חומר רקע
1
2
תוכן עניינים
3 ...............................................תקציר הדו"ח
4 ......... . נתוני משרד הרווחה והביטחון החברתי1
5 .................................. נתוני משטרת ישראל2
12 .......................... . נתוני הנהלת בתי המשפט3
14 ............................. . נתוני שירות בתי הסוהר4
15 ............................... . הרשות לשיקום האסיר5
16 ........................................ . משרד הבריאות6
27 .................................................. . נתוני ויצו7
29 ................................ . המשרד לשוויון חברתי8
32 ........................................................ סיכום
3
תקציר הדו
"ח
לקראת היום
הבינלאומי
למאבק באלימות נגד נשים שיצוין ב 25.11.2022
מפרסמת ויצו את דו"ח
"מדד
האלימות השנתי
"
. הדו"ח מרכז את ממדיה של תופעת האלימות במשפחה בשנת 2021
כפי
שזו מנוטרת על ידי משרדי הממשלה, רשויות המדינה וגופי האכיפה השונים.
בשנה זו ויצו בחרה להתמקד בקטינים החשופים
לאלימות במשפחה מתוך ההנחה ש
אלימות אינה
גזירת גורל.
יש ש
נן
דרכי יציאה
לצמצום הפגיעה ומ
ניעת העברה
בין ה-
דורית בקרב ילדים חשופים
לאלימות
.
פעולות שכאלה
תבא
נה
להחלמ
ה, שיקום וטיפוח
חברה עתידית
מופחתת אלימות ו
טובה
יות
ש
ר בישראל.
) מחקרים רביםSeery, Silver & Holman, 2010
( מצביעים על כך שחשיפה לאלימות בתקופת
הילדות והנעורים הינה בעלת השלכות נפשיות, חברתיות וקוגניטיביות לטווח קצר ולטווח ארוך. ילד
הגדל במציאות בה עליו להתמודד עם אלימות לסוגיה באופן יומיומי, בין אם כקורבן ישיר או כעד
לאלימות כלפי אחרים, חייב לסגל דרכים וס
גנונות התמודדות המאפשרים לו או לה להתאים עצמו.
ההתמודדות, סביר שתהיה על רצף שבין התנהגות אלימה לסוגיה, התעלמות ו/או התנתקות, ועד
הסתגרות והימנעות )Mitchel et al., 2011; לב-
,ויזל ואייזקוביץ2016
.(
.חוק חינוך חובה מסליל ילד
ה
למערכת החינוך מגיל 3-18
, שעות רב
ות מידי יום.
ב-
15
,השנים הללו
מערכת החינוך מהווה זרוע חשובה ומרכזית ביכולתה של המדינה לזהות ולהפנות לטיפול
ילדים
וילדות החשופים לאלימות במשפחה.
ויצו
י
זמה פניה
למועצה להשכלה גבוהה
בכדי לקבל תמונת
מצב לגבי הכשרה רלוונטית שעוברים
צוותי החינוך
אותם פוגשים הילדים במערכת החינוך
.
ביקשנו
מידע אודות
הכשרות רלוונטיות ב
מסלולי ההכשרה השונים לעבודה במערכת החינוך )תעודת
הוראה, תואר ראשון בחינוך, תואר שני במנהל חינוך, תואר בייעוץ
חינוכי( באוניברסיטאות ובמכללות.
האם
יש קורסי
ם
העוסקים בזיהוי ילדים ונוער הח
שופים לאלימות במשפחה והאם אלה קורס חובה
או בחירה. כמו כן ביקש
נ
ו נתונים על מספרם
של
בוגרי קורסים שכאלה ועל חלקם היחסי בין בוגרי
התעודות והתארים הרלוונטיים.
המל"ג מסרו בתגובה שמידע זה אינו מצוי ברשותם שכן הם מחזיקים במידע ברמת התואר ואין
ברשותם מאגר מידע הכו
לל קורסים או בוגרים1 .
היות ו
המועצה להשכלה גבוהה )המל
ג( ”
היא המוסד הממלכתי לענייני השכלה גבוהה בישראל,
ומתווה את מדיניות מערכת ההשכלה הגבוהה
.
אנו רואים חשיבות גם בהדגשת העדר מידע זה
ובהעלאת מודעות
להכרח במתן כלים רלוונטיים לכמה שיותר מהגורמים אותם פוגשים
קרוב ל-
2
מיליון
תלמיד
ות י.
ישראל תחת חוק חינוך חובה.
1 תשובת המועצה להשכלה גבוהה מיום ב24.10.2022
לפניית ויצו מיום20.9.2022
.
4
מתוך אותה תפיסה
ויצו פנתה למשרד החינוך2
בכדי לברר
אילו ת
כניות לאיתור, זיהוי ומניעה אלמ"ב
פועלות במערכת החינוך
,
מה היק
ף הפעילות ו
מי קהל היעד
)
תלמידים/
מורים/
יועצות/
מתי"אות/
מדריכי מוגנות
וכו'
. (
בנוסף ביקשנו לדעת האם ישנו תיעוד ואיסוף נתונים לגבי פניות בנושאי אלימות
במשפחה ואלימות בזוגיות צעירה המתקבלות דרך מערכת החינוך.
.עד ליום פרסום הדו"ח לא התקבלה תשובה ממשרד החינוך
,גננות
מורות ו
יועצות חינוכיות הן סוכנות איתור ושינוי ראשונות בחשיבותן ולמרות
שנעשית עבודה
בשטח אנו סבורות שבכדי לממש יותר מפוטנציאל זה צעד הכרחי ראשון הוא לאסוף נתונים לגבי
ההיקף התופעה
.
העדר המידע מעיד על
היעדר
הסוגי
ה
מסדרי
העדיפויות האסטרטגי של משרד החינוך
ובדו
"
ח זה אנו
מבקשות להפנות זרקור תשומת לב
ציבורית
למציאות זו לפיה המערכ
ת בה שוהים הילדים מידי יום
למשך 15
שנה
לא לקחה אחריות על שלומם הפיזי והרגשי.
התמקדות בנתוני המשטרה שנאספו לגבי קטינים מעלה תמונה לפיה בשנת2021
נפתחו3,538
תיקי חקירה בגין עבירות אלימות במשפחה )ללא איומים( שבוצעו כנגד קטינים. זוהי עלייה של3.1%
ביחס ל
שנה
הקודמת, שנה שאופיינה בהתפרצות מגפת ה"קורונה" ועליה ברמת האלימות בבתים
.
מיקוד במופעי אלמ"ב כפי שזו נרשמת במערכת הבריאות מציגה תמונת מציאות לפיה מרבית
הקטינים המאותרים בחדרי המיון סובלים מאלימות פיזית בשיעור דומה לזה המאפיין
ב
בגירים אבל
אחוז הקטינים הסובלים
מהתעללות נפשית ומהזנחה גבוהה יותר מאחוז זה בקרב בגירים.
חלה עלייה של כ24%
במספר הקטינים שאותרו כנפגעי אלימות במשפחה בחדרי המיון בבתי
החולים ובקהילה. בבחינת התפלגות סוגי הפגיעות העלייה הגדולה ביותר ביחס לשנת 2020
נרשמה
בהזנחה / מניעת טיפול. עלייה
של 143%
שהם963
.קטינים
1
.נתוני משרד הרווחה
והביטחון החברתי
בשנת2021
בתיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה הוכנס סעיף לפיו "שר הרווחה והביטחון
החברתי ידווח לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, אחת לשנה, החל מיום
תחילתו של חוק למניעת אלימות במשפחה
)תיקון מס' 18
–
הוראת שעה(, התשפ"ב-
2021
, על
יישום הוראות סעיף קטן זה, ובכלל זה על מספר המחויבים על פי צו הגנה שניתנה לגביהם חוות
דעת, על מספר המחויבים כאמור שהופנו לקבלת טיפול ועל מספר המחויבים שסיימו הליך של
טיפול
. "
בדיון המיוחד שקיימה הוועדה לקידום מעמד
האישה, בהיערכות ליישום החוק למניעת אלימות
במשפחה, מיום 1.6.2022. משרד הרווחה לא עמד בחובת הדיווח3
2
פניית ויצו למשרד החינוך מיום04/09/2022
מספר סימוכין339377
.
3
https://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press01062022D.aspx
5
ב10.7.2022
4
פנתה ויצו למשרד הרווחה והביטחון החברתי בהתאם לחוק חופש המידע וביקשה
נתונים הנוגעים לתופעת האלימות במשפחה בכלל זה נתונים לגבי פניות לקו 118
, למרכזים לטיפול
ומניעה, למקלטי לנפגעות אלמ"ב ולתוכניות תמיכה ומניעה שונות שהמשרד מפעיל.
ב28.8.2022
פנייה נוספת הועבר
ה למשרד המתמקדת בנתונים הנוגעים לקטינים.
המועד למתן תשובה לבקשה עומד על30
יום כפי שקבוע בסעיף7)ב( לחוק חופש המידע, תשנ"ח-
1998. ב17.8.2022
ולאחר מכן שוב ב3.10.2022
המשרד השיב שבהתאם לסמכותו לפי סעיף7
()ב
הוא מאריך את מועד מתן התשובה.
התנהלות מסירת הנתונים מעלה שאלות בנוגע לערכי השקיפות, הביקורת והתבססות על נתונים
בקבלת החלטות.
2
.נתוני משטרת ישראל5
במהלך שנת2021
מוצבה התלונה המקוונת כציר שירות מקביל להגעת אזרחים לתחנה. במהלך
שנת 2021
,הוגשו46,322
תלונות מקוונות מתוכן2%
.בגין עבירות אלימות במשפחה
עבירות חשיפה הן עבירות שניתן לגלותן רק על ידי פעילות יזומה של המשטרה
,
משום שאין בהן
מתלוננים. בשנת 2021
מהווים תיקי החשיפה22.2%
) מכלל התיקים שנפתחו67,565
תיקי חשיפה
מתוך 305,066
תיקים(. בשנה זו חלה עליה של1.9%בכמות תיקי החשיפה לעומת אשתקד
.
עבירות
אלימות במשפחה אינן מופיעות בפירוט העבירות הנבחרות שפרסמה המשטרה ומכאן יש להניח
שהן מיעוט מב
ו
טל.
תיקי אלימות
במשפחה
בשנת2021
נפתחו3,538
תיקי חקירה בגין עבירות אלימות במשפחה
)ללא איומים(
שבוצעו כנגד
קטינים. זוהי עלייה של 3.1%
ביחס
לשנה קודמת
.
עבירות בין בני זוג-
בשנת2021
חלה ירידה של3.3%
בכמות תיקי חקירה בגין עבירות בין בני זוג
בהשוואה לשנת 2020
;
24,695
תיקים בעבירות בין בני זוג בשנת2021
לעומת25,531
תיקים
בשנת 2020
.
בשנת2021
נפתחו3,768
תיקים בגין הפרת צווי הגנה מתוכם476
הבשילו לכתבי אישום. נתונים
דומים לשנה הקודמת.
4
פנייה מיום10/07/2022
מספר סימוכין332291
. פנייה נוספת התרחשה ב28/08/2022
מספר סימוכין
338438
.
5
מענה לפניית ויצו מספר791/22ע"פ חוק חופש המידע
והשנתון הסטטיסט
י של משטרת ישראל לשנת 2021
6
עבירות אלימות גופנית ואיומים- שבוצעו בתוך המשפחה או בין בני זוג6
עבירות אלימות
גופנית - שבוצעו בתוך המשפחה או בין בני זוג
כלל תיקי העבירות במשפחה* ובין בני זוג
**
6
לוח1.43
והשנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל לשנת2021
*
תיקי עבירות במשפחה-
תיקים שבהם הזיקה בין הקורבן לחשוד או לנילון היא זיקה במשפחה
)
אב, אם, אח
/
אחות, אחיין/אחיינית, אישה, בעל, בן/בת זוג, גרוש, גרושה, בן/בת חורג/ת, דוד/דודה, הורה חורג, נכד
/ נכדה
סב/סבתא
(
ללא תלות בעבירה
**
תיקי עבירות בין בני זוג-
תיקים שבהם הזיקה בין הקורבן לחשוד או לנילון היא זיקה בין בני זוג
)
אישה,
בעל
,
בן/בת זוג, גרוש/ה
(
ללא תלות בעבירה
.
נשים
83%
גברים
17%
התפלגות תיקי עבירות בין בני זוג לפי מגדר
המתלונן 2021
נשים
גברים
7
הנתונים והתפלגותם יציבים ביחס לאשתקד כאשר חלה ירידה קלה ב
מספר
ה
תלונות הדדיות
, 4677
בשנת2021
לעומת4,323
בשנת2021
.
נתונים על עבירות חוזרות בתיקי אלימות במשפחה
בשנת2021
נפתחו43,787
תיקים בחשד בעבירות אלימות
כלפי בני זוג.
מתוכם
ל 20%
)
8,909
(חשודים
קיים יותר מתיק אחד במשטרה.
מתוכם ל 3,155
.קיימים יותר משני תיקים במשטרה
זו ירידה בשיעור11%
ביחס ל
עבריינות החוזרת
בתחום זה ב
יחס ל
שנה הקודמת
.
קורבנות רצח נשים
לפי דת הקורבן ולפי שנים
תחת הקטגוריה ממניעים שונים מופיעות פגיעות שנעשו שלא על ידי בני זוג במובן המשפטי. מכא
ן
שלא ניתן להבין כמה מהפגיעות נעשו בפועל על ידי בני זוג שכן כך מתפספסים נתונים לגבי בני זוג
שאינם נשואים )
זוגיות צעירה,
גרושים
וכו'(
80%
13%
7%
2021
תיק אחד לכל חשוד
שני תיקים לחשוד
יותר משני תיקים
8
תיקי אלימות
במשפחה לפי סטטוס טיפול
סגירת תיקי אלימות במשפחה
בשנת2021
סגרה המשטרה
24,714
תיקי אלמ"ב. ירידה של כ11%
שהם3,110
תיקים
ביחס
לשנה שעברה
.
עיון בעילות לסגירת התיקים מראה של שבדומה ל
שנה שעברה
רוב
התיקים
)14,481
המהווים כ58%
(
,נסגרו בגין חוסר ראיות
כ 6,597
,כי נסיבות העניין אין מתאימות להעמדה לדין
2,923
כי נסיבות העניין אינן מת
ומ אי
ת לפתיחה בחקירה ו330
.עבריין לא נודע
31,528
4,175
4,212
635
84
44
27,172
7,697
2,358
857
568
123
ג נ ו ז
פר קל י ט ות-
תב יע ות
החל טה
ש י פ ו טית
בתהל יך
ס ג ירה
בח ק ירה
בהמת נה
סטטוס טיפול בתיקי אלימות במשפחה
2020-2021
2020
2021
12%
27%
59%
2%
פילוח עילות הסגירה של תיקי אלמ
ב "
2021
לא לפתיחת חקירה
לא לדין
חוסר ראיות אחר
9
ה
תפלגות תיקי אלימות במשפחה כלפי נשים לפי קבוצות גיל
בהתפלגות תיקי האלימות במשפחה לפי קבוצות גיל ביחס לשנת2020
יש שינויים מינוריים
בלבד.
ירידה של כ3%
בכמות התיקים בהם הקורבנות בגירות, עלייה של כ3%
בכמות התיקים בהם
הקורבנות קטינות וירידה של כ 5%
.בכמות התיקים בהם הקורבנות קשישות
התפלגות העבירות בין בני זוג
כאשר בוחנים את כלל העבירות בין בין זוג הכוללות עבירות איומים, רכוש, הסגת גבול הפרות צווים
ועוד ישנם דפוסים עקביים עם שנה שעברה לצד מספר שינויים. העבירות הנפוצות ביותר בסדר יורד
בשנת 2021
הינן עבירות תקיפה, איומים, הפרת הוראה חוקית, רכוש, הטרדה טלפונית ופגי
עה
בפרטיות.
31%
42%
11%
10%
3%3%
התפלגות עבירות עיקריות בין בני זוג
2021
איומים
תקיפה
הפרת הוראה חוקית
רכוש
הטרדה טלפונית
פגיעה בפרטיות
10
כתבי אישום והחלטות שיפוטיות
בשנת2021
הוגשו7,852
כתבי אישום בתיקי אלימות במשפחה
לעומת 5,147
.אשתקד
נתון זה
מגלם התעצמות של מגמה זו. בשנת 2021
חלה עלייה של כ52%
בכמות תיקי האלמ"ב בהם הוגש
כתב אישום ולעומת עלייה בשיעור כ14.5%
.בנתון המקביל אשתקד
בתיקי אלימות במשפחה יש משמעות קריטית למשך ההליך מרגע פתיחת התיק ועד קבלת החלטה
שיפוטית. מנתוני המשטרה קשה לא
מוד משך זה או שינויים בו באופן מדויק. בשנת 2021
ב3,078
תיקי אלמ"ב התקבלה החלטה שיפוטית ביחס ל1,747
בלבד בשנת2020
. לצד הקושי האמור לגבי
האומדן, ניתן לשער שעלייה דרמטית זו בשיעור של כ 76%
.מלמדת על התייעלות וקיצור תהליכים
היפוך מגמה ביחס לנתונים המקבילים
אשתקד
או תוצר פוסט-
קורונה שהעלה את עוצמת ותדירות
מופעי האלימות בבתים
.
7,852
5,147
4,497
2021
2020
2019
כמות תיקי אלימות במשפחה בהם הוגש
כתב אישום 2021
3,078
1,747
2,546
2021
2020
2019
כמות תיקי אלמ
"
ב בהם התקבלה החלטה
שיפוטית
11
קורבנות רצח7 נשים לפי דת הקורבן ולפי שנים
בשנת2020
סך קורבנות רצח נשים עלה ל-
26
נשים לעומת17
נשים אשתקד
. מתוכן: בשנת2020
נרצחו13
נשים בידי בן זוגן לעומת5
נשים בשנת2019
.
בן זוג ע"פ המשטרה
–
נחשב בן זוג נוכחי במסגרת נישואין. זהו נתון חסר.
2016
2017
2018
2019
2020
2021
קורבנות
רצח נשים
ע"י בן זוג
12
10
8
5
13
4
במגזר
היהודי
5
10
6
3
8
2
במגזר
שאינו יהודי
7
0
2
2
5
2
קורבנות רצח נשים ותלונות לפני הרצח ביחס לשנה שעברה8
שנה רצח נשים ע"י בני זוגן
רצח נשים ע"י קרוב
משפחה
הגשת
תלונות
לפני רצח
נשים ע"י
בני זוגן
עולות
ותיקות9
עולות
חדשות
מגזר יהודי
מגזר לא
יהודי
מגזר יהודי
מגזר לא
יהודי
2021
4
2
5
3
1
5
4
2020
8
5
2
2
4
1
7
2019
3
2
2
1
2
-
1
7
מאחר ומדובר על נתונים דינאמיים שמשתנים לאורך זמן, נתוני המגדר וכמות קורבנות הרצח
עשויים
להשתנות משנה לשנה" )כדוגמת תיק נעדר שהופך להיות תיק רצח(.
8
הבהרות המשטרה: נתוני רצח נשים ע"י בן משפחה אחר וכמות הנשים שהתלוננו בגין אלימות לפני הרצח
–
ניתנים רק לאחר הגשת כתב אישום.
כמות הנשים שהתלוננו בגין אלימות ע"י משפחה לפני הרצח
–
ניתנים רק
לאחר הגשת כת"א
9
עולות ותיקות
–
עולות שעלו לפני שנת 1989
12
3
. נתוני הנהלת בתי
המשפט10
בשנת2021
חלה ירידה של כ3.5%
בכמות תיקי אלמ"ב ביחס
לאשתקד
. בפילוח לפי מחוזות עולה
כי הירידה היחסית הגדולה ביותר התקיימה במחוז דרום
ועומדת על כ 15%
שהם268
תיקים
.
הן כמות התיקים והן ההתפלגות בין צווי הגנה ותיקי הטרדה מאיימת
עקביים
ביחס לשנים הקודמות
.
הנתונים לגבי שנת
2022
חלקיים ו
מעניקים תמונת מצב נכון ל 1/7/2022
2019
2020
2021
11
2022
אלימות
תיקי
כמות
במשפחה
10,001
10,441
10,112
4,972
הטרדה מאיימת
546
647
650
284
צווי הגנה
9,455
9,794
9,462
4,688
הטרדה מאיימת חלק יחסי
5.46%
6.20%
6.43%
5.71%
צווי הגנה חלק יחסי
94.54%
93.80%
93.57%
94.29%
10
מענה הנהלת בתי המשפט לפניית ויצו לקבלת מידע על פי חוק חופש המידע, מיום2
/202
7
/
10
11
נכון ל1/7/2022
10,001
546
9,455
10,441
647
9,794
10,112
650
9,462
4,972
284
4,688
כמ ות ת י ק י אל ימ ות
במ ש פחה
ה טרדה מ א י ימת
צ ו ו י ה ג נה
תיקי אלימות במשפחה בתי המשפט
2019
2020
2021
2022
13
כמות תיקי אלימות במשפחה
מחוז
2019
2020
2021
2022*
שינוי2021-2020
צפון
1,447
1,472
1,523
756
3.46%
חיפה
2,560
2,535
2,492
1,255
-1.70%
מרכז
2,302
2,513
2,444
1,222
-2.75%
תל
אביב
1,131
1,117
1,204
569
7.79%
ירושלים
990
1,036
949
469
-8.40%
דרום
1,571
1,768
1,500
701
-15.16%
סכ"ה
10,001
10,441
10,112
4,972
-3.15%
כמות תיקי הטרדה מאיימת
מחוז
2019
2020
2021
2022*
שינוי2021-2020
צפון
56
61
75
34
22.95%
חיפה
155
88
113
39
28.41%
מרכז
85
133
135
62
1.50%
תל אביב
133
156
162
62
3.85%
ירושלים
40
93
105
63
12.90%
דרום
77
116
60
24
-48.28%
סכ"ה
546
647
650
284
0.46%
14
כמות תיקי צווי הגנה
מחוז
2019
2020
2021
2022*
שינוי2021-2020
צפון
1,391
1,411
1,448
722
2.62%
חיפה
2,405
2,447
2,379
1,216
-2.78%
מרכז
2,217
2,380
2,309
1,160
-2.98%
תל אביב
998
961
1,042
507
8.43%
ירושלים
950
943
844
406
-10.50%
דרום
1,494
1,652
1,440
677
-12.83%
סכ"ה
9,455
9,794
9,462
4,688
-3.39%
4
.נתוני שירות בתי הסוהר12
1,241
אסירים שפוטים בגין אלמ"ב על פי חוק. כ70%
מהאסירים השפוטים שולבו בהליך טיפולי, הן
במחלקות טיפוליות ייעודיות והן בקבוצות כלל אגפיות.
עלייה של כ11%
.ביחס לנתוני אשתקד
82
אסירים מכלל האסירים השפטים בגין אלמ"ב מרצים את מאסרם השני ומעלה, יודגש כי הנתוני
ם
מתייחסים לכלל העבירות ולא רק לריצוי המאסר קודם בעבירות אלמ"ב.
בנוסף, נציין כי בשב"ס מוחזקים עצורים בגין עבירות אלימות במשפחה וכי קיימת ממחלקה לטיפול
בעצורים בגין אלמ"ב. בנוסף עצורים משולבים בקבוצת הכנה לטיפול, כישורי חיים והתמודדות
במעצר הפתוחות לכלל הע
צורים.
קיימת נשירה של כ10%
בממוצע מתהליכים טיפוליים בהם שולבו אסירים השפוטים בגין אלימות
במשפחה בשנת 2021
.
12
מענה שירות בתי הסוהר לפניית ויצו לקבלת מידע על פי חוק חופש המידע, מיום2
/202
7
/
10
.
15
5
.הרשות לשיקום האסיר13
אסירים משוחררים על רקע אלימות במשפחה
כ125
אסירים המשוחררים על רקע אלימות במשפחה טופלו ע"י הרשות לשיקום האסיר בשנת
2021
. מתוכם67
הינם
אסירים בשחרור מלא, כלומר-
(ללא חובת פיקוח )התניה משפטית
, ו60
.אסירים להם מאסרים חוזרים
עלייה משמעותית זו במספר המטופלים )עלייה של160%
מ48
(בלבד בשנה שעברה
נו
בעת בין
השאר
מפתיחת מענים שיקומיים נוספים שנפתחו ב2021
; פתיחת מרכז יום בהוסטל מפתחות
וקבוצות אלמ"ב בקהילה.
האסירים המשוחררים שולבו
בתוכניות
שיקום בהתאם לרצף הרצף הטיפולי הבא:
ב
הוסטל מפתחות
)ראשון לציון( והוסטל קמה )כרמיאל(טיפול אינטנסיבי- פנימייתי
. ב
מרכזי
יום הממוקמים בהוסטל
מפתחות והוסטל קמה-
טיפול אינטנסיבי בקהילה )ללא לינה(, וקבוצות אלמ"ב בקהילה )סה"כ4
.(
12
אסירים לא סיימו טיפול/הופקעה תקופת הרישיון
, כמות כפולה מהנשירה אשתקד.
מסגרות שיקומיות לאסירי אלמ"ב ברש"א
:הוסטלים ייעודיים לטיפול באסירי אלמ"ב
•
'הוסטל 'מפתחות-
.ראשון לציון
•
'הוסטל 'קמה- כרמיאל-
:נפתח בתאריך1/12/21
.
•
'הוסטל 'קשת- באר שבע-
נפתח במהלך שנת2022
.
:מרכזי יום ייעודיים לטיפול באסירי אלמ"ב
•
מרכז יום מפתחות-
.(טיפול אינטנסיבי במסגרת הקהילה )ללא לינה
•
מרכז יום קמה- טיפול אינטנסיבי במסגרת הק
הילה )ללא לינה(.
עתיד להיפתח מרכז יום נוסף בהוסטל קשת במהלך שנת העבודה2023
.
13
מענה הרשות לשיקום האסיר לפניית ויצו לקבלת מידע על פי חוק חופש המידע, מיום2
/202
7
/
10
16
מסגרות טיפול נוספות בקהילה
:
•
קבוצות אלימות במשפחה במסגרת תכנית השיקום, פעלו במחוזות: צפון, דרום, מרכז
וי-
.ם
•
סדנת הורות-
מכון 'אדלר' : התחזקו שיתופי הפעולה עם המכון, וסדנת ההורות
בשיתוף
מתנדבים, עובדים סוציאליים ועובדי רש"א התקיימה במחוז מרכז, צפון, דרום וי-
ם
וכללה אסירים מטופלים ומשפחותיהם, כולל אסירים עם רקע של עבירות אלמ"ב. משך
הסדנאות: בין 4
ועד13
מפגשים במשך שעה וחצי. צוות המרחב בכל מחוז היה שותף
לתפעול הפרויקט.
הכשרות ייעודי
ות בתחום אלמ"ב-
עובדי רש"א לוקחים חלק בהכשרות אלמ"ב מטעם מכללת דימול-
בית הספר המרכזי של משרד
הרווחה, לצורך העמקת מיומנויות הטיפול באסירי אלמ"ב, הנחיית קבוצות וטיפול פרטני ייעודי.
6. משרד הבריאות14
מנתוני משרד הבריאות שנאספו מקופות החולים ובתי החולים על איתור נפגעי אלימות במשפחה
ותקיפה מינית אשר הגיעו לקבל טיפול רפואי או אותרו במהלך הטיפול הרפואי על ידי הצוותים
המטפלים.
ניתן לראות כי ביחס לשנת 2020
, בשנת2021
ניכרת עליה ב
תהליכי
איתור במערכת
הבריאות.
עליה זו מוסברת בעיקר סביב המציאות של יציאה ממשבר הקורונה ועליה בשימוש בשירותים סביב
אלימות במשפחה ופגיעות מיניות.
התפלגות סוגי הפגיעות
-חדרי מיון
מיקוד במופעי אלמ"ב כפי שזו נרשמת במערכת הבריאות מציגה תמונת מציאות לפיה מרבית
הקטינים המאותרים בחדרי המיון סובלים מאלימות פיזית בשיעור דומה לזה המאפיין בגירים אבל
אחוז הקטינים הסובלים מהתעללות נפשית ומהזנחה גבוהה יותר מאחוז זה בקרב בגירים.
חלה עלייה של כ24%
במספר הקטינים שאותרו כנפגעי אלימות במשפחה בחדרי המיון בבתי
החולים ובקהילה. בבחינת התפלגות סוגי הפגיעות העלייה הגדולה ביותר ביחס לשנת 2020
נרשמה
בהזנחה / מניעת טיפול. עלייה 143%
שהם963
.קטינים
14
מענה משרד הבריאות לפניית ויצו לקבלת מידע על פי חוק חופש המידע, מיום10/7/202
17
סכ"ה איתור
בי"ח וקהילה
2021
2020
שינוי
% שינוי
התעללות/תקיפה מינית
883
711
172
24.19%
התעללות פיזית
3,707
3,468
239
6.89%
הזנחה/מניעת טיפול
1,958
910
1,048
115.16%
התעללות נפשית
1,834
1,707
127
7.44%
הטרדה מאיימת
292
258
34
13.18%
התעמרות כלכלית ו/או מניעת זכויות
260
201
59
29.35%
תקיפה מינית
ע"י זר או אדם מוכר שאינו בן משפחה
767
494
273
55.26%
סה"כ
9,701
7,749
1,952
25.19%
883
3,707
1,958
1,834
292
260
767
711
3,468
910
1,707
258
201
494
השוואה שנתית לפי סוג פגיעה
2021
2020
18
0
500
1,000
1,500
2,000
2,500
3,000
פגיעה בקטינים השוואה שנתית
2021
2020
9%
35%
23%
23%
3%3%4%
התפלגות פגיעות בקטינים2021
התעללות
/
תקיפה מינית
התעללות פיזית
הזנחה
/
מניעת טיפול
התעללות נפשית
הטרדה מאיימת
התעמרות כלכלית ו
/
או מניעת זכויות
תקיפה מינית ע
"
י זר או אדם מוכר שאינו בן משפחה
19
התפלגות סיבות הפנייה המוצהרות
נפגעי ונפגעות אלימות במשפחה אותרו כאשר הגיעו לקבל טיפול רפואי או אותרו במהלך הטיפול
הרפואי על ידי הצוותים המטפלים כאשר סיבות הפנייה המוצהרת משתנה.
בשנת 2021
ביחס לשנת
2020
יש
נה
עלייה בכ-
23%
ב
מספר ה
איתור
ים
כאשר הפנייה המוצהרת הייתה תסמינים פנימיים
וירידה של כ 13%
במספר האיתורים כאשר סיבת הפנייה המוצהרת הייתה פגיעה מינית
9%
47%
12%
8%
2%
2%
20%
התפלגות פגיעות בבגירים
התעללות
/
תקיפה מינית
התעללות פיזית
הזנחה
/
מניעת טיפול
התעללות נפשית
הטרדה מאיימת
התעמרות כלכלית ו
/
או מניעת זכויות
תקיפה מינית ע
"
י זר או אדם מוכר שאינו בן משפחה
20
קבוצת ייחוס בגירים קטינים חסרי ישע סכ"ה
סיבת פנייה מוצהרת
2021
2020
2021
2020
2021
2020
2021
2020
חבלה / כוויות
1,178
1,033
1,159
1,061
112
145
2,449
2,239
מילדות וגניקולוגיה
291
246
90
146
4
18
385
410
תסמינים פנימיים
292
262
385
259
65
82
742
603
תסמינים נפשיים )כולל ניסיונות
(אובדניים והתמכרויות
986
686
620
631
24
107
1,630
1,424
סימנים להזנחה
134
129
273
296
130
184
537
609
פגיעה מינית
453
546
274
271
3
19
730
836
מעקב / )רפואי / תרופתי / הריון
(התפתחות הילד ועוד
694
690
485
487
104
283
1,283
1,460
אחר
707
464
306
291
45
154
1,058
909
סכ"ה
4,735
4,056
3,592
3,442
487
992
8,814
8,490
21
0
500
1,000
1,500
2,000
2,500
3,000
חבלה
/
כוויות
מילדות וגניקולוגיה
תסמינים פנימיים
תסמינים נפשיים
)
כולל ניסיונות אובדניים והתמכרויות
(
סימנים להזנחה
פגיעה מינית
מעקב
)
רפואי
/
תרופתי
/
הריון
/
התפתחות הילד ועוד
(
סיבת הפנייה המוצהרת השוואה שנתית
2020
2021
סיבת פנייה
מוצהרת
30%
חבלה
/
כוויות
17%
מילדות וגניקולוגיה
4%
תסמינים
פנימיים
4%
תסמינים נפשיים
)
כולל ניסיונות
אובדניים
והתמכרויות
(
15%
סימנים להזנחה
2%
פגיעה מינית
7%
מעקב
)
רפואי
/
תרופתי
/
הריון
/
התפתחות הילד
ועוד
(
10%
אחר
11%
התפלגות סיבת הפנייה-בגירים
חבלה
/
כוויות
32%
מילדות
וגניקולוגיה
2%
תסמינים
פנימיים
11%
תסמינים נפשיים
)
כולל
ניסיונות אובדניים
והתמכרויות
(…
סימנים להזנחה
8%
פגיעה מינית
8%
מעקב
)
רפואי
/
תרופתי
/
הריון
/
התפתחות הילד
ועוד
(
13%
אחר
9%
התפלגות סיבת הפנייה-קטינים
22
התפלגות הגורמים הפוגעים לפי קבוצות
בבחינת התפלגות הגורמים הפוגעים
ישנה עלייה של כ18%
בזיהוי ההורים כפוגעים, ירידה של
כ32%
בזיהוי אדם זר וירידה של כ24%
'בזיהוי האדם הפוגע כאדם אחראי )עובד, מוסד, מטפל משפ
אומנת ועוד(
.
קבוצת ייחוס בגירים קטינים חסרי ישע ס
ה"כ
הגורם הפוגע
2021
2020
2021
2020
2021
1
2020
0
2021
2020
בן/בת זוג של הקורבן )כולל
(פרוד, גרוש
2,514
2,04
2
40
233
57
298
2,61
1
2,57
3
(הורה )אב/אם
475
357
2,12
5
1,80
9
26
51
2,62
6
2,21
7
בן/בת של הקורבן
418
304
80
228
143
244
641
776
בן משפחה אחר
382
362
215
226
42
80
639
668
אדם אחראי– עובד
מוסד, מטפל
משפ' אומנת
ועוד
131
138
117
193
102
127
350
458
אדם מוכר שאינו בן משפחה
325
296
209
230
10
37
544
563
אדם זר
269
379
139
192
3
30
411
601
אין מידע
226
201
418
422
79
101
723
724
סה"כ
4,740
4,07
9
3,34
3
3,53
3
462
968
8,54
5
8,58
0
23
0
500
1,000
1,500
2,000
2,500
3,000
/ בן
בת זוג של הקורבן
)
כולל פרוד
,
גרוש
(
הורה
( אם / אב )
/ בן
בת של הקורבן
בן משפחה אחר
אדם אחראי-עובדמוסד
,
מטפל משפ
'
אומנת ועוד
אדם מוכר שאינו בן משפחה
אדם זר
אין מידע
הגורם הפוגע השוואה שנתית
2020
2021
/ בן
בת זוג של
הקורבן
)
כולל
פרוד
,
גרוש
(
53%
הורה
( אם / אב )
10%
/ בן
בת של
הקורבן
9%
בן משפחה אחר
8%
אדם אחראי-
עובדמוסד
,
מטפל
משפ
'
אומנת ועוד
3%
אדם מוכר שאינו
בן משפחה
7%
אדם זר
5%
אין מידע
5%
התפלגות הגורם הפוגע-בגירים
/ בן
בת זוג של
הקורבן
)
כולל
פרוד
,
גרוש
(
1%
הורה
( אם / אב )
64%/ בן
בת של
הקורבן
2%
בן משפחה
אחר
6%
אדם אחראי-
עובדמוסד
,
מטפל משפ
'
אומנת ועוד
4%
אדם מוכר
שאינו בן
משפחה
6%
אדם זר
4%
אין מידע
13%
התפלגות הגורם הפוגע-קטינים
24
נתוני טיפת חלב
הנתונים להלן, מתייחסים לאיתור נשים נפגעות אלימות במשפחה ופגיעה מינית וקטינים )גיל6-0
)באמצעות תשאול יזום ע"י אחות טיפת חלב. התשאול נעשה מתוקף חוזר מנכ"ל מספר23/03
)
19/11/03
(
"
איתור וטיפול בנשים נפגעות אלימות במשפחה ע"י מטפלים במסגרות הבריאות
באשפוז ובקהי
לה". בחוזר זה הוכנסה לראשונה, חובת תשאול אוניברסלי של כל מקצועות הבריאות
,
לנשים המטופלות, על ידי שאלה ישירה לגבי חשיפה ופגיעה של אלימות במשפחה. ההנחיה שמה
דגש מיוחד על נשים בביקורים ראשונים, במהלך הריון, לאחר לידה, ובכל מצב של שינוי בסטטוס
המשפחתי או האישי
ובכל מקרה בו מתעורר חשד כלשהו לפגיעה
. ,שירותי הסיעוד בבריאות הצבור
קבעו בעקבות חוזר זה מדד איכות לאחיות טיפת חלב, על פיו יש לתשאל כל אישה עד 4
חודשים
אחרי לידה. בנוסף, האחיות מתשאלות על פי הנוהל גם במספר מצבים שנקבעו כבעלי פוטנציאל
לסיכון )למשל שינוי סטטו
ס משפחתי, שינוי מקום מגורים, הגירה, אבטלה ועוד(. אחיות טיפת חלב
מלוות מקצועית על ידי עו"ס אחראית תחום אלימות במשפחה ותקיפה מינית בכל לשכת בריאות
מחוזית.
.הנתונים לגבי טיפות חלב מתוך מאגר "מחשבה בריאה" המנוהל על ידי הסיעוד בבריאות הציבור
בשנים קודמות הנתונ
ים נאספו באופן אחר ולכן לא מוצגים השנה נתונים בהשוואה לשנים קודמות
.
תשאול נשים ואיתור נפגעות אלמ"ב ופגיעה מינית ע"י אחות טיפת חלב
בשנת2021
בתשאול בטיפת חלב956
נשים אותרו כנפגעות אלמ"ב ולגבי426
נותר חשד
25
להלן התפלגות הנשים שאותרו בטיפות חלב
כנפגעות אלימות או פגיעה מינית )N
=
956
( לפי סוג
הפגיעה:
449
קטינים מגילאי0-6
אותרו בתחנות טיפת חלב במהלך שנת2021
24
65
210
151
2670
889
233
0
500
1,000
1,500
2,000
2,500
3,000
מרכז למניעת אלימות
פנייה למשטרה
פנייה ללשכת הרווחה
חובת יידוע על שירותים בקהילה
מתן מידע
)
זכויות
,
תוכניות
(
מתן תמיכה
פנייה לצוות לשכת הבריאות
התערבות האחות לאחר התשאול והפניה להמשך
טיפול
26
קטינים שאותרו בטיפות חלב חלוקה- לפי סוג הפגיע
ה
אותרו כסובלים
מהתעללות
88%
עלה חשד
12%
מספר הקטינים בגילאי לידה עד6
שאותרו עם חשד
להתעללות
/
אלימות או פגיעה מינית בתחנות טיפת
חלב
27
7. נתוני ויצו
ה קו
גברים
הקו הוקם בשנת 2013
"בתרומת קבוצת "אלון
וממומן מזה 9 שנים ע"י ויצו ארה"ב
.
עם פתיחתו
פעילותו הסתכמה בכ-
100
פניות, לאורך השנים היתה קפיצה ל-
400
ובשנת2021
כ700
פניות
התקבלו בקו.
תוכניות
ה
מניעה
של ויצו
שלי ורק שלי
: התוכנית הוקמה בנובמבר 2016
, במהלך שנת2021
"התקיימו סדנאות "שלי ורק שלי
ב-
38
מסגרות והשתתפו במסגרתה
5028
בני נוער ו- 28
הכנות צוות. כלומר עד היום עבדה ויצו
עם למעלה מ-
30,000
בני נוער ו-
168
.צוותים חינוכיים
בשנת תשפ"ב הועברו שאלונים בתום
חלק מ
הסדנא
ות
. מעיבוד התשובות )266
,בנים334
בנות
בכיתות ט-
:י"ב( עולים הממצאים הבאים
לפחות
שליש זיהו סוג אלימות אחד בקרבתם בזוגיות צעירה )ניתן לענות על יותר מסוג אלימות אחד(:
הנערות והנערים נשאלו על חשיבות העיסוק בנושא זוגיות מטיבה וזיהוי זוגיות צעירה אלימה
במסגרת בית הספר. רוב המת
בג
רים.ות )82.8%( מייחסים חשיבות רבה לתוכנית המניעה
0.0%
5.0%
10.0%
15.0%
20.0%
25.0%
30.0%
35.0%
אלימות
רגשית
יחסי
שליטה
ובידוד
איומים שתיקה
וניתוק
קשר
גוסטינג אלימות
כלפי
רכוש
אלימות
מינית
אלימות
פיזית
אלימות
דיגיטלית
אלימות
כלכלית
שכיחות יחסית של סוגי האלימות בקשר כפי שזוהו
ע"
י בוגרי ובוגרות סדנאות
"
שלי ורק שלי
"
28
מאד חשוב
68%
חשוב
16%
לא משנה
8%
לא חשוב
5%
כלל לא חשוב
3%
חשיבות העיסוק בנושא זוגיות מטיבה וזיהוי זוגיות
צעירה אלימה במסגרת בית הספר
29
"ילדי
ם חשופים":
התוכנית הוקמה ב 2017
. במהלך שנת2021
התקיימו אירועים בנושא אלמ"ב ב-
50
מסגרות והשתתפו בהם2,321
משתתפים.ות. כלומר עד כה הוכשרו במסגרת התוכנית11,605
צוותי בריאות/רווחה ב-
250
הכשרות וכנסים
.
בשנתיים האחרונות נכנסנו להכשרה והעלאת מודעות בחברות
ממשלתיות,
פרטיות
ומגזר עסקי:
בנק דיסקונט )7000
עובדים-
'פעילות ייחודית בחודש נוב2022
,(שטראוס, סודה סטרים
,
תעשיה
אווירית
)עשרות אלפי עובדים 2021
.(
8
.המשרד לשוויון חברתי15
בהתאם לסעיף4
)א( לחוק הרשות לקידום מעמד האישה, תשנ"ח, הרשות פועלת לביעור האפליה
נגד נשים ובכלל זה למניעת אלימות נגד נשים. פעילות הרשות מגוונת וכוללת היבטים שונים, לרבות:
א.
ועדת השרים לקידום שוויון מגדרי -
הרשות נוטלת חלק פעיל בוועדת השרים לקידום שוויון
מגדרי ובתוך כך העלאת והתייחסות רחבה לנושא אלימות כלפי נשים בכלל ואלימות
במשפחה בפרט.
ב.
חוות דעת מגדריות -
הגשת חוות דעת מגדריות להצעות חוק, לרבות הצעות חוק שעשויות
להיות בהן השלכות ביחס לנושא אלימות כלפי נשים, וזאת בהתאם לסמכותה הקבועה
בסעיף5 )א6
.(לחוק הרשות
עילות הרשות מגוונת וכוללת היבטים שונים, לרבות:
ג.
ועדת השרים לקידום שוויון מגדרי - הרש
ות נוטלת חלק פעיל בוועדת השרים לקידום שוויון
מגדרי ובתוך כך העלאת והתייחסות רחבה לנושא אלימות כלפי נשים בכלל ואלימות
במשפחה בפרט.
ד.
חוות דעת מגדריות -
הגשת חוות דעת מגדריות להצעות חוק, לרבות הצעות חוק שעשויות
להיות בהן השלכות ביחס לנושא אלימות כלפי נשים, וז
את בהתאם לסמכותה הקבועה
בסעיף 5
)א6
(
.לחוק הרשות
ה.
קול קורא לביצוע תכנית במסגרת המאבק באלימות כלפי נשים -
הרשות, בשיתוף פעולה
מקצועי ובהשתתפות כספית של משרד הרווחה והביטחון החברתי, יצאה בקול קורא לביצוע
תכנית במסגרת המאבק באלימות כלפי נשים, כאשר הפעלתה תעש
ה ברשויות המקומיות
שיענו לקול הקורא וימצאו מתאימות.
התכנית כוללת מגוון ר
ב
של פעילויות בתחום המאבק
באלימות כלפי
נשים
.
לתוכנית הוגשו 198
,בקשות הצטרפות מאת רשויות מקומיות שונות
ונכון לעתה הבקשות נבחנות וטרם אושרו.
ו.
הטמעת חינוך לשוויון מגדרי
–
הרשות מפעילה בש
יתוף משרד החינוך פיילוט
להטמעת
חינוך לשוויון מגדרי ב-
77
גני ילדים
)
גילאים 6-3
( ב-
9
רשויות מקומיות ברחבי הארץ
)מחוז
חיפה
,
בסמ"ה; מחוז מרכז: כפר סבא, ג'לג'וליה, ראשון לציון; מחוז דרום: נווה מדבר, באר
שבע; מחוז ירושלים: מודיעין; מחוז צפון: דיר אל אסד, ירכא
(
הפיילוט, שהחל בינואר 2021
,
,כולל הכשרה של צוותי חינוך בגנים
סדנאות להורים, וכן סדנה מובילים ומובילות
)
כגון מנהלי
מחלקת חינוך ורווחה
(
ברשות המקומית, סדנאות להורים וכן ערכה חינוכית להתאמת
האקלים הכיתתי
)
כגון ספרים, פינות פעילות וכיוצ"ב
(.
במסגרת הפיילוט ילדות
וילדים
לומדים על שיח מכבד, סבלנות וסובלנות, חלומות ושאיפות, ועוד. במסגרת גיבוש הפיילוט
נמצא כי פעילות מקדימה לשוויון מגדרי בגילאי הגן עשויה להיות בסיס למיגור תופעות של
15
מענה המשרד לשוויון חברתי לפניית ויצו לקבלת מידע על פי חוק חופש המידע, מיום11/8/2022
.
30
אלימות בכלל ואלימות במשפחה
.
הפיילוט תוקצב בכ -
700,000
₪
,מתקציב הרשות
ועם
סיום הפיילוט
,
וככל שיוחלט על הפעלתו באופן רציף, תקציב זה עשוי לגדול.
נתונים מתוך מרכז המחקר והמידע של הכנסת16
נושא הדיור הינו גורם מרכזי בחיי נשים נפגעות אלימות וילדיהן בפרק השיקום לאחר המקלט או
היציאה מהבית בקהילה. חוסר הוודאות בדבר
המגורים מטלטל את עולמם של הילדים ומשאיר את
המשפחה במקום ההישרדותי ובחוסר יכולת להפנות משאבים לתהליך הטיפולי והשיקומי בו הם
נמצאים. ילדים אלו שקופים גם במובן של זכותם הבסיסית לחיות עם ידיעה שיש גג מעל ראשם
במקום בטוח ונטול מאלימות.
מעני דיור זמניים לנשים נ
פגעות אלימות
וילדיהן
על פי דיווח משרד הרווחה והביטחון החברתי לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, נכון ליוני
2022
פועלים בישראל תחת אחריות משרד הרווחה
16
מקלטים
ב-
15
המקלטים ש
פעלו בישראל
בשנת 2020
ניתן היה
ל
שכן בו זמנית כ-
180
נשים נפגעות אלימות
וכ-
360
ילדים. המקלטים מהווים
מענה חירום זמני המספק בטחון והגנה פיסיים ונפשיים. בשנת 2020
נקלטו במקלטים כ-
600
,נשים
לרוב בעקבות אירוע אלימות קיצוני וחריג מצד בן הזוג. מעל ל-
40%
ממי שסיימו את שהותן במקלט
בשנת
2020
,שהו בו עד חודש70%
מהנשים שהו בו עד חצי שנה
. 15%
מהנשים שעזבו את
המקלט
חזרו לחיות עם מי שנהג כלפיהן באלימות
.
עוד פועלות תחת אחריות משרד הרווחה
)
נכון
לשנת 2021
(
21
דירות מעבר לנשים נפגעות אלימות שסיימו את שהותן במקלט וזקוקות לליווי
מבחינה כלכלית, נפשית ורגשית ולסיוע בתפקוד היום-יומי ובהשתלבות חדשה
בקהילה. מערך
הדירות מאפשר שהות בו זמנית של 42
נשים וילדיהן. במהלך שנת2021
שהו בדירות המעבר63
נשים ו-
124
ילדים. משך השהות בדירה הוא עד12
חודשים
)
עם אפשרות להארכה
. (70%
מבין33
הנשים שסיימו את שהותן
.
בדירות המעבר בשנת2021
התגוררו בדירה מעל לחצי שנה; רק אחת מהן חזרה להתגורר עם בן
הזוג.
משרד הרווחה מפעיל גם שתי דירות
של"ב
המיועדות לגברים שהורחקו מביתם היות שנהגו
באלימות. בדירות יכולים לשהות בו זמנית ארבעה גברים. שתי דירות נוספות נמצאות בהליך
נציין כי
ב
עבר פעלו דירות דומות ופעילותן הופסקה בשל חוסר ביקוש.
נתוני רקע על נשים נפגעות אלימות במשפחה על פי נתוני משרד השיכון בשנת2021
ניתנו בפועל
קרוב ל-
1,600
מענקים לנשים זכאיות
,
כולל מענקים שניתנו בבקשות לסיוע שאושרו לפני שנת
2021
.
לפי דו"ח מבקר המדינה מיולי2021
סכום הסיוע בשכ"ד לא עודכן משנת2000
, לסכום זעום
זה מצטרפת העובדה שנשים אלו נטולות מערכות תמיכה ואין ביכולתן לגייס ערבים לדרישת בעלי
הדירות-
.מה שמוביל ברוב המקרים למגורים באזורים מוכי עוני ועבריינות
אין ביכולתנו לאמוד את
גודל האוכלוסייה הפוטנציאלית שעשוי
ה להזדקק לסיוע בשכ"ד כדי לבסס חיים עצמאיים לאחר
עזיבת מערכת יחסים אלימה אך נציין כי על פי נתוני משרד הרווחה בשנת 2020
טופלו במרכזים
למניעה ולטיפול באלימות במשפחה כ-
9,300
נשים, ומעל ל-
700
נשים שהו במקלטים לנפגעות
אלימות.
16
https://m.knesset.gov.il/_layouts/15/1037/IMAGES/Custom/pdficon_52X55.png
31
אלימות במשפחה אינה מהווה תבחין רלוונ
טי לקביעת הזכאות לדיור ציבורי בישראל, אך משרד
השיכון
מעניק סיוע למימון שכר דירה לנשים נפגעות אלימות הזקוקות להגנה ולמגורים נפרדים, אם
הן שהו במקלט או שהן עונות על הקריטריונים לכניסה למקלט אך מנועות לעשות כן או אם הוצא צו
הגנה כלפי בן זוגן ולמרות זאת מסוכן עבורן להמשיך להתגורר בדירתן. הגשת הבקשה לסיוע בשכר
די
רה מתבצעת באמצעות אחת מחברות ההרשמה לסיוע בדיור, ולפי משרד השיכון -
משך זמן
הטיפול בה הוא עד שבוע ימים.
הסיוע לנשים נפגעות אלימות נמוך יחסית לסיוע בשכר הדירה הניתן לממתינים לדירה בדיור
הציבורי. סכום המענק משתנה בהתאם לשנת הסיוע ולהימצאותם של ילדים בחזקת ה
אישה והוא
נע בין 774
ש"ח לאישה ללא ילדים בשנת הסיוע השלישית ל-
370,1
ש"ח לאישה עם ילדים בשנת
הסיוע הראשונה. בסכומי הסיוע כמעט ולא חל שינוי מאז פורסם הנוהל בשנת 2002
. בשנת2019
הוגשו כ-
100,1
בקשות לסיוע ועד שנת2021
גדל מספרן והגיע לכ-
400,1
בקשות. כ-
%95
מהבק
שות שהוגשו אושרו. מספר מקבלות הסיוע גדל מכ-
1000
נשים שקיבלו סיוע בסך כולל של כ-
9
מיליון ש"ח בשנת2019
,לכ-
6001
נשים שקיבלו סיוע בסך כולל של כ-
17
מיליון ש"ח בשנת2021
.ממשרד השיכון נמסר כי אין ברשותם נתונים על מקבלות סיוע בשנים מוקדמות יותר. מבקר
המדינה, שב
חן את נתוני הסיוע בשנים 2016
–
2019
,דווח על ירידה הן במספר מקבלות הסיוע והן
בסכום הסיוע הכולל, אך הנתונים שמובאים בדוח המבקר לגבי שנת 2019
.שונים מאלו שנמסרו לנו
אין בידנו הסבר לפער בין הנתונים
.
,מענקי סיוע בשכר דירה שניתנו וסך הסיוע שניתן2019
–
1
202
32
סיכום
בכתיבת
" דו
ח זה נתקלנו בקשיים באיסוף הנתונים. משרד הרווחה והביטחון החברתי לא העבירו לנו
נתונים במשך ארבעה חודשים. התנהלות מסירת הנתונים מעלה שאלות בנוגע לערכי השקיפות,
הביקורת והתבססות על נתונים בקבלת החלטות. משרד החינוך לא הגיב לפנייתנו והמועצה
להש
כלה גבוהה השיבה שהיא מחזיקה בנתונים ברמת התארים בלבד ולא ברמת התוכן.
מערכת החינוך מהווה נקודת מפתח ביכולתה של המדינה לאתר ולשקם קטינים וקטינות נפגעי
אלימות במשפחה ומצב עניינים זה מעלה שאלות בדבר המודעות לתפקיד חשוב זה ומיקומו בסדר
העדיפויות האסטרטגי.
בהיקף תופעת האלימות במשפחה כפי שזו עולה מנתוני משטרת ישראל ישנה ירידה קלה ביחס
לשנה שעברה בה עקב מג
יפ
ת הקורונה והסגרים חלה עלייה. יחד עם זאת יש לציין שפחות תיקי
אלימות במשפחה נסגר
ו )ירידה של 11%(. אין שינוי משמעו
תי בעילה לסגירת התיקים והתפלגות
סוגי העבירות
.
חלה ירידה בשיעור11%
.ביחס לעבריינות החוזרת באלמ"ב ביחס לשנה הקודמת
בשנת2021
חלה עלייה משמעותית במספר התיקים בהם הוגשו כתבי אישום על ידי משטרת
ישראל. קשה לדעת האם עלייה דרמטית זו בשיעור של כ 76%
מלמדת על התייעלות וקיצור תהליכים
או שהיפוך מגמה ביחס לנתו
נים המקבילים הוא ברובו תוצר פוסט-
קורונה שהעלה את עוצמת
ותדירות מופעי האלימות בבתים.
יש לציין עלייה מבורכת של11%
.בשיעור אסירי עבירות אלמ"ב ששולבו בהליך טיפולי
מגמה דומה ומואצת עולה גם מנתוני הרשות לשיקום האסיר לפיהם בקרב אסירים משוחררים על
רקע
ש
ל עבירות
אלמ"ב חלה עלייה דרמטית של 160%
במספר המטופלים. עלייה שמשקפת פתיחה
של מסגרות טיפול ושיקום נוספות.
מנתוני משרד הבריאות ניכרת עלייה בתהליכי איתור נפגעי ונפגעות אלימות במשפחה במוסדות
הרפואיים השונים. גם במקרה זה קשה לדעת האם עלייה מלמדת על התייעלות שהיא תוצר
פוסט-
.קורונה שהשפיע עמוקות על מערכת הבריאות
.עלייה משמעותית במיוחד נרשמה באיתור קטינים נפגעי אלימות במשפחה בחדרי מיון
היות ושיטת איסוף הנתונים בטיפת חלב השתנ
ת
ה אין לנו יכולת לאמוד שינויים באיתור נפגעות
אלימות במשפחה בנקודת ממשק משמעותית זו.
לסיכום- מדינ
ה שמתארת תופעה כחולי חברתי חייבת בראש ובראשונה לאסוף נתונים אודות מאפייני
והיקף התופעה.
33
מדינה שמצהירה על הצורך לצמצם את ממדי האלימות צריכה להבנות תכנית עבודה בה משרדי
הממשלה השונים נוקטים באסטרטגיה המבוססת על היכרות עם התופעה ועל שיתוף פעולה וסנכרון
בין המשרדים השונים.
ולבסוף, בהשאלה מעולמות הביאות בהתמודדות עם תופעה יש מקום לנקוט במניעה ראש
ונית,
שניונית ושלישונית. מדינת ישראל כרגע מאופיינת בפחות יוזמה מניעתית ויותר ניסיון כלשהו להגיב
למשברים וסיכון בו נתונות משפחות.
זו השנה העשירית בה ויצו מפרסם את מדד האלימות שמנסה לייצר תמונה ארצית שנתית. לצערנו
ניכנס לשנה הבאה להמשך עבודה של ליקוט נתוני
ם חלקיים מחלק מהמשרדים. אנו מקוות שמשרד
הרווחה ומשרד החינוך ישכילו להבין את חומרת העדר הנתונים וישקיעו בכך תוך אימוץ התנהלות
שקופה למול החברה האזרחית.