פרוטוקול ועדה
העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 618
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום רביעי, ט' בתמוז התשפ"ו (24 ביוני 2026), שעה 09:30
סדר היום:
<< הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: כשלים במערכות התקשורת בין כוחות המגיבים הראשונים בזירות נפילה במהלך מבצע שאגת הארי, של חברי הכנסת: אלון שוסטר, משה טור פז ואוהד טל << הלסי >>
נכחו:
חברי הוועדה:
צביקה פוגל – היו"ר
חברי הכנסת:
משה טור פז
מוזמנים:
שביט שטיירמן
–
עו"ד, יועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי
עמית שפייזמן
–
מנהל אגף בכיר תקציבים בלמ, המשרד לביטחון לאומי
כאמל פארס
–
יועץ לענייני ערבים, המזכירות הביטחונית, המשרד לביטחון לאומי
אושרית תורג'מן
–
יועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי
כפיר ביביטקו
–
רח"ט מבצעים כב"ה, המשרד לביטחון לאומי
מיכאל קטנר
–
רע"ן מערכות קשר כב"ה, המשרד לביטחון לאומי
יורם מרסיאנו
–
ס' ר' אטו"ב ורח"ט תקשוב מ״י, המשרד לביטחון לאומי
ברק מרדכי
–
רמ"ד הכוונת אוכלוסיה מ״י, המשרד לביטחון לאומי
חגית לוי
–
רמ"ד תקציבים אגת מ״י, המשרד לביטחון לאומי
יונתן הראל
–
רמ"ד התעצמות טכנולוגית אג"ת מ״י, המשרד לביטחון לאומי
הילה כהן
–
ר' חוליית תקשורת נתונים מ״י, המשרד לביטחון לאומי
שאולי סרוסי
–
קמב״ץ פקע״ר, משרד הביטחון
מאיר רביבו
–
מקשא"פ עורף, משרד הביטחון
שילה עטר
–
עו"ד, ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים
אביגיל פלג
–
רפרנטית בט״פ באג״ת, משרד האוצר
גל אסף
–
סמנכ"ל כלכלה, משרד התקשורת
שקד גל
–
ר' תחום מדיניות פנים בנציגות מ״י במל"ל, המטה לביטחון לאומי
אלון ביטון
–
ראש תחום בטחון, מרכז השלטון האזורי
עוזי שלום
–
חבר מועצה ומחזיק תיק ביטחון בעיריית ביתר עילית, עיריות ומועצות
רונן בשארי
–
ראש אג"מ, מגן דוד אדום
ישראל פוגל
–
מנכ"ל חברת SEVEN
מנהלת הוועדה:
לאה גופר
רישום פרלמנטרי:
אושרה עצידה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות
<< נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: כשלים במערכות התקשורת בין כוחות המגיבים הראשונים בזירות נפילה במהלך מבצע שאגת הארי (מס' 6892) << נושא >>
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מכובדיי, בוקר טוב לכולם, ותודה לכל מי שעשה את המאמץ החשוב הזה להגיע לדיון. לצערי הרב, אלה שביקשו את הדיון לא נמצאים פה. רציתי להחמיא להם. זה אחד הדיונים היותר חשובים שאני מקיים. כשראיתי את הבקשה לדיון בשבוע שעבר, אמרתי: סוף-סוף מישהו מחברי הכנסת באמת רוצה לטפל בדברים שהם ברומו של עולם ולא להתנגח פוליטית ולנצל את הוועדות לוויכוחים פוליטיים. אבל, לצערי הרב, לא אלון שוסטר, לא משה טור פז, ולא אוהד טל, נמצאים כאן, למרות ששלושתם ביקשו את הדיון הזה. אבל אנחנו נקיים את הדיון כי הוא מאוד חשוב.
אני מזכיר לכולנו שאנחנו היום יום רביעי, ט' בתמוז התשפ"ו, 24 ביוני 2026. התכנסנו כאן לדיון מהיר, על פי הגדרת הכנסת, לפי בקשת שלושת חברי הכנסת האלה בנושא, שהם הגדירו: כשלים במערכות התקשורת בין כוחות שמגיעים ראשונים לזירת נפילה במהלך שאגת הארי.
תרשו לי לנצל לרגע את הניסיון הקצר שלי. גם בשירותי בצה"ל וגם כמתנדב במשטרת ישראל ביחידת חילוץ, אני יודע לבוא ולומר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שכשאין תקשורת בין כוחות ביטחון והצלה בכל זירה, לאו דווקא בזירת נפילה, אנחנו מקבלים בפועל הרבה מאוד כוחות בשטח, אבל אנחנו לא מקבלים מערכת. זה עלול להוביל לכפילות בפעילות, ולעיתים לעיכוב בפעולות שנדרשות, בעיקר בהצלת חיים, ולעיתים גם לסיכון של כוחות וניצולים. כבר מצאנו את עצמנו לא פעם, דורכים אחד על השני או מאבדים אחד את השני.
הנה, משה טור פז כן הגיע.
בוודאות, אין תמונת מצב כמו שצריך, ולעיתים פקודות שניתנות סותרות זו את זו. זה לא מתוך כוונה לסתור אחד את השני, אלא מכיוון שכל כוח דואג לאינטרסים שלו. ולכן, כמו שאני מבין, ואני שמח שחבר הכנסת טור פז נמצא איתנו פה, מטרת הדיון היא לוודא באמת, בסופו של דבר, שהלקחים שהופקו על ידכם אכן מיושמים ושאכן ניתן לצאת מהמצב הכאוטי הזה, כפי שהוא מוצג בבקשה לדיון הזה, ושאנחנו מגיעים למצב שברור מי מוביל באירוע כזה, ושברור איך מייצרים תמונת מצב אמינה כדי שאפשר יהיה גם לנהל את התגובה לאירוע.
נרצה לשמוע, וזה חלק ממטרות הדיון, איזה פעולות נעשות כדי לייצר קשרי עבודה קבועים, ולאו דווקא באירוע, אלא גם לפני אירוע, איך אנחנו משלבים אמצעים טכנולוגיים שמייצרים שפה משותפת, ועד כמה אנחנו באמת גם עושים אימונים משותפים לדברים האלה. אני אומר לכם את כל הדברים האלה מתוך הניסיון האישי שלי וכאחד שהיה מעורב בחלק מן הדברים האלה.
לפני שנתחיל בדיון עצמו ולפני נשמע את ההתייחסויות, חבר הכנסת טור פז, בבקשה, מילות פתיחה.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוקד בין הוועדה הזו לוועדת חינוך, וגם שם יש דיון חשוב שאנחנו עסוקים בו. שוב, תודה על קיום הדיון הזה.
קודם כול, חשוב לי לומר לכל אנשי המקצוע פה שנאמנים פצעי אוהב. אנחנו מגיעים לדיון הזה מתוך הערכה אדירה, שגם גובתה בשטח, לעשייה שלכם. אני חייב לומר רק על זירה אחת. אדוני היושב- ראש, אני בטח שגם אתה היית כמוני בלא מעט זירות במלחמה הזו. אני הגעתי לזירה בבת ים, ואחר כך לזירה בבית שמש, ואני מדבר על זירות גדולות וכואבות עם הרוגים, וראיתי שם את עבודת הקודש המדהימה של זרועות החילוץ, ההצלה, הביטחון לגווניהם, וראיתי גם דברים טובים שקרו.
אבל, אדוני יושב-הראש, אני רוצה לספר לך סיפור שהיה טריגר לבקשה לדיון הזה. יש לי חבר שהוא מתנדב בכיר מאוד באחת מהזרועות האלה. הוא סיפר לי על צורך בראיית הזירה טוב יותר. לזרוע הזו לא היה רחפן, והוא חיפש ולא מצא. אני מדבר איתכם בזמן אמת – אחרי שנופלת רקטה ויש הרוגים ויש פצועים. הוא פנה לחיל האוויר, כי יש לו קשרים טובים בחיל האוויר, והוא קיבל הסטה של כלי טיס בלתי מאויש, שהגיע מאוד מהר, ופתח תצפית נוספת שלא הייתה בזירה הזו. זה נהדר, וזה אלתור ישראלי יפה. אבל זה המחיש את העובדה שבקטע הזה לא היה. ושוב, הביקורת פה היא פצעי אוהב.
ביקשנו את הדיון הזה על מנת באמת לשמוע בעיקר על מערכות התקשורת, הבקרה, התצפית, המשותפות והשונות. כמובן לא לשמוע רק על הדברים הטובים שנעשו, וגם הכנסת הזו, כולל הוועדה הזו עסקה גם בהיבט הסנכרון, ובזמנו עמדו במוקד מד"א ואיחוד הצלה, אבל זה נוגע פה לכולם, אלא נרצה לשמוע בעיקר על מה נשענים, מה הן רשתות התקשורת שבהם מתקשרים, איפה ישנם פערים ואיפה אנחנו, הכנסת, יכולים לסייע כדי לצמצם את הפערים האלה ולייצר סנכרון טוב יותר.
אומנם, אני שייך לירוקים, אבל זרועות העורף מאוד השתפרו בשני המבצעים האחרונים. אבל היות והשלום לא פרץ, אנחנו רוצים לוודא שאנחנו הולכים ומשתפרים. תודה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה, חבר הכנסת משה טור פז. אלו בהחלט דברים חשובים כי זה מבטא יותר מהכול את הצורך להסביר. אין לנו סמכות של ועדת חקירה, ולא קראנו לכאן כדי לחפש מי אשם, אלא לחפש באמת איך אנחנו עושים כל מה שנדרש כדי שזה יהיה יותר טוב.
בדרך כלל אני פותח את הדיונים האלה ומאפשר למשטרה להתחיל, אבל תרשו לי רגע הפעם לחרוג ממנהגי ולבקש מפיקוד העורף להתחיל. אני מבקש שתתחילו בעיקר עם נושא הלקחים ואיך אנחנו מתקדמים אם, חס וחלילה, נדרש לזה פעם נוספת. בבקשה.
<< אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >>
בוקר טוב. שמי שאולי, ואני קמב"ץ פקע"ר. תחילה לגבי שיתוף הפעולה, גם בשגרה וגם בנהלי הקרב. צריך להגיד ששיתוף הפעולה עם ארגוני החירום, בתוכם מגיבים ראשונים, הוא מצוין. כבר בשגרה יש גרף משותף בחלקו, יש נהלי קרב, יש אימונים, יש תרגילים. זה נכון גם לרמה הגדודית מול תחנות המשטרה או הכיבוי, זה נכון גם לרמה הנפתית, כמו חטיבה, נכון גם לרמה המחוזית, וזה גם נכון גם לדרג המטה המבצעי, בשיתוף הפעולה, גם עם היכרות רבת שנים וגם שיתופי פעולה. זה בא לידי ביטוי במש"מים, תרגילים וכד'. הפקודות בחלקן מתואמות.
בהקשר לנהלי הקרב – אנחנו משתפים ככל הניתן את הגורמים הרלוונטיים בארגוני החירום בנהלי הקרב, בהקשרים מה אפשר לחשוף ומה לא. אבל גם כאן התיאום הוא תיאום הדוק, מפריסת הסד"כ דרך איך מגיעים במענה מבצעי, מבחינתנו, לאירוע.
חבר הכנסת לגבי מה שהעלית כאן מבחינת חוזי אווירי – כאחד שהוא קצין מבצעים שפיקוד העורף ומפעיל את הסד"כ לאירועים ואת החוזי לאירועים, אני יכול להגיד לך שלא היה אירוע שרציתי חוזי מחיל אוויר. יש לי ממש תא שלם, שזו המשימה שלו. קיבלתי מהר מאוד.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
שאולי, אין לך חוזי שלך?
<< אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >>
ככלל, החוזי עצמו זה אמצעים אוויריים, דמות חופית וכד', אמצעים כאלה, שהם בהגדרה של חיל אוויר.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
האם אין לך דברים כמו רחפנים ורוכב שמיים?
<< דובר_המשך >> שאולי סרוסי: << דובר_המשך >>
בחלק מהמקומות יש רחפנים. זה יותר רלוונטי כשהכוח כבר מגיע לניהול האירוע. אני מחפש מהר מאוד תמונה כשהכוח אל היעד. ולכן, שם ברוב המקרים, לא היה אירוע שרציתי חוזי ולא היה חוזי. לא אציין כאן את כל האירועים.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
שאולי, אבל יש לך מנגנון סדור איך אתה מבקש.
<< אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >>
בוודאי. יש בעלי תפקיד מוגדרים, גם בסדיר וגם במילואים, אצלי בחמ"ל הפיקודי, שהם בקשר גם עם אמ"ץ, אגף המבצעים של צה"ל, שמפעיל את חיל אוויר, גם עם חיל האוויר ישירות, וגם מול המחוזות. הוא יודע לחבר את אותו חוזי, את אותה תמונה, עד רמת המכשירים המסווגים של המג"דים או מפקדי הנפות.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מי מופיע ברשימת הזכאים לקבל את התמונה?
<< אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >>
דרג טקטי – מג"ד ומעלה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
זה המג"ד שלך.
<< אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >>
כן, מג"ד שלי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
האם המשטרה יכולה לקבל?
<< אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >>
המשטרה יכולה לקבל. נמצא איתי פה מקשא"פ עורף, והוא יתייחס. אבל אני אומר שלמול מה שצוין כאן, בהקשר הזה לא היה, ולו פער אחד, בהקשר של בקשת חוזי, והקצאת חוזי. אגב, זה היה במשאב ביתירות וקיבלנו מהר מאוד. רחפנים תוך כדי המלחמה ווסתו, וגם בזה היה מענה ברמה הזירתית.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
האם יש לך היום מה שאתה צריך בשביל תסריט עם כלביא לביא, שתי זירות מקבילות, או שאתה צריך עוד?
<< אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >>
ככלל, בהקשר חוזי, זה מאוד תלוי במה קורה בשאר הזירות, פצ"ן, פקמ"ץ פד"ם, כי זה ויסות מהם.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
בוא נניח שהכול פתוח.
<< אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >>
אם הכול פתוח, אז אין בעיה. גם באירוע של שתי זירות, זה בתיאומים מול חיל האוויר, למול האמצעים שיש. ושוב, לא ניכנס כאן. אבל זה בתיאומי השגרה שעשינו לפני, גם עם כלביא וגם שאגת הארי. מבחינתי, לפחות, בהקשר הזה אין פער.
<< אורח >> מאיר רביבו: << אורח >>
אני רק אשלים כאן ברשותך.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
איך יכול להיות שמקשא"פ הוא רק סגן אלוף בפיקוד העורף?
<< אורח >> מאיר רביבו: << אורח >>
קלעת לדעת גדולים. עוד חודשיים אני מקבל דרגה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
שיהיה במזל והצלחה.
<< אורח >> מאיר רביבו: << אורח >>
תודה. כחלק מלקחי אסון השרפה בכביש 1 בשנה שעברה, עלה באמת הצורך המבצעי לאפשר יכולת חיבור של חוזי עילי בינינו לבין משטרת ישראל, ולפני ארבעה חודשים הוא מאובצע. אפרופו, התרגילים שמדבר עליהם הקמב"ץ, זה בדיוק התרגולים שעשינו. יושבים פה אנשי אג"ם של משטרת ישראל. היום יש יכולת דואלית לייצר מצב שתמונה משטרתית ממסוק משטרתי, אפרופו השריפות, תונגש למקורות צה"ל ממערכת טל"י שלהם למערכות המסווגות שלנו. וכנ"ל, גם הפוך. זאת אומרת, גם כשאנחנו מעלים איזשהו מקור, גם אם הוא מקור טקטי מהשטח עצמו וגם אם הוא מקור מטכ"לי שנמצא באותה הקצאה שדיבר עליה שאולי, אנחנו יכולים לשתף אותה היום גם למשטרת ישראל בצורה טכנולוגית. צריך להגיד, זה מאובצע לפני ארבעה חודשים.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
מאיר, תגיד בכל זאת איפה הפערים פה.
<< אורח >> מאיר רביבו: << אורח >>
אני חושב שקודם כול בשפה המשותפת, כמו שאמר פה שאולי, אנחנו במצב טוב גם בתרגולים. אני רק חצי שנה בתפקיד, ואני חושב שכבר שתי מפגשים מאוד ממוקדים עם משטרת ישראל, בעיקר גם עם מד"א וכב"ה. אני חושב שהאתגר הגדול הוא באמת השיח התקשורתי.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
האם זה אומר רשת משותפת?
<< אורח >> מאיר רביבו: << אורח >>
כן, רשת משותפת.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תרשו לי רגע למקד אתכם. האתגר האמיתי הוא יצירת תמונת מצב משותפת – זה הדבר העיקרי. כל השאר זה אמצעים. ולכן, אם אין את כל האמצעים לכולם, ושכולם יכולים להבין. ולא מספיק חמ"ל משותף, כי, בסופו של דבר, כשאתם שולחים איזה מפקד כבאות או מפקד מד"א או מפקד משטרה לתוך השטח פנימה, והוא לא באמת יכול להוציא את הטאבלט שלו או כל דבר אחר ולהבין בדיוק לאן הוא צריך להגיע, ואתם יודעים לסמן לו את זה, פספסנו. כל פספוס כזה זה עוד הרוג. זה צריך להיות ברור, ככה אני תמיד שופט את זה. בואו נחשוב שההרוג הזה הוא קרוב משפחה שלנו.
<< אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >>
כך אנחנו תמיד מסתכלים. ויש פער במערכת שו"ב משותפת לכלל הארגונים, בתוכם פיקוד העורף, משטרה, כב"ה, מד"א, ושאר ארגוני העזר.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אתם יודעים איך אפשר לפתור את זה. אתם לימדתם אותי. נציג של כל אחד מהכוחות אצל האחר.
<< אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >>
שדח"נים קיימים. כמו שאמרתי בהתחלה בהקשר של תיאומים מבצעים יש שדח"ן בכב"ה ויש שדח"ן במד"א ויש שדח"ן במשטרה. וגם לפיקוד העורף יש נציגים בכירים של ארגוני החירום במצפ"ה, בחמ"לים הפיקודיים, 24/7.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אבל כמו שאמר יושב-הראש, יש עכשיו אירוע חירום. בצבא הירוק היינו עוברים ל"מוסקיטו" באירוע חירום. האם אין לכם משהו דומה באירוע כזה? כי אם אתה עובד על "ברק כתום" והוא עובד על "ניצן", ומישהו אחר עובד על משהו אחר, אז בסוף אתה לא יכול לדבר עם איש משטרה. שדח"ן זה מסורבל. בסוף, אתה רוצה שמפקד הצוות בשטח יוכל לדבר עם מפקד הצוות השני, לכן אני שואל אם אין פה מערכת.
<< אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >>
מבחינתי, זה לא סותר. יש מערכת שדח"נות. בהקשר של מערכת שו"ב – שליטה ובקרה בקשר –קיים פער בין הארגונים.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
מה עושים כדי לצמצם אותו? מה התהליך?
כפיר, האם זה אצלך?
<< אורח >> כפיר ביביטקו: << אורח >>
אהלן. אני כפיר, ואני רח"ט מבצעים של כב"ה. אני לא רוצה לקלקל את האווירה הנינוחה, אבל יש לנו - - -
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
איפה אתה רואה אווירה נינוחה?
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו בכלל לא נינוחים.
<< אורח >> כפיר ביביטקו: << אורח >>
אני רואה פה שכולם מרוצים ממה שיש. אני לא מרוצה ממה שיש.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
הילת הדאגה היא פה מעל ראשי ומעל הראש של משה.
<< דובר_המשך >> כפיר ביביטקו: << דובר_המשך >>
אני לוקח את דבריי אם טעיתי בתמונת המצב. האתגר הגדול הוא באמת בגיבוש תמונת מצב. דרך אגב, זו לא פעם ראשונה. ישבנו בתחילת המלחמה עם חבר הכנסת צביקה פוגל וסיפרתי לו כמה קשה לנו לגבש תמונת מצב בצפון כאשר יש לך ירי ושריפות וכו', וכשאין לנו יכולת להעלות חוזי של המשטרה או כל דבר אחר. גם שם נתקלנו באותן בעיות. זה בסדר שיש לכל ארגון יכולות. היכולות האלה לא מתכתבות האחת עם השנייה. גם כשפקע"ר מעלה חוזי, אני לא רואה חוזי אצלי כי זה סודי ביותר, ולי אין סודי ביותר. אנחנו מתבחבשים עם זה כבר למעלה מעשר שנים, ולמה אין לנו ואין לנו ולמה פה ולמה שם.
השורה התחתונה. יש לכולם אמצעים. גם אני העליתי רחפן. גם משטרת ישראל העלתה חוזי שאני יכול לצפות בו בזמן אירוע, אבל התמונה שמתגבשת אמורה להתגבש עם כולנו. היא אמורה לתת תמונה עד כמה שיותר מדויקת. ואין ספק שהיא לא תהיה מדויקת לעולם, אבל היא תיתן לנו הכול. מה כן קורה? מה שקרה במלחמה זה אני וקצין אג"ם פקע"ר בטלפון אדום 24/7 על כל אירוע, ואז אנחנו מעבירים אחד לשני את המידע ומעבירים לו מה אני צריך ומה הוא צריך. ואותו הדבר עם המשטרה. זאת אומרת, כדי לפתור את הבעיה הזאת בזמן אירוע וכדי להבין באמת מה קורה ואיזה צרכים שקורה. ואני אתן לכם דווקא דוגמה מעולם אחר. היה אירוע חומ"סי בנגב במפעל האדמה, ויש הרבה אי-וודאות האם יש פריצה או אין פריצת חומ"ס, וכל מיני דברים כאלה. אם אתה לא יושב בקשר תמידי עם משטרת ישראל, ואם אתה לא יושב בקשר תמידי עם פקע"ר, אז הם נותנים את ההסברה, משטרת ישראל מפקדים על האירוע בהיבט של צירים וכו'. ניטור וכל הדברים האלה – אתה חייב את זה בזמן אמת. אתה לא יכול לקבל שום החלטה אסטרטגית בהקשר הזה. ואין ספק שהסברה או סגירת צירים הן החלטות אסטרטגיות בהיבט של כל האוכלוסייה, ואתה חייב לעשות את זה. עשינו את זה כמו פעם בהיבט של להישאר על הטלפון. המל"חים נשארים על הטלפון ועושים את זה.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
כפיר, מה הפתרון שלך? איך זה צריך להיות?
<< אורח >> כפיר ביביטקו: << אורח >>
אני יודע שכבר למעלה מעשר שנים מדברים על מערכת שו"ב אחת, כשמד"א בכלל, וידידי פה, לא מחובר לאירוע. אגב, הוא גם לא מחובר בקשר.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
כפיר, לא על מה אנחנו מדברים עשר שנים אלא מה קורה באירוע הבא.
<< אורח >> כפיר ביביטקו: << אורח >>
באירוע הבא אנחנו נעבוד כמו שעבדנו באירוע הקודם. אנחנו ניצור שיח עם המל"חים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מזכיר לי את הגשש ב - - -
<< אורח >> כפיר ביביטקו: << אורח >>
נכון, כי אין לי דרך אחרת. הדרך היחידה שיש לי לקבל תמונת מצב זה להרים רחפן שלי, ואני יודע מה קורה, ודרך נוספת היא מול משטרת ישראל – להעביר את החוזי שלה. וכל מה שסיפר פה שאול ידידי, לא רלוונטי אליי כי אני לא רואה אותו בכלל. הוא חוזי. חוזי צה"לי לא מתכתב איתי. זה על הכיפק, אבל זה לא עובד איתי. יש לי פה פער, והפער הזה הוא פער שצריך לקבל החלטה.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
מי הפרויקטור של ההקמה? מי מוביל פה? או שאין. פרויקטור של מערכת משותפת. או שאין דבר כזה כרגע?
<< אורח >> כפיר ביביטקו: << אורח >>
אני לא מכיר משהו שקורה כרגע.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
שאולי, אתם מכירים? לא? כלומר, אנחנו יודעים את הבעיה עשר שנים, אבל אנחנו לא מתקדמים עם הטיפול בה. שוב, שדח"נים זה נחמד, להחזיק טלפון פתוח זה פתרון, אבל זה לא עולם של המאה ה-21, זה המאה ה-19.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
הערה נכונה.
רונן, בבקשה.
<< אורח >> רונן בשארי: << אורח >>
רונן בשארי, מנהל אגף המבצעים במד"א. נסתכל על חצי כוס המלאה, זה הוכח בשנתיים וחצי האחרונות בשני המבצעים. ראשית, המענה המבצעי הוא מענה טוב בזירות האירוע. יש חבירת מפקדים, יש חפ"קים משותפים, יש תורות לחימה, והתוצאות נראו בשנתיים או בשלוש השנים האחרונות. יש נציגים במפקדות מאחור. דרך אגב, נציג, ככל שהוא יהיה מוכשר, אף פעם לא יראה את התמונה המלאה כי הוא רואה רק את הפאזל איפה שהוא יושב. ולכן, יש הלימה בין הנציגים שיושבים אצלנו, לצורך העניין, במוקד הארצי, לבין הנציגים שלנו שיושבים, לצורך העניין, במצפ"ה, במנמ"ל המשטרתי או במנמ"ל המחוזי.
איפה הפערים? הזכרת נכון, יושב-ראש הוועדה. אסון הכרמל ב-2010. כבר אז מבקר המדינה אמר שנדרשת רשת קשר משותפת, שאמורה להתריע בין כל הכוחות, לאור מה שקרה באסון הכרמל, כשכוחות נכנסו ללב השרפה ואף אחד לא היה יכול לדווח לאחור ולהזהיר את כולם. והאסון הכבד שקרה כבר ידוע. ולכן, מערכת קשר משותפת חייבת להיות. דרך אגב, אני יכול להעיד שמערכת שו"ב של מד"א משותפת לכב"ה. דרך אגב, מ-2010 ועד היום עשינו דרך ארוכה. יש לנו ממשקים, יחד עם משטרת ישראל, יחד עם כב"ה. אנחנו לא צריכים היום להתקשר האחד לשני. הכול עובר במערכות שו"ב משותפות, עם ממשקים, בהתאם לאירועים שנקבעו, ומה שמעניין כל גוף, עם היתרון היחסי שלו.
אם אנחנו מדברים על רדיו לאומי, אז בזמנו דובר על "ברק כתום" של פקע"ר, כשמד"א יתלבש עליו ויחזיק אותו בשוטף, לבין "ניצן", בסופו של דבר, הקישוריות הזו לא קרתה. כלל הגופים כן מומנו. היחידים שיצאו מהתקציב, למרות שהיינו בפנים, זה מד"א, ובעצם הפער היום. היום כל גוף עובד במערכת קשר בנפרד, אין סנכרון ואין חיבור, ואין יכולת בזירת אירוע מורכבת להזהיר את כלל הצוותים על סכנות צפויות כמו קריסת בתים, שרפה, וכן הלאה. זה הפער המרכזי שקיים. עד כאן. תודה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה.
בבקשה.
<< אורח >> יורם מרסיאנו: << אורח >>
בוקר טוב. קוראים לי יורם, ואני רח"ט תקשוב מהמשטרה. גם אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו. ראשית, אני רוצה לדבר על שו"ב ועל פו"ש. "שו"ב" – המונח הרחב יותר, זה יצירת תמונת מצב כפי שהיושב-ראש הזכיר. בהיבט הפו"ש, פיקוד ושליטה, אנחנו מתבססים על מערכת "ניצן". מערכת "ניצן" היא מערכת הפו"ש המרכזית במשטרה, ובתוך המערכת נמצאים גופים נוספים: כב"ה, שעובדים בה מלא, פיקוד העורף בצורה חלקית, ויש להם רשתות שאנחנו מקצים להם, וגופים נוספים שנמצאים בתוך מערכת "ניצן".
אני חוזר לשו"ב. היום, מתוך מערכת המוקדים של משטרת ישראל, אני יודע להעביר אירועים, לפתוח אירועים למד"א ולכב"ה, וההפך. זאת אומרת, אין מערכת שו"ב שמתכללת את כל הגופים, אבל יש ממשקים בין המערכות הממוחשבות בין הגופים. זה לא 100%, אבל קיים משהו באירוע הזה.
לגבי הפו"ש – לגבי מערכת "ניצן", למעשה, מערכת "ניצן" היא המערכת המרכזית של משטרת ישראל שנמצאת תחת איום תדר משמעותי. למעשה, המערכת יושבת בתחום ה-800, ששייך לרשתות הסלולר, לגורמים אזרחיים. האירוע הזה פוגש אותנו כבר כמה שנים. למעשה, ככל שדור 4 ו-5 נפרס במדינות שכנות ואצלנו בארץ, האיום על רשת "ניצן" הולך וגובר. וכבר היום אנחנו תחת איום. אגב, זה איום בלתי נשלט כי אם פורסים דור 4 ו-5 במדינות שכנות, אנחנו חווים הפרעות בתוך הרשת המשטרתית, ובעיקר בגזרת החוף. אנחנו חווים את זה באשדוד ובעוד מקומות בארץ. הפתרון לדבר הזה הוא גם על השולחן, והוא מעבר לתחום ה-400. משרד התקשורת הקצה את התדר בתחום ה-400. אנחנו בתהליך ממושך. הוא עדיין לא יצא לדרך. אבל זה אירוע שצריך לצאת לדרך. שוב, אני מתייחס לעמדה המקצועית בנושא הרדיו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
יורם, למה זה תקוע?
<< דובר_המשך >> יורם מרסיאנו: << דובר_המשך >>
אני חושב שבעיקר ענייני תקציב. נמצאים פה גורמי אג"ת והם יכולים להתייחס לזה. אני יודע להתייחס להיבטים המקצועיים. אני אגיד עוד משהו לגבי מה שנאמר קודם. יש היום רשתות חבירה ב"ניצן". אנחנו יודעים לדבר. זה לא מושלם. אבל יש רשתות חבירה. יש תו"ל חבירה מוגדר מראש, ואנחנו יודעים לדבר. יש מכשירי מוטורולה שנמצאים בפיקוד העורף. הם לא נמצאים מלא בתוך "ניצן", אבל אנחנו מקצים להם רשתות, ובעיקר, בטיפול בזירות, סוגיות חירום ואחרות. כב"ה בפנים על מלא. אני מתייחס פה למה שאמר חברי ממד"א. מד"א לא בתוך "ניצן". יש מספר מכשירים בודדים ברמת הפיקוד, אבל לא משהו שהוא בשוטף. זהו, בקצרה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
המלצות להמשך עבודה ולדרכי פתרון? בסופו של דבר, אני הרי לא יכול לצאת מפה מהדיון הזה כשאני מבין רק את הבעיה. אני גם רוצה לשמוע מכם מה דרכי הפתרון. כי את הבעיה ידענו ובגלל זה קיימנו את הדיון.
<< אורח >> יורם מרסיאנו: << אורח >>
אני ממליץ שברמת הפו"ש, ואני חוזר למערכת "ניצן", למונח הצר יותר שמאפשר את העבודה השוטפת ביום-יום, צריך לצאת לפרויקט של מעבר לתחום ה-400 כדי לאפשר את המשך הרציפות של כל הגופים. לא רק של משטרת ישראל.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
יורם, ואז אתה רואה את זה כרשת משותפת?
<< אורח >> יורם מרסיאנו: << אורח >>
אני חושב שבעתיד זה אמור להיות הבסיס לרדיו לאומי.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אני מבין שמי שאמור להוביל פה את האירוע זה משרד התקשורת כי יש פה בט"ל ויש פה ביטחון.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תכף נשמע התייחסות.
<< אורח >> יורם מרסיאנו: << אורח >>
זה ציר אחד. הציר השני בהיבטי שו"ב, צריכה להיות כן מערכת מתכללת לכל גופי החירום והצלה. אבל צריך לזכור את האירוע הזה. זה אירוע מורכב. הוא גם מאתגר טכנולוגית כל גוף.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
יורם, מי צריך להוביל את זה? האם אני, אתם, פיקוד העורף, משרד התקשורת?
<< אורח >> יורם מרסיאנו: << אורח >>
שוב, אני מתייחס להיבטים המקצועיים. יש גורמי אג"ם, שהם מתכללים את הפו"ש, ואני לא רוצה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני אשמח לקבל גם תשובה לעניין הזה, כדי שגם משה ואני נוכל לצאת מפה ולהמליץ מה אנחנו ממליצים למשרדי הממשלה השונים, ושיהיה גם גורם שאנחנו חושבים שהוא מוביל. שאולי, אם יש לך התייחסות, אתה רשאי לומר.
<< אורח >> ברק מרדכי: << אורח >>
ברק מרדכי, רמ"ד הכוונת אוכלוסייה, ממלא מקום ראש מחלקת החירום באגף המבצעים. בהמשך לדברי יורם, כמובן שגם המשטרה בעצם היותה אחראית על הפו"ש ברוב תרחישי הייחוס לחירום. הסוגיה הזו נדונה גם בעבר במל"ל. אני לא יודע להגדיר. בטח לא אנחנו צריכים להגדיר איזה גוף יתכלל את זה. אבל צריך להיות איזשהו גוף שמתכלל.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
לא שאלתי מי, שאלתי מי אתה ממליץ.
<< אורח >> ברק מרדכי: << אורח >>
בסופו של דבר, זה צריך להיות משהו שמתכלל מספר משרדי ממשלה. צריך שיהיה גוף שיודע גם לדבר עם כל המשרדים ולתאם את כל הדברים האלה. מבחינת הפו"שי התאג"מית – יורם גם התייחס. זה לא רק שאנחנו רואים את זה באירועי חירום, כמו שדובר פה על אסון הכרמל ושאגת הארי, אלא גם בשגרה קורים אירועים כאלה. בסוף, המשטרה לא מגיבה לבד לאירוע. בדרך כלל באירועים שהם קצת חריגים יהיו איתנו תמיד מד"א, ובטח כב"ה. אנחנו נתקלים בפקע"ר בעיקר בנושא ירי טילים. זה לא רק בנושא החירום, שעליו דובר פה, אלא גם באירועי שגרה, וגם לזה צריך להתייחס.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה. האם עוד מישהו מהמשטרה?
משרד התקשורת, בבקשה.
<< אורח >> גל אסף: << אורח >>
אהלן. גל אסף, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת. אני רוצה להתייחס לדברי תנ"צ יורם מרסיאנו ולהוסיף קצת. כמו שאמרו היום, התדרים היום של מערכת הקשר נמצאים על רשת הסלולר. מעבר לזה שזה לא אידיאלי, זה אומר שהמערכת קשר עצמה מופרעת. זאת אומרת, זה תדרים שהם גם לא מוקצים בשימוש הייעודי שלהם וזה מייצר הפרעות. אני אגיד עוד כמה השלכות של זה. זה אומר שאנחנו לא יכולים להקצות את התדרים האלה לרשתות הסלולר. זה אומר שזה מונע בשגרה פריסה של דור 5 בחלק נכבד מהמדינה. יש לזה השלכות כלכליות מאוד מאוד גבוהות, גם בהכנסות מדינה, שזה החלק של מאות מיליוני שקלים שאיבדנו לאורך השנים בהכנסות מדינה, וגם, כמובן, וזה החלק היותר חשוב, ביכולת לייצר רשת סלולר מתפקדת, טובה ומהירה לכלל האזרחים, וזה כשאנחנו יודעים שגם זה חשוב בחירום.
הפתרון שהוצע הוא לעבור לתדר פנוי בתחום אחר, בתחום שיותר מתאים לרשתות האלה, וזו הייתה עמדת המשרד. המשרד התריע כמה פעמים על זה שהדבר הזה לא מתקדם, ואנחנו מונעים פה את ההתקדמות המשק. בסוף, משרד התקשורת לא מוביל פרויקטי תקשורת פרטניים, ובטח לא פרויקטי תקשורת בהיבטים ביטחוניים. היו מספר החלטות ממשלה בנושא שאמרו שחייבים להקים את המערכת הזאת. החלק של משרד התקשורת בתוך האירוע היה להקצות תדר ולתכלל את המעבר הזה בהיבט התקשורתי. בהיבט התקשורתי, התדר יושב ומחכה שנים טובות למעבר הזה. מנקודת המבט של שוק התקשורת, המעבר הזה הוא קריטי. אנחנו מונעים מאזרחי מדינת ישראל דור 5 ברמה גבוהה. בסוף, דור 5 הזה גם משמש אותנו לחירום. ראינו את החשיבות של רשת הסלולר לאזרחים הפשוטים בחירום, וכרגע אנחנו מונעים את זה. כבר שנים רבות אנחנו מתריעים על זה שהדבר הזה נמנע. זה דורש מעבר תדר שמפנה את התדר הזה לשימושים הנכונים והייעודים שלו וזה רשתות סלולר.
אנחנו לא מובילים פרויקטים. לא פרויקטים של מערכות ביטחוניות וגם לא פרויקטי קשר לכמעט אף גוף. אנחנו רגולטור שמקצה את התדרים ומוודא שיש בהם שימוש יעיל ונכון. הקצאת התדרים היא התחום של משרד התקשורת, והתדר כבר הוקצה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
הוקצה. זאת אומרת, לפחות, מבחינתכם, יש כיוון לפתרון והקצאת התדר.
<< דובר_המשך >> גל אסף: << דובר_המשך >>
לא רק שיש כיוון, אלא אנחנו מנסים בכל כוחותינו להתריע על זה שלהיעדר הכיוון הזה יש השלכות מאוד גדולות על שוק התקשורת, וחייבים למצוא לזה פתרון. צריך להגיד, תדרים נשמע כמו משהו מעולם אמורפי. אבל זה תחום מאוד מאוד עמוס. אנחנו כפופים להסכמים בין-לאומיים. אנחנו צריכים לא להפריע לשכנים שלנו, אנחנו צריכים לא להפריע לקפריסאים ולמצרים ולכל מיני דברים. יש תדרים מסוימים שאפשר להפעיל בהם רשתות סלולר, וכרגע אנחנו לא מפעילים בהם את רשתות הסלולר בדור 5 בקיבולת שצריכה לקרות. יש לזה השלכות על שוק התקשורת. זה שם אותנו מאחור.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מל"ל, בבקשה.
<< אורח >> שקד גל: << אורח >>
שלום. שקד גל, ראש תחום מדיניות פנים בנציגות משטרת ישראל במל"ל. עמדת המל"ל היא שיש לקדם בהקדם האפשרי את מערכת רדיו לאומי, שהיא מערכת קשר משותפת לכלל הגופים. המל"ל רואה חשיבות רבה בקידום מהיר של הפרויקט הזה. זה ייתן מענה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
שקד, מי צריך להוביל את זה? איזה גוף? את הרי רואה פה מלא רצון טוב. כולם מלאי רצון טוב, כולם מבינים את החשיבות. מי יוביל את זה? דרך אגב, משה ואני מתנדבים, רק שאין לנו את הסמכות. אנחנו הרשות המחוקקת. מי כן צריך להוביל?
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אם אין ברירה, נחוקק חוק. אבל נראה לי באמת טיפשי לחוקק חוק בשביל תדר.
<< אורח >> שקד גל: << אורח >>
קשה לי להמליץ כרגע על גוף אחד שיכול להוביל את הדבר הזה. שוב, זו עמדתנו, נכון לעכשיו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
לגבי הלקחים שהיו בוועדת החקירה לאסון הכרמל – לא סתם ציינו פה כפיר או רונן שכבר אז הלקחים דיברו על הצורך בשפה משותפת. האם יש מישהו במל"ל שאחראי על יישום לקחים מאירועים כאלה?
<< אורח >> רונן בשארי: << אורח >>
השתתפתי במרבית הוועדות. הבעיה היא לא מה אלא המשאבים שנדרשים להקים את זה. זה הפער היחיד.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
צריך גורם. מי אחראי?
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אחדש לך. במדינת ישראל יש המון משאבים. היא צריכה לקבל החלטה ולתעדף.
<< אורח >> רונן בשארי: << אורח >>
בעבר זה היה מל"ל ורח"ל. רח"ל כאחראית על משרדי הממשלה, ומל"ל כמרכז ומפעיל. שוב, בסוף, אם לא יהיו משאבים לא תהיה תוצאה. כי הכול נתון, הכול ידוע, וזה כבר הוועדות שהיו, לפחות, בעשור האחרון.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
כפיר, בבקשה.
<< אורח >> כפיר ביביטקו: << אורח >>
צריך לראות את התמונה הקצת יותר רחבה מקשר. במילותיי ניסיתי להגיד שגיבוש של תמונת המצב הוא עם הרבה אמצעים שקורים. ולנו יש אמצעים. הרחפן שלי עולה ראשון בכל אירוע, והוא יכול לתת תמונת מצב לכל השחקנים הנוספים. אבל הם לא מחוברים, ואז הם לא רואים. ואותו דבר הפוך. יש מקומות שאני לא יכול להיכנס ושהם יכולים. דיברנו על זה בעבר כמכלול אחד שמגבש את תמונת המצב עם כל האמצעים, והוא יכול לדבר עם עצמו. כי יש אמצעים. לא חסרים אמצעים. לכל אחד יש אמצעים, כל אחד פיתח אמצעים וכל אחד יודע. בכל שישי-שבת קורים אירועים כאלה מורכבים של חילוצים מורכבים וכו'. יש עשרות אירועים שאפשר להבין אותם. אבל לכל גוף יש באמת את התמונה שלו. האתגר הגדול הוא לחבר את הבין-ארגוני הזה בכל דרך שהיא ולמצוא את הממשקים הנכונים. אני גם יודע שלכל גוף חירום יש את הבלעדיות שלו בנושאים, שאנחנו לא רוצים לראות, וגם אותי לא מעניין וגם אותו לא מעניין. צריך לשמור על הבלעדיות הזאת. מצד שני, צריך לדעת לתת לאנשים שמקבלים את ההחלטות את התמונה הכי טובה בעולם.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה, כפיר.
משרד האוצר, אשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם לעניין. אם לא הבנת עד עכשיו, כולם פה בוכים שאין להם כסף.
<< אורח >> אביגיל פלג: << אורח >>
אביגיל פלג, רפרנטית משפט ואכיפה באגף תקציבים. כפי שאחד חברי הכנסת הציע לפני מספר דקות, זה עניין של סדרי עדיפויות של הממשלה, של המשרדים השונים. אני אוכל להתייחס ספציפית למשרד לביטחון לאומי, כשרק השנה הוקצו לו תקציב תצפון של כ-3 מיליארד שקלים. וגם בשנים קודמות למשרדים היה מספיק תקציב. ואם זה היה מתועדף מבחינתם, הם היו יכולים להקצות לזה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
האם בסעיפים השונים של משרדי הממשלה השונים מופיע תקציב צבוע לאירוע רב נפגעים?
<< דובר_המשך >> אביגיל פלג: << דובר_המשך >>
לגופים השונים יש את סדרי העדיפויות שלהם, ומדובר בסכומי כסף שלחלוטין. ואגב, כמו שכולכם יודעים, כשיש דיוני תקציב, המשרדים מתעדפים את השימושים, מציפים את הצרכים, מקבלים מענים, ועד עניין של תעדוף של המשרד איך ליישם את הסכומים שהוקצו. אנחנו לא מכירים שיש פה איזשהו קושי תקציבי שמונע אלא עניין של סדרי עדיפויות.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אביגיל, האם את יכולה להגיד לנו מה התמחור של האירוע הזה? אני לא מדבר על מערכת קשר אלא על מערכת שו"ב שלמה.
<< אורח >> אביגיל פלג: << אורח >>
לפחות בהיבט של המשרד לביטחון הלאומי, אנחנו יכולים להגיד שזה אירוע בסדר גודל של כ-400 מיליון שקלים לפרויקט, בסדר גודל של פריסה של שנתיים. זו איזושהי הערכה ראשונית.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
400 מיליון למערכת שו"ב כוללת רב-ארגונית.
<< אורח >> אביגיל פלג: << אורח >>
לגבי דיוקים כאלה – אני לא רצה להחזיר תשובה שגויה.
<< אורח >> יורם מרסיאנו: << אורח >>
אני חושב שהתכוונת לפו"ש, לרדיו. לא לשו"ב.
<< אורח >> אביגיל פלג: << אורח >>
כן, לרדיו – נכון. תודה על הדיוק.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
יורם, תודה.
אדוני, בבקשה.
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
שלום. אני עמית מהמשרד לביטחון לאומי. אני חושב שעניין השו"ב, שליטה ובקרה, הוא עניין מבצעי בין הגופים שיודעים לתקשר אחד עם השני ויודעים להעביר מה שהם חושבים לנכון מגוף לגוף. אני לא רוצה להיכנס לשליטה ובקרה.
לעניין הפו"ש, וליתר דיוק הרדיו הלאומי – המשטרה היא הבסיס של רדיו לאומי על בסיס מערכת "ניצן". המשטרה מקימה את מערכת "ניצן" החדשה, שאליה מוזמנים להצטרף שלל גופים נוספים, כמו שקיימים גם היום. הכבאות בפנים, גופים נוספים. פיקוד העורף הביע בער נכונות להתחבר למערכת. אני לא יודע מה עמדתם הנוכחית. להקמת מערכת רדיו חדשה שנדרשת, בין השאר, בעיקר בגלל מעבר תדר, הוקצו תקציבים. אני חושב שהבעיה המשאבית פה נפתרה ברובה. זו לא הבעיה הבסיסית. במסגרת התקציבים שהגיעו בשנים האחרונות, החל ב-7 באוקטובר, בעקבות המלחמה והמבצעים האחרים שהיו, הוקצו תקציבים משמעותיים למערכת הזאת.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אם אני מבין נכון, גם התבצע משהו במשרד לביטחון לאומי במעבר מ-800 ל-400 בתדרים. להבנתי, גם הוקצה לזה תקציב.
<< דובר_המשך >> עמית שפייזמן: << דובר_המשך >>
נכון, הוקצה תקציב לנושא. מדובר בפרויקט מאוד מורכב של הקמת מערכת חדשה על בסיס - - -
<< אורח >> יורם מרסיאנו: << אורח >>
אני רק רוצה לתקן. זו לא מערכת חדשה, זו אותה מערכת שעוברים לתחום 400 ומשדרגים או מחליפים חלק מהציוד שלה וחלק מהרכיבים. זו לא מערכת חדשה.
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
אני מקבל, אבל עדיין מדובר בשדרוג מאוד משמעותי ומורכב. ההתקשרות היא מורכבת. היא מורכבת ברמה שהיא מגיעה גם אל משרד האוצר, והוא שותף לזה. יש תהליכים, והם נמשכים ופועלים, כדי להקים את השדרוג הזה. כמו שאמרתי, מבחינה משאבית, יש תמיד בעיות, תמיד זה מגבלה, אבל דווקא במקרה הזה הוקצו משאבים מאוד גבוהים, גם לשדרוג המערכת עצמה, גם להצטיידות במכשירי קשר חדשים שנדרשים במקרה הזה. לפחות חלקם צריכים להיות מוחלפים והם כבר לא יעבדו אחרי השדרוג. הוקצה תקציב גם למשטרה וגם לכבאות. מחכים להליכים מסוימים של התקשרות ואישורים כדי לצאת לדרך.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
איך אנחנו מחברים לעניין הזה גם את מד"א ואת איחוד הצלה? נכון שאין להם אבא, אבל מישהו צריך לקחת עליהם אחריות, לפחות באירוע הזה.
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
אני לא יודע לדבר בשמם. הם מוזמנים להצטרף למערכת. ההחלטות והמשאבים בתחום שלהם זה אצלם. אני לא יודע להתייחס אליהם כמשרד לביטחון לאומי.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
ומה מול פקע"ר? האם בסוף אתם תשדרגו את המערכת שלכם אבל עדיין לא תדעו לדבר איתם? מה זה ממשק? האם זה שדח"ן או שיש להם מכשיר?
<< אורח >> יורם מרסיאנו: << אורח >>
הכוונה היא שלפיקוד העורף, וזה תלוי באיזה עוצמה הם נכנסים לפרויקט, יהיו רשתות שמוקצות עבורם עם מכשירים שלהם, ושהם יוכלו לעבוד איתנו גם בחירום וגם בשגרה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מאיר, האם אתם מכירים את זה?
<< אורח >> מאיר רביבו: << אורח >>
כן, מכירים את זה. אנחנו גם מתואמים על זה. אני חושב שהאירוע הגדול זה סוגיית המימוש שדובר עליה.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
המשמעות היא שכשזה קורה, אז מפקד זירה שלהם יודע להסתכל במכשיר שלכם, ולהפך? אפרופו מה שאמר פה כפיר.
<< אורח >> מאיר רביבו: << אורח >>
התשובה היא כן. אנחנו נדע לדבר ברשת אחת אחודה, שהיא רשת משותפת.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
האם רק לדבר או גם לראות תמונה?
<< דובר_המשך >> מאיר רביבו: << דובר_המשך >>
לא. בשלב הראשון, לפחות ממה שאני מכיר, זה שיח, דיבור.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
שיח קיים היום בטלפון האישי.
<< אורח >> יורם מרסיאנו: << אורח >>
אדוני היושב-ראש, יש רשתות חבירה. גם היום אנחנו יכולים לדבר. לא לראות תמונה.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
זה נשמע לי חצי עבודה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
יורם, בעניין הזה יש לך חיסרון איתי כי אני הייתי מתנדב שלכם 13 שנה בתור מפקד יחידת חילוץ גולן. הייתי מדבר עם כל הגורמים עם זה. עם הטייס של 669 ועם מד"א וכב"ה בזה – בפלאפון. האם זה הרעיון? זה היה נכון עד לפני 3.5 שנים, כשעזבתי את יחידת החילוץ.
<< אורח >> רונן בשארי: << אורח >>
צביקה, זה נכון גם להיום.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני יודע.
<< אורח >> יורם מרסיאנו: << אורח >>
צריך להגיד שיש מספר מוגבל של מכשירים, מספר מוגבל של רשתות, בגלל המשאב של המערכת המאוים. ולכן, מספר הרשתות והמכשירים מצומצם. זה לא נותן מענה של 100%. זה קיים ברמת המפקדים. וכפי שאמרו החברים שלי פה, אנחנו מאוד מתואמים. אבל, שוב, זה מצומצם. זה לא נותן מענה ל-100%. אני מבין את מה שאתה אומר, וזה קורה. זה כנראה עדיין יקרה עד שנפתור את האירוע.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אוקיי. מזל שמשה וחבריו ביקשו את הדיון הזה.
האם עוד מישהו רוצה להתייחס פה, בבקשה?
<< אורח >> גל אסף: << אורח >>
אני אשמח. הייתה שאלה מי אחראי על הפרויקט, והייתה שאלה איך מוודאים שגופים נוספים נכנסים. נברתי קצת בהיסטוריה. כל השאלות האלה הן מאוד חשובות, והן נשקלו. לכן, הייתה החלטת ממשלה מ-2012, שמטילה על המשטרה ועל משרד הביטחון לאומי להקים את המערכת ועל רח"ל להקים ועדה בין-משרדית שתשקול איך להכניס את הגופים האחרים, ואיך וכמה להכניס את הגופים האחרים. זאת אומרת, השאלות האלה של מי אחראי וזה, הוכרעו לפני אי אלו שנים, אי שם ב-2012. לשאלתכם, גם הוגדר שם תקציב, כבר אז ב-2012. לדעתי, סד הזמנים היה חצי שנה או שנה, משהו כזה, בהחלטות הממשלה כשלהקמת את המערכת הוגדר גם תקציב, גם אחריויות. הכול היה שם בהחלטת ממשלה מ-2012.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
נהדר. גל, הרווחת את נוכחותך פה היום תודה.
<< אורח >> גל אסף: << אורח >>
זוכר לך חסד מזמנים קודמים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני יודע. תודה.
אלון, בבקשה.
<< אורח >> אלון ביטון: << אורח >>
בוקר טוב לכולם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אלון, אני מנהל אגף חירום הביטחון של מרכז השלטון האזורי. זה הגוף שמאגם 54 מועצות אזוריות בארץ. זה כל היישובים הקטנים, קיבוצים ומושבים.
קראתי את החוק. חלק מהמגיבים הראשונים הם גם אגפי החירום או המועצות האזוריות, עיריות וכן הלאה, והם מוגדרים בחוק כחלק מהמגיבים הראשונים. המדינה מתעלמת מזה באופן מוחלט. המדינה זה הנציגים הרשמיים של המדינה.
בניהול אירוע כולם פה צריכים שרבש"ץ, מש"ק או מתנדב כיתת כוננות, או מי שלא יהיה, יפתח להם את השער הצהוב, יביא טרקטור ובמקרה של שרפה לעשות דיסקוס או להביא איזה טרקטור כדי לחסום, וכן הלאה. אותו הדבר כשמשטרת ישראל צריכה בסיוע בכל מיני אירועים, וכן הלאה. באופן מוחלט הם מודרים מהשיח כשמדברים על רדיו לאומי, שו"ב ודברים כאלה. עם פיקוד העורף בכלל לא מדבר. ההתכה של פיקוד העורף, באמצעות היקל"רים בתוך מרכזי ההפעלה, היא חלק אינהרנטי. זאת אומרת, אני לא חושב שפיקוד העורף יכול לטעון שהוא מנהל את האירוע בלי המועצה האזורית או בלי היישוב או בלי הצח"י. לכן, אני אומר שזה קצת מוזר שאנחנו מדברים על זה 20 שנה. אני באירוע הזה לפחות 20 שנה, ותמיד מוכיחים באורים ותומים איך זה בלתי אפשרי לחבר את זה.
זאת אומרת, מה אנחנו עושים? אנחנו, קודם כול מסבכים את העניין על ידי גבולות גזרה הזויים בין מחוזות, בין תחנות, בין מד"א לכב"ה, למשטרה, ולמה שאתם רוצים, ואחרי שאנחנו מסבכים אנחנו אומרים כישראלים, כי זה קל לנו, שלא ישמעו ולא יראו. זה מה שקורה, זה מה שאנחנו עושים. אני רואה את זה בכל אירוע כל הזמן – תמיד. קח את אמנון, קב"ט חוף אשקלון. אנחנו מכירים. הוא מסתובב עם ארבעה-חמישה מכשירים כי הוא צרוב מ-7 באוקטובר, וגם את שאר הקב"טים. זאת אומרת, כל הקב"טים כדי לדבר עם משטרה, עם מד"א וכב"ה, ועם מי שאתם רוצים, אנשי קשר.
אפשר להמשיך להתבצר בעמדות שלכל אחד יש את הסיווגים שלו ולא צריך לשמוע, וכן הלאה. הכול נכון. אפשר להעביר את כולם יחב"מ, את כל מי שלא רוצה לעבור יחב"מ. מי שלא רוצה לעבור יחב"מ, שלא יהיה חלק מרשת קשר לאומית. ומי שלא מסוגל לעבור יחב"מ, שלא יהיה. אפשר לעשות את זה. שנית, צריך לרצות את זה. צריך להבין שיש שותפים אחרים, שהם גם כן מגיבים ראשונים, ששולחים אותם לקרב בלי תחמושת, וגם בלי לשמוע ובלי לראות. קודם כול, זו עמדה עקרונית וצריך לשים אותה על השולחן כשמדברים על רדיו לאומי. אי-אפשר לדבר רק על המגיבים הלאומיים. יש גם את צוותי צח"י, יש גם את צוותי כוננות יישוביים, יש גם צוותים במועצות האזוריות ובעיריות, וכו'. אם אתם רוצים לחבר את כולם, אז זה כמו בניית תמונת המצב היא מלמטה למעלה. שנים רבות הייתי קב"ט מועצה. בתור קב"ט, אני לא יודע מה תמונת המצב במושב מבלי שיש לי שם מישהו שבא ואומר לי מה תמונת המצב. כך בונים תמונת מצב. זה עוד אריח ועוד אריח ועוד אריח ועוד אריח, ואז יש פאזל. אתם צריכים למצוא על הרצף הזה עם מי אתם מדברים, גם במרחב האזרחי, או הסמי אזרחי. איך אתה קובע מי בחירום ומי לא? או שאתה נכנס וסוגר את עצמך, או שאתה יוצא החוצה. כל מי שיוצא החוצה, הוא חלק מהתמונה כשיש אירוע. אני חושב שזו האמירה. צריך להיות גם שו"ב ברור, אבל זה חייב להתחיל בקשר.
יושב פה נציג משרד התקשורת, ואני אגיד שהיום המועצות האזוריות והיישובים זה 1,020 יישובים. זה כל המדינה. אין היום יישוב בלי קשר כי מבינים שהדבר הזה קורה, ומבינים שצריך. אנחנו משלמים היום הון תועפות על תדרים וממסרים. כל אחד בנה לעצמו רשת קשר עצמאית. אף אחד לא יודע לדבר עם האחר. זאת אומרת, השטח לא מחכה 20 שנה. השטח בונה פתרונות. הכסף הזה יצא כבר. הוא יוצא כל הזמן. זה עצוב שאנחנו כמגיבים ראשונים צריכים לשלם כול כך הרבה כסף על תדרים. אנחנו לא ביקשנו את הדבר הזה. אנחנו מגיבים למציאות וצריכים לבנות את זה. שנית, כשכבר מושקע תקציב לאומי, לא סופרים אותנו. שימו את כל הארגונים ואת כל השותפים. זה לא רק משטרה, פיקוד העורף, כב"ה ואיחוד הצלה. יש פה את קק"ל, רט"ג. יש הרבה אנשים שיש להם. כל מי שיש לו יכולת לעבור יחב"מ, וכל מי שיש לו איזושהי יכולת פיקוח בחוק, צריך להיות חלק מרדיו לאומי. יש עניין של הרשאות, יש מיליון דברים שאפשר לסייג, וזה ברור לגמרי. אבל הוא צריך להיות חלק כי הוא חלק מהאירוע. עד כאן. תודה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אין לך מושג כמה חשוב לשמוע אותך כמי שחי את זה ובאמת מתוך השטח. כל אחד פה חושב שהוא הראשון שהגיע לשם. אבל, לא. אתה הראשון שנמצא שם. אתה זה שבא ואומר שיש אירוע בכלל.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
לא רק זה. אתה מייצג את הלקוחות, וזה מאוד מאוד חשוב.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
נכון.
אדוני, בבקשה.
<< אורח >> עוזי שלום: << אורח >>
עוזי שלום, מחזיק תיק ביטחון בעיריית ביתר עלית. מאוד התחברתי לדברי אלון, ואני רוצה להתקדם עם זה, לא רק ברמת המחדל והכאב אלא ברמת הפתרון. אנחנו עיר של 85,000 תושבים. רובם ככולם לא מחזיקי נשק והם לא חיים את נושא הנשקים. ב-7 באוקטובר חווינו התקרבות מהגדרות של היישובים מסביב. אנחנו מוקפים ביישובים עוינים, מחוסאן, נחלין, ואדי פוכין וכו'. ישבנו וחשבנו על פתרונות ודברים, והתקדמנו בהרבה דברים. יחד עם ראש העיר חשבנו גם על פתרון לאתגר שהצגת, אדוני היושב-ראש, של תמונת מצב משותפת. זה האתגר הכי משמעותי, כי ב-7 באוקטובר לקח לנו יום-יום וחצי לקום מהכאוס שהיה שם. זה אמור לקרות כך כמעט בכל סיטואציה. בשל כך התחברנו עם מערכת SEVEN, שהיא מערכת שמתחילה כרגע. ישראל פה איתנו והוא תכף יציג את המערכת. כל אחד שרואה את המערכת, אם זה במשרד הביטחון, בפיקוד העורף, ברשויות השונות, באמת אומר שזה מדהים.
שאולי הזכיר פה. הגורם האנושי לא תמיד יכול להכיר את כל תמונת המצב. יש לנו היום, ברוך השם, פה את ה-AI, וכולנו משתמשים בו. ישראל הוא מייסד המערכת. הוא השתמש במערכת עוד לפני שזה היה אצל כולם ב- ChatGPT והקים את המערכת המדהימה הזו. היא מייצרת תמונת מצב. היא גם מקבלת באופן מיידי מהתושבים שמחוברים לאפליקציה והם מדווחים מה שהם רואים, וגם הגופים השונים שמחוברים, בין אם זה כיתת הכוננות או אגף הביטחון. יש אצלנו גם יחידת רחפנים. כל הגופים מתחברים למקום אחד, והם נותנים את הדיווח שלהם, והמערכת יודעת, ואתם תראו את זה בהדגמה שהוא תכף יעשה, לקחת את כל הנתונים ולעשות מזה תמונת מצב אחת, כולל הכוונה בדיוק איזה כוחות צריך, מה צריך לעשות עם זה וכו'. אנחנו מציגים את זה.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
עוזי, אני הגעתי אליכם במרץ 2020, כשהתחילה הקורונה, יחד עם האלוף יוסי בכר ומטה מצומצם של אנשי פיקוד העורף. אני באתי בהתנדבות, לא מטעם הפיקוד, לכמה שבועות יחד עם העירייה. ראש העיר הנוכחי היה גם אז. בזמנו הצפתם הרבה מאוד פערים של היערכות העיר לחירום. מאז נכנסתי לכנסת. הייתי אצלכם בביקור אחד מאז. האם אתה יכול להגיד שכרשות המצב שלכם היום הוא יותר טוב, ושהתקדמתם, או שאתם חלילה באירוע דומה למה שראינו בבת ים ובבית שמש? האם אתם היום מרגישים שהרשות יכולה להיות מסונכרנת עם כלל הגורמים? תן לנו תמונת מצב.
<< אורח >> עוזי שלום: << אורח >>
אלון הזכיר שכל אחד מחזיק שישה-שבעה טלפונים ומתקשר עם כולם. זה קיים. אבל אוטומטית, בגלל שביתר היא יחסית עיר קטנה, הוא באמת מכיר. גם מנהל אגף חירום אצלנו והקב"ט וכל האנשים מכירים הכול, ואני חושב שיש התקדמות משמעותית מאז 2020. אני לא יודע להגיד ממש. אני משער לעצמי שיש פערים שאני לא מכיר אותם. אבל יש כן התקדמות. יש אצלנו הסתכלות משמעותית על החירום. בסוף, אנחנו עיר שנמצאת במקום המסוכן הזה. שמנו על זה דגש. ראש העיר כל הזמן מקצה משאבים מיוחדים לחירום ולכל מה שיכול להתקדם. והנה, אתם יכולים לראות שלא חיכינו לתקציב בשביל להכניס את המערכת הזו. מבחינתנו, אנחנו כבר הכנסנו את המערכת הזו לפעולה. השקענו שלושה-ארבעה חודשים של כל המומחים אצלנו באבטחת מידע כדי לוודא שמדובר במערכת שתעבור את כל הסינונים האפשריים של אבטחת מידע. כבר התחלנו להפעיל את זה בתרגילים שונים.
באתי להציג היום את זה בפני הוועדה כי אני חושב שהוועדה יכולה להיות המאיץ הטוב ביותר לדבר הזה ולהפוך אותו להיות גם ברמה הלאומית. יש מערכות ויש דברים וכל גוף היום מייצר מערכת וכו'. אבל צריך לפעמים לעשות זום אאוט על המקרים, ולקחת גם מישהו חיצוני שלא מתעסק כל הזמן במשטרה ובכב"ה וחי מאירוע לאירוע ומהפקת לקחים להפקת לקחים, אלא באמת מישהו בנה מערכת שרואה הכול באור אחר ויודעת לייצר תמונת מצב טובה.
אני חושב שכדאי שניתן למערכת להציג לנו בדקה-דקה וחצי להראות באמת במה מדובר.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
עוזי, תודה. לא יהיה לו יותר.
ישראל, בבקשה. רק אל תגיד את שם משפחתך כי יחשדו בנו.
<< אורח >> ישראל פוגל: << אורח >>
תודה רבה. נעים מאוד. אני מתחבר מאוד לדברי עוזי ולדברי היושב-ראש שכל נושא התקשורת בין הכוחות המגיבים הראשונים מבוססת על הצורך הראשוני של יצירת תמונת מצב. בלי תמונת מצב, אין כלום. על בסיס תמונת המצב שאנחנו מגבשים, וככל שהיא תהיה יותר מהירה, אנחנו נוכל לגזור את כל ניהול האירוע.
אני אתייחס לשלושה גורמים מרכזיים שראינו ב-7 אוקטובר. הכשל הראשוני הוא חוסר היכולת לגבש תמונת מצב. לקח הרבה מאוד שעות עד שהבנו מה קורה ביישובי העוטף. אנשים כבר היו בעזה וזאת בשעה שעדיין לא הבנו את גודל האירוע. כשל נוסף שהיה הוא ביכולת לתקשר בין הכוחות השונים. ואגב, הכוחות זה הכוחות הארגוניים, אבל אלו גם הרבה כוחות פרטיים מהשטח. כמו שאלון הזכיר, כיתות כוננות, מתנדבים, ואפילו נושאי נשק פרטיים שיוצאים מהבית ורוצים לסייע כי הם מבינים שיש מחבלים מחוץ לדלת. הפער השלישי זה היכולת לתקשר בין הכוחות לתושבים עצמם וכשאני רוצה להפעיל תושב מסוים ולתת לו הנחיות או לקבל ממנו מידע. זהו מקור מידע שהוא זהב, רק שאין דרך היום לקבל אותו.
בתוך הוואקום הזה הקמנו את מערכת SEVEN מערכת SEVEN היא מערכת מבוססת בינה מלאכותית. היא יודעת לייצר תמונת מצב מהירה מהשטח תוך פחות מ-60 שניות, גם ברמה הלאומית של כל מדינת ישראל, בעזרת בינה מלאכותית. המערכת הופכת כל תושב לחיישן חי ומתממשקת בעזרת אפליקציה או SMS.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
האם עד היום יש מישהו מגורמי הממשלה שפנה אליך, דיבר איתך ובדק את הדברים?
<< דובר_המשך >> ישראל פוגל: << דובר_המשך >>
כן, בוודאי. אנחנו כמובן בקשר עם רח"ל, פיקוד העורף, משרד הביטחון. בשבוע שעבר היינו אצל המשנה למנכ"ל. כן, יש לא מעט גורמים בעולמות האלה. גם עיריית ירושלים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מעולה.
<< דובר_המשך >> ישראל פוגל: << דובר_המשך >>
בכל אופן, בהיבט הזה המערכת יודעת, וברגע שקורה אירוע כל התושבים מקבלים התראה לטלפון. בעזרת בינה מלאכותית יש מוקדן אישי לכל תושב שהוא יודע לתשאל, לפי סוג האירוע, לפי אופי האירוע, ולהבין במהירות מה קורה באותה גזרה. כל המידע הזה מתוכלל על ידי בינה מלאכותית שמנתחת בזמן אמת על המפה את כל המידע, וכל הכוחות רואים את אותה תמונת מצב. מעבר לזה, אפשר כמובן לספק הנחיות לפי אזורים מסוימים לתושבים, לשאוב את המידע, וליצור חדרי שיחה בין הכוחות למי שקיבל כמובן את ההרשאות המתאימות ואת הסיווג המתאים. על בסיס זה אנחנו יודעים בפחות מ-60 שניות, כמו שאמרתי, לעשות תמונת מצב מלאה של 10 מיליון תושבי מדינת ישראל. אנחנו יודעים להציג את זה בפחות מ-60 שניות. לכל אחד יש מוקדן אישי. המוקדים לא קורסים, כוחות לא רבים בקשר כדי לנסות לאסוף מידע כי כולם רואים. קב"טים אומרים לי שהם לא יכולים לנהל אירועים כי הטלפון כל הזמן מצלצל כי לאנשים באמת חשוב למקבל את המידע. אבל לא יהיה צורך בזה. זה ייתר המון תעבורה על הקשר. כולם רואים את אותה תמונה ואין פער בזה. יש שפה משותפת.
באנו להציג את זה פה כי אנחנו חושבים שזה המקום באמת להטמיע את זה ברמה הלאומית, במקום דרך רשויות מקומיות. יש מגיבים ראשונים שהיום אין להם מענה בכלל. בוודאי לא תושבים וגם לא חברי צח"י וכיתת כוננות וכאלה. יש מערכות פנימיות שפה ושם שרשויות פיתחו. אבל מערכת כזאת תדע לתכלל בין כולם ותדע לתת את המעה הזה. זה מוצג בכותרת על המסך. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני שמח שנתתי לך את ההזדמנות הזאת להעלות את זה כי אתה מדבר אלינו בשפה ברורה יותר ממה שדיברנו עד עכשיו.
<< אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >>
אני רק רוצה להדגיש שהגורמים הרשמיים, פיקוד העורף, לא מכירים את המערכת, כפי שנאמר כאן. היה חשוב לי להגיד את זה.
<< אורח >> ישראל פוגל: << אורח >>
אני אחדד. אלוף משנה לוי יטח מכיר את המערכת, סגן אלוף ניר עידן מכיר את המערכת, ראש מדור טכנולוגיות בפיקוד העורף סגן אלוף מנחם פרידמן מכיר את המערכת, אלוף משנה רמי בר-לב, מפקד המועצה לשעבר, מכיר את המערכת היטב.
<< אורח >> מאיר רביבו: << אורח >>
האם אתה יודע כמה מערכות בתוך סגן אלוף מאיר רביבו מכיר? אני מכיר המון. בטח בניסיון שלי.
<< אורח >> ישראל פוגל: << אורח >>
לא אמרתי שכולם מכירים, אמרתי - - -
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
שבו ותלמדו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
שאולי, אמרתי לכם מראש, אני לא ועדת חקירה ואני לא מחפש אשמים. אני מחפש לראות איך כן מובילים פתרון. אני חושב שמהשיח שיצרתם פה, לפחות לי, ואני מניח שגם למשה, יש כיוונים שאנחנו כן יכולים להמליץ עליהם כדי להוביל פה באמת תהליך קצת יותר מוסדר.
האם עוד מישהו רוצה להתייחס?
<< אורח >> יורם מרסיאנו: << אורח >>
כן. אדוני היושב-ראש, לגבי סוגיית הרדיו –– אני רוצה להגיד שככל ש"ניצן", וזה יכול להיות, היא הבסיס לרדיו הלאומי, מי שנכון להוביל את זה זו משטרת ישראל.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
משום מה אני מסכים איתך. תודה.
חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אדוני, קודם כול, תודה על קיום הדיון. שוב למדנו כמה דיונים כאלה הם חשובים. אני רוצה להציע כאן שלוש נקודות קצרות לסיכום: האחת, לייצר תמונת עתיד. שמעתי פה לפחות שתיים שונות. כמו שאנחנו יודעים, קשר ושו"ב, זה לא אותו הדבר. השאלה היא האם הולכים פה על קשר שכולם ידברו בו או על שו"ב מלא. יש גם כמה אופציות ביניים. על זה צריך להחליט. שתיים, לא ברור לי מי הגורם המוביל. יש פה הצעה, והיא הצעה ראויה. אנחנו כבר יודעים שאנחנו צבא שיש לו מדינה, ובהרבה מאוד דברים בזמן אמת פקע"ר בסוף לוקח פיקוד. גם אם אנחנו אוהבים את זה, גם אם לא, זה מה שקורה במבחן התוצאה. צריך לשאול את השאלה. אין לי בעיה שהמשטרה תוביל. אני אשמח, וזה גם הגיוני. אבל חייבת להיות פה החלטה. להבנתי, מי שאמור להוביל תהליכי החלטות כאלה זה מל"ל. בסוף, הוא ממליץ לממשלה, לראש הממשלה. שלישית, אני חושב שהיה נכון שנצליח לצאת, אם לא מהישיבה הזו, אז מההמשך שלה, עם תוכנית, לוח זמנים, תקצוב, וכמובן גורם אחראי ואבני דרך שהוועדה תוכל לפקח עליהן, אם לא בכנסת הזו, אז כבר בכנסת הבאה, ושהדברים האלה יהיו על סדר היום שלנו ושנוכל לעקוב אחריהם. אני אומר לכם, מי שיוביל פה בסוף זה מי שידחוף הכי חזק. אז פשוט תדחפו הכי חזק. ככה זה הולך.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
יפה. תודה, חבר הכנסת משה טור פז. מאחר ואני ואתה לא יודעים איפה נהיה בכנסת הבאה, אני יכול להבטיח לך שלאה תמשיך להיות מנהלת הוועדה לביטחון לאומי, והיא תרשום את זה ותדאג שיתבצעו בזה דיונים נוספים. על זה אין לי שום ספק.
מכובדיי. רשמתי פה לעצמי שמרוב כוחות ויכולות אין פו"ש – הסגנון של מרוב עצים לא רואים את היער. יש פה כל כך הרבה רצון טוב, ובאמת אני יכול לבוא ולומר על כל אחד מהגופים שדיבר פה מודע לצורך. אתם מודעים לגודל הבעיה. אתם מודעים גם לצורך לקיים תמונת מצב כדבר בסיסי או כדבר שמוביל הכול. רק מילים טובות יש לי להגיד לכל אחד מאלה שהציגו פה בהיבט של הכוחות המבצעיים: פיקוד העורף, משטרת ישראל ומשרד לביטחון לאומי, כב"ה, מד"א. אני מניח שגם איחוד הצלה, שלא נמצאים פה. אין לי שום ספק שכולם רוצים לעשות את העבודה הכי טוב.
אבל הבחינה היא לא בכמה אנחנו רוצים, אלא בכמה אנחנו מצליחים. לצערי הרב, הלקח העיקרי מאירוע השרפה בכרמל, ואני מאוד שמח שהזכרתם את זה, וכבר אז השפה המשותפת הייתה הלקח העיקרי שאותו צריך ליישם. אבל אותו לא יישמו. אני לא רוצה לחכות לעוד שרפה בכרמל או לעוד טיל שפספסנו אותו או לא הצלחנו ליירט אותו והרג בנו. אנחנו חייבים לראות איך אנחנו כן מובילים פה תהליך פתרון.
ואמר נכון חבר הכנסת משה טור פז, פו"ש זו התוצאה. התהליך הוא שו"ב. אנחנו חייבים לראות שהשליטה ובקרה שלנו קיימת כדי באמת לייצר את אותה תמונת מצב. וזה לכל אירוע. לכל אירוע שמוגדר אר"ן אנחנו חייבים להתייחס כאל משהו שבו חייבת להיות מערכת רדיו לאומית. זה חייב להיות.
ולכן, אין לי שום ספק שמי שצריך להוביל את המשימה הזאת בהיבט של יישום או תכלול עבודת מטה זה המל"ל – זה הגוף הנכון. מי שאמור לבצע את זה בשטח כפרויקטור, זה אף אחד מכם. זה רח"ל. הוא הגורם, הוא רשות חירום לאומית. בזה צריך להכניס את משרד הביטחון. לצערי הרב, אין לו פה נציג בדיון. המל"ל, יחד עם משרד ראש הממשלה, צריכים לייצר את עבודת המטה. מי שאמור בסוף לבצע אותה או לפקח על הביצוע שלה זה רח"ל. המשטרה, תמשיך להוביל את הפיתוח של אותו מכשיר קשר. אני בכוונה מוריד את זה לרמת מכשיר הקשר, אבל מי שהתחיל בזה, ונכון שימשיך בזה, זה המשטרה. אבל אנחנו חייבים לראות שהנושא הזה קורה.
דיבר פה אלון. הוא העלה ביתר שאת את הצורך לחבר לתוך המערכת הזאת את המערכת האזרחית ואת היישובים. הם הראשונים שנמצאים שם בכל אירוע, ואנחנו מפספסים אותם. תראו כמה השקענו מ-7 באוקטובר במערכת הגנה, ביטחון והצלה אזרחית. אגב, מה שפספסנו עד ה-7 באוקטובר. כיתות כוננות, נשקים, שיטור עירוני, סיירות ביטחון – ייצרנו את כל הדברים האלה כי הבנו שפספסנו בהגנה האזרחית. הכנסנו את ההגנה האזרחית, והם בכלל לא בתוך המערכת. נדמה לי שדווקא ישראל מציג פה איזשהו ניסיון להכניס גם את המערכת האזרחית. זה לא נוגע באופן אישי לכל אחד מכם, אבל זה נוגע לסיכום שנוציא, כי מל"ל ורח"ל יצטרכו להתעסק בזה. ואם תהיה לי או למשה אפשרות להשפיע על זה גם בכנסת הבאה, הלוואי ואני אצליח לקיים דיון בעוד חודשיים על העניין הזה, אבל לא נראה לי שנצליח. אם כן, זה יהיה נהדר. אם לא, אז בכנסת הבאה, אם משה ואני נהיה שם, אני בטוח שאנחנו נדאג שזה כן יעלה על ראש שמחתם של הגורמים. כי אמרתי לכם את זה בפתיחה, בואו נחשוב שהמערכת הזאת יכולה להציל את חייו של אחד שהוא קרוב משפחה שלנו, הילד שלנו או הנכד שלנו. ככה צריך להסתכל על זה. כי אם נסתכל על זה רק במונחים של כסף וקשר ותדר, לא נגיע לשום מקום. זו מערכת מצילת חיים אחרי שהאירוע כבר קרה, אחרי שהשרפה קרתה, אחרי שהטיל כבר פגע. כי כל המערכות שנועדו לעצור את זה לפני, כנראה לא הצליחו, וזה קרה. ככה צריך להסתכל על זה.
אנחנו נוציא את הסיכום הזה גם למשרד ראש הממשלה, גם למשרד הביטחון, גם למל"ל, גם לרח"ל, וכמובן לכל אחד מהגופים שהגיעו לכאן. אין לכם מושג כמה אני מודה לכם על השותפות הזאת פה. אמרתי את זה בדברי הפתיחה. זה אחד הדיונים שהיה לי יותר כיף לנהל אותם כי הם באמת משהו שנוגע בבסיס העיסוק של הוועדה לביטחון לאומי. תודה.
הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:37. << סיום >>