פרוטוקול ועדה

DOC 33,188 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 951 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ו (09 ביוני 2026), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה) (תיקון), התשפ"ו- 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שלום דנינו – מ"מ היו"ר מוזמנים: דוד טמיר – סגן בכיר ליועמ"שית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רון שלמה סולומון – ייעוץ וחקיקה (המחלקה למשפט כלכלי), משרד המשפטים דניאל שוורץ – רפרנט תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר זוהר קרביץ – הלשכה המשפטית, משרד האוצר ערן שנקר – מ"מ מנהל המחלקה לרפואה תעופתית אזרחית, רשות התעופה האזרחית שמעון אברהם – סמנכ"ל זכיינות, כביש חוצה ישראל יניב שבו – יועמ"ש חברת דרך ארץ המפעיל טל לבקוביץ – יועמ"שית, חברת דרך ארץ המפעיל איילת סימון וקסלר – יועמ"שית, כביש חוצה ישראל יואב טל – ייעוץ משפטי, כביש חוצה ישראל ייעוץ משפטי: אביגל כספי מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)(סכומי דמי הגביה)(תיקון), התשפ"ו- 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> בוקר טוב. אני פותח דיון בנושא הצעות תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (תיקון), התשפ"ו-2025. מי צריך לפתוח, תחבורה? אוצר? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> קודם כל תודה לממלא מקום היושב ראש ולמנהלת הוועדה שקבעתם את הדיון בהתראה קצרה. אנחנו מביאים כאן תיקון שאנחנו חושבים שהוא תיקון חשוב שנועד לתת מענה לקשיים שמתעוררים אצל משתמשים בכביש 6 בעקבות אי קבלת דואר. המטרה של התיקון הזה זה לייצר אלטרנטיבה שכיום לא קיימת בתקנות שמאפשרת לזכיין לחתום על הסכם המצאה דיגיטלי, שמי שיש לו קשיים עם קבלת דואר יוכל לקבל את החיובים, את החשבונות של השימוש בכביש, באמצעים אלטרנטיביים כמו SMS, כתובת של מייל שיוכל לקבל אליה, או אנחנו משאירים גם אפשרות פתוחה לאמצעים פתוחים ככל שיימצא לנכון בהמשך. התקווה שלנו שההסדר הזה שאנחנו מביאים היום יוכל לצמצם מאוד את הקשיים שיש היום בקבלת חשבונות בדואר על כל הכרוך בהם. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אתה יכול לתת לנו מספר כמה כאלה יש להם בעיה בדואר? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אני אוכל לבקש מנציגי חוצה ישראל, הרשות הממונה, להתייחס לשאלות המקצועיות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מתוך כמה יש תיקולים כאלה של הדואר? בשיחה מקדימה עם אביגל אני מאוד מאוד מוטרד מהשיטה הזאת, מהפרטים שלה, מהתהליך, איך זה עובד, איך מצרפים את האנשים האלה, מהו חיווי שלילי, מה התקלות שיכולות להיות, איך אנחנו מוודאים שבאמת הוא קיבל בסוף את הדואר גם בכתב, כי זה כתוב בדברי ההסבר, אבל אביגל מספרת לי שרק כשיגיעו התקנות - - - << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן, הנושא הזה מוסדר בתקנות אחרות שהן תקנות אכיפת תשלומים, זה שני סטים שונים. כרגע אנחנו מדברים רק על דמי הגבייה והרעיון זה ליצור דיפרנציאציה בדמי הגבייה שמושפעת מהסכם ההמצאה הדיגיטלית. פה לא מסדירים את הסכם ההמצאה הדיגיטלית, מבקשים להגדיר אותו כדי שבגובה דמי הגבייה תיווצר שונות בין חייב רגיל לבין חייב שיש לו הסכם המצאה דיגיטלית, אבל ההליך, איך בדיוק מתבצעת ההמצאה הדיגיטלית, זה יהיה בסט אחרון של תקנות שיגיעו לפה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> וצריכים להיות מאוד זהירים ברעיון הזה שהוא נשמע נהדר ומקסים ובא לפתור בעיות, אבל בסוף הוא יכול להכניס הרבה אנשים לבעיה, לכאורה הם התחייבו, הם הסכימו ואם יש איזה תקלה בדרך אז זה עליהם. אני חושב שכל מערכת האכיפה של כביש 6, גם מניסיון אישי של בעל עסקים לפני שהגעתי לכנסת של מספר חברות, וגם כלקוח פרטי של הבנות שלי, אנחנו נתקלים בהמון תקלות של אכיפה נוקשה, קשה, מצרפים את הקנסות ואת החיובים די בקלות. יש להם מין אוטונומיה משפטית, שאני לא יודעת מי כתב את ההסכם עם הזכיין. זה הרבה לטובת המערכת הזאת של חוצה ישראל, פחות רגישות ללקוחות. אמרתי לאביגל שפה בוועדה הזאת, הרוח שלה צריכה להיות כזו כל זמן שהלקוח הוא החשוב, האזרח הוא החשוב ויוקר המחיה שלו, גם אם זה שקל וחצי שקל, מאוד חשובים לנו. כל דיון שייצא מפה צריך לצאת עם בשורה מחצי שקל עד 100 שקל. זה הרבה כסף. אז שתדע, ואני מניח שאתה בצד שלנו כמשרד התחבורה שהאינטרס הציבורי הוא לנגד עיניך. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> קודם כל כמובן, זה האינטרס גם שלנו. ואני רק רוצה להגיד שהתיקון שאנחנו מביאים היום זה צעד בכיוון הזה בדיוק, זה צעד שכבר התייחס גם יושב ראש הוועדה דוד ביטן בעבר, ודובר על כך שאנחנו נביא את התיקון הזה ואני שמח שאנחנו מביאים אותו היום. רק בהתייחסות למה שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, אנחנו היום מתעסקים רק בתקנות של סכומי דמי הגבייה, שהן מחייבות את אישור הוועדה. הקובץ המשלים של התקנות שאנחנו דנים בהן היום זה הקובץ של אכיפת תשלומים שמייצר את ההסדר המהותי. הקובץ הזה, אנחנו העברנו לוועדה טיוטה של ההסדר ואנחנו צריכים לקבל אישורים סופיים, אבל אני מצהיר כאן לפרוטוקול ששני הקבצים יפורסמו וייחתמו ביחד מכיוון ששני הקבצים ביחד מבססים את ההסדר השלם. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ואת חושבת שבאותה הזדמנות צריך לעשות את התיקון בקטע של יקנעם-סומך, שהקטגוריה הזאת לא מופיעה שם? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא, יקנעם-סומך זה תיקון שכבר עשינו, ושם - - - << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אני אתקן, מה שעשינו זה סומך-בית העמק, יקנעם-סומך זה הסדר נפרד, זה הסכם זיכיון נפרד ואנחנו נעשה תיקון תקנות שמתייחס לקטע הספציפי שיהיה דומה במהותו להסדר שאנחנו עושים כאן. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> למרות ששם אין את החד פעמי, אין את תקנות הביניים, שם יש חייב רשום וחייב שאינו רשום. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> נכון, אבל הרעיון שמאפשר הסכם המצאה דיגיטלית או מתן האפשרות הזאת לקבלת חשבונות בדרך של המצאה דיגיטלית זה ההסדר שיחול גם על יקנעם-סומך ולמעשה יחול מבחינתנו לכל אורך כביש 6. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> יש מישהו שרוצה להגיד משהו מקדים? לא. אז מי קורא? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה) (תיקון), התשפ"ו-2026 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12(ב)(1) ו-16 לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ולעניין תקנה 4 – לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב–2021 (להלן – חוק עקרונות האסדרה), אני מתקינה תקנות אלה: << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> שאלה עקרונית, העניין הזה, שאני רואה שהוא מופיע הרבה, חוק עקרונות האסדרה, אתם קודם מעבירים לרשות את הבקשה הזאת, הם מאשרים ואז זה מגיע לכנסת? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> בקצרה אני אסביר את התהליך. מאז חוק עקרונות האסדרה, ועוד קודם, מ-2018, על פי החלטת הממשלה על צמצום וטיוב רגולציה למעשה אנחנו מחויבים בדוח RIA. דוח RIA זה דוח הערכת השפעות האסדרה. דוח ה-RIA הזה, לאחר שאנחנו מכינים אותו, הוא עובר להתייחסות של רשות האסדרה שאומרת האם היא מתכוונת לייעץ במקרה ספציפי או לא מתכוונת לייעץ. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> במקרה הזה הם העירו משהו? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> למיטב זיכרוני הם לא ייעצו במקרה הזה, אבל אני צריך לרענן את הזיכרון. רק אחרי שזה עובר את האישור של רשות האסדרה אנחנו מפרסמים את זה להערות הציבור, מקבלים את הערות הציבור, במקרה הזה התקבלו הערות ציבור בעיקר של גורמים שעוסקים בעולם של דיוור ואנחנו בחנו את ההערות ואנחנו מביאים היום את התקנות לאחר ההליך הזה לוועדה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> התייחסתם לאיזה הערה? אתה יכול לתת דוגמה מה הציבור העיר ומה אימצתם? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> יש הערה שנגיע אליה עוד מעט. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אני יכול להתייחס. הערה שאנחנו קיבלנו, ואנחנו באמת נרצה לתקן, זה נושא של תקופת הבדיקה, המועד לביצוע בדיקה תקופתית לפי חוק עקרונות האסדרה. אנחנו קבענו את זה בהתחלה בתוך עשר שנים כדי לתת מספיק זמן לבחון את הפעולות ואנחנו חושבים שמכיוון שהזיכיון של הזכיין עומד להסתיים תוך שש שנים, אז נכון יהיה להקדים את תקופת הבדיקה התקופתית של ההסדר שאנחנו מביאים היום ולקבוע את זה בתוך שלוש שנים ממועד אישור התקנות. זו הייתה אחת מהערות הציבור שקיבלנו. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ואגב, כשנגמר הזיכיון זה הופך להיות חינמי וברשות המדינה או שהמדינה תמכור את הזיכיון? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> למיטב ידיעתי זה יחייב הסכם זיכיון מחודש. << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> מה שיוחלט באותה עת. המדינה תצטרך לקבל החלטה מול מספר חלופות שיעמדו בפניה. יכול להיות שהכביש הזה יהפוך לכביש חינמי, בדיוק כמו כל כביש אחר, ויכול להיות שיהיו חלופות אחרות. הנושאים האלה יידונו, מן הסתם תיעשה עבודת מטה שכבר עכשיו יש שיחות בהקשר זה ותתקבל החלטה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> איפה מתקיימות השיחות? בין מי למי? << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> כרגע זו עבודת מטה פנימית, בוחנים חלופות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> של? << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> אנחנו הרשות הממונה, חברת חוצה ישראל. חברה ממשלתית. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> חברה ממשלתית שהיא הרשות הממונה לפי חוק כביש אגרה שאחראית למעשה על הפעלת הכביש. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> נמשיך. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> תיקון תקנה 1 1. ב בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה), תשנ"ט-1999 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 – (1) אחרי ההגדרה "בעל הזיכיון", יבוא: ""הסכם המצאה דיגיטלית" - הסכם בכתב, בנוסח שאישרה הרשות הממונה והכולל פרטים מזהים, בין בעל הזיכיון לבין חייב רגיל או חייב חד-פעמי, לפיו בעל הזיכיון ימציא חשבון למען דיגיטלי שמסר לו חייב כאמור;"; (2) אחרי ההגדרה "חייב רשום", יבוא: ""מען דיגיטלי" - כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון לקבלת מסרונים (SMS) או אמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה;"; (3) במקום ההגדרה "פרטים מזהים", יבוא: "פרטים מזהים" - פרטים הכוללים שם פרטי ושם משפחה, מספר זהות של בעל הרכב, סוג הרכב, מספר רישוי של הרכב ומען בעל הרכב להמצאת חשבונות, או מען דיגיטלי אם חתם על הסכם המצאה דיגיטלית.". למעשה ההגדרות שאנחנו מבקשים להוסיף זה הגדרות שמבססות את ההסדר שאנחנו מבקשים לאפשר, של המצאה דיגיטלית של חשבונות במקום בהמצאה בדואר, כאשר מה שחשוב להדגיש ביחס להגדרות האלה, שמדובר בבחירה של החייב, זה לא דבר שנכפה על חייב אלא זה חייב שיש לו קושי עם קבלת דואר, הוא יהיה רשאי לפנות לזכיין ולבקש לחתום על הסכם המצאה דיגיטלית בנוסח שהרשות הממונה, זה חברת חוצה ישראל, תאשר, שכולל את הפרטים של אותו חייב וכן את המען הדיגיטלי שהוא מבקש שיישלחו אליו החשבונות. זה לעניין ההגדרות. עוד דבר אחד, אנחנו ביקשנו להשאיר כאן בהגדרה של מען דיגיטלי פתח לאמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה ככל שבהמשך הדרך יהיה מקום להוסיף מענה אחר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ותמיד זה יהיה באישור ועדת הכלכלה? אם יתפתח איזה כלי דיגיטלי שאנחנו לא יודעים לצפות אותו היום, משאירים להם צ'ק פתוח או יצטרכו לקבל אישור פה? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> ברגע שאומרים אמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה, זה כבר הוועדה אומרת שהיא מסמיכה את הרשות הממונה לקבוע גם אמצעי תקשורת אחר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> למה? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> בגלל ההתפתחות הטכנולוגית. אפשר להוריד את זה ולהשאיר את זה רק לוועדה, אבל זה אומר שאם - - - << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אנחנו רק נעיר לעניין הזה, התקנות האלה הן כמובן יהיו בתוקף גם לאחר מכן, אבל היישום של התקנות האלה הוא עד תום תקופת הזיכיון ובשש השנים הקרובות של תקופת הזיכיון אני לא חושב שאנחנו צפויים לראות איזה שינוי מהותי. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אז בוא נוריד את זה. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אבל אנחנו רוצים לשמור על הגמישות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אנחנו גם רוצים לשמור על הפיקוח שלנו. אני חושב שזה מאוד חשוב, אני לא יודע איזה כלי יתפתח ואני לא חושב שאני מוסמך לקחת אחריות על ועדה שאני לא בטוח שאני אשב בה עוד חצי שנה אחרי הבחירות הקרובות. לא בטוח שאני אהיה כאן, אני לא יכול לקחת אחריות כזאת. << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> אפשר להוסיף דבר מה לנושא הזה? חברת חוצה ישראל היא חברה ממשלתית שמוסמכת מכוח חוק כביש ארצי לישראל, שהמחוקק חוקק והעניק סמכויות לרשות הממונה, בין השאר סמכויות של פיקוח, של אישורים כאלה ואחרים, יש לא מעט סמכויות מסוג זה, וככל שנושא כזה עולה לפתחנו אנחנו מקיימים דיון ואנחנו מוסמכים לקבל החלטות דומות כבר היום, בעצם ב-20 השנה האחרונות, שמאפשרות לנו מכוח אותה חקיקה ראשית לאשר דברים מסוג זה. אנחנו רצינו לאפשר את הנושא הזה, שככל שיהיו התפתחויות בחמש וקצת שנים שנותרו לזיכיון הזה, שנוכל לאפשר את זה, והכול לטובת הציבור. אנחנו כבר מוסמכים, סתם לדוגמה, לאשר את הסכם המשתמש, בעצם בעל הזיכיון מחתים מנויים. אז זה די דומה להבנתי ולכן רצינו לצורך היעילות ולטובת הציבור ל - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני מאוד מעריך את שיקול הדעת שלכם, אתם פתחתם את התקנה בזה שאתם בכלל מעבירים את זה לרשות האסדרה בשביל שהוא ייעץ או יבקר או שיגיד משהו, אז לא באמת הכול בידכם. בעניין הזה אני חושב שזה לא כזה קריטי שאם יהיה משהו כזה תחזרו לוועדה. << אורח >> זוהר קרביץ: << אורח >> אני רוצה רק לחדד שהיום בתקנות שעברו ביחס למקטעים שעכשיו במכרז, לא הנתיבים המהירים, אלא הכוונה להמשך של כביש 6 צפונה, הנוסח הזה באישור הרשות הממונה כבר עבר, זה אושר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני ראיתי את זה ואני חושב שגם שם אם היה אפשר לתקן הייתי מתקן. אני עומד בראש הדיון הזה, אני לא אאשר את זה. את זה תתקנו, ואם אפשר לתקן גם את האחרים, בשמחה רבה, אבל אני לא אחראי על מה שנעשה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא, אנחנו לא יכולים לתקן פה תקנות אחרות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני לא מתקן, אני אומר, אם תמצאו לנכון תתקנו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> כן, אבל צודקת הנציגה של משרד האוצר שתקנות אחרות שאושרו פה - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> היא צודקת, גם את צודקת, כולם צודקים ואת זה אני לא אאשר פה בנוסח. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> בסדר, אנחנו נתקן את הנוסח בהתאם. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> התיקון של הנוסח יהיה, כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון לקבלת מסרונים, ובזה תסתיים ההגדרה של מען דיגיטלי בלי החלופה של אמצעי מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> בדיוק. << אורח >> זוהר קרביץ: << אורח >> ללא אמצעי מקוון אחר או באמצעי מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה ובאישור ועדת הכלכלה? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> יש אפשרות למשל שזה יחזור לוועדה לאישור, כלומר שיהיה אמצעי תקשורת ש – אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה, אם הוועדה מאשרת תקנות, חוזרים שוב לאישור תקנות, אנחנו עושים את זה בחקיקה, שיהיה אפשר לשנות משהו שנכתב בחוק באישור הוועדה, אבל אין משמעות שבתקנות נאמר באישור הוועדה. << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> אבל אנחנו מבקשים לצאת לדרך כרגע עם אסדרה מסוימת, אנחנו צריכים - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אז לא נתעכב. << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> אנחנו צריכים לדייק את האמצעי. אנחנו עכשיו נמצאים בוועדה, אנחנו מבקשים לדייק את התווך האלקטרוני שבו אנחנו מבקשים לעשות שימוש. כרגע כתוב פה מסרונים SMS. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ומייל ודואר אלקטרוני. << אורח >> יניב שבו: << אורח >> ככל שבעתיד נוכל למשל להשתמש בווטסאפ, אז אמצעי תקשורת מקוון אחר יסייע לנו. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> חברים, חבל על הזמן. אני לא יודע מה יהיה, זה לא בטוח שיהיה ווטסאפ, אבל אי אפשר לתת עכשיו את הכרגע ווטסאפ, כי הוא לא קיים ויכול להיות שיהיה כלי אחר. << אורח >> יניב שבו: << אורח >> הוא קיים. << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> אנחנו מבקשים לעשות שימוש בווטסאפ כבר מלכתחילה, זה פשוט תווך אלקטרוני שאנשים פותחים יותר מ-SMS. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> מה שהם אומרים זה שאם אתה אומר שאתה לא רוצה שיהיו דברים לא באישור הוועדה, אז הם אומרים שעכשיו אנחנו באישור הוועדה, אז אנחנו פה אומרים את הדברים שאנחנו מעוניינים ואתה תאשר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני לא רואה הבדל בין ווטסאפ לבין SMS, אין לי בעיה. << אורח >> יניב שבו: << אורח >> אפשר בסוגריים לכתוב SMS או ווטסאפ. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אני רק אגיד שאנחנו לא נכתוב ווטסאפ בחקיקה, אנחנו נצטרך לחשוב איך אנחנו מנסחים את אותן הודעות, כי קבלת מסרונים ו-SMS מופיע בחקיקת משנה, ואת אותו ווטסאפ אני לא יודעת בדיוק איך להגדיר את זה. << אורח >> יניב שבו: << אורח >> אני מסכים, זה שם של חברה מסחרית, אני לא חושב שיש מקום שזה יהיה בחקיקה, לכן הייתה הצעה, אמצעי תקשורת מקוון אחר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה בדיוק העניין, שקודם צריך להגדיר. << אורח >> יניב שבו: << אורח >> אבל, אדוני היושב ראש, זה מאבן אותנו, זה פוגע בציבור. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני לא יודע איזה מוצר אחר יגיע ואני לא יודע - - - << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> אדוני היושב ראש, התיקון שאנחנו מבקשים להעביר כרגע הוא תיקון שהוא כל כולו לטובת הציבור. אנשים שכרגע יש להם את האפשרות - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> סליחה, גם אני מדבר בשם הציבור. זה לא אתה מדבר בשם הציבור ואני הולך להכביד על הציבור. << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> ברור לי. לא זו הייתה כוונתי. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> גם הטכניקה שכתובה פה של ההתחברות הדיגיטלית הזאת. אתה רוצה לשמוע דוגמאות איך זה פוגע בציבור? אביגל, את יכולה להגיד רק את המקרה הפרטי שלך של ויזה, איך זה עובד דיגיטלי? ולי יש עוד דוגמאות. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> מה שאני אמרתי, כשדיברנו על ההסכם, אז אני אומרת שההסכם צריך להיות בכתב, אני אמרתי שיש חברות שמנצלות את זה שזה ייכנס לדף החשבון וקפצה לי הודעה שעד שלא לחצתי על זה שאני לא מסכימה לדיוור דיגיטלי זה לא נתן לי לראות את דף החשבון. אני לא אומרת שפה זה ככה, אבל - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> הנה עוד דוגמה, דוגמה פרטית אחרת, כשאני מקבל שני מסמכים ממשרד התחבורה, מאותה רשות, מאותו משרד, מאותו בית דפוס, אחד כותב לי לשלם את הרישיון בגלל חרבות ברזל או סוג של אריה אחד שם באיראן, אנחנו נשלח לך את הרישיון, הנה אפשרויות התשלום, 100 אפשרויות תשלום. ומגיע דף, עוד פעם סגור, אותה חותמת, אותו דבר, שכתוב שם שיש לי יתרת זכות כי מכרתי את הרכב באמצע שנת הביטוח, אז בבקשה תשלח לנו בדואר את מספר החשבון ואת תעודת הזהות וצילום של צ'ק. זאת אומרת לגבות, המדינה יודעת לעשות את זה פשוט ומיידי, אבל לשלם לך זה מסע ייסורים שבדרך נופלים הרבה שאומרים: מה, עכשיו בשביל 30 שקל תטריחו אותי ללכת לצלם לכם צ'ק? אני רק מנסה להגיד לך כמה לפעמים אנחנו הרשות, השלטונות, אטומים לצרכים של האזרח ואף אחד לא מגלה יוזמה אצלכם במשרד התחבורה ושואל את עצמו איזה פקיד למה אנחנו מכבידים על הלקוח הזה, מגיע לו כסף, תשלחו לו את הכסף. הדבר הזה קורה בהרבה מקרים, אני לא מוכן לקחת אחריות על איזה כלי שיהיה בו כשל שאני לא יודע לצפות אותו. << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> אנחנו מדברים על כלי קיים שאנחנו מבקשים להשתמש, כלי פופולרי. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אז תגדירו אותו ואז אין בעיה. << אורח >> יניב שבו: << אורח >> ברשות היועצת המשפטית, אולי 'או יישומון הודעות אחר'. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> תשבו אחרי זה, אם אתם תצליחו להגדיר את הווטסאפ. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> בוא נאשר בדיון את המסרונים באמצעות ווטסאפ ואנחנו נמצא את הדרך לנסח את זה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> יש לי עוד הצעה, השאלה אם במען דיגיטלי אפשר לכתוב שזה יהיה 'או אמצעי אחר שיוסכם בין הלקוח לבין הזכיין'. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא, אני לא רוצה שהלקוח יקבל משהו מוכן. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אני מציע שנאשר את העיקרון שזה כולל גם הודעות של ווטסאפ, אנחנו נמצא את הנוסח. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אני רק אומרת, זה יהיה קשה למצוא את ה – << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> מספיק שנמחק את ה-SMS ונתייחס למסרונים כתובים, אני חושב שזה כן מאפשר את זה, אבל אנחנו נמצא את הניסוח. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני רוצה לסגור את העניין הזה, זה לא מחוסר סבלנות, פשוט לא נגיע למקום הזה שנצליח לגשר. << אורח >> יניב שבו: << אורח >> יש פה הצעה שעלתה, אדוני היושב ראש, 'מסרונים כתובים' פותר את זה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אביגל, מה שברור ומוסכם זה מה שיהיה כתוב, כל מה שהוא עתידי יצטרכו לבוא לוועדה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זה עובד ככה, אנחנו לא מפרידים פה במען דיגיטלי בין מה שאנחנו יודעים עליו בהווה לבין מה שלא ידוע. במען דיגיטלי מפורט כתובת אלקטרונית ומספר טלפון לקבלת SMS, שזה קיים, ואם רוצים להוסיף אמצעים נוספים, אמצעים שאנחנו יודעים שקיימים היום, אנחנו צריכים להוסיף אותם להגדרה ברגע שאנחנו לא נותנים לרשות הממונה לאשר אמצעים אחרים. הבעיה היא, כמו שהעליתי, שווטסאפ זה משהו שאנחנו לא מגדירים בחקיקה וזה מאוד קשה להגדיר אותו. אני הייתי ממליצה גם להישאר קוהרנטי עם הוראות שקיימות לגבי אותו כביש וגם בהוראות דומות שקבועות ביחס לנתיבים מהירים שאישרה אותן הוועדה, כי בסך הכול הגמישות הזאת היא גמישות שטובה לצרכן. הרי בסוף המען הדיגיטלי משתרשר לתוך ההגדרה של הסכם המצאה דיגיטלית, כלומר בהסכם המצאה דיגיטלית כתוב שהוא ימציא חשבון למען דיגיטלי שמסר לו חייב, ואותו מען דיגיטלי יופעל רק בהתאם להסכם, רק אם הלקוח הסכים, זה מבוסס על הסכמה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אבל כשנגיע לדיון הבא ואנחנו ניכנס להליך ולשלבים איך אנחנו עושים את התקשורת אנחנו נרצה לשבת על כל תפר ועל כל הגדרה. מה שאני חושב, מכיוון שלכל כלי דיגיטלי עתידי, אני לא יודע איך הוא עובד, אני לא יודע מהו חיווי שלילי, אני לא יודע איזה סוגי אינדיקציה יש, אני לא רוצה להפיל את זה על הצרכן רק על פי שיקול דעתה של רשות חוצה ישראל. בואי נסכם כך, מה שאני מבקש, אלא אם כן תשבי אחר כך ותמצאו איזה רעיון, מצוין, שאין כלי חדש, כלי חדש יבוא לפה לאישור הוועדה. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> יש לי רעיון נוסף. בגלל שהיועץ המשפטי למשרד התחבורה אמר שהכוונה היא לחתום על שני הסטים ביחד, התוספת של הסכם המצאה דיגיטלית נדרש רק כדי שנוכל לכתוב שיחד עם החייב חד-פעמי, הסכום של שלושה חודשים, דרגת הביניים, זה בעצם חייב חד-פעמי וחייב רגיל בעל הסכם המצאה דיגיטלית, היה לנו בעבר שאישרנו סט של תקנות נתיבים מהירים, שאמרנו 'כפי שייקבע בתקנות אכיפת תשלומים של נתיבים מהירים'. אנחנו יכולים להוסיף פה את חייב רגיל בעל הסכם המצאה דיגיטלית ולכתוב שהסכם המצאה דיגיטלית יהיה כפי שיוגדר בתקנות אכיפת תשלומים? << אורח >> יניב שבו: << אורח >> ואז אותה בעיה, נשוב ונדון בה עם אותה בעיה של חקיקה שנצטרך לציין שם, של חברה מסחרית. מה הבעיה עם 'מסרונים כתובים'? מה שהציע היועץ המשפטי ממשרד התחבורה. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> וגם תקנות אכיפת תשלומים, בסופו של דבר זה בסמכות השרה, אנחנו לא חוזרים לוועדה לצורך האישור שלהן. מה שאני מציע, אנחנו נסכם את הנוסח שתחת העיקרון שאומר שאנחנו רוצים להכניס כבר עכשיו הודעות ווטסאפ, אנחנו נראה איך אנחנו ננסח את זה, אם זה מסרים כתובים, אם זה מסרים באמצעות יישומון, אנחנו נמצא את הניסוח שנכניס את זה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> גם בווטסאפ, צריך לראות את הכללים, כי הרבה פעמים זה חד כיווני שבא רק מהמחייב לחייב והרבה פעמים מנחים אותו ללחוץ על 1 אני מסכים או 2, ואין לו אפשרות להכניס מלל בתגובה שלו. גם זה חשוב כשנדבר על הליכים, גם בווטסאפ, גם ב-SMS. זה מאוד מטריד אותי הדברים האלה, כי יש הרבה טכניקות כאלה דיגיטליות שלא נותנים לך לדבר חזרה. << אורח >> יניב שבו: << אורח >> חשוב להבהיר, אדוני, אנחנו מדברים רק על היידוע, אין פה גביית כסף. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה ברור לי, אני מבין את זה, אבל אחרי היידוע באים הקנסות אם הוא לא ייודע כראוי, שם זה מטריד אותי. אוקיי, מה שאנחנו מדברים מדברים, על הביצוע של התהליך נדבר ב - - - << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> בישיבה שתהיה של אכיפה. אבל לפי מה שדוד אמר, לא חוזרים לוועדה. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אנחנו לא חוזרים לוועדה, סוגרים כאן. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אז בלית ברירה את זה אני אספוג, אבל לא משהו חדש, כי מבחינתי זה כבר גרוע שההליך לא מפוצח לגמרי, ממש מפורט. אבל נעזוב את זה, אני לא יכול לתקן את כל העולם. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אז כרגע זה יהיה מספר טלפון לקבלת מסרונים. << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> מסרונים כתובים. << אורח >> יניב שבו: << אורח >> בלי SMS, מסרונים כתובים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא, SMS זה דבר שהוא מוגדר בחקיקה משנית פה ושם, אז זה בסדר. וזהו, לדעתי כל מה שהוא חדש - - - << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> לא חדש, מה שקיים היום. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אבל זה לא מוגדר משפטית ולא נתעסק בזה עכשיו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> השאלה שהייתה באמצעות יישומון, מספר טלפון לקבלת מסרונים והודעות, מסרוני SMS והודעות באמצעות יישומונים. << אורח >> יניב שבו: << אורח >> או הודעות ביישומון הודעות. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> או הודעות באמצעות יישומון הודעות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> איזה יישומון? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> אפליקציה של ווטסאפ. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> את עושה הגדרה כללית, לא ברור שזה ווטסאפ. גם על הווטסאפ צריך לחשוב. << אורח >> יניב שבו: << אורח >> יש פה את הרשות הממונה שהיא בשר מבשרה של המדינה, הרשות הממונה אמונה על זה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> גם אני בשר מבשרה של המדינה תחת ההגדרה של נבחר ציבור. << אורח >> רון שלמה סולומון: << אורח >> אדוני, אני מציע אולי לכתוב שזה יהיה יישומון לקבלת הודעות בהתאם להסכם המצאה דיגיטלית או משהו כזה, ואז בהסכם יהיה ברור על איזה יישומון מדברים ואז לא יהיה מצב שחס וחלילה צרכן מופתע או שמגיעים ליישומון לא מוכר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני לא חושב שהצרכן מופתע, אני חושב שלא תמיד הוא מודע לתהליך השלם. אני נתקל באטימות הזאת בהרבה מאוד מקומות ואני חושב שאנחנו פה, ככנסת, צריכים להגן על האזרח הזה, של לתת לו להתבטא, לתת לו להתנגד, לתת לו לקבוע תנאים בהסכם ולא באוטומטי תלחץ 1 הסכמת, אחרי שהסכמת אתה כבר לא משיג אותם. זה קורה בהרבה מקומות, עם כל הכבוד לרשות חוצה ישראל. מבחינתי מה שאני יכול לא לפתוח וזה לא יהיה מוגדר במדויק, אני לא אתן לזה יד. << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> אני חייב לציין שהשירות הזה יינתן רק למי שיבחר ויחתום על הסכם. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ברור. << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> אנחנו מתקינים בתיקון המשלים, יש חיווי, בעל הזיכיון חייב לקבל חיווי שמי שהוא שלח לו את החשבון אכן קיבל את זה, ואם הוא לא מקבל חיווי הוא עושה ניסיון נוסף ואם הוא לא מקבל שוב חיווי אז הוא עובר לדואר רגיל. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה לא כתוב במפורט, זה כתוב בדברי ההסבר. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> לא, זה כתוב בקובץ התקנות המשלים שקובע את ההסדר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ששם לא צריך אישור של הוועדה ואני לא רואה אותם ואנחנו לא נוכל להשפיע. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> הם נמצאים בפני הוועדה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אבל אתם לא צריכים את האישור של הוועדה וכנראה לא נראה אותם כי אתם תאשרו אותם. תשאירי את זה רגע, גם על הווטסאפ אני צריך לחשוב. נמשיך לקרוא. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> תיקון תקנה 2 2. בתקנה 2(א)(2) לתקנות העיקריות, אחרי "חייב חד-פעמי", יבוא: "או חייב רגיל בעל הסכם המצאה דיגיטלית". זו התקנה שלמעשה קובעת את סכומי דמי הגבייה שיחויב חייב רגיל בעל הסכם המצאה דיגיטלית ומתאימה אותם לסכום דמי הגבייה שחייב חייב חד-פעמי. תיקון תקנה 4 3. בתקנה 4 לתקנות העיקריות, אחרי "כחייב חד-פעמי" יבוא "או חייב רגיל שמסר פרטים מזהים בהסכם המצאה דיגיטלית", ובסופה יבוא "ללא הסכם המצאה דיגיטלית". תקנה 4 היא תקנה קובעת מה דינו של חייב בתשלום שמסר פרטים מזהים לא נכונים והיא קובעת שבמקרה של מישהו שחתם על הסכם המצאה דיגיטלית אבל סיפק פרטים לא נכונים, זאת אומרת כתב מייל לא נכון או שכתב מספר טלפון שלא מגיע אליו, למעשה הזכיין יוכל להתייחס אליו כחייב רגיל, בלי הסכם המצאה דיגיטלית. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> יש להם אפשרות לחזור אליו ולהגיד לו שנפלה טעות? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> כן, הזכיין מחויב לבצע הליך של אימות של המען הדיגיטלי. אם הליך האימות הזה נכשל - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> פעם אחת? אם הוא טעה במספר הרכב, אתם לא אומרים לו: היי, שים לב, יש טעות. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אם יש טעות אנחנו צריכים ליידע את בעל ההסכם. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לאפשר לו לתקן את זה? << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> בעצם יש הסכמה מדעת ויש איזה שהוא הליך טכני שבו מי שבוחר לקבל את החשבון שלו באמצעי דיגיטלי צריך לשלוח את כתובת הדואר האלקטרוני שלו, נשלח לו מייל שדרך זה הוא מאמת שזו הכתובת שלו. יש פה הליך מאוד מאוד מסודר שנועד לענות בדיוק על הנקודות הללו. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> תיקון תקנה 5א 4. בתקנה 5א לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: "וכביש אגרה סומך בית העמק כהגדרתו בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך-בית העמק), התשפ"ו-2025" תקנה 5א זה סייג לתחולה של התקנות שאנחנו מאשרים עכשיו, מכיוון שלגבי סומך-בית העמק אנחנו כבר אישרנו מקביל אבל במסגרת התקנות של סומך-בית העמק ולכן אנחנו מוסיפים אותו כאן לסייג לתחולה. הוספת תקנה 4א 5. אחרי תקנה 4 לתקנות העיקריות יבוא: "בחינה ראשונה לפי חוק עקרונות האסדרה 4א. בחינה תקופתית ראשונה של תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגביה) (תיקון), התשפ"ו-2026 לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, תתבצע בתום שלוש שנים ממועד כניסתן לתוקף." זו בחינה שבוחנת את התועלות של ההסדר שאנחנו מאשרים אותו כאן. אנחנו מקדימים את מועד ביצוע הבדיקה כדי לאפשר עוד שינויים או תיקונים ככל שהמציאות תגלה שיש מקום לתקן. תחילה 6. תחילתן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> סיימנו את ההקראה. צריך להכריע לגבי מהו מען דיגיטלי. << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> אנחנו אולי נוכל לקחת כמה דקות ולנסות לראות אם אפשר להגיע לנוסח מוסכם? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> בבקשה, הפסקה של חמש דקות ואני הייתי שמח שהרשות של חוצה ישראל הייתה מציגה לנו כמה מקרים כאלה יש, כמה חשבוניות יוצאות, כמה קנסות נופלים על אזרחי ישראל, כמה מקבלים את טענותיהם, זה היה חשוב לי שתציגו לנו. אני לא יודע מה המחזור של חוצה ישראל, של חברת כביש 6, אני מניח שהיא מגיע ל – << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> אני אתן כמה נתונים שאני מקווה שיענו על השאלה. הקטע המרכזי של כביש חוצה ישראל, זיכיון דרך ארץ, נפתח לתנועה בשנת 2002, עובד לא מעט שנים. כשחוקקו את חוק כביש ארצי לישראל זה היה בסוף שנות ה-90, סוגי המשתמשים היו בעיקר או מנוי או מזדמן, יש עוד סוג שלישי של משתמש שכמעט לא נעשה בו שימוש, המזדמנים הם אלו שבוחרים מחד להשתמש בכביש חוצה ישראל ומאידך לא להיות מנויים והם אלה שניתן להם דרך אחת על ידי המחוקק לקבל את החשבון וזה באמצעות דואר ישראל. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> סליחה, לא זה מה שמעניין אותי, מעניין אותי הצד הכלכלי. זה לא משנה מה היה. מה המחזור של כביש 6, כמה אנחנו משלמים על החניה בכביש 6, כי אני יותר חונה בו מאשר נוסע לכנסת. << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> אנחנו מרחיבים את כביש 6 היום, עבודות בהיקף מאוד גדול, מרחיבים את הכביש לכל אורכו ומוסיפים נתיב נוסף כך שבסוף פרויקט ההרחבה יהיו או ארבעה או שלושה נתיבים לכל האורך על מנת לתת מענה לשימוש המאוד מאוד ניכר שנעשה בפרויקט המוצלח הזה. יש כ-270,000 נסיעות ליום, 90% מהן נעשות על ידי מנויים, 10% על ידי מזדמנים, יש כ-175,000 חשבונות לחודש שנשלחים עבור המזדמנים ויש מתוכם שיעור לא קטן - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> המזדמנים 175,000? << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> כמה סך הכול חשבוניות? << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> אלה החשבונות וכל השאר זה מנויים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> כמה מגיע מחזור ההכנסה? זה לא סודי. << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> לפי הסכם הזיכיון הנתונים הם של גוף פרטי. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה לא חברה ציבורית? << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ולכם הם מדווחים? << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> בוודאי, אנחנו מקבלים את הדוחות הכספיים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> בכמה ההכנסות עלו על הצפי? << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> ההכנסות עלו על הצפי, אבל המדינה מקבלת חלק ניכר מהעודף של הכנסות בפועל להכנסות המדינה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה אתה יכול להגיד? << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> כן, המדינה מקבלת כעשרות מיליוני שקלים בשנה, בשנה רגילה, לא בשנים כמו הקורונה שפתאום יש נפילה בנסיעה, יש עשרות מיליוני שקלים בשנה שהמדינה מקבלת מאותו עודף שעליו אדוני שאל. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> וכמה מקנסות? אתה יכול להגיד מה ההכנסות שלהם מקנסות? זה לא מסווג? << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> אני אגיד רק שאין הגדרה של קנס, המחוקק קבע פיצוי והחזר הוצאות, זה בעצם לפצות את בעל הזיכיון על הטיפול שנוצר לו באותם מפרים לדוגמה שלא משלמים בזמן. זאת אומרת זה לא קנס אלא זה החזר לבעל הזיכיון על אותן הוצאות שנגרמות לו, כפי שאמרתי. << אורח >> יניב שבו: << אורח >> חשבוניות המזדמנים, אנחנו מדברים על כ-47% בשנת 2025 בסיכום השנתי שלנו. אגב זה נתון שהלך ועלה, אם אני בודק ב-2019 – אני רק רוצה שנבין, התפיסה של מזדמן זה מישהו שאכל במסעדה ואחר כך אני צריך למצוא אותו ולהגיד לו: אדוני, בוא תשלם את החשבון. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא, זה לא ככה. << אורח >> יניב שבו: << אורח >> בסדר, מבחינת החקיקה אני צריך לאתר אותו ולהגיע אליו. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא, יש לך את הזכויות, לקבל את המספר שלו, בעל הרכב, אתה לא צריך לחפש את ההוא שאכל. גם אם הוא לא אכל והוא בא בשם מישהו אחר אז הוא משלם. << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> אני חייב להגיד, אדוני היושב ראש, כל מהות התיקון שלנו זה לנסות להפחית את התופעות האלה, כי אנשים שהיום מתקשים להגיע לסניף הדואר, נסגר להם סניף הדואר, היו בשנים האחרונות כל מיני תמורות בנושא של דואר, אנחנו מאפשרים להם - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא, הם היו יכולים לשלם את זה דיגיטלית. << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> אין אפשרות היום. זה בדיוק מהות התיקון. אין אפשרות כזו. מהות התיקון זה לקבל את החשבון בדואר אלקטרוני. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> כשאתה מקבל את החשבון, בצד ההפוך שלו - - - << אורח >> יניב שבו: << אורח >> אבל, אדוני, זו בדיוק הבעיה שבשלה אנחנו דנים. חלק גדול - - - << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> הדיגיטל נמצא באמצעי התשלום. אנחנו מדברים על דיגיטליות בקבלת החשבונות, לא על דיגיטליות באפשרות לתשלום החשבון. << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> והדואר, סניפים נסגרו, אנשים מתקשים להגיע אליהם ולכן כל מהות התיקון זה בעצם להקל על המשתמשים ולתת להם את האפשרות לקבל, כשהם מסכימים לכך מדעת, את החשבון בדואר אלקטרוני ואז ייקל עליהם לקבל אותו, ייקל עליהם לשלם בזמן ואנחנו מאוד מאוד רוצים להפחית את אותו שיעור של קנסות, כפי שאדוני שאל עליהם. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה לא קנסות, זה דמי טיפול. << אורח >> שמעון אברהם: << אורח >> בכוונה השתמשתי במילה שהיו"ר דיבר עליה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> נעשה הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:24 ונתחדשה בשעה 10:38.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אנחנו מחדשים את הדיון. תקריאי את הסעיף ונצביע עליו. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> המען הדיגיטלי יישאר כמו בנוסח התקנות המקורי, כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון לקבלת מסרונים SMS או אמצעי תקשורת מקוון אחר שאישרה הרשות הממונה. צריך להבין בהקשר הזה שהרשות הממונה, לפי ההגדרה הסכם המצאה דיגיטלית, מאשרת את ההסכם ובהסכם, אם לדוגמה יש יישומון שלא מתאים ושדרכו יש חשש שהחייב לא יקבל את ההודעה, הרשות הממונה לא תאשר אותו ולכן בכל מקרה הדברים נכנסים לאישור הרשות הממונה ולכן הוועדה תצביע על אישור ההגדרה מען דיגיטלי כפי שהופיע בנוסח המקורי, כפי שהקראתי הרגע. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> הצבעה. מתנגדים? אין. נמנעים אין. בעד אחד. אושר פה אחד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני נועל את הישיבה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:44. << סיום >>