פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 457
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ב' בתמוז התשפ"ו (17 ביוני 2026), שעה 09:59
סדר היום:
<< נושא >> דיון מעקב על הסיוע לחיילים בודדים עולים חדשים וחסרי עורף משפחתי לאחר שחרורם << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד קריב – היו"ר
יבגני סובה
מוזמנים:
אלונה אילת
–
מנהלת התכנית הלאומית לצעירים וצעירות במצבי סיכון, משרד הרווחה והביטחון החברתי
ירדן גרנירר
–
מנהלת תחום תקצוב ותמחור אגפי, מינהל של"מ, משרד הרווחה והביטחון החברתי
רויטל בנאדרת
–
ר' היח' להטבות ומלגות חוץ, חיימ"ש, משרד הביטחון
אייל כץ
–
סגן מנהל חטיבת צעירים, משרד העלייה והקליטה
ד"ר אילה אליהו
–
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
דב ליפמן
–
חבר הכנסת לשעבר, מנכ"ל, יד לעולים
רס"ן לי-אור שלג
–
רמ"ד בודדים, צה"ל
ליאורה רובינשטיין
–
מנכ"לית, המרכז לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין
אביטל חן
–
חיילת בודדה חסרת עורף משפחתי משוחררת
יונתן למברט
–
חייל בודד במילואים
נחמן ידגר
–
חייל בודד חסר עורף
משתתפים באמצעים מקוונים:
ליאת גואלי
–
ראש תחום פרט וחריגים, משרד הבינוי והשיכון
סא"ל טל סמואל דדון
–
רע"ן פרט, צה"ל
מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח
רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> דיון מעקב על הסיוע לחיילים בודדים עולים חדשים וחסרי עורף משפחתי לאחר שחרורם << נושא >>
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
חברים, בוקר טוב לכולם. אנחנו נמצאים בדיון קצר שמהווה מבחינתי דיון המשך או דיון מעקב בתוך סדרת הדיונים שאנחנו מקיימים על הסיוע לחיילים בודדים, בין אם הם עולים חדשים ובין אם הם חסרי עורף משפחתי, כאן בוועדה. הדיון הזה נקבע ממילא כחלק מרצף הדיונים שאנחנו מקיימים, אבל בין הדיון הקודם לבין הדיון הנוכחי צפה גם בתקשורת סוגיה שנוגעת לסיוע בשכר דירה וחשבנו שנכון יהיה להבהיר את הדברים, ובעיקר לסמן את היעדים האסטרטגיים בנושא הזה להמשך הדרך.
אנחנו נמצאים כבר בעיצומה של השנה התקציבית הנוכחית, בוצעו קיצוצים רוחביים דרמטיים בתקציבי כל המשרדים, ומכיוון שבעוד שבועות אחדים הכנסת הזו מסיימת את כהונתה, בהקשר הספציפי הזה של הנושא של סיוע בשכר דירה המטרה שלי היום היא קצת להבהיר את הסוגיה מעבר לכותרות שהיו בתקשורת, למפות איפה אנחנו עומדים מבחינת משרד העלייה והקליטה, מבחינת משרד הביטחון, להבין מה היה בעבר במשרד הרווחה במסגרת התוכנית הלאומית, מה הם אולי הצרכים. ואני אומר עוד פעם, מבחינתי, הסיפור הגדול הוא לסמן בעבור הממשלה הבאה את היעדים האסטרטגיים בהקשרים האלה כדי שבתקציב 2027 הדברים יקבלו ביטוי יותר משמעותי.
אין לרשותנו הרבה זמן ואנחנו גם נרצה לחזור לסוגיות שעסקנו בהן בדיונים הקודמים. תודה לכל מי שטרחו ובאו והצטרפו אלינו כאן באולם הוועדה, תודה למי שהצטרפו בזום. אני ישר ניגש למשרדי הממשלה, אחרי זה נוכל לשמוע גם חברים נוספים, נציגי הארגונים ואזרחים שאיתנו.
ברשותכם, אני רוצה לפנות לשלושת משרדי הממשלה שהם השושבינים המרכזיים של העניין ולהתחיל עם משרד הביטחון, ולהבין ממשרד הביטחון, כדי שיהיה לנו פעם אחת מרוכז, מסודר, מה הסיוע בשכר דירה שניתן לחיילים בודדים גם במהלך השירות הסדיר, גם לאחר השירות הסדיר, ומה הסיוע שניתן לחיילי מילואים שמוגדרים כחיילי מילואים בודדים בתחום הדיור וההשתתפות בהוצאות המחיה, איך הדברים הללו בנויים.
יש פה שלוש סוגיות בחלוקה מבחינת החיילים: יש את השאלה מה הסיוע שניתן לחייל בודד בזמן שירותו הסדיר בתחום הזה של מגורים ושל מדור. הסוגיה השנייה היא מה מערכת הביטחון נותנת לחייל כשהוא משתחרר כאיזושהי תקופת הסתגלות בנושא הזה של דיור. חייל שיש לו עורף משפחתי משתחרר ומהבקו"ם הוא חוזר לישון בבית של ההורים, שהוא ביתו. אנחנו רוצים להבין מה ניתן לחייל בודד שמשתחרר מסדיר מבחינת הסיוע במדור בתקופת המעבר. והדבר השלישי שהוא רלוונטי לתקופה האחרונה – יש חיילי מילואים בודדים שמשרתים מאות ימים. מטבע הדברים, לא כולם, הגיוני שהם יחזיקו בהכרח דירה בשכר דירה מלא כשהם לא נמצאים בדירה או לא היו בדירה.
אנחנו רוצים להבין האם במסגרת אותה חבילה שנבנתה לחיילי המילואים הבודדים יש גם איזושהי התייחסות לנושא הדיור. אנחנו יודעים שהיו כל מיני דברים, אנחנו רוצים לעשות יישור קו. אחרי זה נשמע את התוספת ואת ההתייחסות של משרד העלייה והקליטה לגבי הקטגוריות האלה כשמדובר בעולים, ואז נגיע גם למשרד הרווחה ונבין איפה משרד הרווחה בתמונה, כשאני בא ואומר שמטבע הדברים משרד הרווחה הוא פחות נמצא בחיבור עם הצבא. סוגיית חסרי עורף משפחתי היא רחבה יותר מסוגיית המשרתים בצבא, אנחנו רואים את זה גם במספרים של החיילים הבודדים בתוך סך מקבלי הסיוע. ננסה להבין מה קרה פה עם האירוע השנה, אבל אני אומר עוד פעם, אני כבר חושב על החקיקה של הכנסת הבאה. בואו נתחיל עם מערכת הביטחון, משרד הביטחון וצה"ל.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
בוקר טוב, שמי רויטל בנאדרת ואני ראש היחידה להטבות ומלגות באגף לחיילים משוחררים ומילואים במשרד הביטחון. אני אתייחס בדבריי למענה שאנחנו נותנים לחיילים בודדים אחרי שחרורם, כי מענה שניתן בתוך השירות יימסר על ידי ליאור.
חייל בודד, בין אם הוא חסר עורף משפחתי, קרי יליד הארץ שהוא מנותק קשר מהוריו, או חייל עולה, אין אצלנו הבחנה בין השניים, מקבל בתמורה להצגה של חוזה שכירות סיוע בגובה 12,000 שקלים בשנה הראשונה לשחרורו משירות החובה, הוא מקבל את זה בשני חלקים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כל חייל בודד מקבל למשך שנה משחרורו מהסדיר, 1,000 שקל בחודש למשך שנה, השתתפות בשכר דירה או סיוע בתחום המדור.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
נכון מאוד. היום הוא מקבל את זה בשתי פעימות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
שתי פעימות.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
6,000 ו-6,000, וזה המענה שניתן לכל חייל בודד שמסיים את שירותו ופונה לאגף כדי לקבל סיוע, כאמור, בכפוף להצגת חוזה שכירות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
וזה מחייב פנייה אקטיבית, כי אתם רוצים לראות חוזה.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מתחדדת כאן השאלה של מיצוי הזכויות. אני לא יודע מתי הכנסת באמת תשמוט את הפטיש, מבחינתי, כמה שיותר מוקדם, אבל אני כן אבקש לקבל מכם, לא יודע אם נעשה דיון או לא, אבל אני כן אבקש את הנתונים המספריים. אנחנו יודעים כמה חיילים בודדים משתחררים כל שנה, סביב ה-7,000 חיילים, נכון? כי בכל מחזור יש לנו - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
בכל רגע נתון יש כ-8,000 חיילים בודדים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בכל רגע נתון, סליחה. אני מניח שכל שנה משתחררים 3,000 חיילים בודדים, פחות או יותר.
<< אורח >> טל סמואל דדון: << אורח >>
כ-3,500 חיילים בודדים שמשתחררים כל שנה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מאוד מעניין אותי לדעת, אני מניח שרובם שוכרים דירה.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
אני יכולה להגיד לך, הנתונים ברשותי. מאחר ואני מנהלת את ההטבה הזאת וחיה אותה יום-יום, אנחנו מדברים על סדר גודל ממוצע של בערך 2,900 חיילים משוחררים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זאת אומרת, יש מיצוי גבוה יחסית.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
יש מיצוי גבוה של המלגה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור. כדרך אגב, התשלום הוא רק באמת בעבור השנה הראשונה או שהתשלום הוא למשך שנה?
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
הוא למשך שנה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני שואל, בואו נאמר שחייל בודד השתחרר, עכשיו הוא חייל בודד עולה, הוריו בחו"ל, והוא בשנה אחרי שחרורו נוסע או לטיול אחרי צבא או נוסע להוריו שנשארו אי שם והוא איתם חצי שנה ואז הוא חוזר.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
אין עם זה שום בעיה, הזכות שמורה לו כל זמן שהוא מגיש את הבקשה בשנה הראשונה לשחרור, 12 חודשים קדימה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ואם הוא מגיש את זה אחרי שנה?
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
הוא לא זכאי להטבה. אני יכולה להגיד שאנחנו פועלים להגדיל את טווח הזכאות ל-24 חודשים, זאת אומרת שהזכות הזאת תהיה שמורה לו בעתיד הקרוב ממש לשנתיים ולא לשנה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אבל למשך שנה.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
למשך שנה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זאת אומרת, פרק הזמן להגשת הבקשה יגדל לשנתיים כי אנשים יוצאים לטיול אחרי צבא וכולי.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
יש צפי מתי זה יקרה?
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
אני מאמינה שבתחילת 2027.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
אני יכולה להגיד שאנחנו פועלים כדי להעלות את התעריף החודשי מ-1,000 שקלים ל-1,200 שקלים. המשמעות היא שבמקום 12,000 שקלים, ההטבה תהיה 14,400. כמובן שאם היה לנו את מלוא התקציב הנדרש, זאת אומרת, אם היינו יכולים להתאים את גובה ההטבה ליוקר המחיה ולשוק השוכרים - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בוקר טוב לחבר הכנסת סובה. בסדר גמור, זה לגבי חיילים בודדים בסדיר עובר לשחרורם, נכון? אחרי שחרורם.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
נכון מאוד.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
חוץ מההטבה הזו, אילו עוד תמיכות כספיות ניתנות לחיילים בודדים בסדיר עם שחרורם?
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
המון. בעיקר בתחום הלימודים, מלגת "ממדים ללימודים" שמממנת להם 100% משכר הלימוד, לימודי הנדסאים שהם מקבלים, הכשרות מקצועיות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אבל זה לימודים, הכשרות מקצועיות. האם ישנה - - -
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
אין מעטפת תמיכה קבועה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
פשוט שאני אדייק בזה, חוץ משכר הדירה אין תמיכה, נקרא לזה בהוצאות החיים. התפיסה היא שיש מענק שחרור, נכון?
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
נכון מאוד. מענק שחרור שעומד לרשותם לכל מה שירצו לעשות בו, וכמובן גם פיקדון, אבל הוא מיועד למטרות שהמחוקק קבע.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, ברור, אבל יש מענק שחרור.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
יש מענק שחרור.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מענק השחרור לחיילים בודדים גדול יותר ממענק השחרור לסדירים?
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
על כמה הוא עומד?
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
זה תלוי באופי השירות, האם הוא היה לוחם, תומך לחימה או אחר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
סדרי גודל?
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
זה יכול לנוע בין 20,000, אם אני לא טועה, פחות או יותר, ללוחמים.
הכי גבוה זה 20,000 שקלים ללוחמים. זה מענק שמקבלים אותו תוך 60 יום מרגע שחרורם. תומכי לחימה מעט פחות, ואחר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני רושם לנו כוכבית, אני לא יכול לבקש את זה שתרשמו לעצמכם, אני רושם לנו כוכבית להמשך העיסוק: האם לא נכון גם לדבר על איזושהי דיפרנציאציה שחיילים בודדים יקבלו מענק שחרור טיפה יותר גבוה? אני מניח שיש הרבה מאוד הוצאות מעבר לחוזה השכירות.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
לחלוטין.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
שחייל שחוזר לתא המשפחתי העוטף, אפילו תראו, עזבו, ברמת קניות אוכל, אני מניח שלא כולם, אבל אני מניח ש-95% מהחיילים הלא בודדים חוזרים בשלב הראשון לבית ההורים, לא משלמים חשמל, לא משלמים מים.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
כל הוצאות המחיה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני אומר עוד פעם, אני לא חושב שאפשר ללכת פה עד אין קץ, אבל אותה תפיסה שאומרת שאנחנו מסייעים במדור צריכה לבוא לידי ביטוי גם בהבנה שיש הוצאות מחיה. לא קובע כרגע מסמרות, אבל תצא בקשה שלנו למשרד הביטחון. כי אני גם חושב שכשעושים את המכפלות, לא מדובר בסכומים. כל שקל חשוב, אבל אם יש 3,500 חיילים בודדים שמשתחררים בשנה ובכל זאת אנחנו כן נייצר דיפרנציאציה בין לוחמים ואורך שירות, אלה סכומים של כמה מיליוני שקלים בשנה. אבל אני חושב שהסיפור הזה של, בין אם תקראו לזה הגדלת מענק השחרור או פשוט מענק הוצאות מחיה לכמה חודשים הראשונים.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
אני יכולה להגיד שדווקא בגלל ההבנה שהסיוע שניתן באמת ברוחב לב, אבל לא באמת מספיק, אנחנו פועלים בכל מיני דרכים יצירתיות לסייע מעבר למה שכספי החוק והאוצר מאפשרים לנו לסייע. ורק לאחרונה חילקנו לכמעט 800 חיילים בודדים תווי קנייה לצריכת מזון, אבל מבוססים על תרומה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זהו, הסיפור, גם מבוסס תרומה, וגם בסוף אנחנו נמצאים באיזשהו פיק של Awareness ציבורי.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
שאין לדעת אם - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אנחנו מייחלים שנחזור לאיזושהי שגרה קצת יותר שפויה של חיים אזרחיים במדינת ישראל, ואז, לצערי, במידה מסוימת, המודעות הפוליטית והציבורית ולכן. את אמרת שזה מוסדר בחוק, המסלולים האלה, או שזו החלטה של המשרד? למשל היום החלטה להגדיל מענק שחרור או לתת מענק הוצאות מחיה לחייל בודד זו החלטה של המשרד או שזה דורש חקיקה?
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
זה דורש חקיקה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה חוק חיילים משוחררים.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
לא, הקרן לסיוע נוסף זו קרן שהוקמה מחוק - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מבין. טוב, אנחנו נבדוק את הסוגיה או את השאלה האם יכולה להתקבל החלטה בצה"ל ובמשרד הביטחון שנותנים מענק מחיה לחיילים. אני אשמח להבין אם זה דורש חקיקה, בסדר? בכל מקרה תהיה לנו - - -
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
זה דורש חקיקה, כי הייתה חקיקה בעבר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תראו, אין לי ספק שהרוב מוסדר היום בחקיקה.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
גם להמשך סיוע גם אחרי שחרור.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר, עדיף תמיד שיהיה בחקיקה, השאלה אם אפשר לעשות גם דברים כאן בהחלטות מנהליות. אבל בסדר, נבדוק את זה, אני רק רושם לעצמי את הסוגיה הזו. זה לגבי חיילים בודדים שמסיימים את הסדיר, נכון?
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
נכון. חיילי מילואים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
חיילי מילואים.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
חיילי מילואים בודדים הם מבחינתנו חיילים בודדים לכל עניין ודבר, כך שהסיוע שניתן להם זהה לסיוע של חייל בודד שאינו עושה מילואים. למשך תקופה של בערך שבעה חודשים, במסגרת החלטת ממשלה שניתנה, הוחלט להאריך לחיילים בודדים שעשו שירות מילואים ברצף מהשירות בחובה, ממש ברצף, ביום שלמוחרת, הוחלט לאפשר להם ליהנות מההטבה הזו, להאריך את משך ההטבה להגשת המועד לבקשת שכר דירה לאורך התקופה שבה הם עשו את שירות המילואים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ברור, אבל אין היום שום מסלול מבחינתכם של השתתפות בהוצאות המדור, המחיה.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
לא מטעם האגף לחיילים משוחררים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור, וזה גם נכון בכלל, הוקם עכשיו, תא המילואימניקים הבודדים יושב איפה?
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
מרכז הבודדים מכיל אותו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
של צה"ל.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
מרכז הבודדים מכיל גם את תא הבודד המשוחרר שנותן מענה גם לאוכלוסיית המשוחררים עד עשור משחרור, ובתוך זה למשרתי הקבע ולמשרתי המילואים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור. זה לגבי מה שניתן ממשרד הביטחון. בואו נבין איפה באמת מדור בודדים פה.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
עוד אני אוסיף על מסיימי השירות, בנוסף למה שציינה אדרת. כאשר משתחררים בגין פרופיל 21, שאנחנו מבינים שההיערכות לשחרור הייתה מאוד מוגבלת, זה בדרך כלל בתהליך שהוא קצר, שהוא פתאומי, וזה בהכרח בנסיבות שהן משבריות. אנחנו נותנים עוד מענק שניתן עם מפרעה תוך 72 שעות של 5,000 שקלים כדי לאפשר את תקופת ההתאוששות הזו. ברור לנו שאלו לא צעירים במצב אסוף ותפקודי שלמוחרת השחרור יצאו לעבוד.
בנוסף לזה, כל מי שמסיים את שירותו הצבאי כחייל בודד זכאי לשלושה חודשים של מגורים בבית החייל, מענה שהם מממשים, גם מאפשר להם לחסוך כספים ולהתארגן. משרתי המילואים יכולים להמשיך לגור בפתרון הדיור שלהם, לא רק בית החייל, גם קיבוץ, גם דירת אל"ח, כל פתרון דיור צבאי שהם יבחרו, לאורך כל תקופת המילואים שלהם, ורק כאשר תסתיים תקופת המילואים בצו, עוד שלושה חודשי התארגנות כמו כל הבודדים. אם בתוך שלושת חודשי ההתארגנות הם הופעלו מחדש למילואים, כמובן שימי ההפעלה האלו לא נמנים על שלושת חודשי ההתארגנות. אני אגיד שאנחנו בוחנים החרגות ברוחב לב, ברוחב יד ודואגים באמת למענים פרטניים עבור כל משרת מילואים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
את מדברת על משרתי מילואים שנוצר בעניינם רצף מהסדיר, נכון?
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הם חיילים בודדים בסדיר, יש להם פתרון מגורים בסדיר, שזה או בית חייל, או דירת אל"ח, או קיבוץ.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
או השתתפות בשכר דירה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
או השתתפות בשכר דירה. ואז אתם אומרים, אם הם משתחררים ומיד מחוילים למילואים, כמו שקרה.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
מה שקרה אצל מרבית הלוחמים. אנחנו ממשיכים להם ברצף את המענים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מה קורה אם אדם היה חייל בודד, סיים את שירותו, שוחרר?
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
משוחרר חמש שנים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אפילו לא חמש שנים, שוחרר שנה. עכשיו יצא ל-150 ימי מילואים. פה אנחנו עם איזשהו סיוע?
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
לא משהו שהוא כמענה שורשי רציף, אלא דרך קרן הסיוע למילואים וכמענה שהוא חריג, מה שבהכרח שם את העניין הזה בסימן שאלה ולא כמשהו שניתן לצפות אותו ולהסתמך עליו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
וזה נכון גם למדור וגם להוצאות מחיה.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
נכון. כן יש אילו שהם החזרים שהם קבועים, כמו טיפולים רגשיים וכולי, אבל ככלל לא.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
סליחה, פספסתי. חייל בסדיר מקבל סיוע, עדיין יש את הנוהל הזה שהוא מקבל שנה מאז השחרור סיוע לשכר דירה?
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
נכון, דרך משרד הביטחון.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
דרך משרד הביטחון. כשחייל סיים את השירות הסדיר ומיד המשיך את השירות במילואים - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
היא הסבירה את זה. הזכות עומדת לו.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
הזכות עומדת לו? אחרי שהוא יסיים את המילואים ימשיך לקבל שנה?
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
וזה בוודאות?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זה מה שאת אמרת.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
זה מה שאני אמרתי.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
לא הבנתי את זה.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
הזכאות ליהנות מההטבה הזאת הייתה שמורה לו מפני שזה ניתן במסגרת החלטת ממשלה שפגה ב-31 בדצמבר 2025. זאת אומרת שנכון להיום, חייל בודד שעושה מילואים ברצף, עדיין שמורה לו שנה אחת.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
רק שנה.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
ואם בתוך השנה הזאת הוא עשה חמישה חודשים מילואים, אין לו. זו המהות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני רוצה לשאול, את אומרת שההארכה הזאת הייתה רק מכוח החלטת ממשלה?
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
שאפשר בעצם לחדש אותה.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
אפשר להאריך אותה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כמה חיילים בודדים אתם יודעים לומר היום שהם נמצאים בסיטואציה הזאת של גיוס מיידי למילואים?
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
ברצף משירות סדיר למילואים?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
על כמה אנחנו מדברים פחות או יותר?
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
טל, יש לך נתון עדכני?
<< אורח >> טל סמואל דדון: << אורח >>
לא, אני לא אוחזת בנתון של זה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
סדרי גודל?
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
לדעתי לא הרבה.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
אני יכולה לציין מלפני כחצי שנה, אבל אני לא יודעת כמה, הנתונים מאוד משתנים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לפני חצי שנה כמה היו פחות או יותר?
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
לפני כחצי שנה זה הגיע לכ-1,000 חיילים בודדים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
טוב. מה שאני מבקש - - -
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
באחוזים כמה זה? מתוך כמה באחוזים?
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
מתוך המשתחררים זה כמעט שליש.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
כלומר, שליש המשיכו בשירות מילואים מייד אחרי שחרורם מהסדיר, שזו עוד תופעה שהיא בעיניי חמורה, אבל זה משהו שמתקשר לכל הדיונים בוועדת חוץ וביטחון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בואו נעשה ככה, כדי שנהיה מאוד קונקרטיים, ותודה, חבר הכנסת סובה שחידדת את הנקודה הזו. אני מבקש לקבל את הנתון העדכני, שתיעשה בדיקה נכון לרגע הזה כמה חיילים בודדים יש בשירות מילואים שהם ברצף שירות מהסדיר. כי הדבר המרכזי לגביהם זה איך אנחנו פונים היום למשרד הביטחון בבקשה שייזמו החלטת ממשלה. אם צריך פה החלטת ממשלה, אני אומר עוד פעם, לדעתי, אם זו החלטת ממשלה, גם אולי אפשר לקבל את זה בהחלטה של שר הביטחון. אנחנו לא מדברים על תוספת תקציבית כי אנחנו מדברים כאן פשוט על הארכת מועד הזכאות לממש את אותה הטבה.
בואו נבדוק את זה. אני חייב גם לומר שבעיניי, וזו כבר סוגיה יותר מערכתית שאני מבקש שתיבדק: חייל בודד השתחרר מסדיר, חודשיים נסע לבקר את המשפחה שלו, אחרי זה המשיך עוד חודש לעבוד במחנה קיץ של הסוכנות, חזר לארץ שלושה-ארבעה חודשים אחרי, וחודש אחרי הוא נכנס לחמישה חודשים של מילואים. הבן אדם הזה הרי לא ילך וישכור דירה עכשיו בחוזה וכולי, נכון? לא יודע איפה הוא יהיה בינתיים.
לגבי הסיטואציה הזאת יש פה שתי שאלות: שאלה אחת היא, החייל הבודד הזה שחזר לארץ מהטיול אחרי צבא, גויס למילואים, עוד לא הספיק להתארגן פה על דירה, הצבא, פה אני פונה לתא המילואימניקים הבודדים, הצבא יעמיד לו איזה פתרון דיור בחודשי המילואים האלה, הפעילים? הוא יוכל ללכת לבית החייל? הוא יקבל דירת אל"ח?
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
ברגע שהוא משוחרר, משרד הביטחון, ההשתתפות, לא הצבא.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, אבל זו לא השתתפות, תעזבו, הוא לא שוכר.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
אני מבינה. אם אנחנו יכולים לאכלס אותם בפתרונות הדיור הצבאיים שלנו, התשובה היא לא. זה לא משהו שקורה, זה גם משהו שיכול לייצר לא מעט מורכבויות. בסוף, בפתרונות הדיור האלו יש מקבץ של חיילים, אחריות לכולם. יש כאן צעיר בלי מפקד, לא בשירות, שאף אחד לא רואה אותו מדי יום. מורכב. הייתי שמחה לראות אותנו נותנים להם השתתפות בשכר דירה, נוספת, לתקופה ארוכה יותר. אני גם חושבת שזה הרבה יותר מתכתב עם הרצון האישי שלהם כמי שהשלימו פרק ורוצים לצאת לחיים הבוגרים אבל חייבים איזשהו ריכוך לכל ההתמודדות.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
אני יכולה להגיד שאנחנו נאפשר להם לגור בבית החייל.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בזמן שירות מילואים פעיל, זו הכוונה.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
כן. בבתי החייל אנחנו נאפשר להם.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
לאילו בתי חייל את מתכוונת?
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
לכל השמונה שיש בארץ.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
נצטרך לדבר על זה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תראו, זה שאנחנו יושבים פה חברי כנסת ופתאום עולה לנו סוגיה, זה עוד לא אומר שזו בעיה אמיתית. אני רק מחדד את השאלות כדי להבין מה הצבא ומשרד הביטחון מציעים לחייל מילואים בודד בזמן שירות המילואים הפעיל שלו. הוא יוצא פעם בשלושה שבועות. כדרך אגב, אני הייתי אומר, חבל שהוא יבזבז את ההטבה שהיא מוגבלת.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
בית החייל מאפשרים לו. אם הוא מעוניין, בית החייל מאפשרים לו בזמן שירות המילואים הפעיל.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זאת השאלה, בסדר גמור, הבנתי. הבקשה של חבר הכנסת סובה היא חשובה מאוד ואנחנו נוציא אותה בסיכום. את אומרת לנו שכרגע אין תמיכה במדור כפונקציה של כמות המילואים שהחייל עשה, ניתנו כל מיני הטבות וכולי. איך את רואה בהסתכלות קדימה את עיקר התפקוד של תא המילואימניקים הבודדים? בדיור הם אומרים שהם לא יתעסקו מעבר להטבה של המשרד.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
אבל זה גם לא מה שאנחנו אמרנו. בתוך מרכז הבודדים, לאורך כל קצוות השירות, בתוך תא הבודד המשוחרר אנחנו מבינים שיש שונות בין המשוחררים לבין משרתי הקבע לבין משרתי המילואים. אגב, כל הסוגיות הללו לא פוגשות את משרתי הקבע. ובהתייחס למשרתי המילואים, אני שוב אומר, יעלה צורך של משרת כזה או אחר, לא יהיה מישהו שלא יקבל מענה. אבל כן אני מסכימה שכמדיניות, מה תקף לכולם, תקף לכולם זה התשלומים של משרד הביטחון, תקף לכולם זו הלינה בבתי החייל.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בזמן שירות מילואים פעיל.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
בזמן שירות המילואים, נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור, גם את זה צריכים להבין.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
תא הבודד המשוחרר מעבר לזה מספק תמיכה שהיא הרבה יותר רחבה רק מסוגיית הדיור. היא בליווי, היא בקשר היזום, היא במיצוי הזכויות בתוך צה"ל, אבל הרבה הרבה יותר מחוץ לצה"ל.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
שלא ישתמע, אנחנו מאוד מברכים על הקמת תא המילואימניקים הבודדים. עוד משהו מהכיוון של הצבא? טל, אתם רוצים להתייחס?
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני רק רוצה להגיד משפט. בכנסת הקודמת הייתה אפילו כאן ועדת משנה לנושאים של חיילים בודדים. מאחר ואנחנו מדברים על אחרי 7 באוקטובר, בוודאי שהתמונה השתנתה. מה שאמר היושב ראש, אם במשרד הביטחון היה סגן שר ביטחון, אני מניח שהנושא הזה היה בטיפולו, כי בדרך כלל סגן שר ביטחון עוסק - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
שר נוסף.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
שר נוסף לא מתעסק.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הוא עוסק במאחזים בודדים במקום בחיילים בודדים.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
תמיד הוועדה הזאת אופיינה כוועדה לא פוליטית, אבל מדי פעם אנחנו זורקים הערות פוליטיות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
סליחה. בוקר טוב, אדוני, קרה משהו כאן בוועדה מאז שנכנסתי.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
שמתי לב.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ועדה לא פוליטית, זה אתה יכול בסוכנות.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
גלעד, שמתי לב ואפילו שותף לזה, אני אפילו שותף לזה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
פוליטי מאוד, ב-100% זה פוליטי.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
כן, ברור, אני גם שותף מלא להערה שלך. אבל תראו, אין ספק שהקריאה צריכה להיות לממשלה. אנחנו צריכים לקרוא לממשלה להתכנס, להתיישב ולקבל החלטה. ודבר נוסף, חשוב לנו להבין את הנתונים. אם אנחנו נראה את הנתונים ונוכל לאבחן בתוך הנתונים כמה חיילים בודדים בתוך השנה הזאת, כמו שאמר היושב ראש, חזרו ואז גויסו, יהיה לנו יותר קל לבוא ולמצוא פתרון. בסך הכול מדובר על מאות אנשים, לא אלפים.
כי חייל בודד, כמה זה? עשר שנים ההגדרה שלו כחייל בודד? אם יש חייל, נניח שמונה שנים אחרי שחרור, והוא מסודר בחיים פחות או יותר, זה סיוע אחר. אבל אם יש חייל בשנה הראשונה, תיקחו את החייל הבודד בשנה הראשונה ותתייחסו אליו בלי קשר להמשיך ברצף, לא המשיך ברצף. בשנה הזאת תנסו למצוא איזשהו מתכלל שיטפל בו במהלך השנה הזאת, גם אם הוא נסע לניו ג'רזי לחודשיים וחזר מייד לשירות מילואים או שהוא מייד גויס לשירות מילואים אחרי השחרור מהסדיר. תתייחסו לשנה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני חושב שאחד הדברים שחבר הכנסת סובה מבקש מכם לשקול זה ששירות מילואים פעיל בתוך השנה הראשונה, בלי קשר לשאלה אם זה רצף או לא, מפסיק את מניין ההטבה של השנה.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
זה מה שבעצם עשינו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, אבל יש פה כמה היבטים. החלטת הממשלה אפשרה את הארכת הזמן להגשת הבקשה. בואו נדמיין מצב שחייל השתחרר, נכנס לדירה בשכירות, הגיש לכם את החוזה, התחיל לקבל ארבעה חודשים את ה-1,000 שקל. עכשיו מדובר בחייל קרבי, קראו לו לשירות מילואים של שלושה חודשים, הוא ראה את הבית פעמיים בתוך שלושת החודשים האלה. היה צריך להחליט שאם יש שירות מילואים פעיל בתוך השנה הזו של מימוש ההטבה, זה מוארך בתקופת המילואים.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
צריך רק להבין שהוא מחויב לבעל הדירה ובעל הדירה ממשיך לגבות ממנו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, אין בעיה, ולכן אנחנו מציעים, אם זה היה ניתן, שאם הוא שירת שלושה חודשים במילואים באופן פעיל, ההטבה הזאת תינתן לשנה ושלושה חודשים, בסדר? כי כל הרעיון זה לאפשר לבן אדם להשתלב באזרחות. בסדר, אנחנו נוציא את זה בסיכום.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
הוא ידע שהוא יקבל את הזיכוי אחרי זה, שיהיה לו קצת את הסיוע. זה לא כסף גדול.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
להפך, הוא יצטרך יותר. עוד משהו מהצבא?
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
אני אגיד בכוכבית, אם כבר הנושא הזה עולה באמת לדיון מעמיק ויהיו מי שיבחנו הרחבה של המענים, לציין שדווקא השנה השנייה לשחרור, דווקא מי שלא ממשיך לשירות מילואים פעיל, שם אנחנו רואים מורכבות גדולה יותר, כי הגבול מאוד מיטשטש כשממשיכים לשירות מילואים פעיל. אנחנו ממש ממשיכים לעטוף אותם כמו עוד חיילים בשירות, אנחנו גם מונים אותם עלינו במצבות, כמעט ודבר לא השתנה, להפך, תנאיהם השתפרו כי שכר המילואים מתחיל מ-9,000 שקלים, שכר הבודדים הוא בערך 5,000 שקלים. סך הכול הם נמצאים במצב משמעותית חזק יותר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מוחזקים יותר טוב.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
והייתי שמחה, אם כבר אנחנו דנים בזה, שנדון בכלל, לא רק במי שממשיך לשירות מילואים פעיל, שדווקא הוא נמצא משמעותית בחוסן גדול יותר. אנחנו רואים את זה גם בפניות אלינו שהן משמעותית נמוכות יותר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ברור.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
הם במקומות אחרים, באזורים אחרים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ואז זה מתקשר אבל לשיחה הכללית שלנו באמת על - - -
<< אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >>
אתה מדבר על חסרי העורף, מילואים או לא מילואים, כי באמת שם הקושי. וזו העזרה - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כן, ברור לנו. זה ברור שזה חוזר כל הזמן לסוגיה שאנחנו צריכים לראות איך אנחנו מחזקים את המענה לחסרי עורף בתוך אוכלוסיית הבודדים. אמרתי, זה בעיניי בעיקר אתגר לממשלה הבאה, כי צריך לחוקק פה את חוק צעירים חסרי עורף משפחתי, צריך לדבר על סכומים אחרים לגמרי של הסיוע במדור, תכף נשמע את משרד הרווחה. זה לגבי צה"ל, רשמנו לנו את הנקודות. בואו נוסיף את הקומה של משרד העלייה כשמדובר בחיילים בודדים עולים.
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
לגבי משרד העלייה והקליטה, בנוסף למה שהוזכר כאן לגבי לאחר השחרור, 1,000 שקלים ממשרד הביטחון, משרד העלייה והקליטה, דבר ראשון, בזמן השירות מעניק לכל חייל בודד דרך משרד הבינוי והשיכון - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
חייל בודד עולה.
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
עולה, בדיוק. דרך משרד הבינוי והשיכון 750 שקלים לחודש במהלך השירות, וההטבה הזו נמשכת גם כשנה לאחר השחרור, בנוסף ל-1,000 שקלים. זה לגבי העניין של כל מה שקשור לסיוע בשכר דירה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זאת אומרת שאותם חיילים בודדים עולים מקבלים עוד 750 שקלים בזמן הסדיר שלהם שמוגדרים תחת כותרת של סיוע בשכר דירה אם הם בודדים.
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
וגם מה שניתן להם מהמדינה זה לא 1,000 שקלים למשך שנה, זה 1,750 שקלים.
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
בדיוק.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
טוב.
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
זה לגבי עניין שכר דירה. כל ההטבות הנוספות, דנו פה הרבה בוועדה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מה קורה אחרי השנה הזו? הרי היום אדם עולה לישראל, חצי שנה הוא מקבל 5,000 שקל סל קליטה.
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זה נכון גם לבחור שעלה לישראל, התגייס אחרי חודש, הוא מקבל במשך שישה חודשים 5,000 שקל. ואחרי זה עוברים לשיטה של סיוע בשכר דירה דרך משרד העלייה והקליטה לחמש שנים.
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
כן, ומעשה כל הדברים האלה הם תוספתיים. מה שאנחנו מדברים כרגע על חיילים עולים בודדים, הדברים האלה תוספתיים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
חייל עולה בודד, תעזוב רגע את ה-750 שקלים, אחרי חצי שנה כשנגמר סל הקליטה, הוא זכאי לקבל סיוע בשכר דירה על פי המקום שהוא מתגורר בו?
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
הוא לא מקבל דברים מעבר למה שאמרנו כאן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אדם עלה בגיל 25 לארץ, פטור משירות צבאי, או מחמת גילו או מחמת בריאותו, הוא יקבל שישה חודשים 5,000 שקל, מה יקרה בחודש השביעי מבחינת הסיוע של המדינה?
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
אין דברים מעבר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
סיוע בשכר דירה.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
שכר דירה, כן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מה זה כלום? זה אלפי שקלים. אדם גר בקריות, אדם גר בצפת.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
הוא מקבל לפי הזכאות.
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
מעבר לזה זה כבר עניין פרטני שנבחן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אבל אני רוצה להבין את העניין הפרטני של החייל הבודד. חייל בודד עולה, עלה, גמר שישה חודשים של סל קליטה, עכשיו האדם גר בצפת, הוא משרת בפיקוד צפון ויוצא כל יום הביתה. יש לו דירה בצפת, שכר דירה בצפת, משרת למטה במחניים. מה הוא מקבל? 750 שקלים?
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אבל אם הוא לא היה חייל הוא היה מקבל אלפי שקלים, לא?
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
כל ההטבות שהוא אמור לקבל, הוא יקבל לצורך העניין.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אבל ידידי, אני שואל שאלה נורא פשוטה. אם הוא לא חייל והוא עולה חדש, בא ללמוד בצפת.
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
כל הנושא של שכר דירה פרטני.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
משרד השיכון.
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אבל משרד העלייה הוא מעביר את הכסף.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הוא מקבל זכויות עולה. מה זכויות עולה? זה הסל שלו, ובנוסף הוא חייל.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
חברים, מה היום עולה מקבל כהשתתפות בשכר דירה?
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
זה אני אבדוק פרטני.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
עולה רגיל?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כן.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
לא, זה כמה מאות בודדים של שקלים. כמה זה, 400?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
חברים, אני זוכר את הרפורמה.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
לפי מקום מגורים והרכב משפחה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לפי מקום מגורים. אני שואל כמה סיוע בשכר דירה מקבל בן אדם.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
אפשר להעלות את ליאת, ליאת תענה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ליאת יקרה, בוקר טוב, תודה שאת איתנו. שאלה פשוטה. מה הטווח של הסיוע בשכר דירה לעולה חדש החל מהחודש השישי לעלייתו כשנגמר סל הקליטה? הרי זה תלוי גם באזור המגורים, אבל בואי נאמר שהוא גר בצפון או בדרום, באזורים שמזכים במקסימום הסיוע, כמה כסף?
<< אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>
יחידים מקבלים בסביבות 400 שקלים מהשבוע ה-13 לעלייה. במשך שלוש שנים זה 400 שקלים, ואז זה יורד לפי שנה, אני לא זוכרת בדיוק את הסכומים. ואם זה משפחות, הסיוע יותר גבוה.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
כלומר, יש סכום מסוים שמחולק לתקופת הזמן, נכון?
<< אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
לוקחים כאילו מענק סיוע שמחולק לכמה שנים?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
שלוש.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
לשלוש שנים, ואז זה יוצא, נניח, 16,000, משהו כזה, 15,000 ליחיד, מחלקים את זה ל-36. לא, פחות לדעתי. בוא נגיד שמשפחה יכולה להגיע ל-2,000-1,500 שקל עם כמה ילדים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אמר לנו נציג משרד העלייה והקליטה: עלה לכאן בחור צעיר, התחייל, משרת, כך שהוא מקבל תוספת של 750 שקלים, עכשיו הוא השתחרר, האם הוא ימשיך לקבל את 450 השקלים?
<< אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>
אני לא יודעת להגיד לכם את זה, אני חושבת שזה משהו שמשרד הקליטה אולי יוכל לענות, כי זה לא סיוע - - -
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
אני אבדוק בדיוק את זה ואני אחזור לוועדה. לדעתי, כל הדברים הללו, כל הזכאויות הן זכאויות תוספתיות לרוב, בגלל זה אני אבדוק בדיוק לפי אזור מגורים ונחזיר לכם תשובה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אין בעיה. אילה, רצית להוסיף משהו?
<< אורח >> אילה אליהו: << אורח >>
מהמסמך שלנו מינואר 2025, משרד הבינוי והשיכון מאריך עבור חיילים בודדים עולים משוחררים את הזכות לסיוע בשכר דירה לאחר השחרור כמספר חודשי השירות המלאים, אך לא יותר מ-36 חודשים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אבל על איזה סכום?
<< אורח >> אילה אליהו: << אורח >>
לפי סכום הסיוע שקיבלו בחודש השירות האחרון, שזה 750 ש"ח לחודש.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
יש יתרונות שבסוף מצליחים לייצר סדר ותמונה, כי אז אתה גם מבין אם אנשים יכולים למצות את הסכומים. במסמך שהם גיבשו על בסיס הנתונים שלכם, אילה אומרת עכשיו שהתשובה שהם קיבלו מכם היא שחוץ מ-750 השקלים שאתם נותנים דרך משרד השיכון, אחרי השחרור, למשך לא שנה, אלא למשך מספר חודשי השירות. זאת אומרת, יכול להיות שחייל בודד עולה יקבל 1,000 שקל במשך שנה ממשרד הביטחון, אבל מכם הוא יקבל שנתיים וחצי 750 שקל, כי זה משך השירות שלו. אלא אם אתם אומרים לנו משהו אחר.
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
אני הגעתי עם הנתונים. למשך שנה הוא מקבל את 750 השקלים. אני לא רוצה להטעות. אלה הנתונים שאני קיבלתי ובדקתי אתמול, אני אבדוק את זה בשנית.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תוכל לבדוק, וגם אם נצטרך, נוציא תיקון, אילה, למסמך, כי אני מניח שבעוד שנה יחזרו למסמך. בסדר. ואז, אני רוצה רק לומר, כן מתחדדת השאלה של מה הקשר בין הסיוע הזה ותקופת הסיוע המוגדלת של ה-750 להמשך הסיוע בשכר דירה על פי מקום מגוריו של האדם – האם רק מאז מתחילים לספור את הסיוע, האם זה חופף. תנסו לעשות לנו סדר.
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
נגיש טבלה מסודרת.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תעשו לנו סדר בכל אפיקי הסיוע שלכם למול החיילים.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
עשיתי בדיקה אתמול טלפונית עם רן קלדרון, הוא אמר לי חד-משמעית – שנה, 750.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נהדר. כרגע יבגני ואת ציינתם ביחד עם ליאת שיחיד שעלה לארץ ולא קשור בצה"ל, אחרי סל הקליטה, מהחודש השביעי, למשך כמה זמן? 36 חודשים? יפה. עכשיו אני רוצה רק לוודא, בואו נאמר שעולה חדשה ולא עולה חדש, שירתה שנה ושמונה, עוד שנה קיבלה סיוע גם ממשרד הביטחון וגם ממשרד העלייה והקליטה, עדיין זה לא מגיע ל-36 חודשים.
האם בחודש ה-30, כשהיא גמרה את השנה התוספתית של משרד העלייה, היא תמשיך לקבל את ששת החודשים שנותרו על פי הסיוע של משרד העלייה כי היא גרה בצפת? לא יודע, אם היא גרה בתל אביב היא לא תקבל כלום. לכן אני מבקש שתנסו לעשות סדר בכל העניין הזה, שיהיה לנו במסמך. זה לגבי משרד העלייה והקליטה.
עכשיו אנחנו מגיעים למשרד הרווחה.
<< אורח >> אלונה אילת: << אורח >>
שמי אלונה אילת, אני מנהלת של תוכנית יתד במשרד הרווחה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נהדר. אני רק אבקש שנייה, מכיוון שיש פה הרבה כותרות שעשו בלבול מבחינתי בין הסיוע של משרד הביטחון לבין מה שיתד נותנים, שזה לא לכולם, זה למתי מעט, בואי תעשי לנו סדר לגבי אותה כותרת, ואז גם נדבר יותר אסטרטגית מבחינת הסיוע במדור.
<< אורח >> אלונה אילת: << אורח >>
אני אנסה לעשות סדר. קודם כול, לנו בתוכנית יתד יש שני מסלולים לסיוע בשכר דירה. המסלול הראשון הוא באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים. פרסמנו תקנות לעבודה סוציאלית לסל גמיש ברשויות מקומיות, ויש שם סיוע בשכר דירה עד לשמונה נקודות זיכוי בשנה לצעיר, זה בערך 2,000 שקל. מה שאני מדברת עכשיו זה - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לשכת חבר הכנסת סובה היום מאתגרת את כולנו בהפרעות קשב וריכוז.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני היושב ראש, אם היית רק יודע כמה בלשכה שלי מתקבלות פניות שקשורות לעולים, שקשורות לוועדה, תאמין לי, אני חוסך זמן לוועדת העלייה בזה שהלשכה שלי מטפלת בפניות של העולים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אתה מבחינתי היו"ר צללים של הוועדה, אתה יודע את זה.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
בדיוק. לא, לא לוקח את הסמכות שלך, אל תדאג.
<< אורח >> אלונה אילת: << אורח >>
אני רק רוצה לציין שמה שאני מפרטת עכשיו הוא לכלל הצעירים במצבי סיכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ברור, לא קשור לחיילים בודדים או לא.
<< אורח >> אלונה אילת: << אורח >>
בדיוק.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זאת אומרת, כדי שאני אבין, יש מסלול אחד – צעיר.
<< אורח >> אלונה אילת: << אורח >>
מגיע למחלקה לשירותים חברתיים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מלווה על ידי המחלקה לשירותים חברתיים במקום מושבו, ובהתאם למצב וכולי יש - - -
<< אורח >> אלונה אילת: << אורח >>
יכול לקבל עד 2,000 שקל בשנה כסיוע בשכר דירה. הסיוע הזה לא נפסק, הוא ממשיך, הוא מעוגן בתקנות לעבודה סוציאלית והוא קיים.
המסלול השני, שאני הגעתי ליתד בשנת 2020, אני חושבת שהוא היה גם לפניי, אבל בהחלט אחרי שאני כבר הגעתי לתפקיד, יש לנו שיתוף פעולה מאוד משמעותי עם משרד השיכון ובאמצעות המנגנון של משרד השיכון, משנת 2020, שלגבי שנת 2020 היו לנו פחות נתונים, אנחנו התחלנו בשיתוף פעולה והעברנו כל שנה, ושלחנו לוועדה את המספרים, בין מיליון עד 2 מיליון, שזה היה השיא בקורונה, בשנת 2020, למשרד השיכון.
אנחנו הגדרנו קריטריונים משותפים. למשל, הצעירים שהם זכאים לסיוע בשכר דירה באמצעות משרד הקליטה או משרד הביטחון לא מקבלים בשנה הראשונה, אלא דווקא מתחילים לקבל שנה אחרי זה. לפי הקריטריונים אנחנו החלטנו שכל צעיר, כולל חיילים בודדים משוחררים, יכולים לקבל עד חצי שנה לסיוע בשכר דירה, 1,000 שקל לחודש. בממוצע זה מגיע לסביבות 5,000 שקל בשנה.
הסיוע הזה בשנתיים האחרונות ניתן במסגרת של תקציבי חירום שהמשרד קיבל. אני רוצה לציין שאנחנו התחלנו בתוכנית יתד, היו לנו כ-4,000 מקבלי שירות לפי המערכות מידע שלנו, היום בנתוני יסוד של המשרד יש לנו 30,000 צעירים שמקבלים מענה רק באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים. פה לא נספרת כל העבודה שלנו עם ארגונים של מגזר שלישי שגם הם נותנים מענים לצעירים. אני מדברת על 30,000 שמוכרים במחלקות לשירותים חברתיים.
הניצול התקציבי שלנו גדל, מספר מקבלי השירות גדל באופן מאוד משמעותי. בשנתיים האחרונות אנחנו לא יכולים לתקצב את המענה הזה, המסלול הזה, בשיתוף פעולה עם משרד השיכון, מהתקציב הבסיסי שלנו, ונמצאת פה לידי התקציבנית שלנו, גם לאור הקיצוצים שרק אתה הזכרת בתחילת דבריך. ובאמת השנה זו פעם ראשונה, לצערי הרב, שאנחנו לא מפעילים את התוכנית המשותפת הזאת ביחד עם משרד השיכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ב-2026.
<< אורח >> אלונה אילת: << אורח >>
ב-2026.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
וזה לא שכרגע הופסק משהו, התוכנית לא פועלת כל 2026.
<< אורח >> אלונה אילת: << אורח >>
לא פרסמנו את הקישור, אף אחד לא נרשם.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כשאנחנו רואים על פי הנתונים שלכם שבשנת 2025 כ-185 צעירים נהנו מההטבה הזאת.
<< אורח >> אלונה אילת: << אורח >>
נכון, ובתוכם 17 חיילים בודדים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
משוחררים, צריך לבוא ולומר, שגם עברו שנה מהשחרור, כי אתם אומרים להם בשנה הראשונה תסתייעו במשרד.
<< אורח >> אלונה אילת: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
עוד משהו לגבי העניינים האלה? את יודעת לומר לנו על פי הנתונים שלכם כמה צעירים מסתייעים?
<< אורח >> אלונה אילת: << אורח >>
אנחנו לא יודעים בדיוק, אנחנו בדקנו את זה במערכות מת"ס שלנו, אני לא יכולה לזקק ולבודד את הסיוע בשכר דירה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
את הסיוע דווקא בשכר דירה.
<< אורח >> אלונה אילת: << אורח >>
כי הסל הגמיש כולל המון סיוע של תווי מזון וביגוד והכשרות מקצועיות ומלגות ועוד הרבה, הרבה דברים. אנחנו בדקנו, נכון לכרגע אי אפשר מכל הסל הגמיש לבודד את הסיוע בשכר דירה במערכות שלנו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ברור, בסדר. האם ישנה עבודת מטה של יתד, של משרד הרווחה, על מה להערכתכם סדרי הגודל הנדרשים היום בתחום הזה של סיוע לדיור? גם 2,000 שקל זה סיוע, אבל זה סיוע מאוד מצומצם לנוכח מה שקיים היום בשוק.
<< אורח >> אלונה אילת: << אורח >>
תראה, אני חושבת שמהניסיון שלנו, גם כשהיה לנו את ה-1.5-1 מיליון שהיינו מעבירים למשרד השיכון, אנחנו היינו פותחים קישור לסדר גודל של חודשיים-שלושה והיינו מסיימים כי ראינו שהגענו לניצול המקסימלי. הסיוע הזה הוא מאוד מאוד נדרש, אין ספק שכולנו מבינים את יוקר המחיה היום וכמה אנחנו משלמים שכר דירה. אנחנו רואים את הצעירים שמביאים לנו חוזים, אנחנו רואים שהם גרים רובם עם שותפים ועם שותפים רבים, ועדיין הם זקוקים לסיוע בשכר דירה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זה סיוע שניתן כנגד חוזה.
<< אורח >> אלונה אילת: << אורח >>
כנגד חוזה, והוא מועבר באמצעות משרד השיכון למשכיר ולא לצעיר.
<< אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >>
זה הרבה יותר מורכב. צריך עובדת סוציאלית, צריך דוח, זה לא פשוט לקבל את הסיוע הזה. זאת אומרת, זה גם ככה תהליך מאוד מורכב, והכסף הוא מועט, כמו שאומרת אלונה, זה לא עכשיו איזה סכום שאנחנו - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, את מדברת על המסלול של ה-2,000 שקל?
<< אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >>
לא, על המסלול של - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
חברים, אני רוצה לומר, המסלול הזה, עם כל הכבוד לו, וכל אדם הוא יקר, המסלול הזה סייע ב-2025 ל-185 אנשים מתוך 30,000 צעירים שנמצאים בסטטוס הזה. אפשר לשבת ולדבר עכשיו על המסלול הזה, שדרך אגב, גם לא רלוונטי כבר ל-2026, אנחנו עוד מעט בחודש יולי.
אני רק בא ואומר עוד פעם, זה הגיע לכותרות וכולי, וזה בסדר, זה טוב שיש לנו תקשורת שמעלה דברים לכותרות. אבל אני רואה את המספרים, אנחנו מדברים על 185 צעירים שזכו לסיוע מתוך אלפים שמבקשים. אם רוצים לטפל בסוגיה הזאת, צריך לטפל בה מערכתית. בעיניי, המאבק למשל להבין שצריך להאריך את התקופה לחיילים בודדים, המאבק על הגדלת הסכום מ-1,000 ל-1,200 הוא הרבה יותר קריטי, כי זה דבר שניתן בדחיפה ל-3,500 צעירים שהשתחררו כל שנה. אני אומר עוד פעם, בסדר, אנחנו לומדים את הנושא הזה.
עוד משהו מצד משרד הרווחה? יש לכם בהסתכלות לעבודת המטה שלכם ל-2027, אנחנו לא יודעים מה יהיה תקציב המדינה וכולי, אבל יש איזושהי מחשבה בהקשר הזה של הדיור, העלאת הסכום ברשויות המקומיות?
<< אורח >> אלונה אילת: << אורח >>
לאור המצב התקציבי שלנו בשנים האחרונות, אני לא מדברת רק על השנה האחרונה, כמובן אם יהיו תוספות תקציביות יש לנו הרבה מחשבות. אנחנו כבר גם השנה כמעט ולא עוסקים בפיתוח, לצערי הרב, שזה מה שאנחנו עסקנו בו כל השנים. אני חושבת שזה הדבר המשמעותי בתוכנית יתד, הפיתוח של מענים שלא היו בכלל קיימים לצעירים, כי זאת הייתה אוכלוסייה ממש שקופה. אנחנו היום ממש במצב שגם ברשויות מקומיות, בחלק גדול מהרשויות המקומיות התקציב כבר או אזל או הולך להיגמר, גם הסל הגמיש הזה.
אנחנו כמובן נשמח, במידה ויהיו תוספות תקציביות משמעותיות, המענה הזה הוא מענה הכרחי. נכון שאנחנו מאמינים שצריך גם דגים וגם חכות, זה לא סותר אחד את השני, וזה באמת סיוע מאוד מאוד משמעותי. כי אם אין קורת גג, אני מתקשה לדבר עם צעיר על לימודים והגשמה עצמית ודברים נוספים, אלה באמת הדברים הכי הכי בסיסיים.
יש פה נציגה גם בזום של משרד השיכון, אבל אני גם בדקתי עם משרד השיכון, גם הבוקר וגם לפני לא מעט זמן, ואני מבינה שגם מהם אין תוספת תקציבית והם לא יכולים להקצות תקציב לסיוע בשכר דירה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר, תראו, אני חושב שמה שמתחדד פה זה שלחיילים בודדים יש איזשהו מענה, צעיר חסר עורף משפחתי שהוא לא חייל משתחרר, אין לו כרגע שום מענה למעט הסל הגמיש ברשויות המקומיות, אבל הפקטור שם של שכר הדירה הוא מאוד מאוד מצומצם. בסדר, זה מחזיר אותנו לצורך לטפל בנושא של צעירים חסרי עורף משפחתי בצורה הרבה יותר אסטרטגית במדינת ישראל על ידי חקיקה בנושא. הדבר הזה ידוע ואנחנו נעשה הכול כדי שהוא יהיה, נכון, יבגני? שיהיה בהסכמים הקואליציוניים הבאים, אינשאללה.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר, אני מבין. אבל אני כן חייב לומר בחזרה לצה"ל שזה כן אני חושב מחדד יותר את החשיבות של הפתרון שאתם נותנים ולראות באמת שאפשר לפרוס אותו.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
לאיזה מהפתרונות אתה מתכוון?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הפתרון של השנה, גם במובן של העלאת הסכום שאתם שוקלים. בסופו של דבר, הציר המרכזי היום הוא הציר הזה. אני מבין שאנחנו מדברים על בערך, אם אני נשאר עם הסטטיסטיקה שלכם, 1,600-1,700 חיילים בודדים חסרי עורף משפחתי שמשתחררים כל שנה, כי אנחנו יודעים שזה חצי.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
כמחצית. אני אגיד בכוכבית, קודם כול, אני חושבת שזה מאוד נכון הדיפרנציאציה, ואצל חסרי העורף המשפחתי הצרכים הרבה יותר מועצמים, לא רק הכלכלי. עצם זה שאין איזושהי דמות הורית מיטיבה שמכוונת, שמייעצת, גם אם היא לא תומכת כלכלית. אבל אני רוצה גם רגע לשים כוכבית ולהגיד שאנחנו רואים לא מעט חיילים בודדים עולים שהם בקטגוריה של המובהקים, לא חסרי עורף משפחתי, שהם גם וגם, שהם גם חסרי עורף משפחתי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הם בודדים, נכון.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
לא, מעבר לזה. אין שם תמיכה רגשית הורית מעבר לים. הם ברחו ממשפחות המוצא, גם הם חוו דחייה ממשפחות המוצא, או הזנחה או אלימות לסוגיה, ויש שם אפילו הצטלבות של הקשיים של חסרי העורף יחד עם קשיים של עלייה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, זה ברור לנו, זה ברור. כדרך אגב, אנחנו עוד לא עשינו את הפילוח הזה, אני אומר פה את זה גם לשלומית, גם לאילה, יהיה מאוד מעניין להסתכל בנתונים של העזיבה של העולים את ישראל, את הפילוח הגילאי שם. לפחות בתקופה שלי לא ניסינו לבודד את השאלה מה המשקל של נוער עולה ושל צעירים עולים בתוך העזיבה הזו, שאנחנו ראינו את הנתונים אתמול כשדיברנו. בכל זאת יש 48% מהעוזבים את הארץ שהם לא ילידי הארץ, יש עזיבה כל שנה של 30,000 איש שמוגדרים עולים. כמה מתוכם צעירים? זו שאלה שאנחנו נצטרך לעסוק בה.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
אני חושבת שזה בכלל אינטרס לאומי להשאיר אותם כאן אחרי השחרור.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
היינו אתמול בדיון. ידידי נציג משרד העלייה והקליטה, אני אנצל את ההזדמנות. תודה שהזכרת לי. בוודאי שהוא לא קשור.
היינו אתמול בדיון על ירידה מן הארץ, משרד העלייה והקליטה הודיע לנו שזה לא בתחום אחריותו. רק יש בערך 30,000 עולים שעוזבים את הארץ כל שנה בשנים האחרונות, בכל זאת המשרד אחראי על תושבים חוזרים. ציפינו לראות את נציגות משרד העלייה והקליטה אתמול בדיון, למרות שהנתונים לא היו נעימים. גם משרד החינוך לא הגיע, בכלל היה מעניין אתמול. אחרי זה אני אספר לך על איזה שופר מפורסם בתקשורת שהתכונן היטב לדיון ודיווח בערוץ 12 שיש ירידה בירידה, רק שאין ירידה בירידה, אבל שופרות יודעים להשמיע את קולם. ידידי, הערה שלך.
<< אורח >> יונתן למברט: << אורח >>
רציתי לשאול האם הקריטריון של חייל בודד מבחינתכם הוא מספיק לקבל את הסיוע, או שצריך לבדוק עוד דברים ודברים כאלה?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אמרו שלא.
<< אורח >> יונתן למברט: << אורח >>
למה לא? אם בן אדם כבר מוכר, הוא חייל בודד בצה"ל, הוא עבר את התהליך, למה שלא אוטומטית יקבל את הסיוע של הרווחה?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
פה אני אפילו מתערב. משרד הרווחה פועל על פי קריטריונים רווחתיים. אנחנו יודעים, גם אתה יודע, אפילו אתה דיברת, יש היום הרבה צעירים חסרי עורף משפחתי שהם לא חיילים משוחררים, והמדינה צריכה גם לתת להם סיוע על בסיס סוציאלי. האמירה שלך, בעיניי, מופנית לא למשרד הרווחה, היא צריכה להיות מופנית בראש ובראשונה למשרד הביטחון. ושמענו מכאן את האמירה שלהם שהם כן רוצים לראות איך מרחיבים את הסיוע שניתן לחיילים בודדים. אני כן חושב שהשאלה שהחבר כאן - - -
<< אורח >> יונתן למברט: << אורח >>
רגע, רוצים להרחיב לחיילים בודדים ככלל או גם להרחיב לחסרי עורף באופן ספציפי בגלל הפערים הכלליים?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הם מטפלים בכלל החיילים הבודדים. אתה נוגע בשתי נקודות שאני חושב שצריך כן להתייחס אליהן, אנחנו תמיד מדברים עליהן בוועדה. האחת, שזה בכלל דיון שמתקיים בכל המדינה, האם העובדה, ופה אני מגלגל לפתח משרד הרווחה למרות שאני חושב שאתם צריכים לחשוב על זה, האם עצם עובדת היותו של אדם חייל בודד זה לא מה שעושה את הווי בהקשר הרווחתי. יכול להיות שאדם היה חייל בודד חסר עורף משפחתי, נכון לרגע זה הוא השתלב בתעשיית ההייטק והוא מרוויח משהו שמוציא אותו מחזקת תמיכה סוציאלית. שואל פה החבר, בעיניי, או מרמז על שאלה אחרת שצריך לחשוב.
אנחנו נמצאים בעידן שבו אנחנו מדברים הרבה על עדיפות ועל הטבות ועל פקטורים למי שמשרתים במילואים, בלי קשר לבודדים וחסרי עורף, נכון? מדברים על העדפה בקבלה בלימודים אקדמיים, מדברים על העדפה במשרות ציבוריות. האם ברגע מסוים העובדה שאדם הוא לא רק צעיר חסר עורף משפחתי, אלא הוא עשה את המאמץ והשתלב ושירת ונקרא למילואים, האם זה צריך לתת לו גם איזשהו סוג של עדיפות, לא אור ירוק מלא, בקבלת מענים שמי שמתכלל אותם זו תוכנית יתד ולא הקרן לחיילים משוחררים, זו שאלה אחת.
ושאלה שנייה שעולה פה בכל הדיונים שלנו, זה מצחיק שזה עולה בוועדת העלייה והקליטה, כי אנחנו מאוד בעד עולים, אבל אנחנו מהדיון הראשון, וזה הדיון השישי לדעתי שאנחנו מקיימים, אנחנו מתריעים שיש פה פער שצריך להתמודד איתו וכרגע אף אחד לא מדבר עליו בין חיילים בודדים עולים לבין צעירים חסרי עורף משפחתי. גם פה זה התחדד. חייל בודד עולה מקבל 1,750 שקלים אחרי שחרורו, הוא מקבל גם עוד מענק דיור בתקופת הצבא של 750 שקלים שהחייל הבודד חסר העורף המשפחתי לא מקבל, הוא מקבל פתרונות של אל"ח, דירת קיבוץ או - - -
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
זה לכל הבודדים. הצבא לא עושה איפה ואיפה בכלום. משרד העלייה - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אין בעיה, אני צודק במה שאני אומר. מה שחייל בודד חסר עורף משפחתי מקבל זה פתרונות הדיור שהצבא מעמיד. אם הוא עולה, הוא מקבל גם 750 שקלים שאיתם הוא יכול לקנות משהו לריהוט אם יש לו דירת קיבוץ, נכון? הוא מקבל עוד 750 שקלים, והחייל חסר העורף המשפחתי לא מקבל אותם. ואחרי זה מגיע השחרור, וזה מקבל 1,000 שקל וזה 1,750 שקלים. ואחרי זה אנחנו ראינו כשדיברנו כאן על הסיוע שנותנת עמותת כנפיים של הסוכנות, אני פניתי לסוכנות בבקשות חוזרות ונשנות שעמותת כנפיים תהיה העמותה שמטפלת. הם אומרים אין לנו כסף. בבקשה, מוכנים להיכנס למפעל משותף עם הממשלה, שהממשלה תשים את המאצ'ינג שלה להגדיל פי שניים את האוכלוסייה. דווקא הארגונים האזרחיים הם מטפלים בכולם.
נוצר פה מצב שהוא לא בתחום האחריות של הוועדה, אבל מעולם לא התחשבנו בזה, גם לא נתחשב בזה עכשיו, שבסופו של דבר, המדינה, וטוב שכך, אנחנו לא רוצים להוריד לעולים, אנחנו רוצים להגדיל לחסרי העורף המשפחתי. ליאורה.
<< אורח >> יונתן למברט: << אורח >>
סלח לי, אני רוצה גם להגיב קצת על מה שאמרת עכשיו. אני מעריך מאוד את - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ידידי, מייד. אני רוצה לשמוע את ליאורה ואז נחזור אליך.
<< אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >>
קודם כול, אני רוצה לומר שאנחנו בקיום של שולחנות עגולים בנושא של חסרי עורף משפחתי גם עם צה"ל וגם עם משרד הביטחון, ואני חושבת שעשינו מיפוי מצוין של הפערים, ואחד הפערים הבאמת המשמעותיים זה מה שהצגת פה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בדיור.
<< אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >>
זו סוגיית הדיור. ואמרה את זה ליאור הכי נכון, צריך להתייחס באמת לכלל חסרי העורף. נושא המילואים הוא נכון ואנחנו עושים עליו דיונים נפרדים, ואתה יודע בעצמך כמה הוא קודם, אבל צריך להסתכל על חסר עורף, כי דווקא החיילים שהם לא במילואים ויש להם מורכבויות חיים מאוד קשות מתקשים למצוא פתרון. ואין ספק, כמו שאמרה אלונה, שהבסיס של מאסלו, הוא עובד פה חד משמעית. אין לך איפה לשים את הראש, שום דבר לא עובד. אתה רוצה לתת לו לימודים, אתה רוצה לתת לו, הוא לא פנוי לשום דבר.
אני באמת מסכימה איתך, חבר הכנסת, שחוק שייתן פה מענה לחייל בודד חסר עורף משפחתי מהיום שהוא יוצא מהשירות הצבאי, מוגדל, עם מענק שכר דירה שייתן לו אפשרות להתחיל את החיים בביטחון ולהתפנות לכל שאר הדברים שאנחנו יודעים להציע לו, ויש המון דברים שמשרד הביטחון וצה"ל מציעים לו, ישנה את פני התמונה. ואלה לא הרבה צעירים בסוף, כמו שאנחנו רואים, מדובר על 3,000 בשנה. אלה חבר'ה שהמדרגה הזאת תאפשר להם להשתלב בחברה הישראלית בצורה מיטבית, מה שהיום זה כמעט בלתי אפשרי.
והמילואים שהם עושים הם בריחה, זו בריחה מהמחר. עושה עוד מחזור ועוד מחזור ויקבל 9,000 שקל וימצא את עצמו לעוד כמה חודשים, אבל זה ייגמר, והבור הזה שהם נכנסים אליו הופך להיות הרבה יותר עמוק, ולהוציא אותם משם יהיה לנו כמדינת ישראל הרבה יותר מורכב וקשה. ולכן יפה שעה אחת קודם שמישהו יסתכל על הדבר הזה, ישים שם תקציב משמעותי, לא של 1,000 שקל או 2,000 שקל, אלא תקציב שיאפשר להם בתהליכים, בקריטריונים, בהובלה של מערכות, אני לא חושבת שצריך להתחיל לחלק כספים, לאפשר להם להתחיל את השנים הראשונות שלהם פה במדינה בצורה מכבדת, מה שהיום כמעט בלתי אפשרי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
יש עבודת מטה שלכם? יש עבודת מטה של יתד בנושא הזה שבאה ואומרת מה ההמלצה שלכם לגבי המסגרת החקיקתית, התקציבית?
<< אורח >> אלונה אילת: << אורח >>
אנחנו עשינו עבודת מטה מאוד מאוד יסודית של כמה שנים לגבי חוק חסרי עורף משפחתי, אני בטוחה שאתה מכיר את זה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מכיר היטב.
<< אורח >> אלונה אילת: << אורח >>
ושם כמובן, אפרופו גם לשאלתך, אמרנו, מי שהוגדר חייל בודד, הוא לא צריך לעבור את זה עוד פעם, והוא יהיה מוגדר באופן אוטומטי כזכאי לכל המענים שיהיו בחוק. אבל ההצעה הזאת עלתה כמה פעמים וירדה, אבל בהחלט עשינו עבודת מטה, גם בין-משרדית וגם בתוך המשרד, וגם עם האקדמיה וגם עם הייעוץ המשפטי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
את זוכרת את העלות שדובר בה, השנתית?
<< אורח >> אלונה אילת: << אורח >>
אם אני זוכרת נכון, זה היה סביב 200 מיליון בשנה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
הערות אחרונות לפני שאני מסכם.
<< אורח >> יונתן למברט: << אורח >>
אני מאוד מעריך את העשייה שלך פה, מצד שני, אני קצת חולק, כי אתה מדבר על מישהו שהשתחרר והשתלב בהייטק, ואני באמת שואל בצורה הפשוטה, האם גם חייל בודד עולה שאולי השתחרר וישר נכנס להייטק, יש שיקולים במשרד העלייה והקליטה על האם לתת לו מענק כלכלי או לא מענק כלכלי? לא שמעתי את זה. תסלח לי, אבל נראה לי שזו טענה קצת לא נכונה. אם הוא הצליח או לא הצליח, הוא חייל בודד, מגיע לו, לתת לו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אתה מפנה את זה לכתובת הלא נכונה, כי הסיפור הזה, עוד פעם, אני הרי שותף לעמדה שלך שההבחנה הזאת היא הבחנה שהיינו צריכים לפתור, רק שהפתרון הוא לא בהקשר הרווחתי. אני מבחינתי צריך בסופו של דבר שכל חייל בודד שמשתחרר מצה"ל יקבל סיוע, גם יותר גדול מבחינה כספית וגם למשך זמן יותר רציני מבחינת הסיוע במדור, זו עמדתי.
השאלה האם ה-750 התוספתי שמגיע לעולה מגיע מהכיס של עלייה או לא, זה פחות מעניין אותי. הסיפור למול העולים מראה את הפער, וזה פער שרץ על כל הזכויות. אני לא רוצה להוריד דבר אחד מן העולים, אני חושב שעולים צריכים לקבל תמיכה.
<< אורח >> יונתן למברט: << אורח >>
אין חלוקה על זה שהעולים, פשוט לא עושים להם אם הצלחת להסתדר בחיים, לא הצלחת להסתדר בחיים, אולי קשה לו, לא קשה לו, אבל אצלי כן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא, כדרך אגב, גם היום כבר עם עולים, עם הדיפרנציאציה איפה אתה גר, בחלק מהמקומות אתה לא מקבל סיוע בשכר דירה. גם לשם לצערי נכנסו היבטים, אבל זה לא קשור. אני חושב שהיום השורה התחתונה היא שמדינת ישראל אומרת לצעירים חסרי עורף משפחתי ששירתו בצה"ל: יש לכם שנה של מענק לא מאוד נדיב, לא מבוטל אבל לא נדיב, של שכר דירה, ואחרי זה המקסימום שיש היום מהמדינה זה במקרים הסוציאליים במסגרת הסל הגמיש, סיוע של 180 שקל בשכר דירה בממוצע בחודש, למי שמקבל, ובזה צריך לטפל.
<< אורח >> אלונה אילת: << אורח >>
אני רוצה רגע להתייחס, קצת לדייק. כשאני דיברתי על הקריטריונים, אני חושבת שהמקרים שאותו עובד הייטק הוא באמת מקרה מאוד מאוד חריג. אני דווקא התייחסתי לקריטריונים שיש חוזה שכירות, אתה לא מתגורר בבית, החוזה, גם כאלה היו לנו מקרים, חוזה השכירות, אם הוא לא מול אחותך או מקרים כאלה. זאת אומרת, אני דווקא לא התייחסתי, אני חושבת שאנחנו בוחנים את המצב הפסיכו-סוציאלי. ברור שחייל בודד, גם אם המצב שלו מאוד מאוד התקדם, שנתיים אחרי השחרור, עדיין העורף המשפחתי הזה וההכוון הזה והסיוע הכלכלי הוא מאוד מאוד נדרש. אני חושבת שזה כמעט באופן אוטומטי.
אני דווקא התייחסתי לנושאים של חוזה, נושא של איפה אתה מתגורר, הנושאים האלה. אני לא מצפה שעובדת סוציאלית עכשיו תסביר לי מה קרה איתו עד גיל 18 ולמה הוא היה חייל בודד, זה לא הדגש, זה ברור.
<< אורח >> יונתן למברט: << אורח >>
הבנתי, את זה דווקא אני שמח לשמוע. ואני כן אבוא ואגיד, המענה הזה, גם כשהוא היה קיים, אני מבין שמבטלים אותו, לא מוכר, ולא יודע איפה שיתוף הפעולה עם צה"ל. לבוא ולהגיד את זה, ואני אומר גם עם עדויות של חיילים בודדים שמוכרים ברווחה, כי בסדר, יש פער, מי שלא מוכר ברווחה. גם אלה שמוכרים, קיבלו סיוע, ספציפית המענה הזה, העובדים הסוציאליים לא באו ואמרו להם: בואו קחו אותו ברגע שאתם משתחררים. יש פה פער, פשוט זו עבודה של לחתור למגע ולתת את זה למי שצריך את זה.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
זו כמות כל כך קטנה של מענה שאין מה לחתור למגע. פחות מ-20 חיילים קיבלו אותו, כך שברור שהוא לא מוכר.
<< אורח >> יונתן למברט: << אורח >>
יש פה צריכה מאוד גדולה להעלות את התקציב הזה וצריך להגיד את זה.
<< אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >>
זה בסדר, אבל חשוב שתוסיף את זה בסיכום אני חושבת, כי אמרת שזה בשוליים, זה באמת 180.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה לא 180,000 - - -
<< אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >>
חיילים בודדים. אני אומרת שאפילו בעמותה אצלי, מתוך 18 שהגשתי, עשרה קיבלו שנה שעברה, עשרה מתוך ה-18 שהיא מדברת קיבלו במייקל לוין את הסיוע הזה בגלל העובדים הסוציאליים שמעלים את הצעירים שאנחנו חושבים. עדיין זו עזרה ואסור להתעלם מזה, גם התקציב הזה חשוב שיחזור למשרד הרווחה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני לא מתעלם משום דבר. את שנת 2026 איבדנו בהקשר הזה, אנחנו צריכים להסתכל על שנת 2027. אני רק בא ואומר שכשרואים את הנתונים, תקשיבו, בסופו של דבר צריך להסתכל על המספרים. כל שקל שנכנס לקופה פה הוא רלוונטי, ואנחנו בוודאי רוצים שדברים שהיו לא יעלמו. אבל אם מדברים על פתרון רציני, זה לא פתרון שעובד רק בשביל 180 אנשים בהיקף של מיליון שקל. אי אפשר לבוא ולומר סימנו וי, הנה, יש את הפתרון הזה. הפתרון הזה רק מראה שאין פתרון מערכתי.
כדרך אגב, ההערכה שלי היא שאם אנחנו רוצים לקדם פתרונות יותר משמעותיים, הם צריכים להיות בהקשר של חיילים בודדים, אני לא מדבר על כלל הצעירים. הפתרון לכלל הצעירים חסרי עורף משפחתי זה חוק לצעירים חסרי עורף משפחתי, שצריך להתעקש עליו, שיסדיר גם את הסיוע במגורים, במדור, בתוך החוק כאחד מהפרמטרים. בהקשר של חיילים בודדים משני הענפים, את האנרגיה צריך להשקיע בפתרונות דרך מערכת הביטחון ולהיאבק שם על הגדלת הסכום מעבר ל-1,000 שקלים ועל יותר זמן.
אנחנו נמצאים כרגע בעידן שבו שנה אחרי כל מה שהחבר'ה עברו, כשכל כך הרבה מהם, ראינו, כנראה שליש, לפני חצי שנה היה מדובר בשליש מהאנשים שנקלטו מחדש בשירות מילואים, השנה הזאת זה לא מספיק. זה א', צריך לעבור לשנתיים של אפשרות להגיש את הבקשה, צריך לחשוב האם אנחנו יכולים לעבור מ-12 חודשי תמיכה ל-18 חודשי תמיכה. בן אדם משתחרר באמצע שנה קלנדרית, עוברת שנה וחצי עד שהוא מתחיל ללמוד, יש מחזור חיים של צעירים.
לשם אנחנו צריכים ללכת, ואנחנו צריכים גם לפתור את הפער למול הצעירים בנושא הזה של העמותות המלוות וכולי. אנחנו צריכים לראות איך בסוף, אני חוזר על האמירה שלי למול הסוכנות היהודית, צריך ללוות את כל החיילים שמשתחררים כחיילים בודדים, בין אם הם עולים ובין אם הם חסרי עורף משפחתי.
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
דבר ראשון, בדקתי את נושא הסיוע, ואכן זה כמספר חודשי השירות. ניתן 750 לאחר השחרור. זה דבר ראשון. דבר נוסף, לגבי תוכנית כנפיים, יש תוכנית שנקראת פורשים כנפיים בתוך התוכנית, שהמרכיב שלה הוא מרכיב של המשרד יחד עם הסוכנות, יחד עם קרן מיראז', שהוא רכיב מאוד מאוד משמעותי, אני חושב.
ולגבי פתרונות דיור גם לאחר השחרור לעולים בודדים, וגם כן הבנתי שלחסרי עורף, ישנם המון פתרונות, לא יודע אם המון, אבל ישנם פתרונות דיור על ידי עמותות וארגונים. כרגע התחלנו לייצר איזושהי טבלה כזאת שמנסה לכנס את כל פתרונות הדיור הללו. כמובן שלא נצליח להגיע לכולם, כי יש כל מיני מוקדים ברחבי הארץ של בתים כאלו ואחרים.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
לא המון.
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
זה מה שאמרתי, אחרי זה אמרתי לא המון, אבל קיימים.
<< אורח >> לי-אור שלג: << אורח >>
והפער זה שגם אין סטנדרטיזציה לפתרונות הדיור האלה. אני באופן אישי לא - - - להגיע לכל אחד מהם.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כן, אני גם חושב, אני אומר עוד פעם, אני מאוד מאמין בחברה האזרחית, אבל אני חושב שבסופו של דבר השאלה הראשונה היא אילו מענים ניתנים על ידי המדינה.
<< אורח >> אייל כץ: << אורח >>
ברור, מסכים לחלוטין.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מכובדיי, אני רוצה לסכם. א', תודות לכל מי שטרחו ובאו. אני חושב שדי ברור לנו המוקד לגבי הסיפור עם משרד הרווחה, הנושא מקבל את הממדים הנכונים שלו. לאור ההבהרה, אנחנו בוודאי קוראים לחידוש כל תקציב שהיה בשנת 2027, אבל עומדים על זה שהפתרון צריך להיות פתרון יותר מערכתי לתמיכה במדור של צעירים חסרי עורף משפחתי, וזה כמובן תלוי סדרי עדיפויות של הממשלה הבאה והתקציבים. נעשה מה שאנחנו יכולים בהקשר הזה.
אני כן אבקש ממשרד הביטחון בעיקר לקבל כאן התייחסות בהמשך לנושא של ההתקדמות בהעלאת הסכום ובעדכון הסכום של ההשתתפות. אנחנו נפנה למשרד הביטחון ונבקש שייזמו החלטת ממשלה על הארכת זמן הבקשה.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
אנחנו כבר שם. אנחנו עומדים להאריך את זה ל-24 חודשים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
החלטת הממשלה שהופסקה.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
זה רק לחיילים מילואים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נכון, עם עניין המילואים, ימי המילואים.
<< אורח >> רויטל בנאדרת: << אורח >>
נכון, אבל האפשרות להגיש את הבקשה ב-24 החודשים הראשונים לשחרור ולא 12 תהיה עבור כולם.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור, יכול להיות שזה יהיה הפתרון כי הארכתם לכולם. כל עוד לא האריכו, אני חושב שלהביא בחשבון את מניין החודשים שאנשים נמצאים במילואים, שלושה-ארבעה חודשים זה לא הגיוני, תפתרו את זה על ידי הארכה לכולם, זה בסדר גמור.
אנחנו כן מציפים את הצורך בנושא של איזשהו מענק הוצאות מחיה והתארגנות לחיילים בודדים עם השחרור שלהם. רשמנו לפנינו, וזה טוב מאוד, שיש מענק, נקרא לזה מענק שחרור מוגבר של 5,000 שקלים למי שמשתחררים בפרופיל הרפואי שהוזכר כאן. אני חושב שכל חייל בודד שחווה שחרור יוצא אחרת לעולם האזרחי מאשר חייל שהוא לא חייל בודד. ומעבר להטבת שכר הדירה, אני חושב שההכרה הזאת, אני לא רוצה לומר מענק שחרור מוגדל, כי יש מענק שחרור, אבל ההכרה הזאת של הוצאות התארגנות שניתנות לחייל בודד, זה דבר שאני מבקש שתציפו ושתראו, ואז זה חל גם על עולים וגם כמובן על חסרי עורף משפחתי. בעיניי זה כמעט פיצ'ר הכרחי.
שמענו את העדכון של משרד העלייה לגבי הסכומים, אני חושב שבחשבון פשוט זה די מייתר את השאלה אם הם עוברים אחרי זה להשלמת 36 החודשים. נומינלית זה פשוט כמעט מייתר את הסוגיה, ובכל מקרה זה יותר מ-450 ליחיד שמקבלים בתקרה המקסימלית.
ולגבי יתד ומשרד הרווחה, אני אומר עוד פעם, אנחנו נצטרך לראות איך אנחנו בונים פה קבוצת לחץ פוליטית. אני כן חושב שכדאי לראות איך מחזירים את זה ב-2027, אבל המטרה היא לעשות משהו הרבה הרבה יותר גדול ויותר משמעותי.
אנחנו נראה אם נספיק לעשות עוד דיון עד סיום הכנסת, לא בטוח, אבל אנחנו נמשיך לעסוק בנושא. חברים וחברות, תודה, יישר כוח לכל העוסקים במלאכה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:16. << סיום >>