פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 235 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, ט' בסיון התשפ"ו (25 במאי 2026), שעה 9:41 סדר היום: << נושא >> רישיונות נהיגה לעובדים זרים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: ענבל בן ישעיה – מנהלת תחום נהיגה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שרה דיאמנט – מנהלת תחום בכירה עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה יאנינה פליישון – ראש אגף בכיר גורמי ייצור, משרד החקלאות וביטחון המזון אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, משרד העבודה שרית כזמה – מנהלת מטה מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה דנה שטרית – מנהלת תחום, משרד החקלאות וביטחון המזון מיטל כהן שבתאי – מנהלת אגף, רשות האוכלוסין וההגירה אלישע יפרח – מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר דורון ליבנה – יו"ר ועדה לעובדים זרים, התאחדות חקלאי ישראל גבי בורנשטיין – מנכ"ל לשכה פרטית חולצה כחולה, לשכות פרטיות בחקלאות אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל ירון סולומון – אגף המשק וההתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי מיכל וקסמן חילי – ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים עדן חן – המרות רישיון נהיגה לתאגידי כח אדם ומעסיקים, ניו פאוור מאיר שמש – התאחדות קבלני הפיגומים ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל אביתר חנן – רכז אסטרטגיה ומדיניות, אגף כלכלה ומדיניות, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל אלכס פרידמן – יו"ר ומייסד, ארגון "נכה לא חצי בן אדם" מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> רישיונות נהיגה לעובדים זרים << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב, יום שני בשבוע, ט' בסיוון תשפ"ו, 25 במאי 2026. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה בנושא רישיונות נהיגה לעובדים זרים. דיון ראשון שאנחנו מקיימים בנושא. העובדים הזרים מהווים נדבך מרכזי בכלכלה הישראלית. הם מסייעים במילוי המחסור החמור בכוח אדם, במיוחד מה-7 באוקטובר, ומאפשר את המשך פעילותם התקינה של ענפים מרכזיים. עם זאת, עובדים ומעסיקים רבים נתקלים בקשיים משמעותיים בכל הנוגע להכרה ברישיון הנהיגה שברשותם או בהוצאת רישיון נהיגה ישראלי. במקרים רבים הנהיגה של העובדים הזרים איננה עניין של נוחות בלבד אלא צורך תעסוקתי בסיסי. בענף הסיעוד הביתי העובד או העובדת צריכים לנהוג למטופל הסיעודי או למטופל עם מוגבלות למקומות חיוניים, כמו לבתי חולים, לקופת חולים ועוד. בענף החקלאות העובדים הזרים נדרשים לנהוג בין חלקות, מושבים ומתקנים חקלאיים. התאילנדים מגיעים בלי רישיון לישראל והחקלאי דואג להם לרישיון על טרקטור באמצעות חברות שיש להן תרגום לתאית. אני מבינה שיש תרגום של משרד התחבורה לתאילנדית רק לרישיון על טרקטור ולא על משאית, למרות שהחקלאים צריכים עובדים זרים שינהגו על משאית. בענף הבנייה יש צורך בהעברת ציוד וחומרים בין אתרים שונים. בדיון היום ארצה לשמוע אם יש מדיניות אחידה וברורה באשר לזכאותם של העובדים הזרים להמיר רישיון נהיגה לרישיון ישראלי. מה קורה עם חסמי השפה, כמו מבחני התאוריה והמסמכים הרשמיים שלא זמינים בשפות המובנות לעובדים. העלויות הנדרשות להוצאה או המרת רישיון נהיגה - על מי הן חלות, על העובד או על המעסיק? אנחנו רוצים להתחיל עם עדן חן, בבקשה. אורי דורמן או דורון ליבנה. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> בוקר טוב. דורון ליבנה, מהתאחדות חקלאי ישראל, הוועדה לעובדים זרים. המשק החקלאי מתבסס על עובדים תאילנדים כמו שציינת. ובעצם רק לעובדים התאילנדים, יש עובדים מסרי לנקה שלא יכולים לעשות רישיון, אין בסווהילית אפשרות לעשות תאוריה. זו נקודה אחת. לתאילנדים יש בתי ספר שונים ברחבי הארץ שעושים קורס נהיגה לתאילנדים בטרקטורים שזה כולל תאוריה וטסט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן זה לוקח הקורס הזה? << דובר_המשך >> דורון ליבנה: << דובר_המשך >> לוקח בערך שלושה ארבעה מפגשים של לימוד התאוריה ואחרי זה עוד יומיים נהיגה בפועל וטסט. הבעיה שקורית עם התאילנדים, וזה מתקשר לדיון אחר שהיה פה עם מיון, יש עובדים תאילנדים שמגיעים שלא יודעים קרוא וכתוב ואז בתאוריה אתה מגלה את זה. בעצם, אין לו סיכוי לעבור תאוריה למרות שהוא נהג טרקטור מעולה בתאילנד. אין להם רישיון לטרקטור, אין להם צורך לעשות רישיון לטרקטור, אין דבר כזה. מדינת ישראל החוקים שלה וכמובן העובדים הזרים צריכים לעמוד בזה. צורך נוסף שקיים כמעט בכל משק חקלאי ובענפים ספציפיים בחקלאות זה נושא של רישיון נהיגה למשאית. סליחה, אני אחזור לטרקטור. מלגזה, כלי עבודה בכל משק פעיל. העובד הזר יכול להוציא היתר למלגזה רק אחרי שיש לו רישיון לטרקטור. אי אפשר לעשות לו רק היתר למלגזה. זו עוד בעיה שיש לנו. ונושא של רישיונות למשאיות. רק אם עובד מגיע עם רישיון למשאית מתאילנד, אפשר לעשות תהליך, שהוא מאוד מורכב ולא פשוט. זו המרה של הרישיון התאילנדי לרישיון ישראלי. אם וככל שהיה אפשר לעשות את אותו תהליך גם במשאיות לעובדים תאילנדים, לחקלאים שרוצים להכשיר עובד, זה דבר שיכול לתמוך ולסייע במשקים. בחלק מהענפים זה הכרח נדרש כמו בענף המכוורת, והיום רוב החקלאים, הטנדרים היום זה הטנדרים האמריקאיים שנדרש רישיון ג' בשבילם. ואם אתה רוצה עובד שיוכל לפתוח מים או לנייד או להעביר ציוד בין חלקות, לא על טרקטור, הוא נדרש לרישיון ג', רישיון למשאית. שתי חלופות לנושא. או לאפשר למשק חקלאי להביא עובדים עם רישיון ג' ואז לעשות את ההמרה, וגם תהליך ההמרה הוא תהליך מורכב אל מול רשות הרישוי, הוא לא תהליך פשוט. מטרטרים אותך, אתה הולך וחוזר. ונושא אחרון, רישיון לטרקטור. חקלאי צריך כל תקופה מסוימת, לפי מה שניתן לו ברישיונות, ויש כל מיני תקופות שהרישיון ניתן, צריך להגיע עם העובד פיזית למשרד הרישוי ולחדש את הרישיון. למה? למה הבן אדם צריך לבוא ולהוציא את העובד מהעבודה, כמעסיק לשרוף יום עבודה? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לכמה זמן? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כל כמה זמן החידוש? << דובר_המשך >> דורון ליבנה: << דובר_המשך >> אני לא רוצה לא לדייק בדבריי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בערך. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אני שמעתי שבהתחלה מקבלים לחצי שנה. אני בעובדים שלי קיבלתי לשלוש שנים. אבל אחרי שלוש שנים אני צריך לבוא לחדש איתם. אמר לי פה חברי, גבי, ש- - - << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> יש פה עניין של גילים. << דובר_המשך >> דורון ליבנה: << דובר_המשך >> אז כנראה זה עניין של גילים. << דובר_המשך >> גבי בורנשטיין: << דובר_המשך >> זה עניין של גילים. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> נהג חדש, לא נהג חדש. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> צעיר. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> צעיר. אבל בכלל, כנראה שהפרוצדורה היא לוקה, כי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מבירור עם חקלאים הבנו שחצי שנה. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> רגע, זה לא משנה אם זה חצי שנה או שנה. יש פה עניין עקרוני, למה צריך לבוא? הבן אדם עבר תאוריה במדינת ישראל? עבר טסט? הוא רשום בדין על העובד ביום החידוש? לשלוח הודעה למעסיק: חידוש רישיון. אני מניח שכמו כל דבר, זה אגרה במדינת ישראל, עוד כמה שקלים לקופת המדינה, ושיחדשו לו את הרישיון. למה צריך את הטרטור הזה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המעסיק משלם, נכון? << דובר_המשך >> דורון ליבנה: << דובר_המשך >> הכול המעסיק משלם. זה כבר אנחנו יודעים פה בכל דבר. אבל למה צריך לטרטר את המעסיק ואת העובד? אלה הנקודות. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא נדרש גם לעבור בדיקות רפואיות? << דובר_המשך >> דורון ליבנה: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רק לחדש? << דובר_המשך >> דורון ליבנה: << דובר_המשך >> בהתחלה כשהוא עושה את הרישיון. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> כשהוא עושה את הרישיון את הטופס הירוק הוא צריך לעשות. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אני מדבר על בן אדם שעבר תאוריה וטסט במדינת ישראל בדין, קיבל רישיון. אני מדבר רק על האקט של החידוש, הנושא האחרון שאני מדבר עליו. האקט של החידוש גורר את המעסיק ואת העובד. יש גם מגבלה עם כמה עובדים אתה יכול להגיע למעמד הזה. אתה צריך להפריד כל שניים או כל מיני חוקים. אתה לא יכול לבוא עם ארבעה עובדים, לא נותנים לך תור לארבעה עובדים. זהו, תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גבי בורנשטיין, בבקשה. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> בוקר טוב. גבי בורנשטיין, חולצה כחולה, לשכות פרטיות בחקלאות. אנחנו מלווים את העובדים מיום הגעתם לארץ ונותנים את השירות לחקלאים, למעסיקים ולעובדים. הסיפור של רישיונות נהיגה אפשר לכתוב עליו ספר, פחות או יותר. זה נושא שאנחנו מדברים עליו שנים. היו לנו מפגשים, מיטל ארגנה לפחות שני מפגשים עם אנשי רשות הרישוי ודיברנו על הדברים והדברים עלו, וגם שלחתי לכם נייר בעניין הזה שהוצאנו. אבל אני רוצה לדבר פה על בעצם שלושה דברים. אחד, בקטע של משרד הרישוי. אנחנו נתקלים, העובדים בעצם נתקלים, מה שאני אומר זה העובדים והמעסיקים נתקלים בחסמים שהם בעיקר בירוקרטיה. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל מערכות משרד התחבורה לא יודעות לקבל אותיות וספרות ביחד במספר זיהוי של עובד. מה לעשות? ומכל עובדי המזרח שמגיעים לארץ, הדרכונים שלהם יש אותיות וספרות. ואז כל עובד מקבל איזה שהוא מספר פיקטיבי, עד היום אנחנו לא יודעים מהו ומי הוא, איך הוא עובד, ממה הוא עובד, אבל הוא מספר שהוא בעצם לא קיים. זה איזה שהוא סוג של תעודת זהות פיקטיבית, מצריך להגיע לקבל את המספר הזה, זאת אומרת אתה צריך להגיע קודם למשרד הרישוי לקבל את המספר הזה, ללכת לעשות את הטופס הירוק עם המספר הזה. המספר הזה קיים, לא קיים, העובד מחליף דרכון באמצע תקופה, כן מכירים בו, לא מכירים בו - כל נושא החידושים הופך להיות קריעת ים סוף. היום רשות האוכלוסין, מבחינתנו, נמצאת במאה ה-23 עם כל עובד שיש לו אזור אישי, שנמצאת שם הוויזה שלו ונמצא שם המעסיק שלו ונמצאים שם כל הדברים האלה. משרד התחבורה לא בעניין מבחינתנו, ואז במקום שכל פרטי העובד, כולל רישיון הנהיגה שלו, כולל תאריכי החידוש, כולל כל הדברים האלה יהיו באותו אזור אישי, כל אחד זה משהו אחר. דיברנו באחת הפגישות שהייתה לנו על נושא של דלפקים ייעודיים במשרד הרישוי עם אנשים שמבינים את ההתנהלות מול העובדים הזרים, אפילו ברמה של שפה, אפילו ברמה של הבנה מה זה רישיון תאילנדי ואיך מסתכלים עליו ומה זה רישיון סרי לנקי ואיך מסתכלים עליו. זה לא קיים ואז האנשים מגיעים לפקידות, קובעים תור, מגיעים, יושבים מול פקידה, והיא כן נגישה באנגלית, היא לא נגישה באנגלית, כן אפשר, אי אפשר. בואו אם אפשר לקבוע מקומות ייעודיים לדברים האלה, על מנת איזה שהוא לתת סיכוי לפתרון כשמגיעים עם בעיה. נושא נוסף זה התאוריה. מדינת ישראל לא מתרגמת את התאוריה שלה לתאילנדית. זה מתורגם להרבה מאוד שפות, לתאילנדית שזה עיקר – שוב, אני אומר תאילנדי כשם גנרי לעובדים זרים – אבל הסיפור הזה הוא נושא שעלה הרבה מאוד שנים וזה מאוד בעייתי מבחינתנו. נושא נוסף שפתאום עולה בזמן האחרון זה נושא של אישורי כניסות ויציאות לישראל. אתה מגיע לפקיד במשרד הרישוי ואומרים לך: רגע, אבל תביא לנו אישור כניסות ויציאות, מתי העובד נכנס לישראל ומתי העובד יצא מישראל. תצא הביתה, תקבע תור ברשות האוכלוסין, ללשכת מינהל האוכלוסין, תלך עם העובד לשם יוציאו לך משם אישור. שוב, הכול נמצא במערכות, הכול נמצא באיזה שהוא משהו שאפשר לסנכרן אותות, שהפקיד יוכל לראות את הנתונים האלה, או שרשות האוכלוסין תוכל להוציא לנו את זה, מת"ש. אני לא יודע. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אני רק אפריע לך באמצע ואני אומר שעדכנו את זה באפליקציה, 10 כניסות אחרונות, בפלטפורמה הדיגיטלית של העובד הזר. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> הללויה. אם אני לא יודע אז אני לא יודע, אבל אם זה קיים – מעולה, סליחה, חוזר בי. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אם זה יעזור. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> אם זה נפתר אני לא יודע מזה אבל תפרסמו את זה, זה יעשה הרבה מאוד אנשים שמחים בעניין הזה. והדבר האחרון זה שאנחנו, שוב, אני לא יודע עד כמה זה מתחבר אבל אנחנו בבעיה מאוד מאוד גדולה מכל הדברים האלה עם הנושא של האופניים החשמליים. העובדים הזרים זה כלי התחבורה שלהם. אני לא אגזים אם אני אגיד ש-80% מהתאילנדים מהעובדים הזרים יש להם אופניים חשמליים, ואני לא אגזים אם אני אגיד ש-80% מהם האופניים שלהם בלי רישוי ובלי זה. וכאלה שאין להם רישיון - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז זה לא טוב. לא רוכבים עם נשיאת לוחית זיהוי? << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> כן, אבל רובם - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו תקנה. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> למה הם לא מטפלים בזה מול התאגידים שלהם שיטפלו, שיהיה להם לוחיות? << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> התאגידים שלהם, קודם כל אין תאגידים בחקלאות. התאגידים שלהם לא יכולים לטפל בזה מכיוון שהעובד צריך לפנות ולעשות את זה. אין שום נגישות. לא באתר משרד התחבורה, לא באתר הרישום. << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> היום אין בעיה לעשות את זה. בוא תגיד לנו מה הפערים. היום אין בעיה, היום גם אנחנו - - - << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> אפילו ברמה הבסיסית של לעשות מבחן רישוי, הוא צריך לבוא עם מתורגמן. תתרגמו את זה לתאילנדית. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> תראה, גם כשאתה נוסע לתאילנד ואם אתה לא יודע והם מדברים שם אנגלית ואתה לא יודע את השפה שלהם, אז אתה לא יכול. אין לך מתורגמן שיתרגם את השפה, כמו בכל זה. יש לך סרי לנקים, אתה מדבר על התאילנדים. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> אבל כשאני עושה פה רישיון נהיגה בינלאומי ונוסע לתאילנד, אני נכנס, משכיר אותו או לוקח זה, נוסע. כשהוא בא משם לפה ורוצה לעשות טרקטור או לעשות המרת רישיון זה - - - << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> בטרקטורים אין בעיה בכלל. יש להם קורסים בשפה, הם יכולים לעשות את הקורסים בתאילנדית. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> נכון. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אנחנו עשינו לזה הנגשה מצוינת. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> באנגלית, לא בתאילנדית. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> בסדר. גם יש להם גם היום חלק מהמרצים שלנו כבר, אתה יודע, לומדים תוך כדי תנועה קצת את השפה ואין בעיה בטרקטורים בכלל. באופניים החשמליות, בוא תסבירי לי את הפערים, כי היום כל אחד שנדרש לעלות על אופניים חשמליים, אין להם בעיה לעשות את התהליך באופן מקוון, ולעשות. וכולם, לצערי, ואני נתקלת בזה גם ברחובות, לא נוסעים עם לוחית רישוי, שזאת הבעיה מבחינתנו. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> נכון. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אנחנו רוצים לעשות הסדרה על מנת שאנחנו נדע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה, אין סנקציה מי שלא נוסע בזה? << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> יש סנקציה מול המשטרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אין אכיפה? << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> אכיפה, בוודאי. היום בן אדם חייב לשאת לוחית רישוי על מנת שאנחנו נדע שמי רוכב באופניים החשמליים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, יש תקנה. << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים לעשות לזה סדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> עשינו את זה לפני שנה וחצי, עשו את התהליך שהיום אפשר לעשות הכול באופן מקוון. בוא תגיד לי את הפערים. זה שהם צריכים לקבל 89 - - - << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> אין להם מספר זהות. אין לו מספר זיהוי, איך הוא יכול לעשות את זה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זהו, אין לו מספר אחיד. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> רגע, רגע, כשהוא הולך - - - << דובר_המשך >> גבי בורנשטיין: << דובר_המשך >> הוא נכנס לאתר, איזה מספר זיהוי הוא מכניס? << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> רגע, כל אחד זר, גם אפילו שהוא לא תאילנדי והוא היום עולה חדש, הוא גם, אם אין לו תעודת זהות, יש אנשים שהם זרים שבאים לפה כבני ישיבה, יש להם 89. ה-89 מקבלים אותו מרשות הרישוי. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> מה זה 89? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אני מסבירה לך, זה המספר המזהה שלנו. כמו שיש לך בביטוח לאומי 77. בכל גוף, דיברנו על זה בישיבה הקודמת שאנחנו רוצים אחידות ושיהיה מספר אחד שאנחנו מדברים עליו שנים, שילך באופן רציף לכל הגופים בכל משרדי הממשלה. לרשות הרישוי יש מספר שנקרא 89. זה המספר המזהה שאנחנו מנפיקים לכל הזרים, אוקיי? כשהוא מגיע אלינו הוא מקבל, בכפוף לאשרת שהייה שלו בארץ ובכפוף לדרכון, מספר מזהה. מה שהיה עם הקבלנים ועם כל נושא הבניין, זה שהחליטו לעבור למערכת חדשה והמערכת החדשה לא עדכנו את רשות הרישוי והמערכת לא דיברה בשפה שלנו. ואז עשינו איזה שהוא איפוס והם הבינו שבלי מספר האשרה אין לנו יכולת להקים אותו במערכות. אנחנו ניזונים מהמערכות של רשות האוכלוסין. ברגע שהם באים אלינו עם האשרה הם מקבלים מספר מזהה 89. ועם המספר הזה הם יכולים לעשות תאוריה, עם המספר הזה הם יכולים לרשום אופניים חשמליים, עם המספר הזה הם יכולים לעבור מבחנים. זה מספר אחד, שהם הולכים איתו לאורך כל הדרך. הם לא צריכים כל פעם בדרכון החדש לקבל 89 חדש. אם הם מחדשים את הדרכון ה-89 הולך איתם. זה שהיום, דיברנו גם בישיבה הקודמת, שרצינו שהמערכות הדיגיטליות יכירו במספר הזה, זה יפתור לכולנו את הבעיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, באותיות ובספרות של הדרכון. << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> כשנמצא איזה שהוא פתרון שהמערכת תדע לדבר בשפה אחת, זאת הייתה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז עליתם על זה? פתרתם את הבעיה? << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> לא, הייתה צריכה להיות לנו היום ישיבה נוספת בשולחן העגול, שקבעו אותה לשבוע הבא, היא נדחתה. ואמרו שכל אנשי המחשוב שלנו - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אצלכם במשרד? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי הפורום? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> לא, לא. כאן. כנסת, היה צריך להיות היום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אצל מי? בוועדת פנים? << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אה, יפה. << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> אז יש לי לסבר את אוזניכם. אנחנו בתהליך חדש, מעולה, לכל נושא המרת רישיון הנהיגה, שכל מי שזר יוכל לעשות את התהליך המקדמי בארץ המוצא שלו. הוא ייכנס לאתר שלי, הוא יגיד אני רוצה להמיר את רישיון הנהיגה, אוקיי? הוא יכניס את כל הנתונים, הוא יכניס את הרישיונות, את הדרכון. את האשרה הוא מקבל פה אז הוא לא יכול להכניס אותה, אבל הוא יקבל את כל התהליך הראשוני. אנחנו נבדוק את הרישיון שלו, ונראה שהוא רשאי והוא עומד בתנאי ההמרה. הוא יוגדר במסלול הירוק. קיימת איזו שהיא בעיה רפואית, משהו מהנתונים שהוא שלח לנו לא תקין – הוא עדיין יהיה במדינת המוצא, הוא יכול להביא. למשל, יש אנשים ש - - - << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אבל את מתכוונת שאת כל התהליך הוא יעשה טרום הגעתו לישראל? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אכן. << דובר_המשך >> דורון ליבנה: << דובר_המשך >> איך אפשר? אנחנו לא יודעים מי מגיע ואם יש לו רישיון בכלל. יש פה בעיה ב - - - << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אני לא יכולה לפתור את הבעיות למי מגיע. אני יכולה לדעת אם מישהו מגיע ו - - - << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אבל המטרה של הדיון זה לפתור בעיות ולהציף אותן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז אם מנסים לפתור בעיות אז צריך לראות איך מסנכרנים אותן, מיטל. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אז רגע צריך לעשות פה סנכרון מול רשות האוכלוסין. ודיברנו על הגיוס, מיטל, זו אותה בעיה. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> זה כבר תחום אחר. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אם יש צורך בנהגים בענפי החקלאות, איך קושרים את הצורה הזאת לכדי תוצאה בפועל? השאלה למה אי אפשר לעשות את אותו תהליך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה פרטים שהעובד מביא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך אני יכולה לדעת את הפרטים של העובד שאתה - - - << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אבל למה אי אפשר לעשות את זה ומגיע - - - << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> לא, לא. אם יתאפשר לבקש עובדים עם רישיון נהיגה, זאת אומרת המשק יודע שהוא רוצה עובד עם רישיון נהיגה, ואת אומרת: "אוקיי, גייסנו מישהו, אנחנו יודעים שיש לו רישיון נהיגה". איך דואגים בתאילנד שהוא יכנס שם לאפליקציה ויכניס את כל הניירת ויראה שהכול בסדר, שכשהוא יגיע לפה הוא יקבל את הרישיון ולא כשהוא יגיע לפה פתאום הוא יגלה שחסר לו איזה שהוא נייר או שחסר לו משהו, או שחסר לו זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יעשו תיאום מקדמי. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> הסנכרון הזה צריך להיות ביניכם. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אנחנו המטרה שלנו שיגיע לאיזשהו תהליך מקדמי שהוא יגיע עם כול מה שהוא צריך בסל. מבחינתנו הוא צריך לבוא לפה - - - << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> לא, זה מעולה, זה מעולה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הוא צריך להביא? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> היום הוא יכנס למערכת שלנו, המערכת שלנו תצטרך לסרוק לה את הרישיון הזר, התאילנדי נגיד, את הדרכון הזר שלו. ואם הוא צריך לפעמים ותק או סטטוס של הרישיון הוא יביא כבר באותה מדינה. הוא לא יצטרך להביא - - - << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אבל זה חייב, כל המהלך הזה שהוא מבורך, הוא חייב להיות מסונכרן עם המגייס בארץ המוצא. אתם תעשו מתווה נהדר, רק הוא לא יפגוש בחיים את המציאות אם לא יהיה מסונכרן עם מי שמגייס אותם שם. זה ברור לכולם פה. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> ומשבץ אותם. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> גם אם הוא לא יהיה בתהליך הזה. אתה גייסת אותו אליך, אוקיי? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אני הלוואי והייתי יכול לגייס, אני לא יכול לגייס. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> לא משנה, מי שגייס, גייסו את העובדים ואתם יודעים שכל הרשימה של 20 העובדים האלה מגיעים לענף הבניין, נגיד, אוקיי? ואתם נכנסים למערכות שלי, ואתם עושים, הרי הם לא יודעים לעשות, אין להם יכולת להגיע למערכות שלנו. אז מישהו יצטרך לעשות להם, צריך תיווך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המעסיקים עושים. << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> המעסיקים, מישהו חייב לעשות את זה. אנחנו לא יכולים להתחיל ליצור קשר עם המעסיקים, הרי זה לא הגיוני, כי יש לנו עולים, יש לנו תושבים חוזרים, יש לנו עובדים זרים יש לנו עובדים - - - << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> התנאי המתלה צריך להיות הראשון שאפשר לגייס בן אדם עם רישיון, שזה של רשות האוכלוסין, אני מניח. << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> זה כבר שלכם. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> ושתיים, בתהליך גיוס החברה חייבת להיות בלופ הזה. בשיבוץ למשק שרוצה - אני מדבר על ענף החקלאות כמובן – משק שרוצה עובד עם רישיון ג' זה חייב להיות בטופס הבקשה תנאי מתלה לגיוס וצריך להיות סנכרון בין המגייס למשבץ למשרדי הממשלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מיטל, בבקשה. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> מיטל כהן שבתאי, רשות האוכלוסין. אני אשמח להתייחס. קודם כול, אנחנו עובדים על איזה שהוא – כמו שדיברנו בדיונים קודמים – על שיפור של תהליך הגיוס וההתאמה בין החקלאי לעובד הזר, ולכן אנחנו כן בוחנים אופציה להוסיף אפשרות לבחור הבאת עובדים עם רישיון נהיגה, בין אם זה B או משאית. אבל, חשוב לי להגיד, שאנחנו לא ניכנס לתהליך מול משרד התחבורה, כי אנחנו לא נוכל להביא אצלנו, למסור לכם או למשרד התחבורה את המסמכים. זה משהו שהעובד יצטרך לעשות בכל מצב לעשות באפון ישיר מול משרד התחבורה. לי אין סמכות להעביר מסמך פרטי של עובד לגוף אחר. אז זה, לדעתי, אולי אנחנו נוכל - - - << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> גם לנו אין יכולת לקבל. הרי אנחנו צריכים בכל זאת, שהבן אדם יעשה את זה באופן עצמי. לא משנה, אם תאגיד יסייע לו זה בסדר. אבל אתם לא כגופים יכולים להעביר מידע. זה לא טופס א' ולא כלום. זה לא עובד ככה. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אז בכל מצב העובד יצטרך לעשות את זה באופן עצמאי, בין אם זה באופן מקוון או אני לא יודעת איך שזה נעשה היום. אבל העובד יצטרך לעשות את זה בעצמו, אנחנו לא נוכל לעשות את זה מול משרד התחבורה. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אבל גם לחברות ההשמה אין קשר לעובד טרום הגעתו. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> הוא נוחת פה, הוא יגיע. אולי אפשר מראש. << דובר_המשך >> דורון ליבנה: << דובר_המשך >> לא, אבל ענבל אמרה שצריך, שאת כל התהליך הזה הוא צריך לעשות בארץ המוצא. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אנחנו במגמה לעשות את זה כדי להקל על אנשים. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> איך הוא יידע שהוא צריך לעשות את זה? מי יגיד לו? מי הגוף? << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> זה לא פוגש כל כך את המציאות משתי סיבות. אחת, - - - << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> הוא לא יוכל לעשות את זה משם הוא חייב להיות פה. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> לא, היא אומרת שזה צריך להיות שם. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> הוא לא חייב להיות. אנחנו במגמה להקל. הרי הרבה פעמים אנשים מגיעים לפה, נגיד, עם הרישיון שיש לו תוקף שלוש שני, אוקיי? וכדי להמיר את הרישיון ולהיות פטור ממבחנים אתה צריך חמש שנות ותק. ואז אנחנו צריכים עוד מסמך, נגיד ממשרד התחבורה באותה מדינה, שהוא הוציא רישיון בשנה הזאת. אתה יודע, יש מדינות שגורסים את הרישיון. אנחנו רוצים שהוא יגיע כבר עם המסמך הזה, וכשאנחנו נעשה את הבדיקה המדגמית אנחנו נוכל להגיד לו: "תקשיב, חסר לנו ותק ברישיון הקודם. אנא צרף מסמך שמאמת את תאריך הוצאת רישיון הנהיגה שלך לרישיון". זאת המגמה שאנחנו רוצים להתחיל את התהליך טרום ההגעה, כדי להקל על האזרחים. גם אם הוא יגיע לפה ויעשה אין לנו עם זה בעיה. זה לא, אנחנו פשוט רוצים שאנשים לא יתקלו בשוקת שבורה כשיגיעו לפה ואז הם אומרים מאוד קשה לקבל את המסמכים מאותה מדינה. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> נכון, אני רק אומר שזה לא פוגש את המציאות בשני - - - << אורח >> יאנינה פליישון: << אורח >> גבי, למה חברות כוח אדם לא יכולות לטפל בזה? למה שחברות כוח אדם לא יטפלו בזה? << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> מכיוון שחברות כוח אדם פוגשות את העובד שעה לפני המעסיק, כשהדלת של המטוס נפתחת. אנחנו לא בלופ של הגיוס. << אורח >> יאנינה פליישון: << אורח >> אתה לא יודע על תהליכים ועל הכמויות שהולכים להגיע? << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> אנחנו לא בלופ של הגיוס. יש יחידת יה"ב ורשות האוכלוסין, הם מגייסים את העובדים, אנחנו מקבלים את הפרטים של העובד, אבל אין לנו דרך ליצור איתו קשר ולדבר איתו. << אורח >> יאנינה פליישון: << אורח >> אז יחידת יה"ב היא הראשונה בשרשרת בעצם? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כן. אני יכולה להציע, שמשרד התחבורה יעביר איזה שהוא מסמך מסודר עם כל התנאים, מה צריך כדי להמיר: כמה צריך תוקף צריך רישיון. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> הכול יש לנו באתר, הכול מסודר. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אין בעיה. אז תעבירו לנו איזה מסמך ש - - - << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> לא מתורגם. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> ואז אנחנו נעביר את זה. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אנחנו כרגע עובדים על המסמך, שהוא יהיה בשפות, מול משרד הקליטה, על מנת להנגיש את זה. ככל שיהיו יותר שפות יהיה יותר קל לכל אלה שבאים ממדינות שונות. אם יש איזה שהוא צורך, למשל, כמו שאמרת שזה יהיה בתאילנדית, אני אבדוק מולם. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> אין להם, זה לא משרד הקליטה. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> ברור, אבל לא משנה, אבל יש חברת מתורגמנים, היום אפשר למצוא. לא משנה, היום אתה לוקח חברת מתורגמנים, עובדים איתם. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> אנחנו מוכנים לתת לעזרה את המתורגמנים שלנו. מה שיכול לעזור אנחנו בעניין הזה איתכם. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> זו חברה רשמית שחייבת לעבור מכרז, אבל זה לא משנה, אפשר למצוא פתרונות, זה כבר יותר קל. היום יש לנו עורכי דין שדוברים סינית, יש הכול. היום אפשר למצוא את הפתרונות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מיטל, אבל אם הפתרון שלכם שהחקלאי יבקש מראש את העובד הזר שהוא מגיע עם רישיון נהיגה, אפשר להתנות גם בחמש שנות ותק - - - ? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אנחנו לא יודעים את התנאים, בגלל זה אני אומרת, אם הם יעבירו אלינו מסמך מסודר - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אם אתם תקראו את התנאים שלכם אתם יכולים להכניס את זה לטופס שלכם? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אנחנו לא יכולים, אני לא חושבת שגם אתם - - - שאנחנו נגביל התניות של חמש שנים. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה לא יכול להתנות, לדעתי, הגעה של מישהו. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כי אז, אתה יודע, הוא יבוא עם שלוש שנים אז הוא יכול להוציא פה אבל הוא לא יכול להמיר. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> כי הוא יכול לעשות מבחן. את לא יכול להתנות, אתה יכול להגיד: "אלה התנאים". יש העדפה, אולי, של אנשים שיגיעו עם רישיון הנהיגה, כי אז התהליך הוא הרבה יותר מהיר בשביל לא לעבור פה את כל הזה. וגם אם הוא אין לו מספיק שנות ותק, ונגיד יש לו מעל שנתיים, אז הוא יכול לעשות אצלי מבחן שליטה, שזה לא כזה סיפור. זה אפשרי. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> תראו, האויב של הטוב זה הטוב ביותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> אז אנחנו לא נהיה גרידיים. אם יתנו לנו להזמין עובד עם רישיון נהיגה ויגיעו עובדים עם רישיון נהיגה, אז נסתדר לאורך הדרך. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אז יעשו להם הכשרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, אז למה לא מאפשרים להביא עובדים עם רישיון נהיגה? << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> נכון להיום אי אפשר לבקש. דיברנו על זה, אי אפשר לבקש. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> יש לזה פתרון. אולי להקצות אחוז או על פי קריטריונים, שעובדים עם רישיון נהיגה זה יהיה גיוס B2B בענף החקלאות, ואז יהיה גיוס פרטני לאנשים עם ותק, עם זה, עם זה. הוא יבוא עם כל הטפסים, זה יהיה גיוס ייעודי, למי שעתיד להיות נהג עם רישיון ג' במשק, כי לטרקטור יש פתרון במדינת ישראל. יש בירוקרטיה, אבל יש פתרון. הבעיה העיקרית היא רישיונות ג'. ואז ברגע שעושים את זה B2B, מגייסים בן אדם, by the rules, לפי מה שביקשו פה. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> ישלחו אותך למשרד הכלכלה. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> רק לסבר את אוזניך, לגבי רישיון ג', הם מחויבים לעשות אצלי מבחן. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> אני לא רוצה לחסוך את המבחן, אני אומר: להביא רק בן אדם, חמש שנים, - - << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> לא, אין בעיה, אבל יש בן אדם עם תחומי ידע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה כבר יש לו. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> - - שיבוא עם כל הטפסים, שלא תהיה טרטרת למשרדי הממשלה, לחקלאי. בזבוז זמן, איבוד ימי עבודה. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> הכשרות, ימי עבודה. ברור. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> התייעלות. כל הזמן מדברים על יוקר מחיה. כל פעם שמגיעים לתהליכים – אני מדבר בענף החקלאות – לתהליכים התומכים יש עוד בירוקרטיה. אז זה רק עוד עלויות. ובסוף העלויות האלה מתגלגלות במלפפון ובעגבנייה ובקילו בשר ובליטר חלב. כי מעמיסים את זה על העסק, העסק שנקרא משק חקלאי. אז בואו נתייעל, ואם יש צורך, הרי כמה נהגים, הביקוש לנהגים? 2,000 ויזות לנהגים? זה הדיון. להתיר לעשות את זה B2B. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה מדבר רק לעשות את זה לענף החקלאות? << דובר_המשך >> גבי בורנשטיין: << דובר_המשך >> אני מדבר חקלאות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומה עם שאר הענפים? הם גם ידרשו. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> הוא מייצג אותם. << דובר_המשך >> גבי בורנשטיין: << דובר_המשך >> אני רק מייצג אותם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בוא נשמע תעשיינים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תעשיינים, נשמע. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> עורכת דין מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים. קודם כול תודה רבה, את שוב בוחרת לנהל את הדיונים בנושאים הכי חשובים, שעומדים על הפרק ומעסיקים את התעשיינים. אני רוצה לדבר על המחסור ספציפית במלגזנים בתעשייה. קודם כול, לפי נוהל עובדים זרים בתעשייה, מפעילי משאיות הרמה ובתוכם מלגזנים כבר נכלל, המחסור הזה מוכר. צריך אותם, את הוויה דולורוזה הזאת כבר עברנו. רשות האוכלוסין, משרד העבודה – כולם מבינים שאנחנו זקוקים למלגזנים. עכשיו, זה מופיע בנוהל כבר מעל שנתיים וחצי ולא מצליחים להביא אותם, כי מדינת ישראל ביד אחת פותחת את הדלת ובצד השני היא סוגרת את הדלת. עכשיו, מה המשמעות, לפני שאני אגיד, אני חושבת שיש פה פתרונות ממש פשוטים, שאפשר ליישם אותם. אבל מה המשמעות של המחסור הזה כבר שנים ארוכות? אנחנו מדברים על מחסור בחומרי גלם כתוצאה מזה, כי אי אפשר להעביר אותם לפס הייצור. לעיכובים בהבאת הסחורות וכתוצאה מכך לנזק למוניטין, לתשלום של קנסות. עומס שחוסם מעברים בתוך מקומות עבודה, מכונות ייצור שפשוט מושבתות כי פשוט אין מלגזנים. המלגזנים המעטים שעובדים עובדים יותר שעות ויש יותר תאונות עבודה. ולא רק שיש יותר תאונות עבודה, יש גם נזקים, כי משום שיש תאונות ומשום שאנשים עייפים אז יש גם נזקים לסחורות במקום העבודה. ולכן חייבים למצוא פתרון והפתרון הוא בידיים שלנו. אחד, חלק מהדברים פה נאמרו, אבל מלגזנים זה פשוט יותר. את המלגזנים הפלשתינאים העסיקו כאן בארץ בלי רישיונות, בלי רישיונות נהיגה. הגיע הזמן שגם את המלגזנים הזרים יעסיקו פה ללא רישיונות נהיגה. אין שום סיבה, לא צריך להכיר ברישיון נהיגה כדי לעבוד על מלגזה. אני אומרת את זה גם למשרד העבודה וגם למשרד התחבורה. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> עוברים הכשרה על מלגזה? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> זה משהו אחר. אנחנו דיברנו כרגע, זהו אז כדאי שנעשה סדר. יש רישיונות נהיגה ויש הכשרה על מלגזה. לא חייב באופן אמיתי, וגם ראינו את זה קורה, שיהיה רישיון נהיגה בשביל לעבוד על מלגזה. כרגע זה מותנה ברישיון. אבל אנחנו רואים את הוויה דולורוזה הזאת בהכרה ברישיון הנהיגה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברשות האוכלוסין? איפה זה נמצא מעוגן? באיזה נוהל? של התחבורה או של רשות האוכלוסין? << דובר_המשך >> מיכל וקסמן חילי: << דובר_המשך >> הנוהל שדיברתי עליו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מיכל וקסמן חילי: << דובר_המשך >> היא שואלת שאלה ואתם עונים משהו אחר, רגע. אני דיברתי על נוהל של רשות האוכלוסין ספציפי לתעשייה, ששם מוכרים המלגזנים. עכשיו, כדי להעסיק מלגזן באופן עקרוני צריך שיהיה לו רישיון נהיגה. נכון? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> מיכל וקסמן חילי: << דובר_המשך >> ועל זה הכשרה. מה שאני מציעה זה בדיוק כמו שעשו פה עם העובדים הפלשתינאים, שדילגו על הצורך. מי שיושב פה ברשות האוכלוסין מכיר, אין פה את החבר'ה של הפלשתינאים. דילגו על הצורך של רישיון הנהיגה והעבירו אותם הכשרה בת יומיים. זה הכול. אם אפשר יהיה להכיר בדיוק באותה צורה שבה הכרנו לגבי העובדים הפלשתינאיים, פתרנו את כל השיחה הארוכה הזאת, שמי יודע מתי היא תיפתר. על מלגזה אפשר לפתור את זה, אפשר לפתור את זה היום, להגיד את זה היום כאן לפרוטוקול ומחר ליישם את זה. הדבר השני הוא, שיש עובדים שמגיעים פה עם הכשרות כבר. הם כבר מוכשרים לעבוד על מלגזה, אז להכיר בהכשרה הזאת. אז רוצים לעשות להם מבחן הסמכה? שיעשו מבחן הסמכה. אבל אפשר להכיר בהכשרות שהם עוברים בחו"ל. אם בכל זאת רוצים הכשרה, אז אתם צריכים להכיר באופן פורמלי בהכשרות שמבוצעות בשפות זרות. אחרת המעסיקים שלנו, שהם מעסיקים רציניים, לא יכולים גם לבטח את אותם עובדים. אז יש פה כמה דברים שצריכים לעשות. א', לוותר על רישיון נהיגה. לוותר על רישיון נהיגה בדיוק כמו שעשו פה לגבי עובדים פלשתינאים. אפשר להמשיך להגיד לא אבל עשו את זה לגבי עובדים פלשתינאים. עובדים פלשתינאים לא המירו את רישיון הנהיגה שלהם לרישיון נהיגה ישראלי ועבדו פה על מלגזה באופן חוקי. וכמו שהם עשו את זה וקיבלו את זה וזה בטח עבר פה כל מיני ועדות והתייחסויות, אפשר לעשות את זה עם עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון מאוד. << דובר_המשך >> מיכל וקסמן חילי: << דובר_המשך >> אפשר לעשות את זה. את ההכשרות אלה מעסיקים יכולים לעשות, כמו שאמרתי. יכולים לעשות את זה באמצעות חברות פרטיות, אבל אז אני צריכה את ההכרה של משרד התחבורה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה לא קידמת את זה עד כה? למה רק עכשיו את מעלה את זה? << דובר_המשך >> מיכל וקסמן חילי: << דובר_המשך >> לא, אנחנו העלינו את זה כבר מזמן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה כמו שעם הפלשתינאים. << דובר_המשך >> מיכל וקסמן חילי: << דובר_המשך >> מעלים את זה כל הזמן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איפה? פעם ראשונה פה מנהלת הוועדה אומרת, אז היכן העלית את זה? << דובר_המשך >> מיכל וקסמן חילי: << דובר_המשך >> פה פעם ראשונה. ברשות האוכלוסין הם מכירים את זה, עם העובדים הפלשתינאים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חבל. << דובר_המשך >> מיכל וקסמן חילי: << דובר_המשך >> במשרד התחבורה עד לפני זמן קצר הבעיות לא עלו אלינו. אבל בשבועות האחרונים כנראה שיש איזה שהוא שינוי משהו לגבי מלגזנים, אני לא יודעת מה. אולי את תוכלי לשפוך אור. והגיעו אלינו יותר פניות בשבועות האחרונים ולכן עכשיו אנחנו מציפים את זה שוב. אבל הצפנו את זה גם בעבר, זו לא פעם ראשונה. עכשיו, זה פתיר. עוד דבר אחד, עוד פתרון, אם בכל זאת רוצים שיהיה רישיון – זה חייב לקרות תוך 48 שעות. לא יכול להיות שיישב פה עובד, שהביאו אותו לצורך עבודה על מלגזה וימתין חודשים ארוכים, אולי שנים, עד שיעסיקו אותו כמלגזן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גרוע ביותר. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> יש הכשרות, הוא יכול ללכת לקורס מלגזה. אם אין לו רישיון נהיגה נראה לך שזה סביר? אתם מסתכלים על התעשייה וזה חשוב, אני מסתכלת על הבטיחות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> היום יעלה מישהו, הוא מלגזן ואת אומרת שיש כל כך הרבה תאונות, אז איפה אנחנו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז למה הוא לא עובר הכשרה מהירה? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> יש תאונות בגלל מה שאתם לא עושים, לא בגלל מה שאתם עושים, סליחה. לא, בואי. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> לא, רגע, קודם כול סיברת את אוזניי במשהו חדש. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אנחנו דיברנו על תאונות שקורות, שכתוצאה מזה שאתם לא מטפלים בעניין, עובדים מועסקים 12 שעות ביום, כי יש מעט עובדים. מפה נובעות התאונות. לא דיברתי על משהו אחר, אז לא להגיד דברים אחרים שאמרתי. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> ממה נובעות התאונות לא אני ולא את, לצערי - - - << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> רגע, רגע, אז קודם כול אנחנו צריכים יותר מלגזנים. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אוקיי. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> דבר שני, יושבת פה רשות האוכלוסין. אולי אין פה באמת את מי שעובד עם מי שעובד עם העובדים הפלשתינאים - - - << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> מה זה קשור? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אנחנו מעולם לא פטרנו ואין לנו גם סמכות לפטור עובד זר מרישיון נהיגה, בין אם זה על רכב, על מלגזה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אז תבדקו רגע אצלכם. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> לא, אין דבר כזה, אנחנו לא מכירים דבר כזה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אז את אל תבדקי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה לענות למה העובדים הפלשתינאים היו פטורים? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אני בדיוק בודקת את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, בסדר, אז נמתין. << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> אוקיי. כי אנחנו כרשות, נהג שרוצה לנהוג על מלגזה או מכונה ניידת, אין היתר. חוץ מזה שהוא חייב לעבור הכשרה הוא חייב להיות בעל רישיון נהיגה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אז זה נכון. << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> וזה נכון, ויש בזה הרבה היגיון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> איזה רישיון? על פרטי? רגיל? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> פרטי, כן, B, כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אז אנחנו הצענו כמה דברים. אז אם רישיון נהיגה זה תוך 48 שעות צריך להסתדר. זה לא יכול להסתדר אחרי חודשים ארוכים. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> רישיון נהיגה גם את, כאזרחית מדינת ישראל, לא מוציאה רישיון תוך 48 שעות. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני רוצה לומר משהו. בתעשייה, בהבדל אולי מהחקלאות, ההבאה היא הבאה פרטית. אני יודעת טוב מאוד את מי אני מביאה. והמעסיק עושה הכול כדי להביא את העובד הכי טוב עבורו. הוא יותר חשוב לו יותר מכל מי שיושב סביב השולחן הזה את מי הוא מביא. הוא עושה, הוא בודק, הוא רואה אם יש לו, הוא בודק את ההכשרות שלו, הוא בודק את התעודה שלו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה אתם לא מביאים מישהו עם רישיון כבר מראש? << דובר_המשך >> מיכל וקסמן חילי: << דובר_המשך >> הוא מביא עם רישיון, זה מה שאני אומרת. כול מה שאני צריכה – שיכירו בהכשרה שמביא אותו תעשיין, את אותו מלגזן. שיכירו ואז הצעתי כמה אפשרויות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא עובר בחינה, לא? הוא עובר בחינה, הוא חייב לעבור בחינה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> היא אומרת: הוא חייב רישיון נהיגה. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> נכון. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> ישראלי. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> נכון. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> הכול בסדר, אבל - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לעשות המרה לרישיון שלו לישראלי. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> נכון, והוא צריך לעבור הכשרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את כול מה שכרוך בכך. << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> על מכונה ניידת, כן, נכון, ודאי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש פה בירוקרטיה גדולה. << דובר_המשך >> מיכל וקסמן חילי: << דובר_המשך >> ברשותכן, אני אעשה סדר, ואז אני אבקש ארבעה דברים. ורגע, עובד על מלגזה צריך גם רישיון נהיגה וגם צריך הכשרה על מלגזה. התעשיין יכול להביא אותו, מכיוון שהוא מביא אותו באופן אישי, הוא יכול להביא בדיוק את העובד שיש לו רישיון ויש לו גם רישיון על מלגזה. עכשיו אני מחלקת את הפתרון לכמה רמות, השאלה עד כמה רוצים לסייע. אפשרות אחת זה להכיר בהכשרה שיש לו על מלגזה ורק להעביר אותו כאן הסמכה, אפשרות אחת. אפשרות שנייה, ארוכה יותר, להעביר אותו כאן הכשרה נוספת. להעביר אותו כאן הכשרה נוספת על מלגזה, אבל אז באופן פורמלי את צריכה להכיר בהכשרות שניתנות כאן בשפות אחרות. באופן פורמלי, כי אף תעשיין לא יעסיק אותם בצורה שהיא לא חוקית. האפשרות השלישית זה להביא אותו, שהוא כן יצטרך את רישיון הנהיגה הישראלי, אבל אז פתרון תוך 48 שעות. אם אני יודעת כבר שהוא מגיע משם ואני מעבירה פה את הטפסים ובשונה מהחקלאות אני יודעת מי העובד הזה, אז אני כן מצפה שתפתרו את זה. לא יכול להיות שהוא יישב פה חודשים על חשבון המעסיק בלי עבודה, כשמביאים אותו בתור מלגזן. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> למה הוא יושב חודשים? אבל הוא בא לרשות הרישוי בלי תור, אוקיי? כי אין לו הרי מספר תעודת זהות, הוא לא יכול. הוא מגיע, הוא מקבל מספר 89, אוקיי? אם הוא בעל רישיון נהיגה הוא יכול לעשות את התהליך באותו זמן שהוא מגיע אליי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן לוקח התהליך הזה, עד שהוא מקבל? << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> הוא יכול לעשות את זה ביום אחד. כשהוא נמצא שם על הרישיון נהיגה, אם הוא בעל רישיון B ולא חייב במבחנים, הוא יכול באותו יום לקבל את רישיון הנהיגה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אבל חלקם לא יכולים להמיר את זה לרישיון ישראלי. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אבל מה לעשות? יש פה קריטריונים בחוק. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> חלקם לא יכולים להמיר את זה לרישיון ישראלי. בסדר, אבל פה תקחי גם בחשבון, העובדים הפלשתינאים הכשרתם אותם בלי צורך בהמרה של רישיון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, אז היא בודקת את הסוגייה לגבי הפלשתינאים, היא בודקת. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> זה משהו מאוד מוזר לי שהיום פלשתינאים באו להיות מלגזנים בלי הכשרה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא היום, לפני המלחמה. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> לא משנה, לפני המלחמה. מאוד מוזר לי, אני בדיוק בודקת את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אנחנו ממתינים לתשובה שלך. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> מאיר שמש, התאחדות קבלני הפיגומים. עובד זר בשנה הראשונה שלו מותר לו לנהוג פה בארץ עם הרישיון הזר, נכון? אני שואל לגבי המלגזה, אם בתוך השנה הזאת הוא יכול להוציא את ההסמכה על המלגזה? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> למה לא? אבל הוא חייב להיות בעל רישיון. אי אפשר ל - - - << דובר_המשך >> מאיר שמש: << דובר_המשך >> בתוך השנה, כשהוא נחת פה, יש לו את הרישיון שלו בתוקף פה בארץ, מותר לו לנהוג פה בארץ. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> כן, אבל הוא לא יכול להוציא בכפוף לרישיון הזה, אם הוא לא המיר אצלי את הרישיון לרישיון ישראלי, הוא לא יכול לקבל היתר למלגזה. << דובר_המשך >> מאיר שמש: << דובר_המשך >> זה מה שאני שואל, אם הוא יכול בתוך השנה, אז למה כול ה- - -? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אבל זה מאוד קל, הוא היום לא צריך, היום בתוך השנה, בהרבה פחות משנה, הוא יכול לעשות את התהליך הזה מאוד קצר. היום אני רואה, מגיעים אליי כל יום 80-90 עובדים זרים עם תאגידים, עם אנשים שמכוונים אותם, עושים את התהליך ביום אחד להוציא רישיון ישראלי. את התהליך של המלגזה זה תהליך של הכשרה. וזה גם לא תהליך ארוך. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אני יודע. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> הרי זה תהליך של קורס מאוד מאוד קצר. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> יומיים. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> של יומיים, להכשיר מישהו שיעבור הכשרה ויעבור הסמכה. אני חושבת שזו גם אחריות שלנו, שהם אחרי זה נכנסים לתוך מפעלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה סביר. << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> ושאנחנו נהיה עם אחריות לאלה שנמצאים סביבנו, זה לא - - - << אורח >>מאיר שמש:<< אורח >> עכשיו, עוד שאלה, סליחה, לגבי עובד אריתראי. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> זה לא משנה לי איזה עובד, מאיזו מדינה. << אורח >>מאיר שמש:<< אורח >> לא, אבל הוא לא יכול להוציא פה רישיון. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> תלוי איזה אריתראי. סמ"כים לא יכולים להוציא רישיון. הם פליטים. פליטים לא זכאים לרישיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם באים הם פליטים, אז לא. << דובר_המשך >> מאיר שמש: << דובר_המשך >> לא, לא. פה, סליחה, פה בוועדה, עם יושב הראש הקודם, עוד דובר שמותר להעסיק היום, יש העלמה, מותר להעסיק את העובדים, את האריתראים והסודנים, בגלל המחסור שיש היום בפועלים. אז מה שאני שואל, איך הופכים את זה לחוקי? עובד אריתראי, שיוכל. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> זה לא חוקי. הרי אנחנו גופים שאנחנו מקבלים מידע מרשות האוכלוסין. יש אריתראים שמקבלים אשרה ב'1, שהם זכאים לקבל רישיון בישראל. יש סמ"כים שלא זכאים, הם יכולים לנהוג על אופניים חשמליות בלבד. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנו. ענבל, אני רוצה להפנות אלייך שתי שאלות. שאלה ראשונה, האם אתם מודעים לתלונות על חסמי השפה הקיימים, למשל במבחני התאוריה, המסמכים הרשמיים שלא זמינים בשפות המובנות לעובדים? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> כרגע אין לנו באמת בתאילנדית, אבל יש לנו היום כמעט 15 שפות מבחן עיוני. הנושא של תאילנדית עלה בעבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה עושים? << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> אני יכולה לחזור ולבדוק איך אנחנו עושים את זה. הרי יש לנו בעיה גם, כי אנחנו לוקחים הרי חברות מתורגמנים שהם יודעים את השפה. חוץ מהשפה לדעת אותה, זה גם לדעת את המושגים בנהיגה, כדי להעלות את ה - - -, זה לא רק לרשום את השאלה ולתרגם אותה, הרי זה לא תרגום שבאים ורושמים. צריך גם מישהו שיבין את המושגים. יש מושגים בנהיגה. ואני אעלה את זה למנהל האגף, ונראה איך אנחנו פותרים את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> לגבי שאר השפות, גם היום, כמו שאמרתי, בשפות האחרות יהיה לנו טפסים שכל המערך הזה יהיה בשפות שונות. אנחנו במגמה להקל על כלל האזרים שמגיעים לפה, שיהיה להם. תראי, אי אפשר לתת בכל השפות. גם כשאני ואת מגיעים למדינה, לא תמיד בכל שפה יש לנו את המבחנים, אבל אנחנו משתדלים. והיום גם הרבה אנשים למדו. יש באנגלית, יש ברוסית, יש באמהרית, יש כבר המון שפות שאנחנו נותנים את המבחנים. את הטפסים עדיין לא, אבל גם כרגע, בגלל שאנחנו בתהליך חדש, אנחנו גם עובדים על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. האם אתם מודעים לתלונות על זמני המתנה ארוכים לצורך המרת רישיונות נהיגה? מחסור בתורים זמינים או בהכשרת נציגי השירות לביצוע המרות, והיעדר אחידות בין סניפים? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> קודם כול, כל פקידי הרישוי שלי יודעים לעשות המרות. אין פקיד שתבואי אליו. יש בעיית שפה, נכון. לא כולם דוברי השפה ויש חסמים עם השפה, וזו בעיה בכל מקום. גם כשהם ילכו למשרד הפנים יש להם חסמים עם השפה, כי זו שפה זרה. אבל היום כל העובדים שלי יודעים לתת את השירות. קודם כול, כל העובדים הזרים כיום לא מגיעים עם תור. הם פטורים מתור כי אין להם תעודת זהות, אין להם יכולת להזמין תור באזור האישי, לא באתר, הם מגיעים ללא תור. התהליכים ארוכים, כי אם מגיעים 80 עובדים זרים לסניף והם בלי תור, אז תארי לך, ועוד יש לי למעלה מ-1,000 איש שמגיעים עם תור. זה תהליך ארוך, לפעמים יושבים כמה שעות במשרדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם לא יכולים להעביר את זה שיהיה להם תור וזה בצורה מסודרת? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> לא, הם לא מחוברים למערכות, זה מה שדיברנו, אין להם יכולת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אבל המעסיק שלהם. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> מה שאמרת, שהעובדים פטורים מתור, הם פטורים רק בפעם הראשונה כשהם באים לבקש את הזה. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> 89. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> כשהם צריכים אחר כך לעשות חידוש, אז הם לא פטורים מתור. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> כי הם כמו כמוני וכמוך. << אורח >>גבי בורנשטיין:<< אורח >> אוקיי, בסדר. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אבל כל האזרחים פה - - - << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> אוקיי, ואז יש להם תורים לעוד חמישה חודשים. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אבל רק שנייה, מזמינים תור לכל משרד. אם אני היום צריכה למשרד הפנים אני צריכה חודש להזמין דרכון. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אבל זה בסדר להזמין תור. אבל הם לא כמוני וכמוך, מהסיבה שאני צריך לחדש רישיון אני מקבל בדואר הביתה, משלם אגרה. סה טו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה אי אפשר דיגיטל? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אני צריך לקחת את העובד שלי, אני צריך לקחת את העובד שלי פיזית לחדש את הרישיון, למה? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> - - - שהיום ה-89, זה מה שדיברנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נו, אבל אתם לא משכללים? << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> אבל אנחנו דיברנו על זה בדיוק בישיבה הקודמת. שקבענו עם אנשי המחשוב. גם היה פה מערך הדיגיטל, שדיברנו שאנחנו צריכים לדבר שהמערכות ידעו לזהות את ה-89, את ה-77 של ביטוח לאומי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא, אנחנו מקווים לחידוש. הרי כל - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בפעם השנייה. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> זה אותו הדבר, בסופו של דבר, גם בפעם השנייה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל בפעם הראשונה כבר זיהיתם אותו ונתתם לו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. ואחר כך הוא עומד לתור. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אחר כך הוא צריך לבוא עוד פעם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה שלא יהיה באמצעות הדיגיטל? << אורח >>דורון ליבנה:<< אורח >> למה אבל, למה בכלל, למה עובד, שנגמר לו הרישיון אחרי שנה, אחרי חצי שנה, אחרי שנתיים, למה צריך לחזור למשרד ה - - -? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה מה שאנחנו שואלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה שאנחנו שואלים, שואלים את אותה השאלה. אז רגע, המעסיק לא יכול לעשות עבור העובדים שלו? החקלאי, המעסיק. << אורח >>גבי בורנשטיין:<< אורח >> תשלח לו בדואר, למה צריך מעסיק? תנו לו הערה באתר האישי של זה, שהוא צריך לשלם אגרה – יקבל רישיון. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> לא, לא. הוא יבוא עם אשרה תקפה ודרכון תקף, ואנחנו צריכים - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אי אפשר להעלות למערכת את האשרה? << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> לא, באתר של העובד, איפה שהוא מופיע. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> יש לנו מערכות, אבל אם הוא לא מגיע אליי, אני לא יכולה להעלות אותו במערכת. הוא לא כמוני וכמוך שיש לנו מספר תעודת זהות. אנחנו יודעים שהחידוש שלך ביום הולדת, אנחנו שולחים לך חודש מראש את הרישיון. זה לא עובד אותו דבר, אלה מערכות שונות. אנחנו מסונכרנים לרשות האוכלוסין. כשהנהג מגיע אלינו, אנחנו מעלים את האשרה, רואים שהאשרה שלו בתוקף, ושהוא אכן זכאי לרישיון. יכול להיות שהוא נמצא פה לא חוקי ואסור לו לקבל רישיון נהיגה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> וזה גם קורה. << אורח >>דורון ליבנה:<< אורח >> אבל זה סנכרון בין מערכות ממשלתיות. אני לא מצפה שאתם תדעו מי ברחן, מי לא ברחן, בשביל זה יש רשות אוכלוסין. יש פתרון לזה, אני מניח. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> זה אני מעלה את המערכת שלי, לפני שהוא מגיע. << אורח >>דורון ליבנה:<< אורח >> אוקיי, אבל מכיוון שלעובד הזר, באמת, סליחה שאני אומר את זה, אבל הוא אכפת לו אם יש לו רישיון או אין לו רישיון? אני בתור מעסיק צריך לדאוג שיהיה לו רישיון. יקרה משהו, אני אשא בה אחריות. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אחריות שלך, נכון. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> למה אי אפשר לעשות בעולם המקוון שמעסיק, מזין את מספר הדרכון או מספר מזהה, whatever, ואומר לעובד מספר 7 ו-9 ו-15, ביולי נגמר הרישיון לטרקטור, אני רוצה לחדש למייל שלי, לאחריות שלי. הרי בסוף אני אחראי. יקרה משהו, זה המעסיק. למה לא לפשט את הדברים? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אני מסבירה שוב. ישבנו בשבוע שעבר אצל יושבת הראש ודיברנו עם מערך הדיגיטל, ודיברנו על כל הנושא של הזרים, גם כשהיו פה נפש בנפש, ודיברנו על כל ה-89, שהמערכות לא מדברות, שאנחנו לא מזהים אותן, ושאנחנו כן במגמה. ויגיעו לפה אנשי המחשוב שלי, אני לא מתעסקת בזה, והם יוכלו לתת את הפתרונות. אני יכולה לתת את הפתרונות הפרקטיים, לא את הפתרונות המיחשוביים. << אורח >>דורון ליבנה:<< אורח >> רגולטורית, את רואה בעיה שהמעסיק בתנאי שהעובד בהיתר ובדין יחדש את זה בעבור העובד? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> באופן עקרוני, לא, אבל אני יכולה להגיד לך משהו מאוד חשוב - - - << אורח >>דורון ליבנה:<< אורח >> ובאופן הפרקטי? << דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >> בפרקטי יש עניין אחד, והעניין הוא עניין שאנחנו צריכים לדעת שייקחו פה אחריות על הפן הבריאותי שלו, שהוא יודע. כי יש לנו, אתה יודע, כל הנושא כשיש שינוי במצב בריאותי, כשיש לנו רופא בקהילה, הוא יש לו חוק חובת דיווח עלי, אם יש לי שינוי במצב בריאותי, בסדר? הוא חייב לדווח לרשות הרישוי, שלא יגיד לך שכולם מדווחים. בוא, אתה יודע, אני מדברת מאוד זה, לא כולם - - -. אבל יש חוק חובת דיווח רפואי. לגבי העובדים הזרים, אני לא יודעת איך הם מסונכרנים לקופות החולים, איך אנחנו יודעים אם קרה להם משהו, חס וחלילה, בתקופת היותם פה בארץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> העלינו את זה. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אבל סליחה על הבורות, כשאני בא איתו לסניף של משרד הרישוי, מי יודע מה המצב הבריאותי שלו, לפי מבט העיניים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה אתם עושים לגבי המצב הבריאותי שלו? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> לא, אנחנו לא יודעים. לא מבט עיניים. אנחנו מבקשים היום בחידושים בדרגות גבוהות, אנחנו מדברים פה נגיד על משא, שאנחנו מבקשים מצב בריאותי בגילים מסוימים. אני יודעת שאתם מביאים צעירים, ואני יודעת שאנשים - - - << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> אנחנו בבעיה גדולה אם הם יגיעו לגיל 70 לחוג של ה - - - << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אנחנו מדברים על טרקטורים ועל רישיונות למשאיות קלות עד 12 טון, אני מדבר על ענף החקלאות. וענף התעשייה דיבר על מלגזות. ובסוף כל העובדים זרים. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> הם צעירים, באים לפה. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> הם קטן שווה ל-45, 45 זה המבוגרים ביותר. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> זה הגבוה. בסדר, אבל אני אומרת לך. << אורח >>דורון ליבנה:<< אורח >> אז צריך לעשות אדפטציה לצורך ולמציאות בשטח. וזה שאני בא עם העובד ללשכה, למשרד הרישוי - - - << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אנחנו לא מבקשים בפעם השנייה, אנחנו חושבים על איך לפתור את הנושא. בפעם הראשונה - - - << אורח >>דורון ליבנה:<< אורח >> היום אני צריך לבוא עם העובד. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אני יודעת. היום אנחנו חושבים, בפעם הראשונה הוא יהיה חייב להגיע, כמו כל מבקש רישיון נהיגה. בפעם השנייה, לגבי החידוש, אנחנו בודקים איך יוכלו לעשות את זה באופן מקוון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה. אז תעדכני אותנו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אנחנו נכניס את זה לסיכום. << אורח >>דורון ליבנה:<< אורח >> ודרך אגב, היום הוא לא מגיע. הוא עושה את הטופס הירוק וחברת הלימוד מגיעה בשמו. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> לא, אין אצלי להגיע בלי. אז זה חמור מאוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז תדווח על מקרים כאלה. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> תדווח על מקרים כאלה, כי זה לא תקין. חייב להגיע עובד לרשות הרישוי בפעם הראשונה. אם התאגיד הוא מגיע עם הרבה תאגידים, עם הרבה עובדים, חקלאים המון מגיעים אליי עם העובדים שלהם. לפעמים מגיעים 100-200 עובדים ביום מאותם חקלאים. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> לא, השאלה היא על מה אתם מדברים. הוא מדבר על הרישיון טרקטור, שבית הספר לנהיגה מגיע עם הניירת. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אתה מדבר על הקורס זה משהו אחר, תפריד. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> לא, לגבי המרה של רישיון טרקטור. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אתה מדבר, אבל אתה יודע, אני מדברת, כל אחד מדבר מנבכי ליבו. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> לא, לא, בסדר, אתם דיברתם על שני דברים שונים, דורון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ענבל, שאלה: מה קורה עם עובד זר שיש לו רישיון נהיגה, הוא בא עם המעסיק שלו, ואחר כך הוא נוטש אותו וממשיך לנהוג. מה אתם עושים עם זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא צריך להגיע פיזית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא נטש. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אבל אין לנו עם זה, אנחנו לא באכיפה אם הוא נטש, אנחנו לא יודעים כלום. אנחנו יודעים שהוא הוציא רישיון כדת וכדין, הוא רשאי לנהוג בישראל. אם הוא לא חוקי B, זו כבר האכיפה של המשטרה ורשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מיטל, את יכולה להשיב? אם הוא נטש את העובד שלו והוא הוציא רישיון נהיגה, העובד הזר? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אנחנו לא מבטלים רישיון נהיגה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא נטש את המעסיק שלו. << דובר_המשך >> מיטל כהן שבתאי: << דובר_המשך >> אבל רישיון הנהיגה שלו יבוטל - - - << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> כאילו הוא ברחן. << אורח >> גבי בורנשטיין: << אורח >> הרישיון נשאר עד שהוא פג תוקף ולא מחדשים אותו. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> כל עוד הוא בעל אשרה, מבחינתנו - - - << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> למה לא לעשות כמו עם הפלשתינית, המוקסה, שאז, כמו אזור אישי של העובד הזר, ושם מופיע כל מה שיש לו, מתי הוא צריך לחדש את הרישיון, הוא עזב, הוא ברח. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אין לו אזור, זו הבעיה. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> גם הפלשתינאי אין לו אזרחות. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה עשיתם עם הפלשתינאים? << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אז לעשות מוקסה. שיש לו את האזור אישי שלו, ואתה נכנס ואתה רואה מי המעסיק שלו, אם יש לו רישיון בתוקף, אם הרישיון נגמר, אז הוא גם מקבל, מהבהב לו, שהוא צריך לחדש את הרישיון. זה דבר פשוט, היום זה לא - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נעבור לדוברים שלא דיברו עדיין. עדן חן, ואחר כך אלישע. << אורח >> עדן חן: << אורח >> בוקר טוב, עדן חן. רציתי להגיד קודם כול תודה רבה על ההתייחסות והמענה ספציפית לעניין הזה, שבעיניי הוא מאוד חשוב. קודם כול אני אציג את עצמי. אני עובדת עם המון תאגידים, הרבה חברות כוח אדם וגם מעסיקים באופן ישיר. עוזרת להם בביצוע של המרות רישיונות נהיגה. ומהיום יום אני חווה קשיים בהתנהלות מול משרד הרישוי, דברים שחוזרים על עצמם ואני אשמח לציין כמה דברים. קודם כול חוסר אחידות בסניפים. זאת אומרת יש משרד הרישוי בירושלים, שאני יכולה להגיע ואני לא צריכה כניסות יציאות, ובפתח תקווה אני צריכה. או כל מיני דברים ששונים מבחינת מסמכים. יש קושי משמעותי בהשגת תורים. רק תדמיינו לעצמכם שאני מגיעה עם 10, 20, 30 אנשים ואני צריכה כל פעם לקבוע 20 תורים או לחכות גם לעוד שבועיים, שלושה, חודש, בשביל שאנשים, שיש פה מעל עשרות עובדים זרים, שפשוט לא יכולים לנהוג ולא יכולים לנסוע. וגם כרגע מבחינת משאיות, יש ביקוש מאוד גדול לעובדים זרים בענף. והדבר הזה בעצם גורם למשק גם סוג של לעמוד. אני מאוד מזדהה עם מה שאמרו פה. יש עומס בירוקרטי. אוקיי, זה אותו דבר, חוזר על עצמו. וגם, סתם אני יכולה לתת דוגמה ספציפית למשרד הרישוי שאני די כבר מכירה שם את האנשים ואת הבנות, בפתח תקווה, לדוגמה, היו ארבע בנות. יש עכשיו כרגע רק שתיים. וכל העומס עליהן. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אחת יצאה לפנסיה, אחת עברה מקום. << אורח >> עדן חן: << אורח >> אני יודעת. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אז יש שינוי, הכול זה כוח אדם. אני מבינה אותך, אבל זה נכון. אלה עובדות קיימות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> היא מדברת על העומסים ועל ה - - - << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> זה גורם לעומסים כשיש חוסר אדם, בוודאי. << אורח >> עדן חן: << אורח >> אני מציינת עובדות. נניח וקבעתי תורים לאנשים וחיכיתי לתורים האלה. אני מגיעה, אוקיי, אני ממתינה. למה? כי יש פטור מתור. פטור מתור לפניי. אני מבלה שם יום שלם על כלום, על חמש שעות שהיא יושבת מולי - - - << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> זה החוק, יש אנשים פטורים מזה. << אורח >> עדן חן: << אורח >> אני אשמח לסיים ואפילו אשמח מאוד לשמוע את מה שיש לך לעזור לי. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> בשמחה. << אורח >> עדן חן: << אורח >> עליי זה יקל, זה יקל על המשק, על המעסיקים שממתינים. אני יכולה להראות לך ואומרים לי "מה קורה? מה קורה? העובד פג לו תוקף הרישיון, מה קורה עם זה?" אז ספציפית שם יש בעיה של פטור מתור. כל הסניף זה רק פטור מתור. את מחכה לסוף היום בשביל שיקבלו אותך. עוד משהו, אז אני חושבת שיש כמה דברים. קודם כול ההצעה, באמת, שוב זה כבר אתם, אם תוכלו לעזור לקדם את העניין. אני אשמח אם יהיה איזה שהוא רעיון, ויש אנשים כמוני שגם עושים לקבוצות. קודם כול מישהי, שאני יכולה לבוא וליזום פגישות מסודרות, לבוא עם קבוצה שפשוט תטפל בי בשעה שהכי נוחה לה מבחינת משרד הרישוי. גם אני חוסכת עומסים, גם אני חוסכת זמני עבודה של העובדים עצמם. הם מבזבזים יום עבודה באמת על משהו שבכמה דקות אנחנו יכולות לפתור את זה. וזהו, אני אשמח לשמוע. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> את צודקת. באמת יש לנו חוסר בכוח אדם אז זה באמת מהווה מכשול ועיכובים. ולעשות פקידה ייעודית לעובדים הזרים זה לא אפשרי מבחינתי, כי אם יש לי חוסר בכוח אדם, אז אנחנו מקבלים את כולם וזה לא משנה, אנחנו לא מגדירים, אנחנו לא בודקים מי מגיע אלינו. מגיעים אלינו מכול האוכלוסיות. << אורח >> עדן חן: << אורח >> נכון. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> כל עוד התהליך בחידוש יהיה דיגיטלי, לא תהיה המתנה, הדברים יהיו הרבה יותר קלים. אנחנו בודקים את העניין, אנחנו רוצים בדיוק כמוכם. אנחנו רוצים לפשט, שהפקידים יתנו מענה טוב בזמן הכי קצר, שאנשים לא יעמדו הרבה זמן בתור. זה שיש גם את העניין של פטור מתור, זה החוק. גם בסופר יש את זה, אין מה לעשות. היום יש הרבה אנשים, לצערנו, אנחנו בתקופה מאוד מאוד קשה עם המלחמה, שהרבה מאוד קיבלו פטור מתור מטעם ביטוח לאומי ואנחנו חייבים לתת להם. הם לא יכולים לשבת ולהמתין בתור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. אלישע. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> תודה. אלישע יפרח, איגוד לשכות המסחר. רציתי לדבר על האתגרים שאנחנו חווים אצלנו באירוע של הרישיונות, שדורשים שני פתרונות מאוד מאוד פשוטים שיכולים להקל מאוד את החיים למגזר העסקי. כמו שאתם יודעים, והיו על זה פה לא מעט דיונים, יש מחסור חמור בנהגי משאיות במדינת ישראל. אנחנו חושבים שהפתרון הכי מהיר וטוב נכון לעכשיו הוא לאפשר להביא עובדים זרים כנהגי משאיות, אבל יש פה שני אתגרים מרכזיים. אתגר ראשון זה דרישות ההמרה. משרד התחבורה מכיר את האירוע הזה, היו לנו על זה פגישות עם יוסי, ואפילו יצאו באיזה שהוא פיילוט שאני מבין שכרגע נעצר, לרדד את דרישות ההמרה מ-C1, C ו-E מהרישיון הזר לרישיון הישראלי. היום - - - << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אגב, C1 זה קיים. C ו-E זה לא אפשרי להמרה. דיברנו גם על זה. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אז אני הבנתי ש-E לא אפשרי למרות שאני לא מבין את המונח "לא אפשרי", אבל נגיד. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> לא אפשרי להמרה. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> נכון, הבנתי. אני פשוט לא חושב שזה נכון. אפשר להמיר, אבל בסדר, אפשר לדבר על זה. אגב זה לא נאמר על C, זה נאמר רק על E, זאת אומרת אמרו "כן אפשר להמיר C1 ו-C", בדרישות מאוד מחמירות, שדה פקטו לא מאפשרות להביא את העובד הזר. לצורך העניין רק כדי לסבר את האוזן, מדובר על תהליך שלוקח כמעט שנתיים. תהליך המרה עם עובד שכבר יש לו ותק של הרישיון של חמש שנים, זו דרישת הסף, נכון? במדינת המקור. זאת אומרת, הודי שנוהג חמש שנים על משאית מגיע לארץ וצריך לעבור שנתיים כדי להמיר את הרישיון ההודי לרישיון הישראלי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שנתיים. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> כעבור שנתיים. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> לא, בפועל זה לוקח שנתיים. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> כי, לצערינו יש לזה המון חסם במכון - - - << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אבל אפשר לרדד את דרישות ההמרה. זה לא רק המרב"ד, המרב"ד זה אחד מהם, היו לנו פה על זה הרבה דיונים, את מכירה את זה גם. אבל זה לא רק המרב"ד. בסופו של דבר אם תהליך לוקח שנתיים, גם בגלל המרב"ד אבל גם בגלל עוד דברים שבדרך לוקחים, אז אף אחד לא יביא לפה נהג, זה ברור לכולם. זה אירוע ראשון. המשרד מכיר את זה, היה נכון לרדד את דרישות ההמרה, אפילו יצא בפיילוט לרידוד דרישות המרה בתעשייה ואיך שהוא זה נעצר. חבל, זה אירוע ראשון, חייב לתת לזה מענה והממשלה גם מכירה את זה. זה דבר ראשון. דבר שני, אני רציתי להגיד שצריך, אנחנו חווים את זה גם במסחר ושירותים, חברות קמעונאיות שגם יש להן מערכי הפצה, צריכות גם נהגי משאיות וזה צוואר בקבוק מאוד גדול. לצורך העניין, חברה עם מחזורים של מאות מיליוני שקלים יכולה להיפגע לה פעילות ברמה מאוד גבוהה, כי חסרים לה 30 נהגי משאיות. כי מה לעשות, זה איזה שהוא צוואר בקבוק, שאם אין לו מענה וחסרים נהגים או משאיות, אבל כרגע מדברים על נהגים, זה תוקע את כל הפעילות. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אתה יודע איזה נהגים מצוינים יש לנו בצה"ל? << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אני יודע. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> נראה לי זה המקום עם ההכשרה הכי טובה. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אני יודע, תביאו לנו אותם. אני יודע, גם שם היו דרישות המרה מאוד מוגזמות מרישיון צבאי לרישיון ישראלי, נכון? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> לא, היום אין בעיה עם זה. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> על זה דיברנו, על זה גם. נכון, עכשיו פתרו את זה. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> פתרו את זה. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אבל שמו גלגלים בכל מקום ואז באים למשק בטענות. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> תצ'פרו את החיילים שיוצאים. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אז אני בא ואומר דבר מאוד פשוט, ענבל, ואני אומר את זה לכל הממשלה: אנחנו צריכים נהגים. אנחנו לא צריכים נהגים זרים, אנחנו צריכים נהגים. תנו לנו נהגים אנחנו נהיה מאוד מרוצים, אין לאף אחד אינטרס להעסיק עובד זר. אני כל פעם מדבר על זה עם נקש ועם מאיר, להעסיק עובד זר יותר יקר מעובד ישראלי. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אין, לא כולם מסכימים איתי, אבל זאת האמת. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> נהגי משאיות זה לא נכון. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> בסדר. אז אין אינטרס להעסיק עובד זר, יש אינטרס להעסיק עובד. אבל מעסיק שחסרים לו עובדים וזה תוקע לו את הפעילות, זה נכון לכל מקצוע ולכל משלח יד במשק, אם חסר לי עובד אני אעשה הכול כדי להביא עובד. אני לא רוצה עובד זר, אני רוצה עובד. אם אני לא מצליח להביא עובד ישראלי, תנו לי להביא עובד זר, זו הנחת המוצא שלנו בכל הענפים. עכשיו, בגלל שאנחנו מדברים על מסחר ושירותים, אין את המקצוע של נהגי משאיות במכסת מסחר ושירותים, וזאת הייתה הבקשה השנייה שלנו – להכניס את מקצוע המשאיות למכסת מסחר ושירותים. אמה-מה? גילינו להפתעתנו שלפני שבועיים רשות האוכלוסין תיקנה את נוהל עובדים זרים לתעשייה והוציאה את המקצוע הזה, אפילו מנוהל תעשייה. זאת אומרת, אחרי שהממשלה הכירה בעובדה שחסרים נהגי משאיות בענף התעשייה ונתנה לזה מענה בהכנסת המקצוע הזה לנוהל עובדים זרים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי רשות האוכלוסין תגיב? << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> רק שנייה, אני אסיים את המשפט. אנחנו מגלים את זה בדיעבד. זו דרמה. עכשיו, once הכניסו את המקצוע של נהגי משאיות למכסות עובדים זרים לתעשייה, זה אומר שממשלת ישראל הכירה בזה שחסרים נהגי משאיות ורצתה לתת לזה מענה בדמות עובדים זרים. אבל, כמו שאמרה מיכל, רגולטור אחד מדבר בשפה אחת, רגולטור אחר מדבר בשפה אחרת. רשות האוכלוסין מאפשרת לגייס עובדים זרים, נהגים זרים לתעשייה, אבל משרד התחבורה מערים דרישות שדה-פקטו לא מאפשרות להביא. אבל עכשיו היא גם הוציאה את המקצוע הזה של נהגי משאיות ממכסת עובדים זרים לתעשייה. עכשיו, אני הייתי רוצה לחשוב שאם ממשלת ישראל הוציאה את המקצוע של נהגים ממכסת עובדים זרים, זו בשורה ענקית, זה אומר שלא חסרים יותר נהגי משאיות במדינת ישראל ולכן לא צריך להביא עובדים זרים. מישהו מכיר מציאות כזאת? אני לא מכיר מציאות כזאת. אנחנו חסרים לנו עדיין אלפי נהגים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אלישע יפרח: << דובר_המשך >> אנחנו דורשים לקבל את המענה הזה דרך עובדים זרים כי זה הפתרון הכי מהיר. ואם יש לממשלת ישראל נהגי משאיות ישראלים, אנחנו נשמח לקבל אותם, נשמח. אבל כל עוד אין – תנו לנו פתרון. אנחנו לא יכולים להישאר באוויר בדבר הזה. יש פה התנהלות חד צדדית שפוגעת במשק ואנחנו חייבים לתת לזה מענה. אנחנו מדברים על זה חודשים וזה חייב להיגמר. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נקיים דיון. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אני חייבת רק להגיד משהו קטן ודווקא כאן - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, רשות האוכלוסין לא יכולה להשיב על מה שקורה עם הנוהל? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אני בודקת את זה. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> היא בודקת את זה, אבל אני חייבת דווקא כאן להגיד על משרד התחבורה, שהם באמת יצאו איתנו בשילוב ובשיתוף פעולה לפיילוט הזה. ובאמת, להפתעתנו, היום נודע לנו שזה הוסר מהנוהל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי הודיע לכם? רשות האוכלוסין? << דובר_המשך >> שרה דיאמנט: << דובר_המשך >> לא, לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מי? << דובר_המשך >> שרה דיאמנט: << דובר_המשך >> במקרה מיכל אמרה לי מהתאחדות התעשיינים. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני במקרה נכנסתי לנוהל וגיליתי שב-14 במאי, גבירתי אני חייבת רגע למקד את ההתנהלות הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 13. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עוד מעט אנחנו גולשים לדיון הבא, אז ניתן לאנשים שלא דיברו כאן. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אבל תראו איך בסופו של יום פותרים דברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, היא העלתה את הזה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אנחנו נרשום את זה בסיכום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואנחנו גם נקיים דיון. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> במקום להמשיך את הפיילוט פשוט הורידו את זה מנוהל עובדים זרים ופתרו את הבעיה של הנהגים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אנחנו נקיים דיון בנושא. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> פשוט לקרוא ולא להאמין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את נציגת משרד החקלאות, ביקשת. בקצרה, אם אפשר. << אורח >> יאנינה פליישון: << אורח >> משרד החקלאות יאנינה פליישון, ראש אגף בכיר גורמי ייצור. אני אשקף פה רגע את תמונת המצב שעולה מהמחוזות מהשטח. מהשטח עולה, בעצם, דרישה לחידוש רישיון נהיגה אחת לחצי שנה או לשנה יוצרת עומס מאוד משמעותי, גם על החקלאים וגם על העובדים. ואנחנו מציעים לבחון חידוש רישיון באופן רב שנתי, שיהיה אפשר לרכז את כל הרישיונות וההיתרים בצורה מרוכזת על ידי המשק החקלאי, במקום להגיע כל פעם מחדש עם רישיון נפרד. בנוסף, עלו טענות על כך שאין אפשרות להגיש בקשות לחידוש באופן מקוון, ולכן חשוב לקדם פה איזה שהוא תהליך מקוון נגיש, שיפחית את הצורך בהגעה פיזית מצד החקלאים יחד עם העובדים ויצמצם את הבירוקרטיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם בוחנים? << דובר_המשך >> יאנינה פליישון: << דובר_המשך >> חשוב שזה ייושם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> יאנינה פליישון: << דובר_המשך >> בנוגע להכרה ברישיון נהיגה זר, אנחנו מבינים מהטענות של החקלאים שאחת הבעיות המרכזיות היא דרישה לרישיון זר בתוקף או כל מיני מסמכים היסטוריים קודמים, כאשר בפועל אין להם אפשרות אחרי שהם מגיעים לארץ, להמציא את המסמכים שנמצאים בארץ מוצאם. אז לכן אנחנו - - - << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אז תציינו להם את זה, אם אתם יודעים שאתם מגייסים אותם ויש לנו דרישות, אז. << אורח >> יאנינה פליישון: << אורח >> אז זאת בדיוק הנקודה שדיברנו קודם. כלומר חשובה פה גם יצירה של איזו שהיא חבילת קליטה ונהיגה, נקרא לזה ככה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מה שאנחנו עושים כרגע. << דובר_המשך >> יאנינה פליישון: << דובר_המשך >> באמצעות יחידת יה"ב או כל גורם אחר, כדי שהעובדים שיש להם רישיונות יוכלו להגיע עם אותם רישיונות מוכנים בתוקף, עם כל הכללי המרה. ועוד נקודה אחת, אנחנו מבינים מהשטח שעלות ההכשרה של עובד לרישיון טרקטור, כל מיני אגרות והיתרים, יכולים קורס להגיע לכ-7,000 שקלים. וכשהעובד הזר מפסיק להיות מועסק אצל אותו חקלאי ובורח, הרישיון נשאר בתוקף והוא יכול לעבור אפילו לענף אחר שהוא לא ענף חקלאות, מסחר ושירותים, ולהשתמש באותו רישיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא, הוא לא יכול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לא. רק באשרה שלו הוא נשאר. זהו, טופל. << אורח >> יאנינה פליישון: << אורח >> הוא עובר למעסיק אחר, ובפועל אבל החקלאי שנשא בעלות ההכשרה לא מקבל שום פיצוי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. צריך גם להסדיר את זה. << דובר_המשך >> יאנינה פליישון: << דובר_המשך >> ולכן חשוב לבחון אם יש אפשרות למצוא שיוך בין רישיון הנהיגה לבין התוקף של ההיתר, ולוודא, אולי איזה שהוא מנגנון פיצוי כספי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, ניתן לאלה שלא דיברו. אלכס בבקשה. אתה יכול להציג את עצמך? << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> קודם כל אני מתנצל על האיחור, הייתי בוועדת בריאות. אז יכול להיות שאני גם לא שמעתי דברים אבל קודם כול אני רוצה להצטרף לעניין של המקוון, כי כשאנחנו רוצים לעשות איזו שהיא פעולה, בסיעוד זה לא לפספס יום עבודה. זה אשכרה לאפשר לעובד הסיעודי ללכת ליום שלם למשרד הרישוי ואז אולי יקבלו אותו, אז הוא צריך להסביר שהוא עובד זר, וזאת פרוצדורה מאוד מאוד לא נעימה. מצד שני, אמרתי את זה גם בדיונים קודמים, ברגע שעובד זר מקבל רישיון נהיגה בישראל הוא גם מקבל מספר זיהוי, והמספר זיהוי הזה משמש בתור תעודת זהות בכל המוסדות הממשלתיים. זאת נקודה חשובה, המספר הזה משמש בתור תעודת זהות וזה פותר לנו הרבה בעיות, אז אנחנו אמורים ורוצים לתמרץ עובדי סיעוד ובכלל, שיהיה להם רישיון נהיגה. בזמנו דיברנו עם הרשות להכניס נוהל בעובדים הבילטרליים, שלפחות 20% מהעובדים שיהיו במאגר יהיו עם רישיון. אני לא יודע מה קורה עם זה, לדעתי זה לא התקדם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נשאל את נציג משרד החוץ. הוא צריך להיות אצלנו השבוע בדיון. << דובר_המשך >> אלכס פרידמן: << דובר_המשך >> מעולה. וכמובן, נקודה נוספת שלדעתי כן הוכנסה, לפי מה שראיתי, זה עניין הוותק, שרישיון לא מספיק, צריך ותק של חמש שנים. עכשיו, דיברו על זה פה לפניי. כמו שאתם מבינים, ואני לא צריך להסביר, רישיון אצל עובד סיעוד זה דבר מהותי. אם לעובד שלי לא היה רישיון כנראה שלא הייתי מגיע לפה היום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אלכס פרידמן: << דובר_המשך >> אז חשוב מאוד לקדם את העניין של לפחות 20% שיגיעו כבר עם רישיון, ואם לא, יכול להיות שכדאי לבחון אופציה נוספת. ואני מציע לך כבוד היושבת ראש, עובדי סיעוד שיש להם מטפל תקופה ארוכה וזקוקים באופן מהותי לרישיון, לעזור בסבסוד הלימודים, כי אחרת זה נופל על המטופל וזה מאוד מאוד לא זול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא פשוט. << דובר_המשך >> אלכס פרידמן: << דובר_המשך >> אני מציע לך הצעה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך מקור תקציבי. אני מכירה את התגובה של האוצר. << דובר_המשך >> אלכס פרידמן: << דובר_המשך >> את יכולה, מכירים את האוצר, ולכן אני מאוד מאוד, שמתי את זה במסגרת מאוד מאוד מצומצמת, של מטופלים מאוד קשים של מטפל שעובד אצלם תקופה מוכחת ויש צורך מהותי ברישיון, כלומר להגיע לעבודה או ללימודים, או למשהו מהותי, ואז אנחנו בקבוצה מאוד מאוד מצומצמת אבל פותרים בעיה מאוד מאוד רצינית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. אביתר, ואחר כך אביבית. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> תודה רבה. אביתר חנן מההסתדרות. אני אגש שנייה אחת לנושא של המשאיות. די חיכיתי שהנושא הזה יעלה, כמו תמיד. היו פה כמה דיונים על הנושא הזה. ובין היתר גם דובר על הנוהל של התעשייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, ואמור גם להיות דיון השבוע. << דובר_המשך >> אביתר חנן: << דובר_המשך >> נכון. ודובר על הנוהל של התעשייה. בנוהל של התעשייה היה דיון – נראה לי הדיון האחרון שדיברנו על הנוהל – מאיר דוד בעצמו בא ואמר: "הנוהל עצמו נכתב טרום המלחמה, כשחשבו שיגיעו מעט עובדים לתחום המשאיות". והוא אומר, שאף אחד לא חשב שתהיה כמות כזאת של עובדים, שעכשיו רוצים להביא, שמענו גם בדיונים קודמים, רוצים להביא אלפי נהגי משאיות. אז הנוהל עצמו לא נועד בשביל לתת את המענה הזה. ולכן, בעקבות בקשתנו, הורידו את המשאיות מהנוהל של התעשייה, כי זה לא המקום המתאים לו. זה אחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה הם לא מעדכנים? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אז למה לא עדכנו את המעסיקים? << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> זה אני לא יודע מה קורה בתוך משרדי הממשלה. בסוף זה פורסם, אני ואת - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יופי, זה לא מתאים, כן מתאים. גם את הוועדה לא עדכנו. << דובר_המשך >> אביתר חנן: << דובר_המשך >> אני ואת יכולים להיכנס לאתר ולראות את הנוהל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אני לא איכנס לאתר, זה לא התפקיד שלי להיכנס לאתר. כשיש נוהל מסודר. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> התעשיינים גילו את זה במקרה. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> שתיים, הסוגייה של החוסר בנהגים היא כל פעם מוצפת. אנחנו לא אומרים עוד פעם שלא קיים באמת חוסר בנהגים, אנחנו אומרים שיש צוואר בקבוק במרב"ד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, עוד הפעם. את זה אנחנו יודעים, אל תחזור על דברים שכבר נאמרו ואנחנו דנים בהם. תגיד דברים חדשים, תיתן לנו חידוש. << דובר_המשך >> אביתר חנן: << דובר_המשך >> לא, הייתה וועדה. שנייה, היה צוות בין משרדי. אני אומר הצוות בין משרדי קיבל המלצות. הוא היה צריך להעביר את זה לממשלה. הוא העביר את זה לממשלה, הממשלה עדיין לא קיבלה החלטה על המרב"ד. הדבר הזה צריך להסתיים והממשלה צריכה לקבל החלטה איך פותרים. יש צוות בין משרדי, יש גם המלצות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, אבל זה לא הדיון עכשיו. בשבוע הבא כשיהיה או בעוד שבועיים אז תעלה את הסוגיות. << דובר_המשך >> אביתר חנן: << דובר_המשך >> אין בעיה, אני אומר צריך לפתור את הבעיה שם וככה לייצר את הפתרון של הנהגים << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. אביבית, בבקשה. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אביבית אסרף, משרד העבודה. אני רוצה לדבר על הנוהל. אמנם הנוהל הוא נוהל של רשות האוכלוסין אבל הוא נושק להמלצות של משרד העבודה ומתבסס עליהן. היו פה הרבה דיונים, שבסופו של יום עלה קושי משמעותי, שהמחסור בעצם, חלקו הגדול נובע מזה שלא נותנים את האישורים הרפואיים. וגבירתי מכירה את הסיפור הזה ושיש הרבה מאוד עובדים ישראלים שממתינים לרישיון ויכולים, כמו הפיילוט שדיברו עליו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אנחנו מכירים, נו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חבל שתחזרי שנית על הדברים. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> שיוצאי צבא יכולים להמיר את הרישיון שלהם. וזה בעצם שלח אותנו לעשות בדיקה. אנחנו גם עדכנו בוועדה מספר פעמים שאנחנו נבחן את הנוהל הזה וייתכן שניאלץ להוריד את הנהגים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל לא עדכנתם אותנו בתוצאה, הם במקרה שמעו. << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> את משרדי הממשלה הרלוונטיים אנחנו עדכנו עוד בהעברת ההמלצות, עוד לפני תיקון הנוהל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל משרד הכלכלה, שהיא אחראית גם על התעשייה, הם לא עודכנו. << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> אז כשאנחנו שלחנו המלצות מתוקנות לרשות האוכלוסין משרד הכלכלה קיבלו אותן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא טוענת שהיא לא קיבלה. לא קיבלת, נכון, שרה? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> יש מייל שיצא באמת ממשרד העבודה שהוא דיבר על זה. אבל שוב, בסופו של יום תוקן נוהל - - - << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> בסדר, אנחנו לא מתקנים את הנוהל, אנחנו מעבירים המלצות, ובהמלצות אנחנו עידכנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שמה אומר הנוהל? את יכולה לחזור? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> שנהגים לא נמצאים בתוך רשימת העובדים הזרים, נהגי משא כבד. עכשיו, יותר מזה, וגם ציינו פה בוועדה, באוגוסט 2024 היה עדכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפני שנה? << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> כן. היה עדכון לנוהל תעשייה כבר אז. בזמנו, גם ההמלצות שהועברו באוגוסט 2024 כבר לא כללו נהגי משאיות כבר אז. היה שם איזה משהו עם הנוהל, כנראה טעות אנוש של חוסר עדכון או חוסר שימת לב, אבל אנחנו כמשרד העבודה כבר באוגוסט 2024 הורדנו את ההמלצות שלנו למתן רישיון לנהגים, כשעברנו שוב על הנוהל. עכשיו, המלצות, עם כל הכבוד, יכולות להתעדכן מדי פעם בהתאם לשוק העבודה. בסוף, אנחנו כמשרד העבודה - - - << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> מה השתנה בשוק העבודה באוגוסט 2024 שעל בסיס זה נתתם המלצה אחרת? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה המון זמן. << דובר_המשך >> מיכל וקסמן חילי: << דובר_המשך >> זה פשוט לא יאומן. אנחנו עם מחסור 14 שנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עוד מעט שנתיים. << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> בסדר, מיכל, מיכל. << דובר_המשך >> מיכל וקסמן חילי: << דובר_המשך >> אותו מחסור שמלווה אותנו 14 שנים, שום דבר לא ישנה, רק לרעה. << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> הוא השתנה באוגוסט 2024. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> את פשוט, את אומרת את זה גם על סמך מידע. אין שום דבר שהשתנה באוגוסט 2024. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שנתיים, זה עבר זמן הרבה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אוקטובר 2023 לעומת יולי 2023 שבכל המועדים האלה הכנסתם עובדים זרים לנוהל עובדים זרים בתעשייה. אז זה בטח לא מבוסס על נתונים. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> הכנסנו בנובמבר 2023 - - - << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> מה שהשתנה, גבירתי, זה פיילוט שהתקדם, משרד התחבורה, שאמר: "רוצה אני". זה התקדם ממש לישורת האחרונה ואז זה ירד מהנוהל. אלה הנסיבות. << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> אנחנו כמשרד העבודה מעוניינים לפתור כשלי שוק במקום בו אין ידיים ישראליות שיכולות לבצע את התפקידים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מי מבצע פה את התפקיד של נהגים? << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> אם מחכים, אם יש ישראלים, 20,000, 15,000. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש, אז תביאי להם ישראלים, הם מחכים עד היום לישראלים. << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> לא, אני לא אמורה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מי יביא להם את ה- - - ? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אז מי יביא? אף אחד בצלע הזאת לא אמור להביא אז איך הם מגיעים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז איך הם יגיעו? << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> משרד העבודה לא נותן - - - << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אז השאלה היא איך הם מגיעים? האם את פותרת את הבעיה לפני שאת מורידה את רשימת משלוחי היד? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם את יודעת לענות אז תעני, אם את לא יודעת לענות אל תעני. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> את משרד העבודה, את בכל זאת לא רשות האוכלוסין, את משרד העבודה, זה בדיוק הפתרון שאת צריכה לתת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את אומרת לי מאוגוסט 2024, שיש נוהל. << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> לא, אני לא מתווכחת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאוגוסט 2024. << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> לא. אם מבקשים את התשובה שלי אני אענה אותה, אבל אני לא יכולה לענות כשאני תוך כדי נתקפת, אז או שאני אדבר או שאני אקבל את - - -. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני לא נתקפת, היא אומרת את מה שיש על ליבה. << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> אין בעיה, אז שתגיד - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה, היא תלך? בשביל מה היא נמצאת פה? נכון, אז תגידי. << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> מתנצלת, לא בצורה כזאת. אם אתם מעוניינים בתשובה אני אענה תשובה, אבל לא בצורה כזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, אנחנו נמשיך. אנחנו רוצים לסכם את הדיון. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אפשר, סליחה, אתי, אפשר פתרון פשוט? יש לנו את ה-C ו-C1. אנחנו לא מדינה רגילה, אנחנו כבר שלוש שנים במלחמה. רוב האזרחים מגויסים, חלק מהם נהגים וזה. ומה שאנחנו סומכים על רוב הנהגים שיש לנו, זה נהגים שעשו את ההכשרה שלהם בצבא. אז זה אומר שהצבא עכשיו צריך אותם. אז אולי פשוט להתנתק מהאיחוד האירופאי, שמחייב את ה-C וה-1C, וכל מי שיש לו 1C יוכל לנהוג ב-C, עד 15 טון. ואז אולי לא נצטרך את העובדים הזרים. זו שאלה למשרד התחבורה. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> זה לא רק שאלה, רק עוד אימרה קטנה על משאיות. יש המון משאיות שנכנסות לארץ 15 טון והיצרנים רושמים אותם 12 טון, בהקשר למה שהאדון אומר. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> לא נכון. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אז זה הכול ישראבלוף, משאית של 15 טון רושמים אותן 12 טון. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אני הפכתי? אני הופך את המשאיות שלי ל-12 טון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. את רוצה לתת לנו את התשובה? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> בגלל המצוקה זה מה שכולם עושים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, ענבל, קיבלת תשובה? לגבי הפלשתינאים? << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> למה בחו"ל? בארץ. אני הופך את המשאיות שלי מ-15 ל-12. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז תשלחי לוועדה, בסדר? << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> בין לנסוע על משאית של 1C עד 12 טון למעל 15 טון. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> עד 15, לא מעל, עד. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> עד, לא מעל, עד. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> כמו שהיה לפני התקינה האירופאית. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> כן. מה לנו ולאירופאים? האירופאים גם ככה שונאים אותנו, גם ככה הם מקללים אותנו כל היום. מה יש לנו באירופה? << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> ככה זה עובד פה, כול מה שטוב לאירופה, גם אם הם אנטישמיים. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אירופה טוב להם זה שנאת יהודים. אנחנו יהודים, אנחנו לא צריכים את שנאת היהודים להביא מאירופה. אנחנו - - - << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> אפס היגיון. היה פעם רישיון עד 15 טון, עשו את ה-12-15. אף אחד לא יודע להסביר אפילו למה, והפרדוקס הוא שרוב המשאיות, שקונים אותן הם קונים אותן 15 טון, בהוראת רשום 12 טון ואנחנו חיים את הישראבלוף. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אז זה יפה מאוד שהיבואנים נותנים תקדים לשקר ולתת מידע - - - << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> זה חוקי. << אורח >> דורון ליבנה: << אורח >> הם לא משקרים, הם עושים את זה בדין, הם לא מבלפים אף אחד. משרד התחבורה מאפשר להם את זה. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> הם מיישרים את הפינות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, אני רוצה לסכם. 1. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה לפרסם באתר ולשלוח ללשכות הפרטיות ולמעסיקים הודעה על האפשרות לראות את הכניסות והיציאות האחרונות של העובדים הזרים באפליקציה. 2. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה לפעול בדחיפות להתאמת העובד הזר לחקלאי ולכלל המעסיקים, כדי שיתאפשר להם גם לבחור שיגיע אליהם עובד זר שיש לו כבר רישיון נהיגה, ולדאוג שהעובד יגיע עם הטפסים הנדרשים מראש. 3. הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה לבדוק תרגום של המסמכים הרשמיים ומבחני התאוריה לשפה התאית, עבור התאילנדים, בעיקר בענף החקלאות ולהודיע לוועדה על ההחלטה תוך שבוע. 4. הוועדה קוראת למשרד התחבורה לעשות חשיבה מחדש לגבי החיוב לרישיון נהיגה לעובדים זרים שעובדים על מלגזה והקלות בהמרות של העובדים הזרים שמגיעים לישראל עם רישיון נהיגה והכשרה מחו"ל על מלגזה כדי להקל על התעשיינים ולעדכן על כך את הוועדה תוך שלושה שבועות. 5. הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה לבחון ייעול מערכות המחשוב של רשות הרישוי כדי שהמעסיק והעובד הזר לא יידרשו להגיע בכל פעם לחידוש הרישיון, והכל יתבצע דיגיטלית. 6. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לפרט בכתב מדוע יצא מקצוע נהג משאית מהנוהל ולהודיע זאת לוועדה תוך שבוע. 7. הוועדה מבקשת לבחון מנגנון פיצוי כספי או כל דרך אחרת למקרים שבהם עובד זר עבר תהליך הוצאת רישיון נהיגה והכשרות, למשל קורס על טרקטור, על חשבון המעסיק ואז עוזב את המעסיק. 8. הוועדה מבקשת לבחון את בקשת נציג "נכה לא חצי בן אדם" על כך שאחוז מסוים מהעובדים הזרים, שמגיעים לענף הסיעוד הביתי בהבאה בילטרלית יגיעו עם רישיון נהיגה. 9. הוועדה תמשיך לעקוב ולפקח אחר התקדמות הטיפול בהוצאת רישיון נהיגה לעובדים זרים. תודה. והוועדה מבקשת תשובה ממשרד התחבורה האם הפלשתינאים היו פטורים מהוצאת רישיון נהיגה כשעבדו על מלגזה בענף התעשייה. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:01. << סיום >>