פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 123
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ו (16 ביוני 2026), שעה 13:20
סדר היום:
<< נושא >> פניות ציבור לגבי התנהלות שירותי הגרירה כלפי הצרכנים << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
אושר שקלים – היו"ר
מוזמנים:
שמואל זקן
–
צוות ביטוחי רכוש, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון
ישראל אלמסי
–
מנכ"ל, ארגון ידידים
רונן לוי
–
יו"ר, איגוד המוסכים בישראל
רן גבאי
–
מנכ"ל, שגריר, פורום שירותי גרירה
תומר ממן
–
סמנכ"ל שירות, ש. שלמה שירותי רכב
יוסף נעים
–
יו"ר, ארגון צמיגאי הרכב והבטיחות בישראל
משתתפים באמצעים מקוונים:
אריאל דיאמנט
–
לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן
מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח
רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> פניות ציבור לגבי התנהלות שירותי הגרירה כלפי הצרכנים << נושא >>
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
צוהריים טובים לכולם, תודה לכולם שהגיעו, אני מתכבד לפתוח את הישיבה הנוספת של הוועדה לפניות הציבור. לפני שניגע בעניין שלנו, הודעה אישית מבחינתי, כי ביומיים האחרונים אני קצת בתחושה לא הכי נעימה. אנחנו נחשפנו להסכם ההבנות המתגבשות בין ארצות הברית לבין איראן. והאמת, אני לא יודע עד כמה זה בכלל נוגע לנו, אם בכלל, אבל לצערי, ישנם כמה אנשים, פוליטיקאים ושלוחותיהם בתקשורת, חסרי אחריות, שפשוט מנסים לקחת את העניין הזה לנושא של ניגוח פוליטי וקורעים פה גם את העם, ובסופו של דבר, זה בא על חשבון החיילים שלנו, ואני פה בשביל להגן על החיילים שלנו. עד כאן.
עם כל הכבוד, יש זמן לפוליטיקה, אנחנו לפני בחירות, מבין בדיוק את העניין, אבל אני חושב שזו שעתנו היפה שאפשר וצריך כולנו כאיש אחד להתייצב מאחורי ראש הממשלה, מאחורי הקבינט, מאחורי החיילים, ולגבש חזית אחידה, כי ככה אנחנו גם נראה בחוץ. וככל שאנחנו נראה חזקים ומאוחדים בחוץ, זה ישפיע גם על התנאים של המלחמה אם תקרה או לא תקרה. וזה לטובת החיילים שלנו. לכל אותם חגבים פוליטיים שמנסים לעשות פוליטיקה על חשבון הגב של החיילים שלנו, זו פשוט בושה וחרפה.
יתרה מכך, אני לא מוכן לשמוע עצות מכל אלו שדרשו שאנחנו ניכנע לחמאס, שדרשו שאנחנו ניכנע לחיזבאללה, שלא רצו שניכנס ללבנון עוד כשהם ידעו שיש מנהרות חודרניות התקפיות לתוך שטח ישראל ורצו שאנחנו נעצור את המלחמה ולסכן בכך את יישובי הצפון. אל תיתנו לנו עצות, תבואו ותגבשו יחד איתנו חזית, עם ראש הממשלה ביחד. בסופו של דבר אלה החיילים של כולנו. תודה.
למקרה שאנחנו התכנסנו לישיבה הזו, אנחנו קיבלנו פנייה בנושא כל כך כאוב שמצד אחד גורם להרבה מאוד אי נוחות, הרבה מאוד בעיות ומצוקות של אנשים. אני חושב שכולנו כאן בחדר פעם אחת במהלך חיינו נתקענו בסיטואציה שרכב נתקע, או שראינו רכב שנתקע בדרך, ומשם מתחילה איזושהי סאגה שהיא מסכת שאנחנו נמצאים בסוג של חוסר ודאות, קוראים לגרר, קוראים למחלץ, לא יודעים בדיוק מתי מגיע, מה קורה עם חברות הביטוח, מה קורה עם מישהו שאמור לבוא ולסדר ולתקן לנו את הרכב?
יתרה מכך, מדי שנה נפגעים הרבה מאוד אנשים, אנשים גם קיפחו את החיים שלהם מכיוון שבסוף קיבלו פה גם שירות לא טוב ולא יעיל. ואת הדיון הזה, גם עם כל ההשלכות הכלכליות שלו, אני קודם כול רוצה לפתור לפחות בעניין הבטיחותי, כי אם בעקבות הדיון הזה אנחנו נציל נפש אחת, זה שווה כל מאמץ.
יתרה מכך, אנחנו גם הזמנו כאן את משרד התחבורה שיצטרפו, הם בחרו שלא. מבחינתי, זו תקלה מאוד מאוד חמורה. אני הולך להגיע לנושא הזה עד שרת התחבורה, אני בטוח שאם היא תדע מזה היא תראה את זה בחומרה לא פחות ממני, אבל זה כבר לפעם אחרת. אני אמסור לכם תשובות, עדכון לגבי התשובה שלה. דבר ראשון, אני רוצה להתחיל ביוסף נעים, אתה הגשת את הפנייה. תן בבקשה תיאור קצר של הבעיה.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
תודה רבה, אדוני היושב ראש. שמי יוסף נעים, אני יושב ראש ענף צמיגי הרכב והבטיחות בישראל, שנים רבות בענף הרכב, מעל 50 שנה, מתנדב בכל מיני מקומות במשרד התחבורה, כמו שהיום פה בכנסת ובכל מקום. בשנים האחרונות אנחנו נתקלים בתופעה מאוד מאוד קשה שאין מי שיגן על האזרח מחברות הביטוח כאשר הוא צריך גרר. אם לקוח מתקשר, ומכל סיבה שהיא, האוטו שלו תקוע, זה מתחיל ככה: עד שעונים לו לוקח הרבה זמן, וכשעונים לו, אנחנו נשלח לך קודם כול מכונאי, מכונאי ייקח עד שלוש שעות. המכונאי יכול להגיע גם אחרי חמש-שש שעות.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
לאו דווקא גרר.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
קודם כול מכונאי. מגיע המכונאי, מסתכל, אין לו תעודת הכשרה, אין לו סוג שלוש, אין לו כלום, והוא אומר, אני לא יודע לטפל ברכב החשמלי, נשלח לך גרר. עוד שמונה שעות מחכים עד שהגרר מגיע במקרה הטוב. אם הוא תקוע בחיפה, אומרים לו, אנחנו נגרור לך את האוטו בתחנות. אנחנו נגרור אותו לחדרה, מחדרה לנתניה, מנתניה לתל אביב. לי אישית לקח באוטו שלושה-ארבעה ימים מראש פינה להביא את האוטו שלי עד למוסך בתל אביב.
יחד עם זאת, יש לנו תופעה שאם הרכב נמצא על שביל כורכר של קרן קיימת, זה נקרא חילוץ. עוד אמשיך ואגיד לך, מדינת ישראל ב-2005 אישרה להכניס לארץ רכבים ללא גלגל ספייר. ברוב המקרים מתקשרים, אין לי ספייר, אני צריך גרירה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
ממתי?
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
מ-2005. אני דרך אגב הייתי בוועדה שם והתנגדתי מאוד, אבל זה לא עזר לי, כי הטייקונים, היבואנים ניצחו אותנו שם. שזה אומר אוטו בלי ספייר, אבל אתה יכול לקנות ספייר, תשלם 5,000-4,000 שקל, יהיה לך ספייר באוטו, אבל אנחנו מביאים את האוטו בלי ספייר. האוטו נתקע, מרימים טלפון, אין לי ספייר, אני מבקש שיגיע מכונאי או מישהו לגרור את האוטו. אין ספייר, אם יגיע המכונאי, מה הוא יכול לעשות, לשים אוויר? אחרי 5 מטר עוד פעם ירד האוויר. צריך להגיע גרר. נניח שהגיע גרר. הגיע גרר, אני לא לוקח אותך ישר למוסך, אתה נמצא פה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
מה הזמן הממוצע שמגיע גרר?
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
גרוע מאוד. בסטטיסטיקה שאני מקבל, מעל 8 שעות.
ניקח עוד מקרה קדימה. כשבן אדם כבר מזמין את הגרר או שיש לו גלגל ספייר, אבל הוא עלה על איזה יתד שתקוע בכביש או נפל מאיזה אוטו קרש או משהו, דפק שני צמיגים. שני צמיגים זה כבר לא גרירה, זה לא אירוע תאונתי. כל מה שאני אומר לך, בחצי השנה האחרונה שאני מטפל בנושא אני רק אוסף מיילים ומיילים על גבי מיילים.
מה שאני מבקש פה, דבר מאוד פשוט. היום חברות הליסינג, שיושב פה לצידי, ברגע שהאוטו עלה על הגרר, בזה נגמר, הוא חייב לרדת במוסך. אם האוטו לא קיבל שירות תוך שעתיים, מה שנקבע בהסכם, כל שעה, אני סתם זורק, זה 400 שקל או 200 שקל. בהסכם שיש היום לחברות הביטוח עם החברות שנותנות את השירות, כמו שגריר, דרכים, ממסי וכאלה, אין שום פיצוי. כלומר, אם נפגעת, ונפגעת, תתחיל מסכת של בתי משפט.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אתה מדבר על נפגעת במהלך הגרירה?
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
לא, לא אתה נפגעת. אם באו אליך במקום בשלוש שעות בשמונה שעות, בעשר שעות, מה שצריך לעשות זה ללכת לבית משפט להגיש את התביעה או שתקבל תלוש של שני ליטר דלק. אני רוצה שיהיה תקנון, מינימום כמו חברות הליסינג או כמו חברות מינהל הרכב שאומר – אוטו נתקע, מגיע מכונאי, עד שלוש שעות חייב לצאת האוטו מהכביש בכל שירות, אבל שלא יגיע לתחנת ביניים. האוטו הזה חייב להגיע, כמו שהיה לפני, ב-1997 עם שמעון אברהם ממשרד התחבורה שישב איתנו, אוטו עד 250 ק"מ חייב גרירה ישירה, מעל 250 ק"מ בפעמיים. המצב הוא אבסורדי לחלוטין. במשך השיחה נשמע מה הם אומרים, אני אתקן במסמכים שיש לי. תודה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אוקיי, בסדר גמור. תומר, בבקשה.
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
תומר ממן, סמנכ"ל שירות בש. שלמה שירותי רכב. לגבי מה שהוא אומר, יש קודם כול כתב שירות של חברות הביטוח מול חברות הגרירה, קרי, שגריר שנמצא פה ושלמה סיקסט מוסכים, ממסי וכדומה. לגבי ההצעה שהוא נתן לגבי 250 ק"מ, היא לא ריאלית מכיוון שגרר שמרים רכב ונוסע 250 ק"מ, היום המדינה והכבישים מאוד מאוד מאוד פקוקים. קרי, אם נצטרך להרים, שגריר, שהם הכי גדולים כיום בשוק, להרים כל רכב ולתת לו גרירה ישירה, צריכים להחזיק צי של משאיות אדיר, שזה הולך לייקר את עלות הביטוח בעשרות מונים.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
כמה פניות אתם מקבלים ביום?
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
אנחנו מקבלים בסביבות 400-350 פניות ביום לשירותי דרך וגרירה. אני מדבר על שלמה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
כן. וכמה גררים יש לכם?
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
יש לנו 60 ספקי קבלן ויש לנו 30 שלנו, נהגי גרר.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
ספקי קבלן. ספקים, לא שלהם. סליחה שאני קוטע אותו. צריך להיות לכל 100,000 מכוניות כמה גררים להיות, ככה צריך להיות בחוק.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
זאת אומרת, בוא נגיד ש-60 זה סך הכול הברוטו.
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
לא. לדוגמה, יש לי קבלן בצפון, גרר מטרו, נשתמש לצורך העניין, ידוע בתחום הגרירה הרבה שנים. זה קבלן אחד שתחתיו יש לו בסביבות 22 גררים. הספק הזה עובד עם רוב חברות הביטוח, הוא עובד איתי, הוא עובד עם שגריר, הוא עובד עם ממסי, הוא נותן שירות בקבלנות. בנוסף, חברות הגרירה מחזיקות נהגים שלהם, שכירים.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
זאת אומרת שבערך בממוצע יוצא לכל אחד במקרה הרגיל בסביבות חמש גרירות ביום?
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
אם הייתי הולך בעבר, היינו מספיקים הרבה יותר. היום בגלל הפקקים, אתה צודק. בממוצע של חמש גרירות ביום, למשמרת לעובד, פר עובד במשמרת.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
מה זה משמרת? כמה שעות?
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
משמרת זה בין שמונה לעשר שעות, כולל הפסקות על פי חוק תחבורה, ארבע שעות הפסקה, חצי שעה מנוחה, שש שעות-שעה ורבע.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
כמה זמן בממוצע לוקח מהרגע שהגרר הגיע עד לפינוי, נגיד למוסך?
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
אני בתחום הגרירה עובד 26 שנה, בהתחלה כתב השירות עמד על שעתיים, נכון להיום אנחנו אומרים בכתב השירות - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
שעתיים של מענה?
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
שעתיים הגעה ללקוח. גם מה שציין חברי פה נכון לתחום שירותי הדרך. שירותי הדרך, דרך אגב, הולכים ומצטמצמים עם השנים. אנחנו בתור חברת גרירה, אין לנו שום אינטרס לשלוח את שירות הדרך, כי זה בזבוז משאב וכסף, ולאחר מכן לשלוח את הגרר. אם בעבר החזקנו 24 ניידות, היום אנחנו עובדים על שש-שמונה ניידות שכירים פלוס קבלנים, כי כל הרכבים היום חשמליים. כשאתה פותח מכסה מנוע, אין לך מה לגעת ברכב, הכול חשמלי. מלבד שירות לליסינג שאנחנו נותנים.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
זאת אומרת, זה ישירות לקחת כבר למוסך.
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
בדיוק. הניידות הן כמעט עולם שנכחד, וכרגע רק תחום הגרירה הולך וצובר תאוצה. זאת אומרת, כל נגיעה, מבחינתנו, החברה שלנו ככה רואה את הדברים, כל נגיעה כרגע של שירות, ב-80% מהמקרים אם לא יותר זה גרר בלבד, מגיע גרר, על מנת גם לא ליצור את ההמתנה של הלקוח גם למכונאי וגם לגרר. אין אינטרס לבזבז זמן ללקוח, בפרט שזה יכול להוות מפגע בטיחותי בשולי הדרך וכיוצא בזה.
כן עם השנים כל הפקקים וכל התנועה, מי שהיום נוסע בבוקר מראשון לתל אביב, ואתה רוצה להגיע בשעתיים, גם ברכב פרטי אתה לא מצליח, בפרט כשאתה צריך להגיע עם משאית. בכל נקודת זמן לשים ברגע נתון בתל אביב שלושה-ארבעה גררים, זה נורא נורא קשה לנו בתור חברות הגרירה לתת את השירות. אבל אנחנו - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
צריך לוותר עליהם פשוט.
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
לא, זה לא עניין של לוותר. יש הרבה דברים שאפשר לוותר עליהם, אולי אפשר להתייעל ואפשר להגיע למסקנות תוך כדי תנועה, אבל לוותר ולהעביר את זה לאן? לגורם ממשלתי? למי?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
תתקשר למוסך, יבוא, ייקח.
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
למוסך? אתה חושב שהמוסך יודע לתת את הפתרון יותר טוב מחברת גרירה?
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
אתה היית מוכן לחכות שלושה ימים שהאוטו יגיע למוסך?
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אני מנהל את הדיון. אני נותן לכל אחד, תאמין לי, יהיה לנו מספיק זמן, אבל זה לא דיון אישי. אנחנו רוצים לעזור כמה שרק אפשר, אני אענה ואני אתן לך גם להגיב.
שאלה לי אליך. מה קורה למשל בפריפריה? האם שם ההיענות, בוא ניקח את האזור מעבר לגדרה חדרה, מה שנקרא.
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
האזורים היותר מרוחקים, נגיד באר שבע והסביבה, שמה השירות הוא דווקא הרבה יותר קל. יש פחות תנועה, פחות פקקים, בדרך כלל הניצולת של כמות - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
יש יותר גרירות?
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
פחות פעילות. הניצולת של הפעילות היא בכמה שיש יותר צפיפות ויותר כלי רכב, הסיכוי והסבירות שתהיה תאונה, אם זה שפשוף, מכה קטנה, תקלות בדרך, היא הרבה יותר גבוהה מבחינה סטטיסטית.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
משך ההמתנה בפריפריה - - -
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
זאת אומרת, חדרה-גדרה, חיפה-קריות, כשיש ריכוז אוכלוסייה מאוד מאוד גבוה, שמה רוב קריאות השירות. וירושלים גם.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
ומשך ההמתנה, לצורך העניין? כי שם גם המרחקים יותר גדולים מן הסתם.
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
לא, זה לא מחייב. המרחקים של הגרירה, מי שקובע לאן לגרור את הרכב זה הלקוח. המרחקים של הגרירה, בדרך כלל, ב-50%-60% מהמקרים זה בסביבה הקרובה. לקוח כל יום נוסע למקום העבודה שלו, בדרך כלל הוא קרוב למקום העבודה. ביולי-אוגוסט יש לנו גרירות שהן קצת יותר ארוכות כי הרבה מטיילים בצפון, בדרום, נתקעים בדרכים, רוצים לגרור, לאן? לאיגוד המוסכים, לחבר, הוא גר בתל אביב, לדוד שלי, לחבר שלי, בכפר שלי. הגרירות הרבה יותר ארוכות בתקופות יולי-אוגוסט, חגים וכיוצא בזה.
בשגרה הגרירות הן בממוצע, להערכתי, עד 30 ק"מ, שהן מתבצעות באופן ישיר, שרוב הגרירות מתבצעות באופן ישיר. לקריאות ארוכות, שמתבצעות מעל 100 ק"מ, כן מתבצע בשילובים. לקחת בחשבון שגם להגיע לכל הלקוחות בזמן, נהג משאית מרים בין שניים לשלושה רכבים, הוא מרים לקוח אחד, מרים את השני, מוסכים עובדים עד שעה 16:00-15:00, בשעה 15:00 הם כבר לא מוכנים לקבל רכבים, רק למוחרת. ככה שאם אתה רוצה לגרור רכב למוסך, בוא נניח שאם הוא נתקע בשעה 14:00 ואתה מרים אותו ואתה צריך לנסוע בפקקים עוד שעתיים-שלוש, זה כבר מגיע גם ככה יום למוחרת. אנחנו משתדלים לגרור את הרכבים הארוכים לאחסנה וכבר למוחרת בבוקר, עד 10:00 בבוקר, להגיע למוסך הקרוב. זה כן מתבצע לקריאות עד 250-200 קילומטר, מעבר ל-250 קילומטר לוקח זמן קצת יותר ארוך.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אוקיי. ישראל אלמסי מידידים. עד שאתה מגיע, לגבי ארגון ידידים, אני חייב לפרגן לכם ולומר שאני לפני כמה חודשים - - -
<< אורח >> ישראל אלמסי: << אורח >>
בינואר.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
יכול להיות. אני דיברתי איתך?
<< אורח >> ישראל אלמסי: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אוקיי, לא משנה. נתקעתי בפנצ'ר ולא היה לי את חולץ הפקקים הזה ברכב. התקשרתי, זה היה באזור המגורים שלי, הגיע תוך עשר דקות קובי מידידים, איש מקסים, באמת, הייתי כל כך בלחץ של זמן, עזר לי, תוך עשר דקות הוציא אותי משם, עשה לי את זה בצורה מאוד מאוד מקצועית, עם חיוך. ואני אומר וואו, איזה מזל שיש את ידידים. יישר כוח על כל מה שאתם עושים. וזה לא רק בעניין הזה, גם בדברים נוספים.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
מחלצים טבעות, אני יודעת מניסיון אישי.
<< אורח >> ישראל אלמסי: << אורח >>
גם חילצו לך טבעת? איזה כיף לשמוע.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
מחלצים טבעות?
<< אורח >> ישראל אלמסי: << אורח >>
כן, גם טבעות שנתקעות.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
אני גם מצטרפת לשירות.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
כאלה שהתחתנו?
<< אורח >> ישראל אלמסי: << אורח >>
גם בזה אנחנו מטפלים. אם צריך, אנחנו מטפלים בהכול. קודם כול, צוהריים טובים ותודה רבה על ההזמנה. ארגון ידידים הוא ארגון המתנדבים הגדול היום בישראל, 65,000 מתנדבים ומתנדבות מכל גווני הקשת בחברה הישראלית, כמובן ללא הבדל של דת, גזע ומין, שדואגים רק לעשות דבר אחד, להפוך רגע של מצוקה לחוויה. ואני לא מדבר על ארגון מתרחש או ארגון שמטפל, אנחנו מטפלים בלמעלה מחצי מיליון אירועים בשנה בשטח בפועל, מעבר לכל מה שטופל על ידי המוקד. אני מדבר בשטח ממש.
כדי לשים מספר, אנחנו מדברים פה על פנצ'רים, בשנת 2025, בדיוק הוצאתי את הנתון עכשיו, 197,958 אירועים רק של פנצ'ר, או החלפת גלגל או קומפרסור.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
197,000 שנעזרו בשירות שלכם?
<< אורח >> ישראל אלמסי: << אורח >>
בפועל, לא כאלו שהסתדרו וביטלו, אני מדבר בפועל. ידידים בלבד.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
לך תדע מה קורה בכלל.
<< אורח >> ישראל אלמסי: << אורח >>
וזה חוץ מכל שאר האירועים, התנעות ורכב נעול וכן הלאה, אני מדבר פרופר פנצ'רים. אני רוצה לתת פתרון למה שנעים פתח איתו, זה הנושא שאין צמיג חלופי. אצלנו בידידים אנחנו כרגיל אוהבים לזהות את הוואקום ולתת לו מענה, יש אצלנו שירות שנקרא שינוע לפנצ'רייה. זאת אומרת, מגיעים, לוקחים את הצמיג לפנצ'רייה הקרובה, בדרך כלל יש לנו גם מיפוי של כל הפנצ'ריות שפתוחות בלילה, בשעות המאוחרות יותר, ומתקנים את הצמיג ומחזירים אותו במידה שהוא קרוע ואין מה לעשות, או ששני הצמיגים הלכו ואי אפשר. כלומר, גם אם יש צמיג חלופי אחד זה לא יעזור. יש לנו את האופציה הזאת ואנחנו כל הזמן נתקלים בתוך הדבר הזה.
אנחנו כארגון לא גוררים רכבים, כך שאין לי יכולת גם לתת ולחוות דעה בתוך הנושא הזה. אני כן יכול לומר שזמן הטיפול הממוצע שלנו בארגון ידידים באירוע עומד היום על 24 דקות ושתי שניות מקצה לקצה, מהלו במוקד עד שהאזרח ממשיך לדרכו. והעלות אצלנו היא מאוד יקרה, חיוך.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
נכון. ואתם מגיעים ופרוסים בכל הארץ?
<< אורח >> ישראל אלמסי: << אורח >>
פרוסים בכל נקודה על המפה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אם חלילה מישהו נתקע בכביש הערבה או בבקעה או לא משנה איפה?
<< אורח >> ישראל אלמסי: << אורח >>
לא משנה איפה. יש לנו ממש מתנדבים ומתנדבות בכל נקודה על המפה. אנחנו בשנים האחרונות ריכזנו מאמץ כדי לייצר שרשרת ביטחון מאוד מאוד מאוד גבוהה. אני מתרגש גם לשתף שהבאנו פתרון והשקנו אותו החודש, למרות שהוא כבר חצי שנה בפיילוט, לכל הנושא של רכב חשמלי שנתקע בלי חשמל. הצורך מאוד מאוד ברור וגם העמיס על שירותי הגרירה, כי עד שהשקנו את השירות הזה, רכב שנתקע בלי חשמל, אין מה לעשות איתו, צריך פשוט רק לגרור אותו למוסך, וכבר מתחילה סאגה.
אנחנו זיהינו שישנם רכבים שיודעים לתת חשמל ולא רק לקבל חשמל. מיפינו אצלנו את כל הרכבים של המתנדבים, את כל המתנדבים שנוסעים על רכבים שגם נותנים חשמל, שאגב, זה 40% מסך הרכבים החשמליים, יש היום 220,000 רכבים חשמליים במדינת ישראל. הדגמים האלו שיודעים לתת חשמל היום מהווים 40% מהשוק. מגיע מתנדב עם הרכב שלו, מתחבר עם כבל V2L לרכב שלפניו, כמובן בצורה הכי בטוחה שאפשר, ומשחרר אותו.
אני כן רוצה להנכיח פה משהו שהוא מאוד מאוד קשה לנו ואנחנו מתנהלים איתו כבר שנים, והלוואי ותהיה שליח טוב לעזור לנו לפתור את זה, זה הנושא של כבישים בין-עירוניים, ששמה זה מאוד מאוד מפחיד. אנחנו מזניקים את מתנ"א כדי שיאבטחו מאחור גם את האזרח וגם את המתנדב שלנו. המשטרה כמובן לא יכולה לעמוד בעומס הזה, יש בסוף תיעדופים. אנחנו רוצים לייצר נבחרת, סיירת שתעבור הכשרה כמו פקחי תנועה כדי לדעת לחסום נתיב ולשחרר את האזרח.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
סליחה על הבורות. אותם 40%, ברגע שהם נותנים כוח חשמלי לרכב וטוענים את הרכב שנתקע, זה בא על חשבון הכוח שלהם?
<< אורח >> ישראל אלמסי: << אורח >>
כן, לחלוטין כן. אבל מהמחקר שאנחנו עשינו, עשינו מחקר עומק, אנשים נתקעים - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
באופן יחסי? זאת אומרת, באותה פרופורציה?
<< אורח >> ישראל אלמסי: << אורח >>
למשל, יש לך 100% בטריה, זה כמו אייפון לאייפון, אתה פשוט נותן לו בטריה. מהמחקר שלנו אנשים נתקעים - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
לא, השאלה אם זה לא משתנה גם מרכב לרכב.
<< אורח >> ישראל אלמסי: << אורח >>
אי אפשר לומר ממש ברמת הדיוק.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
בערך, אבל - - -
<< אורח >> ישראל אלמסי: << אורח >>
בדיוק, אין משהו חד משמעי. אבל מה שכן, אנשים נתקעים בין 3 ל-5 ק"מ מעמדת הטעינה. מספיקה הטענה של בין רבע שעה לחצי שעה והוא משתחרר לעמדה הקרובה, וזה מה שאנחנו צריכים.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
מכיוון שאתה כבר בשוונג, רונן, בבקשה.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
רונן לוי, יושב ראש איגוד המוסכים בישראל. הרבה שנים אנחנו נאבקים, או מנסים יותר נכון, אנחנו לא מצליחים, לגרום לכך שיוותרו על שירותי החילוצים דרך חברות הביטוח, חברות ביטוח לא צריכות להתעסק בחילוץ. ומרגע שהדבר הזה נהיה מונופולים או קרטלים של ארבע חברות, אנחנו רואים, וגם משרד התחבורה שוויתר על הפיקוח על הגררים, הוא לא סתם לא נמצא פה, כי פעם שירותי הגרירה היו מפוקחים, היית יותר בטוח שהגרריסט יודע מה שהוא עושה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
זאת אומרת שהשירות הזה יילקח מחברות הביטוח וכל לקוח יעשה את זה באופן עצמאי?
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
לא, אפשר למכור שירותי גרירה במוסך ואפשר למכור שירותי גרירה בכל מקום אחר, ובן אדם שרוצה לקנות שירותי גרירה - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
איך? אבל אני עכשיו קניתי רכב.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
לא צריך לקנות ב-600 שקל בחברת ביטוח. יכול לקנות עצמאית ולא חייב להיות, בטח חילוץ.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
איך אני רוכש את שירותי הגרירה? הכי קל זה דרך חברת הביטוח.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
לבד. מה זה הכי קל? זה הכי קרטל, זה לא הכי קל.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אין בעיה. זה מה ששאלתי אותך מההתחלה ולא ענית לי.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
חברת ביטוח לא אמורה להתעסק בחילוצי רכב. השיטה הזו שמישהו הצליח לעשות פעם משהו והתחילו למכור שירותי חילוצים בביטוח - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אין בעיה, אני אפשט את מה שאתה אומר. אנשים צופים בנו, אני גם רוצה לפשט את זה לציבור. מה שאתה מציע זה לפשט את הנושא הזה ושכאשר בן אדם רוכש רכב, לא משנה, יד ראשונה, יד שנייה, ירכוש גם באופן פרטי את שירותי הגרירה.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
נכון, יעלה לו יותר זול. תהיה תחרות, יעלה לו יותר בזול, ויהיו הרבה הרבה יותר חברות שיתעסקו בגרירה. כמו שהוא אמר, החברה הזאת שהוא נותן לה 150 שקל לגרירה תקבל 300 שקל לגרירה כי היא תהיה עצמאית, היא לא תהיה מחויבת לעבוד דרכו, אלא יהיה שירות ללקוחות. גם השירות יהיה יותר זול, גם אנשים יקבלו צ'יק צ'ק גרר או חילוץ של מוסך פנוי אם זה לא בלילה. חילוץ זה לא קשור אליהם בכלל. באו חברות הביטוח.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
גם הביטוח יהיה יותר זול.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
ברור. למה 600 שקל אתה צריך לשלם? אתן לך דוגמה, אני עכשיו חידשתי ביטוח, אני אומר לה, אני לא רוצה, אני מוסכניק, לא צריך אתכם. אומרת לי, לא, אין דבר כזה, חייב לשים. 800 שקל שילמתי כדי לקבל את זה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
מה החלק היחסי?
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
אני, כאילו, אני יצאתי אימא של הפראייר, כי רציתי לקבל את החלקים המקוריים כי רק הם עשו את זה, כי אי אפשר גם לקבל מוצר ביטוח שהוא נורמלי. בשביל לקבל אותו שילמתי עוד 800 שקל על גרירה. מה אני צריך? לא צריך.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
מה החלק?
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
מה אתה מחייב אותי לקנות אצלך גרר?
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
רונן, מה החלק היחסי של שירותי הגרירה בפוליסת הביטוח?
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
במחיר?
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
כן.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
נגיד אצלי זה יצא בסביבות ה-15% בערך מהעלות ששילמתי, מטורף לגמרי, פסיכי. מי צריך אתכם בכלל? למה צריך לשלם את הכסף הזה? לא משנה אם זה 500 או 400. אם אני לא רוצה, מה פתאום שחברת הביטוח תחייב אותי?
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
בוא נגיד, אם עכשיו אתה רוכש ביטוח מקיף, לצורך העניין, אתה אומר לשנה, סתם דוגמה, אני זורק עכשיו, 4,000 שקל, זה יוצא לך 600 שקל לשנה, זה סדר הגודל.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
כן, משהו כזה, 500, 600, תלוי בחברת הביטוח, תלוי אם אתה עובד מדינה. אם אתה עובד מדינה אולי תשלם 300.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה לא מדויק, המספרים ממש לא מדויקים.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
ראית? הוא מתעסק, שוק ההון, מתעסק בחילוצים. אנחנו התלוננו לממונה על ההגבלים, גם אגב לרשות שוק ההון, ראינו ששם אין עם מי לדבר, התלוננו לממונה על ההגבלים. יש פה חברה אחת שהיא מונופול דה פקטו, חברת שגריר, שהיא מונופול דה פקטו במדינת ישראל על שירותי גרירה בגלל שאתה חייב לקנות דרך התחנה של חברות הביטוח גרירה. אם משה רוצה לקנות גרר ולמכור את השירותים שלו, למה הוא צריך למכור אותם לשגריר? הוא רוצה למכור את השירותים שלו למשה ולאיציק וליוסי בצורה עצמאית, הוא לא רוצה למכור אותם לשגריר ובטח לא לעבור בתחנה של ביטוח.
כשהאוטו שלי נפגע ואני עכשיו גורר את האוטו שלי בתשלום מלא יעלה 2,000 שקלים לגרירה, חברת הביטוח צריכה לשלם לי את זה, זה חלק מהפוליסה. זה שמוכרים לך כפל ביטוח היום בשקט ובתמיכה של המפקח על הביטוח ובתמיכה של הממונה על התחרות זו בושה וחרפה. זו מדינה שפוגעת באזרחים שלה, מעלה להם את המחיר, דופקת להם את השירות. אני עשיתי תאונה, מישהו נכנס בי באיזו צומת חשוכה בדרך הלורד בתל מונד, ואני אומר לך, זה מקום הכי מסוכן שיש בלילה. אני מתקשר, הייתי אצל שגריר, אם לא אני, שזה בגלל שאני יושב ראש איגוד המוסכים ולא הרמתי את האימא של שגריר, הייתי נהרג שם בלילה. מקום חשוך, אין שם שול, ואתה לא יכול לעשות עם זה שום דבר.
פעם אחת, אני באופן אישי, הייתי צריך לנסוע 5 ק"מ על צמיג מפוצץ בכביש 6 בשביל לברוח מהשול ולא להיהרג. קודם כול אני רוצה להגיד שהם צדיקים, מה שהם עושים, באמת, בעיניים שלי זו חבורה של צדיקים, ואנחנו היום המוסכים שולחים אליהם כי אין אלטרנטיבה אחרת, אין אלטרנטיבה היום לצרכנים בישראל, וצריכה להיות אלטרנטיבה. משה יכול לקנות גרר, הם צריכים לחזור לפיקוח, העולם הזה של הגרירה, כי זו בטיחות. זה שפתחו את זה - - -
עכשיו אני אתן לך עוד משהו אחד בגרירה. לוקח קבלן שלהם אוטו עם תאונה, לוקח אותו לאוהל בלא יודע מה, מתקנים שם פחחות. הוא מקבל עמלות, הוא נגרר על ידי שגריר, הכול בסדר, הם לא קשורים לזה, אבל יש להם קבלן, הוא לוקח עמלה מציון, לא משנה ממי, באיזה אוהל. אני אומר לך, יש לנו תיעודים.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אבל אם אני מבקש שזה יגיע למוסך שאני מבקש?
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
הוא משכנע אותו, אומר לו, אני לוקח לך ולוקחים להם את המכוניות.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אבל זכותך להתעקש שזה יגיע למוסך שלך.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
לקוח שמתעקש, הוא מקבל את זה, זה מגיע. אבל אם הוא משכנע אותו בדרך לקחת אותו למוסכים, גם לא חוקיים, זה קורה הרבה, ואנחנו משלמים טונות של כסף בשביל לקבל רישיונות, טונות. אני לא יודע אם אתה יודע מה זה להקים מוסך היום, זה לא מה שהיה לפני 20 שנה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
האמת שאבא שלי היה מוסכניק.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
נכון, הוא שילם הרבה, אבל היום משלמים - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
בשנות ה-90.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
לא, לפני, שנות ה-70.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
ההפקרות פה חוגגת בטירוף. אנחנו גם מפסידים את העבודה, כי הם לוקחים את זה. יש ים של טונות של עמלות בין מוסכים לא חוקיים לגרירה. הדבר הזה חייב לקבל פיקוח וצריך לצאת מהידיים של ביטוח, הוא לא יכול להיות בידיים של חברות הביטוח.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
רק דבר אחד אני רוצה להגיד, בקטנה. יש שלוש חברות שמתעסקות עם זה בעיקר, יש 3 מיליון כלי רכב שמקבלים שירות, תעשה את החשבון. חברה כמו ידידי פה, שגריר, מקבלת מיליון כלי רכב לפי 100 שקלים, לא יותר, זה 100 מיליון שקל. ב-100 מיליון שקל מה הם נותנים לי האזרח? באים אחרי שש שעות, לא מתקנים, שלושה-ארבעה ימים האוטו. כל מה שאני אומר, אחת, חזרה לפיקוח, כמו שידידי רונן אומר, שתיים, כל מי שעובר את הזמן, הוא לא צריך לרוץ לבית משפט. לא באת תוך שלוש שעות? באופן אוטומטי כל שעה זה 200 שקלים. ככה יהיה להם חשק להגיע יותר מהר.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
אין תחרות, אין שירות. זה לא מה שרונן לוי המציא, זה בכל העולם. זה בדוק, זה ידוע. אין תחרות, אין שירות, נגמר הסיפור.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אני רוצה את רן, מנכ"ל שגריר.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
צוהריים טובים ותודה רבה. רן גבאי, מנכ"ל שגריר שירותי רכב. קודם כול, אין ספק שהוועדה מדברת על דבר מאוד מאוד חשוב, רק אני רוצה לעשות קצת סדר בדברים. ראשית, אנחנו מדברים פה על מקרי קיצון. אנחנו פוגשים לפחות 1,000 מגעים ביום עם לקוחות, ויש הרבה מאוד, לפחות 95% מ-1,000 הלקוחות שהם מרוצים מאוד וגם משבחים במשובים ואומרים תודה רבה על השירות. לא כולם מגיעים אחרי שש, שמונה, ארבע וכדומה. יש המון לקוחות שמקבלים בממוצע שלנו עד שעתיים וחצי שירות. יש כאלה גם מבחינת מיקום, מבחינת טיימינג, שאחרי 20 דקות מגיעים, ויש כאלה שגם אחרי שש שעות וכדומה.
מקרים שהם נתנו פה, אני לא חולק עליהם, היו, יכול להיות שהם היו אצל שגריר, יכול להיות שהם היו אצל המתחרים. קודם כול נעשה סדר. יש מספר חברות, נכון, שגריר היא הגדולה ביותר, המובילה. יש לי מעל 250 עובדים רק במערך שירותי הדרך והגרירה, עובדים שכירים אני מדבר, יש לי 120 משאיות גרר ו-50 ניידות שירות. אין ספק שזה הכי גדול בכל החברות, ואנחנו משקיעים את כל זה על מנת לתת את השירות הכי טוב, כי העובדים השכירים בסופו של דבר נותנים את העבודה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
באזור הערבה אתם פרוסים?
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
אנחנו פרוסים באילת ובבאר שבע ובמצפה רמון.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
דימונה לא.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
יש לנו קבלן בדימונה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
פרילנס.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
כן, פרילנס. אנחנו משתמשים גם בפרילנסרים, אני לא יכול לעשות את כל העבודה עם השכירים. השכירים שלי שנקלטים לעבודה, אנחנו בוחרים אותם גם לפי מקום מגורים, מעבר לרישיונות וכישורים ואיכות, גם לפני מקום מגורים. אנחנו מקצים משאית לשני שותפים, וכל אחד עובד משמרת של בין שמונה לעשר שעות, ולצורך העניין, הם מחזיקים אזור שהם יכולים, מה שנקרא, לגבות אותו.
מאוד מאוד חשוב לי שתבינו, קודם כול באמות המידה שלנו ובתפיסת השירות שלנו, וככה אני במדיניות לעובדים, אנחנו קמים בבוקר ויוצאים בתחושת שליחות, כמו שרופא מגיע לקופת חולים או לבית חולים בתחושת שליחות, אנחנו יוצאים בתחושת שליחות. לשגריר לא מתקשרים להגיד שלום או לשאול מה שלומנו, לשגריר מתקשרים כי צריך אותנו.
והתפיסה שלנו היא להחזיר את האנרגיה ללקוח כמה שיותר מהר. אני תמיד מדמה כמו סוללה של אייפון, לקוח שיצא מהבית או יצא מהמשרד או יצא מכל מקום, יצא על ירוק. אחרי שהוא אכל ארוחה, אחרי שהטעין את עצמו הוא יוצא לדרך. משהו קורה בשבריר של שנייה, זו יכולה להיות תאונה, זה יכול להיות רכב שנכבה בזמן נסיעה, זה יכול להיות צמיג שהתפוצץ, זה יכול להיות שהוא ירד למטה עוד חונה בחנייה והוא רואה פנצ'ר, רכב לא מניע, המצבר נגמר. אף אחד לא מתכנן מתי הוא יצטרך את שגריר, זה קורה לו, צ'יק, בהבזק של שנייה.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
לא נכון, אבל זה לא חייב להיות אתה, זה מה שאנחנו מנסים להגיד. כל מה שאתה אומר נכון, זה לא קשור לשגריר.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
רונן, אני לא הפרעתי לך ולא הפרעתי לאף אחד. אנחנו נשמור על תרבות דיבור ותרבות דיון. עכשיו אני מדבר ואחר כך תוכלו להגיב, בסדר? אני מדבר על איך אני מנהל את שגריר. מעבר לשגריר יש לא עוד חברה אחת או שתיים, יש את דרכים שהיא חברה גדולה, יש את שלמה שירותי דרך, יש את ממסי, יש את בלו, יש את נתי ויש את קופל, ויש עוד הרבה חברות לצורך העניין שנמצאות בתוך מערך הביטוח.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
כמה אתם מהשוק? כמה אחוזים?
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
לדעתי אפילו יותר מ-50% אצלנו, אבל אני אגיד רגע משהו. חברת ביטוח שמוכרת את השירות הזה בתוך הפוליסה מחויבת להציע שני ספקים, היא לא יכולה למכור רק את שגריר או רק מישהו. היא חייבת להציע שני ספקים, הלקוח צריך לבחור מהספקים.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
כבר לא, הם שינו את החובה.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
אני אומר שעדיין כן.
אני חוזר ואומר, זו התפיסה. קרו שני אירועים מאוד מאוד דרמטיים, אחד היה שנת הקורונה, והשני, לצערנו הרב, 7 באוקטובר. מהיציאה מהקורונה יצאה בבת אחת כמות הרבה יותר גדולה של רכבים לכבישים, כי בשנת הקורונה כל בית הגדיל.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
היה פקק מסוים?
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
אני אגיד. בסופו של דבר, בשנת הקורונה נוצר מצב שכל בית הגדיל את כמות הרכבים אצלו, הוא לא רצה שהילדה תיסע לאוניברסיטה ברכבת או באוטובוס. חברות הליסינג יותר מכרו רכבים מאשר להוציא השכרות וכדומה ופחות קנו מיבואנים, קנו יותר רכבים משומשים ויותר זולים על מנת להגדיל את כמות הרכבים בבית. הקורונה, בבת אחת יצאו ממנה. נקלענו לסיטואציה, מעבר לחוסר עובדים, מעבר להתייקרות בדברים, למצב של פקק אחד גדול שהוא עד היום ממשיך.
ב-7 באוקטובר זה היה השלב השני ביכולת לקלוט עובדים, אחת, בגין, ובצדק, אנשי מילואים, שתיים, אם מוסכים היו מביאים לצורך העניין עובדים מהשטחים ולא נכנסים, כך שנוצר ואקום שנתנו לזה גם פתרון בהבאת עובדים זרים וכדומה, אבל כל הוואקומים האלה לא נפתרים מהיום למחר. וגם אף אימא לא מייחלת שהבן שלה ילך להיות גרריסט, רוב האימהות רוצות שהוא יהיה או רופא או עורך דין או כלכלן, וכמות הנהגים שיש בארץ היא יחסית פחותה מול היצע וביקוש.
אני שם רגע את כל ההתייקרות בצד ואני שם את כל האופן המסחרי בצד. אני בא ואומר מה אפשר לעשות על מנת שנוכל לתת שירות יותר טוב. כמובן שאנחנו הכנסנו את היד לכיס, הוספנו אמצעים, הוספנו יחידות שירות, הוספנו קבלנים, פרסנו את עצמנו יותר בארץ. אני לא יכול לעולם להתמודד עם ארגון ידידים. ארגון ידידים, ידידי היקר ישראל שמנהל את הארגון הזה ביד רמה, יש לו 65,000 יחידות שירות פרוסות בארץ. אני לא יכול להגיע לדבר הזה גם אם נאחד את כל חברות הגרירה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
בסדר, אתם חברה פרטית.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
לא, ברור, אני אומר. מה שכן, וחבל שמשרד התחבורה לא יושב פה, פניתי מספר פעמים למשרד התחבורה עם רעיון שיאפשרו לנו בתפקיד, ושנוכיח שבתפקיד, לנסוע נגיד בנתיב תחבורה ציבורית. בסופו של דבר, רכב שתקוע, אחת, היום בארץ - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אתה מדבר על גרר.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
כן, אני מדבר על גרר, או אפילו על ניידת שירות שבדרך לרכב שתקוע וסותם נתיב. לצערי, היום אין שול בכביש, יש הרבה כבישים בלי שול, מה שיוצר מצב שנתיב אחד נחסם. ברגע שנתיב אחד נחסם, אנחנו מכירים את הנהג הישראלי. גם זה שבא ממול כבר מאט וזה שבא לזה מאט וכולם מסתכלים, והוא גם חוסם נתיב.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
בשוליים הוא כן יכול לנסוע.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
אני לא יכול לנסוע בשוליים, לא בשוליים, לא בנתיב תחבורה ציבורית.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כמו כולם.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
כן, כמו כולם, בניגוד אולי לאמבולנס ומשטרה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אם זה נתיב של פלוס שתיים, פלוס שלוש?
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
גם לא, אסור לי.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
גם לא?
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
אסור לי. מה שאני בא להגיד, שאני חושב שצריך להגדיר את הגררים בפעולה לרכב חירום, שיהיה פיקוח. קודם כול, אני בעד פיקוח על כל עולם הגרירה של משרד התחבורה, בכל העולמות, בכל הדברים, אני מאוד מאוד בעד הפיקוח, חושב שאנשים צריכים להיות סופר מקצועיים. אני אישית מושיב בניידות שירות אך ורק מ-02 ומעלה, או חשמלאי או מכונאי 02 ומעלה. היום זה כבר אוטוטרוניקה, כמו שאתה מכיר.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
השתלטתם על שוק המצברים בגלל החילוץ.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
הלוואי והייתי משתלט. במקרה הטוב אני מוכר 1,400 מצברים.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
בבית אתה קונה מצבר ב-1,000 שקל כשאתה יכול לקנות ב-500 שקל.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
הלוואי והייתי משתלט.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
אני מוכר ב-500 שקלים את המצברים.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
רונן, אתה רחוק מזה.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
אני לא רחוק.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
אתה רחוק מזה.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
ממש לא.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
אתה רחוק, אבל תנו לי לסיים בבקשה.
מה שאני מציע בוועדה זה לשקול את האפשרות של לאפשר תחת פיקוח ותחת הוכחה שחברות הגרירה נמצאות בשירות, לתת להן לנסוע כמו רכב חירום על נתיב תחבורה ציבורית לדוגמה. נוכל לעקוף את הפקק ולמנוע את הפקק. הפקק קורה בגלל הרכב שתקוע.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
נכון, אוקיי.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
ונוכל להגיע הרבה יותר מהר ולשחרר את הצירים. כל העולם הזה של רכב בשוליים, שבקושי יש שוליים וכדומה, זו סכנת נפשות, צריך להגיע כמה שיותר מהר. זה לא שאנחנו לא רוצים להגיע, ואמרתי את זה עוד פעם ואני יכול להוכיח את זה, 95% מהלקוחות מרוצים, יש 5% לקוחות שאנחנו לא מצליחים להגיע אליהם. וגם לעתים אם צריך להיעזר בחברות מתחרות או בכל דבר אחר אנחנו מנסים להיעזר לכל מקרה שצריך לגלות בו אמפתיה ושיש בו סכנה ושיש בו דברים ואנחנו גם נענים לעזרה. וכן, יש לקוחות שלא מרוצים והתלוננו עלינו והתלונה שלהם מוצדקת, לא הגענו בזמן.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
הוא אומר רק 5%. אשרי המאמין, בלי לפגוע בו.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
אני יכול להוכיח.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
יחד עם זאת, הייתה שיחה עם אבנר פלור, שהיה מנכ"ל משרד התחבורה, לגבי לתת להם לנסוע בשוליים. אני העליתי את זה על ידי בר מדרכים שביקש ממני. הבעיה שהוא אומר לי – מחר הצבא יבקש, מחר בית חולים יבקש לרופאים, למנתחים, מוחרתיים ליולדות, ומזה נוצר המצב שאם זו תחבורה ציבורית זה נטו ציבורי. זו תשובה בזמנו ממשרד התחבורה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
בסדר גמור. אריאל מהרשות להגנת הצרכן, תובנות שלך.
<< אורח >> אריאל דיאמנט: << אורח >>
אדוני היושב ראש, קודם כול, תודה שזימנת אותנו. מבחינת התובנות שלנו, גזרת הפעולה של הרשות היא בעיקרון אם יש איזושהי הטעיה או השפעה בלתי הוגנת או אי גילוי. אני לא מזהה פה כרגע אילו שהן פעולות בתחומים האלה, כלומר, שהטעו את הצרכנים או שמסרו להם מידע לא נכון, כי זה כתוב בכתב השירות. אנחנו כמובן נשמח לשתף פעולה אם עולים דברים כאלה, כמובן אפשר להביא לנו את החומרים ואנחנו נבחן אותם.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
אני הבאתי לכם את כל החומרים וישבתי אצלכם שעה וחצי בלוד. זוכר אותי? יוסף נעים.
<< אורח >> אריאל דיאמנט: << אורח >>
כן, בוודאי שאני זוכר אותך.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
קיבלת את כל החומרים.
<< אורח >> אריאל דיאמנט: << אורח >>
גם דיברנו בטלפון.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
כתב שירות חייב להשתנות ומייד.
<< אורח >> אריאל דיאמנט: << אורח >>
אני שוב אומר, שינוי כתב שירות והכנסתו לפיקוח לא נמצא בגזרת הסמכות שלנו.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
היושב ראש פה.
<< אורח >> אריאל דיאמנט: << אורח >>
אני לא יכול להגיד שצריך לשנות כתב שירות או שצריך להכניס תנאים אחרים. אם התנאים האלה מגולים ללקוח ומגולים לצרכן ומשוקפים לו כל התנאים, אין לנו יכולת להגיד, תשמעו, תשנו את זה או תעברו למודל פעולה אחר.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
מה שאתה אומר, אתם לא מוצאים איזה משהו שיכול להיות ניגוד עניינים, איזושהי תקלה, מידע לא מוסבר. זאת אומרת, הכול עכשיו 100% בסדר, תקין מבחינתכם?
<< אורח >> אריאל דיאמנט: << אורח >>
אני לא אמרתי שהכול 100%.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אין בעיה, בוא נחדד אולי מה כן אפשר לשפר.
<< אורח >> אריאל דיאמנט: << אורח >>
בגזרת הפעולה שלנו, אני אומר, אנחנו יכולים לפעול אם צרכן מוטעה או אם לא משוקף לו כל המידע או אם משוקף לו מידע חלקי כדי שהוא יוכל לקבל החלטה מושכלת. אותו דבר לגבי השפעה בלתי הוגנת, אם הכריחו אותו לעשות עסקה.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
התלונה שלי על ממסי שמונה חודשים אצלך על השולחן, שמונה חודשים ממסי, שילמתי גרירה פרטית 800 שקלים, כי הוא אמר לי שזה 40.5 קילומטרים, מעל 40 גוררים ביומיים. יום שישי, שעה 15:00. התלונה אצלכם.
<< אורח >> אריאל דיאמנט: << אורח >>
כן, אני חוזר ואומר, אין לי יכולת לכפות לשנות את התנאים של ההסכם. אנחנו לא יכולים, הרשות לא יכולה להגיד - - -
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
זה לא הסכם, זה חד צדדי, מה זה הסכם? זה מה שיש. מה זה הסכם? זה מה יש. זה לא הסכם.
<< אורח >> אריאל דיאמנט: << אורח >>
זה כתב השירות. נקודה חשובה היא שחברות הביטוח מוחרגות בצורה מפורשת מחוק הגנת הצרכן.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
למה?
<< אורח >> אריאל דיאמנט: << אורח >>
סעיף 39 לחוק הגנת הצרכן כותב במפורש שבנקים, חברות ביטוח, חברות תשלומים וחברות פיננסיות מוחרגות בצורה מפורשת מהפיקוח של חוק הגנת הצרכן. הסיבה לזה היא שיש להם רגולטור ייעודי, זאת הסיבה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
רק שמואל זקן.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
אני אשמח שלא תתייחס אליי אישית, בסדר?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ברור שלא, מה פתאום אתה אישית?
<< אורח >> אריאל דיאמנט: << אורח >>
אנחנו בהחלט מוכנים, אני שיקפתי פשוט את הדברים מבחינתנו, אנחנו כמובן מוכנים לשתף פעולה עם כל מה שכבוד היושב ראש יחליט. ושוב, ככל שיעלו נושאים שהם בתחום הסמכות של הטעיית הצרכן או השפעה בלתי הוגנת, מה שכרגע אני לא רואה, אבל אולי אני לא רואה נכון. זה הכול.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אוקיי, תודה.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
אדוני היושב ראש, כולנו פה היום בגלל גיא מממסי שאמר לי: לא מתאים לי לבטח אותך, אני נותן לך את מה שמגיע לך שקרעתי לך צמיג ויותר אל תבוא אליי. זו הסיבה שפה אמרתי לשנות גם את התקנה. אין פיקוח עליהם, אין פיקוח.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
שמואל זקן מרשות שוק ההון, משרד האוצר, בבקשה.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
צוהריים טובים, אדוני יושב הראש. באמת הנושא הזה של שירותי דרך וגרירה הוא נושא שגם אנחנו רלוונטיים אליו. כמובן אנחנו כרשות, מבחינתנו, יעד אחד מבין המטרות שלנו בחוק ויעד מאוד מרכזי בפעילות שלנו זה הגנה על ציבור הצרכנים.
בהקשר הזה של כתבי השירות אני אגיד שאנחנו, בניגוד לדברים שנאמרו כאן, יש לנו הוראה מפורשת שאומרת את הדבר הבא: אחת, חברת ביטוח חייבת לאפשר למבוטח לוותר על כתב השירות. אגב, מבחינת הביטוח, צריך לזכור, שירותי דרך וגרירה, אפשר לרכוש אותם גם באופן עצמאי, לא אגב פוליסת ביטוח – גם אם אין לך ביטוח, לצורך העניין, מותר לך לקנות שירותי דרך וגרירה. יש לנו הוראה מחייבת שאומרת שחברת ביטוח חייבת לאפשר למבוטח לרכוש - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
השאלה עד כמה זה משוקף לציבור.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
סליחה שאני קוטע אותך. לי יש אוטו או אין לי אוטו והחלטתי לקנות ללנד קרוזר שלי שירות גרירה בלי ביטוח. הם חייבים למכור לי שירות גרירה, חברות הביטוח או שלא הבנתי נכון?
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
לא, לא הבנת נכון.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
תחזור בבקשה.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
אני אומר שברגע שאדם רוכש ביטוח, חברת הביטוח מחויבת לאפשר לו לוותר על כתב השירות, אסור לה לחייב אותו לקנות כתב שירות שירותי דרך וגרירה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
ישירות מחברת הביטוח. הוא יכול לעשות את זה גם עצמאית.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
נכון, הוא יכול ללכת. להפך, יש לנו אפילו הסדרה ספציפית שאומרת איך סוכן ביטוח יכול למכור לו את זה באופן חיצוני, וגם הוא יכול לפנות לחברת שירותי דרך וגרירה שרוצה לעבוד מול אנשים פרטיים.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
מי מהציבור יודע מזה?
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
יש חוזר הנהגת כתבי שירות ואופן שיווקם, שהוא מיועד לנושא המסוים הזה, שהוא בא ואומר את הדברים הבאים בין היתר: אחת, חברת ביטוח, אסור לה לחייב אותך לרכוש אגב פוליסת הביטוח גם את כתב השירות. שתיים, מרגע שהיא מציעה לך כתב שירות, היא חייבת להציע לך לפחות שתי חלופות. דיבר רונן שזה לא נכון, יש שם איזשהו סייג של אפשרות לאישור ספציפי, משתמשים בזה רק במקרים חריגים.
אני אתן דוגמה אחת בודדת שעשינו בה שימוש עד עכשיו, זה מקרה של שירות לגגות של רכב קבריולט, שאין כמעט ספקי שירות בנושא הזה. בתור איזשהו בלון ניסוי בזמנו נתנו אפשרות לשנה אחת לרוץ עם זה עם ספק אחד כדי לראות אם באמת יש לזה היתכנות, אם יש לזה דרישה בציבור, צורך וכולי. אבל לרוב, כל כתבי השירות, כמעט כולם, אלה שכיום פעילים, הם עם שני ספקים לפחות בכל חברת ביטוח, לא אותם ספקים גם בכל חברות הביטוח, יש גיוון.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
לדעתך, אם יפרידו את השירות הזה זה יוזיל עלויות לצרכן?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ועוד איך.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
אני שמח לגבי החד משמעיות של החברים פה, הם כנראה עשו סקר מעמיק לגבי עלויות לצרכן ויתרון לגודל.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
אני אתן גם דוגמה.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
רשות שוק ההון, מה זה קשור אליך?
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
בסופו של דבר, אנחנו עשינו את הכול כדי שהמבוטח, במקרה שלנו הצרכנים הספציפיים שאנחנו מתייחסים אליהם הם מבוטחים, יוכלו לרכוש את זה שלא דרך חברת ביטוח, שחברת ביטוח לא תוכל - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אילו צעדים למשל?
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
אמרתי, לחברת ביטוח אסור לכפות עליך רכישה של כתב השירות.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
מי מהציבור יודע מזה?
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
ברגע שאתה משלים תהליך מכירה של ביטוח אתה חייב לבחור.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
אתה אומר את זה בדרך השלילה, זה לא נכון.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
רונן, תן לי. תאמינו לי, כל מי שצריך להגיב, אני אתן לכם מספיק זמן על הכול.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
אבל אתה אומר דברים לא נכונים, אתה סותר.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
אתה אומר דברים לא נכונים. עצם זה שאתה אומר על דרך השלילה זה לא נכון. תגיד במפורש.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
אני אומר במפורש, אפשר גם לבדוק אותי, ללכת ולנסות להשלים הליך מכירה של פוליסת ביטוח באחת מהחברות, בין אם דיגיטלית ובין אם בטלפון או באמצעות סוכן, וצריך לסמן את מה שאתה רוצה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
עד כמה הציבור מודע לזה? עכשיו קניתי עכשיו רכב יד שנייה, אני מחויב עכשיו לעשות ביטוח לרכב, מקיף, חובה וכולי, השאלה אם זה לא במודע שלי כבר, מההרגלים הצרכניים של הציבור הרגיל, הוא כבר מבין שזה כולל את שירותי הגרירה, או שסוכן הביטוח בא ואומר, סתם דוגמה, כשאתה מתקשר או כשאתה עושה באינטרנט, שנותנים לו את האפשרות להפריד את זה.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
אני אומר חד משמעית.
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
אני יכול להגיד בתור אחד שנותן שירות. אני יודע ששגריר עובדים עם חברות ביטוח, קרי, יש לנו גם את חברת שלמה ביטוח, שיש להם שני ספקים, הם עובדים גם איתנו וגם עם שגריר. דרך אגב, שלמה ביטוח, שימו לב, עובד גם עם שגריר, כי אנחנו החברה - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אני אחדד את השאלה. האם לא יכול להיות גם מצב הפוך? אם הציבור מודע לזה, הוא יבקש לרכוש רק שירותי גרירה ועל הדרך ימכרו לו כבר ביטוח.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
לא, אני אסביר. לחברות הביטוח אתה מגיע כשאתה רוצה לרכוש ביטוח. אנחנו אומרים, אגב הביטוח אפשר למכור שירותי דרך וגרירה, אבל אסור לחייב, זה אחד. שתיים, חייב לאפשר שתי חלופות לפחות. דבר שני, אם תשלים - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
סליחה שאני קוטע אותך. יכול מאוד להיות שמישהו ירכוש ביטוח בלי שירותי גרירה.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
נכון, ויש הרבה אנשים שמבחירה לא קונים בכלל את שירותי הדרך והגרירה. אני אגיד, מעטים, כי בסוף אנשים אוהבים את השירות הזה. תכף אני אדבר קצת יותר לעומק על השירות. אבל אנשים בישראל רוצים את השירות הזה, דרך אגב, כמו בכל העולם. אנשים רוצים את התוסף הזה, זה רלוונטי לא לתאונות, כי תאונות מכוסות גם ככה אם נדרשת גרירה, זה רלוונטי בעיקר לתקלות. אנשים רוצים את זה, את הביטחון הזה לגבי אם הם ייתקעו, שמישהו יבוא לחלץ אותם, לגרור אותם וכולי, אנשים אוהבים את זה.
אנחנו אומרים, רוב האנשים קונים את המוצר הזה, חלקם הלא קטן, אני לא מדבר על הרוב, אבל חלק לא קטן בוחר שלא לרכוש את זה דרך חברת הביטוח, אלא באמצעות סוכן הביטוח לרוב, הוא בוחר לרכוש את זה מחברה אחרת שלא עובדת עם חברת הביטוח, מספק גרירה אחר: שלמה, שגריר, דרכים, נתי, מיקי קופל שלא עובד בכלל עם חברות ביטוח באופן ישיר, אלא רק ישירות מול המבוטחים.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
ישנן דרגות שונות של שירותים?
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
שירותי הדרך והגרירה הם לרוב הסטנדרט המינימלי שקיים בחברות. יש שונות בין החברות, כי יש תחרות ולא כולם מציעים בדיוק אותו דבר. לצורך העניין, דיברנו על תקרים קודם, יש חברות שגוררות עד לפנצ'רייה הקרובה, יש חברות שמחריגות את זה מראש, אומרות לך, אנחנו לא גוררות לתקרים, אלא רק מחליפות לך צמיג, יש באמת שונות. יש חברות שמחליפות צמיג, אבל ברגע שאלה שני תקרים לא. יש שונות בין החברות. יש שונות גם לגבי המחירונים של הדרישה לתשלום נוסף אם תרצה גרירה אגב תקרים וכולי. יש שונות בהקשר הזה גם בין החברות השונות וגם בין הספקים שעובדים עם חברות הביטוח לבין האפשרות לקנות את זה בחוץ.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אבל במה שקשור אליכם, האם להערכתך ההפרדה בין השירותים, בין הביטוח לבין שירותי הגרירה היא טובה לצרכן, כן או לא?
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
אני חושב שההפרדה כמו שהיא קיימת היום, שזה אומר שחברת הביטוח לא יכולה לחייב אותך והיא לא יכולה "לנעול" אותך - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אבל בפועל זה לא קורה.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
זה קורה, אנחנו רואים שלא מעט אנשים.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
כמה אחוזים?
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
אני לא יודע. בגלל שהדיון נקבע יחסית מהר - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
רגע. מה שאני מבקש, תעשה בבקשה בדיקה מה אחוז קוני בילט-אין ביטוח עם שירותי הגרירה וכמה קונים נטו שירותי גרירה.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
אני אבדוק את זה.
רוב סוכני הביטוח עובדים באופן עצמאי עם חברות הגרירה.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
לנו זה לא משנה, סוכן או זה, זה אותו דבר, הוא בעל הבית.
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
אני אגיד לך. חברות הביטוח, כמו ביטוח ישיר, AIG, שהן חברות ישירות - - -
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
אני לא בעל הבית, אני לא עובד אצל חברות הביטוח ולא עובד עבור חברות הביטוח ואני מבקש להפסיק עם ההערות האלה לגבינו.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
אתה המפקח, מה זאת אומרת?
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
אני המפקח, נכון, אני דואג לציבור.
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
חברות ביטוח ישיר, AIG, שהן חברות מאוד גדולות, הן עובדות ישירות מול חברות הגרירה, שם הן מתנהגות בצורה אחרת כי אין להן סוכן. סוכן כן יודע את מה שאמר פה ידידי שמואל זקן והם כן יודעים לבחור ללקוח את חברת הגרירה באופן עצמאי, הם יודעים לבחור או מיקי או שגריר או שלמה או ממסי, הם יודעים לבחור את זה. והשוני הוא לא כזה גדול בין כל חברות הגרירה וכתבי השירות הם מאוד דומים.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
אם אני יכול להשלים רק נקודה, כי נזרקו פה מחירים לאוויר. צריך לזכור, אגב מהלך שעשינו עכשיו להוריד את המחיר לציבור של הביטוח המקיף וצד ג', גם חלק מכתבי השירות שהיו מתומחרים גבוה, ירדו המחירים שלהם. אנחנו כל הזמן מקפידים כשמגישים אלינו כתבי שירות לבחינה, לראות שאין שם תנאים שהם לא סבירים, לראות שאין פגיעה במבוטחים. צריך לזכור שכל ההצעות, אני אומר לך בתור צרכן אפילו שאתה מגחך וזה קצת מזלזל - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אני אגיד לך למה אני מגחך. בטח שאני אגחך.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
בתור צרכן דווקא חלק מהרעיונות של מר יוסף נעים היו קורצים לי מאוד בתור צרכן. היה נחמד שיגיע לי הגרר תוך שעה, אפילו שזה לא כל כך ריאלי עם כמות הגרריסטים בישראל ועם הפקקים בישראל, אבל בתור אחד שהשתמש בשירותי דרך וגרירה בחו"ל גם חוויתי המתנה לא קצרה. זה היה נחמד שהיו מגיעים אליי תוך שעה והיה נחמד, באמת כל ההצעות שלך הן הצעות צרכניות מאוד כיפיות.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
עשיתי שיעורי בית.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
לא, אני אומר, מאוד כיף לי כצרכן לקבל את המוצר שאתה מציע, צריך רק לזכור שהדבר הזה מלווה במחיר. זאת אומרת, כל הצעה כזאת, כל אחת מההצעות שלך לבד ובטח כולן ביחד, יש להן עלות. ואם מבוטח בישראל היום שקונה את כתב השירות לשירותי דרך וגרירה דרך חברת הביטוח או באופן חיצוני, הוא רגיל לשלם היום 100, 200, 300 שקלים, תלוי בחברה, תלוי ברמת השירות שהוא מקבל, הוא רגיל לשלם את זה, ופתאום ידרשו ממנו לשלם סכום שהוא כפול או משולש כמו שלפעמים קיים בחו"ל, עם מגבלות של 50 ק"מ לגרירה וחמישה דולר לכל מייל נוסף וכולי וכולי. צריך לזכור שיש לזה מחיר.
אם אני נתקע עם הרכב שלי בממוצע אחת לכמה שנים ואני אמתין שעתיים עד חמש ולא שעה עד שעה וחצי, נגיד שבתיאוריה זה היה אפשרי, מה שאני לא כל כך בטוח, במקום שלוש שעות אני אמתין שעה אבל העלות של זה תהיה כמה מאות שקלים בשנה, אני לא בטוח שזה נכון לצרכן הישראלי לשלם את המחיר הזה עבור שירות יותר טוב. ואני מסכים, זה שירות יותר טוב.
העניין הוא שאם אנחנו מדברים על כמה מאות שקלים נוספים בשביל המתנה של שעתיים נוספות פעם בכמה שנים.
ברור שזה כיף ונחמד וטוב לצרכן לקבל שירות יותר טוב, אבל יש עניינים של עלות-תועלת, וצריך לחשוב, האם עלות של כמה מאות שקלים בשנה בשביל המתנה, לצורך העניין, של שעתיים פחות ביום של רכב שנתקע פעם בכמה שנים, האם היא שווה את זה לצרכן הישראלי. אני לא בטוח. התשובה היא, אני נוטה יותר ללא. אבל זה לא אומר שאני סותר את העניין שבכבישים ראשיים, במקומות מסוכנים נכון להוציא כמה שיותר מהר את הרכב. יש בשביל זה פתרונות כמו ניידות שירות בדומה לכביש 6 וכולי שאולי אפשר לאמץ אותן, לאו דווקא הדבר הזה צריך לבוא על חשבון הצרכן שהוא קונה מוצר יקר במאות שקלים.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
ניידות שירות מה?
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
למשל כמו שיש בכביש 6, ניידות שירות שבאות ועושות חילוץ טווח קצר, כל מיני דברים כאלה. כמו שהזכיר פה חברי מארגון ידידים, איזשהו גורם שתהיה לו פתאום את הסמכות להקל על המשטרה ולהתריע בפני נהגים שמאחור כדי להוריד את הסיכון לחיי אדם. אבל מבחינת השירות, אם השיפור והטיוב של השירות לרמה שהוא יותר נוח ונעים לנו עולה מאות שקלים לצרכן ישראלי בשנה, אני לא בטוח שהמחיר הזה שווה את זה כשנעשה בשירות הזה שימוש אחת לכמה שנים בלבד. לגבי ההצעה שהגרירה תהיה בידי המוסכים - - -
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
לא אמרתי את זה.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
לא, הצעת את זה, אמרת - - - למוסך והוא ידאג לגרירה.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
יכול להיות מוסך, יכול להיות מישהו אחר, לא אמרתי מוסך.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
צריך לזכור, טענת כנגד זה, רונן, תוך כדי אמירה שלך כשאמרת, הגרריסטים דוחפים לפעמים למוסך לא רשמי, לא מורשה, לא מרושיין וכולי. אלה תופעות פסולות שצריך לטפל בהן, הדרך לטפל בהן היא לא לבטל את מוסד שירותי הדרך והגרירה.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
זה גם לא קשור, לא אמרתי את זה.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
יש פרוטוקול. אני רק אומר שבסוף, אני חושב שההוראות שלנו היום כמו שהן, שהן לא מאפשרות לחברת הביטוח לחייב, שהן מאפשרות לשחקנים חיצוניים לייצר מוצרים טובים יותר, תחרותיים יותר, בסוף שחקנים כמו שלמה סיקסט, שגריר, מיקי קופל, נתי, דרכים, כל אלה מוכרים גם לא באמצעות חברות ביטוח, חלק מהן מוכרות רק לא באמצעות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
סוכני ביטוח.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
רק ישירות דרך סוכני ביטוח או עצמאית מול אנשים דרך האתר שלהם.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
לא משנה, זו פוליסת ביטוח, מה זה משנה?
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
זה מפריע. אי אפשר שאני אחזור על עצמי כל כך הרבה פעמים.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
אני מאמין גדול בתחרות, אם הייתה להם את האפשרות לבוא ולאתגר את חברות הביטוח שמוכרות כתבי שירות למבוטחים שלהן באמצעות שירות הרבה יותר טוב, למשל המתנה של שעה וחצי במקום שלוש שעות במחיר שהוא דומה, כנראה שכבר הם היו עושים את זה כדי לייצר לעצמם טראפיק הרבה יותר גדול.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אוקיי. רונן, בבקשה.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
תודה. להשלים שבגלל המונופול הזה או הקבוצה הזו, קבוצת הריכוז הזו שהיום שולטת בשוק הגרר וגם בחילוצים, העולם של המצברים הפך להיות ברובו, ושגריר קנתה גם חברת מצברים, וגם קשה לך להתמקח.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
זאת אומרת שהרבה מאוד מהחילוצים הם בנושא המצברים.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
ברור. לא מניע לך האוטו בבוקר, הוא בא, הוא אומר לך זה המחיר. אתה עכשיו מתחיל ללכת, לרוץ? אתה קונה במחיר שהוא מציע לך. וזו המציאות, לכן הם גם קנו חברה והם שולטים על השוק של המצברים, וזה לא צריך להיות ככה. השוק צריך להיות פתוח, הוא לא יכול להיות מפוקח כאילו אנחנו ברוסיה על ידי מפקח שבכלל לא קשור לביטוח ולא קשור לחילוצים. חילוץ צריך להיות משהו שהוא פתוח, הוא לא קשור לביטוח, הוא משהו שהוא פתוח, ומי שרוצה לחלץ, לא יודע, היבואן רוצה להציע לזה שלו כתב שירות, שיעשה כתב שירות, שיעשה עם שגריר.
אנחנו לא נגד שגריר, אנחנו נגד זה שזה משווק בתחנה אחת וכשאתה קונה ביטוח זה לא משנה אם סוכן ביטוח מוכר לך את זה או חברת ביטוח, זה צמוד לפוליסת הביטוח. ואת זה צריך להוציא, את החילוצים צריכים להוציא מחברות הביטוח. זה צריך להיות בצורה כזאת שבן אדם רוצה לקנות עם חברת ביטוח, סבבה, אם לא, שתהיה תחרות עם הרבה חברות, וכל מי שקבלן שלהן, ובן אדם שרוצה היום לקנות גרר ולנהל עסק, הוא לא צריך להיות שכיר שלו או קבלן משנה.
איזה מין עולם אנחנו חיים בו במדינת ישראל שבה מפקח או לא משנה, מדינה, לא משנה אם זה דרכם או דרך רשות אחרת, היא מכריחה בעלי מקצועות ואנשים שרוצים להיות עצמאים במדינת ישראל לעבור דרך ארבע חברות, שזו קבוצת ריכוז ברורה. יש לך מונופול אחד, מעל 50% זה מונופול. לא משנה אם הגדירו אותו או לא הגדירו אותו, אבל מעל 50% מהשוק. אנחנו במדינת עולם שלישי שבה הוא עכשיו מסביר, בא בן אדם שהוא רשות והוא בא ומסביר למה זה בסדר. הוא חושב שלאזרח זה בסדר. זה לא העניין שלו. הצרכן צריך לבחור מה בסדר לו, לא רשות שוק ההון, בטח לא בעולמות שהם לא ביטוח. המפקח על הביטוח.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
בגלל זה רשות שוק ההון חייבה את חברות הביטוח לאפשר לקנות - - -
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
אתה לא צריך להיות שם בכלל, אתה לא צריך לפקח ולא לחייב, אתה לא צריך להיות שם.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
כדי לתת לשחקנים חיצוניים להוסיף תחרות.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
רונן, יש לך עוד משהו להוסיף? יוסף נעים, בבקשה.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
ניקח את הביטוח. כשאני עושה ביטוח, לפני שאני סוגר את הביטוח, היא מקריאה לי עשרה סעיפים והיא שואלת אותי אם הבנתי טוב, אם לא, היא חוזרת עוד פעם, מבחינת הביטוח. כשאבא שלי נתקע עם האוטו, אומרים לו, יש לך שירות גרירה, גרירה, שמשות פנסים זה נקרא. כשאבא שלי נתקע בחניון, לחניון אנחנו לא יורדים, זה עולה 1,000 שקל. אם אתה רוצה שאני אגרור אותך מהחניון, זה עולה 1,000 שקל, או תוציא את האוטו לבד, זה אחד.
שתיים, אני בעל מוסך, האוטו תקוע ליד המוסך – אנחנו לא גוררים ממוסכים.
שלוש, אני במילואים. אתה יודע מה? לא במילואים, לא בא לי לעשות טסט לאוטו, אין לי כסף, 1,500 שקל, אין לי אגרה, המצב קשה. מתקשר אל הגרירה, מופיע להם מייד במסך – אין טסט לאוטו. אנחנו לא גוררים. מה אכפת לך שאני נוסע בלי טסט? נשברה לי הצירייה, קח אותי למוסך, אני רוצה שתגרור לי. אנחנו לא גוררים. תקרים – כשאבא שלי נתקע לא אמרו לו שתקר אחד אנחנו מחלצים, אנחנו שני תקרים לא מחלצים. אחד זה עלינו, השני זה 350 שקל.
זו הסיבה שאני אומר, כתב שירות חייב להיות מאושר על ידיך, היושב ראש, כתב שירות חייב להיות מובן. לא יכול להיות שחברת ביטוח תמכור לי ותגיד לי, אתה תקוע, אני מחלצת אותך. או שאני לדוגמה מעולם לא קיבלתי כתב שירות. אני נכנס למייל, אני אומר לה, תשמעי יש לי בעיות עם החברה, הוא לא רוצה לגרור לי את האוטו. אנחנו שולחים לך כתב שירות.
עכשיו אני יודע שכתוב לי ליד מוסך לא גוררים. רגע, לא הבנתי. הגעתי למוסך, המוסך אומר שהוא לא מטפל באוטו שלי. האוטו התחמם, לפני שילך לי פקונג ראש ב-10,000 שקל בואו תגררו לי את האוטו. נכנסת למוסך? לא גוררים את האוטו. אלה הדברים שנכנסים יום-יום בבן אדם, גורמים לו לקבל דיכאון מהמדינה. המדינה לא מכסה אותו, חברות הביטוח לא דואגות לו.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
ואם זה היה מופרד, השירות?
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
אני אסביר. אם לדוגמה היום יש לי שתי אופציות – האחת, הביטוח אומר לי, תשמע - - -
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
רגע, אם השירות הזה היה מופרד –
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
היה יותר קל ויותר טוב.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
לא היית נתקל בדברים האלה?
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
לא, כי אני מרים טלפון. אתן לך דוגמה. מרים טלפון.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אתה אומר שהם היו מתעסקים בגרירה נטו ולא מעניין אותם מה מצב האוטו?
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
בוודאי. אני עכשיו מרים טלפון, אני אומר לו שאני בחניון, הוא אומר לי אין בעיה, עולה 400 שקל למוסך, שילמתי 400 פעם בחמש שנים, לא קרה כלום. או שאני בא, אני מוכר מצבר ב-500 שקל.
אנחנו לא יודעים מה זה כתב שירות, הוא לא מגיע אלינו. רק כשאנחנו נתקעים אומרים לנו יש כתב שירות, כמו שקרה לי עם ממסי. רק כשנתקעתי היה כתב שירות. רגע, אני רוצה להגיד עוד דבר.
אם עכשיו אני מזמין גרר, הגרר מגיע, מוציא אותי מהחניון, 400 שקל מוציא אותי. עוד דבר. אני מוכר מצבר ב-500 שקל. עולה לי 300-250, מוכר ב-500 שקל. כשאתה בא עם הגרר, הוא אומר לך, שמע, או אני מניע אותך ואם נתקעת בדרך אתה תשלם כסף על עוד פעם, הוא לא מלווה אותי למוסך, או תקנה ממני, אני סתם זורק מחיר, 1,000 שקל. אם היה, הוא אומר, שמע, במוסך אצלי מוכרים לי ב-500, אתה מוכן להרכיב לי ב-500? תרכיב לי. הוא אומר, לא, 500 אני לא מרכיב לך, אני הדלקתי את האוטו.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
מה הפתרון שלך לזה?
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
אחת, כל אחד שרוצה לקנות מחברת הביטוח שירותי דרך וגרירה, תקריא לו את הסעיפים הרלוונטיים שאומרים על פנצ'ר אין לך, נתקעת בלי דלק, אין לך שירות, אתה בחניון, לא תקבל שירות, ואז מה אני אומר לה? תודה רבה, אני אקנה פרטי, לא צריך אותך. או לשנות את כתב השירות ככה שהמפקח על הביטוח, ידידי הטוב שמוליק, יגיד, רגע, האזרח לא מבין, הוא לא מכונאי. אני מנתח מוח, אני בתל השומר מנהל מחלקת מוח, מה אני מבין ברכב? לא מבין שום דבר. הוא ישמור עליי.
שאומר כתב שירות אחיד, מה זה אומר אחיד? אם נתקעת עם פנצ'ר או עם שניים, אני אקח אותך, ואם אתה בחניון, אני אוציא אותך. אתה רוצה לראות? אני אשלח לך את כתב השירות של הליסינג, כתב השירות של מינהל הרכב, מורנו ברקי. אתה תראה את כתב השירות, אתה תגיד קיבינימט, אני יותר לא רוצה כלום מהם. אדוני המפקח על הביטוח, זה מה שיהיה לכולם. למה? שמה יש קנסות. הגעת אחרי שלוש שעות, הוא אמר 5%, שיסתכם ב-5%, כל שעה 200 שקל. זה מה שאני חושב שצריך לעשות.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אוקיי. רן, בבקשה.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
אני רוצה להתייחס לכמה דברים. ראשית, בעבר ובעבר הרחוק אנשים היו נהנים מאוד ששירותי הדרך, שמשות, פנסים ומראות וכולי וכולי נמצאים בתוך הפוליסה, הם אפילו היו מתגאים, כל אחד היה מתחרה מה יש לו בתוך זה. אני מדבר על זה, אם היום אני בן 51, כשהייתי ילד בן שש וחמש וכדומה.
היה שמשות והיה גרירה, כל פעם הוסיפו משהו. היום יש יותר מודעות שאפשר להוציא את זה מהפוליסה. אני לא מדבר באחוזים, אני רק יודע שיש הרבה יותר מודעות ושיש כאלה שגם פונים באופן פרטי לקנות מה שנקרא כיסוי, מנוי באופן פרטי ולא לוקחים את זה מחברת הביטוח. אני מאוד בעד לפרסם ולפקח על כל כתבי השירות ולעשות דברים אחידים וכדומה.
צריך להבין שבסופו של דבר, קודם כול, הגרירות התייקרו באופן משמעותי, גם כתבי השירות צריכים להשתנות כל הזמן עם הקדמה. כי לצורך העניין, בעבר יכולנו להגיע לרכב, היינו מורידים בלם יד מכני, מורידים אותו, זורקים את ידית ההילוכים לניוטרל והרכב התגלגל. היום, לצורך העניין, בקדמה, יש בלם חשמלי שברגע שהחשמל לא נותן או משהו נתקע כבר אי אפשר לגלגל את הרכב, הוא תקוע. יש רכבים חשמליים עם אנרגיה או אפילו ארבע על ארבע, ששני הסרנים קבועים, ואז הגרירות מתייקרות באופן משמעותי. למה? צריך כבר גרר מיוחד, משקפיים, עם עגלת סיוע דולי.
ועכשיו אם אני מעמיס רכב פעם, כשנתתי את הדוגמה הזאת, הייתי מעמיס אותו בעשר דקות-רבע שעה, היום לוקח 40 דקות. ואם פעם יכלתי להעמיס שלושה רכבים על גרר ולנסוע ולעשות קו, היום אני לצורך העניין לוקח רכב.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אם היו מפרידים את שירותי הגרירה מהביטוח זה היה מסייע לך לתת שירות טוב יותר?
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
אני אענה על זה, אני רק רוצה לסיים את מה שאני אומר. עם הקדמה, וגם צריך להגיד דברים, רק אמרו דברים שהם פחות טובים, אבל גם בכתב השירות מותר ללקוח לגרור מאיפה שהוא רוצה לאיפה שהוא רוצה, זאת אומרת, מאילת לרמת הגולן ללא תוספת תשלום, הוא יכול לגרור כמה פעמים שהוא רוצה בשנה ללא תוספת תשלום. תוספת התשלום היא אם הוא גרר למקום מסוים והוא התחרט ורוצה לעבור למוסך אחר וכדומה. אבל בסוף זה עניין גם של מסחר. אפשר לתת הכול מהכול, והלוואי ויהיה כזה כתב שירות, בסופו של דבר, חברת הביטוח צריכה לשלם משהו מסוים על מנת שנוכל לתת גם את הכול.
וצריך להבין, אני מוכר באיקס, חברת הביטוח מוכרת פי שלוש-ארבע, כל אחד מרוויח. אני חושב שללקוח, אם יוציאו את המוצר הזה ממוצר ביטוחי ויוציאו את זה, מה שנקרא, לשוק, אני חושב שללקוח זה יעשה יותר זול. צריך לבנות כתבי שירות. גם הוא יכול לבנות מה שהוא רוצה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
מעבר לזול, השאלה אם זה ישפר.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
בהרבה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
את השירות שאתה תיתן.
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
הוא יוכל לבחור איזה כתב שירות הוא יקבל מחברות הגרירה כי אתה יכול להציע את זה בסכומים מסוימים.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
היום יש לנו פניות לבוא ולהוריד את איכות השירות כפתרון להוזלה, בסדר? אני שם דברים על השולחן. יש לנו בקשות כאלה. אנחנו מבחינתנו חושבים שהסטנדרט הקיים היום, כרגע, אולי נשנה את דעתנו בעתיד, שהסטנדרט הקיים היום הוא מינימום שלא צריך לרדת ממנו.
לצורך העניין, צריך לזכור שאם מוציאים את זה החוצה למקום שזה לא מקבל את האינפוט שלנו, הרבה פעמים חברות ביטוח בעקבות פנייה של ספקי שירותי הדרך והגרירה רוצות להוסיף חריגים, רוצות לצמצם את המקרים הנגררים וכולי ואנחנו עומדים על הרגליים האחוריות ולא מאפשרים את זה וגם לא מאפשרים מיקור במקביל.
צריך לזכור שבאותה נשימה, אפילו יש סיכוי יותר טוב, כי עובדה שיש היום ספקים שמוכרים ללא חברות ביטוח ולא מוכרים משהו יותר טוב, שאם זה יצא החוצה, יפרקו את זה ואנשים פתאום יקנו דברים שאולי ריקים מתוכן, אולי מאוד מאוד חסרים. זה לא ההבדל בין לואו קוסט, אתה טס עם מזוודה או בלי מזוודה, אלא פתאום אתה תגלה שקנית רק ניידת שירות וכל דבר מעבר לזה עולה לך כסף. ואתה לא במצב שאתה מתכנן נסיעה לחו"ל ואתה בנחת קונה משהו זול או יקר, אלא אתה תקוע באמצע כביש ראשי ואתה צריך להחליט עכשיו אם אתה משלם 1,500 שקלים על גרר משקפיים או לא.
וכשרשות שוק ההון מתערבת והתעקשה לצורך העניין עם חברות הביטוח שדולי זה חלק מגרר תקני בשנת 2025, הדבר הזה נכנס. צריך לזכור שהדברים האלה, צריך איזשהו גורם שמגן על הציבור. אם משאירים את זה פרוץ, הפוטנציאל השלילי הוא גם גדול.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
רגע, לא סיימתי, היושב ראש, הייתי באמצע.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
במילה אחת, רק לענות לו. הקטע הוא מסחרי לחלוטין, לכן הם מתעקשים על זה. הוא אמר פי שלושה, יכול להיות פי ארבעה. זאת אומרת, אם הוא מוכר את זה ב-100 שקל, חברת ביטוח יכולה למכור את זה ב-400, ב-500, ב-600, לא משנה, או סוכן ביטוח מוכר את זה ככה, זה עניין מסחרי, לכן הוא נדבק לזה. אין לזה שום קשר. הוא, אין לו קשר בשום דבר ועניין לביטוח. הוא מפקח על הביטוח.
זאת אומרת, כשאני קונה ביטוח וקרה לי משהו, אתה צריך לתת לי משהו. הוא לא צריך להיות קשור לחילוצים, הוא לא צריך לפקח עליהם. אנחנו לא ברוסיה שהוא יגיד להם מה לעשות ואיך לעשות. בן אדם צריך לבחור ממי הוא רוצה לקנות שירות, מה כתוב בתוך כתבי השירות. עצם זה שהוא בשביל לשמור על הכסף, על הרווח, אתם מרוויחים מכתבי השירות, הוא יושב פה ומתערב.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
זה לא נכון, זו אמירה מקוממת.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
הוא לא צריך להתעסק בזה בכלל. אני לא מבין מה הוא בכלל עכשיו מדבר, צרכנות או לא צרכנות או חילוץ.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
זו אמירה מקוממת כי היחיד פה מבין שניהם שהוא יושב ראש של איגוד של - - - ואתה. אתה דואג לרווחים של המוסכים.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
הוא מחלץ בלי כסף.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
אתה דואג לרווחים של המוסכים, וזה בסדר.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
ברור, אבל אני אומר את זה על השולחן.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
אני לא דואג לרווחים של חברות הביטוח, אני דואג לצרכן.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
אתה כן דואג. בזה שאתה עכשיו פה אתה כן דואג. כשאתה מתעקש במשהו שהוא לא שלך שמביא להם רווחים ואתה יושב פה אתה כן דואג. אני דואג למוסכים, אני יושב ראש המוסכים, יושב ראש האיגוד, על השולחן, לא מחוץ לזה ולא מאחורי השולחן ולא מתחת לשולחן.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אוקיי. רצית לסיים. אנחנו מסכמים.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
ראשית, חברות הביטוח כן התקדמו וכן שיפרו והוסיפו את הדולי כמו שמר שמואל אמר, ולאו דווקא תמיד זה פי שלושה. בסופו של דבר גם צריך להבין שחברת ביטוח מחזיקה מוקד וכדומה בשביל לעשות את כל הדברים האלה, כך שברור שהיא צריכה להרוויח על מנת לכסות על הנושא הזה. בכל מטבע יש שני צדדים ולכל דבר יש פלוס ומינוס, וכרגע זה נמצא גם בחברות הביטוח, גם בסוכני הביטוח וגם באופן פרטי.
מבחינת נושא מונופול וכדומה, כן, קבוצת שגריר קנתה 30% בשנ"פ, שקבוצת שנ"פ זה לא רק מצברים, מי כמוך יודע שזה עוד דברים. ובסופו של דבר, לא רק שגריר, אלא כולם מפרסמים מכירת מצברים. מי שרוצה מצבר נכנס ורואה גם אוטו דיפו ורואה אייס ורואה מצבר עד אליך וכדומה.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
מכירה בחילוץ, על זה דיברתי.
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
הוא לא מחויב לקנות מחילוץ הדרך, הוא יכול לפתוח אינטרנט ולקנות ממי שהוא רוצה.
<< אורח >> רן גבאי: << אורח >>
הוא לא מחויב לקנות. דבר שני, אני אגיד גם משהו. בסופו של דבר, גם לנושא של כאן ועכשיו והרגע, יש לזה פלוס וזה חלק משירות, וכן, אני מרוויח על זה כסף. ודבר נוסף, אני נותן את הדה בסט, אני נותן מצבר 24 חודשי אחריות ו-24/7 אחריות עד הבית.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אנחנו צריכים לסכם. לפני שאני מסכם, יש מישהו שעוד רוצה להגיד משהו לפני שאני מסכם את הדיון?
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
דבר אחד. את ההסכם שיש להם עם הלקוחות, מי אמור לבדוק אותו?
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אתה מדבר על חברות הביטוח?
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
כתב שירות. מי אמור לטפל בכתב השירות שממחר, לא מהיום, ממחר בבוקר, בן אדם בחניון ייקחו לו את האוטו, בן אדם שנמצא ליד מוסך יגררו לו את האוטו, בן אדם שאין לו טסט יגררו לו את האוטו ולא ימצאו לו שהכול בכסף. בכסף הכול אפשר, אבל הוא קנה. כשאמרו לו אוטו תקוע לא יקראו לו את כתב השירות. עכשיו בזה אני מבקש להתמקד.
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
משהו אחרון לגבי מה שאמר יוסף נעים. לכל פוליסת ביטוח יש הסתייגויות. הכול עניין של אקטואריה, ובעניין של אקטואריה כשנכנסים, קרי, דיברנו על תקר, רק ידידים מחלצים?
<< אורח >> ישראל אלמסי: << אורח >>
200,000.
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
200,000 בשנה. חברות – שגריר, שלמה, חברות פרטיות, אם ניקח את האקטואריה וניקח את הניצולת של פנצ'ר, זה לא שאנחנו לא נותנים שירות לפנצ'ר, אתה מייצר פה תמונה שהיא לא נכונה. אנחנו נותנים שירות לתקר לתקריה הקרובה. אם זה בכביש ערבה אכן גוררים גם מעל 10 ק"מ, אבל אם זה בבאר שבע ומר נעים רוצה לתקן אצל חבר שלו ביפו, חברת שגריר או שלמה אומרים לו, תתקן בבאר שבע בתקריה הקרובה על מנת לצמצם עלויות, כי הניצולת של תקר היא מאוד גבוהה. אם אני אגרור לאן שהוא רוצה זה ייקר את חברת הביטוח, ושוב פעם, זה ייקר גם את העלויות של הצרכן.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
סליחה, אתה מגיע לפנצ'רייה, הוא אומר לך הצמיג הלך. אתה מגיע לצמיגיה, הוא אומר לך, הצמיג הלך. בבאר שבע עולה הצמיג 600 שקל, ביפו עולה 200. איפה אני אגרור את האוטו? תענה לי אתה, היושב ראש.
<< אורח >> רונן לוי: << אורח >>
השכיחות של התאונה ירדה. יותר זול לעשות פעם אחת. עדיף אולי לא לקנות בכלל גרירה.
<< אורח >> תומר ממן: << אורח >>
נכון, השכיחות של התאונה היא קרוב ל-7%, השכיחות של תקר היא פעם בשנתיים.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
אבל למה לגרור עם הפסקות? גם זה.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
חברים, אני חייב לסיים, כי יש לנו גם עוד ישיבה. דבר ראשון, כפי שכבר פתחתי, אני אישית רואה את זה בחומרה שמשרד התחבורה לא הגיעו. אני מתכוון לפנות עם זה באופן ישיר גם לשרה וגם לחברי, מנכ"ל המשרד. אני בטוח שהם ייתנו לנו פה מענה, חד משמעית.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
הוא כתב לי, זה לא מענייני. ביקשתי ממנו גם.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
לא משנה, אני אומר לך, אני אכנס פה לעניין. הם ייתנו לנו פה מענה, זה אחד.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
הם הפיקוח.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
דבר נוסף. אני מבקש מרשות שוק ההון לבחון את שיעור ההפרדה בין אלה שצורכים את הביטוח יחד עם הגרירה ובין אלה שצורכים ישירות רק את חברות הגרירה. זה בעניין הזה.
דבר נוסף. אני מבין שגם יש פה חוסר מודעות של הציבור, חוסר שיקוף של המצב עצמו. אני מבקש לשקף את העניין הזה, שבן אדם יכול לרכוש את זה בנפרד, ואז אולי אנחנו נוכל לראות שבאמת יש פה שיפור גם מבחינת השירות ללקוח, גם מבחינת המחיר שהוא אמור לקבל. זה בעניין הזה.
מעבר לכך, הוועדה קוראת לבחון גם את ההצעה שאתם הצעתם על הנושא של בחינת ניידות שירות בכבישים בין-עירוניים. אותי, בגדול, עם כל העניין הצרכני, מה שמעניין כאן זה קודם כול הנושא הבטיחותי.
<< אורח >> ישראל אלמסי: << אורח >>
אני רק מדייק, ברשותך, כבוד היושב ראש. גם הנושא שמתנדבים יהפכו, יעבירו אותם, אני לא רוצה הקלות בעניין, גם שיעבירו סיירת מיוחדת, לא 65,000 מתנדבים. וגם שיאפשרו לפחות אור כתום מהבהב על הרכב שמטפל בבין-עירוני, שיראו אותו.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
דבר נוסף. לבחון את האפשרות שמשאיות או גרר יוכלו לנסוע בנתיבים שמיועדים לתחבורה ציבורית, לרבות נתיבים שמוקצים לשתיים פלוס, שלוש פלוס, אני חושב שזה אמור לפתור חלק מהבעיה. יתרה מכך, כפי שאמרתי, אם אני מדגיש את הנושא של הבטיחות, לחדד טוב יותר בכלל לציבור את הנושא של הבטיחות. מכיוון שאני אומר לכם, אני למשל כאבא לילדים קטנים ואני זוכר שלפעמים ילד יכול להקיא, עוצרים בצד, המשפחה עומדת בצד, סכנת נפשות. ילד פתאום צריך שירותים, פתאום יש בעיות ברכב, משפחה שלמה מסכנת את עצמה, או שלא לדבר על זה שהרכב נתקע. שומו שמיים, מה יכול להיות?
ואנשים נפגעו והיו פה תאונות ואנשים גם נהרגו כתוצאה מהדברים האלה. ולכן לחדד יותר את הנהלים, מה קורה כאשר רכב נתקע או רכב עוצר בצד. ואני אתן אפילו עוד דוגמה, אפילו משולש. לי זכור מהתיאוריה, שזה היה לפני 35 שנים, 30 מטר של המשולש צריך להיות במרחק של הרכב.
כשאני רואה שאנשים באים ופותחים משולש אבל שמים אותו ממש סמוך לרכב, זה לא שווה שום דבר. צריך יותר להסביר את זה לציבור. 30 מטר, זה עניין בטיחותי, זה הרבה מעבר לעניין של עכשיו כן ביטוח, לא ביטוח או כן גרר. בואו נתחיל בדברים האלה.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
תוך כמה זמן לפי דעתך צריך להגיע מחוץ לעיר לגרור את האוטו? תוך שש שעות, שבע שעות, שמונה שעות?
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
זה לא משהו שאנחנו כוועדה לפניות ציבור נוכל לפתור, זה הרבה דברים שהם מעבר.
אבל פה נצטרך לתת איזשהו מענה גם מול משרד התחבורה, זה אחד, גם לבדוק מול המשטרה, גם מול רשות שוק ההון, לראות, שיהיה איזשהו מתווה מוסכם כדי לשקף אותו לציבור, זה מה שאנחנו מבקשים כוועדה.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
אנחנו נקבע תאריך, שלושה חודשים.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אנחנו מן הסתם נעקוב אחר מה שהיה כאן בדיון. אני מאוד מקווה עדיין שתהיה לנו האפשרות עד שהכנסת מתפזרת. אני לא רוצה להבטיח לך סתם, כי אם אני אבטיח משהו אני אעמוד בו במאה אחוז.
<< אורח >> יוסף נעים: << אורח >>
אני יודע.
<< יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >>
אבל בינתיים זה הסיכום. שיהיה לנו בהצלחה, תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:44. << סיום >>