוסח שהובא יש לנו נוסח אחר לגמרי שמבטל את חובת ההעברה שקיימת היום. חובת ההעברה שקיימת היום, הפלטפורמות מקבלות בחינם את הערוצים ונוסח הצעת החוק אפשר לערוצים להתחיל לגבות תשלום על התוכן שלהם. אני מניחה שגם לזה היה איזה שהוא חישוב כלכלי, זה היה חלק ממארג של חובות וזכויות שאתם בעצמם יצרתם בהצעת החוק הזאת. כשאנחנו דנו בסעיף 74, ואני מפצלת את הדיון בין סעיף 74(א) ל-(ב), לסעיף 75 ולכל המנגנונים, כי 74(א) הוא נקודת המוצא, שזה ביטול חובת ההעברה. רק ביחס לסעיף הספציפי הזה היה דיון שלם בין הפלטפורמות לבין הערוצים שזה דיון שלא הוכרע בסופו של דבר. עלו פה כל מיני טענות. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> לא בינינו לבינם - - - << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> מיכל, עלו פה משני צדי המתרס טענות כמו שעולות היום. הפלטפורמות טענו שהסעיף הזה יקריס אותם כלכלית ויפגע בהם אנושות וזה יתגלגל לציבור, ומצד שני טענו פה הערוצים שהסעיף הזה מתחייב מן המציאות, אתה פותח את השוק גם לפרסומות וזו הדרך שלהם להתפרנס על התוכן שלהם ובסוף לא התקבלה הכרעה בנושא הזה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> מה פירוש לא התקבלה הכרעה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זו ההכרעה, מצדה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> מה זה לא התקבלה הכרעה? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> הוועדה במסגרת הדיונים שהתקיימו לא הכריעה, אנחנו עכשיו מתכנסים לישיבה שבה דנים בנוסח. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> לא התבקשנו להכריע, לא התבקשנו להצביע על שתי אופציות. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני לא מדברת על הצבעה, אני מדברת על הכרעה מהותית בסוגיה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא הוחלט איזו עמדה לאמץ. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> ובאמת הייתה כאן התלבטות אמיתית. אני לא קופצת איתך להסדרים של סעיף 74(ב) ולכל כללי המועצה ואיך היא תקבע אם זה תנאים מפלים כי זה כבר שאלות משנה אחרי שהכרענו בשאלה הראשונה העקרונית האם אנחנו מבטלים את חובת ההעברה או לא מבטלים את חובת ההעברה, שזו נקודת המוצא כרגע. ואני שואלת, ואני חושבת שזה גם מה שחברי הוועדה באים לשאול, ואני חושבת שכל החדר פה גם רוצה להבין, על בסיס מה ואיזה נימוקים ואיזה חישוב כלכלי התהפך פה הסעיף ונקבע שחובת ההעברה נשארת? והאם העובדה שהסעיף הזה כרגע, לא יודעת, בסוף יכול להיות שתנמקו ותסבירו ויהיה ניתוח כלכלי שישכנע, אבל קודם כל צריך להבין מה זה, על בסיס מה זה, וגם הפניה בהקשר הזה לתזכיר החוק, כמו שפנחס אומר, לא מספיקה, כי צריך לנסות להבין מה עמד בבסיס ההחלטה שלכם כרגע. יכול להיות שזה ישכנע, יכול להיות שלא, אבל צריך קודם כל להבין את זה. זו נקודה ראשונה. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> רק לציין שחובת ההעברה צומצמה לספק בעל חשיבות מסחרית. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זו נקודה ראשונה. השר, אחרי זה תשלים אותי. הנקודה השנייה היא שאם זו ההחלטה, מה המשמעות של זה על כל הצעת החוק? מה ההשלכות של הדבר הזה, גם מבחינה כלכלית, על מארג החובות ויחסי הכוחות בין הערוצים לפלטפורמות? האם זה משנה משהו מבחינת פתיחת השוק לפרסומות וערוצי החדשות? כי בסוף צריך לייצר פה איזה שהוא מאזן כוחות שיאפשר לשוק הזה לחיות גם בעולם שאחרי החוק הזה. ואיך אנחנו מבטיחים שלצד זה שאנחנו דואגים כלכלית גם לפלטפורמות וזה שזה לא יתגלגל לציבור, אנחנו יכולים להבטיח שגם ערוצי חדשות וספקי תוכן קיימים לא ייפגעו ולא יקרסו כלכלית מהאירוע הזה, שגם לזה יש חשיבות, כי דיברנו על מגוון של דעות ועל פלורליזם. השאלה שלי זה בסוף איך זה גם משליך מבחינתכם על יתר הרכיבים בהצעת החוק הזאת שברור שיש להם קשר ישיר אחד לשני. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> בסוף ההסדר שיחוקק כאן יצטרך לבוא או כנראה יבוא בפני ביקורת חוקתית על השאלה האם הוא קובע בקניין באופן לא מידתי וכו' וכו'. כבר נאמר, אמר את זה קודם עורך דין ניזרי, ואנחנו מסכימים עם זה, וגם פסקי דין שקבעו בעבר שהסדרים בעבר עמדו, הם בחנו והגיעו למסקנה שהדברים עמדו. בגדול מה שבודקים זה את התכלית ואת המידתיות. התכלית, וכאן אני עונה גם למה שבעז אמר, שלא היה מדויק, וגם לשאלה של מצדה. התכלית של ההסדר הזה היא תכלית כלכלית. את התכלית הציבורית של ערוצי חדשות עם עשרה ערוצים זה במקום אחר, זה לא הסעיף הזה. הסעיף הזה, הרציונל שלו הוא רציונל כלכלי, מי שיש לו כוח שוב, יש עליו מגבלות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> סופה של התכלית הכלכלית הוא בוודאי גם תכלית ציבורית. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> נכון. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, לפעמים זה נועד פשוט לבעלי שליטה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> הנוסח שהובא בכחול, ואני תיכף אעיר את ההערה הרגילה שלי אבל עם ניואנס, הוא נוסח שהפלטפורמות לא אהבו, הוא נוסח שאמר לא להפלות והוא גם הסביר שההיגיון של הלא להפלות זה לא לפגוע בתחרות בין הפלטפורמות. שם הייתה הערה שאמר אותה עופר כמה פעמים, שצריך גם איסור על לגבות מחיר בלתי הוגן, זאת אומרת חובה לגבות מחיר הוגן, כי בלי זה הם מעמידים אותם בפני שוקת שבורה. הנוסח שמובא כאן היום הוא נוסח שלוקח את זה עוד שלב, הוא אומר שלא רק צריך להיות הוגן, הוא גם צריך להיות אפס. זה בשאלת המידתיות, העניין הזה של להגיד המחיר הזה הוא אפס, זו נקודה בעייתית מאוד. נדמה לי שזה נאמר פה גם על ידי חלק מהדוברים, גם כשיש לנו מונופול וגם כשאנחנו חושבים שהוא מפעיל כוח שוק מונופוליסטי אנחנו באופן מאוד קיצוני צריכים ללכת לסעד שאומר לו: אל תגבה כלום, לא תגבה את המחיר התחרותי או את המחיר ההוגן, אלא אל תגבה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> לא אומרים על תגבה כלום, מעבר לזה תוכל לגבות. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> היום אין פרסומות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשמגבילים את זה ל-90 דקות זה לא לא לגבות כלום. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> ה-90 דקות, תיכף אני אגיע לזה. הדבר הזה מעורר קושי. החלק השני זה החלק של ה-90 דקות. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זיו, רק לחדד. בעצם אתה אומר שההסדר הקודם אמר תשמרו על שוויון בין הפלטפורמות השונות, ההסדר הנוכחי בעצם מחייב חזרה העברה בחינם. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> ההסדר המקורי בכחול. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ההסדר המקורי בכחול דיבר על זה שתעשו מחיר מאוזן, כרגע זה בחינם. וזה בחינם לא רק על ליניארי אלא גם על 90 דקות CatchUp. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> הם מרוויחים מהפרסומות, פנחס. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> ה-CatchUp זה החלק השני. אכן, וזה נאמר פה וזה גם היה בנוסח בתזכיר שפרסם המשרד עוד לפני הכחול. העניין של ה-CatchUp ושל הרגלי הצפייה ואיך אנשים רואים טלוויזיה ב-2026 הוא שאלה מאוד חשובה ואנשי המקצוע מאוד רצו ואנחנו מאוד רצינו לעזור לזה משפטית, לאפשר השלמת צפייה, אמרנו בסמוך, 90 דקות. בסמוך וב-90 דקות זה די דומה, בהחלט רצינו לאפשר את הדבר הזה. זה עורר בעיה והצביעו על זה כאן הערוצים המסחריים שכשאתה מאפשר לדלג על הפרסומות אתה פוגע בהם בעצם עוד יותר ביכולת שלהם לעשות מונטיזציה להרוויח על העסק שלהם, ולכן זה יוצר עוד איזה שהיא בעיה. בהינתן הדבר הזה, וכאן אני עכשיו אומר את ההערה הרגילה שלי, שהשיח עם משרד המשפטים ואיתנו לא מוצה, וזו הייתה אחת הנקודות שהתקשינו בבדיקה שלהם ולא הגענו שם למסקנה סופית. בנוסח הכחול הרכיב הזה יצא בין היתר בגלל הבעיה הזאת. למרות ששוב אני אומר, ברמת האינטרס הציבורי מאוד רצינו שזה ייכלל, אנחנו חושבים שזה חשוב וזה משקף יותר נכון את הרגלי הצפייה. לא השלמנו על זה את הבדיקה המשפטית, זה מעורר קשיים שחלקם עו"ד אפורי הזכיר. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> מה עובדתית? זה לא פוגע בהם. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> זה מעורר קשיים נוספים שחלקם עו"ד אפורי דיבר עליהם, חלקם הוא לא דיבר, אבל הנושא הזה של השלמת הצפייה או האפשרות צפייה בסמוך לא הושלם והוא גם מעורר קושי. ולכן אני אומר שבשתי הנקודות האלה, גם הבחינם וגם הכנסת השלמת הצפייה 90 דקות אחרי, שני הדברים האלה מעוררים קושי משפטי שלדעתי לפחות מאוד יקשה להגן על דבר כזה בביקורת שיפוטית על הפגיעה החוקתית. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> שאלה עובדתית, רק כדי להבין. יש פה הרבה שיח על ליניארי ו-CatchUp, האם אתם מתייחסים, כמשרד התקשורת אני שואל, כשישבתם על המדוכה והיו את כל ההתלבטויות האלה ומידתי ולא מידתי, אתם רואים הבדל בין 90 דקות CatchUp לבין CatchUp שהוא שבוע או משהו כזה? כי בעיניי, אני אומר שוב, אני מודה שאני לא צופה בטלוויזיה, הרגלי הצפייה שלי כנראה שונים משל רוב מי שנוכח בחדר, למרות שאמר לי גם ראש המטה של המנכ"ל שגם הוא לא – << דובר >> קריאה: << דובר >> רוב האנשים פה בחדר לא צופים בטלוויזיה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא משנה, סתם אמרתי את זה בחיוך. אני אשאל את השאלה באופן ממוקד. בעיניי אני רואה ליניארי, ליניארי זה באופן ישיר מול מה שמשודר ו-90 דקות זה סוג של צפייה נדחית, אבל לא נדחית מאוד. זאת אומרת בן אדם הגיע שעה יותר מאוחר הביתה, אז הוא יכול לראות את המהדורה מתחילתה, להבדיל משבעה ימים, לקחתי את זה כדוגמה, לתחושתי זה ה-CatchUp האמיתי, כי בעצם אנשים יכולים לבחור באמת בצורה שהיא לא לפי קבועי זמן. ואז השאלה אם אתם מתייחסים לנכס הזה שנקרא CatchUp ל-90 דקות כמו על צפייה של CatchUp של שבוע ימים. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> בוודאי שככל שמאריכים את האפשרות לחזור אחורה זה מעמיק את הפגיעה ואז צריכה להיות הצדקה יותר חזקה למה זה נחוץ ציבורית. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אבל הפגיעה של ה-90 דקות, אתם מתייחסים כפגיעה יחסית קלה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה מודל כלכלי אחרי לגמרי שבוע אחורה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> זה אותו דבר. הפגיעה של ה-90 דקות, למודל הפרסומות היא פגיעה לא מאוד קטנה, זה אומר שאפשר לדלג על הפרסומות. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ביחס לפרסומות אתה אומר שכל פער מצפייה ישירה הוא פגיעה גדולה יותר. באופן אוטומטי ומובנה. כי למעשה ברגע שזה לא זמן אמיתי, גם אם הפער הוא עכשיו 20 דקות, זה משפיע כי אפשר לדלג על הפרסומות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל יש טכנולוגיה שלא מאפשרת לדלג על פרסומות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לעניין נקודת המוצא שלנו בכתיבת החוק, נקודת המוצא, וזה חשוב לי בהתייחס לדברים שלך, מצדה, היא לא מאזן כוחות. גם יצא לי לומר את זה לא מעט פעמים בוועדה, אנחנו לא פה במבחני צדק, אנחנו לא במקום של להכריע מי יותר מסכן ממי, זאת לא נקודת ההסתכלות שלנו וכשבנינו את ההסדרים האלה אף פעם לא חשבנו בצורה של פגענו בפלטפורמות כאן ואנחנו צריכים לצ'פר את הערוצים שם, או להיפך. זאת לא הייתה נקודת המוצא. נקודת המוצא הייתה, ברירת המחדל היא שאנחנו לא מתערבים בשוק ואנחנו נתערב רק במקום שאנחנו מזהים בעיה שדורשת התערבות. נקודת מוצא של שוק חופשי ולהתערב כמה שפחות, ומכאן גם בנינו את ההסדר שהוצע והוצג לפניכם בכחול, שאני חושב שהוא הסדר מידתי ואפילו התערבות רכה. הרציונל של ההסדר היה שאנחנו לא מתערבים במחיר, אנחנו מתערבים במקום שבו הסדר בין ערוץ לבין פלטפורמה עלול לפגוע בתחרות. כשמתקיים כשל שוק מהסוג של שחקן ערוץ עם כוח מונופוליסטי אז קורים שני דברים. אחת, המחיר עולה, כי מונופול גובה מחיר מונופוליסטי, או שחקן עם כוח שוק גובה מחיר שמשקף כוח שוק. זה הדבר הראשון שקורה. בדבר הזה לא התערבנו מתוך תפיסה שהצגתי פה, ויצטטו אותי בטח אחר כך ואני עומד מאחוריה, תפיסה שדוגלת בכך ששוק חופשי זה דבר חיובי והוא מניע את המשק וגם את תחום השידורים. על אף שזה יכול להביא לעליית מחיר זה מאפשר ומתמרץ ומניע את זה שערוצים חדשים ירצו להיכנס ולאתגר את השחקנים הקיימים, כי כולם רוצים להיות, שמענו פה את ערוץ 14, שאמר ממש את המילים האלה, יצא לי לומר משהו דומה בעבר, כולם רוצים להיות ספק בעל חשיבות מסחרית, כולם רוצים להיות גדולים. וזה טוב שכולם רוצים להיות גדולים וחזקים ולהרוויח כסף, כי כך הם מניעים ומאתגרים את השחקנים הגדולים הקיימים וזה מה שיניב יותר שחקנים ויותר מגוון. איפה כן התערבנו? וזאת הבעיה השנייה, איפה כן הצענו התערבות? במקום שבו הסכמים מהסוג הזה עלולים לפגוע בתחרות בין הפלטפורמות והצענו התערבות של איסור אפליה ואיסור בלעדיות. יצא לי לומר בעבר ונאמרו על סוג ההתערבות הזה דברים שבעיניי הם היו הערות לא מידתיות, אם אפשר לומר, זו התערבות רכה, ועדיין למרות שזאת התערבות רכה דובר על כך שזה מכניס ממד של שיקול דעת שעלול לפגוע בתוכן ולהתערבות בתוכן וכו', שזה בעיניי היו הערות מוגזמות. וגם חיוב הפריקות הגיע מאותו מקום. לא נטען ואני גם לא חושב שאיסור הפריקות שהוצע נועד להפחית מחיר. הוא נועד ליצור מצב ולהתמודד עם מצב שבו ערוץ בעל חשיבות מסחרית שמחזיק גם בפלטפורמה יפלה את עצמו לטובה לעומת הפלטפורמות האחרות, וכך באמצעות כוח השוק שיש פה במקטע ערוצים ישיג יתרון תחרותי על פני הפלטפורמות האחרות, וזה יפגע בתחרות בשוק הפלטפורמות. אם אני אסכם את העמדה שהוצגה בכחול, ואני עדיין עומד מאחוריה, היא עמדה שאומרת שאנחנו מתערבים במקום שבו יש חשש לפגיעה בתחרות בשוק הפלטפורמות. אנחנו לא מתערבים באופן ישיר במחיר, למרות שאנחנו מבינים, ופה אני אתייחס למשהו שעלה בדיון, אנחנו מבינים שהעלויות האלה של העברה שהיו לפני עשור אפס, הצגתי את זה פה בדיון, וב-2024 היו קרוב ל-100 מיליון וב-2025 הם היו יותר מ-100 מיליון, אנחנו מבינים שזה יילך ויעלה, וזה הצד השני של מה שהצגנו, זה יילך ויעלה. כמובן כל עלייה במחיר תתגלגל לצרכן, אבל הגלגול הזה לצרכן יש לו גם היבטים חיוביים וההיבטים החיוביים, שזה החיסרון בללכת למודל של עלות העברה אפס, ההיבטים החיוביים של דמי העברה שהולכים ועולים זה שבעולם שבו הפרסום הוא מוגבל ואנשים צופים יותר ב-CatchUp, זה איזה שהוא ממד ומגרש שנפתח שיאפשר לשחקנים נוספים להיכנס, יאפשר להם מודל רווח נוסף. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני, כל המידע שהצגת לנו היה גם זמין לך לפני שהוגש הכחול, ולכן אני רוצה לשאול - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה בכלל לא מקשיב לו, יוראי. << אורח >> שי חייק: << אורח >> למה? הוא מנסה להגיד שזה לא על דעתו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נגה, תשלחי לו ווטסאפ. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה העניין שלך? תגיד לי. אתה שר בישראל - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תשלחי לו ווטסאפ, כי הוא עכשיו מפריע למנכ"ל שתומך בעמדה שלך. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל אתה שר בישראל, למה אתה צריך לדבר אליי ככה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את שמעת את עצמך איך דיברת אליי מקודם? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני שואלת אותך, למה אתה אומר לי לשלוח ווטסאפ? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן, כמו שאת מדברת אליי ככה גם תקבלי ממני. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> באמת ככה אתה חושב שאני עובדת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא נחוץ. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נכון, לא נחוץ. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הדיון הזה כרגע מיותר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם אני דואג לבעלים של הוט אז הם דואגים לך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, סיימת? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן, אני חושב שהצגתי. זה הצדדים של הניתוח, אלה המשמעויות של החלופה שעכשיו היא על הפרק לעומת החלופה שהוצגה קודם. היתרון בחלופה החדשה, וזה היתרון הישיר, זו התוצאה הישירה של מה שמוצע כאן, זה שדמי ההעברה יקטנו כי אנחנו נותנים פה כוח מיקוח גדול יותר לפלטפורמות במשא ומתן עם הערוצים וזה גם יתגלגל לצרכן, החיסרון זה שאנחנו פוגעים בממד של התפתחות השוק בשוק חופשי במובן הזה שיאפשר יותר מגוון בעתיד, כי חלק ממה שמניע את השוק החופשי שעובד כך זה הרצון לגדול, הרצון לקבל רווחים גם בדרך הזאת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יוראי, יש לך שאלה למנכ"ל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה אלייך כי אני לא הצלחתי להבין מה גרם במהלך הדיון או בין הצעה ראשונה לעכשיו למנכ"ל או למשרד לשנות את עמדתם. << אורח >> שי חייק: << אורח >> המנכ"ל הסביר שהוא לא שינה את עמדתו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יוראי, לדעתי, אם אני לא טועה, יש פה פערים בין המנכ"ל לבין השר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה גרם למשרד לשנות את דעתו? << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> השר אמר שאין אפקט מצנן כגביית הרבה כסף, הוא אמר שהם ייגבו מאיתנו הרבה כסף, זה מה שהמנכ"ל אמר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כמו שאתם רואים, הרי המנכ"ל הפוליטי שאתם כל כך טינפתם אותו, כשהוא יעמוד בראש ועדת האיתור הפוליטית שתמנה את המועצה, יושב כאן ומציג עמדה שהיא מנוגדת לעמדה שלי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם לזה אנחנו לא מאמינים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש מצב שתיאמתם את זה מראש שזה ייראה טוב? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, בחיאת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא יודעת, גם זה יכול להיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מנכ"ל זה מינוי שלך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תראה איזה זלזול בגורמי המקצוע. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם הוא מאשים אותנו שיצפה לתשובה. אנחנו מאוד מתוחכמים ולא מטומטמים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מנכ"ל הוא מינוי שלך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אז מה אם הוא מינוי שלי? הוא גורם מקצוע מהשורה הראשונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משרת אמון שלך, ביום שלא תאמין בו הוא הולך הביתה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מינוי פוליטי. הוא יכול להיות מאוד מקצועי אבל עדיין מינוי פוליטי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם לימדתם אותנו - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מקווה שייבחרו נבחרי ציבור הוגנים שייתנו לגורמי מקצוע להביע את דעתם, תלוי למי תצביע, בעז. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חייבת לומר משהו, נאור, יושב פה אדם, מנכ"ל, אני חושבת אחד האנשים המרשימים - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בקשה ממני אליכם וגם לחברי הכנסת מהאופוזיציה, לא לנהל דיון עליי, בסדר? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא פנה אלינו ואמר לנו. עד עכשיו ישבנו בשקט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שמואשם פה כל היום בשיקולים פוליטיים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא דיברנו עליו בשיקולים פוליטיים, אמרנו שהוא מינוי פוליטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כולם טובים, כולנו ממשיכים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא דיון לגופו של אדם. אני מבין שהעמדה של המשרד כפי שהיא הובאה לפני הכנסת - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, העמדה של המשרד זה העמדה של שר התקשורת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יוראי, אם אתה שואל אם יש פער בין עמדת המנכ"ל לעמדת השר, כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא שואל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> העמדה של המשרד שהוצגה בוועדה היא שונה ממה שהשר - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני אציג עכשיו עמדה אחרת של משרד התקשורת, מה שהוצג - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זאת השאלה אבל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עמדה אחרת - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה לעשות, איתן, זו הדמוקרטיה. יש לך בעיה, תמצא מפלגה, תתמודד ותהיה שר התקשורת הבא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין בעיה, משרד התקשורת הציג משהו אחר. זה שאתה מציג עמדה אחרת זה לגיטימי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מייצג את עמדת משרד התקשורת. אני שר התקשורת, הציבור בחר בי ואני מייצג את עמדת משרד התקשורת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אתה כועס עליי? אבל אני אומר שזה לגיטימי, על מה אתה כועס? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג, אדוני השר, אני שמה לדיון הזה סוף. צגה מלקו צריכה ללכת, צגה מלקו עם שאלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם אנחנו רוצים ללכת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הייתי באמצע שאלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני קוטעת את דברי השר לשאלה קצרה מצד חברת הכנסת צגה מלקו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל הייתי באמצע שאלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא יענה, זו שאלה גדולה מדי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> השאלה שלי, כבוד השר, אני כל כך דואגת, בסופו של דבר כל העלות תתגלגל על הציבור. למה אני שואלת את זה? לציבור יש הרגלי צפייה, הרגלי צפייה זה דבר מאוד חשוב, ברגע שאתה פוגע בהרגלי הצפייה שלו ואתה מוריד, הפלטפורמות, אם יעלו את המחיר לצרכן, מה עשינו בזה? מה המטרה שלנו, שהצרכן יקבל במחיר זול. יש לי עוד שאלה, לגבי 90 דקות ולגבי ה-CatchUp. 90 דקות, בדרך כלל נכון זה חדשות, אבל נגיד מי שצופה באולפן שישי - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עוד פעם אולפן שישי? את רוצה להיות פנליסטית גם באולפן שישי? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> נאור, אין לי כוח, אתה מתיש אותי, אבל אני רוצה להגיד לך - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה מה שקורה כשמייבשים חברי כנסת על הספסל שעתיים, זה בסוף מתפרץ. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> השאלה שלי, האם 90 דקות לדעתך יספיקו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל מה זה קשור לאולפן שישי? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מי ששומר שבת, רוצה לצפות בזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אסור, ה' ישמור, זה צולם בשישי-שבת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם הוא שומר שבת, לא כדאי שיצפה באולפן שישי כנראה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> הפכת להיות פוסק הלכה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שלמה, אולפן שישי של איזה ערוץ? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> צריך לחזק את הזהות היהודית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ח"כים, אנחנו תיכף מגיעים לחלק שהבמה היא שלכם, אוטוטו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה את אומרת, צגה, את מעוניינת שנכניס 24 שעות חינם? מה העמדה שלך? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> העמדה שלי היא ש-90 דקות, אין לזה שום משמעות. אני הייתי הולכת על לפחות 48 שעות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בחינם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה, אני אשאל את כל חברי הכנסת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> טוב שיש גם דעות מהצד השני. אני אאזן בסוף את הדעות. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה יהיה זמין לך בכל מקרה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מנכ"ל הרשות השנייה רוצה להגיד כמה מילים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה אגב מנכ"ל לא חוקי, מצב ביניים לא חוקי של בג"צ שביטל החלטת ממשלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה חושב שזה לא חוקי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בג"צ החזיר את מועצת הרשות השנייה של הממשלה הקודמת. אם אתם מפחדים מפוליטיזציה של התקשורת, תפחדו מהמשפטנים בבג"צ שעושים מה שהם רוצים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה השר הראשון בהיסטוריה שלא מציית לצו של בג"צ. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מנכ"ל הרשות השנייה, שתי דקות לרשותך, בבקשה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אני אנסה להיות קצר וממוקד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מנכ"ל או אתה כן מנכ"ל? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אני מנכ"ל הרשות השנייה בפועל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בג"צ הקפיא את מועצת הרשות השנייה ואת המנכ"ל שהיא מינתה והחזיר את של הנדל. << דובר >> קריאה: << דובר >> למה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> למה? ככה, כי זה בג"צ, הוא עושה מה שהוא רוצה. << אורח >> שי חייק: << אורח >> הוא החזיר את אורי מהדיפסטייט. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין לי שום דבר נגד אורי. יש עכשיו ועדת איתור ומונה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ההתנגדות של גולדקנופ זה בגלל ה-CatchUp שלך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני באתי לפה הבוקר מתוך ידיעה שיש לי סטמינה עד שש בבוקר. עכשיו הכיסא שלי הולך אחורה, רק כשיהיה שקט אתה תוכל לדבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה שש בבוקר? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שש בבוקר זה קריאת שמע של שחרית. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אני כלכלן גם ואני לא אתייחס לנושא המשפטי אלא לנושא הכלכלי. יש כאן כמובן דיון שהוא בעיקרו כלכלי עם הרבה כסף על השולחן, ראינו גם אמוציות, אבל גם עובדות שנזרקו כאן מצד לצד, ואני רוצה להתייחס. הסיבה לכך שאנחנו נמצאים פה בכלל בוועדה הזאת, הוועדה המיוחדת, זה שהשוק השתנה מאוד בעשור האחרון, לכן אנחנו פה. השוק השתנה בגלל האינטרנט שגרם למהפכה, הן בשוק הפרסום, יוליה הזכירה שכמובן הוא הנדבך המרכזי שעליו יושבים הערוצים שעליהם אנחנו מפקחים, והן גם בהרגלי הצפייה, שכולנו מכירים אותם. היום סל המוצרים שניתן לצופה הוא סל מוצרים הרבה יותר רחב ממה שניתן לפני עשר שנים. הצופה יכול להחליט אם לראות ולזפזפ ברמה הליניארית, הוא יכול להחליט על מוצר אחר שקוראים לו סטרט-אובר, הוא יכול להחליט CatchUp על X ימים, והוא יכול להחליט בכלל לראות סדרה ב-VOD. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה בומר אתה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה סטרט-אובר? אני לא מכיר את המונחים. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אין סטרט-אובר, זה CatchUp. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> יש כאן סל מוצרים שהוא רחב הרבה יותר ממה שהיה לפני עשור. כולנו מסכימים על זה, הטכנולוגיה השתנתה והמציאות עצמה השתנתה והחקיקה הזאת, ושוב, אנחנו תומכים ברמה העקרונית כמובן ברעיון, במה שרוצים לעשות כאן, לבטל את הבלעדיות על המודל הכלכלי, זו המטרה המרכזית של החוק, לבטל את הבלעדיות על המודל הכלכלי, כל גוף יחליט במה הוא מתעסק ואיך הוא מתעסק בו. גוף אחד יכול להחליט להיות גם פלטפורמה, גם ערוצים, גם פרסומות, הוא יכול להחליט הכול, להחליט מה הוא מוכר, איזה מוצרים ובדיוק איך הוא פועל בשוק ואיך הוא מרוויח מהשוק הזה, באיזה אמצעים, מה הוא גובה, האם דמי מנוי, האם פרסומות, האם משולב. גם נטפליקס הולכת למודלים כאלה בעולם, אנחנו מכירים את זה. הדברים משתנים ומתעדכנים כל הזמן ממש ברמה היום יומית. הרגולציה, כמו שאמרנו, מפרקת את המודל הכלכלי, ומצד שני יש אדישות טכנולוגית. בעבר היה yes על הלוויין, הוט על הכבלים וה-OTT כמובן לא מפוקח. בסוף לציבור, לצופה, זה לא משנה איך הוא רואה את הערוץ, העיקר שיהיה לו את המוצר שאותו הוא רוצה במחיר הכי טוב, כל עוד כמובן יש תחרות נאותה. צריך להפריד עדיין, גם במודל בעולם החדש, אנחנו ברמה הכלכלית קראנו לזה אפסטרים ודאונסטרים, מי שמייצר את התכנים, שזה בעיקרון ערוצים שהם מוכרים את הערוצים שלהם - - - << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אין תחרות בערוצים, יש תחרות בפלטפורמות, הכוח שלהם עלינו נשאר. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אני רגע רוצה להגיד. יש אפסטרים, יש דאונסטרים, יש ערוצים, יש פלטפורמות, אנחנו עשינו עבודה כלכלית די משמעותית שהתוצר שלה זה העמדה שהגשנו והיא נמצאת באתר הוועדה, וחשבנו על העמדה הזאת הרבה ובסופו של דבר אנחנו אמרנו שכל עוד כל אחד יכול להיות ולהתעסק גם בלהיות ספק ערוצים, גם לייצר את התוכן עצמו כערוץ וגם להיכנס לשוק החדשות ולשוק הפרסום ולמעשה לבחור במה הוא מתעסק - - - << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> כשזה יתבסס נדבר. שתהיה תחרות בשוק החדשות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה לא מה שהוא אמר. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> הוא מדבר על תחרות בשוק ה - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מחר המצב משתנה לחלוטין, ממחר הם נכנסים גם לחדשות. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אז כל עוד יש תחרות מספקת ברמת הערוצים וברמת הפלטפורמות, הכול בסדר, לא צריך שום פיקוח, שום כלום, יש תחרות, ברור שאין בעיה. כשלי השוק מתחילים כשיש לנו עכשיו מישהו שהוא בעל כוח שוק. זה מושג אמנם מעולם התחרות, האדון הנחמד שיושב לידי, שחף, ושם צריך לטפל. יש רשות התחרות שמטפלת כמובן ברמה הרוחבית ויש רגולטור ענפי שיודע לטפל בזה ברמה של השוק עצמו. שם צריך לטפל ושם למעשה גם העמדה של השר וגם העמדה של המנכ"ל, כל אחד מנסה לטפל בזה מכיוונים אחרים, אבל העמדה שלנו אומרת שיכולה להיות בעיה תחרותית גם כאשר יש פלטפורמה עם כוח שוק שעכשיו יש לה - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> מי משלם למי? מה היא תגיד לוועדה? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> כמה מאות אלפי מנויים. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אם היה לנו כוח שוק לא היינו משלמים לה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> וגם יכול להיות כוח שוק בערוצים. אני רק אתן דוגמה קטנה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> משפט סיום, המלצתך הלאה. די. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם אם הוא מנכ"ל לא חוקי, הוא סמנכ"ל חוקי. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה אתה מודה לו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בבקשה משפט סיום. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> העמדה שלנו אומרת, כאשר יש מצב שבו יש כוח שוק באחד מן המקטעים בשרשרת הייצור צריך להיות מצד אחד או חובת העברה, או מצד שני חובת מכירה, אבל שהדברים האלה ייעשו במשא ומתן בין הצדדים. יש גורמים מספיק חזקים משני הצדדים, להם אני לא דואג, הבעיה שלנו כרגע זה לדאוג לספק התכנים הבא, הקטן הזה, שעכשיו ירצה להיכנס. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> לא בהכרח הבא, גם הנוכחיים. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> חבל שאתה לא דואג לציבור. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> ספק התכנים הבא הקטן שירצה להיכנס. ברור שהוא יצטרך ערוצים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> גלית, מחירים יורדים כשנכנסים - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> תתעלם ממה שרשות התחרות אמרה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> מצד שני כמובן אם יש ערוץ חדשות קטן שרוצה להיכנס, כמובן שהוא יהיה חייב לעלות על ספק תכנים. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> הוא קיבל בחינם. תחשוף כמה קשת הכניסה בשנה וכמה היא מרוויחה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> זה המצבים שאנחנו צריכים לדאוג. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> מה נתח השוק של קשת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר'ה, אני סוגרת את הסעיף, נגמרו השלבים שמדברים חצי שעה כל אחד. יש לך עשר שניות, בבקשה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> לפני 13 שנה הייתי ברשות התחרות ביחד עם אלעד וגם עם אביתר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, באמת, אני אומרת לך עשר שניות ואתה נכנס לי לאנקדוטות? אתה לא מקשיב לי. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> טיפלתי בהסכם הגז של חברת החשמל מול תמר ולהסכם הגז הזה כמובן יש לו משמעות ציבורית, כמה מאשרים כוח מיקוח שיש לכל אחד מהצדדים ולהגיע איתם למשא ומתן. בסופו של דבר האם זה בסדר או לא בסדר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הנקודה ברורה. תודה. בבקשה, אדוני, שם ותפקיד. << אורח >> שחף ינון: << אורח >> אני אנסה להיות קצר. מבלי להתייחס לערוץ מסחרי כזה או אחר, אני לא חושב שיש פה חולק על זה שיכול להיות לערוץ מסוים כוח שוק דאונסטרים אפסטרים, כמו שאורי אמר, זה יכול לעבוד גם הפוך, הוט למיטב ידיעתי עדיין מונופול מוכרז. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> רק מוכרז, אבל לא מונופול בפועל. << דובר >> קריאה: << דובר >> וזאת אמירה של רשות התחרות, לא הקשקושים של - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> בניגוד למה שנגה אמרה, רשות התחרות אומרת ש-yes היא לא מונופול. << אורח >> שחף ינון: << אורח >> כאן מדובר בהסדר שהוא חזק במובן שהכוח הכופה שמופעל פה הוא, לא צריך להיות גאון כלכלי, להגיד לעסק מסוים להציע את מרכולתו בחינם זה לא דבר קטן. לכן בעינינו קביעה כזאת צריכה להגיע מצורך בדוק תחת נתונים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בהתייעצות עם רשות התחרות. << אורח >> שחף ינון: << אורח >> למשל, אבל לא בהסדר עצמו. הקביעה של ההסדר, לבוא להגיד שהכלי שאנחנו מטפלים באפסטרים דאונסטרים הזה זה פיקוח מחירים ולא רק פיקוח מחירים אלא פיקוח מחירים על אפס, זה משהו שאמור להגיע מאיזה שהם - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש מוצרים משלימים שהם לא אפס והספק הזה נקבע בהתייעצות עם רשות התחרות בגלל המשקל הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שחף, ההסדר הזה לא נקבע בהתייעצות עם רשות התחרות? << אורח >> שחף ינון: << אורח >> ההסדר הזה מעולם לא עבר דרכנו במובן של חובת העברה חינם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תזכיר החוק המקורי לדעתי כן עבר בהתייעצות, החוק המקורי שפורסם ביולי 2023. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> תזכיר החוק המקורי עם זה עבר ועבר אותם בשלום. << אורח >> שחף ינון: << אורח >> למיטב ידיעתי, ואנחנו גם בדקנו, אני אסתכל שוב - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תזכיר החוק המקורי שפורסם ביולי 2023 עבר אתכם. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> המנכ"ל שעבד ברשות התחרות אומר את זה. << אורח >> שחף ינון: << אורח >> אני אבדוק את זה, בבדיקה שעשינו וחרשנו מיילים ועברנו על התזכיר - - - << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> הייתה שם חובת העברה חינמית כולל CatchUp. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם אני לא אצליח להמשיך את הדיון, הדיון ייפסק, השר יגיד מה הנוסח שלו, אני אגיד מה עמדתי ואנחנו ממשיכים הלאה, זה הכול. אז פלטפורמות וערוצים, אם אתם רוצים שיישמעו - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> גברתי, מי שנכנס בדברים של רשות התחרות זה היה השר, לא אנחנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא ביקשתי ממך הערות. זה כולכם וזה כל הזמן ואי אפשר לנהל ככה דיון, ואם כולכם פורקים עול סימן שלאף אחד מכם לא חשוב הסעיף הזה ולכן תבוא הכרעה ונמשיך לסעיף הבא, ככה פשוט. << אורח >> שחף ינון: << אורח >> שתי נקודות ואני מסיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני עוצרת אותך, אנחנו יוצאים לעשר דקות התרעננות ואני אומרת לכם, כל פעם שתהיה הפרעה רבע שעה התרעננות, חצי שעה התרעננות, אתם קובעים מתי אנחנו נסיים. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 22:14 ונתחדשה בשעה 22:32.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הישיבה מחודשת. רשות התחרות, בבקשה. << אורח >> שחף ינון: << אורח >> לגבי השיח שהיה עם רשות התחרות, השיח היה על ספק אחוד ומרבית ההערות שהבאנו גם בנוגע לסעיפים כאלה וגם בנוגע לסעיפים תחרותיים אחרים, זה אומר בוא נחיל את זה על מי שיש לו כוח שוק. מי שאין לו כוח שוק נעזור לו, ומי שיש לו כוח שוק נחיל את זה עליו. פה, בצד הזה של מי שכן, אולי, אבל בצד השני יכול להיות שלא מוצדק שכל פלטפורמה לצורך העניין תקבל, לא ברור, אבל בכל מקרה הנקודה שלי היא שזה דברים שצריך לבדוק. נקודה נוספת מדברת על ההנחה שאומרת שאנחנו משאירים את ההסדר. זאת אומרת מסתכלים על זה בתור אוקיי זה ההסדר שהיה עד עכשיו ומה לנו אם הוא ימשיך. זה לא בדיוק, פה יש חוק שעושה רישפל בתפיסה, שמפרק את הרעיון של ברודקסט כמו פוקס, CBS, NBC וערוצי כבלים, הוא מפרק את זה רעיונית. בשנייה שמפרקים את זה רעיונית ומשאירים עדיין את ההבחנה שמקורה בסדר השוק הזה, זה משהו שבעינינו צריך להיות מבוסס - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מצמצמים את זה רק לספק בעל חשיבות מסחרית. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מה זה משנה? אבל הוא משדר פרסומות. << אורח >> שחף ינון: << אורח >> כנגד כל פלטפורמה. כל מה שאמרתי היה להגיד שאנחנו חושבים ששימוש באמצעי כזה רובסטי זה משהו שצריך להיות מאחוריו אמפיריקה יותר חזקה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> העמדה ברורה. אנחנו עושים פינג פונג, ח"כ גורם מקצוע. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> שאלה ואמירה. גם את הזכרת וגם השר הזכיר שוודאי שיש חילוק בין ערוץ בעל חשיבות מסחרית גדול, ענק, לבין בינוני לבין קטן. ההבחנה הזאת לא נמצאת פה, אלא כתוב שהמועצה תקבע כללים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שזה מפורט יותר בסעיפים הבאים, נכון? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, זה לא מפורט, פה קובעים את זה, המועצה בהתייעצות עם רשות התחרות. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אם פה קובעים אז פה צריך לקבוע. אני מציע לקבוע, אני לא יודע להגיד את הדירוג הזה, אבל אם פה אנחנו קובעים 400 מיליון, 500 מיליון, זה יהיה כבר ערוץ ענק ובעל חשיבות מסחרית וכל מה שפחות מזה אנחנו נתייחס אליו אחרת, כבינוני, קטן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אפשר אולי לחדד את מה שאתה מציע, לקבוע רף שרק מעליו המועצה תוכל לקבוע את הרף שלה, לא שאנחנו נקבע פה את הרף. זאת אומרת אם הוא אומר 400 מיליון, אז ספק מתחת ל-400 מיליון - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא מגיע למועצה בכלל. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> חבר הכנסת מעוז, יש תשתית עובדתית למספר שזרקת, 400 מיליון? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> איך הגעת למספר הזה? << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> זה דבר ראשון. דבר שני לגבי ה-CatchUp, אני רוצה לקחת דוגמה, אני חושב שזה צריך להיות 72 שעות, למה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כי יש שני ימים של ראש השנה ושבת. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> לא, על זה חשבתי בהתחלה, אבל נגיד שיש חבר כנסת שהוא בוועדת תקשורת, הוא נמצא שלושה ימים רצופים בוועדה, הוא רוצה לראות אחורנית את כל הסדרות. אם לא יהיה 72 שעות, גברתי יושבת הראש, זה רשום על שמך. הסעיף הזה יהיה רשום על סמך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אבי מעוז. אסף, אתה נראה לי במצוקה איומה. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> גברתי יושבת הראש, אנחנו מדברים פה עכשיו כל הזמן, מנסים למצוא את הצידוק להסדר שהצעתם פה של העברת התכנים שלנו בחינם ושמענו עכשיו ברצף את כלל הרגולטורים, ממנכ"ל משרד התקשורת ועד הרשות השנייה ובאמצע שמענו גם את אביתר ורשות התחרות, כולם היו פה בדעה אחידה, אין שום הצדקה כלכלית ותחרותית לזה שייקחו למישהו נכס ויציעו אותו לגופים חזקים ומסחריים בחינם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נדמה לי שהטיעון הזה כבר נאמר. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> זה גם לא מה שאביתר אמר, חבל שמציגים את הדברים שלו בצורה לא נכונה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה גם לא מה שרשות התחרות אמרה. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> גברתי, אם הצידוק הוא כדי להעניק לציבור נגישות לתכנים האלה, אז יש לנו בשביל זה יישומון שמאפשר לכל צופה בישראל לגשת לתכנים האלה ולצפות בהם, אבל אם הצידוק הוא צידוק כלכלי שאומר שאם התכנים האלה יעלו כסף לפלטפורמות המשמעות היא שהצרכן הישראלי ישלם יותר, בשביל הדבר הזה צריך להציג תשתית עובדתית, והמציאות והניסיון מוכיחים שאין שום הצדקה כלכלית לדבר הזה, כי הדבר היחיד עד היום שהוריד מחירים לחבילות אצל הפלטפורמות זה היה כאשר פתחו את שוק הפלטפורמות לתחרות ונכנסו מתחרים קטנים יותר. השחקנים הגדולים בשוק מעולם לא הביאו להורדת מחירים, ובטח לא העניין הזה שהוצג פה שכאילו התשלום הזה שהם ישלמו עבור התכנים של הערוצים הוא זה שיעלה או יוריד מחירים. הדבר הזה יביא לדבר אחד ויחיד, להעלאת הרווחיות שלכם. ושוב, אנחנו מדברים פה על פגיעה קניינית, אי אפשר לברוח מהדבר הזה. כדי לפגוע בקניין, שזו זכות חוקתית, צריך הצדקה, צריך תכלית, התכלית הזאת צריכה להיות ראויה והיא צריכה להיות מידתית, כלומר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו כרגע חוסים תחת הפגיעה בקניין. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> נכון, פוגעים לנו בקניין וצריך להביא הצדקה לדבר הזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כרגע אין להם פרסומות ואין להם חדשות, מחר זה מצב עולם חדש. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> הקפיאו את אפיקים 12, 13, 14, הם לא טענו לפגיעה בקניין. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> למרות שקטעו לי את חוט המחשבה בשעה מאוחרת זו, אני אנסה. כרגע פוגעים לנו בקניין, כשפוגעים בקניין, המבחן הראשון שבית המשפט נדרש אליו אחרי התכלית הוא לבדוק האם יש אופציה להשיג את אותה תכלית, אצלנו אין תכלית אבל נניח הייתה תכלית, באמצעים פחות פוגעניים, ופה יש שלל של אמצעים שהם הרבה פחות פוגעניים מאשר לתת את הנכס שלנו בחינם. אפשר ללכת אפילו על אופציה של פיקוח על מחירים, שזו אופציה מאוד מאוד דרקונית, על בוררות, אבל פה לקחו אופציה שאני לא מכיר אותה, ולדעתי אף אחד מהרגולטורים פה לא מכיר אותה - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> לא, היא רק בחוק תחנות ספרתיות ובחוק התקשורת. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אל תפריע לי. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> הוא פשוט משקר. יש בחוק תחנות ספרתיות וקיימת היום בחוק התקשורת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נא להוציא אותו לחצי שעה. עופר, אתה בחוץ חצי שעה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> כן, תוציאי אותי לחצי שעה כדי שהדיון על yes יתקיים בלי yes. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, אין לי כוח יותר. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אין לך כוח? רק שאת קשת את מוציאה לחמש דקות ואותי לחצי שעה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עכשיו השעה היא כמעט 11, מי שמתפרץ עכשיו יפספס את הדיון, גמרתי לשחק איתכם, אני לא הגננת שלכם. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> רק לתת לכולם זכות דיבור, תודה. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> גברתי, השר הציג בתחילת החקיקה כמה תכליות חשובות, הפחתת רגולציה, שוק חופשי ובשורה צרכנית. כל התכליות האלה לא מתממשות כשלוקחים מוצר של גורם פרטי ומעבירים אותו לגורם פרטי אחר. כל התכליות האלה לא מתממשות מבחינת התשתית שהציגו פה כל הרגולטורים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הנקודה ברורה. << אורח >> מיטל נעים כוכב: << אורח >> התיקון של הסעיף יוצר מצב שבטעות מישהו חושב שאנחנו נצטרך להעביר את ערוצי הספורט בחינם לפלטפורמות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, אנחנו נתקן את זה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הנוסח לא אומר את זה עכשיו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אפשר כבר להתייחס לנוסח בהיבט הזה. אנחנו מציעים שהמועצה תקבע בכללים, אני מדבר על סעיף 74(א), המועצה תקבע בכללים - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז יש שינוי בנוסח? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ההערה היא נכונה, זה לא הכוונה פה לערוצי ספורט שיש להם הסדר נפרד. המועצה תקבע בכללים את סכום ההכנסה השנתית של ספק תכנים מאספקה של תכני ערוץ בישראל, ופה צריך להוסיף 'למעט תוכני ספורט'. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל את אותו הסדר אפשר להחיל גם עלינו, זה בדיוק העניין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אהיה קצר, כי אני חושב שהדברים שלי נאמרו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אשמח, מעבר לזה שאין נתונים ותדבר על זה, תנסה לחוות את דעתך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע לחוות את דעתי אם אין בפניי את הנתונים. מבקשים מאיתנו להכריע בסעיף שהוא באמת הרה גורל ויש לו השלכות רוחב ועומק על כל החקיקה מבלי שאני יודע מה הנתונים האמיתיים. אין פה גורם אובייקטיבי כמו הממ"מ או הייעוץ המשפטי שיודע להסביר לי מה הנתונים שנזרקו פה הוא אמת, מהי כמיהה, מהו רצון או שאיפה ואני לא יודע איך להכריע אם כלל הנתונים האמיתיים האובייקטיביים נמצאים פה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אסור לנו להכריע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לשם אני מכוון. אני רוצה להתחבר לדברים של שחף. אני רוצה לדבר על הדברים שמר ינון מרשות התחרות התייחס אליהם. אני עדיין לא מבין את האמפיריקה שמאחורי שינוי העמדה של משרד התקשורת. בנוסח הכחול, בהצעת החוק הראשונית שהובאה לוועדה, יש הסדר אחד שאני מניח, רוצה לקוות, שעמדה מאחוריו ובבסיסו עבודת מטה מקצועית סדורה שהתבססה על אמפיריקה שאני אשמח שיציגו אותה בפנינו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אתה מתכוון אולי לומר שגם יש RIA. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, האמפיריקה מבוססת על RIA. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היושבת ראש, בזמן שתחליטי אני אשיב ואני אענה לשאלות האלה ונסכם את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה אומר לה מה לעשות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אמרתי 'בזמן שתחליטי' אז אני לא אומר לה מה לעשות. כל הזמן אתה חושב שאומרים לה מה לעשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלמה, מיותר, אני התרגלתי. יוראי יסיים, תענה לו. כל אחד מהח"כים, אתם מוזמנים להשיב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> עכשיו מובא בפני חברי הכנסת נוסח אחר שמייצג או משקף עמדה אחרת בהסדר אחר של המשרד שרשות התחרות למשל, לא נועצו איתם לגבי העמדה הזאת. לא ברור על בסיס איזה נתונים, על בסיס איזה אמפיריקה שונתה עמדת משרד התקשורת והובא הסדר אחר. אני באמת רוצה להבין, אולי הייעוץ המשפטי לוועדה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוא ננסה לתת לשר להשיב. אדוני השר, בא לפה חבר כנסת ואומר לך שאין לו נתונים אמפיריים, איך הוא יכול לקבל החלטה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אומר גם את זה ואני אומר גם מה הנתונים שעמדו בפניך. ברור שהמתח שגם המנכ"ל הציג וגם אתה מדבר עליו, ברור לנו, הוא בדיוק אותו מתח שעמד לפני תחילת הדיונים כשהבאתם לפה את ההסדר הראשון ולכן אני רוצה להבין, לא מה ההתרשמות, על בסיס איזה נתונים שיניתם את העמדה שלכם. זה לא סמנטי, זה אירוע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> השאלה ברורה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה, גברתי היושבת ראש. ברשותכם, אני רוצה לתת לכם דוגמה לפני שאני אסביר למה חזרנו לתזכיר החוק המקורי ותזכיר החוק המקורי, אגב התבסס על עבודת מטה של משרד התקשורת ובזה מבחינתי אני יכול להכריע בלי להיכנס ליותר מדי הסברים ונימוקים, אבל אני אתן את מה שאני רוצה לתת בקצרה. בשנת 2024, הזכירו קודם, ביטלתי את הוראת השעה ש - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הארכת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא הארכתי את הוראת השעה וקבעתי שהערוצים רשת וקשת מחויבים להעביר בחינם, חובת העברה, את הליניאר שלהם לפלטפורמות, מה שלא היה עד אותו זמן, עד פברואר 2024. תגידו לי אתם מה לדעתכם קרה עם מחירי ההעברה כשהליניאר הפך להיות בחינם. מישהו יכול לנחש כמה הפלטפורמות שילמו בשנת 2024 לעומת שנת 2023? בכמה זה ירד? בכמה המחיר ירד כשנתנו ליניאר בחינם כשלא היה ליניאר בחינם? המחיר שהפלטפורמות שילמו לערוצים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך אנחנו יכולים לדעת? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כמה הצרכנים שילמו פחות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נגה, יש לך תשובה לה? אל תעני בשאלה, תעני בתשובה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני בטוחה ש - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נגה, אלה שאלות רטוריות, אני יודע לענות עליהן בעצמי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל אתה לא יודע להגיד אם הצרכנים שילמו פחות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני זורם, אני רק לא מבין למה אני נשארתי אחד שמשלם אותו דבר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הצרכן לא שילם שקל פחות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סתם, אם אתה עשית צעד שאמור ל - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני הקשבתי רוב קשב שעות ארוכות של דיון שהתקיים כבר בעבר כשאנחנו בדיון תיקוני נוסח, בגלל שזה תיקון באמת מהותי. אז תנו לי להשיב לדבר הזה. זה תיקוני נוסח, זה דיון תיקוני נוסח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא תיקוני נוסח. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין הגדרה כזאת בתקנון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זאת הכרעה של דיון מהותי שהתבצע כבר בוועדה עשרות שעות וההכרעה התקבלה על ידי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לך למהות, שלמה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תגיד את המספרים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גברתי, תגני עליי כמו שאת מגנה על - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר'ה, אני מבקשת, כמו שכשיוראי דיבר היה שקט מוחלט אני מבקשת שיהיה שקט מוחלט כשהשר עונה. אותו דבר יהיה לגבי שלי והשר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל שלא יעביר ביקורת על ההתנהלות של הוועדה ו - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בסדר. אדוני השר, בלי שאלות פתוחות כי אתה מזמין התפרצויות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אז אני מודיע, אין שאלות פתוחות, כל השאלות הן רטוריות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם בלי שאלות רטוריות, זה מזמין התפרצויות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יש לו תשובות רטוריות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה שינית את עמדתך? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני רוצה לספר לכם, לכאורה מה שהיה צפוי להיות כשנתנו לפלטפורמות ליניאר בחינם של הערוצים, לכאורה הפלטפורמות היו צריכות להשתמש בכוח הזה, בנכס הזה שיש להם ליניאר בחינם ולשלם פחות לערוצים על הערוץ שלהם. מה קרה בפועל? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה מה שקרה, שילמו פחות והצרכן - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, צאי לחמש דקות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בוא נשמע אותו ואז נשאל. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> עלה, נגה, את לא מכירה את ההסכמים, המחיר עלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מיכל, קפה עם נגה בחוץ ביחד שתיכן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ביקשת נתונים, חבר הכנסת הרצנו, אז בגרף שהמנכ"ל הציג כאן באותם דיונים ב-2024 שילמו לערוצים 97 מיליון שקלים ובשנה לפני כן שילמו 90 מיליון שקלים. ראה זה פלא, ליניאר בחינם והמחיר עולה. מה אני רוצה לומר כאן? אנחנו בוודאי שלא מפקיעים את כל הנכסים של אותו ספק בעל חשיבות מסחרית ונותנים את הנכסים שלו בחינם. ההערכה היא, לפחות שלי, שלא רק שזה לא בחינם, אלא גם המחירים לא ירדו כנראה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני שותפה להערכה הזאת. << דובר >> קריאה: << דובר >> ההערכה מבוססת על מה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אולי המחירים לא יעלו בעקבות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> על זה שאף אחד לא יסתפק ב-90 דקות, נקודה, וכל דבר שתרצו אחרי זה הם ישלמו. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> זו אמירה עובדתית, חייבים להתייחס אליה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני אמרתי לא עובדתית, אמרתי שזאת הערכה שלי, ואם אתה חולק עליה - - - << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> לא, זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אסף, אני מבקשת ממך לא להפריע לשר לדבר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה שקורה כאן זה לא שאנחנו לוקחים נכס, יש מאזן אימה ואנחנו מורידים את האימה מהמאזן. כמו שהפקענו, וכמו שאמרו ביושר הפלטפורמות, הפקענו להם כשאתם ביקשתם את האפיקים לחמש שנים, למרות שהחוק אמר שוק חופשי ותחרותי, כל אחד מתמקח על הנכסים שלו, ביקשתם ולא אמרתם אנחנו מפקיעים נכסים לפלטפורמות. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> לא, שילמנו על הנכסים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> התשלום רק על הכבלים והלוויין ואנחנו מדברים כאן על השוק כולו, על ה-OTT שלא שילמתם עליו מעולם, וגם את מה ששילמתם קיבלתם חצי מהתשלום בחזרה להפקות מקור ושילמתם תשלום חד פעמי ופה מדובר על 100 מיליון שקל בשנה ולא על 40 מיליון שקל חד פעמי, אז אל תשוו בכלל בין הדברים האלה. אני רוצה לומר לגבי מה בעצם השתנה, למה ויתרתי על הפריקות, למה אמרתי שהפריקות כבר לא יעילה. עזבו את כל מה שאביתר סיפר, כל ההערות שעלו, תקפתם את הפריקות כאילו למועצה תהיה סמכויות להתערב בתוכן בזכות אותה פריקות. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> לא אמרנו את הדבר הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תקפו כאן מאוד מאוד בחריפות את הפריקות כשהפריקות הייתה מודל שאני לא אהבתי אותו. בתזכיר החוק המקורי פרסמנו חובת העברה ביחד עם CatchUp סמוך לזמן אמיתי, שזה בערך בין שעה לשעתיים, כתבנו את זה גם אז, ובאו אגף כלכלה ובא המנכ"ל ואמרו שיש להם מודל טוב יותר, יש להם מודל שיספק את אותה מטרה, כדי שלא יהיה כאן גוף שהוא בעל חשיבות מסחרית שיכול באמת לפגוע בשוק באופן כל כך משמעותי וזה הפריקות. ואז הבנו שפריקות, כאשר יש לך כוח כלכלי כל כך חזק, אגב זה קורה גם בשוק הסיטונאי באינטרנט, בסיבים, אנחנו יודעים למשל שספק גדול, שכולם רוכבים, בזק שכולם רוכבים עליה בשוק הסיטונאי לא כל כך מפחדת לאבד לקוחות כי בסוף זה חוזר אליה בדלת עקיפה, לכן יש כל מיני מנגנונים של פתרון, כי מי שעוזב את בזק והולך לפרטנר, לא משנה למי, בסוף חוזר ומשלם את התשלום הסיטונאי לבזק, מה שהלקוח משלם, לכן הפריקות זה אותו דבר. בפריקות למעשה, מה אנחנו אומרים? מה שקשת תמכור ל-free היא תמכור לכל הלקוחות שלה, ומה שאמר לי אז המנכ"ל, אם קשת מוכרת ל-free במחיר של 20 שקלים כנראה שזה מה שהערוץ שווה, אז שתמכור לכולם ב-20 שקלים לחודש את הערוץ. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אז הרעיון היה קשת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ואז כשנכנסנו יותר לעומק ואחרי כל הטענות שעלו, בעצם לקשת לא יהיה אכפת שלקוחות יעזבו את free, הלקוחות האלה יחזירו את ה-20 שקלים האלה דרך ספקי התכנים האחרים, דרך הפלטפורמות האחרות. לכן הפריקות לא נותנת מענה לכוח המונופוליסטי שיכול להיות לספק בעל חשיבות מסחרית. מכאן הגענו לזה. אני רוצה לסכם ולומר, אני רואה ב-90 דקות CatchUp, קודם כל חובת העברה זה דבר שקיים גם היום, הפקעת הנכס והלא חוקתי וכל זה קיים כבר שנים ארוכות, וגם בלי פלטפורמות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בלי חדשות ופרסומות בהוט ו-יס. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ואתם יצאתם מהפלטפורמה free TV כשלהם אסור בינתיים בכל השנים האלה - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> גם לי אסור כבלים ולוויין. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסדר, את לא צריכה כבלים ולוויין. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז זה בדיוק העניין, אתה כאילו משנה מצב עולם - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני רואה בסמוך לזמן אמיתי שאנחנו מציעים כאן בעצם את התאמת המנגנון של חובת העברה בחינם, שהיה עד היום, לעידן הטכנולוגי החדש שבו, כמו שגם זיו ואחרים הזכירו קודם, לובי 99 לא הזכירו את זה, אבל הסיפור של ה-90 דקות זה דבר שהפך להיות מודל צפייה שאי אפשר בלעדיו. רוצים כאן, שמעתם, יש כאלה רוצים 72 שעות, 48 שעות, 24 שעות, את כל זה אני גם לא מקבל, כי זו לא המטרה שלי, המטרה כאן היא לא לתת בחינם את הערוצים לפלטפורמות, אלא לגרום שלא יתייקרו המחירים, שלא יהיה כאן ספק שהוא כל כך חזק בשוק שלא משנה איזה מחיר הוא ידרוש, וכמו שהקריאו כאן את חוות הדעת של רשות התחרות, אי אפשר בלעדיו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כולם יהיו חייבים לשלם אותו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> עדיין המאזן קיים. ההערכה שלי שה-90 דקות האלה ישאירו – כמו הליניאר, כשהבאנו אותו בחינם, המחירים רק עלו ולא ירדו, גם כשניתן את ה-90 דקות האלה, אני מקווה מאוד שהמחירים לא יעלו עוד כי בסוף מי שמשלם את ה-100 מיליון, את ה-120 מיליון האלה לדעתי ב-2025, ולא יודע כמה ב-2026, מי שמשלם את זה הוא הציבור, בעקיפין, את אותם דמי מנוי שנדרשות הפלטפורמות לשלם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלמה, זה היה מעניין, פשוט ההערכה הזאת לא מבוססת על כלום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, היא מבוססת על עובדה משנת 2024 שכשהליניאר לא היה בחינם והפכתי אותו להיות בחינם בשנת 2024 המחירים עלו. << אורח >> שי חייק: << אורח >> שאלה אחת, האם זה גולגל לציבור או לכיס של הוט ו-yes? תגיד אתה. תגיד למה אתה דואג, לא לזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שי, צא לעשר דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, למה זה לא גולגל לציבור? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> קודם כל בשוק תחרותי בוודאי שדברים מגולגלים לציבור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא קרה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בוודאי שכן. אפשר לשאול כאן את הוט, חבילות הערוצים שהם נתנו לציבור, למיטב ידיעתי - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל השוק הוא לא תחרותי ולכן זה גולגל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בוודאי שכן, תלוי למה. יש כל הזמן פלטפורמות בגלל התחרות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בדיוק כשם שהליניאר החינמי הפך ללא רלוונטי בלי ה-CatchUp כך ברור לכל מי שרואה את הכיוון שאליו השוק הולך ואת הרגלי הצפייה של האדם שיושב בספת האיקאה שלו בסלון, אני לא יכולה להגיד ברור לחלוטין, אבל הדעת נותנת שהמגמה היא שאנחנו לא מתקרבים ליום, אנחנו כבר ביום שברגע שפלטפורמה תציע לצרכן לצופה רק 90 דקות הוא ינתק את השיחה ויעבור לפלטפורמה אחרת וישאל אם יש יותר מ-90 דקות, מה שאומר שבסופו של דבר המשחק של המשא ומתן, מה קורה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הציבור משלם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, הוא משלם על זה היום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הציבור ישלם יותר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין לך היום אפשרות לקחת כבלים או את yes או לא משנה מה בלי CatchUp. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה בדיוק מה שאני אומרת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל את עכשיו רוצה לצמצם את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם ככה משלמים על זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היה שלב שברגע שהליניארי עבר בחינם באו הערוצים ואמרו אנחנו מפסידים כסף והופ, בא ה-CatchUp ואנחנו רואים, הליניארי חינם והתשלום דה פקטו עלה. ואני אומרת לכם שהיום הצרכן בפתח תקווה, הצרכן בתל אביב ובירושלים, אף אחד מהצרכנים האלה לא יסתפק - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אפשר להסביר למה המחיר עלה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שאנחנו כחברי הוועדה שבאים להחליט צריכים לקחת כמעט כנתון ודאי את העובדה שלא יהיו פה שידורים חינם מכיוון שאף פלטפורמה ב-2026 בואך 2027 לעולם לא תסתפק ב-90 דקות שהם מקבלים חינם, זה אומר לקבור את הפלטפורמה כי ההרגלים של הצופים היום הם שבוע ולמעלה מכך. אין צופה שהיום יגיד אני עושה מנוי עם 90 דקות CatchUp. מה שיפתח משא ומתן בריא בין הערוצים לבין ה – הם ישלמו. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> גלית, מחירי הפלטפורמות לצרכן רק יורדים בשנים האחרונות, אז למה דואגים להכנסות של הוט ו-יס? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אז הנה, אתה מודה שיש - - - << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> גלית, בגלל שהשר מנסה לקטוע אותי אז אני אגיד את זה בבירור - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אומרת שבעיניי, זה בעיניי, אנחנו משחקים בארגז חול. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> גלית, מחירי הפלטפורמות רק יורדים לצרכן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברגע שאנחנו מגבילים את ה-CatchUp ל-90 דקות, בסוף זה אנחנו אומרים לפלטפורמות שהן חייבים לרכוש. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אז אנחנו מפסידים. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> גלית, הצרכן לא מפסיד. גלית, למה הוועדה צריכה לדאוג לשורת רווח של הוט ו-יס, מונופולים מוכרזים, כמו שאמרו? הצרכן לא מפסיד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, הוועדה לא צריכה לדאוג לשורת הרווח שלכם. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אל תיקח לי נכס, אתה מפקיע לי נכס. אל תחייב אותי. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> כבוד השר, העובדה היא שהצרכן לא מפסיד ואתה מנסה להסתיר את זה. אין סיבה שאתה תדאג לשורת הרווח של yes והוט. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין סיבה שאני אדאג גם לשורת הרווח שלך. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> אל תדאג לי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ליעד, יש הבדל בלדאוג לשורת הרווח לבין לאסדר באמת. אתם כוח עצום. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> גם הוט ו-yes מונופול מורווח. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> שוב אתה משקר. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> עופר כועס כי הוא יודע שהדוחות האחרונים - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אני לא כועס עליך בכלל, אתה בחור מאוד נחמד. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> עופר יודע שהדוחות שלו מראים שההכנסות שלו עלו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ליעד, פנחס נתן פה הערה והיא נכונה בעיניי. אני לא חושבת שהשר יאהב שאני אומרת את זה, אבל גם ה-90 דקות האלה זה שטויות, זה לעג לרש. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז אל תיתנו - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אני שאלתי אז למה לתת את ה-90 דקות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה בדיוק מה שהוא אמר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו אומרים את אותו דבר כי גם לפנחס ברור וגם לי ברור שבמאני טיים יהיה לכם משא ומתן והם ירכשו CatchUp לשבוע. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> גלית, את טועה. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> גלית, תכניסי את הח"כים לחדר סגור, תראי להם נתונים כלכליים. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> תראי להם את הרווחים של קשת. 200 מיליון שקל בשנה. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> לא עושים את זה, לא מראים להם נתונים כלכליים. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> תפרסמו כמונו את הדוחות הכלכליים שלכם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה לכולם. שלי טל מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת להגיד את הדברים ברוגע, בלי אמוציות, אני אקשור את הדברים אחד לשני כי בעיניי יש קשר. אני חושבת שלנו, ליושבי הוועדה, ואני לא מדברת כרגע על כל הגופים, ברור שיש הרבה אינטרסים מסביב לשולחן ושזה נושא מאוד מאוד מורכב, אנחנו כנבחרי ציבור, כמי שמחוקקים את החוק הזה ונצטרך להצביע עליו, יש לנו אחריות ואנחנו משחקים פה באש. התחושה שלי, כמי שחברה בוועדת הכלכלה ארבע שנים וישבה שם וראתה הרבה הליכי חקיקה, גם מורכבים מאוד, עם רפורמות, אפילו חוק מבצעים ומשדרים, שזה היה ממש רפורמה ממשלתית שישבנו עליה מעל 30 דיונים שם, שעות ארוכות, אנחנו יושבים פה מ-10:00 בבוקר, למעלה מ-14 שעות ואנחנו כרגע בסעיף שהוא הרה גורל והוא הולך, יכול להיות, לחרוץ גורלות, או של הפלטפורמות, או של הערוצים, של היוצרים, עוד לא הגענו אליהם בכלל, יש פה המון משמעויות, ואני, אני הייטקיסטית, זה הקריירה שלי לפני הכנסת, עבדתי בחברות בין-לאומיות, עשיתי עסקים בין-לאומיים, יש לי ניסיון עשיר בעולם העסקי, מעולם בחיים שלי בשום דבר רציני שעשיתי לא קיבלתי החלטות ככה, בטח לא אחרי 14 שעות דיון, כשאנשים פה כבר איבדו את זה, לא מרוכזים, לא חדים, לא מפוקסים. קשה לקבל החלטות כל כך חשובות בשעה 11 בלילה, אחרי 14 שעות. זה לא אחראי. ואני לא אומרת את זה כדי שתסגרי את הוועדה, כי הגענו לסעיף, מילא היינו מדברים על דברים אחרים, אנחנו בסעיף גורלי ואני חושבת שאני שומעת פה יותר מדי, בעיניי, לתחושתי, להערכתי, אני כבן אדם אחראי לא יכולה לקבל החלטה מושכלת ככה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו הפקענו לפלטפורמות ערוצים בשלט, את יודעת כמה כסף זה בשבילם? << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אפיקים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה זה היה כלאחר יד? למה שם לא הייתם צריכים נתונים? זה בליבם ובנפשם. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> הם קיבלו 20 מיליון שקל. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כי זה היום בחוק, אנחנו קנינו את זה ובית המשפט אמר שזה לא זכות קניינית להגן עליה. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> משהו קטן, כי חוזרים ואומרים את זה פה. אומרים פה על האפיקים שהערוצים שילמו לפלטפורמות על הערוצים האלה. יש הוראת חוק שב-2017 כשהמדינה החליטה לעבור מרישיונות לזיכיונות היה מכרז על האפיקים, הכסף, 45 מיליון בטוטאל, שולם למדינה. << אורח >> יוליה שמאלוב-ברקוביץ': << אורח >> 32 מיליון, למה 45? << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> הכסף שולם לאוצר המדינה לפי הוראת חוק בחוק הרשות השנייה ולפי חוק הרשות השנייה הכסף הזה חזר ליצירה הישראלית, זה מה שקרה, וזה היה רק על הקצאת אפיקים בכבלים ובלוויין. כל האפיקים האחרים היום ב-OTT הם שלי, הם לא קשורים למדינה, הם לא שילמו על זה שקל, בטח לא לי. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> מודי, תן לי להשלים אותך, זה היה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין להשלים, שלי באמצע. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> השתדלתי להגיד את הדברים ברוגע. אני חוששת מאוד שאנחנו מקבלים פה החלטות לא מושכלות ולא על בסיס נתונים. כשאני נזכרת ב-RIA, אם אינני טועה, אני אשמח אם מישהו יביא לנו את הציטוט אבל אני זוכרת שב-RIA דובר על כך שהאופציה של העברת השידורים בחינם היא אופציה לא טובה ושעדיף שוק חופשי ושהשחקנים ישחקו ביניהם. לא סתם הדברים האלה נבדקו ונאמרו. אני גם שומעת עמדות סותרות ושחזרו מהחלטה, זה אירוע מורכב מאוד, גלית. את - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, אנחנו מדברים על זה חצי שנה עם הערוצים, עם הפלטפורמות, בתוך המשרד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, לא. ואגב מה שמקדסי הסביר פה קודם, אני לא הצלחתי להבין גם את הרציונל של איך זה יוריד את המחיר לצרכן. בסוף מה שאותנו צריך לעניין זה הציבור. סליחה, אנחנו דואגים גם לכם, אבל הציבור צריך לעניין אותנו ולא השתכנעתי בשום צורה שמה שאתם מציעים פה הולך להיטיב עם הציבור. איפה הסימולציה הכלכלית שתראה לי שזה יוזיל את המחיר לצרכן? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> את זה אני יכול להסביר. אני משתדל תמיד להציג את שני הצדדים, יתרונות וחסרונות. בסוף הפלטפורמות והערוצים מגיעים למשא ומתן, המשא ומתן כנראה סוער, כמו שאנחנו רואים פה - - - << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> לא סוער, אנחנו עושים מה שהם מבקשים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני רוצה להסביר איפה זה משפיע. במשא ומתן הזה יש איום הדדי והאיום הזה הוא שמצד הערוץ - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה שוק חופשי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מסכים, אני רוצה להסביר בצורה אובייקטיבית מה האפקט, כניתוח אובייקטיבי כלכלי. יש איום הדדי, ברור שבמשא ומתן הערוץ רוצה לקבל יותר כסף, הפלטפורמה רוצה לשלם פחות, ועל זה מתנהל המשא ומתן ויש איום הדדי. האיום של הערוץ זה שהוא לא יעביר את הערוץ אצלך בפלטפורמה, אפילו אם זה ל-24 שעות זה סיפור גדול עבור הפלטפורמה להיות בלי ערוץ 12 או 13 או 14 אפילו לשעות ארוכות, ואם זה ימים או שבועות זה בוודאי פגיעה בפלטפורמה, וגם ההיפך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל מועצת העיתונות, כשהם הציגו את המודל הם אמרו שיש איזונים שהמדינה יכולה להגיד אין דבר כזה שהערוצים לא יהיו על גבי הפלטפורמות. אפשר לייצר איזונים בחוק שזה מחייב אותם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל הוא עונה לך על השאלה, שלי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> המודל של מועצת העיתונות שהוצג הוא מאוד דומה למה שהצגנו במקור. אני באמת מנסה לענות בצורה אובייקטיבית על השאלה. האיום הוא גם הדדי - - - << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> לא, לא, לא, מעולם לא. תגיד להם, לקחתם לנו את האפיק, אין לי כלום במשא ומתן. אמרו לי: את לא צריכה את הערוץ, לא צריך, אבל תשמעו את זה, אני בלאו הכי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מיכל, נדמה לך שמישהו שומע מה את אומרת עכשיו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> מה שרציתי להגיד זה שיש מאזן כוחות וסוג של, אני קורא לזה איום, אבל זה ברמה הכלכלית של המשחק הזה שקורה ביניהם, שכל אחד מאיים באי המשך התקשרות אם השני יתעקש על מחיר כזה או אחר. מה הוראה מהסוג הזה עושה? הוראה מהסוג הזה נותנת כרית ביטחון לפלטפורמות שהם יכולים לומר, גם אם אני עכשיו לא אהיה מוכן לשלם אפילו לא אגורה אחת מובטח לי איזה שהוא משהו, מובטח לי שידור ליניארי, מובטח לי שידור ליניארי פלוס 90 דקות, מובטח לי שידור ליניארי פלוס 48 שעות תלוי מה שיוחלט כאן. ככל שיש להם כרית ביטחון יותר משמעותית כוח המיקוח שלהם במשא ומתן הוא יותר גדול. לכן סביר להניח שהמשא ומתן, ככל שלהם יש כרית ביטחון גדולה יותר, ייסגר על מחיר נמוך יותר והפלטפורמה תשלם פחות לערוץ על העברת הערוץ, כולל ה-CatchUp וכו'. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> והיא תצטרך לגלגל פחות עלויות לצרכן. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זו המשמעות הברורה של הוראה מהסוג הזה. כמובן שאם, אני רגע אקח את זה לקיצון, לא שאני מציע את זה, אבל אם יחליט פה המחוקק שהעברת ליניאר פלוס שבוע, מה שנהוג היום לשלם עליו, זה עובר בחינם, אז כוחן של הפלטפורמות במשא ומתן יהיה גדול מאוד מאוד מאוד וכנראה שזה ייסגר בתשלום אפס, דוגמת הקיצון הזאת מראה שככל שנגדיל את כרית הביטחון של הפלטפורמות המחיר שישלמו יקטן. ככל שהן ישלמו פחות, העלויות שלהן יקטנו, בשוק, גם בשוק תחרותי ודרך אגב גם בשוק פחות תחרותי, כשעלויות קטנות זה מתגלגל לצרכן. לא ב-100%, באחוזים נמוכים יותר, אבל מתגלגל למשהו מהפחתה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך זה מתגלגל לצרכן? ב-2024 זה לא התגלגל לצרכן, זה לא עבד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש נתונים שמבססים את הערכתך? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> מה שהצגתי עכשיו זה לא הערכה, זה תיאור - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שני דברים נוספים. אני הייתי רוצה שתסבירו על היוצרים וההשלכות של הדבר על היוצרים, נגעו פה קודם בתמלוגים והכול, אני רוצה שתיגעו בזה ותיתנו לנו את העמדה שלכם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה הסעיף הבא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בסדר, חשוב כשנגיע לזה. והדבר השני והוא לא קשור, אבל חשוב לי להגיד אותו. אנחנו כנבחרי ציבור, לא חל עלינו שום חוק של שעות מנוחה, אנחנו כבר התרגלנו לטרלול, אבל יש פה עובדי כנסת ואנשים שזה לא הוגן כלפיהם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> השעות האלה התקבלו על ידי היו"ר ואושרו על ידי היו"ר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא בסדר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תפני ליו"ר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו גם נפנה ליו"ר, אבל שתדעי שזה לא תקין. זה להתעלל בהם, הם בני אדם גם, עם משפחות, הם פה כל יום, 20 שעות ביממה, זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו במאני טיים, שלי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור, תהיו בני אדם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שמעתי, תודה רבה. איתן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין לי איזה הכרעה, אני חושב שאנחנו פה מסתובבים סביב עצמנו בהקשר הזה, אנחנו דנו בסעיף המקורי של הצעת החוק, מה שדנו בדיונים הקודמים, לא קיבלנו הכרעות, אמרנו נתונים, לא סיימנו את כל הנתונים, אמרנו שנעשה עוד דיון, לא עשינו דיון, הדיון שדיברנו עליו לא התקיים ועכשיו דנים בכלל על מתווה קיצוני לחלוטין, חדש, ועכשיו אנחנו סביב הדבר הזה כשלא גמרנו את הדיון המקורי שבהצעה הממשלתית המקורית. אחרי מה שאמר זיו, שיש פה בעיה חוקתית עמוקה, בהסדר הקיצוני שהובא לנו, בשינוי הנוסח שהציע משרד התקשורת או היושבת ראש, אנחנו צריכים עכשיו להסתובב סביב הדבר הזה ולהבין האם זה קיצוני, לא קיצוני, האם זה נכון. אני חושב שצריך לדון במהות של הדבר הזה לפי הצעה מושכלת. בסוף, אם היועץ המשפטי של משרד התקשורת אומר שיש בעיה חוקתית עם הסעיף כפי שהוא מוצע עכשיו אנחנו בבעיה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון, זה גם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כשמשרד התקשורת פרסם תזכיר חוק כזה ביולי 2023. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ההסדר היה שונה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, אם יש בעיה חוקתית, הרי ברור לי ולך שהדבר הזה יעבור את בג"צ. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בשביל מה? למה שמים על בג"צ את הכול? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא חושבת שיש בעיה חוקתית. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אחרי זה תגידו שבג"צ מתערב יותר מדי, למה לא להחליט כאן את ההחלטה הנכונה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא מתערב בכל מקרה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הם רוצים שזה יגיע לבג"צ וזה ייפסל, זה בדיוק האירוע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, ממש לא. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז תקבלו החלטה. גם אתם שניכם לא רוצים לפגוע בקניין במקום שזה לא נדרש, אני באמת חושבת שזה מה שאתם רוצים. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אז נכון, בואו נפסיק את הפקעת הערוצים 12, 13 ו-14, הפקעתם לנו, המנכ"ל, את 12, 13 ו-14. הפקעתם ולא היה על זה דיון כזה ארוך. הפקעתם את 12, 13, 14, אף חבר כנסת לא טען נגד זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עופר, אני טענתי את זה למענך אך לפני כמה דקות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> גם אתם לא רוצים לפגוע בזכות הקניין אם אין סיבה. כאן אין סיבה, הסיטואציה היא שונה לגמרי ממחר בבוקר ממה שהיה לפני 12 שנה עם 6כא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הקשבת לדברים של השר עכשיו? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הקשבתי לגמרי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היו לו המון טיעונים מאוד טובים, נגה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כן, אני הייתי שמחה שהוא יגבה את זה בנתונים, כי הנתונים אצלנו לא מראים את אותו דבר. אז למה אנחנו מתחננים כבר ארבעה חודשים לנתונים? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> הוראת השעה בוטלה לפני שנתיים - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גיביתי בנתונים שהמנכ"ל הציג כאן בגרף. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> תראה לנו. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> לא, אתה העלית השערה לגבי הנתונים האלה, הניתוח של הנתונים זו השערה אישית שלך. אתה אמנם מהנדס תעשייה וניהול אבל זו השערה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, הצפי לעתיד זו הערכה שלי. מה שהיה זה לא הערכה, זה עובדות. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אתה יודע מה הסיבה לעלייה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, נאמר כבר הכול. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> לא, לא נאמר, הוא הציג את הנתונים לא נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מחליטה, נאמר כבר הכול. אין לי מה להוסיף אלא אם כן חברי הכנסת רוצים לתת עוד הערה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> צריך נתונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נאמר כבר הכול, הדיון נגמר. אנחנו לא נשב פה עד שמונה בבוקר בלופ האין סופי הזה. אני קבעתי שהדיון מוצה. תיכף נקבל את ההחלטה. כן, נאור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני קודם כל מצטרף למה ששלי אמרה, אני חושב שיש פה אירוע עם שעות עבודה. עם כל הכבוד ליו"ר כנסת ישראל הוא עדיין לא יכול לעבור על חוקי העבודה, אבל אני שם את זה בצד, נדבר על זה אחרי זה. אני רוצה להציג מנגנון שאולי אפשר. אני חושב ששוק התקשורת משתנה, אנחנו מדברים על דברים שאמורים להיות, נגיד בעשור הקרוב ישתנו לחלוטין גם בפלטפורמות, גם בהרגלי הצפייה וכו', למה לא להכניס הוראה נגיד לבחון את הדברים עוד שנתיים? סתם אני זורק עוד שנתיים, ולבוא עם נתונים, לראות איך זה משפיע, לראות את הרגלי הצפייה, לראות איך זה משפיע על שני הצדדים ואז לקבל החלטות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שבשנתיים האלה מה אתה עושה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רואה איך השוק מתנהל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, מה ההחלטה שאתה מקבל? חובת צפייה, ביטול חובת צפייה? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אם אין פרסום וחדשות אז בסדר, אבל אם הם מקבלים פרסום וחדשות - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש כאן מנגנון של בחינה עוד חמש שנים לגבי מי מוגדר ספק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני גם חדש פה, אז תקלו עליי. אתה אל תקל עליי, אחרים. בנתונים שאתה הצגת המוצר משתנה, אתה נותן את הנתונים על לא להכניס חדשות, לא להכניס את הפרסומות, הדברים משתנים, זאת אומרת אתה מאפשר היום להוט ו-yes דברים שהיום לא קיימים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל יש מנגנון בעוד חמש שנים שיבחן את התהליכים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ב-OTT הכול קיים אגב, 80% מהשוק ב-OTT שוק לא מפוקח בכלל, מותר להם פרסומות - - - כמו שלקשת מותר free TV ב-OTT. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז למה הם לא עושים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוט עשו. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> כי אין מודל עסקי משמעותי. למה סלקום לא עושה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כל אחד עושה מה שהוא רוצה. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> מה שהוא רוצה, לא גובים תשלום על מה שרוצים. אם הכול מותר, אם יש שוק חופשי אז למה אתה נותן את זה בחינם? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הסברתי. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> מה הסברת? לקחת נתונים, הצגת אותם באופן לא נכון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הסברתי, לא השתכנעת. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא הראית נתונים רלוונטיים. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> רז ניזרי מבקש לדבר, הוא לא מרים את הקול אז הוא לא מדבר. הם כל הזמן מדברים, אני מבקשת שעו"ד רז ניזרי ידבר, תודה. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> גברתי, בשלושה סבבים התייחסו, התייחסתי פעם אחת ואני רוצה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רגע. נאור, אתה סיימת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> נאור יסיים, אנחנו נשיב לו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מיכל, את רוצה לשבת פה לנהל? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פעם אחת, אני חושב שהמוצר השתנה לכן הנתונים – בנוגע לנתונים, אני חושב שצריך לראות פילוח לפי – אתה מדבר הרבה על קשת, לא יודע מה יש לך איתם - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נתונים נתתי על כולם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קשת היא מעצמה כלכלית, לזכותה ייאמר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> להבדיל מבזק ומהוט. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רשות התחרות הגדירה וכתבה על קשת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא רואה ישראלי אחד שיהיה מוכן שלא יהיה לו בשלט 12. אני כן רואה ישראלי שאומר אם לא הוט אז יס, לא yes אז סלקום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל הוט לא מוכרת את הערוץ שלה לפלטפורמות אחרות. גם הוט אגב, אם הערוץ שלה איי 24 ייחשב כספק בעל חשיבות זה יחול גם עליהם. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כל ישראלי רוצה חלב, אז מה, תיתני את זה בחינם? בשביל זה יש יישומון בחינם ויש אפליקציות. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל איך עוד פעם הם מדברים? << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> מה לעשות, כל הזמן מדברים עלינו. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> הצד הזה שותק. << אורח >> שי חייק: << אורח >> אבל השר מייצג אתכם, מה אתם רוצים? השר נותן את כל הטיעונים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מקודם ייצגתי אתכם כשנתתי לכם את האפיקים בחינם? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא נתת, שילמנו לאפיקים האלה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> לא שילמתם אגורה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> שילמנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כולכם החוצה, אנחנו מנהלים את זה בלעדיכם. אי אפשר איתכם. נקבל הכרעה כשאתם לא פה. נאור, משפט סיום. סיימת. רז, בבקשה. אחרי רז דבורה, אחרי דבורה אני, אחריי השר ועוברים סעיף. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רגע, ייעוץ משפטי. נשמח לשמוע את עמדתכם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> וייעוץ משפטי כמובן. רז, בבקשה. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> נאמר כאן מה הטעמים לשינוי ההסדר אחרי שהוצע הסדר אחר בכחול ועכשיו יש משהו אחר. אני מסביר שוב. נאמר מה השינוי הדרמטי שקרה לכאורה שמצדיק פה את השינוי מהכחול לנוסח כאן. אני רוצה להזכיר, אני לא אמור להגיד את זה לחברי כנסת, ודאי לא בוועדת כנסת, הרי מטרת הדיון בכנסת היא שישמעו הערות, ידונו וילבנו. הנוסח החדש לא הגיע אאוט אוף דה בלו. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> מה לעשות שההערות היו בכיוון השני. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אני לא צריך להסביר לחברי כנסת שכשדנים בכנסת בחוק זה בדיוק הרעיון. תמיד מדברים על כך שיש פיקוח פרלמנטרי וממשלה ויש טענות לכאורה שהכנסת היא שום דבר לעומת הממשלה, הממשלה מציעה חוק, השר הביא חוק בהתחלה, הניח פה כחול, אתם משנים אותו, זה מה שאמור לקרות. פתאום זה נהיה, תוכיחו לנו מה פתאום שיניתם. הרי זה לא הדיון הראשון שקיימנו על הנושא הזה, אני זוכר את עצמי פה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רז, אני רוצה להגיד לך שזה מוטיב חוזר בוועדה, נאמרים פה דברים, אנחנו מתקנים דברים על סמך הדברים שנאמרים, למה שיניתם? למה שיניתם? << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> לכן אני רוצה להזכיר ולציין לפרוטוקול, זה מה שאמור לקרות בתהליך דמוקרטי נורמלי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור, תודה. הערה במקומה. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> ואני זוכר את עצמי אומר את הדברים שגם אמרתי היום, אני זוכר את עצמי אומר אותם לפני כחודשיים בשלב הקודם כשדנו בדברים, והפלטפורמות אמרו את מה שהם אמרו, ונגה ואסף וחברים מקשת, אני לא אגיד את כל השמות כי יש הרבה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, אבל ההסדר הזה לא היה קיים. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> לכן, א', זה הדבר הנורמלי. ב', כמו שהוזכר פה, אנחנו חוזרים לנוסח תזכיר החוק, זה לא שמביאים אאוט דה בלו הסדר חדש. דבר שלישי, עלה פה עוד פעם קשיים חוקתיים ודברים כאלה ואחרים, שוב, אני חושב שגם אני יודע קצת משפט חוקתי, כמובן שבסוף בג"צ יקבע וכו', אבל אני רוצה לומר עוד פעם את מה שאמרתי, בסופו של דבר, בואו נזכור, זה המצב החוקי הקיים, ב-2024 זה שונה. הרי כמו שנאמר עכשיו, אתם רואים כמה להוט זה כואב, וזה לגיטימי, הם מציגים את העמדה שלהם, לא זכור לי שהם עתרו לבג"צ כנגד ההסדר שביטל את זה כבר אז, בתוך הקשיים החוקתיים הדרמטיים, כי חוזרים לאותו מקום. זה פעם אחת. פעם שנייה, אמרה נגה קודם שב-2016 החוק שונה, החוק שונה, בסדר, כי כמו שאמרתי, חוק אמור להשתנות בתוך דיון בכנסת, אבל התכליות שהוצגו לא שונו. אותן תכליות שדיברו על כך שיש פה שני צדדים למטבע, גוף אחד של פלטפורמות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רז, אני מבקשת, לקצר לקצר, הקשב נגמר. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> אני משתדל. לכן גם אם החוק שונה, התכליות שהוצגו בדברי ההסבר, פעם אחת, האמירות שנאמרו בפסקי הדין, פעם שנייה, לא שונו, אותו רציונל שאמר שיש פה תמונת ראי בין פלטפורמות שמחויבות להעביר ובין גופי שידור שמחויבים לתת, זה לא שונה. נקודה אחרונה וחשובה, משפט חוקתי זה לא מתמטיקה ויש פה איזונים שונים. המנכ"ל בעצמו הציג, לדעתי ביושר, את הפן הזה שאם היינו עושים שבעה ימים אז זה לא מידתי לכיוון אחד, אם עושים שום דבר זה לא מידתי לכיוון אחר, לכן מה שאני רוצה לומר, אפשר להתווכח מסחרית, לא צריך לדאוג לא לבעלי המניות שלהם ולא לבעלי המניות שלכם, בכל הכבוד, אבל להשתמש בטיעון החוקתי הזה כדי לפסול את הדבר הזה, בעיניי לא נכון, וכל הרעיון של ה-CatchUp נועד להחזיר את זה חזרה למה שבעצם היה בעבר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הקושי שההפקעה מצד אחד רק. << אורח >> רז ניזרי: << אורח >> הופקעו גם הערוצים, הופקעו גם מספרי הערוצים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה האיזון שמצאנו - - - << אורח >> שי חייק: << אורח >> אם זה האיזון שחשבת למה הבאת בכחול בלי? לא הבנתי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חשבתי שאני אוכל לפתור את זה אחרת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ייעוץ משפטי, בבקשה. << אורח >> שי חייק: << אורח >> רגע, רציתם שדבורה תתייחס. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> דבורה דיברה הרבה קודם, אם היא מדברת גם אני רוצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דבורה, אני מבקשת, בדקה. << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> קודם כל אני רוצה להשיב לשר שלא כל המחירים עלו, יכול להיות שחלק מהמחירים עלו בגלל עלייה בכמות המנויים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> התכוונתי למחיר פר מנוי. << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> ברשת המחירים לא עלו ולהיפך, ובפלטפורמה הכי גדולה שמנהלת משא ומתן אגב בשביל שתי פלטפורמות המחירים גם ירדו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אז אתם כנראה לא ספק בעל חשיבות מסחרית. << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> כנראה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, הנתונים לא נכונים, זה מה שזה אומר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, אני התייחסתי לקשת. זה אומר שעוד יותר עלה בקשת, הסך הכול עלה אז לקשת זה עלה עוד יותר. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> לא כל מה שדבורה אומרת זה נכון. << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> עצם קיום היישומון מקנה לפלטפורמות כוח עלינו מכיוון שגם אם לא נהיה אצלם הן יכולות להפנות את המנויים שלהם ליישומון חינם, כך שבמשא ומתן הזה יש להם לברג' נוסף. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> עובדה שהם לא משתמשים בזה. << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> דבר שלישי, להזכיר לכם שבשנים האלה כשהם הלכו לפלטפורמת ה-OTT הם לא השקיעו בחובת הפקות המקור, זה לא חל על פלטפורמת ה-OTT, זאת אומרת שהם גם נהנו מהתקופה הזאת. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> זה פשוט לא נכון, השקענו יותר מהחובה. תודה, דבורה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ייעוץ משפטי, בבקשה. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> המנכ"ל, לא התייחסת לנושא האפיקים במשא ומתן, שזה לעשות משא ומתן מאחורי הגב. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> כן, יש דברים שאתה לא אומר לפרוטוקול. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> שברגע שאתה נותן גם את האפיק - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא הבנתי מה ההתייחסות שנדרשת, אני אתייחס. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> ההתייחסות, האם זה גם כלי במשא ומתן והאם הוא נלקח מאיתנו על ידי ההוראה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> האם התפקיד של המנכ"ל זה לתת לכם כלים? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> לא, לאזן את הכוח המטורף שיש לכם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ייעוץ משפטי, בבקשה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> רציתי קודם לשאול, למשרד המשפטים יש עמדה בעניין הזה? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, כרגע לא. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> נתייחס אנחנו. קודם כל אני אקדים ואומר שתיקוני נוסח לפרק ו' הועברו, זה גם היה באותו שלב שזה נכנס לתוך הלו"ז שלא הספקנו להיערך ולגבש עמדות מראש לעניין הזה, אבל אנחנו הקשבנו כאן לכל הדברים שנאמרו, נאמרו הרבה מאוד דברים במשך לא מעט זמן. קודם כל אולי נתחיל בזה שהשר הפנה לכך שחזרו להצעה שהייתה בתזכיר, אבל התזכיר בסופו של דבר הוא לא הנוסח שהונח בפני הכנסת וזיו היטיב להסביר מדוע. יש כאן קשיים שלפחות הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת ראה אותם. שוב, אני מודע לטענות האחרות שנשמעו בעניין הזה בהיבטים חוקתיים, כמו למשל עו"ד רז ניזרי, ועוד רגע אני אתייחס למה שהוא אמר, אבל הוצגו כאן אמירות שבעצם נכון, אפשר לפגוע גם בזכויות חוקתיות, אבל זה צריך להיות בחוק, זה צריך להיות לתכלית ראויה ובעיקר העניין צריך להיות מידתי, וכאן יש בעיה קשה במידתיות. אנחנו מבינים את הבעיה הזו, אנחנו רוצים גם לחשוב עוד לגבי המשמעות של המידתיות הזו, אבל אני אומר כך, נכון, צודק עו"ד רז ניזרי שכשמגיעים דברים לוועדה הם עשויים להשתנות וזה כמובן תפקידה של הוועדה, אבל כאן הדברים נעשו באופן מעט שונה, הפנינו את זה במכתבים שלנו בפרקים שהספקנו להתייחס אליהם. לא מדובר במצב שבו הוועדה שמעה צד אחד, שמעה צד שני ולפחות הכריעה. כאן הוועדה שמעה שני צדדים, לא הגיעה להכרעה, משרד התקשורת בעצם חזר לביתו, עשה שם את החישובים שלו ושמענו גם איך החישובים התקבלו. השר אמר, לפחות כך אני שמעתי, שהוא מעריך שהשוק פועל באופן כזה או אחר ועל בסיס אותה הערכה של השר הגיע למסקנה כזו. בכל הכבוד, כשמדובר בהצעת חוק ממשלתית, לא די בהערכה, כידוע להצעת חוק ממשלתית נלווית התייחסות כלכלית שמציגה גם מצב עובדתי, גם לרוב משפט משווה ודברים כאלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בכל שינוי שעושים בחוק עושים עבודה כלכלית חדשה? איפה שמעת את זה, פנחס? כל שינוי עושים RIA חדשה לחוק? די. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר, כשהייעוץ יסיים אתה תענה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני בטוח שיהיה לך את הזמן להשיב, השר. אנחנו לא חושבים שכל שינוי שהוא מצריך עכשיו עבודת מטה, אבל כאן מדובר, כמו שראינו, וגם ראינו שבשונה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> למה לא אמרת את זה כשלקחנו להם את האפיקים שצריך עבודה כלכלית חדשה? תסביר את זה תוך כדי הטיעון. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אז רגע, להסביר לפי מה שדורשות הפלטפורמות? להסביר לפי השר? או שנוכל פשוט להציג את העמדות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היועץ, זו כן שאלה רלוונטית כי נעשו פה החלטות ובאמת רק בשבוע שעבר נלקחו לפלטפורמות אפיקים ששווים הרבה כסף ופה אף אחד לא דרש – יש תחושה שמותר לגעת בפלטפורמות יותר בחופשיות והערוצים, יש חרדת קודש. << אורח >> שי חייק: << אורח >> באמת יש לך תחושה כזאת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, האמת שכן. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> זו עובדה, לא תחושה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לוקחים את הבסיס שלנו, את הנכס היחיד שלנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בסדר, אני רק אומרת שכשאנחנו מטילים דברים לא קלים על הפלטפורמות אף אחד לא מבקש RIA, אף אחד לא מבקש נתונים. יותר קל. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> קודם כל בעניין האפיקים יש החלטה של בג"צ, בשונה מהמקרה הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מותר לי להעיר, אני מצפה שלא יהיו הערות על ההערות שלי. אדוני היועץ, תמשיך. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> מדובר בנושא מאוד משמעותי ואני גם שמח שהוקדש לו לא מעט זמן כדי לשמוע את כל העמדות, בשונה אולי מנושאים משמעותיים אחרים, ומה שאנחנו רואים, שזה נושא מאוד חשוב. וגם אני חושב שאתם מתרשמים שזה נושא חשוב ביותר. משעה שהוועדה לא הכריעה, וזה לא היה התהליך שהיה כאן בוועדה, של הכרעה כאן ואז אפשר לומר שהכנסת אמרה את דברה, כאן משרד התקשורת שינה את דברו בעניין הזה, וכמו שאמרת קודם, זה נעשה לפי הערכתך. ה-RIA לא משקפת את זה, סגן היועצת המשפטית למשרד התקשורת הסביר גם את הקשיים שבשלם זה לא נשאר לפי הנוסח של התזכיר ועבר לנוסח אחר, שגם לגביו יש קשיים, וגם בהקשר הזה, כמו שנאמר קודם, ההליך הפנים ממשלתי לא הושלם. באשר לאפיקים, כזכור, הוועדה עדיין לא דנה בתיקונים של עניין האפיקים, אז מתי בדיוק רציתם שנתייחס, כשזה עלה פה ועלה שם? כשזה יגיע לשם אנחנו נתייחס כמובן גם לדבר הזה. בשורה התחתונה, אני רק אומר, שכמו שאמרנו, לא הספקנו להיערך לעניין הזה מראש, אנחנו נרצה לגבש את העמדה שלנו בצורה יותר מפורטת ולבוא עם שורה תחתונה. כרגע לא נוכל למסור שורה תחתונה בעניין הזה, אבל שוב, שיקפנו את הלבטים שלנו. תודה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני רק אגיד בקצרה, גברתי, היועץ המשפטי אומר שהוועדה לא הכריעה, כמובן הוועדה תכריע בשבוע הבא בעזרת ה' בהצבעות על החוק. זו ההכרעה הדמוקרטית של הכנסת בהצבעות, לא בדיונים. הדיונים התקיימו, שמענו את כולם, חזרנו עם הכרעה. כיוזם החוק זו ההכרעה שלי, אני אבקש מהוועדה להצביע ולאשר את ההכרעה שלי. שמורה לוועדה הזכות כמובן לדחות את ההכרעה שלי ולהציע תיקונים אחרים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לפי הערכת השר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה לעשות, זו דמוקרטיה, איתן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדמוקרטיה היושבת ראש אמרה שיהיה דיון כלכלי שני ולא היה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל למה הזלזול? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מענה, זה תמונת ראי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה הוא מזלזל? אנחנו באמת יושבים פה ומנסים להבין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> באמת שמאוחר מדי בשביל הדברים האלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ליבי בסעיף הזה כבד מאוד מאוד מאוד וזה אחד הרגעים הבודדים שבהם אני יושבת פה כיו"ר ואני לא יודעת מה להכריע ואני לא יודעת מה לחשוב. אני חושבת שכל הטיעונים שהוצגו פה משני צידי השולחן נכונים, אני חושבת שאנחנו מדברים פה על קשת, בסוף הטיעונים שקשת השמיעה, אני לא מבטלת אותם בכלל. << אורח >> שי חייק: << אורח >> 14 - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ערוץ 14, עד שזה יחול עליו בוא נחזיק להם אצבעות. << אורח >> שי חייק: << אורח >> גם 13, גם 14. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> גם לי יש מה להגיד. אגב הטיעונים של 14 לא מוצדקים בכלל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תנו לי רגע. קודם כל מטעמים שמאוד דומים לטעמיו של המנכ"ל, לבוא ולהכריח עסק שעובד ומצליח ומרוויח, תן בחינם, עושה לי גרדת בכל הגוף, נתחיל בזה. ב', שינינו את כללי המשחק, הפלטפורמות קיבלו פרסום, הפלטפורמות קיבלו יכולת לעשות תוכניות וחדשות, השוק משתנה - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> הם קיבלו את הזכות לגבות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני באמת אומרת לכם, ויעידו פה הייעוץ המשפטי, אני לא יודעת אם פנחס זוכר, אבל אשכרה הרמתי טלפון ואמרתי: help me, תעזרו לי, אני לא יודעת מה להכריע. ומן הצד השני, מעבר לעובדה שאני ראיתי את הנתונים של הפלטפורמות והם לא טובים, ומעבר לעובדה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אנחנו לא ראינו את הנתונים האלה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה נושא אחר. תנו לי רגע לסיים. הדבר שכרגע פועל מבחינתי כשאני על המאזניים הכי הרבה לטובת הפלטפורמות סו קולד, זה שלי ברור שייפתח משא ומתן גם אם יהיה ליניאר ו-90 דקות בחינם. זה ברור לי לחלוטין. כמו שאני יודעת שהיום אף לקוח לא יקנה טלוויזיה בשחור לבן, כך אני יודעת שהיום אף לקוח לא יחדש מנוי או ירכוש מנוי כשהוא יודע שיש לו רק 90 דקות ב-CatchUp, ולכן זה לא באמת בחינם. לכן אני באמת אומרת במלוא הכנות, גם לפלטפורמות וגם לערוצים, מכיוון שאני לא מצליחה להכריע, אני מעבירה את ההכרעה למנכ"ל ולשר, קבלו את החלטתכם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה פתאום? מה, זה תפקיד הכנסת, לא של הממשלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה שלנו, גלית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוועדה אמרה את דברה, אני לא במצב לומר לשר שאני מתנגדת לעמדתו. וראיתם אותי ביומיים האחרונים כמה סעיפים פה במקום אמרתי לך שאני לא מוכנה לקבל. לפחות שלושה סעיפים עיקריים. אני גם מקשיבה למה שאמר הייעוץ המשפטי ואני חושבת שהייעוץ המשפטי ייקח את הנושא הזה ברצינות ויבדוק אותו, אני מבקשת לקבל כמה שיותר נתונים מכל מי שיכול להביא אותם. לאחר ההכרעה פה יהיו הסתייגויות, רוב ההסתייגויות הן תודה ביי, תודה ביי, להסתייגויות בסעיף הזה, וככל שיהיו נתונים חדשים, כולל התחשבות בייעוץ המשפטי, אני אתן מרכז כובד משמעותי מאוד. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> גלית, המוצר שלנו זה עניין להסתייגויות - - - << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אפשר להתחיל את הדיון מהתחלה, לא מתאים לכם כלום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אז אני מבקשת מהוט ומ-yes לקיים דיון חסוי לא בזמן הוועדה - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אבל תבקשי שגם קשת יציגו את הנתונים שלהם, לא רק הוט ו-יס. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מכיוון שעמדת השר מקובלת עליכם ומנוגדת לעמדת קשת ורשת אני לא מוצאת לנכון לבקש מקשת ורשת נתונים, מכם כן. התכבדו, תקבעו עם הח"כים ותראו להם את מה שהראיתם לי. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> גלית, הוועדה ערכה דיון חסוי אחד, אתם אמרתם שיהיה דיון חסוי נוסף. הממ"מ או מנכ"ל המשרד יציגו לחברי הכנסת נתונים, לא אני. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר להסתכל ב'מאיה', אלה נתונים פומביים של אחת החברות כאן ולראות כמה הפסדים יש. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> גלית, אל תסתמכי עליי, אל תסתמכי על עופר. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> הנתונים שלי מפורסמים, שקשת תפרסם את הנתונים שלה. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> הנתונים שלך לא מראים מה שאתה טוען. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> הנתונים שלי מפורסמים, שקשת תפרסם את הדוחות הכספיים שלה. שלי זמינים לכל דורש. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> הנתונים שלך מציגים עלייה ברווחיות. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> שקשת תפרסם את הנתונים החסויים שהיא מסתירה מהוועדה, את רווחי העתק. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל בואי נניח שהנתונים שלו פחות טובים, הם הצליחו לחלק דיבידנד - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, אני בניגוד להרבה מאוד אנשים אחרים לא רואה בארגון פרטי מצליח לא חזירים, תגבו כמה שאתם רוצים, אני מאמינה בזה, אני קפיטליסטית. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> אז למה את מתערבת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני קפיטליסטית מכף רגל ועד ראש. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> וזה הכי לא קפיטליסטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מסכימה, בגלל זה אני כל כך חצויה פה. מהצד השני, בגלל שני דברים, במידה שאנחנו לא נתערב לתחושתי עמדת הנחיתות של הפלטפורמות פה היא קריטית במשא ומתן. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> זה גם הממונה על התחרות אמרה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הם הגייטקיפר שלי, על מה את מדברת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה intertwined. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז למה את הולכת לטובתם? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא חושבת שאני לוקחת לטובתם, אני לוקחת שני צעדים אחורה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אז אולי לא תיתני להם חדשות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שמכיוון שהשר הגביל את זה, וזה אחרי שיחות איתי, ל-90 דקות ולא יותר מ-90 דקות, שזה - - - << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> זה המוצר שלנו. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> המוצר שלכם זה למכור פרסומות - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל אולי אפשר שהחדשות והפרסומות שלהם ייכנסו לתוקף בעוד שנתיים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב, גלית, שאנחנו צריכים לקבל את הנתונים הכלכליים לפני שאנחנו מכריעים, זה מה שמצופה מאיתנו כמחוקקים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גלית, תהליך החקיקה הוא לא תקין אם אין בפנינו נתונים. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> הדוחות שלי מפורסמים, הדוחות של קשת לא. תלך ותבקש מקשת את הדוחות שלהם. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר לדחות את החדשות והפרסומות בשנתיים. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> צריך לפתוח את השוק, לתת לו להתבסס. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איך אנחנו יכולים לקבל החלטה בלי שיש נתונים כלכליים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מבין מה ההתייעצות הפנימית הזאת בין השר לבין יושבת הראש? אפשר להיות שותפים לדבר הזה? באמצע דיון? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה דמוקרטיה מהותית. << אורח >> שי חייק: << אורח >> איתן, אתם מחפשים משהו אובייקטיבי? כנסו לדוח ולמצגת שעשתה yes למשקיעים שלה. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אולי נקרין על המסך פה? << אורח >> שי חייק: << אורח >> אפשר להקרין על המסך מה yes דיווחה לרשות שוק ההון. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> תראו את הנתונים של קשת. מר מקדסי, תראה את הנתונים של קשת ולא מה שתמיר אפורי לוחש לך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, את צודקת, זו סוגיה קשה מאוד וככה לא מקבלים החלטות. גם אין דבר כזה ששר מכריע בוועדה, אני מבקש שהייעוץ המשפטי יתייחס לדבר הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא מכריע, ההכרעה תהיה בהצבעה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מדבר איתך, אני מדבר עם גלית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא הצבעה ריקה, היא אמורה להיות מבוססת על הליך חקיקה סדור מבוסס נתונים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> האם אפשר להציע הצעת פשרה? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> עובד של קשת. איך אתה מציע הצעת פשרה? תזדהה את מי אתה מייצג, באת פה לייצג את קשת. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני אגיד שוב, אני מייצג את ארגון חברות הסרטים האמריקאי, MPA, ואני מציג לכם הצעת פשרה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> בסדר, עוד אחד של קשת. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> נדאג ליוצרים, אל תדאג. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> יש לי מין מנהג כזה שאני מייצג אנשים שמשלמים לי. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> מייצג את נטפליקס ואת קשת כנגד היוצרים. תמיר אפורי מייצג את נטפליקס ומסרב לשלם כסף ליוצרים. תגידו את זה, ארגוני היוצרים, זה ידוע. הוא בא ומדבר ברוממות זכויות היוצרים כשמצד ה-MPA הוא מסרב לשלם כסף ליוצרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חמש דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 23:50 ונתחדשה בשעה 23:57.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו נמשיך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לדבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אתן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם את האירוע שקרה עכשיו, כאשר יצאת עם השר להתייעצות בחוץ כשאנחנו לא שותפים ולא יודעים במה מדובר. וגם להבין מה המשמעות של הכרעת השר בהקשר הזה, אולי שהייעוץ המשפטי יגיד מה המשמעות של הכרעת השר, אם יש הליך כזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> דמוקרטיה קשה לך אתה, הא? קשה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יאללה, בוא ב-12 בלילה נפתח את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> קשה לו דמוקרטיה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה דמוקרטיה כשאתה הולך להתייעץ עם יושבת ראש הוועדה ומחליטים לבד בלי הוועדה ושהיא אומרת לך שתכריע אתה בוועדת הכנסת? איזה דמוקרטיה זאת? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הפרדת רשויות במיטבה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ממש הממשלה שולטת בכנסת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> השר יוזם החוק והוועדה מצביעה על החוק, זאת חלוקת התפקידים כאן, אם לא הבנתם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, כנראה שכחת מה זה כנסת. הכנסת מעצבת את החוקים של הממשלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היא עיצבה פה הרבה דברים שקיבלנו אותם, אבל הכנסת מצביעה ואני - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לשמוע מה חוות הדעת של הייעוץ המשפטי ביחס לדבר הזה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני אתייחס. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אירוע חריג. עוד מתייעצים, יוצאים החוצה עם היושב ראש, מדברים חברי הכנסת ביחד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו רוצים להגיע לפתרון מיטבי בנושא מאוד מאוד מורכב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה את מתנצלת בפניו? מותר לנו להתייעץ. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השר, אנחנו יושבים תמיד עם יושבי ראש ועדות, גם מהקואליציה, מתייעצים ביחד, לא רק השר עם היושבת ראש. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מותר לי להתייעץ עם מי שבא לי, אתה לא חייב ל - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יושב הראש לוקח את כל חברי הוועדה ומתייעצים, לא רק עם השר. פה יש מופע של בן אדם אחד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מותר לי להתייעץ עם מי שבא לי ואתה לא תצנזר אותי ולא את הפגישות שלי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אל תגיד לי גם מה לעשות ועם מי לדבר, אני חבר הוועדה, אני רוצה לקבל את הנתונים, אני לא יכול להצביע, לא הכתבות מראש. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה אומר לי מה לעשות. חוצפה כזאת, אני לא ראיתי דבר כזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> החוצפה היא שלך, אדוני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה לא יודע מה זה כנסת, אתה לא יודע מה זה דמוקרטיה, אין לך מושג. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה שולט בה כמו מריונטה בכל האירוע הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין לך מושג - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנת איך הדבר הזה מתנהל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני הייתי מוציא את שניהם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שוב אני חוזרת ואומרת, לומר לי שאני צריכה לקבל פה הכרעה ברורה זה דבר אחד, לומר לי שעצם המורכבות של הסיפור והלבטים הבאמת כבדים שלי, אסור לי לדבר רגע עם המנכ"ל ועם השר, לשטוח בפניהם, אחרי ששטחתי בפני הוועדה, כדי להתכנס לאיזה שהוא פתרון, זה נראה לי לגיטימי ודמוקרטי מאוד ולא מוריד מכבודי במאומה כיו"ר ועדה, אלא להיפך. אני לוקחת את התפקיד הזה ברצינות, אני שמה את האגו בצד, אני נעזרת ומתייעצת כדי להגיע להחלטה המיטבית. וזו החלטתי. יש להחלטה שלי שני שלבים, תקשיבו לשניהם ואחר כך נמשיך הלאה. השלב הראשון, אנחנו נקריא את הסעיף, הוא נשאר כפי שהוא. השלב השני, לאחר שיחה עם המנכ"ל ולאחר שיחה עם השר ביקשתי את המנכ"ל לפגוש באופן מהיר ומיידי גם את הפלטפורמות וגם את נציגי הערוצים כדי לנסות להגיע בהסכמות לסעיף שיענה – מי שזוכר, זה משהו שאני מנסה מאחורי הקלעים לייצר כבר כמה חודשים, שבו ותגיעו להסכמות. לכן כרגע אנחנו מקריאים את הסעיף כמות שהוא תחת כוכבית לפיה הפלטפורמות והערוצים יישבו עם המנכ"ל ויגיעו לפשרה בהסכמות באופן מיידי, מבחינתי אפילו מחר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבקש את ההתייחסות של הייעוץ המשפטי גם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כדאי שהמנכ"ל יגיד את המתווה שהוא חושב להציע להם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שלא צריך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את לא חושבת שצריך? לא צריך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שזה משהו שצריך להיות בינם וצריך לבוא לשולחן, זו דעתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> וגם אפשר לחשוב על הדברים שנאמרו פה. זה כבד משקל. גם אני רוצה לערער. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בגלל שלקחתי ברצינות כל מילה שנאמרה פה אני במצב הזה, ולפעמים המציאות מורכבת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היא מאוד מורכבת. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> בהקשר למה שנשאלנו על ידי חבר הכנסת גינזבורג - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גלית, אני נמצא בהרבה מאוד ועדות של חקיקה, בכל הוועדות יושבים רק חברי קואליציה, תמיד השיח וההתייעצות וההכרעות הם בקרב היושב ראש עם חברי הכנסת. אנחנו מודרים מכל האירוע הזה, גם בלי נתונים ובלי זה, את קוראת את הנתונים לבד, אז אני לא יודע מה – << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה חוק כל כך מורכב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה, אז עושים אותו לבד? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ויש פה כרגע אריות סביב השולחן, אריות תקשורת ואריות עסקיים, זה לא חוק רגיל, זה לא דומה לכלום שאני בשש שנים פה בכנסת, אבל אם אני מצליחה להגיע למצב שיהיו הסכמות, את שלי עשיתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גלית, בוועדת הכלכלה שיש הרבה מאוד דברים שמזכירים את הדבר הזה, את יודעת כמה פעמים ביטן קרא לי ללשכה שלו וישבנו והחלטנו ביחד לאן אנחנו הולכים ומה אנחנו עושים. אנחנו לא מוקצים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה ביקשתי ממך לעשות ספציפית כרגע? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר גם להתייעץ איתנו, אנחנו בני אדם עם שכל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נתתי לך, שלי, רק לפני כמה ימים - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שלי יודעת מה התשובה, אני לא צריך לומר לה, המטרה שלה פה לסכל את החוק, לא להעביר אותו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, שלמה, די. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין פה מישהו שהיה בוועדה הזאת יותר ממני, כולל היושבת ראש, כולל אותך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ומה המטרה שלך? שאמרת אותה אין ספור פעמים? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם הייתי רוצה רק לסכל אתה יודע מה הייתי עושה? הייתי באה, צועקת ויוצאת. אני פה כל השעות כי אני בקיאה בחוק הזה ואני מסתכלת עליו ברצינות וכי אני רוצה שנגיע למשהו טוב בשביל כולם. אתה יכול להמשיך עם הפוליטיקה הזולה, אני עושה את העבודה הפרלמנטרית שלי נאמנה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רק תבדקי ציטוטים שלך בחצי שנה האחרונה, מה את אומרת שאת מתכוונת לעשות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ואתה האחרון שתיתן לי ציונים. אני הייתי פה יותר – בוודאי כי אני מתנגדת לחוק שלך וזו זכותי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אה, אז הנה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל כשצריך להגיע פה להחלטות אני נותנת את מה שאני חושבת שנכון לחוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זכותה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, מותר לה, המטרה שלה פה היא לסכל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כשיאנית הוועדה הזאת אתה האחרון שתבוא ותבקר אותי על העבודה שלי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, תודה, אדוני השר, תודה רבה. ייעוץ משפטי, בבקשה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> קודם אני רק אגיד, טכנית, לא ברור, יושבת ראש הוועדה, אם את שולחת את הצדדים לדון בדבר הזה ואולי להגיע להסכמות מסוימות, לא ברורה המשמעות של ההקראה. אפשר אולי כרגע להניח את זה בצד. אני מציע להניח את זה בצד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מבקש לא להניח בצד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אחליט. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסדר, אני מבקש לא להניח בצד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הרי כבר יש נוסח שקראנו אותו במקור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> עשינו דיון עשר שעות, צריך להשלים. אם תהיה הצעה אחרת נעבור מחדש, כרגע די. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין לזה משמעות לקרוא את זה. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> גלית, לא נכון להצמיד לנו אקדח. אם את מקריאה את זה את מצמידה אקדח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אמרתי מה החלטתי ותאמין לי, מאחורי הקלעים פעלתי המון - - - << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> אני לא אומר שלא, אני אומר שמוצמד לנו אקדח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זו ההחלטה שלי והגעתי להישג ובואו נמשיך. פנחס, בבקשה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> נשאלנו שאלה נקודתית לגבי השאלה של התייעצות של יושבת ראש הוועדה כשזה אגב הדיון עם השר ועם מנכ"ל המשרד, אני רק בעניין הזה מפנה שוב, אני לא מתייחס באופן ספציפי לסיטואציה הנוכחית, אלא באופן כללי, אני מזכיר שהייתה חוות דעת של היועצת המשפטית לכנסת ב-30 בנובמבר 2025 שהונחה לפני ועדת הכנסת, בכל השאלה מהי הוועדה שתוסמך לדון בהצעת חוק התקשורת שידורים. עמדת היועצת המשפטית לכנסת הייתה ועדת הכלכלה, היא גם פירטה שם מדוע, ואחד הדברים שהיא התייחסה אליהם זה שאם תוקם ועדה שהמטרה שלה על פני הדברים תהיה כדי לעבוד בהלימה מלאה לשר התקשורת ולמדיניות שלו, זו כמובן פגיעה אנושה גם בסמכות הכנסת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פנחס, אתה היית במאדים ביומיים האחרונים? זה לא הוגן, אתה פשוט לא הוגן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הוא לא הוגן? הוא מקריא את חוות הדעת של היועצת המשפטית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני יושבת ומדברת איתם על כל כך הרבה סעיפים, למה אתה מקטין אותי? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה כל כך הרבה? סעיף וחצי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה אתה מקטין אותי וגורם לי להיראות כמו הת"פ שלהם. זה לא הוגן ולא הגון. די, אני לא מקבלת את זה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> פשוט זו הייתה חוות הדעת של היועצת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את הרמיזה המאוד מאוד ברורה שלך שאני עושה כדבר השר. לא הוגן ולא הגון. מצדה, ואת יודעת את זה. לא הוגן ולא הגון. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני חושבת, היו"ר, הייתה סיטואציה לפני שיצאנו להפסקה שאמרת שאת מעבירה את ההכרעה לשר ולמנכ"ל. באירוע כזה בסוגיה כל כך מהותית זה הציף שאלות אצל חברי הוועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אולי זו הייתה אמירה לא ברורה, מצדה, אז אני אחדד אותה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לכן אנחנו מציפים את הדבר הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אחדד אותה. זה לא אני מעבירה לשר מכיוון שאין לי דעה, אני מעבירה לשר מכיוון שאני עצמי, כל החלטה שהוא היה מקבל הייתי מסכימה איתה, אני כרגע בסיטואציה מאוד מאוד מורכבת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל עדיין השר לא יכול להכריע בשם הוועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שהצדק נמצא בשני הצדדים והצלחתי לגייס מצב שבו השר מסכים, מה שהוא לא הסכים לפני שעה ולפני שבוע, שהמנכ"ל, שדעתו שונה מדעת השר, יישב עם שני הגורמים ויגיע להסכמות ובכך, אם יורשה לי לחלק לעצמי ציונים, הגעתי לתוצאה המיטבית ביותר וההוגנת ביותר. לשבת פה ולשמוע שאני ת"פ של מישהו, שאני עושה דברו, לא הוגן ולא הגון. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אוקיי, אני אשמח - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני רוצה להוסיף על זה, גם כשהיושבת ראש - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא באמצע משפט, אתה לא יכול להשתלט על הוועדה הזאת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם כשיושבת הראש אומרת - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היועץ המשפטי היה באמצע. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> חשוב לנו להשלים, ואני מזכיר שוב שזו ועדה של הכנסת. גברתי, אני לא אמרתי שהיה כאן או לא היה כאן, ובפירוש אמרתי לפני כן, אנחנו מפרידים את זה מהמקרה הקונקרטי, אני רק אמרתי שחברי הוועדה שאלו את השאלה הזאת, מה בעצם מבחינתכם גבולות הגזרה, שיקפתי מה הם גבולות הגזרה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> וגם אתה יועץ משפטי ולא חבר אופוזיציה, פנחס. << דובר >> קריאה: << דובר >> אי אפשר, הם מונעים מהם להגיד את הדברים לפרוטוקול. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זה קשור ההכפשות האלה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תפסיק לרמוס את הוועדה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתם מתייצבים לצידם. כשלקחנו לפלטפורמות אפיקים לא אמרתם מילה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תפסיק להשתלח בעובדי הכנסת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה שהאופוזיציה אומרת אתה מתייצב לצידם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איזה שטויות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה עושה לנו פיליבסטר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא נותן לוועדה לעבוד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הכפשות, שטויות במיץ. זה ממש לא נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תן לו לדבר, לעשות את העבודה שלו. הוא יועץ משפטי שלנו, תן לו לדבר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> - - - והיא תצביע על החוק הזה, וזה בסדר שאני מקבל הכרעה בחוק שלי ומביא את זה להצבעת הוועדה. זכותי לעשות את זה, מספיק, מה זה? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר, ברור שזו עמדתך כנציג הממשלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, זו עמדתי כחבר כנסת גם. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני עכשיו מדבר כייעוץ משפטי לכנסת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה לא חבר כנסת בוועדה הזאת, אין לך שום סמכות. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> עם כל הכבוד, אנחנו ייעוץ משפטי לכנסת, נשאלתי על ידי חברי ועדה שאלה ואני רשאי לענות תשובה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את השאלה הזאת צריך לדחות על הסף. אתה צריך לענות למה היושבת ראש יוצאת איתי החוצה לדבר איתי? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תפסיק להפריע לוועדה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> על זה היועץ המשפטי של הוועדה צריך לענות? מה, נהיית בג"צ פה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלתי שאלה אחרת לגמרי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היושבת ראש לא יכולה לדבר איתי בחוץ? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלתי לגבי ההכרעה שמעבירים אליך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה המתקפה הזאת? << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> גברתי, אי אפשר להרתיע אותם מלהגיד את הדברים לפרוטוקול. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זה, אתם רוצים להלך עליהם אימים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זאת שאלה רצינית, למה היושבת ראש מדברת עם השר? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הם יגידו את הפרשנות המשפטית שלהם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, למה היושבת ראש מעבירה לך את ההכרעה. אתה לא יכול להכריע לוועדה הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה ממציא שאלה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני יוזם הצעת החוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא יכול להכריע לכנסת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מגיש את החוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הכנסת מכריעה על הכנסת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הישיבה ננעלת לעשר דקות. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אבל בואו נקריא את הסעיף כי זה יחזור על עצמו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסעיף כבר הוקרא בכחול. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם השר לא יפריע לעובדי הכנסת ולדרוס את הכנסת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יוצאים לחמש דקות הפסקה. הישיבה בהפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 00:14 ונתחדשה בשעה 00:27.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת עכשיו שפנחס יאמר את דבריו בלי הפרעות, לאחר שפנחס יסיים אביתר יקריא את הסעיף ובשעה טובה אנחנו עוברים הלאה, לסעיפים הבאים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> רק במשפט אחד. כמו שאמרתי, נשאלנו על ידי חברי הוועדה, להבנתנו, לאור דברים שאמרה יושבת ראש הוועדה לפני כן וגם לגבי אותה התייעצות. כמובן שיושבת ראש הוועדה יכולה להתייעץ עם מי שהיא רוצה וגם יכולה להכריע על דעת מה שהיא רוצה, אנחנו רק שיקפנו לשאלת חברי הוועדה את גבולות הגזרה בעינינו שקשורים לעצמאות הוועדה, כמו שנכתבו וגובשו בחוות הדעת של היועצת המשפטית לכנסת. לא הייתה בכך משום אמירה לכאן או לכאן, רק תשובה לשאלת חברי הוועדה. זה לא קשור לקואליציה, אופוזיציה, יושב ראש ועדה, לא יושב ראש ועדה, חלק מתפקידנו זה גם לוודא שההליך הוא תקין ולוודא שהעצמאות של הוועדה נשמרת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. אביתר, נא להקריא בבקשה את הסעיף. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> חובת העברה ללא תמורה של תכני ספק בעל חשיבות מסחרית, סעיף 69. זה לא יהיה 69, זה יהיה במספור שאנחנו נסדר כנראה מחר. זה סעיף שאנחנו מוסיפים אחרי מה שהיה סעיף 76 בהצעת החוק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מחוק פה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> במלא מחקנו את סעיף (א) של 74, אחרי זה מחקנו את 75 כולו, מחקנו את סעיף 76 כולו ואז אנחנו מגיעים לסעיף החדש. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ממה נובעת המחיקה של שני הסעיפים האלו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מה שהסברנו כל עשר השעות האחרונות. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> סעיף 76 היה סעיף הפריקות, סעיף 75 היה סעיף הפרוצדורה של ההפעלה של ספק בעל חשיבות מסחרית. משעה שיהיה חובת העברה אז אין צורך בסעיף 75. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר, אומרים לי פה הייעוץ המשפטי שיש קשיים בנוסח שיועילו לנו אחר כך, ב-74 עדיין. אז בוא ניתן למצדה לומר את זה ואז נמשיך. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אז אנחנו בהערות לנוסח על 74? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני גם לא מבין, גברתי, אם כבר קראנו את סעיף 74 המקורי וממילא את שולחת אותם לעשות שיעורי בית, אז מה יש עכשיו לקרוא את זה שוב? שיעשו שיעורי בית ויחזרו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, 74 בכל מקרה יישאר. ההגדרה של ספק בעל חשיבות מסחרית תהיה, השאלה מה התרופה שתהיה למקרה כזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מכיוון שקראנו את המודל שבכחול, כיוון שעוד אין יכולת הכרעה, היא תגיע בשלב יותר מאוחר, אין מה לקרוא את זה עכשיו כשיש לגבי זה מחלוקת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מצדה, בבקשה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> נתחיל בסעיף קטן (א) של סעיף 74. נעשה יישור קו, ככל שהנוסח הזה של הסעיף יישאר כפי שהוא יש דיוקים שחייבים לעשות בסעיף. כך או כך הנוסח לא יכול להישאר כפי שהוא, יש גם דברים שצריכים להתחדד ולכן כדאי להציף אותם כבר כעת למקרה שהסעיף יישאר כמו שהוא. קודם כל בסעיף קטן (א) יש את המונח תוכני ערוץ. המונח ערוץ מופיע כאן פעם ראשונה בחוק, הוא הופיע גם עוד פעם אחת בפרק הספורט, אבל לא נעשתה בחוק הזה דיפרנציאציה בין ערוצים לפלטפורמות. זו פעם ראשונה למעשה שיש כאן דיפרנציאציה בין הערוצים לבין הפלטפורמות וזה חשוב. אנחנו גם לא הגדרנו אותם באופן שונה, הגדרנו עד עכשיו ספק תכנים רשום, לכן הדיפרנציאציה הזאת לא ברורה לי משעה שגם ככה הסעיף אמור לחול על שניהם, כי רשום פה 'תכני ערוץ בישראל ואת אופן חישובו אשר מעליו ייחשב ערוץ בעל חשיבות מסחרית וכן ספק תכנים האמור ייחשב ספק בעל חשיבות מסחרית'. מעבר לזה שהנוסח הזה בעברית לא תקין, אבל אני לא מבינה למה לעשות את הדיפרנציאציה ופשוט לא לרשום - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ערוץ מוגדר בהגדרות. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> ערוץ מוגדר, אבל לאורך החוק יש סעיפים שחלים על ספק תכנים שהם גם ערוץ וגם זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם ספק, אבל כאן זה חל על ערוץ. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אבל גם אתה מחיל את זה על ספק תכנים רגיל, כי כשאתה רושם 'וכן ספק תכנים האמור ייחשב ספק תכנים בעל חשיבות מסחרית'. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן, כי יש דרישות שיידרשו מאותו ספק בעל חשיבות מסחרית, יש דברים שחלים על הספק ויש את הערוץ עצמו שיש עליו חובת העברה, שניהם מוגדרים כספק, לכן מגדירים את שניהם כבעל חשיבות מסחרית. אם יש לספק תכנים, ערוץ שהוא בעל חשיבות מסחרית - - - << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> למה צריך להגדיר אותו? זה נורא מבלבל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את מי, את הספק? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> כן, כי הוא לא ספק בעל חשיבות מסחרית, הוא פלטפורמה, הוא ספק רשום שמתקשר עם מנויים. יש פה דיפרנציאציה שהמשמעות שלה לא ברורה, כי הסעיף הזה בסוף מחיל חובות ביחס לערוצים, חובות שונות או התייחסויות שונות ביחס לספק תכנים, וכאן זה מופיע כאילו חל עליהם הסדר אחד רגיל, וזה לא נכון. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> משעה ששונה הסדר בסעיף הבא, ההסדר המקורי בעצם היה על כל התכנים של אותו ספק ופה ברגע שאנחנו עוברים לעולם של must carry must sell אנחנו צריכים לדבר על הערוץ בלבד. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> זה מה שאלעד המנכ"ל הסביר קודם, שבסעיף הזה הוא מחיל את זה על ערוצים, שהערוצים צריכים לעבור על פלטפורמות, לא פלטפורמות שבאות על ערוצים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אתה רוצה לחדד עוד? זה לא ברור מה שאמרת. תסביר שוב. זה חידודים שחייב לעשות בנוסח כי הם משליכים על דברים מהותיים וגם על ההבנה של הקורא את החוק. אני אומרת גם למנכ"ל, קראתי את הסעיף הבא, את סעיף 69 שהוספתם, וגם שם יצרתם כאילו מין הסדר שמתייחס גם לחובות שיחולו על ספק בעל חשיבות מסחרית וגם על ספק המתקשר עם מנויים. אגב בסעיף 69 לא דבקתם בהגדרות האלה, אם תשימו לב, כי פה עשיתם ערוץ בעל חשיבות מסחרית וספק בעל חשיבות מסחרית ושם התייחסתם לספק בעל חשיבות מסחרית וספק המתקשר עם מינויים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, ספק בעל חשיבות מסחרית, מספק את תוכני הערוץ ללא תמורה. זה מה שיש ב-69. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> את הערוץ בעל החשיבות המסחרית. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> תסבירו על מה אתם מדברים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בסעיף קטן (א), אני אומרת את זה גם למנכ"ל, פעם ראשונה שאנחנו עושים דיפרנציאציה בין ערוצים לבין פלטפורמות, במהלך החוק הזה זה לא נעשה עד כה, הייתה התייחסות לספק תכנים רשום. זה גם משליך על המהות וזה גם משליך על הניסוח. יש פה ערוץ בעל חשיבות מסחרית, אגב לא הגדרת אותו ואתה גם לא משתמש במונח הזה לאורך המשך הסעיפים, ולכן זה גם נורא מבלבל, וגם בפועל ההסדר שאמור לחול כאן, שמטיל את החובות, זה על הערוץ בסוף. נכון, יש גם חובות אחרות שהן נפרדות, שהספק בעל החשיבות המסחרית, שבעיניי זה גם נורא מבלבל לקרוא לו ספק - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מצדה, מה ההצעה שלך? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לא, קודם צריך להבין מה הם רוצים ואז נוכל להציע פתרון. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> עלו פה טענות שהתקבלו, אני חושב שקצת נגעתי בזה קודם, אז אני אחזור על חלק מהדברים ואולי ננסה להבהיר. עלו פה טענות שאמרו והשוו בין עולם הספורט לבין העולם של ערוצים וזה שהתייחסנו לספק ועל כל התכנים של הספק, מצד אחד בעולם הספקים בעלי חשיבות מסחרית ובתכני הספורט לעומת זאת צבענו רק תוכן ספציפי, והסברנו את ההסתכלות השונה על כוח שוק שמגיע מכיוון התוכן בעולם הספורט, בעוד בעולם המקטע הערוצי הכוח מגיע מהמכלול של הערוץ. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נראה לי שזאת לא השאלה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם הבנתי נכון את השאלה, זה קשור במובן הזה שברגע שאנחנו מחילים הוראות עכשיו על גורם עם כוח שוק אז אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, ופה קיבלנו חלקית את הטענה, האם באמת נכון להחיל את ההוראה על כלל התכנים של הספק גם אם הם לא חלק מהערוץ. לדוגמה, אם יש ערוץ ויש לו עוד תכנים אחרים שהם לא בתוך הערוץ, האם נכון לחייב אותו כשאנחנו מדברים - - - << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לא, זה לא מה ששאלתי. נראה לי שהשר כן הבין. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> למה צריך ספק וגם ערוץ? למה לא רק ערוץ בעל חשיבות מסחרית? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כי יש הוראות אחר כך בסעיף 89 שמטילים על הספק ולא על הערוץ. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> יכול להיות שצריך לעשות את ההפרדה כי זה נורא מבלבל. פה בסוף זה סעיפים שבפועל מטילים, וזה מה שניסיתם לעשות עכשיו בעמדה ששיניתם, להטיל את החובות האלה של החשיבות המסחרית על הערוץ. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה חובה ספציפית שלא נכון להטיל אותה, גם אם הולכים לכיוון הזה, על כל התכנים של הספק. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בסדר, בהינתן שזאת העמדה שלכם אז סימן א', של ספק בעל חשיבות מסחרית, שכרגע כולל למעשה שני סעיפים רק, ביחס אליהם צריך להתייחס לערוץ בעל חשיבות מסחרית שמתקשר עם ספק תכנים רשום. ספק התכנים הרשום בהקשר הזה או ספק תכנים רשום המתקשר עם מנויים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל הערוץ הוא לא אורגני עסקי, הערוץ שם קוד לדרך שבה מעבירים תכנים, הספק הוא האורגן העסקי, הוא זה שמחויב, כלפיו אני בא בטענות, ממנו אני דורש. אני לא דורש מהערוץ, הערוץ הוא לא ישות מסחרית. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הוא לפעמים ישות תאגידית נפרדת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בהגדרות הגדרנו ערוץ, מסגרת שבה מופץ - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אתה לא מתייחס לקטע המסחרי שלו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא לא ישות משפטית. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אם אני מבינה מה שאתם מנסים להגיד, זה כמו שסימנתם את תוכני הספורט ככאלה שהם בעלי חשיבות מסחרית, פה סימנתם את הערוץ. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה לא כמו, זה קצת בדרגה אחת למעלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אותו רעיון. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> סימנתם את הערוץ בהשראת סימון של תוכני הספורט, ואז מי שיש לו את הערוץ הזה בהשוואה למי שיש לו את תוכני הספורט הוא בעל החשיבות המסחרית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נכון. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אז צריך לדייק את זה בנוסח, כי אני לא בטוחה שנכון להגיד גם ערוץ בעל חשיבות מסחרית וגם ספק בעל חשיבות מסחרית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נדייק את זה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הספק מוגדר כספק בעל חשיבות מסחרית בגלל תכנים של ערוץ ספציפי. אני אתן דוגמה, נגיד שיש לי ספק שיש לו ערוץ אחד עם היקף הכנסות לפי החישוב של 800 מיליון ויש לו גם ערוץ אחר שהוא מחזיק עם פחות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ברשותך. אם אני מבין אותך נכון, ואני נוטה להסכים עם זה, לא צריך בכלל להגדיר את הערוץ כבעל חשיבות מסחרית. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני חושבת שכן, נהפוך הוא. אני אתן לך דוגמה מכיוון אחר. בוא נניח שלפלטפורמה יש מחר - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לפני הדוגמה, תני לי להסביר את עצמי. מקדסי, אני חושב שמצדה צודקת שלא צריך להגדיר את הערוץ בעל חשיבות מסחרית. תקרא את זה ככה: המועצה תקבע בכללים את סכום ההכנסה השנתית של ספק תכנים מאספקה של תכני ערוץ בישראל, למעט תוכני ספורט, ואת אופן חישובו, אשר מעליו ייחשב כספק בעל חשיבות מסחרית. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, אתה לא יכול להחיל את זה על כל הספק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> וההוראות חלות על אותו ערוץ, כל ההוראות חלות על הערוץ הזה. על הספק יש הוראות אחרות בסעיף 89, אבל אין צורך להגדיר ערוץ בעל חשיבות מסחרית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> מה שחשוב לוודא, בדוגמה שנתתי, שיש לו שני ערוצים, אחד עם מחזור גבוה והשני עם מחזור נמוך, אז אותה הוראה של must sell, חובת העברה, לא תחול על הערוץ הקטן יותר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נדייק את זה בנוסח, בסדר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ולכן כן נדרשת הגדרה לערוץ ושזה חל בעצם רק על תכני הערוץ. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ידויק בנוסח. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אפשר לכתוב בסוגריים, בסימן זה הערוץ, ואז להתייחס רק אליו. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בוא נסכים על העיקרון, ואת הנוסח אפשר לדייק אחרי זה כל עוד אנחנו מסכימים על העיקרון. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> והשר, גם נזכיר, אנשים שקוראים את החוק, יש להם בראש משהו אחר כשאתה קורא לו ערוץ. אתה יכול לקרוא למשל בחוק מסוים לפרה חמור ולחמור פרה, אבל זה סתם יבלבל אנשים. כשאתה אומר לאנשים ערוץ - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בחוק הגדרנו, כל החוק משנה את ההגדרות, קורא ספק תכנים לכולם, גם לפלטפורמות וגם לערוצים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יש לי שאלה בהקשר הזה, בוא נניח שלפלטפורמה יש ערוץ שנמכר כחלק מחבילה, איך אתם מתכוונים למדוד את ההכנסות? הרי אין באמת יכולת לבודד את הערוץ מכל החבילה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> שוב, זה המקרה הרגיל והסביר שההגדרה תופעל, זה לא מקרה של פעילות במקטע הפלטפורמות או ערוץ שמופץ בפלטפורמה אחת, אלא - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נניח 24 עכשיו יהפוך להיות ערוץ מאוד גדול שיכניס מיליארד שקל. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל איך תבדוק את זה? זה חלק מחבילה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ההכנסות שלו הן מפרסום בערוץ הזה והכנסות נוספות הן מדמי העברה לפלטפורמות אחרות, זה עיקרי ההכנסות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כשאתה מוכר פרסום אתה מוכר את זה כחבילה, אתה לא מוכר את זה פר ערוץ, איך אפשר יהיה לבודד - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> בוודאי שאפשר לחשב את ההכנסות מפרסום בגין כל ערוץ, זה הדבר הכי בסיסי ואלמנטרי. אין שום בעיה לעשות את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> המועצה קובעת בכללים את זה בכל מקרה. כל הסעיף הזה המועצה תקבע בכללים, הוא מתחיל ב'המועצה תקבע בכללים את אופן החישוב' ואז היא תקבע גם את זה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נגה, בסוף אתם רציתם ללכת למקום של תוכן ולא הגענו לקצה הזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> קודם כל אני שוקלת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בסוף אמרנו נתפוס את המסגרת של ערוץ. זה נכון שכמו שהשבתי הרבה פעמים כששאלו אותי על הכנסות, יש שטחים אפורים, זה עבודה של רגולטור, להגיד מה הדרך שאני מחשב ואיך אני מכריע במקומות - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תדע שזה מה שעניתי, אל תעשה פיליבסטר. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בסדר, אז זאת התשובה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה היה לגבי סעיף קטן (א). פנחס מסב את תשומת ליבי שוב ל-(א), כשאתם כותבים למעט תוכני ספורט זה למעט ערוץ עם תכני ספורט. צריך גם שם להכניס את המילה 'ערוץ'. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> תכנים זה משהו מבודד בתוך - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מניח שיש ערוץ שיש לו תוכנית ספורט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, ספק תכני ספורט. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אתה תבודד את התוכנית הזו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> בדיוק זו הנקודה. לכן כשאתה כותב למעט תוכני ספורט זה למשל לתפוס את קשת אם היא עכשיו נחשבת ל - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> למעט ספק תוכני ספורט רשום, אתה צודק. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אמרו לפני כן תוכני ספורט ולא ספק תוכני ספורט. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש הגדרה של ספק תוכני ספורט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> התקבל התיקון. מצדה, בבקשה, הלאה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> ב-(ב) אולי הדבר שהכי בולט זה העניין של אמות המידה, כי כתוב 'לגבי התקופה שלאחר תום חמש שנים', עזבו שמבחינת נוסח זה מאוד מסורבל וזה צריך להיות 'בתום חמש שנים', אבל זה כבר ממש ניסוחי, כתוב שהמועצה תקבע בכללים אמות מידה שלפיהן ייחשב הערוץ כערוץ בעל חשיבות מסחרית. אז קודם כל שלפיהן, אבל אמות מידה, המשמעות של מה שכתוב פה זה בעצם שהכללים שהמועצה תקבע אחרי חמש שנים הם לאו דווקא חייבים להיות כללים של רף הכנסות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון. זה מה שרשות האסדרה רצתה שנכניס. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> את זה חשוב להסביר, כי זה שינוי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה בדיוק היה כל הפגם המהותי של רשות האסדרה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה חסר לך? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה לא עניין של חסר, זה רק הבהרה כדי שנבין בדיוק מה המשמעות של הסעיף הזה. אני כן רוצה רק את ההסבר בכמה שורות כדי שנוכל להבין למה היה חשוב לקבוע פה שזה לא יהיה דווקא רף הכנסות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא, זה יכול להיות רף הכנסות. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה יכול להיות, לא בהכרח. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כאילו התנתקתם מזה, אפשרתם עוד אופציות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> עלתה השאלה על ידי רשות האסדרה אם רף ההכנסות זה באמת הרף המתאים וזה מופיע בקובץ שמצוי באתר הוועדה שנקרא 'התייחסויות נוספות לפרק הסדרת הקשרים המסחריים', יש שם פירוט של מספר עמודים על העניין הזה, אני אגיד את זה ממש בקצרה. אנחנו הסברנו למה הכנסות זה הרף המקובל והמתאים ואנחנו עומדים מאחורי זה, אנחנו חושבים שזה הרף המקובל וזה הרף שמשתמשים בו בדרך כלל כפרוקסי טוב לזיהוי של שחקנים עם היקף פעילות משמעותי. השאלה שעלתה האם זה משהו שלא יכול להשתנות בעוד כמה שנים והאם הנסיבות והטעמים שגרמו לנו לחשוב שרף ההכנסות הוא הרף הנכון זה לא משהו שיכול להשתנות על פני זמן. התייחסנו בסקירה הזאת לעוד אפשרויות שבחנו, כמו אפשרות ללכת לפי מדידת רייטינג או נתחי שוק שזה מאוד דומה להכנסות ועוד כל מיני אפשרויות, יש מספר אפשרויות של אמות מידה ויש גם שילובים שונים שלהן, ובסופו של יום מהשיח הזה עלתה הבקשה שהנושא ייבחן מחדש בעוד חמש שנים. לזה הסכמנו. וכשבוחנים את זה בעוד חמש שנים מחדש ומנסים לשקול גם אמות מידה אחרות, אז צריך להשאיר את זה פתוח, כי אנחנו לא יודעים מה יהיו אמות המידה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> רק חידוד, גם אמות המידה האלה, אתם נצמדתם לאותו מבחן שקבעתם בסעיף קטן (א), שהמועצה צריכה לוודא שהתחרות בין ספקי התכנים צפויה להיפגע אם תכנים - - - << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן, המבחן המהותי הוא אותו מבחן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> התכלית היא הפגיעה בתחרות. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> גם אמות המידה יהיו לפי אותה תכלית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> שאלה, יושבת הראש. לעניות דעתי השיח פה מניח שהערוץ שבו מדובר זה ערוץ שמתפרנס מפרסומות, אבל לא כל הערוצים חיים מפרסומות. שוב אני מזכיר את מי אני מייצג, יכול להיות מצב - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זאת לא נקודת המוצא. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אז אדרבא. יכול להיות מצב שיש ערוץ מאוד מוצלח שיש לו מכירות, אין לו פרסומות בכלל, הוא מוכר את הערוץ שלו לפלטפורמות וזו ההכנסה שלו. עכשיו הוא יגיע לאיזה סכום ויגידו לו: אה, הגעת לסכום הזה, מעכשיו אתה בחינם. אני לא חושב שמישהו התכוון לזה, אבל זאת תוצאה אבסורדית. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> לא יכול להיות מצב כזה, לא יכול להיות ערוץ שיימכר פתאום ב-400 מיליון שקל לפלטפורמות בלי שהוא עושה פרסומות. זה פשוט מצב תיאורטי שלא יכול להיות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני חושב שזאת סוגיה מאוד מאוד תיאורטית והיא תעלה בוודאי לדיון בפני המועצה חמש שנים מיום שהחוק ייכנס לתוקף. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> מה יקרה בינתיים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בינתיים לא קיים דבר כזה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אין רף כספי? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יהיה רף כספי, המועצה עדיין לא קבעה אותו. בסעיף (א) המועצה קובעת רף כספי, הוא יהיה תקף לחמש שנים, לאחר חמש שנים המועצה מתכנסת וקובעת אמות מידה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אז יכול להיות רף כספי שיפקיע את ערוצי דיסני. מישהו יבחר מספר והוא פשוט יפקיע את ערוצי דיסני וזו תוצאה הגיונית. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> ההכנסות שלה בארץ? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני שואל ברצינות. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> לא יכול להיות, זה מצב תיאורטי לחלוטין. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ערוצי דיסני הם ספק תכנים רשום לפי החוק? << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> קודם כל לא, אבל זה לא העניין פה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> למה לא העניין? שאלתי אותך, תן לי דוגמה שבחמש השנים הקרובות יכולה להתעורר. אין לך דוגמה כזאת. בעוד חמש שנים המועצה תדון בזה. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> אני לא יודע מה המספר שהמועצה קובעת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו חושבים שספק בעל חשיבות מסחרית, אם הרף הוא כלכלי, נכון, אני לא יודע להתנבא מה המועצה תחליט. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> תיקוני נוסח סיימנו, רק צריך לשים לב שירד פה ההתייחסות עם ראש רשות האסדרה ועוד הערה אחרונה של אסף ואז נתקדם. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אם אסף מעיר גם אנחנו, חבל עליכם. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> יש לי הרבה הערות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אביתר יקריא את הסעיף, גם ככה כל הדיון פה היה על הסעיף שעוד לא קראנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שהולך לקרות עכשיו זה כזה דבר, דנו רבות וארוכות, משעה שש עד אחת לפנות בוקר בסעיף שעכשיו אנחנו עומדים לקרוא, כי לא הקראנו אותו. אחרי שאנחנו מסיימים לקרוא אותו, מבחינתי הולכים הביתה, אלא אם כן יהיו פה אנשים שירצו לשאול שאלות ואני מקווה שלא יהיו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא בטוח שזה הוגן, גברתי. איך אמרת היום? זה להצמיד אותנו עם הגב לקיר. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> סעיף קטן (א) לא צריך להופיע כהוראת מעבר או כהוראת שעה? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> לא. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה לא מתחייב. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> יש תמיכה בעמדה הזו שלי, חברים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש הוראת מעבר בלי קשר לזה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה לא מתחייב. אני אחשוב על זה, זה בכל מקרה ניסוחי. גם אם כן בדרך כלל הוראות שעה מופיעות בסוף החוק. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אז אני עובר להערה הבאה. עוד הערה קטנה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, די. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> סעיף קטן (א) מתייחס לזה שהמועצה תקבע בכללים את שיעור ההכנסות, האם מספיק ברור שבסעיף (ב) יש לה סמכות רחבה יותר להתבסס על שיקולים אחרים? לכן שאלתי על הוראת השעה. כי אם שני הסעיפים - - - << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> כתוב אמות מידה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> שאלו, מצדה ענתה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> הסעיף הזה כרגע בנוסח הזה במספר אדום זה 69, אבל הוא מגיע לאחר סעיף 76 והוא יבוא במקומו אחרי שזה יימחק, בסעיף שמתווסף לאחר סעיף 76 בנוסח הצעת החוק המקורית. חובת העברה ללא תמורה של תכני ספק בעל חשיבות מסחרית ספק בעל חשיבות מסחרית המתקשר עם ספק תכנים אחר לאספקת תכנים של ערוץ בעל חשיבות מסחרית שלו (בסעיף זה – תכני הערוץ) בישראל, יספק את תכני הערוץ לכל ספק תכנים רשום אחר המתקשר עם מנויים (בסעיף זה – ספק המתקשר עם מנויים), שביקש זאת ובכפוף לכל אלה: (1) ספק בעל חשיבות מסחרית יספק את תכני הערוץ ללא תמורה במתכונת של זמן אמיתי ובסמוך לו, לצורך השלמת צפייה שלא בזמן אמיתי, ובלבד שאספקתם תתבצע לכל הפחות במהלך 90 הדקות שלאחר תחילת אספקתם בזמן אמיתי; (2) ספק בעל חשיבות מסחרית יספק את תכני הערוץ באיכות ההעברה המקובלת ובאופן מלא, ללא קטיעה ועריכה; (3) ספק המתקשר עם מנויים יציע למנוייו את תכני הערוץ ללא תשלום נוסף במתכונת של זמן אמיתי ובסמוך לו, לצורך השלמת צפייה שלא בזמן אמיתי, ובלבד שאספקתם תתבצע לכל הפחות במהלך 90 הדקות שלאחר תחילת אספקתם בזמן אמיתי; (4) ספק המתקשר עם מנויים יציע למנוייו את תכני הערוץ באיכות ההעברה המקובלת ובאופן מלא, ללא קטיעה ועריכה; (5) ספק המתקשר עם מנויים ינקוט אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים המקובלים בהסכמים המסדירים שימוש בזכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים, למניעת ההפצה של התכנים והגישה אליהם מחוץ לישראל; לעניין זה ייראו את ספק התכנים המתקשר עם מנויים כמי שנקט באמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כאמור אם נקט באמצעים טכנולוגיים שנקבעו בהסכמה בינו לבין הספק בעל החשיבות המסחרית או שנקבעו ברישיון שבעלי זכויות היוצרים והמבצעים נתנו לו; (6) ספק המתקשר עם מנויים ינקוט אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים המקובלים בהסכמים המסדירים שימוש בזכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים, למניעת משיכת השידורים הפתוחים, הטמעתם באתר אינטרנט או שימוש אחר בהם בידי גורמים אחרים; לעניין זה ייראו את ספק התכנים המתקשר עם מנויים כמי שנקט באמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים אם נקט באמצעים טכנולוגיים שנקבעו בהסכמה בינו לבין הספק בעל חשיבות מסחרית, או שנקבעו ברישיון שבעלי זכויות היוצרים והמבצעים נתנו לו; (7) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות לפי כל דין של בעלי זכויות היוצרים והמבצעים ביצירות הכלולות בתוכני הערוץ, ובכלל זה מחובת קבלת רישיון לפי חוק זכות יוצרים ולפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים, אם קיימת. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נאמר שמשרד המשפטים יגיע בשביל להסביר את נושא זכויות היוצרים. לא נעשה את זה עכשיו אבל צריך את הנציג או הנציגה הרלוונטיים ממשרד המשפטים בהקשר לזה. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אנחנו רק רוצים לוודא שהסעיפים האלה מגנים על העובדה שכל מי שמשדר, בין אם זה הפלטפורמות באמצעות חובת העברה, ובין אם זה היישומון - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היה כבר דיון על זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, הוא רק רוצה לוודא נקודה חשובה בעיניי. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> שהגוף שמשדר הוא הגוף שחייב לשלם תמלוגים, בין אם זה הפלטפורמות, בין אם זה היישומון ובין אם זה קשת ורשת על גבי הפלטפורמות שלהם. שלא יהיה מצב שמשתמע מזה שלא משלמים תמלוגים. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> כבר היום אני משלם תמלוגים כאחוז מההכנסות שלי. כל מה שיעבור אצלי אני אשלם, ברור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוא נראה שזה מובטח לפי החוק. << דובר >> קריאה: << דובר >> את היישומון פטרתם? << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> לא, לא צריך לפטור, לא את היישומון לעניין תשלום תמלוגים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בעניין זכויות יוצרים, זה יהיה בהמשך? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אין בעיה, רק תגידו לנו מתי בדיוק כדי שהיא תגיע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הזמינו אותה כבר 20 פעם לדעתי והיא לא הגיעה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא נכון, נזמין אותה, היא תגיע. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא אמרתם שזה במסגרת דיוני הפשרה בין הצדדים? אז אולי גם את זה נעשה במסגרת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לדיון הבא ביום ראשון. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> יש פה עניין ניסוחי, לטובת הצוות המשפטי. החוק נקרא 'חוק זכות יוצרים', יש זכות יוצרים ויש זכות מבצעים. הדרך שזה מנוסח פה היא לא נכונה, צריך רק לדייק את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה. << אורח >> שי חייק: << אורח >> גברתי, יש לי הערת נוסח, הנוסח של הסעיף הזה לא טוב, אפילו נוסח גרוע. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> רק להוסיף מנויים בתשלום כמו שהוסיפו בכל מקום אחר שבו הייתה התייחסות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן, נכון. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אני מציע שבחוק יגדירו בהגדרות מנויים בתשלום כי זה חוזר על עצמו המון פעמים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תסתכל בתחילת הסעיף, לפני סעיף (1) המתקשר עם מנויים בתשלום, בסוגריים בסעיף זה ספק המתקשר עם מנויים. << אורח >> אסף גרינבאום: << אורח >> אבל זה מופיע בכמה סעיפים, אז בוא נגדיר את זה פעם אחת וזהו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אוקיי, נבדוק את זה. בחוק שנביא ליום ראשון הדבר הזה יטופל. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> בסעיף קטן (7), זו הערה שהעברנו למשרד, רק להבהיר, שמי שחב בחובת העברה חב בקבלת רישיון לפי חוק זכות יוצרים ולפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים. << אורח >> תמיר אפורי: << אורח >> זאת לא הערה קטנה, זאת מלחמת עולם. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> תמיר אפורי, מי משלם לכם, אנחנו או הם, זה לא - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, אנחנו לא ניכנס לזה עכשיו. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אני רק אומרת שמי שחב בחובת העברה - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אנחנו לא נקבל את זה, זה עכשיו דיון. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> רגע, אני רק אגיד את העיקרון. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אין סיכוי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תנו לה לדבר. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> הסעיף מדבר על חובת העברה, כדי לא לעקר אותה מתוכן, בדיוק כמו שנעשה ביישומון, צריך סעיף מקביל שאומר שככל שמישהו מוגדר כספק בעל חשיבות מסחרית ומוגדרת חובת העברה, חובת ההעברה כוללת את החובה להסדיר את זכויות השידור בפלטפורמות השונות, אחרת זה ריק מתוכן. אין טעם להגיד שצריך להעמיד את הערוץ, אבל צריך לשלם על התוכן. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא, אנחנו - - - << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> זה לא יעלה לכם כלום, זה כבר היום אתם עושים. תפסיקו לקשקש. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> היום זה בדיוק אותו דבר. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> היום זה בתשלום. << דובר >> קריאה: << דובר >> התוספת הזו לא קיימת בדין והיא לא קיימת בשום מקום בעולם. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> האירוע הזה הוא לא הערה קטנה בשוליים פה וצריך לדון בזה בכובד ראש. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אני לא מדברת על תמלוגים. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אבל לדבר על כל המשמעויות של זה, בסוף מדובר על זכויות יוצרים וזכויות מבצעים, צריך להבין את כל הניואנסים הכי דקים ולנסח את זה בצורה הכי מפורשת שיכולה להיות, כי יכול להתפרש מפה, כמו שמתפרש מחוק התקשורת הנוכחי, שהם לא מחויבים לשלם - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> כבר אמרנו, אין שום בעיה בתמלוגים. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> מודי, יכול להיות שאתה משלם, אבל החוק הזה הוא לא נתפר למידותיך. יש פה עוד פלטפורמות ואנחנו צריכים לנסח את זה בצורה הכי מדויקת שיכולה להיות. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אנחנו משלמים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אנחנו לא, גם ניתן את זה בחינם וגם נשלם עבור - - - << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> נכון, לשלם תמלוגים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גלית, אפשר לחתוך את זה עכשיו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לגבי הנושא של זכויות יוצרים, לא חוזרים עוד פעם על חובת העברה ו-CatchUp. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא ה-CatchUp, אבל יש לך פה דברים אחרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רק זכויות יוצרים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על הסעיף הזה שלא דיברנו. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> זה אירוע גדול, הסעיף הזה. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> רק סעיף קטן (7) כדי לדייק. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אבל כולנו מסכימים שזה אירוע גדול שצריך לייחד עליו דיון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ושאו זיו או נציגת משרד המשפטים יסבירו לנו את הדבר הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כנראה ביום ראשון יהיה דיון, אנחנו נפרסם את הלו"ז לשבוע הבא. אנחנו נפתח את הדיון, לא חוזרים יותר ל-CatchUp ולחובת העברה, כן נפתח את הדיון על זכויות היוצרים, נציגת משרד המשפטים, אני אבקש, כבר אני מזמינה אותה. הישיבה ננעלה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 01:09. << סיום >>