חומר רקע

1 2 תוכן עניינים | תקציר3 | סקירה כללית5 הגדרת התופעה ממדי התופעה השלכות התופעה המצב בארץ | 10 תוכניות קיימות זיהוי ילדים חשופים לאלימות | 14 התערבויות לטובת ילדים חשופים לאלימות מהעולם | 15 תוכנית התערבות במרכז ייעודיSafe from The Start תוכנית התערבות לטיפול בקהילה תוכנית התערבות לטיפול במסגרות חינוכיות רכיבי התערבות מומלצים ילדים החשופים לאלימות במשפחה - תוכנית המניעה של ויצו לשנים 2021 - 2017 | 23 סיכום והמלצות | 32 3 תקציר ,'הילדים החשופים לאלימות במשפחה, אשר כונו עד לאחרונה 'שקופים' ו'קורבנות משניים מקבלים לאחרונה הכרה – במחקרים ובספרות המקצועית – כנפגעים ישירות וכפוסט טראומטיים. עם הזמן הולכת ומשתרשת התפיסה שלפיה חשיפת ילדים לאלימות במשפחה היא פגיעה בהם הן לטווח הקצר ,לטווח הארוך וסיכון בשימור מנגנון העברה בין-דורית עד אחרון הדורות. לפי דיווחי משרד הרווחה, בשנת 2021 טופלו במקלטים ובמרכזים למניעה ולטיפול באלימות רק 1,976 ילדים. זהו מספר זעום ביחס למספר הילדים החשופים לאלימות, הנאמד בכ- 600,000 ילדים. יש כשל ביכולת הגורמים הציבוריים בישראל קרי: משרדי החינוך והבריאות, לזהות ילדים חשופים לאלימות ולהפנות א ותם לטיפול באחד מהמרכזים לטיפול ומניעת אלימות שמפעיל משרד הרווחה והביטחון החברתי. במקרים של רצח האם או רצח והתאבדות האם והאב- הילדים בישראל מקבלים מענה חירומי אך מענה זה אינו לוקח את הצורך בטיפול ארוך טווח בצל הטראומה והתפרקות המשפחה. התוכנית 'ילדים חשופים לאלימות' היא חלק ממהלך שמובילה ויצו בהצפת התופעה כתנאי ראשון להכרה בה ולבניית מענים מתאימים. המטרה של התכנית היא להניע שינוי חברתי שיבוא לידי ביטוי הן ברמת המיקרו- הכשרת אנשי המקצוע הפוגשים את הילדים ביומיום – גננות, מורות ומורים, רופאים, פיזיותרפיסטים, צוו תי התפתחות הילד, אחיות טיפת חלב, עו"סיות, פסיכולוגיות. חשוב מאד לערוך תשאול מקצועי ולחשוף את הנושא בצורה רגישה המבטיחה פרטיות וחיסיון ובעיקר מותאמת לשלב ההתפתחותי בו נמצא.ת הילד.ה ברמת המאקרו- תכלול שיתוף הפעולה של כלל המערכות הרלוונטיות תוך הכוונה לשירות ים המתאימים ואישור התקציב הנדרש להפעלת התוכנית הבין- משרדית למאבק באלימות, הכוללת תוכניות לאיתור וטיפול בילדים אלו, ה'שקופים', מרמת התא המשפחתי ועד לקובעי המדיניות במדינת ישראל. נייר העמדה אף נותן מספר דוגמאות מהנעשה בעולם:  Safe from the start (s.f.s) - תכ נית התערבות במרכז מקצועי ייעודי, שהושקה ב- 1999 במפגש פסגה לאומית בוושינגטון.  Community-Based intervention for children Exposed to intimate partner violenceתכנית התערבות בקהילה )קבוצתית ודיאדית( מ- 2007 במישיגן, ארה"ב  Trice-Black &Thompsonמאמר מ- 2012 המפרט תכנית התערבות בתוך בית הספר 4  עמיה, ולדמן- לוי &נעמי ויינטרוב מאמר שפורסם בארה"ב התערבות באמצעות משחק דיאדי אם-ילד.ה  Miller-Graff,LE&Campion,K מטה- אנליזה משנת2016 שסקרה74 מחקרים שבחנו התערבויות בקרב ילדים שאובחנו פוסט טראומטיים וחשופים לאלימות, הצביעו על טי פול קוגניטיבי-התנהגותי כיעיל ביותר.  Journal of conculting &clinical psychology סוקר ב- 2007 17 תכניות לטיפול באימהות ובילדים ועיקרו שהתערבויות שכללו מודל מעורב של טיפול פרטני וטיפול דיאדי היו היעילות ביותר. אמנת איסטנבול אושרה בוועדת השרים של מועצת אירופה ב- 2011, ישראל טרם הצטרפה להאמנה. המדינות שהצטרפו מחוייבות לפי סעיף26 לפעול גם לטובת ילדים חשופים לאלימות. צוות המומחים של ההאמנה לפיתוח מדידה והערכה- GREVIO הבהיר כי נוסף על שירות פסיכולוגי יש להעניק מענים חינוכיים ופעילויות פנאי על מנת לתמוך בילדים החשופים לאלימות. יש לסייע להם לפתח קשרים חיוביים כל זאת תוך תמיכה באם שורדת האלימות בתפקידה ההורי. נ ייר עמדה זה מבקש להציב את נושא הילדים החשופים לאלימות בראש סדרי העדיפויות תוך שימת דגש חזק על הגנה לה זכאים הילדים ומניעת העברה בינדורית באופן מעשי הכולל:  ה צטרפות ישראל להאמנת איסטנבול וביצוע המתווה שההאמנה מנסה להבטיח .  תקצוב התכנית הבין- ,משרדית באופן הבונה מתווה המחזק את הגורמים המזהים ילדים אלו באמצעות מתן הכשרות ויצו לכל נותני השרות אשר באים עימם במגע ישיר ויומיומי.  לתקצב משמעותית בפריסה ארצית תוך הנגשת שי רותי טיפול בילדים ב: מקלטים, מרכזים לטיפול ומניעת אלימות, במוסדות החינוך בהם שוהים הילדים15 שנים מחייהם.  הבניית תורת התערבות ארצית הכוללת תהליכי הערכה ארוכי טווח .  קידום מדיניות וחקיקה באופן שגורם אחד יתכלל את הקשר הבין- משרדי ומסדיר זיהוי וטיפול בילדי ם. 5 סקירה כללית הגדרת התופעה ילדים חשופים לאלימות במשפחה הם אלו היודעים על קיומה מתוך עדות לאירוע עצמו, מתוך שמיעת האירוע האלים, מתוך תחושת הפחד והמתח שלפני או אחרי האירוע האלים, או מתוך עדות לניזקי .האלימות כלפי רכוש או כלפי קורבן האלימות 1 על אף שאינם קורבנות ישירים של האלימות, לעיתים ילדים החשופים לאלימות הופכים בעל כורחם ;לחלק פעיל באירוע האלים. למשל, הם עלולים לשמש כמגן לקורבן; כאמצעי במאבק בין ההורים .כמעבירים מסרים רעילים, תוקפניים ואלימים2 יתרה מכך, חלק ניכר מהילדים שהיו "רק" חשופים לאלימות יהפכו לקורבנות ישירים לאלימות בעצמם.3 ממדי התופעה ,להערכת הגורמים המקצועיים בויצו ישנם יותר מחצי מיליון ילדים חשופים לאלימות בישראל המהווים כ- 16% ,מכלל אוכלוסיית הילדים. אלא שנוכח תת דיווח של תופעת האלימות במשפחה המספרים של הילדים החשופים לאלימות, ואלו שאינם מקב לים טיפול גבוהים בהרבה. במחקרם של לב- ויזל ואייזקוביץ משנת2016 אשר בחן את היקף תופעת ההתעללות והפגיעה בקרב כ- 12,000 ) ילדים בישראל, נמצא כי כמעט מחצית מהילדים48.5% ( דיווחו שהם חוו סוג אחד או יותר של פגיעה. כ- 9% מתוכם, המהווים קרוב ל- 100,000 ,ילדים דיווחו שהיו עדים לאלימות במשפחה ברוב גדול של המקרים )% 70 ( .הייתה זו פגיעה של האב באם4 בסקר שנערך בארה"ב בשנים2013 - 2014 בקרב4000 ילדים ונוער עד גיל17 עולה כי קרוב ל- 25% ,היו עדים לאירוע אלים במשפחה באותה השנה6% .מתוכם היו עדים לאלימות בין ההורים 1 ) .'פלד ל2017 (. חשיפה לאלימות במשפחה- ילדים ובני נוער החשופים לאלימות במשפחה, עבור האגף לקידום מעמד האישה, ויצו. )להלן: פלד, 2017 ;( Holden, G. W. (1998). Introduction: The development of research into another consequence of family violence. In: G. W. Holden, R. Geffner, & E. N. Jourlies, (Eds.), Children exposed to marital violence: Theory, research and applied issues. Washington, DC: American Psychological Association; שבאר- ) .'שפירא, ד2005 ,( תהליכי גיבוש זהות של מתבגרים חשופים לאלימות במשפחה חיבור לשם ק בלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת תל אביב. Edleson, J. L. (1999). Children’s witnessing of adult domestic violence. Journal of Interpersonal 2 Violence, 14, 839–870; Haj-Yahia, M. M., Sokar, S., Hassan-Abbas, N., & Malka, M. (2019) The relationship between exposure to family violence in childhood and post-traumatic stress symptoms in young adulthood: The mediating role of social support. Child Abuse & Neglect, 92, 126-138. 3 ;שם ’s exposure to intimate Hamby, S. L., Finkelhor, D., Turner, H., & Ormrod, R. (2011). Children partner violence and other family violence. National survey of children’s exposure to violence. U.S. Department of Justice and Delinquency Prevention . 4 לב- ) .'ויזל, ר'., ואייזקוביץ צ2016(. אלימות כלפי ילדים ובני נוער בישראל: בין שכ יחות לדיווח, גורמים מעודדים מול גורמים מעכבים דיווח. דו"ח מחקר למשרד החינוך, אוניברסיטת חיפה. 6 מ בחינת התשובות של נוער בגילאים 17-14 עולה כי בגילאים הללו שיעור הנוער שנחשף לאלימות בין ההורים בעברו הוא .% 25 5 השלכות התופעה בשנים האחרונות מתחזקת ההבנה ומתרבים המחקרים המצביעים על כך שאלימות במשפחה פוגעת בתפקוד התקין של כל חברי התא המשפחתי ולא רק בקורבנות הישירים לאלימות. החשופים לאלימות במשפחה, נפגעים מן האלימות בשל נוכחותם באירוע או בשל השלכות האירוע האלים על .חיי היום יום של כל החברים בתא המשפחתי ,הפגיעה באה לידי ביטוי במגוון רחב של קשיים: השלכות נפשיות, קוגניטיביות, התנהגותיות .חברתיות, פיזיות וחינוכיות6 היא פוגעת בפעוטות, בילדים ובמ תבגרים, והשלכותיה הן לטווח הקצר .ואף לטווח הארוך .ילדים שגדלו בבית בו יש הורה אלים יחוו אותו, בין היתר, כמסוכן, מזיק, אינו פנוי רגשית ואינו צפוי היכולת שלהם לסמוך ולתת אמון באותו הורה , נפגעת.7 כאשר בעיות ההיקשרות הללו מופיעות בגיל צעיר הן משפיעות על הקוג ניציה של הילד, ובתורן מעצבות את מערכת היחסים הבין אישית שיוכל .לפתח בעתיד 8 F כבר שנים ידוע כי חשיפה של פעוטות לאלימות משפיעה על ההתפתחות התקינה של המוח, והיא ,עשויה להשפיע על תפקוד הזיכרון, יכולות הלמידה, ביצוע הוראות, קיומם של קשיים שפתיים וקשיים במיומנויו ת חברתיות- .רגשיות 9 כך גם ידוע כי חשיפה בגילאים מוקדמים מנבאת דפוסי שינוי במתילציה על גבי ה- DNA הקשורים בסיכון להפרעות נפשיות. מחקר עדכני משנת2019 מצא כי השלב ההתפתחותי בו נחשף הילד Finkelhor, D., Turner, H. A., Shattuck, A., & Hamby, S. L. (2015). Prevalence of childhood exposure 5 to violence, crime, and abuse. JAMA Pediatrics, 169, 746–754 Jill R. McTavish, Jen C. D. MacGregor, C. Nadine Wathen & Harriet L. MacMillan (2016) Children’s 6 exposure to intimate partner violence: an overview, International Review of Psychiatry, 28:5, 504-518; Bair-Merritt, M.H., Blackstone, M., & Feudtner, C. (2006). Physical health outcomes of childhood exposure to intimate partner violence: A systematic review. Pediatrics, 117, e278–e290; Kitzmann, K.M., Gaylord, N.K., Holt, A.R., & Kenny, E.D. (2003). Child witnesses to domestic violence: A meta- analytic review. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 71, 339–352; Lourenc¸o, L.M., Baptista, M.N., Senra, L.X., Adriana A.A., Basılio, C., & Bhona, F.M.D.C. (2013). Consequences of exposure to domestic violence for children: A systematic review of the literature. Paideıa, 23, 263–271; Wolfe, D.A., Crooks, C.V., Lee, V., McIntyre-Smith, A., & Jaffe, P.G. (2003). The effects of children’s exposure to domestic violence: A meta-analysis and critique. Clinical Child and Family Psychology Review, 6, 171–187. ut, N., Dutton, D. G., Lussier, Y., & Sabourin, S. (2009). Early exposure to violence, domestic Godbo 7 violence, attachment representations, and marital adjustment. Personal Relationships, 16, 365–384. neglect and adult intimate relationships: Colman, R. A., & Widom, C. S. (2004). Childhood abuse and 8 A prospective study. Child Abuse & Neglect, 28(11), 1133–1151; Guay, S., Billette, V., & Marchand, A. (2006). Exploring the links between posttraumatic stress disorder and social support: Processes and potential research avenues. Journal of Traumatic Stress, 19, 327–338. Shonkoff, J.P., & Garner, A.S. (2012). The Lifelong Effects of Early Childhood Adversity and Toxic 9 Stress. American Journal of Pediatrics, 129 (1), 232-46. 7 למצוקה )לפני גיל3 ( משפיע על אותם דפוסי השינוי- המשפיעים בתורם על הסיכוי להתפתחות של הפרעות נפשיות- .יותר מאשר משך המצוקה שחווה הילד או העדכניות של המצוקה 10 חשיפה לכך שהורה או אח מותקפים מילולית או פיזית מייצרת פחד ודאגה עבור אותו בן המשפחה ,ועבור הילד עצמו. במקרה בהם הילד עובר למקלט לשם הגנה, ישנה גם התמודדות עם בידוד חברתי .והסתגלות לסביבה החדשה11 נוסף על כך, אותם בני משפחה שהם קורבנות ישירים לאלימות, לרוב .אינם פנויים עבור הילד ולא יכולים לספק לו את רשת התמיכה והביטחון לה הוא זקוק 12 לחשיפה לאלימות של התוקף, לפגיעה של הקורבן, למתח ולהיעדר התמיכה- .יש השלכות נפשיות במחקרים שונים, נמצא קשר מתון עד גבוה בין חשיפת ילדים לאלימות במשפחה לבין סימפטומים .של דיכאון וחרדה או תוקפנות13 מחקר ישראלי משנת2019 הצביע על הקשר בין החשיפה לאלימות המביאה לפגיעה במערכת התמיכה הסוציאלית של הילד, לבין הופעתם של תסמינים פוסט טראומטיים כגון: דיכאון , הפרעות בשינה, דיסוציאציה וחרדה. 14 ילד הגדל במציאות בה עליו להתמודד עם אלימות לסוגיה באופן יומיומי, בין אם כקורבן ישיר או כעד לאלימות כלפי אחרים, חייב לסגל דרכים וסגנונות התמודדות המאפשרים לו להתאים עצמו למציאות האלימה. התנהגות של ילד שנחשף לאלימות במשפחה יכולה להיות תוקפנית ואלימה, אך היא יכולה גם להוביל להתעלמות, התנתקות או הסתגרות .2011 15 .ההשלכות של חשיפה בילדות לאלימות מלוות, פעמים רבות, את הילדים גם בהתבגרות ובבגרות בעיות התנהגות בגיל ההתבגרות הכוללות שימוש בסמים, התנהגות אנטי סוציאלית, בעיות חברתיות ) בבית ספר וירידה בתפקוד הלימודי16 Fisher 1999; Maker et al. 1998). רועי )שם בדוי(, בן28 מצפון הארץ היה חשוף לאלימות של אביו כלפי אמו מגיל צעיר מאוד, ואף שהה עם אמו ואחיו במקלט לנשים מוכות. מקלט אליו הצליח להגיע האב, ולתקוף במקום את האם. לדבריו של רועי, הו א זוכר את אמא שלו יושבת על המיטה במקלט בוכה לאחר האירוע האלים, והוא ניגש אליה מחבק אותה ומנסה לשאול אותה מה קרה. באותה העת, רועי היה בן4 ,. בהמשך עברו רועי n, AJ., Suderman, MJ., Klengel, T., Smith, ADAC., Ressler, Dunn, EC., Soare, TW., Zhu, Y., Simpki 10 KJ., Relton, CL. (2019). Sensitive Periods for the Effect of Childhood Adversity on DNA Methylation: Results From a Prospective, Longitudinal Study. Biol Psychiatry. 15;85(10):838-849 W. (2003). Children exposed to domestic violence and child abuse: Terminology and Holden, G. 11 taxonomy. Clinical Child and Family Psychology Review, 6(3), 151–160 offending parents to the sexual abuse of their - Elliot, A. N., & Carnes, C. N. (2001). Reactions of non 12 child: A review of the literature. Child Maltreatment, 6, 314–331. analysis of child - Evans, S.E., Davies, C., & DiLillo, D. (2008). Exposure to domestic violence: a meta 13 and adolescent outcomes. 13:131–40; Kitzmann, Gaylord, Holt and Kenny, 2003 Abbas, N., & Malka, M. (2019) - Yahia, M. M., Sokar, S., Hassan - Haj 14 Mitchell, K. J., Finkelhor, D., Wolak, J., Ybarra, M. L., & Turner, H. (2011). Youth internet victimization 15 in a broader victimization context. Journal of Adolescent Health , 48 ) 2 ,( 128-134; לב- ) ,ויזל ואיזקוביץ2016 ( Fisher, D. (1999). Preventing childhood trauma resulting from exposure to domestic violence. 16 Preventing School Failure, 44 (1), 25–27. Maker, A. H., Kemmelmeier, M., & Peterson, C. (1998). Long-term psychological consequences in women of witnessing parental physical conflict and experiencing abuse in childhood. Journal of Interpersonal Violence, 13, 574–589. 8 אחיו ואמו ליישוב אחר אבל הקשיים המשיכו. הוא מתאר את שנות בית הספר כשנים בהן לא הבינו אותו. רק רצו שה וא ישב, והוא לא יכול היה לשבת. היה בו חוסר שקט, והייתה חסרה לו תחושת .ביטחון כמו כן, ילדים שנחשפו לאלימות במשפחה מצויים בסיכון גבוה פי שניים עד פי ארבעה ללקות . במחלות בריאותיות מילדים הגדלים בבתים שאינם אלימים English, Marshall & Stewart , 2003 . מחקר משנת 2020 מצא כי ילדים החשופים לאלימות במשפחה הם בעלי סיכוי גבוה יותר לאישפוזים כללים בילדות לעומת ילדים שלא היו חשופים לאלימות. עוד נמצא כי פעוטות וילדים שהיו חשופים לאלימות עוד בהיותם עוברים הם בסיכון של פי3 מילדים שלא היו חשופים לאלימות להתאשפז באשפוז פסיכ יאטרי. 17 אירנה-מעיין בנישו , שהייתה חשופה לאלימות בילדותה, ועברה יחד עם אמה למקלט לנשים מוכות בגיל16 , מספרת כי נוכח האווירה שנהגה בבית היא הייתה צריכה לשאת הרבה סודות. היא הסתירה ,דברים מאביה כי פחדה מהתגובה שלו, והסתירה את כל המתרחש בבית מהסביבה. לדבריה במצב כזה אין חופש וצריך לשמור הכל בפנים. נוכח המחקרים הקושרים בין חשיפה לאלימות לבין סיכון מוגבר לבעיות בריאותיות אין זה מפתיע שאירנה- מעיין מספרת כי בילדותה סבלה מאוד מכאבי בטן וכאבי ראש בלתי מוסברים, והייתה בבירורים רפואיים מקיפים מבלי שנמצאה סיבה פיזית ל כאבים .ומבלי שניתן להם מענה מספק מחקרים מצביעים על כך שקיים קשר בין חשיפה למערכת זוגית אלימה בילדות ליצירת קשר המאופיין .באלימות בבגרות, וזאת מכיוון שלבוגרים יש נטייה לשעתק מודלים התנהגותיים שחוו בילדותם18 איציק שוורצשטיין , פסיכותרפיסט בעל 30 שנות ניסיון ב טיפול בנושא אלימות במשפחה, טיפל בעברו בילדים במקלטים לנשים מוכות וכיום הוא מטפל במבוגרים, חלקם היו חשופים בעברם לאלימות .במשפחה. לדבריו, ההשלכות של חשיפה לאלימות הן רחבות ונוגעות בעצם הקיום של האדם החשיפה לאלימות משפיעה על מערכות יחסים אינטימיות, עם בן או בת זוג. אותם אנשים שהיו חשופים לאלימות יכולים בבגרותם, בהיעדר טיפול, להזדהות עם התוקפן או עם הקורבן, וחייהם הם חיים של הישרדות, של הצטמצמות. לדבריו, ילד שחשוף לאלימות גדל, ואם זה לא באמת מטופל זה .נמשך כל החיים השלכות כלכליות נוכח ההשלכות מרחיקות הלכת של חשיפה לאלימות על ילדים, סביר להניח כי היעדר טיפול נכון .ובמועד עבור הילדים הללו יצריך השקעה רבה יותר של משאבים בעתיד Orr C, Fisher CM, Preen DB, Glauert RA, O’Donnell M (2020) Exposure to family and domestic 17 iolence is associated with increased childhood hospitalisations. v Noursi, S. (1998). Predicting the use of different conflict tactics among Arab - Yahia, M., & Dawud - Haj 18 siblings in Israel: A study based on social learning theory. Journal of Family Violence, 13, 81-103; Jackson, S. M. (1999). Issues in the dating violence research: A review of the literature. Aggression and Violent Behavior, 4, 233-247. 9 בדיקה שערך ארגוןPro Bono Economics בשנת2019 בבריטניה הצביעה על כך שהיעדר מניעה וטיפול הולמים בילדים חשופים לאלימות יכולה לעלות למשלם המיסים בבריטניה עד כ- 1.4 מיליארד .פאונד19 הרקע לבדיקת ההשלכות הכלכליות הייתה ביקורת על הצעת חוק ממשלתית הנוגעת .לאלימות במשפחה שלא כללה אמצעים להגנה וטיפול בילדים חשופים לאלימות הערכת עלות היעדר הטיפול בילדים חשופים מתבססת על המח קרים לפיהם ילדים שזקוקים לטיפול ,ואינם מטופלים צפויים לפתח טראומה והפרעות התנהגות אשר יבואו לידי ביטוי במסגרות החינוך בצריכת שירותי בריאות, ובבגרות במעורבות בפלילים. ההשלכות הללו הוערכו מבחינה כלכלית :באופן הבא - עלות הנוגעת למערכת הבריאות ורווחה- עד כ- 70 מיליון פאונד - עלות הנוגעת למעורבות בפלילים עד כ- 110 מיליון פאונד - עלות הנוגעת למערכת החינוך עד כ- 790 מיליון פאונד - עלות הנוגעת להשמה חוץ ביתית ומגורים עד כ- 460 מיליון פאונד יש לציין כי נוסף על האמור, הפרעות התנהגות והשלכות קוגנטיביות נוספות צפויות להשפיע גם מ בחינה תעסוקתית, ובאפיק זה תאבד המדינה הכנסות. sidelines - the - on - release - https://www.hestia.org/news/press 19 10 המצב בארץ ילדים חשופים לאלימות מטופלים במרכזים לטיפול באלימות במשפחה, במקלטים, וגם במרכזי קשר ."ודרך תוכניות רווחה אחרות המטפלות במשפחות כמו למשל "נושמים לרווחה" או "נתיב להורות המקום המרכזי בו מטופלים ילדים חשופים לאלימות הוא במרכזים לטיפול באלימות במשפחה, כמו גם במקלטים. שיחה עם חמש מנהלות מרכזים, מדריכים ומדריכות לטיפול בילדים חשופים מחדדת את ההבנה כי אין אחידות בין המרכזים השונים, ואין משנה סדורה לטיפול בילדים חשופים ברמה ארצי ת. ד"ר ענבל קיבנסון בר- .און שעסקה בהדרכה למטפלים בעברה מספרת כי אין פרוטוקול אחד לטיפול המטפלים עוברים הכשרה, והם מטפלים פרטנית או קבוצתית בילדים, כאשר לכל ילד מותאמת תוכנית טיפולית בהתאם לצרכיו. אופי הטיפול הוא טיפול דינמי, במהלכו עובדים על עיבוד טראומות וחיזוק כוחות האגו של הילד. במקביל ישנה תמיכה סביב מיומנויות חברתיות ושימוש בקבוצה .חברתית כעוגן לדבריה של נעמי פדהצור, מנהלת מרכז אור- נור בתל אביב, התהליך לקליטה של ילד לטיפול הוא ארוך ומתחיל באבחון עם בני הזוג. ההורה המוכן לטיפול יחל בטיפול, ורק לאחר כח ודש, על מנת לוודא שיש התמדה, יופנו ההורים לאבחון אצל מטפל ילדים. לאחר השיחה עם ההורים, יוזמן הילד לפגישות היכרות, והטיפול יתחיל. במקביל, ימשכו ההורים לקבל הדרכה הורית. משך הטיפול הוא עד שנה. ניתן לבקש הארכה של הטיפול, אך יש בכך בעייתיות נוכח קיומן של רשימו ת המתנה עבור .ההורה, והחשיבות של טיפול בהורה במקביל לטיפול בילד על מנת שמרכז יוכל לטפל בילד נדרשת הסכמת שני ההורים. משיחה עם כל אנשי ונשות המקצוע ומנהלות המרכזים עולה כי זהו חסם מרכזי לטיפול, שכן במקרים רבים יש התנגדות של אחד ההורים .)בדרך כלל האב( לטיפול ההנחה היא כי אבות חוששים מהתיוג, ומכך שהטיפול ייפגע בקשר שלהם עם הילד. במרכזים נעשים ניסיונות להרגיע את החששות, ובמקרי הצורך פונות האם או עו"ס לחוק .נוער או סדרי דין בבקשה לבית המשפט לאשר את הטיפול בהיעדר הסכמת האב תנאים נוספים לטיפול בילד הוא הסכמה של אח ד ההורים להיות בטיפול, ושלא תהיה אלימות בבית. הסיבה לכך היא שמתן מענה לילד, הכרה בטראומה ובאלימות שהוא רואה, ואחר כך החזרתו לאותה .סביבה אלימה ולא מטופלת טומנת בחובה נזק גדול לאמון של הילד בגורמי הטיפול ובמבוגרים בכלל אלא שמשיחה עם מנהלות המרכזים עולה כי ה הגדרה של מהי אלימות בבית איננה אחידה וברורה, .אם כי יש הסכמה מלאה כי מדובר בתנאי הכרחי התפיסות בדבר חשיבות הטיפול בילדים חשופים, הגילאים בהם יש לטפל ואופן הטיפול הרצוי גם הן אינן אחידות. לפיכך, הטיפול בכל מרכז תלוי בדמות המובילה אותו. לדבריה של מלכה גניחוב סקי, מנהלת המרכז לאלימות במשפחה בירושלים, יש להתמקד בעבודה עם בני נוער. לדבריה, הטיפול בילדים הוא מורכב מהרבה סיבות. לעיתים יש התנגדות של אחד ההורים או שימוש בהליך הטיפול 11 בילד במסגרת הסכסוך, ועוד. לרוב הדרכת הורים תעשה את העבודה לא פחות טוב. צריך לטפל רק ב ילדים שיש להם צורך ממשי ושהדרכת הוריהם לא הייתה יעילה דיה. בהתאם, במרכז זה פותחו קבוצות ייחודיות לבני ובנות20 ומעלה שהיו חשופים לאלימות בילדותם. המטרה של הטיפול היא ,לעבד את הנזקים של היותם חשופים לאלימות ולאפשר חשיבה לגבי הזוגיות העתידית. בימים אלו הקבוצ ה השלישית מסיימת את הטיפול. טרם נערכה מדידה והערכה של התוכנית. ,מנהלת מרכז נוספת ציינה כי היא מאמינה שעבור נוער ניתן לבטל את החובה שהורה יהיה בטיפול ,אך המפקחת עליה מחייבת טיפול מקביל של ההורה, בהלימה עם הנחיות משרד הרווחה. לדבריה יש מרכזים שמטפלים בנוער גם במקרים שההורה לא נמצא בטיפול. (באשר לטווח הגילאים המטופלים, כלל המנהלות העידו כי הגילאים המטופלים במרכזן )על פי רוב הם6 ומעלה. זאת, על אף שמשרד הרווחה מאפשר טיפול גם בגילאים צעירים יותר. נוכח ההשלכות החמורות שיש לחשיפה לאלימות בגיל צעיר, עולה השאלה הא ם נכון לדחות את הטיפול בחשיפה .לאלימות שנים לאחר החשיפה, וכיצד ניתן לטפל גם בילדים צעירים ופעוטות שיעור הילדים המטופלים במרכזים לאלימות במשפחה לא פורסם, אם כי ידוע כי בשנת2020 הייתה עלייה של כ- 19% במספר הילדים והנוער החשופים לאלימות בין הוריהם אשר טופלו ב מסגרת 67 .מרכזים למניעת אלימות משפחה20 במרכז המנוהל על ידי מאיה וייסמן בחדרה, כ- % 8 - % 5 מהמטופלים במרכז הם ילדים. לדבריה, בתקופת הקורונה חל צמצום במספר הילדים המטופלים במרכז. יש לכך מספר סיבות, ביניהן קיומם של סגרים והגבלות, והסטת משאבים שהיו מוגבלים מראש לט יפול בנשים נפגעות אלימות שהראו מצוקה גדולה יותר וצורך מיידי בתקופת הקורונה. השאיפה היא להגדיל את הטיפול בילדים כך שיהוו8%-10% מהמטופלים. במרכז ביד שרה המתמחה בטיפול באוכלוסייה הדתית והחרדית בירושלים, המנוהל על ידי ד"ר שלומית להמן, מתוך כלל המשפחות המטופלו ת במרכז, לכ- 6% מהמשפחות יש ילדים המטופלים במרכז. לדבריה, אין מספר .רב של ילדים בהמתנה לטיפול מאחר שלא נראה שיש נוהל ברור על האופן בו יש לבחון באופן אקטיבי )ביישוג( את הצורך של ילדים במשפחות המטופלות במרכזים, ובהיעדר מדיניות כזו קיים חשש כי ילדים חשופים נו ספים הזקוקים .לטיפול לא מקבלים אותו בעיה נוספת נוגעת להיקף המצומצם של הדרכות למטפלים. מנהלות המרכזים הדגישו כי בצד ,הגדלת התקנים יש חשיבות לחיזוק ההכשרה וההדרכה הקבועה. נחל איתיאל, עובד סוציאלי פסיכותרפיסט, ומדריך עובדות סוציאליות מטפלות , מספר כי פנינו ל אחור מבחינת הכשרת המטפלים. אמנם יש גידול במספר התקנים לטיפול בילדים, אולם לדבריו איכות ומשך קורסי ההכשרה לאותם מטפלים נפגעו וצומצמו. יש לציין כי מנהלות המרכזים מצטרפות לאמירה בדבר חשיבות .ההכשרה וההדרכה הקבועה למטפלים בילדים 20 המועצה הלאומית לשלום הילד השנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל 2021 ," לקט נתונים לינק. 12 היעדרה של מדיניות, כולל גם הי עדרה של תורת מקצוע מבוססת מחקרים ותוכניות מוכחות, ומדידה והערכה עקביים על מנת לדאוג לאפקטיביות, ללמוד ולהתפתח. הצביע על כך זיו רז, עו"ס קליני שריכז ,במשך שנים את ההכשרות בבית הספר המרכזי, באומרו כי המרכזים שונים בטיפול בילדים חשופים ,בהכשרה שמקבלים המטפלים בחלוקת המשאבים, ואף באופן שבו חדר הטיפולים מצויד. לדבריו, אין כתיבה ייעודית ותורת מקצוע לטיפול בילדים חשופים. מורגש היעדר תוכניות התערבות ייעודיות .ומובנות, כמו גם מטרות טיפול ברורות וכלי מדידה תוכניות קיימות "שבירת הסוד" היא תוכנית לטיפול בילדים חשופים, המופיעה באתר משרד הרווחה כחלק מתוכנית 360 . במסגרת המידע שפורסם אודות התוכנית עולה כי זו מבקשת להביא את הילדים החשופים לאלימות במשפחה למרכז הבמה, לתת לגיטימציה עבורם לשוחח על נושא האלימות. לעבוד על זיהוי רגשות ת וך פיתוח השפה הרגשית כך שיתאפשר לילדים לבטא את עצמם ולהכיר את מגוון הרגשות שהם חווים. בנוסף, שואפת התוכנית לאפשר לילדים לרכוש כלים להתמודדות במצב לחץ ומשבר פתרון קונפליקטים, תוך הכרת פתרונות אלטרנטיביים להתמודדות בחיי היום יום. וזאת, תוך תמיכה וטיפוח הכישו רים המיוחדים של כל ילד וחיזוק תפיסת העצמי שלו. ,מעבר לתיאור התוכנית, חסר מידע באשר להיקף הילדים שהשתתפו בתוכנית, המאפיינים שלהם ומידע אודות מדידת והערכת יעילות התוכנית. כמו כן, לא ידוע בשלב זה כמה ילדים חשופים לאלימות .מטופלים במרכזים, היכן ובאיזה תוכנית או מודל תוכנית נוספת, אשר נסקרה במאמרים בינלאו מיים בנושא הטיפול בילדים חשופים, היא זו שפותחה ונחקרה על ידי עמיה ולדמן-ו לוי נעמי וינטראוב.21 תוכנית ההתערבות המוצגת במאמרן מיועדת לאימהות וילדים חשופים לאלימות בבית. מטרת ההתערבות היא לחזק את הקשר בין האם לילד וכך גם את כישורי המשחק של הילד, וזאת באמצעות מ שחק מונחה. ,משחק מהווה מקום מרכזי של התפתחות בחייו של ילד. באמצעות משחק, ילדים מתפתחים חושית מוטורית, קוגנטיבית, שפתית, רגשית וחברתית. פעוטות שחוו אלימות או הזנחה נוטים להתנהגות מחקה ופחות עצמאית במהלך משחק, והם מציגים פחות כישורים הדרושים לאינטרקציה חברת ית. .כמו כן, ניכר כי יש להם עיכוב התפתחותי בכישורים הקשורים במשחק תוכנית ההתערבות של משחקים מונחים כללה שמונה מפגשים של30 דקות כל מפגש. בקבוצת ההתערבות השתתפו20 אימהות וילדיהן )בגיל ממוצע של32 חודשים(, ובקבוצת הביקורת השתתפו 17 אימהות. קבוצת ההתערבות כ ללה משחק מונחה על ידי שתי מרפאות בעיסוק, בעוד שהאימהות ,והילדים בקבוצת הביקורת קיבלו את האפשרות לשחק במסגרת של חדר משחקים מובנה ומותאם .אך ללא כל הדרכה של אשת מקצוע Child - Levi, A., & Weintraub, N. (2015). Efficacy of a Crisis Intervention in Improving Mother - Waldman 21 Interaction and Children's Play Functioning. The American journal of occupational therapy : official publication of the American Occupational Therapy Association, 69(1) 13 עקרונות תוכנית ההתערבות כללו יצירת אינטרקציה חיובית בין האם לילד תוך פיתוח היכולת והרגישות אצל האם לזהות את הצרכים של הילד. פיתוח יחסי הגומלין בין האם לילד, ופיתוח יכולות המשחק. יעילות ההתערבות נבחנה בבחינת פרה- פוסט ובהשוואה לקבוצת הביקורת. המדדים בחנו ) שיפור בקשר בין האם והילד, שיפור ביכולות משחק ושיפור במשחק שובביplayfulness (. במאמר מוצג כי קבוצת ההתערבות הציגה שיפור בקשר בין האם והילד ובכישורי המשחק אך לא בplayfulness . בחינה מעמיקה של המאמר מעלה כי ההצלחה הייתה חלקית, וישנם מדדים נוספים שנבדקו בתחומי הקשר בין אם וילד, וביכולות הילד במשחק בהם לא הוכח שיפור. נוסף על האמור, ישנם קשיים הנוגעים למדידה הקשורים בשיטת המדידה כמו גודל המדגם, מועדי הדגימה, ורנדומיזציה. ייתכן שהקשיים הללו הם שהביאו לכך שתוכנית זו קיבלה דירוג נמוך יחסית במאמרם של אנדרסון וואן אי משנת2018 .(שסקר תוכניות התערבות לאימהות וילדים חשופים לאלימות )יוצג להלן 14 זיהוי ילדים חשופים לאלימות התערבות לטובת ילדים חשופים מתחילה בזיהוי והנגשת המענים הטיפוליים. ישנה גישה לפיה נוכח הסיכון הגבוה להשלכות מרחיקות לכת, הכרחי שכל ילד החשוף לאלימות במשפחה יעבור הערכה .על מנת שיקבע האם ואיזו התערבות נדרשת22 הגישה המבקשת להגיע לכלל הילדים החשו פים לאלימות גורסת כי על מנת לזהות את הילדים יש ,צורך בהשתתפות של כלל המערכות הרלוונטיות. ישנה חשיבות כי כל גורם, ובייחוד גורמים טיפוליים יהיו מודעים לסימנים וסימפטומים של ילדים החשופים לאלימות, כמו גם סימנים של אלימות אצל ההורים או המטפלים העיקריים. וזאת ע ל מנת, שהילדים יוכלו לקבל את הטיפול המתאים להם. יתרה מזאת, חשוב לדעת לחשוף את הנושא בצורה רגישה, המבטיחה פרטיות, ומותאמת לשלב .ההתפתחותי בו נמצא הילד 23 ,חלק מן הנשים או המשפחות הנפגעות מאלימות יגיעו בעצמן אל גורמי הרווחה. בצד הפנייה הישירה אחת הדרכים הנפוצ ות לזיהוי של ילדים חשופים לאלימות, היא על ידי זיהוי של נשים נפגעות אלימות המגיעות לצרוך שירותי בריאות. במקרים של הגעה אל הילדים דרך האם, יש לתת את הדעת על המורכבות הקיימת במתן תמיכה בנשים החשופות לאלימות לבין הבטחת תחושת הביטחון אצל הילדים. שכן, מקום שבו י ש אלימות במשפחה, ייתכן שנשים יחששו לבקש תמיכה מתוך חשש .להתערבות ממשלתית שתפגע בקשר שלהן עם הילד 24 נוסף על הזיהוי של חשיפת האישה לאלימות, על מנת להגדיל את הזיהוי של ילדים , יש לקדם את ה מודעות ל חשיבות בחינ ת הנושא על ידי מטפלים מתחום בריאות הנפש. בעולמות הטיפ ול נהוג זה .מכבר לתשאל את המטופל בנושא של התעללות ובייחוד פגיעה מינית כחלק מהערכה פסיכיאטרית לא פחות חשוב מכך זה לבחון האם המטופל היה חשוף לאלימות במשפחה. מטפלים צריכים לדעת על ההשלכות של חשיפה לאלימות ולדעת להכווין את אלו החווים אלימות לשירותים משלימים רל וונטים כמו מקלטים, תמיכת הרווחה תמיכה משפטית וכד'. 25 לבסוף, בתהליך עיצוב מדיניות הזיהוי של ילדים חשופים לאלימות, יש לתת את הדעת למענים הרלוונטים שניתן להעניק לילד, והתנאים המתאימים למתן מענה. כך למשל, במידה ששיטת זיהוי מסויימת מגדילה את שיעור הזיהוי של ילד ים חשופים לאלימות אך אינה מסייעת ברתימה של ההורים .לטיפול, וזהו תנאי מקדים לטיפול בילד, ייתכן שאין מקום לקידום של אותה השיטה MacMillan, H.L., Fleming, J., & Jamieson, E. (2010). Psychiatric assessment of children and 22 adolescents. In R. Goldbloom, Ed. Pediatric Clinical Skills. (4th ed., pp. 2062–14). New York: Churchill Linvingstone. Jill R. McTavish, Jen C. D. MacGregor, C. Nadine Wathen & Harriet L. MacMillan (2016): Children’s 23 exposure to intimate partner violence: an overview, International Review of Psychiatry alsh, T. (2015). Mandatory reporting of child abuse and marginalised families. In B. Douglas, H. & W 24 Mathews & D. C. Bross, Eds. Mandatory Reporting Laws and the Identification of Severe Child Abuse and Neglect (pp. 491–512). Aurora, CO: Springer. n C. D. MacGregor, C. Nadine Wathen & Harriet L. MacMillan (2016) Jill R. McTavish, Je 25 15 התערבויות לטובת ילדים חשופים לאלימות מהעולם תוכנית התערבות במרכז ייעודיSafe from The Start Safe From the Start :)להלןSFS ( היא תוכנית שראשיתה בכינוס פיסגה לאומית בוושינגטון, ארה"ב בשנת1999 , שעניינה ילדים נפגעי אלימות. אחת המדינות שאימצו את העקרונות שהוצגו בפיסגה .והנהיגו תוכנית מקיפה לטיפול בבעיה היא מדינת אילינוי החל משנת2001 ובמשך20 שנה )לפחות( הפעילה מדינת אילינויי מרכזים שלSFS לטיפול בילדים חשופים לאלימות. בשנת2001 החלו בהקמה של תשעה מרכזיSFS לפיתוח תוכניות, הטמעה טיפול בילדים החשופים לאלימות ובמשפחתם, והערכת ההתערבות והשפעותיה. השירות שהוצא לילדים כלל דרכי ם לזהות ולהביע את רגשותיהם וללמוד דרכים להתמודד עם סימפטומים שנובעים מהחשיפה לאלימות. ההורים הונחו לגבי ההשלכות של חשיפת ילדים לאלימות והודרכו לגבי .התפתחות הילד קהל היעד היה4,823 .ילדים, יחד עם אחיהם והוריהם אשר היו חשופים לאלימות35% מהילדים היו ,לבנים 27% שחורים ו- 24% היספנים. ממוצע הגילאים היה5 , וטווח הגילאים היה מגיל חודש ועד 17 .שנים53% היו בנים ו47% .בנות43% חיו עם אמם בלבד, ו52% הגיעו ממשפחות עם הכנסה שנתית של פחות מ- 15,000 $ . הילדים המטופלים במרכז נחשפו לסוגים שונים של אלימות: חשיפה לאלימות בב ית; היו קורבנות בעצמם להתעללות במשפחה או בקהילה ועוד. 81% מהילדים המטופלים במרכז היו חשופים לאלימות בבית, ועבור יותר מ- 55% זו הייתה צורת האלימות היחידה אליה היו חשופים. טווח הגילאים של האימהות היה15 עד71 , והממוצע עמד על30 . טווח הגילאים של האבות היה16 ד ע90 והממוצע עמד על30 . התערבות כללה טיפול אישי לילד ולהורה, טיפול משפחתי, מרכזי תמיכה, פסיכולוגיה חינוכית וניהול מקרה. במסגרת הטיפול האישי להורה עיקר העיסוק היה בהבנת ההשלכות של החשיפה לאלימות על הילד, כלים לפיתוח תקשורת הורה-ילד, כמו גם עבודה ישירה בנוש א האלימות במשפחה ויציאה ,ממעגל האלימות. במסגרת הטיפול האישי לילד היה מיקוד בעבודה על זיהוי והבעה של רגשות .עבודה על תקשורת עם ההורה, הפחתה של סימפטומים, עבודה על ביטחון עצמי וניהול כעסים במסגרת התוכנית בוצעו תהליכי ההערכה הבאים: זיהוי המאפיינים של ילדים צ עירים החשופים ;לאלימות וזיהוי המאפיינים של המטפלים העיקריים; זיהוי סוגי האלימות שהילדים נחשפו עליהם הערכת ההשפעה של האלימות על הילדים; זיהוי גורמי סיכון אצל הילד )למשל באמצעות שאלוןThe Ages and Stages, Squires et al ,. 1999 לזיהוי עיכובים התפתחותיים או הפר עות התנהגותיות בשלבים מוקדמים; כמו גם הCBCL; Achenbach & Rescorla , 2000 (, המשפחה והקהילה; תיעוד תהליך הזיהוי וההפניה לתוכנית; תיעוד השירותים שהילדים והמבוגרים קיבלו; הערכת ה השפעה של .השירות על הילדים והמטפלים העיקריים 16 בבחינת פרה-פוסט כ- 26% מהילדים שיפרו תוצאות במסגרת שאלון שבוחן התפתחות רגשית- חברתית, המתמקד ביכולות חברתיות ורגשיות בגיל הרך הכוללות ויסות עצמי, תקשורת, תפקוד ) יומיומי, אינטראקציות עם ילדים אחריםASQ:SE(, ו- 39% מהילדים הראו שיפור בתוצאות הקליניות של שאלון התנהגות הבוחן8 מדדים של התנהגות המסו וגים לתסמונות מופנמות )התנהגויות נסיגה, תלונות גופניות, חרדה/דיכאון(, ותסמונות מוחצנות )בעיות עבריינות ובעיות תוקפנות(, בעיות ) מחשבתיות ובעיות קשב וריכוזCBCL (. בנוסף, המפעילים זיהו שיפור ביכולת של הילדים לזהות רגשות ושיפור בהבנה של ההורים או המטפלים העיקר יים שלקחו חלק בתהליך את ההשלכות של חשיפה לאלימות על ילדים. כמו כן, המטפלים העיקריים שלקחו חלק בתוכנית הראו שיפור במדדי .הלחץ והסטרס תוכנית התערבות לטיפול בקהילה26 תוכנית התערבות בקהילה )מישיגן, ארה"ב( לטיפול בילדים חשופים לאלימות זוגית. קהל היעד היה אימהות שחוו אלימות זוגית בשנה האחרונה ושיש להם ילדים בין הגילאים 6 ל- 12 . בסופו של דבר קהל היעד להתערבות כלל181 ילדים בגילאי6 עד12 ) 110 בנים ו- 111 בנות( ואמהותיהם, שגילן הממוצע היה33 . מערכת היחסים האלימה בה היו האימהות נמשכה בממוצע10 .שנים תוכנית ההתערבות ערכה 10 שבועות, היא נערכה במודל של התערבות קבוצתית לילדים וכללה שלבים שונים. בשלב ראשון, עבדו על תחושת המוגנות של הילד, ביסוס הקשר הטיפולי, ויצירת שפה משותפת של רגשות על מנת שיהיה אפשר לבטא את התחושות סביב החשיפה לאלימות. בשלבים מתקדמים יותר, נדונו האחריות לאלימות, ניהול רגשות וקונפליקט, פרדיגמות של יחסים בתוך ,המשפחה. תוכנית התערבות לאימהות כללה העצמה ודיון על השלכות החשיפה לאלימות על ילדיהן .וחיזוק כישורי ההורות שלהן הקבוצות חולקו לפי גילאים8-6 ו12-9 בנים ובנות יחד. הקבוצות חולקו ל- 3 קטגוריות. טיפול קבו צתי לילד בלבד, טיפול לילד ולאם במשותף, וקבוצת ביקורת. בכל קבוצה היו7-5 ילדים, ובקבוצות שקיבלו טיפול היו שתי מנחות על מנת שהילדים יוכלו להיחשף לדוגמא בריאה של ניהול רגשות וקונפליקטים בין שתי הדמויות המבוגרות. אחת מן המנחות הייתה בוגרת של לימודי פסיכולוגיה או עבודה סוציאלית והשנייה הייתה מטפלת בעלת ניסיון מתחום בריאות הנפש. המטפלות עברו הכשרה .אינטנסיבית לטיפול בילדים ואימהות חשופים לאלימות זוגית, וקיבלו הדרכה שבועית מדידת יעילות התוכנית הייתה באמצעות הערכת התנהגות של הילד על ידי האם על בסיס שאלון ) Child Behavior Checklist - CBCL; Achenbach, 1991a (, מורים העריכו את התנהגות הילד לפי ) שאלוןTRF; Achenbach, 1991b ( ועמדות הילד כלפי אלימות נבדקו על ידי שאלון שהופנה כלפי הילד בשםAttitudes About Family Violence - AAFV ופותח על ידיGraham-Bermann . Based Intervention for Children Exposed to Intimate Partner Violence: An Efficacy Trial - Community 26 209 - 75(2):199 Journal of Consulting and Clinical Psychology May 2007, 17 המדידה הראשונה הי יתה טרם תחילת ההתערבות, השנייה הייתה בסוף ההתערבות והשלישית 8 חודשים לאחר תום ההתערבות. התוצאות הראו כי ילדים שעברו התערבות יחד עם אימם הראו את .השיפור המשמעותי ביותר, וזאת גם בהשוואה לקבוצה של הילדים שעברו התערבות ללא האם בקבוצה זו79% מהילדים הראו פחות ה תנהגויות מוחצנות שליליות ו- 77% מהילדים הראו פחות .התנהגויות מופנמות שליליות ביחס למדידה לפני ההתערבות תוכנית התערבות לטיפול במסגרות חינוכיות ישנם מחקרים המצביעים על החשיבות של מתן טיפול נפשי לילדים חשופים לאלימות במסגרת בית הספר על מנת לסייע להם להצליח מבחינה לימודית וחברתית. ההשלכות של חשיפה לאלימות הן עמוקות ובאות לידי ביטוי גם ביום- יום הבית ספרי. ילדים יכולים לסבול מפוסט טראומה, ומכשורים חברתיים לקויים, חוסר ביטחון. והם יכולים, במסגרת החצנה של מצוקות רגשיות, להיות היפראקטיבים, לחוות בעיות הנוגעות לשל יטה, התפרצויות זעם, התנהגות אגרסיבית, בריונות ואף .התאכזרות לבעלי חיים 27 במאמרם שלThompson ו- Trice-Black מפורטת תוכנית לטיפול בילדים חשופים לאלימות במסגרת בית הספר, המובלת על ידי גורמי הטיפול בבית הספר. במסגרת המאמר מפורטות שיטות שונות לטיפול קבוצתי שמטרת ו לקדם )1 ) ( הבניית כישורים לפתרון בעיות וסכסוכים2 ( זיהוי והבעה של ) רגשות3 ) ( הפחתה של רגשות אשם4 ) ( טיפוח כישורי מוגנות ובטיחות5 ( ידע ומודעות לגבי אלימות .במשפחה 28 במסגרת טיפול קבוצתי, המטפל מתחום בריאות הנפש יכול להעביר התערבות מובנית או משחק טיפולי שאי ננו מובנה על מנת לספר לילדים אווירה בטוחה בה יוכלו לחוות את רגשותיהם ולהתנסות (וללמוד כישורים הנוגעים לביטחון. להלן כמה דוגמאות להתערבויות קבוצתיות אפשריות: )א התערבות מובנית- שמטרתה לאפשר שימוש בטכניקות שונות לפתרון בעיות, לזיהוי רגשות, חיזוק ביטחון עצמי , כישורי מוגנות והתמודדות וזאת באמצעות משחקים, בובות, יצירה, משחקי תפקידים ועוד. )ב( ביבליותרפיה- שימוש בסיפורים וקטעי וידאו הנוגעים כדי לעבד תכנים בנושאי אלימות במשפחה ומוגנות בטיחות. )ג( טיפול במשחק- מתאים במיוחד לעבודה עם ילדים צעירים מאחר שמאפשר לה ם באופן מותאם יותר להביע את עצמם. e to domestic Fantuzzo, J. W., & Mohr, W. K. (1999). The prevalence and effects of child exposur 27 violence. The Future of Children, 9(3), 21–32. Pepler, D. J., Catallo, R., & Moore, T. E. (2000). Consider the children: Research informing interventions for children exposed to 240 J Fam Viol (2012) 27:233–241 domestic violence. In R. A. Geffner, P. G. Jaffe, & M. Suderman (Eds.), Children exposed to domestic violence: Current issues in research, intervention, and policy development (pp. 37–58). Binghamton: The Hawthorn Maltreatment & Trauma Press. Based Group Interventions for Children Exposed to - hool Black, S. (2012). Sc - Thompson, E.H., Trice 28 Domestic Violence. J Fam Viol 27, 233–241. 18 השתתפות הורית היא מומלצת אם כי לא תמיד אפשרית נוכח היעדר נכונות מצד ההורה. יחד עם זאת, לא צריכה להימנע מילדים גישה לטיפול ושירותים בשל היעדר מעורבות של ההורה. במקרים כאלה, ימשיכו היועצים בבית הספר לפעול לקשר עם ההורה ולער ב אותו בתהליך. רכיבי התערבות מומלצים עיצוב נכון של מדיניות התערבות יתבסס על ניסיון מחקרי מהעולם, כמו גם ניסיון קליני, ובחירה .הולמת של ההתערבות בהתאמה לבעיות וההפרעות איתן מתמודד הילד החשוף מטה אנליזה שסקרה74 מחקרים שבחנו התערבויות לטובת ילדים עם פוסט טר אומה שהיו חשופים לאלימות בחנה אלו רכיבי התערבות מגדילים את הצלחת התוכנית. תוצאות המטה- אנליזה הצביעו על כך שטיפול קוגנטיבי- התנהגותי פרטני עם פרקטיקות של חשיפה הוא היעיל ביותר. נראה כי הסיבה לכך היא שתהליך החשיפה לטראומה, המקובל בטיפול בפוסט טראומה, נכון שיע שה באופן פרטני, שכן ניהול של חשיפה מרובת משתתפים יכולה לעורר טראומה משנית אצל חלק מהמשתתפים. כמו כן, מצויין כי ככל שהסימפטומים המופיעים הם חמורים יותר וככל שהחשיפה .לאלימות הייתה בגיל צעיר יותר, כך היכולת של הטיפול להביא לשינוי נמוכה יותר 29 רכיב נוסף הדורש התייחסות מיוחדת וגיבוש מדיניות נוגע למעורבות ההורים או הגורמים המטפלים במסגרת הטיפול בילד. על פי אותה מטה אנליזה המוצגת לעיל, מרבית מהמחקרים שבחנו יעילות תוכניות התערבות לטיפול בפוסט טראומה בילדים לא בחנו את ההשפעה של מעורבות הורית בטיפול. יחד עם זאת, במח קר שבחן מעורבות הורית בטיפול בחרדה בילדים הייתה השפעה חיובית, .אם כי לא גדולה, למעורבות הורית30 בעוד שמחקר שבחן טיפול רגשי וקוגנטיבי לילדים שהיו חשופים .לאלימות, הצביע על החשיבות של מעורבות הורים ככל שההורים עוברים תהליך מקביל 31 סקירה אחרת שבחנה את יעילותן של התערבויות לטיפול באימהות שחוו אלימות זוגית ובילדים שהיו חשופים לאלימות העריכה את יעילות ההתערבויות וביניהן את התוכנית לטיפול בילדים בקהילה ,במישגן32 ואת התוכנית הישראלית לטיפול בילדים באמצעות משחקים33 .המתוארות לעיל 34 במסגרת הסקירה הוערכו17 תוכניות לטיפול באימהות ובילדים והם נחלקו לפי אופן הטיפול: טיפול ) נפרד לילד וטיפול נפרד לאם4 ) התערבויות(; טיפול משותף לאם ולילד4 התערבויות(; טיפול מעורב ) שכלל טיפול פרטני יחד עם טיפול משותף9 התערבויות(. חשוב לציין כי כל התוכניות ב יצעו הערכה Graff, L. E., & Campion, K. (2016). Interventions for Posttraumatic Stress With Children Exposed to - Miller 29 248. – s. Journal of clinical psychology, 72(3), 226 Violence: Factors Associated With Treatment Succes 30 שםToussaint, M. (2000). The treatment of childhood social phobia: - ; Spence, S. H., Donovan, C., & Brechman d without parental behavioural intervention, with an - based, cognitive - The effectiveness of a social skills training 726. – involvement. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 41(6), 713 based - Bermann, S. A., Lynch, S., Banyard, V., DeVoe, E. R., & Halabu, H. (2007). Community - Graham 31 An efficacy trial. Journal of Consulting and Clinical intervention for children exposed to intimate partner violence: Graff, L. E., & Campion, K. (2016). - Miller 209; – Psychology, 75(2), 199 32 ראו ה"ש26 33 ראו ה"ש21 Anderson, K.; Van Ee, E.(2018). Mothers and Children Exposed to Intimate Partner Violence: A Review of 34 Treatment Interventions. Int. J. Environ. Res. Public Health 15, 1955. 19 של פרה- ,פוסט8 מתוכן עשו בחנו בשנית את תוצאות התוכנית3 חודשים לאחר סיום התוכנית ועד .שנתיים לאחר מכן7 מתוך התוכניות ביצעוRCT . ממצאי הסקירה הצביעו על כך שהתערבויות שנערכו באופן נפרד לאם ולילד היו מוצלחות בשינוי ,התנהגות והפחתה של סטרס הורי כמו גם פיתוח של כישורים להתמודדות עם האלימות הזוגית. בטיפול בנפרד ניתן היה לגשת לבעיות הפסיכו- סוציאליות שעלו ולטפל בבעיות הסתגלות ולפתח כישורי התמודדות, כמו גם לאפשר לילד תמיכה באמצעות טיפול קבוצתי בין שווים. כאשר ילד מטופל בנפרד מהאם, הוא יכול ללמוד באופן מותאם על האלימות שראו במשפחה, לדבר באופן פתוח אודות .החוויות שלו ולהשתתף בפעילויות שמאפשרות עיבוד והחלמה ההתערבויות שכללו מודל מעורב של טיפול פרטני וטיפול משותף היו היעילות ביותר בשיפור מגוון רחב יותר של מדדים כמו: טראומה, הסתגלות של הילד, ביטחון עצמי, פת רון בעיות חברתיות ועידוד גישה חיובית. כמו גם, שיפור בתחושת התמיכה הסוציאלית, והתמודדות עם דיכאון וביטחון עבור האם. אלמנטים של משחק בטיפול סייעו לשפר את הקשר בין האם והילד ויכולת ההסתגלות של הילד. בנוסף, התערבויות שבוצעו בבית נמצאו יעילות בטיפול בהפרעות התנ הגות אצל הילדים. נמצא כי המנגנון המעורב אפשר לאם ולילד ללמוד ולעבור תהליך נפרד של עיבוד הטראומה ורכישת כלים .רלוונטיים להתמודדות והתפתחות, ולאחר מכן לעבור תהליך משותף יחד אל עבר החלמה אמנת איסטנבול וטיפול בילדים חשופים האמנה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשי ם ואלימות במשפחה, המוכרת כאמנת אסטנבול, אושרה בועדת השרים של מועצת אירופה בשנת2011 . המדינות שחתמו על האמנה ואשררו אותה מחוייבות לפעול גם לטובת ילדים חשופים לאלימות לפי סעיף26 :שזהו לשונו Article 26 – Protection and support for child witnesses 1- Parties shall take the necessary legislative or other measures to ensure that in the provision of protection and support services to victims, due account is taken of the rights and needs of child witnesses of all forms of violence covered by the scope of this Convention. 2- Measures taken pursuant to this article shall include age-appropriate psychosocial counselling for child witnesses of all forms of violence covered by the scope of this Convention and shall give due regard to the best interests of the child. צו ות המומחים שהוקם לטובת פיתוח מדידה והערכה של האמנה בשם GREVIO הבהיר ופירט כי נוסף על שירות פסיכולוגי יש להעניק מענים חינוכיים ופעילויות פנאי על מנת לתמוך בילדים המתמודדים עם טראומה, ולסייע להם לפתח קשרים חיובים, וזאת תוך תמיכה בקורבן האלימות .בתפקידה ההורי 20 צרפת הייתה אחת מהמדינות הראשונות שחתמו על האמנה, בשנת2011 , ואשררו אותה בשנת 2014. האמנה נכנסה לתוקף בצרפת ב- 1.11.2014 . דו"ח ראשוני35 משנת2019 שנכתב על ידיGREVIO וסקר את המצב הקיים בצרפת הצביע על כך שעיקר המומחיות בטיפול בילדים חשופים לאלימות או קורבנו ת לאלימות נמצא אצל עמותות וארגונים לא ממשלתיים. אולם אלו קטנים במספר ופריסתם הארצית מצומצמת. כן הוערך, כי ישנם מספר מועט של מוסדות ציבוריים המספקים מענה לילדים חשופים לאלימות, וזמני ההמתנה לטיפול יכולים להימשך חודשים. נוסף על כך, יש בעייתיות ביכולת של הגור מים הציבוריים לזהות ילדים חשופים לאלימות ולהפנות אותם לטיפול. במקרים בהם האלימות הובילה למוות של אחד ההורים או שניהם, הילדים אומנם מקבלים מענה חירומי מהרשות האמונה על כך אולם נטען כי מענה זה אינו .מספק, שכן אינו לוקח בחשבון את חומרת הטראומה :צוות המומחים הפציר ברשויות בצרפת במסגרת הדו"ח לנקוט בפעולות הבאות - למסד ולחזק את הגורמים המזהים ילדים החשופים לאלימות במשפחה באופן ישיר, ולא רק באמצעות זיהוי של האם שכן מדובר בשני צדדים של אותה הבעיה. יש בכך מתן תוקף לסכנה ,בהם נמצאים ילדים חשופים לאלימות גם כשאינם קורבן ישיר של האלימות. - לחייב הכשרה בנושא של ילדים חשופים לאלימות לכל נותני השירות אשר באים במגע עם .ילדים חשופים, על מנת שהילדים הללו יזכו לטיפול הולם - ,לחזק, ולתקצב, שירותים לילדים חשופים לאלימות ולהגדיל את הפריסה הארצית שלהם וזאת על בסיס תוכנ יות יעילות שפותחו על ידי ארגונים מובילים בתחום. - .לאפשר נגישות לשירותים, בהתחשב בזמני ההמתנה הארוכים הקיימים בעת כתיבת הדו"ח במסגרת דו"ח המלצות שלGREVIO משנת36 2020 חזרו המומחים על ההמלצה למסד ולקבוע ,מדיניות מוסדרת לזיהוי של ילדים חשופים לאלימות. בנוסף הודגש כי יש לשפר את הנגישות והקלות .בה ניתן יהיה להפנות ילדים חשופים לאלימות לשירותים וטיפול הולנד חתמה על האמנה בשנת2012 , ואישררה אותה בשנת2015. האמנה נכנסה לתוקף ב- 1.3.2016 . במסגרת הדו"ח הראשוני37 של הGREVIO משנת2019 בהולנד יש דגש חזק על הגנה של ילד ים חשופים לאלימות ומניעת העברה בין- דורית. חשיפה של ילדים לאלימות נחשבת כפגיעה בילד, ונוכח 16/168098c6 - 2019 - inf - https://rm.coe.int/grevio GREVIO Baseline Evaluation Report France, (2019): 35 endation on the implementation of the Council of Europe Convention on GREVIO Recomm 36 Preventing and Combating Violence against Women and Domestic Violence by France, (2020): eng/pdfa/16809a59be - 1 - 2020 - inf - cp - https://rm.coe.int/ic - on - report - https://rm.coe.int/grevio GREVIO Baseline Evaluation Report Netherlands, (2020): 37 netherlands/1680997253 21 ) הגדרתה ככזו היא מטופלת במרכזים מוניציפלייםone stop shop ( לטיפול באלימות במשפחה הנקריםSafe Home . בנוסף, מצויין כי התקציבים המושקעים בשירותים הנוגעים לאלימות במשפחה עלו בצורה משמעותית, ויש רצון ברור להעריך מחדש שירותים קיימים וגישות קיימות. התוויית המדיניות מתבססת על ראיות ליעילות ומלווה במחקרים. יתרה מכך, על מנת לצמצם את ההעברה הבין- דורית יש מאמצים יעודיים לזהות ילדים חשופים לאלימות, בייחוד כאלו הסובלים מטראומה והתנ הגות .אלימה צוות המומחים המליץ לרשויות בהולנד לחזק את ההכשרה של העובדים וכלל הרשויות העובדות עם ילדים חשופים לאלימות מתוך הבנה רחבה יותר של תופעת האלימות במשפחה, ותוך היכרות מעמיקה יותר עם הערכת גורמי סיכון והפניה לגורמי טיפול רלוונטיים. כמו כן, הומלץ לגב ש קווים מנחים להתנהלות במקרים בהם נוסף על האלימות יש מאבק משפטי בנוגע להסדרי ראייה וזכויות .ביקור בשנת2020 ברכו המומחים של38 GREVIO את הולנד על השקעת משאבים רבים בתוכניות לטובת הגנת ילדים ואלימות במשפחה והעבודה על בחינת האימפקט שלהן. כמו גם, על הגדרת הנחיות קבועות בחוק לבעלי המקצוע השונים לדווח על חשש לאלימות במשפחה ופגיעה בילדים- הכוללת כאמור גם חשיפה לאלימות- וזאת על מנת להפנות או תם לשירותים ייעודיים לטיפול בבעיה. איטליה חתמה על האמנה בשנת2012 , אישררה אותה בשנת2014, והיא נכנסה לתוקף ב- 1.8.2014 . במסגרת הדו"ח הראשוני39 שלGREVIO מצויין כי המידע הקיים לא מספק תמונה מספיק ברורה אודות הנגישות של ילדים חשופים לאלימות לשירותי טיפול. חמ ור מכך, הדו"ח מצביע על כך שחסם בולט לטיפול בילדים אלו הוא העדר מודעות והבנה של תופעת האלימות המגדרית, והשלכותיה על ילדים בקרב עובדים מקצועיים ושירותי הרווחה. ישנה נטייה בקרב עובדי שירותי הרווחה להקטין את חומרת האלימות, להתעלם מהסיכון הכרוך בה, הכולל סיכון לשלום הילד והאם. נוסף על כך, עובדים סוציאלים לא מקבלים הכשרה והדרכה מספקת על מנת להתמודד עם טיפול בתופעה, והם נותרים .ללא כלים מתאימים לטיפול לעומת זאת, בזירה המשפטית, איטליה הראתה התקדמות בהכרת ההשלכות של חשיפה לאלימות על ילדים, כאשר עיגנה בחוק את העובדה כי ביצוע מעשה אלימות בפני ילד יוביל להחמרה בענישה. כמו כן, קודמה חקיקה להקמת קרן שתתמוך כלכלית בטיפול לילדים שהתייתמו מהורה בשל אלימות GREVIO Recommendation on the implementation of the Council of Europe Convention on Preventing 38 and Combating Violence against Women and Domestic Violence by Netherlands (2020): serbia/pdfa/16809a46bf - on - parties - the - of - committee - the - by - https://rm.coe.int/recommendations - baseline - first - italy - report - https://rm.coe.int/grevio GREVIO Baseline Evaluation Report Italy, (2020): 39 evaluation/168099724e 22 זוגית, גם בהיותם ילדים מתחת לגיל18 וגם בבגרותם. עם זאת, יש לציין כי טרם הוחל ביישום של החוק מאחר שהתקנות להחלתו טרם הות קנו. צוות המומחים שלGREVIO הפציר ברשויות באיטליה להגביר את המאמצים לחזק את המודעות בקרב אנשי המקצוע הרלוונטיים לתופעת האלימות במשפחה והשלכותיה על ילדים חשופים. כמו כן, לספק לילדים אלו שירותי טיפול ראויים ומותאמים. בדו"ח נוסף משנת2020 חזרו המומחים על ההמ לצות הללו. 40 GREVIO Recommendation on the implementation of the Council of Europe Convention on 40 ly (2020): Preventing and Combating Violence against Women and Domestic Violence by Ita italy/pdfa/16809a46bd - on - recommendations - parties - the - of - https://rm.coe.int/committee 23 ילדים החשופים לאלימות במשפחה תוכנית המניעה של ויצו לשנים2021-2017 רבקה נוימן41 "ילדים מעונים רבים נתלים בתקווה שהבגרות תביא עמה מפלט וחופש. אבל האישיות שעוצבה בסביבת שליטה כפויה אינה מותאמת יפה לחיי הבגרות. נפגע התעללות מוסיף לסבול מבעיות יסודיות של אמון בסיסי, אוטונומיה ויוזמה. בהתמודדות עם משימות הבגרות המוקדמת – כינון עצמאות ואינט ימיות – מכביד עליו נטל של נזקים יסודיים בטיפול עצמי, בהכרה, בזכרון, בזהות וביכולת לקשור קשרים יציבים. עדיין הוא אסיר של ילדותו; כאשר הוא מבקש לבנות לו חיים חדשים, הוא שב ונפגש עם הטראומה" )לואיס הרמן, 1994 ', עמ138 .( מאמר זה יסקור את ההשלכות ההרסניות של ה אלימות במשפחה על ילדים שחשופים לה במישרין או בעקיפין, את היקף התופעה וההתמודדות איתה, וכיצד ויצו פועלת בנושא. ) אלימות במשפחה והתעללותDomestic Violence and Abuse – DVA ( אחת התופעות החברתיות הבלתי נתפסות – בהיקפן, בעוצמתן ובכיעורן – היא תופעת האלימות במשפחה. זוהי תופעה שממדי הנזק שלה לחברה חוצים מגזרים וחוצים דורות. ואין צורך בתיאורים פרטניים כדי להזדעזע. חוקרים שונים הגדירו אלימות ככל פעולה הנעשית מתוך כוונה לפגוע בזולת או נתפסת ככזו, והיא כוללת התעללות נפשית-פסיכולוגית, פיזית, מינית וכלכלית. אלימות מ אופיינת ברצף של התנהגויות מתעללות ובהסלמה בחומרת ההתנהגויות. אלימות במשפחה מתרחשת במסגרת המשפחה מתוך הפרה של זכויות אדם )הרמל ואחרים, 2011 ; Bograd & Yllo, 1988; Cwikel & Ifrah, 2009; Gelles & Straus,1988; Hoff, 1990; Walker, 1979, 1994(, והיא נחשבת בעיה מג דרית: נשים נוטות להיפגע יותר מגברים, זקוקות לטיפולים ולאשפוזים רפואיים רבים יותר וחוששות לחייהן באופן נרחב יותר עקב אלימות. כמו כן, גברים נוטים להיות אלימים יותר בהשוואה לנשים )Howarth et al., 2016 .( .'בעבר כונו ילדים החיים במשפחות אלימות 'עדים לאלימות מהגדרה זו משתמעת עדות ראייה לכל התרחשות של אלימות, אך לא אלה פני הדברים: במקרים רבים הילדים יודעים על קיומה של האלימות מתוך עדות שמיעה, מתחושת הפחד והמתח שלפני האירוע האלים או אחריו, וכן מתוך עדות לתוצאות האלימות בהרס רכוש או בפציעות אצל האם. משום כך מגדיר ים היום את הילדים כחשופים לאלימות באופן הכולל את כל מגוון הדרכים שבהן הילד נחשף לקיומה של האלימות, גם אם לא ראה אותה )שבאר- ,שפירא2005 ; Holden, 1998 (. חשיפה לאלימות מוגדרת כפוגעת בהתפתחות תקינה של ילדים וגורמת להשפעות מזיקות קצרות טווח וארוכות טווח )Wolfe et al., 41 ,רבקה נוימןMSN , היא מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצו. 24 2003(. ההנחה היא שבמשפחה שיש בה אלימות, היא אינה תופעה חד- פעמית, והחשיפה אליה מלווה את כל שנות חייהם והתפתחותם של הילדים )שבאר- ,שפירא2005 ; Edleson, 1999 .( במחקרם של לב- ) ויזל ואייזיקוביץ2016 (, אשר בחן את היקף תופעת ההתעללות והפגיעה בילדים בישראל , נמצא כי 18.6% ילדים ובני נוער דיווחו שנחשפו לאלימות במשפחה )הורה מכה/מוכה(. ב- 4.34% מהמקרים מדובר באירוע אלים שאיננו שיטתי. עם זאת, ברוב המקרים של אלימות חמורה במשפחה נחשפו הילדים לפגיעה של האב באם )כמעט 70%(. אלימות פוגעת בטווח המיידי בתפקוד התקין ל כל של חברי התא המשפחתי, הן בקורבנות הישירים והן בחברי התא המשפחתי שנחשפו לאלימות במשפחה. הפגיעה באה לידי ביטוי בקשיים התנהגותיים חברתיים )כגון בדידות קשה(, קוגניטיביים )כגון דימוי עצמי נמוך( ופיזיים )כגון עייפות ותשישות .(קיצונית ,בנוגע להשפעות בטווח הארוך מחקרים מצביעים על קשר בין חשיפה למערכת זוגית אלימה בילדות ובין יצירת קשר המאופיין באלימות בבגרות, מכיוון שלבוגרים יש נטייה לשעתק מודלים התנהגותיים שחוו בילדותם )למידה חברתית( )דו"ח הוועדה לטיפול באלימות במשפחה, 2016 ; Haj-Yahia & Dawud-Noursi, 1998; Jackson, 1999(. נמצא כי התעללות רגשית תורמת למצבי דחייה חברתית, להערכה עצמית נמוכה, לקשיים ביצירת אינטימיות ולסימפטומטולוגיה נפשית כגון דיכאון. בעשורים האחרונים מתבססת הכרה נרחבת בכך שאלימות של גברים כלפי בנות זוגן, קרי – חשיפה לאלימות במשפחה, היא בעלת השל כות על הילדים הגדלים באותה המשפחה. מחקרים גילו כי ילדים החשופים לאלימות בביתם עשויים להיות חשופים גם להתעללות בדרכים עקיפות: כאשר הם חשים במתח ודריכות בביתם, כאשר הם עדים לפציעות ולמצוקות ההורה ו/או כאשר הם עדים למעצר של אחד ההורים )Cunningham & Baker, 2007; Holden, 2003 .( נמצא כי חיים במעגל האלימות משפיעים לרעה באופן כללי על התפקוד ההורי של שני בני הזוג )Krishnakumar & Buehler, 2000 .( האלימות בין ההורים הופכת למרכזית בעולמם הרגשי והם אינם זמינים רגשית לילדיהם. כאשר האינטראקציות הורה- ילד אינן עקיבות ואינן ניתנות לחיזוי, מאופיינות כחודרניות ולעיתים מתעלמות, ילדים עלולים לראות את העולם החברתי כמאיים, כזה שאינו בר שליטה )Brown & Siegel, 1988 (, ובתגובה – לפתח סגנונות אישיותיים לא- ) סתגלנייםEgeland, 1985(. רוב ההורים מאמינים כי ילדיהם לא נכחו במרבית האירוע ים האלימים, ואם היו בבית לא – שמעו ולא היו מודעים להם )Mathews, 1995; O'Brien et al., 1994(, אולם כ- 70% מהילדים החשופים לאלימות מדווחים על עדות ישירה לאלימות בין הוריהם )שבאר- ,שפירא2005 ; Graham-Bermann & Levendosky, 1998 .( תינוקות, פעוטות וילדים מושפעים ב אופן שלילי מהחשיפה לאלימות במשפחה. 'מתח רעיל' )הורמוני סטרס מזיקים, Toxic Stress ( בקרב ילדים צעירים עלול להוביל לשינויים חבויים ולהשפיע בקביעות על מבנה המוח והתעצבותו )McEwen, 2006; McEwen & Gianaros, 2010 (. כמו כן מתח כזה יכול להשפיע על תפקוד הזיכרון, על יכולות הלמידה, על קשיים שפתיים וקוגניטיביים, על מיומנויות חברתיות- ) רגשיות ועל ביצוע הוראותShonkoff & Garner, 2012 (. נוסף על כך, נמצאו תסמינים 25 המעידים על טראומה בקרב תינוקות בני שנה אשר נחשפו לאלימות חמורה במשפחה )שמעו ו/או ראו את האלימות(. דג'ונג )Dejonghe et al., 2005 ( מצא כי תינוקות הראו סימני מצוקה רבים יותר בתגובה לעימות מילולי לעומת ילדים שלא נחשפו לאלימות )Overlein, 2010 (. בקרב ילדים ומתבגרים החשיפה לאלימות מגדילה את הסיכון להשפעות נפשיות שליליות. במחקרים אחרים נמצא קשר בין חשיפת ילדים לאלימות במשפ חה ובין תסמינים מופנמים )כגון דיכאון וחרדה(, תסמינים מוחצנים כתוקפנות ותסמיני טראומה )English et al., 2003; Evans et al., 2008; Kitzmann et al., 2003 (. השפעות נוספות: התפתחות חברתית ירודה, הישגים אקדמיים נמוכים, מעורבות גבוהה בהתנהגויות מסכנות בריאות והשפע ות בריאותיות אחרות )Bair-Merritt et al., 2006; English et al., 2003; Howarth et al., 2016; Kolbo et al., 1996 .( מתבגרים החשופים לאלימות במשפחה סובלים בשכיחות גבוהה מהפרעות אישיות )Porter & O`Leary, 1980( ומאופיינים בבעיות התנהגות )David et al., 1996; Maxwell & Maxwell, 2003(.כמו כן הם נוטים יותר להיות מעורבים במריבות אלימות )McCloskey & Lichter, 2003; Yaxley et al., 2002(, להתנהל בצורות מסוכנות ומסכנות )Warner & Weist, 1996(, להשתתף בפעילות עבריינית )Dishion et al., 1992( ולשאת נשק )שבאר- ,שפירא2005 ; Yexley et al., 2002 .( חשיבות האיתור : נפגעים רבים אינם חושפים את הפגיעה עד הגיעם לגיל מבוגר )Lamb & Edgar- Smith, 1994(, ויש בהם שאינם חושפים אותה כלל )לב- ,ויזל ואייזיקוביץ2016 ; Sauzier, 1989 .( לכן תפקידם של אנשי החינוך, הרפואה והרווחה משמעותי באיתור הילדים הנתונים בסיכון ובשמירה על רווחתם האישית. צעד חיוני בדרך להתמודד עם הקשיים באיתור ובזיהוי ילדים בסיכון הוא להיות מודע לקיומם. כאשר מתעורר חשד להתעללות – שיתוף, היוועצות והדרכה מהווים מקור כוח להתמודדות. החשיפה של תלמיד ומשפחתו בעת התעללות או הזנחה מציפה רג שות עזים אצל אנשי החינוך, והיא עשויה לטלטל את המערכת. מקצועיות וידע הם רשת הביטחון לטלטלה זו ולטיפול נכון של המערכת בקטין. החסם המרכזי בצמצום הפגיעה בילדים החשופים הוא החוק בישראל הדורש הסכמת שני ההורים לטיפול רפואי או פסיכולוגי בילד. זהו סוג של מִ לכוד 22 : למעט הורה שהוגש נגדו כתב אישום או הורשע בעבירות מין ו/או אלימות, בכל מקרה אחר נדרשת הסכמתו של ההורה שנוקט אלימות לטיפול בילדו החשוף לאלימות, וזו בדרך כלל נתפסת אצלו כהודאה באלימות שעלולה להפליל אותו ולהביא אותו בסופו של התהליך אל ספסל הנאשמים. בהקשר זה וי צו בוחנת את הדרך החוקית לסייע לקטינים המאותרים ולאפשר להם ולהוריהם את הטיפול הרגשי הנדרש לטיפול בפגיעה המיידית ובפגיעה ארוכת הטווח, ולקטיעת השרשרת הרב- דורית של תופעת האלימות במשפחה. ) על 'אמנת איסטנבול' למאבק באלימות נגד נשים של מועצת אירופה2011 ( חתומות45 מדינות שערך המאבק באלימות במשפחה עומד לנגד עיניהן. ברובן החתימה על האמנה גם אושרה בפרלמנטים, למעט טורקיה שפרשה ממנה, מאחר שהנשיא ארדואן סבור שהמאבק באלימות במשפחה סותר את עקרונות האסלאם. מפתיע, אך גם מדינת ישראל מסרבת לחתום עליה. ויש לזכור: האמנה שמה לה למטרה, בין השאר, להגן על זכויותיהם וצורכיהם של הילדים העדים. לנוכח 26 הימנעות המדינה ועד שתחליט להצטרף לאמנה42 או, לחלופין, לנקוט מדיניות תקיפה ואקטיבית בעצמה, ויצו הגדירה לעצמה מטרה – למלא את החלל, ולפעול בתחומי ההגנה והמניעה שהם שניים מארבעת עמודי התווך המוגדרים באמנה: מניעה, הגנה, תביעה ותיאום מדיניות. פיתוח תוכניות למיגור אלימות במשפחה הוא תחום צומח בויצו, גם מבחינת תקציבים וחדשנות המתבטאת בסוגי פעילויות ותמיכה, וכן בגידול בהכשרות מקצועיות ובאינטראקציות מולטידיסציפלינריות המהוות אקוסיסטם נרחב ובעל פוטנציאל של גורם מרכזי במאמץ לצמצום האלימות. :בתחום המניעה פותחו בויצו שתי תוכניות האחת, 'ילדים חשופים לאלימות'43 ) 2017 ( )ומכון חרוב שותף לה(, עוסקת בהכשרת אנשי מקצוע מתחום החינוך, הרווחה, הבריאות, האכיפה והמשפט. לצד שיתוף אמצעי התקשורת והמגזר הפרטי בפעילות מניעה, היא מובילה קמפיינים העוסקים באלימות ובנזקיה. התוכנית כללה גם הפקת סרט, ''מאחורי דלתיים סגורות , על ילדים החשופים לאלימות. התוכנית השנייה, 'חברות וזוגיות לא אלימות' )2000 (, אומצה בידי משרד הרווחה והביטחון החברתי במידה חלקית ומוגבלת. ב- 2016 פותחה תוכנית עכשווית הנקראת 'שלי ורק שלי', והיא מלווה בסרט, ב סדנאות מופרדות מגדרית ובחינוך לאי אלימות ולשוויון בין נשים לגברים. עד כה השתתפו בתוכנית הסדנאית 18,000 מתבגרים ומתבגרות ו- 14,000 אנשי מקצוע. התוכנית פועלת נגד סטריאוטיפים מגדריים ולמען קידום חלקם של נערים וגברים במאבק באלימות )מתנדבים צעירים ובוגרים במקלטי ם, בקהילות הטיפוליות, במערך המשפטי ובהפעלת קו הגברים 1-800-393904 .( לסיכום הילדים החשופים לאלימות במשפחה, אשר כונו עד לאחרונה 'שקופים' ו'קורבנות משניים', מקבלים לאחרונה הכרה – במחקרים ובספרות המקצועית – כנפגעים. עם הזמן הולכת ומשתרשת התפיסה שלפיה חשיפת ילד ים לאלימות במשפחה היא פגיעה בהם הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. לפי דיווחי משרד הרווחה, בשנת2021 טופלו במקלטים ובמרכזים למניעה ולטיפול באלימות רק 1,976 ילדים. זהו מספר זעום ביחס למספר הילדים החשופים לאלימות, הנאמד בכ- 600,000 .ילדים התוכנית 'ילדים חשופים לא לימות' היא חלק ממהלך שמובילה ויצו בהצפת התופעה. המטרה היא להניע שינוי חברתי שיבוא לידי ביטוי הן ברמת המיקרו של אנשי המקצוע בשטח – גננות, מורות ומורים, רופאים, עובדים סוציאליים, והן ברמת המקרו שתבוא לידי ביטוי באישור התקציב הנדרש להפעלת התוכנית הבין- משרדית למאבק באלימות, הכוללת תוכניות לאיתור וטיפול בילדים אלו, ה'שקופים', מרמת התא המשפחתי ועד לקובעי המדיניות במדינת ישראל . 42 נכון לזמן פרסום המאמר, ביום24/11/2021 הודיעו שר החוץ ושר המשפטים כי ישראל שינתה את דעתה ותצטרף לחתומים על אמנת איסטנבול במהלך השנה הקרובה. 43 . לחצו כאן'להרחבה על התוכנית 'ילדים חשופים לאלימות 27 מ אמר זה לקוח מתוך ,נקודת מפגש גיליון 22 , ילדים בתווך – ילדים במטווח / מכון חר וב רבקה נוימ , ן MSW מנהלת האגף לקידום מעמד האישה, ויצו :טלפון6923791/2 - 03 | :נייד8471324 - 052 g www.wizo.or מקורות דו"ח הוועדה לטיפול בתופעה האלימות במשפחה )יוני, 2016 .(. המשרד לביטחון פנים ) 'הרמל, י', גורטוב, ר' וגורן, ה2011(. חלק ד': משפחות הסובלות מאלימות. י' צבע )עורך(, סקירת השירותים החברתיים2011 ', עמ318-307. ירושלים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים. לב- ) 'ויזל, ר' ואייזיקוביץ, צ2016 .( ,אלימות כלפי ילדים ובני נוער בישראל: בין שכיחות לדיווח גורמים מעודדים מול גורמים מעכבים דיווח . דו"ח מחקר למשרד החינוך, אוניברסיטת .חיפה ) 'לואיס הרמן, ג1994 .(טראומה והחלמה . פרק חמישי: התעללות בילדים, 138. תל-אביב: עם .עובד שבאר- ) 'שפירא, ד2005 .(תהליכי גיבוש זהות של מתבגרים חשופים לאלימות במשפחה . חיבורלשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיט ת תל אביב. Bair-Merritt, M. H., Blackstone, M., & Feudtner, C. (2006). Physical health outcomes of childhood exposure to intimate partner violence: A systematic review. Pediatrics, 117(2), 278–290. http://dx.doi.org/ 10.1542/peds.2005-1473 Bograd, M., & Yllo, K. (1988). Feminist perspectives on wife abuse. Newbury Park, CA: Sage 21 Brown, J. D., & Siegel, J. M. (1988). Attributions of negative life events and depression: The role of perceived control. Journal of Personality and Social Psychology, 54(2), 316-322 . 28 Cunningham, A., & Baker. L. (2007). Little eyes, little ears – How violence against a mother shapes children as they grow. The Centre for Children and Families in the Justice System . Cwikel, J., & Ifrah, A. (2009). The epidemiology of women’s mental health in Israel: A life-course perspective. In I. Levav (Ed.), Psychiatric and behavioral disorders in Israel :From epidemiology to mental health action (pp. 2-26). Jerusalem: Gefen David, C., Steele, R., Forehand, R., & Armistead, L. (1996). The role of family conflict and marital conflict in adolescence functioning. Journal of Family Violence, 11, 81- 91 . Dejonghe, E. S., Bogart, G. A., Levendosky, A. A., Von Eye, A., & Davidson, W. S. (2005 ). Infant exposure to domestic violence predicts heightened sensitivity to adult verbal conflict. Infant Mental Health Journal, 26(3), 268-281. Dishion, T. J., Patterson, G. R., & Kavanash, K. A. (1992). An experimental test of the coercion model: Linking theory, measurements, and intervention. In J. McCord, & R. E. Tremblay (Eds.), Preventing antisocial behavior: Interventions from birth trough adolescence. New York: Guilford Press . Edleson, J. L. (1999). Children's witnessing of adult domestic violence. Journal of Interpersonal Violence, 14(8), 839-870 . Egeland, B. (1985, April). The impact of an interfering style of parenting behavior on the later development of the child. Paper presented to the Society for Research in Child Development, Toronto, Canada . English, D. J., Marshall, D. B., & Stewart, A. J. (2003). Effects of family violence on child behavior and health during early childhood. Jurnal of Family Violence, 18(1), 43-57. http://dx.doi.org/10.1023/A:1021453431252 Evans, S. E., Davies, C., & DiLillo, D. (2008). Exposure to domestic violence: A meta - 29 analysis of child and adolescent outcomes. Aggression Violent Behavior, 13(2), 131-140. http://dx.doi.org/10.1016/ j.avb.2008.02.005 Gelles, R. J., & Straus, M. A. (1988). Intimate violence. New York: Simon & Schuster . Graham-Bermann, S. A., & Levendosky, A. A. (1998). Traumatic stress symptoms in children of battered women. Journal of interpersonal violence, 13(1), 111- 127 . Haj-Yahia, M.., & Dawud-Noursi, S. (1998). Predicting the use of different conflict tactics among Arab siblings in Israel: A study based on social learning theory. Journal of Family Violence, 13, 81-103 . Hoff, L. A. (1990). Battered women as survivors. London: Routledge Holden, G. W. (1998). Introduction: The development of research into another consequence of family violence. In: G. W. Holden, R. Geffner, & E. N. Jourlies, (Eds.), Children exposed to marital violence: Theory, research and applied issues. Washington, DC: American Psychological Association . Holden, G. W. (2003). Children exposed to domestic violence and child abuse: Terminology and taxonomy. Clinical Child and Family Psychology Review, 6(3), 151-160 . Howarth, E., Moore, T. H. M., Welton, N. J., Lewis, N., Stanley, N., MacMillan, H., (2016). Improving Gene Feder, G. M., Bryden, P., & Hester, Shaw, A., outcomes for children exposed to domestic violence: An evidence synthesis. Public Health Res, 4 ). 10 ( Jackson, S. M. (1999). Issues in the dating violence research: A review of the literature. Aggression and Violent Behavior, 4(2), 233-247 . Kitzmann, K. M., Gaylord, N. K., Holt, A. R., Kenny, E. D. (2003). Child witnesses to domestic violence: A meta-analytic review. Jurnal of Consulting and Clinical 30 Psychology, 71(2), 339-352. http://dx.doi.org/10.1037/ 0022-006X.71.2.339 Kolbo, J. R., Blakely, E. H., & Engleman, D. (1996). Children who witness domestic violence: A review of empirical literature. Jurnal of Interpersonal Violence, 11(2), 281–293. http://dx.doi.org/10.1177/088626096011002010 Krishnakumar, A., & Buehler, C. (2000). Interparental conflict and parenting An Interdisciplinary Journal of Applied Family analytic review. - behavior: A meta 44 - 25 (1), , 49 Studies . Lamb, S., & Edgar-Smith, S. (1994). Aspects of disclosure: Mediators of outcome of childhood sexual abuse. Journal of Interpersonal Violence, 9(3), 307-326 . Mathews, D. J. (1995). Parenting groups for men who batter. In E. Peled & P. G. Jaffe (Eds.), Ending the cycle of violence: Community responses for children of battered women. New York: Sage Publication . Maxwell, C. D., & Maxwell, S. R. (2003). Experiencing and witnessing familial aggression and their relationship to physically aggressive behaviors among Filipino adolescents. Journal of Interpersonal Violence, 18(12), 1432-1451 . McCloskey, L. A., & Lichter, E. L. (2003). The contribution of marital violence to adolescent aggression across different relationships. Journal of Interpersonal Violence,18(4), 390-412 . McEwen, B. S. (2006). Protective and damaging effects of stress mediators: central role of the brain. Dialogues in Clinical Neuroscience, 8(4), 367-381 . McEwen, B. S., & Gianaros, P. J. (2010). Central role of the brain in stress and adaptation: links to socioeconomic status, health, and disease. Annals of New York Academy of Sciences, 1186, 190–222. O'Brien, M., John, R. S., Margolin, G., & Erel, O. (1994). Reliability and diagnostic efficacy of parents' reports regarding children exposure to marital aggression. Violence and Victims, 9(1), 45-62 . 31 Overlein, C. (2010). Children exposed to domestic violence conclusions from the literature and challenges ahead. Journal of Social Work, 10(1), 80–97. Porter, B., & O’Leary, K. D. (1980). Marital discord and childhood behavior problems. Journal of Abnormal Child Psychology, 8(3), 287-295 . Sauzier, M. (1989). Disclosure of child sexual abuse: For better or for worse. Psychiatric Clinics of North America, 12(2), 455-469 . Shonkoff, J. P., & Garner, A. S. (2012). The lifelong effects of early childhood adversity and toxic stress. American Journal of Pediatrics, 129(1), 232- 246 . Walker, L. E. (1979). The battered woman. New York: Harper & Row. Walker, L. E. (1994). Abused women and survivor therapy. Washington DC: American Psychological Association . Warner, B. S., & Weist, M. D. (1996). Urban youth as witnesses and treatment efforts. Journal of Youth and Adolescence, 25, 361-377 . Wolfe, D. A., Crooks, C. V., Lee, V., McIntry-Smith, A., & Jaffe, P. G. (2003). The effects of children's exposure to domestic violence: A meta-analysis and critique. Clinical Child and Family Psychology Review, 6(3), 171-187 . Yexley, M., Borowsky, I., & Ireland, M. (2002). Correlation between different experiences of intrafamilial physical violence and violent adolescent behavior. Journal of Interpersonal Violence, 17(7), 707-720 . 32 סיכום והמלצות להערכת הגורמים המקצועיים בויצו ישנם יותר מחצי מיליון ילדים חשופים לאלימות במשפחה ,בישראל המהווים כ- 16% מכלל אוכלוסיית הילדים. ילדים חשופים לאלימות הם אלו היודעים על קיומה מתוך עדות לאירוע עצמו, מתוך שמיעת האירוע האלים, מתוך תחושת הפחד והמתח שלפני או אחרי האירוע האלים, או מתוך עדות לנזקי האלימות .כלפי רכוש או כלפי קורבן האלימות ההשלכות של חשיפ ה לאלימות עשויות להיות קשות וממושכות. מצביעים על כך המחקרים, ומדגישות זאת העדויות של רועי, אירנה-מעין בנישו וגורמי המקצוע הפוגשים יום- יום את אלו .שהאלימות זעזעה את עולמם והשאירה אותו סדוק הטיפול בילדים חשופים לאלימות בישראל מתפתח עם השנים. היום כבר לא צרי ך להוכיח שיש צורך ,לטפל בילדים הללו, אולם יש צורך בגיבוש מדיניות ברורה. גורמי הטיפול השונים פועלים ללא סינכרון ללא מדיניות מובנת. הדגשים הטיפוליים הם שונים, הגישה הטיפולית שונה, אפילו קהל היעד לטיפול שונה בין מרכזים שונים. הרצף הטיפולי של ילד חשוף לאלימות איננו ברור. יתרה מכך, לא ברור שישנן מספיק חוליות בשרשרת הרצף הטיפולי, כך שילדים בגילאים שונים או בסטטוסים שונים לא מקבלים מענה הולם. החוליות השונות ברצף הטיפול לא מחוברות, לא מסונכרנות, ואין גורם מקשר אחד .שמסייע בחיבור בין כל הנקודות יש צורך לשים את הדגש על גיבוש מדיניות ברורה הנוגעת לאיתור הילדים, פיתוח תוכניות מיטיבות, יעילות והוליסטיות, חיזוק מערך ההכשרה וההדרכה, ופיתוח מדידה והערכה שיידאג לשיפור ויעילות .של ההתערבות אומנם מטפלים בילדים עוברים הדרכה והכשרה אולם נדמה שזו אינה מספקת, ובכל מקרה מטפלים טו בים וכוונות טובות אינם תחליף למדיניות מובנת, לקרטריונים ברורים לאיתור וקליטה, למטרות טיפול מוגדרות, תורת טיפול מקצועית ותוכניות התערבות המבוססות על תשתית של מחקרים מדידה .והערכה משיחה עם גורמים במשרד הרווחה, נראה שיש כוונה, נכונות ורצון לבצע תהליך מובנה של הערכת הרצף הטיפולי, הבנת הצורך הקיים, גיבוש מדיניות סדורה וקידום תורת טיפול מקצועית מבוססת .מחקרים כמו גם קידום כלי מדידה והערכה ארגון ויצו מברך על כך, ומציע כי תהליכי הבחינה וההערכה שעברו מדינות שונות בעקבות החתימה על אמנת איסטנבול יהוו השראה לתהליכ ים הללו, וכי הידע הקיים בעולם על מודלים של התערבות, .וכלי מדידה והערכה ישמש כבסיס לעיצוב תורת הטיפול