פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 213
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ו (16 ביוני 2026), שעה 13:16
סדר היום:
<< נושא >> פער המיגון בצפון: סטטוס ביצוע, חסמים ומענה אופרטיבי << נושא >>
דיון מעקב בהמשך לדיון הוועדה שהתקיים ביום 26 במאי 2026
נכחו:
חברי הוועדה:
עודד פורר – היו"ר
מוזמנים:
נתנאל רובינשטיין
–
ראש אגף בכיר ניהול ותכנון משברים, משרד ראש הממשלה
לאה עלמו
–
מנהלת אגף תקציב ובקרה פיננסית, משרד הבינוי והשיכון
אורנה רביב
–
סגנית בכירה לראש אגף הנדסה ובינוי, משרד הביטחון
לב מיכלס
–
ר' יח' אחזקה ארצית, משרד הביטחון
מיכל לרר
–
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
סא"ל יונתן אלשיך
–
רע"ן פרויקטים, פיקוד העורף, צה"ל
יאשי סער
–
מנהל אגף בכיר, מחלקת רגולציה, מינהל התכנון
אסף לנגלבן
–
ראש המועצה האזורית גליל עליון
ענבר בזק
–
חברת הכנסת לשעבר
משתתפים באמצעים מקוונים:
אורי קלנר
–
ראש המועצה האזורית גולן
בני בן מובחר
–
ראש המועצה האזורית מבואות החרמון
שריף ניג'ם
–
ראש המועצה המקומית גוש חלב
מנהל הוועדה:
אמל ביבאר
רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> פער המיגון בצפון: סטטוס ביצוע, חסמים ומענה אופרטיבי << נושא >>
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אנחנו בעיכוב גדול בלוחות הזמנים היום, אני כבר מתנצל מראש בפני כולם. אנחנו גם נשתדל לעשות את הדיון הזה תמציתי וענייני. אני חייב לומר שבדרך כלל אני משתדל, אבל באמת נהיה מאוד ממוקדים. אני פותח את הדיון מחדש, לא יודע אם פה כל המערכות הנדרשות, ואנחנו נפתח דווקא עם מרכז המחקר והמידע. אתם רוצים שהם יציגו את ההחלטה? נתנאל, משרד ראש הממשלה, ההחלטה לגבי מיגון הצפון.
<< דובר >> אמל ביבאר: << דובר >>
מי יציג אותה, אתם או משרד הביטחון?
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אנחנו ביקשנו את מסקנות הצוות הבין-משרדי על גיבוש תוכנית ביצוע מפורטת להשלמה והאצה של תהליך מיגון היישובים, לפי החלטה 4070 מיום 26 באפריל 2026.
<< אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >>
זה באמת פולו-אפ, אמרנו שבועיים ויצא שבועיים מפעם שעברה שהיינו פה, פחות או יותר. נתנאל רובינשטיין, משרד ראש הממשלה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
כולל 24 שעות של מלחמה באמצע.
<< אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >>
בגדול, לפני שבועיים עברו שתי החלטות למיגון הצפון. החלטה אחת נקראת מענים מהירים, שהיא פריסה של תוספת מיגוניות ושיפוץ מקלטים ביישובי אפס עד תשע, גליל גולן, וההחלטה הנוספת המרכזית של האצת מיגון טווח ארוך ביישובי אפס עד תשע, נקראת החלטה 4195, שבמרכזה, גם אתם מכירים, החסמים שדיברו עליהם בין היתר כאן בוועדה ובוועדות אחרות, היא עושה שלוש פעולות מרכזיות: פעולה אחת, היא מעלה את גובה הסבסוד לבתי הקרקע בבתים שכבר התחילו למגן אותם, והיא מרחיבה את טווח הזכאות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
בכמה עולה גובה הסבסוד?
<< אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >>
בעוד 50,000 שקל.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
182,000 בסך הכול.
<< אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >>
כן, בסך הכול 182,000, פלוס יש מענק ממשרד השיכון לממ"דים בקו העימות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
על ה-182,000 יש עוד מענק?
<< אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >>
עד היום המענקים היו 132,000 לתושב זכאי ביישובי אחת עד חמש, עכשיו בהחלטה הזאת יש תוספת של עוד 50,000 שקל.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
זה רק ליישובי אחת עד חמש.
<< אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >>
כן, זה הסדרנו את יישובי אחת עד חמש, ובהחלטה הוספנו גם את יישובי חמש עד תשע שיהיו זכאים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
ל-182,000.
<< אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >>
כן. זו פעולה אחת שההחלטה עשתה. הפעולה השנייה שהיא עשתה, היא הסדירה את מנגנון הביצוע בבנייה הרוויה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אבל מה זה המענק? אמרת שיש עוד מענק.
<< אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >>
לא, תושב שרוצה להשלים לבנייה של ממ"ד, לעלות הריאלית של ממ"ד יש לו גם עוד אפשרות להגיש בקשה למשרד השיכון לקבל עוד 10,000 שקל של ממ"ד בקו עימות.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
זה משהו ישן.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
וזכאי לזה כל אזרח?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה בנוסף? זה פלוס?
<< אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >>
כן.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
כל אזרח שבונה, זה שיפוי, כאילו שיש הבדל - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
למה לא להעלות כבר ל-192,000? בשביל מה הבירוקרטיה?
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
כי זה בהחלטה אחרת, זה מייצר קושי.
<< אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >>
זה מקור אחר, בחוק.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה מה שדרך הבנקים הם מקבלים?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כן.
<< אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >>
סך הכול, עשינו חישוב שאזרח יוכל לקבל את - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
192,000 יוכל.
<< אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >>
כן, כדי לבנות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
באחת עד תשע.
<< אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >>
באחת עד תשע.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
באפס עד אחת?
<< אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >>
באפס עד אחת ממשיך, זה ייגמר לפי הערכות משרד הביטחון פה, הם יכולים, לפי ההערכות, אמצע 2027.
הפעולה הראשונה היא בתי קרקע. פעולה שנייה היא הבנייה הרוויה, שאחת, הביצוע עובר למשרד השיכון, יוצא ממשרד הביטחון למשרד השיכון, שם ביצוע מלא, ממשלתי. ואחד החידושים פה, בשונה מהחלטות קודמות, זה גם התקצוב וגם המקור לביצוע, שתיים.
הדבר השלישי, זה תשומת לב להתחדשות עירונית במקומות שאפשר לעשות התחדשות עירונית. זאת אומרת, במקום לשים כסף ממשלתי למיגון וחיזוק במקומות שמקדמים שם התחדשות עירונית ולמנוע את האפשרות שתהיה התחדשות עירונית בעתיד, לנסות לעשות כסף חכם במהלך מסונכרן ממשלתי. גם פה יש כ-700 מיליון שקל להתחדשות עירונית. המקומות בעיקר שמקדמים בהם הם קריית שמונה ונהריה.
יש לנו עוד פעולות משלימות בהחלטה, כמו הקמה של עוד עשרה מקלטים ציבוריים ביישובים שיש בהם פחות מקלטים ציבוריים, לפי קריטריונים. יש לנו צוותים, תכף גם מינהל תכנון יוכל להרחיב, צוות הסרת חסמים ממשלתי שמיועד רק לחסמי מיגון, שיעסוק ביחד עם מתכננת המחוז והוועדות המקומיות והיישובים להסיר את החסמים אד הוק שקשורים למיגון. זה גם צוות מתוקצב, זאת אומרת, יש לו גם תוספת של בודקי תוכניות וכולי שיכולים להוריד עומסים מהוועדות, שגם ככה קשה לגייס כוח אדם בצפון. זהו, זו בגדול ההחלטה.
אפשר גם לדבר, כמו שדיברנו גם פה, עשרות חסמים, יש חסמים שהם רוחביים, קשורים ליישובים יהודיים וערביים, כמו למשל אפשרות לבנות יותר מהר, לאשר תהליכי רישוי יותר מהר לבניינים שהם יותר גבוהים משתי קומות, למשל זה חסם שהוא רוחבי, ויש גם חסמים שקשורים לחברה הערבית.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מה הוסר בחסם הזה של שתי קומות? או שלא?
<< אורח >> נתנאל רובינשטיין: << אורח >>
זה עוד לא, אבל ראינו גם לקראת העבודה - - - וגם מינהל תכנון עוד מעט יתייחס, הייתה נכונות מאוד גדולה לעשות, להוביל את הצוות הזה ולהוביל הוראות שעה ותיקונים שצריך בתקופה הקרובה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אוקיי. אני ביקשתי שיבואו לפה ועדות מקומיות רלוונטיות בגלל החסמים שעלו פה במתן היתרי בנייה ביישובים של עד 1 ק"מ מגדר מערכת ובטווח אחת עד תשע.
<< אורח >> יאשי סער: << אורח >>
יאשי סער, מנהל אגף בכיר רגולציה, מינהל התכנון.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אתה יכול לתת לנו איזושהי סקירה על הנושא התכנוני והחסמים? כי עלו פה בדיון הקודם בעיות תכנוניות שמעכבות את הביצוע של המיגון.
<< אורח >> יאשי סער: << אורח >>
בדיון הקודם סקרתי את כל המהלכים הרגולטוריים שמינהל התכנון קידם.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
השאלה אם יש משהו שהשתנה מאז.
<< אורח >> יאשי סער: << אורח >>
רגע, קודם כול, סקרתי את כל המהלכים הרגולטוריים שמאפשרים הליכי רישוי מהירים, גם בצמודי קרקע פטור מהיתר וגם מעל זה ברישוי מקוצר. מעבר לזה, יש מגבלות שונות שלא נוגעות להליכי הרישוי, לרגולציה של הרישוי דווקא כמו הצורך בחתימת שכנים, בעלי זכויות במקרקעין מכוח חוק המקרקעין, או מה קורה עם מבנים שנבנו ללא היתר בנייה, או מה קורה עם מבנים שנבנו על קרקע שאינה מוסדרת בתוכנית, ואז הליכי הרישוי לא יכולים להתקיים.
הדברים הללו עלו בדיונים שנתנאל סקר בחסות מנכ"לית משרד ראש הממשלה, והצוות שהוקם המליץ על קידום החלטת הממשלה שהתקבלה שכוללת בין היתר הקצאת תקציב למינהל התכנון לשני צרכים עיקריים. אחת, אנחנו אמורים לגייס בודקי היתרים שיעבדו עבור הוועדות המקומיות, כך שאנחנו נכשיר אותם, הם יהיו מיינדד למיגון וחיזוק מבנים ואפשר יהיה לתת מענה לצרכים הרבים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
קיבלתם תקציב לטובת הגיוס הזה כבר?
<< אורח >> יאשי סער: << אורח >>
קיבלנו החלטת ממשלה שמבטיחה תקציב. התקציב עוד לא הגיע, אבל אנחנו מתחילים להיערך.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
כמה אתם תגייסו? כמה בודקי תוכניות?
<< אורח >> יאשי סער: << אורח >>
אנחנו הערכנו שנצטרך ארבעה בודקי תוכניות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אתם תצליחו לגייס?
<< אורח >> יאשי סער: << אורח >>
כן, אנחנו ערוכים לכך, בפריסה של מספר שנים, והתקציב גם הוא נפרס למספר שנים. בנוסף לבודקי היתרים שאנחנו נעסיק בוועדות המקומיות - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
למה מספר שנים? למה אי אפשר לגמור את האירוע הזה בשנה?
<< אורח >> יאשי סער: << אורח >>
יש קושי להגיש כל כך הרבה בקשות להיתר במקביל ולבצע כל כך הרבה פרויקטים במקביל בכל הערים מאפס עד תשע, זה פרויקט שנמשך באופן טבעי כמה שנים. יש מגבלה לכמות הקבלנים שיכולים לעבוד, להיתר בנייה שיינתן יש תוקף מוגבל, אנחנו לא רוצים לתת היתר בנייה כשאי אפשר עדיין לממש אותו. הנושא מתוזמן למספר שנים באופן הולך ומתרחק מהגבול, מאפס עד תשע, לפי הצרכים שמוגדרים על ידי משרד הביטחון.
בנוסף, הנושא השני שתוקצבנו לו במסגרת החלטת הממשלה זה להקים ולעמוד בראש צוות הסרת חסמים, גם לזה נתנאל התייחס. הצוות הזה ייתן מענה שוטף אד הוק לחסמים שונים שהם לאו דווקא בהליכי הרישוי כמו אלה שסקרתי, מה קורה אם נדרש הסדרה של תכנון סטטוטורי, ואז מתכננת מחוז צפון תהיה בתמונה, או מה קורה אם צריך להסדיר היבט משפטי קנייני כזה או אחר, ואז אנחנו נגייס אד הוק לפי הצורך גורמים ממשלתיים ממשרדי ממשלה נוספים בהתאם לצורך. אנחנו כרגע ממש מקימים את הצוות הזה, לפני יומיים קיימנו ישיבה ראשונה עם מהנדסת העיר קריית שמונה במסגרת הקמת הצוות, אנחנו כרגע לקראת ישיבה עם השותפים ממשרד הביטחון ופיקוד העורף כדי לצאת לדרך.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אוקיי. מרכז המחקר והמידע.
<< אורח >> מיכל לרר: << אורח >>
צוהריים טובים. מיכל לרר מהממ"מ. אני רוצה להגיד שלקראת הדיון הזה כתבנו מסמך שמנתח את החלטת הממשלה, וכשמגיע מגיע. קודם כול, אנחנו רוצים לברך שבאמת מדובר בתוכנית שנראית מאוד מקיפה, ומתוקצבת, שזה העיקר, ובאמת משמעותית. שלושה שינויים מבניים שיש בה לעומת מדיניות העבר הם קודם כול באמת הגדלת הטווח מאפס חמש לאפס תשע, העלאת גובה המענק מ-132,000 ל-182,000, וכל הנושא של הרחבת המיגון גם לנושא של בנייה רוויה.
ואחרי המחמאות, רק ניסינו לבדוק מה בכל זאת הפערים שראוי שהוועדה תשים לב אליהם כבר בשלב הזה ותלווה את היישום של ההחלטה. קודם כול, הפער הראשון שאנחנו רוצים להצביע עליו זה כל הנושא של היעדר מיפוי מדויק של הצרכים בשטח. יעדי התוכנית מבוססים על הערכות, על אומדנים, ואנחנו יודעים שאומדנים כאומדנים עשויים להשתנות במהלך הזמן.
למשל, אני יודעת שחלק מהמספר נקבע לפי שנת הבנייה של יחידות הדיור. אנחנו יודעים שלשליש מכל יחידות הדיור בארץ אין בכלל שנת בנייה. כלומר, מדובר פה בהערכה. ויכול להיות שככל שהתוכנית תמשיך ותתקדם יתגלו פערים בין התקציב שנקבע במקור כדי למגן את ההערכות האלה לבין הצורך האמיתי שיעלה, ואז השאלה היא מה קורה כשנוצר הפער הזה. האם מוסיפים תקציב? האם משנים סדרי עדיפויות? האם באמת כל מי שזכאי למיגון הזה יקבל אותו? צריך לוודא שהדבר הזה מקבל מענה כבר בשלב הזה.
הנקודה השנייה נוגעת באמת לנושא של החברה הערבית. מנתוני עבר אנחנו יודעים שיש פערים מאוד גדולים בשיעורי המימוש של מענקי המיגון. בחברה הערבית זה עומד על 16% לעומת 52% בחברה היהודית. זה פער מאוד מאוד גדול, הפער הזה בעיקר נובע מחסמים תכנוניים וקנייניים, אנחנו יודעים שיש הרבה בנייה שהיא לא מוסדרת. וזה מעורר ספק לגבי היכולת של התושבים ביישובים הערביים לממש את המענק הזה.
צריך להגיד שנדמה שמהחלטת הממשלה יש מודעות לקושי הזה, וכאמור, ניתנו כמה פתרונות, ביניהם הקמת צוות בין-משרדי שאמור לעסוק בהסרת חסמים ובפתרונות יצירתיים, ויש גם תגבור של המיגון במרחב הציבורי. כלומר, אותם עשרה מקלטים ציבוריים שנתנאל ציין, לא כתוב במפורש, אבל הם מיועדים ליישובים שיחס המקלטים פר תושבים הוא פחות מאחד ל-1,000, שאלה בעיקר יישובים ערביים. יש גם את המענה הזה וגם שיפוץ של מקלטים והצבת מיגוניות.
העניין הוא שגם בנוגע לפתרון הזה, קודם כול, הוא מוגבל בהיקפו. מיגון ציבורי לא באמת מחליף מיגון פרטי, הוא בעיקר נועד כדי לאפשר רציפות תפקודית. וגם אנחנו יודעים שבחברה הערבית, מדוח מבקר שהיה על הנושא של מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, ככלל, 0.3% מהמקלטים הציבוריים מוצבים ברשויות המקומיות הערביות, הרבה מהם לא מתוחזקים כמו שצריך וזה דורש כסף שלרוב הרשויות הערביות אין אותו. גם זה משהו שצריך לשים לב אליו.
לגבי הבנייה הרוויה, קודם כול, זו באמת בשורה שהתוכנית הזו כוללת גם אותה, אבל צריך לדעת שלפי התקציבים והפריסה שלהם לאורך השנים, עיקר הכסף מגיע עוד כמה שנים טובות, גם במסלול הזה וגם במסלול של התחדשות עירונית. זה משאיר לא מעט אוכלוסייה כרגע בלי מיגון בטווח הנראה לעין. אנחנו יודעים שאין תוכנית לכפל מיגון, אבל השאלה אם יש פתרון אחר שנותן מענה לאותם תושבים שלא צפויים להיות ממוגנים בשנים הקרובות.
שתי נקודות אחרונות. אחת, בכל הנוגע למענה למקרים חריגים שלא נופלים בדיוק לסיווג שהממשלה קבעה. אנחנו יודעים שפיקוד העורף קובע את הזכאות למיגון פר מבנה, ולמשל בתים צמודי קרקע שיש בהם מקלט, הם לא זכאים למיגון. מה קורה במצב שיש אנשים עם מוגבלות שגרים בבית צמוד קרקע והם לא יכולים להגיע בזמן ההתגוננות הנדרש למקלט כי יש מדרגות? המקרים האלה, וכנראה שיש עוד שהם לא נופלים לסיווג הכללי של הממשלה לא קיבלו ביטוי וגם אין אזכור בהחלטה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
הנקודה השנייה?
<< אורח >> מיכל לרר: << אורח >>
אני רק אגיד שאין ועדת חריגים למקרים האלה.
נקודה אחרונה: אולי קיימת תוכנית עבודה יותר מפורטת, אבל לפחות בהחלטה לא ראינו אבני דרך ומדדי הצלחה שבאמת יאפשרו לעקוב אחר העמידה בלוחות הזמנים, כרגע זה מאוד כללי ופריסה רב-שנתית. אנחנו חושבים שיש מקום לפרט טיפה יותר על מספר הבקשות, האישורים, כמה ממ"דים נמסרים פר תקופה כדי באמת להיות עם היד על הדופק שהתוכנית מיושמת כהלכה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה רבה. משרד הביטחון, אורנה.
<< אורח >> אורנה רביב: << אורח >>
אני אחלק את זה לשניים: אפס עד אחד ואחד עד חמש. באפס אחד אנחנו נמצאים במצב סביר, בהתחשב במלחמה הארוכה ובהתחשב בקושי של לשמר קבלנים באזורים האלה כאשר - - - עליהם במציאות לא פשוטה שהתושבים בעצמם חווים אותה, תחת איום רחפנים וכולי. יחסית המצב סביר ואנחנו עובדים שם, וניכנס עוד בהאצה בתוך יישובים כמו מטולה ויישובים אחרים שכרגע - - -
אני חילקתי את התשובה שלי לשתיים. אני מתחילה באפס-אחד. באפס אחד תמונת המצב היא כזאת, אני אתחיל אחרת עכשיו: מתוך כמעט 3,000 זכאים, 10% מהם הלכו לביצוע עצמי, קצת יותר מ-10%, והשאר, משהו כמו 85%–90% נמצאים בביצוע הממשלתי. מתוך הביצוע העצמי המצב מתנהל די לאט. זאת אומרת, אנחנו לא רואים השלמה, יש שם עיכוב רציני מאוד, וצריך לראות מדוע זה קורה, מה הקושי לאותם 360 זכאים בביצוע עצמי, מדוע הם לא מתקדמים כראוי עם ההקמה של המיגון בעצמם.
בביצוע הממשלתי מרבית הבקשות עברו כבר היתר, את אישור הוועדות, יש כ-440 היתרים שממתינים, וזה צריך לפרק בתוך הוועדות מדוע זה ממתין. צריך לעשות, לדבר גם, קודם התייחס יאשי ממינהל התכנון, צריך לראות שהוועדות פועלות באופן אחיד, במדיניות אחידה, אחודה ביניהן.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
יש לכם ועדות שיש בעיות איתן? יש ועדות שאת יכולה להגיד לי, ב-440 האלה, יש לי בעיקר 250 בוועדה אחת והשאר בוועדה אחרת, או שזה - - - ?
<< אורח >> אורנה רביב: << אורח >>
יש פיזור לא אחיד של הבקשות בתוך הוועדות. לא כל הוועדות נדרשות לטפל באותה כמות היתרים, כן. אבל אני לא יכולה להגיד שיש ועדה שהיא באופן מכוון מתמהמהת או משהו כזה. אני חושבת שהם חווים קשיים אובייקטיביים בקצב וכולי וצריך לפרק את זה. ואני חושבת שצריך לעשות את זה מול מינהל התכנון כדי לוודא שכולם עובדים אותו דבר, שהוועדות כולן דורשות את אותו דבר. כי אם אנחנו נמצאים בהקלה מסוימת בוועדה אחת, לא בהכרח שנחווה את אותה הקלה בוועדה אחרת. זו מדיניות אחודה ואכיפה של מדיניות אחודה היא נחוצה. זה אומר שמתוך כ-90% מתכולת הפרויקט אנחנו נשארנו רק עם 435 היתרים, בסביבות 440 היתרים שנמצאים בוועדות עצמן. כל השאר התקבל ונמצא רובו בשלבי ביצוע מתקדמים או בשלבי תכנון מתקדמים.
מבחינת הקשיים והתרת חסמים, הייתי שמה את הדגש על אחידות בין הוועדות. הוועדות, יש שם אנשים מאוד מקצועיים שמנהלים אותן, האחידות, הראייה הכללית, כולם פועלים אותו דבר, כולם דורשים את אותן אגרות, כולם מבקשים את זה באותו שלב.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
איפה יש לך בעיות? המטרה שלנו פה היא לפתור בעיות. בזום נמצאים לא מעט ראשי מועצה וגם יושבי ראש ועדות.
<< אורח >> אורנה רביב: << אורח >>
כולם מאוד קואופרטיביים, אבל אני חושבת שנדרש להסתכל בדריל דאון באמצעות מינהל התכנון ולוודא תחת מינהל התכנון שבהתאם לדירקטיבות שלהם כולם עובדים באופן אחיד.
יש לציין שאת חלק מהוועדות אנחנו כבר תגברנו, יכול להיות שתגברנו בבודקים. הרעיון של הבודקים הוא לא חדש, ומשרד הביטחון, מתוך תקציב הפרויקט, כבר עשה את זה במספר ועדות. זה הוכיח את עצמו, זה היה בסדר. צריך לראות אם נדרש שוב, ויאשי דיבר על זה.
לגבי אחד עד חמש, התמונה היא לא מאוד, אני מסכימה לגמרי עם מיכל שאין מיפוי מדויק, ובהיעדר מיפוי מדויק של הצרכים קשה לעשות הערכה. יש לנו הערכה מאוד מאוד כללית לבערך 10,000 זכאים או משהו בסגנון הזה, אין מספרים מדויקים. ביחס להערכות, כמות הבקשות היא לא גדולה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
הציבור היום יודע שהוא יכול לקבל 182,000 או 192,000 שקל ליחידה כבר? איך זה מדולבר לציבור הזכאים?
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
קודם כול, זה עבר לרשויות, אבל בגלל שהמנגנון, לוקח זמן גם להרחיב אותו, גם מבחינת המערכת הדיגיטלית וגם מבחינת ההיערכות של כל המינהלת, אנחנו עוד לא יוצאים באיזשהו קמפיין גדול.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
שאלה. מי שכבר יצא, מי שהלך לפני שלושה–ארבעה חודשים למסלול הזה של ה-132,000.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
הוא יקבל, אבל בסוף הבנייה.
<< אורח >> ענבר בזק: << אורח >>
אבל עד כמה אחורה? זאת אומרת, אנשים שאלו אותי, מי שבנה אחרי 7 באוקטובר, אבל לפני שנה.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
לא, המועד הקובע זה המועד של תחילת הפרויקט של אחד עד חמש. זאת אומרת, הוא תחילת 2024.
<< אורח >> ענבר בזק: << אורח >>
מי שקיבל אחרי תחילת 2024.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
סליחה, 2025.
<< אורח >> ענבר בזק: << אורח >>
יש לך את התאריך המדויק?
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
2025. ההסכם נחתם - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
ברגע שאושר אחד עד חמש.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
זאת אומרת, מי שנמצא במסלול וביקש 132,000 שקל, הוא כנראה גם זכאי ל-182,000.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
נכון.
<< אורח >> ענבר בזק: << אורח >>
זה לא מי שבנה קודם.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
לא.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא מהחלטת המיגון.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
לא מ-2018.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא מ-2018.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
מדצמבר 2024.
<< אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >>
אף על פי שהיה ראוי שזה יהיה מ-2018.
<< אורח >> ענבר בזק: << אורח >>
אני אגיד לכם מה קרה. הרבה אנשים שפונו בנו בתים כשהם היו מפונים ואז הם חזרו, הם הבינו שכן מקבלים רטרואקטיבית. מי שבנה בתקופת הפינוי, לא? התשובה היא לא.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
היה פה כבר גם בדיונים האלה וגם בוועדות מקבילות, אבל אנחנו לא הגענו להסכמות על הדברים האלה עם האוצר, יש פה קושי לתת רטרואקטיבית.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
ברור, תודה. אני אתן לראשי המועצות, גם אלה שפה וגם אלה שבזום. נתחיל עם אסף.
<< אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >>
שוב, דיון חשוב מיני רבים. באמת יש התקדמות, אבל אני פעם ראשונה נדהם שמדינת ישראל רוצה לשלם מיגון ופיקוד העורף מונע מיגון, ואני אסביר. במשך שנתיים וחצי ישנו קו עימות שבו יש רשימה של יישובים שמוגבלת על ידי מדינת ישראל בצורה אחידה. גונן אצלי, להבות, עם אותן הגבלות כמו שמיר. אותו נזק כלכלי למשפחות שלהם. יש לי קיבוצים שלא.
ועכשיו כשמתקבלת החלטה, אני אלך אחורה. כל החלטות הממשלה כולן של כל שיקום הצפון מכילות קבוצת יישובים, רשימת היישובים המאוימים. ומי שבוחר לפרוץ את הדבר הזה, את רשימת היישובים ולחלק זה צבא ההגנה לישראל. הזוי. צבא ההגנה לישראל שבמשך שנתיים וחצי נתן הנחיות לילדים שלנו להיות במיגון, כמו שמיר, כמו בדפנה, ביום הדין הוא זה שמונע? בחיים לא היה דבר כזה. זו בושה, זה עלבון, וראוי שיתוקן מזמן.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אתה צריך להסביר את עצמך יותר, אסף.
<< אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >>
אני אסביר עוד פעם. קו העימות כבר מזמן מוגדר כרשימת היישובים המאוימים ולא כאפס תשע. כל החלטות הממשלה, יש רשימת יישובים מאוימים, אין אפס תשע יותר.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אילו יישובים יוצאים?
<< אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >>
אצלי גונן, להבות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
שהם נמצאים כמה?
<< אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >>
10.5 ק"מ, אבל זה לא משנה, הם שנתיים וחצי תחת אותן הנחיות מחמירות של פצ"ן. וביום הדין כשצריך למגן אותם - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
עכשיו זה ברור.
<< אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >>
אגב, הממשלה בעד, כולם בעד, פצ"ן בעד, פיקוד העורף פתאום נגד. הסכנה היותר גדולה היא שעכשיו כל הגופים ומשרדי הממשלה התחילו גם הם חזרה לקצץ, כי אפשר אם צה"ל מקצץ.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
כן, פיקוד העורף.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
תראו, קודם כול, יש הבדל גדול בין מה שמגדירים כקו עימות, או ככה לפחות היישובים קוראים להם, או אנחנו קוראים לזה גזרת פצ"ן, לבין מה שאנחנו קוראים אפס תשע, שאלה אותם יישובים שבהחלטת הממשלה. למה ההבדל? אגב, יש יישובים כאלה בגזרת פצ"ן, הם זכאים לכל מיני דברים אחרים, למרכיבי ביטחון נניח. הדרישה, הדמ"צ, האפיון המבצעי, הוא נגזר מזה שיש עליהם עוד איומים נוספים מעבר לאיום רקטי. זאת אומרת, הם גם מאוימים מכל מיני נסיבות אחרות שקשורות בקרבה למקומות מסוימים או בנתיבי חדירה וכולי. היישובים האלה שבהחלטת הממשלה הם יישובים שנמדדים עם סרגל 9 ק"מ מהגבול, לא המצאנו אותם היום, קו ה-9 ק"מ - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
יונתן, יש לי שאלה.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
רגע, לא, כי זה חשוב. תן לי רגע לסיים, אני אסביר.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אני רק מנסה להבין מה ההיקף של הפער, על כמה יישובים אנחנו מדברים?
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
איפה עובר הגבול? אם בלהבות - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
בהנחה שהיית לוקח - - -
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
אני שואל איפה עובר הגבול. אם מכניסים את להבות שב-10.4 נניח, למה לא ייכנס לצפת שהוא ב-11?
<< אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >>
הסברתי לך, אתה לא יכול להגיד דבר כזה. כי אתה הגבלת אותו במשך שנתיים וחצי ולא את צפת. אל תהיה ציני. אתה הולך לחטוף תביעה.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
תתבע.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אסף, רגע, תן לי. בכל זאת, אני חושב שאנחנו בנינו פה מערכת יחסים כבר לאורך הזמן. שאלה. נניח שההחלטה לא הייתה אפס תשע, אלא היא הייתה אפס תשע פלוס יישובים שמוגדרים ברשימת היישובים המאוימים. זאת אומרת, כמה יישובים שנמצאים ברשימה שלכם הם מעבר לאפס תשע? מה האירוע? בוא נבין רגע.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
זה לא רלוונטי, השאלה. אני יכול לתת לך את הנתון הזה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
זה אני אחליט.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
לא. זה לא רלוונטי כי היישובים האלה - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אני רוצה לשמוע את הנתון.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
לא, אני אתן לך את הנתון. הנתון הוא גונן, כפר ורדים, להבות הבשן, יחיעם, חד נס, שבי ציון, עברון, חולתה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
זהו?
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
יש פה שמונה יישובים.
<< אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >>
כפר ורדים לדעתי כולו ממוגן, לא? כי הוא כולו הוקם - - -
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
לא משנה, כפר ורדים הוא מעבר לתשע. היישובים האלה, שוב, יש להם דרישה מבצעית לא סתם בגזרת פצ"ן, מכל נסיבות אחרות. אם מדברים רק על אירוע של ירי רקטי, שזה עניין של מרחק מהגבול, כמו שב-10.4 ייכנס לך להבות הבשן, ייכנס לך גם ב-11 צפת, יבוא צפת ויגיד, סליחה.
<< אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >>
אבל אתה משקר. יונתן, אתה איש צבא שאומר משהו שקר, כי כל הנחיות המיגון שאני מחזיק היו שונות.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
שקר? סליחה, אני לא מוכן לשיח הזה. עם כל הכבוד, יש גבול גם לשיח הזה.
<< אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >>
אתה אומר בכנסת ישראל משהו שהוא לא נכון.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
משהו שהוא מאוד נכון.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אסף, אני לא השתמשתי בפטיש הזה אף פעם פה בוועדה.
<< אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >>
שנתיים וחצי במלחמה.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
המודל הזה קיים בדרום, יש 7 ק"מ, הקו הזה נקבע, הוא היה גרזן. לא נכנס יישוב שהוא ב-7.1, לא נכנס.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה לא נכון.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
רגע. בואו נשמע מה לא נכון. יש שם יישובים בגזרת פד"ם שזכאים למרכיבי ביטחון כמו רוחמה, דורות, צאלים, גבולות, ברור חיל, אני יכול לתת עוד כמה דוגמאות כשאני אזכר, הם לא נכנסו, הם זכאים למרכיבי ביטחון בגזרת פד"ם ולא נכנסו.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אנחנו נקיים על זה דיון נפרד, צפון דרום ביחד. זה גם בנגב. אנחנו גם נגב, גם גליל. מולטיטאסקינג.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
זה לפני 20 שנה כבר, האירוע כזה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
בסדר, זה לא אומר שאסור לגעת בו. נמצאים בזום עוד ראשי מועצות, נתחיל מאורי קלנר ואחריו בני בן מובחר, ואחרי זה ניתן לשריף.
<< אורח >> אורי קלנר: << אורח >>
תודה רבה, אדוני היושב ראש, על רשות הדיבור. קודם כול, מזדהה עם הכאב של חברי אסף, כי אנחנו גם חווים בגולן את ההפרדה הזאת בין צפון לדרום, ויישובים שנמצאים מחוץ לפוליגון וחוטפים לא פחות, למשל, הוא נתן את הדוגמה של קיבוץ שמיר, מעליו יש את היישוב קלע אלון שבכלל נמצא מחוץ לכל תחום כי הוא עוד יותר רחוק מהגבול, אבל חטף הרבה יותר ובאתגרים מאוד מאוד גדולים.
אבל כשאני מסתכל על כל גזרת הגולן, אנחנו מסתכלים על זה שהמדינה מתכוננת למלחמה שהייתה ולא למלחמה שתהיה. וכשאנחנו מסתכלים, ואני לא בביקורת על פיקוד העורף, להפך, יונתן אלשיך שנמצא אצלכם שם, אנחנו כרגע בפרויקטים משותפים על מבני ציבור של כמעט 100 פרויקטים יחד, ומתקדמים ועושים דברים מצוינים, ורק צריך להמשיך את זה, כי ככה מתכוננים למלחמה הבאה למול סוריה, למול לבנון, ולא למלחמה שהייתה.
המצב בגולן הוא ש-2,611 יחידות דיור פרטיות, רובן בקרבה מאוד גבוהה לגבול, כולן נמצאות ללא מיגון, נמצאות קרוב מאוד לגבול סוריה, נמצאות חלקן קרוב מאוד לגבול לבנון, ואני לא מדבר וצריך לדבר פה על הרשויות הדרוזיות, שגם הן נמצאות בתוך אותו סיפור. ראינו מה קרה במג'דל שמס. וגם יש אלפי יחידות דיור בארבעת הכפרים הדרוזיים שאינן ממוגנות.
ולכן, ממשלת ישראל, וצריך מפה לקרוא לה להרחיב את ההחלטה שקיבלו לפני שבועיים לכלל הגולן, לכלל קו העימות הזה שגם הוא זה שמכין את המלחמה הבאה ולמגן אותו. ולכן אני חושב שהדיון הזה מאוד מאוד חשוב. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה. בני, בבקשה. אחריו שריף, ראש המועצה של גוש חלב.
<< אורח >> בני בן מובחר: << אורח >>
תודה, אדוני היושב ראש, לא רק על הדיון הזה, בכלל על הדיונים שאתה מקדם ומלווה ועוקב. אני נמצא בוועדה לתכנון ובנייה משותפת הגליל העליון-מבואות החרמון, לצידי מהנדסת הוועדה ויושב ראש הוועדה. אני רוצה דווקא לפתוח, אחרי שהייתי קשוב מאוד לדבריה של אורנה ואלשיך. בתחילת הדרך כפר יובל ומרגליות, ואני לא מדבר רק בגלל שאלה יישובים שלי, קיבלו מיגון מלא, עבודה מסודרת, מדויקת, בית-בית, גם תוכנית מראש וגם אחר כך בנייה על ידי משרד הביטחון.
לאחר מכן יש כאן עוד יישוב אחד שהוא עמד, ואורנה גם הייתה, גם קיבלה את כל החומרים, גם הוציאה את המפות, גם הכול, משרד הביטחון, אורנה/משרד הביטחון, כי אנחנו עובדים מולה וגם מול אלשיך. יש תקלה, ואני לא רוצה להתמקד בתקלה ולא לעשות חלילה תחרות עם אף ראש רשות ואף רשות ואף יישוב. כל אחד מציג את היישובים שלו ואני מקווה עוד שיימצא הפתרון.
מה שאני רואה כאן זה שיש כרגע שעת רצון שמשרד הביטחון צריך להתעסק עם הנושא של חריגים. וכפי שאתה שאלת, השאלה שלך הייתה מצוינת בדיוק הדברים: האם התושבים או מזכירויות היישובים והמועצה בשביל לדברר את זה הלאה יודעים שיש להם עכשיו מההחלטה הצמדה מ-2018, שזה היה 132,000 ל-182,000. למה? כי במשוואה הזאת, בין 132,000 ל-182,000, תושבים רבים ביישובים אפס עד תשע לא בנו ממ"ד עד עכשיו. ברגע שהם יקבלו את ההודעות וברגע שיישובים ישכילו ללכת בצורה מסודרת ומאורגנת, יישוב-יישוב, עם מהנדס אחד, עם מישהו שילווה, עם פרויקטור, אך ורק הנושא של התקציב יעצור את זה. ואם משרד הביטחון אומר יש תקציב והשר אומר את זה, תתחילו, תתארגנו, אני מאמין שיישובים שיהיו מסודרים יכולים להיות בקנה.
צריך להזכיר את היישובים החדשים שהצטרפו עכשיו, וזה רק באזור שלנו: חולתה, יסוד המעלה ושדה אליעזר. הבעיה הגדולה, אני מבקש מאורנה ומאלשיך, תצאו רגע מהקופסה, תחשבו רגע מחוץ לקופסה. יש בעיות ויש חריגות, מקומות שהסוכנות בנתה בתים. לא להתעסק עם זה, למצוא את שביל הזהב, לתת לתושבים שמודאגים, והם בעיקר אוכלוסייה מבוגרת שהסוכנות בנתה להם את הבתים והם רוצים עכשיו לבנות את הממ"ד. והיום ב-182,000 הם יכולים כמעט, אם זה יהיה בצורה מרוכזת, לא להוסיף שקל אחד מהכיס. ההצטרפות של אפס עד תשע חייבת להיות עכשיו רשומה, מסודרת, כי זה עבר, וצריך לעקוב אחרי העניין הזה. ואני רוצה להגיד תודה רבה לכולם.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה. אני כבר מודיע, אני מתנצל, כי אנחנו חייבים לפנות פה את האולם בשעה 14:00. אני אתן עוד לשריף, ראש המועצה של גוש חלב ואחרי זה אני אסכם.
<< אורח >> שריף ניג'ם: << אורח >>
שלום לכולם. קודם כול, תודה רבה על הדיון החשוב, גם תודה לכל החברים שהשתתפו. אני לא אאריך, אבל אני אסכם. כבר עשינו דוקטורט מהדבר הזה. החלטת הממשלה הזאת התקיימה ב-2018, מטרתה להציל חיים. אחרי 7 באוקטובר אנחנו במציאות אחרת. הדבר הזה, לפי תפיסתי, הוא למנוע את הפינוי הבא. כי גם היום כל תושב באזור, אם ייקלע למצב הזה, אחרי כל מה שחווינו ועברנו, עדיין עוברים, הוא אומר לך, תשמע, אני אקח את משפחתי ואלך לגור רחוק עד שאחזור. אנחנו יודעים שעד היום לא מצליחים לשקם או למנף את הצפון בגלל העזיבה הזאת. לכן אנחנו צריכים שיראו את הפרויקט הזה כפרויקט לאומי. האם אנחנו רוצים למנוע את הפינוי הבא או ממשיכים אחרי ביורוקרטיה שאי אפשר, אין פתרון.
וסליחה מכל החברים שלי, אני אתמקד יותר ביישובים הערביים כי פשוט מאוד זה מה שמוטל עליי, למרות שהרבה דברים הם משותפים. אנחנו בטווח אחת עד חמש, אנחנו עם 15,000 תושבים, כמעט 25% מהאוכלוסייה של קו העימות, 60% קיימים ללא מיגון, וכמעט 4,000 זכאיות. אנחנו עם מיגון צפון עובדים קשה, אבל החסמים הם לא נתפסים, ואנשים לא מבינים את החסמים. אנחנו גם שיגרנו מכתב משותף, אני, חורפיש ופסוטה, של כל החסמים האלה, שאפשר פשוט מאוד לפתור אותם בקלות. כל בית מ-1992 ומטה, מה שנבנה ללא ממ"ד, פשוט לתת לו את זה לבנות.
יש הרבה חסמים, אני אסכם אותם בשני חסמים עיקריים, אחד שהוא תכנוני והשני הוא קנייני, ושניהם בעייתיים, ואפשר לפתור אותם בשתי הוראות ממשלה פשוטות או הוראת שעה. התכנוני, פשוט מאוד היום, קח את גרעין הכפר בכל כפר ערבי, שהוא יישוב מאוד ישן, שפתאום הרחבות, כביש שעולה על בית שעכשיו מנסים לפתור אותו וזה ייקח ארבע-חמש שנים עד שאני אסדר את זה. אף אחד לא הולך את המרקם הישן להרוס, זה להרוס את כל הכפר. והאדם הזה לא יכול לבנות, כי חלק מהחלקה הקטנה שלו, אפילו מטר, עולה על - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אני צריך שתסכם בדקה את הערותיך עכשיו.
<< אורח >> שריף ניג'ם: << אורח >>
אנחנו צריכים הוראת שעה לפטור אותנו ולהתייחס רק להיתר של הממ"ד, אנחנו צריכים הוראת שעה לבעלויות, לא קשור מי הבעלים, כי יכול להיות שזה עמידר ולא מעניין אותו, או יורשים של עשרה ילדים ומספיק אחד שמתנגד. לתת הוראת שעה, מי שיכול לבנות, הוא בונה את זה, הוא מסבסד והוא מוותר על הזכות של ששייך לבית, הוא לא יכול לדרוש.
ודבר שלישי, אני רוצה את הוועדות. אנחנו קורסים. מהנדסי מועצות לא יכולים לעמוד בזה, מהנדס הוועדה שהוא גם לא - - - יש לנו את האתגרים שיש לנו, אבל היום הם עושים את כל העבודה שהיא לא הנדסה בכלל, הם באים לבוא, לתת אישור מי גר וכמה גרים בבניין. ואנחנו לא מתקדמים, הכול תקוע שם.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> שריף ניג'ם: << אורח >>
זו לא העבודה שלהם בכלל. אנחנו צריכים שיפתרו לנו את זה רק בשביל להסיר את החסמים, אחרת אנחנו לא יכולים לבנות כלום.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה רבה.
אני רוצה לסכם את הדיון, וראשית להודות לכל מי שלקח בו חלק, גם אלה שנמצאים בזום ולא הספיקו לדבר. אני רציתי פה את ראשי הוועדות המקומיות, גם כדי שיהיה מענה לשאלות אם יצופו פה באופן נקודתי. אני חייב לומר שאני שמח שלא צף פה משהו נקודתי סביב הוועדות המקומיות, אבל אני לא יודע אם זה בהכרח המצב.
<< אורח >> שריף ניג'ם: << אורח >>
עכשיו אני אמרתי, כבוד היושב ראש, יש בעיה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
את זה אני הבנתי.
אני קודם כול רוצה לברך על החלטת הממשלה. גם כשעושים דברים טובים לפעמים אפשר להגיד שעושים דברים טובים, זה בסדר. והחלטת הממשלה מבורכת, שנענו סוף-סוף לבקשות שלנו, גם להעלאת הסכום על יחידת דיור, ואני חושב שגם הרטרואקטיביות היא נכונה. לצערי, זה מאוחר מדי לחלק מהאנשים. ואני איתפס פה אולי על מה שאמר ראש המועצה האזורית גולן, צריך לנסות ולקחת את התוכנית הזו של מיגון הצפון, לא להסתכל במראה אחורה על מה היה לנו, מה עברנו בדרך, אלא מה צפוי לנו קדימה. ובמה צפוי לנו קדימה, מה לעשות, האתגרים גדולים יותר.
אני מאלה שמחזיקים בדעה שאי אפשר לדבר על שיקום הצפון בלי חיסול חיזבאללה, ולכן, לצערי, הרבה מאוד מהדיונים שנעשים כאן על תוכניות שיקום הצפון לא רלוונטיות, מכיוון שברור לכולם שכל זמן שחיזבאללה על הגדר הסיבוב הבא יגיע. ואני מקווה שהסיבוב הבא גם לא יהיה כזה שעוד יכלול לנו גם את סוריה. אבל כמו שגם כאן נאמר, האירוע המזרח תיכוני הזה מתהווה לעינינו והוא מכריח אותנו להיות ערוכים ולהיות ערוכים הרבה יותר מהר כדי שבאמת לא יצטרכו לפנות תושבים, שלא בגלל אירוע שאין מיגון אנחנו מוצאים את עצמנו מוציאים תושבים החוצה.
ומכאן אני רוצה לעבור לבקשות. אחת, אני אבקש לעשות דיון ספציפי על נושא היישובים שהם מעבר לתשע אבל עם הנחיות ביטחון כאלו או אחרות, הסוגיה שהעלה כאן ראש המועצה. נעשה דיון כזה ונצרף אליו גם נגב, גם גליל.
בנוסף, לגבי נושא תכנון ובנייה, מרשויות התכנון, ממינהל התכנון, כן נצטרך למצוא איזושהי תשובה לנושא התכנוני בהרבה מאוד מבנים שהם לא מתוכננים, אותם מבני סוכנות. אותו אירוע יהיה חייב למצוא את עצמו עם הוראת שעה.
שלוש, לא מצאתי שיש בתוכנית הזאת תגבור לוועדות המקומיות. זאת אומרת, יש תגבור למינהל התכנון בבודקי תוכניות, אין תגבור לוועדות המקומיות. אני טועה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
תגבור של מינהל התכנון.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
כן, אבל אני חושב שנכון לתת.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
תגבור לוועדות הוא בכוח אדם חיצוני.
<< אורח >> יאשי סער: << אורח >>
התגבור יינתן על ידי מינהל התכנון.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
לוועדות המקומיות כשהן ב- ?
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
לפי הצרכים של המיגון שעולים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כן, אנחנו נפעיל מטעמנו, לוועדות ובוועדות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מקווה שזה יעבוד. מקבל.
חסר לנו, ואת זה אנחנו כן נבקש מהממשלה לייצר, כפי שנאמר פה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, איזשהו סקר שנתי על האומדנים, על כמה מבנים מדובר, על מה באמת המספרים שעליהם אנחנו עומדים, ואז מהם אבני הדרך והמדדים להצלחה. יש כאן כמה שאלות, אין לכם כרגע מה לענות כי אני אבקש את המענה הזה בכתב.
<< אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >>
רק יכול להיות שהדיון על רשימת היישובים יצטרך להיות סגור כי יש שם אלמנטים שאי אפשר לחשוף.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אין שום בעיה, מצוין, יהיה דיון סגור, כבר אני אומר לך, אין שום בעיה.
שאלות שאני מבקש מכם שתרשמו, מבחינתי, אפשר לענות עליהן בכתב, אני לא חושב שיש צורך בעוד דיון: א', מתי אפשר יהיה לראות את השינויים באתר האינטרנט, את השינויים שתואמים להחלטת הממשלה? ב', האם יהיה מענה מימוני חריג למשפחות שאין ביכולתן בכלל לייצר מימון בהיבט הכלכלי? זאת אומרת, סיוע כלכלי למי שנמצא בבעיה. ג', איך יתבצע התשלום הרטרואקטיבי למי שכבר ביצע וסיים בנייה, האם יש כזה תשלום? ד', האם הבדיקה נעשית לפי מספר יחידות דיור, כמו יחידות להשכרה או צימרים, או למשפחה? זאת אומרת, מה קורה באירוע כזה? ה', האם התקצוב כולל מיגון חדר קיים במקרים בהם מעדיפים לא לבנות חדר נוסף, אלא למגן חדר קיים?
אתם לא צריכים לענות כרגע, תעבירו לי בבקשה את התשובות האלה בכתב. ככל שיידרש, אנחנו נזמן עוד דיון, אבל כרגע אני לא רואה צורך בדיון מעקב. תודה רבה, הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:58. << סיום >>