פרוטוקול ועדה

DOC 76,868 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 335 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שני, ז' בתמוז התשפ"ו (22 ביוני 2026), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> התמודדות המשטרה וגורמי האכיפה מול החברה הערבית (דוח ביקורת שנתי 71 ג) - ישיבת מעקב << נושא >> ישיבה קודמת בנושא התקיימה בתאריך 30.12.2025. מימוש החלטת ממשלה 549 נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר ואליד אלהואשלה מיקי לוי חברי הכנסת: נעמה לזימי מוזמנים: מלאכי חסדאי – המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, משרד ראש הממשלה קרן דהרי בן נון – ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי), משרד המשפטים יהונתן בובליל – רפרנט ביטחון פנים ומשפט, אגף התקציבים, משרד האוצר איה גייבל – עוזרת ליועמ"ש, משרד מבקר המדינה שרית נשיא – מנהלת אגף פרויקטים, המשרד לביטחון לאומי עלאא איוב – הפרויקטור לענייני החברה הערבית בפרקליטות המדינה, פרקליטות המדינה נצ"מ אופיר שמול – ר' תחום אג"מ במזכירות הביטחונית, משטרת ישראל סנ"צ אוריאל וינקור – רמ"ד תכנון מבצעי אג"מ, משטרת ישראל רפ"ק יונס אבו ליל – ק. תיאום קשרי חוץ חט' החברה הערבית, משטרת ישראל רפ"ק רונן בנימיני – ר' חו' תכניות עבודה משאבים אג"ת, משטרת ישראל רפ"ק רם וילנאי – קצין ביקורת, משטרת ישראל רפ"ק סימה מזרחי – ר' חו' ארגוני פשיעה וסכסוכים, משטרת ישראל ד"ר אורלי אלמגור-לוטן – ראש צוות בכירה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ד"ר נורית יכימוביץ כהן – מרכז המחקר והמידע של הכנסת עבדאללה סיף – מועצת התלמידים והנוער הארצית נירה בן עוזר – מנהלת שותפה של המחלקה לפעילות ציבורית, עמותת סיכוי-אופוק רות לוין – סמנכ"לית פעולות ומיזמים, יוזמות אברהם מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> התמודדות המשטרה וגורמי האכיפה מול החברה הערבית (דוח ביקורת שנתי 71 ג) - ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום רב, היום ז' בתמוז תשפ"ו, יום שני, 22 ביוני 2026, וזה אומר שאנחנו יום אחרי יום ההולדת של יושב ראש הוועדה לשעבר. היום הארוך ביותר, אבל כנראה, אני מקווה, השמח ביותר. שיהיו לך ימים טובים, בריאות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוועדה הזו שבעה נחת משלוש שנים נהדרות של בקרה איכותית על הרשות המבצעת בהובלתך. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא התמודדות המשטרה וגורמי האכיפה מול החברה הערבית, דוח שנתי 71 ג', ישיבת מעקב. לפני שבועיים קיימה ועדה זו דיון בנושא משבר האמון בין משטרת ישראל לאוכלוסיות ומגזרים בחברה הישראלית. נציג המבקר סקר שורה של דוחות שעסקו ביחסי המשטרה עם החברה הערבית, יוצאי אתיופיה, המגזר החרדי ואחרים. בשבוע שעבר הוועדה קיימה דיון ממוקד ביחסי המשטרה עם מגזר יוצאי אתיופיה, והיום אנחנו מקיימים דיון מעקב, השביעי במספר, אשר בעיקרו התמודדות המדינה בכלל והמשטרה בפרט עם תופעת האלימות והפשיעה בחברה הערבית ויחסי הגומלין בין גופי האכיפה והאזרחים. אני מודה לכל המצטרפים לדיון הזה. בהקשר הזה אני מבקש לציין כי חבר הוועדה ואליד אלהואשלה, שאמור להגיע, אני מקווה, ביקשני לקיים דיון זה ולהתייחס בו גם לנהלי הפתיחה באש והפעלת הכוח אל מול אזרחים ערבים, שקיפות התיעוד, מיצוי דין בעקבות תלונות אשר מוגשות כנגד שוטרים, ונושא ההכשרות המקצועיות בתוך מערך השוטרים שעובדים מול החברה הערבית. הנושא האחרון אמור היה להיות מטופל, וייתכן מטופל בתוכנית החומש על בסיס החלטת הממשלה 549, שנשמע עליה. נדמה לי שהשנה היא מסתיימת, ואני מבין שאתם, משרד ראש הממשלה, שוקדים על הכנת תוכנית חומש חדשה. מאז הדיון הראשון שהתקיים בנושא ביולי 2023, הוועדה בחנה את החלטת הממשלה 549 ואת אופן מימושה. בהחלטת הממשלה המדוברת קיימות כמה פעולות ליישום, לרבות הקמת תחנות משטרה, גיוס שוטרים מוסלמים, טיפול בהברחות אמל"ח ופעולות לאיסוף אמל"ח, וביצוע תוכנית לחיזוק המשילות ושלטון החוק במגזר הערבי, המוכרת כאותה תוכנית חומש. על פי הדיווח האחרון של מלאכי חסדאי, שנמצא איתנו גם היום, מרכז התוכנית במשרד ראש הממשלה, נכון לדצמבר 2025, תקצוב החלטת הממשלה עמד על כ-2.4 מיליארד ש"ח. סכום זה קוצץ ב-15%, ונכון לסוף שנת 2024 המימוש של התקציב עמד על 48%. כמו כן, המשרד לביטחון לאומי מימש 750 מיליון ש"ח, ברובו על תקני שוטרים. תוקפה של החלטת הממשלה המדוברת אמור להסתיים, ודווח, אמרתי, שמכינים תוכנית חומש חדשה. בדיון הזה אני מבקש להבין שוב כמה מהתקציב המקורי נוצל לטובת תוכנית החומש, אותה החלטה 549, היכן אנחנו עומדים בתוכנית החדשה, ולשמוע הערות על השאלות שבבסיס הדיון הזה. אני אבקש, אם תרצה להוסיף עוד משהו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה הצעה לסדר, אדוני, הגשתי בקשה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הצעה לסדר, כן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מרגיש חובה לעצמי. הוועדה הזו, הוועדה לביקורת המדינה, ניהלה בשנים האחרונות מאבק קשה מאוד בנושא יוקר המחיה. אחד הנושאים שניהלתי במאבק זה להילחם ברווחים המטורפים של הבנקים, אני נזהר להגיד מילים יותר קשות, רווחים מטורפים של הבנקים להורדת יוקר המחיה, למאבק ולהוביל רפורמה של פעולות שאנחנו מבצעים בעובר ושב. אני שמח לבשר שאחרי שנתיים של מאבק, אתמול נגיד בנק ישראל אישר את הרפורמה שהובלנו פה בוועדה, ו-100 פעולות שהציבור יעשה בעובר ושב שלו, כל אחד בחשבון האישי שלו, יעלו לו בסך הכול עשרה שקלים, ולא כמו בעבר, שכל בנק גבה כמה שהוא רוצה על חשבון הציבור, ככה הגיעו ל-34 מיליארד שקל במצרפי. אין ספק, זה משהו קטן במאבק ובמלחמה בנושא יוקר המחיה. הוועדה הזו עשתה את זה בשלוש השנים האחרונות, אני שמח על כך, היא צברה הרבה מאוד הישגים, אני חושב שזה אחד ההישגים לטובת הציבור. לא עוד כל בנק יגבה כאוות נפשו מכל אחד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יישר כוח. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ברור לחלוטין, עשרה שקלים למאה פעולות, סביר לחלוטין, ושיהיה לוועדה בהצלחה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה, מיקי. אני אבקש מהממ"מ לסבר את אוזנינו בעוד נתונים, בבקשה. << אורח >> נורית יכימוביץ כהן: << אורח >> (מוקרנת מצגת) תודה רבה. נורית, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. המסמך שהוגש אתמול לוועדה הוכן אצלנו בצוות של אורלי, הכנו אותו אני, רמי ומתן. אני רוצה להתחיל עם נתונים שאתם מכירים, אבל חשוב להזכיר, ובעיקר לשים לב לאורך כל הדרך להחמרה בשנים האחרונות. אירועי רצח ונרצחים בישראל, שימו לב לגידול במספר שלהם בין 2022 ל-2023, אלה כל קבוצות האוכלוסייה. ואם אנחנו מסתכלים בפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה, הקו העליון מראה לנו את מספר הנרצחים הערבים. אנחנו יכולים לראות שבשלוש השנים האחרונות 78%-79% מהנרצחים בישראל היו ערבים, וזה בולט מאוד על רקע העובדה שערבים הם חמישית מאוכלוסיית ישראל. כלומר, יש פה ייצוג יתר משמעותי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, רק כדי לסבר את האוזן, אם המגזר היהודי היו חס וחלילה נרצחים בהיקף הזה, היה מדובר בכ-1,000 נרצחים בשנה. << אורח >> נורית יכימוביץ כהן: << אורח >> אפשר לעשות גם את ההסתכלות הזאת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צריך לעשות. << אורח >> נורית יכימוביץ כהן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כדי לזעזע, כדי להבין עד כמה המספר הוא קשה. << אורח >> נורית יכימוביץ כהן: << אורח >> כן. אבל מה שאני רוצה לחדש היום או להזכיר בעצם, שרצח הוא עבירת קצה, ומסביב לזה יש עוד הרבה מאוד נפגעים אחרים, נפגעים בגוף, אלה הנתונים שאני אראה עכשיו. אלה נתונים שקיבלנו ביום חמישי האחרון ממכון גרטנר. קיבלנו לא מעט נתונים, אלה נתונים שהכנו לקראת הדיון עכשיו, ובהמשך נעבוד על שאר הנתונים. מה שאנחנו רואים כאן, מכון גרטנר מעביר לנו את נתוני מערכת הבריאות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה הנתונים? אני רואה פה אמבולנס. << אורח >> נורית יכימוביץ כהן: << אורח >> מה שאנחנו רואים, זה רק לצורך ההסבר, שאנחנו רואים פה אנשים שהתאשפזו או נפטרו בבתי חולים כתוצאה מעבירות של אלימות פלילית. משום מה הדקירות הלכו לצד, אבל מה שאנחנו יכולים לראות זה ש-40% מהמאושפזים והנפטרים בבתי החולים בשנת 2025, אלה נתונים עדכניים, 40% נפגעו מירי, 23% מדקירות והשאר מאלימות אחרת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אלו נתונים של החברה הישראלית או של החברה הערבית? << אורח >> נורית יכימוביץ כהן: << אורח >> כאן אנחנו כבר רואים את הפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה. אני אספר ש-66% מהמאושפזים והנפטרים בבתי החולים היו ערבים, זה הפלח הירוק. מדובר פה ב-1,236 מאושפזים ונפטרים, יותר מחצי מהם נפגעו מירי. אצל היהודים מדובר בערך בשליש, ועשירית מהם נפגעו מירי. יש כאן הבדל בסוג האלימות, כשמדובר בין ערבים ליהודים, ערבים יותר נפגעים מירי בפועל. וכאן אנחנו הולכים לראות כמה סטים של נתונים שמסתכלים על העשור שבין שנת 2015 לשנת 2024, זה מה שנראה מעכשיו ועד הסוף. אנחנו יכולים לראות שב-2015 מספר המאושפזים והנפטרים היה דומה בחברה היהודית ובחברה הערבית. זה עדיין הרבה, כי כמו שאמרתי קודם, ערבים הם חמישית מהחברה הישראלית, וב-2015 הם היו בערך חצי מהנפגעים, וככל שעוברות השנים אנחנו רואים פער שהולך ונפתח, עם קצת תנודתיות, אבל בכל מקרה, בשנתיים-שלוש האחרונות שרואים בתרשים הזה יש פער שהולך וגדל בין היהודים לערבים. ואם אנחנו מסתכלים גם כאן על סוג האלימות, אנחנו יכולים לראות, שימו לב לקו הסגול, אנחנו יכולים לראות גידול בעבירות הירי. אלו נתונים לא מפולחים לפי קבוצות אוכלוסייה. תראו את העלייה המשמעותית בין 2022 ל-2024 בנפגעי ירי שהגיעו לבתי חולים. כאן אנחנו מסתכלים רק על נפגעי אלימות ערבים, ואנחנו רואים את אותה מגמה, אבל בשיפוע הרבה יותר חד, האפקט פה יותר משמעותי. אם ב-2015 היו 144 נפגעים כאלה מעבירות ירי בחברה הערבית, ב-2024 כבר היו 689, פי כמה וכמה. אנחנו לא רואים את אותו הגידול בנפגעי אלימות יהודים. אם תסתכלו, הקו הסגול של הירי נמצא למטה ולא משתנה במידה ניכרת. זאת אומרת, אפשר לראות כאן הבדל משמעותי במגמות בנפגעי ירי בין ערבים ויהודים, וזה שולח אותנו להסתכל על מה קורה מבחינת עבירות נשק בחברה הערבית והטיפול בהן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אני רוצה רק להוסיף על הדברים, על הנתונים הקשים. פה מדובר על פגיעה מדרג ראשון, ויש פגיעה, הייתי אומר, מדרג שני ושלישי, המנטלית, תחושת הביטחון שמתערערת. ואני תמיד מזכיר שהיעדר תחושת ביטחון ואמון במערכות השלטוניות גורר אחריו חוסר אמון במשטר, ביכולת המשטר להתקיים, וזה חמור מדרג נוסף. אני אבקש מחבר הכנסת אלהואשלה, אתה תרצה להתייחס? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש, על קיום הדיון החשוב הזה. אנחנו, רבותיי, מתמודדים עם גל פשיעה גואה בשנים האחרונות בחברה הערבית, ולצערנו הרב, הממשלות לא מטפלות בעניין הזה בצורה רצינית, למעט - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר ממשלות, אתה עוטף את כולן. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, למעט ב-2021 בממשלת השינוי, כאשר ראינו בצורה ברורה שכאשר יש נכונות ויש רצון לשנות את התמונה, מצליחים לעשות את זה, והפשיעה באמת ירדה ב-17%. ולכן יש חלק משמעותי מאוד לממשלה בכל מה שקורה מבחינת הפשיעה בחברה הערבית. יש לי ביקורת על המשטרה, אבל זה משליך מלמעלה, משליך מכיוון השר. ברגע שאין רצינות לטפל בעניין הזה, אנחנו רואים את התוצאות. ולצערנו הרב, מאז כינון הממשלה הזאת, יש לנו בערך 1,000 נרצחים ואלפי פצועים בחברה הערבית. אנחנו, מה אנחנו דורשים? אנחנו אזרחי המדינה, אנחנו דורשים טיפול יסודי בעניין הפשיעה. מה נגיד לאזרחים? אין לנו ממשלה אחרת, אין לנו שר אחר, אין לנו אכיפה אחרת, ולכן אנחנו רוצים שהעניין הזה יטופל בצורה רצינית, בצורה יסודית, משמעותית, על מנת להוציא את החברה הערבית מהבוץ שהיא נמצאת בו. אדוני היושב ראש, יש גם עניין אחר מבחינת הסתכלות של החברה הערבית על המשטרה. אנחנו רואים גם בתקופה האחרונה שהיד קלה מבחינת חלק, או נגיד שוטרים בודדים מהמשטרה, שיורים באזרחים ערבים בצורה שהיא לא קורית בצד השני. ולכן חשוב מאוד שההנחיות של הדרג המשטרתי והמבצעי יהיו בהתאם. אנחנו לא רוצים לראות שוטרים יורים באזרחים ערבים בצורה מהירה וללא שום הנחיה או ללא שום רסן. אנחנו רואים תופעה שהמשטרה לא מטפלת בעניינים האלה בצורה טובה, ולכן הדרישה שלנו היא שהמשטרה תתייחס אלינו כאזרחים שווים, ואנחנו, גם מהצד השני, אני רוצה שהאזרחים הערבים יסתכלו, יהיה אמון בין האזרחים לבין המשטרה. הדבר השלישי שאני רוצה להתייחס אליו, אדוני היושב ראש, עניין ספציפי שקרה אתמול עם צעיר מהיישוב ביר הדאג', צעיר בדואי שנפטר בתא מעצר. אנחנו לא יודעים מה קרה שם, סאבר אל עמיטל, עדיין התמונה לא ברורה. פורסם ב'הארץ', אתמול הייתה כתבה על העניין הזה, שנעצר על ידי כוחות הביטחון. גם אם יש האשמות או ראיות, אנחנו לא צריכים להגיע לנקודה שאזרח נפטר בתא מעצר. הנסיבות עדיין לא ברורות, ולפי הכתבה, יש פגיעות בצעיר הזה, ולכן אנחנו דורשים התערבות של הדרג המדיני, של ראש הממשלה, בעניין הזה. אנחנו בעד אכיפה, בעד סדר ושלטון החוק, אבל אנחנו נגד לקיחת חיים מאזרחים בצורה לא נורמלית. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, חבר הכנסת, תודה. לפני שנעבור למלאכי חסדאי, אני אבקש דווקא מנציג מועצת התלמידים, עבדאללה סיף. אני ארצה שתגיד כמה דברים, בבקשה. << אורח >> עבדאללה סיף: << אורח >> שלום לכולם, אני עבדאללה סיף מערערה, בן 16, ראש שדולת החברה הערבית במועצת התלמידים והנוער הארצית. אני רוצה לשתף אתכם במה שקורה אצלנו בחברה הערבית, מה אני כבן נוער חווה ומה גם ההורים. מנקודת המבט של בני הנוער, בן נוער שכל הלילה שומע ירי, תלמיד מפחד ללכת לבית הספר, שהוא אמור להיות הבית השני שלנו, מפחד לצאת לרחוב או לסופרמרקט כדי שלא יקבל ירייה בגב שלו, לא יושב ליד החלון בבית בגלל מציאות של אלימות שיכולה להתרחש בכל רגע בלי קשר אליו. בני הנוער חיים בתחושת פחד וחוסר ודאות מתמשכת. ומנקודת המבט של ההורים, אנחנו רואים אימא שחיה בחרדה מתמדת על בנה, שולחת לו הודעות ושיחות לאורך כל היום רק כדי לוודא שהוא בסדר ועדיין בחיים, אימא שחוששת שהבן שלה יצא מהבית ויקלע למצב שעולה לסכן את החיים שלו או את העתיד שלו במקום שיציאת הבית תהיה צעד טבעי לבניית העתיד. ואבא חושש לפתוח עסק שעלול לעלות לו בחיים במקום לבנות אותם. האנשים האלה שיוצרים את כל הפחד הזה הם כמוני, הם בגיל שלי. אלו האנשים שאנחנו פוגשים ברחוב, בבית הספר, בקניון, בכל מקום, הם נושמים את אותו אוויר. זו המציאות שלנו היום בחברה הערבית, והרגשנו שזה משהו נורמלי בחיים שלנו, וזה ממש לא נורמלי, אנחנו לא חייבים לחיות חיים כאלה. כמו שראינו עכשיו בנתונים, ראינו עלייה מדאיגה במקרי האלימות בשנים האחרונות, מאות מקרים מדי שנה, ובשנה שעברה נרצחו 252, וכל שנה אנחנו שוברים שיא חדש. היום נדרש מאיתנו לא להתרגל למציאות הזו ולפעול יחד, חברה ומוסדות, כדי למצוא פתרונות אמיתיים, שסוף-סוף יהיה אכפת למשטרה ולממשלה. אני רוצה להגיד שהמשטרה, התפקיד שלכם הוא שאני ארגיש בביטחון, אני אחזור הביתה בשלום. אני לא רואה אתכם חוץ משאתם פותחים מחסומים מול כל כפר ערבי או מחפשים ילדים עם אופנועים חשמליים ונותנים דוח. אני רוצה שהתפקיד שלכם יהיה שכל אזרח ירגיש בביטחון ואני אחזור הביתה בשלום וההורים יראו אותי כל יום, ושיהיה אכפת לכם ממה שקורה אצלנו בחברה הערבית, שזה נושא ממש חשוב. אני עכשיו לא יודע אם אחזור הביתה בשלום. זה תפקיד שלכם שתשמרו עליי ועל ביטחון כל האזרחים במדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. א', אני מודה לך על זה שבאת, ב', על התפקיד שלקחת על עצמך במישור הארצי, גם ייצוג החברה שבאת ממנה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יעטיכ אל עאפיה, עבדאללה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רק רוצה להוסיף, אני משוכנע ששוטרי ישראל רוצים שתרגיש בטוח. המשימה היא ענקית, הסיטואציה בחברה הערבית היא קשה ביותר. ראינו את הנתונים שמבהירים שהיא פי 50 יותר קשה במספרים, בחלק מהמספרים, מאשר בחברה היהודית הישראלית. בואו נשמע את נציג משרד ראש הממשלה שמתכלל את ההתמודדות הרב-שנתית בנושא. בבקשה, מלאכי. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> (מוקרנת מצגת) בוקר טוב. החלטת ממשלה 549 עברה באוקטובר 2021 וצפויה להסתיים בסוף שנת 2026, תוכנית חומש, חמש שנים. ההחלטה מחולקת לארבעה תחומים מרכזיים: התחום העיקרי הוא מבצעי אכיפה, שיפור אכיפה, תגבור תקנים. אחרי זה יש לנו גם מענים לבני נוער, מענים חינוכיים, הגברת נוכחות ומשילות, חיזוק מנגנונים קהילתיים, זה סיפור של רשויות מקומיות, וטיפול בחסרי מעש ושיקום עבריינים ומכורים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מלאכי, רק תזכיר לנו, תוכנית שהיא חוצת ממשלות, לפחות פעם אחת, נכון? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> או פעמיים? פעם אחת? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> התוכנית החלה להיות מתוכננת בימי הממשלה שלפני ממשלת השינוי, כלומר, מבוססת על דוח המנכ"לים שהוגש ביולי 2020, ואז ההחלטה נכתבה ועברה בימי הממשלה, ממשלת השינוי, 2021, והמשיכה כמעט כסדרה בימי הממשלה הנוכחית, כמעט לא היו הבדלים, ואנחנו רואים גם שיפורים במימוש התקציבי לאורך השנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה אומר שיפורים, אבל אנחנו יודעים שהיה קיצוץ. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> נכון, היה קיצוץ, הזכרת מקודם 15%. זה לא נכון להגיד 15%, בגלל שהמשרד לביטחון לאומי מהקיצוץ הזה, והוא עיקר התקציב של החומש, וגם לא כל המשרדים קוצצו בתקציב. קוצצו כ-100 מיליון שקלים, שזה 4.3%. לא 15%, אלא 4.3% מהתקציב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה על התיקון. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אתם יכולים לראות מה התקציב לחומש. בהחלטת ממשלה כתוב 2.4, משרד העבודה לא יכל להעמיד תקציב משלו, זה 2.3, אחרי הקיצוץ זה 2.201, אתם יכולים לראות את זה על הלוח. הנתונים שאני אציג הם עד סוף 2025, כי אין לנו מטבע הדברים נתונים עד סוף 2026. הרבה תקציבים ממומשים בסוף שנה, כך שלא נכון למדוד תקציבים באמצע השנה. מימוש מסך התקציב, כלומר, מסך ה-2.2 מיליארד שקלים, עד כה זה היה 65%, יש לנו עוד 20% לממש בשנה הזאת. מימוש מסך התקציב המתוכנן, כלומר, לא כל משרד מתכנן כל שנה את סך התקציב המקסימלי שהוא יכול לעשות, בהתאם לשיקולים שונים. מתוך התכנון שלהם אנחנו עומדים על 88%, ומימוש מסך התקציב שהוקצה עד 2025, אנחנו עומדים על 80%. אלו אחוזים מאוד גבוהים. כמובן יש מה להשתפר, אבל אלו אחוזים מאוד גבוהים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא בטוח שהבנתי. אם זה חשוב, רק תבהיר, כי לכאורה המתוכנן אמור להיות יותר גדול מאשר מה שהוקצה בפועל. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לא. מתוכנן, המשרדים, יש להם פוטנציאל מקסימלי לממש. החומש מחולק לחמש, נגיד יש 100 מיליון שקלים, 20 מיליון שקל פוטנציאל למימוש כל שנה. יש משרדים שאומרים, אני השנה לא אצליח לממש 20, אני אתכנן 18. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מראש יותר נמוך. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שהוקצה במקור לעומת מה שתוכנן בשנה הקונקרטית. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חסר שם ההסבר הזה. אוקיי, הבנתי. ורק עוד הערה. כיוון שמימוש מסך עד 2025 זה אומר שנשארה רק שנה אחת להשלים. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> נכון, כלומר, עוד 20% פוטנציאל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נראה כאילו חסר, יהיה קשה להשלים, כי יש - - - << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לא נגיע ל-100. מה שהיה ועבד, כלומר, מימוש מסך התקציב עד 2025, כלומר, מימוש, זה 65 מתוך 80. כי מתוך 80 זה מתוך 100%. כלומר, חמש שנים זה 100%, ארבע שנים זה 80%, 65 מתוך 80. סליחה שסיבכתי. תראו, לאורך השנים אנחנו רואים את השיפור במימושים, כמעט תמיד בתוכניות חומש בשנה הראשונה, עד שמשרדים מתניעים התקשרויות ודברים כאלה, יש לרוב מימושים נמוכים, ואז את הפער הזה גררנו לאורך השנים, אבל אתם יכולים לראות שבשנים האחרונות אנחנו במימושים מאוד מאוד גבוהים. זה מאוד חריג להחלטות ממשלה, כלומר, אלו אחוזים מאוד טובים. מה שאומר שהבעיה שאנחנו מתמודדים איתה היא לא בהכרח הסיפור של מימוש התוכניות, אלא שהתוכניות לא מספיקות להתמודד עם גודל האתגר. גם רק תראו מבחינת איוש התקנים בהחלטת הממשלה, סך הכול רוב התקנים הם של המשטרה. יש גם משרד המשפטים, רשות המיסים ועוד, אבל העיקר זה המשטרה. סך הכל בהחלטה 1,559 תקנים מתוכננים, מתוכם אוישו כמעט 90%. ככה זה נראה. מבחינת ההחלטה הבאה, אנחנו עובדים מול כל המשרדים על גיבוש תוכנית החומש הבאה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, לפני שאתה עובר, לא בטוח שיש לך שקף, אבל אם אתה יכול בעל פה לומר, יש ארבעה נושאים, אבל אתה יכול להתייחס לאיכות התוכנית בארבעת השערים הללו, הפרקים הללו. כי אתה ציינת בצדק שההשקעה התבצעה ב-80%, 90%, מאה אחוז, וגם הערת הערה חשובה שכנראה הבעיה היא כל כך גדולה שההיקף לא, אבל ייתכן שהוא גם לא היה מספיק יעיל. יכול להיות, נכון? השאלה, ארבעת הנושאים, תוכל להתייחס? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לצד החלטה 549 יש את החלטת ממשלה 550 שנוגעת לתשתיות חברתיות-כלכליות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יותר רכות. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> והיא גם, בה אני לא אגע, אבל היא משיקה לתחומים הרכים שיש פה, בעיקר לסיפור של נוער וחסרי מעש ודברים כאלה, כשהתחומים שאנחנו התעסקנו בהם להחלטה 549 אלה אוכלוסיות קצה. הטיפול בהם, בסוף אתה מנסה לייצר מסלולים מיטיבים, מסלולים אלטרנטיביים לנוער שרואה את המרצדס של העבריין שחונה בסוף הרחוב. זו תחרות מאוד קשה. שוב, מבחינת הצלחה בתוך התוכניות, זה מאוד קשה להגיע לאוכלוסיות קצה. כלומר, תמיד בשירותים חברתיים יש לך עניין, זה נקרא Creaming. כלומר, אתה מגיע לאוכלוסייה שקל יותר להגיע אליה. נגיד בסיפור של חסרי מעש מאוד ניסינו למקד את זה באוכלוסיות הקשות, ובכל זאת, הרבה פעמים המענים ניתנו לאוכלוסיות שהן לא בהכרח הכי קשות שאפשר. זה אירוע מורכב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למרות שזה גם בגישה, גם למנוע מאוכלוסיות שעוד אפשר למנוע מהן את הכניסה לארגוני פשיעה. זאת אומרת, גם האוכלוסיות שהן קרובות להיות חסרות מעש, חשוב מאוד להשקיע שם כדי באמת לא להגדיל את אותה אוכלוסייה. זאת אומרת, זאת גם אסטרטגיה שהיא מאוד חשובה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לגמרי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> להגיע לאוכלוסיות חסרות מעש, חד משמעית, ואולי רצוי עוד בתיכון ובהקשר של טיפול, אבל בטח דווקא אוכלוסיות מועדות לסיכון, מה שנקרא, חשוב מאוד להיות שם, זה לא דבר לא טוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה ברור לחלוטין, השאלה היא מה היה התכנון. אותי מעניין, הרי ישבו חכמים ואמרו, כמה נשקיע, פארטו כזה או אחר בין האוכלוסיות השונות, והשאלה היא אם קודם כול בוצע מה שתוכנן. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> בגדול, כן, תראו, חלק מהדברים לקחו זמן והתנעה. כלומר, היום אנחנו נמצאים במקום הרבה יותר טוב למשל מ-2022 בהקשר של מרכזי ריאן וטיפול בחסרי מעש במשרד העבודה. הם מטפלים בכמה אלפי חסרי מעש סך הכול לאורך התוכנית. בסוף אלה לא המספרים הגדולים, כי שוב, חסרי מעש הם לא אוכלוסייה עבריינית, חסרי מעש זו אוכלוסייה שיש בתוכה אחוז מסוים שיש לו פוטנציאל או שהוא קרוב לעבריינות, והמטרה של - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה תחום שגם 550 מטפלת בו? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> ב-550 יש לך גם באמת סיפור של תעסוקה. אנחנו רוצים ב-549 את החבר'ה שהם ממש על סף הפשיעה או שהם בתוך הפשיעה ואתה רוצה לייצר להם משהו אחר. בסוף אלה קבוצות יותר קטנות שגם הרבה יותר קשה להגיע אליהן, הגענו במידה כזו או אחרת. אבל שוב, זה לא כיסוי מספיק, ואת התשתיות החברתיות-כלכליות, כמו שחברת הכנסת הזכירה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בוא נעבור פרק-פרק. בפרק הזה, בקצרה, מה אנחנו יכולים, מה מתכננים, מה אתם מתכננים בחומש הבא לעשות יותר נכון בפרק הזה של חסרי מעש? אולי אתם מחלקים את זה אחרת בכלל. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אני אגיד אמירה. תראו, לאורך החומש, החומש תוכנן, תמיד החלטות ממשלה מתוכננות על בסיס נתונים של שנה, שנתיים, שלוש אחורה, ואז רצים קדימה עם אפשרויות גמישות כאלה ואחרות. במהלך החומש הזה, כמו שכולם יודעים, המצב החמיר אקספוננציאלית, ממש החמיר אקספוננציאלית, וההבנה שלנו היא שאין לנו ברירה אלא למקד מאוד את ההחלטה הבאה באמת בטיפול ברגל האכיפתית בצורה הרבה יותר משמעותית. גם עכשיו ההחלטה מתוך 2.2 מיליארד, בסוף 450 מיליון הם לשירותים חברתיים ומניעה וכאלה, וכל השאר לדברים אכיפתיים יותר. אנחנו מבינים שאנחנו נצטרך להתמקד באמת באוכלוסיות, מצד אחד באכיפה אינטנסיבית, קשה, ארגוני פשיעה, ובאזורים היותר רכים באמת באוכלוסיות ממש מועדות לפורענות ולא להתפזר על תוכניות כלליות שאולי נוגעות ואולי לא נוגעות באוכלוסיות הקשות. לכן, כשאנחנו מסתכלים, זה נראה כאילו יש פה ארבע רגליים, אבל בעצם הרגל של מבצעי האכיפה, שיפור האכיפה, תיקוני חקיקה וכאלה היא רגל הרבה יותר משמעותית, ובה אנחנו נתמקד יותר, בלי להזניח גם תוכניות שנות מעבר, שירות אזרחי, כל הדברים שיכולים לייצר מסלולים אלטרנטיביים, מניעת נשירה. אנחנו פשוט ננסה להיות יותר ממוקדים בדברים האלה ב - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה הגידול בתוכניות מעבר, אם אפשר? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> מה הכוונה גידול? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת אומרת, תוכניות מעבר הן מאוד מוצלחות. בדיוק כמו מכינות אופק שאנחנו גם עושים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שנת מעבר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, אלה תוכניות המעבר, אבל השאלה מה הגידול שלהן כדי - - - << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> יש גם ב-550 וגם ב-549. אני מזכיר, ב-549, בגלל שאלה אוכלוסיות קצה, אלה תוכניות בוטיקיות. כלומר, בסוף אלה חבר'ה מאוד קשים, השקעה מאוד גדולה במעט מאוד אנשים. כלומר, לא משם נראה את השינוי הדרמטי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת, השאלה של חברת הכנסת היא נכונה ל-550, לחברה כולה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> כן. וגם אנחנו כן מסתכלים באמת על הסיפור של מסלולי חיים אלטרנטיביים. בדיוק בגיל הזה של הנפילה אחרי התיכון או הנושרים של י"ב וכאלה, לתפוס אותם רגע לפני. אבל שוב, במיקוד בחבר'ה היותר קשים, כי אחרת אנחנו פשוט מתפזרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל דווקא מועדים לסיכון, מה שאמרתי לפני כן, לתוכניות מעבר זה סופר משמעותי. זה ממש מכמעט לארגון פשיעה או לחסרי מעש להצלחה ושגשוג. זאת אומרת, זה דווקא הקהל הלא הכי קשה, הוא גם קהל יעד, אם אני מבינה, מאוד מאוד חשוב, שהוא כמעט, רגע לפני נשירה, רגע לפני. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> נכון, גם, אנחנו לא מזניחים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בתוכניות מעבר אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אולי ההצעה לתשובה, היא צריכה להיות מחוברת ל-550 החדשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, חייב להיות פה איזה חיבור חכם עם איזשהו קו תפר משלב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כי ההערה היא בוודאי נכונה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> החלטת ממשלה 550 היא בתכלול המשרד לשוויון חברתי ולא משרד ראש הממשלה, כך גם התכנון הבא שלה, אני לא יודע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כך גם הקיצוץ משם. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> כך גם התכנון שלה. אני לא יודע להגיד מה מתוכנן שם ואילו אזורים זה יכסה, אבל אני יודע להגיד שאנחנו באמת מאוד משתדלים להתמקד בחבר'ה שהם יותר מועדים לנשירה, בסוף זו קבוצה קטנה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כי שנות שירות הוכחו, ואתה פעיל מאוד למכינות האופק, הוכחו כאחד הדברים המוצלחים ביותר מבחינת ניוד ומוביליות, וגם בהקשר הזה, זה יושב על המקום הזה של התנדבות, קהילתיות, כניסה לחברה, כל מה שאנחנו רוצים. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> זה גם במיקוד. בסוף, שוב, כשאלה אוכלוסיות קשות אלה יהיו מספרים מאוד קטנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אורלי, בבקשה. << אורח >> אורלי אלמגור-לוטן: << אורח >> אתה יכול לחזור לשקף של התקנים בבקשה, למשטרה? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> זה לא רק של המשטרה, אלה כל התקנים של התוכנית, אבל אני יכול להגיד לך, יש לי גם את הנתונים על חלוקה למשטרה. במשטרה, המשרד לביטחון לאומי קיבל 1,082 תקנים במהלך התוכנית, מתוכם אוישו נכון לסוף 2025, יכול להיות שזה השתפר מאז, 968, שזה כמעט 90%. << אורח >> אורלי אלמגור-לוטן: << אורח >> זה מאוד גבוה. אתה יכול להגיד לאן הלכו התקנים של המשרד לביטחון לאומי? כי אנחנו מכירים נתונים על תקנים שהלכו לתחנות בערים מעורבות וערביות שאחוז גדול מהם לא אויש, ולכן זה קצת לא מתכתב עם הפער, ואנחנו יודעים שהמשטרה מתקשה לאייש את התקנים שהיא מקבלת. משהו פה לא כל כך מסתדר. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> עקרונית, באופן כללי, שוב, יש לי חלוקה, אני לא אעבור שורה-שורה בהחלטה, אבל יש לי אקסל, ואם הוועדה תרצה לקבל, היא תקבל הכל. אבל בגדול, הסיפור של התקנים הוא סיפור מורכב, בגלל שאיוש תקן לא בהכרח משקף את האיוש הכללי בתוך התחנה. כלומר, יש תחנות שקיבלו תוספת תקנים על אף שהן היו בתת-איוש מראש, ואז נניח שהתקן אויש, אבל הן עדיין בתת-איוש. אני אסביר במספרים. היו 100 תקנים בתחנה, קיבלו תוספת של 20 תקנים, מראש היו מאוישים 80 תקנים, נוספו כמה, התקנים האלה אוישו, ועדיין נוצר להם פער. כלומר, התוספת לא באמת תגברה את התחנה, אלא רק סגרה את פערי האיוש. זה קרה הרבה פעמים, אבל עקרונית, יש 226 תקנים להקמת - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אשאל אחרת. אומרים שלכסף אין ריח, האם לתקנים יש צבע? כשאתם אומרים, יש 1,000 תקנים, נגיד, שהוקצו למשטרה, האם אפשר לצבוע את התקן המסוים, את ממלא התפקיד לנוער או לשכונה מסוימת, או שכמו שאתה אומר, נוספו אילו שהם אנשים שנוספו, אבל - - - << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לא, זה לא מספר כללי, זה נועד לדברים. הקמת תחנת שגב שלום קיבלה תקנים ספציפיים וחיזוק תחנות משטרה בחברה הערבית, זה סך הכול 226 תקנים. יש לך 20 תקנים להגברת אכיפה נגד עבריינות בכביש והם ממוקדים ביישובים הבדואיים בדרום, מודל עיר בטוחה בערים מעורבות, 65 תקנים. כלומר, זה ממש ברמת השורות, וזה כן מיועד לחברה הערבית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מניח שמה שצריך זה לבדוק את המספרים עצמם, כי סטטיסטיקה, תלוי מה אתה סופר. אם אני מבין נכון, יש הגדלה אבסולוטית של התקנים, שזה הישג חשוב, יש תקן, יש תקציב, ועדיין הבור לא מתמלא ועדיין חסרים, אלה דברים שאנחנו יודעים אותם. << אורח >> אורלי אלמגור-לוטן: << אורח >> עוד שאלה קטנה רק. מה מדדי התפוקות שלכם? עד עכשיו דיברת על תשומות ועל השקעה, השאלה היא, ב-549 במקור היו גם מדדי תפוקות או השפעה או תוצאות. השאלה היא מה מדדי התפוקות שלכם. הוצאה, תפוקה, השפעה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לכל תוכנית בנפרד יש מדדים שונים. בדוח שהעברתי לפני כמה ימים, הוצאנו דוח עד סוף 2024, לכל תוכנית בנפרד יש מדדים שונים, לא דומים מדדי תפוקה או תוצאה של חיזוק תחנות משטרה למדדי תפוקה של שיקום עבריינים או של תעסוקת צעירים חסרי מעש, ולכן אי אפשר לסכום את זה. יש דברים שאפשר לסכום. אגב, לא לכל התוכניות יש תוצאות. מה התוצאה של תוספת שוטר בתחנה? אפשר להגיד שפשיעה יורדת בגלל תוספת. לא הכול אפשר למדוד, אבל יש מדדי-על של ההחלטה שנקבעו במשותף על ידי המשרד לביטחון לאומי ומשרד המשפטים, שאלה שיעורי פענוח. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבין, אין משמעות לתוספת שוטר פיזית בתחנה? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לא, זה לא מה שאמרתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוא אומר שהוא לא יודע למה לשייך. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> מדד התוצאה, אם אתה שם יעד-על של הורדת נרצחים, מה הפעולה שמורידה נרצחים? קשה להגיד שתוספת שוטרים מורידה נרצחים, אבל ברור שזה קשור. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני חולק עליך. כשוטר פשוט אני יכול להגיד לך שאם יש אנשי מודיעין ואם מעמיקים את המודיעין ואם יש יותר חוקרים ואם יש יותר נוכחות, זו פונקציה של תוספת שוטרים. לא צריך להיות איש משטרה כדי להבין את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שאני חושב שנכון זה ככה. אנחנו לקראת סוף החומש, אנחנו מנסים במגוון שאלות בזמן קצר לנסות להבין מה קרה עם 549, וחזקה עליכם שתכננתם, קבעתם מדדים ואתם עוקבים, מנטרים תוך כדי, בואכה התוכנית הבאה. אני חושב שמה שנכון לעשות זה להביא בפנינו, בפני הציבור, את הנתונים שלכם, איך אתם מזהים, המדדים שלכם, והטור המקביל של איך אתם מזהים, לשיטתכם. באמת, לי חשוב לוודא איך אתם עובדים ואיך לשיטתכם אתם רואים את התוצאות של העשייה ומה המשמעות לקראת ההמשך. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> יעדי-העל ומדדי-העל של החלטת הממשלה 549 הם שיעורי פענוח. אגב, תמיד מדברים על מספרי נרצחים, אבל מספרי נרצחים לא תמיד משקפים את העשייה הממשלתית. שיעורי פענוח, בזמנו השר בר לב התעקש שזה יהיה המדד, שיעור פענוח זה הגשת כתב אישום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש לכם נתון שתוכלו להעביר, איזושהי טבלה, איזשהו מסמך? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> כן, אני יכול להגיד לך הכול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תקציר. לא, אני אגיד לך מה, אם אתה יכול להגיד, טוב, אבל אני מאוד מבקש לקבל משהו כתוב שלכם מטעמכם. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> תקבל, הכול כתוב, הכול יש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מן הסתם יש לכם. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אם אתם רוצים, אני כן אציין את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, תציין את העיקרים. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> מדדי-העל הם שיעורי פענוח של רצח, אלימות חמורה ועבירות אמל"ח. יש לי את זה בחלוקה עד 2024, עוד לא קיבלנו את נתוני 2025, הם נספרים באמצע שנה, זה צריך להגיע פחות או יותר עכשיו, ואנחנו בנתונים לא טובים. כלומר, אם אנחנו מסתכלים על נתוני רצח, שיעורי פענוח, 2021 – 24%, 2022 – 23%, 2023 – 16%, 2024 – 18%. שוב, קשה לשמוע, עדיף לראות את זה, אבל המספרים - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> קשה לשמוע ולראות. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> הכול קשה, כן, זו לא עבודה מאוד אופטימית, העבודה שלי, אבל משתדלים בכל זאת. גם בהקשרי אלימות חמורה, ב-2021 עלינו ל-23% פענוח, ב-2022 – 22%, ב-2023 – 24%, 2024 – 23%, ובעבירות אמל"ח יש לנו נתונים קצת יותר טובים וגם הם די גרועים, זה לא משנה. בכל מקרה תקבלו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש יותר אמל"ח, זה קל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מלאכי, מה המשמעות לגבי ההמשך? זאת אומרת, אנחנו השקענו ושקענו, כמו שאומרים החבר'ה, ועדיין הברירה בידינו, לעשות את הכי טוב שאפשר בהמשך. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> שיעורי פענוח, אחד הדברים שאתה רוצה, שיעורי פענוח, יש לזה קישור לסוגיות של ראיות, סמכויות, דברים כאלה, את הדברים האלה אנחנו רוצים לשפר בחקיקה. אנחנו אוספים במהלך גיבוש תוכנית החומש הבאה חקיקות שאנחנו רוצים לקדם. בין השאר, אחד הדברים הכי חשובים שאנחנו רוצים לקדם, זה לא קשור לחומש הבא, זה כבר עכשיו, זו הגדרה של ארגוני הפשיעה החמורים כארגוני טרור, מה שיקנה הרבה סמכויות שאין היום בדין הפלילי למערכת אכיפת החוק, ואנחנו מאמינים שזה ייתן אפשרות פענוח יותר טובה. יש בעיה קשה של פענוח בגלל ראיות, חלק מזה הציבור מורתע, קורבנות מנקים זירות רצח מפחד העבריינים. כלומר, יש בעיית ראיות מאוד קשה, זה ברור שזה משפיע על שיעורי הפענוח. בגדול, אנחנו עובדים מאוד קשה על להגדיר יעדי-על ומדדים, ושהתוכניות יהיו קשורות ליעדי-העל והמדדים, כי הרבה פעמים נותנים איזה יעד-על כלשהו והתוכניות קשורות איכשהו. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אם אני אשאל אותך כמה זירות רצח נוקו לפני שהמשטרה הגיעה, אתה יכול להגיד לי מספר? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לא, אני לא יודע להגיד לך את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נשמע את זה מהמשטרה אולי. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אני לא אומר את זה כביקורת על החברה, להפך, אני אומר, המצב כל כך קשה שהקורבנות מרגישים - - - << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש מקרים בודדים, אבל זה לא. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> זה משקף תופעה שהעבריינים כל כך - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה הסטטוס של החקיקה הזאת? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> היא לא מקודמת כהצעת חוק ממשלתית, היא מקודמת כהצעת חוק פרטית של חבר הכנסת פוגל. למה זה לא מקודם ממשלתית? שאלה לא לנו, אבל זה המצב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. תודה. משטרה, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה אליו לפני כן, אדוני. אתה לא חייב לענות והטענות הן לא אליך. כמה פעמים ראש הממשלה ישב, אם אתה לא יודע, אל תענה, ישב בראש דיון כזה כמתכלל נושא הפשיעה במדינת ישראל והפשיעה בחברה הערבית בפרט, וכמה פעמים עשה את זה, אם בכלל, ראש המל"ל? אם אתה לא יודע, אל תגיד, תגיד אני לא יודע. זה בסדר, הטענות הן לא אליך. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> ועדת השרים לענייני פשיעה בחברה הערבית - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, עזוב אותי מוועדת שרים. הבנתי, ועדת שרים מקבלת החלטות, יש בערך 30,000 החלטות של ועדות שרים במדינת ישראל בעשור האחרון שלא קוימו. אני שאלתי ספציפית, ראש ממשלה. אני יודע מהממשלה שלפני הממשלה הזו, כל עשרה ימים ראש הממשלה ישב בדיון, קיבל דיווח מה קרה בחברה הערבית ומה קורה עם משפחות הפשע במדינת ישראל, כי זה איום קיומי פנימי על החברה הישראלית. אולי לא כהשמדה כמו שעמדנו בפני איראן, אבל איום קיומי פנימי של החברה בישראל של הדורות הבאים. שאלתי. וראש הממשלה איש עסוק, אני לא מבקר אותו, הייתה לו מלחמה באמצע, רק שאלתי ככה אם אתה יודע. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> למיטב ידיעתי, זה לא מתקיים באותה צורה שזה - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הבנתי, תודה רבה. ראש הממשלה לא אכפת לו, חד משמעי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. אני רק אעיר שבמידה שראש הממשלה היה נכנס והיה לומד, היה שומע את הדברים האלו, ייתכן והוא היה נותן הוראה לקדם את אותה הצעת חוק לא באופן פרטי, אלא ממשלתית. אם יש קושי אחר בין אחד מהאגפים הממשלתיים, צריך לדעת. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לא, דווקא פה זו ממש הנחיה ישירה של ראש הממשלה לקדם את הגדרת ארגוני הפשיעה החמורים כארגוני טרור. זו הנחיה שלא קודמה - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן ההנחיה? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אני חושב שמאמצע 2025. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב. משטרה, בבקשה. << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> ברשותך, לפני זה. שרית נשיא מהמשרד לביטחון לאומי. אני אפתח ואחר כך אני אעביר לחבריי במשטרה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה תפקידך? לא שמעתי, בבקשה. << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> אני ראש אגף בכיר פיתוח פרויקטים ומידע. אני לא אחזור על כל הדברים שמלאכי תיאר כאן, באמת נעשית עבודה מאוד מאוד גדולה ומשמעותית, ואני חושבת שמה שחשוב להתייחס אליו בהחלטת החומש שעומדת להסתיים זה היכולת שלנו לייצר תשתיות. התשתיות האלו ישמשו אותנו גם לכל תוכנית שתגובש בהמשך, והיא כוללת גם תיקוני חקיקה וגם הרחבת תקינה ואיוש תקינה חסרה, וגם הרבה מאוד פעולות שהמשטרה עושה, גם הקמת יחידות, אבל גם פעולות אקטיביות מבצעיות שהמשטרה עושה, ויכולות לסייע לה להפוך אותה ליותר אפקטיבית במלחמה בפשיעה, ואנחנו רואים את זה לאורך זמן. לגבי נתוני האיוש - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, ברשותך, אמרת מילה אחת שאני רוצה להתעכב עליה, תשתיות. תמפי את התשתיות, אמרת את זה בתקנים ואני לא יודע מה עוד הגדרת כתשתית. << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> חקיקה, הרבה מאוד - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חקיקה, אמת. מה עוד, ומה הסיבה, אולי אם תוכלי לגעת בנושא החקיקה, שרק לפני שנה, פחות משנה, ראש הממשלה נדרש לעניין, כפי ששמענו. מבחינתכם, מהי תשתית שצריך לייצר? << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> קודם כול חקיקה כדי שלמשטרה יהיו הכלים והסמכויות. וכמו שחבר הכנסת לוי אמר קודם, בסוף צריך שוטרים. והנושא הזה של איוש תקינה שבאמת הורחב בצורה משמעותית והתגבר, ויש לנו נתוני איוש יפים מאוד לאורך השנים, אנחנו רואים גם הרחבה של האיושים לאורך השנים, בייחוד בתחנות הערביות והמעורבות, ואנחנו גם כמשרד נתנו על זה דגש ונתנו תמריצים חיוביים לשוטרים ש - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לחדד. אני יודע, ושמענו בישיבות קודמות על ההעדפה שיש למגזר הערבי, בצדק, וטוב שזה נעשה, ועדיין הצורך עולה על ההישגים באיוש. אבל לפחות חשוב לי לראות שאתם רואים כל הזמן שיפור אובייקטיבי, מספרי בוודאי, נומינלי, אבל גם השאלה היא לגבי אחוזי האיוש. << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> גם לגבי אחוזי האיוש אנחנו רואים אחוזים מאוד גבוהים. בשנה הנוכחית, שהיא עדיין בעיצומה, אנחנו עומדים על כ-90% איוש בתחנות במגזר הערבי ובתחנות המעורבות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 90% אמרת? << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ובהקשר הזה, אם את יכולה לצפות לחומש הבא, האם גם בחומש הבא אתם תרצו להגדיל? כי ברגע מסוים יכול להיות שיותר מדי שוטרים, גם זה לא טוב. << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> אני אגיד משהו כללי לגבי העניין הזה. המשטרה, כמו השירות הציבורי בכלל, אבל במשטרה זה באמת ניכר מאוד, תמיד רעבה לשוטרים, תמיד רעבה לכוח אדם, זה נושא שהוא באמת בעוכרינו כמדינה. קשה לנו מאוד לאייש, גם כשאנחנו מקבלים תקנים קשה מאוד לאייש, ולכן אנחנו עובדים על תמריצים וגם על מיקודים כאלו ואחרים שיסייעו לנו באמת להרחיב את כוח האדם במשטרה. אבל אני חושבת שהנושא הוא לא רק כמה שוטרים יש לנו, אלא גם מה האפקטיביות שלהם, מה הם יודעים לעשות, מה הם יכולים לעשות, אילו כלים עומדים לרשותם וכמה הם - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ופה אנחנו מגיעים לעניין של התשתית הסטטוטורית החוקית. << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חוק אחד של הגדרת ארגוני הפשיעה כארגוני טרור זה דבר אחד, שאני מניח שהוא לא פשוט, אבל הוא בהחלט צריך להתקדם, לטעמי. מה לגבי חקיקה נוספת? מה הדברים הנוספים? << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> יש רשימה בחקיקת הממשלה 549 שרוב תיקוני החקיקה נעשו. אם תרצה, אני אמצא את זה ואני אראה. כל הנושא של החסות, סחיטת דמי חסות, עבירות דמי חסות, עבירות נשק, ארגוני פשיעה, איירסופט, הכרזת חומרי נפץ. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מוסיף לבקשה שלי למלאכי, אם אפשר, לקבל את הרשימה הפשוטה של דברי חקיקה ש-549 מצאה לנכון, אני לא יודע אם 549 או תוצר של העבודה, נגיד בשנה הראשונה, שמן הסתם המציאה שורה, יצרה, קבעה מהם דברי החקיקה שצריך לקיים ומה הצלחנו בחומש הזה. זה נראה לי חשוב מאוד. וכנראה צופה פני החומש הבא, מה חסר. אגב, יכול להיות שיש נושאים שלא בוצעו וגם לא צריך לקדם אותם מאיזושהי סיבה, אבל מה חסר? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> מה שחסר זה באיסוף, לא יהיה לי לתת לך את זה עכשיו. אבל כל מה שנעשה או לא נעשה במסגרת מה שתוכנן ב-549, כבר מוכן ותקבלו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. בבקשה, אורלי. << אורח >> אורלי אלמגור-לוטן: << אורח >> רק הערה. אני לא בטוחה שמה שאמרת לגבי נתוני איוש שוטרים בתחנות בערים המעורבות זה מדויק. היה באמת גידול בתקנים, מאוד, גם בערים הערביות וגם בערים המעורבות, אבל קצב איוש, אני לא מכירה נתונים שמראים את מה שאת אומרת, ולמעשה יש לנו את זה במסמכים קודמים. רואים שהפער בין התקינה לבין האיוש שלהם הלך ועלה לאורך השנים, כלומר, ספציפית בערים מעורבות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ההצעה שלי, אורלי, היא לקבל את הנתונים, אם אפשר לקבל משרית את הנתונים כפי שהיא רואה אותם ותגישי השוואה. << אורח >> אורלי אלמגור-לוטן: << אורח >> אם היינו מקבלים נתונים מהמשרד לביטחון לאומי יכולנו - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שנייה, זה מה שאני מבקש. שרית מסתכלת אליי ומה אומרת? << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> אין בעיה, אפשר לבקש את הנתונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, אנחנו מבקשים. הנה, ביקשנו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הרבה זמן. << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> הנתונים יועברו בציר לשכות, אין שום בעיה. אני אציין גם שהנתון שאמרתי הוא נתון ממוצע. זאת אומרת, יש תחנות שבהן המצב טוב יותר, יש תחנות שבהן המצב פחות טוב. אנחנו מדברים פה על ממוצעים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שרית, לגבי הנתונים, האם יש סיכוי, כמו שאמרת שיש קושי בקבלת נתונים, האם אפשר לקבל ממך אישור ושהמשרד יעמוד בזה, להעביר את הנתונים שכרגע ביקשנו? << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> המשרד יעביר את הנתונים בציר לשכות. << אורח >> אורלי אלמגור-לוטן: << אורח >> אפילו משרד האוצר, כשמסתכלים על ספר התקציב - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, אבל יש לנו אמון. << אורח >> אורלי אלמגור-לוטן: << אורח >> זו הערה אחרונה. תסתכלו על הצעת התקציב של המשרד לביטחון לאומי, האוצר כתב שם הערה, אין לו נתוני איוש של הדברים. זאת אומרת, גם האוצר מתכנן את התקציב בלי לקבל נתונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, אבל כשנשיא אומרת לך, נשיא אומרת את זה, נסי ותיעני, בואי נראה. << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> אני מבקשת שהבקשה תועבר בציר לשכות, אנחנו נעביר את כל הנתונים שיש בידינו. אני רוצה רק לעמוד על עוד נקודה חשובה, וזה מעבר לתשתיות שדיברנו עליהן, שיש את הכלים והיכולות בידי המשטרה לפעול, גם ההתכווננות של המשטרה. ואם תרצה, נציגי המשטרה שנמצאים כאן יפרטו לגבי הדבר הזה. יש התכווננות, יש פעילויות מיוחדות, מבצעים מיוחדים שהמשטרה עושה כדי לייצר יותר אימפקט בעבודה במאבק מול הפשיעה בחברה הערבית. אנחנו רואים נתונים טובים בהקשרים הללו, שהם עדיין לא מצוינים, עוד יש לנו דרך ללכת, אבל אנחנו הולכים ומשתפרים, כמו למשל כל הנושא של סיכולים. המשטרה עסוקה בזה מאוד, היא מצליחה לסכל יותר ויותר, גם הברחות אמל"ח, גם נתוני רצח. שוב, אנחנו עדיין לא במצב טוב, כן? אנחנו לא במצב האידיאלי שהיינו רוצים להגיע אליו, אבל אנחנו בדרך לשם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מתי? ארבע שנים. והוכח שאפשר היה לעשות את זה בשנה וחצי. ארבע שנים. והטענות הן לא אלייך, הטענות הן לקובעי המדיניות. ארבע שנים שהחברה הערבית מדממת למוות. אין לי מילים קשות יותר להגיד, ואני עדין. והטענות הן לא אלייך, אני מתנצל. אני אומר, אני מתנצל בפנייך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. שרית, את רוצה להוסיף עוד דברים? << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> כן. אני רוצה רק להוסיף שאנחנו עסוקים גם במשטרה וגם במשרד גם בהיבטים של מניעה, שמלאכי הזכיר אותם באופן כללי, אבל גם אנחנו כמשרד מאוד מאוד ממוקדים בזה. יש לנו את אגף הקהילות במשטרה ויש לנו את הרשות לביטחון קהילתי במשרד, ואנחנו עושים הרבה מאוד פעולות גם לחיזוק האמון בקשר בין הקהילה לבין מוסדות המדינה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אני חייבת לומר, אני בסוף מאמינה במה שאת אומרת, אבל אם אין נתונים ואין דוגמאות, זאת אומרת, זה שיח בסוף, "אנחנו עושים הרבה", זה פינג פונג שהוא בעיניי - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תוצאות, תוצאות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, עזוב תוצאות גם, פירוט. זאת אומרת, כך וכך דברים האגף לביטחון קהילתי עשה, כך וכך קהילות, כך וכך מקרים נמנעו. שום דבר כזה הרי לא קורה כאן, ואמר מיקי בצדק, החברה הערבית מדממת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> למוות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למוות. שבוע שעבר נרצחה אישה מג'לג'וליה ביפו כשהיא עושה סרטון טיקטוק. זה מטורף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נפצעה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סליחה, נפצעה, נכון. טפו, טפו, טפו. צודק. אבל רק לומר, זה מטורף. זאת אומרת, זה כמו כלום. ירי ברחובות, כל מה שאנחנו שומעים, לא יוצאים מהבית אחרי שעה 18:00, מה קורה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להביא את ההערה שלך לפסים קונקרטיים, שרית. מה שמתבקש - - - << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> יש פה גם נציגה של הרשות לביטחון קהילתי שאחראית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, בסדר, אנחנו נשמע כמובן את כולם. אני רק מחדד שהבקשה היא לא להסתפק במילים, אלא בסיכום שכבר ביקשתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה קורה בפועל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ואני מבקש להעביר לוועדה, ויעמוד כמובן לרשות חברי הכנסת לא רק של הוועדה, מה עשינו בפועל, מה אפשר לשייך בעשייה בפועל במדדים שאתם יודעים לאתר. לא כל שיחה כמובן אפשר להכניס לטבלה, אבל אני מניח שיש מהלכים שאפשר לסבר בהם את האוזן. תמשיכי ותסיימי. << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> לא, אני אומרת שיש פה נציגים גם מהרשות לביטחון קהילתי וגם מהמשטרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מהמשטרה או מהמשרד? << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> גם מהמשטרה וגם מהרשות לביטחון קהילתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בבקשה, תחלקי כמו שנראה לך נכון. << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> אופיר, אתה רוצה להתחיל? << אורח >> אופיר שמול: << אורח >> בוקר טוב, היושב הראש, ולכולם. אני אופיר, ראש תחום אג"מ במזכירות הביטחונית. אני רק אעשה פתיח והנציגים הנכבדים שנמצאים כאן מהאגפים השונים של המשטרה למעשה יציגו את העשייה וייתנו מענה. ברמה האישית, אני לשעבר מפקד תחנת משטרה במגזר הערבי, מפקד תחנת כפר כנא, בין השנים 2023-2020, קצת עם ניסיון. אני חייב להתייחס רק לדברים שנאמרו פה במשפט. יש התייחסות שווה של המשטרה לכל אזרחי מדינת ישראל, אני לא מסכים עם האמירה שאין רצינות בטיפול בפשיעה בחברה הערבית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מי אמר את זה? << אורח >> אופיר שמול: << אורח >> זה נאמר פה. יש פה עשייה גדולה. כמובן שמעתם, תקציבים שעוברים לכיוון תחנות המשטרה המעורבות ותחנות המשטרה במגזר הערבי. אותו דבר לגבי תקנים, הקמת תחנות משטרה. מבצעית, מפקדות משימתיות עם שוטרים נמצאים בטיפול בפשיעה בחברה הערבית, כוחות מיוחדים. הלחימה במשפחות הפשע היא לחימה, לחימה מאוד מורכבת, עם תפיסת נשקים אדירה. אנחנו כל פעם מציגים אותה, המספרים הם באמת גבוהים של התפיסה, עם סיכול של ניסיונות רצח, היו בדרך לבצע רצח, אפשר לקרוא לזה פיגוע רצח, סיכולים רבים מאוד. נמצאים פה נציגים של המשטרה, גם מאגף התכנון, תכף תשמעו את המספרים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש ידיעה, אם אפשר, כמה נשקים נאספו בתקופה האחרונה וכמה אתם מעריכים שעוד ישנם מסתובבים? << אורח >> אופיר שמול: << אורח >> תכף נתייחס למספרים, אבל נמצאים פה נציגים מאגף התכנון, מהמודיעין, מאגף המבצעים, מאגף קהילה ומתנדבים, תשמעו את הדברים, יסקרו את העשייה וגם ייתנו מענה לשאלות. אנחנו נתחיל מאגף התכנון, בבקשה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בעוד אתם מחליפים מקומות, אני מזכיר גם מה שאמרנו בישיבות קודמות, חשוב לדעת שנעשית עבודה. אני חושב שמטבע הדברים, זו צרתם של משרתי ציבור באשר הם, לובשי מדים ושאינם, בדרך כלל הלקוחות רוצים מענה על מה שלא קיים, על מה שחסר, על הפערים. לא צריך להרגיש לא בנוח לומר, עשינו כך וכך, חסר לנו במספרים מוחלטים ובשיעור באופן יחסי כך וכך. חשוב שהנתונים האלו גם יבואו לידי ביטוי. << אורח >> רונן בנימיני: << אורח >> שלום לכולם. רונן בנימיני מחטיבת משאבים מאגף התכנון במשטרה. אני לא ארחיב בדברים, רוב הדברים נאמרו על ידי נציג משרד ראש הממשלה ונציגים אחרים. החל משנת 2022 התקבלו תקציבים ייעודיים לתמוך בהחלטה, משאבים ייעודיים, אם זה בהיבטי תקציב ואם זה בהיבטי תקנים. כלל התקנים, כ-1,000 מהתקנים פורסמו ואויישו בצורה גבוהה, כ-90%. התקציבים מנוצלים ונוצלו באופן מלא. עד כאן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, מה? טוב. כן, מי ממשיך? << אורח >> אוריאל וינקור: << אורח >> בוקר טוב. אוריאל מחטיבת המבצעים. אמנם מי ששאל את השאלה לא נמצא פה, אבל אני אענה לגבי נוהל פתיחה באש. הנוהל הוא נגזרת מפקודת המטה הארצי, הוא מתייחס לשני מצבים עיקריים: שימוש בנשק להגנה עצמית ושימוש בנשק למעצר חשוד, כשנוסח הנוהל אושר על ידי משרד המשפטים, על ידי היועמ"שית, והנוהל מפורסם לציבור באתר הממשלתי. כמובן אני מתייחס למה שהוא שאל, שבנוהל אין הבחנה או התייחסות למקום, דת או מגזר. אני אומר ששוטרי משטרת ישראל מתודרכים יום-יום בנוהל הזה ביציאה למשמרת. עד כאן. << אורח >> אורלי אלמגור-לוטן: << אורח >> אפשר שאלה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. כן, אורלי. << אורח >> אורלי אלמגור-לוטן: << אורח >> כי זה גם נושא שפנינו אליו דרך לשכת השר לביטחון לאומי ולא קיבלנו עליו נתונים, אם אתם יכולים להעביר כאן בעל פה, או שהוועדה תבקש ואז אולי הוועדה תקבל, את הנתונים על מספר האזרחים שנפגעו מירי במהלך ממשק או היתקלות עם משטרת ישראל. ביקשנו את זה לפני כמה חודשים. << אורח >> אוריאל וינקור: << אורח >> אין לי את הנתון הזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אם היית מורידה את הפתיח והיית אומרת "אפשר לקבל את הנתונים של האזרחים שנפצעו?", הוא היה יודע. הטענות הן לא אליך. זה שר, אני לא רוצה להגיד, כי יש כאן מאנשי משרדו, מה אני חושב עליו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, מיקי. אני רוצה לבקש מכם, יש גם את שרית כנציגת המשרד וגם אתה כנציג המשטרה, לא נראה לי סוד מדינה לדעת, אין בזה. אני מבקש, אני מצפה שהבקשה הזו של הממ"מ, הממ"מ הוא מוסד רשמי של בית המחוקקים ותפקידו ללמוד את המציאות. נתון. אין בכך שום דבר, אנחנו לא חוקרים שוטרים, לא עוסקים בעניין הזה, מבקשים נתונים. << אורח >> אוריאל וינקור: << אורח >> טכנית אין לי את הנתון פה, זה הכול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, אני שואל אם אתה תהיה מוכן לקחת על עצמך להעביר את הנתונים, או אני שואל נציגים אחרים. אתם נמצאים פה בנציגות מכובדת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע, אלון, אני רק רוצה להוסיף על זה. ועדת ביקורת המדינה היא ועדה שונה בנוף. זה לא בסדר שלא מעבירים לשאר הוועדות, זה לא בסדר שלא מעבירים לממ"מ, אבל ועדת ביקורת המדינה היא ועדה שאם לא מגיעים אליה דברים מראש לדיון כזה, אם אין נתונים, מה הדיון? מה המשמעות שלו? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא יודע אם ביקשנו את הנתונים האלו לישיבה הזאת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נו, זה מה שאני אומרת. אם אין את הנתונים בוועדת ביקורת המדינה, יש פה בעיה מכוונת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא יודע אם את הנתונים האלו ביקשו. כן, שרית, מה את אומרת? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> רגע, יש לו תשובה. אדוני מהמשרד יודע מה להגיד לנו? והטענות הן לא אליך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה בסדר שאין נתונים, אני חוזרת, לא ביקשו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם אפשר בסיכום בפרוטוקול שתצא כל הדרישה לנתונים הזו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, מצוין. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> את יודעת כמה פעמים ביקשנו? אבל עכשיו ניתן לכם שבוע ימים לפני שהכנסת הזו מתפזרת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו שנתיים עושים דיונים כאלה בוועדת צעירים, לא מקבלים את הנתונים, מה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תעבירו לפני שהכנסת הזו מתפזרת את הנתונים האלה כדי שלממ"מ יהיו נתונים לכנסת הבאה להמשך דיונים, כי המצב לא טוב. מסתירים נתונים, הנה אני אומר לכם, מה שלא נוח לדרג הפוליטי. ולכן אני לא בא בטענה לדרג המקצועי, אף פעם אני לא תוקף, לא קציני משטרה ולא דרג מקצועי, אף פעם, בחיים. אני תוקף בהחלט את הדרג הפוליטי. לא את מסתירה את הנתונים, את מקבלת הוראה מהשר שלך. אני לא רוצה להוסיף מה אני אומר עליו, כי זה לא המקום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, אני לוקח ברצינות את הבקשה שלך שזה יופיע, זה גם היה מופיע בלי קשר, אבל מתוך הנחה שזה יכול לעזור לך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> את יודעת מה? נוציא לך היום. אדוני, אם אני יכול להציע לך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אלון, אני קיימתי בנושא כעשרה דיונים למשל, אתה יודע - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אם אני יכול להציע לך בבקשה. זה על הקרח שזה ייכנס לפרוטוקול. אני מבקש, ממליץ בפניך שמנהלת הוועדה תוציא בסיום הדיון הזה מייל דחוף, בהול, לגברת הנכבדה, לידיעת השר שלה, שהוועדה הזו מבקשת את הנתונים ויש להם להעביר את הנתונים עד יום שני הבא, לפני שהכנסת הזו מתפזרת. נראה. הרי נצטרך להיפגש בכנסת הבאה, לא חשוב מאיזה צד. ואני לא מערב אתכם פוליטית. אין נתונים. הממ"מ מתחנן על זה שנה שלמה, אולי יותר. נכון, אורלי? << אורח >> אורלי אלמגור-לוטן: << אורח >> שנה וחצי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שנה וחצי. << אורח >> אורלי אלמגור-לוטן: << אורח >> אנחנו כותבים רק על דברים - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> עזבו, בחייכם. עוד מייל ועוד זה. מסתירים נתונים כי זה לא נוח לדרג הפוליטי במשרד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אני רוצה לעבור לעוד נציגי משטרה. יש עוד דברים שאתם רוצים לומר? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ואני עדין. אני - - - את כל מה שאני חושב עליו. עבריין. << אורח >> יונס אבו ליל: << אורח >> בוקר טוב לכולם. נפגשנו כאן לפני שבועיים בערך, חבר הכנסת שוסטר וגם חבר הכנסת מיקי לוי. כמובן אני מצטרף לאמירה של היו"ר שבאמת שוטרי ישראל רוצים שעבדאללה וכל האזרחים הערבים, כולל גם אותי והמשפחה שלי, באמת ירגישו יותר ביטחון ברחוב הערבי. אני מזכיר, חלק מהדברים כמובן כבר סקרתי בוועדה שהייתה לפני שבועיים, אבל אני אחזור עליהם כי חברת הכנסת לזימי גם ביקשה דוגמאות. אני מזכיר שמשטרת ישראל פועלת בשני צירים, גם במובן האכיפתי וגם במובן הכללי, במובן של הפעלת הכוח ובמובן של בניין הכוח. אני כאן מייצג את בניין הכוח. לא הצגתי את עצמי ומה אני עושה. אני קצין תיאום קשרי החוץ של החטיבה הערבית בתוך אק"מ, ותכף אני אסקור את הדברים שגם אני וגם חבריי בתוך החטיבה עושים. נכון, החלטה 549 תוכנית מאוד חשובה, החלטת חומש, כנ"ל לגבי 550, אבל אפשר לתכנן הרבה החלטות, בלי אמון שום החלטה לא תתממש, בטח גם אם נביא תוצאות, בלי אמון זה לא יקרה. התפקיד שלנו בחטיבה הוא לנהל שיח שוטף לאורך כל השנה במטרה לצמצם את פער האמון, ואנחנו פועלים כדי להשיג את המטרה הזאת בכמה וכמה צירים. יש את הציר שלי ואת הציר של עוד אנשים בתוך המחלקה שלנו, שזה בעצם לנהל שיח שוטף עם ראשי רשויות, אנשי דת, מנהיגים, משפיעים, לאורך כל השנה. אנחנו מדברים על שיח דו-כיווני, לשמוע, להשמיע. אני איש הקשר ברמה הארצית מול כל ראשי הרשויות, אני פוגש אותם, מדבר איתם באופן שוטף, כולל להגיע גם לחתונות וגם לאבל ולדבר איתם 24/7, ואני אוזן קשבת בשבילם לאורך כל השנה. בנוסף, יש לנו עוד מדור שנקרא מדור שותפויות. התפקיד של המדור הזה הוא להוביל פעילות א-פורמלית, סדנאות, פרויקטים שונים, גם לצעירים, גם לנוער, גם לנשים, שתכליתם בסוף היא צמצום פער האמון בין המשטרה ובין החברה הערבית. נוסף על עוד מדור שמוביל פעילות הדרכתית בתוך המשטרה כדי להשריש את התרבות הערבית ולהבין איך להתייחס לחברה הערבית בצורה טובה יותר ונכונה יותר. עד כאן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני שוב מבקש את הדברים החשובים שאתה מוביל לקבל בכתב. בוודאי יש לכם סיכומים שאפשר לעצב אותם בצורה, איך נגיד, בצורה מסווגת מתאימה. הוועדה הזאת יכולה לקבל גם נתונים מסווגים יותר וגם כאלה שיכולים להיות מפורסמים לציבור. אני רואה את הוועדה לא רק ככלי מבקר, אלא גם ככלי שיכול לשגרר את העשייה שאתם עושים. ואני כל כך הייתי רוצה לייצר מצב שבו לא נהיה בהכרח רק בממד המתנגח. יש על מה להתנגח, כי באמת המידע לא זורם. ככל שהפקק הזה יוסר, אני מאוד מבקש שלא רק טבלאות אקסל כאלו ואחרות, אלא גם קבצי וורד שמתארים את הדברים שאתה אמרת. אני חושב שזה לשבחכם ולטובת הפעולה כולה. דייקת שהמציאות, אני אביא את זה מהמקום שלי, בסדר? אני בא מעוטף עזה, ואני יודע את החשיבות האדירה של ביטחון, אבל אני מכיר בקריטיות של תחושת ביטחון, עד כדי כך לפעמים שהיא תחושה מוגזמת, נכון? עיין ערך עוטף עזה לפני 7 באוקטובר. ועדיין, תחושת ביטחון, אם היא מבוססת על נתונים אמיתיים, חשוב שתיווצר. ועושים את זה בין היתר על ידי העברת מידע ושותפות בין-מוסדית, הייתי אומר, במידע הזה. אני מבקש גם ממך, אדוני, להעביר אלינו את הנתונים שאתם מבצעים. איך קוראים לאגף? << אורח >> יונס אבו ליל: << אורח >> אגף אק"מ, חטיבה ערבית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר גמור. מי עוד לא זכינו לשמוע? בבקשה, גברתי. << אורח >> סימה מזרחי: << אורח >> שמי סימה, אני מאח"מ במשטרת ישראל. אני אסקור בקצרה את התוכניות ואת המבצעים בשנת 2026, בהמשך לשנת 2025. המשטרה מפעילה משאבים, כלים ותוכניות רבות למלחמה בתופעת הפשיעה. אנחנו נתחיל מתוכנית בראשית, שזו תוכנית מדידה לתשומות המשטרה, כמובן ללחימה בפשיעה. כמו שחברי אמר, הפעלת מפקדות משימתיות, שזה המשך של שנת 2025, גם פועלת, נקראת פקודת חומה ואיש, הפעלת מפקדות משימתיות בערים הבעייתיות. יש לנו את מבצע רשת ברזל שהחל מייד עם תום הרמדאן, אנחנו מפעילים את הפקודה כבר בפעם השנייה. כמובן לריכוז מאמץ, זה מבצע אח"מי על מחוללי פשיעה, מחוללי ירי ורצח. אני אגע קצת בנתונים לגבי הברחות. הברחות מהגבולות, בשנת 2026 סוכלו 28 הברחות אמל"ח, לעומת שנה שעברה, 23 הברחות אמל"ח. בעניין תפיסות האמל"ח - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, במחצית השנה הזאת 28 לעומת כל השנה הקודמת? << אורח >> סימה מזרחי: << אורח >> כן, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אלה שאלות שאני גם שאלתי פעם הקודמת וחשוב לחדד. האם המציאות בשטח מתנהגת אותו דבר, ואז התפיסות הן יותר משמעותיות, שיעור התפיסות מהעבירות גדל, או שפשוט הפשיעה גדלה ובהתאם גדל המספר המוחלט של התפיסות? אם אתם יודעים להעריך את זה. יש הערכה? הערכה מודיעינית? << אורח >> סימה מזרחי: << אורח >> אני חושבת שזה שילוב בין השניים. אני אדבר על תפיסות אמל"ח. בשנת 2026 התרחשו, לשאלת חברת הכנסת, 1,443 תפיסות אמל"ח, בהשוואה ל-1,576 אירועים בתקופה המקבילה אשתקד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גם הנתון הקודם היה בהתאם לתקופה המקבילה. << אורח >> סימה מזרחי: << אורח >> נכון. אני אתייחס לנתון שהוא נתון מאוד משמעותי, סיכולי אירועי רצח. כשאני מדברת על סיכולי אירועי רצח, אנחנו מדברים על תפיסת חוליות רצח לפני ביצוע. נתפסו בשנה הזאת 50 במספר. ה-50 האלו יכולים היו להתווסף לעוד 50 אירועי רצח לפחות, אם לא רצח כפול או אחר, שגם בזה יש למשטרת ישראל גידול ומיקוד לעומת השנה שעברה. חוק הגנה לציבור מפני ארגוני פשיעה, זאת הוראת שעה, משטרת ישראל עושה בו שימוש רב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה הוא מאפשר לכם? << אורח >> סימה מזרחי: << אורח >> הגבלות מנהליות על חברי ארגוני פשיעה להם מסוכנות קונקרטית. עושה בה שימוש רב, זה מסייע רבות למשטרת ישראל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה עוד בטרם חקיקה שמגדירה אותם כארגוני טרור. << אורח >> סימה מזרחי: << אורח >> טרם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין חקיקה שמגדירה אותם כארגוני טרור וגם לא תהיה, אבל אני אשמח להתייחס לזה בהמשך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, זה שאין אני יודע, אבל - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש מספיק כלים להילחם בארגוני הפשיעה גם בלי החוק הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא יודע, אבל זרקת נושא מעניין. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> סדר הדין הפלילי נותן לך כיסוי, סמוך עליי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא יודע, בוא נראה, בוא נשמע, מעניין. הנה, יש טיזר להמשך, שווה לחכות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה נוח למישהו לבוא ולהגיד: "אתם לא מאשרים לי את הדוח הזה, אתם לא מאשרים לי, לכן אני לא יכול להילחם". << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, כן, הבנתי שיש אי הסכמה, מה עוד? << אורח >> סימה מזרחי: << אורח >> זהו מבחינתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. עוד מישהו מהמשטרה? משרד המשפטים, בבקשה, אולי תסבירי. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> קרן דהרי מהמחלקה הפלילית בייעוץ וחקיקה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קודם כול, תנסי להסביר מאיפה מגיעה הבקשה, למרות שאת חושבת שזה לא יקרה, ומדוע זה לא נכון שיקרה, החקיקה הזו שמדובר בה. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> ברשותך, אני רוצה להתחיל בכמה דברים אחרים, אני אגע בזה בהמשך. אנחנו מסתכלים על החלטה 549 והתכנסנו פה כדי לבדוק. החלטה 549 קבעה מכלול של פעולות רבות בשמונה משרדי ממשלה שצריכים לפעול במשולב כדי להתמודד עם הפשיעה בחברה הערבית כתוכנית חומש. ההחלטה הזאת גם קבעה אמצעים, צוותים שונים ומדדי בקרה ומעקב שונים כדי שאפשר יהיה לעשות הסטות תוך כדי ההתנהלות של התוכנית, אם אנחנו רואים שמשהו מסוים לא עובד בצורה טובה, נוכל לעשות דברים אחרים. אנחנו התייחסנו פה בישיבה הזאת למיעוט של המיעוט של הדברים שעלו שמה, אבל אם אני בייעוץ וחקיקה צריכה להתייחס לענייני חקיקה, אני יכולה לבוא ולומר שכל חבילת החקיקה שנקובה בהחלטה 549 קודמה, רוב הדברים הושלמו, נושא מסוים התייתר ונושאים אחרים הם עדיין בתהליך החקיקה. אני תכף אתייחס לזה קונקרטית, כי שמענו פה דברים מאוד כלליים ולא שמענו שום דבר קונקרטי. לגבי הנושא של ארגוני פשיעה והכרזה על ארגוני פשיעה כארגוני טרור, הייתה הצעת חוק פרטית כזאת של חבר הכנסת פוגל. כבר תוך כדי הדיונים בהכנה לקריאה ראשונה אחרי שהיא עברה טרומית הייתה הסכמה רבתי, כולל של המשטרה, כולל של חבר הכנסת המציע ויו"ר הוועדה שזה לא הכיוון הנכון, שזה לא הכיוון הנכון להכריז על ארגוני פשיעה כארגוני טרור. יושבת פה חברתי, תוכל להרחיב הרבה יותר טוב ממני בהקשר הזה, אבל אם אנחנו לצורך העניין עושים את הדבר הזה, ונער שרק יושב ברכב כי אמרו לו לשמור אחר כך יוכרז כעבריין על רקע ביטחוני, הוא לא יוכל לעבור את כל תהליכי השיקום שאנחנו רוצים להציע לו. אני שמה את זה כרגע בצד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> סליחה שאני מפריע, אלה לא רק תהליכי השיקום. מה הבסיס החוקי שהוא יושב בתוך הרכב ושומר על האוטו כדי להאשים אותו חבר בארגון טרור? מה הקשקוש הזה? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> אני לא אמרתי את הדברים האלה כך, אבל מה שאני רוצה להגיד זה שהצעת החוק הזאת עברה שיפט, השינוי שהיא עברה זה לבוא ולראות אילו סמכויות חסרות למשטרה שיש אותן לגופי ביטחון בהקשרים של טרור ומה צריך לתת להם. זה דבר אחד שמקודם. מעבר לעניין הזה, דיברת על למה אין הצעת חוק ממשלתית בנושא הזה. היה צוות שעבד עבודה מאוד מהירה, מאוד ממושכת, צוות בין-משרדי, שעסק בתיקונים לחוק המאבק בארגוני פשיעה, ויש הרבה תיקונים שצריך לעשות לדבר הזה. פורסם תזכיר חוק בנושא הזה, מאוד מקיף, הוא עושה תיקונים בכל מיני דברים, אני יכולה להתייחס לזה ממש בקיצור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את מדברת על איזשהו חוק שהוא מכליל סמכויות, נותן סמכויות שלא קיימות היום, או עושה סדר במה - - - << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> אני מדברת על תזכיר חוק מאבק בארגוני פשיעה – תיקוני חקיקה והוראת שעה, שפורסם במאי 2026, ממש לאחרונה, להערות הציבור. אנחנו כרגע בשלב של בחינת ההערות לתזכיר לגיבוש טיוטת החוק. זה תזכיר שנועד לתת מענה לכל האתגרים והחסמים החוקיים המרכזיים באכיפת המאבק בארגוני פשיעה, לתת כלים נוספים למאבק בתופעה. יש שם תיקוני חקיקה שמוצעים גם בתחומי הדין המהותי, גם בדיני הראיות, גם בסדר הדין הפלילי, גם בדיני מעצרים, גם בהקשרים של אכיפה כלכלית, שזה נושא מאוד משמעותי שעוד לא דובר עליו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את יכולה להסביר מדוע זה יוצא כרגע? אנחנו מברכים כמובן, אבל מדוע רק כרגע? לא לפני שנה, נגיד. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> הצוות הזה עבד במשך תקופה ממושכת, זה צוות שבעקבות החלטה של היועצת המשפטית לממשלה יצא לדרך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה לא קשור ל-549 ישירות? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> הוא לא קשור ל-549, זו לא מטלה שהוטלה עלינו ב-549. אנחנו עשינו הרבה מעבר ל-549 מבחינת החקיקה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, תסבירי לי את מה שאת אומרת. 549 אמור היה להתמודד עם הפשיעה, חלק מהעניין זה חקיקה. איך קרה שהחוק שמרכז את ההתמודדות לא היה חלק מ-549 לפני ארבע-חמש שנים? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> לפני ארבע-חמש שנים אמרו דברים כלליים, בואו נעשה חקיקה שמטייבת את האכיפה, שנותנת כלים, שעוזרת לעשות דברים יותר בקלות מכל מיני היבטים, ונקבו גם בחוקים ספציפיים בתוך ההחלטה. אילו חוקים נקבו בתוך ההחלטה למשל? למשל הנושא של עבירות בנשק, למשל הנושא של פרוטקשן, כל מיני דברים, אני יכולה לפתוח את הצעת ההחלטה, היא לא פתוחה כרגע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חשובים מאוד, גדולים מאוד, אוקיי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל אם אתה מפרק אותה, כל חוק בנפרד נותן תשובות. אלא אם כן את לא מסכימה. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> אין פה פתרונות קסם, אין פה חוק אחד שייתן לנו מענה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים איתך. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> ולכן יש פה צבר של דברים וצבר של פעולות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שאני ביקשתי להבין, אני לא בטוח שיש לי תלונה, אני רוצה להבין את סדר הדברים שהוביל לסוג של הארה שחסר משהו, בחלוף שלוש שנים חסר משהו. האם זה משהו שהתגלה תוך כדי העבודה? כי נראה שהחוק, לפחות הכותרת שלו, היה צריך להיות בבסיס 549, זו בעצם המשמעות, כן? אני לא יודע מה ההבדל המדויק וגם לא צריך להעמיס את הוועדה בפרטים המדויקים, כי את אומרת שרוב מה שנקבע ב-549, דברי החקיקה, קודמו, וזו בשורה חשובה מאוד. זאת אומרת, מה שחשבנו לנכון בשיתוף איתכם, בהובלה שלכם, משרד המשפטים, שהיה נכון לעשות לפני ארבע שנים, נעשה והתקדם, זה יפה. מה שמעניין אותי זה האם החוק החשוב הזה, איך קרה שרק כעת, בשנה האחרונה, הוא התגבש. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> אדוני צריך להבין את תהליך החקיקה. זה לא אפס או אחת, זה לא שעשיתי מפת דרכים וכאן אני עוצרת. יש לנו כל הזמן עוד צרכים שצפים, עוד פערים, דברים שרצינו לקדם ולא קודמו ועוברים איזושהי - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את יכולה לתת שתיים-שלוש דוגמאות של מהם הרכיבים בחוק החדש שאמור להתקדם, ואני מניח שהוא יקודם בכנסת הבאה, שלא באו לידי ביטוי בשנים האחרונות בהתקדמויות שציינת? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> אני לא רוצה להיכנס לפרטים של הצעת החוק הזאת, הקונקרטית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למה? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> אני יכולה לפתוח אותה ולהקריא לך את הדברים. מה שאני מנסה לבוא ולהגיד - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דוגמאות עקרוניות של סמכויות שנתנו למשטרה שלא קיימות בחקיקה הקיימת או המקודמת. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> מה שאני רוצה לבוא ולומר זה שהמשטרה והפרקליטות וכל הגורמים הרלוונטיים הציפו את הצרכים שלהם, הם באו ואמרו מה חסר להם, מה חסר להם בחקיקה. חלק מהדברים ניסו לקבל פתרון בהצעות חוק אחרות שכבר קודמו וחלק מהדברים עדיין היו בעייתיים, ולכן זה מקרי שהגיעו לעבוד על זה בשנה הזאת ולא חשבו על זה בחמש השנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, אבל באת בטענות קודם שהדברים לא היו מדויקים או שלא נגענו, אני מבקש להיכנס לפרטים קצת בדוגמאות, מהן אותן סמכויות. תני דוגמה אחת-שתיים של סמכויות שרק נודע או הסתבר לכם או הבנתם שבשנה האחרונה חסרות למשטרה. זה לגיטימי, תהליך למידה לוקח זמן, אנחנו לא יודעים את הכול מראש, וזה תהליך מבורך מאוד, אבל מעניין אותי מה חסר שגיליתם כרגע. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> אני אגיד לאדוני. למשל, סוגיית החיפוש הסמוי, חיפוש סמוי במקום או במחשב. זה נושא לא חדש, הוא לא חדש לחלוטין. הייתה הצעת חוק ממשלתית בשנת 2014 שבאה לעשות רפורמה מאוד גדולה בכל הנושא הזה, אחר כך קודמה הצעת חוק ממשלתית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חיפוש פיזי, לא הכוונה לרוגלות. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> לרוגלות אני מתכוונת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, בבקשה, זה נושא שאנחנו - - - << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> גם וגם, גם במקום וגם במחשב, אני מתכוונת לשני הדברים. הנושא לא קודם מטעמים ידועים בהצעת חוק ממשלתית. הייתה מחלוקת האם השימוש בכלי הזה אמור לחול גם על עבירות של שחיתות וטוהר המידות, או רק על דברים אחרים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בטח שכן, מי שמושחת, שילך לבית סוהר. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> ולכן הנושא הזה כמכלול לא קודם. בתזכיר הנוכחי שעוסק במאבק בארגוני פשיעה יש הסכמה להשתמש בכלי הזה, וזה אחד הדברים שהולכים לקדם עכשיו. זה לא בגדר חידוש בגדול, אבל בתוך התזכיר הזה שעוסק במאבק בארגוני פשיעה יש הסכמה על כל הגורמים הממשלתיים לקדם את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רק רוצה לחדד, אמרת דבר חשוב. אמרת שהגעתם להסכמה, אולי בלית ברירה, לקדם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> והורידו את הסיפור של השחיתות הציבורית בהצעת החוק? הבנתי את השתיקה שלך, אנחנו נוסיף אותו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מיקי, זה לא, אני מבין. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אין לי טענות אליה, היא המוציאה לאור, אני מבין אותה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רוצים להתקדם במשהו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> פוליטיקאים מושחתים מפחדים מהכלי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> החקיקה הזו שמדובר בה כרגע מחריגה את נושא השחיתות. לטעמי ולטעמו של היושב ראש הקודם זה לא בגלל שזה לא חשוב, אלא כי אני מבין שאתם רוצים להתקדם ולו לפחות בתחום הזה. זה מבורך לקדם את התחום הזה, וכמובן שאני מקווה שממשלה אחרת תקדם את המובן מאליו, לתת כלים גם להילחם באופן דומה בשחיתות או בכל עבירה אחרת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שחיתות ציבורית זה הדבר הכי גרוע, לשלוח יד לכספי מדינה, ציבור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הערה חשובה. עוד משהו שתרצי להוסיף, קרן? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> כן, אני רוצה להגיד דבר אחד אחרון לגבי תוכנית החומש הבאה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, חשוב. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> שעובדים על הגיבוש שלה כרגע. אחד הנושאים המרכזיים שחוזרים פה בכל ישיבה ובכל ועדה זה נושא המדדים. זה עולה ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, זה עולה מחברי הכנסת. אחד הדברים המרכזיים בראייה שלי שצריך להיות בתוכנית הבאה זה לעשות איזשהו ממשק טכנולוגי שיקדם את התהליכים של התחקור, המדידה וההערכה. יש לנו פה בעיה גם פנים-ממשלתית ברמה של לקבל נתונים אחד מהשני, ואם הייתה איזושהי אפשרות לעשות ריכוז רציף של כלל הפעולות לטיפול בתופעה בכל משרדי הממשלה, לגבי כל המיזמים שכל אחד מקדם, כולל תיקוני חקיקה, כולל צוותי פעולה, שגם יקל על הבקרה והניטור, גם יאפשר לכולנו למידה משותפת תוך כדי התהליך ולקבל החלטות מבוססות נתונים, שזה משהו שמן הראוי שיהיה, אפשר יהיה להסיט גם תוך כדי את התקציבים, זה דבר שצריך להיות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הערה חשובה מאוד. מלאכי, אתה תרצה אולי להתייחס? זו נשמעת לי הערה טריוויאלית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תאמין לי, אדוני, אם יורשה לי, מה הוא יגיד? בסדר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, אל תהיה כזה, הוא יודע. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא לא יודע. אני מבקש ממך שמנהלת הוועדה תרשום את כל המקבץ של ההערה האחרונה, של ממשק בין משרדי הממשלה. אני מנסה לתחם את זה בתוך משבצות האקסל. והוועדה הזו, ולא חשוב מי ישב בתוכה, אדוני, יצטרך לקיים דיון בנושא הזה עם דיווח, כי יש לזה עלות כספית. הוא יגיד עכשיו בסדר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חבר הכנסת לוי, זה רשום, רשום כבר, הנושא הזה בדיוק. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה אחד. ודבר שני, אם ברשותך סוף-סוף אולי מבקר המדינה פעם אחת יענה לבקשת הוועדה ויעשה בדיקה ממש עניינית וצרה, לא צריך ספר של דוח מבקר המדינה על מה שהיא אמרה, כי בלי מה שהיא אמרה עכשיו, הממשק הזה, המאבק בפשיעה הוא צולע. אולי תיקחי את מה שהיא אמרה, תעבירי למבקר המדינה. מה אני אעשה? אני כשלתי בעניין הזה, שלוש שנים של הבקשות שלי. אני עשיתי איתכם טעות, אני מודה. הייתי צריך להגיד לכם, זו ועדת הבית שלכם, עד שאתם לא מגישים לי, לא הגשתם לי בקשה אחת. אני מתנצל שזו את, תמיד אני צועק על השליח, אני מבקש סליחה. בקשה אחת של הוועדה לבדוק נושא מסוים לא נענתה על ידי מבקר המדינה. זה לא בתוכנית העבודה, בשנה הבאה, הכול סיפורי סבתא, לא יודע מה. הנה, תעבירי בבקשה למבקר המדינה, לא יודע מי ייכנס, גם זה אירוע, רק במדינה שלנו כנראה. אבל בבקשה, ואם לא, בתחילת הכנסת הבאה, ולא חשוב מה יקרה פה פוליטית, הוועדה תצטרך להגיש בקשה בשם יושב ראש הוועדה למבקר המדינה לעשות בדיקה בנושא הזה, בדיקה זריזה של חודשיים-שלושה, לא צריך להשקיע בזה שנתיים, ולהגיש לוועדה, כדי שיהיה לוועדה מצע לדיון. בלי מה שהיא אמרה יש כאן כשל מערכתי. תודה רבה לך על ההערה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מלאכי, בבקשה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לא יודע למה חברתי התכוונה, אבל עקרונית אני מבצע מעקב, יש לי אקסל מאוד מתיש על כל שורה בהחלטת הממשלה, אני לא יודע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שולחים לך במייל. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> שולחים לי במייל, בסדר, כי אי אפשר לייצר מערכת אחודה שעוקבת סכמטית גם אחרי איתור של צעירים חסרי מעש וגם של תיקוני חקיקה, זו לא סכימה מסוימת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תגיד לי, היא רוצה, יש אנשי מחשבים, שישבו, יפתרו את זה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> היא מדברת שיש פער, אין פער. כל נתון כזה אתה יכול לקבל מייד עכשיו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> היא אומרת שיש לה בעיה ואין ממשקים. בגלל זה ביקשתי גם ממבקר המדינה שיבוא ויגיד לנו, צריך, לא צריך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קרן, מכיוון שהזמן רץ, מה שאני מבקש, אם את יכולה להעביר אלינו, אליי, לוועדה, את הבקשה הקונקרטית, ואנחנו נשתדל לראות. אני חושב שזה לא מהדברים המסובכים, אולי חלקם קיימים, כמו שמלאכי אומר ואולי אפשר לשפר אותם. יונתן, אתה בטח משתוקק לומר דבר מה. אתה יודע את התוכנית הבאה? דיברנו נדמה לי לגבי תוכנית החומש, או לא דיברנו? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> לא, לא זכור לי שדיברנו. אתה רוצה אולי להכווין אותי בשאלה קצת יותר מוגדרת? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. החומש הבא, 549 מסתיימת, מכינים כרגע תוכנית חומש. << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מהניסיון שלי, אם אגף תקציבים לא מוברג לתוך התוכנית, היא נשארת על הקרח באמצע המזרח התיכון. << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> נכון. יש עכשיו עבודת מטה בין כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, גם ייעוץ וחקיקה, גם פרקליטות, גם המשטרה. מקווה ש - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להכניס לך מילים לפה. ברור לי, אתה, יהונתן בובליל, נציג אגף תקציבים, שהמציאות לא השתפרה, נהפוך הוא. << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ואנחנו צריכים להמשיך ולהשקיע במונחים של כסף לפחות את מה שהשקענו בחומש הקודם, האומנם? << אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >> מוסכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. מי החברה שרוצה? << אורח >> נירה בן עוזר: << אורח >> נירה בן עוזר מעמותת סיכוי-אופוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בקצרה. איכשהו יוצא שהאחרונים תמיד בסוף. << אורח >> נירה בן עוזר: << אורח >> בקצרה, אני אתאים את עצמי למציאות. אני רוצה להפנות אתכם, אנחנו רוצים לדבר על היחס הכפול הזה והשונה בינארית של המשטרה לחברה הערבית. כמו שאנחנו קוראים לזה, המשטרה חלשה מול ארגוני הפשיעה וחזקה מול האזרחים הערבים. הנתון שהכי בלט פה בשולחן הוא שיעורי הפענוח של מקרי רצח. מקרי אלימות קצה, אני מכירה נתון של 15%, אני מקבלת את הנתון של 18% שאתה אמרת, עדיין מדובר על יותר מ-80% מקרים שבהם הרוצחים מסתובבים חופשיים. בניגוד לזה, כאשר אנחנו מסתכלים על אכיפה של המשטרה להפגנות, אנחנו רואים פה תופעה מאוד מאוד קיצונית של שיטור יתר. אנחנו רואים תופעה שבה מאז 7 באוקטובר יש פער מטורף באכיפה בין אכיפה של פשעים כמו רצח על ידי ארגוני פשע ובין פשעים שלא אמורים להיות מוגדרים בכלל כפשעים של אזרחים שכותבים פוסט בפייסבוק. למשל, בחודש הראשון אחרי 7 באוקטובר נעצרו 219 אזרחים ערבים, כ-70% מהם על פרסומים ברשתות. לפי נתוני המשטרה, בין הנתונים המעטים שאנחנו כן מקבלים, 96% מתיקי ההסתה שנפתחו בשלוש השנים האחרונות נפתחו נגד אזרחים ערבים. מתחילת השנה הוצאו עשרות צווי מעצר מנהליים נגד אזרחים ערבים. המשטרה תמיד אומרת בהקשר של האכיפה הכושלת נגד ארגוני הפשע שחסרים תקנים, שחסרים תקציבים, שחסרים כלים, אנחנו יושבים פה בישיבה ואנחנו רואים 88% מימוש, 549 הקצתה תקציבים רבים, ועדיין המספרים של הנרצחים רק הולכים ונוסקים. אנחנו מדברים בשנתיים האחרונות על נתונים של 252 אזרחים ערבים הרוגים ב-2025, וב-2024, 230 נרצחים. אלה שנתיים ברציפות שבהן מספר הקורבנות גבוה פי שניים משהיה ב-2022. אנחנו קוראים לוועדה, לכן הגשנו עצומה של כ-2,000 אזרחים, רובם יהודים דרך אגב, אנחנו קוראים לבדיקה של מבקר המדינה על התנהלות המשטרה בנוגע לאזרחים הערבים. המצב שנמצא כאן הוא לא מקובל בחברה דמוקרטית. הנתון הזה של 80 ומשהו אחוזים חוסר פענוח של מקרי רצח שעובר כאן כ"קשה, המצב קשה", זה משהו שהוא לא ניתן להכלה ולא ניתן להחליק אותו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אחרונת הדוברים לפני הסיכום. << אורח >> רות לוין: << אורח >> תודה על זכות הדיבור. רות לוין מיוזמות אברהם. אני אתחיל מלומר את המובן מאליו – אף משטרה בשום מקום לא יכולה לפעול בלי אמון הציבור. הנתונים שהוצגו על ידי מלאכי ממשרד ראש הממשלה מראים שכשמדברים על יישום של 549, מימוש התקציב לא מספר את התמונה כולה. גיוס של שוטרים ואיוש של תקנים אינו מספיק להתמודדות עם ההיקפים הבלתי נתפסים של האלימות והפשיעה אם אין נכונות אמיתית למגר את התופעות האלה. באווירה הציבורית הנוכחית, בהובלת ממשלה שמקפידה על דה-לגיטימציה שיטתית לאזרחיות ולאזרחים הערבים, קשה לצפות מהחברה הערבית להאמין שהמדינה ובתוכה מערכות אכיפת החוק יעשו כל שביכולתן כדי להבטיח את ביטחונה האישי. נדבך אחד כשמדברים על יצירת אמון הוא האופן שבו המדינה מתמודדת עם מקרים של הרג אזרחים בידי שוטרים. בשנה שעברה היו 12 אזרחים שנהרגו בידי שוטרים, והשנה, מתחילת 2026, ארבעה. כיום יש היעדר שקיפות ביחס למקרים האלה, התשובות לשאלות בסיסיות לא מפורסמות – מה היו נסיבות המקרים, האם השוטר היורה הועמד לדין, מה העלתה החקירה ככל שבוצעה. המשפחות של הקורבנות מבקשות לראות את ההקלטות ממצלמות הגוף ולא נענות, המשטרה לא מספקת את התיעוד ולא ברור מה היו הנסיבות. נדבך נוסף שעלה כאן בישיבה שאי אפשר להפריז בחשיבותו הוא פענוח מקרי הרצח. אלה מקרי הקצה של האלימות והפשיעה. עד כה, מתחילת 2026, נקברו 130 קורבנות בחברה הערבית בנסיבות של אלימות ופשיעה, ועוד ארבעה שהזכרתי שנהרגו מידי שוטרים. לפי המידע שפורסם באמצעי התקשורת, עד כה הוגשו רק 16 כתבי אישום בגין מקרי הרצח וההריגה הללו, 12.3% בלבד. הקושי בהשגת הראיות משקף את חוסר האמון ואת הפחד של הציבור לשתף פעולה עם המשטרה, מקטין את היכולת של המדינה לפענח פשעים ולהעמיד את העבריינים לדין, ולכן ממשיך את המעגל הזה של חוסר האמון במשטרה. את המעגל הזה מוכרחים לשבור בעבודה מאומצת שעיקרה מלחמת חורמה בארגוני הפשיעה, ובמקביל, ביסוס אמון בעבודה משותפת עם המנהיגות בחברה הערבית, ובפרט עם הרשויות המקומיות הערביות שסובלות בעצמן מהפשיעה שמגבילה מאוד את יכולתן לפעול באופן מקצועי ומיטיב. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה על הדברים המסכמים נכון את המציאות. בבקשה, גברתי. << אורח >> איה גייבל: << אורח >> אנחנו פרסמנו שלושה דוחות בנושא של הפשיעה בחברה הערבית והאמל"ח: בשנת 2018, 2021 דוח מעקב, ודוח נוסף ב-2022. אנחנו עוקבים אחרי ההתפתחויות, אנחנו למעשה הגשנו בקשה למבקר המדינה להתחיל בדוח מעקב עדכני, לראות מה קורה גם - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק אני מחדד, אנחנו זה האגף שלך, המחלקה שלך? << אורח >> איה גייבל: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי זה אנחנו? << אורח >> איה גייבל: << אורח >> אני מהמחלקה המשפטית. כשאני אומרת אנחנו, משרד מבקר המדינה. זה הוגש למבקר המדינה ברשימת הנושאים, ואנחנו מקווים שהמבקר הבא יאשר את הנושא הזה. הוא כבר שבוע הבא אמור להיכנס, המבקר החדש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אמור זה סוג של דג. חברים, אני מסכם, ברשותכם. ראשית, תודה שהגעתם ותודה על המאמצים האדירים שכל אחד מכם עושה. אני מודע מאוד לעובדה שיש חוסר אמון ברמות שונות, בחלקו רק בא לידי ביטוי כאן. ובכל זאת, אני חושב שראוי שבאופן חוצה ממשלות אנחנו נמשיך להתמודד באופן רציני עם האיום הזוועתי שאנשי החברה הערבית, השכנים שלנו, השותפים שלנו למדינה, חווים. התחלנו בתיאור של עבדאללה, תיאור אותנטי. א', אנחנו מבקשים את סיכום התוצאות על פי המדדים של המשרד. ביקשנו לקבל את הנתונים של איוש בחומש המסתיים, בכתב, את הפירוט, נתוני הפגיעה של אזרחים ערבים ממפגש עם שוטרים. חשוב לציין שמדובר בסדרי גודל של כ-5%, נדמה לי, ממקרי המוות, שרובם נעשים כתוצאה מפעילות פלילית עבריינית. אני מבקש מהחטיבה הערבית באק"מ לקבל את סיכום המעשים שלכם. ממשרד המשפטים, קרן, את תזכיר הצעות החוק, כלומר, מה הופיע ב-549 ומה התקדם. שמענו על התקדמות טובה בסך הכול, חשוב לנו לראות במה התקדמנו בשנים הללו. ובהמשך להצעה של חבר הכנסת לוי, אנחנו נציע שלקראת עונת הגשמים הבאה, כשתהיה לנו כאן כנסת חדשה, קיום של דיון בתוכנית החומש שמן הסתם תבשיל עוד יותר בחודשים הללו. ודגש אולי על ההערה של קרן שתחדד אותה אלינו, לקיים סוג של אפשרות, מתוקשבת נגיד, ללמידה משותפת בין-משרדית מבוססת נתונים. נאמר שבאופן חלקי לפחות זה קיים, אבל מן הסתם, כאשר עוסקים בזה באופן בין-משרדי עם מסדי נתונים מסוגים שונים, צריך לפחות להסכים מה רוצים, מה צריכים ומה אפשר לספק משרד אל רעהו, אל שותפו. אני מודה לכם על זה שהגעתם, ומקווה שאנחנו נצליח להתגבר על האתגר הנורא שאנחנו עומדים בפניו, לא עשינו את זה עדיין, למרות כל המאמצים. תודה לכם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:03. << סיום >>