פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 236 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, ט' בסיון התשפ"ו (25 במאי 2026), שעה 11:09 סדר היום: << נושא >> עובדים זרים לעיר אילת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: נטע בן ישי – מנהלת אגף הכשרה מקצועית בתיירות, משרד התיירות שרה דיאמנט – מנהלת תחום בכירה עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה מיטל כהן שבתאי – מנהלת אגף, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים אפרת לב ארי – רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים שרון אמיר – מנהלת אגף מגזר עסקי, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים אמיר רום – מנהל מחלקת ירדן, משרד החוץ אורי יצחקי – מרכז בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה סמדר פרידמן – משפטנית בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה איתמר אליצור – מנכ"ל, התאחדות המלונות באילת אביתר חנן – רכז אסטרטגיה ומדיניות אגף כלכלה ומדיניות, ההסתדרות מיכל וקסמן חילי – ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים שלומי שטרית – משפטן, מנהל חטיבה ארצית, הסתדרות העובדים הכללית ד"ר אביר ג'יריס – עו"ד, חברת ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין שירן הלוי – צופה בדיון משתתפים באמצעים מקוונים: אלי לנקרי – ראש עיריית אילת יוסי חן – מנכ"ל התאגיד העירוני לתיירות, עיריית אילת אילן זיגדון – מייסד, פורום המסעדות יקיר ליסיצקי – יו"ר, דירקטוריון איגוד המסעדות והברים ורוניקה רוזנברג – מנכ"לית, ארגון חברות הניקיון בישראל מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> עובדים ירדנים ועובדים זרים בעיר אילת << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלום לכולם, היום יום שני בשבוע, ט' בסיוון תשפ"ו, 25 במאי 2026, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא עובדים זרים לעיר אילת. בדיון היום אבקש לשמוע את החלטת ועדת המנכ"לים בעניין בקשת משרד התיירות להגדלת המכסה בענף המלונאות ב-500 עובדים זרים כך שהמכסה בענף תעמוד על 8,320 עובדים זרים בסך הכול. אבקש לשמוע על סטטוס העובדים הירדנים העובדים במלונות בבניין ותעשייה באילת. מה קורה עם בקשת הוועדה להקצאת 500 עובדים זרים לעיר אילת, בהמשך לסיור שקיימנו בעיר בנובמבר 2025, לאור ההבנה כי לא נכון להישען על עובדים זרים ממדינה אחת אלא יש לשאוף לכך שבכל ענף יגיעו עובדים ממספר מדינות, במיוחד לאור לקחי העבר מאז פרוץ מלחמת התקומה. אבקש לשמוע על התהליך שמבצע משרד התיירות לאחר אישור ועדת המנכ"לים על התוספת. נוסף לכך, לפי פניות שמקבלת הוועדה, יש מחסור בעובדים במפעלי התעשייה, במסעדות, בענפי המסחר, בשירותים בעיר אילת. נבקש לשמוע את משרדי הממשלה הרלוונטיים. האם גם הם קיבלו פניות בנושא ספציפית לעיר אילת ומה בכוונתם לעשות כדי לעזור לענפי המשק באילת. נתחיל עם ראש עיריית אילת בזום ואחר כך לתיירות, לכלכלה. בוקר טוב, מה שלומך? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> שלום, גבירתי יושבת הראש, חברי הוועדה. תודה רבה, תודה על הישיבה הזו. האמת, אני מודה, היושבת ראש, שאנחנו כבר מבחינתי אני חשבתי שאנחנו אחרי ושכבר העסק הזה רץ בצינורות המקובלים, כדי שהאישור של לפחות 500 העובדים שאנחנו מדברים עליהם יוצא לדרך. כמו שאת יודעת, וביקרת כאן עם הוועדה וראית במו עינייך את מה שקורה בעיר, ואני חושב שמאז שביקרתם כאן כחברי הוועדה ועד היום זה פשוט קיבל משנה תוקף, הדרישה הזאת, גם על רקע מה שקורה באילת בכלל, על הביקוש הגדל לעובדים, על כך שהמכסה הקיימת מממשים אותה במלואה או כמעט במלואה. וגם אמרת בתחילת דברייך בצדק, שאי אפשר לשים יותר את כל הביצים בסל אחד. אנחנו רואים מה קורה עם ההישענות הגדולה שלנו כעיר על תעשיית התיירות ומה קורה כשיש משברים. וגם כאן זה באותו אופן אני יכול לומר, שאסור גם כאן להישען רק על העובדים הירדנים, על אחת כמה וכמה במצב הביטחוני הקיים, על אחת כמה וכמה בהתחשב במצב המדיני הקיים. כולנו מקווים, כמובן, שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר והסכמי השלום עם ירדן ומצרים רק יתחזקו, ויהיו הסכמי שלום נוספים. כולנו רוצים, כמובן, אבל כולנו ערים גם למה שקורה היום. אני אגיד מה שאמרתי בעבר לא אחת, העובדים הירדנים הם עובדים טובים, בסדר? נקודה. אנחנו לא מלינים כאן על איכות העבודה או רוצים לשנות משהו בגלל איכות העבודה שיש לעובדים הירדנים, אלא מהסיבה הפשוטה שזה מסוכן מדי להישען רק עליהם. והיו כבר תקדימים וראינו מה קרה כאשר מישהו החליט לסגור את הגבול וכאשר מישהו החליט לשבות. וזה עוד לפני שהיה, חלילה, איזשהו אירוע ביטחוני או משהו שמסכן את כניסת העובדים הירדנים. כולם צריכים להבין שאם העובדים הירדנים לא נכנסים - תעשיית המלונות באילת מושבתת. יגידו לך את זה כולם, יגידו לכם את זה המלונאים, יגידו לכם את זה כל מי שעוסק בתחום הזה וזה ברור לגמרי. מבחינתי כראש העיר אני הייתי סמוך ובטוח שהנושא מאחורינו, ואני גם פניתי ב-23 במרץ למנהלת הכללית של משרד ראש הממשלה. קודם כול שוחחתי איתה טלפונית כמי שעומדת בראש הוועדה הבין משרדית. פניתי אליה ב-23 במרץ גם במכתב לאחר ששוחחנו טלפונית, לאחר שהיא ביקרה באילת וגם העליתי בפניה את הנושא. היא הבינה היטב ואמרה שהיא מקדמת את זה. מעבר לזה אני לא יודע על משהו חדש ואני עכשיו מבין מקיום הדיון הזה, שהנושא עוד לא סגור לחלוטין. תקנו אותי אם אני טועה ואני מקווה שאני טועה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמע את משרד התיירות ונתעדכן. אוקיי, תודה. נטע, תוכלי לתת לנו עדכון איפה זה עומד? כבר הרבה זמן עבר. << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> כן, אני אתן עדכון. נטע בן ישי, מנהלת אגף הכשרה מקצועית, משרד התיירות. באמת בהמשך לביקור שקיימנו ביחד עם הוועדה באילת בנובמבר האחרון, משרד התיירות פנה לוועדת המנכ"לים לתוספת של 500 עובדים זרים לעיר אילת. שם כבר בדיון, הצוות המכין חידדו אותנו, ואנחנו מקבלים את התיקון, שלא מדובר בתוספת של 500 עובדים לעיר אילת אלא ב-500 עובדים למכסה הכללית הענפית, שהמשרד המייצג, שזה אנחנו, יחליט באופן מקצועי כיצד לחלק. זה סעיף אחד. בזמנו, הבקשה שלנו נדחתה וממש לא מזמן קיבלה אישור בוועדת המנכ"לים. כלומר, המכסה אושרה ואנחנו בקרוב נפנה לממש אותה. למה אני אומרת בקרוב? כי בינתיים ניצבת על שולחננו משימה לא פחות חשובה שזה הגשת המלצות וטיפול בקול קורא שלם, לכלל הארץ. אני אזכיר שאנחנו רק לא מזמן סיימנו להחליף את העובדים הפלשתינאים בענף וכעת אנחנו פונים למימוש ההגדלה, שאושרה לנו עוד במאי 2025. כלומר בשפה פשוטה: רגע, יש תור. גם אצלנו, גם ברשות האוכלוסין, והנושא הזה לרגע לא יורד מסדר היום אצלנו, אנחנו לחלוטין ממשיכים לטפל בו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, אז ה-500 בלבד רק למלונות? << דובר_המשך >> נטע בן ישי: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומה עם התעשייה ולעוד ענפים? << דובר_המשך >> נטע בן ישי: << דובר_המשך >> אני אחראית על המלונות. מיד תתייחס לתעשייה, אבל רק אם יורשה לי שנייה לסיים את הנושא של המלונות באילת. בנוסף, גבירתי יושבת הראש, זוכרת את נוהל הניוד שיזמה רשות האוכלוסין כמוצר מדף לשימוש שלנו, שהוא ממש – אני חייבת לשתף את הפורום - התגלה בתפארתו בתקופת שאגת הארי, שהמלונאים עשו שימוש מהותי בנוהל הזה כדי לשמר את העובדים. על אף שיש מלונות בכל רחבי הארץ שנסגרו על סורג ובריח, העובדים האלה נוידו לאילת, ניתנה להם תעסוקה והם כמובן תמכו שם בעיר אילת, שבה הפגיעה הייתה פחותה מאשר ביתר הארץ. אז זה דבר אחד ומה שנקרא, חיכינו, חיכינו ובסוף זה קרה וראינו את הפירות של הדבר הזה. כלומר, כרגע יש באילת גם את העובדים הירדנים, כמו שציין ראש העיר, בתפוסות כמעט מלאות, וגם עוד עובדים שנוידו לעיר, בהתאם לנוהל הקיים. לאחר שנשלים את המהלך - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אלה שנוידו עדיין שם? << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> כן, הנוהל מאפשר ניוד של תשעה חודשים, עברו בינתיים שלושה. מצב המלונות במרכז הארץ עדיין לא ב-100%. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, במרכז, נכון. << דובר_המשך >> נטע בן ישי: << דובר_המשך >> נכון. אין מה לעשות, כרגע זה המצב. וזה כן נותן איזשהו מענה בינתיים. נוסף על זה, כשנסיים לחלק את המכסה הנוכחית שדיברתי עליה, שצפויה להתפרסם ממש בקרוב, אז אנחנו נפנה גם לחלוקה של אילת, עם איזשהו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה המכסות? << דובר_המשך >> נטע בן ישי: << דובר_המשך >> ה-500. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 8,320? << דובר_המשך >> נטע בן ישי: << דובר_המשך >> לא, זה כבר רובו מחולק. אני מדברת על מכסה של משהו כ-1,000 היתרים, המלצות, תקראו לזה איך שתקראו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לכלל הארץ? << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> לכלל הארץ למעט אילת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה רק אחרי של-1,000 האלה ייצא קול קורא ורק אז אתם מתכוונים לטפל במכסות של אילת? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז תטפלו ב-500? << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> אני מפעילה שני קולות קוראים, אחד אחרי השני. זה מה שהולך לקרות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> למה לא במקביל? << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> למה לא במקביל? כי זה ייצר בלבול במערכות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי לדעתך יֵצאו הקולות הקוראים? << דובר_המשך >> נטע בן ישי: << דובר_המשך >> השאיפה שלי, בעזרת השם בלי נדר, תחילת יוני הקול הקורא הראשון. נסיים אותו, נעבור לבא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יוני, שבוע הבא. << דובר_המשך >> נטע בן ישי: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, מעולה. << דובר_המשך >> נטע בן ישי: << דובר_המשך >> שיתוף הפעולה בינינו לבין רשות האוכלוסין והתיאום פה בעניין הזה הוא קריטי, ולכן זה גם לא מדאיג אותי. כלומר, עושים את זה, מסיימים את זה, עוברים לבא, מסיימים את הבא ובסוף הכול יטופל. אבל אנחנו עדיין צריכים לזכור שאילת, כרגע הבעיה שם היא פחות אקוטית מאשר ביתר הארץ, ששם המצוקה היא גדולה. ולכן אני רוצה לסיים את חלוקת המכסה של הקול הקורא הראשון ומיד לרוץ לטפל באילת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כמה זמן לוקחת חלוקת המכסה של הקול הקורא הראשון? << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> להפעיל קול קורא לוקח בערך חודש. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אחרי חודש מיד - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כלומר, ביולי אולי יש סיכוי שזה? << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> בעזרת השם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וכמה לדעתך באילת הם צריכים עובדים? זאת אומרת, המצוקה. << דובר_המשך >> נטע בן ישי: << דובר_המשך >> אנחנו נחלק עד 500 בהתאם למה שנזהה כצורך גם בבקשות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעבר לירדנים יהיו עוד 500? << דובר_המשך >> נטע בן ישי: << דובר_המשך >> נוסף. בנוסף ל-500, בנוסף לעוד קצת מנוידים שיש להם תקופה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, שאלה טובה. מאילו מדינות? << דובר_המשך >> נטע בן ישי: << דובר_המשך >> כרגע בענף המלונאות יש הסכמים פעילים רק פיליפינים וסרי לנקים. פיליפינים אנחנו מכירים את המורכבות, אז זה כנראה יהיו סרי לנקים. אני מזכירה בתור - יש פה נציג משרד החוץ? - שאני בתור לתאילנדים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה לא למשרד החוץ, זה בעצם לוועדה להסכמים בילטרליים שבראשות מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה. זו בקשה שאכן עלתה, זה בבחינה. << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> נכון, אבל אני סבלנית ואני עובדת עם מה שיש בינתיים, שמה שיש לי זה סרי לנקים, זה מה שאני יודעת להעמיד כרגע. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> או ירדנים לאילת, אבל אני רק רוצה לחדד שוב, במקום משרד החוץ, שאם תהיה המלצה להגדיל את הירדנים זה גם מחייב עדכון של ההסדרים מול הירדנים. כלומר לא רק קול קורא והמלצה, אלא גם עדכון של ההסדרים. << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> נכון, אבל – וזה גם עלה בסיור של הוועדה וגם הזכיר את זה ראש העיר - אנחנו לא מעוניינים להישען רק על ירדנים באילת כי אפילו אם יש את הדבר הכי פעוט, מרוץ לא יודעת מה, הם סוגרים את הכביש ואז אין עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש בעיה. << דובר_המשך >> נטע בן ישי: << דובר_המשך >> אני לא רוצה להישען הכול על מדינת מקור אחת בעיר הזאת, בעיקר בגלל חשיבות המלונאות בה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. בואו נמשיך, נסיים עם המלונאות ואחר כך נעבור לתעשיינים. איתמר אליצור, בבקשה. << אורח >> איתמר אליצור: << אורח >> בוקר טוב. איתמר אליצור, מנכ"ל התאחדות בתי המלון באילת. קודם כול, אני רוצה להגיד שההגעה של הוועדה שחברת הכנסת אתי עטייה בראשה עשתה באמת זירוז רציני לכל התהליך וההבנה של הצורך של עובדים זרים נוספים על העובדים הירדנים. אנחנו עובדים בצורה מאוד הדוקה עם משרד התיירות ורשות ההגירה על מנת לקדם את זה כמה שיותר מהר ובאמת אנחנו רואים התגייסות מאוד רצינית שלהם לקדם ולעזור לנו בתהליך הזה. צריך להבין שבסופו של דבר הנושא של ההסתמכות רק על העובדים הירדנים, אנחנו מסתכלים שנייה על העבודה והתהליך בעבודה, אבל המהות של הדבר הזה בסופו של דבר זה לחשוב, שמנהל רוצה להבין בבוקר איך הוא פותח את המלון שלו. כל עוד שאנחנו מסתמכים רק על העובדים הירדנים ורק על התהליך הזה, הניהול, התהליכים, המחשבה, התעצומות של הדבר הזה מופנה לאיך אני פותח מלון מחר בבוקר. כשתהיה לנו התוספת של העובדים הזרים שבעצם אנחנו נוכל להיות בהבנה שבבוקר אנחנו פותחים את המלון כרגיל, אנחנו נוכל לתת הרבה יותר תשומת לב לדברים נוספים. החשיבות של זה היא מאוד גדולה ואנחנו ביחד עם משרד התיירות, רשות ההגירה ומשרד החוץ, שתומכים מאחורה גם כן ועוזרים לנו, נקווה לעשות את זה כמה שיותר מוקדם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נעבור להתאחדות התעשיינים. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> נשמח להתייחס גם למלונאות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה. בקצרה ונעבור לתעשיינים. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אביתר חנן מההסתדרות, אני גם מייצג את איגוד המלונאות אצלנו. אני אגיד שבאופן כללי אנחנו מבינים את המחסור בעובדים בעיר אילת, ומכירים בחשש של להסתמך רק על העובדים הירדנים, וכן תומכים בעניין של לשנות את התמהיל ולהוסיף גם עובדים זרים אחרים כדי לשמור על העיר מתפקדת גם בעתות משבר וחירום. אבל אנחנו חושבים שצריך להתחיל לחשוב גם על פתרון ארוך טווח, גם איך אנחנו שומרים על העובדים הקיימים הישראלים. לצערי זה לא מספיק נידון. יש הרבה עובדים שפונים אלינו ומתלוננים שהשכר, לצורך העניין, נמוך מדי, שאין להם אפשרויות להתקדם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה מדבר על ענף המלונאות? << דובר_המשך >> אביתר חנן: << דובר_המשך >> ענף המלונאות בעיר אילת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שמועסקים ומתלוננים על השכר שלהם? << דובר_המשך >> אביתר חנן: << דובר_המשך >> שמועסקים. על השכר שלהם וכל מיני דברים. עכשיו, עוד פעם, אנחנו מתעסקים בעולמות השכר ובהסכמים, אנחנו כן מטפלים בזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין פה נציג משירות התעסוקה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אבל אין פה. << דובר_המשך >> אביתר חנן: << דובר_המשך >> בסוף, כהסתכלות מערכתית ארוכת טווח, אנחנו עכשיו שנתיים וחצי במלחמה ונגענו בפלסטרים, כל פעם שמנו פלסטרים. נדרש פה פתרון יותר מעמיק ולחשוב כמה שנים קדימה איך אנחנו שומרים על הצעירים ומפתחים אותם בתוך התיירות בעיר אילת, ונותנים להם לצמוח בתוך המלונות. וזה גם דרך שכר, גם דרך התקדמות וכל מיני דברים כאלה. לצורך העניין עכשיו, אם הם ירצו להגדיל מעבר ל-500 האלה, אנחנו חושבים שצריך לבוא ולבחון מה עושים בשביל לשמור על העובדים הקיימים. << אורח >> איתמר אליצור: << אורח >> אז אני רוצה שנייה להגיב רק בקטנה. קודם כול, אני אעשה שנייה את ההפרדה. העובדים הזרים הם מקצועות שהישראלים לא מגיעים לעבוד בהם. בסופו של דבר אלה מקצועות של ניקיון - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. ראינו. << דובר_המשך >> איתמר אליצור: << דובר_המשך >> ניקיון חדרים, חדרנות, שטיפת כלים, שטיפת אסלות וכדומה. אלה דברים שישראלים כבר המון המון שנים לא באים לעבוד בהם. וגם אם תראה בעולם - מקומיים לא עובדים בעבודות האלה. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> לא, בעבודות האלה לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באיזה עבודות כן? בעבודות שהוא ציין אין ישראלים, נשמע גם את משרד העבודה. << דובר_המשך >> אביתר חנן: << דובר_המשך >> לא, זה ברור שבעבודות האלה כמעט ואין ישראלים ואנחנו לא באים ואומרים את זה. היינו בדיון לפני כמה ימים, שמההתאחדות באו ואמרו אנחנו רוצים גם מלצרים, לצורך העניין, עובדים זרים. שגם, בוא נגיד את זה, זה קורה היום במלונות, יש זליגה גם למקצועות של מלצרות ואז זה לוקח עבודות של ישראלים. ובסוף צעיר שהוא מקבל שתיים שלוש משמרות והוא אפילו לא יכול לכלכל את עצמו כמו שצריך, אז הוא יֵצא מהמלונות. << אורח >> איתמר אליצור: << אורח >> אני מציע לך לבוא לראות אצלנו מבחינה של מה שעות העבודה שאנחנו יכולים לתת. אנחנו מחפשים מלצרים, מחפשים מאבטחים, מחפשים קב"טים, מחפשים מצילים. שכר מאוד הוגן עם תנאים טובים. אני רק יכול להגיד לך שיצאנו לפני שנתיים עם ניסיון לעשות תואר ראשון בחינם לכל עובד בבתי המלון שבא לעבוד, כל צעיר שמגיע לבתי המלון לעבוד. יש אפשרויות קידום מאוד מהירות היום, יש המון דברים ואפשרויות לצעירים ישראלים לבוא לעבוד. אנחנו כל הזמן מנסים לגייס עוד ועוד צעירים ישראלים. יש הפרדה מאוד ברורה בין העבודות שאנחנו מבקשים את העובדים הזרים, שיבואו לבתי המלון לעבוד. אנחנו חושבים שהמקצועות האלה הם מקצועות שבחברה הישראלית וגם בעולם, אני אמרתי את זה עוד פעם, לא באים לעבוד בהם, ולשם אנחנו מכוונים את העובדים הזרים, שלהם יש את המוטיבציה, שהיא בעיקר כלכלית, לבוא ולעשות את העבודות האלה. כל שאר העבודות אנחנו מאוד ונעבוד איתכם ביחד. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> שלא תהיה זליגה. זה חשוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> אני רוצה, אם יורשה לי להוסיף על איתמר, ולהגיד שמעבר למה שהוא אמר שהכול נכון ביחס לכל הארץ, אני חושבת שהמקרה האילתי הספציפי הוא עוד יותר מובהק ועוד יותר קיצוני, כי ההיסטוריה של מלונאות באילת רצופה בניסיונות שימור וגיוס מהאגרסיביים שנעשו בארץ, שעלו בתוהו באופן מאוד מפואר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הצלחתם לגייס בסוף? << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, גם היינו בסיור. << דובר_המשך >> נטע בן ישי: << דובר_המשך >> פרויקט שהושקעו בו מאות אלפי שקלים שהצליח לגייס שני עובדים ישראלים, שגם הם פרשו אחרי זמן מאוד קצוב. זה לא האירוע, אוקיי? אנחנו צריכים להשאיר את המיתוס הזה מאחורינו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה העמדה של משרד העבודה, אביבית? לגבי גיוס של עובדים ישראלים לניקיונות, לאסלות, לזה? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אנחנו יודעים שיש מחסור בידיים עובדות במלונאות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אז מה בכוונתכם לעשות? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> ולכן יש מכסה מיועדת לעובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כלומר העמדה שלכם היא - - - << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> כן, אנחנו תמכנו בהגדלת המכסה. יש מתודולוגיה מאוד ברורה של הקצאה, כמה עובדים זרים עבור כמה חדרים. זו מתודולוגיה שנעשתה יחד עם המשרדים הרלוונטיים וקיבלה את ברכתנו והסכמתנו. בהתאם לכך הם מציגים את כמות החדרים במלונאות ובהתאם לזה אנחנו ממליצים או תומכים בהגדלת מכסות. התוספת של ה-500 עובדים ניתנה ממש לאחרונה, משרד העבודה תמך בזה לחלוטין. אנחנו כן מכירים בקושי לגייס עובדים לתפקידי - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רציתי שהנציג של ההסתדרות ישמע. << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> אנחנו מכירים תפקידי חדרנות. בגלל שיש מתודולוגיה מאוד מאוד ברורה, שהיא מבוססת על כמות של עובדים זרים פר חדרים, אז אנחנו מאמינים ומכירים שזה הצורך. ברגע שזה יזלוג אז יהיה חסר להם בחדרים. אני לא יודעת, עוד פעם, יכול להיות שבאמת להסתדרות יש נתונים על זליגה, אנחנו חושבים שדווקא בענף הזה של המלונאות המכסה היא נותנת מענה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שכן מוצדק להביא. << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> כן, היא נותנת מענה והיא מבוססת מתודולוגית על צרכים שאנחנו מכירים. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> שוב, אני אחדד, אנחנו לא מתנגדים למצב הנוכחי כרגע. אני אומר, יש רצון היום של כמה מעסיקים של גם של ההתאחדות, להרחיב את זה למקצועות נוספים ששם החשש שלנו הוא על הישראלים. המצב הקיים כיום על חדרנות ועל המספר הקיים - - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו לא קיבלנו פנייה. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אני אציין שאנחנו לא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אנחנו עוד לא קיבלנו פנייה. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> שבוע שעבר היה פה דיון עם מנכ"ל רשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, העלינו בפניו את הסוגיות. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> לא, עלה הצורך של מלצרות בעולם המלונאות. << אורח >> נטע בן ישי: << אורח >> אנחנו טרם התקבלה על זה פנייה רשמית. כשאנחנו נגיע למסקנה שזה משהו שאנחנו מעוניינים להגיש אנחנו נגיש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא דנו בזה. על מלצרות לא דיברנו. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> לא, היה דיבור בשבוע שעבר, בגלל זה אני - - - << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> כרגע ההמלצה שלנו זה לגבי החדרנים במלונאות. אנחנו לא מכירים נושאים אחרים. כמובן, שאם יעלו תפקידים אחרים, נידרש ונבחן אותם בנפרד. זה לא קשור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. מיכל, התאחדות התעשיינים, בואי תגידי לנו את המצוקה באילת. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> תודה רבה. מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים. התעשייה יכולה להעסיק עובדים ירדנים באזור אילת, דרך נוהל להעסקת עובדים ירדנים באזור אילת. זה נוהל שמתייחס ומאפשר להעסיק עובדים ירדנים גם בתעשייה, גם במסחר וגם בשירותים. מי שאחראי לו, בהבדל ממה שאני שומעת כאן לגבי המלונאים, זו רשות האוכלוסין. והבעיה כאן היא, למעשה, שיטת ההקצאה. שיטת ההקצאה היא כזאת שאין שום הבחנה ושיקולים של צרכים ויש גם התנהלות שממחזרת את עצמה כל שנה. כמעט דומה ל-FIFO. First in, first out. כל הקודם זוכה, בלי קשר לשיקולים, לצרכים, למה המשק זקוק ספציפית לעניין התעשייה. אני רק אומר שהתעשייה בפריפריה, התעשייה באזור אילת, באופן כללי, בטח למדנו את זה בזמן המלחמה, זה עוגן שהוא כלכלי ועוגן ביטחוני. חשוב לעצמאות הייצורית של מדינת ישראל, מאפשר אספקה רציפה, מספק מקומות עבודה איכותיים לעובדים בפריפריה. עובדים עם שכר גבוה מעל השכר הממוצע, עובדים עם אפשרויות קידום, משרות שהן יציבות. בפועל, מה שהנוהל הזה עושה, הוא מעתיק כל הזמן משנה לשנה את ההיתרים למי שהם ניתנו, ממשיכים להינתן. ואם מעסיק שכח לפנות או לא פנה לכתחילה, משום שכשהקצו את ה-400 היתרים הוא לא חשב שהוא צריך ואחר כך הוא חשב שהוא כן צריך, והוא חשב שהוא צריך מאוחר יותר, אין לו פשוט איך להיכנס. ולמעשה יוצא שמפעלי תעשייה רבים לא מעסיקים עובדים זרים ירדנים. מה שצריך לעשות זה להגדיל את המכסה ולאפשר גם - - - << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> על חשבון המכסה הקיימת של התעשייה או - - - ? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אפשר לקחת מהעובדים הזרים בתעשייה. אנחנו מדברים פה בסך הכול על כמה עשרות למפעלי תעשייה מאוד רלוונטיים גדולים באזור שם. מדברים רק על כמה עשרות, שאפשר לקחת אותם מתוך נוהל עובדים זרים בתעשייה ולתת אותם רק לתעשייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לנייד אותם? << דובר_המשך >> מיכל וקסמן חילי: << דובר_המשך >> בדיוק, לנייד אותם. לתת אותם רק לתעשייה ואם לא עושים בהם שימוש אפשר להקצות יותר, להחזיר אותם חזרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הירדנים עובדים רק במלונאות, נכון? << דובר_המשך >> מיכל וקסמן חילי: << דובר_המשך >> לא. לפי הנוהל הזה הם יכולים לעבוד גם במסחר, גם בשירותים וגם בתעשייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה הם עובדים? כמה יש שם? << דובר_המשך >> מיכל וקסמן חילי: << דובר_המשך >> בתעשייה הם עובדים כמה עשרות. אולי אפילו פחות מזה. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> מיטל כהן שבתאי. אני רוצה לתקן אותך קודם ולשים פה דברים על דיוקם. אנחנו רשות האוכלוסין, אנחנו יודעים להגיד מה המכסה, איך הנוהל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז את יכולה לשתף אותנו? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> את אומרת פה ואת מציגה פה דברים שהם לא נכונים והם לא נכונים. זה לא כל הקודם זוכה וזה לא ראשון נכנס ראשון מקבל, זה שונה לחלוטין מהמצב הקיים, אז כבר אם את מציגה תציגי את האמת. אני אתחיל קודם כול בזה שאני אומר, שאכן יש 2,500 ירדנים באזור אילת שהם לענף המלונאות. יש עוד 450 ירדנים באילת, מתוכם 315 הם לענף הבניין ו-135 לענף התעשייה, שירותים, מסחר וכולי. וכמובן, יש את ה-500 ירדנים שאתם מכירים, שעדיין לא יושמו, לחקלאות. ה-135 מחולקים, בעיקר יוצא שהם מחולקים בשני שלבים. שלב ראשון זה למעסיקים קיימים ושלב שני למעסיקים חדשים. אנחנו לוקחים בחשבון שהעסקת העובדים הירדנים אצל המעסיקים הקיימים זו העסקה של שנים אחורה. אנחנו לא מעוניינים לפגוע בהם ואנחנו לא מעוניינים לקחת להם את העובדים הירדנים. ולכן הם אכן הראשונים בהקצאה שלנו. וזה, כמובן, בכפוף לכך שאנחנו בודקים שהם אכן העסיקו את העובדים הירדנים לפי המכסה במהלך כל השנה. לאחר מכן, בשלב השני, אנחנו מאפשרים גם למעסיקים חדשים להגיש בקשות ולקבל היתרים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> יש יתרה לחדשים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אבל כמה יש לך? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> כמעט ואין יתרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את מדברת על ירדנים? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כן. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> זו בדיוק ההגדרה של first in, first out. אני לא מצליחה להבין מה לא נכון. זה בדיוק FIFO. אין שום משמעות - - - << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> זה לא נכון. אבל אני אשמח שהיא לא תתפרץ כל פעם. שהיא לא מאפשרת באמת לנציגי משרדי הממשלה לדבר. תכבדי, מכבדים אותך בזמן שאת מדברת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, סליחה רגע, שרה. לא, באמת, מיכל. תני גם להם, אני יודעת שאת מדברת מהלב. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אז מה אם היא מדברת מהלב? היא באה לקבל תשובות או שהיא באה לצעוק? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, ברור. אני גם לא בקצב שלה, אני לא מבינה כמו שהיא מבינה מהר. שרה, כאילו עכשיו, בקול הקורא החדש שאת תוציאי, העיר אילת גם תהיה שם בתעשייה? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> העיר אילת היא חלק ממדינת ישראל, וכל קול קורא שאנחנו מוציאים, בין אם זה במסחר ושירותים, השגות - - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז כמה הם יקבלו באילת בקול הקורא? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> כולם מקבלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את לא יודעת כמה המכסה? << דובר_המשך >> שרה דיאמנט: << דובר_המשך >> אין מכסה שהיא מיועדת לעיר אילת בתוך הקול הקורא, אבל אני כן אגיד שעד היום נתנו גם בענפי התעשייה, גם בענפי מסחר ושירותים ובמסעדות לעיר אילת. נתנו, יש להם, הם קיבלו. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> את יכולה גם, שרה, לייעד מכסה מתוך המכסה הממשלתית הכוללת של כל ענף, כמו מסחר ושירותים, כמו תעשייה, כמו מסעדות, את יכולה גם להמליץ לנו במסגרת ההמלצות של הקול הקורא לתת מכסה לירדנים. כלומר 450 שדיברנו עליהם - - - - << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אפשר לתת עדיפות לעיר אילת, אבל שוב, העדיפות - - - << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> לא, לא זרים, אני מדברת על ירדנים, את יכולה כמו שעושה נטע ממשרד התיירות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אני שאלתי על הזרים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> נטע צובעת מכסה שהיא אומרת "זה הירדנים". כמובן, כמו שגם הערתי קודם על המלונות, אם את תמליצי לנו – גם דיברנו על זה, בגלל זה אני מרשה לעצמי פה לפתוח את זה, על זה שתגבשו המלצה, באמת, אם תרצו, זה שלכם בסוף – אבל אם באמת תמליצו לנו לתת עוד X לתעשייה, כמו שמיכל מבקשת, או Y למסחר ושירותים - - - << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אנחנו מאוד רוצים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אני יודעת, רגע, זה עדיין יצריך המלצה שלכם אלינו, קול קורא, מה שנחליט. אבל זה גם יצריך - וזה אני אומרת פה לוועדה - עדכון של הפרוטוקולים שיש לנו כיום, ההסדרים המדיניים מול הירדנים. כיום ההסדרים מדברים - אני שמה רגע בצד מלונאות וחקלאות, אבל לכל היתר - על מכסה של 450. כלומר, אם שרה או לא רק שרה, משרד השיכון יחליט להמליץ לנו להגדיל מכסה של עובדי בניין ירדנים, זה עדיין מצריך עדכון. הם לא יכנסו מחר בבוקר, כן? זה מצריך עדכון של ההסדרים המדיניים מול הירדנים, זה ענין של הסכמים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מי צריך לאשר את זה? משרד החוץ? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אנחנו ביחד עם משרד החוץ מחליפים טקסטים, טיוטות, אם צריך נפגשים, חותמים. זה בעצם פרוטוקול עדכון או פרוטוקול חדש שמגדיל את המכסה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה בכל מקרה התהליך לקראת ה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ה-450. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה כמו שעשינו עכשיו בפברואר בחקלאות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה כמו המכסה הקיימת של כל ענף. כמו מסחר ושירותים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> בדיוק. שרה יכולה, שוב, נטע גם עושה את זה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> במקום להביא עובדים זרים מסרי לנקה הם יכולים להביא מירדן? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> היא יכולה להמליץ להקצות, לייחד לירדנים. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> שוב, גם אם אנחנו נעשה את זה, בעצם, צריך לעבוד באופן התנהלות אחרת. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> נכון, זה נוהל אחר. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אוקיי? זה לא דרך הנוהל הרגיל. בעצם אנחנו צריכים לקחת את זה, להעביר את המכסה הזו שתהיה אצל - - - << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אצל מיטל ולא אצל שרון. אנחנו יודעים לעשות את זה, נכון. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> בדיוק, אצל מיטל. ואז זה בעצם, אנחנו כאן המכסה היא לא אצלנו, אין לנו באיזשהו מקום את השליטה על כל ההתנהלות. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> מה זאת אומרת? אם את ממליצה, שוב, אני מסתכלת על מודל משרד התיירות, נטע יודעת להעביר לנו המלצות משלושה סוגים לצורך העניין, בסדר? פלשתינאים אני שמה את זה בצד כי זה לא רלוונטי כיום, בסדר. היא מעבירה המלצה של פלשתינאים למנהלת אגף פלשתינאים, המלצה לזרים לשרון והמלצה לירדנים למיטל. אנחנו יודעים להיות תלת ראשיים. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אין בעיה. אבל אנחנו עכשיו כשאנחנו יוצאים בקול קורא אז אנחנו רוצים שמבחינתנו העיר אילת תהיה חלק מכל הקול הקורא הזה. רק היום בעצם זה שהוא מחזיק היתר ביד, מבחינתו יש הבדל בין עובד ירדני שיגיע אליו לבין עובד זר מסרי לנקה, לצורך העניין. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> נכון. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> ואנחנו רוצים שזה יהיה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שרה, מעסיקים מאילת פנו אליך? << דובר_המשך >> שרה דיאמנט: << דובר_המשך >> בהחלט, כן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מי? איזה? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> יש מפעל מלח הארץ. מפעל מלח הארץ זה מפעל מאוד חשוב, כולם מכירים אותו. והוא מבחינתו הוא מקבל דרך הנוהל של ירדנים שני ירדנים, כשיש לו זכאות להעסיק הרבה יותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז למה הוא לא יכול? << דובר_המשך >> שרה דיאמנט: << דובר_המשך >> אין לו כמות. לא, הוא לא יכול. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> לא, היא שואלת למה הוא לא יעסיק עובדים זרים. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> יש לו, יש לו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, רגע, תני לה, מיכל. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> יש לו היתר לזרים בהחלט. אבל הוא אומר "אני רוצה עוד ירדנים". אנחנו רוצים לתת את העדיפות. אנחנו מבחינתנו, משרד הכלכלה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה? הם עולים יותר זול, הירדנים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, הירדנים הם חוזרים חזרה ללון בארצם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם עונתיים, אפשר להביא אותם כשצריך. << דובר_המשך >> שרה דיאמנט: << דובר_המשך >> זה שונה .צריך לזכור שאין את הנושא של האגרות והנושא של הלינה והמגורים. זה מאוד מקל על המעסיק ואנחנו רוצים לעזור לעסקים ולתעשייה שבאזור אילת וחבל אילות שם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> שרה דיאמנט: << דובר_המשך >> אנחנו בעד לסייע להם ולעזור להם. מספיק הם מתמודדים עם הקשיים שלהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נניח מעסיקים רוצים ירדנים, למי הם פונים כדי לקבל? << דובר_המשך >> שרה דיאמנט: << דובר_המשך >> זה נוהל נפרד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אה, לרשות האוכלוסין? << דובר_המשך >> שרה דיאמנט: << דובר_המשך >> זה נוהל נפרד ברשות. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כן, הם אמורים לפנות אלינו אבל כרגע אין מכסה. ככל שמשרד הכלכלה יעביר המלצה להגדיל מכסה אנחנו נוכל לאפשר. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אבל זה בדיוק העניין, זה שוב, זה לא עניין שתלוי רק בנו. אילת מבחינתנו היא חלק מהמדינה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> שרה דיאמנט: << דובר_המשך >> ואנחנו לא רואים שוני בין היתר שמוציאים לה כדת וכדין במסגרת הנוהל של תעשייה, לשנות את זה, ואז זה בעצם צריך לצאת דרך נוהל אחר. זו צריכה להיות ממש התנהלות נפרדת. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה חייב להיות נוהל אחר כי זו העסקה אחרת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המשרד שלך ימליץ, משרד הכלכלה, להביא ירדנים? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אנחנו בעד. בהחלט. אנחנו בעד לסייע במקום הזה. אבל שוב, זה דורש מאיתנו ובכלל מכל המערכת, התנהלות אחרת. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אבל אני חייבת לומר, זו התנהלות אחרת, זה עובד ירדני יומי שנכנס ויוצא כל יום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אז זה נוהל אחר. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> וגם אין אגרות כמו של עובד זר ויש לזה יתרונות וחסרונות. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> וזה מתוך המכסה הכללית של הענף. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אז השאלה מה מונע מזה לקרות. למה זה לא קורה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה נכון, זו שאלה. למה זה לא קורה? זה קשה בגלל שיש שני נהלים? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אנחנו לא קיבלנו המלצה ממשרד הכלכלה. אז כשימליצו לנו נדע יחד עם משרד החוץ - - - << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אנחנו לא רוצים לעשות את ההפרדה פה במקום הזה, אנחנו רוצים שאותו היתר, אותה המלצה שמקבל מעסיק מאיתנו בענף התעשייה, כמו תעשייה שנמצאת בצפון, אותו תעשיין הוא יוכל להשתמש עם זה ולקבל עובד ירדני תמורת ההיתר שהוא קיבל כדת וכדין במסגרת הנוהל הכללי. לא לעשות איזו שהיא הפרדה לעיר אילת, אלא לראות בה כחלק מכל התעשייה בארץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אם יש מצוקה של מכסות ואין עובדים בזה, אז למה? << דובר_המשך >> שרה דיאמנט: << דובר_המשך >> אנחנו ניתן. להפך, אנחנו נותנים, גם היום אנחנו נותנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן? אין לכם בעיה? << דובר_המשך >> שרה דיאמנט: << דובר_המשך >> גם היום אנחנו נותנים. אנחנו רוצים פשוט שבמידה והוא נמצא, ניקח לדוגמה את מלח הארץ, יש לו היתר ביד, הוא יכול לממש את זה לעובדים ירדנים? אז אנחנו נשמח שיסייעו לו ב - - - צורה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> שרה מתכוונת שככל שיש לו היתר ביד הוא יכול להחליט מה הוא רוצה, ירדנים או זרים. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> נכון. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אבל זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל צריך להגדיל את המכסה. << דובר_המשך >> מיכל וקסמן חילי: << דובר_המשך >> צריך להגדיל את המכסה של הירדנים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> וגם שוב, אלה תנאי היתר שונים. המפעל עצמו אם הוא רוצה להעסיק X ירדנים ו-Y זרים, הוא צריך שני היתרים. למה? כי יש שוני בין עובד ירדני יומי שנכנס ולא צריך לדאוג לו למגורים, והאגרות שלו דרמטית פחותות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> לבין עובד זר, ששוב, הוא נשאר, הוא ישן, הוא עובד פה חמש שנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, זו פרוצדורה אחרת. << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> יש תנאים אחרים ולכן תנאי ההיתר אחרים. זה לא אני אקבל היתר כללי לעובדים לא ישראליים ואני אעסיק את מי שאני רוצה. זה לא עובד ככה, זאת לא מערכת הדינים שחלה פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. יוסי חן, מנכ"ל תאגיד התיירות באילת. בזום. << אורח >> יוסי חן: << אורח >> כן, אני פה. תודה רבה על הזכות לדבר. יוסי חן, מנכ"ל תאגיד התיירות באילת. אני רוצה להגיד שאני שומע שמדברים המון על המלונאים ויש להם מספיק לובי כדי להיות גם חזקים מאוד כדי לקבל עובדים זרים. ואני לא מדבר רק על הירדנים. יש לנו ענף מאוד מאוד גדל באילת, באמת מי שביקר בזמן האחרון באילת, ענף הקולינריה שינה את פניו. יש לנו פה מסעדות שף, יש לנו פה מסעדות גדולות, מסעדות ביתיות, אנחנו גדלים מיום ליום בענף הקולינריה. ויש בעיה אחת גדולה, והירדנים לא יפתרו את הבעיה הזאת למרות שכרגע אין ירדנים שעובדים במסעדות כי אין את האישור לזה. אבל אני חושב שאנחנו צריכים לתת אישור לעובדים זרים לעבוד גם במסעדות ולא רק בתעשייה, בחקלאות ובבנייה. מכיוון שלשמחתנו או לצערנו, אני לא יודע איך להגיד את זה, אבל אין אימא יהודייה שרוצה שהבן שלה יהיה שוטף כלים או פיקולו במסעדה. ולכן המסעדות קורסות. אנחנו רואים לפעמים, אנחנו באים לבקר במסעדה, לאכול במסעדה ואתם רואים את בעל הבית יוצא והוא זה שמפנה את השולחן וכנראה הוא גם עוזר במטבח לנקות את הכלים, כי יש לו את הטבח שעובד ומכין את האוכל, יש את הברמן ויש את המלצריות. צריך לראות איך פותרים את הבעיה של עובדי הניקיון במסעדות. אני לא חושב שאני מדבר רק בשם אילת, אני חושב שפה, ראיתי שיש מישהו מפורום המסעדות, אז הוא יגיד גם על המסעדות במרכז ובצפון. יש בעיה מאוד קשה של עובדי ניקיון במסעדות. ולכן צריך לדבר על עובדים זרים לענף הזה, ולא ירדנים, כי הירדנים בשעה 17:00, 18:00 ו-19:00 עוברים את הגבול וחוזרים הביתה. ואנחנו צריכים פה את האנשים שיישארו ללילה. מסעדות עובדות עד 22:30, 23:00 ו-00:00. זה מה שהיה חשוב לי להגיד, וצריך לראות איך מכניסים גם את ענף המסעדות לתוך הדבר הזה. הייצוג שלנו מאוד קטן ומאוד זעיר ואין להם הרבה כוח. צריך לראות איך עושים את זה, כי הם קורסים. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> רגע, אני רק אגיב לו. מבחינתנו, שוב, אילת היא חלק ממדינת ישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> שרה דיאמנט: << דובר_המשך >> אין שום הבדל בין מסעדה שמגישה לנו בקשה מתל אביב לבין בקשה של מסעדה מאילת. יש לנו מסעדות גם מאילת, שהן קיבלו המלצות לעובדים זרים. בהחלט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אמיר רום, משרד החוץ. בבקשה. << אורח >> אמיר רום: << אורח >> שלום רב, שמי אמיר רום, אני מנהל מחלקת ירדן במשרד החוץ. מתנצל שאני בזום. סך הכול אנחנו רואים חשיבות רבה בהשתלבות של העובדים הירדנים. אני מתייחס רק לעובדים הירדנים. אנחנו רואים חשיבות רבה להשתלבות שלהם בפרויקטים באילת, במלונות ובענפים הנוספים. יש, בעצם, ערך מדיני משמעותי של שיתוף פעולה אזרחי כלכלי בין גורם ירדני לישראלי בתקופה אזורית לא פשוטה ומאתגרת. אז זו סך הכול מטרה משמעותית וחשובה ראשונה. מעבר לזה וזה כבר צוין פה, יש ערך כלכלי מבחינת התרומה של ההשתלבות של הירדנים לפרנסה של משפחות רבות בממלכה וזה בסך הכול גם אינטרס ישראלי וגם איזשהו win win בהקשר הזה. השיטה באמת נוחה, של עובדים יומיים שמגיעים וחוזרים בסוף היום ואני מתרשם שבסך הכול המכניזם הזה עובד טוב ועובד חלק. ולכן באמת בראייתנו זה משהו שהוא בהחלט win win לכולם. ובאותה מידה גם הרחבה של הפרויקט לעובדים בחקלאות, שצוין פה, זה גם משהו שאנחנו תומכים בו בלב שלם, שמשרת בדיוק את אותן מטרות וגם עוזר, מן הסתם, לחקלאים הישראלים באזור אילת והערבה. זהו, זה פחות או יותר מהזווית שלנו, כאמור רק בהקשר הירדני. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו רוצים לדעת, האם תתמכו בהוספת ירדנים לתעשייה, מסחר ושירותים, מסעדות? מה העמדה שלכם? באילת, ברור, רק על אילת. << אורח >> אמיר רום: << אורח >> ככל שהפרוצדורה תהיה מוסכמת ברמה הרגולטורית, ביטחונית, מנהלתית על ידי הגורמים השונים, כן. אנחנו בסך הכול בעד הוספה של עובדים ירדנים, שהם כאמור, בהנחה שזה משרת גם את התעשייה ואת הכלכלה הישראלית, וגם את המשפחות הירדניות ואת הכלכלה הירדנית, אז כן. בהחלט שאנחנו בעד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה רבה. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אני יכולה רק להוסיף משהו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> מיטל כהן שבתאי: << דובר_המשך >> לעדכן, שגם בענף המסעדות יש העסקה של עובדים ירדנים. זה לא שהם עובדים רק בתעשייה, מסחר. יש לנו בסביבות, מתוך ה-135 - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> במהלך היום? או שמשמרות? באותו מודל? << דובר_המשך >> מיטל כהן שבתאי: << דובר_המשך >> מתוך המכסה של ה-135 היתרים בסביבות 30 היתרים זה רק לענף המסעדות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ירדנים. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> בין היתר בשטיפת כלים וכל מה שהוא ציין. << אורח >> איתמר אליצור: << אורח >> אני אוסיף עוד משהו. בהמשך לנוהל שעשינו לפני שנתיים עם רשות ההגירה ועם - - - חברים, גם אפשר אפשרות שיגיע למשמרת לילה עובד ירדני. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> זה רק במלונאות. << דובר_המשך >> איתמר אליצור: << דובר_המשך >> זה רק במלונאות? אז אצלנו, לפחות, במלונאות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> למה רק במלונות? << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כי זה מה שאושר מבחינה ביטחונית. << אורח >> איתמר אליצור: << אורח >> ועוד משהו אם אפשר להוסיף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. << דובר_המשך >> איתמר אליצור: << דובר_המשך >> בסוף, חלק מהנושא של העובדים הזרים זה הנושא של באמת צורך שלנו לתת את השקט של התעשייה בנושא הביטחוני, שנוכל לעבוד ולהתקיים כמו שצריך והכול. ואנחנו עושים זאת למרות שעובד זר הוא יקר משמעותית מעובד ירדני עם הרבה מאוד יתרונות שיש לעובד הירדני. ואנחנו, למרות הכול, אנחנו מבקשים ורוצים את העובדים הזרים. אני חושב שבתוך התהליך הזה יהיה נכון שגם הנושא של האגרות יגיע לנושא של דיון. והנושא של האגרות, שנראה לי שזה קצת מס מיותר בתהליך הזה - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. מטפלים בזה. << דובר_המשך >> איתמר אליצור: << דובר_המשך >> - - יוכל לרדת. אנחנו ניקח את העובדים. ניקח אותם כי אנחנו צריכים את זה, אנחנו חייבים את זה, אנחנו עם הגב לקיר ואנחנו נעשה את זה. אבל נכון שגם המדינה תכנס רגע לדיון על הנושא הזה ותוביל. אנחנו גם היום משלמים, לדעתי, בין 30% ל-40% יותר משאר התעשייה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. מומחים, מס עובדים מומחים. << דובר_המשך >> איתמר אליצור: << דובר_המשך >> אנחנו משלמים יותר ואני חושב שצריך גם בזה להתעסק ולטפל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. טוב, תגידי ונעבור לראש העיר, הוא גם רוצה להגיב. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני חושבת שכדאי לשמוע ממיטל כמה עובדים מועסקים בתעשייה. אמרת שהצגתי נתון לא נכון. כמה עובדים מתוך המכסה הזאת מועסקים בתוך מפעלי התעשייה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא אמרה, היא פירטה. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> את אמרת על 300 וזה לא 300, זה 400. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> לא, אני דיברתי על מכסה כוללת שעלתה בעוד 135. אבל כמה מתוכם מועסקים בתעשייה? במפעלי התעשייה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז היא אמרה, 135 עובדים. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> אני לא מכירה מפעלי תעשייה. וגם, רגע, כי אני דיברתי על מכסה כללית. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אז לא להגיד שמה שאני אומרת לא נכון. אנחנו יודעים שמועסקים כמה עשרות. עכשיו, גבירתי, מה שאנחנו כן מבינים - - - << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> רגע, את שואלת אותי שאלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, אבל תני לה, שאלת אותה, היא רוצה להשיב. << דובר_המשך >> מיטל כהן שבתאי: << דובר_המשך >> את דיברת על מכסה כללית של 300 עובדים. ואחר כך 400. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אחר כך תיקנתי ל-435, בעקבות התוספת שניתנה ב-2024 או 2025. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> 450 בהחלטת ממשלה מ-2023. מיכל תיקנה אותך בנוגע לאופן ההקצה, לא בנוגע לנתונים. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אז אני אומרת, גם ההקצאה כרגע, זו הגדרה של FIFO. מי שביקש הוא בפנים. מי שעכשיו מבקש והוא חדש הוא לא בפנים ואף אחד לא נותן לו מענה. זה אחד. << אורח >> מיטל כהן שבתאי: << אורח >> כי אין מכסה. אם הייתה מכסה הוא היה מקבל. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אז מיותר להגיד שמה שאומרים הוא לא נכון, זה ממש לא במקום. והנה, אנחנו גם שומעים שאין גם מכסות לחלוקה. אנחנו גם מבינים שלא בטוח שהמשרדים יודעים להסתדר ביניהם לעניין הפתרון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, בואו נעלה את ראש העיר. הוא רוצה לסכם. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> כי אנחנו מחכים שנתיים וחצי לפתרון. ינואר 2024 אנחנו היינו כאן, ישיבה אצל רביבו, וביקשנו פתרון לתעשייה. ואחר כך היו מכתבים ומכתב נוסף ב-2025. אז כן, אחרי שנתיים וחצי, הגיע הזמן לתת מענה לתעשייה. מדובר בכמה עשרות בודדות ועדיין אנחנו שומעים שבין המשרדים אין הסכמה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, בואו נשמע את ראש העיר, בבקשה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> קודם כול תודה. אני ביקשתי להתייחס לדברים שנאמרו כאן בכמה מישורים והיבטים. ראשית, אני חוזר על עמדתי, על עמדתנו, שהעובדים הירדנים הם עובדים טובים, הם רצויים וזה עובד טוב עד עכשיו. אף פעם לא אמרנו שיש בעיה עם העובדים הירדנים, למעט מה שציינתי בתחילת דבריי, שאי אפשר לשים את כל הביצים בסל אחד, ולכן כל הצעה כרגע שמדברת על הגדלת כמות העובדים הירדנים, בשלב הזה ובעת הזו, אנחנו אומרים שאנחנו מבקשים עובדים זרים כהגדלה הנדרשת ואת העמדה הזאת הצגנו לאורך כל הדרך. לכן כל הצעה שעולה כאן, ששמעתי כמובן את התמיכה בה, מבחינתנו כעיר אני חושש מאוד להישען אך ורק על עובדים ירדנים. אני אמרתי את זה וחוזר ואומר. זה אחד. שתיים, הדאגה שלי כמובן כראש עיר היא לא רק לענף המלונאות, היא לכל ענפי התעשייה באילת, לכל, כמובן, העלה יוסי בצדק את נושא המסעדות. ולכן העובדים הזרים שאנחנו מבקשים נדרשים לתעשיות הללו. אני מעדיף שבתעשיות הללו יהיו עובדים זרים ולא לפזר כרגע בכל העיר עובדים ירדנים שנמצאים בכל פינה. גם בלי קשר שאנחנו, כמובן, סומכים על העובדים הירדנים וכולי. אבל זה לא יכול להימשך כך באופן הזה. אמרתי את הדברים באופן מאוד מאוד ברור. ודבר אחרון, זה שאני שמח שכמובן אפשר לכלול את אילת בכל מה שקורה בארץ, רק שצריך לזכור שאילת מבודדת, אילת מרוחקת. זה לא שאפשר לנייד עובדים מפתח תקווה או לרמת גן או לתל אביב או לזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אלי לנקרי: << דובר_המשך >> מי שעובד כאן נשאר כאן. ולכן צריכה להיות מכסה נפרדת לעיר אילת. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> רק לחדד שאין ניוד בכל ענף. יש ניוד כיום, אפשרנו בעקבות המלחמה, דיברנו על זה, אני לא ארחיב, אבל רק בענף המלונאות. אם משרד הכלכלה, לדוגמה, ימליץ על הרחבה בענף התעשייה, זו העסקה קבועה. כמובן, העובד הזה יכול לעבוד בין מעסיקים, אבל אם יש לו מלונאות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, אבל המלונאות יכול לעבור לענף התעשייה? << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> לא. שוב, אם יש המלצה לגבי זרים, אם יש עובד זר שעובד עם המפעל, כמו שציין למשל ראש העיר, בתעשייה בפתח תקווה ומחר מפעל באילת מציע לו שכר יותר גבוה והוא רוצה לעבור – הוא עובר. זה לא ניוד, זו העסקה קבועה. ראש העיר, הם יישארו לגור אצלך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רק במלונות. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אתם חושבים על זה אולי? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני קודם כול מקבל את ה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שאם יש מפעלים במרכז הארץ - - - << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> כשמשרד הכלכלה ימליץ אפשר יהיה להרחיב. היום אבל עובד זר יכול לא להתנייד, לעבור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אני מדברת אבל על ענף התעשייה, לא לערבב בין ענפים. << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> יש מעסיקים באילת, שיש להם היתר להעסקה של עובדים זרים, לא ירדנים, בתעשייה. נקרא לזה היתרים אצל - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בתעשייה הם יכולים לעבור למרכז? או מהמרכז לזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בטח, מותר להם. יש ניוד באופן כללי בתוך הענף הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> אפרת לב ארי: << דובר_המשך >> הם יכולים לעבור בין מעסיקים בתוך הענף הזה אבל ניוד זמני התרנו רק במלונאות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. שלומי, תודה. << אורח >> שלומי שטרית: << אורח >> שלום לכולם, שלומי שטרית, מנהל חטיבה ארצית בהסתדרות העובדים הכללית, איגוד האבטחה. אני רוצה דווקא לחזק את דברי ראש עיריית אילת בנושא הביטחוני, שלא כדאי לשים את כל הביצים בסל אחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שלומי שטרית: << דובר_המשך >> ומעבר לזה, אני רוצה לספר לכם על סוגייה שהגעתי לפה לספר מכיוון שלא מדברים על זה. במסגרת עבודתי אני אחראי גם על כל מעברי הגבול במדינה. ופשוט זאת פצצה מתקתקת. אנחנו כל יום מכניסים 4,000, 5,000 ירדנים. לבדוק 4,000, 5,000 ירדנים כל יום מה יש עליהם. אנחנו לפני שבועיים שלושה תפסנו שם 110 אקדחים, שניסו להבריח. כל הזמן יש - - - << אורח >> איתמר אליצור: << אורח >> לא, אבל תעשה הפרדה רגע בין מטענים לבין עובדים. העובדים הירדנים מותר להם להיכנס, זה הדבר היחידי שמותר להם. << אורח >> שלומי שטרית: << אורח >> אני ממש רוצה שיגבירו שם את האבטחה, שיבדקו, אני לא יודע מה. אני רוצה לבוא ולשים פה על השולחן, שאם חלילה יקרה משהו - ולפי דעתי יקרה משהו, זה רק עניין של זמן - כי כל הזמן יש תפיסות שם. העובדים שם חוששים, אני מקבל טלפונים: "הנה, שלומי, תפסנו בזה", "הנה, שלומי, תפסנו". אז למה אנחנו מחכים? איך אפשר כל יום 4,000, 5,000 איש לבדוק אחד אחד? מספיק שאחד לוקח רימון ונכנס איתו, ובתוך בית מלון מרים את הרימון הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 2,500 ירדנים. << דובר_המשך >> שלומי שטרית: << דובר_המשך >> 2,500, סליחה. אז לכן אני מבקש שכולנו נדע שיש שם ניסיונות הברחה ללא הפסקה. תבדקו מה מספר הניסיונות שהיו שם, ותבינו שאנחנו כולנו מבקרים באילת וכולנו רוצים את העובדים הירדנים הטובים האלה, ומי כמוני מודע למצוקה של עובדי הניקיון במדינת ישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שלומי שטרית: << דובר_המשך >> מי כמוני יודע. אין עובדי ניקיון. אבל חבר'ה, אנחנו צריכים לשים את היד על הביטחון מכיוון שחלילה כשיקרה משהו אני אבוא ואגיד: "חברים, אני אמרתי את זה".. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה, שלומי. << אורח >> איתמר אליצור: << אורח >> אני רק רוצה רגע, אני לא מתווכח איתו בנושא ביטחוני וכל הדברים האלה, אבל רק להגיד לוועדה שמסוף רבין מחולק למסוף של אנשים שבאים, עוברים את הגבול בודדים. גם העובדים נכנסים במסוף הזה, הם עוברים תהליכי בדיקות מהמסוף הירדני עד המסוף שלנו. מותר להם להיכנס ללא תיקים, ללא מזון, רק עם קופסת סיגריות פתוחה, שמועברת שם. וכל מה שהוא תיאר עכשיו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז כל הבידוק, אתה אומר ש- - - << דובר_המשך >> איתמר אליצור: << דובר_המשך >> אני לא אחראי על הבידוק. אני רק אומר שמה שהוא אמר, יש במסוף הזה יש גם מסוף של מטענים, של משאיות שחוצות כל יום. הנושא של התיאור שלו, של ההברחה של הדברים האלה זה לא קורה במסוף של העוברים הרגילים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הירדנים. << דובר_המשך >> איתמר אליצור: << דובר_המשך >> הירדנים. אני לא חולק עליו, יכול להיות שהוא מבין טוב ממני בביטחון או בתהליכים כאלה, אבל רק שיהיה מושג לוועדה – לדעתי, כן גם היה ביקור של הוועדה במסוף – אבל יש הפרדה בין שני המסופים. ובנושא הבידוק הביטחוני של האנשים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. בזום, יקיר מאיגוד המסעדות. בבקשה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> שלום לכולם. מבלי לגרוע ממערכת האיזונים שראש העיר מבקש, וכמובן שהיבט הביטחון לאזרחים זו מערכת איזונים נוספת מול כלכלת העיר אילת, אנחנו תומכים לא חלף הנוהל, שהוא גם ככה לא קיים, הוא נוהל שונה, אלא בנוסף להקצאה של העובדים הזרים, לפתוח על פי הצורך והנדרש, מאחר ובאמת הסמיכות הגיאוגרפית היא, בקניון כולם, להשאיר את הבחירה בידי בעל העסק. בסוף, בעל העסק מניע ומחבר את הנקודות ומחבר את הכלכלה. ובעל העסק אמור להיות חלק מהוזלת יוקר המחיה, שלשם כך, זו אחת ממטרות העל של הוועדה. אז אנחנו, מבחינתנו, עמדתנו היא לא לגרום – אני פונה פה למשרד הכלכלה, כי זו העמדה שלנו – לא לגרוע מההקצאה קיימת לעובדים זרים. לפתוח ולהגדיל, הבנתי שיש כמות מסוימת של המסעדות, לפתוח ולהגדיל את ההקצאה לעובדים הירדנים. אם עלות ההעסקה היא זולה יותר אז למה שלא כל מדינת ישראל תרוויח מזה? הרי זה גלגל. חוזר ונשנה בין כל המשרדים, בין כל הענפים, זה אינטרס של הוועדה, זה אינטרס של משרד הכלכלה, זה אינטרס של כל המשרדים להוזיל את יוקר המחייה. תנו לבעל העסק להחליט מה הצרכים שלו. מה בעל המסעדה באילת? שב, קח את ההחלטה. כמובן, בכפוף למערכת איזונים שלמה, בהתאם לדין ובהתאם להבנה, שלפעמים לא צריך לעשות חוצה ישראל. אילת היא לא בתל אביב, הם באים, חוזרים בסיום יום העבודה. אם יש רישיון, בריא, ביחס לשכיחות המקרים. בסדר? תמיד יש בקצה מקרים. אבל אם בשכיחות הכוללת מדובר במעט אירועים, אז זה מבורך להקל על המסעדות באילת. למה הם צריכים להביא עובד זה אם זה עולה לו 10 עד 20 שקלים יותר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את רוצה, שרה, כעת להגיב? תתייחסי למה שאמר יקיר. תודה. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> כן, אני אשמח. א', זה מרגיש שיש איזשהו משהו שהוא לא מובן וחשוב לי להבהיר פה. מסעדות, עסקים מאילת בכלל, הם בדיוק כמו עסקים מכל חלקי הארץ והם זכאים לעובדים זרים בדיוק כמו בכל ענף ובדיוק כל מעסיק אחר מיתר אזורי התעשייה בארץ והמשק בכלל. גם מסעדות. יש היום מסעדות שמקבלות הקצאה לעובדים זרים. אנחנו שוב, ואנחנו חוזרים לאותו מקום, אנחנו כן רוצים לסייע להם, לאותם עסקים, אם יעזור להם להעסיק עובדים ירדנים ואנחנו עכשיו נפתור ואנחנו נראה איך אנחנו עושים את זה מול רשות האוכלוסין על מנת שנוכל להקל את כל התהליך הזה ולא לבודד את העיר אילת מיתר הקולות הקוראים שאנחנו מוציאים ליתר הענפים אצלנו. ואם נוכל לעשות את זה – בשמחה. ואם תהיה דרך אחרת, שבסופו של דבר, אנחנו נסכים על זה בינינו אז זה גם. אין ברירה, אנחנו נלך על זה ונעשה את זה. ואנחנו נעשה את זה בתיאום מסודר עם רשות האוכלוסין. אנחנו אבל, שוב, מבחינתנו אנחנו בעד לעשות את זה, בעד לסייע לעסקים האלה. לא קשור אם זה מתחום המסעדות, מתחום התעשייה או מסחר ושירותים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. אביר, בבקשה. << אורח >> אביר ג'יריס: << אורח >> עורכת דין ד"ר אביר ג'יריס, נציגת לשכת עורכי הדין. אדגיש בעיקר שלוש נקודות מרכזיות. העיר אילת מתמודדת עם מחסור ממשי ומתמשך בכוח אדם, לא רק בענף המלונאות, אלא גם בשירותים, בתחזוקה, בניקיון, בתעשייה ובבניין. שנית, ישנה תלות גבוהה בעובדים ירדנים למרות שביעות הרצון, כל סגירת מעבר או מגבלה ביטחונית גורמת לפגיעה מיידית בבתי המלון או בעסקים בעיר, ולכן לא ניתן להסתמך על מקור גיוס אחד. שלישית, נדרש פתרון מעשי. ההמלצות שלנו הן גיוון במדינות הגיוס. שנית, מסלול כן מזורז דווקא לעיר אילת, מסלול מזורז להיתרים בעיר אילת, מנגנון חירום למצבי מחסור, בחינת הרחבת ההיתרים גם לענפים נוספים כמו תעשייה ובניין, כמובן, תוך שמירה מלאה על זכויות העובדים הזרים ותנאי העסקה הוגנים. אנו סבורים כי לעיר אילת כן יש חשיבות מיוחדת כלכלית, תיירותית ולאומית, וללא מענה גמיש ומהיר זה עלול לפגוע ביציבות ענף המלונאות, התיירות והכלכלה המקומית בעיר. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. ורוניקה, בזום גם. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> שלום, תודה. כפי שעלו פה והבהירו, גם ענף הניקיון, המחסור בעובדי ניקיון, כפי שידוע, הוא חמור ומתמשך, מדן ועד אילת. הסוגייה כיום היא באילת וגם באילת יש מחסור מאוד גדול שמתבטא בכלל המוסדות, מוסדות חינוך, בדגש גם על רשויות ניקוי וטאטוא רחובות. בהקשר הזה יש שני חסמים: אחד, המקצוע הזה והסיווג הזה טרם צורף למסגרת התפקידים והסיווגים המותרים, ולכן יש צורך דחוף ומהיר לעשות את זה. והדבר השני, זה גם לאפשר, ואני מחזקת פה את דברי יקיר, בענף הניקיון, כמו במסעדנות, כמו בתעשייה, להעסיק ירדנים בענף הניקיון באילת. זה פתרון נוסף לעובדים הזרים ולא צריך להסתמך רק על המכסה עצמה. אז צריך לראות איך אפשר לקדם את הנושא הזה ולאפשר לענף הניקיון. ובהקשר של הנושא של הסיווג של טאטוא וניקוי רחובות, אתי, אני מבקשת לקיים דיון דחוף בהקשר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> ונרחיב, כמובן, בהמשך. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. אין לנו את אילן? תנסי שנית לפני שנסכם את הדיון. לא. יש תקלה טכנית. טוב, אוקיי, אני מסכמת. 1. הוועדה מבקשת ממשרד התיירות להתקדם מהר ככל הניתן עם הקול הקורא לכ-1,000 עובדים זרים לענף המלונאות לכלל הארץ, ומיד לאחר מכן להפיץ את הקול הקורא למכסת 500 העובדים שרובם אמורים לעבוד בעיר אילת, ולעדכן את הוועדה תוך חודש על התקדמות בנושא ופתיחת הקול הקורא השני, כדי לסייע מהר ככל הניתן למלונות בעיר אילת. 2. הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה לבחון בקשה להקצאת מכסה של עובדים ירדנים לענפי התעשייה, המסחר, השירותים והמסעדות, לבקשת המעסיקים בעיר אילת, ולעדכן על כך את הוועדה. הוועדה תמשיך לעקוב אחר הקצאת והגעת העובדים הזרים לעיר אילת. תודה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:09. << סיום >>