פרוטוקול ועדה

DOC 97,202 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 153 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד יום שלישי, ח' בתמוז התשפ"ו (23 ביוני 2026), שעה 11:18 סדר היום: << נושא >> אפס סובלנות וטיפול באלימות צעירים ובני נוער- ישיבה מיוחדת לזכרו של ימנו(בנימין) זלקה ז"ל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: פנינה תמנו – מ"מ היו"ר דבי ביטון חברי הכנסת: עדי עזוז סימון דוידסון לימור סון הר מלך משה סולומון נעמה לזימי מוזמנים: גיתית זידנברג גוכמן – מנהלת תחום תהליכי רוחב - פרויקטים בתוכנית הלאומית, משרד הרווחה והביטחון החברתי ליאור ילין פריינד – מנהלת תחום פ"א - תכ' מניעה, מעברים ותכ' אישי, משרד הרווחה והביטחון החברתי קרן רוט איטח – מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, שפ"י, משרד החינוך ורד גיל – ממונה אקלים חינוכי מיטבי ומניעת אלימות, משרד החינוך חגי ברוש – מנהל תחום בכיר פיקוח טיפול ושיקום, המשרד לביטחון לאומי מריה רבינוביץ – מרכז המחקר והמידע של הכנסת רפ"ק אבישי גולן – ק' חקירות נוער ארצי, משטרת ישראל טל שילוני גפן – סגנית בכירה א' תחום הנוער, פרקליטות המדינה רחל דניאלי – אחראית ייצוג נוער, הסנגוריה הציבורית לירון אשל – עו"ד ועו"ס, יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער נילי חומן – מנהלת מחלקת נוער וצעירים, עיריית נתניה לירון כרמלי – מנהלת אגף חינוך רווחה וצעירים, מרכז השלטון האזורי ירוס זלקה – אחותו של ימנו זלקה ז"ל טורוקן זלקה – אחותו של ימנו זלקה ז"ל ארגה עלמו – דוד של ימנו זלקה ז"ל שרי כהן – פעילה חברתית, ארגון משפחת זלקה מיקה שלומוביץ – מתאמת פעולות בכנסת, מועצת התלמידים והנוער הארצית נעם וילדר – יועמ"שית, המועצה הלאומית לשלום הילד דיאנה רחל דבוש – חברה בצוות מוגנות, הנהגת ההורים הארצית אביטל שריג – אזרחית, ארגון משפחות נרצחים ונרצחות נתנאל הירש – דובר, מדרשת חנתון ייעוץ משפטי: עמית מלמד – מתמחה מ"מ מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> אפס סובלנות וטיפול באלימות צעירים ובני נוער- ישיבה מיוחדת לזכרו של ימנו(בנימין) זלקה ז"ל << נושא >> << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בוקר טוב לכולם, לכל האורחים, לחברות הכנסת שנמצאות כאן איתנו, לצוות הוועדה, למשפחת זלקה, ירוס, טורוקן שנמצאת כאן, המשפחה שמאז הרצח של ימנו לפני חודשיים ויום, רצח שזעזע את כולנו, רצח שחדר לכל בית ולב בישראל ביום העצמאות, יום חגה של ארצנו. עלם החמודות, הנער המקסים, הצעיר המיוחד עם החיוך שלא יוצא מהראש, נרצח ביום העצמאות. גילוי נאות, אני גרה בפתח תקווה, מכירה את העיר. לצערי, את ימנו לא הכרתי בחייו, אבל נדמה שלרבים מאיתנו זה הרגיש שהוא האח, הוא הילד, הוא הנכד. הרצח הקשה לא התפספס מעיני אף אחד. הסרטון שהופץ כשבוע ימים לאחר הרצח לא יכול היה להשאיר אף אחד מאיתנו אדיש. הקריאה השקטה של עם ישראל שפקד את הבית של משפחת זלקה, העצרת והאנשים, אלפי האנשים שפקדו את הפיצרייה שבה הוא עבד, מילדים, נוער, מבוגרים, אימהות שפגשנו שסיפרו שהן לא מפסיקות לבכות על ימנו בנימין. ימנו זה אני מאמין, נכון, ירוס? אני מגדירה את זה נכון? << אורח >> ירוס זלקה: << אורח >> ימנו זה תאמינו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תאמינו. ואני חושבת שהדיון החשוב הזה לזכרו למאבק באלימות, יש מסר שעובר דרך השם שלו, תאמינו. אנחנו חייבים להאמין, אנחנו חייבים להאמין שאפשר לעצור את שפיכות הדמים, אנחנו חייבים להאמין שזו לא גזירת גורל, אנחנו חייבים להאמין במשפטים שמופיעים באותה פרשת שבוע שבה הוא נרצח, פרשת קדושים, של "אל תעמוד על דם רעך". אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד ולעמוד על דם ילדינו ועל דם אחינו ועל דם אחיותינו. והמצב הוא לא טוב, וכולנו צריכים להתעורר. ולא בכדי כמעט בכל תמונה שהמשפחה בחרה להנציח את ימנו הופיע המשפט: "ואהבת לרעך כמוך". דווקא מהמקום של האהבה אנחנו נגזור את הפעולות שאנחנו צריכים לגזור כמדינה, ככנסת, כממשלה, כחברה, כמשרדי ממשלה שנמצאים פה ואמונים על הנושא, כאנשי חינוך שהגיעו לכאן לא מעט, אקטיביסטים שנמצאים יחד איתנו. אני רוצה להודות לכולכם שאתם נמצאים כאן. אני רק אנסח לפני שאנחנו פותחים את הדיון, לבקשת היועצת המשפטית של הוועדה: כידוע, ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת, הפרוטוקול וגם שידור הישיבה יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת. על כן, לאור הדברים הללו, דברים שעלולים לעלות בישיבה, נושאים הנוגעים לצנעת הפרט של קטינים, אנו מבקשים את כלל הגורמים, כולל ההורים, להקפיד על שמירת פרטיותם ולהימנע מלחשוף מעבר לנדרש. כמו כן, אם יעלה דבר הנוגע לקטינות, קטינים, משהו שהוא בהקשר של בדיקה, טיפול, אשפוז פסיכיאטרי וכיוצא בכך, חל איסור פרסום על פרטים מזהים שלהם, כמובן לא הקלטות ולא צילומים. כמו כן, לאור האמור, אני קובעת כי בהתאם לסעיף 120 לתקנון הכנסת, ככל שתהיה בקשה מטעם חבר כנסת או חברת כנסת שנמצאים כאן, שר או נציגו, או אם יעלה צורך לשם ההגנה על קטין או חסר ישע, יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברות, דוברים או קטינות או קטינים לבקשת מבקש, משתתף או משתתפת אחרים בוועדה. אני רוצה לפתוח איתך, ירוס יקרה. לפני שאנחנו נגדיל את המסך, משפחת זלקה בעל כורחה יצאה לשליחות ומשמיעה קול למאבק באלימות תוך קריאה להתעוררות של החברה הישראלית. לפני כן אנחנו נשים סרטון קצר של ימנו, זכרו לברכה. בבקשה. (מוקרן סרטון, להלן הדברים:) אני לא יודע מתי אמור להגיע החילוץ. ביבי, אני פונה לממשלה לא להפקיר אותי, אני חייל בצבא ההגנה לישראל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מילים שמקבלות משמעות אחרת, "אני קורא לממשלה לא להפקיר אותי", ובשביל זה אנחנו התכנסנו כאן היום. ירוס, בבקשה. << אורח >> ירוס זלקה: << אורח >> האמת שהסרטון הזה עוד צולם כמובן הרבה לפני המקרה, וספציפית זה גם היה עם בת הזוג שלו לשעבר, שהיא באמת מדהימה ובאמת הייתה אהבת חייו. והסרטון הזה מאוד משעשע, והיום הוא מקבל צורה מאוד אחרת. לא תכננתי להציג אותו, אבל היה לי חשוב שקודם כול תדעו מי היה ימנו. ימנו היה ילד מהמם. קודם כול, הוא היה ילד טוב. ואני אגיד לכם, כשאנחנו קמנו מהשבעה, יום ראשון, ומן הסתם יש לו שני אחים קטנים, בני 12 ושבע, והיה כזה, רגע, מי לוקח את הקטן לבית הספר? שתבינו עד כמה הוא היה בן אדם מאוד טוב, שזו הרמה שאנחנו בתוך הבית וכמה הוא עזר לנו. ושתבינו שהרצח שלו, הוא לא משפיע רק על המשפחה שלנו, הוא גם משפיע על כל מדינת ישראל. ועם הסרטון הזה, ויש גם את המדבקה שהבנתי שאפשר להציג אותה פה. אני אתחיל בדברים שאני הכנתי, ואיך אומרים? אתם יכולים לפתוח את המחברות, לכתוב מחשבות, כי מפה זה יהיה התפקיד שלכם. ואני אציין שאנחנו באנו לוועדה הזאת לא כדי לסמן וי, אוי, משפחת זלקה הייתה בוועדה, ממש לא. אנחנו נהיה פה, בכל ועדה שתהיה בנושא, בעזרת השם, אנחנו נגיע ונהיה ונראה את הנוכחות שלנו, ואנחנו נממש את הזכות שלנו כאזרחים כן להיות פה. גם כשהכנסת הולכת להתפזר, אנחנו עדיין נהיה פה בכנסת הבאה, בעזרת השם, וחלקכם תהיו פה, אולי לא תהיו פה, אני לא חושבת שזה כל כך קריטי, העיקר שאנחנו נמשיך לפעול שהרצח הזה לא יהיה סתם. וכמובן גם תודה לפנינה שהייתה איתנו, שהגיעה לשבעה, וגם עוד חברי כנסת, וגם לקטי שהיא יושבת ראש הוועדה. אני אתחיל בדברים. שלום לחברי הכנסת, לנציגי משרדי הממשלה שאני רואה פה, לנציגי מערכת המשפט, לאנשי החינוך ולאזרחי ישראל ולפורום נרצחים נרצחות שהצטרפנו אליהם ושעוטפים אותנו. על השולחן שלי ועל המדבקה פה, יש מדבקה של ימנו שכתוב עליה: "ממנטו מורי", זכור שתמות בלטינית, ו"דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון". היום אני באה לכנסת ישראל כדי לשאול שאלה אחת, מי ייתן את הדין וחשבון על המציאות שאפשרה את הרצח של אח שלי? שמי ירוס זלקה, אחותו של ימנו זלקה, זיכרונו לברכה, ואני לא הייתי אמורה להיות כאן היום. הייתי אמורה להיות האחות שמתקשרת אליו, האחות שצוחקת איתו, האחות שמרימה כשצריך ונוזפת כשצריך, האחות שמייעצת לו על החיים, לא האחות שנאלצת לדבר בשמו בוועדה בכנסת ישראל, אבל בערב יום העצמאות, החיים שלנו נעצרו. אחי יצא לעבודה והוא לא חזר, לא בגלל תאונה, לא בגלל מלחמה, לא בגלל מחלה. הוא לא חזר בגלל חבורה של צעירים רוצחים שהחליטה לקחת חיים של אדם אחר לשם שמירת הכבוד, כמו שאנחנו רואים בחקירות וזה מפורסם. הם איימו, הם תכננו, הם חזרו כשעתיים לאחר האיום, הם המתינו לו בסוף המשמרת, הם התנפלו עליו, דקרו אותו בעורק במפשעה. לא בירך, במפשעה. באותה מידה היו יכולים לדקור אותו גם בצוואר. הם המשיכו להכות אותו כשהוא כבר היה שרוע על הקרקע ודימם. ואני אציין את זה פה, במשך שמונה דקות הוא היה כמו ברז מים של דם, מרוב שהיו שם כמויות של דם אנשים החליקו. ואז אותם רוצחים, 16 רוצחים, הם ברחו, הפקירו אותו למוות, ולא רק, הם שטפו את הדם שלו מהנעליים, הם החליפו את המכנסיים. בנוסף לזה, בבניין שכל זה קרה, שלוש קטינות עזרו. והיות ושלוש הקטינות עזרו, אין להן כתבי אישום. למה? הן עזרו בחקירה, למה שיגישו נגדן כתבי אישום? ומאז כולם שואלים את השאלה, מי רצח את ימנו? אבל אני שואלת שאלה אחרת, מה רצח את ימנו? האם רק הסכין, האם רק היד שהחזיקה אותו, או גם המציאות שאפשרה לנערים להסתובב חמושים? אולי גם אובדן ההרתעה? או אולי גם החוקים שכבר אינם תואמים את המציאות של שנת 2026? או אולי מערכת שלמה שמגיעה אחרי הרצח במקום למנוע אותו לפני שהוא קורה? נותנים לזה יד, תומכים ברוצחים. ואולי הדבר החשוב ביותר שאני רוצה לומר כאן היום: ימנו לא יצר את הבעיה, ימנו חשף אותה. הבעיה הייתה כאן הרבה לפני הרצח שלו. אנשי המקצוע, שאלה אתם, כן? אתם אנשי המקצוע, הכרתם אותה, המערכות הכירו אותה, הנתונים היו ידועים. האלימות הייתה ידועה, נשיאת הסכינים הייתה ידועה, כנופיות הנוער היו ידועות, הירידה בגיל העבריינות הייתה ידועה. אבל כל עוד זה היה בדוחות, בסטטיסטיקות ובדיונים המקצועיים, אפשר היה להמשיך הלאה. ואז הגיע ימנו, ובמותו הוא אילץ את כולנו להביט במציאות. הוא העלה מעל פני השטח שיח שהיה נוח מדי להשאיר אותו מתחת לפני השטח. שיח על אלימות, שיח על אחריות, שיח על אובדן ההרתעה, שיח על הפער בין הרחוב הישראלי לבין ספר החוקים הישראלי, שהוא בגדר המלצה. כי אם מישהו עדיין חושב שמדובר במקרה בודד, הנתונים של הכנסת עצמה מספרים סיפור אחר, ואני שמחה שראש תחום ממ"מ פה. אני עברתי על הנתונים, בסוף שנת 2025, כשהצגתם את הדוח, נפתחו בישראל 7,752 תיקים פליליים לבני נוער מתחת לגיל 15, בתיקים הללו נרשמו 21,520. אנחנו יכולים לראות עלייה של 22%, יותר מ-21,000 עבירות לבני נוער. זה אמור לזעזע את כל אחד ואחד שיושב פה ואת כל הציבור שרואה את הדיון עכשיו. אלו לא רק מספרים, אלו משפחות, אלה קורבנות, אלה חיים שנהרסו. ולפי נתוני הכנסת, עבירות נגד הגוף ונגד האדם מהוות כ-18% מכלל עבירות הנוער בישראל. האלימות כבר איננה תופעת שוליים, היא מציאות, והמציאות הזאת דורשת מאיתנו אומץ לומר את האמת. החוק בישראל כבר לא תואם את המציאות, הוא נשען על תפיסות שנבנו לעולם אחר, לדור אחר, לתקופה אחרת. אבל הרחוב השתנה, הפשיעה השתנתה, האלימות השתנתה, והחוק נשאר מאחור. אני שומעת גם בדיונים שוב ושוב את המילה "קטינים", ואני רוצה לשאול, באיזה שלב בדיוק הם היו ילדים? כשהם איימו לרצוח? כשהם תכננו נקמה? כשהם חזרו במיוחד כדי לבצע אותה? כשהם הגיעו חמושים? כשהם דקרו? כשהם המשיכו להכות אדם חסר ישע? כשהם ברחו, השאירו אותו למוות? באיזה שלב הם היו ילדים? כי אם נוער, הם יודעים לאיים, לתכנן, לתאם גרסאות, לטשטש ראיות, ויודעים לשתוק בחקירה, זה אומר שהם גם יודעים להבחין בין טוב לרע, הם יודעים להבחין בין חיים למוות, והחברה ואתם חייבים לדרוש מהם את האחריות הזאת. אני אומרת כאן בצורה ברורה, גיל אינו יכול להיות תעודת ביטוח מפני אחריות. רצח הוא רצח, והם, רבותיי, 16 רוצחים. הקבר של אחי לא נהיה קטן יותר בגלל גילם של הרוצחים, הכאב של המשפחה שלי קטן יותר, של האחים שלי קטן יותר כי הם קטינים, והחיים שנלקחו אינם שווים פחות בגלל גילם של הרוצחים. ואני פה ואני אומרת, צריך לפתוח דיון אמיתי ואמיץ על חוק הנוער, לא מתוך רצון של נקמה, אלא מהמקום של להגן על החיים שעוד נותרו פה, כי תפקידו הראשון של החוק הוא להגן על אזרחים שומרי חוק. הציבור בישראל מרגיש שהמערכות שאמורות להגן עליו אינן מספקות הרתעה. הציבור רואה שוב ושוב אלימות, שוב ושוב סכינים ושוב ושוב לינצ'ים, והוא שואל את עצמו, איפה הפחד מהחוק? איפה ההרתעה? איפה הגבול? והציבור ואנחנו זכאים לתשובות האלה. ואני חייבת לדבר על מה שקרה אחרי הרצח של אח שלי. עד היום אנחנו נותרים עם שאלות כבדות. כיצד ייתכן שבאירוע כה חמור היו ימים יקרים שבהם ניתן היה לתאם גרסאות, לשבש ראיות ולטשטש אותן? המערכת שלא בודקת את עצמה, ואני שאלתי איך היא יכולה להשתפר, מערכת שלא משתפרת לא יכולה להבחין שהמשפחה הבאה לא תעמוד כאן. ואני לא באה לפה רק עם כאב, אני באה עם דרישה ואני באה עם הצעה. אני קוראת לכם מפה לקדם מהלך לאומי המבוסס על שלושה עקרונות: הרתעה, אחריות ומניעה. הרתעה באמצעות ענישה מחמירה לרצח, לדקירות, ללינצ'ים ולאלימות קבוצתית. אחריות באמצעות חוק אחריות הורית אמיתית, שיקבע כי הורים אינם יכולים להתנער ממעשי ילדיהם כאשר מדובר באלימות חמורה, בנשיאת סכינים, בניסיון לרצח וברצח. ומניעה באמצעות השקעה בחינוך, במסגרות טיפול, באיתור מוקדם של בני נוער בסיכון ובמנהיגות ובערבות הדדית, כי ילד לא גדל לבד והחברה לא יכולה להמשיך להתייחס לאחריות הורית כאל סיסמה, היא חייבת להיות מציאות. והמדבקה מולכם, היא לא מולכם כי אסור, אבל המדבקה שאם תרצו תוכלו לקחת: דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, בעיניי זה לא רק משפט על אדם, זה משפט על מדינה, זה משפט על מערכת החינוך, על מערכת המשפט, על המחוקקים, וזה משפט על כולנו. כי חברה שמפסיקה לדרוש דין וחשבון בסוף מפסיקה להבחין בין טוב לרע. וחברה שמפסיקה להבחין בין טוב לרע מפקירה את האנשים הטובים שחיים בה, וימנו היה מהאנשים הטובים האלה. גם בלילה שבו הוא נרצח הוא בחר להתערב כדי להגן על אחרים, הוא בחר באחריות, הוא בחר בטוב. הוא חי את הערך של ואהבת לרעך כמוך. המאבק שלנו לא הסתיים בבית המשפט, הוא ממשיך כבר היום בעוד מחוזות. ואני לא מבקשת רחמים, אני לא מבקשת אמפתיה, אני דורשת אחריות ואני דורשת שינוי. אני דורשת שמדינת ישראל תחליט שחיי אדם קודמים לתירוצים. כי אם בעוד שנה תעמוד כאן משפחה אחרת ותספר את אותו סיפור, נדע שלא למדנו דבר. אבל אם נבחר לשנות, אם תבחרו, ואני אומרת את זה פה, ואם תבחרו להחזיר את ההרתעה, ואני אגיד שאני למדתי את זה מנילי, שהרתעה זו לא בושה וזה גם חינוך, את האחריות ואת קדושת החיים, הרצח של ימנו לא יהיה עוד מספר, הוא יהיה נקודת מפנה, ולכם יש את האפשרות הזאת, שזו תהיה נקודת מפנה. עד כאן, עד כאן לאלימות, עד כאן להפקרות, עד כאן למציאות שבה אנשים מפחדים לצאת מהבית, ועד כאן למציאות שבה משפחות קוברות את היקרים להן בגלל אלימות שניתן היה למנוע. ימנו כבר לא יחזור, אנחנו יודעים את זה, כן? הוא לא יחזור, אבל אנחנו יכולים להחליט שהמורשת שלו תחזיר לחיים אחרים. ואל תשכחו, זכויות הילד, זו הוועדה פה, הגדולה, שהזכות של הילדים זה הביטחון שלא יפגעו בהם. ולסיום, הרצח של אחי הקטן, הוא שינה את השיח החברתי וכל הורה אחרי הרצח שומר על הילדים שלו בשבע עיניים, כי עד שלא תהיה ענישה מחמירה, המסר הוא שהמדינה לא שומרת, והתפקיד שלכם הוא לשנות את המציאות. ואני רוצה להגיד שנהפוך את הזיכרון של אחי, שזאת תהיה הפעם האחרונה שאנחנו נשמע על לינץ' של קטינים, ושהחוק שומר, ואני אומרת את זה פה, זה כתוב בפרוטוקולים, כרגע החוק שומר על אותם רוצחים. ואני לא אומרת את זה סתם, כתבי האישום מוצגים לציבור. אני בעצמי לא יודעת מה השמות שלהם, אין לי שום עניין לדעת מה השמות שלהם. אני יודעת, 16 רוצחים יש, וזה עוד המעט שמשטרת ישראל עשתה. ואני אומרת את זה, איך אומרים, מילים קשות. אם הסיפור והמקרה של ימנו לא היה מצולם ואם הוא לא היה בהד תקשורתי, משטרת ישראל לא הייתה עובדת קשה, פרקליטות מחוז מרכז גם לא הייתה עובדת קשה. איזה מסר זה אמור להעביר לציבור? שכל אדם יתחיל להסתובב עם מצלמות במקומות העבודה של הילדים? וזו גם מציאות שאני מבקשת מכם, קחו את זה לבית, תחשבו על זה. ואני אסיים בלהגיד, זה כבר לא יהיה יהי זכרו ברוך, זה יהיה יהי זכרו מהפכה. תודה רבה. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה על הדברים הנוקבים שלך, ירוס. נוקבים, חכמים. אני יכולה לומר לכם שגם כשהיה את השיח עם יושבת הראש הקבועה, קטי שטרית, וגם איתי ועם ירוס, היא לא התמקדה בצדק הפרטי בלבד שהיא דורשת שייעשה עם אחיה, היא אמרה: אני רוצה לדעת שאני באה לדיון ושיוצאות תוכניות אמיתיות עם מעקב ברור, ועל זה תודה לך, בראייה של הכלל, שאת לא מתכנסת בתוך עצמך, והמשפחה, אתם מבקשים באמת למנוע את הרצח הבא. אני אאפשר לחברי כנסת ואיש מקצוע וככה אנחנו נמשיך. חברת הכנסת דבי ביטון, חברת הכנסת עדי עזוז, אני רק מבקשת שכל אחד דקה, קולע, כדי שנוכל להספיק לשמוע את כולם ולהגיע גם למשרדי הממשלה כדי לצאת עם דברים פרקטיים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אני אתחיל קודם כול בלהגיד לך תודה, ירוס, על הדברים הבאמת נוקבים וקשים שאמרת. זה גם להשתתף בצערך, אבל גם נראה שבעל כורחך נקלעת למשימה שאת גם לוקחת על כתפייך הצנומות שנשמעות מאוד גדולות כשאת מדברת, כל הכבוד. אני רוצה לדבר על החלק האחרון שאמרת, על הנושא של המניעה. לפני שהגעתי לכנסת הייתי מנכ"לית עמותת החצר הנשית, יש פה גם נציגות לחצר שמפעילה מרחבים לנערות וצעירות על רצף הסיכון, וקיימנו דיונים גם בשבוע שעבר פה בעוד ועדות. והאתגר הכי גדול, יש פה נציג אוצר? אין נציג אוצר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נדאג שאם יהיו תוכניות שצריכות תקציב, אנחנו - - - << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, חבל, כי זה כסף, מדובר פה בכסף, ובסוף משרד הרווחה קיצץ בתוכניות שלו השנה כבר 3% בפעימה הראשונה, כעת קיצצו עוד 2% לבקשת האוצר. כלומר, יש קיצוץ של 125 מיליון שקלים בתקציב משרד הרווחה, שאנחנו רק רוצים להגיד, משרד הרווחה זה לקחת מאלמנה, מילד עם אוטיזם, מצעירה במעגל הזנות או מנוער בסיכון. וכרגע מה שאנחנו רואים זה שיש תוכניות, גם במכתב של מנכ"ל משרד הרווחה שבאמת עושה ככל יכולתו, אבל הוא גווע ברעב. ולכן, גברתי, מה שאני הייתי רוצה שייכנס לפרוטוקול, יש תוכניות קיימות, יש את התוכנית של 360, יש את החצר הנשית, יש את עלם, יש בתים חמים ויש מרחבי נוער. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הרשות לביטחון קהילתי, שיש שם גם עכשיו את השופט אביטל שנכנס. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> נכון, למשרד עצמו כבר יש תוכניות מאוד טובות שעובדות. ואני רוצה להגיד שוב, בכובע הקודם שלי כמנכ"לית החצר, הרבה פעמים המשרד אוהב לבוא ולהגיד: בואו נעשה פעילות חדשה, בואו נביא פרויקטים חדשים. זה חשוב לעשות דברים חדשים, אבל אני חייבת להגיד שחשוב מאוד לתקצב את הקיים, ו-15 שנה התעריפים לא עודכנו לפעילות קיימת, ואם היא תתוקצב כראוי, גם העמותות ייגשו ויובילו. כי המניעה, מניעה, מניעה, מניעה, זה בסוף מה שחשוב. ילד בן 12 שמרים סכין זה אנחנו נכשלנו כמדינה. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. את נוגעת בנקודה מאוד משמעותית. אנחנו רואים את הרגרסיה בתקציבים ובהשקעה בכל מה שקשור למדריכי רחוב. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> במניעה. לאו דווקא בחינוך הפורמלי שגם שם אנחנו רואים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> 125 מיליון מתקציב של משרד הרווחה קיצצה הממשלה, זה לא הגיוני, ממשרד הרווחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מכיוון שעדי הייתה מאוד קצרה אנחנו נאפשר לעוד חברת כנסת, חברת הכנסת דבי ביטון, ואז אנחנו נעבור לארגון משפחות נרצחים ונרצחות. גם אתם תהיו ממוקדים, יש גם את החקיקה שאנחנו מובילים יחד, תוכלו גם לגעת בזה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תודה, חברת הכנסת תמנו, על הדיון החשוב הזה. כמובן, ירוס, השתתפות בצערכם, הלב נשבר. אני אמשיך את הקו של עדי. כל מה שכתבת, מה שאמרת, זה מה שצריך להיות. אני לוקחת את זה, הופכת אותו לחוק, לא מרבה בהרבה זמירות ומילים גבוהות וכולי. וכמי שליוותה נוער בסיכון כעורכת דין ומי שביקרה בפנימיות האלה ומי שפוגשת היום ילדים, ממש בכל אירוע כמעט אפשר לראות ויכוחים קטנים, ילדים מאוד מאוד צעירים שהשיח שלהם הוא אלים. ואני יכולה לשים גם דגש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה בא הרבה פעמים מהבית, צריך לומר ביושר. אנחנו מדברים על הילדים, ילדים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת לך, פנינה. כשהיינו מפונים מהעוטף, כשהייתי מפונה, באחד הערבים, באתי מהכנסת ב-22:00, נערים בני עשר ו-11 הולכים מכות מול המלון עם סיגריות, עם בקבוקים, ואני התקשרתי לשר הרווחה ואז שלחו נציגים מעלם. אבל את רק צריכה להבין שלא די בכאוס שיש לנו במדינה, וכן, להורים יש את האחריות, להערכתי, הכי הכי גבוהה, ואי אפשר להתעלם מזה. כי בסוף אותו הורה צריך לדעת לאן הבן שלו הולך, עם מי הוא מסתובב. וברגע שאנחנו לא נתחיל להטמיע את זה מהבית, גם המניעה בעתיד קצת מקשה עלינו. ולכן, משרד החינוך, יש לו אחריות מאוד כבדה, המשטרה בהחלט. נושא ההרתעה, אי אפשר להמשיך לחכות לעוד מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה. חברים, יש אלפי מקרים, והיא צודקת, אם לא הייתה תקשורת, הסיפור הזה היה יורד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה זאת אומרת? אסור שהוא ירד, בואו נאמר ביושר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל אני אומרת שזה מה שעצוב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הרצח התרחש בין שלישי לרביעי, עצרו. באותו יום בפתח תקווה הייתה תקרית ותגרה סביב סיגריות, עליה דיווחו, על הרצח והדקירה החמורה והלינץ' שעשו לזלקה לא דיווחו. עצרו אותם רק ביום ראשון, ביום שישי, רק אחרי שהתחלנו להיכנס כבר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה עצוב, וזה מה שמטריד אותי. כבר לא מדברת על התקציבים המטורפים שנוגעים. ודבר אחד שוכחים, זה דור התקומה העתידית שלנו, ואם לא נדע לחנך אותו, זה מה שנקבל. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. << אורח >> ירוס זלקה: << אורח >> אני אגיד גם משהו שלא ציינתי. משטרת ישראל, האירוע, היו שם שלושה פקחי עירייה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שיטור עירוני, נכון. << אורח >> ירוס זלקה: << אורח >> כן. הם לא הגישו לו עזרה ראשונה, הם היו אטומים. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת היו? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דקות ארוכות הוא התבוסס בדמו, עברו לידו, הסתכלו, אף אחד לא הגיש עזרה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן, לא אזרח, לא כלום. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> שוטרי סיור, פנינה? אלה דברים חמורים שאת אומרת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שיטור עירוני, ואני פגשתי אותם אחר כך בעצרת. שיטור עירוני עברו ולא נגעו בו, והוא בחיים, בחיים. << אורח >> ירוס זלקה: << אורח >> אבל חברת הכנסת ביטון, יש הבדל בין אזרח ממוצע, שבסופו של דבר הם עברו על לא תעמוד על דם רעך, אבל בעלי תפקידים, להזמין אמבולנס. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זו שערורייה. << אורח >> ירוס זלקה: << אורח >> זו שערורייה. שדרך אגב, בטח את שואלת, אם שאלת, שאלתי גם שאלתי, והתשובה שקיבלתי, זה בפרוטוקולים ודברים כאלה, ואלה תשובות בדיחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה על החידוד הזה. ויש נציג משטרת ישראל. אני ארצה לדעת, בגלל שאנחנו ככנסת, ואולי טעינו, בחלק מהמקומות הרחבנו סמכויות לפיקוח עירוני ומאבטחים ועוד ועוד, אבל אם הם לא יודעים להגיש עזרה. הנוהל צריך להיות ברור, משטרת ישראל אולי צריכה לעשות את זה, או וואטאבר, יש פה את משרד המשפטים, צריך לראות איך אנחנו מחדדים את החקיקה. אני חושבת שכל אזרח אמור להגיש עזרה. אנשים שם פשוט עמדו, צילמו, הרבה מהם ילדים, שזה פסיכי ומטורף. אבל אין דבר כזה שגורם שהוא בוודאי מוסמך, אותם אנשים שעבדו בשיטור העירוני ודקות ארוכות ראו אותו מתבוסס בדמו ופשוט ויתרו עליו, אני מנסה לחשוב מה עבר להם בראש. מה עבר להם בראש? אנחנו צריכים לחדד את זה ולהעביר נוהל, כמדיניות, שאין דבר כזה שעובד מדינה או עובד רשות. << אורח >> אבישי גולן: << אורח >> שמי אבישי גולן, אני קצין חקירות נוער ארצי. אני רק רוצה להתייחס לדברים שלך, גברתי. קודם כול, אני משתתף כמובן בצערה של המשפחה. אני אומר, הרצח של ימנו הוא אירוע. זאת אומרת, הוא עשה שינוי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה יודע למה? הוא מת כאילו הוא ילד של אף אחד והקדוש ברוך הוא הפך את זה שהוא הפך להיות ילד של כולם, של כל עם ישראל. << אורח >> אבישי גולן: << אורח >> חברת הכנסת תמנו, אני רק מזכיר שממש באותו שבוע היה רצח נוסף של צעיר אתיופי בבאר שבע. << אורח >> ירוס זלקה: << אורח >> נכון, בבאר שבע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דסטאו. << אורח >> ירוס זלקה: << אורח >> למה אתה לא מתייחס לאירוע הדקירה שהיה בפתח תקווה באותו ערב? עם מצ'טה, אני אגיד, היה אירוע דקירה עם מצ'טה בפתח תקווה. << אורח >> אבישי גולן: << אורח >> אני אגיד לך למה, עם יד על הלב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, אתה הזכרת ואנחנו ניתן כבוד, כל ילד הוא עולם ומלואו. << אורח >> אבישי גולן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> באותו ערב נרצח דסטאו צ'קול, זכרו לברכה, צעיר בן 18 שהיה לפני גיוס, ואנחנו משתתפים בצער המשפחה. בבקשה. << אורח >> אבישי גולן: << אורח >> ראשית, לצערי, יש כל כך, כל כך, כל כך הרבה אירועים שאנחנו הרבה מאוד פעמים רודפים אחרי הזנב של עצמנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר, אנחנו נגיע לעניין הזה. רצית הערה ספציפית לעניין הגשת העזרה? << אורח >> אבישי גולן: << אורח >> כן, גברתי. יש דברים, גברתי, שהם מעבר לחקיקה, הם פשוט הערכים שלנו כבני אדם. לבוא ולהגיד לשוטר, אתה צריך להגיש עזרה כשאתה רואה מישהו מתבוסס, גברתי, זה לא משהו שצריך להגיד, זה משהו שטבוע בערכים שלנו, בדם שלנו. אם אנחנו צריכים להגיד את זה, אנחנו כחברה ואנחנו כארגון נכשלנו, חד משמעית אני אומר את זה. אני לא מכיר את האירוע ששלושה שוטרים היו בזירה הזאת ונמנעו מלהגיש עזרה לימנו, זיכרונו לברכה. אבל ככל שזה נכון, ברור שזה לא תקין וברור שזה יתוחקר, כמו שכל בן אדם אחר שהיה נקלע לאותה זירה, בין אם הוא שוטר, בין אם הוא עובד מד"א, בין אם הוא עובד משמרות לילה, היה צריך להגיש עזרה. זאת אומרת, יש דברים, באמת אני אומר, שלא צריך לדבר עליהם, כי יש פה כל כך הרבה דברים שכן צריך לדבר עליהם. באמת כל הנושא הזה של גל האלימות ובאמת כל הנושא הזה של - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נגיע ובאמת נדרוש תשובות, מעבר לערכים אנחנו גם באמת נבקש תשובות. הכי חשוב זה הערכים, אבל מעבר לערכים אנחנו נדרוש תשובות. המקרה הזה היה צריך להיות מתוחקר. אגב, אף אחד לא תחקר אותו, שזה ביזיון בפני עצמו. אני שואלת את עצמי, מעניין למה הם לא הגישו לו עזרה דקות ארוכות. אתם רוצים לשמוע משהו? הסרטון הזה לא פחות מזעזע מהרצח עצמו. אנחנו ניתן למשפחות נרצחים ונרצחות, אחרי זה חברת הכנסת נעמה לזימי. << אורח >> אביטל שריג: << אורח >> תודה, ירוס, על דברייך הנוקבים ותודה לוועדה על קיום דיון זה. אני אביטל שריג, אני מייצגת את ארגון משפחות נרצחים ונרצחות. אחותי, לאה כהן, נרצחה עם שני ילדיה, יאיר ויעל, על ידי אבי המשפחה בשנת 1999. ארגון משפחות נרצחים ונרצחות מאגד בתוכו עשרות בני משפחה שיקיריהם נרצחו סתם, על לא עוול בכפם. הארגון הוקם בשנת 1998 ומאז פועל בהתמדה ובעקביות למנוע אלימות בכלל ומעשי רצח ולתמוך בקורבנות של נפגעי עבירה. אין עוררין על כך שמניעת אלימות חייבת להתחיל בכל מוסדות החינוך החל מגיל הגן, אבל במצב החירום שאנחנו נמצאים בו צריך לחשוב על דברים מיידיים בתחום אכיפת החוק. הארגון קורא למשטרה לפעול ליישום לאכיפת החוק הקובע כי נושאים אולרים, דוקרנים וסכינים למיניהם שלא כדין יישאו בעונש מאסר בפועל. יש לאכוף את החוק גם לקטינים. הגישה הסלחנית מעודדת נשיאת נשק קר, ואת תוצאותיו החמורות ראינו ברצח של זלקה וצ'קול. על בתי המשפט לתת עונשי מאסר משמעותיים, ארוכים יותר ולא מתפשרים על מעשי רצח ספונטניים. כמו כן, אין לתת לגיטימציה לעסקאות טיעון בעבירות דקירה המסתיימות במוות, בין אם מדובר בקטין, בגיר או דקירה חד פעמית. אנו דורשים שמערכת אכיפת החוק תחדל מהגישה הסלחנית ותתחיל במניעה והרתעה אשר ימגרו את תופעת האלימות והסכינאות המחרידה שהפכה למכת מדינה. אסור להיות שאננים, זה יכול לקרות לכל אחד. אנחנו קוראים לרשויות החוק לחוקק תיקון ולהוריד את גיל הקטינות. כמו שמישהו יכול לנהוג ברכב מגיל 16 וכמה חודשים, הוא גם יכול לעמוד למשפט על רצח. נאשמים קטינים נהנים מענישה מקלה המשדרת שלא נורא לרצוח, ניתן להשתחרר ולהמשיך בחיים כאילו כלום לא קרה, להתחתן, להביא ילדים לעולם. שמות רוצחים קטינים אינם מתפרסמים לעולם, מה שמקנה להם חסינות לשארית חייהם. ומה עם המשפחות? הן אלה שנמצאות למעשה במאסר עולם, מאבדות טעם בחיים, מסתגרות בבתיהן מחשש להיתקל ברוצח יקירם. מדינת ישראל חייבת לבלום את מגפת האלימות הגואה ולהבטיח עתיד בטוח לדור הצעיר ולכל החברה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> קודם כול, אני רוצה להודות לארגון נרצחים ונרצחות שאני מכירה קרוב ל-20 שנה. העבודה שאתם עשיתם לאורך השנים כדי גם להיות שם בשביל המשפחות, אבל לא רק, כדי להוביל את החקיקה למען נפגעי העבירה, הוא דבר שבכלל אי אפשר להסביר אותו. עשיתם מהפכה בעניין הזה. אני יודעת שאתם ממשיכים לעבוד, וגם הבאתם עוד תיקון של החוק שלא יכול להיות מצב שלינץ' בצוותא, לינץ' ורצח בצוותא לא נחשב נסיבות מחמירות, זה לא נחשב נסיבה מחמירה. והתיקון הזה, אנחנו הגשנו יחד איתכם, ואני מאמינה שבעזרת השם, ירוס, יש שורה של חקיקה של חלק מחברי הכנסת שלא נמצאים פה, אני יודעת שנאור שירי ועוד חברי כנסת הניחו הצעות חוק. נראה לי שזה הזמן גם לשבת כקבוצת חשיבה, כחברי כנסת מכל המפלגות, כדי לראות יחד גם עם הארגונים הרלוונטיים וגם משרדי הממשלה, לראות איפה התיקונים שנדרשים. בבקשה, חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אני אגיד כי אני צריכה לצאת, אבל אני כן אגיד שיש גם ב-13:00 דיון בוועדה לביקורת המדינה על נוער בסיכון. אם תרצי להגיע לשם, זה דיון שיכול להיות לך גם רלוונטי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. חברת הכנסת נעמה, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. אני כמובן מסכימה עם מה שאמרו פה גם חברותיי לפני כן, וגם באמת עם כל מי שנוכחים כאן, אבל אני רוצה להעלות איזו זווית שפחות אולי דוברה וכן חשוב לומר. יש מחשבה שאולי תוכנית חינוכית למיגור אלימות תיתן פתרון, בעיניי הסיפור הוא הרבה יותר הוליסטי. זו השקעה במערכת חינוך לערכים, ובהכרח בחינוך הלא פורמלי. החינוך הלא פורמלי בישראל נזנח. הוא תמיד נחבט ומקוצץ, ולצערי, הרבה מהחלק הארי שלו גם לא בבסיס תקציב. אם אנחנו לא מסתכלים על תחום החינוך בצורה הוליסטית, ועל תפקיד שהוא לא רק עוד שעת מחנך בכיתה, או, את יודעת, תוכנית שמשרד החינוך מעניק, אלא איך המערכת הזאת בנויה ואילו בני אדם יוצאים ממנה. האם כיתה, פנינה, של 40 תלמידים מאפשרת העמקה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היא מאפשרת סטרס ובריונות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם הגדלת תשלומי הורים, שהם פוגעים בחברה יותר מוחלשת, בטח בצעירים, צעירות, נוער בסיכון, האם קיצוצים בתנועות הנוער וארגוני הנוער, שהם בסוף נותנים לנו גם אילו אזרחים אנחנו רוצים, רוצות להיות כאן, לא הכול זה ציונים. מי שמתעסק רק בציונים מאבד את הנשמה, מאבד את היותנו בני אדם. ואני אגיד לך, אני ניהלתי תוכנית מלגות בחיי לפני כן, גם ניהלתי מחלקת נוער, אני יכולה לומר שדווקא השלמה במתמטיקה, שזה חשוב, אנחנו מתמודדים פה עם ירידה בציונים והכול, זה אפשר לעשות, אבל אילו אנשים אנחנו יוצאים מהמערכת, אילו בני אדם אנחנו, זה לא בהכרח. ומה שקרה עם ימנו, קודם כול, מלאך נלקח מאיתנו, כי מהסיפורים רק בשבעה ולאחר מכן, כולנו בכינו גם על איזה אדם נרצח כאן, איזה איש, מנהיג. סיפר לי השכן שהחניכים שלו בבני עקיבא היו הולכים אחריו. אני יצאתי משם בדמעות עוד יותר. סיפר לי על זה, אני מספרת לך, את יודעת, אבל אני מסתכלת עלייך, ירוס, שפעם אחת הוא חזר מהפיצרייה והרגיש שהוא עשה טיפה יותר מדי רעש עם המנוע של האופנוע והוא הלך להתנצל אצל כל שכן שאולי הוא הרעיש בלילה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. וכל הקטטה זה כי הוא עזר לשתי ילדות שהשפריצו להן ספריי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> באמת, זה לשמוע על בן אדם שהוא פשוט היה עם הלב. אני אומרת, התיקון הוא גם לקחת את הנשמה היתרה הזאת, את כל מה שהוא היה עבור קהילתו, עבור החניכים שלו, עבור הסביבה שלו, ולהפוך את זה לתיקון ואור ושינוי. זה לא מנחם, אבל אנחנו חייבים לפעול לתיקון, חייבים. ולראות, על כלום, על כלום נרצח נער. וגם דסטאו צ'קול, צריך לומר. על מה? מה זאת האלימות המתפרצת הזאת, וגל האלימות, וכמעט נרצח גם שבוע שעבר יש לומר. זאת אומרת, יש כאן מצב מתגלגל, מערכת צריכה לעצור לריסטרט, לא לתוכנית, לא לסמן וי. ואני אומרת, אם אכן האירוע הזה הוא אירוע מכונן, אני מצפה שכל המדינה תתכנס, וזה לא אליכם כמובן, אלא תפיסה מדינתית, מה אנחנו עושים במקום הזה. כשמקצצים את האגף הקהילתי במשטרה, לא רוצים לתקן, מילים לא מעניינות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ובני נוער ותנועות הנוער. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, ברור, זה אגף המניעה, זה אגף, בעיניי, אחד החשובים ביותר במשטרה, לא זה שצריך להיות שק החבטות של כן או לא. אני, דעתי ידועה, נלחמנו על התקציבים האלה. וכשמקצצים את תנועות הנוער לא עושים תיקון. כי אני חושבת שאתכם לא מעניינים נאומים, אתם רוצים לדעת איפה הכסף, לאן הוא הולך, איפה הוא מושקע, רק ככה עושים תיקון. מערכת החינוך, היא תהיה קו התיקון של כל הדבר הזה. בתוכניות, במדיניות, בחינוך הלא פורמלי, בצמצום כיתות לימוד, ביותר מתן השקעה במחנכות שקורסות תחת הנטל. ככה ייצאו פה בני אדם, ככה נמנע סיכון נוער. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, נעמה. אני אומר, דיברת, ירוס, על ההרתעה, אחריות ומניעה. את נגעת בנקודה החשובה על אחת הרגליים, אולי הרגל החשובה ביותר, שזה החינוך. אבל אני רוצה להזכיר, מזכירים פה אירועים, אבל אני רוצה לקחת אתכם אחורה, חמש שנים אחורה. הייתי שרת העלייה והקליטה, הרצח של יואל להנגהל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היה צריך לזעזע את כל המדינה. << אורח >> ירוס זלקה: << אורח >> משתחרר שנה הבאה אחרי שלוש וחצי שנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פנינה, רצח וטיוח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אספר לכם שאבא של יואל, גדעון, שאני בקשר איתם, הוא לא כל כך יודע עברית, הוא מתכתב איתי באימוג'י. כשימנו נרצח הוא שלח לי את הסרטון של הרצח של יואל ושלח לי את הסרטון של ימנו ולבבות שבורים. אנחנו לא השכלנו להזדעזע אז. אתם יודעים שיש רק שני נאשמים, אחד שכבר הורשע והוא עומד להשתחרר? רצחו אותו. הייתה ניידת, זה מאוד דומה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> על כלום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הייתה ניידת, הגיעה ניידת, אגב, השיטור העירוני היה גם בזמן הקטטה באזור, והניידת הלכה כשהוא היה בחיים, היא הלכה. כולם הם הילדים שלנו, כולם הם הילדים שלנו, נתחיל באחריות הזאת. אפרופו ואהבת לרעך כמוך, הם כולם הילדים שלנו ואי אפשר להתעלם. ואם היינו מתעוררים אז, אולי לא היינו במקום הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> את ממש צודקת. המקרה של יואל הוא מקרה מטלטל, ואגב, היעדר ידיעת השפה היה גם, לדעתי, בלם לא מוצדק ומעוות מלהפוך את זה למקרה דגל. הגעתי שם לשבעה, הייתי שם באיזה שיעור - - - שהיה בדיוק איתם, עם הקהילה. סיפרו, הילד הזה, השירים האהובים עליו היו שירי שבת, עלה עלייה ציונית, ממש, הוא היה עולה חדש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> קהילה יקרה, נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ילד טוב, פשוט נרצח סתם, החליטו לרצוח. איפה? איפה? זה מטורף. וזה באמת זה, כשלא מטפלים, זה קורה שוב ושוב ושוב. << אורח >> ירוס זלקה: << אורח >> אבל זה גם נובע מזה שהפרקליטות מייצגת את עצמה. יש פה נציגות מהפרקליטות? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> משרד המשפטים, כן. << אורח >> ירוס זלקה: << אורח >> יופי. אני חושבת שהציבור לא יודע, וברוך השם שזה מצולם, הפרקליטות דואגת אך ורק לעצמה והיא דואגת לאחוזי ההרשעות שלה. אנחנו בין הגבוהים בעולם, שאחוזי ההרשעות שלה גבוהים, ולא בכדי סתם, כי אתם מההתחלה מגישים כתבי אישום מבישים שאני לא יודעת למה בכלל הלכתם ללמוד משפטים, כן? מבישים. מה זה רצח באדישות? ואצל יואל זה סיפור שאני בעצמי כשהייתי נערה ואמרתי, איך זה הגיוני? חמש שנים הוא קיבל, קיצרו לו על שליש, שלוש וחצי שנים והוא משתחרר שנה הבאה. ויותר מזה, איך זה הגיוני שעל רצח מגישים על שום דבר ועל עבירות סמים מקבלים שמונה שנים ישר, שלוש שנים ישר? וזה נורא, ואני חווה את הפרקליטות שורה ראשונה. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ניהול הסיכונים צריך לרדת מהפרק, צריך לתת את יומם, את המקום לצדק ויומם של הקורבנות, כי הדם שלהם זועק מהאדמה. ניהול סיכונים, הוא בעיניי הפך אותנו לחברה אטומה וקהת חושים. זה משהו שצריך לקחת בחשבון. אולי את לא הכתובת, אבל הקריאה הזאת היא קריאה לפרקליט המדינה. הקריאה הזאת היא קריאה לפרקליט המדינה. אני רוצה לאפשר לשרי. << אורח >> שרי כהן: << אורח >> תודה. חיכיתי לזה, וואו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> פעילה חברתית, נמצאת בקשר הדוק גם עם המשפחה, ונמצאים שם כמשמרת מול בית המשפט כדי לממש הלכה למעשה את העובדה שמחאה היא נשמת אפה של הדמוקרטיה. בבקשה, ואז אני אתן לחברי הכנסת הנוספים. << אורח >> שרי כהן: << אורח >> קודם כול, עצם העובדה שאני בכלל יכולה לבוא ולדבר כאן, זו המהות של מדינת ישראל, שלכל אחד יהיה ביטוי, יש פה דמוקרטיה, יש פה חופש ביטוי, לכל אחד יש מקום לבוא ולדבר. אני לא יודעת מה עם שאר המדינה, אני ספציפית בחיים שלי עצרתי הכול. אני מאבטחת, משמרות אינטנסיביות מאוד, גרה לבד, מממנת את עצמי, לומדת, עצרתי את הכול והצטרפתי למשפחת זלקה. מבחינתי, האירוע הזה, אני מכירה אירועי עבריינות שאנחנו רואים פה בחדשות פה ושם, סכסוכים. ימנו לא בחר את עולם העבריינות, הם נטפלו אליו ועשו בו פיגוע, פיגוע לכל דבר, היה כאן פיגוע. כמו שאנחנו מכנים את 7 באוקטובר, כמו שאנחנו באים ונלחמים נגד נוח'בות ונגד אנשים שחיפשו לקחת את החיים של אנשים תמימים שלא חיפשו לעשות שום דבר רע לאף אחד, באותה דרך אנחנו צריכים להתייחס לילדים, לנערים האלו. זה לא הגיוני. סליחה, אם ילד בגיל 12 יכול להצטרף ללינץ' ולהמשיך לבעוט בבן אדם מדמם למוות, אותו זן של ילדים לא יכול, ואני גם פונה למשרד הרווחה שאישר את הביזיון הזה שהם שוחררו למעצר בית, שישה מהמעורבים באירוע שוחררו למעצר בית, ישבו והעלו סטורי שהם עם פינלנדיה ועם בריזר והכול בסדר, כאילו לא בעטנו בראש ובגב ובבטן של ימנו בנימין זלקה באירוע הרצח המזעזע והמתועב הזה שהכפיש את מדינת ישראל, הכפיש את שמה של מדינת ישראל. וכל מי שנמצא פה, חבר כנסת, יודע שהוא רוצה לקדם משהו במדינה, הוא מאמין בעצמו, מדינת ישראל, עצם הקיום שלה הוא על אמונה בעצמה, שאנחנו יכולים לבוא ולהילחם בבריונים שמנסים להיטפל אלינו יום-יום, אם זו איראן, אם זה חיזבאללה, אם זה מעזה. כל יום אנחנו נלחמים על הקיום שלנו. לא הגיוני שבמקרה כזה מישהו יעצים עין. זו בדיוק הסיבה שיש חוקים, זו בדיוק הסיבה שיש משטרה. אני באה ואני מדברת לא בהכרח על האירוע הספציפי הזה. אני אימא עתידית למדינת ישראל, אני מפחדת על הילדים שלי במדינת ישראל. אני אומרת, כל עוד אני נמצאת כאן ואין לי עדיין ילדים ואין לי משפחה ואין לי עיסוקים שאני יכולה להתעסק בהם ואני יכולה לתת כל מה שאני יכולה למשפחה הזאת, אני אעשה. כי זו לא רק אני, אלה כל האימהות שיושבות כאן, עוברות לידינו אימהות בדיונים עם עגלה ובוכות והן פשוט לא יודעות מה לעשות. יש פה תסכול ציבורי. כל הציבור מסתכל, עיני העבריינים נשואות לאירוע הזה, לראות מה יצא מפה, אם ישחררו את העבריינים האלה או לא ישחררו אותם. אותם אנשים שביצעו את הדקירה, שתמכו בדקירה. סליחה, יש לי משהו לומר. רצח בצוותא, זה קיים, זה קיים במדינת ישראל, זה קיים בחוקים, למה המציאו את זה? בדיוק בשביל רגעים כאלה. סליחה, דוקטרינת המבצעים בצוותא קובעת כי אנשים שפעלו יחד כגוף אחד לביצוע משימה עבריינית יישאו באחריות פלילית מלאה ומחמירה כשותפים ישירים, ללא קשר מי מהם ביצע את הדקירה או לא ביצע את הדקירה. עצם זה שהילדים האלה חסמו לו את נתיב הבריחה, עמדו, אם הוא היה יכול לברוח אולי הוא היה ניצל מזה, אבל אף אחד מהם לא אפשר לו לברוח. זאת אומרת, הם חסמו את הבן אדם, הכו אותו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הפרקליטות, אנחנו נשאל, אני אשאל שאלות, ואני אוהבת מספרים, כמה פעמים השתמשתם ברצח בצוותא, גם אם זו לא נסיבה מחמירה לפי חוק העונשין, כמה פעמים השתמשתם בזה? והאם אתם יודעים בכלל לתת אמון בשופטים? אם אתם כובלים את הידיים של שופטים ברגע שהגשתם כתבי אישום מסוימים, אנחנו הרי יודעים ששופט לא יגיד לכם, תחזרו ותגישו כתב אישום מתוקן, הוא לא יעשה את זה. אני מבקשת לדעת כמה פעמים אתם השתמשתם. היא תסיים ואז. << אורח >> שרי כהן: << אורח >> מה שמדרבן אותי בכלל, אני רוצה להגיד, אני לא הכרתי את ימנו, לא הכרתי את המשפחה, אני מגיעה לפה נטו משליחות עתידית לילדים, לנכדים, למשפחה שאני אקים בעזרת השם ובמדינת ישראל, אנשים שרוצים להמשיך לחיות פה בצורה נורמלית. כלומר, אנשים מסתכלים על האירוע הזה ואומרים, אוקיי, זה היה אירוע אחד, זה היה עצוב, בואו נמשיך הלאה, אבל הם לא מבינים את החשיבות של הטיפול באירוע הזה. צריך שפרקליט המדינה יסתכל על הניהול של התיק הזה, ישימו זכוכית מגדלת, כי זה אירוע הדגל. האירוע הזה הוא קריאת השכמה לכל המדינה. וימנו, לצערי הרב, הקריב את עצמו שיתעוררו פה במדינה הזאת לגבי היחס לנוער שמכה והוא אלים והוא פשוט שוחט על כלום ושום דבר. אני רוצה להגיד עוד משהו. אימא של ימנו, אני מגיעה כל דיון לבית משפט והיא יוצאת משם לא עומדת על הרגליים, היא יוצאת בהבהובים. ההורים לא יודעים לדבר עברית. המשפחה ברוך השם יודעת לדבר עברית מעולה. ההורים, אין להם שפה. כלומר, רצחו להם את היקר שלהם והם לבד מול המדינה באירוע הזה, הם מרגישים לבד. ואני, אזרחית מהמדינה שבאה ורואה את הדבר הזה, עומדת לידה, איך אנשים עם תפקידים שיש להם את כל האופציה לעזור מעלימים מזה עין או שוכחים דבר כזה? אימא מחזיקה את התמונה של ימנו ובוכה בספסל לבד, אין מי שיעזור לה, ואני נגנבת. אני אאסוף את הרגש כדי שאני אוכל לסיים לדבר. אימהות, עזבו אתכן פוליטיקות, עזבו. החוקים, המדינה נועדה בשביל רגעים כאלה, לבוא ולהיות עבור בן אדם אחר במדינת ישראל, ואם זה לא קיים, אפשר לקפל הכול וללכת לבית. צריך שתהיה זכוכית מגדלת ללא הפסקה עד סוף ההליכים של האירוע הזה. ולשחרר אותם? משרד הרווחה, אני לא מבינה, זה הפרס שאתם נותנים לחברים שלהם שבאים לתמוך בהם? לראות שהם יכולים להיות בבית? זאת אומרת, כל מי שמגיע ומשוחרר למעצר בית וחברים שלו שתומכים ברצח הזה מסתכלים על זה ואומרים, רצח הבא אני יכול לבוא ולעשות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. את מהממת. ולראות את כל הצעירים שמלווים את המשפחה, אלה באמת אנשים, ישראלים כל כך מיוחדים שמגיעים לשם ולא מוותרים ונמצאים בבית משפט. יצא לי להיות שם, זה לא מובן מאליו. ואולי גם זו ההזדמנות להזכיר את א'. א', חברו של ימנו, שהיה אמור להגיע היום. אם תסתכלו טוב-טוב על הסרטון, הצדיק הזה במובן מסוים היה זה שהציל במעט, במעט, בתוך הסיטואציה הבלתי אנושית הזאת, את הכבוד של החמלה האנושית, והוא נלחם, והוא נלחם. ואנחנו באמת גם שולחים לו מפה חיבוק, הוא ממש גיבור, ושיהיה חזק וכל מה שצריך. אנחנו מבקשים להעביר לו מסר שלא יחשוש, שלא יפחד, תהיה לו פה את ההגנה שלנו כחברי כנסת, כל מה שצריך. חבר הכנסת סימון דוידסון, ואחר כך חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אנחנו נתחיל לעשות את זה דקה-דקה כי הזמן הולך ומתקצר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. תראו, זה נכון שצריך להעניש ולהחמיר ענישה, והמפלצות האלו צריכים לשבת הרבה מאוד שנים, אבל אני רוצה לדבר על דבר אחר לגמרי. איך מדינת ישראל הגיעה למצב שיש כל כך הרבה מפלצות שעושים מעשה כזה נבזי? וחגי מסתכל עליי והוא יודע כבר מה אני הולך להגיד, ואני אגיד את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, ואני לא ארים ידיים ובסוף אני אצליח. אני פעם שלישית ניסיתי בחקיקה להחזיר את הרשות למניעת סמים, אלכוהול ואלימות במדינת ישראל, רשות שבשנת 2017 פירקו אותה לחלקים. והגוף שאתם אומרים שהיום נמצא במשרד לביטחון לאומי זה גוף נחמד, אבל זה לא מה שמדינת ישראל צריכה. מדינת ישראל צריכה רשות עצמאית שיכולה בשולחן עגול בכל רגע נתון לעבוד עם כל המשרדים. והנושא הזה של האלימות, והמפלצות שגדלות במדינת ישראל ואנחנו רואים אותן בכל מקום, ראינו אותן בפתח תקווה, אני אומר לך שזה נמצא בכל מקום. זה נמצא בבריכות השחייה, בחופי הים, בתחנות הדלק, בסופרמרקט, בתור לפלאפל, בכל מקום אנחנו רואים מפלצות במדינת ישראל. אנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו עושים כדי שהן לא יהיו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חינוך מחדש. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אמרת ריסט? צריך לעשות ריסט. והריסט הזה יתבצע רק אם הרשות הזאת תקום חזרה ותתוקצב בהרבה מאוד כסף, ובשולחן העגול הזה ישבו גם משרד החינוך שעושה תוכניות בנפרד, גם משרד הרווחה שעושה היום תוכניות בנפרד, גם ביטחון לאומי שעושה תוכניות בנפרד. כל אחד עושה תוכניות, אין חיבור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כולם צריכים לשבת ביחד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אין איגום משאבים, אין סנכרון, אין קשר בין הגופים, זה פשוט אבסורד. שלוש פעמים הגשתי את הצעת החוק, כמובן איתמר בן גביר פסל את זה מכל, לא יודע, לא היה לו שום הסבר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ממש לא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איזו הצעה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> להחזיר את הרשות למניעת סמים ואלכוהול ואלימות שבשנת 2017 ביטלו אותה. בסדר, אני מדבר על הממשלה הבאה. למה אני מסתכל על חגי? כי אני אומר לך, בסוף זה יחזור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הוא היחיד שהחזיר את הרשות לביטחון לאומי ואתה יודע את זה, נכון? לחוסן לאומי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> את לא שומעת מה אני מדבר. אני מדבר על רשות עצמאית ולא על גוף שעובד בנפרד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הבנתי מה אתה אומר, אבל אתה לא יכול להגיד שלא היה אכפת לו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חברים, אנחנו לא נתווכח על זה. הוא מדבר על משהו אחד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אל תעשה פוליטיקה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> למה את מתערבת בדברים שלי? את חצופה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא מכבד. לימור וסימון, אתם מדברים על שני דברים שונים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לסיים את דבריי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, רק אני אומר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ואחר כך אתה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הוא מדבר על רשות מסוימת ואת על רשות אחרת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תנו לי לסיים את הדברים שלי. כשאני מדבר על הרשות, הרשות הזאת צריכה לחבר בין כל משרדי הממשלה ולעבוד בסנכרון. צריכים לעבוד עם משרד המשפטים ועם הביטחון הלאומי ועם משרד הביטחון ועם החינוך ומשרד התרבות והספורט, כולם נוגעים לדבר הזה, כי ילד עסוק זה ילד בריא, וילדים שמסתובבים בחוץ ללא מעש מגיעים להיות מפלצות, וזה מה שקורה במדינת ישראל. וכשאנחנו מדברים על תוכנית ועוד תוכנית ועוד תוכנית, אין חיבור ביניהן, זה עושה קצת וזה עושה קצת וזה עושה קצת, על זה אני מדבר. ולכן, הפעם הרביעית שאני אגיש את ההצעה או מישהו אחר יגיש את ההצעה, זה יעבור, כי הרשות הזאת חייבת לחזור. זה הכול, זה מה שרציתי להגיד, מה לא בסדר? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אחת, אני מסכימה שמה שקורה עכשיו, אנחנו מבינים, אם אנחנו רוצים - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> השר לביטחון לאומי עצר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ברור שהוא עצר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, חברים, לימור. אתם מדברים על שתי רשויות שונות. בשטח הרשות למאבק בסמים ואלכוהול נסגרה, אבל הרשות לביטחון קהילתי, נכנס השופט אביטל, אלה שני דברים אחרים שיש להם ממשקים. אבל אנחנו לא נפתור כרגע את הוויכוח ביניכם, אחר כך תפתרו את זה. מה שכן חשוב, מה שנאמר פה, אם לא תהיה תוכנית לאומית בין-משרדית, חוצת משרדים, עם שולחן עגול, שיושב משרד החינוך, משרד הרווחה, המשרד לביטחון לאומי וכל יתר המשרדים, כולל משרד המשפטים. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> יש תוכנית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אני קראתי את התוכנית שעברה, החלטת הממשלה. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> 360. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 360 הוחלש. 360, ואנחנו נגיע לזה - - - << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> אבל זאת התשתית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תקשיבי, לא, סליחה, אני מספיק שנים בכנסת וגם באירוע מכל מיני זוויות, ואני אומרת לכם, 360? פעם 360, כשטלל דולב הייתה מנהלת אותו, הייתה תוכנית חזקה. אם את תגידי לי - - - << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה, את לא מתפרצת לדברים שלי. להגיד לי שיש תוכנית 360 כאילו היא פועלת בשטח בצורה מלאה, אני אומרת לך, את לא יודעת מה קורה בשטח. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> אני יודעת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אימא לשני מתבגרים. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> גם אני, לשלושה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אימא לשני מתבגרים, ומה שקורה בשטח במדינת ישראל עם הנוער שלנו אחרי מלחמות ואחרי קורונה זה שאף אחד לא נוגע בהם, אף אחד לא מגיע אליהם. קיצצו את כל הנושא של מדריכים ונוער ומדריכי רחוב וטיפול וסדנאות. לבוא להגיד לי יש תוכנית 360? << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> אבל חברת הכנסת פנינה, מה שאמרתי זה שאתם אומרים שמשרדי ממשלה צריכים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש תוכנית קיימת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, תציגי את השם שלך. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> לירון כרמלי, אני מנהלת אגף חינוך, רווחה וצעירים במרכז השלטון האזורי, אני גם מייצגת את השלטון המקומי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא עכשיו תורך, עם כל הכבוד. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> אני לא רציתי לדבר, רק רציתי לענות על מה שזה, אני לא אגיד כלום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, תגידי משפט רק על הדבר, להגיד לי יש 360, נו. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> רק רציתי לומר, יש תוכנית 360, שקיימת ב-185 רשויות, משהו כזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא בכל הרשויות. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יפה. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> והתוכנית הזאת היא התוכנית שנבנתה כדי שמשרדי הממשלה ידברו, בריאות ורווחה וחינוך וביטחון לאומי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את תסכימי איתי שהתוכנית הזאת הוחלשה בעשור האחרון? << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, אנחנו מדברות אותו דבר. עכשיו להגיד לי, זה שיש את התוכנית, יופי, גם לחנה'לה יש שמלת שבת. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> רק אמרתי שיש תשתית - - - יהיו לנו צוותים ותוכניות ומדריכים ואנשי טיפול בשטח ונוכל לעבוד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה אתם כשלטון מקומי, אני הייתי רוצה לשמוע דווקא שאת באה ואומרת לא "יש איזו תוכנית", בואי תגידי באמת מה חסר. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> אני מוכנה להגיד מה חסר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תגידי לי מה חסר. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> תני לי, אני אדבר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה מה שאנחנו. אבל אנחנו ניתן קודם כול לנתנאל, אתה רוצה? אני רוצה להביא לאורחים של ירוס תחילה. << אורח >> נתנאל הירש: << אורח >> נתנאל הירש, אני פה היום מטעם מועצת המכינות הקדם צבאיות, ואני גם חבר ועד מנהל במכינת חנתון, איפה שירוס הייתה חניכה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גילוי נאות, נתנאל היה הדובר שלי בעבר. אבל בכל זאת, עדיין אתה תעשה קצר כדי שנוכל להתקדם. << אורח >> נתנאל הירש: << אורח >> אני אשתדל באמת לקצר ולדבר על מה המכינות בעצם עושות ומתכוונות ומוכנות לעשות בהמשך. השנה היו 6,200 צעירים וצעירות במכינות הקדם צבאיות, רובם לקראת שירות משמעותי בצבא, והמכינות רואות בלכידות החברתית ובערבות ההדדית ערך יסוד. אנחנו שותפים אקטיביים במאמץ הלאומי לטפל בנגע האלימות המסוכן כל כך. ישנם מספר פרויקטים בעולם המכינות שמטרתם קידום לכידות חברתית: כנס מתווכחים אבל אחים שקורה כל שנה ביום הזיכרון לרצח יצחק רבין, לאורך השנה פועלים שני בתי מדרש לראשי המכינות מכל הגוונים, וכנס יום ירושלים למכינות שמתקיים כל שנה בסיוע משרד ההתיישבות ויד יצחק בן צבי, שבליבו מעגלי לימוד ושיח בין חניכים ממגזרים שונים בנושא לכידות. בעקבות הרצח המזעזע של ימנו יזמו מספר מכינות בהובלת מכינת חנתון, מועצת המכינות וקק"ל כנס חירום בתל אביב במרכז רבין בו השתתפו מאות מכיניסטים שעסק בתופעת האלימות והשלכותיה. בכנס עסקו בדרכים ובפעולות שעלינו לקדם על מנת למנוע אלימות. במרכז הכנס התקיימה גם שיחה בין ירוס לרב יואב אנדי, ראש המדרשה בחנתון, על הנושא הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שאלה. סליחה שאני קוטעת אותך, יותר חשוב לי לנהל את השיח הזה. המכינות, שם נמצאים באמת מיטב בנותינו ובנינו, כוח מטורף של המכינות. << אורח >> נתנאל הירש: << אורח >> אני ממש מגיע לזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, כי אני רוצה ממש שתתמקד איך אתם הייתם מוכנים להשתלב. צריך לנצל את ההון האנושי הזה, לא לנצל, להיעזר בו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, להיות מובילי שינוי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כדי להכניס אותם לשכונות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> שהם אלו שיהיו מובילי שינוי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בדיוק, בגלל זה גם אני חושבת שהמכינות זה דבר שהוא סופר משמעותי. << אורח >> נתנאל הירש: << אורח >> כבר היום ברוב המכינות יש בין יום ליומיים בשבוע שמשקיעים בהתנדבות שכל החניכים והחניכות יוצאים ליום התנדבות בכל גווני החברה הישראלית, גם עוסקים המון בנושא של קידום נוער וליווי נוער, חניכה וליווי, קשרים שנמשכים גם כן לאחר שנת המכינה. לא מעט חניכים מציינים את הקשרים האלה, והרבה מכיניסטים שמגיעים למכינות בעקבות החניכה והליווי האלה. יש עוד פרויקטים שהמכינות הולכות להצטרף אליהם בשנה הבאה ומשנה הבאה קדימה, ולשים דגש הרבה יותר גדול על הסיפור של הטיפול באלימות. המכינות מוכנות ורוצות להיות חלק משמעותי בטיפול באירוע הזה, ונשמח להיות שותפים מלאים לכל מהלך ולכל דבר. << אורח >> שרי כהן: << אורח >> פנינה, אני יכולה להוסיף משהו? ועידות המכינה שעוזרות לאנשים שמטרתם היא להמשיך הלאה, לשקם מסלול טוב בחיים שלהם, זה מעולה וזה חשוב, אבל אם אנחנו מתרכזים במקרה של ימנו, שלשם כך נועדה הוועדה, אין פה חרטה כלפי אף גורם מבחינת הילדים האלו, הנערים האלו שביצעו את הרצח. לכן ההרתעה והאכיפה כלפי ילדים מאותו סוג, זן, היא מאוד מאוד חשובה בשטח. מדובר פה באנשים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אבל זה לא התפקיד שלו. אנחנו תכף נגיע למשרדי הממשלה ואז אנחנו את השאלות האלה נפנה. << אורח >> שרי כהן: << אורח >> הבנתי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הוא זה משהו אחר, זה בהתנדבות והכול שם - - - << אורח >> שרי כהן: << אורח >> רעיון המכינה מבורך, כל הכבוד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חברת הכנסת לימור סון הר מלך, אנחנו נעשה קצר, נעבור למשרדי הממשלה. בסוף אפשר לנפנף לי בתוכנית כזאת או אחרת, אני אומרת לכם, המצב, כולנו תמימי דעים כנבחרי ציבור, כחברי כנסת שמכירים את התחום ובטח אנשי המקצוע שעוסקים יותר מאיתנו, אתם מנהיגי האירוע, נקרא לזה ככה, ואתם אלה שתצטרכו להסתכל על תמונת המצב ולומר האם אנחנו באמת משתפים פעולה, מתי בפעם האחרונה הסתכלנו אחד על השני וישבנו אחד עם השני. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> קודם כול, ירוס, אני רוצה להשתתף בצער של המשפחה. אני חושבת שמי שראה את הסרטון הזה, זה באמת טלטל את הנשמה, אי אפשר היה לעבור לסדר היום. לצערי הרב, הצער הגדול, ובאמת כל מה שהצגתם פה עכשיו, זה שעומדים שם מהצד אנשים, וגם אנשים בתפקיד שאמורים לייצר פה איזושהי מציאות אחרת, לעשות, לבוא, לעזור, להגיש עזרה, ולא עושים את הדבר הזה. אני רוצה להתייחס לנקודה שלא התייחסו פה. עוד פעם, אתם מכירים את האג'נדה שלי, גם כשהייתי יושבת ראש הוועדה של הקרן לאזרחי ישראל, אני מאמינה בחינוך הבלתי פורמלי, אני מאמינה בתנועות הנוער, אני מאמינה שכשממלאים את העולמות בתוכן של עשייה חיובית, של התנדבות, של עשייה למען, מעט מן האור הזה דוחה הרבה מן החושך, ובאמת, השאלה היא לאן זה הולך. יש פה אנרגיה, לאן היא הולכת? היא הולכת לעשייה, לטוב, להשפעה, או שהיא הולכת, חס וחלילה, למקומות אחרים? אני אז השקעתי בהקמה של 40 מבנים של תנועות נוער כדי לתת הזדמנות שווה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ובאמת, ברוך השם, הדבר הזה קרה והיום יש עוד ועוד ועוד כדי לתת הזדמנות שווה. לא יכול להיות שנער שנמצא או נערה שנמצאת בפריפריה, היא לא יכולה להרשות לעצמה להגיע לסניף, למקום, למבנה מכבד שבאמת יכול לתת את הפעילות הזאת בצורה מיטבית, אלא היא צריכה להגיע למשהו. הזדמנות שווה לכולם, ובעיניי זה גם חלק מהמניעה. אבל אני רוצה להתייחס למשהו שלא התייחסו פה. בסוף צריך להבין, יש פה דור שגדל למסכים, לאלימות קשה בתוך המסכים, הוא לא מוגן. ואנחנו לא מדברים על שעות צפייה, כבר לא חוקרים את זה כי אנחנו יודעים שאי אפשר לחקור את שעות הצפייה. << אורח >> ירוס זלקה: << אורח >> בישראל לא חוקרים את זה. בעולם חוקרים, בישראל לא. והחלטת המשטרה שעל הסרטונים זה - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, אני אומרת, זה לא שלא רוצים לחקור את זה, אלא שמבינים שזה משהו שאי אפשר לחקור אותו כי באמת זה לא בסקאלות, אתה לא יכול כבר להכניס את זה לתוך הסטטיסטיקות כי באמת, הכמות שהדבר הזה נמצא. צריך להבין, בסוף, יכולת המובחנות בין מציאות לבין מה שהם משחקים בדבר הזה והאכזריות שהם פוגשים שם, בסוף יש לזה משמעות לזה שבאמת אנחנו נראה שם מציאות שמבלבלת בין מה שהם פוגשים במסך לבין הסרט הזה, ההצגה הזאת, התוכן הזה, התוכן האלים הזה, לבין מה שהם פוגשים אחר כך במציאות, ואז שם זה מתבלבל לחלוטין. אני אומרת, יש פה משהו שאם אנחנו לא נדע להבין שיש פה אירוע לאומי קיומי, הסוגיה הזאת של המסכים, ואי אפשר להתעלם מזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אגיד לך משהו. אז העברנו לפני כמה שנים את חוק סינון האתרים הפורנוגרפיים. אני אומרת, את אותו דבר צריך לעשות גם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> על אלימות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בדיוק. של אולי משחקים, אתרים שהם אלימות, שזו פורנוגרפיה נפשית במובן הלא המיני, במובן שפשוט הילדים שלנו, כמה הורים באמת יכולים בעולם התובעני הזה לעקוב אחרי הילדים, מה התוכן שהם צורכים? אנחנו גם זוכרים שהיו מקרי רצח שהתחילו מצריכת - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> עצם הצריכה שהיא בהיקפים מאוד גדולים וכל כך הרבה שעות עם המכשיר הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את נשארת איתנו, נכון? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני אשאר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה ממש חשוב, אני אסביר. קודם כול, את מכירה אותי, ליבי ופי שווים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כחלק מהמאבק באלימות אנחנו צריכים להבין שהמאבק באלימות צריך להתנקז היום באופן משמעותי גם לסוגיה שקשורה לרשתות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה עוד נדבך ועוד נדבך ועוד נדבך, אבל זה לא ייפתר ככה אם לא תהיה יכולת של כלל הגורמים, כולל אנשי מקצוע בתחומי הרוח, פסיכולוגיה, גם אנשים שמבינים לנתח את עולם הנפש של ילד, אבל חייב להיות שולחן כזה. ואני קוראת לך, כמי שאני יודעת שעוסקת עם נשים וילדים ויש לנו הרבה שיתופי פעולה, לא רק להישאר פה. אני חושבת שהחלטת ממשלה, אנחנו נצטרך לצאת מפה לא רק בדרישה לאנשי המשרדים. בסוף אמרו, אולי נביא החלטת ממשלה, שאם נניח את אבן היסוד הזאת שהם יצטרכו לשבת על המדוכה, גם אם זה שלושה-ארבעה חודשים, אבל לצאת עם תוכנית אמיתית, אמיתית, שתגיע גם עם תקציבים נכונים. ואני אומרת לכם, לדעתי זה לא מחסור בתקציבים, כי התקציבים, זה קודם כול איגום משאבים, שיתוף פעולה ולראות שיד ימין יודעת מה יד שמאל עושה. ומפה אני פונה למשרד החינוך, נתחיל דווקא עם משרד החינוך, כי הוא התחנה. קודם כול, התחנה הראשונה היא הבית, אנחנו יודעים את זה, אנחנו כרגע לא נוגעים בזה כי זה אירוע בפני עצמו, מה גבולות הגזרה, מה האחריות של הורים, ודיברה על זה גם ירוס. משרד החינוך, אני אנסה להכניס אותך לכיוון שאני, גם כיושבת ראש השדולה למאבק באלימות ובבריונות בין ילדים, בסוף, היום בבתי הספר, אין יועצת בכל בית ספר, נכון? אני טועה? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> זה השתפר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה מתחיל להתרחב? אוקיי, תרשמי, כי אני יודעת שחסר עדיין במאות בתי ספר. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> לא מאות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הדבר הנוסף, בעבר הייתה אחות למשל, היו פונקציות שידעו לאתר ילדים, אחת, כאלה שהם במצוקה ונפגעים, אבל גם ידעו לאתר ילד פוגע. אני שואלת, כי למשל החבורה הזאת בפתח תקווה, הכירו אותה. רבותיי, שאף אחד לא, הרווחה הכירה אותה, היא הכירה ועוד איך הכירה, המשטרה הכירה. וכשהרמתי טלפון לראש העיר, הוא אמר, אנחנו מכירים. אם כולם הכירו, כל הילדים הכירו, כל הרשויות הכירו, מי טיפל בהם? כי מבחינתי, טיפול, אני חייבת לומר, זה לא עכשיו שמערכת החינוך אומרת, אתה מושעה, אוקיי, קצין ביקור סדיר, אוקיי, רווחה, אם הוא הסתבך בפלילים הוא הולך גם לקצינת מבחן. אף אחד לא מטפל בנפש של הילדים האלה, לא נותן להם בכלל ליישר את המקום הזה. לכן אני רוצה לדעת מה בתוך המערכת הפורמלית כרגע קיים לאיתור ילדים. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> קודם כול אני אתחיל ואומר שאני רוצה באמת להביע את ההשתתפות בצער המשפחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תציגי את עצמך. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> קרן רוט איטח, מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה בשירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך. קודם כול באמת לומר הבעת השתתפות בצער. אני חושבת שהחמצה של חיים לשווא, אני חושבת שבמותו אולי הוא ציווה לנו לעשות איזשהו שינוי, ואני מתחברת למה שאת אמרת עם המשמעות של השם של "תאמינו". ואני חושבת שאת גם נגעת בזה, שברגע שתהיה איזושהי תוכנית רב מערכתית, שולחן עגול של כל משרדי הממשלה וכל הגופים שעוסקים בדבר הזה, תהיה אפשרות לעשות שינוי. כבר התחלנו במהלך הזה, חגי בוודאי ירחיב על זה. ואני חושבת שאפשר ללמוד גם מהתוכנית הלאומית למניעת שתיית אלכוהול שהתבססה על החלטת ממשלה, ב-2011, אם אני זוכרת נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עכשיו? על החלטת הממשלה האחרונה את מדברת? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> ב-2011. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עכשיו אני רוצה שתתמקדי מה קיים במשרד החינוך בתוך המערכת שהוא טיפול רגשי. לא נו, נו, נו רק. תקשיבו, היום זה נו, נו, נו, עשית ככה, אתה מושעה, אתה פה, אתה שם. אף אחד בכלל לא אומר לילד הזה שיש לו אופציה, לא משנה מאיזה בית הוא בא, גם אם הוא בא מבית של עבריינים. הילד, אם לא יראו לו משהו אחר, אלטרנטיבה אחרת, ימשיך להסתובב עם סכינים, עם זה וידקור, רק עניין של זמן. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> לגבי לשאלתך מה אנחנו עושים מבחינת איתור וזיהוי של תלמידים שנמצאים במצבי סיכון, יש לנו באמת פרקטיקות שפיתחנו וכלים לאיתור ילדים ואנחנו משקיעים הרבה מאוד בהכשרות של אנשי המקצוע שמכשירים את המורים בלזהות ולאתר ילדים שנמצאים בסיכון, והם באיזשהו סיכון להתנהגות סיכון כלשהי – אלימות, אובדנות, שימוש בחומרים, פגיעות מיניות, כל הדבר הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, ואז? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> ואז, ברגע שאנחנו מאתרים את אותו נער או נערה שנמצאים בסיכון, אנחנו יחד עם הצוות המקצועי בבית הספר, ואם צריך, גם בקהילה, אם זה דורש את שירותי הרווחה ברשות המקומית, עושים מיפוי של כל השירותים בקהילה ובונים תוכנית התערבות לאותו נער או נערה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה להגיד לך משהו. קרן, תקשיבו, אם לא תעשו שינוי דיסקט, אנחנו לא נגיע לשום מקום ואני אסביר. ואני מכירה את התהליכים האלה כל כך טוב, כל כך טוב, ואני אסביר. בסוף, מה שקורה זה התערבות, זה להרחיק, זו ועדת החלטה. אני מלווה ילדים, אומנם בפן אחר, אני מלווה ילדים שנטפלים אליהם, יוצאי אתיופיה שנטפלים אליהם גם במערכת החינוך, גם המשטרה, כולם מתלבשים עליהם, ואז אני רואה שאף אחד בכלל לא עוזר בשום דבר, גם אם יש באמת מצוקה של ילד ויכול להיות שהוא טעה. היום אין לכם תוכנית של מרחב בטוח או מרחב של ילדים, דווקא הילדים האלה, דווקא הילדים שאנחנו מזהים אותם כבר בגיל עשר, אפילו לפני או אחרי, שיהיה מרחב שנותן להם הזדמנות וטיפול. איזה טיפול יש? כמה פסיכולוגים יש לכם? בבקשה, בואו נדבר על מספרים. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> זה לא מדויק, כי יש לנו גם כן תוכניות שהן באמת פרואקטיביות לתלמידים כמו שאת אומרת. יש לנו תוכנית עוצמה, שהיא עושה עבודה עם ילדים מאותרים עם בעיות התנהגות שעושה איתם עבודה קבוצתית בתוך בית הספר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שמה זה אומר, עוצמה? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> זה אומר מפגשים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אישיים? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> מפגשים קבוצתיים עם יועצת ומחנכת כיתה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מכירה את זה, זה בתיכון. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> גם ביסודי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, בואי נתעכב על עוצמה. עוצמה בעיניי זה מרחב טוב. לוקחים באמת ילדים מאותה שכבת גיל, עושים קבוצה עם מטפלת קלינית. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> לא, עושים קבוצה עם יועצת בית הספר. הכוונה היא לעשות קבוצה עם דמויות משמעותיות בתוך בית הספר שמלוות את הילד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואז יש שיח פתוח כקבוצה. אני מכירה את זה, תסמכי עליי. אבל כמה קבוצות כאלה יש לך? כמה קבוצות וכמה תקציב לתוכנית עוצמה? << אורח >> ורד גיל: << אורח >> קודם כול אני אגיד שזו השתלמות שהיא השתלמות ליועצות ולצוותי חינוך, והשנה למשל השתלמו למעלה מ-100 יועצות בתוכנית, זאת אומרת שנפתחו למעלה מ-100 קבוצות. בנוסף לקבוצות - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שכל קבוצה היא בערך עשרה ילדים? << אורח >> ורד גיל: << אורח >> שמונה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שמונה, כפול, 800 ילדים, מתוך כמה תלמידים יש לנו במדינת ישראל? << אורח >> ורד גיל: << אורח >> לא, רגע, אני אגיד שזה רק השנה, ואנחנו מדברים על הצטרפות של שנים קודמות. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> זה מצטרף. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אבל שוב, אני לא אגיד כוסות רוח למת ואני אסביר גם למה, כי הקבוצה היא חשובה, אבל 800 ילדים בשנה, זה לא. כמה התקציב, מיליון? כמה הוא? 2 מיליון? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> זה מענה אחד שקיים. << אורח >> ורד גיל: << אורח >> בדיוק. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> יש לנו עוד סוגים נוספים של קבוצות קיימות, זה לא הדבר היחיד, יש לנו עוד תוכניות שקיימות. אין ספק שזה לא מספיק ואנחנו מאותגרים כרגע לאור הממצאים החדשים ומה שקורה, אין ספק, את צודקת לגמרי, אבל יש דברים שקיימים בתוך המערכת. אנחנו גם קיימנו במהלך נובמבר-ינואר, קיימנו שולחנות עגולים משרדיים בשיתוף פעולה עם מפקחים, מנהלים, צוותי הוראה, הנהגת ההורים כדי - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> קרן, אני אנסה עוד פעם. אני יכולה לשבת איתכם גם, באמת, אני גם מעריכה את העבודה שלכם, בסוף אתן נשות שליחות. העבודה שלכן, אני לא מקנאה בה, אמיתי. אבל שוב, יש בעיה שאתם לא האגף עם הזרקור שעליו שמים את ההשקעה, זו בדיוק הבעיה, גם ברמת מדיניות. זו בעיה אקוטית, ואם רוצים לטפל בזה בתוך המערכת הפורמלית, שזו התחנה השנייה אחרי ההורים, אתם צריכים לפרט איפה חסר לכם, פה זה המקום. בסוף, הכנסת, תפקידה לפקח על משרדי הממשלה. לא נצליח לעזור לכם להתקדם אם לא תבואו ותגידו איפה אתם מרגישים את החיסרון. כמה פסיכולוגים חסרים, כמה יועצות חסרות, כמה תקציב אתם צריכים כדי שכל התוכניות האלה יגיעו לכל בית ספר. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> אני רוצה רק לומר בהקשר הזה שדווקא בשנה האחרונה, בשנתיים האחרונות הושקעו הרבה מאוד משאבים. הוקם קול לכולם, שזה מוקד סיוע רגשי לילדים ולהורים ולצוותים חינוכיים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> על החרמות? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> לא רק על החרמות, הוא לא מקבל רק את החרמות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל בסדר, זה קו שהוקם בעקבות החוק שלי ושל קטי שטרית, יושבת ראש הוועדה, אבל לא יישמתם את החלק השני בחוק, שזה ממונה אקלים חברתי בכל בית ספר. אני אגיד לך משהו. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> אני אגיד לך עוד משהו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שנייה, קרן. אם אתם, ובאמת, אני לא באה לחנך אתכם, אבל תרשמו את הדברים האלה, אם אתם באים לעשות, וחבל על הזמן של ירוס, חבל על הזמן של כולנו. תאמיני לי, יש לה במות אחרות ששם אולי היא תצליח להביא את הישועה, יחד איתה, אנחנו נרוץ איתה על הדבר הזה. אבל לא יכול להיות מצב שאתם מתעקשים, ואמר לנו שר החינוך, תקשיבי, לימור, שר החינוך אומר לי ולקטי שטרית שהוא לא מוכן לשים על פי החוק שלנו, חוק החרמות, מדבר: אחת, על הקו הזה, שזה קו על חרמות, בריונות וזה, אבל הסעיף השני מדבר שבכל בית ספר יהיה ממונה מוגנות פיזית ונפשית. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, ממונה מוגנות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> פיזית ונפשית. אותו אחד, אולי אפילו אנחנו נביא לו מתנדבים, תספחו לו עוד אנשי מקצוע. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> דרך אגב, אלה שהיו, הם כל כך היו אפקטיביים, ובמקומות שיש ממוני מוגנות, יש מקומות כאלה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בוודאי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הם כל כך עושים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל קרן, אתם מתעקשים. השר אמר לנו שאתם כצוות מקצועי מתנגדים לדבר הזה, ואני אומרת לכם, אוי לנו שצוותים מקצועיים יתנגדו לזה. אתם הראשונים שצריכים להגיד לנבחרי הציבור, תביאו לנו, תביאו תקציב, תביאו לנו את האנשים האלה. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> אפשר שנייה אחת? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את יודעת למה? כי אם יהיה בן אדם שמבוקר עד לילה יעסוק בזה, רק בזה, את תראי פלאים איך הוא מצליח לאגם את כל המשאבים, את היועצת, את הפסיכולוג, את כל מי שצריך. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> אפרופו משאבים, אני רק רוצה גם לציין שהוקצה תקציב תוספתי לסלי תגבור לפסיכולוגים שנותנים מענה בטיפול פסיכולוגי לילדים מאותרים במגוון התנהגויות סיכון, כולל במקרים קיצוניים של אלימות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שמה זה אומר? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> שזה אומר שיש לכל שפ"ח בשירות הפסיכולוגי ייעוצי, יש סל שעות תוספתי בתקציב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למי? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> לטובת טיפול תלמידים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לכל בית ספר? אני רושמת. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> זה ברמת הרשות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כל רשות מקבלת? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> כמעט כל רשות מקבלת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה שעות היא מקבלת? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> סל תגבור זה משהו כמו 40 שעות, אני לא זוכרת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 40 שעות לרשות? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> לא, זה סל תגבור. רשות יכולה לקבל יותר מסל תגבור אחד, היא יכולה לקבל כמה סלי תגבור. אני אוודא בדיוק את השעות ואעדכן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואז מה, הם צריכים למצוא את הפסיכולוג? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> לא, בתוך השפ"ח, השירות הפסיכולוגי חינוכי שבתוך הרשות, זה תגבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש מחסור באנשי מקצוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש תור, בדיוק, אנחנו יודעים שיש מחסור. << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> יש תקציב ייעודי תוספתי לטובת טיפול בתלמידים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה סך התקציב של האגף שלכם? אנחנו יודעים שהתקציב השני בגודלו במדינת ישראל זה של משרד החינוך. מעניין אותי לדעת כמה התקציב של האגף שלכם שאנחנו קוראים לו אגף תוכניות סיוע ומניעה, שבתוכו יש את אקלים חינוכי ומיטבי ומניעת אלימות, אבל האגף נקרא אגף תוכניות סיוע ומניעה. כמה התקציב שלכם? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> אני אעשה בדיקה ואני אעדכן אותך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את לא ראש האגף? << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >> אני מנהלת האגף, נכון. << אורח >> ירוס זלקה: << אורח >> יש לי שאלה, קרן. כמשרד החינוך, ומוזר שמשרד האוצר לא פה, אני מרגישה שיש פה משהו שמתפספס בתוך הדיון. הילדים שאתם כמבוגר האחראי לא שומרים עליהם הם העתיד הכלכלי של החברה הישראלית. ואם יש פה עניין של תקציבים, תשאלו את עצמכם איך אתם מעבירים את ההרתעה הזאת גם בתוך משרד החינוך, שמורים, מכפכפים אותם. איפה אתם? איפה המנהלים? איפה ראש הלא יודעת מה שישמור על המורים? אתם לא יכולים, בעיניי, לקפוץ מעל הפופיק בלי שאתם מגבים את המורים. אני אגיד פה, המורה שלו לא הייתה יכולה להיות פה, אבל באמי"ת אלירז יש צוות מורים מדהים, ספק מאוד אם יש להם גיבוי נגיד ברמה המדינית. אם אתם אומרים שיש לכם בעיה של תקציבים, תנסו להבין איך אתם מההתחלה, ילד אלים, האם מקומו בבית הספר, יש איזושהי מדיניות כלפי הדבר הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רק משפט אחד. קרן, תקשיבי. אם אנחנו נצא מפה עם משהו, זה אחד, בעיניי, לימור, תקני אותי אם אני טועה, אנחנו באמת נחשוב על, לדעתי, החלטת ממשלה שתיתן להם את המרחב. שתיים, אתם צריכים בכל בית ספר, בכל בית ספר, תמצאו פונקציה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> רכז מוגנות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ולא נוותר על הדבר הזה. רכז מוגנות רגשית ונפשית שיאגם את כל המשאבים וייתן אותם לכל ילד וילדה שזקוקים לזה, בין אם הוא נפגע ובין אם הוא ילד פוגע. כי גם אני, אגב, אני חייבת לומר, אם אנחנו יודעים לעזור לילד שאנחנו רואים שההתנהגות היא פוגעת בגיל עשר ונותנים לו הזדמנות, גם לילדים כאלה צריך לתת הזדמנות, אני מאמינה שזה לא יגיע לרחוב, זה ייגמר שם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה לתת למועצה לשלום הילד, קצר, ואז אנחנו נותנים להנהגת ההורים, גם קצר, וחוזרת למשרדי הממשלה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אני קודם כול אגיד גם, אנחנו משתתפים בצערנו על המקרה הזה. אני רוצה להגיד, שיהיה ברור, קטינות היא לא חסינות, וזה צריך להיות ברור. קטינים צריכים לשאת באחריות הפלילית שלהם. אבל אי אפשר, וזה מה שאמרתי גם בדיון הקודם, אי אפשר, אם אנחנו רוצים למנוע עבריינות נוער, להגיע בסוף האירוע עם אזיקים. זה חשוב, ומערכת האכיפה היא חשובה והענישה היא חשובה, אבל זו לא כל התמונה. אמרת, גברתי היושבת ראש, על אנשי המקצוע במערכת החינוך, על היועצות, על הפסיכולוגים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> על היעדר. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> על היעדר. אני חושבת שכשתהיה החלטת ממשלה כזאת לאיגום משאבים, לתוכניות, בסופו של דבר, אם התוכנית הזאת לא תכלול מיפוי של גורמי המקצוע שחסרים בכל מערכת, ברווחה, בבריאות, בחינוך, ואנחנו מדברים על היועצות ועל הפסיכולוגיות החינוכיות, אם זה לא יהיה חלק מזה, יהיו מגדלים באוויר, יהיו שירותים ולא יהיה מי שיאייש אותם, ולא יהיה מי שיטפל בהם. מדריכי נוער, רכזי מוגנות. בכל אבן שאני חושבת על מקצועות שקשורים לילדים ונוער, כל אבן שלא תהפכי, את תראי חסר, את תראי תקינה לא מעודכנת. זה המפתח, אם מישהו רוצה לטפל באמת בצורה שורשית בבעיית האלימות, זה המפתח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אני אשמח לקבל מהמועצה לשלום הילד, שבאמת, כל מילות השבח מגיעות לכם, אנחנו עובדים הרבה שנים יחד עם המועצה, מסמך של איפה אתם רואים ומאתרים את הנקודות שצריך לתקן ולשפר. מועצת הנהגת ההורים, בבקשה, גם קצר, כדי שנחזור. << אורח >> דיאנה רחל דבוש: << אורח >> קודם כול, כתבתי לי את המילים בשביל להיות קצרה ואני אשתדל להיות עוד יותר קצרה. אני שנייה אחת רוצה לחזור לתוכנית עוצמה. קודם כול, זו תוכנית מבורכת, אבל למה יועצת היא זאת שצריכה לעשות את זה, ולמה יועצת זאת שצריכה להוביל את אותה קבוצה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> באיזה מובן? מה הבעיה? << אורח >> דיאנה רחל דבוש: << אורח >> כי אין יועצות, אין מספיק כוח אדם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, זה משהו אחר. יועצת יכולה להוביל את הקבוצה הזאת. << אורח >> דיאנה רחל דבוש: << אורח >> אבל אין. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מכירה מישהי שהייתה בקבוצה, אחלה קבוצה, אני אומרת אמיתי. אבל זה 800 ילדים, שוב, זה מעט, זה טיפה בים. << אורח >> דיאנה רחל דבוש: << אורח >> נכון, וגם יש מחסור באנשי מקצוע. ואני שואלת שאלה מאוד פשוטה. למה מי שיוביל את התוכנית הזאת, את הקבוצה הזאת, לא יכול להיות, בדיוק מה שאנחנו צועקים בהנהגת ההורים, זה אותו רכז מוגנות שיבוא ויכול להיות שאפילו יעשה עבודה יותר טובה מאשר יועצת? רכזי מוגנות. << אורח >> ורד גיל: << אורח >> המקצועיות היא אחרת. << אורח >> דיאנה רחל דבוש: << אורח >> איזו מקצועיות אחרת? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו לא נתווכח על זה. << אורח >> דיאנה רחל דבוש: << אורח >> אני לא מתווכחת. מבחינתי - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זו הכשרה אחרת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו לא נתווכח. היא אומרת את דעתה. היום, אם אתם שואלים אותי איפה הבעיה, הבעיה היא בזה שזה ממש לא מגיע לכל בית ספר, וזה אמור להיות בכל בית ספר. << אורח >> דיאנה רחל דבוש: << אורח >> ועוד בעיה, הנה, אתם מדברים איתי על הכשרה ואתם מדברים איתי על אנשי מקצוע, דרישות הסף שדורשים היום מאנשי מקצוע, שתכל'ס, אתם יודעים מה? אולי צריך להוריד טיפה את דרישות הסף לרכזי מוגנות, לאנשים שרואים את הילדים ואת הנוער הזה בגובה העיניים ושנייה אחת מדברים אליהם בגובה העיניים, ולא יועצת או מנהלת שעושה להם את הנו, נו, נו הזה. ותכניסו בנוסף, לא במקום, חלילה, בנוסף, עוד אנשי מקצוע שהדרישה קודם כול היא לראות את הילדים, לראות את הנפש של הילדים. לא חייב להיות עם דוקטורט בשביל לעשות את זה, אנחנו בתקופה אחרת. חזרתי לתוכנית עוצמה, אבל - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה אתם מרגישים כהורים? << אורח >> דיאנה רחל דבוש: << אורח >> אנחנו נמצאים פה, את רואה אותנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם חלק מוועדת מוגנות, את חברה בוועדת מוגנות. << אורח >> דיאנה רחל דבוש: << אורח >> נכון, חלק בלתי נפרד שנמצאים פה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איפה את מרגישה? << אורח >> דיאנה רחל דבוש: << אורח >> אני חייבת להגיד לך שאני פה יושבת ואני מרגישה תחושת החמצה, ואני אגיד לך למה תחושת ההחמצה שלנו. כשאני מסתכלת פה ואני יושבת ואני רואה את כל אנשי המקצוע, באמת, אולם ועדה שמלא באנשי מקצוע, אני באמת לא מצליחה להבין מה אנחנו מפספסים פה. לא הגיוני שכולם באים פה למטרה אחת וכולם יוצאים מפה בלי שום מטרה. ואם אני אקח שנייה אחת את תקופת הזמן הקצרה מהישיבה האחרונה שהייתה, הישיבה שהייתה אחרי הרצח המזעזע של ימנו בנימין זלקה, זיכרונו לברכה, וישבנו פה וצעקנו וזעקנו וצעקו פה, אני רוצה לשאול שאלה אחת מאוד פשוטה. אני לא רוצה לקחת טווח יותר ארוך, מה נעשה מאז ועד היום? מה עשינו? משהו קרה מאז ועד היום? משהו השתנה? כי אני חייבת להגיד לכם ששום דבר לא השתנה ואף אחד לא יכול לבוא ולהגיד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. א', את נוגעת בנקודה. חבר הכנסת משה סלומון, תודה שהצטרפת, ולימור, תהיי איתי. אני רק אומר, את נגעת בנקודה. בסוף אנחנו לא רוצים לצאת מפה עם עוד דיון שנשאר בפרוטוקולים של הוועדה. לכן אני מדברת, אחת, אני חושבת, יכול להיות שאני טועה, מהניסיון שלי, אם לא יהיה את הרשות המבצעת חזק בתמונה עם שולחן עגול, אני יודעת שמה שעובד כשרוצים לעשות שינוי לאומי זה שצריך החלטה שמרכזת את כל המשרדים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, זה האירוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שאומרת שיושבים שם לא פחות מסמנכ"לים. חגי, אני באה אליך, אני תכף באה אליך, אל דאגה. חגי, אני מגיעה אליך. הזכרתי את שמך כשיצאת, אבל אל תדאג, אתה לא מתפספס מעינינו. לשאלתך, זה חייב להיות שולחן עגול. אגב, עם שיתוף ציבור ששם שם נציגות של הנוער, ששם שם נציגות של ההורים, ואת כל הנציגים של המשרדים הרלוונטיים, כולל משרד האוצר. אנחנו נוציא כהחלטה של הוועדה ועל זה אנחנו גם נפעל כחברי כנסת, כי אי אפשר לזרוק את זה עליהם. בסוף הם לא קובעי המדיניות, הם המבצעים, אבל אנחנו צריכים להביא החלטת ממשלה בעניין הזה. << אורח >> לירון אשל: << אורח >> תודה, גברתי. לירון מיחידת התיאום לזכויות ילדים ונוער. קודם כול, באמת אני רוצה להשתתף בצער המשפחה. המציאות היא קורעת לב ושום דבר לא מצדיק את זה. אנחנו איתכם. אני אגיד רק במשפט שיחידת התיאום פועלת לקידום מדיניות מתואמת בעניינם של ילדים ונוער בשגרה ובחירום. בעקבות המצב כינסנו ישיבה רב מקצועית ובין-משרדית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שמי היה שם? << אורח >> לירון אשל: << אורח >> כל המשרדים הרלוונטיים, כל מי שיושב פה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מתי הייתה הישיבה? << אורח >> לירון אשל: << אורח >> ממש כמה ימים אחרי. הישיבה הראשונה כמה ימים אחרי האירוע. אני אגיד שבעקבותיה, באמת המטרה שלה הייתה לקדם מענה ממשלתי מתואם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה התוצרים שיצאו? << אורח >> לירון אשל: << אורח >> אני אגיד שכמו שהוצג בדיונים הקודמים, וחגי תכף ידבר, הרשות לביטחון קהילתי לקחה על עצמה לקדם תוכנית בין-משרדית שחברים בה כל משרדי הממשלה, כולל בוועדה שהתכנסה בשבוע שעבר, גם היו נציגים של מועצת התלמידים. אני אגיד שהמטרה - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תקשיבי, זו בשורה ממש טובה מה שהיא אומרת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אני אסביר גם למה. להגיד הייתה ישיבה - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, ברור, ברור שזה לא, אבל זו תפיסה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את יודעת מתי אני יכולה לקנות את הדברים האלה? כוונותיכם טובות. את יודעת מתי אני מוכנה לקנות את זה? כשאת אומרת לי אחרי הישיבה, אנחנו עכשיו בנינו את התוכנית הזאת, מציגה לי מצגת מה הולך להיות, כמה תקציבים, מי עושה, כל אחד ומה התפקיד שלו. לכן, חגי, אנחנו נגיע אליו. << אורח >> לירון אשל: << אורח >> חגי יציג את התוכנית כי יש כבר - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל כתפיסה. ברור שצריך, זה לא מספק בכלל ולא מתחיל להיות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כולל השופט אביטל שאמר שקיצצו אותם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל כתפיסה זה מבורך, זה מה שאמרתי, כתפיסה שהם מבינים היום שאי אפשר שכל גוף עובד בנפרד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, בהחלט התהליך הוא מבורך, אתם צודקים, רק שמבחן התוצאה הוא מאוד משמעותי וחשוב וגם הזמן, כמה זמן, מתי מגיעים לתוצאה שבה מציגים תוכנית מלאה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יעדים, נכון. לירון, משפט ונעביר לחגי. << אורח >> לירון אשל: << אורח >> אני אגיד שהמטרה באמת היא גם לבחון את המענים הקיימים, גם להבין מה החוסרים, להדק את שיתופי הפעולה וליצור איזושהי רשת מעטפת שאין בה חורים. וכשמדברים על רצף, גם רצף גילאי וגם רצף שירותי וגם רצף שפרוס על ציר היממה. זאת אומרת, איפה כל שירות נכנס על ציר היממה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אגב, אתם עושים שיתוף ציבור? << אורח >> לירון אשל: << אורח >> אני חושבת שזה חלק מהמטרות, ואני אגיד שגם בישיבה הראשונה שהתכנסה של כל המשרדים, כמו שאמרתי, מועצת התלמידים למשל הייתה חלק, שווה ערך אני אומרת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מהישיבה? << אורח >> לירון אשל: << אורח >> בישיבה, ואולי החשוב מכולם. ואולי חגי באמת ימשיך וירחיב, אבל אני אגיד שבאמת כולנו תמימי דעים, כל המשרדים שיושבים פה שותפים לאותה ישיבה ולאותה תוכנית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואתם מסוגלים אחרי ישיבה כזאת, ואגב, היחידה הזאת הוקמה בעקבות, יש לומר, דיונים אינטנסיביים לאורך השנים בוועדה לזכויות הילד, יחד עם כל השותפים השונים. זו הזדמנות גם להודות למנהלות ולצוות הוועדה וליושבת ראש, קטי שטרית, ולאחרות ולאחרים שהיו עוד לפניה. אני מאז שנכנסתי לכנסת תמיד חברה בוועדה הזאת ויש לה תוצאות טובות. אבל בסוף התפקיד של היחידה הוא גם להגיד, אוקיי, פה צריך עכשיו, אחרי שישבנו, תגבשו את מה שאתם צריכים, תבואו עם החלטת ממשלה שלצידה תקציב כדי לממש את החזון שאתם מאמינים בו. אגב, אני גם ממליצה לכם לפגוש את ירוס המדהימה שהביאה פה, באמת, בנאום אחד ראינו אילו דברים חכמים ומדייקים היא הביאה גם. שווה להזמין אותה להרצאה בישיבה הבאה. אני מקווה שהישיבה היא לא מחודשים לחודשים. חגי, בבקשה, רשות הדיבור שלך. תציג את עצמך או שאתה רוצה שאני אציג אותך? חגי ברוש, מנהל תחום בכיר טיפול ושיקום, זה מה שכתוב לי. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> ברשות הלאומית לביטחון קהילתי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ברשות הלאומית לביטחון קהילתי, שהיום מי שעומד בראשה זה השופט אביטל, שאגב, אנחנו בירכנו על כניסתו לתפקיד. רק נאמר שהרשות הזאת, אולי יש דברים שאתם פחות רוצים לומר, הלכו וקיצצו בה, כמעט ב-50% קיצצו אותה לפני שנה-שנתיים, ואתם מנסים עכשיו לגרד עוד ועוד תקציבים. אם צריך, אנחנו נילחם גם על הדבר הזה. בבקשה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> מה שאני רוצה לומר, קודם כול, כמובן שאני מזדהה עם כל מה שחבריי אמרו לגבי האירוע הזה. אני רוצה בנימה אישית ממש קצרה, אני פעיל בתחום של התמכרויות, אלימות ופשיעה כבר 40 שנה, משנת 1985, כשעבדתי בחסות הנוער, אבל מה שהיה באירוע האחרון של ימנו זה משהו שהוא בלתי נתפס לעין שרואה את מה שקורה, ממש. ואני לא נדהם מהסערה שקרתה פה. אני לא רוצה להגיד שאני שמח שזה קרה, אבל זה איזשהו תמרור אזהרה מאוד ברור, ואני חושב שגם כל החברים שלי במשרדי הממשלה, כולם ללא יוצא מן הכלל מבינים את האירוע הזה ונמצאים איתנו בתוך התהליך הזה כדי באמת לחולל שינוי. היה מפגש שבוע שעבר, כולם הגיעו, אני לא חושב שהיה נציג אחד שהוזמן שלא בא, כל משרדי הממשלה, משטרת ישראל בצוות מתוגבר, משרד המשפטים, כולם היו שם, וכולם נחושים באמת לעשות עבודה. אבל רק בהערה אליך, אם אנחנו באמת רוצים לשים על השולחן של הוועדה ושל הממשלה בסוף תוכנית רצינית, משמעותית, זה לא ביום-יומיים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תוכנית, כן. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> התוכנית של השופט היא ממש בימים הקרובים להקים מספר ועדות משנה, הוא כבר קבע את הישיבה הבאה שוועדות המשנה יגיעו ויציגו, כל ועדה בתחומה, את מה שייעשה. מבחינת לוחות הזמנים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, שמי שותף שלכם באירוע? << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> כל משרדי הממשלה בתחומים השונים שאנחנו נגדיר אותם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כולל פרקליטות? << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> ואמרתי, דיברתי קודם עם טל, כולל ייעוץ וחקיקה. אני חושב שמה שאמרה ירוס לגבי הנושא של ההרתעה והחקיקה, אני חושב, דעתי כדעתך, ממש. זאת אומרת, זו איזושהי מציאות שיצרה שבר שצריך מעכשיו להסתכל על הדברים קצת אחרת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חגי, אני רוצה להגיד רק משהו שחשוב לי, זה באמת בפתיחת סוגריים. רק נא לשים בבקשה לב שמדינת ישראל לא פותרת את כל הבעיות של האלימות על חשבון הילדים הכי מוחלשים או חס וחלילה פרופיילינג והאשמה למשל של הקהילה שלי, שאלה הילדים שבסוף מתנפלים עליהם. נא תרשום לך את זה, אתם צריכים בראש לשים לב שזה לא עליהם, ישר לבוא על החלשים. כי צריך לפתור את הבעיה, ועבריינות אין לה צבע, אבל שזה לא יהיה ללכת למקום הקל. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> חד משמעית. אני חושב שבכל מקום שאנחנו מסתכלים על הנגזרות השונות שקיימות בחברה הישראלית, אין נגזרת אחת שהיא חסינה מהסיפור הזה, בואו. מהחברה הערבית, דרך יוצאי אתיופיה, דרך מה שקורה אצל החרדים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כל החברה הישראלית. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> כולנו בתוך אותן שש-שבע שנים האחרונות שאנחנו חווים מציאות כמעט בלתי אפשרית, וכל פעם אנחנו חושבים שאנחנו הגענו לאיזושהי תחתית ואנחנו מגלים שאנחנו עוד למטה יותר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> משרד החינוך שותף לתוכנית הלאומית? << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> כולם שותפים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. אני חושבת שאחד הדברים שאתם צריכים לשים לב אליהם, תראו, מי שעושה את העבודה, מאוד קשה לו להגיד איפה הבעיות. לא יודעת אם הבעיות. מהניסיון שלי גם בכנסת, הרבה פעמים, אולי זה בגלל המצלמות, אולי זה מהחשש מהמנכ"לים, אולי מהשרים, לא אומרים, תראו, יש לנו בעיה. מעטים הם אלה עם אומץ הלב שאומרים, אין לי תקציב, בתקציב שיש לי זה מה יש. אתם צריכים בסוף לדעת, חגי והשופט אביטל, שמשרד החינוך, אם אתם רואים שהאגף הזה בכלל מוחלש ואין בו תקציבים, זה צריך להיות חלק מהתוכנית, אתם תצטרכו לשקף את זה לממשלת ישראל. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אני מניח, גברתי יושבת הראש, מאופיו של מי שעומד היום בראש הרשות, אין פה שום כוונה לעשות הנחות כאלה ואחרות. הכוונה היא לשים תמונה מאוד מאוד ברורה של הצרכים, תמונה שהיא מתואמת בין משרדי הממשלה בהסכמה רחבה, לשים את הדברים, לבוא ולהגיד אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, זה מה שאנחנו צריכים כדי לעשות את העבודה הכי טוב שאפשר. ואם זה מתבטא בתוספת כזאת או אחרת למשרד הרווחה או למשרד החינוך או לתוכנית 360 וכל שאר השותפים, נבוא ונשים את זה על השולחן. אין לנו שום כוונה, אני אומר פה עוד פעם אחרי שאני למדתי להכיר בארבעת החודשים האחרונים את המנהל החדש שלנו, לבוא ולהגיד לעשות הנחות כאלה ואחרות. תוצג תוכנית אמינה, מקצועית, מתבססת על תוכניות שכבר הצליחו וקרו במקומות אחרים בעולם. הייתה פה איזושהי הערה, לא הולכים לבנות משהו חדש, כן נשתמש ב-360, כן נשתמש במערכות קיימות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, תכף 360 גם תתייחס. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אני אומר, אם צריך לחזק נמליץ לחזק, אבל לא לבנות דברים חדשים על חדשים על חדשים. כן להשתמש במערכות קיימות ולאפשר להן לעבוד בצורה יותר טובה ויותר נגישה לאוכלוסייה ולמטרות שלשמן הן פועלות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, אבל גם כשמשתמשים - - - << אורח >> ירוס זלקה: << אורח >> אבל חגי, למה אתה לא מדבר גם על ענישה מחמירה? כלומר, קודם כול זו הרתעה, והפרקליטות, עדיין לא שמענו אותם. אבל אני אומרת דבר כזה. המקרה של אחי, זה אמור להיות חדל רציני במדינה ומשרד הביטחון הלאומי אמור להגדיר את זה, זה מצב חירום. עוד פעם, אני לא מבינה איפה הנציג של הכלכלה. בא לי להגיד, זה העתיד הכלכלי של החברה הישראלית, וזה עולה המון להחזיק נוער שלא מורתע. ואנחנו כבר יכולים לראות שעוד לינץ' התבצע בטבריה. אני עדיין לא מבינה למה אף אחד מכם לא אומר באופן ברור, כל אחד שמתחיל, קודם כול זו ההרתעה, קודם כול זה כתבי אישום הרבה יותר מחמירים, ושאני לא אקבל תירוצים כמו, אוי לא, הם באו להסתובב בפארק. זו המציאות עגומה במערכת בית המשפט ושם זה אמור גם להיות. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אני רוצה רק להבטיח לך דבר אחד. אנחנו סך הכול נפגשנו שבוע שעבר. קודם כול, את מוזמנת, ואני אבקש גם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני ממש מבקשת, אני ממליצה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אני אזמין אותך כדי שתראי את הרצינות של העבודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לשמוע אותה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לשבת, לשמוע, ואולי, אולי, אתה יודע מה? זו דרך אולי הכי ראויה להנציח את ימנו, זכרו לברכה, הילד המקסים הזה שבא לעזור לשתי ילדות קטנטנות ונרצח ככה. אני אומרת, לשמוע, לשתף את משפחות נרצחים ונרצחות, את הארגון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וגם את הנהגת ההורים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הנהגת ההורים והתלמידים כבר אמרתי, הם צריכים להיות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> דרך אגב, הורים צריכים לקבל כלים. לא כל ההורים יודעים איך להתמודד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יכול להיות שזה חלק מזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, זה מה שאני אומרת. הורים צריכים לעבור הדרכות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יכול להיות שכמו שיש נהיגה מונעת, אמרתי את זה בדיון הקודם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> גם במוגנות, גם באלימות, הם צריכים לקבל כלים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לימור, בדיון הקודם אמרתי דבר שמחייבים אותנו, יש כמה תחנות שמחייבים אותנו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, נכון, אמרת, אבל גם זו נקודה שצריך להתייחס אליה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למשל, הדרכת כלה, לפני שאת מתחתנת, מחייבים אותך, לא משנה שהמדריכה דילגה עליי. אמיתי, סיפור אמיתי, הלכתי להתלונן. ואז יש לנו נהיגה מונעת. יש כל מיני נקודות פטרנליסטיות. אני חושבת שחלק מזה, יכול להיות שתביאו מומחים, הרבה פעמים אתם צריכים להתבסס על מומחים שחקרו את התחום. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שיכולים לחייב הדרכת הורים במרכזים הקהילתיים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ממש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא יודעת אם לחייב, אבל בית הספר יכול לחייב בצורה מאוד מתוחכמת. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אני רק יכול לומר לך שסוגיה של ההורים עלתה באופן מאוד משמעותי בדיון הראשון, וזה הולך להיות איזשהו ציר מרכזי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה היו המסקנות? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לימור, אין לנו זמן כל כך, אבל קצר, משפט. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אני רק אגיד שיש לנו את כל הכוונה לתת להורים את היכולת לקבל כלים יותר משמעותיים משיש להם היום על מנת להבין בדיוק את המציאות שבה הם מתמודדים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, חגי. אני רק אומר דבר כזה, אנחנו לא נצליח לצלול. תראו, בדיון אחד אי אפשר גם להביא את הרוח ואת המשפחה ואת הכאב, אבל אני חושבת שזו יריית פתיחה, ותכף אני אתן גם לך, משה, והדיאלוג בין הכנסת לבין הרשות המבצעת חייב להימשך. אתם תעשו את העבודה, אבל אנחנו גם נכניס שההנחיה תהיה, בטרם אתם תיקחו אותה להחלטת ממשלה, שתביאו לפה ואנחנו גם נאפשר לציבור לבוא, כי כנסת ישראל היא גם הפלטפורמה הנכונה. ואז אנחנו נעשה דיון שלם שהוא רק שאתם תציגו את התוכנית ותרשמו הערות, יכול להיות שתמצאו דבר מה בהערות, כי החוכמה לא נמצאת במקום אחד, ויכול להיות שלא. זה הכיוון. חבר הכנסת משה סולומון, ואז פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה על הדיון, יישר כוח גדול מאוד מאוד על הדיון הזה, ותודה לך, ירוס. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה לקטי שטרית היקרה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לקטי שטרית, יושבת הראש הקבועה של הוועדה. תודה גם לירוס, למשפחה הנפלאה הזאת, שעם המשבר העצום והגדול הזה הם הופכים את המשבר למשבר של לידה ושל צמיחה ושל הזדמנות ולא מחפשים להתלונן ולכאוב ולהפיל את הכול על כל העולם, אלא בואו נראה איך אנחנו מונעים את הרצח הבא. אני רוצה להגיד שלושה דברים ממש בקצרה, לא לדבר יותר מדי. אחד, לצערנו, לא תמיד מצליחים להפוך מחשבות למעשים, וזה ממש דורש התכווננות של כל המערכת כדי שהמחשבות והרצונות, ואני שומע, כולם יודעים כמה צריך להוקיע ולפעול כדי שהדבר הזה לא יישנה, ברור לכולנו, אבל בסוף, המעבר בין המחשבה הטובה למעשה יכול ליצור מצב שבו אנחנו מפסידים את ההזדמנות הזאת. דבר שני, כל משבר הוא הזדמנות, וזה משבר גדול מאוד וכאב עצום. כולנו, פנינה ואנוכי מקבלים הודעות בלי סוף על הפעולה ועל הכאב העצום של בני נוער ושל משפחות ושל הורים. אני מבקש שהדבר הזה לא יימשך יותר מדי זמן. אני יודע, אמרת קודם בהערה לדבריי שבסוף, הדבר הזה, לוקח לו זמן, ככה אני מבין. נכון, אני מבין, אני גם איש מעשה ואני מכיר את הפעולות האלה. אבל יש כאן משמעות לממד הזמן, גם בהיבט של ניצול ההזדמנות הקשה והכואבת, אבל גם בהיבט של להנכיח כלפי קהילה שמרגישה כאן נבגדת אילו שהן פעולות שנעשות. ודבר אחרון, משפט אחרון. אני כן רוצה, גם אם זה לא יקרה עכשיו, תוכנית ברורה שמוצגת לנו, לכולם, לנבחרי הציבור בוועדה הזו ובוועדות אחרות כדי שנבין שהתוכנית הזאת תהיה הדירקטיבה לכל מי שיפעל בתוך הסיפור הזה. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. כל אחד יעשה דקה, אני יודעת שיש לחץ. עם כל הכבוד לפרופסורים, בבקשה, שימתינו דקה, שימתינו, עם כל הכבוד להם, זה לא פחות חשוב, דקה. << אורח >> ארגה עלמו: << אורח >> תכננתי להישאר בפינה שלי, אבל הייתי חייב רגע להגיב למה שאתה אמרת. אני דוד של ימנו. אתה אמרת שאנחנו הולכים להתבסס על דברים שכבר קיימים. עובדה, הדברים שכבר קיימים, הפתרונות שהצעתם, לא עובדים, חבר'ה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שמה? << אורח >> ארגה עלמו: << אורח >> הפתרונות שהציעו, הוא אומר, אנחנו נתבסס על דברים שכבר קיימים, שהדבר היחיד שהשתנה פה זה שיתוף הפעולה ביניכם של המשרדים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, גם הם סגרו תוכניות וקיצצו תקציבים בעשר השנים האחרונות. << אורח >> ארגה עלמו: << אורח >> לא משנה קיצוץ, הוא אומר, אנחנו מתבססים על דברים שכבר קיימים ועל זה נוסיף. הדברים לא עובדים, שורה תחתונה. אני חושב שאתם חייבים לשנות, זה העניין של הדיסקט, של שינוי דיסקט, ולהיות קצת יותר. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אתה לא הבנת אותי נכון. << אורח >> ארגה עלמו: << אורח >> די עם כל, ראיתי, שמעתי אתכם, ועדות ועוד ועדות ועוד ועדות. תכל'ס, דברו תכל'ס. בסופו של דבר, אי אפשר כל יום רק - - - << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אני רק אסביר בחצי משפט. דברים נעשים בכל מיני מקומות בעולם בנושא של אלימות בקרב בני נוער. אנחנו רוצים להביא משם את ה-Evidence base המצליח, את אותם דברים שעובדים נכון. אנחנו לא מתביישים ללכת וללמוד ממדינות אחרות, ממקומות אחרים על דברים שהם טובים ומוצלחים. ישנו לדוגמה מודל שנקרא המודל האיסלנדי, עשה מהפכה, אומנם במדינה לא גדולה, אבל הפך אותה. אנחנו רוצים להביא משם דוגמאות טובות. אין לנו שום כוונה לעשות עבודה שהיא לא מקצועית ונסמכת על דברים שבאמת מצליחים, זה הכול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. פרקליטות המדינה, רק המספר, ולדעתי אני אמליץ לדיון נוסף. אבל פרקליטות המדינה, לגבי מספר התיקים שהגשתם בצוותא על לינץ' ורצח. << אורח >> טל שילוני גפן: << אורח >> גברתי, אין לי כמובן כרגע את הנתונים פה כי לא התבקשנו, אין לנו בעיה להעביר אותם כשנצטרך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. אני חושבת שצריך לעשות דיון המשך ולהזמין את פרקליט המדינה, הוא יצטרך. להזמין את פרקליט המדינה, אני בטוחה שהוא יהיה נכון להגיע כשמדובר בילדי ישראל. << אורח >> טל שילוני גפן: << אורח >> אנחנו יכולים להביא כמובן את כל הנתונים, רק להיערך לזה מבעוד מועד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר גמור. משטרת ישראל ואז מועצת התלמידים. אנחנו ניתן למשטרת ישראל גם קצר כי אנחנו ניתן לך בהמשך, בדיון הבא לפתוח. << אורח >> אבישי גולן: << אורח >> כן, ממש בקליפת אגוז, גברתי. קודם כול, לענייננו, כמו שאמרתי, באמת אירוע מטלטל. האירוע של הרצח של ימנו נחקר על ידי יחידה מהטובות שבמשטרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ביום שישי זה עבר. << אורח >> ירוס זלקה: << אורח >> אבישי, תציין שבגלל שזה היה תקשורתי והיו שם עניינים, אגו של היל"פ מול משטרת פתח תקווה. להיות אמיתיים בבקשה. משטרת ישראל, קודם כול תתחיל בהתנצלות על מה שהמשטרה עשתה לנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שלושה ימים. << אורח >> ירוס זלקה: << אורח >> על האדישות, ועל זה שאתמול שלפתם נשקים מול אנשים שבאו לתמוך בנו, קודם כול התנצלות על זה. << אורח >> אבישי גולן: << אורח >> אני אגיד לך ככה. אם מגיעה לכם התנצלות, אנחנו מתנצלים. << אורח >> ירוס זלקה: << אורח >> מה זה אם? מגיעה לנו התנצלות, אבישי. << אורח >> אבישי גולן: << אורח >> עוד פעם, אני לא מכיר את הניואנסים, ובטח שאני לא חי את הכאב כמו שאתם חיים אותו, אבל אני מזדהה איתו לחלוטין. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לי יש סברה, המשטרה פחדה בכלל מהמשפחות. אני אגיד משהו, אבישי, אני רק אגיד משפט. שלושה ימים משטרת פתח תקווה עסקה באירוע כאילו לא קרה דבר. אתה יודע מי עשה הכי הרבה רעש? בני הנוער והמשפחות בשכונה שידעו על האירוע ולא הבינו איך משטרת ישראל לא מטפלת. << אורח >> אבישי גולן: << אורח >> גברתי, שוב, אני סבור שהטיפול בחקירה, הטיפול באירוע, אני סבור שהטיפול המשטרתי, אני מכיר טיפול משטרתי, אני יודע מה זה תיקי חקירה, אני חי תיקי חקירה 25 שנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לי דיון - - - << אורח >> אבישי גולן: << אורח >> גם לי, דרך אגב. כולנו מוזמנים לדיון הזה. אני סבור שהטיפול, במלוא הצניעות, היה טיפול מצוין, ועובדתית, הבשילו שם ראיות כנגד 16 נאשמים, וזה לא עניין של מה בכך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, רק שחסר דבר אחד שבגינו אי אפשר להרשיע או להאשים ברצח. אתה יודע מה חסר? חסרה הסכין. ואם היית עוצר ילדים ובני נוער באותו לילה, אתה יודע מה היה קורה? לא היה להם זמן לתאם גרסאות והם היו נכנסים ללחץ ואומרים גם איפה הסכין. << אורח >> שרי כהן: << אורח >> למה צריך סכין? יש סרטון שכל המדינה ראתה, למה צריך סכין? << אורח >> אבישי גולן: << אורח >> שוב, אני לא נכנס לפרטים של תיק שמתנהל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, עם זה אני גם מסכימה, אסור לנו להיכנס לפרטי תיק. << אורח >> אבישי גולן: << אורח >> אבל עדיין, הוגשו כתבי אישום כנגד 16 נאשמים שכולם קטינים ובקשות למעצר עד תום ההליכים, נכון. דבר שני, בסוף יש לנו את הכאב של המשפחה ואת האירוע, ומצד שני יש לנו את החוק וכתב האישום צריך להתלבש על עבירה מסוימת ועל נסיבות שמתאימות לאותה עבירה. אבל חוץ מזה, גברתי, אני אסכם ואומר שאנחנו חברים בצוות של כבוד השופט אביטל חן שחגי הוא הסגן שלו, אנחנו שם על מלא. יש לנו המון, המון, המון פעולות שאנחנו מבצעים כמשטרה, יש את המטוטלת הזו כמובן שנעה תמיד בין - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סליחה, גברתי היושבת ראש, הדיון היה צריך להסתיים ב-13:00, יש פה 25 איש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הכול בסדר, ואנחנו פה דנים גם על הרצח של ימנו ואנחנו עשר דקות באיחור, קורה שמתעכבים. אמרתי, חמש דקות אנחנו סוגרים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> קודם תרגיעי, אני מסביר לך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אף פעם לא קרה, אתה מתפרץ בצורה כזאת. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש אנשים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הכול בסדר, שימתינו הפרופסורים, כי הדיון הזה סופר חשוב. אנחנו באיחור של עשר דקות. עוד חמש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אחמד, תקשיב, אנחנו באיחור של רבע שעה, לא קרה כלום. לא להתפרץ ולא לצעוק, תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החברה הישראלית שכרגע צופה בדיון, אני חייבת להגיד משהו, מחילה, קצין החקירות, זה מאוד מאוד חשוב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא. אנחנו נמשיך בפעם הבאה, ומשטרת ישראל, אני דווקא לוקחת את הדברים שהיא אמרה. אתם חייבים למשפחות האלה התנצלות. שלושה ימים שהוא היה בצללים. יש פה את נילי שלא הספקנו לתת לה לדבר, מועצת התלמידים תסכם לפני שאני מסיימת, משפט אבל. את לא תוכלי להקריא, רק תגידי משפט, כי מועצת התלמידים, בסוף אתם הילדים וחשוב לי לשמוע אתכם. << אורח >> מיקה שלומוביץ: << אורח >> מיקה שלומוביץ, אני מתאמת פעולות בכנסת מטעם מועצת התלמידים והנוער הארצית. קודם כול, אני רוצה להגיד שהנוער מוקיע אלימות והזדעזענו מהרצח. חשוב לי להגיד שאנחנו כאן כבר חודשיים בדיונים ומדברים על אפס סובלנות לאלימות ועדיין מרגישים את האלימות, בין אם זה בחברה הערבית, בבתי הספר ובתנועות הנוער. אגב, אלימות זה לא רק לבוא ולהרביץ, אלימות זו גם אלימות מילולית, זו אלימות ברשתות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גם אלימות בכנסת. << אורח >> מיקה שלומוביץ: << אורח >> אלימות בכנסת, איך שאנחנו רואים בסוף את ההנהגה של המדינה מדברת, ואלה בני נוער שאחר כך הולכים ונפגעים, פוגעים בעצמם, בני נוער שמפתחים הפרעות אכילה, בני נוער שמפתחים חוסר ביטחון מטורף. עברנו שנים סופר קשות ואנחנו לא מרגישים מעטפת חינוכית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ורגשית. << אורח >> מיקה שלומוביץ: << אורח >> ורגשית. דיברנו על היועצים, על הפסיכולוגים, בבתי הספר יש פסיכולוג חינוכי אחד ל-1,000 תלמידים, אם יש, יש הרבה בתי ספר שאין בהם מעטפת בכלל. אנחנו פועלים כמה שאפשר, מועצת התלמידים, אבל בסוף - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם מוזמנים לישיבה איתם בשולחן העגול? << אורח >> מיקה שלומוביץ: << אורח >> כן, אנחנו חלק מהשולחן העגול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי, תודה. אני מאוד מעריכה, אנחנו נדבר יותר לעומק בדיון הבא. אני חושבת, אתי, שצריך שיהיה דיון נוסף. אני חושבת שההתנהגות, ושייכתב לפרוטוקול, גם של חבר הכנסת אחמד טיבי, ובכלל הלחץ הזה שמפעילים. ובואי, אני הייתי יושבת ראש ועדה, בואו, הגזמתם, הוגזם, יצא מכל פרופורציה. רבע שעה יושבים פרופסורים וממתינים, כבודם במקומו מונח, ילדי ישראל הרבה יותר חשובים. ולא קרה שום דבר, שישתו קפה. סליחה על הטמפרמנט. אני רוצה לסכם. << אורח >> מיקה שלומוביץ: << אורח >> חשוב לי רק עוד משפט. אנחנו בסוף מחפשים תקציבים, אנחנו כל דיון היינו פה וקראנו להקמת תוכנית אופרטיבית רב-משרדית, הדבר הזה לא יעבוד אם לא יהיה כסף, אם לא יהיה כסף לשפ"י, אם לא יהיה כסף לתנועות הנוער. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ברור, בגלל זה אנחנו רוצים תוכנית, אנחנו מתחילים - - - << אורח >> מיקה שלומוביץ: << אורח >> ומעולה שיש שולחן שותפים ארצי, אבל אנחנו מחפשים את זה בכל רשות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה לסכם. קודם כול, אני רוצה להודות למשפחת זלקה. לך, ירוס, לטורוקן, לך, ארגה, שבאתם. ולא פשוט לבוא לכנסת, אנחנו מודעים לזה, אבל מנגד, אני שמחה שבאתם. סליחה, שמחה זו לא המילה הנכונה, טוב שהגעתם עכשיו ולא לפני, בתוך הכאב הגדול. אתם בשנת אבל, אבל כנראה שעדיף שהגעתם עכשיו, כי אתם רואים, לא תמיד האווירה נעימה פה. אני מודה לכל מי שהגיע. אורית, נילי, אני יודעת שלא הספקתם לדבר, ועוד אחרים. אנחנו נעשה דיון המשך, בעזרת השם. אני אמליץ ליושבת ראש הוועדה הקבועה ואנחנו נדון בעניין הזה כדי להתקדם, באמת קודם כול לדברים שנכונים כדי שמבחינה לאומית לא יתמסמס כאן דבר, אלא ייקחו את זה כמשימה ראשונה במעלה. לא דיברנו גם עם 360, את תהיי בין הראשונים שידברו. הוועדה קוראת די לאלימות ולהפקרות. המקרה של רצח ימנו זלקה, זכרו לברכה, ועוד גל של רציחות, הם קריאת השכמה וצלצול חזק לחברה הישראלית כדי שלא נלך לאבדון, פשוט לא נלך לאבדון ולא נטבע בים של אלימות ושפיכות דמים. הוועדה מדגישה את הצורך הדחוף בבלימת גל האלימות והבטחת עתיד בטוח לילדי ישראל. הוועדה קוראת לחיזוק התקצוב והרחבת התוכניות הקיימות במשרד הרווחה לטיפול בנוער בסיכון ולמניעת אלימות. הוועדה קוראת לחיזוק התקצוב, אמרנו, במשרד הרווחה. הוועדה מביעה דאגה חמורה מהתנהלות השוטרים שנכחו בזירת האירוע ובהם השיטור העירוני שלא הגיש סיוע. שייכתב בפרוטוקול ויהיה בדברי הימים של מדינת ישראל וכנסת ישראל על כך שהשיטור העירוני לא הגישו עזרה לימנו בנימין זלקה ז"ל בזמן שדקות ארוכות הוא שותת דם והם לא עשו את החובה האזרחית האנושית שכל אדם מחויב אליה. הוועדה קוראת לבדיקת הנסיבות של אותו פיקוח עירוני, קוראת לראש העיר לבדוק ולפתוח בחקירה בעניין הזה. גם משטרת ישראל, לבדוק שלא היו שוטרים באזור שלא הגישו עזרה. אם היו כאלה, אתם צריכים לבדוק ולהתחיל בהליך, לבדוק את הנסיבות ולראות איך אתם פועלים בהתאם. הוועדה קוראת לחברי הכנסת מכלל הסיעות להתכנס במשותף לצורך בחינת תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום זה וקידומם. הוועדה דורשת ממשרד החינוך לקדם תוכנית חינוכית למיגור האלימות ולהטמעת ערכי חברה ומניעה בקרב בני הנוער. הוועדה קוראת להקים מחדש את הרשות העצמאית למניעת סמים, אלכוהול ואלימות. הוועדה קוראת להחמיר את הפיקוח והסינון של אתרי האינטרנט המעודדים אלימות, תכנים מיניים ופשיעה. אבל את יודעת מה? אני מעדיפה לא להמשיך לקרוא מה אנחנו קוראים, אני אצא עם שתי מסקנות. אחת, אנחנו רוצים שתוך חודש ימים, עוד חודש, לדעתי, הרשות לביטחון קהילתי תחזור לוועדה עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי להציג תוכנית שכולכם עומדים מאחוריה, כולל התקציב שנדרש לצידה. זו נראית לי המסקנה. דיון נוסף שאנחנו עושים בהמשך והמסקנה הזאת. אני מודה ומעריכה לכל המשתתפים, בעיקר לכם. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:16. << סיום >>