פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 966
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ז' בתמוז התשפ"ו (22 ביוני 2026), שעה 10:37
סדר היום:
<< נושא >> הצעת תקנות התעבורה (תיקון מס' ..)התשפ"ו- 2026 , התאמות ליישום חוק הפרות תעבורה מנהליות לעניין שיטת הניקוד << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
דוד ביטן – היו"ר
מוזמנים:
מרגנית לוי
–
המחלקה למשפט ציבורי מינהלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
מיה שפילקו
–
ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יוסי ניזרי
–
מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
חוה ראובני
–
עו"ד, ס' יועמ"ש, משרד התחבורה
ישעיהו סיני
–
משרד התחבורה
ליאת אליהו סבן
–
עו"ד, יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי
סנ"צ סימונה זילבר
–
רמ"ד ייעוץ וחקיקה, אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
אשר הלפרין
–
עו"ד, יועמ"ש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
מרב רפאלי
–
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
גבי בן הרוש
–
יו"ר מועצת המובילים והמסיעים
כפיר דור
–
עו"ד, יו"ר מנהל משותף ועדת תעבורה, לשכת עורכי הדין
ד"ר משה בקר
–
נציג הנהלת האיגוד הישראלי למערכות תבוניות לתחבורה ITS
עוז דרור
–
סמנכ"ל עמותת אור ירוק
ניסים עזרן
–
עו"ד, איגוד קציני בטיחות מקצועות התעבורה
שלמה גבלי
–
איגוד קציני בטיחות מקצועות התעבורה
ייעוץ משפטי:
איתי עצמון
אביגיל כספי
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת תקנות התעבורה (תיקון מס' ..)התשפ"ו- 2026 , התאמות ליישום חוק הפרות תעבורה מנהליות לעניין שיטת הניקוד << נושא >>
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בוקר טוב. הצעת תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשפ"ו-2026, התאמות ליישום חוק הפרות תעבורה מינהליות לעניין שיטת הניקוד. זה בהתאם להתחייבות שהייתה לכם. חוה, מה את אומרת, את עומדת בהתחייבות?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אנחנו הגשנו, בוא נגיד לא הגשנו באופן פורמלי. הייתה טיוטת תקנות שהוצאנו בעבודה. הייתה מחלוקת מסוימת ביני לבין הייעוץ המשפטי של הוועדה על הפרוצדורה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אני אתייחס לזה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אבל בסופו של דבר היא כרגע מונחת לדיון כאן. התכנים שלה מקובלים על שרת התחבורה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה שהם מקובלים יפה. שאלתי אותך שאלה אחרת. האם, כמי שהתחייבה בפני הוועדה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
בשם משרד התחבורה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
בשם משרד התחבורה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
האם את עומדת בהתחייבות?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אני חושבת שבאופן לא מאה אחוז, אבל קרוב לזה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני רציתי לשמוע את חוות הדעת שלו.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
למשל הייתה התחייבות לגבי הפחתת תוקף הנקודות, תוקף כל הנקודות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, למחצית. ואת זה ביטלתם?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
עברנו גרסה, שינוי תקופת תוקף. אנחנו לא עושים את זה על כל הנקודות, אלא ההצעה היא עבירות של עד שש נקודות. אמרנו שהעבירות החמורות שמקבלות שמונה ועשר נקודות זו תקלה שאין לה מקום. עבירות של שמונה ועשר נקודות הן העבירות החמורות, הן העבירות שגורמות תאונות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הבנתי. היועץ המשפטי, רצית להגיד משהו?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
כן. אני הגעתי לישיבה לא לגבי גופם של ההסדרים שמוצעים בתקנות, אלא יותר לעניין ההליך ואני רוצה להניח את הדברים על השולחן, שיהיו ברורים מאוד.
כידוע חוק הפרות תעבורה מינהליות נכנס לתוקף ב-8 בפברואר 2026. במסגרת הדיונים הממושכים שקיימה ועדת הכלכלה בהצעת החוק העלה יושב-ראש הוועדה כזכור טענות שונות לגבי השלכות של ההסדר המוצע על שיטת הניקוד בעבירות התעבורה שאמורה לחול גם לעניין הפרות תעבורה.
בדיון הוועדה בהצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות שהתקיים בפברואר 2024 אף ביקש יו"ר הוועדה לעגן במסגרת החוק הראשי את התיקונים שביקש בעניין שיטת הניקוד. מאחר ושיטת הניקוד מעוגנת בתקנות התעבורה, תקנות שהותקנו מכוח סעיף 69א לפקודת התעבורה. אמרתי באותו דיון כי הדרך לתקן את הטעון תיקון לעמדתו של יו"ר הוועדה היא באמצעות תיקון חקיקת משנה.
לאחר ויכוח בעניין הזה הסכים יו"ר הוועדה לקבוע הסדר שיקבע את ההסכמות והתנאים לאישור הצעת החוק, כאשר בעצם היו כאן שני מהלכים. מהלך ראשון היה מכתב התחייבות של משרד התחבורה, אותו מכתב שהזכרת עכשיו, לעניין הקלות שיעוגנו בתקנות התעבורה לעניין שיטת הניקוד כפי שתחול ביחס להפרות התעבורה. והמהלך השני הוא קביעה בחוק כי סעיף 69א לפקודת התעבורה, ככל שהוא יחול על הפרות תעבורה ייכנס לתוקף רק במועד כניסתן לתוקף של התקנות מכוחו, תיקון לתקנות התעבורה, שיובא לאישור ועדת הכלכלה ועיגנו את אישור הוועדה במפורש בהצעת החוק.
בתקנות האלה אמורות להיות מעוגנות ההתחייבויות של משרד התחבורה לוועדה. מכתב התחייבות כתוב הוגש והוקרא בדיון ההצבעות ב-8 ביולי 2024, ממש לפני ההצבעה. וההתחייבויות האלה נרשמו והציפייה שלנו הייתה שהן יעוגנו בתיקון תקנות שהיו אמורות להיות מובאות לאישור ועדת הכלכלה.
להפתעתנו, לאחר שהחוק אושר ופורסם ברשומות, התחלנו לשמוע על כך שמשרד התחבורה חוזר בו מההתחייבויות שנתן. הדברים עלו באופן מאוד ברור, לצערי, בדיון הפיקוח שקיימה הוועדה באוקטובר 2025, ערב כניסתו לתוקף של החוק שלאחר מכן נדחה. למרות הדברים שנאמרו באותה ישיבת פיקוח יו"ר הוועדה עמד על כך שהוא מבקש לעגן את ההתחייבויות האלה בתקנות התעבורה.
במרץ 2026 קיבלנו לידינו בוועדת הכלכלה תקנות שמתקנות את תקנות התעבורה שכללו אך ורק התאמות טכניות בעקבות כניסתו לתוקף של חוק הפרות תעבורה. התקנות האלה אמנם נקבעו כהוראת שעה שאמורה לפקוע בתוך שנתיים מיום התחילה, אבל כמו שאנחנו מכירים את המציאות הפוליטית בסופה כבר אמורים לכהן כנסת אחרת וממשלה אחרת. משמעות הדבר הוא בעצם שהתחייבות שקיבלנו היא על הקרח. כי בעצם בעוד שנתיים אנחנו לא יודעים מה תהיה מדיניות השר שיכהן באותה תקופה וכמובן יושב-ראש ועדה אחר שיכהן באותה תקופה.
לאור ההתנהלות החריגה הזו שחווינו, בפרט הפרה של התחייבויות מפורשות ובכתב שניתנו לוועדת הכלכלה כתנאי לאישור החוק, חוק הפרות תעבורה מינהליות בקריאה שנייה ושלישית. אבל מצד שני, כי המשמעות של אי אישורן של תקנות שמכילות את שיטת הניקוד הפרות תעבורה היא כבדת משקל ביחס למאבק בתאונות דרכים, ושמענו על כך לא מעט, החלטנו בייעוץ המשפטי של הוועדה להמליץ על פתרון שהוא אכן חריג, אבל להבנתי אין מניעה משפטית לאמץ אותו. ואני אסביר.
מאחר שעיגון ההתחייבויות לוועדה נשאב בעצם מאותו סעיף מסמיך שמכוחו הובאו לאישור הוועדה ההתאמות הטכניות שקיבלנו במרץ האחרון, החלטת הוועדה בדיון האחרון שקיימה הייתה כי המשרד יפרסם להערות הציבור את השינויים המהותיים בשיטת הניקוד שבעצם השינויים האלה הם עיקרן של ההתחייבויות שקיבלנו. ולאחר תום המועד להערות הציבור נוכל להטמיע את השינויים האלה בנוסח המקורי שהוגש לוועדת הכלכלה. שכן השינויים האלה מבחינת יו"ר הוועדה הן התנאי לאישור התקנות על ידי הוועדה. במסגרת סמכותה כמו שאנחנו יודעים לאשר חקיקת משנה, כולל בתנאים או בשינויים כפי שנהוג לגבי כל חקיקת משנה שמובאת לאישור ועדה מוועדות הכנסת.
הנוסח שמונח כעת על שולחן הוועדה, כמו שאתם רואים, כולל שינויים בעקוב אחר שינויים, שהם בעצם השינויים המהותיים שאמורים לבטא את ההתחייבויות של המשרד לוועדה וכן את ההתאמות הטכניות שהוגשו במקור.
לאחר אישור התקנות בוועדה וככל שהוועדה תאשר את התקנות בכפוף לאותם שינויים, שרת התחבורה מוסמכת כמובן להחליט אם לחתום על התקנות או לא וגם שר המשפטים מוסמך כמובן להחליט אם להביע את הסכמתו לתקנות האלה, כפי שאושרו בוועדה. כי בעצם את מכתבי הפנייה וההסכמה קיבלנו כבר לגבי התקנות שכללו התאמות טכנית. אבל להבנתי ההפרדה בין השינויים המהותיים להתאמות הטכניות היא הפרדה מלאכותית לצורך העניין. בהחלט ניתן להביא את כל התיקונים האלה בסט אחד של תקנות.
אני אגיד לסיכום, הפתרון שמצאנו אכן חריג, אבל הנסיבות חריגות. אני חייב להגיד שב-20 שנים שאני עובד כאן אני לא זוכר מצב שבו קיבלנו התחייבות כתובה, חתומה, ממשרד ממשלתי כתנאי בעצם לאישור חוק ולאחר מכן המשרד חוזר בו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אפילו קיבלתי מכתב ממנכ"ל משרד התחבורה שאומר לי שבגלל תאונות הדרכים. מה, הוא לא ידע שיש תאונות דרכים לפני זה? זה המצאה חדשה? כביכול מאשים אותי בתאונות דרכים פתאום?
לא הסכמתי כמובן, למרות המכתב. ואנחנו עומדים על זה, אלא אם כן באמת יש בזה משהו שישכנע אותנו. אני לא ראיתי שום דבר ששכנע אותי בעניין הזה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
הוועדה עכשיו תדון בפרטים של התקנות כמובן. אבל אני רק מסכם ואומר שאכן הפתרון הזה הוא חריג ונקרא לזה הוא קצת מותח את הגבול של אישור ושינויים של חקיקת משנה שמובאת לאישור ועדה. אבל בנסיבות האלה אני חושב שזה הפתרון הראוי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מישהו רוצה להגיד משהו? בקיצור אבל אם אפשר. כן, בקר, מה באת עוד פעם להרצות לנו? על מה עכשיו?
<< אורח >> משה בקר: << אורח >>
לא, לא להרצות, אני אעשה את זה קצר. בגלל שהדיון היום הוא דיון פשוט טכני שבו מבקשת השרה לעדכן באותם מקומות שהמילה "הפרות" תחליף את המילה - - -
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
לא, אבל זה מה שאמרתי, שהדיון הוא לא טכני.
<< אורח >> משה בקר: << אורח >>
כן, כן. מבחינה זו אנחנו כבר נמצאים אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
למה ברחו מהאורווה?
<< אורח >> משה בקר: << אורח >>
הכוונה היא שההחלטה התקבלה, החוק עבר. ועכשיו הבעיה היא איך מיישמים אותו. כי צריך להקים בית דין להפרות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מקימים אותו.
<< אורח >> משה בקר: << אורח >>
וכל הדברים הטכניים סביב העניין.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הבנתי שלאחרונה אתם בוחנים את הדיינים גם.
<< אורח >> משה בקר: << אורח >>
אני ביקשתי את רשות הדיבור רק בקצרה לבוא ולומר, השעה עכשיו אנחנו במונדיאל, הדקה ה-90, זמן פציעות. זאת הבעיה, יהיה לנו זמן פציעות כתוצאה מכל התהליך הזה. כי זאת מהפכה. והמהפכה הזאת תגרור הרבה מאוד דברים. אני הייתי אומר שלפני שאנחנו נכנסים לכל הבעיות של המהפכה, הוועדה הזאת אחרי שהיא תאשר את כל התיקונים שעומדים על הפרק כרגע בסדר היום, שתבוא ותאמר בואו לא נרוץ בכל הכוח קדימה. ניקח עשר הפרות תנועה. נבחן אותם, אם זה הוראת שעה לשנתיים, נבחן אותם במשך השנתיים האלה. מה קורה למערכת והשפעה על התנהגות והשפעה על הבירוקרטיה שישנה והשפעה על תאונות הדרכים. ושיעשו מחקר מלווה, פיילוט, על עשר עבירות שהוחלפו להיות הפרות. לדעתי נהיה יותר חכמים אם נעשה את הבקרה הזאת כדי לקבל החלטות בסוף, לתקן, לבטל, לשנות, לעשות עוד כמה דברים אחרים.
זה מה שרציתי להציע. ועוד דבר אחרון, לדעתי צריך לעשות מחקר רציני מאוד בכל הנושא הזה של שיטות האכיפה, שהיום אנחנו עומדים על הפרק. כי זה יהיה קשור גם בנושא הזה של ההפרות. כי אם אמר ראש האגף שאנחנו הולכים כרגע ל-80% אלקטרוני מול 20% קשר עם הנהגים, של שוטר, קשר עם נהג, אנחנו מאבדים את הצד החינוכי, הסברתי, הדרכתי, של הקשר בין גורם האכיפה ובין ציבור הנהגים. וזה לא יגרום לבטיחות בדרכים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
משרד המשפטים?
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
בוקר טוב, עו"ד מרגנית לוי ממשרד המשפטים. אני רק רוצה להתייחס לדברי היועץ המשפטי לוועדה ולהגיד שעמדת ייעוץ וחקיקה, המחלקה המינהלית לפחות שאני מייצגת אותה, שאין פגם, אם זה מה שנטען לכאורה או לא לכאורה, בהליך שלפנינו. אני גם לא רואה בתקנות, אפילו שהונחו מלכתחילה כתיקונים טכניים, כי המשמעות של התיקונים הטכניים האלה לכאורה הייתה החלת שיטת הניקוד הפלילית as is על הפרות תעבורה מינהליות.
משרד המשפטים מודע כמובן, גם בלשכת השר ולשכת מנהל הכללי להתחייבויות שניתנו בפני הוועדה. לכן בעיניי זה לא טכני ולכן לא נפל פגם בעיניי בהליך במובן זה שהונחה טיוטת תקנות בפני הוועדה. הוועדה כמובן סוברנית לקבל החלטות לגבי השינויים שיש לעשות בסט כזה. והשרים כמובן סוברניים לאשר או לא לאשר, אחרי שהוועדה תיתן את הערותיה ואת התיקונים שהיא חושבת שצריך לבצע בהם.
אני רק רוצה להבהיר בהקשר הזה שההערה שלי בדיון הקודם לגבי הפרסום להערות ציבור נובעת מנוהג או מורשת או עמדה משפטית, כל אחד איך שיחליט לסווג את הדבר הזה, ארוכת שנים. עוד מתחילת תפקידי במשרד המשפטים בייעוץ וחקיקה, שכאשר נעשה שינוי מהותי בחיקוק מסוים, גם אם הוא כבר הופץ לציבור, כיוון שנעשה שינוי מהותי שכזה נהוג להפיץ אותו עוד פעם לציבור. זה לא אומר שזה הופך אותו לחיקוק חדש, אלא זה אומר שאנחנו מכבדים את הציבור שחלק מנציגיו יושבים כעת מולנו ומשתפים אותם בשינויים המהותיים שבוצעו מאז שזה הופץ כבר פעם ראשונה לציבור. זו הייתה אך ורק המשמעות של דבריי בישיבה הקודמת. לכן בעיניי, לפחות עמדתי היא שאין בזה פגם.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
אדוני יושב-הראש, אני רוצה להגיד לך מתוך חשש כבד. אנחנו במצוקה איומה, אתם מכירים פה בוועדה, בנושא של יוקר המחיה והמחסור בנהגים. אנחנו מכירים מה ההשלכות. על המשק, על הכלכלה, הכול. אבל במקביל יש לנו תאונות דרכים ועלייה גרפית מ-2012 שהרכב הכבד והאוטובוסים משתתפים בהם כמעט ב-30%. אני לא מקבל ראש.
אבל כשאני מסתכל על המציאות מ-2016-2017, סך הדוחות היו ממוצע של 700,000 בשנה. הגענו ל-1,400,000 דוחות. לא בגלל אכיפה של המשטרה, בגלל המצלמות. ומה אני מסכם? זה הוריד את התאונות? זה לא הוריד את התאונות.
אם יש לי מחסור כזה חמור של נהגי אוטובוסים ומשאיות, והנה יוסי נזרי הגיע, מה אנחנו הולכים לעשות עם השיטה הזאת? אנחנו הולכים לאבד את הנהגים. הובטח פה והובטח לך, אדוני יושב-הראש, לעשות באמת רוויזיה על הנושא של הניקוד ולהתחשב. אנחנו לא רואים שום שינוי. להגיד לך שאני סומך על משרדי הממשלה? אני רחוק מזה.
זה טיפה מחזיר אותי נוסטלגיה אחורנית. לא היו שוטרים וניידות, ומי שזוכר בכביש 1 פה, בעליות לירושלים, שמו ניידות מקרטון עם שוטרי דמה. אתה יודע מה? זה גם הרתיע. היום השיטה החדשה והחוקים החדשים לא ירתיעו. יגדילו את קופת המדינה ולא ירתיעו וזה לא ישפיע על התאונות לצערי. תודה .
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
עו"ד כפיר דור, יושב-ראש לשכת עורכי הדין. אנחנו גם שלחנו נייר עמדה שפורסם רק אתמול לבקשתי באתר. מה שתוקן, אני רוצה רק להזכיר ליועץ המשפטי, כי אני הייתי פה כמעט בכל הישיבות. הייתה התחייבות נוספת לעשות דיפרנציאציה בין רכבים כבדים לבין נהגים רגילים. והייתה הבטחה נוספת של ארבע נקודות. להוריד את העבירות של ארבע נקודות. כי אנחנו רוצים בעצם להקל עם נהגים נורמטיביים.
התיקון הזה, ואני מבקש מהוועדה לא לאשר אותו, כי התיקון הזה לא מתקן שום דבר. הוצאו מתוך רשימת הניקוד עבירות שאני לא ראיתי מעולם בבית משפט, כמו גרירת רכב שלא בביטחה. לא ראיתי אף פעם את העבירה הזאת.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הם ביטלו אותה.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
כן, אבל זה לא קשור לנהגים זהירים. ושתיים, את עבירות פקיעת רישיון נהיגה, שאני לא מצליח להבין, כי העבירה הזאת היא כבר אות מתה. למה? כי היום על פי התיקון החדש אתה מקבל רישיון בגיל 24 עד גיל 70. העבירה הזאת עוד כמה שנים לא תתקיים בכלל, לא יהיה בה ממש בכלל. כי אף אחד לא יפקע הרישיונות, כי הוא משלם אגרה פעם אחת כל חייו.
לכן אנחנו רואים שבעצם לא הייתה הקלה עם נהגים, אלא הייתה החמרה. לקחו את העבירות החמורות, שבעצם אני גם בעד החמרה, אבל לא באמצעות ניקוד אלא באמצעות בית משפט. לקחו את העבירות החמורות כמו טלפון והעלו אותם לעשר נקודות. במקום להשאיר אותם בבית משפט, לקבוע להם חובת פסילה. אנחנו הולכים ואנחנו נשארים בהליך המינהלי.
אדוני אמר פה אתם רוצים, ואני זוכר את המשפט שאדוני אמר, אדוני יושב-הראש. אמר אתם ביקשתם הליך מהיר יותר, אתם צריכים להקל עם נהגים. זה המשפט שאדוני אמר. לא מעבר. וזה מה שאנחנו מבקשים. אנחנו מבקשים שהוועדה לא תאשר את ההצעה הזאת.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, הלאה.
<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>
עו"ד ניסים עזרן, מטעם איגוד קציני בטיחות. דובר פה על התחייבויות של משרד התחבורה. אז יש התחייבות נוספת שראוי להזכיר, שגם היא כרגע לא מקוימת במסגרת התיקון הזה. היינו פה ב-20 ביולי 2025, הרכב דומה. דנו בתיקון תקנה 585, הבעיות שעולות ממנה בהקשר של מספר הנקודות ובהקשר של הנהגים החסרים.
היום נהג מקצועי שמתקבל לעבודה צריך לתת המלצה על בסיס הנקודות האם להעסיק אותו או לא להעסיק אותו. מצאנו פה בהסכמה אחת עם משרד התחבורה שיש בעיה, כי המידע המלא לא נמסר ומתקבלות החלטות על בסיס מידע חלקי. משרד התחבורה התחייב לחזור תוך חודשיים עם תיקון לתקנה אחת עצה אחת עם משרד המשפטים. לא חזר. והיום אנחנו מתבקשים לאשרר את אותה תקנה בעייתית, שיש הסכמה שהיא בעייתית, במסגרת התיקון הזה, בדרך עקיפה. מן הראוי שהדבר ייפתר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה העמדה שלכם לגבי מה שהוא אומר?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
היה שיח עם משרד המשפטים. לצערנו לא הגענו להסכמה ולפתרון מניח את הדעת. יחד עם זאת, לא לתקן כפי שמוצע פה המשמעות היא שלקציני הבטיחות יהיה עוד פחות מידע. כי לא יהיה להם את המידע על הפרות תעבורה. אם לא נתקן את התקנה המוצעת פה יקבלו מידע על נקודות בעקבות הרשעות, לא על נקודות בעקבות הפרות.
<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>
העניין הוא שאתם הצהרתם פה, נציג משרד התחבורה, יועץ משפטי של משרד התחבורה, שכאשר התיקון הזה יונח אז יראו גם את סמל העבירה ולא רק את הנקודות, כדי לקבל החלטה. שנייה, אני אפנה לאותו פרוטוקול.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
סמל עבירה אינו קיים אצלנו.
<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>
אתם הצהרתם, אני יכול להקריא את זה. עמוד שישי "יראו את עבירות הקנס, יראו על מה העבירה, על העבירות שהיו עד היום מנוקדות הם יקבלו מידע". היום אתם אומרים לא יראו. אז השאלה אם אין משמעויות להתחייבויות ולהצהרות. השאלה אם אפשר לפגוע בחופש העיסוק על בסיס מידע חלקי. והשאלה גם, ופה זו שאלה משפטית, האם חוק הפרות תעבורה לא אוסר עליכם להעביר גם את מספר הנקודות אפילו.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
חוק הפרות תעבורה איננו אוסר להעביר מספר עבירות.
<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>
סעיף 30.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
סעיף 30 מדבר על המידע במרשם התעבורתי. הנקודות לא נמצאות במרשם התעבורתי, נקודות מוצמדות על ידי רשות הרישוי אצלנו. זה לא מידע שסעיף 30 חל עליו.
אז נושא של מידע לקציני בטיחות נמצא במחלוקת משהו כמו קרוב ל-20 שנה בינינו לבין משרד המשפטים. אני מצידי לתת לכם את כל המידע על עבירות תעבורה, הרשעות תעבורה, מידע גם הפרות. התפיסה של המחלקה הפלילית במשרד המשפטים בנושא של רישום פלילי מול תקנת השבים ועכשיו זה גם המרשם התעבורתי הוא אחר. הוא לא מוכן לתת את זה. ההסדר של 585 היה איזה שהיא פשרה שהושגה בזמנו עם משרד המשפטים אחרי מאבק מאוד מאוד ארוך לתת לכם משהו.
<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>
גברתי, שאלה ממוקדת שאולי תפתור את זה. תקנה 15 מחייבת אתכם, את משרד התחבורה, על בסיס כל המידע שבפניכם, לתת המלצה אם להעסיק נהג מקצועי. כל מי שהוא בעל תעודה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אני לא מדברת על העסקה.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
איזה 15? (א) או (ב)?
<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>
(ב). כל מתן תעודה או חידוש.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
זה לא קשור להעסקה.
<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>
זה קשור לתעודה. מכוח חוק רישיון מוביל שניתנת לנהג מקצועי. כל נהג משאית אתם מאשרים אם להעסיק אותו או לא להעסיק אותו.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
לא, אנחנו לא מאשרים אם להעסיק אותו, אנחנו מאשרים לו רישיון.
<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>
אז אתם לא מקיימים את התקנה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
הוא יכול להיות עצמאי, הוא יכול לעבוד בעסק X, הוא יכול לעסוק בעסק Y.
<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>
אבל זה ניתן לאחר בדיקת העבירות שלו.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
אבל חוה, אנחנו ביקשנו את זה אז ממשרד המשפטים, כי מה קרה? באו אלינו בטענות שנהג מעורב בתאונה קטלנית איך אתם מעסיקים אותו עם 150 עבירות.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אני מסכימה איתך.
<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>
כשלא יודעים מה העבירה.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
בדיוק. לא יודעים מה העבירה. אני כמעסיק רוצה לדעת אם אני לא לוקח עבריין.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אני הייתי בשמחה נותנת את המידע הזה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז מה הבעיה? למה אי אפשר לתת? למה אי אפשר לתת את המידע?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
כי זה מידע על רישום פלילי שאסור לתת, שיש הגבלות מאוד נוקשות על שיתוף שלו. חוק המידע הפלילי ותקנת - - -
<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>
וזה מה שדובר בדיון הקודם, שהם יתנו את ההמלצה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, אבל הוא לא הרג מישהו, זה רק עבירות - - -
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
זה עבירות פליליות. המחלקה הפלילית לא פה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה לא אותה עבירה.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
לא, זה לא קשור. יש הגבלות בחוק המידע הפלילי. זה לא קשור לזה. צריך פשוט לפתור את זה מול חוק המידע הפלילי. זה לא הנושא שבו אנחנו כרגע דנים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
נו, אז תתקנו את החוק. תכתבו שעבירות תנועה - - -
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
נטפל בזה. אני מבינה שחוה בקשר עם המחלקה הפלילית.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה לא פרץ לבית, הוא לא הרג מישהו, הוא לא אנס מישהו. מה הבעיה? אני לא מבין את זה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אנחנו ניסינו לגרום לזה לקרות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
המשטרה נגד להעביר?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
משנת 2007 ואני לא טעיתי בשנה. משנת 2007.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
למה? מה העמדה של המשטרה?
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
זה עניין של משרד המשפטים מול חוק המידע.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לכם יש בעיה שהחומר הזה יעבור? רק לגבי עבירות תנועה.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
זה לא עניין של יש לנו בעיה או אין לנו בעיה, זה לא בסמכותנו בכלל להתמודד עם הסוגייה הזאת. זאת סוגייה לגמרי של משרד המשפטים, הגנת הפרטיות. אנחנו לא הבענו עד היום התנגדות לדבר הזה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני אבקש ממשרד המשפטים והתחבורה, תבדקו את העניין, תשקלו את העניין ותודיעו לנו אם אתם מוכנים לפעול לתיקון החוק בעניין הזה. ברור שפה צריך תיקון חקיקה, לא מספיק הצהרות וכו'.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אין בעיה. אני רק אבהיר שמי שמטפל בזה זו המחלקה הפלילית. אנחנו כמובן נדאג שהם יקבלו את הבקשה של הוועדה ויטפלו בה.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
את יודעת איך עוקפים את זה. זו שיטה פשוטה. שולח את הבחור להוציא רישיון לנשק. צריך את המידע הפלילי. זה אפשר, יש מעקפים. למה שלא נדע אמיתי את מי אנחנו מעסיקים?
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אני באמת לא יודעת לענות לך, כי זה לא תחום המומחיות שלי. אבל אנחנו נעביר את הבקשה.
<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>
משרד המשפטים היה פה לפני שנה בדיון והתחייב תוך חודשיים לחזור עם פתרון. לא חזר.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
מאמינה לך. אני לא מכירה את זה. זה לא הייתי אני. אנחנו נבדוק.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
זה 15(א) מה שאתה מדבר.
<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>
נכון, זה מה שאמרתי.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
גבי, זה מידע לרשות שלטונית, זה לא מידע לעסק פרטי. משפטית יש הבדלים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן. אבל אתם מבינים שאם אתם תקבלו את המידע ואחר כך קרה משהו, האחריות תהיה שלכם.
<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>
גם עכשיו האחריות היא עלינו. גם עכשיו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
עכשיו אתם עוד יכולים לטעון בבית משפט שלא ידעתם. אתה מבין? יש שני צדדים למטבע.
<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>
לא מתנערים מאחריות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
עכשיו לגבי אוטובוסים, משאיות וכו', העמדה של משרד התחבורה וגם המשפטים שאחוז תאונות הדרכים וההרוגים הם גדולים מאוד, למרות שהם רק אחוז או 1%.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
לנו 3% מהנוסעים מעוברים ב-28%.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לכן הם לא מוכנים לתת לכם הנחות בעניין הזה. יש משהו בזה. אם אתם תשתפרו אז יכול לקרות. כן? מה עוד, מי עוד רוצה לדבר? כן?
<< אורח >> עוז דרור: << אורח >>
עוז דרור, סמנכ"ל עמותת אור ירוק. אנחנו כנציגי ציבור רואים את החוק הזה, כבר ארבעה חודשים אנחנו בתוך החוק הזה שקיים. היינו רוצים לדעת האם העומס בבתי המשפט ירד קצת? האם התקנות וכל מה שאנחנו יושבים פה ומדברים כל כך הרבה זמן, האם זה כבר עובד? האם זה קיים?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, העומס חייב לרדת.
<< אורח >> עוז דרור: << אורח >>
אנחנו נשמח לקבל נתונים שיהיו שקופים לציבור, קודם כל. שתיים, אנחנו ארבעה חודשים אחרי החקיקה ואנחנו יושבים פה והחוק הזה עדיין מלא חורים, כמו גבינה. במקום משרדי הממשלה שיישבו ביניהם ויסדירו את הדבר הזה, היו צריכים לעשות את זה הרבה לפני. בסופו של דבר המסרים שהציבור מקבל הם מסרים לא טובים לבטיחות בדרכים.
אנחנו יודעים שהמצב כיום שלא ניתן לרשום נקודות על עבירות קלות, זה לא קורה היום. החשש הגדול שלנו שגם בעבירות הקשות אנשים לא יקבלו נקודות בזמן הקרוב. וזה המסר. זה מסר גרוע מאוד לציבור.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
נסיים את זה היום.
<< אורח >> עוז דרור: << אורח >>
לכן אנחנו מבקשים שמשרדי הממשלה ייקחו ברצינות את הנושא הזה, כי זה נושא שהוא מאוד חשוב. בסופו של דבר זה המסר שמקבל הציבור. נשמח לקבל אחרי השנה, לפחות שנה מחקר מלווה שיראה האם החוק הזה הוא אפקטיבי. האם הנהגים הקלים שעשו בטעות עבירות תנועה הגיעו למסלול מהיר ולא סתמו את בתי המשפט והאם העבריינים הכבדים לכדנו אותם ברשת, אנחנו יודעים מיהם הרצידיוויסטים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, אבל אתה דורש משהו שרק התחילו. נראה לך שתוך חודש-חודשיים?
<< אורח >> עוז דרור: << אורח >>
לא, אמרתי בסוף השנה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן?
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אני כן אתייחס. לא אמרתי מקודם, אבל בית הדין לתעבורה כבר פועל, חי ובועט. הוגשו אליו כבר כמה עשרות מכובדות של תיקים שהוכרעו כבר.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
600.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אני לא בקיאה במספר המדויק ולכן אני לא אציין אותו כרגע. בית הדין פועל כבר ארבעה חודשים, הוגשו כבר גם ערעורים.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
תשעה ערעורים מתוך 500.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אבל אני מדברת, אז אני אשמח לדבר שלא תפריעו.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
לא, אבל עובדות.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
הכול טוב. אני לא מציגה לוועדה מספרים שאני לא יודעת שאם נכונים. אם אתם יודעים, תציגו אתם. הוגשו כבר גם ערעורים. תקנות סדרי הדין בערעור, יושב-הראש הוועדה, הונחו בפני שר המשפטים לפני מספר ימים לצורך חתימה עליהם.
כמו שציינת, נשמע לי לא רציני להציג נתונים בחלוף ארבעה חודשים. יש מחקר מלווה מטעם משרד המשפטים לפעילות בית הדין וליישום החוק. כמובן שנתונים יוצגו בחלוף זמן סביר כדי לבחון באמת את פעולתו. אני אזכיר שהפעימה השנייה של התחולה טרם נכנסה לתוקף. חלק מהחברים פה אזכרו את זה, זה ייכנס לתוקף באוגוסט ולכן הגיוני יותר להציג נתונים אחרי שהפעימה המרכזית, המאסיבית יותר של הפרות התעבורה הכבדות יותר, סליחה על הלשון, תיכנס כאן לתוקף. אנחנו כמובן נעשה זאת ואם הוועדה תבקש אנחנו כמובן גם נעביר לה נתונים בהתאם. ואם אתם רוצים מידע מעבר אתם יכולים לפנות ישירות אלינו, זה לא נושא הדיון כאן.
<< אורח >> משה בקר: << אורח >>
אפשר לקבל העתק של המחקר המלווה? העתק של התוכנית של המחקר המלווה.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אני יכולה לבדוק אם אפשר לקבל.
<< אורח >> משה בקר: << אורח >>
בבקשה, אני אודה לך.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אין בעיה, אתה יכול לפנות אליי גם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
את יכולה להתחיל לקרוא.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
לקרוא את הכול או מה שקראנו בדיון הקודם לדלג?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לצורך העניין בואי נקרא את הכול.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
בתוקף סמכותי לפי סעיפים, 12א1(ה), 13, 69א, 70(1), (23א) ו-(24) לפקודת התעבורה, בהסכמת שר המשפטים לעניין תקנות 4 עד 9, 12 ו-13, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיפים 12א1(ה) ו-69א לפקודה וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקינה תקנות אלה:
תיקון תקנה 1
1.
בתקנה 1 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות העיקריות) -
אחרי ההגדרה "בוחן" יבוא:
""בית דין לתעבורה" – כהגדרתו בחוק הפרות תעבורה מינהליות;";
תיקון תקנה 162
2.
בתקנה 162(ב) לתקנות העיקריות, אחרי "שהעבירה" יבוא "או שההפרה".
תיקון תקנה 175ג
3.
בתקנה 175ג לתקנות העיקריות, בפסקה (7), אחרי "עבירות" יבוא "והפרות" ואחרי "אם עבר עבירה" יבוא "או ביצע הפרה".
תיקון כותרת חלק ז'
4.
בכותרת חלק ז' לתקנות העיקריות, אחרי "בעבירות" יבוא "ובהפרות".
כל מה שקראתי עד כאן אלה תיקונים טכניים. אני גם הסברתי אותם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, בישיבה הקודמת.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
בישיבה הקודמת, למעט התיקון של הכותרת שלא היה.
תיקון תקנה 544
5.
בתקנה 544 לתקנות העיקריות – האמור בה יסומן "(א)", המילים "(בחלק זה – נקודות)" – יימחקו, ואחריה יבוא:
"(ב) התקבלה החלטה סופית לגבי נהג בשל הפרה מן ההפרות המפורטות בתוספת השישית, יחויב בנקודות כמספר שנקבע בה לצד אותה הפרה."
גם זה תיקון טכני. פשוט להחיל את שיטת הניקוד, את הנקודות גם על הפרות.
תיקון תקנה 545
6.
בתקנה 545 לתקנות העיקריות -
(1) בכל מקום, במקום "מרשם עבירות" יבוא "מרשם עבירות והפרות" ושינויי הצורה הדקדוקיים המחויבים ייעשו לפי זה;
(2) במקום תקנת משנה (א) יבוא:
"(א) רשות הרישוי תנהל לגבי כל נהג מרשם, בהתאם למידע שהתקבל לפי סעיף 16 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019, או לפי סעיף 32(א) לחוק הפרות תעבורה מינהליות (להלן – מרשם עבירות והפרות).";
גם כן טכני. כל זה כבר הוקרא גם בפעם הקודמת.
(3) בתקנת משנה (ב), אחרי "בשל הרשעות בעבירות" יבוא "או החלטות סופיות בהפרות" ובסופה יבוא "או ממועד ההחלטה הסופית, לפי העניין";
(4) בתקנת משנה (ג), אחרי "הרשעתו של נהג" יבוא "או החלטה סופית בעניינו", אחרי "את ההרשעה" יבוא "או ההחלטה הסופית, לפי העניין" ואחרי "אותה עבירה" יבוא "או הפרה";
(5) בתקנת משנה (ג1), אחרי "ערער על הרשעתו" יבוא "או על החלטה סופית של בית דין לתעבורה בערר, לפי סעיף 24 לחוק הפרות תעבורה מינהליות" ואחרי "בשל העבירה" יבוא "או ההפרה";
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
רק פה הערה קטנה. אם מזכירים את מספר הסעיף בחוק הפרות תעבורה מינהליות, לא חייבים להזכיר את מספר הסעיף, זה צריך להיות סעיף 25 ולא סעיף 24. סעיף 25 עוסק בערעור לבית משפט מחוזי.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אם כבר זה אמור להיות שניהם.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
לא, אבל זה ערעור על ההחלטה הסופית.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
זה 24. אנחנו מדברים כאן על הערעור הראשון. אם מישהו מגיש בקשה - - -
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
לא, אבל אנחנו מדברים על החלטה סופית להטיל קנס. זה כבר אחרי הערעור הראשוני.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
סעיף 24 עוסק בערר לבית דין לתעבורה ועל זה אנחנו מדברים בסעיף קטן הזה. לא על סעיף ברשות לבית משפט מחוזי, שזה ערעור ב-25. בית הדין לתעבורה, זה כבר אחרי בית דין לתעבורה סעיף 24.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
לא למחוזי, לתעבורה חוה, לתעבורה, לא למחוזי. ערעור בזכות זה לתעבורה. ערר זה לבית הדין, ערעור זה - - -
<< אורח >> משה בקר: << אורח >>
שאלה, בזמנו דובר על הקמת בית דין להפרות תעבורה בנוסף לבית הדין לתעבורה. בנוסף בית דין מינהלי.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אמרתי שהוקם והוא פועל.
<< אורח >> משה בקר: << אורח >>
לא, אבל תהיה בעיה, מפני שמצד אחד כרגע יבנו תוכנית לבניית בית דין מינהלי. יהיו שופטים של בית דין מינהלי.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
זה קיים, אין תוכנית. בית הדין לתעבורה שהוא בית דין מינהלי חי ובועט, קיים.
<< אורח >> משה בקר: << אורח >>
בית הדין לתעבורה הקיים הוא גם בית דין מינהלי?
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
הוא לא גם, הוא בית דין מינהלי.
<< אורח >> משה בקר: << אורח >>
ומה קורה עם בית הדין לתעבורה, לגבי עבירות פליליות?
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
בית משפט לענייני תעבורה אתה מתכוון?
<< אורח >> משה בקר: << אורח >>
כן.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
בית משפט לענייני תעבורה חי, פועל, בועט בהתאם - - -
<< אורח >> משה בקר: << אורח >>
זאת אומרת שיש לנו שתי מערכות.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אבל זה לא קשור לחוק.
<< אורח >> משה בקר: << אורח >>
נכון, ואם אחרי שנתיים, זאת הוראת שעה, יגלו שכל העסק הזה זה פיל לבן ויחליטו שמבטלים את זה, אז כל כוח האדם שאת בונה - - -
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
אז אתה, אני מצטער - - -
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אדוני יושב-הראש, אני מבינה שיש כאן גורמים שמתנגדים לחוק הפרות - - -
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
אין בית משפט נוסף, זה משרד עורכי דין זכה במכרז.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
זאת הייתה הצעה של השופט אביטל חן לעשות בית דין מינהלי לערעור.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
חבר'ה, אני מבינה שחלקכם מתנגדים למהלך של חוק עבירות תעבורה מינהליות, אבל אנחנו כבר התינוק בא לעולם.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
גברתי, את יודעת מה ההבדל בינינו? אתם מסיימים פה את הדיונים בוועדות, תקנות (א) ו-(ב), הולכים חזרה למשרדים. אנחנו חיים עם המציאות הזאת יום-יום.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
האמן לי שאני חיה עם הפרות תעבורה מינהליות כל יום, כמעט כל היום.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
כן. אז זה לא בית.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אמנם לא בכביש, אבל חיה אותם.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
ד"ר בקר פשוט לא היה בכמה דיונים, אולי הוא, אין לו את הרצף. אין בית משפט נוסף, יש משרד עורכי דין שזכה במכרז ודבר ללמפה.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
לא, החלטה סופית להטיל קנס היא החלטה סופית של בית הדין לתעבורה או פסק דין של בית משפט.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
נכון. ועל זה מגישים ערעור.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
לא, אבל בהגדרה החלטה סופית להטיל קנס. תסתכלי רגע מפסקה (1) להחלטה סופית להטיל קנס. הגדרת החלטה סופית להטיל קנס, פסקה (1). זו או החלטה סופית של בית הדין.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
ועליה עדיין אפשר לערער.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
נכון. אבל זה גם החלטה סופית של בית משפט. זו גם החלטה סופית, פסקה (1) אומרת לך - - -
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
זה מה שאמרתי, יש כמה חלופות.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
24 מדבר על החלטה סופית של בית דין לתעבורה, שזה שונה מהחלטה סופית להטיל קנס. סעיף 24 פותח על החלטה סופית של בית דין לתעבורה בערר. שזה שונה מהחלטה סופית - - -
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
נכון, אז אנחנו נצטרך לשנות את סעיף ההגדרות. אולי לקחת רק החלטה סופית של בית דין לתעבורה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
בשביל מה להגדיר? אני מזכירה את זה פעם אחת, אני אומרת במפורש למה אני מתכוונת.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
טוב, בסדר. כי הגדרנו רגע שם, בתקנות מוגדר לנו החלטה סופית, בסדר.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
לא, זה בסדר.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
להמשיך?
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אני לא כל כך הבנתי, את רוצה רגע לדייק שנהיה בטוחות שזה בסדר?
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
בסדר, ההגדרה היא החלטה סופית להטיל קנס. אבל אנחנו - - -
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
כן, כי כאן זו החלטה סופית של בית הדין.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
בסדר. יכול להיות שנעשה איזה תיקון בנוסח להבהיר.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אבל אם אתם עושים רק תתייעצו איתנו, שלא אחר כך ניכנס לאיזה שהיא פינה.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
בסדר.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
לדעתי אם את רוצה להוסיף כאן את 25 אפשר להוסיף, אבל לא לגרוע את סעיף 24.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
לא, אז אני אומרת, השאלה אם להוסיף גם את 25. כי אם עולים למחוזי?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אני לא חושבת שצריך לעכב נקודות למישהו שמגיש בקשת רשות ערעור. שלא בטוח שהוא בכלל יקבל. עניינו כבר נדון בשתי ערכאות. לעכב ברישום נקודות עוד פעם.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
מה קורה בפלילי?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אין מקבילה לזה בפלילי במצב הנוכחי, זה רק על הערעור.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
למה? הוא יכול להגיש בקשת רשות ערעור לעליון.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אבל זה לא מעכב את רישום הנקודות.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
לא לעליון, למחוזי.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
זה בדיוק מה שאני שואלת. לא, אין בעיה, כי (ג)(1) כרגע לא כתוב כאן ערעור בזכות או ערעור ברשות.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
כן, כתוב ערעור באופן כללי.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
יערער על הרשעתו.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
כן, יערער על הרשעתו לכאורה זה גם בקשה לרשות ערעור.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
כן חוה. מה זה שונה מהערכאה הבאה?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אנחנו כאן מדברים כבר על ערכאה שלישית, בניגוד למה שיש בפלילי שזו ערכאה שנייה ערעור. גם אם נכלול בזה את הערעור - - -
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
למה? זו שלישית. יש לך את הערכאה הדיונית, ערעור ראשון בזכות, ערעור שלישי ברשות.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
בית הדין לתעבורה זה קצת מגביל למה שעושה המשטרה היום.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
לא.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
לא, יש את ההשגה.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
בית הדין לתעבורה מפעיל סמכות שפיטה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
נכון, אבל מבחינת התהליכים.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
משטרה לא מפעילה סמכות שפיטה.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
יש לה סמכות ביטול.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
ביטול זו סמכות מינהלית, זו לא סמכות שפיטה.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
סמכות שלהם, כן.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
זו סמכות מינהלית.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אבל מבחינת התהליכים פה בעצם יש עוד קומה. יש את בית הדין לתעבורה ואז יש את הערר לבית משפט שלום לענייני תעבורה. ואז ערעור ברשות. זה כמו להגיע לעליון.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
רגע, בואו נעשה סדר במונחים, כי זה חשוב ואנחנו מדברים לפרוטוקול. יש החלטה מינהלית להטיל קנס. חלק מההחלטות האלה מוטלות על ידי משטרת ישראל, אגב, לא רק על ידי משטרת ישראל. יש לנו שלושה מעגלי אכיפה לפי החוק, גם משטרת ישראל, גם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות שדות התעופה וגם רשויות מקומיות. החלטה להטיל קנס היא לפי אחד משלושת מעגלי האכיפה האלה. אחר כך אפשר להגיש השגה, אני מדלגת רגע על זה, כי השגה זה הליך מינהלי, סמכות מינהלית.
אחר כך אפשר להגיש ערר לבית הדין לתעבורה. ערר זה סמכות שפיטה. זו ערכאה דיונית למעשה, אוקיי?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
זה דומה לבקשה להישפט במישור הפלילי.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
נכון. על ההחלטה הסופית של בית הדין לתעבורה אפשר להגיש ערעור או לבית משפט לענייני תעבורה, אם זה רשות מקומית בית משפט לעניינים מקומיים ואם אין, בית משפט שלום. זה ערעור, זה לא ערר. על ההחלטה של בית משפט לענייני תעבורה ודומיו, אני לא מפרטת שוב, אפשר להגיש בקשת רשות ערעור למחוזי. בעצם יש לנו שתי ערכאות בזכות, מתוכן ערכאה אחת דיונית, ערכאה אחת ערעור בזכות וערכאה שלישית שהיא ברשות. זה המצב.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
אבל צריך להפקיד ערבות.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
ערבות רק בשלב הערעור, לא בשלב בית הדין לתעבורה. זה עיקרון במשפט מינהלי שבהליכים מינהליים ראשונים, כלומר בערכאה דיונית המינהלית אנחנו לא מפקידים ערובה. זה קיים בכל בתי הדין המינהליים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אוקיי, להמשיך.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
פשוט מה שאז נכתב במכתב לוועדה שבעצם אם מסתכלים על תקנה 500(4)(6) מצבם של העבירות יהיה כמו אלה של ההפרות. של ההפרות יהיה כמו של העבירות. ולכן השאלה אם להכניס את 25 או לא.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
לא, אבל את ב-545 עכשיו לא 500.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
545, סליחה.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אני חושבת שצריך לנהוג כמו שכתוב בפלילי. אבל (ג)(1) כרגע לא מסייגת את זה לרשות או לזכות.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
ברגע שהיא אומרת סעיף 24 היא מדברת רק על הערעור.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אני יודעת. אבל אני אומרת, בפלילי כרגע (ג)(1) לא מדברת על ברשות. השאלה איך אתם מפרשים את זה.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
מה זה משנה? סתם לצורך העניין, גם בפלילי, ברגע שיש הרשעה היא נרשמת עד שהיא לא מתבטלת.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
זה משנה. אגב, זה לדעתי משרת את האינטרס שלכם, כי ברגע שבן אדם הגיש בקשת רשות ערעור - - -
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
אני איש מקצוע, לא באתי לאינטרס.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
לא, אין בעיה, סליחה. לא שלך, אולי של חבריך שיושבים לצידך, ואם אני טועה אז מחילה מראש. כי ברגע שבן אדם מגיש בקשת רשות ערעור אז בעצם מקפיאים את האירוע.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
בפלילי אני לא מכיר שום פרוצדורה כזאת.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אוקיי, אז אם זה לא קיים בפלילי.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
לא מכיר פרוצדורה כזאת שבא בן אדם עכשיו מגיש בקשה, הוא נשפט עכשיו למאסר עולם והוא מגיש בקשת רשות ערעור, סתם דוגמה.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
לא, עזוב מאסר עולם.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
סתם דוגמה, גם בפלילי. הוא נכנס ואם התבטל, הוא משתחרר. פסק דין הב.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
- - - בזכות כשהוא מגיש בקשה ערעור ברשות שזה ערכאה שיפוטית להקפיא עדיין את הנקודות. זה אני לא חושבת.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
כל עוד ההחלטה הראשונה לא התבטלה על ידי שום ערכאה אחרת מה זה משנה?
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
חוה, אולי תפשטו את המשפט הזה?
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
חוה, אם אפשר, זה בדיוק כמו שאני מגיש, נשפטתי בהיעדר ואני מבקש לבטל. הבקשה לביטול לא מעכבת את הנקודות, נכון? זה אותו דבר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
את רוצה שמה יהיה?
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
לא, השאלה הייתה מה אנחנו רואים בסופיות הדיון לעניין רישום הנקודות. האם סופיות הדיון היא בסיום כל הערעורים, כולל הערכאה הגבוהה ביותר או שברגע שעברו את בית הדין לתעבורה וגם הגיעו לבית משפט לתעבורה או לחלופות שלו רק אז אפשר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה ההמלצה שלך?
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
אני לא יודעת, זה עניין של מדיניות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה? תגידי. בואי נגיד נתנו לך להכריע, מה ההמלצה?
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
כמו בפלילי. ואני מבינה, חוה תקני אותי אם אני טועה, שבפלילי תקנה (ג)(1) חלה רק על הערעור בזכות ולא על הערעור ברשות.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
אוקיי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בפלילי. ומה אתם אומרים, לשכת עורכי הדין?
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
זה לא משנה כל כך. גם המועדים מאוד קצרים בנושא הזה, ממה שאני זוכר. הערעורים נדונים די מהר, אז זה לא כל כך משנה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
חוה, מה את אומרת?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אני הייתי מעדיפה להישאר עם סעיף 24 בלבד. רק על הערעורים בזכות. יש שתי שכבות של ערעור שמעכבות את רישום הנקודות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
היום מה המצב?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
בלי הערעור ברשות. אם מישהו מורשע בבית משפט לתעבורה ואחר כך הוא מערער למחוזי ערעור בזכות והוא מורשע, הגיע בקשת רשות ערעור לעליון זה לא מוקפא. ההרשעה הזאת רשומה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
טוב, נלך לפי משרד המשפטים והתחבורה. בואו נמשיך.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
(6) בתקנת משנה (ד), אחרי "של עבירה" יבוא "או של הפרה" ובסופה יבוא "או ביצע את ההפרה".
זה גם כן טכני.
תיקון תקנה 546
7.
בתקנה 546 לתקנות העיקריות –
(1) בתקנת משנה (א), אחרי "במרשם העבירות" יבוא "וההפרות";
זה גם תיקון טכני. (2) זה כבר מההצעות של השיח, של השינוי המהותי בעקבות הדיון הקודם ובעקבות השיח, ההתחייבויות לוועדה וההצעות שהניחו הייעוץ המשפטי של הוועדה, לבקשת יושב-הראש.
(2) אחרי תקנת משנה (א), יבוא:
"(א1) התקבלה החלטה סופית לגבי נהג בשל כמה הפרות מההפרות המפורטות בתוספת השישית שנכללו בהודעה אחת על החלטה להטיל קנס, יירשמו לו במרשם העבירות וההפרות, הנקודות בשל ההפרה שלגביה התקבלה החלטה סופית כאמור אשר לה נקבע מספר הנקודות הגבוה ביותר."
אני אסביר מה זה ואחר כך אני אגיד מה הבעיה.
בתקנות הקיימות לגבי הפלילי, אם יש כמה עבירות שמנויות בכתב אישום אחד והנהג מורשע בכמה עבירות מתוכו, הוא מקבל נקודות על אחת מהן, לפי הגבוה. לא מקבל אם יש שם שלוש, מורשע בשלושה סעיפים, הוא מקבל נקודות פעם אחת.
ההצעה פה היא לעשות את אותו דבר גם עם הפרות. אמרה אתמול אחרי צוהריים ממשטרת ישראל הבנתי שמבחינתם זה לא ישים, גם עקרונית וגם ביצועית.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
למה לא? זה קורה כיום, למה לא?
יש לי שאלה לפני, באמת שאלה רצינית. עכשיו בית משפט דן רק בעבירות תעבורה ולא בהפרות, בערכאה ראשונה. מה קורה כשיש לי כתב אישום, האם אפשר לכלול הפרות בתוכו? האם אפשר לצרף לפי סעיף 39 הפרה לתיק בית משפט לתעבורה? זה לא ניתן מענה לפי דעתי בחוק.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
לא, זה לא קשור.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
זה קשור מאוד. אם אני עכשיו מגיע לבית משפט ויש לי תיק תאונת דרכים, לא משנה, תאונה פשוטה, סימונה יודעת על מה אני מדבר. ויש לי גם איזה דוח הפרה מינהלית על רישיון רכב שפקע. אני רשאי לפי סעיף 39 לצרף אותו לבית משפט?
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
מה זה סעיף 39?
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
הצירוף.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
לאיזה חוק?
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
חוק העונשין. זה צירוף. הרי אני לא צריך כתב אישום. אני לא צריך הרי כתב אישום כדי לצרף. מספיק שיש לי תמצית.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אבל אתה שואל לא על עצם הצירוף אלא על נקודות פעם אחת.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
לא, הצירוף, בצירוף זה נחשב שתי נקודות.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אתה לוקח משהו מעולם התוכן של הפרות שהוא מקל עם הנהג ואתה מביא אותו לבית משפט לתעבורה שמחמיר יותר.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
השאלה אם זה אפשרי או לא.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
- - - לבית משפט לתעבורה אתה יכול לצרף.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
למה לא?
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אתה יכול לצרף למעלה.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
מה זאת אומרת למעלה?
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
לעונשי.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
אני בא עם תאונה, יש לי כבר כתב אישום בבית משפט.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
כתב אישום אתה יכול לצרף.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
לא, לא הבנת אותי. לי יש כתב אישום על תאונת דרכים, זה נדון בבית משפט לתעבורה.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
נכון.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
ועכשיו יש לי הפרה. קיבלתי משוטר הפרה מינהלית של דוח 250 שקלים, לא משנה על מה.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
באותו אירוע.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
לא, אירוע אחר. אני רשאי לצרף.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אירוע אחר זה אירוע אחר. באותו אירוע אתה יכול.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
אני רשאי לצרף. זה סעיף 39 לחוק העונשין אני רשאי לצרף.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
סעיף 39 לא חל פה.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
למה לא? איפה זה כתוב?
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
חוק הפרות תעבורה מינהליות וזה לא אותו אירוע.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
א' אני רשאי לצרף כל תיק, כל עוד, תפתחי, תראי שזה לא נכון. בסעיף 39 אני רשאי לצרף כל תיק, כולל רק אם יש סמכות שיפוט לאותו בית משפט. זאת אומרת, אני לא יכול לצרף לתיק תאונת דרכים תיק רצח מהמחוזי.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
הסמכות העניינית כאן היא לבית הדין לתעבורה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אבל לבית משפט לתעבורה זה מגיע כערר. לא ככתב אישום.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
אבל אני רוצה לצרף אותו עוד לפני שזה מגיע. למה לא לתת לי את האפשרות הזאת?
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
כי זה לא אותו - - -
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אין מסלול.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
לא צריך שזה יהיה אותו אירוע.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
זה דין מינהלי וזה דין פלילי, זה לא אותו דבר.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
לא צריך שזה יהיה אותו אירוע.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
זה לא משנה אותו אירוע.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
לא צריך שזה יהיה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
מה שמנוי בתוספת הראשונה איננו עבירה. אתה לא יכול לבקש שידון.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
אז לא, רק אני רוצה להבהיר את זה למשטרת ישראל. כשמשטרת ישראל תקבל תיק שבו יש, אני נגיד אני הנאשם, יש לי תיק תאונת דרכים ובו הרישיון רכב שלי פקע פחות מארבעה חודשים היא לא יכולה לצרף. היא צריכה לעשות הפרדה.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
בוודאי שהיא יכולה, זה באותו כתב אישום.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
אז הנה, אתם רואים? אבל לא, איך יכול להיות?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
זה משהו אחר.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
איך יכול להיות? תראו כמה חורים. איך יכול להיות? או שאתם אומרים X או שהם אומרים Y.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
רגע, לא לצעוק.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
- - - על אותה סיטואציה.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
אותו דבר, אני מה-8 באוגוסט קרתה תאונת דרכים, הנה אדוני אני אתן לך את הדוגמה הכי טובה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
תאונת דרכים בהגדרה הולך לבית משפט - - -
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
אבל לי יש בזמן תאונת הדרכים, אני נותן לך, בזמן תאונת הדרכים רישיון הרכב שלי פקע. אוקיי? זו הפרה מינהלית.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
זה אותו אירוע. ההפרות נגררות. זה מוסדר בחוק הפרות תעבורה בצורה מפורשת.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
אז למה אני לא יכול לצרף?
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
תאונות דרכים הן חריג לנושא ההפרות.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
מה? לא הבנתי מה, לא הבנתי את התשובה.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
מה לא הבנת?
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
אם מישהו הצליח להבין, אני לא הצלחתי להבין את התשובה. מה זה רלוונטי?
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
תאונת דרכים נגמרה מסטייה מנתיב אז הסטייה מנתיב היא בכתב האישום.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
נתתי לך צ'אנס. זה לא רלוונטי. לא רלוונטי לתקנות כרגע.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
בדיון תיאורטי עכשיו, בשיעור?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, להמשיך בבקשה.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
הוא מועמד להיות שופט תעבורה, אני אזכיר לו את הדיון הזה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
יכול להיות.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
לא, אבל אתה טועה. אבל אתה טועה, כי כתוב כאן מי שהורשע בשל עבירה פלונית וביקש שבית המשפט ידון אותו גם בשל עבירות אחרות. אתה לא מדבר על עבירה, זה נופל לשונית. זו הפרת תעבורה.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
- - - נכלל בכתב אישום.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
רגע, שנייה. יש סיטואציה שאתה מתאר שבה יש כתב אישום בגין אירוע X וללא קשר לאירוע X שבגינו הוגש כתב אישום יש עוד הפרת תעבורה מינהלית, שלא קשורה לרישיון כפי שנתת. הפרת התעבורה היא לא עבירה, עבירה אחרת ללא קשר האם הוא הודה או לא הודה. הוא לא יכול להודות כי זו הפרה, זו לא עבירה. ולכן סעיף 39 לא חל. ללא קשר, אני רק אסיים.
ללא קשר לזה, אם באותו אירוע פלילי שהוא לפי הוראות חוק הפרות תעבורה מינהליות הופך להיות פלילי, בין אם מכיוון שמדובר בתאונת דרכים, כפי שהצגת ובצדק ובין אם מכיוון שמדובר בנסיבות מחמירות שתקבענה בהמשך וכן הלאה, סעיף 2, תסתכל בסעיף 2 יש כל מיני.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
לא נתתי סיבה. נתתי הפרת תעבורה פשוטה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
תאונת דרכים.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
לא משנה. תאונת דרכים זה המקרה הקל, כי הוא כתוב בלשון החוק עצמו. בסדר? במקרה כזה אותו שוטר יכול לכלול בכתב אישום, לא השוטר, התובע כמובן, באותו כתב אישום שיוגש גם לא יודעת מה, באותו אירוע הייתה תאונת דרכים ועל הדרך הוא ראה - - -
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
שרישיון רכב פקע.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
רישיון, פלאפון, חגורה.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
רישיון פקע, לא היה אפוד זוהר, whatever. אוקיי? דיבר בטלפון, בסדר? הוא יכול לכלול. אבל אם יש הפרת תעבורה שלא קשורה לאירוע זה נופל לשונית על סעיף 69, זו לא עבירה, זו הפרה.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
אני אומר לכם, יהיה, זה התנגשות.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
זו לא התנגשות, זו עבירה. זה כל הרעיון של לעבור מפלילי מינהלי. יש יתרונות ויש חסרונות, מה נעשה?
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
אני אומר לכם את אותם שופטים ששואלים אותי מה אני עושה עכשיו, זה השאלות שעולות.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אין בעיה, אז צריך לדייק את השופטים. יש דרכים לעשות את זה, בימי עיון.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
משהו שעוד לא קרה, בסדר.
<< אורח >> משה בקר: << אורח >>
אני רק יכול להעיר הערה מסוימת, שאני מופיע בהרבה משפטים, משפטי תאונות דרכים. אחד הדרכים שבדרך כלל הפרקליטות מביאה כרקורד לבוא ולומר לנהג הזה יש תיק עם עשר עבירות אחרות בכל מיני דברים. האם עשר העבירות היום יהיו בחזקת הפרות, האם הוא יוכל להביא אותן כהצגת רקורד על איזה נהג אנחנו מדברים פה במשפט?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
זה דיון על חוק הפרות תעבורה או על תקנות?
<< אורח >> משה בקר: << אורח >>
לא, אבל אני אומר כרגע הייתה שאלה אם אפשר לצרף גם הפרות באותו משפט של תאונת דרכים למשל? כי בדרך כלל הפרקליטה מציגה את הנהג ואומרת יש לי כאן רקורד של כך וכך עבירות תנועה בעבר. ועכשיו זה יהיה במקום עבירות תנועה זה יהיה הפרות. השאלה אם אפשר להציג את ההפרות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
קדימה חבר'ה. בואו, רבותיי. אנחנו לא נתקדם ככה. בואו קדימה.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
אבל השאלה מה אנחנו עושים?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אולי שסימונה תסביר מה הבעיה עם הסעיף כפי שהוועדה הציעה.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
אני אסביר. בשונה מכתב אישום שמגיע בתעבורה לבית משפט בדרך כלל או על תאונת דרכים שאז תאונת הדרכים נגרמה מעבירות או הפרות שגרמו. כמו למשל סטיתי מנתיב שזו עבירה או הפרה, סטיתי מנתיב ולכן נגרמה התאונה ולכן הסטייה מנתיב תהיה בכתב אישום והכול בפני אותו בית משפט. הסיטואציה שמתוארת כאן בתקנה המוצעת היא סיטואציה שמבחינתי היא נדירה. ואני אסביר למה. בדקתי, קודם כל נדירה וחוץ מזה גם יוצרת בעיה יישומית.
למה היא נדירה? בדקנו לקראת הדיון נתונים על כלל מקבלי הדוחות הידניים משנת 2023. זאת אומרת פגש אותם שוטר, לא אכיפה של מצלמות. נהגים שבמעמד הפגישה עם השוטר באותו רגע קיבלו שני דוחות ביחד, שהם שניהם ברירות משפט, דוחות לתשלום קנס, הם 0.014% מאותם הדוחות שנרשמו באותה שנה. מספר שהוא קטן וזניח. נהגים שקיבלו באותו מפגש עם השוטר גם הזמנה לדין, נגיד דוח שכרות וגם דוח לתשלום קנס, כמו נגיד הוא גם היה שיכור וגם היה לו ילד לא חגור, הם 0.0065% מהמפגשים בשנת 2023. לכן אתם הולכים להסדיר פה משהו שאנחנו כמעט לא עושים.
עכשיו לפן היישומי. מבחינה יישומית בנוהל שלנו שהוא מדיניות האכיפה, הזרמת תנועה ומתווה תלתן, זה שמו של הנוהל. נוהל מרכזי מאוד של אגף התנועה שמתווה איך אוכפים את תחום התנועה, יש נושא של רישום יותר מדוח אחד לנהג. הרציונל של הסדרה של זה זה לפי ההליכים הקיימים, בתי המשפט השונים, ותיקנו את הנוהל הזה עכשיו בגלל בית הדין לתעבורה, בית הדין המינהלי. הרציונל הוא בעצם ללכת לפי ההליכים. לפי מה שקיים. יש לנו בית משפט לתעבורה, יש לנו בית דין ויש לנו דוחות קנס, שנשארו עדיין בתחום הפלילי. בעצם אנחנו הולכים לפי איך שהדוח מנותב וההליכים שעומדים לרשות האזרח.
ההנחיה היא כזאת: אם נהג ביצע שתי עבירות מסוג הזמנה לדין, שתי עבירות בעצם הן עבירות שהולכות ונדונות בפני בית משפט לתעבורה. לדוגמה שכרות ומהירות מאוד גבוהה. שתי עבירות כאלה יירשם דוח אחר הכולל את שתי העבירות. למה? כי ממילא הוא יראה שופט. הכול ביחד. במצב דברים הזה חל מרגע שזה מגיע לבית משפט הסעיף של כתב אישום הניקוד הגבוה ביותר תופס מתוך העבירות שנרשמו ולא יותר מזה.
במקרה ששתי העבירות הן מסוג קנס, נשאר לנו, אני מזכירה לכם שיש לנו פער נכון להיום בתוספת של חוק הפרות תעבורה. יש עבירות שנשארו קנסות ולכן זה מנוסח כך. שתי עבירות מסוג קנס או אחרת מסוג ברירת משפט והאחרת מסוג הזמנה לדין, יירשם דוח נפרד לכל אחת מהעבירות. כאשר בנסיבות השוטר יציין בכל דוח שיש דוח אחר. למה? כדי לאפשר לאזרח לאחד בפני בית משפט. למשל שכרות וילד לא חגור. אז נרשם דוח שכרות שהולך לבית המשפט ובנסיבות של הדוח יהיה כתוב בנוסף נכתב דוח מספר 1234 בגין ילד לא חגור. אותו אדם שמגיע בפני בית משפט יכול לבחור לא לשלם את הדוח הזה של הילד הלא חגור, לבקש לצרף אותו וכל ההליכים ממוצים בפני אותו גורם. אם הוא יבחר הוא יכול לשלם. הוא אומר אני לא רוצה לבוא בפני בית משפט שיידע, שיהיה עד לזה שלא רק שנהגתי בשכרות, גם היה לי ילד לא חגור. הבחירה של ההליך היא לגמרי לרשותו. אוקיי עד כאן?
במקרה של שתי הפרות תעבורה או הפרה ועבירת קנס, שתי הפרות תעבורה למשל מטען חורג ופלאפון, אוקיי? פלאפון שיהיה עוד מעט הפרה. הוא הפרה ועבירת קנס שזה המצב היום, שחלק עבר כבר וחלק לא עבר. או הפרה ועבירה מסוג הזמנה לדין יירשם דוח נפרד לכל אחת מההפרות או העבירות, כאשר בנסיבות מציינים. שוב, כדי לשמר לו את כל האפשרויות העומדות בפניו.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
סימונה, זה אותו שוטר ירשום?
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
כן, כן, זה בנוהל. אני אראה לך תכף את הנוהל.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
ברור שזה אותו שוטר, שוטר אחד פוגש. ההצעה הזאת לרשום ביחד שתי הפרות באותו קנס, מעבר לזה שהיא לא ישימה, תכף נדבר על זה, בעצם יוצרת בעיה לוגית. בעיה ברציונל שלפיו אנחנו פועלים. הוא רוצה עכשיו לשלם דוח אחד. על השני הוא חולק, הוא רוצה להגיש ערר, הוא רוצה לפנות לפניות נהגים, הוא רוצה whatever, אין, חסם אותו. איך? מה נעשה? הוא יגיש על הכול?
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
לא, הסעיף הזה לא חוסם אותו.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
הסעיף הזה שיש לו - - -
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
שיירשם רק - - -
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
לא. הוא רושם לגבי נהג כמה הפרות שנכללו בהודעה אחת. אני אומרת הרעיון הזה לכלול כמה הפרות בהודעה אחת שאנחנו לא עושים.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אבל סימונה, זה גם מה שכתוב ב-546(א) לדעתי בגלל זה זה נכתב ככה. שנכללו בכתב אישום אחד.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
אבל יש הבדל. אז שוב אני מסבירה. יש הבדל בין כתב אישום אחד שהוא נמצא בבית משפט, הוא מוגש לשופט ואז יש לו את מכלול האפשרויות בכתב אישום אחד. למה זה כתב אישום אחד? כי אין דבר כזה תאונת דרכים, גם אתה יודע, אין בפקודת התעבורה תאונת דרכים. אין עבירה כזאת, אין הסדרה כזאת. בסוף נגרמה תאונת דרכים מרצף של עבירות תעבורה.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
אני מבין את הבעייתיות, אני איתך.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
אוקיי? נגמרה תאונת דרכים מרצף של עבירות תעבורה, כך באופן מובנה מגישים כתב אישום.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
מה הבעיה, אז איך אתם מסבירים את 546?
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
זה לא ישים מבחינתם. אני מבין אותך.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
עכשיו מה תעשי, מרגנית? תרשמי דוח אחד, פלאפון.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
רגע, אני מבין מה היא אומרת.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
וחגורה. פלאפון 1,000 שקלים, חגורה 250 שקלים. לזה יש ניקוד, לזה אין ניקוד.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
לא, אני אומרת ככה: התכלית של הסעיף הזה, כפי שהמדינה התחייבה לפני הוועדה, הייעוץ המשפטי לוועדה, היועצת המשפטית לוועדה?
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
נעצור רגע.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
סימונה, אני איתך, אני מבין את הבעיה.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
אתה מבין את האינטרס, זה פוגע בנהגים.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
אני יודע. לא, אני איתך. אני מכיר את הנוהל בעל פה, 0223101 נכון? מכיר אותו. מתי תיקנתם אותו, אגב? אני ראיתי תיקון?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני לא מבין, אם זה נדיר למה זה מפריע לכם?
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
לא, זה לא ישים מבחינתם.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
יכולתי לא להגיד כלום ולהגיד לחוה תעשו מה שבא לכם, תכתבו אות מתה. בשביל מה?
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
לא, רגע שנייה.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
רגע, יש שני דברים: אחד זה בעיה, אין אפשרות ליישם את הסעיף כמו שהוא כתוב כרגע ואז אנחנו צריכים לעשות תיקון. או בגלל שזה כל כך נדיר להחליט - - -
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אבל היועצת המשפטית לוועדה, רגע. התכלית של התחייבות הזאת שניתנה במהלך הליך החקיקה הייתה שאם באירוע אחד ניתנו מספר הפרות, הוטלו מספר קנסות, הניקוד שייחשב הוא הניקוד הגבוה יותר בגין ההפרה החמורה ביותר. זו התכלית.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ולא יהיה במצטבר.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
בדיוק, זה להבנתי - - -
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
לעניין הזה, אגב - - -
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אבל שנייה, רגע.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
אין לי שום התנגדות שאני ארשום דוחות נפרדים ומשרד התחבורה ייחשב את - - -
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אין בעיה. אפשר בבקשה לסיים? עכשיו אני אומרת, אם הבעיה היא לשונית באיך שזה כתוב, א' אני לא מבינה מדוע זה כתוב ככה בפלילי, אבל אני לא מתערבת בפלילי. ב', אם צריך לתקן את זה לשונית אין שום בעיה, בואו נתקן לשונית. אבל אני לא חושבת שמכיוון שזה זניח צריך לא להחיל את ההתחייבות הזאת, מכיוון שאף אחד מאתנו לא יודע, זה מתחבר להערה של אור ירוק, מה יקרה במשטר המינהלי. ולכן כיוון שההוראה הזאת קיימת בפלילי, אני חושבת שכדאי להכניס אותה גם למינהלי, רק כמובן כפי שהעירה משטרת ישראל, לנסח אותה באופן שיהיה ישים.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
ככל ונמחק ואתן מגיעות להסדר שמתקבל על הדעת לגבי "נכללו בהודעה אחת" ומשרד התחבורה זה כבר עניין שלו, אבל יגיד שהוא יודע לחשב. נגיד אני רשמתי שתי הפרות נפרדות באותו תאריך ובאותה שעה ומשרד התחבורה יידע לחשב את זה כך שרק הניקוד הגבוה ייזקף, בוודאי שאין לי התנגדות. ההתנגדות שלי אני מדייקת אותה, תודה מרגנית, מה שבעייתי מבחינתנו ולא ישים גם ופוגע בנהגים ויעלה לנו כדי לאפשר אחר כך לפצל את ההודעה הזאת על שתי הפרות, לפצל אותה לבקשת הנהג לשתי הפרות נפרדות, מיליונים להשקיע. כתבו לי לשנות את המערכת ולפתח מאפס, מיליוני שקלים וזמני אפיון ופיתוח שהושקעו בלוגיקה, מערכות וממשקים פנים וחוץ שירדו לטמיון.
אין לנו את היכולת לרשום כרגע שתי הפרות בהודעה אחת. פתרתם את זה, אני מסירה את ההתייחסות שלי.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אם זה באירוע אחד, אנחנו צריכים פשוט לקבל דיווח רק על אחד מהם. אם נתתם, אם שוטר רשם שלושה דוחות באותו מפגש פשוט לדווח לנו רק על אחד מהם ואז ניתן את הנקודות רק על הגבוה.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
לא, אבל לפי דעתי הדיווח צריך להיות. כי נניח מצב שבו יש שלוש הפרות באירוע אחד ואז כמו שסימונה אמרה הוא מחליט לערער רק על אחת. מחליט להתקדם בערעור רק לגבי אחת מהן. לפי דעתי מה שיקרה במצב כזה שנניח הערעור נדחה. נגיד זו הייתה הפרה שמנוקדת גבוה יותר והערעור נדחה, המרשם ישתנה.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
אני לא יכולה, אגב, לדווח רק על הפרה אחת. החישוב הוא אצלם והם צריכים לראות את זה בתום ההליכים. אם אני רשמתי עכשיו שתי הפרות, הגבוהה ביניהם אני אדווח. אבל בעצם יום אחרי הוא הגיש בקשה לפניות נהגים והתברר שהדוח הזה דינו ביטול. אז גם הדוח הבא. והם צריכים שאני אדווח להם את הכול.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
הדיווח צריך להיות על כולם.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אני צריכה לדווח לפי זה. זה כמו לדווח לי על ביטולים ועל ערעורים.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
אבל אז זה אומר שהדיווח צריך להיות על כולם ואתם, כשאתם רושמים את הנקודות זה צריך להיות בהתאמה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אני לא בטוחה שהמידע על האירוע ואם זה באותו מקום, אם בן אדם קיבל באותו יום שני דוחות במרחק של שעה וחצי ובמרחק 100 ק"מ זה לא אותו אירוע. אבל אני לא יודעת לא איפה ולא את השעה, אני יודעת רק את התאריך. אני צריכה לא לקבל את המידע הזה פשוט. ואם יש שינוי אז מעדכנים את המידע שדווח לנו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לשכת עורכי הדין, מה אתם אומרים?
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
זה לא ישים בעליל. אני מבין, אני עם סימונה מאה אחוז בנושא. אני מכיר פשוט את הנוהל הזה בעל פה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז מה ההמלצה שלך?
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
ההמלצה שלנו זה לתת, זה צריך להיקבע בנהלים של המשטרה, כי היישום של זה הוא בלתי אפשרי מבחינת משרד הרישוי. לעקוב אחרי שני דוחות אם ניתנו באותה שעה או באותה דקה או אותו דבר זה בלתי אפשרי לטעמי. לפי דעתי זה צריך להיקבע בנהלי המשטרה, שבסופו של דבר ייתנו ההפרה הגבוהה ביותר, רק את הדוח הבודד ולא שני דוחות.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
לא, זה לא.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
אני אומר, זה הפתרון.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
לא יכול להיות מצב שבו אני לא ארשום דוח לנהג רק כי למשרד התחבורה יש בעיה לעקוב אחרי הניקוד. ממש לא.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
לא, בכל מקרה גם חייבים שיהיו פה הוראות לגבי איך מנקדים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל אתם יכולים לבדוק. אם אני מתלונן, אתם יכולים להיכנס ולבדוק, גם משרד התחבורה וגם אתם, ספציפית את אותו אירוע.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
זה ייגרר לבית משפט אדוני. לבית משפט מינהלי, לערעורים מינהליים בנושא שיטת הניקוד.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
אני מנסה לקבוע כלל שיהיה ישים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, אבל אתם מנסים ומנסים, אבל אתם לא עושים את זה.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
יש לי רגע רעיון. אם אנחנו אומרים שמדובר על מקרים מאוד נדירים, האם במקרה הזה אנחנו נכתוב שהכלל הוא ההפרה הגבוהה ביותר, אבל נדרשת הגשת בקשה של הנהג?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בדיוק, כשתהיה בקשה תבדקו אותה.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
בנוהל משטרתי לקבוע.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
יגיש למשרד התחבורה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
והם יבדקו אתכם, זה הכול.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
עוד פעם, לא הבנתי מה ההצעה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
יש אירוע. את לא מסוגלת לעקוב והיא לא מסוגלת לתת לך. אם יש תלונה ובקשה תבדקו אותה. האדם יודע אם זה היה באותה עבירה, נכון? באותו אירוע, הוא יודע את זה.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
גם משרד התחבורה יודע, כי סעיף 30(ב)(2) לחוק הפרות תעבורה מינהליות אומר שמה שידווח, רגע, לא, זה מרשם התעבורה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
הוא מדווח למרשם התעבורה ורואה - - - רק תאריך. לא שעה ולא מיקום, אז איך אני יודעת שזה אותו דבר?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כרגע את לא יודעת. אבל אם מישהו מתלונן ומגיש בקשה תבדקו אותה, זה הכול.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
זה הופך את זה בעצם שכל רישום נקודות כזה ואנשים יתחילו להתלונן.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
לא, אבל זה מתוך נקודת הנחה שהמקרים האלה נדירים. זה רק במקרים האלה. הם ירשמו את הכול ונהג יוכל לפנות בבקשה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אם את תראי שמנצלים את הסעיף הזה יותר מידי, תטילו אגרה. אגרה על הבדיקה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
לוודא שאני מבינה את ההצעה. שהם ידווחו, אנחנו נרשום את הכול. ואם הוא יגיד שזה נסיבות של 546(א)(1) צריך הנהג באופן אקטיבי לפנות אלינו ולהגיד חל עליי סעיף 546(א)(1)?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בדיוק.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
ולהציג לכם אסמכתאות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל אם אתם תראו שמנצלים את זה יותר מידי, זאת אומרת מגישים סתם כדי לבלבל לכם את המוח – תטילו אגרה, זה הכול.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
זה לא קל להטיל אגרות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
למה לא? תטילו אגרה, שישלם.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
זה מינהלי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
דווקא בגלל זה אפשר להטיל אגרה.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
אני לא רואה למה מישהו יכתוב בקשה ויצרף אסמכתה, הרי הוא יצטרך להגיש אסמכתאות, הוא יצטרך לפנות אליכם. אני חושבת שמישהו שאין לו - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, אבל אז הם צריכים מישהו שיבדוק את הבקשה הזאת.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
צריך לבדוק את זה.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
מי שמטפל במרשם.
<< אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >>
יותר פשוט שהמשטרה לא תדווח לנו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל הם לא יעשו את זה. אתם לא רוצים לעבוד והם לא רוצים לעבוד. מספיק כבר עם העניין הזה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
לא שאני לא רוצה, יש לי חובת דיווח - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתם לא רוצים לבדוק ואלה לא רוצים לתת לכם, נו מה את רוצה ממני?
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
סימונה, עם המצלמות אתם השוטרים יכולים ללכת לים.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
היועצת המשפטית לוועדה, תראי, חובת הדיווח של המשטרה לרשות הרישוי קבועה בסעיף 32(א) לחוק הפרות תעבורה מינהליות. זה מפנה אותנו לפרטים שקבועים בתוספת השלישית, לפרט 2 לתוספת השלישית. בפרט 2 בתוספת השלישית כתוב "רשות הרישוי, לשם מתן רישיון או היתר לפי פקודת התעבורה ולשם ביצוע הוראות לעניין שיטת הניקוד לפי סעיף 69(א) לפקודה האמורה". לכן המשטרה צריכה לדווח לפי הכלל שנקבע כאן.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה לא מתבצע. בואו נעשה דבר כזה: אנחנו נכניס את הסעיף הזה לפי בקשה. אם נראה שיש ניצול לרעה תביאו בעתיד תיקון תקנה לבטל את זה. אוקיי? זה הכול. אם אתם תבואו בעוד שנתיים-שלוש תגידו יש פה ניצול לרעה של עורכי הדין שמגישים בקשות סרק ואנחנו נאלצים לעבוד ומכניסים את המדינה להוצאה לא מידתית אז אנחנו נבטל את זה. תגישו תיקון תקנון.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
הוראת שעה ונראה איך זה עובד?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ואז אחרי הוראת השעה זה יתבטל ולא תבואו אלינו, אז מה נעשה?
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אני חושבת שצריך פשוט לתקן את הנוסח המוצע לתקנה 546(א) כך שזה פשוט לא יהיה בהודעה אחת על החלטה להטיל קנס.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל הם אומרים שהם לא יכולים לעשות את זה, המשטרה אומרת.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
המשטרה יכולה לדווח על כל דוח, כמו שאנחנו מדווחים היום. שיטת הניקוד היא לא שלנו, היא של משרד התחבורה. הוא צריך לקבל את הדיווח וליישם איתו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל אין לכם שעה ואין לכם, אתם לא מדווחים לה זה אותו אירוע. אתם לא אומרים לה את זה.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
בוודאי שאירוע.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
רגע. תקנו אותי אם אני טועה, אתם יודעים שזה אותו אירוע? אתם יודעים להגיד למשרד התחבורה באותו אירוע היו חמש הפרות וחמישה קנסות. נכון?
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
לא, לא, אנחנו מדווחים בממשק אוטומטי. אנחנו לא בתקופת האבן. יש תאריך ושעה.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
בסדר, רגע. ואז הם יודעים על זה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, אבל אף אחד לא יבדוק. תשמעי לי, אף אחד לא יבדוק שם את זה. עזבי, נו. בואו נעשה לפי בקשה בכתב מנומקת. אם יתברר שיש פה ניצול, ויכול להיות ניצול לרעה, כן? מבלבלים את המוח למשרד התחבורה סתם, כדי שלא יהיה רישום של הנקודות. יכול להיות. במקרה כזה נראה שמנצלים לרעה אנחנו אתכם, תגישו תיקון תקנות ונבטל אותן.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
יש לי הצעה יותר טובה. אולי ייקבע בנוהל שברגע ששוטר נותן יותר מדוח אחד על הפרה שירשום שזכאי הנהג לפנות לפי תקנה 546. אין דרך אחרת. לפחות תודיעו לאזרח שיש לו את הזכות הזאת ואז יש לי גם אינדיקציה שהוא פנה על פי דין.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
יש חוק ויש ידיעת החוק ויש ייעוץ משפטי שניתן לנהגים. יש גם גבול למה אפשר להכניס לדוח. ראיתם, האם היושבים פה על השולחן מלבדך ראו איך נראה היום דוח? מרוב ההודעות שאנחנו חייבים להודיע לנהג והודעות שאנחנו רוצים להודיע לנהג. כזה דבר, באותיות שאני עם מולטיפוקל לא יכולה לקרוא. אוקיי? אז אתם רוצים להכניס עוד הודעה לנהג?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא צריך כלום, צריך רק את זה. תוגש בקשה בכתב מנומקת על ידי הנהג, זה הכול. לא יודע אם יש לו אסמכתאות, טוב תגיש.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
לא בהודעה אחת.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
אני מבקשת, רק מאוד חשוב מבחינת הנוסח שלא יהיה בהודעה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הנהג יעשה את זה, כי אם זה מבטל לו נקודות שווה לו לעשות את זה לדעתי.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אני לא נמנעת מרישום נקודות. אני רושמת על כל ההודעות, אני רושמת נקודות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תרשמי. ואם הוא יגיש בקשה אז תבדקו את זה. תראו, נהג שדחפתם לו נקודות סתם הוא ירוץ ויגיש בקשה, אין ספק בכלל.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אבל צריך לתקן את הלשון כך שזו תהיה הודעה - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אין בעיה, תתקנו.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
לא, לא, אבל אם אנחנו הולכים על האופציה הזאת אנחנו בכלל לא כותבים. אנחנו כותבים שנהג זכאי לפנות ולהגיש בקשה שלפיה רק ההפרה - - -
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
באותו אירוע.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
את צריכה לגדור את זה לאותו אירוע.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
חייב לגדור. לא כל אחד יגיש לי בקשה תבטלו לי נקודות, תבטלו לי נקודות. באותו אירוע.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ואני אומר לכם, במקרה של ניצול לרעה אנחנו נבטל את זה. הנה אני אומר לכם, לא משנה מי, מי שלא יהיה פה תגידו לו שזו התחייבות של ועדת הכלכלה בעניין הזה כפשרה. או תטילו אגרה על הבדיקה הזאת. אם יש אגרה ויצא שהוא סתם הגיש בקשה הוא יחויב באגרה. אם לא הוא לא יחויב. אני הייתי נותן לו אגרה, אי אפשר להשתמש בזה סתם ככה.
בואו נתקדם.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
אז זה יהיה "התקבלה החלטה סופית לגבי נהג בשל כמה הפרות מההפרות המפורטות בתוספת השלישית שנכללו באירוע אחד, יירשמו לו לבקשתו" - - -
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
אולי שנרשמו בגין אירוע. גם אירוע זה משהו מאוד אמורפי, אולי כדאי עוד לחשוב על הנוסח.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אין בעיה, תתקנו את הנוסח. בואו נתקדם.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
במעמד אחד.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בדיוק, מעמד אחד זה נשמע טוב.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
"יירשמו לו לבקשתו במרשם ההפרות והעבירות הנקודות בשל ההפרה שלגביה התקבלה החלטה סופית כאמור, אשר לה נקבע מספר נקודות הגבוה".
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אני מצטערת, לא שמעתי כלום. אפשר עוד פעם?
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
אני רק אקריא ואסביר את זה. "התקבלה החלטה סופית לגבי נהג בשל כמה הפרות מההפרות המפורטות בתוספת השלישית שנרשמו במעמד אחד, יירשמו לבקשתו של הנהג במרשם ההפרות והעבירות הנקודות בשל ההפרה שלגביה התקבלה החלטה סופית כאמור אשר לה נקבע מספר נקודות הגבוה ביותר". ואז נכתוב שלעניין זה, נסביר איך הנהג יהיה זכאי להגיש, שלבקשה יצורפו אסמכתאות המעידות על היותו של האירוע.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בואו נתקדם. חבר'ה, אנחנו לא נספיק לעשות את זה בסוף. קדימה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
תיקון תקנה 547
8.
בתקנה 547 לתקנות העיקריות -
(1) בתקנת משנה (א), אחרי "מיום ביצוע העבירה" יבוא "או ההפרה";
זה תיקון טכני. (2) זה תיקון מהותי.
(2) במקום תקנת משנה (ב) יבוא:
"(ב) תוקפן של נקודות יהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לגבי נקודות שחויבו בשל עבירה או הפרה שנקבע לצידה בתוספת השישית חיוב שלא עולה על 6 נקודות – שנה מיום ביצוע העבירה או ההפרה, לפי העניין;
(2) לגבי נקודות שחויבו בשל עבירה או הפרה שנקבע לצידה בתוספת השישית חיוב של שמונה נקודות או יותר – שנתיים מיום ביצוע העבירה או ההפרה, לפי העניין."
אני אסביר. זה במסגרת מימוש ההתחייבויות לוועדה. לנקודות יש הגבלת תוקף. כיום עברו שנתיים ואין, לא עוברים את הרף של 12 נקודות - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
של אותה עבירה?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
לכל נקודה יש תוקף, יש לה תאריך תפוגה. תאריך התפוגה הבסיסי הוא שנתיים. מי שמגיע ל-22 נקודות תאריך התפוגה הוא ארבע שנים. אנחנו מציעים כאן לגבי עבירות של עד שש נקודות להוריד את תעריך התפוגה לשנה. באופן הזה הם נמחקות הרבה יותר מהר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הבנתי. כמה עבירות של שש נקודות יש?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
עד שש. זה כולל גם את העבירה היחידה של שתיים ואת כל העבירות של הארבע. אני יכולה, יש הרבה מאוד עבירות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הרבה?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
שש זה כבר משמעותי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לשכת עורכי הדין?
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
כן?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הרבה עבירות?
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
הרבה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אוקיי, תתקדמו.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
(3) בתקנת משנה (ג), בסופה יבוא "או ההפרה, לפי העניין";
(4) בתקנת משנה (ג1), אחרי "במרשם העבירות" יבוא "וההפרות";
זה טכני.
(5) בתקנת משנה (ה), אחרי "בשל עבירה" יבוא "או הפרה", ובמקום "(ב) או (ג)" יבוא "(ב)(1), (ב)(2) או (ג)".
זה טכני להתאים לתיקון המהותי שהרגע הקראנו. מתי עוברים לארבע שנים.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
זה תיקון לגבי התקופה, כי בעצם הוספנו תקופה. ואני אבקש מהוועדה רק שאנחנו נעשה תיקוני נוסח, כי מכניסות את שני סוגי התקופות לאורך כל התקנה. זה בעוד כמה מקומות שלא תיקנו. וגם תיקוני נוסח אחרים כמו אותה תקנה 546 שדיברנו עליה מקודם שזה רישום נקודות לעניין כתב אישום אחד. כמובן שברגע שתיקנו אותה אנחנו נצטרך שזה יהיה רישום נקודות, לא רק לעניין כתב אישום, אלא גם לעניין הפרה. בקיצור, אנחנו מבקשים מהוועדה להסמיך אותנו לעשות תיקוני נוסח.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתם מוסמכים, כן, בואו נתקדם.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
בחלק ז' ככל שנדרש.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
תיקון תקנה 549
9.
בתקנה 549(ד) לתקנות העיקריות, במקום "מבין העבירות" יבוא "או ההפרה האחרונה מבין העבירות או ההפרות".
זה תיקון טכני.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
כן. אבל זה צריך להיות ההפרה האחרונה מבין ההפרות. לא? בין העבירות?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
או ההפרות. "במקום "מבין העבירות" יבוא "או ההפרה האחרונה מבין העבירות או ההפרות"".
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
כי בעבירות אנחנו כתבנו רק חלפו שש שנים ממועד ביצוע העבירה האחרונה מבין העבירות. אז או שנעשה בין שניהם. זה פשוט צריך להיות אחיד.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אם זה עניין נוסחי אנחנו מסכימים. אני לא רואה איפה הפער.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
בסדר.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
תיקון תקנה 585א
10.
בתקנה 585א(ח) לתקנות העיקריות, בהגדרה "מידע תעבורתי", בכל מקום, אחרי "מן העבירות" יבוא "או ההפרות".
תיקון תקנה 587ב2
11.
בתקנה 587ב2(ב) לתקנות העיקריות, אחרי "על עבירות" יבוא "או הפרות".
גם כן תיקון טכני.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הלאה, תמשיכו.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
תיקון התוספת השישית, זה כבר טבלת הניקוד.
תיקון התוספת השישית
12.
בתוספת השישית לתקנות העיקריות -
(1) בכל מקום, אחרי "תיאור מקוצר של העבירה" יבוא "או ההפרה";
זה תיקון טכני. עכשיו אנחנו עוברים למהות, לשינויים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אנחנו צריכים לקרוא את הטבלה?
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
כן.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
(2) בחלק שכותרתו "4 נקודות" -
(א) במקום מס"ד 1 יבוא:
מס' סעיף
מס"ד
פקודה
תקנה
תיאור מקוצר של
העבירה או ההפרה
"1
21(ב)(3)
הפרעה או עיכוב
תנועה למעט
בידי הולך רגל
1א
22(א), 36(ד)
נסיעה בכיוונים
שלא על פי
תמרורים 201
עד 212 או בניגוד
לכיוון החץ שסומן
על פני הדרך"
אלה עבירות שכבר כיום קיימות. הראשונה על הפרעה או עיכוב, החרגנו את הולך הרגל מעיכוב תנועה ובמקום ארבע נקודות יהיה אפס. 1א נסיעה שלא על פי כיוונים בתמרורים, שש נקודות הופך לארבע.
(ב) מס"ד 12ב - יימחק;
זה סייגים גרירה, מארבע נקודות יורד לאפס.
(ג) בסופו יבוא:
מס' סעיף
"מס"ד
פקודה
תקנה
תיאור מקוצר של
העבירה או ההפרה
"16
2
נהיגה בלא רישיון
רכב החייב
ברישום וברישוי,
למעט נגרר –
ובלבד שחלפו מעל
4 חודשים ממועד
פקיעת תוקפו של
רישיון הרכב
נהיגה ברכב שהרישיון שלו פקע זה יורד, לגבי נגררים זה יורד משש לאפס וכל שאר כלי הרכב יורד משש לארבע בארבעה חודשים הראשונים שרישיון הרכב לא בתוקף.
17
2
נהיגה בלא רישיון
נגרר שחלפה מעל
שנה ממועד
פקיעת תוקפו של
רישיון הנגרר
זה מורידים משש לארבע בנגרר שפקע תוקפו.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
למה?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
כי נגרר המשמעות של רישיון הרכב בנגרר שהוא לא נוהג עצמאית הוא פחות.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
כן, אבל יש לנו בעיה אחרת שהיא טכנית. אנחנו מפוזרים עם אלפי נגררים במפעלי תעשייה ברחבי הארץ ולא תמיד אנחנו יכולים לקחת אותם אפילו לרישוי בגלל שהן ממתינות לאוניות, הן עמוסות.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אנחנו לא מתעסקים כאן עם ההסדר המהותי של איך רושמים נגררים. יש שם רישיונות ארעיים. אנחנו עוסקים כאן רישיון בנגרר שהוא כבר רשום ולא חידשו לו את הרישיון. עד שנה אין נקודות.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
אבל אני אומר לך שיש נסיבות. רכב, בעל רכב זה הנהג שנוהג אותו, הוא לא נוסע בעצמו. הנתמכים זה אלפי נתמכים.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אבל מורידים את הניקוד, למה אתה מתנגד? מה הבעיה? מורידים פה את הניקוד.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
אה, את מדברת על הניקוד.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
רק על הניקוד, אנחנו מדברים פה על ניקוד.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
רק את הניקוד, זה לטובתכם.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
סליחה סימונה, טעיתי.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
סליחה מחוה תבקש.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
אפשר את זה מוקלט?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
את לא צריכה, זה הכול מוקלט.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
מעולה.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
גם מורידים משש לארבע וגם לתקופה של השנה הראשונה זה יורד לאפס.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
זה בלי נקודות בכלל.
18
10(א)
רישיון נהיגה לא
תקף לאותו סוג
רכב שחלפו מעל
6 חודשים מיום
פקיעת תוקפו
ולא חלפו מעל
שנתיים מיום
פקיעת תוקפו";
זה סעיף שהוא היום שמונה נקודות, מורידים אותו לארבע כשזה מעל שישה חודשים. ועד שישה חודשים זה בלי נקודות בכלל.
למה שנאמר פה על זה שכל רישיונות הנהיגה הם עד גיל 70 ושאין לזה משמעות, אז אני מזכירה שרכב ציבורי וכבד רישיונות הנהיגה ממשיכים להיות לעשר שנים.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
אז אתם מחמירים.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
עדיין מקלים. זה לא חסר משמעות הסעיף הזה. זה לא חרטא.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
רוב העבירות, בכל הכבוד, רוב העבירות של נהגים שפקע רישיונם זה אנשים ששכחו לשלם את האגרה. אלה אנשים נורמטיביים לחלוטין וזה לאו דווקא נהגים ציבוריים שיש להם קציני בטיחות שעוקבים אחרי הרישיון שלהם, בודקים אותו כל חודש, עושים להם תדריכים.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
לכן מקלים ומורידים. עד חצי שנה בלי נקודות בכלל.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
מה יותר מזה?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
ומעבר לזה, עד שנתיים ארבע נקודות במקום שמונה.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
זאת אות מתה אדוני, באמת. אני אומר בשיא הרצינות זאת אות מתה. אות מתה. אנחנו רוצים להקל עם הנהגים. בן אדם שכח לשלם. לא נכנס באזור האישי שלו, שכח לשלם. סך הכול שכח לשלם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כמה זמן הוא שכח?
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
לא משנה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
רגע, רגע. אל תעשה את זה דרמטי. שכח לשלם ארבע שנים, מה קורה?
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
שכח לשלם. עד שנתיים היום זה היה ברירת משפט, עד שנתיים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ועכשיו?
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
לא, זה עדיין עד שנתיים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז מה הבעיה?
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
אבל עוד פעם, זה לא הנהגים המופרעים, זה לא הנהגים - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז מה הדרישה? תגיד.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
אז אתה רוצה שנקל עם הנהגים המופרעים? זה התיקון שלך? אנחנו מקלים עם האוכלוסייה הנורמטיבית. ההצעה היא להקל עם הנורמטיביים. זה מאוד משמעותי.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
עד חצי שנה בלי נקודות, עד שנתיים ארבע נקודות.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
זה לגעת בסגמנט מאוד קטן באוכלוסייה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתה אומר. אבל אני אומר לך שיש אנשים שלא משלמים. לפי השיטה שלך הם יכולים עשר שנים לא לשלם.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
לא, זה הם מגיעים לבית משפט. סימונה, רק תגידי שאני צודק. הם מגיעים לבית משפט מעל שנתיים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
האיחור לא צריך להיות משמעותי. אם הוא קצר, מה שהם אומרים לך, עד חצי שנה הוא לא מקבל נקודות בכלל.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
בלי נקודות, זאת ההצעה. היום זה שמונה נקודות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה בסדר גמור, אין בעיה.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
תעשי לי טובה, מתי הסתכלת על הרישיון? מתי הרישיון שלך תקף?
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
ביום הולדת, שתדעו.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אני אף פעם לא שכחתי. הרישיון שלי תמיד עד ה-2 בנובמבר, אף פעם לא שכחתי.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
עד איזה שנה?
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
התחיל ב-2016 עד 2026.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
דווקא אליה את בא? בחייך.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
יש אגב סיפור, זה חדש ביום הולדת ויש לזה רקע, סיפור נחמד אם יורשה לי. מועד חידוש רישיון הנהיגה נקבע להיות ביום הולדת אחרי אירוע. שר התחבורה לשעבר ישראל קיסר ז"ל הגיע בתחילת שנות ה-90 למשרד הרישוי והראו לו את פאר המחשוב החדיש דאז. ואמרו לו בוא נראה, נוכל להראות לך במחשב את רישיון הנהיגה שלך. מה מספר תעודת זהות? נכנסו, גילו רישיון שלו לא בתוקף. ואז הוא אמר תעשו שהחידוש יהיה ביום הולדת, שכל אדם פעם בשנה יום הולדת שלו יבדוק את הרישיון.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז זה מה שעושים היום, ביום הולדת?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
כן, החידוש ביום הולדת.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אני רק אדייק שאני דיברתי על רישיון רכב. הנהיגה עד 2028. אבל זכרתי.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
הנה, בבקשה הנה. היית באה לשלם כפל סתם.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
למה כפל? אני זוכרת, עד 2028.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
לא כולם זוכרים. אפילו עורך דין ממשרד המשפטים לא זוכר.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
זכרתי, 2028. אני חשבתי שאתה מדבר על רישיון רכב.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
עכשיו הכול מוקלט, 2026.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בואו נמשיך. חבר'ה, לא נספיק. עם כל הכבוד ליום ההולדת של ישראל קיסר.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
(3) בחלק שכותרתו "6 נקודות" -
(א) מס"ד 1- יימחק;
זה להוריד את רישיון הרכב משש נקודות לאפס או ארבע, לפי העניין, מה שהקראנו קודם.
(ב) לפני מס"ד 2 יבוא:
מס' סעיף
מס"ד
פקודה
תקנה
תיאור מקוצר של
העבירה או ההפרה
"1א
10(א)
רישיון נהיגה לא תקף
לאותו סוג רכב
שחלפו מעל שנתיים
מיום פקיעת תוקפו";
אי חידוש רישיון נהיגה יותר משנתיים אחרי פקיעתו יורד משמונה לשש. תקופות קצרות יותר, הורדנו יותר.
(ג) מס"ד 6 ו- 9 – יימחקו;
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
9 ממילא המשטרה לא אוכפת.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
9 זה נהיגה שלא - - -
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
לא, 9 ענישה מוחמרת. 9 זה נהיגה שלא בכביש, למעט דו גלגלי.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
9 כן, נראה אותו אחר כך, זה מוחמר, זה עולה לעשר, זה נהיגה שלא בכביש. מספר סידורי 6 ירד לארבע. שנייה, אני מנסה לעקוב. רשמתי לי.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
כן, זה משש לארבע וזה בעצם הופך לפריט 17.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
תמרורים.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
כן. מספרי התמרורים שונו כי הם עודכנו וזה בעצם פריט 17 בארבע נקודות.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
(ד) במס"ד 16, בטור שכותרתו "תיאור מקוצר של העבירה" המילים "או צומת" - יימחקו;
כניסה לצומת שאי אפשר לפנות אותו יורד משש לאפס. אבל רכבת, מפגש מסילת ברזל לא משתנה.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
אבל זה לא בדיוק יורד לאפס, כי זה פשוט יהיה עבירה אחרת כמו שראינו קודם של - - -
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
לא, העבירה נשארת.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
לא, אבל במקרה כזה זה יהיה הפרעה או עיכוב לתנועה, לא? אם רכב נכנס.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
לא, זה עבירה נפרדת למסילת ברזל. זו עבירה נפרדת.
<< אורח >> סימונה זילבר: << אורח >>
זה לא עבירה נפרדת, זה באותה תקנה.
<< אורח >> כפיר דור: << אורח >>
סעיף אחר.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הלאה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
(ה) מס"ד 19 – יימחק;
זה יורד לאפס נקודות, הפרשת חומרים מהרכב.
(4) בחלק שכותרתו "8 נקודות", מס"ד 1, 4א ו-11א - יימחקו;
זה רישיון נהיגה לא תקף שהקראנו קודם. יש כאן פלאפון, שזה טלפון נייד שאנחנו נראה אותו ששם זה מחמיר. ואי זכות קדימה להולך רגל שגם זה עובר לעשר נקודות.
(5) בחלק שכותרתו "10 נקודות" -
(א) אחרי מס"ד 4 יבוא:
מס' סעיף
מס"ד
פקודה
תקנה
תיאור מקוצר של
העבירה או ההפרה
"4א
28(ב)
נהיגה תוך שימוש
בטלפון בלא דיבורית
4ב
33(א)
נהיגה שלא בכביש
למעט דו- גלגלי";
עולה לעשר נקודות. אלה עבירות שהן מסוכנות במובהק וגורמות תאונות דרכים.
(ב) במס"ד 9, בטור שכותרתו "תיאור מקוצר של העבירה", המילים "בנסיבות מחמירות" - יימחקו.
זה אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה. היום המצב הוא שזאת עבירה של שמונה נקודות ורק אם היא מבוצעת בנסיבות מחמירות. ויש הודעה מה זה נסיבות מחמירות. זה עשר נקודות. אנחנו מורידים את ההגבלה של נסיבות מחמירות. המשמעות היא שאי מתן זכות קדימה להולך רגל זה עשר נקודות. עבירה מאוד מסוכנת, הרבה מאוד נפגעים הולכי רגל על מעברי חצייה.
<< אורח >> עוז דרור: << אורח >>
מקום ראשון בתאונות הקטלניות.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
תחילה ותחולה
13.
(א) תחילתה של התוספת השישית לתקנות העיקריות, כתיקונה בתקנה 12 (2) עד (5) לתקנות אלה, 30 ימים מיום פרסומן של תקנות אלה (להלן – יום הפרסום), והיא תחול על עבירה או הפרה שבוצעה ביום תחילתה או לאחריו.
(ב) תחילתה של תקנה 547(ב) לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנה 8(2) לתקנות אלה, שנה מיום הפרסום, והיא תחול על עבירה או הפרה שבוצעה ביום תחילתה או לאחריו.
זה שינוי תקופת תוקף הנקודות. מבחינת המערכת המחשובית אצלנו זה אירוע גדול, כבד, מורכב וצריך בשבילו הרבה זמן.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
זאת אומרת שהשינוי בשיטת הניקוד נכנסת לתוקף תוך 30 יום, אבל השינוי בתקופת הצבירה זה תוך שנה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
זה שינוי דרמטי.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
איפה? אצלכם במחשוב?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
כן.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
איזה יופי, זה אפילו עשר שנים זה לא יהיה. באמת או לא חוה?
<< אורח >> יוסי ניזרי: << אורח >>
גם הטכוגרף יהיה בעזרת השם עוד 40 שנה.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
יוסי, אל תתערב, יוסי. זה טוב, זה פעם ראשונה שאני מרוצה מהמיקום שלכם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
חוה, למה אתם רוצים את הצבירה רק בעוד שנה?
<< אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >>
זה דורש מאתנו להקים מערכת.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
זה מחשוב. זה דרמטי מבחינת המחשוב. הייתה מחלוקת בתוך האגף אם זה בכלל אפשרי.
<< אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >>
צריך להעביר את כל המרשם של הנהגים.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
וצריך לערוך מחדש את כל הנקודות הקיימות כדי להתאים, כדי שלא נאבד את הנקודות. כיום זה אחיד.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
עד שנה?
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
בחוק?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, עכשיו, עד שנה?
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
לא, מה זאת אומרת? עכשיו אנחנו בתקנות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
את אומרת שכתוב בתקנות.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
לא, מה שאני אומרת, לכאורה יש בעצם שלושה מועדי תחילה: כעיקרון אם אין לי הוראה אחרת זה מתחיל עם הפרסום. אז כעיקרון הכול מתחיל עם הפרסום. זאת אומרת שאפשר לנקד, מבצעים הפרות תעבורה יהיה עליהם ניקוד. עניין ההקלות, הפחתת הניקוד, לרבות החמרת הניקוד בשלוש ההפרות שיש לגביהן החמרה – זה גם ייכנס שני הדברים האלה תוך 30 יום. וכל מה שקשור לקיצור של התקופה משנתיים לשנה זה יהיה רק אחרי שנה.
פשוט לשאלת יושב-הראש האם התחולה של כל התקנות נגיד תהיה תוך 30 ימים, יחד עם ההקלות? או שאתה רוצה שהניקוד יהיה כבר מפרסום התקנות וההקלות?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, אם יש להם בעיה במחשוב אין לי בעיה. למה שנה?
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
לא, אבל יש שלושה דברים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל מה שמיידי, מיידי, אין בעיה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
כל ההתאמות הטכניות זה מיידי.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
המשמעות היא שהפרות יהיו מנוקדות מיום הפרסום. עכשיו מפרסמים את התקנות, ניתן יהיה לתת ניקוד.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אין לי בעיה עם זה כי היה עיכוב גדול מאוד בלי קשר.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
כן. למרות שהקלה תהיה רק מ-30 יום. רוב העבירות, ההפרות שמנוקדות הן אלה שנכנסות לתוקף ב-8 באוגוסט. נכון?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה קורה עם עבירות שביצעתי והתחיל החוק הזה של עבירות מינהליות ועכשיו אני עושה את התקנות. אתם לא מתחילים לעשות ניקוד רטרואקטיבי.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
לא, אי אפשר.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
לא.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
זה כתוב במפורש שעבירות שבוצעו מיום התחילה.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
הפרות, לא עבירות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אוקיי. אני הייתי מעדיף לתקן את זה משנה - - -
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
לא, לא, חוה, מה שכתוב במפורש שבוצע ביום תחילה או לאחריו זה לעניין הפחתת הניקוד. אין לנו הוראה מפורשת. אבל זה פשוט הפרשנות של זה, שאם זה חל ביום הפרסום זה רק מכאן ולהבא.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
ברור.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
זה לא הוראה מפורשת. לא, אני אומרת, פשוט חוה אמרה - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אפשר את השנה לתקן לתשעה חודשים?
<< אורח >> ישעיהו סיני: << אורח >>
עשרה חודשים. מבחינת המחשוב זה המינימום.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז זה יהיה עשרה חודשים. עוד משהו? מישהו רוצה להגיד משהו?
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
אני רוצה לבקש, אדוני יושב-הראש, לא לנושא התקנות. נושא של דיון שהיה לפני חודש בנושא החומרים המסוכנים. חוה פה ויוסי, זה מאוד חשוב לקדם את זה. אנחנו תקועים עם נהגים שמובילים חמצן לבתי חולים, דלקים לכל המוסדות, כולל בתי מלון. ובעזרה של יוסי, שעושה את זה, אם לא יוסי אנחנו בפקק עוד יותר גרוע. הוא עושה תפקיד שהוא לא - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה הבקשה?
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
סוכם לפני חודש שאתם תקיימו דיון דחוף בעניין הזה. חוה אמרה שצריך לבדוק את הנושא של התקנות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל הוא פה. אתה יכול לתת תשובה? מה הבעיה? למה צריך דיון? אתה כבר פה, אתם כבר פה, אז תגידו עכשיו.
<< אורח >> יוסי ניזרי: << אורח >>
עדיין לא שינו את התקנות ואנחנו צריכים לבדוק את זה אצלנו בבית.
<< דובר >> עידית חנוכה: << דובר >>
של מי הדרישה לשנות את התקנות?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
של מועצת המובילים.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
יש לנו סיכום עם השרה ועם המשרד להאריך את זה. הבדיקה של השב"כ זה אחת לחמש שנים. משטרה אין לי בעיה אחת לשנתיים שיבדקו, שקצין בטיחות עושה את העבודה, שיבדוק את זה. אין לי בעיה שיהיה פיקוח.
העניין הוא שכמו שאמרה חוה, הרישיון היום לרכב כבד וציבורי זה לעשר שנים. כל אירופה והתאמנו את עצמנו בתקנות לאירופה, זה אחת לחמש שנים. אז מה קורה בהיתר הזה? אחת לחמש שנים - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל צריך לתקן את התקנות?
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
כן, וזה סוכם.
<< אורח >> יוסי ניזרי: << אורח >>
לא, גבי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז תביאו את התקנות, תקנו אותם.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
לא, גבי סותר את מה שהוא אומר. מצד אחד הוא אומר שהבדיקה של המשטרה זה לא משנה לו שיהיה כל שנתיים. אבל אם זה כל שנתיים אז זה כפוף להיתר. אני לא יכול לתת היתר לחמש שנים ולעשות בדיקה שנתיים המשטרה.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
לא, שמבחינת המשטרה וקצין בטיחות שמפקח אין לי בעיה. אם נהג עבריין לשלול לו את הרישיון מיד, כמו בנהיגה. אין לי בעיה. אבל השב"כ, מבחינה ביטחונית אני מדבר, אפרופו 15(א) תעודות, פלילי. אם זה פלילי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתם אומרים שיש בעיה עם התאמת התאריכים, אז תעשו משהו. אם צריך לתקן תביאו תיקון מהיר. מה הבעיה? לא צריך כל דבר שנתיים.
<< דובר >> עידית חנוכה: << דובר >>
זה תוקע את המשק פשוט.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
באמת, זה בעייתי. תביאו, אנחנו עוד פה, נכון? תביאו, מיד נעשה את זה ונסיים את העניין. אפשר לוותר, משרד המשפטים, במקרה הזה על כל התהליך הזה של השימוע?
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
מה, הפצה לציבור?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אין לי מושג במה מדובר. חוץ מחומרים מסוכנים לא הבנתי כלום.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
חוה, כיוון שזה דבר שצריך מהר, אז לא צריך את השימוע הציבורי הזה. או שתקטינו את המועד של השימוע הציבורי.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
קיצור תמיד אפשר אם יש דחיפות.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
על פי ההנחיות שלנו אנחנו אמורים אם אין דחיפות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל יש פה דחיפות, את שומעת את הדחיפות.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
דחיפות אובייקטיבית, אנחנו מפרסמים להערות ציבור לשלושה שבועות. לפעמים כשזה דחוף אנחנו משאירים את זה שלושה שבועות, במקביל למשל עושים את העבודה של הנוסח.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תקצרו את הזמן. מה הבעיה?
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אבל אני קודם כל צריכה לקבל את ההמלצה. דוח RIA.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
רגע. אתם כבר עשיתם לי תהליך שייקח ארבע שנים. אתה תכתוב להם מכתב לאחר הדיון בוועדה מה הדחיפות של העניין. אני הבנתי שזה דחוף ואני חושב שגם אתה מבין שזה דחוף.
<< אורח >> יוסי ניזרי: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז אם ככה, תכתוב מכתב. אתם תקצרו את הזמן של השימוע הזה משלושה שבועות לשבוע. תביאו לנו תיקון ונעשה עוד חודש את התיקון ונגמור את העניין הזה.
אני מציעה ככה, כדי לזרז את העניין, תקבעי דיון לעוד חודש לאישור תקנות שיבואו אלינו. זה הכול, זה מה שאני רוצה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
חוק עקרונות ההסכמה מחייב אותנו בתהליך מסוים בחקיקה. אני לא יכולה לעשות את זה כך. יש דוח RIA?
<< אורח >> יוסי ניזרי: << אורח >>
לא.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
לא. אני חייבת על פי חוק עקרונות ההסדרה, לא הנחיות פנימיות. אני חייבת דוח RIA.
<< אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >>
חוה, יש סיכום מ-2023 עם המשרד ועם המחלקה המשפטית. עתרתי עם זה לבג"ץ, עם הסיכום שלכם עתרתי לבג"ץ.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
חוה.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אני לא מכירה אותה, אני רק אומרת מה התהליך.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
משרד המשפטים פה והבחור שלך פה מהאגף. עוד חודש דיון בתיקון התקנות. תביאו את התקנות עוד שלושה שבועות. לא מעניין אותי RIA, לא מעניין אותי רשות האסדרה, לא מעניין אותי כלום. יש פה משהו דחוף בחומרים מסוכנים. אז בכל הכבוד, טפלו בזה. זה הכול.
קבענו מועד. קבענו מועד לעוד חודש.
<< אורח >> חוה ראובני: << אורח >>
אני לא מבינה למה זה מופנה אליי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני מפנה אלייך, כי לצערי הרב נראה לי שאת יכולה לעשות את זה.
<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>
אדוני, משפט אחד רק. משרד המשפטים התחייב בתחילת הדיון לבדוק לגבי המידע התעבורתי ולהחזיר תשובה. רק אם אפשר לקצוב את זה בזמן, כי אחרת זה לא יקרה. 60 ימים אם אפשר לקצוב.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אמרנו, הם יתנו לנו תשובה בכתב, אין בעיה.
<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>
תוך כמה זמן רק?
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אין לי מושג, זה לא אני מטפלת בזה. אני לא מתחייבת בשם אחרים.
<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>
אם אין מושג ואין לוחות זמנים זה לא יקרה. כי עובדה שלפני שנה התחייבתם בחודשיים ולא חזרתם.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
אני מבינה את המקום שלך. תבין את המקום שלי, לא אני מטפלת בזה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אין בעיה. עוד חודש בדיון שקבענו הם יתנו לנו כבר את התשובה.
<< אורח >> ניסים עזרן: << אורח >>
תודה רבה אדוני.
<< אורח >> מרגנית לוי: << אורח >>
לא אני אבל, אדוני יושב-הראש.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא משנה. אני פונה למשרד התחבורה פה, לא למשפטים.
אני צריך לאשר, אני מסמיך אתכם לעשות את כל התיקונים שנדרשים.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
כן, אנחנו נצטרך לעשות תיקוני נוסח. שלא ישתמע שאם הוא לא ביקש - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מכיוון שאני לבד, אז תכף אני שואל אותם, הם משיבים לי, התקנות מאושרות.
תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:20. << סיום >>