פרוטוקול ועדה

DOC 40,029 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 585 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ו (09 ביוני 2026), שעה 13:12 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 11) (תנאים והגבלות להפסקת לימודים של סטודנט המשרת במילואים והרחבת תחולה), התשפ"ו–2026, של ח"כ מיכאל מרדכי ביטון << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אכרם חסון – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: מיכאל מרדכי ביטון יוראי להב הרצנו מוזמנים: הדיל יונס – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים תאיר פרי – מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ערן יעקב הוליץ – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החינוך מיטל בק – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה חן אבישר – עו"ד, הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה אנה שרמן לוי – אימהות הלוחמים ד"ר חנה קטן – אימהות ללוחמים, נשות תקומה עמית טרכטינגוט – ראש תחום מדיניות, פורום נשות המילואימניקים בת אל טגן – עו"ד, תנועת המילואימניקים ראם אשל – התאחדות הסטודנטים הארצית אביב מולה – - משתתפים באמצעים מקוונים סא"ל (במיל) יוסרי זין אל דין – יועץ קלמ"ר לענייני חקיקה, כנסת וממשל, משרד הביטחון דבורה מרגוליס – ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות רעות אופיר – מתאמת פעילות ור"מ, ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות רחלי סונגו – מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 11) (תנאים והגבלות להפסקת לימודים של סטודנט המשרת במילואים והרחבת תחולה), התשפ"ו–2026, פ/6247/25 כ/1178 << נושא >> << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> צוהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט בעניין זכויות הסטודנט (תיקון מס' 11). שוחחתי עם היועצת המשפטית בנושא הזה ואני מציע שכדי שלא נבלבל את המוח יותר מדי וכדי שלא נקלקל את כל מה שאושר עד עכשיו והלך בדרך נכונה, שניתן ליועצת המשפטית לעבור על כל הסעיפים, נאשר אותם ואחר כך ואחר כך יש לנו כאן עוד שתי הצעות שאנחנו תומכים בהן, עליהן נשמע מחבר הכנסת שנמצא איתנו כאן. אם עוד מישהו שרוצה לתקן, נשמע גם אותו. אמרו לי משהו בעניין המל"ל. כאמור, כדי לא לחזור שוב על אותם דברים נשאיר את זה עד לאחר שנבדוק אם כל הסעיפים בסדר ואין לנו מחלוקת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו בשלב של הכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת החוק. אנחנו מדברים על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 11) (תנאים והגבלות להפסקת לימודים של סטודנט המשרת במילואים והרחבת תחולה). התיקונים שמופיעים בפניכם, גם התיקונים שעברו בקריאה הראשונה וגם איזושהי תוספת שהיא השלמה של העניין של ההורה האחר. אני אקרא את הסעיפים ואם יש הערות לגביהם. אחר כך הערות נוספות לגבי דברים שכרגע לא מופיעים כאן. יש גם נוסח משולב כך שאתם יכולים לראות איך זה משתלב. מוצע כאן לתקן את סעיף 19א לחוק זכויות הסטודנט שהוא הסעיף שמחייב מוסד לפי חוק זכויות הסטודנט, המוסדות להשכלה גבוהה והמכללות, לקבוע התאמות לסטודנטים שמשרתים שירות מילואים וגם לסטודנטים הורים שהם בני זוג ועכשיו מוצע להרחיב סטודנט שהוא הורה אחר של ילד של מי שמשרת במילואים. זה הסעיף הכללי שמחייב את המוסד לקבוע התאמות ואת המועצה להשכלה גבוהה לקבוע כללים שהם בעצם הכללים שהם הבסיס להתאמות שהמוסדות קובעים בהליך שקבוע כאן. אז יש רשימה של נושאים שהכללים צריכים להתייחס אליהם. התיקון המרכזי הוא להוסיף לרשימה של הכללים את הנושא של תנאים והגבלות לעניין הפסקת לימודים וסביב זה היו עוד כמה תיקונים שעכשיו אני אקריא. 1. תיקון סעיף 19א בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007, בסעיף 19א – (1) בסעיף קטן (א), במקום "שבני זו גם משרתים" יבוא "שבן זו גם או ההורה האחר של ילדם משרת". זה מרחיב את הסמכות לקבוע התאמות גם לעניין ההורה האחר כי יכול להיות שהם גרושים או שיש להם ילד משותף והם לא בני זוג, דבר שגם הוא קיים והייתה הסכמה על הדבר הה. (2) בסעיף קטן (ג) – (א) ברישה, במקום "שבני זוגם משרתים" יבוא "שבן זוגם או ההורה האחר של ילדם משרת". (ב) בפסקה (1), המילים "שלו או של בן זוגו" – יימחקו. (ג) בפסקה (2), המילים "של הסטודנט או של בן זוגו" – יימחקו. זה משלים את התיקון שקראנו בפסקה (1) לגבי ההורה האחר ואין כאן איזשהו חידוש מעבר. בפסקה (2) המקורית, בסעיף קטן (ב), זאת רשימת הנושאים. (2) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (6) יבוא: "(6א) תנאים והגבלות לעניין הפסקת לימודים של סטודנט המשרת בשירות מילואים". נשמע אם יש הערות לדברים האלה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אין הערות. צריך לחוקק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני יודעת שהועברו גם אלי הערות של חלק מהארגונים ויש גם הערה של חבר הכנסת להב הרצנו. << דוב>> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לעניין התיקון המרכזי בחוק, אנחנו מברכים ואין לנו שום התייחסויות. מאחר ואנחנו פותחים בחוק זכויות הסטודנט, אני מבקש לתקן את סעיף 4 בתיקון שכותב שבחוק זכויות הסטודנט, בסעיף 4א, ברישה, במקום "מין" יבוא "מין, נטייה מינית וזהות מגדרית" על מנת לוודא שלא תהיה אפליה מכל סוג שהוא כלפי אדם, ודאי לא סטודנטים רק על נטייתם המינית או זהותם המגדרית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו בעד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני כן רוצה להתייחס ולומר שברור לנו שהתיקון הזה הוא לא חלק מההצעה המקורית והנושא הזה עלה כבר בדיונים קודמים, הרצון לתקן. אני רואה את זה כסוג של הבהרה כי החוק היום כולל עילות מסוימות. הוא כולל באופן כללי כמו ביחס לכל מוסד שהוא גוף דו מהותי, גוף ציבורי, חובה לפעול בשוויון ולא להפלות מטעמים שהם לא ענייניים. הייתה גם פסיקה שהתייחסה לכך שאיסור אפליה מחמת מין הוא בפרשנות בהחלט כולל – שוב, לא לכל דבר ועניין ולא כל דבר הגיע לעליון אבל כבר היו מספיק פסקי דין שהתייחסו לכך שגם איסור אפליה בשל נטייה מינית או זהות מגדרית זה חלק מעקרון השוויון ובוודאי אם כתוב מחמת מין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין ספק שזה לא משנה את ההתנהלות בפועל אלא רק מבהיר בחקיקה ראשית את מה שברור לכולם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. אני גם אומר שניסוח כזה קיים כבר היום בחוק זכויות התלמיד. מהבחינה הזאת אלה חוקים שהם קצת דומים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה מפתיע שהחוק הזה שנחקק ב-2007 לא כלל את הניסוח המלא. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לא ניסוח שברוב החוקים כולל את כל הפסקה הזו אבל יכול להיות שזה משהו שישתנה עם הזמן, אולי כן יבחנו כל מקרה לגופו. לעניין הזה, אני לא רואה עם זה בעיה. אני רואה את זה כסוג של הבהרה וכבר אמרנו בדיונים קודמים שחשוב לשמוע את העמדות של הגורמים. הפעם כן נתנו התראה מראש שזה יעלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש התנגדות לכך? << אורח >> חן אבישר: << אורח >> לא. למועצה להשכלה גבוהה אין התנגדות. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> משרד המשפטים. הנושא הזה לא נכלל בהצעת החוק המקורית והוא התווסף. לכן חשוב לנו להבהיר שאין עמדת ממשלה בעניין הזה אבל לצד זה מבחינה משפטית אין מניעה להבהיר בחקיקה באופן מפורש שיש איסור על אפליה מטעמי נטייה מינית או זהות מגדרית, בדומה למה שנקבע גם בחוק זכויות התלמיד. אני אוסיף ואומר שבמשרד העבודה נעשתה עבודת מטה האם בסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה כלול גם האיסור על אפליה של טרנסג'נדרים ואנחנו כן הצטרפנו לעמדה של משרד העבודה שאכן איסור אפליה מחמת מין כולל גם איסור אפליה מטעמי טרנסג'נדריות אבל הבחינה הזו נעשתה בעיקר ביחס לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחשוב לחדד את זה. כעקרון אין לנו התנגדות להבהיר את זה בחקיקה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני רוצה לומר תודה רבה לוועדה, ליושב-ראש הוועדה, ליועצת המשפטית ולמציע חבר הכנסת מיכאל ביטון על התיקונים החשובים האלה. החוק התייחס גם לבני ובנות זוג של המילואימניקים וגם להורה האחר של הילד וזאת הרחבה שמראה שהקושי של המילואימניק הוא לגבי כל המשפחה וזה כולל גם בני זוג לשעבר. אני חושבת שזה ממש תיקון חשוב ואני מודה לוועדה. לצד זה אני רוצה להוסיף כמה דברים שעלו בדיונים הקודמים אבל לא הוכרע לגביהם. הנושא הראשון הוא לגבי ההסדר הכספי והתשלומים במקרה של הפסקת לימודים בשל שירות מילואים. אנחנו דיברנו על קריטריונים לגבי הפסקת לימודים אבל ככל שבאמת הלימודים נפסקו, לא הוחלט מה קורה עם ההחזר הכספי. אנחנו חושבות שנכון להוסיף סעיף הסמכה שהמועצה להשכלה גבוהה תוכל לקבוע את הקריטריונים. אנחנו לא אומרים מה הקריטריונים, אנחנו לא אומרים כמה כסף צריך להחזיר אלא שיהיה סעיף. אני מכירה את הסטודנטים והסטודנטיות, זאת אוכלוסייה צעירה ואנחנו רואים לפי כל המחקרים שסטודנטיות וסטודנטים שתלויים במשפחות שלהם נפגעו מבחינה כלכלית, נפגעו מבחינה לימודית, הכסף הזה יכול להיות גם כסף קריטי. אם הסטודנט או הסטודנטית נאלצו להפסיק את לימודיהם בעקבות המילואים, מן הראוי לתת איזשהו החזר כספי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לגבי התשלומים והחזרים, אנחנו בדקנו את זה ובכל המערכת האקדמית אין הסדרה של הסוגייה הזאת. יש מקום שאפשר להכניס את זה אבל זה בחוק אחר וזה המקום הטבעי של הסדרת סוגיית תשלומים והחזרים. אני לוקח על עצמי להביא תיקון חוק בנושא הזה כי זה לא משתלב כאן בחקיקה הזאת ואני גם לא רוצה לעכב אותה או שמישהו יטען שזה נושא שלא שייך לחוק הזה. אנחנו נביא הצעת חוק בנשוא של תשלומים. נתייעץ עם הייעוץ המשפטי לוועדה על נוסח כי באמת החזר התשלומים, לא רק בגין מילואים אלא בגין דברים אחרים, לא מוסדר בחקיקה אלא באיזה נוהל של ועדה שפעלה אבל אין סדר בדבר הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> היה לנו שיח על זה. אולי המועצה להשכלה גבוהה תשלים. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> הקונספט של שכר לימוד באופן כללי כרגע באמת מוסדר בדוח מס, בדוח וינוגרד שאחר כך אימץ אותו. זה בעצם ועדות ציבוריות שהתמנו והממשלה אימצה את ההחלטות שלהן. כרגע למועצה להשכלה גבוהה אין בכלל סמכות לקבוע כללים או הוראות לגבי שכר לימוד. לכן אי אפשר לתת לה את הסמכות הזאת בחוק הספציפי הזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לכם חוק של המעמד של הסטודנט. זכויות הסטודנט. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> זה החוק. חוק זכויות הסטודנט. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה ספציפי על מילואים אבל יש לכם פרק שלם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בחוק המועצה להשכלה גבוהה יש כל מיני הסדרים שעשו דווקא לגבי תשלומים שהם פחות דרמטיים. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> תשלומים נלווים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תשלומים נלווים. יש הוראה בחוק המועצה להשכלה גבוהה שבאמת קבע איזשהו הליך של הסדרה של הדבר הזה ויש גם את התשלומים לאגודת הסטודנטים, שזה בחוק זכויות הסטודנט וגם שם יש איזשהו הליך. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> אבל אין סמכות כללית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה באמת מוזר שדווקא הסוגייה של שכר לימוד, שזה הכסף הגדול, וההחזרים, זה משהו שבסוף קבוע על פי עקרונות של דוח מועצה כבר הרבה שנים אחורה. אני לא זוכרת מאיזו שנה. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> 1996. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יכול להיות שגם בתוך זה היה מקום להתייחס לסיטואציות בהן בגלל נסיבות ולא רק שירות מילואים ארוך - - - << אורח >> חן אבישר: << אורח >> יש התייחסות אבל חלקית. כתוב שאם סטודנט למד פחות מ-50 אחוזים, הוא זכאי להחזר חלקי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש שם גם כל מיני מועדים, עד מתי הוא הודיע וכולי. יכול להיות שהמועדים כן מושפעים מדברים שקרו לסטודנט שלא היו בשליטתו. אם כן, יש מקום לתת את הדעת גם בסיטואציות האלה ואולי גם באחרות. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> לגמרי. כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני מבינה שזאת שאלה יותר רוחבית ובסוף היא משפיעה על תקציב ההשכלה הגבוהה, אם זה בהיקפים משמעותיים. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> נכון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> צריך לבחון אותה בצורה יותר רוחבית ויותר מפורטת. אני כן חושבת שהיה ראוי שזה מוסדר בכללים יותר ברורים ולא רק בדוח של ועדה ואולי הגיע הזמן לעשות על זה חשיבה מחודשת, אבל דרך ההצעה הזאת זה פחות מתאים. << אורח >> בת אל טגן: << אורח >> אני מבקשת להתייחס לנושא של התשלומים, בהקשר של קורסים חוזרים כתוצאה ממילואים. זה לא הגיוני שסטודנט – ואולי את תוכלי להרחיב מהניסיון האישי שלך – שצריך לחזור על קורסים כי הוא נמצא 200-100 ימים במהלך השנה צריך לחזור על קורסים, על ארבעה או חמישה קורסים והוא מוציא את הכסף מכיסו. זה גם משהו שצריך להיכנס בתוך מערך השיקולים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> דווקא לזה יש היום התייחסות בכללים. קורס שהוא חוזר עליו יהיה ללא תשלום ויש גם אפשרות להאריך ללא תשלום. << אורח >> בת אל טגן: << אורח >> בכל הקורסים? << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש התייחסות בכללים. שוב, אני לא יודעת גם על מעבדות וקורסים, אם יש התייחסות לזה. << אורח >> בת אל טגן: << אורח >> זה לא במקרה של כישלון בקורס? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני חושבת שלא. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> היושב-ראש, הייתי בישיבת הוועדה הקודמת ולא ידעתי שמתקיים דיון לגבי הסטודנטים. לא ציינתי בוועדה הקודמת שאני מילואימניקית כי לדעתי זה לא היה רלוונטי כי דיברנו על משהו אחר. אני שירתי בחילוץ והצתה, אני על 250 ימי מילואים ויש לי צו פתוח מה-21 בחודש, תשעה שבועות קדימה. זה מטורף. אני חוזרת השנה על ארבע קורסים. בפועל רק על אחד ממנו אני מקבלת החזר כי באחד נכשלתי אבל את שאר הקורסים אני עושה כדי לשפר ציונים. היום אני לומדת משפטים וממוצע הציונים שלי הוא רלוונטי לשילוב התעסוקה שלי בסיום של התואר. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אבל בשלושת הקורסים האחרים לא נכשלת. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> את רוצה לשפר. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אם כן, יש הבדל. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> ברור. אני מבינה אבל יש אנשים שנכשלים. אני למזלי נכשלתי בקורס אחד אבל גם אם הייתי נכשלת בארבעתם, הייתי מקבלת החזר רק על קורס אחד שזה משהו שחשוב שתדעו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אקריא את הסעיפים. היום יש סעיף בכללים של ההתאמות לגבי סטודנטים שמשרתים במילואים. סעיף אחד הוא סעיף 4 לגבי דחיית לימודים שאומר ש"מוסד יאפשר לסטודנט" ושם זה מספר של "10 ימים לפחות במצטבר בסמסטר או 20 במהלך שנה ונעדר בשל כך משיעורים בקורס, לדחות את הקורס ולחזור עליו בלא תשלום נוסף בתנאי שעדיין לא נבחן". << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> לא מדובר על קורס אחד. אלא על כל קורס. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לכל קורס וגם לגבי סמינריון, סדנאות, סיורים וקורסי הכשרה מעשית – סעיף 6. יש גם הוראה כללית שמדברת על הארכת לימודים וכאן זה מעל 150 ימים במצטבר. זה סעיף חדש יחסית שהוסיפו אותו: "כל סטודנט זכאי להאריך בשני סמסטרים בלי שיחויב בשכר לימוד או בכל תשלום נוסף בשל ההארכה" ואם זה בן זוג, "הורה שהוא בן זוג, בסמסטר אחד". יש התייחסות לזה בכללים שיכול להיות שאפשר לשפר אותה. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> חשוב לי שאולי תשימו דגש על קורסי חובה. אם אני לא מסיימת קורסי חובה של שנה א' ושנה ב', אני לא יכולה להתחיל את ההתמחות שלי בשנה ג'. אין בעיה שאתם נותנים לי את האופציה לדחות אבל אם אני דוחה קורס חובה, אני דוחה את ההתמחות שלי בשנה קדימה כי אין לי אפשרות להתחיל את ההתמחות שלי בלי לסיים את קורסי החובה. אתם באמת צריכים אנשים מהשטח שיסבירו לכם את הדברים האלה וסטודנטים כמוני. שוב, אני לא הייתי אמורה להיכנס לוועדה הזאת אבל נאמר לי שמדברים על מילואימניקים ולכן באתי כי אני גם זועקת את הזעקה של המילואימניקים ועשיתי זאת גם בוועדה הקודמת. הקושי שאני סוחבת איתי, אתם צריכים להבין שזה קושי שהוא מתמשך. זה שאני סיימתי צו מילואים של 85 ימים רצופים שנפלו לי על תקופת מבחנים של סמסטר ב' של שנה א' וסיימתי אותו כשבוע לפני ששנת הלימודים החדשה התחילה, ימי המילואים האלה לא נספרים לי לשנה ב'. מבחינתם אני לא מילואימניקית. אני לא מקבלת את ההטבות, אני לא מקבלת את תוספת הזמן אני לא מקבלת את הטוב מבין השניים כי אין לי ימי מילואים על הסמסטר ספציפית שנגיד מתחיל ב-איקס ונגמר ב-וואי. אם לא עשיתי מילואים בטווח הזמן הזה, אני לא מקבלת שום דבר. איך זה הגיוני אם שבוע לפני שהסמסטר התחיל סיימתי 85 ימי מילואים רצופים? הם אומרים לי שאני מקבלת את ההטבות על סמסטר ב' של שנה א' אבל מה שנקרא סמסטר א' של שנה ב' – התחלה חדשה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> עורכת דין חן, את שומעת את הטיעונים האלה. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> כן. ספציפית למלחמת חרבות ברזל, בגלל השירות המאוד ארוך ומשמעותי, יש לנו גם התאמות שהמוסדות עשו. אמנם אלה מתווים וולונטריים אבל אמור להיות מענה לכל סטודנט. השאלה אם את פנית למוסד. המתווים בעצם מוסיפים על הכללים. הם מעבר לכללים. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> יש לך משהו להגיד לך. על ימי המילואים שליש לא רשום חרבות ברזל, שאגת הארי, לא רשום שם המבצע. מה-7 באוקטובר אני מקבלת צווים על ימין ועל שמאל. שוב, אני בחילוץ והצלה. מעבר לזה שאני תופסת קווים, תעסוקה מבצעית של שלושה חודשים, אני מוקפצת כל פעם שיש מתקפת טילים מאיראן. אתמול תקפו אותנו ואני הייתי בחרדה שהוועדה שהייתי צריכה להגיע אליה היום בבוקר, שיזמו אותה בגלל הפניות שלי, לא תתקיים. אם כן, יש גם את העניין הזה ויש גם את העניין של הפחד התמידי שבכל אזעקה יקפיצו אותי. מקפיצים אותי לארבעה ימים, משחררים אותי, מקפיצים אותי לשבועיים, משחררים אותי. למה? מהפחד שיצטרכו עכשיו לוחמי חילוץ והצלה שיבואו להציל. אני מגיעה למצב שהקפיצו אותי כמו שקרה עכשיו בתקיפה האחרונה בפברואר. תבינו , זה היה מטורף כי זה היה באמצע תקופת מבחנים של סמסטר א'. הקפיצו אותנו וגם היה צריך להתחלף השעון. ברגע שמגיע תאריך מסוים, זהו , נגמרו ההטבות, זה לא רלוונטי. בתקופת המבחנים הייתה צריכה להגיע הנקודה שאנחנו עוברים מסמסטר א' לסמסטר ב'. קודם כל, המון מילואימניקים נתקעו באמצע כי הם התחילו מילואים נגיד שלושה ימים לתוך סמסטר א' ואז כל שאר המילואים שלהם הם בסמסטר ב' ואז אין רציפות של ימי המילואים שמתבצעים באותה שנה. אם אני הוקפצתי בפברואר ויש לי 18 ימי מילואים על הדף, נקי, רשום, אני צריכה 21 ימים בהתאם למוסד שלי. אני לא יודעת אם ה רק המוסד או המועצה להשכלה גבוהה. אני צריכה 21 ימים כדי לקבל את ההטבות של המילואימניקים. כשאני פונה למזכירות ואני אומרת להם שיש לי כאן 18 ימים, בבקשה, תנו לי את ההטבות, אתם הקפצתם אותי באמצע תקופת מבחנים, תנו לי את הטוב מבין השניים. מה ביקשתי? לקבל את הציון הטוב מבין השניים וזה יכול להיות עניין של נקודה שעליה נכשלת בשנה שעברה. עשיתי שני מבחנים ונכשלתי בנקודה. הם אומרים לי שהם לא יכולים לתת לי את זה כי עושים עליהם ביקורת ובודקים מי מקבל את ההטבות. אני לא יודעת מה הסנקציות שמטילים על המוסד אבל המוסד שלי לא יכול לבוא לקראתי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רוצה להתייחס. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> זה מקרה פרטני. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה לא מקרה פרטני. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> זה לא מקרה פרטני. זה גורף. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לך אני קודם כל אומר לא לדבר הרבה כי אם נדבר, לא יהיה חוק. עוד שבוע אין כנסת. הבעיות שלנו, גם מחר יהיו לנו בעיות. בואו נביא חוק כי אם אין חוק, אין כלום. לגבי מה שהיא אומרת. כרגע בהוראות שהמועצה להשכלה מוציאה, מי שעשה מילואים יכול לחזור על הקורס או לדחות אותו. כל מה שהיא מבקשת זה שבמידה והסטודנט ביצע את הקורס הזה בתקופת המילואים, פעם או פעמיים או שלוש, הציון הטוב ביותר מבין הקורסים שהוא עשה ייחשב לו. זה מעיד על חריצות. בן אדם שיש לו ציון עובר, הוא אומר, זהו, גמרתי, אבל לא, היא רוצה ציון טוב וזה חשוב לה. אם כן, לבוא לקראת כך שהציון הטוב מבין הקורסים שבוצעו על ידי מי שעשה מילואים, ייחשב לו. אם אתם יודעים לתת את זה בנוהל בלי חקיקה, תגידי לנו שאפשר להנחות את האוניברסיטאות וזה דבר סביר. זאת לא בקשה חריגה שסטודנט רוצה לשפר את הציון שלו. הוא אפילו היה יכול לקבל פטור מהקורס הזה כי על חלק מהם יכול לקבל ציון עובר לאור המלחמה אבל הוא בכוונה עושה כמה פעמים את המבחן כדי להוציא ציון טוב. למה לא ייתנו לו את הציון הטוב מביניהם? << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אני מוסיף עוד דבר. עורכת דין חן, היא אמרה דבר מאוד הגיוני. אם מדובר בקורס חובה, למה אחר כך לדחות לה בשנה התמחות? למה אי אפשר לעשות את זה במה שנקרא תקופת ביניים במקום שתפסיד עוד שנה? << אורח >> חן אבישר: << אורח >> אנחנו כרגע לא בדיון על תיקון החוק. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> לא, אבל היא העלתה משהו שהוא כלל ארצי, הוא לכלל הסטודנטים ולא רק לה. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> זה משהו שצריך לבחון אותו באופן כלל ארצי. כשהכללים חוקקו והותקנו, כנראה בחנו כל מיני סיטואציות ולזה הגיעו כרגע. אם צריך לתקן את הכללים, זה משהו אחר. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אולי אז לא היו מילואים כמו שיש היום. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו יכולים לסכם שאתם הולכים לבדוק את העניין הספציפי הזה, שסטודנט שעשה הרבה ימי מילואים, לפי ההגדרות בחוקים שעשינו, יוכל לבצע קורס, אם יחפוץ בכך - אנחנו מדברים על מבחנים - פעמיים או שלוש והציון הטוב מביניהם ייחשב לו. מה הבעיה לעשות את זה? << אורח >> חן אבישר: << אורח >> זה אומר שאני צריכה לתקן חקיקה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לתקן חקיקה? מספיק נוהל או רצון טוב. יש הנחיות שנתתם למוסדות לפני חוקים. יש לכם סמכות. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> לא. אלה מתווים וולונטריים של המוסדות שאנחנו מברכים עליכם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יכול להיות שזה יוסכם. למה אנחנו צריכים חוק? << אורח >> חן אבישר: << אורח >> לכן אני אומרת שצריך לפנות למוסדות. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> חן, הוועדה תוציא מכתב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. נסכם שהוועדה תוציא מכתב למל"ג-ות"ת ותבקש את הנוהג הזה שסטודנט שעשה מילואים לפי ההגדרה בחוק וביצע קורס או מספר מבחנים באותו קורס, הציון הטוב מביניהם ייחשב לו. מבקשים שבאופן וולונטרי תהיה הנחיה כזאת מהמל"ג-ות"ת למוסדות האקדמיים. אם לא תעשו את זה, נביא חוק. ייקח לנו זמן אבל נביא אותו. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> אני רק אבהיר שהמתווה האמור שמתייחסים אליו הוא מתווה וולונטרי שנקבע בין המוסדות לצבא ובכוונה נעשה כמתווה מחוץ לחקיקה כי העדפנו שבנושאים דינאמיים וגם בנושאים שנקבעים ברזולוציה כזו שהם נוגעים לחופש האקדמי של המוסדות ולקביעה האקדמית הנכונה, השארנו את זה בידי המוסדות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אבל כיוון שהסמכנו את המל"ג-ות"ת להוציא הנחיות לאוניברסיטאות בסוגיית סטודנטים במילואים והפסקת הלימודים ולא קבענו להם את הכללים, אבל הם יהיו מחויבים וביקשתי שתהיה הגבלת זמן ותוך שלושה חודשים להוציא את ההנחיות האלה לאוניברסיטאות כי אלה עניינים של מלחמה. עכשיו אנחנו מבקשים שבהנחיות האלה תעוגן האפשרות לקבל את הציון הטוב מבין הקורסים או הבחינות שעשה סטודנט במילואים. את ההערה הזאת תרשמו לכם ותעגנו בהנחיות שאתם מוציאים לאוניברסיטאות בתוך שלושה חודשים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> על השלושה חודשים תכף נדבר אבל אני אתייחס למתווים. עסקנו כאן בוועדה הרבה במתווים של ההתאמות במיוחד סביב התקופה של שלוש השנים האחרונות ובאמת היו את המתווים הוולונטריים. לגבי המתווה של תשפ"ז עוד לא הבנו אם הוא מוסכם והאם היו בו שיפורים. כל פעם עלו משנה לשנה שיפורים ודברים או תקלות אגב הנושא הזה של התחשבות בימי מילואים שקרו. אני מופתעת שלא הביאו את זה בחשבון למתווים. אולי כאן אבל עדיין לא ראינו כאן. << אורח >> אביב מולה: << אורח >> זאת שחיקה מתמשכת. אתם חייבים להבין את זה. זה שנגמר התאריך, זה לא אומר שהכול נעלם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בזה את צודקת ואני אומרת שזה גם עלה כאן ואנחנו אולי צריכים לראות את המתווה לתשפ"ז אבל זה באמת לא הנושא של הישיבה הזאת כי כאן אנחנו עוסקים בסיטואציות של הפסקת לימודים ופחות בהתאמות אבל זה גם נושא חשוב שצריך לבדוק את השיפורים שנדרשים בו משנה לשנה. כבר הערתי שרובו של המתווה באמת לא נמצא בכללים ומחייב כל פעם, משנה לשנה, לבדוק כל עוד אנחנו בתקופה שמשרתים שירות כל כך מתמשך ויכול להיות שזה טעון שינוי. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> לגבי שלושת החודשים, אני אומר שהסעיף הזה הוא סעיף הסמכה אבל לא קבענו לוחות זמנים. ככל שלא יהיו לוחות זמנים, לא יהיה מצב שהסעיף החשוב הזה ייכנס לפועל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני חושבת שחשוב שיהיו לוחות הזמנים של 90 ימים. זה נהוג. כמו שגם נאמר כאן, הסטודנטים והסטודנטיות המילואימניקים ובני המשפחות נמצאים באי ודאות. אם אפשר לפחות לתת את איזושהי ודאות בנושאים האלה, זה יהיה מאוד מאוד קריטי. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> זה בעצם הליך של התקנת כללים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> חקיקת משנה. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> כן. חקיקת משנה. זה הליך מאוד סדור שלוקח זמן. אנחנו ממנים ועדה שקובעת איזשהו רעיון לכללים, אז אנחנו מתייעצים עם המוסדות להשכלה גבוהה ועם התאחדות הסטודנטים, אז יוצאים גם לשימוע ציבורי וצריכים להביא את זה בחזרה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וכן הלאה, אבל זאת מלחמה. החוק הזה מבוסס על מציאות של מלחמה ולא נסבול דיחוי של יותר משלושה חודשים. אי אפשר להתעכב יותר מזה. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> אני חושבת שישה חודשים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. שלושה חודשים. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> זה לא זמן מספיק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> במלחמה כמו במלחמה. תקצרו לוחות זמנים. אתם צריכים להגן על הסטודנטים, אז תעשו את זה מהר. עכשיו אלה לא נהלים רגילים. כל החקיקה שנעשתה בכנסת במלחמה לטובת סטודנטים כולל ההטבות שנתנו, כולל התגמולים, נעשתה בלוחות זמנים של חודשיים. פעלנו בלחץ ונמשיך לפעול בלחץ כי לצערי המלחמה נמשכת. כשתיגמר המלחמה, אני אתן לך שנה לעשות הוראות וכללים אבל במלחמה, כשכל יום קוראים לה כי נופלים טילים מאיראן, היא צריכה את הוודאות הזאת ואתם תעשו את המאמץ המיוחד שלכם שבתוך שלושה חודשים כל ההליך שתיארת יסתיים. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> הלוואי וזה היה תלוי רק בנו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא תלוי בכם, אבל אתם תהיו נחושים. אני מבקש שכל חודש הוועדה תתכנס למעקב ודיווח של כל הגופים על מה שהם עשו כדי לקבוע את הנהלים האלה באותם שלושה חודשים. אם צריך כל שבועיים, נתכנס כל שבועיים. מלחמה היא מלחמה. זאת לא שיטת עבודה רגילה. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> אני חושבת שאם קובעים בחוק, צריך להיות מועד שאני יודעת שהוא ריאלי ושאנחנו נעמוד בו. אנחנו כמובן נעשה הכול כדי שזה יהיה לפני. מבחינתנו נעשה הכול. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אולי בין לבין. יחסית לתקופות שקובעים בחקיקה, שלושה חודשים זה באמת קצר אבל אני מבינה את האמירה שבסוף זה סוג של כללים שצריכים שיהיו רלוונטיים למי שעכשיו נמצאים בסיטואציה שהם שירתו שירות כל כך ממושך ואולי הם שוקלים להפסיק את הלימודים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מדברים על סטודנט שאיבד את הלימודים שלו במכללה מרושעת שאני לא אומר את שמה אבל ראוי שהיא תתבייש. הנשיאה ניסתה לטפל אבל ראשת מחלקה רדפה אותו על חצי ציון בעבודה סוציאלית. הוא התחיל את החיים מחדש במכללה בצפון והוא שמח, הוא מככב שם והוא יהיה עובד סוציאלי דגול. החוק הזה צריך לרחף על מי שעושה עוולות לסטודנטים. ה-מל"ג וה-ות"ת לא רוצה לעשות עוולות אבל מהבית שלי סטודנטים שמתביישים לומר לי שאני אומר כאן לציטוט היכן הם לומדים, שפרופסור אומר להם – וזה באוניברסיטה מהטובות במדינה – שהמילואים שלכם לא מעניינים אותי ואל תעשו מילואים. זאת המציאות אותה הם פוגשים. אלה הגישות שהם פוגשים באקדמיה. אני לא יכול חכות חצי שנה. לא יכול ולא רוצה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה עניין די נקודתי. זה לא עכשיו כל הכללים אלא זה בהקשר הספציפי הזה של הפסקת לימודים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו ניתן לכם שלושה חודשים ובסמכות הוועדה חודש נוסף הארכה, לאור העבודה הנמרצת שתבצעו. שלושה חודשים והם יגישו בקשה לוועדה להארכה של חודש להשלמות, אם הם נתקעו. << אורח >>חנה קטן: << אורח >> יש לי שאלה. אימהות ללוחמים. לי אישית יש חתן שהפסיד מסלול מהיר לדוקטורט ועוד כמה ילדים וחתנים שהפסידו לימודים. אני רוצה לשאול ספציפית לגבי לימודי רפואה. זה קומפלקס אחד גדול. לא רק שמפסידים את התאריכים של הקבלה לבית ספר לרפואה אלא הם מפסידים שנה שלמה. יש לך איזשהו פתרון? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשאני תיארתי את המקרה ההוא על הפרופסור שאומר לסטודנט לרפואה שנעשה 200 ימי מילואים שלא מענייו אותו המילואים שלך, אם אתה רוצה להיות רופא, מצידי אל תעשה מילואים – זה המקום בו אנחנו נמצאים. הלוואי ולכל הפרופסורים הייתה מודעות אבל פרופסור שאין לו ילד בצבא שעושה מילואים, לעולם לא יבין מה זה מילואים. << אורח >> חנה קטן: << אורח >> איך אנחנו פותרים את זה? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מטפלים בזה כאן עקב בצד אגודל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שתי הערות לגבי כללים ראשונים. בדרך כלל אנחנו לא קובעים הליך של יבקשו ויקבלו עוד חודש הארכה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו במלחמה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני מבינה אבל צריך ללכת או על שלושה או על ארבעה חודשים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא אלך איתכם לרבנות על החודש הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> דבר שני. יש כאן גם את הכללים שזה המל"ג לגבי המוסדות שתחת פיקוחה ויש גם תקנות ששר העבודה מתקין שגם הן מגיעות לוועדה לגבי המוסדות שתחת פיקוח משרד העבודה, המכללות הטכנולוגיות. יכול להיות שאפשר כפשרה לומר שהכללים תוך ארבעה חודשים והתקנות יובאו לוועדה תוך שלושה חודשים. בדרך כלל לגבי תקנות שצריכות אישור אומרים כמה זמן הן צריכות לבוא לכאן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מקובל עלי. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> אני מתנצלת שאני לא בישיבת הוועדה. בדרך כלל אני מגיעה אבל היום לא התאפשר לי. תודה רבה על ההזדמנות לדבר. אני רוצה להתייחס לכמה דברים שעלו כאן. קודם כל, אנחנו כבר עובדים בשבועות ובחודשים אלה על מתווה הקבלה לתשפ"ז ובהערכת המערכת אצלנו – אני מניחה שמל"ג ובל"ם מצטרפים אלינו - לנו ברור שמדובר באירוע לשנים קדימה. תשפ"ז היא אחת, אחריה תשפ"ח וכולי. אנחנו נערכים לסבבים ארוכים של מילואימניקים שיחייבו את כל המערכת האקדמית להתיישר, לקלוט אותם ולסייע כמיטב יכולתנו כדי שהם יסיימו את התארים שלהם. אני מניחה שזה יובא בשבועות/בחודשים הקרובים גם אליכם, כמובן יעבור לאישור מל"ג ואנחנו בתיאומים פנימיים על הדבר הזה. אנחנו יודעים שגם לגבי תשפ"ז יש מסלולי קבלה מיוחדים למשרתים. כמובן השנה יש מסלולים שמסייעים לסטודנטים ללמוד במהלך הלימודים במקביל לשירות מילואים ממושך. לגבי רפואה. ממש עכשיו – אני בדיוק בהפצת מיילים על הדבר הזה – אנחנו מכינים התאמות למשרתי מילואים לבחינות הגמר של תשפ"ה ותשפ"ו שיתקיימו בעוד חודשיים. גם בחינות גמר ברפואה מקבלות סטודנטים ומשרתי מילואים ארוכים, כל הקטיגוריות, קבע, בני ובנות זוג וכולי – כולם מקבלים התאמות מיוחדות שאנחנו עובדים עליהן. רפואה זה לא טריביאלי. אני מניחה שכולם מבינים את המשמעויות. שוב, אנחנו יכולים להחזיר או לסייע ולתת תגבורים. ראיתי שיש גם נציגים מצה"ל. המערכת כאן נפרסת לאורך ולרוחב כולל גיוס הון אנושי והון לא אנושי כדי לאפשר לכל אחד מהסטודנטים לסיים את השנה בזמן ככל הניתן. אבל אורך המילואים שהחבר'ה האלה עושים, את הקסם הזה, להחזיר לאנשים את הזמן שהם מאבדים או מוציאים בשירות המילואים, להחזיר אותו אקדמית, את זה אנחנו עדיין לא יודעים. לגבי השאלה הקונקרטית. שנת הלימודים האקדמית הבאה תתחיל באוקטובר 2026. אני מניחה שאתם מבינים שאי אפשר להחיל כללים רטרואקטיבית וצריך להתחיל לאשר איזשהו קו מול כל הסטודנטים וצריכה גם להיות איזושהי שוויוניות ולייצר את הקטגוריות המתאימות לבקשה שאתם ביקשתם לעניין שני המועדים וכולי. יש כאן שאלות אקדמיות מאוד מאוד מורכבות. יש תחומי ידע שמהם הדברים האלה לא ניתנים מכל מיני סיבות שאני כרגע לא רוצה להיכנס אליהן כי זה מאוד מאוד מורכב. אני מבקשת להשאיר כפי שנהגה הוועדה הזאת בכבוד רב במערכת האקדמית, להשאיר לנו ולאפשר לנו יחד עם המל"ג לייצר את השיח הפנימי בינינו ונייצר את הכללים הטובים ביותר או נרחיב את הכללים הקיימים במידת הצורך. לגבי הציון הטוב מבין השניים. לעשות את זה בין שנים, אני לא בטוחה שזה אפשרי. שוב, יש גם שוויוניות מול סטודנטים אחרים שנבחנים באותה שנה כי חלק מהקורסים הם קורסים מסננים בצורה זו או אחרת. אני אומרת שזה מאוד מאוד מורכב ויש הבדל בין שנה א' לשנה ג', בין מי שלומד הנדסה לבין מי שלומד משפטים. תנו לנו, תנו לאנשי המקצוע אצלנו לבצע את הדבר הזה בצורה המסודרת שתמיד זה נעשה. אנחנו כן נצטרך לזה עוד זמן. מה שאנחנו עושים עכשיו, זה לבנות את התוכנית לשנת תשפ"ז. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כשאת מתייחסת למתווה לשנת תשפ"ז ותשפ"ח, זה רק לגבי הקלות בתנאי קבלה או גם לגבי ההתאמות למשרתי מילואים? << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> הכול. גם הקלות בתנאי קבלה. אנחנו לא ממציאים כאן את הגלגל. עשינו את זה שלוש פעמים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כי דיברת על תנאי קבלה. לגבי המתווה של ההתאמות, אם הוא יבוא לכאן, יהיה נכון לבדוק אם יש טענות ואז נזמין את ארגוני הסטודנטים ונשמע אם יש להם דברים שצריך לשפר, שהם לא מספיק טובים, שמהניסיון בשנים עברו זה לא נתן מענה, כמו שהיה גם לגבי המתווים הקודמים. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> אחוזי הנשירה של המילואימניקים שהם נמוכים משמעותית מאחוזי הנשירה של האוכלוסייה מעידים על כך שהכלים והמניפה של העזרים שאנחנו מציעים לסטודנטים האלה מאפשרת להם לסיים את השנים, לפעמים טוב יותר חבריהם שלא שירתו במילואים. זה כי לוקחים אותם לשיעורים, עושים שיעורים פרטיים ותגבורים אישיים וממש עובדים איתם בצורה מאוד מאוד יסודית ואישית כדי שהם יסיימו את השנה עם ציון הכי גבוה שאפשר. להגיד שהמענים לא ניתנו, זה ממש לא כך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא. שמענו כאן הרבה על המענים אבל תמיד יש גם מקרים שזה לא היה מספיק. << אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >> יש 360,000 סטודנטים, מתוכם עשרות אלפי משרתים שמפוזרים במוסדות שונים, תחומי ידע שנים, שנים שונות, אפשרויות שונות, מפוזרים גיאוגרפית בארץ. אף פעם אין 100 אחוזים. בכל אוניברסיטה, בכל פקולטה ובכל דיקנט סטודנטים יש ועדות חריגים ותמיד אפשר למצוא עם מי לדבר. המרצה שאמר מה שאמר, אני לא מכירה את האירוע הזה. כמערכת אף אחד לא יגן על דבר כזה, לא על אמירות כאלה ולא על התנהלות כזאת. << אורח >> רעות אופיר: << אורח >> ועד ראשי המכללות. אני מצטרפת לכל מה שדבורה אמרה. רציתי להוסיף ומאוד חשוב לי כי לכנסת מגיעים הנציגים שמעלים את הקשיים והמורכבות שלהם וזה מובן. בשבוע שעבר התקיים כנס גדול של חיילי מילואים עם קמל"ר, ממדים ללימודים, ובאמת יש שיתוף פעולה. גם נציגי המל"ג היו בכנס הזה וכל המוסדות להשכלה גבוהה. כמובן שיש דברים שעדיין צריך לשפר ולעדכן. לאחר מכן קיימנו עוד שיחה עם נציגי קמל"ר על דברים שצריך לעדכן במתווה או לחילופין לחזק. כמו שדבורה אמרה הרוב מקבל את המענה, מקבל את היחס מקבל את התמיכה ואת החוסן. כולם מגויסים. אני חושבת שכל המוסדות להשכלה היו נוכחים בכנס שהתקיים באוניברסיטת תל אביב. לפעמים מה ששומעים בדיונים, זה לא המדגם המייצג. נכון שצריך לעשות כל פעם את הפיין טיונינג ולמצוא ואנחנו עושים את זה. כמו שדבורה אמרה, אנחנו יודעים לעשות את זה וגם לקבל נתונים מקצין מילואים ראשי. למשל במתווה האחרון היה צורך להשקיע יותר ב-סט"ם, במקצועות ה-סטם שיותר מורכבים, כאשר מדובר ביותר מעבדות, ביותר שעות ואז נתנו יותר עדיפויות, גם נתנו את האפשרות לציון הגבוה מבין השניים וגם הערכה חלופית. זה באמת תוך כדי הבנה של המצב. כל המתווים מתבססים על ימי המילואים והקבוצות אליהן הם שייכים. התבטאות המרצה היא מזעזעת אבל זה באמת לא מייצג את הרוב. להפך, זה מיעוט מיעוטי וחשוב מאוד להגיד את זה. << אורח >> יוסרי זין אל דין: << אורח >> שלום לכולם ותודה על הדיון. צר לי שאני לא נמצא בדיון. אני אומר כמה דברים לגבי טענות שעלו כאן. קודם כל, אנחנו כן נפעל, כמו שפעלנו בשלושת השנים האחרונות מול המוסדות ומול המועצה להשכלה גבוהה ובשיתוף עם כולם, כדי לעשות התאמות שנדרשות בתוך המתווים ואם צריך לשפר אותו ואם צריך להזיז אותו – זה התייחס למה שדבורה ורעות אמרו כאן – צריך להפעיל בימים האלה יחד איתנו. יש לנו צוות סטודנטים, יש גם במועצה להשכלה גבוהה, אבל מכאן אני קורא, וכך אני חוזר ואומר את זה בכל ועדה, שכל סטודנט שנתקל באיזושהי בעיה יכול לפנות אלינו דרך אתר המילואים, הוא יכול לפתוח בקשה ואנחנו חוזרים אליו ויודעים לטפל גם מול המל"ג וגם מול המוסד. אנחנו יודעים לתקשר עם הנשי, עם הדיקן ואם מי שצריך כדי לפתור את הבעיה בהנחה שיש בעיות ספציפיות. אני חוזר על האמירה הזאת עוד פעם כדי שכולם ידעו על כך. עלה כאן הנושא של כנס ממדים ללימודים. אנחנו משקיעים גם מול הסטודנטים בהסברה ובפרסום הדברים ואת המתווים וגם הכנס הזה עסק באותם נציגי מילואים שנמצאים במוסדות, גם כדי שיבינו, שתהיה להם מספיק רגישות ושידעו שאנחנו כתובת גם עבורם ולא רק עבור הסטודנטים. דברים נוספים שעשינו היו תשלום עבור שיעורי עזר לדוגמה. עלה כאן כל הנושא של ה-סט"ם, שם זיהינו שיש בעיה והעברנו את זה דרך החלטת ממשלה יחד עם המועצה להשכלה גבוהה והקצינו לדבר הזה תקציב. הכול כדי לתמוך את הסטודנטים ואת החיילים שנקראים כל פעם מסבב לסבב ולדעתי חבר הכנסת ביטון מכיר את ההתנהלויות ואת כל מה שהיה בשלושת השנים האחרונות בוועדת החינוך. בסופו של דבר נעשה את זה גם בעתיד, גם בתשפ"ז ותשפ"ח. << אורח >> בת אל טגן: << אורח >> אמרה רעות, וזה נכון. תכל'ס, הרבה מההטבות שנותנים לסטודנטים שהם מילואימניקים מבוסס על ימי המילואים שלהם. אנחנו מבקשים בשנת הלימודים הקרובה בהינתן שיש חמישה חודשים להיערך לכל הדבר הזה שכל הימים שעושים חודשיים או שלושה חודשים לפני תחילת הלימודים, שייספרו במניין הימים להטבות בשביל שנת הלימודים הקרובה. אפילו אם עושים את השינוי הקטן הזה, זה עושה שינוי שהוא מאוד משמעותי עבור הסטודנטים שיכולים לקבל יותר עזרה. חייבים להבין ששחיקה זה עניין מצטבר. זה שבן אדם שבועיים לפני הלימודים לא היה לו זמן להתכונן, לא היה לו זמן להיות עם המשפחה, לא יכול לעבור על החומר כמו שעשו סטודנטים אחרים, השחיקה שלו היא מצטברת והוא מתחיל בנקודת התחלה הרבה יותר נמוכה מהסטודנטים האחרים. לכן בסך הכול להכניס ימי מילואים שעושים בחודשיים-שלושה שלפני תחילת שנת הלימודים, שזה ייספר במניין הימים של שנת הלימודים החדשה. כך יותר סטודנטים יוכלו לקבל הטבות כמילואימניקים גם כשזה לא בתוך שנת הלימודים הקלנדרית. << אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >> אני מפורום נשות המילואימניקים ואני רוצה להתייחס לכמה נקודות. קודם כל, תודה רבה. זה לא מובן מאליו שאנחנו יושבים כאן ודנים בהצעת החוק הזאת שהיא באמת דרמטית. היא אמנם קטנה ונקודתית אבל היא עושה המון שקט. אני נרשמתי לתואר שני וב-7 באוקטובר כשבעלי גויס, אנחנו הורים לשישה ילדים, היה לי ברור שאני לא אוכל לעשות את התואר השני ודחיתי אותו לשנה אחר כך. עוד לא הגעתי לתואר השני ואני מקווה שיום יבוא ועדיין זה יהיה רלוונטי עבורי לעשות אותו. אני ניזוקתי כלכלית. החזירו לי חלק מהכסף, לא את כל הסכום, אבל זאת לא פנייה עלי. הכסף שאני שילמתי, אני שמה אותו בצד. אני אדבר על כך שבאמת צריך לבחון את סוגיית ההחזרים. זו סוגייה שהיא משמעותית ואנשים משלמים מכיסם על כך שאנחנו משרתים במילואים וזה לא סביר. אני רוצה לדבר על סוגיית הורי ילדו. בנות הזוג לשעבר שנושאות בנטל הבית. אני מודה על כך שהכנסנו אותן לתיקון ואני קוראת לבחון את ההכנסה שלהן גם לסעיף 9ב לחוק זכויות הסטודנט. אחרי שהוועדה הכירה בהורה האחר לעניין הפסקת הלימודים, אנחנו חושבות שיהיה נכון להחיל זאת גם בנושא הקלות לתנאי קבלה למוסדות הלימוד. אנחנו הרגשנו שהוועדה רואה את העומס שנופל על ההורה האחר שנושא את הבית בזמן שבן זוגו לשעבר במילואים ואנחנו היינו שמחות שזה יימשך גם לסעיף הנוסף. ודאות במציאות הזאת של החיים שלנו, ודאות וכל דבר שמעוגן בחקיקה, היא קריטית לחיים שלנו והיא קריטית ליכולת שלנו לנשום ולהחזיק את הדבר הזה כבר באמת יותר מדי זמן. תודה לכם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אתייחס להערה הזאת שעלתה כאן גם בעבר. אני חושבת שחברי הכנסת המציעים ודנים רואים את העומס ואת העומס ואת הצורך להקל ולעשות התאמות גם לבני הזוג וגם להורה האחר. יש הבדל בין הפסקת לימודים בשל עומס מאוד חריג שהיה על המשפחה לבין הקלה בתנאי קבלה מלכתחילה, שזה באמת דבר שאנחנו מאוד מאוד זהירים איתו בגלל המשאב המוגבל של מקומות באקדמיה וכל קבוצה שבאים ונותנים לה הקלות, צריכים לבחון היטב את ההצדקה לזה בנתונים, את ההשפעה של זה על קבוצות אחרות וזה דבר שגם אם הוא מוצדק, אי אפשר לעשות אותו כתוספת, בהתאמה לזה שעשינו את זה בסעיף 19א שעוסק בהתאמות אחרי שהתקבלת ללימודים שאז זה מצב אחר. יכול להיות שיהיה מקום לזה בהצעה נפרדת אבל זה דורש בחינה בפני עצמה, גם לעניין תנאי הקבלה וזה עלה בנייר העמדה לגבי סעיפים אחרים. בעיניי זה לא אוטומטי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אני מעלה את הצעת החוק להצבעה לקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לפני ההצבעה, יש לנו הסתייגויות. יש שלוש הסתייגויות של סיעת יש עתיד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כדי לשמור על הזכות שלנו במליאה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יכול שהוועדה תסכים לזכות דיבור בלי ההסתייגויות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זאת זכותו, אם הוא רוצה שנצביע ואם הוא מחליט להעמיד את זה להצבעה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא מסכים להמיר את זה לזכות דיבור במליאה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא רוצה להתעסק עם מירב בן ארי. הוגשו הסתייגויות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שלוש הסתייגויות. אני אקריא אותן ונצביע עליהן. הסתייגות ראשונה. בסעיף 1 להצעת החוק, בפסקה (2), אחרי המילים "לעניין הפסקת לימודים" יבוא "ובתנאי שמוסד לא יפסיק מיוזמתו לימודים של סטודנט המשרת בשירות מילואים פעיל וממושך אלא באישור ועדת חריגים מיוחדת שבה חבר גם נציג אגודת הסטודנטים". << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הסתייגות שנייה. בסעיף 1 להצעת החוק בפסקה (1), אחרי המילים "או ההורה האחר של ילדי המשרת" יבוא "ובלבד שההתאמות וההקלות שייקבעו לפי סעיף זה ישמרו על זכויותיהם האקדמיות המלאות לרבות מניעת פגיעה ברצף הלימודים לתואר או זכאות למלגות מוסדיות". << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הסתייגות שלישית. בסעיף 1 להצעת החוק, בפסקה (2), אחרי המילים "של סטודנט המשרת בשירות מילואים" יבוא "ובתנאי שהמועצה להשכלה גבוהה תפרסם כללים אחידים ומחייבים לכלל המוסדות להשכלה גבוהה המגדירים את משך שירות המילואים המינימלי המקנה הגנה מפני הפסקת לימודים". << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אפשר להצביע על החוק. אני רק אומר שבנוסף למה שקראנו, יש כאן את התיקון בסעיף 4 שמוסיף נטייה מינית וזהות מגדרית לעילות שעוסקות באפליה ותיקון שמחייב שכללים ראשונים ייקבעו תוך ארבעה חודשים ותקנות ראשונות של שר העבודה יובאו לוועדה תוך שלושה חודשים. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אני מעלה את הצעת החוק להצבעה. מי בעד אישור הצעת החוק? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> הצעת החוק התקבלה פה אחד. אין מתנגדים ואין נמנעים. אני רוצה להודות ולברך את חבר הכנסת מיכאל ביטון. כל הכבוד ומברוק. גם ליוראי שבא לכאן כחבר כנסת ושמענו וכיבדנו את בקשתך. אני רוצה להודות לעורכת דין תמי סלע, לאתי מנהלת הוועדה, לכל הבנות שעושות עבודת קודש כאן במסירות ובאחריות, וגם להודות לכל המשתתפים. אני נועל את הישיבה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אל תנעל. אנחנו רוצים להודות לחבר הכנסת אכרם חסון שהוביל את הדיון הזה וזה תפור עליו וזאת ועדה גדולה בכנסת. תודה לך. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:04. << סיום >>