פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 458
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ח' בתמוז התשפ"ו (23 ביוני 2026), שעה 14:34
סדר היום:
<< נושא >> מדיניות התמיכות התקציביות של משרד העלייה והקליטה בארגונים ועמותות בשנת 2025 << נושא >>
ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה בנושא ב-11.02.2026
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד קריב – היו"ר
מוזמנים:
אלישבע סבתו
–
סמנכ"לית חטיבת רשויות ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה
אירנה ראובני
–
מנהלת תחום תרבות ותמיכות בארגונים, משרד העלייה והקליטה
הדס שוגרמן
–
יועצת משפטית, משרד העלייה והקליטה
אליהו שאול
–
מנכ"ל, מועצת ארגוני העולים בישראל
לאה אהרוני
–
מנכ"ל, Our People
דרור אופן
–
סמנכ"ל, ארגון נפש בנפש
שרגא אייברס
–
מנהל פעילות, ארגון שיבת ציון
מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח
רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא > מדיניות התמיכות התקציביות של משרד העלייה והקליטה בארגונים ועמותות בשנת 2025 << נושא >
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
צוהריים טובים לכולם, אנחנו נמצאים בדיון מעקב בנושא מדיניות התמיכות התקציביות של משרד העלייה והקליטה בארגונים ועמותות בשנת 2025. אנחנו קיימנו את הדיון לפני שבועות מספר ומייד אני אגש אל עניינו של הדיון, אבל קודם לכן, בהתאם למנהגה של הוועדה בשנתיים וחצי האחרונות, אנחנו ראשית מרכינים את ראשנו לזכרם של הנופלים והנרצחים.
אנחנו משתתפים בכאבה ובצערה של משפחת פילין על נפילתו של אלכסנדר, רס"ר אלכסנדר פילין, שעלה לישראל לבדו מאוקראינה לפני 14 שנים במסגרת תוכנית נעל"ה. ב-2018 הוענק לו אות מצטיין הנשיא והוא השאיר אחריו אישה ובת תינוקת.
באסון הטנק בגדוד 52 נפלו סא"ל דור גדליה בן שמחון, מג"ד 52 של עוצבת עקבות הברזל, חטיבה 401. לצידו נפלו גם צוות טנק המג"ד, סמ"ר יואב קליין, בן 21 מהרצליה, סמ"ר ליאב כבביה, בן 20 מהוד השרון, סמ"ר נוה חבשוש, בן 20 מגבע בנימין, ואנחנו כמובן מרכינים את ראשנו לזכרם. נופל נוסף בדרום לבנון, רס"ל ניר בן ארי מהיישוב כרם מהר"ל, מיחידת המגלן בעוצבת הקומנדו, היה ערב שחרורו, הותיר אחריו הורים, שלושה אחים. אנחנו מרכינים את ראשנו גם לזכרו.
אתמול בערב אירע אירוע שעדיין מניעיו נבדקים ונחקרים במונטריאול שבקנדה, אירוע שבמסגרתו נרצחו שוטר ואזרח ישראלי שחבר בקהילה היהודית במונטריאול, מיכאל משה מזרחי, זכרו לברכה, שמו של השוטר מוחמד למין בן רדואן. נסיבות האירוע עדיין נבדקות, אבל אין ספק שמדובר במעשה טרור על רקע אידאולוגי, וכמובן הוא מתרחש באזור שבו יש ריכוז מאוד גדול של יהודים בעיר מונטריאול, בסמוך למספר מוסדות של הקהילה, לבית חב"ד, ואנחנו משתתפים בצער משפחות הנרצחים ובתוכן גם משפחתו של אזרח ישראל, מיכאל משה מזרחי. הלוואי ונתבשר רק בשורות טובות בימים הקרובים, בשבועות הקרובים ובחודשים הקרובים.
מכובדיי, אנחנו נקיים דיון קצר. בעקבות הדיון הקודם הוצאנו רשימה של שאלות ובקשות של הוועדה מהמשרד, קיבלנו אתמול או שלשום את תשובת המשרד. אני רוצה להזכיר שהדיון הראשון כונס בעקבות יוזמה של חברי הוועדה, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, חברת הכנסת מזרסקי וחבר הכנסת סובה, בעקבות פרסומים בתקשורת שעמדו על כך ששינוי נוהל התמיכות או תקנת התמיכות של משרד העלייה והקליטה הוביל בשורה התחתונה למצב שחלק גדול, אני מרשה לעצמי לומר אפילו מכריע, מבקשות התמיכה של ארגוני העולים הוותיקים נדחו, והארגונים לא זכו בשנת 2025 לתמיכה כלשהי, וגם שורה ארוכה של ארגונים שההתמקדות שלהם היא בעולי חבר המדינות, שאלה עדיין ארצות העלייה המובילות למדינת ישראל, גם הם לא זכו לעבור את הסף של מבחני התמיכה אחרי שנים ארוכות שבהן הם זכו לתמיכה.
מנכ"ל המשרד לשעבר, מר אביחי כהנא, ידידי, בא והציג את הרקע לשינוי המבחנים, כאשר הדגש הושם על ידו על נושא החיבור הקהילתי והחוסן החברתי. הוועדה לא התרשמה שבהכרח תוצאת המבחנים משרתת בצורה טובה את היעד הזה שהוצג, ובכל מקרה, לשיטתנו, השורה התחתונה שבמסגרתה ארגוני עולים ותיקים, ניתק קשר התמיכה שלהם מהמשרד, זו מציאות שמחייבת חשיבה מחודשת.
היו כאלה מבין נציגי הארגונים שדיברו כאן, נציגי החברה האזרחית, גם חלק מחברי הכנסת ששמו דגש גם על העובדה שבבדיקת השורה התחתונה, חלק ניכר מהעמותות שכן זכו לתמיכה אלה עמותות שהמטרות המרכזיות שלהן הן מטרות של עיסוק בנושא הזהות היהודית ופעילות של עידוד העמקת הזהות היהודית, הקשר עם המסורת היהודית.
אני כשלעצמי מקבל את הרעיון שטיפוח הקשר עם לוח השנה העברי, עם מועדי ישראל, עם חגי ישראל, עם קהילות, זה יכול להיות חלק מתהליך קליטה מיטבי. אני מקבל את זה שיש היום הרבה מאוד ארגונים שפועלים גם בשדה של הזהות היהודית וגם משקיעים מאמצים בתחום קליטת העלייה, וכן ירבו, הלוואי וכולם יעסקו בתחום קליטת העלייה, גם אני מגיע מתנועה דתית שמשקיעה רבות בתחום קליטת העלייה, אבל בסופו של דבר יש משהו בחוק המספרים הגדולים.
כאשר רואים שבונים או משנים מבחני תמיכה ובסופו של דבר יש איזושהי הטיה גדולה אל עבר עמותות שקליטת עלייה לא מוגדרת כמשימה מרכזית שלהם. בחלק מהעמותות, ואני ביצעתי בדיקה, נושא קליטת העלייה אפילו לא נכלל במטרות העמותה הרשמיות, יש טעם לבדיקה של העניין, וגם אם הדברים נעשו בתום לב ולא בכוונת מכוון.
אם כי אני חייב לומר, כשמשרד ממשלתי מתקן תקנות תמיכה, הוא צריך לעשות את הסימולציות מראש, לשאול את עצמו האם ענף שלם של ארגוני חברה אזרחית שבמשך שנים היו שותפים של המשרד נמחקים מזירת התמיכות של המשרד, אני חושב שאלה דברים שאפשר קצת לשער אותם ולבדוק אותם לפני שיוצאים לדרך. אבל אני גם יוצא מנקודת הנחה שלפעמים הולכים בכיוון מסוים ולא מתכוונים לפנות פנייה מאוד חדה, ובסוף מתברר שהפנייה היא מאוד חדה.
אבל בשביל זה יש בדיוק את תהליכי הבדיקה והפיקוח, גם הפרלמנטריים וגם הפנים-משרדיים וגם הדיאלוג עם החברה האזרחית. וכאן אני חייב לציין שאני מאוד מאוכזב מתשובת משרד העלייה והקליטה, כי בגדול, התשובה אומרת את הדבר הבא: עשינו בדיקה, יש המלצות, היו המלצות ראשוניות, תיקפנו אותן באמצעות עוד תהליכי בדיקה למול נתוני הביצוע של העמותות, אבל מכיוון שהמתנו לנתוני הביצוע של העמותות, אין לנו זמן עכשיו לתקן את מבחני התמיכה לשנת 2026, כי מדובר בתהליך רגולטורי ארוך. אנחנו, למרות שיש לנו מסקנות, אנחנו נפרסם את מבחן התמיכה כפי שהוא היה.
הנתונים שקשת שלמה של ארגוני עולים ותיקים הודחו ממבחן התמיכה החדש, בשביל זה לא היה צריך את נתוני הביצוע של העמותות. כל הכבוד לעמותות שקיבלו תמיכה השנה, אני יוצא מנקודת הנחה שכולן פועלות בחפץ לב, בתום לב, בכישרון דרמטי לקליטת עלייה, אין לי שום תלונה. מה הקשר בין נתוני הביצוע שלהן לבין הדברים שהתרענו עליהם כאן בוועדה, שפשוט לקחתם שדרה שלמה של ארגונים שהם שותפים נאמנים של משרד העלייה והקליטה ויצרתם מבחני תמיכה שאומרים להם, אתם לא בביזנס יותר מבחינתנו?
תייצגו את העולים, תפעלו את העולים, תהיו הארגונים שהעולים מתקשרים אליהם כי אתם אלה שדוברים את השפות שלהם, תעשו בשבילם סנגור, מיצוי זכויות, הכול טוב, לא בבית ספרנו, למה הייתם צריכים להמתין לנתוני הביצוע של העמותות? העמותות עושות עבודה מצוינת משנתתם להן תמיכה, מה הקשר בין זה לבין השאלה איך כל ארגוני העולים הודחו? מה הקשר בין זה לבין זה שאתם החלטתם שמיצוי זכויות ותמיכה במיצוי זכויות זה לא דבר שראוי לתמיכה?
אתם כמעט המשרד היחיד שעוסק בזכויות שלא תומך בארגוני מיצוי זכויות. כמעט המשרד היחיד, דיברנו על זה. מה הקשר לנתוני הביצוע של העמותות שעוסקות בזהות יהודית ובקליטה קהילתית? כשברור היום שעולים לא מצליחים למצות זכויות בצורה מיטבית.
ניחא זאת הייתה התשובה, לא הספקנו, תציגו את ההמלצות. תניחו את דעתה של הוועדה שלא הספקתם לתקן לשנת 2026, אבל גובשו המלצות ותבואו ותאמרו מה ההמלצות, תאמרו, אנחנו מתחילים לעבוד עליהן ב-1 ביולי. אתם שולחים לנו תשובה לדיון מעקב של הוועדה המפקחת, ואתם כותבים לנו: בחודשים האחרונים נבחנו דיווחי הביצוע, ובעקבות זאת גובש מסמך המלצות מקצועי ומעודכן הכולל שינויים ותיקונים מוצעים למבחן התמיכה, ולא עולה בדעתכם להציג לנו את ההמלצות? הרי זו מהות הדיון. העניין אם הספקתם לעשות את זה ב-2026 או לא, זה הדבר המשני.
מה הממצאים? האם אתם כופרים באמירה של הוועדה שהמבחנים לא ערוכים בצורה נכונה? זה בסדר גמור לעודד קליטה בתוך קהילות וחיזוק זהות יהודית, זה לא יכול לבוא על חשבון סיוע שלכם לארגוני העולים, סיוע בתחום מיצוי הזכויות והסנגור הקהילתי, בייצוג העולים. כאילו, משרד העלייה, אני לא יודע.
כשיש לנו גם קשת כל כך רחבה של משרדים שעוסקים בתחום הזהות היהודית שיש להם מבחני תמיכה לנושא תרבות יהודית שיש בהם פקטור לענייני עלייה. לא הסתכלתם על התקנות של האגף לתרבות יהודית? לא הסתכלתם על המיזמים המשותפים? יש משרד החינוך, משרד ההתיישבות שהאגף לתרבות יהודית נמצא בו היום, משרד מסורת, משרד מורשת וירושלים, משרד התפוצות שעד לאחרונה הייתה בו זרוע שעסקה בתרבות יהודית.
אני אומר לכם מידיעה שבחלק לא מבוטל ממבחני התמיכה לתחום התרבות היהודית והזהות היהודית, עוד פעם, אני מברך על כל מי שעוסק בתחום הזהות היהודית, קצת קשה לי עם אנשים שחושבים שרק הזהות היהודית שלהם לגיטימית ולא של הזולת, אבל בסדר, זה שייך לדיונים אחרים, אבל בחלק גדול מהתקנות האלה יש פקטור לעבודה עם עולים.
לקחתם את התקנה שמיועדת לתמיכה בראש ובראשונה בארגוני עולים והפכתם אותה לעוד תקנה שמוטית תמיכה בתרבות יהודית, כשיש עשר תקנות כאלה במשרדים אחרים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים? אני מאוד מאוכזב מהתשובה, כי התשובה לא מקרינה איזושהי הבנה שלכם שיש פה איזושהי תקלה שדורשת תיקון. לצערי, כל יתר הבקשות שלנו, לא זכו למענה.
שאלנו אתכם אם אתם מוכנים לבנות, בסדר, תשאירו את התקנה הזאת כמו שהיא, תבנו עוד תקנת תמיכה לנושא של ייצוג, סנגור, דברים שלא נתמכים על ידי משרדים אחרים בניגוד לתרבות יהודית. בדקתם, אתם נגד. אחרי זה שאלנו אתכם האם אתם מוכנים להוסיף קריטריון בעבור עמותות שעוסקות בתיעוד והנצחה של הסיפור של העולים, הסיפור האינדיבידואלי, סיפורי גבורה של העולים, סיפור של הקהילה כקהילה, מורשת, זה לא חשוב בעיניכם לטובת קליטה מיטבית, תרבותית וקהילתית? לא, אתם גם לא מוכנים. והיו פה ארגונים שמתעסקים בזה, קיבלו תמיכה, שמטתם אותם בתקופה שבה כולם עסוקים בהנצחה בסיפורי גבורה.
באמת, אני שואל, נורא חשוב לפרסם עכשיו את מבחן התמיכה, מה היה קורה אם הייתם מפרסמים אותו בספטמבר ומכניסים תיקונים? אתם יודעים כמה מבחני תמיכה מחכים כן עד ספטמבר, והייתם מודיעים לעמותות שאתם מכניסים שינויים? למה לא עשיתם את זה?
אני לא נכנס לעניין הביקורות, כי עוד פעם, עזבו. גם אני חייב לומר, מוזר לי שאין לכם מפקחים על תחום התמיכות. אתם אומרים שיש 24 עובדי משרד, אבל אלה לא מפקחים ייעודיים לתחום התמיכות, נראה לי מוזר שאין עובד אחד שזה התחום שלו, בקרה על התמיכות. לא מבין את זה, אבל זה אני שם בצד, כי אני יוצא מנקודת הנחה שכולם כשרים, כולם עושים טוב.
לכן אני אומר, אני מאוד מאוכזב. השורה התחתונה בעיניי היא שמטעמים כאלה ואחרים אתם בוחרים להותיר את ארגוני העולים הוותיקים ואת ארגוני הסנגור ומיצוי הזכויות מחוץ למעגל, זה מעציב אותי מאוד. אני חושב שזה מתכתב, בצד המון דברים טובים שהמשרד עושה, אני תמיד יודע להשמיע את שבחי המשרד בהרבה תחומים, אתן יודעות את זה, ואני עושה את זה, אבל אני חייב לומר שבעניין הזה קשה לי לא להתרשם שזה חלק מאיזשהו מהלך, לא יודע, שקצת מקל ראש בחשיבותה של העלייה מארצות חבר המדינות לעומת מקומות אחרים, שקצת פחות הממשלה הזו בעידן הזה אוהבת ארגוני חברה אזרחית שגם קצת מאתגרים אותה בפעולות סנגור ובפעולות ייצוג.
בסדר, אם אגודת בית אברהם על שם אדמו"רי קופיטשניץ מקבלים 110,000 שקלים ממשרד העלייה, ועוד פעם, לא שמעתי עליהם, אבל אולי הם עושים עבודה נהדרת, אבל עמותות שעובדות באמת שנים, שנים עובדות אצלכם בתחום העלייה, לא עוברות פתאום את הסף? הצענו לכם לשקול את הורדת הסף המינימלי כדי להכניס יותר עמותות, גם את זה לא קיבלתם. בעצם לא קיבלתם שום דבר.
קודם כול אני אומר פורמלית, אני מבקש לקבל את מסמך ההמלצות. מסמך ההמלצות הוא כבר לא בגדר עבודת מטה פנימית, גיבשתם אותו, הוא לא זמני. יש מסמך המלצות של הדרג המקצועי, אני מבקש שהוא יונח על שולחן הוועדה. זה לא אומר שהשר צריך לקבל אותו, אבל מיציתם את עבודת המטה. אני מבקש שעד יום חמישי. זה מה שעניתם לי בתשובה, שעשיתם בדיקה, יש מסמך המלצות, אבל אתם לא יישמתם אותו בתקנות כי לא היה מספיק זמן והיה חשוב לכם לפרסם, דבר שאני מבין.
אני מבקש לקבל עד יום חמישי הזה, על שולחן הוועדה שיונח מסמך ההמלצות, ואני מבקש לשמוע ראשית ממך, אלישבע, מהם עיקרי ההמלצות שלכם לשינוי מבחני התמיכה שלא הספקתם להכניס, אבל מה השינויים שאתם שוקלים. כמובן כל דבר אחר בדבריי שאת רוצה להתייחס אליהם, את כמובן מוזמנת גם לא להסכים איתי, זה בסדר גמור, בשביל זה אנחנו פה.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
אני אתייחס, תודה רבה. קודם כול, בהחלט אני אשמח להתחיל בלהעמיד כמה עובדות יסוד על דיוקן. אני באמת חוששת שיש קצת פערים בניתוח הבסיסי של הסיטואציה. אין שדרה שלמה של ארגוני קליטת עלייה שיצאו מתמיכת המשרד בשנה זו, יש ארגונים בודדים, אני כבר אתייחס למה ואיך זה קרה. זה דבר שלא קשור להגדרות מהות התמיכה או תוכן התמיכה או תנאי הסף לתמיכה, אלא קשור לאופן החלוקה והניקוד, שזה דבר שכלול במסמך ההמלצות שתכף נתייחס אליו.
מרבית ארגוני קליטת העלייה שנתמכו בעבר ובכלל שפועלים עדיין נתמכים. אני אגיד פה שאין הכוונה לארגון ייצוגי שמייצג אוכלוסייה שעלו ממנה 30 בעשור האחרון. זאת אומרת, בהחלט עצם היותו של הארגון ארגון שמייצג קבוצה מסוימת שעלתה זה לא מדד מספיק, אלא זה שהוא נותן שירות בהווה למסה בסיסית משמעותית של עולים חדשים, אבל ארגונים שעונים להגדרה הזו ברובם המוחלט נמצאים בתוך התמיכה לשנה הזו.
עובדת יסוד שנייה שמאוד מאוד חשוב לחדד פה היא שסכום התמיכה במיצוי זכויות לא ירד, אלא עלה. אני לא רוצה לנקוב פה באחוז מדויק, הסכום הכולל למבחן עלה פי שלושה, ומתוכו החלק של מיצוי זכויות הוא 30%. גם פה יש לנו התייחסות במסמך ההמלצות, גם בה אני אגע. זאת אומרת שהסכום הכולל, גם קודם, מיצוי זכויות לא היה התחום היחיד, הוא היה תחום אחד מארבעה. מה היה האחוז שלו שנה קודם?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הוא היה 40%.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
הוא היה 40% מתקציב של כ-2.5 מיליון, והוא הופך להיות 30% מתקציב של כ-8 מיליון שקלים. זאת אומרת שבאופן אובייקטיבי הסכום למיצוי זכויות, הסכום לתחום עלה באופן משמעותי בעשרות אחוזים.
ונגיד עוד דבר אחד. במסגרת החלוקה, זאת אומרת, כל עמותה שעברה את הסף להגדרה של פעילות מיצוי זכויות שהגישה הגשה תקינה קיבלה את התקציב, למעט עמותה אחת, אירנה, תקני אותי אם אני טועה, שנפלה בחלוקה. זאת אומרת, גם עמותות שלא נכנסו אחרי החלוקה לפי המנגנון של הניקוד, הן היו בתחום הקליטה המיטבית ולא בתחום מיצוי הזכויות.
אלה דברים שצריך להגיד. אני אגיד עוד דבר אחד שכבר דנו בו בעבר וגם אליו התייחסנו במסמך ההמלצות, וזה שהמבחן בשום מקום לא מגביל או מצמצם את התמיכה לתחומי הזהות היהודית. דנו בזה בעבר והאמירה הייתה שלא מספיק לא להגביל, אלא צריך גם לא לנתב, ולזה התייחסנו במסמך התיקונים המוצעים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
שאין לנו.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
שעליו נגיב, רגע. אבל ברמת הנחות היסוד אני אומרת שלא היה שום מקום שנתן ניקוד עודף או חסם השתתפות בפעילות שאיננה קשורה לזהות יהודית. זה בבסיס הדברים. בחודשים האחרונים המשרד עסוק בעבודת מטה מאוד מאוד נרחבת.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
סליחה שאני קוטע, דווקא יש יתרון במעגל האינטימי. אני מסתכל על רשימת העמותות שזכו לניקוד, זכו לקביעת סכום, אבל מכיוון שהן לא עמדו בתנאי סף של ה-30,000 שקל, הן לא קיבלו תמיכה. למה אני מתמקד בהן? כי על פניו זה היה יכול להיות דבר פשוט שמראה את כוונתכם לטפל במבחנים. היה בקלות אפשר להוריד את סף המינימום הזה מ-30,000 שקל ל-10,000 שקל במבחנים הקרובים, לא לשנות את התמהיל, לא לומר לעמותות. זה דבר טכני.
עמותת התאחדות עולי אמריקה הלטינית נגרעה. רק על התנאי הזה, אני לא מדבר על דברים אחרים. עמותת הפדרציה הארצית של ישראלים דוברי רוסית נגרעה, לובי המיליון נגרע, עמותת התאחדות עולי אמריקה וקנדה נגרעה, עמותת האגודה להתנדבות נגרעה, עמותת הפדרציה הציונית של דרום אפריקה נגרעה.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
נגרעה מהתחום הזה ומקבלת במבחן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא משנה, היא נגרעה מהתחום הזה. אנחנו מדברים על פעילות - - -
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
נתמכת במבחן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני לא מדבר פה על פעילות שזכתה ל-2,000 שקל, בסדר? אני מבין למה אתה לא נותן 2,000 שקל לעמותה, אבל יש פה עמותות שגירדו את ה-30,000. ישבנו, אני אומר עוד פעם, אני לא עסוק, יש לי ביקורת על כך שמבחן התמיכה של משרד העלייה והקליטה הפך בעיקרו למבחן שתומך בעמותות שהמטרה המרכזית שלהן היא פעילות דתית. לא כי יש לי בעיה עם פעילות דתית, אלא כי המדינה תומכת במאות מיליוני שקלים בעמותות שעושות פעילות דתית, מאות מיליוני שקלים בשנה, אם לא יותר ממיליארד, וזאת כבשת הרש של ארגוני העולים או ארגונים שהמטרה המרכזית שלהם היא קליטת עלייה.
אני מברך כל עמותה שפועלת בתחום הזהות היהודית, זה לא המקום שבו רוב הכספים צריכים ללכת. אפילו את הדבר הכי קטן לא תיקנתם, מה הייתה הבעיה? איזו פרוצדורה משפטית זו להוריד תנאי סף מ-30,000 ל-10,000?
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
אני חושבת שאני אתאר את התהליך שעשינו במשרד, ואז אולי תציגי את ההמלצות המסתמנות. אני אמשיך את העניין של התהליך. אנחנו בחודשים האחרונים עסוקים בצורה מקצועית ונרחבת מאוד, שלושה גורמים מהיחידה המקצועית שמאוד מושקעים בזה, שלושה גורמים מהלשכה המשפטית וחשבות, שלושה אנשים, ממש צוות שעובד על זה כבר כמה חודשים, על מסמך של גיבוש המלצות לשינוי.
אולי רגע על השאלה הפשוטה, והדס תכף תוכל להתייחס ולהעמיק, אבל כמעט כל שינוי במבחן תמיכה בארגון, במבחן תמיכה 3א', נחשב לשינוי, אני לא אשתמש במונחים משפטיים, דורש עבודה מול משרד המשפטים, פרסום להערות הציבור, מכיר. היו שינויים מסוימים בתוך עבודת המטה שבדקנו אפשרות להכניס אותם בתהליך מהיר, והדבר לא התאפשר, ואני תכף אבקש מהדס.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מרשה לעצמי לומר שמכיוון שאני יודע כמה שינויים הוכנסו בתקנות התמיכה לקראת 2026, יודע, משרדים אחרים, מכיוון שהעלינו את הנושא בפברואר, אני חושב שהייתם יכולים, לפחות בשוליים.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
נתייחס רגע למהות התהליך, וגם להמלצות שאני חושבת שבמידה רבה נפגשות עם הדברים שנאמרים פה. הבחינה שלנו, המאוד מעמיקה, גם אל מול מה שעלה בוועדה הקודמת, דברים שראינו במשרד, בשיח שלנו עם הארגונים, ובבדיקות ההגשות שאיפשרו לנו לבחון את מבחן התוצאה בצורה טובה יותר ממה שיכולנו לפני כמה חודשים, ראינו שחלק הארי של המבחן עונה על המטרה המהותית של המבחן, שהיא תמיכה לפעילות לעולים, לחיזוק מיצוי זכויות ולחיזוק השתלבות קהילתית של העולים.
לצד זה, אנחנו מסכימים בהחלט עם יושב ראש הוועדה על צורך בשינויים מסוימים בתוך המבחן. אני אחדד פה לגבי המסמך המקצועי, יש מסמך, אנחנו עובדים עליו בתוך המשרד. בתוך המשרד עוד אין הסכמות מלאות על תוכנו וההמלצות בתוכו. אנחנו יכולים לשאוף להביא אותו בתקופה הקרובה, להתחייב על יום חמישי, אני צריכה להגיע פה להסכמות עם עוד אנשים שהם מחוץ לצוות שציינתי פה במשרד, ואנחנו נחתור לעשות את זה בטווח של שבוע-שבועיים. אנחנו לא נעביר מסמך לפני שהוא עבר מנכ"לית שהתחלפה לאחרונה וגורמים נוספים בתוך המשרד שהם מחוץ לצוות המקצועי.
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
בסופו של דבר הוא יובא לבחינה של ועדת התמיכות. זאת אומרת, כרגע המסמך - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, ועדת התמיכות היא לא זו שמגבשת את מבחן התמיכה. מבחן תמיכה מייצג את מדיניות המשרד. ועדת התמיכות מוקמת מכוח הוראות החשכ"ל וחוק יסודות התקציב והיא זאת שאחראית על יישום הקריטריונים, אבל אין שום קשר בין ועדת תמיכות לבין שאלת המדיניות, שזו הפררוגטיבה של השר ושל המנכ״ל. אני אומר לכם, תראו, אני לא ארפה מהעניין הזה, וזה בסדר, ניקח שבוע, ניקח שבועיים. אני רוצה לדעת אילו מסקנות עלו מהבדיקה, מה צריך להשתנות, זה לא קשור. עשיתם בדיקה? יש מסקנות שלה?
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
נעשתה בדיקה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מה המסקנות שלה?
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
כמו שאלישבע אמרה, יש כבר מסמך מקצועי, שהוא עדיין בדיונים בקרב כל גורמי המשרד הרלוונטיים, גם לשכה משפטית, גם חשבות. הוא עוד לא סופי, הוא עדיין צריך להיות מלובן על ידי כל גורמי המשרד. אני אומרת שהוא גם יובא לדיון בוועדת התמיכות לפני פרסום המבחנים. כמובן שזו פררוגטיבה של השר בסופו של דבר, החתימה על הפרסום, אבל השינויים במבחן יובאו כן לדיון גם בוועדת התמיכות, שהיא בסופו של דבר גם מאשרת וגם ממשיכה ומלווה את התהליך וגם דנה בשינויים שצריכים להיעשות כבר כיום.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ברור לי.
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
היא מודעת לזה גם בפורום של ועדת תמיכות, מעבר לעבודת המטה המקצועית שנעשית במשרד. זאת אומרת, יש פה עבודה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
האם במבחנים שפורסמו עכשיו נשאר התנאי של 30,000 שקל כמימון מינימלי?
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
כן, אני אתייחס. המבחנים פורסמו באותה מתכונת. כמו שאלישבע התחילה ואמרה, ואולי אני אתייחס פה, חלק הארי של המבחנים כן משיג את מטרתו, וזאת נקודה שלובנה בוועדת התמיכות לפני פרסום המבחנים, לפני שאישרנו את פרסום המבחנים לשנה הזו, כאשר מה שעמד לנגד עיני הוועדה והמשרד כולו זה שתי אפשרויות.
ושוב, בהינתן זה שאנחנו עדיין בבחינה מאוד מעמיקה של השינויים הנדרשים ואנחנו עדיין צריכים לגבש את המסמך הסופי, אני יכולה להגיד שהאמירה הזאת היא לא מן השפה ולחוץ, זאת אומרת, אין איזושהי טיוטה מאוד רזה שהיא משהו מאוד מאוד ראשוני. יש כבר עבודה מאוד משמעותית, יש מסמך משמעותי והוא עדיין בדיון והוא עדיין לא לובן. עדיין לא לובן סופית, כן?
בנוסף לכך, יש עדיין את הפרוצדורה שצריכה להיעשות אל מול משרד המשפטים, פרסום וכולי, אדוני מכיר היטב, וגם את זה לקחנו בחשבון. כאשר לוקחים את המכלול כולו בחשבון, היו לפנינו שתי אפשרויות – או לא לפרסם בכלל, כי אנחנו עוצרים את העבודה, ואז אנחנו אומרים שכל הארגונים שכן נהנו, וכמה ארגונים סך הכול קיבלו? 170 ומשהו בתחום של קליטה מיטיבה, עשרות ארגונים שכן נהנו ונהנים מהתמיכה, או לפרסם את המבחנים כמות שהם, ולאפשר, שוב אני אומרת, את ההנאה, את הבנפיט מחלק הארי של המבחן, כאשר כבר כיום בוצעה ומבוצעת עבודה כדי להביא לשינוי שאנחנו לא מתכחשים אליו במבחנים של שנת 2027.
אני כן אגיד לגבי המינימום, לשאלת יושב ראש הוועדה, קודם כול שהמינימום נוצר מלכתחילה בכוונת מכוון. כלומר, המטרה של המשרד הייתה, כפי שקיים במבחני תמיכה רבים, לא לעסוק בארגונים שהם ארגונים מאוד קטנים או שפעילותם ליתר דיוק מאוד קטנה בהיקפה, ולעסוק בארגונים שיש להם נפח פעילות משמעותי. הדבר הזה צריך להיבחן אל מול יתר תנאי המבחן והתוצאות שלו. זאת אומרת, גם עם הגבלת ההשתתפויות, מקסימום של דיווחי השתתפויות, השאלה שאולי אלישבע תיגע עוד מעט, השאלה של האם בכלל להגדיר את המבחן לפי השתתפויות, לפי פעילות, שילוב של שניהם, יש פה הרבה אפשרויות להגדיר מחדש את מבחן התמיכה, ובכלל זה גם את המינימום.
המינימום, יש פה גם שינוי מהותי שהיה נדרש לדעתנו גם פרסום מחדש, אבל אנחנו אומרים, מכל מקום, העיקר הוא העניין המהותי, העניין הוא לבחון את כלל תנאי המכרז ולא לתקן תיקון נקודתי שיוביל לכניסה של גורמים שהיקפם מאוד מאוד קטן, של עמותות שהיקפן קטן, מבלי להתייחס ליתר תנאי מבחן התמיכה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
עוה"ד שוגרמן, הדיון התקיים בפברואר, עוד לפני אישור תקציב המדינה. רציתם לעשות את כל הבדיקות, יכולתם. באמת אני אומר, אני לא מבין מה הקשר. אין לי אלא את תשובתכם. אתם הודעתם שאתם בחרתם להמתין לנתוני הביצוע, לדוחות הביצוע שהגיעו אחרי אפריל 2026. אני לא מצליח עדיין להבין את הקשר בין הטענות שהועלו כאן לבין נתוני הביצוע של העמותות. כולן צדיקות, הכול בסדר, אבל זה לא היה מן העניין.
אנחנו עמדנו על זה בפברואר שהתקנות כפי שאתם שיניתם אותן מביאות לתוצאה לא הגיונית, שתמיכות משרד העלייה והקליטה מוטות מדי, שהן מוציאות מחוץ למעגל ארגונים שהם הארגונים שמלווים עולים, שהם הארגונים שמלווים עולים. אני לא מבין למה חיכיתם. ועכשיו מה, יחכו אותם ארגונים עוד שנה? ושמעתם את מי הוצאתם.
אני גם חייב לשאול. אני רואה את התשובה שלכם, יש 71 עמותות וארגונים, אתם כותבים לי פה, במסגרת פעילות הבקרה בוצעו כ-60 ביקורי שטח. זאת אומרת, אפילו לא הגעתם לכל ארגון נתמך פעם בשנה. אתם כתבתם, יש 71 עמותות נתמכות, יש רק 60 ביקורי שטח, 180 שיחות טלפון עם 71 ארגונים, שתיים וחצי שיחות טלפון בשנה בממוצע עם עמותה שמקבלת מאות אלפי שקלים מהמדינה? אני באמת רוצה להבין, אין לכם מערך בקרה על התמיכות? מה זה העובדים שמלווים אותם?
פה אני פונה לייעוץ המשפטי, איפה חשב המשרד? הא'-ב' של תחום הבקרה הוא שמי שעושה את הבקרה הוא גורם חיצוני, הוא לא הרפרנט של המשרד שעובד בצמוד עם המשרד, הוא אחראי על דברים אחרים. אבל אין לכם יחידת בקרה, אין בקרים שעוברים שהתחום שלהם הוא בקרה, לא מצליח להבין את הסיפור הזה.
אני מסתכל על תחום מיצוי הזכויות, שיויתי – מכון ללימודי היהדות מקבל 82,000 שקל על מיצוי זכויות, מכון מאיר – המרכז ללימודי יהדות בישראל, 164,000. אפשר לפתוח בגיידסטאר את מטרות העמותות הללו. אני אומר, יכול להיות שאלו עמותות מופלאות ואלו עמותות שעושות מעשי חסד ולימודי יהדות, נהדר. יכול להיות גם שחלק גדול מהאוכלוסייה שלהם זו אוכלוסייה של עולים, בסדר גמור. הם הארגונים המובילים בתחום מיצוי זכויות?
אני מודיע שאני הולך, נתוני הביצוע הם גלויים, זה לא מידע, אני אשלח לכם רשימה של עמותות בתחום מיצוי הזכויות, אני מבקש לקבל לגביהן את דוחות הביצוע של העמותות הללו ופירוט לגבי הבקרה שנעשתה בעניינן. תצא מחר בקשה למשרד, ואני אומר מראש, אני לא מטיל דופי באף עמותה, ואני מודיע גם מראש שאני לא אבקש רק עמותות שעל פניהן כתוב להן בכותרת לימודי יהדות. כתוב פה, התאחדות עולי אמריקה הלטינית קיבלו במיצוי זכויות 164,000, אני מבקש גם אותן. אין לכם בקרים, אין מערך בקרה.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
אם אפשר להתייחס.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בשמחה, בוודאי, אתם פה כדי להתייחס.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
טוב, שאלה-שאלה. למה חיכינו לדיווחי הביצוע? זה טיפה כניסה לתוך המנגנון, אבל זה משהו שמאוד מאוד השפיע על המבחן. אנחנו הבנו כבר תוך כדי תהליכי העבודה ואחרי השיחה הקודמת שהעמותות, כאמור, כמעט ולא בתחום מיצוי זכויות, אלא בעיקר בתחום הקליטה המיטבית, שהגישו באופן תקין והיו זכאיות ברמה העקרונית לתמיכה, אבל לא הגיעו לסכום המינימום הנדרש לחלוקה, זה היה קשור למספר המוטבים שהן דיווחו עליהם. הניקוד הושפע ממספר המוטבים של העמותה, כי הניקוד היה לפי משתתפים, וההיפלטות של אותן עמותות הייתה קשורה למספר המוטבים הנמוך יחסית. אלא שהנמוך יחסית לא היה מאוד נמוך, כי בסך הכולל של ההגשות היה מספר מוטבים גבוה מאוד שגרם לערך נקודה נמוך שגרם להיפלטות של אותן עמותות. אני מקווה שזה מובן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כן, זה מובן, רק זה מעלה לי שאלה אם זה לא מחייב אתכם ליתר בקרה על סוגיית כמות המוטבים.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
זו בהחלט אחת מהמלצות הליבה שלנו בשינוי, אבל הדבר הזה הוא דבר שיכולנו לתקף, האם הוא פגע במהות המבחן רק אל מול דוחות ביצוע, ולראות האם ארגון מסוים שהגיש מספר מוטבים גבוה מאוד אכן הצליח לפגוש את אותו מספר מוטבים, האם הדבר הזה הביא לערך מוסף לעולים או שהיה מקום, ופה אני כבר רגע נוגעת כבדרך אגב כי אני צריכה עוד לענות על שאלות קודמות, בהמלצות לשינוי, האם צריך להגביל את מספר הפעמים שבהן ניתן לדווח על משתתף בודד.
אלה דברים שרק אל מול דוחות הביצוע יכולנו לראות האם עמותה, שוב, אני ממשיכה עם הדוגמה, שהגישה מספר גבוה מאוד של מוטבים אכן פעלה ועבדה קשה כדי להרחיב מאוד מאוד מאוד את מעגל הנהנים שלה, או שדיווחה על אותם משתתפים בפעילויות חוזרות כדוגמה, שייתכן שגם אותם משתתפים הם עולים והם הרוויחו הרבה מהפעילויות, אבל זה כבר דבר שאנחנו לא בטוחים מה רמת הערך המוסף שהוא מייצר לעולים.
זאת אומרת, היה קשר הדוק בין מה שהביא לזה שחלק מהעמותות הנתמכות הוותיקות לא הגיעו לסכום המינימום לחלוקה לבין מנגנון החלוקה שאת נכונותו יכולנו לוודא רק אל מול ההגשה. שוב, ההמלצה העיקרית לשינוי, ויש לא מעט, אבל העיקרית יושבת בדיוק על המנגנון הזה, של הניקוד ושל הגדרת הזכאות לחלוקה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כמה מוטבים יש בתחום מיצוי הזכויות סך הכול?
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
יש לנו מספר כולל? כל עמותה בנפרד, את יודעת להגיד מה הסכום?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, בכלל, כמה עולים הם מוטבים בתחום מיצוי הזכויות?
<< אורח >> אירנה ראובני: << אורח >>
37 עמותות נתמכו, בכל אחת לפחות 720, בחלקן היו אפילו הרבה יותר. זה 30 ומשהו כפול 720, ותוסיף עוד כאלה שיש להן יותר מ-720, כי 720 זה המינימום.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
אבל בהקשר הזה יצוין - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אתם מציינים שאתם קיימתם, אנחנו מדברים על מינימום 25,000 עולים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
משהו כזה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אתם מציינים פה שאתם קיימתם 180 שיחות טלפון והתכתבויות דואר אלקטרוני עם עולים ומנהלי עמותות.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
נגיע לבקרה, זו התשובה הבאה שלי. אבל אני אגיד שיצוין שעיקר מה שאני מדברת על המנגנון שמצריך שינוי ושגרם ליציאה של גופים בחלוקה כי הם לא הגיעו לסף זה דווקא בתחום הקליטה המיטבית. בתחום מיצוי הזכויות, מאחר שהעבודה היא עבודת פרט, לא היו פערים מאוד מאוד גדולים בין העמותות שהגישו במספר המוטבים, ולכן גם כמעט ולא נפלטו עמותות. הצורך בשינוי הוא דווקא בפעילות הקבוצתית שמאפשרת הגעה למספרים מאוד מאוד מאוד גבוהים של מוטבים וגם השתתפות חוזרת מרובה של אותם אנשים, ושם שינוי המנגנון המהותי שראינו שנדרש.
בעניין מערך הבקרה, בהחלט מסקנה ברורה מאוד מאוד שמיושמת כבר עכשיו בלי לחכות לשינויים במבחן של כל תהליכי הבדיקה קשורה למערך הבקרה, ואנחנו בסיכומים ולדעתי בפרוטוקול הפרסום של המבחן השנה, אני לא בטוחה אם זה נכנס בפרוטוקול בסוף או לא.
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
זה דובר, אבל בכל מקרה, גם בוועדה.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
גם בוועדה. יש הרחבה של התקשרות עם משרד רואי חשבון. כיום משרד רואי חשבון מלווה את המבחן הזה בבדיקת ההגשות ובבדיקת הבקרות ובדיקת דיווחי הביצוע, אבל לא בבקרות שטח.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אין בקרות שטח.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
מתבצעת הרחבה.
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
לא, יש.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
איפה יש? אין.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
אני מתחילה בלהסכים, כבוד היושב ראש, שמערך הבקרה חסר. אפשר להתייחס פה לכמה דברים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תאמרו, אחרי הדיון שהיה פה בפברואר, לא חשבתם לשאול את עצמכם – ואני לא אזכיר שמות, כי עוד פעם, יכול להיות שמדובר בעמותה, הכול בסדר – אבל לא שאלתם את עצמכם איך יכול להיות שבית כנסת במרכז הארץ מקבל מכם 65,000 שקל לתחום מיצוי הזכויות? לא עולה לאף אחד השאלה איך עמותה שאין לה שום דבר, אני בדקתי את זה עכשיו, אני בכוונה לא רוצה, כי הנציגים לא פה, אני לא רוצה להכפיש אף אחד, אבל אין לכם תנאי למשל שמיצוי זכויות לעולים חדשים זו אחת ממטרות העמותה, שאתם בודקים מה האחוז שמושקע מתקציב העמותה שמופיע בדוחות כל שנה? הרי אני יודע איך מגישים, אני התעסקתי בזה 30 שנה. לא נראה לכם מוזר שבית כנסת מקבל ממשרד העלייה והקליטה 65,000 שקל לתחום מיצוי זכויות של עולים? צריך בשביל זה משרד רואי חשבון.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
אלה שתי שאלות נפרדות, אבל לגבי שאלת הבקרה, המשרד פועל כרגע להרחבת הבקרה באמצעות גוף חיצוני, תהליך שייכנס בטווח הקרוב מאוד. זאת אומרת, על התמיכה של השנה עוד לפני החלוקה מתחילים בקרה אל מול עמותות שיגישו, ויש פה הרחבה. מספר העמותות הנתמכות והיקפן ואופיין השתנה באופן משמעותי מאוד בשנה הזו, ואכן זה מצריך ומחייב התאמה של מערך הבקרה, והדבר הזה נכנס כבר השנה, ובוודאי עם השינוי במבחן התמיכה בשנה הבאה הוא ימשיך.
בלי להתייחס למקרה פרטני של עמותה כזו או אחרת, בוודאי שבכל עמותה נעשתה בדיקה של המטרות ושל הפעילות המדווחת, ועד כמה היא אכן פעילות - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
האם מבחני התמיכה דורשים קביעה שקליטת עלייה תופיע במטרות הרשמיות כמו שכתוב בהרבה תקנות תמיכה אחרות?
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
זה דבר שבו ביצענו שינוי כבר השנה, לא שינוי בנוסח המבחן. נוסח המבחן קובע, אני לא מקריאה מהמבחן, אבל בגדול, שהעמותה צריכה להראות עיסוק במטרות - - -
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
במטרות התמיכה.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
במטרות התמיכה, מונח שניתן לפרשנות קצת רחבה. בפועל רובן המוחלט של העמותות, לרבות אלו שצוינו פה מקודם כלא פועלות עם עולים, פעילות עם עולים מופיעה בתוך המטרות שלהן, אבל נכנסו מספר עמותות שהמטרות שלהן לא כוללות עלייה, אלא מיצוי זכויות ופעילות קהילתית, והדבר הזה כבר השנה בתוך המרחב הפרשני שניתן בניסוח הנוכחי של המבחן, כבר השנה הדבר הזה יוגבל והבחינה, יצא מסמך הנחיות בדיקה בתוך המשרד, שההתייחסות לזיקה במטרות זה אך ורק שיש במפורש במטרות ליווי עולים, עיסוק בקליטת עלייה. זה דבר שמשתנה גם השנה.
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
אולי אני אגיד רק בהקשר הזה שמה שניתן היה לחדד גם במובן הפרשני או לחזק אותו כבר כיום מבלי לעשות שינוי במבחן התמיכה, כפי שאמרתי, כדי לא לזרוק את התינוק עם המים, נעשה כבר היום. הייתה על זה חשיבה, זה נעשה כבר היום וההמשך יהיה במבחן הבא.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לאה, את רוצה להתייחס? בבקשה.
<< אורח >> לאה אהרוני: << אורח >>
תודה רבה. שמי לאה אהרוני, אני מנכ"לית עמותת אנשים משלנו, אנחנו עמותה פרופר של קליטת עלייה של חבר העמים ושל מיצוי זכויות. אנחנו מאוד מעריכים את העבודה, גם של אלישבע, גם של אירנה, מכירים אותה מצוין. היו אצלנו בקרות, קיבלנו אישורים ולא ראינו שקל, מיצוי הזכויות שלנו נפל.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מה זאת אומרת לא ראיתם שקל?
<< אורח >> לאה אהרוני: << אורח >>
מה ששמעת.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
על 2025?
<< אורח >> לאה אהרוני: << אורח >>
כן. הביצוע שלנו של 2025 על מיצוי זכויות, אמרו לנו, אחרי שחלבנו את המשרד שהוא נפסל. ניסינו לקבל - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מה זאת אומרת? לא הבנתי.
<< אורח >> לאה אהרוני: << אורח >>
מה ששמעת. הגשתי דוח ולא שמעתי מאף אחד. ביקשנו לקבל מידע למה הדוח נפסל ולא קיבלנו תשובות. לגבי מיצוי זכויות, כנ"ל, לא קיבלנו תשובות. למה לא ראינו את הכסף?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני אבקש את העניין הזה.
<< אורח >> לאה אהרוני: << אורח >>
יכול להיות שנפסל דוח, וזה יכול לקרות, אין בעיה, תגידו לי למה הוא נפסל, אני אלמד לשנה הבאה שהוא לא ייפסל שנה הבאה, יכול להיות - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
או שייתנו לך הזדמנות לתקן.
<< אורח >> לאה אהרוני: << אורח >>
או שנוכל לתקן אותו.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
אני אבקש מאירנה להגיב ללאה, אבל אני רוצה להגיד משפט כללי יותר קודם. כחלק מתהליך הבדיקה, כחלק מעבודת המטה המעמיקה לגבי השינויים והפערים שנוצרו, נעשתה גם בדיקה מחמירה של ההגשות. אני לא יודעת לקשר, אני לא יודעת מה המקרה באנשים משלנו, שגרמה למשך בדיקה ארוך יותר, להעמקה. אגב, השאלה איך אנחנו יודעים שגוף איקס עשה עבודה עם עולים, שוב, לא אתייחס לבית כנסת או עמותה כזו או אחרת, הבדיקה המעמיקה והדיונים בין כל הגורמים שבשלבי הבדיקה השונים אכן האריכו את משך הבדיקה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, זה בסדר, יש פה שאלה אחרת.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
ואני אגיד גם יותר מזה, בלי להתייחס למקרים פרטניים, שבמידה ויש צורך, זה גם יכול להגיע, וזה לא קשור ללאה, לשימוע מבחינת האם ההגשה הולמת את מטרות המבחן. עכשיו לגבי אנשים משלנו, אירנה רצתה לענות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, אני בכוונה, מתוך כבודה של העמותה, לאה, מה שאני רוצה להציע, אני מבקש לקבל התייחסות שלכם מחר-מוחרתיים לגבי המקרה. זו דוגמה טובה, אני רוצה להבין.
כדרך אגב, לפעמים נופלות תקלות בדוח, הדוח לא טוב, אבל תשובה חייבים לקבל עם פירוט נימוקים, זו חובה מנהלית על פי הדין המנהלי. אתם צריכים להודיע להם מה ממצאי הבדיקה, מדוע הדוח נפסל. אי אפשר שעכשיו הם יחפשו, יגישו עתירת חופש מידע כדי להבין. אני מבקש קודם כול.
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
השאלה אם הייתה איזושהי פנייה מעבר להגשה עצמה.
<< אורח >> אירנה ראובני: << אורח >>
מה זאת אומרת?
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
הייתה איזושהי פנייה?
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
בסדר, אבל אתם לא ידעתם על המקרה לפני, תבדקו את זה.
<< אורח >> אירנה ראובני: << אורח >>
בכל מקרה, אני רק רוצה להגיד שעל כל בדיקה שנעשית אחרי דוח הביצוע שרואה החשבון עשה ובדק את זה וחישב את כל מה שהעמותה יכולה לקבל, יוצא דוח מסודר שעולה לתוך מרכב"ה, יש איזו שורה מסוימת. בדקתם במרכבה אם הדוח כבר שם?
<< אורח >> לאה אהרוני: << אורח >>
בטח שבדקנו.
<< אורח >> אירנה ראובני: << אורח >>
הדוח לא שם? עדיין? אוקיי.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
לא ידעתם על המקרה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מדובר בגברת רצינית. אני מוטרד מרצינות היתר שלה בנושאים אחרים שבהם אנחנו לא מסכימים על שום דבר, אבל - - -
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
תעבירו תשובה לוועדה בבקשה.
<< אורח >> אירנה ראובני: << אורח >>
אבל אני רוצה להגיד שבגדול, כל דוח בדיקה של דוח ביצוע עולה למרכב"ה וכל עמותה יכולה לראות את זה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני רוצה לבקש את הדבר הבא. מכיוון שאני מבין שהוגשו כל דוחות הביצוע של 2025, נכון?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כולם הוגשו, כן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מי שלא הגיש לא יקבל כסף.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
כל מי שרצה להגיש הגיש דוח ביצוע.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מבקש לקבל בשבוע הקרוב דיווח ביצוע של מה אחרי הדוחות, את רשימת העמותות שאושרה להן תמיכה, כמה מהן אושרו, לא אושרו, כמה כסף הועבר. מבקש לקבל את דוח הביצוע של התמיכות של 2025, עמודה של הסכום שאושר למול מי שקיבל.
<< אורח >> אליהו שאול: << אורח >>
אנחנו כמועצת ארגוני עולים רואים את הנושא הזה ממש בחשיבות רבה, ובאמת אני מודה ליושב ראש, כי הוא לוקח את זה וכמעט כל הדברים שאתה אמרת, שאתה הצגת, הם הדאגה שלנו. אני חייב להגיד שהיחס של המשרד אלינו מבחינת הרצון להיפגש ולדבר הוא מאה אחוז. אתמול ישבנו גם, העלינו את הנושא מול המנכ"לית החדשה, דגנית, כשבאמת המטרה הייתה להקשיב לארגוני העולים, מה הבעיות, אבל מבחינת התהליך אני רוצה פה להגיד כמה דברים שהם חשובים.
בישיבה הקודמת שהתקיימה כאן ב-11 בפברואר, באותו יום הוועד של המועצה ישב עם אלישבע, עם הסמנכ"לית, כי העלינו את הנושאים המרכזיים שמדאיגים אותנו בנושא של שינוי כזה דרסטי. בעקבות הפגישה אלישבע ביקשה מאיתנו להגיש מסמך כתוב עם הנושאים המרכזיים שאנחנו רוצים לבדוק, לעשות שינויים במבחנים. המסמך נשלח ב-19 בפברואר ולא קיבלנו תשובה.
כיוון שלא קיבלנו התייחסות למסמך ביקשנו ישיבה נוספת. ישבנו ב-31 במאי, זאת אומרת, פחות מחודש, ואז נאמר לנו שלצערנו, לצער הארגונים, אי אפשר היה לעשות שינויים השנה, כיוון שאם היו עושים שינויים הקול הקורא לא היה יוצא, אי אפשר היה להגיש וכולי. הבנו את הנושא, ולכן אנחנו ביקשנו שוב שיהיו התייחסויות לנקודות. אני לא רוצה פה להיכנס לכל נקודה וכל נושא שאנחנו הגשנו.
אתמול בישיבה, גם הייתה אלישבע וגם היועצת המשפטית, באמת אנחנו הרגשנו שיש רצון להקשיב לארגוני העולים. ואני פה אומר שוב ושוב שמאוד חשוב ולא ייתכן שלא ייקחו בחשבון התייעצות מסוימת. ההחלטה היא לא של ארגוני עולים, כמובן, זו החלטה של השר, של המנכ"ל, לעשות שינויים. גם בנושא הזה שהיה של הרפורמה בנושא העברית למשל, היה שם שינוי מאוד דרסטי שגם פגע בעולים וגם לא נעשתה שום בדיקה, שום התייעצות איתנו.
חשוב, ארגוני עולים עוסקים בעולים, פוגשים אותם, רואים את הבעיות, הם אלה שבקשר הישיר איתם. אלפי מתנדבים עובדים גם במיצוי זכויות, גם בפעילויות לקליטת עלייה, ולא ייתכן שלא תהיה מספיק התחשבות בדברים שלנו. אני רוצה פה להגיד, לא אכנס לכל הנושאים כי הנושאים כבר חלקם עלו והם נמצאים בכתב, אבל הנושא למשל של יחס של כל התקציב. אני מברך על ההגדלה של התקציב, באמת כל הכבוד למשרד, כי יש פחות עולים אבל יש יותר תקציב לנושא של התמיכות, אבל למשל החלוקה של 70% מהתקציב שהולך לפעילויות ורק 30% מהתקציב שהולך למיצוי זכויות, זה יחס שאנחנו חושבים שהוא לא נכון וזה אחד הנושאים המרכזיים שהעלינו גם בכתב.
יש דברים מסוימים, למשל כמה ארגונים העלו את הנושא של עשר שנים של עולה שנמצא בארץ בנושא של פעילויות, מיצוי זכויות וכולי. אנחנו היינו רוצים, ביקש ממני דב ליפמן להעלות את הנושא הזה, שגם אנשים שנמצאים מעבר לעשר שנים בארץ, אולי 15 שנה, שזה גם מופיע בדברים אחרים של המשרד, שמוכנים ויכולים לתת תמיכה עד 15 שנה, מבקשים אולי לחשוב להגדיל את מספר השנים שנמצאים בארץ. נושא של תושבים חוזרים, הם לא נכללים גם ואולי גם צריך לתת איזושהי התייחסות לנושא של תושבים חוזרים.
<< אורח >> שרגא אייברס: << אורח >>
יותר לעידוד עלייה.
<< אורח >> אליהו שאול: << אורח >>
למשל, גם כדי לתת ניקוד לגבי העולים, לא נחשבים מתנדבים עולים. ארגוני עולים מבוססים על עולים שאנחנו מעודדים אותם להתנדב, אבל אם הם עושים פעילות ומגיעים לפעילות לא יכולים להגיש אותם כי הם מתנדבים, זאת אומרת, המתנדבים לא נכללים בניקוד, אפילו שהם עולים. לצערנו, זה באמת משגה שחייבים לתקן.
זה לא שייך כאן כרגע אולי לדיון, אבל גם יצא קול קורא לעידוד עלייה לפני שבועיים ונתנו בדיוק תשעה ימי עבודה להגיש בקשות. ארגוני עולים שעוסקים בעידוד עלייה, וחלק מהם כן עוסקים בעידוד עלייה, הם מגיעים לירידים בחוץ לארץ, הם בקשר עם הקהילות וכולי, לא היה להם מספיק זמן. תשעה ימי עבודה להגיש זה פשוט דבר בלתי אפשרי. נאמר לנו כמובן שאם לא היו עושים את זה אי אפשר היה להוציא את המבחנים.
אני מאוד שמח בזה שהייתה לנו פגישה עם המנכ"לית ויש רצון, שמענו גם מאלישבע וגם מהיועצת המשפטית, להתחשב בכל הנושאים שהעלינו. אנחנו גם היינו רוצים לקבל בהמשך תשובות לבקשות שלנו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תודה. מכובדיי, אני צריך לסכם, ואנחנו נמשיך ללוות את הנושא הזה ולעסוק בו.
אני רוצה לומר מה אני מבקש. אני ראשית אומר שצר לי שהדיון המעמיק שהתקיים כאן בפברואר לא הביא לתוצאות מעשיות ב-2026. אני חושב שבסוף יש פה פספוס של שנה שלמה של תמיכה. אני חושב שניתן היה לעשות דברים, גם אם יחסית לא דרסטיים, ולתקן בשוליים, ולצערי, הדברים האלה לא נעשו. אני מבקש לקבל, וברור לי שזה צריך לעבור מנכ"לית, אבל אני מבקש לקבל - - -
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
שר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מנכ"לית, שר.
יצא מכתב לשר, אני רק אומר מה אנחנו מבקשים. אנחנו מבקשים שבעשרת הימים הקרובים אנחנו נקבל תשובה מהמשרד לגבי עיקרי ההמלצות המסתמנות, עיקרי השינויים שנשקלים, כדי שנבין האם אנחנו בכיוון.
חברים, בואו, זה תפקידה של הוועדה המפקחת, אני לא מוכן לקבל אמירה שאתם לא מסוגלים לומר לנו מה הכיוונים המסתמנים. אני לא בעתירת חופש מידע, אני הוועדה שעושה פיקוח פרלמנטרי ומגיעות לי תשובות. ואם אתם עשיתם תהליך, אני רוצה לדעת מה היה בתהליך הזה. אם אתם רוצים שזה יהיה דיון חסוי, אני אקבע דיון חסוי, אבל אתם לא תסתירו מידע כי עוד לא התקבלה החלטה סופית, זה לא עובד ככה עם הכנסת. אני רוצה לדעת מה עיקרי הממצאים שאתם רואים כממצאים שדורשים שינוי בתמיכה ומה הכיוונים הנשקלים, לא מה הכיוונים הסופיים. על זה אני אעמוד שאתם תציגו אותם.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
אני מבינה שצריך לסיים. ברמה מסוימת של ראשי פרקים אפשר להציג גם כאן, גם בדיון. זאת אומרת, לא להציג את זה כמסמך חלוט של המשרד כי אנחנו עוד לא שם.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני לא ביקשתי מסמך חלוט של המשרד, אני מבקש לקבל מסמך של עיקרי ההמלצות, בסדר? עיקרי הכיוונים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
של הכיוונים והשאלות שנשקלים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הכיוונים שנבחנים, בסדר? כי הוועדה הזאת תלווה, בין אם אני בראשה, בין אם מישהו אחר, הוועדה הזאת תלווה את הנושא הזה ותוודא שהמבחנים בשנת 2027 לא נראים ככה, לא נראים ככה. זו לא תהיה השורה התחתונה של מבחני התמיכה בארגוני עולים בישראל, אני מסמן את זה מראש. אני מבקש ממועצת הארגונים לשלוח אלינו את המסמך.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
תעבירי את המסמך.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מה אתם ביקשתם. אני מבקש לקבל את דוח ביצוע התמיכות בפועל 2025, את הדוח המסכם, כמה עמותות אושרה להן תמיכה, כמה הן קיבלו תמיכה, והאם שולם או לא שולם. אני מבקש עדכון שלכם ספציפי את הנהלת הוועדה על עמותת אנשים משלנו, אני רוצה להבין כטסט קייס. אני מבקש להבין מה דמות מערך הבקרה החדש שהמשרד מתכוון להקים.
אני כבר אומר קטגורית, 60 ביקורי שטח, לא של בקרים, אלא של הרפרנטים המלווים מטעם המשרד, אבל הם לא בקרים. הם לא בקרים, הם לא נציגים של משרד רואי חשבון, לא נציגי החשב של המשרד, לא משפטנים, זה לא מערך בקרה.
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
אדוני, סליחה, רק צריך להגיד שהגורמים המלווים את המשרד ומכירים את העמותות יכולים לבצע בקרות שטח ולראות שהפעילות מתבצעת.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
יש לכם נוהל בקרה?
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
יש נוהל, צ'ק ליסט.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הם כתבו לנו, היו 60 ביקורים ב-71 עמותות ו-180 שיחות עם מנהלים ועם לקוחות מתוך קהל מינימלי של 30,000 מוטבים שהוגשו במיצוי זכויות. אם זה מערך הבקרה, זה יוצא בערך, טלפונים, אני מניח, ל-0.2% מכלל המוטבים.
<< אורח >> לאה אהרוני: << אורח >>
אצלנו היו שלושה ביקורי ביקורת.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני חייב לומר שזה קצת נשמע מוזר, כי יש 60 ביקורים ואצלכם יש שלושה.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
ייתכן שיש פער בין הבקרות המדווחות הממוסמכות לבין העבודה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מכובדיי, יש נוהל ביקורת? יש נוהל ביקורת של המשרד?
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
כן? יש לכם?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מבקש לקבל אותו, אני מבקש לקבל את נוהל הביקורת הכתוב, אני מבקש לקבל, אם יש, אני לא יודע, ומה דמות מערך הבקרה שאתם מתכננים.
אני מרשה לעצמי לומר בצורה די ברורה, כשאני מסתכל על רשימת העמותות כאן בתחום מיצוי הזכויות, התעסקתי הרבה מאוד שנים במיצוי זכויות של העולים, ניהלתי את מערך מרכזי הסיוע לעולים הגדול שפועל במדינת ישראל. התנועה הרפורמית מנהלת את מערך מרכזי הסיוע לעולים הגדול ביותר במדינת ישראל, יש לי סיבות טובות לשים סימני שאלה על חלק מהעמותות כאן שאולי עושות יופי של עבודה בשיעורים ובהרצאות לעולים, יש לי ספק גדול אם הן עוסקות במיצוי זכויות. אני לא אזכיר שמות, אני לא אטיל שום דופי, אבל אנחנו נבדוק את העניין.
אני מבקש גם את דוח הביצוע וגם להבין לאיזה נוהל בקרה אתם הולכים, כי מבחינתי, משהו לא טוב קורה בנושא התמיכות במלכ"רים במשרד העלייה והקליטה בצד הרבה דברים טובים שכן קורים. אבל משהו מאוד בעייתי קורה בתחום הזה לטעמי, ואני חושב שהוועדה הזו נדרשת לזה, כי חוסנה של החברה האזרחית בישראל שקולטת עלייה, מייצגת עולים, מבחינתי, זה נדבך מאוד מאוד מרכזי בקליטת עלייה.
אני רק רוצה להסב את תשומת לבכם, אין פה ארגון אחד שמתעסק בקליטה של בני נוער וטיפול בבני נוער במצוקה בקרב עולים. הוועדה הזאת עשתה אינספור ישיבות, אינספור ישיבות על מה שקורה לנו עם בני נוער.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
הגישו בקשות כאלה?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא יודע.
<< אורח >> לאה אהרוני: << אורח >>
פנינו למשרד דווקא בנושא הזה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
חבר'ה, זה לא משנה. תראו, השאלה היא לא מי הגיש, השאלה היא איך יכול להיות שאף אחת מתנועות הנוער במדינת ישראל שעוסקות בקליטת עלייה, טוב, אתם נותנים להם תמיכה אחרת, בסדר גמור.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
לא, יש לנו עבודה - - - עם תנועות הנוער.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
יש לנו דיון על זה. יש לנו מעט מאוד קבוצות תרבותיות וקהילתיות של עולים, ויש בארץ המון עמותות, יכול להיות שהן לא הגישו, אבל אז צריך לשאול את עצמנו מה קורה ברמת הדיאלוג וההפצה של הדברים וההגעה אל העמותות, יש פה שאלות כבדות, זה לא הכול מישהו - - -
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
יש פה הרבה שיח.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נכון, אני אומר, עוד פעם.
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
אלישבע תוכל להתייחס יותר טוב ממני, אבל יש הרבה שיח ודווקא ריצ'ינג אאוט אל מול הגופים. כמו שאמרנו בדיון הקודם, דווקא הייתה פה מגמה של פתיחה, אדוני - - - פתיחה מורחבת מדי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, זה ברור לי, הדס. או שפתחתם את הדלת, אבל מי שנכנס בדלת, אולי ארגונים מאוד מאוד ראויים, אבל הם לא ארגונים שעיקר עבודתם בקליטת עלייה.
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
אני אומרת, השאלה הזו נדונה ועוד תידון, אבל הפעילות היא העיקר. לגבי פעילויות כאלה ואחרות כגון פעילות לצעירים, שוב, אין מניעה, ולכן זאת כן שאלה חשובה, ואני חושבת שגם דיברנו עליה בדיון הקודם של כן מה הוגש אלינו. כי בסופו של דבר, יש ארגונים שיכולים להגיד, אנחנו לא מקבלים או לא זה, השאלה הבסיסית היא האם הגישו, האם יש בתחום מסוים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, בוודאי, בסדר, אבל אז אין שום בעיה.
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
ועוד נקודה, אדוני, היא קשורה למשל לעניין תנועות הנוער שכן מקבלות מענה ב - - - אחרת של המשרד.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
באפיק אחר, ברור לי.
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
כמו גם, אדוני, הנקודה שעלתה גם בשאלות והתייחסת לכך קודם, העניין של הנצחה. זאת אומרת יש, אני לא אפרט כי אנחנו כבר בסוף.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כן, דווקא לגבי נושא ההנצחה אני לא מקבל את התשובה שלכם, עם כל הכבוד שאתם עובדים על אפיקים של המשרד, זה בסדר.
<< אורח >> הדס שוגרמן: << אורח >>
לא כל פעילות כזו מטופלת באמצעות התמיכות, וזאת נקודה חשובה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר, אני מבין. אני אומר עוד פעם, יש הרבה עשייה, אני מרים דגל אדום של דאגה שאני הייתי שמח שהדברים היו מטופלים ל-2026, עכשיו התפקיד שלנו, מכיוון שקיבלתם החלטה לא לטפל בהם ב-2026, זה לוודא שהכדור לא נופל מבחינת הוועדה לקראת 2027, ולכן אנחנו נמשיך ללוות את הנושא הזה. ייקבע דיון מעקב.
הערה אחרונה, כי אני באמת צריך לסיים.
<< אורח >> שרגא אייברס: << אורח >>
לסיום אני רק רוצה להודות לאירנה שתמיד מנסה בכל הכוח לדאוג שכל המסמכים בסדר ושנגיש הכול. גם אנחנו בשנה שעברה קיבלנו הרבה פחות ממה שאנחנו ציפינו, אבל באמת לא נחה עד שהכול - - -.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
שלא ישתמע מדברינו שאנחנו מטילים דופי בעבודת מי מצוות המשרד, יש פה עניין של מדיניות שאנחנו חושבים שאותו צריך לבחון.
משתתף בהערכתכם ותודתכם לכל עובדי ועובדות המשרד.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:39. << סיום >>