פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 237 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, ט' בסיון התשפ"ו (25 במאי 2026), שעה 12:32 סדר היום: << נושא >> עובדים זרים המועסקים באסדות ובמתקני חיפושי והפקת גז ונפט << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: חן בר יוסף – מנהל מינהל אוצרות טבע, משרד האנרגיה והתשתיות סמדר פרידמן – משפטנית בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה שרון אמיר – מנהלת אגף מגזר עסקי, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים אפרת לב ארי – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים דניאל אספירו – עו"ד, יו"ר משותף ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין ארז ללקין – עו"ד, שדלן, מייצג את חברת אירופליים מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> עובדים זרים המועסקים באסדות ובמתקני חיפושי והפקת גז ונפט << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צוהריים טובים. היום יום שני בשבוע, ט' בסיוון התשפ"ו, 25 במאי 2026. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא עובדים זרים המועסקים באסדות גז ובמתקני חיפוש והפקת גז ונפט. דיון ראשוני שמקיימת הוועדה בנושא. בדיון היום אבקש לשמוע נתונים על מספר העובדים הזרים והעובדים באסדות ובמתקנים. מהו תפקידם? האם מגיעים במסגרת מומחים זרים עם ידע קודם מעבודה במדינתם או ממדינה אחרת שבה עבדו? האם קיים כוח אדם ישראלי שיודע לבצע את העבודות שהעובדים הזרים מבצעים, או שנדרשת מומחיות נפרדת שאין בישראל? האם משלמים אגרות למדינה עבור העסקת עובדים אלו? נוסף, קיבלנו פנייה מחברת אירופליים, חברה לכיבוי אש, ומלשכת עורכי הדין בנושא. להבנתי, העובדים הזרים שעובדים במים הכלכליים של ישראל לא צריכים אישור אשרות עבודה כמו כל מומחה אחר מרשות האוכלוסין וההגירה, ואין עליהם פיקוח של המדינה כמו יתר העובדים הזרים. אבקש לשמוע מדוע. האם החברות הזרות שמתמחות בנושאי חיפושי גז ונפט מביאות איתן את העובדים שלהן? האם חברות שמגיעות עם עובד זר כדי לתקן תקלה באסדה יכולות להביא את העובד הזר שהן מעסיקות לטיפול בתקלה? נתחיל עם רשות האוכלוסין, בבקשה. לתת לנו סקירה או שאת רוצה להתייחס לשאלה תשובה? נתחיל, אפרת, קודם? כן, את משיבה לי? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אני יכולה להשיב על המצב המשפטי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומהו הנוהל להעסקת עובדים מומחים זרים? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לגבי הפרקטיקה והנוהל, שרון שמנהלת את האגף תוכל להשיב. אני אפרת לב ארי מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה. מבחינת דינים שחלים על העסקת עובדים זרים, כלומר הדין הוא טריטוריאלי. כלומר, כל עוד באזור שבו מועסקים העובדים הזרים חל הדין הישראלי, אז חלים הדינים הרגילים של חוק עובדים זרים, או איסור תיווך שלא כדין לפי חוק שירותי תעסוקה, או איסור להעסיק. בקיצור, כל הדינים הרגילים חלים. ברגע שההעסקה של עובדים היא באזור מרוחק יותר, אפשר לקרוא לזה המים הכלכליים, ויש עוד אזורים מרוחקים, כן? כל עוד אין חקיקה שמחילה שם את הדין הישראלי, לא חלים הדינים הרגילים של העסקת עובדים זרים. יש הצעות חוק שעלו בשנים האחרונות, חלקן כתזכיר של הממשלה שלא התקדמו עדיין. יש גם הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת שוסטר, נדמה לי, שעלתה במקרה אתמול בוועדת שרים לחקיקה והדיון בה נדחה. כלומר, יש יוזמות חקיקה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז למה החלטות ממשלה לא זרמו, לא התקדמו? מה הסיבה? << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> אני לא יודעת, כי לא המשרד שלנו קידם אותן. אבל רק אני יכולה להגיד שמשפטית, ככל שבאזורים המרוחקים יותר, לא משנה איך נקרא להם, יוחלו הדינים שחלים על העסקת עובדים זרים ובראשם חוק עובדים זרים, אבל לא רק, אז אנחנו נפעל בהתאם. כלומר הנהלים שלנו יחולו שם והדינים הרגילים יחולו. לגבי יתר הצעות החקיקה אני לא יודעת, כי שוב, לא אנחנו קידמנו אותן. וזהו. כהשלמה לגבי הפרקטיקה של איך מועסקים כיום עובדים באסדות וכולי, אז שרון תוכל להרחיב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אנחנו נפנה אלייך שאלות, שרון? << אורח >> שרון אמיר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מהו הנוהל להעסקת עובדים מומחים זרים באסדות ובמתקני הפקת גז ונפט? << אורח >> שרון אמיר: << אורח >> שלום רב, שמי שרון אמיר, אני מנהלת אגף מגזר עסקי. הנוהל שבו מועסקים היום מומחים זרים באסדות הקבועות בתוך המים הטריטוריאליים זה נוהל מומחים זרים, הרגיל שלנו, שאומר שמומחה זר שהעסקתו נדרשת, ובאמת יש לו מומחיות ייחודית שאין בנמצא בישראל - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואז חלים עליהם אגרות וכל מה ש- - - ועובד מומחה. << אורח >> שרון אמיר: << אורח >> כולל הכול, בוודאי. אגרות מומחים, אגרות בקשה, אגרות רישיון, אגרות שנתיות, הכול כולל הכול מבחינת העסקת מומחים זרים בתוך המים הטריטוריאליים, בדגש. מבחינת הפיקוח שלנו על העסקת העובדים שם, אנחנו בודקים בתום התקופה, שבאמת המומחים האלה קיבלו את כפל השכר הממוצע במשק, שכר מומחים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שרון אמיר: << דובר_המשך >> מביקור שגם ערכנו באחת האסדות שם ראינו שהתנאים שלהם טובים מאוד, אין שום בעיה. זה מבחינת ההעסקה, מבחינת הנוהל. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה קורה לגבי המים הכלכליים? << דובר_המשך >> שרון אמיר: << דובר_המשך >> במים הכלכליים אנחנו לא נותנים היתרים, כי זה מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, וזה בהתייחס למה שאפרת ציינה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. אז מאילו מדינות העובדים מגיעים? << דובר_המשך >> שרון אמיר: << דובר_המשך >> שוב, זה גם העסקה רק בתוך המים הטריטוריאליים, אנחנו, מבחינתנו. זה לרוב עובדים מאירופה, מארצות הברית, מדרום אמריקה. אלה המדינות, משם המוצא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באילו מקצועות מאושרים העובדים המועסקים באסדות ובמתקני הפקה? << דובר_המשך >> שרון אמיר: << דובר_המשך >> טכנאים בעיקר, מתקיני ציוד, טכנאים, כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז לא מהנדסים ודברים כאלה. << דובר_המשך >> שרון אמיר: << דובר_המשך >> יכולים להיות גם מהנדסים. << יור >>היו"ר חוה אתי עטייה:<< יור >> יש כאלה שכמה שנים פחות או יותר הם מועסקים? << דובר_המשך >> שרון אמיר: << דובר_המשך >> זה עד 63 חודשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, את זה אני יודעת. אבל יש כאלה מקרים ש- - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא, אבל יש להם הארכה, לא? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמו ששמענו עם המטרו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> נכון. << דובר_המשך >> שרון אמיר: << דובר_המשך >> אלא אם באמת יש איזושהי תרומה משמעותית לכלכלה, למשק או לחברה, ואז אנחנו באמת מתחשבים במקרים האלה. החברה מסבירה את הצורך המיוחד בהעסקה ממושכת יותר ולרוב אין שום בעיה, ככל שבאמת אנחנו משוכנעים שנדרשת העסקה מעל 63 חודשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להגיד בכמה עובדים מדובר, כמה מועסקים? << דובר_המשך >> שרון אמיר: << דובר_המשך >> בעשרות. בעשרות, לא הרבה, אין הרבה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> רגע, בעשרות במים הטריטוריאליים? << אורח >> שרון אמיר: << אורח >> וזה שוב, במים הטריטוריאליים. << יור >>היו"ר חוה אתי עטייה:<< יור >> כן, אנחנו מדברים רק על המים הטריטוריאליים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> במים הכלכליים אתם לא יודעים. << דובר_המשך >> שרון אמיר: << דובר_המשך >> אין לי מושג, זה לא עובר דרכנו. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אין היתרים שם, אין אגרות, זה לא קשור אלינו. זה לא עובר דרכנו. << אורח >> שרון אמיר: << אורח >> זה מחוץ לגבולות ישראל. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אנחנו לא רגולטור לעניין כל עוד החקיקה לא חלה שם. אז אין לנו נתונים כי זה לא עובר דרכנו. << אורח >> ארז ללקין: << אורח >> אנחנו רוצים שיעבור דרככם. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> בסדר, צריך חקיקה בשביל זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ארז, בבקשה. << אורח >> ארז ללקין: << אורח >> צוהריים טובים. עורך דין ארז ללקין. אני פניתי אליכם בשם חברת אירופליים, לקוחה שלי, מערכות כיבוי אש בע"מ. בנושא של אי השוויון שיש, ואני אחדד קצת כי האגף שם דיבר יותר על המים הטריטוריאליים ואנחנו עוסקים באמת במים הכלכליים ובהבחנה ביניהם, וחשוב ש- - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם דנתם בנושא אצלכם? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אנחנו מגיבים להצעות חוק, שוב, בין אם ממשלתיות בין אם פרטיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, הסוגייה הזאת לא הגיעה לפתחכם? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> הגיעה לפתחנו, שוב, אנחנו מכירים את הנושא הזה. << אורח >> ארז ללקין: << אורח >> הם לא ענו לנו. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אבל כל עוד אין תחולה אין לנו מה לעשות עם זה. << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> אני אשמח להתייחס, כבוד יושבת הראש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שנייה, ניתן לו לסיים ואחר כך את תשיבי לדבריו. << אורח >> ארז ללקין: << אורח >> כיום המצב הוא כזה שמדינת ישראל עושה הבחנה בין עובדים שמגיעים למים הטריטוריאליים, שזה המים שצמודים לנו בחוף, ויש את המים הכלכליים שלפי אמנה בינלאומית, וזה לישראל יש שמה יכולת לשלוט, להעביר תקנות, לנהל את העניינים. ובאמת ישראל הוציאה מכרז, ושמה אסדות, חלק מהאסדות, תמר ולווייתן לדוגמה הן במים הכלכליים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי הוציא את המכרז? משרד הכלכלה? << אורח >> ארז ללקין: << אורח >> לא, משרד האנרגיה. כן, שם מפיקים גז, שם הנס של מדינת ישראל. בעצם, אנחנו, חברות ישראליות שמעסיקות עובדים זרים במים הטריטוריאליים או בישראל, צריכות לעבור את כל הוויה דולורוזה, להוציא כסף, לשלם כספים, לעבור בירוקרטיה ואת כל התהליך. במים הכלכליים זה לא קורה. רק בשביל לחדד לך את זה, עובדים מגיעים עם סירות, הם לא עוברים דרך ישראל, ולכן אפשר לבוא ולהגיד: אנחנו לא יודעים כמה עובדים יש שם ולא יודעים בכלל מה קורה שם, וזה בעינינו דבר לא טוב למדינת ישראל. בטח לא בימים כאלה לא פשוטים, שמתקיפים אותנו מכל מיני כיוונים ויכולים החברות הבינלאומיות האלה לקבל פטור מלעבור את כל התהליך שצריך לעבור, גם בשביל ביטחון המדינה, אבל גם בשביל העובדים. אז בעצם הם מגיעים, הם עוברים איזושהי סריקה או בדיקה, אני בטוח, אבל הם לא עוברים את מדינת ישראל בצורה הזאת. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> הם גם לא עובדים במדינת ישראל. << דובר_המשך >> ארז ללקין: << דובר_המשך >> אני יכול לענות לך על זה, אבל אלה כבר דברים משפטיים. המים הכלכליים, ששם נמצאות האסדות ועוד אתרים, הם בסופו של דבר אינטרס הכי גבוה היום של מדינת ישראל, הם העתיד שלנו והם גם בשליטה שלנו, בוא נאמר את זה. יכולות לעבור שם סירות וכולי וכולי, אבל יש אמנות לעניין. כתבתי את זה גם במכתב, אני לא יודע אם לחזור על הכול, אבל מה שקורה היום, ועל זה אנחנו מלינים, קודם כול כבר יש, לכאורה, הסכמה של כל הגופים עוד מלפני יותר מעשור שצריכים להחיל - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את המים הכלכליים. << דובר_המשך >> ארז ללקין: << דובר_המשך >> את דיני העבודה החילו על העובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את הדין הבינלאומי. << אורח >> ארז ללקין: << אורח >> יש חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, בזמנו, ובעצם דיני העבודה חלים על העובדים שם. דיני העבודה הישראלים חלים על העובדים שם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> ארז ללקין: << דובר_המשך >> רק לא דיני ההגירה. ויש חוות דעת של היועץ המשפטי, מה שאני יודע, אבי ליכט, בזמנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוא נשמע עוד מעט את משרד המשפטים, לטיעון. << אורח >> ארז ללקין: << אורח >> מה שקורה היום, שאנחנו, שהחברות הזרות שעובדות שם והחברות שמעסיקות שם עובדים, יש להם חוסר שוויון משווע, שמאוד חורה גם לאירופליים וגם לחברות אחרות, שבזמן שאנחנו צריכים להוציא הרבה כספים ולטפל בכל התהליך, מי שמגיע לשם, שזה רק חברות זרות, בעיקר, הן עושות את זה בדרך אחרת. שזה גם פוגע בתחרות, גם בשוויון, וגם חברות ישראליות שמספקות להם עובדים לא צריכות לעבור את כל התהליך איתנו, כמו שאנחנו עוברים. עכשיו, שוב, ברור שזה חוסר שוויון וברור שאי אפשר להמשיך עם זה, רק מישהו צריך לקחת את זה לידיים ולהמשיך את התהליך שכבר התחיל. הייתה כבר הצעת חוק ופירטנו את הדברים ויש הסכמות ויש הרבה לובי וגם בג"ץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפני כמה זמן הייתה הצעת חוק? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בג"ץ קוהלת משנת 2022. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומה אמר בג"ץ? << אורח >> ארז ללקין: << אורח >> בג"ץ, הפניתי אתכם במכתב, בג"ץ קוהלת משנת 2022 הדגיש את החשיבות של להסדיר את סמכויות המדינה שם, כולל דיני ההגירה. בעצם, מגיעים לשם אנשים שלא עוברים את המדינה אבל מטפלים באינטרס לאומי מוגבר של המדינה. אני מגיע פה מהמקום, קודם כול, של חוסר השוויון, שאנחנו ואחרים צריכים לעבור את כל התהליך, לדוגמה, בפרויקט המטרו שאירופליים מביאה עובדים מאיטליה, אז את כל התהליכים והתשלומים והכול אנחנו עוברים. וחברות אחרות לא צריכות לעשות את זה בלי סיבה, בעיניי, מכל החומר שקראתי. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אבל מטרו זה טריטוריאלי, זה בתוך ישראל, זה לא באזור מרוחק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, זה שונה. << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> זה הבדל מהותי, זה לא אפליה, חוסר שוויון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה? זה בארץ המטרו. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> כן, זה פה, זה על הקרקע. << אורח >>ארז ללקין:<< אורח >> אני אומר שוב, המים הכלכליים, וגם כתבנו את זה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא בתחום של ישראל. << אורח >> ארז ללקין: << אורח >> זה בשליטת ישראל, ישראל מחילה שם נהלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> ארז ללקין: << דובר_המשך >> מחילה תקנות, הוציאה מכרז לאסדות. אחראית על ביטחון העובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמע את משרד המשפטים, הוא מסתכל. << דובר_המשך >> ארז ללקין: << דובר_המשך >> אחראית על זיהומים. זה לא משהו שהוא מחוץ ופירטנו פה. אני אוכל לענות לו אחרי זה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> החברה שלכם שאותה אתה מייצג, נותנת שירותים לאסדות הגז? << דובר_המשך >> ארז ללקין: << דובר_המשך >> לא, עדיין לא. << דובר_המשך >> דיקלה טקו: << דובר_המשך >> עדיין לא? למה? אתם רוצים? << אורח >> ארז ללקין: << אורח >> אנחנו מתמחים במערכות כיבוי אש ואנחנו מביאים לעיתים מומחים מחו"ל לכל מיני פרויקטים. איתם עוד לא עבדנו, אבל שמה יש יתרון שאין לנו, וזה מה שאנחנו מלינים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נעבור למשרד המשפטים. << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> סמדר פרידמן, משרד המשפטים. באמת הבג"ץ שהוזכר אנחנו מכירים אותו וגם עוד אז אנחנו הבנו שיש צורך בהסדרה של הדבר. עלתה הצעת חוק ממשלתית בנושא ב-2017, היא גם עברה קריאה ראשונה. היא נעצרה ולא קודמה. ולאחרונה, ממש לפני ארבעה חמישה חודשים, משרד המשפטים חזר לקדם את הצעת החוק שלנו. זה כן דרש התאמות, כי באמת עבר כבר כמעט עשור מאז, אז זה דרש התאמות וכרגע ההצעה נמצאת בעבודת מטה, כבר נעשו התאמות מרכזיות. וכמובן, במסגרת ההתאמות יש גם איזשהו שיח, כמו אז שעלה בהצעה, לצורך העניין, על החלת חוק עובדים זרים וכלל הדברים שעלו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה העמדה שלכם? אתם בעד הפיקוח במים הכלכליים? << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> אנחנו בעד הסדרה של הדברים. אנחנו בעד הסדרה והשיח נמצא כרגע בעבודת מטה. אנחנו נצטרך לשמוע גם את משרד האנרגיה, גם את רשות האוכלוסין, זה עדיין לא הגיע ממש לפתחם, זה עוד בעבודת מטה ראשונית. אנחנו נשמע אותם ואז נגבש עמדה, שכמובן תיושם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בוועדה של 2017 זה נפתר? העניין שיהיה פיקוח של המדינה. << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> כן, בהצעה של 2017 היה מקום והוצע להחיל את החקיקה במקרה הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וזו החלטת ממשלה? << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> לא, זו הצעת חוק ממשלתית של משרד המשפטים, שהמחלקה הכלכלית מקדמים את ההצעה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> סמדר פרידמן: << דובר_המשך >> יש כאן הרבה מאוד היבטים. גם היבטים בינלאומיים, היבטים ביטחוניים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> סמדר פרידמן: << דובר_המשך >> באמת הרבה מאוד היבטים שנכללים, ונעשות בימים אלה הרבה התאמות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד האנרגיה, בבקשה. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> שלום, חן בר יוסף, הממונה על הנפט במשרד האנרגיה. אני חייב להודות שאני לא לגמרי מבין את התלונה. אחד, משווים פה שני מקרים שהם שונים בתכלית. יש הרבה מאוד חוקים של מדינת ישראל שלא חלים במים הכלכליים. כשהנושא הזה עלה לדיון לראשונה, אז יש חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בזמנו, מר אבי ליכט. הוא קבע ששלושה חוקים חלים שם. אחד זה חוק הנפט. אפרופו למה יוצאים למכרזים, כי יש חוק הנפט. חוק הנפט קובע שרישיון לחפש ואחר כך חזקה ותגלית הם ניתנים מתוקף חוק הנפט. הנושא השני הוא חוקי סביבה. כי בסוף אנחנו באירוע סביבתי מאוד דרמטי. ולכן חוקי הסביבה, וכל אירוע שקורה שם כפוף לחוקי הסביבה, וניתנים אישורים והיתר הזרמה לים והיתרי רעלים וכל ההיתרים הנדרשים מתוקף חוקי הסביבה. ואחרון - חוק מיסוי. ולא רק חוק המיסוי, עם חוק מיסוי מיוחד כזכור לכולנו, הקרוי חוק שישינסקי, הוא זה שחל במים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> אז קודם כול, בעובדה, החוקים שהאדון מלין עליהם פשוט לא חלים במים הכלכליים. הם לא לא חלים על אסדות, הם לא חלים מעבר לקו שנקרא - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> גם דיני עבודה וזכויות העובדים? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> גם. לא חלים שם. וראה איזה פלא, למרות שהם לא חלים שם, אנחנו מפקחים באסדה, פוגשים את האנשים שם, פוגשים את העובדים שם. מעולם לא נתקלנו ברבע תלונה שקשורה לכל מה שקשור לדיני עבודה. יש תלונות על מעשים סביבתיים, היו לא מעט פלטות, אחר כך היה בהן טיפול וכן הלאה. בדיני עבודה פשוט אין תלונות. אז אני מבין את מה שאדוני אומר, לא מבין למה הוא חושב שמדובר על אפליה. אפליה זה כששני אנשים נמצאים על אותה משבצת ולאחד מתייחסים א' ולאחר מתייחסים ב' - זו אפליה. זה שבמקום אחר, שהחוקים שחלים שם הם לא אותם חוקים, קיימת מציאות שונה, אז ברור שהמציאות שונה, וכנגזרת של המציאות השונה אז זה פשוט לא חל שם כרגע. זה אחד. לגבי הצעת החוק הממשלתית, אכן ב-2017 נוצרה לראשונה. אני חייב להגיד שלאור השנים שעברו ובטח לאור מה שקורה פה בישראל, החל מתקופת הקורונה ובוודאי בתקופת המלחמה, אני ממש לא בטוח – ואנחנו עובדים לא מעט עם האגף לעובדים זרים – אני ממש לא בטוח שנכון לנו כמדינה להחיל שם את החוקים האלה. ואני רגע אסביר למה. העובדים האלה לא מגיעים ברמה האישית, הם מגיעים הרבה פעמים כקבוצה. מגיעה, אפרופו שירותים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חברת ביצוע, לא? << דובר_המשך >> חן בר יוסף: << דובר_המשך >> חברת ביצוע מגיעה, נותנת שירותים לאסדה, מטפלת באיזה מתקן. ידע, לרוב, סופר ייחודי, אוקיי? הם לא, אין פה חשש - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לכמה זמן הם באים? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> הם יכולים לבוא לחודש, יכולים לבוא לשלושה חודשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אה, גם לחודש? << דובר_המשך >> חן בר יוסף: << דובר_המשך >> יש את העובדים הקבועים על האסדה. אז באסדת תמר יש היום יותר ישראלים. החברות משוועות לעובדים ישראלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> העובדים הקבועים הם ישראלים? << דובר_המשך >> חן בר יוסף: << דובר_המשך >> בתמר יש יותר ישראלים. בלווייתן יש פחות, בכריש יש עוד פחות מזה. ועדיין יש ישראלים, והחברות פונות, המשרדים שלהם יושבים בישראל, ומי שרוצה יכול מה שנקרא לפנות למודעות הדרושים שלהם ולהתקבל. הם ישמחו מאוד לישראלים, זה לא להטיס אנשים לארצות הברית, זה לא לתת להם חודש להיות בבית על חשבון המעסיק. יש הרבה יתרונות מזה שיהיו להם ישראלים. הם ישמחו לעוד ישראלים. לצערנו, לא רבים באים לעבודה שבה אתה צריך להיות שבועיים שבועיים, בבית ולא בבית. אירוע לא טריוויאלי כנראה לישראלים. בסדר מבחינתנו. ולכן, בהיבטים האלה אנחנו חושבים שגם בעתיד להחיל פה את דיני עבודה - אני כבר לא מדבר על זה ש - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עושים העובדים הזרים שהם לא עובדים שבועיים, שלושה? יש להם פסק זמן. << דובר_המשך >> חן בר יוסף: << דובר_המשך >> מה, בבית? בארצות הברית? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אתה אומר שהם שבועיים שבועיים. << דובר_המשך >> חן בר יוסף: << דובר_המשך >> נוסעים הביתה, לארצות הברית. הם חודש חודש, נוסעים לחו"ל. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> ובמים הטריטוריאליים? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> בטריטוריאליים הכול לפי הדינים של ישראל. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> שוכרים להם דירות? << אורח >> שרון אמיר: << אורח >> כן, יש להם היתרי עבודה, הם יכולים גם לחזור הביתה. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לרוב זה חודש חודש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם שם זה חודש חודש? << דובר_המשך >> חן בר יוסף: << דובר_המשך >> כן. ולכן אני חייב להגיד, התלונה ביסודה לא עומדת על שום קרקע. ושתיים, אני לא מבין מה ייצא מזה למדינת ישראל. דיברו פה על אגרות. אני חייב להגיד, זה כסף לפיצוחים אגרות. עם כל הכבוד, אנחנו מדברים פה על אסדות שמכניסות למדינת ישראל מיליארדי שקלים כל שנה. מיליארדי. לא מאות אלפי, לא מיליוני, לא עשרות מיליוני. מיליארדי. ומדינת ישראל הלכה ובדקה כמה היא רוצה לקבל מהאסדות האלה. עשתה את ועדת שישינסקי שאמרה מה הוא ה-Government Take, מהי אותה הכנסה כללית שאני רוצה לראות מהאסדות. אנחנו עומדים עליה. יש פה ועדה נפרדת בכנסת, הוועדה לחוק אזרחי ישראל, נראה לי זה שם החוק, שבעצם מתעסק בכסף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוועדה שעדיין לא תמיד מתפקדת. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> לא, היא מתפקדת יפה מאוד, עוקבת וזה. והכסף נכנס יפה מאוד, לפי החוק ולפי כל הכללים שקבועים בחוק. אז אם מישהו רוצה עוד כמה עשרות אלפי שקלים, אני בטוח שנמצא את הדרך לקבל אותם. לא נראה לי שאגרות וכל הבירוקרטיה תוסיף משהו למדינת ישראל. היא בוודאי תעכב תהליכים, תקשה על הבאת המקצוענים האלה. לפעמים צריכים אותם מהרגע להרגע כי קרה משהו לאסדה. אם אנחנו רוצים לעכב את עצמנו – זאת הדרך. אנחנו חושבים שזה לא נכון. << יור >>היו"ר חוה אתי עטייה:<< יור >> טוב. והאם התנגדתם להצעת החוק של משרד המשפטים לפיקוח המדינה על העובדים הזרים במים הכלכליים מ-2017? << דובר_המשך >> חן בר יוסף: << דובר_המשך >> אני לא יודע מה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה לא מכיר את זה? << דובר_המשך >> חן בר יוסף: << דובר_המשך >> לא יודע מה אמרנו ב-2017, אני מצטער. אבל כן התחילו לקדם עכשיו את התהליך הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, זה עכשיו. מה העמדה שלך עכשיו? << דובר_המשך >> חן בר יוסף: << דובר_המשך >> אני חייב להגיד, העסקת העובדים הזרים היא רק תת סעיף שם. יש שם חקיקה שקשורה לנושאים של תכנון ובנייה וכאלה. זה באמת מכלול שלם שצריך להבין איך הוא משתלב ברצון של מדינת ישראל לפתח את הים. דרך אגב, זה ממש כבר לא רק אסדות. מחר יכולות להיות פלטפורמות לאנרגיות מתחדשות, שבשבות רוח בים. בכלל מדברים על אנרגיה מגלים. עוד המון דברים. השאלה אם התוספת רגולציה הזאת תועיל למדינת ישראל או דווקא תזיק לה. אז אנחנו מכירים את הפסיקה של בג"ץ וכמובן נעמוד בה. אבל בין זה לבין לעשות את זה נכון, על כל חוק וחוק צריך להיות דיון ולהבין האם הוא תורם לנו או לוקח אותנו אחורה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. לשכת עורכי הדין, אתה רוצה להגיד משהו? << אורח >> דניאל אספירו: << אורח >> כן, שלום. שמי דניאל אספירו, אני יושב ראש משותף של ועדת עובדים זרים. הלשכה תומכת ביישום החוק כאילו חוקק. בהמשך למה שחברתי אמרה, שכרגע זה נמצא בקידום החוק אחרי תשע שנים. לשיטת הלשכה, כל עוד אין חוק, וגם לא ידוע מתי יהיה החוק, הלשכה תומכת בהסדרת נוהל מוסדר עד שיחוקק החוק. לצורך כך גם אם צריך הלשכה, ועדת עובדים זרים יכולה לסייע בכתיבת הנוהל. על כל פנים זה - - - יכול וצריך. אני רק, אם אפשר, אני רוצה לצטט את סעיף 39 להצעת החוק של היועמ"ש לשעבר, אבי ליכט. הוא אומר כך: "החלת חוק הכניסה לישראל נחוצה בשל התקופה הממושכת שבמהלכה עתידים מתקנים אלה להימצא באזור הכלכלי הבלעדי, ובשל היותם של אותם מתקנים אתרים אסטרטגיים בעלי חשיבות רבה למדינת ישראל, אשר מוצדק לפקח ולקיים בקרה על זהות הגורמים העובדים והנמצאים בה". אני שוב חוזר על המשפט הראשון שאמרנו, שהוועדה והלשכה תומכת ביישום אמנת הים כאילו הוא חוקק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה רוצה להגיב למה שהוא אמר? << אורח >>חן בר יוסף:<< אורח >> אני חושב שמדובר פה על תהליך שהוא הרסני ולא מועיל. שוב, אם המטרה היא לוודא שאנשים מקבלים את השכר שלהם, אז כמו שאמרנו, הדבר הזה קורה. אם המטרה היא לוודא שבטיחותית, ביטחונית הם לא מזיקים לאסדה שהם באים לעבוד עליה, לדבר הזה יש בקרות שכבר היום מנוהלות. אני מזכיר, יש שם ליווי צמוד של חיל הים והנחיות קפדניות. לשתי החברות האלה ולמפעילים האלה יש קב"טים שהם שניהם יוצאי משרד ומערכות ביטחון. יודעים לעבוד ולבדוק כל אחד מהעובדים שלהם. הלוואי שכל אחד מהעובדים בישראל שהיה נכנס היה נבדק ככה. ולכן בהיבט הזה אנחנו מרגישים מכוסים לחלוטין עם הנוהל ובלי הנוהל. ולצערי, מתוך היכרות עם העבודה עם הנוהל, הוא לא כזה פשוט. הזכיר אדוני את הבירוקרטיה הזה. הוא רק רוצה שעוד אנשים יסבלו ולא רק הוא. נראה לי מוטיבציה קצת תמוהה כשהם בכלל לא עומדים, זה לא שהוא מתחרה איתם על משהו. סתם רוצה שלעוד אנשים יהיה קשה. אני חייב להגיד, אני לא מבין את הטענה בכלל. << דובר_המשך >> ארז ללקין: << דובר_המשך >> אני לא חושב שזו מחלוקת, אבל איך שאתה מציג את הדברים אתה מחדד את הנקודה של האפליה וחוסר שוויון. אתה בא ואומר, משרד האנרגיה: אם יש פרויקט אנרגיה של חברה ישראלית בישראל או במים הטריטוריאליים, ניתן להם לסבול, הם יעברו את כל הבירוקרטיה, ישלמו עשרות אלפי שקלים, יהיו מוגבלים מאוד בתנאים שיכולים להביא עובדים. אבל אם יש חברות בינלאומיות, שאתה שש על הכספים שהן משלמות ואומר להן "אנחנו ניתן, הן לא צריכות לעבור את כל הסבל הזה, למה שהן יתעסקו בזה? למה שיבדקו את הביטחון עם העובדים שלהן? הן יביאו מסירות מהים. כי הן עושות לנו טובה שהן מפעילות שם את האסדות". << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> בודקים. לא עושים לנו שום טובה. << דובר_המשך >> ארז ללקין: << דובר_המשך >> סליחה, אני אומר מה משתמע, אני חושב, מהדברים. אתה אומר: אין בעיה, אתם, זה בדיוק מה אנחנו באים. אנחנו עובדים פה, חברות רבות, בפרויקטים לאומיים. ואנחנו, כמו שהוא אומר, אני יודע איך הבירוקרטיה הזאת, שיהיה רק עליכם. עכשיו, זה לא רק הבירוקרטיה. זה גם הבטיחות. לא הסבירו, גם הבטיחות, כאזרחים אנחנו אומרים "מי יודע מי עובר שם". אז בא נציג משרד האנרגיה ואומר "אני יודע כל מה שקורה שם והם שיעשו שם מה שהם רוצים". אני חושב שדווקא הדברים של משרד האנרגיה פה הוא אמר בבירור, חידד את האפליה בין גופים ישראלים שבפרויקטים לאומיים ישראליים, כולל המטרו, כולל הרכבות, כולל אתרי תשתיות, הכול. אבל החברות הבינלאומיות האמריקאיות נעזוב אותן. עכשיו, אני לא יודע אם הוא מכיר, יש גם את הבג"ץ שהפניתי אליו וגם את החוקים הבינלאומיים. זה לא רק בישראל. כתבנו, הבאתי לכם פרטים גם על מדינות אחרות. ברוב המדינות המערביות בעולם, היום, בטח עם כל מה שקורה בעולם והשינויים הגיאופוליטיים, המים הכלכליים חלים עליהם החוקים של המדינה או חלקם. זה לא משהו שאתה אומר "זה לא ישראל". הגישה הזאת היא לא נכונה, לדעתי. לא משפטית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הם בוחנים את זה. << אורח >> ארז ללקין: << אורח >> אז הם בוחנים, אבל אני חושב שעצם הגישה שאומרת "זה לא שייך לנו בכלל, זה שיעשו שם מה שהם רוצים, זה לא חלק מישראל - - - << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> זה ממש לא מה שנאמר. זה ממש לא מה שנשמע. אל תתייחס לדברים שלא נאמרו פה. << אורח >> ארז ללקין: << אורח >> "מה אני משווה בכלל". באופן כללי, אפשר לעשות נוהל. נוהל לעובדים במים הכלכליים. יכולים לעשות נוהל זמני בינתיים. גם להבטיח את כל מה שצריך להבטיח למדינה ולאזרחים, גם למנוע את חוסר השוויון, שאומרים במשרד האנרגיה, הוא יודע מה זה. נכון, אנחנו סובלים. אנחנו לא רוצים שאחרים יסבלו, אנחנו רוצים שוויון. זה מה שאנחנו רוצים, כי זה חלק, מחר אולי אנחנו נעסיק שמה גם עובדים. אז אפשר להוציא נוהל, זה כבר בצנרת 15 שנה. אפשר לבחון הוצאת נוהל זמני עד שהחקיקה תעבור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן לדעתך תיקח החקיקה? << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> קשה, קשה להתחייב לזמנים, כי באמת יש פה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וגם אם הכנסת מתפזרת, זה חקיקה. << דובר_המשך >> סמדר פרידמן: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עוד שנתיים לפחות, בערך. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא, הכנסת הבאה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל זה אישור, זו לא החלטת ממשלה, לא? << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> לא, זו הצעת חוק ממשלתית. אנחנו, בגלל שאנחנו מקדמים את ההצעה, יש לנו את האינטרס הגבוה ביותר לקדם אותה באופן מהיר. כן יש פה עוד קולות שנשמעים ואנחנו גם מכירים ויודעים. ויש רצון לוודא באמת שכל משרדי הממשלה יהיו מיושרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור, וזה יידון בוועדת כלכלה. שם אפשר לעשות את כל התיקונים ולהכניס - - - << אורח >> ארז ללקין: << אורח >> ממה שאנחנו יודעים זה למעלה מ-1,000 עובדים בשנה. אני לא יודע, זה מה שהצלחתי לאסוף נתונים, אבל בטח יודעים יותר. במים הכלכליים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש הרבה חברות? << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> שתיים. שתי אסדות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב. << אורח >> ארז ללקין: << אורח >> אפשר לקבוע עוד דיון, אנחנו יכולים להמציא נתונים, גם לתת חוות דעת אם צריך לגבי המים הכלכליים, אולי שהם יתנו. אנחנו יודעים, יש לנו את החומרים מוכנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אפשר. למה, אבל אם ההצעה - - - << אורח >>חן בר יוסף:<< אורח >> לא, השאלה איזה תועלות? אני מנסה להבין, למען השם, איזה תועלות אנחנו משיגים פה? לעשות רגולציה לא בחקיקה. רגולציה שלא מועילה לשום דבר. איזה תועלות אנחנו משיגים? אני באמת מנסה להבין את הדיון. אחד, לא השגת שוויוניות כי אנחנו לא באותה זה. << דובר_המשך >> ארז ללקין: << דובר_המשך >> זה הוויכוח בינינו. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> יש גם פליטות בממלכת ירדן, הם לא עומדים תחת הרגולציה בכלל. << אורח >> ארז ללקין: << אורח >> מי צריך רגולציה בכלל? גם עלינו, בתוך ישראל, במטרו, אל תעשה לנו רגולציה. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> אני לא מדבר על הרגולציה עליך. אני מדבר על הרגולציה שאתה מנסה להחיל על מישהו שאינו נמצא בשטח שמדינת ישראל החילה עליו ריבונות. אולי גם נעשה רגולציה על האוניות שעוברות שם? זה הרי מים כלכליים של ישראל. עוברות שם אוניות, בוא נעצור אותן, ניקח מהן מיסים ונשאל מי זה הימאים האלה. << אורח >> ארז ללקין: << אורח >> אבל תקרא מה כתבנו ותראה את החקיקה הבינלאומית ותחליט אם זה בשליטה שלנו. << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >> דרך אגב, כבר היה אירוע של פליטה מאיזו אונייה שעברה בין ישראל לטורקיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם עובדים על הצעת חוק וגם המצב, אנחנו לא יודעים, של התפזרות הכנסת .אז בוא, אנחנו לא יודעים בינתיים איך זה יתפתח, מה הולך להיות. << אורח >> ארז ללקין: << אורח >> אולי לבקש מהם לשקול נוהל זמני. << אורח >>חן בר יוסף:<< אורח >> אנחנו מתנגדים לאירוע בכלל. << אורח >> ארז ללקין: << אורח >> ממשרד הפנים, נוהל זמני שיגיד מה דעתם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין. אין שר ואין העברת סמכויות לראש הממשלה. אין, אין עם מי לדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נוהל זמני לא יכול לגבור על חקיקה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא, נוהל זמני גם לא יכול לגבור על חקיקה, בכל מקרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל אפילו, גם אין עם מי. מי יאשר את הנוהל? אין שר ואין העברת סמכויות לראש הממשלה. << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> וגם בכל מקרה, כרגע ככל שתחולת החוק לא חלה אי אפשר לעשות שום דבר שהוא לא בחקיקה, זאת אומרת, ההסדרה היא חייבת לקרות בחקיקה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> קודם כול להיות בחקיקה, ואחר כך לגזור נוהל. << דובר_המשך >> סמדר פרידמן: << דובר_המשך >> כן. כן, זאת הדרך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש בעיה עכשיו. מה הלשכה אומרת? לפני שננעל את הדיון אתה רוצה להגיד עוד משהו, לשכת עורכי הדין? << אורח >> דניאל אספירו: << אורח >> כן, אני אחזור על מה שאמרנו, שאנחנו מוכנים לרשום את הנוהל. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אי אפשר, היא אומרת שזו חקיקה. לא ניתן להעביר נוהל כרגע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל היא אמרה שלא ניתן. עם מי תעביר את הנוהל? אין זה, לא עברה החקיקה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה רק לאחר חקיקה. ובחקיקה, בוועדה, אתם תוכלו להעלות את הדברים. << אורח >> דניאל אספירו: << אורח >> והצפי של החקיקה אמור להיות, בהנחה והכנסת לא מתפזרת - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא, לא. זה בכל מקרה יהיה בכנסת הבאה. << אורח >> דניאל אספירו: << אורח >> בכנסת הבאה. << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> הצפי, כן, ככל הנראה. אנחנו לא יודעים מה יהיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב. הוועדה מודה למשתתפים ותמשיך לעקוב אחר הצעת החוק שתוגש על ידי משרד המשפטים, ובמידת הצורך תקיים דיון נוסף בנושא. תודה, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:02. << סיום >>