פרוטוקול ועדה

DOC 42,017 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 609 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום רביעי, ב' בתמוז התשפ"ו (17 ביוני 2026), שעה 09:04 סדר היום: << נושא >> הצעת צו שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון התוספת לחוק), התשפ"ו-2026 << נושא >> - הצבעות נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר מוזמנים: סיון סוזן אזולאי – נציבה אזורית, משרד הכלכלה והתעשייה פיראס פראג' – נציב ארצי, משרד הכלכלה והתעשייה מעיין מכאני – עו"ד, מחלקת הרכש, משרד הביטחון יובל זילבר – עו"ד, המחלקה המנהלית בייעוץ המשפטי, משרד הביטחון רויטל בנאדרת – ר' היח' להטבות ומלגות חוץ, חיימ"ש, משרד הביטחון יוסרי זין אלדין – סא"ל במיל', יועץ קמל"ר לענייני חקיקה כנסת וממשל, משרד הביטחון כפיר ויטמן – מ"מ רמ"ד פרט, משרד הביטחון גבריאלה לבנפלד – עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי חוקתי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נטע ברנר נאור – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה גאולה צמח – עו"ד, היחידה ליחסי עבודה, משרד העבודה סיגל אביב – מנהלת אגף תנאי שירות ויחסי עבודה, נציבות שירות המדינה דבורה שארף – מנהלת אגף גיוון ושוויון, נציבות שירות המדינה ויוי ויץ – עו"ד, ייעוץ משפטי לאג"מ, ההסתדרות החדשה מעין אמיר – עו"ד, התאחדות התעשיינים ישי פולק – עו"ד, מנכ"ל התאחדות האיכרים ייעוץ משפטי: נעה בן שבת סגנית מנהלת הוועדה: אורית ארז רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, עופרה ארגס רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת צו שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון התוספת לחוק), התשפ"ו-2026 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולכם. היום יום רביעי ב' בתמוז התשפ"ו, 17 ליוני 2026, השעה 9:04. אנחנו נמשיך מאיפה שהפסקנו בפעם הקודמת לגבי הצעת צו שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון התוספת לחוק) התשפ"ו-2026. אני אתן ליועצת המשפטית להמשיך, או ש-? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> המשרד יוכל להסביר. משרד הכלכלה, הנציגים של שוויון הזדמנויות בעבודה הביאו את - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז זה בעצם לא המשך. זה דבר חדש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה דבר חדש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים סליחה. אמנם זה בוקר אבל אתם יודעים, זה המשך של האתמול. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> במידה מסוימת זה המשך כי היה כבר צו הרחבה שהיה הוראת שעה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. עשינו אותו לפני הפגרה. אז בבקשה. << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> בוקר טוב, בוקר טוב כבוד היו"ר. אני עו"ד פיראס פראג', נציב ארצי של שוויון זכויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה. הצו שמונח היום בפניכם הוא לא תיקון פרוצדורלי בלבד, אלא הוא נועד לתת מעטפת הגנה חוקית למשרתים ולמשרתות ולבני ובנות זוג משרתי מילואים. הנתונים מדברים בעד עצמם. מפרוץ המלחמה ועד סוף אפריל השנה קיבלנו בנציבות כ-3,800 פניות, כאשר יותר ממחצית מאותן פניות, כ-2,000, עסקו בנושא שירות מילואים, ומתוך ה-2,000 האלה כ-17%, כ-340 פניות של בנות ובני זוג, כאשר מרבית הפניות של בנות הזוג עסקו בנושא הזה של צו ההרחבה. לנו הייתה סמכות, לקראת סוף 2024 ובמהלך שנת 2025, אנחנו טיפלנו, נתנו מענה לפניות שהתקבלו בנוגע לצו ההרחבה הקודם שהיה במסגרת הוראת שעה שפעלנו לפיה, אבל כידוע אותו הסדר פקע, ואנחנו היום נמצאים כדי להסמיך אותנו בעקבות החתימה של שר העבודה על צו הרחבה חדש וקבוע כדי שלנו תהיה הסמכות לאכוף ולהפעיל את הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו. כידוע, הצו בעצם מאריך את תקופת ההגנה בפני פיטורים למשרתים וגם מהפגיעה בתנאי העבודה ל-60 ימים, הוא גם מעניק ימי היעדרות בתשלום וזכות לצבירת ימי חופשה שנתית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מרחיב ל-60 ימים ומה עוד? << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> ימי היעדרות בתשלום וצבירת ימי חופשה שנתית. יש גם שעת היעדרות, גם עוד סעיף שיש בצו, אבל אלה ההגנות העיקריות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בחוק הגנת עבודת נשים. זה לא בצו. << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> לא, זה בתוך הצו. התכוונתי שיש עוד סעיפים. הכלים המשפטיים שיש לנו, כיום אין כמובן גוף אחר שיכול לאכוף את הצו הזה, ולנו יש כלים משפטיים מאוד חשובים ואנחנו משתמשים בהם ויש לנו הרבה הצלחות, ואגב, לא בהכרח בהליכים משפטיים אבל זה גם כולל. אנחנו כמובן נותנים ייעוץ משפטי בזמינות מאוד גבוהה לכל מי שפונה אלינו. אנחנו גם מקיימים הליכי בירור מול המעסיקים באופן ישיר, מנהלים משא ומתן כדי לפתור סוגיות און ליין. כמובן יש את האפשרות של להוציא צו במקרה הצורך או לנקוט בהליכים משפטיים. לכן בלעדי הסמכות הזו ידי הנציבות כבולות, לא יכולים לאכוף או לטפל בפונים שמגיעים אלינו, ובמקביל אנחנו כמובן פועלים כל הזמן, כל העת, כדי להגביר את המודעות באמצעות קמפיינים, וכמובן אחרי שגם הצו הזה יאושר אנחנו גם נוציא הודעות לתקשורת כדי שהמילואמיניקים ובנות הזוג יידעו שתמיד אפשר לפנות אלינו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הצו הזה בעצם משחרר את הכנסת כל פעם מחדש לחוקק את הצו כשיש אירוע חירום, אלא עכשיו זה יהיה קבוע. << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> קבוע. חד משמעית קבוע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא ייכנס אוטומטית לתוקף. << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> היום. כשתאשרו אותו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בזכות ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה. כל מי שרוצה להגיב, לומר, לשאול, רק שיציג את עצמו קודם לפרוטוקול. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> אני עו"ד ויוי ויץ מההסתדרות. רציתי לשאול אם יש לכם במקרה נתונים לגבי הפעם שעברה, לגבי פניות ולגבי טיפול, אם אתם יכולים לספר קצת על זה. << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> כמו שציינתי, מרבית הפניות הנוגעות לצו הן הרבה בנושאים של היעדרות של בנות זוג, אני יכול להגיד לך, אין לי כרגע את הנתון המדויק כמה בדיוק, אבל אני יכול להגיד לך שזה מעל 200 פניות של בנות זוג שכן טיפלנו בהן, אגב, רוב הפניות כאלה. עד היום לא הגשנו תביעה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זה לא מרבית, כי אם דיברת על 3,000 ומשהו פניות, 200 זה לא - - - << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> לא, 3,000 זה סך כל הפניות לנציבות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 200 זה 10%, זה לא רוב. << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> זה בנות זוג. בנות זוג לרוב - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי, אבל אמרת שמרבית הפניות עסקו בהיעדרות של בנות הזוג. << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> מרבית הפניות של בנות הזוג עסקו בנושאים שנוגעים בצו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל מרבית הפניות היו ב-, סליחה? << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> זה משרתי מילואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. אבל זה היה מגוון. כלומר, אתה לא יכול להגיד לי על נקודה מסוימת 'זה היה רוב הפניות, בנושא הזה והזה'. << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> אני יכול להגיד שלגבי בנות זוג - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בנות זוג, הבנתי. אבל כמה פניות היו של בנות זוג בסך הכל? ולא ממשרתי המילואים? << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> 340 פניות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 340 זה פניות של בנות זוג. זה אומר ש-3,400, קצת פחות, היו מחיילי המילואים עצמם. << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> לא, מה שקשור לחיילי מילואים היו 2,000 פניות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. 2,000. אם אני מורידה את ה-340 מתוך ה-2,000, היתרה זה חיילי המילואים עצמם. האם אתה יכול להגיד לי בנקודה מסוימת מה היו מרבית הפניות? << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> רוב הפניות של החיילים, נתח מאוד גדול, עוסקות בתנאי עבודה. הרבה פניות שמתקבלים ממשרתי מילואים שפגעו להם בתנאי העבודה. הם יצאו לשירות מילואים ממושך ואז הם - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר הרוב לא היו פיטורים אלא תנאים. << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> הרוב לא פיטורים. כי התקופה שלהם, 30 יום, יותר מכוונת לוועדת התעסוקה. אנחנו אוכפים מהיום ה-30 והלאה, אבל אצלנו מה שמגיע מכח חוק השוויון, זה הרבה תנאי עבודה. משרתים שנפגעו להם תנאי העבודה, לקחו להם רכב, פגעו להם בשכר, פגעו להם בתפקיד. זה נתח די כבד מהיום-יום שלנו בשוטף. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> ואמרת קודם שלא הגעתם לתביעות. זאת אומרת שהדברים הסתדרו לאחר פניה שלכם למעסיק? << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> אנחנו כן הגענו לתביעות. היו שני מקרים. אבל הרבה מקרים מהטיפול השוטף שלנו מטופלים מעצם זה שאנחנו פונים למעסיק והמעסיק כן מביע נכונות לתקן עוולות, לא בהכרח הכל קורה בכוונה תחילה, אבל בסוף ההתערבות שלנו כן גורמת לתיקונים. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> יש לכם איזה שהוא נתון גם לגבי התפלגות הפניות מבחינת תחומי תעסוקה? יש איזה מאפיינים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את מתכוונת מבחינת המעסיקים? מי המעסיקים? << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> מבחינת הענפים. << אורח >> סיון סוזן אזולאי: << אורח >> אני נציבה אזורית של מחוז ירושלים והדרום. אנחנו יכולים להוציא את זה מהמערכת שלנו. בהמשך למה שנשאל, בגלל העבודה השוטפת, אני רק אספר על מקרים לדוגמה. למשל צו ההרחבה מדבר על צבירת ימי חופשה. היה מעסיק בחברה גדולה, אני לא אנקוב בשם, שהוא פשוט מחק את ימי החופשה ואחרי שאנחנו פנינו, הרבה פעמים המעסיק לא מודע בכלל לדבר הזה והוא מתקן והוא נתן. כך גם לגבי ימי היעדרות. אם בת זוג פונה אלינו, היא אומרת 'אני מבקשת ימי היעדרות, מגיע לי מכח צו ההרחבה, המעסיק לא מוכן בשום צורה'. היא מראה מיילים שהיא שלחה לו. אנחנו פונים למעסיק, מסבירים לו בדיוק את הסעיף, את צו ההרחבה, והוא מתקן. אני חייבת להגיד שאנחנו גם פועלים בסינכרון מלא, אם זה עם צה"ל, אנחנו לא מטפלים בפניות שהן תחת ועדת התעסוקה. אם זה בתקופת ועדת הפיקוח, המעסיק יכול כמובן לפנות לוועדת הפיקוח ואנחנו לא מחליפים אותה, אבל כן אנחנו מודיעים למעסיק 'שים לב, מדובר בין 30 ל-60 ימים, לא פנית לוועדת הפיקוח ואתה צריך לפנות ולעשות את העבודה שלך'. וגם כמובן שיש את העניין של חוק חיילים משוחררים. אז אלה רוב הפניות. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אני עורכת דין מהתאחדות התעשיינים. ענית לי על השאלה כי אני רציתי להבין מה היחס הנורמטיבי בין הנציבות לבין ועדת הפיקוח. כי ועדת הפיקוח עצמה לא מתייחסים אליה בחוק אלא היא פרי של ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה. אז אני מבינה שברגע שזה בטיפול ועדת הפיקוח אתם עוד לא נכנסים לתמונה? << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> לא, תלוי מה. << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> אם כמובן יש תהליך שמתדיין בוועדת הפיקוח, אנחנו לא נכנסים. אם מילואימניק פונה אלי, מעל 30 ימים, והוא טוען לאפליה בפיטורים לצורך העניין על רקע שירות המילואים, אני כן פונה למעסיק וכותב לו 'האם פנית במסגרת ה-30 יום, לוועדת הפיקוח'. אבל אני לא מחליף אותם. אני גם לא קשור לדיון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ועדת הפיקוח היא לא ועדת התעסוקה. ועדת התעסוקה היא במשרד הבטחון והיא דנה במקרים של פיטורים, במקרים של הוצאה לחל"ת שלא כדין, זה המקרים שבהם היא דנה. ועדת הפיקוח היא יצור של ההסכמות של ההסתדרות. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> לכן ניסיתי להבין מה היחס הנורמטיבי בין המעמד של הנציבות לבין ועדת הפיקוח, משעה שמכניסים את הצו הזה לתוספת. << אורח >> סיון סוזן אזולאי: << אורח >> משרת מילואים לא יכול לפנות לוועדת הפיקוח. מי שיכול לפנות זה רק מעסיק שיש לו חילוקי דעות בין 30 ל-60 ימים, והוא רוצה שהוועדה תדון בחילוקי הדעות. משרד העבודה גם - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה גם רק בנושא פיטורים ולא בנושא זכויות. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אני מבינה שזה - - -, אני אומרת, מה היחס הנורמטיבי, משפטית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת אומרת שאם, אתם בתור ועדת פיקוח, ישי יושב בוועדה, נכון? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> שנינו יושבים בוועדה. לכן אנחנו מסבירים ש-א', שני הצדדים יכולים לפנות. זה דבר אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו הבנו מהצו במשרד העבודה שרק מעסיק. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> שני הצדדים יכולים לפנות. זה פעם אחת. פעם שניה, אם גם אתם נכנסים מהיום ה-31 עד ה-60 ביחס של אפליות, מה שמגיע בדרך כלל אלינו זה יותר הקטע באמת של - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ישי, תציג את עצמך. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אני יו"ר משותף של נשיאות המגזר העסקי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאחר ואני מתייחסת לאירוע כטבולה ראסה, בסדר? אתם מדברים על דברים שכולכם בחדר יודעים, אבל יש לנו כנראה צופים והפרוטוקול לא מכיר את הדברים. אז א', תסבירו מה זה ועדת הפיקוח, מי יושב שם, מה הסמכויות שלה. כי אני לא מכירה את האירוע. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אני אסביר. בהסכם הקיבוצי שנחתם בהקשר הזה, אנחנו פתחנו מערכת של ועדה פריטטית שבאה לפתור בעיות של בין עובד למעסיק, ולפתור את הבעיות לפני שהדבר הזה יתרומם הלאה. מנגנון יישוב סכסוכים. בסוף, כשאנחנו מדברים על צו הרחבה, היינו צריכים לתת פתרון למי שאינו חבר ואינו צד להסכם הקיבוצי, ולכן משרד העבודה, נציג המעסיקים ונציג העובדים מטפלים בנושא של ועדת פיקוח שמטפלת בפניות של התקופה המוארכת של ההגנה, מהיום ה-31 עד ה-60. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי כלום. לא הבנתי מה שאמרת עכשיו. מה זה, תסביר לי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה אומר, בהסכם המקורי דיברתם על ועדה פריטטית של שני הצדדים להסכם. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הצו הזה פורסם, ניתן לגביו צו הרחבה ושם אמרו שהם לא מדברים על ועדה פריטטית אלא משנים לוועדת פיקוח. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אמרת שזה מאפשר לוועדת הפיקוח הזאת גם בין שני הצדדים? אני רוצה להבין. התייחסת לזה שהיא של שני הצדדים, אבל מצד שני של משרד העבודה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ומצד שלישי גם אלה שלא חברים פה. לא הבנתי. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> נכון. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> הצדדים להסכם הם ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי. הצדדים הסכימו בהסכם שבנוגע לפיטורי או הוצאה לחל"ת או פגיעה בחייל מילואים בתקופה שבין היום ה-31 ל-60, הם יפנו לוועדה פריטטית. אבל זו ההסכמה רק בין הצדדים להסכם, דהיינו ההסתדרות והנשיאות. כאשר פנינו להוציא צו הרחבה היה צורך להקים מנגנון שיכול לחול ולחייב כל אחד, כל מעסיק שצו ההרחבה חל עליו. הפתרון שנמצא במשותף עם משרד העבודה ומשרד המשפטים היה להקים את ועדת הפיקוח. הצדדים להסכם פנו לשר העבודה וביקשו ממנו להקים את ועדת הפיקוח שתחליף את הוועדה הפריטטית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שמי היא ועדת הפיקוח? מי יושב בה? << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> מי שיושב בוועדת הפיקוח, היו"ר היא אשת משרד העבודה והחברים זה נציג ארגון העובדים שזו ההסתדרות ונציג ארגון המעסיקים שזו הנשיאות, שחתומים על ההסכם, והם אלה שגם פנו בעצם בבקשה להוציא את צו ההרחבה ובבקשה להקים את ועדת הפיקוח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה ועדת הפיקוח יכולה ל- - - << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> ועדת הפיקוח יכולה לתת אישור או לא לתת אישור לפיטורי חייל מילואים בתקופה שבין היום ה-31 ליום ה-60, או בקשר להוצאתו לחל"ת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נניח שהיא נותנת אישור, את אומרת שבגלל שזה לא הימים שקבועים בחוק, זה לא אותם 30 ימים שקבועים בחוק, הוא לא יכול לפנות לגביהם לוועדת התעסוקה? << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> נכון. כבר היו מקרים גם באמת שוועדת התעסוקה העבירה את הפניה אלינו, או נכון יותר השיבה לפונה שהוא צריך לפנות לוועדת הפיקוח כי זה כבר בתקופה שבתחום סמכותה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כי החוק מאפשר עד 30 ימים. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> כן. הוא מגן רק במשך 30 ימים. אחרי שהוא חוזר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ואז מה תפקידה של הנציבות פה? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> זו השאלה שאנחנו צריכים להיכנס פה. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> רק רציתי אם אפשר להשלים את התמונה. אנחנו אמרנו קודם שגם העובד יכול לפנות, זה לא מה שכתוב בצו. זה נכון, זה לא מה שכתוב בצו. אני יוצאת מהנחה שאם עובד יפנה - - - << אורח >> ישי פולק: << אורח >> היו כאלה שפנו. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> היו כאלה? אוקיי. אני כבר לא זוכרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה פניות כאלה קיבלתם? היו הרבה פניות לוועדת הפיקוח בשנתיים האחרונות? << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> היו הרבה פניות, אני לצערי לא התעדכנתי בנתון. אבל אני חייבת לומר ש- - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להבין. סליחה, אני כן פונה למשרד הכלכלה, לאו דווקא לנציבות. אני לא מצליחה להבין למה תמיד צריך להוציא את זה, אם יש חוק שאומר 30 יום, ואנחנו פה אומרים שאנחנו רוצים בשעת חירום להרחיב את זה ל-60 יום, למה לא לתקן את החוק? למה לעשות כל מיני ועדות על ועדות? אנחנו יכולים לעשות סעיף בחוק שקובע שמקרה של התנאים האלה והאלה, שזה צו חירום או כל מה שנחליט כמדינה, זה לא יהיה 30 יום, זה יהיה 60 יום. למה לא עושים את ההגנה הזו בחוק? << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> לא, זה לא מה שאתם עושים עכשיו בחוק הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני יודעת. אני שואלת למה אנחנו לא עושים. למה לא ללכת בדרך הישר, למה ללכת עקום? << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> בחוק החיילים המשוחררים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. בחוק החיילים המשוחררים. החזרה לעבודה. זה לא הוגדל מ-30 ימים ל-60 ימים, דיברנו על זה כמה פעמים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה שזה לא יוגדל בחוק? שוב, לא באופן קבוע. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> אני לא יודעת למה, אבל משזה לא נעשה, טוב עשו הארגונים שהגיעו להסכמות האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את צודקת, לכן אני פונה למשרד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חוק חיילים משוחררים הוא בסמכות משרד הבטחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, ממשלה יקרה, תבחרו אתם אצל מי זה נמצא ותענו לי על השאלה. סליחה, אני לא פונה למשרד ספציפי. אני רוצה להבין רגע את התשובה. << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> אני יכול להגיד שכרגע על הפרק לא עולה דיון האם לתקן את חוק חיילים משוחררים או לא, לעניות דעתי היו הצעות לתקן את החוק, במקום 30 לעשות אותו 60, לא צלחו. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> נכון. כי אנחנו התנגדנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי שזה לא - - - אני מסכימה איתך. את ההשתלשלות הבנתי, ברור לי שאם אי אפשר, תיכף נבין למה אי אפשר את החוק, אז זה בינתיים בהחלט דרך מוצא ראוי חשוב ונכון. אני שואלת רק למה אי אפשר ללכת בדרך הישר. מי יכול לענות לי על זה? אחר כך נשמע למה ישי מתנגד, בשתי דקות. אני לא הולכת לפתוח את זה עכשיו. אני רק רוצה להבין למה לא. << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> למה לא עבר? למה לא עבר חוק חיילים משוחררים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד הבטחון, אפשר לדעת? אם זה אצלכם. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> אני יכולה להגיד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, רגע. אמרתם שזה משרד הבטחון, שהוא ישיב לי, ואחר כך תעני לי את. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> אני רק אולי אסביר את ההבחנה בין שתי עובדות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים תקשיבו לי, כשאני פונה למשרד והוא אומר לי 'זה לא אני זה משרד אחר' ואני פונה אליך ואת אומרת 'זה לא אני זה משרד הבטחון' אז תנו למשרד הבטחון להסביר, אחר כך שאת תסבירי, בלי להסביר לי למה ומה היה בעבר. אני רוצה להבין. יש דרך ישר, אנחנו כנסת ישראל, אנחנו מחוקקים. בניגוד למה שאני רואה פה בשנה האחרונה, שכל משרד מעביר פה את הסמכות למישהו אחר, וכשהם לא מצליחים הם מעבירים את זה לחברה האזרחית שהם יפתרו את הבעיות. אני לא אוהבת את זה. אני לא אוהבת לגלגל. אני האחראית פה, אני יושבת על הכיסא הזה כמחוקקת, ואני אמורה לחוקק - - - << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> אנחנו לא חברה אזרחית. אנחנו משרד ממשלתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם לא אבל סליחה, חברים, טוב, אולי הבעיה היא בי שאני לא מסבירה את עצמי ברור. אז אני אסביר את עצמי עוד יותר ברור. אני יושבת פה כבר עשרה חודשים, אבל חברת כנסת חמש וחצי שנים. אני שמה לב פעם אחר פעם אחר פעם שמשרדים לא רוצים לקחת אחריות, בוודאי נושאים שיש שם כמה וכמה משרדים שמעורבים, וכל משרד זורק לשני את האחריות, ואז מה שקורה, שקם מישהו מהחברה האזרחית בין אם זה גוף סטטוטורי כמו ההסתדרות ובין אם זה גופים אזרחיים לחלוטין, שהם לוקחים על עצמם את האחריות. זו לא דרך המלך. דרך המלך זה חקיקה. בין אם חקיקה ראשית, בין אם תקנות. פה אנחנו עושים איזה משהו עוקף שהיה יכול להיפתר בקלות יתרה, בלי שתבזבזו את זמננו שלנו. כי אנחנו מנהלים, שוב, כל פעם בצו מחדש, להרחיב ולעשות ולתקן, לעשות דברים ועבודות נוספות. אז לפני שאני אפנה לישי, כי סליחה, קודם כל יש כאן משרד שבהיררכיה הוא קודם לענות לי את התשובות. אני רוצה להבין, המשרד הרלוונטי שרוצה להגן על חיילי צבא הגנה לישראל, בוודאי חיילי המילואים, ורוצה לקבוע וכולם פה מסכימים שבעת חירום אפשר ונכון וראוי להאריך את ההגנה שלהם ל-60 יום ולא ל-30 יום. אז אני שואלת למה לא לתקן את זה בחוק, בדרך המלך, ולא במסגרת צווים והסכמים וכדומה. זאת השאלה שלי. אז בבקשה, משרד הבטחון אנא ענה לי ואחר כך אני אבקש את משרד העבודה ואת משרד הכלכלה להשיב, אם התשובה שלך לא תהיה מספיק ברורה. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> בוקר טוב. אני יועץ קצין מילואים ראשי. אני אגיד שאחרי ה-7 באוקטובר נעשו נסיונות, כמו שגבירתי מציינת, כן להעלות את תקופת ההגנה בחוק ולתקן את החוק מ-30 ל-60 יום, ואפילו היו הצעות ל-90 יום. זה לא הבשיל, היו מספר ח"כים שיזמו דיונים לא בוועדות אלא היו לנו דיוני זום והיה לנו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היו ח"כים שהתנגדו לזה כי הם לא רוצים לתת 60 יום? << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> לא ח"כים שהתנגדו, אלא פשוט זה לא הבשיל כי היו התנגדויות, כמו שציין פה ישי והיו גם ההסתדרות ומשרד האוצר היה גם שותף לדבר הזה, אבל זה לא הבשיל, גבירתי, לכדי הצעת חוק - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. אני שואלת למה ברמה המהותית. אני לא מצליחה להבין, אם כולנו פה, התוצאה היא אותה תוצאה. שבסוף אנחנו מאשרים את זה שיש להם הגנה של 60 יום. אז אני רוצה להבין רגע מה המהות. למה התנגדו? כי למה? << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> אני אגיד למה חלק התנגדו, אחר כך ישלימו אותי מקסימום. שוב, ההתנגדות היא לא של מערכת הבטחון ולא של צה"ל ומשרד הבטחון, אבל חלק מהסקטורים, אני לא נכנס כרגע אם זה נכון או לא נכון, היה שהגנת יתר יכולה בסופו של דבר כן לגרום למעסיקים לא להעסיק מילואימניקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל היא ניתנת בכל מקרה. התוצאה היא אותה תוצאה. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> לכן אני אומר. התנגדו להכניס את זה בחקיקה ראשית. בתיקון לחקיקה ראשית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עוד לא הבנתי למה, כי החשש הוא אותו חשש, התוצאה היא אותה תוצאה, אז לא הבנתי למה. בואי תסבירי לי את. בבקשה. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> אני עורכת-דין גאולה צמח מהיחידה ליחסי עבודה במשרד העבודה. יש פה הבדל בין שתי הוועדות. ועדת הפיקוח רק מכריעה בחילוקי דעות שיש בין המעסיק - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, תעני לשאלה שלי. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> רגע, זה מהותי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, זה לא מהותי. שאלתי למה לא בחקיקה ראשית. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> נכון. אז אני מסבירה. לעומת זאת, ועדת התעסוקה יש לה סמכויות אכיפה. בגלל שכנראה לא הגיעו להסכמות בין הארגונים או כשניסו לקדם בדיונים, להרחיב את ההגנה על המילואימניקים בחקיקה, אז כנראה שפתרון הביניים שמצאו כדי שזה לא יהיה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גאולה, את שוב מתחמקת. סליחה. אני רוצה להבין למה אין את זה בחקיקה ראשית. אני רוצה לדעת ברמה המהותית. האם ההגנה פה היום שאנחנו עכשיו מרחיבים אותה היא הגנה פחותה אם היא הייתה בחוק? << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> את היית צריכה להקים ועדה נוספת בחוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההגנה היום, ההגנה בצו ההרחבה היא הגנה פחותה, אין הליכים פליליים, אין אפשרות לפסוק פיצויים, אין סמכות לבטל את הפיטורים. לכן זו הגנה פחותה בצו ההרחבה. אנחנו שאלנו כבר בתחילת המלחמה מדוע לא מאריכים, עושים את אותה הארכה מ-30 ל-60 ואני לא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ההגנה היא פחותה כי זה לא פלילי, ומה עוד? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה לא פלילי, אין סמכות של ועדת התעסוקה לפסוק פיצוים ואין להם סמכות גם לבטל את הפיטורים. אז זה בעצם גוף שהם, זו הגנה פחותה. לכן השאלה למה עוד לא תיקנו בחקיקה, התשובה שקיבלנו היא שהיו מגזרים כנראה שהתנגדו לכך שזה ייעשה בחקיקה. יתנגדו לצורת האכיפה המוגברת. מה שבפנינו הוא רק הצו שנותן סמכויות, לגבי צו ההרחבה, נותן סמכויות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רגע רוצה ללכת אחורה. לא הבנתי את מה שאמרת. המצב נכון להיום שאם אנחנו מאשרים את הצו, אז זה לא פלילי, הבנתי, אני מוכנה לקבל את זה שזה לא פלילי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה לא קשור. זה שזה לא פלילי לא היה בבחירה לשים את הנושא הזה בצו ההרחבה. צריך לתקן את זה בחקיקה, ואנחנו לא מאשרים כרגע את צו ההרחבה, אנחנו רק מאשרים את סמכות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, לטפל גם בצו ההרחבה. זה בעצם מה שאנחנו עושים. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> יושבת-הראש, אני רק רוצה להשלים משהו, שתהיה לכם תמונה שלמה. זה נכון שאין לנו את הסמכויות שיש לוועדת התעסוקה, אבל יש סעיף שקובע שהסמכויות של ועדת הפיקוח או הזכויות שניתנות על פי ההסכם וצו ההרחבה, אין בהן כדי לגרוע מסמכויות ועדת התעסוקה, כמפורט בסעיפים 21 ו-41.א לחוק. זה סעיף 9 להסכם. אז צריך לשים לב גם לזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בואו נסכם. אני לא רוצה לפתוח כי זה אמור להיות קצר, אבל אני רוצה לשלוח אותך נועה, או מישהו אחר, אני עכשיו חייל, עבדתי באיזה שהוא מקום מסוים ואז חלוקה. אם זה פיטורים, זה כן הולך לוועדת פיקוח. אם אני מאשרת את הצו עכשיו. אישרתי את הצו. אני עובדת במקום מסוים, פיטרו אותי כעבור 35 ימים מיום שחזרתי מהמילואים. מה האירוע, מה הצו היום נותן לי? אישרנו את הצו. מה הוא נותן לי? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא מאפשר לפנות לנציבות שוויון הזדמנויות. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> לא. אתם מבלבלים בין צו הרחבה לצו שוויון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לכן אני רוצה שתגידי מה אני יכולה לעשות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הצו הזה שיאושר עכשיו יאפשר לפנות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לקבל סעדים. צו ההרחבה היום מאפשר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בלי צו הרחבה, נכון להיום, אם אנחנו לפני צו ההרחבה, זה לא מאפשר לי לפנות אליהם אלא רק לוועדת פיקוח. כי פיטרו אותי ב-35 יום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בין היום ה-30 לבין היום ה-60 לא פונים לוועדת תעסוקה, פונים לוועדת פיקוח. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> אבל זה לפני הפיטורים, לא אחרי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סליחה, אם הצו הזה יאושר, תהיה אפשרות לפנות גם לנציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> נכון. זה הכל. כרגע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. מאה אחוז. אז אני פונה לנציבות, ומה הנציבות יכולה לתת לי יותר מאשר ועדת הפיקוח? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> שום דבר, בהקשר הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז למה אני צריכה את זה? כי לא יכולתי ללכת לוועדת פיקוח? למה אנחנו צריכים את הצו הזה? << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> אם הוא פוטר, הוא לא יכול לפנות לוועדת פיקוח. רק לפני. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> רק אכיפה. אכיפה הם יכולים לעשות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי רוצה להסביר לי? אחד שיסביר לי, ואני אשאל עוד פעם בצורה מאוד ברורה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גאולה הסבירה שלפי צו ההרחבה רק המעסיק יכול לפנות לוועדת פיקוח ולא העובד. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> נכון. ולפני הפיטורים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אמר קודם ישי פולק שבפועל בטח גם העובד יכול לפנות, גם ויוי אמרה. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> אבל זה לפני הפיטורים. לא אחרי. כלומר אם הוא כבר פיטר אותו, מה שהעובד רק יכול לעשות זה או אם נותנים עכשיו סמכות לנציבות, אז לפנות לנציבות ואז הם יסייעו לו, או לפנות לבית הדין ואז בית הדין יכול להכריח את המעסיק לפנות ל- - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, גאולה. אני רוצה שתסבירו לי בצורה הכי פשוטה. אמרת שאת רוצה ואחר כך אתן גם לישי, כי אני מחזיקה אותו כמו שור בדישו והוא רוצה לדבר. אבל אני אציג לך את השאלה מאוד מאוד ברורה ואני רוצה לסיים את זה. זה היה אמור להיות שתי דקות. אני פשוט רוצה להבין מה אני עושה, אני לא חותמת גומי. אני רוצה להבין. אני בדו-פרצופי, בסדר? מצד אחד אני עובד, שפיטרו אותי ביום ה-35 לחזרתי מהמילואים. זו אפשרות אחת. אפשרות שניה, אני מעסיק שאו שאני כבר פיטרתי, או שאני רוצה לפטר. מה היה לפני הצו. אנחנו לא מאשרים את הצו היום. אני לא מצביעה. מצביעה נגד. אין, לא עובר. איזה השלכות יש לזה לגבי שלושת המצבים שהסברתי לכם ומה מועיל הצו שאני מצביעה עליו היום, ייתן לשלושת המצבים האלה. את יודעת מה, סליחה, ארבעה מצבים. עובד שהוציאו לו הודעת פיטורים ביום ה-32, או עובד שכבר פוטר ביום ה-35 ומעסיק שרוצה לפטר ומעסיק שכבר פיטר. ארבע אפשרויות. מה קורה לפני הצו שאני מצביעה היום, ומה קורה לאחר. איפה השינויים, איפה ההגנות, מה זה מועיל לעולם כולו ולציבור שאנחנו רוצים להגן עליו. << אורח >> סיון סוזן אזולאי: << אורח >> אני אענה לשאלות שלך אבל לפני כן ממש בכמה שניות אני רוצה להסביר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. רק אל תבלבלי אותי, ועדת פיקוח, ועדת תעסוקה, וזה; ישר. << אורח >> סיון סוזן אזולאי: << אורח >> נכון. דווקא בגלל זה. אנחנו כנציבות שוויון מקבלים פניות, כמו שאמרנו, ממשרתי מילואים בכל מיני נושאים. כמו למשל אפליה בעבודה. אם באתי להתקבל לעבודה, המעסיק דחה אותי בגלל המילואים, חוק שוויון. בנוסף, בתוספת לחוק יש עוד חוקים שהם תחת סמכותנו, כמו חוק חיילים משוחררים שמדבר על משרת מילואים שפוטר בזמן שירות המילואים או שהייתה פגיעה בהכנסה שלו, או עד 30 ימים. ואם באמת הוא פוטר בתקופה הזאת של זמן שירות מילואים ועד 30 ימים, משרת המילואים רשאי לפנות לוועדת התעסוקה במשרד הבטחון, הם אפילו מעניקים לו שירות משפטי בחינם, נותנים לו עורך דין, ולכן בפניות האלה אנחנו לא מטפלים על אף שיש לנו את הסמכות, ואנחנו אומרים לו 'תפנה למשרד הבטחון, יש לך שם את המענה המלא והמסודר ואפילו עורך-דין בחינם'. אם מדובר בעובד שפוטר בין 30 ל-60 ימים, עכשיו יש משהו חדש כי זה לא בחוק חיילים משוחררים, קם צו ההרחבה החדש הזה באפריל ששר העבודה חתם עליו, ולכן מכח צו ההרחבה גם קמה ועדת פיקוח שדנה בחילוקי דעות בנוגע לפיטורים בתקופה הזאת בין 30 ל-60 ימים. כמובן שהאידיאל היה שהחוק יתוקן ופשוט היו פונים לוועדת התעסוקה בין 30 ל-60 ימים, אבל זה המצב, ששר העבודה חתם באפריל על הצו הזה, שהוא מדבר על הקמת ועדת פיקוח בין 30 ל-60 ימים. לפי מה שאני מבינה ומה שאני קוראת, אין לה סמכות אכיפה. רשום כאן שבנוגע לחילוקי דעות, ומשרת המילואים – כך אנחנו מבינים וכך גם הבנו ממשרד העבודה – לא יכול לפנות אליה. מעסיק יכול לפנות, להגיד 'תקשיבו, אני רוצה לפטר אותו' והם מסייעים לו בעניין הזה. אם משרת המילואים לאחר 60 ימים, זה גם כן חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אפליה בגלל שירות המילואים, וגם בסמכות שלנו. היום אנחנו מבקשים לאכוף את צו ההרחבה שכולל כמה דברים, חוץ מה-30 עד 60 ימים, הוא כולל גם ימי היעדרות של בנות זוג. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בלבלת אותי. די נו, עזבי אותי. ביקשתי ש- - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את יכולה להסביר איך הצו ישפיע על ה-30 עד 60 ימים. << אורח >> סיון סוזן אזולאי: << אורח >> אני אענה לשאלה שלך. 30 עד 60 ימים, יש ועדת פיקוח שיושבים בה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאלתי שאלה מאוד פשוטה. אני לא מצליחה להבין, אל תעני לדברים אחרים. שאלתי אותך שאלה, ארבעה מצבים. תני לי בבקשה בכל אחד מארבעת המצבים האלה, איפה הצו הזה היום משפיע. זה הכל. << אורח >> סיון סוזן אזולאי: << אורח >> היום, אם פונה אלי עובד ביום ה-32 שהוא קיבל מכתב פיטורים, אני אפנה למעסיק ואגיד לו 'מעסיק יקר, שים לב, יש צו הרחבה, אתה צריך לפנות לוועדת הפיקוח. אתה לא פנית לוועדת הפיקוח'. העובד הזה לא יכול לפנות לוועדת הפיקוח כדי שהיא תדון, ולכן אנחנו כאן וגם יש לנו סמכות אכיפה אזרחית. זה ענין אחד. הוא יכול לדרוש פיצוי על זה שלא פנו לוועדת הפיקוח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לפני הצו או אחרי הצו? << אורח >> סיון סוזן אזולאי: << אורח >> אחרי שאנחנו נקבל את הסמכות. היום, העובד מה הוא יכול לעשות? המעסיק יכול לפנות לוועדת הפיקוח, אבל העובד לפי מה שאני מבינה, לא יכול לפנות לוועדה ואין לה סמכות הכרעה כמו ועדת התעסוקה שהיא תפסוק פיצויים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר, את מדברת איתי על אחד שהוציאו לו מכתב התראה לפני פיטורים, הוא היום, לולא הצו אין לו מה לעשות. עם הצו הוא יכול לפנות אליכם. << אורח >> סיון סוזן אזולאי: << אורח >> אלינו ואנחנו יכולים לפתוח בבירור מול המעסיק, יש לנו סמכות אכיפה אזרחית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. עכשיו, אם הוא כבר קיבל מכתב פיטורים גם היום ללא הצו הוא לא יכול לפנות לאף אחד או שהוא כן יכול לפנות לוועדת הפיקוח? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אנחנו טיפלנו כבר בתיקים שפנו אלינו עובדים ואנחנו הרצנו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> על פי הצו או בלי הצו? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> הצו שותק. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> הצו לא אומר ששני הצדדים יכולים לפנות, הוא אומר שהמעסיק יפנה. החובה מוטלת על המעסיק. אני לא רואה בזה שלילת הזכות של העובד, אבל יש פה איזו שהיא מידה מסוימת של פרשנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סיוון, לגבי המעסיק, אם הוא עוד לא פיטר, הוא יכול לפנות לוועדת הפיקוח? שוב, אנחנו מדברים על 31 עד 60. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> הוא חייב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא חייב לפנות לוועדת הפיקוח. אגב, אני לא מבינה מה זה 'חייב', כי אם הוא לא פונה אין לכם סמכות אכיפה, אז אם הוא לא פונה לא קרה כלום. אבל בכל מקרה, הוא יכול בעיני לפנות, הוא לא חייב, כי אם אין אכיפה אז הוא רק רשאי, בסדר? אי אפשר לעשות לו שום דבר. אולי אזרחית, אבל אי אפשר לעשות לו שום דבר באירוע הזה, כלומר לפני הצו. אחרי הצו עדיין אתם תשלחו אותו לשם, אתם לא מקבלים סמכות. בצו שאני חותמת היום, לא צו ההרחבה, הצו שאני חותמת היום, הוא לא נותן לו עוד אופציות. כלומר, אם המעסיק פונה אליכם, אתם שולחים אותו לשם. נכון? לפני. << אורח >> סיון סוזן אזולאי: << אורח >> רוב הפניות הם מהעובדים, לא מהמעסיקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל אני אומרת לגבי המעסיק, זה לא משפיע על המעסיק לפני שהוא פיטר. אחרי שהוא פיטר הוא גם לא יפנה אליכם. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> זה לא מדויק. משום שאם, על פי גישתך, או מי שטוען שהעובד - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא גישתי. אני שואלת. אין לי שום גישה. << אורח >> ויוי ויץ: << אורח >> על פי הגישה שתטען שעובד לא יכול לוועדת הפיקוח, הרי שהעובד יכול לפנות, אם תחתמי על הצו היום, הוא יוכל לפנות לנציבות והנציבות תגיד למעסיק שלו 'אתה צריך ללכת לפיקוח', או שהיא תאכוף בדרכים שעומדות לרשותה על פי החוק את הפיטורים שלא כדין. אז זה כן נותן. זה כן מוסיף, כי אם עובד לא יכול לפנות לוועדת הפיקוח, הוא יפנה לנציבות וזה יגיע דרך הנציבות. << אורח >> סיון סוזן אזולאי: << אורח >> אבל את אומרת בעצמך שפונים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> סליחה רגע, הנציבות, אתם יכולים להסביר לנו מה אתם יכולים לעשות עוד? זאת אומרת, איך אתם יכולים לסייע לעובד במצב הזה? מה תגידו לו? שהמעסיק שלו צריך לפנות לוועדת פיקוח? מה תגידו? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> והוא לא פונה. אין פה כלום. אני מרגישה שזה מיותר לחלוטין. << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> לא, זה לא מיותר. צו ההרחבה כולל בנוסף לוועדת הפיקוח, גם סעיפים אחרים, כמו שציינתם מקודם. אוקיי? אז זה לא רק הנושא הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ימי החופשה הנוספים. << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> כן. זה לא פחות חשוב, זה סופר חשוב. שמונה ימי היעדרות של בנות זוג. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שם יש לכם כן סמכויות? << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> חד משמעית. רק לנו יש סמכות. אם אתם מאשרים לנו, רק לנו תהיה הסמכות לאכוף את זה. עכשיו, לגבי ועדת הפיקוח, אני יכול להגיד - - - << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> גם לבית הדין יש סמכות. אם מפרים את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אנחנו לא רוצים למשוך אותו לבית הדין. << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> כבוד יושבת-הראש, אני אציין, גם אם יש וועדת פיקוח, את המנגנון הזה, או בלעדיו, העובד יכול לפנות אלינו ואני יכול לייצג אותו, אני מדבר על מעל 30, 32 ימים, ואני יכול לייצג אותו בבית הדין. אם מתקיימת ועדת פיקוח או אם לא מתקיימת. ההסדר הזה הוא הסדר שטוב, כי - - - << דובר_המשך >> מעין אמיר: << דובר_המשך >> אתה יכול גם מכח סעיף 18.יג.ג. אתה יכול להגיש תביעה אזרחית גם מכח צו הרחבה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> צו הרחבה מחייב את המעסיק. זאת אומרת אם המעסיק פיטר בניגוד לצו ההרחבה, בית הדין יכול להתערב. << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> כן. גם אם הוא לא פנה לוועדת פיקוח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. הבנתי. בסדר גמור. תודה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> גם ככל שבוחרים להגיש תביעה אזרחית, הם עדיין יכולים להגיש מכח צו ההרחבה. זה לפי סעיף 18.יג.ג. ככל שהנציבות - - - << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> כן. בין היתר. כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. ישי בבקשה. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> שני המשפטים האחרונים שנאמרו פה גם על ידי הנציב וגם על ידי מעיין, זה הבסיס של כל הוויכוח הארוך שהיה. בסוף מדובר פה על איזון ביחסי עבודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא רואה איזון. אני רואה פה, סליחה, אבל בסדר, אני לא רוצה לחזור לדיון שהיה לפני דקה, למה זה לא בחקיקה. אתם הקטנתם והחלשתם את ההגנה על חיילי המילואים. נקודה. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> ברשותכם, תנו לי בבקשה שתי דקות ואני אסביר את הדבר הזה. בסופו של דבר, מערך יחסי העבודה במדינת ישראל בנוי על איזונים שבין מעסיקים לעובדים, על צרכי מעסיק ובין מה שנקרא זכויות העובד. אנחנו למדנו בתחילת המלחמה שגם יש חיילים שהאריכו בצורה יזומה של עצמם את שירות המילואים כי נוח היה להם לעשות הרבה מילואים ולמעשה המעסיק נשאר ללא העובדים במקום העבודה, וכשאנחנו דיברנו על הנושא של ההגנה ואני הראשון שצועק 'הגנה על אנשי מילואים', אז אנחנו בדקנו את הנושא של האיזון, וה-30 יום זה דבר מאוזן במצב שיגרה. ואנחנו במצב חירום מוכנים להיות תחת האלונקה ולתת הגנה נוספת במצב חירום מהסוג הזה. לכן לא ניתן לאשר, אנחנו לא הסכמנו לאשר את ה-60 יום או את ה-90 יום כמו שאמר יוסרי פה, שהיה גם רעיון ל-90 יום, במצב נורמלי, כיוון שהדבר הזה למעשה פוגע באיזון של המשרתים ולצורך העניין, גם אם מחר אני אחליט לא לקבל חייל מילואים לעבודה בגלל שהוא קצין בכיר ועושה הרבה ימי מילואים, אז כל מה שאני אצטרך לעשות כדי להימלט משיני החוק של הצו של הנציבות, זה לקחת אישה, לקחת ערבי, לקחת הומו, לקחת כל דבר אחר, ואני פטור, והעיקר נפטרתי מהמילואימניק, כי לקחתי אוכלוסייה מוגנת כנגד אוכלוסייה מוגנת. הדבר הזה פה, הצו הזה שאת יושבת עליו פה עכשיו הוא צו חשוב, כיוון שהוא מאפשר אכיפה מהיום ה-32 עד ה-60, דבר שהיום נמצא אך ורק במסגרת המערכת המשפטית האזרחית. כי אם אדם יפנה למערכת האזרחית הוא יקבל את הסעד שלו. אבל פה אנחנו מדברים על סעד נוסף שיש בו את הקטע של ה-, תקראי לזה הכוונה מלמעלה, את הקטע של החינוך מעסיקים ואת הקטע של המודעות הציבורית להגנה שהדבר הזה נותן, ולכן הצו הזה הוא סופר חשוב, אבל זה לא במחיר של לעשות את זה בחקיקה ולשבור את האיזון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> טוב, אז ישי, אני חולקת עליך. שוב, אני נורא מבינה ותאמין לי, בעלי גם מעסיק לא מעט ואני יודעת, גם אני, העובד שלי כל שני וחמישי יוצא למילואים. קטסטרופה. בסדר? אבל בסוף אני חושבת שבאיזון כן צריך להגן על אותם חיילי מילואים, שוב, ככל שהפיטורים רלוונטיים למילואים. שאם לא, אז בוודאי שאפשר לפטר. זה לא האירוע. לכן, בעיני זה סוג של פטרונות, הם לא יושבים פה בחדר, חיילי המילואים, אבל להגיד 'אני מגן עליכם שבאמת יקבלו אתכם אחר כך לעבודה' - - - << אורח >> ישי פולק: << אורח >> יש פה לפחות חייל מילואים אחד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל בסדר, עזוב, אנחנו לא עוסקים בזה. אני חולקת עליך לחלוטין, אבל בסדר. מאה אחוז. אנחנו לא עוסקים עכשיו בזה. אני חושבת שזה היה צריך להיות כן בדרך הישר ובדרך המלך, עם הגבלות לכתוב בדרך המלך שזה לא יהיה פלילי. אפשר למצוא את האיזונים בתוך דרך המלך שנקראת חקיקה ראשית ולא להעביר את זה לאיזו ועדה פריטטית או לא פריטטית, או ועדה כזו וועדה אחרת, ויצירת יצור כלאיים שאנחנו רק מסבכים את האירוע, ולך תגיד לחיילי המילואים שהם לא רמאים. יש גם, אני מניחה שכמו בכל קבוצת אוכלוסין, יש כאלה שמנצלים את המצב לרעה, לא יעזור. << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> רובם לא כאלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק. זה מה שאני רוצה לומר. שבכל קבוצה, לא משנה איזו קבוצה שתהיה, תמיד יש כאלה שינצלו את המצב לרעה וצריך לטפל בהם, אבל לא לעשות כלל שפוגע בכל הכלל בגלל אותם אנשים, אני לא רוצה לקרוא להם רמאים, מנצלים לרעה. אבל בסדר, ולא נתווכח על זה ישי. כל אחד יכול לחשוב מה שהוא רוצה, אבל באירוע הזה ידך על העליונה כי זה המצב כרגע. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> ודאי. ואני אשמח למצוא את הזמן לשבת עם הוועדה ולהסביר לה מאוד מדויק את ההסברים האלה. << אורח >> נטע ברנר נאור: << אורח >> עכשיו התור שלי. אני רוצה להשלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה נטע. רק תציגי את עצמך. << אורח >> נטע ברנר נאור: << אורח >> אני מהלשכה המשפטית במשרד העבודה. אני רק רוצה להגיד בהקשר של שאלתך למה זה לא מופיע בחוק חיילים משוחררים, אז כן קם צוות בין-משרדי בראשות מינהל ההסדרה והאכיפה אצלנו במשרד העבודה, שכן אמור לעשות חשיבה על כל המערך של המילואים ועל חוקי העבודה, וזה כמובן - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הלוואי. רק אני יודעת שכשיש צוותים כאלה זה יכול לקחת עוד עשר שנים, אולי במלחמה הבאה. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> הנה לך הסיבה לצו הרחבה והסכם קיבוצי. המשפט האחרון זה הסיבה להסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה איתך, בסדר, אבל אתה רוצה את המורכבות ואתה בא נגדה. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אני יוצר את הפתרון למערכת יחסי עבודה מורכבים בלוח זמנים קצר שלא נמשך עשר שנים לפי מה שאת אומרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, אתה רק אומר, אתה זה שהתנגדת, אמרת מראש וביושרה 'אני התנגדתי'. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר. בגלל ההתנגדות שלך זה נתקע. אז זה שאתה יוצר פתרונות בגלל התנגדות שלך ואתה מתאים את ה-, הכל בסדר, אתה פועל לפי החוק, חס וחלילה אין לי טענה אחת. אני רק חושבת שבמקרה הזה בעיני, אני רואה את הדברים אחרת, אני חושבת שצריך למצוא איזונים. אני בהחלט חושבת שמעסיקים, צריך לשמור עליהם כי הם בהחלט האנשים שמחזיקים לנו את המשק, קטנים וגדולים כאחד, והרבה מן המעסיקים הם גם בעצם חיילי מילואים ואין לי שום רצון לפגוע באיזון. עדיין אני סבורה שהיה צריך לעשות את זה בחקיקה ראשית ולא לתת את הכוח לשפוט או את הכוח להחליט, הכוח לייעץ, לכל מיני ארגונים שהם יכולים לעשות את זה בצורה התנדבותית. אין בעיה, תעשו, אבל אני בחקיקה ראשית מעבירה את הסמכות לאיזו ועדה שאיננה ועדה סטטוטורית, בעיני הגזמנו, זה נראה לי כמו להסיר אחריות, 'קחו, תעשו א תם מה שאתם ר וצים', זה בעיני האירוע. אז צר לי. אני יודעת שאם יש ועדה, כשאומרים לי 'ועדה בין-משרדית מקצועית', זה אומר לקבור את זה לעשר, 15, אולי 20 שנים כעת חיה. אבל בסדר גמור. << אורח >> נטע ברנר נאור: << אורח >> לא, זה ממש לא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בואו נסכם. אני מבינה עכשיו שהצו אכן מוסיף לחיילי המילואים ולבנות הזוג שלהם, או בני הזוג שלהם, ולכן אנחנו נצביע בעד. בואו נקרא את מה שצריך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> צו שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון התוספת לחוק), התשפ"ו-2026 בתוקף סמכותי לפי סעיף 26(ג) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אני מצווה לאמור: תיקון התוספת לחוק 1. בתוספת לחוק, בסופה יבוא: "(13) צו הרחבה להסכם קיבוצי בעניין משרתי המילואים ובני זוגם וצבירת חופשה שנתית לעובדים מסוימים" השאלה היא האם אדם שכבר פוטר או שכבר קיבל הודעה לפיטורים לפני פרסומו של הצו הזה, אתם תוכלו לתת לו סעד, תוכלו לסייע לו? << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> אם העבירה מתמשכת, זאת אומרת שהיא מתקיימת עד עכשיו, אנחנו יכולים לטפל, אבל זה לא יהיה רטרואקטיבית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הצו לא יחול רטרואקטיבית. << אורח >> פיראס פראג': << אורח >> לא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> טוב. תוכלו לסייע לו במקרים האלה, כי בעצם מה שזה עושה, כל הצו הזה, הוא נותן לכם סמכות. זאת אומרת השאלה אם הסמכות שלכם לפעול, האם היא יכולה לפעול גם לגבי מקרים - - - << אורח >> סיון סוזן אזולאי: << אורח >> צו ההרחבה מדבר על ימי היעדרות לבנות זוג החל מינואר רטרו וגם צבירת ימי חופשה החל מינואר רטרו. ואם היום יפנה אלי מישהו ויגיד לי 'אני לא קיבלתי בפברואר ימי היעדרות', אז אני אבקש ממנו לפנות למעסיק. ברגע שהוא יפנה למעסיק והמעסיק יסרב, מבחינתי המעסיק מסרב היום ולכן אני יכולה לפנות אליו ולבקש ממנו לתקן את העוול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. בסדר. מאחר ואני היחידה פה, אז כמובן שאני בעד. אין מתנגדים ואין נמנעים. הצבעה אושר << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הצו אושר. תודה רבה לכולכם, שיהיה יום טוב. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:50. << סיום >>