פרוטוקול ועדה

DOC 72,660 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 114 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה יום שני, ז' בתמוז התשפ"ו (22 ביוני 2026), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> חשיבותו של החינוך המדעי לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל - השקעת משאבים בחינוך, וגיוס המגזר העסקי והציבורי לתמיכה בחינוך << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר מוזמנים: ד"ר מאיה גורדין – מנהלת אגף א STEM, מינהל חינוך טכנולוגי, משרד החינוך ד"ר אודט סלע – המדענית הראשית, משרד החינוך ד"ר כנרת משגב – מנהלת תחום מדעי החברה, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה רבקה בר זאב קוגמן – מרכזת בכירה פרויקטים מדע וקהילה, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה רועי ציכנר – ראש תחום אופק טכנולוגי, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה ניצן מכליס – צוות חינוך, אגף השכר, משרד האוצר שי שמיר – רפרנט חינוך באגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר אתי וייסבלאי – מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), הכנסת ד"ר אריאל היימן – ראש ועדת החינוך המולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי דב רוסו – יועץ בכיר, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי ד"ר ניל נמיר – יועץ מדיניות מו״פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי איתי לבנון – ראש אגף הון אנושי להייטק, רשות החדשנות ד"ר דוד מעגן – ראש תחום חינוך גבוה וכוח-אדם בהוראה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ד"ר עידית אדלר – חוקרת בתחום החינוך המדעי, אוניברסיטת תל אביב פרופ' רוזה לייקין – דיקן הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה גיא גרובס – ראש מרכז למדע - מרכז המורים הארצי למדע ולטכנולוגיה בחינוך היסודי פרופ' אורית חזן – חברת סגל וראשת פורום רציפות בחינוך, הטכניון ד"ר יותם ציפר ברגר – ראש החוג לביולוגיה, המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט נילי ציוני – הנהלת הארגון, ארגון המורים אוראל ישראל שמיאן – מזכ״ל, מועצת התלמידים והנוער הארצית רועי בני – נציג, מועצת התלמידים והנוער הארצית רוני מאיר בן-חיים – מנכ"לית, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים ד"ר חגית טישלר – סמנ"כלית חינוך ופיתוח, מוזיאון המדע בירושלים פרופ' מיכל נאמן – יושבת ראש, עמותת בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל אטל קלאורה שולברג – מנהלת פדגוגיה, תלמ"א - תכנית לאומית למצוינות באנגלית אברהם תומר – חוקר, פורום קהלת יעקב נחום – מנכ״ל מכון אבני ראשה מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן רישום פרלמנטרי: חבר מתרגמים ומוריה אביגד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> חשיבותו של החינוך המדעי לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל - השקעת משאבים בחינוך, וגיוס המגזר העסקי והציבורי לתמיכה בחינוך << נושא >> << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> שלום לכולם, אני שמח לפתוח את ישיבת המדע והטכנולוגיה. הדיון הוא דיון מעקב בנושא עתיד החינוך המדעי בישראל. בדיון הקודם הוצגו בפני הוועדה ממצאים מדאיגים באשר למצב החינוך המדעי במדינה, לצד קביעה ברורה של גורמי המקצוע כי מדובר באתגר לאומי בעל השלכות ישירות על החוסן הכלכלי, הטכנולוגי והחברתי של מדינת ישראל. בין הנושאים שעלו בדיון היו: המחסור במורי מדעים, הצורך בהרחבת מעגל הלומדים במקצועות ה-STEM, קידום נשים ואוכלוסיות בתת ייצוג, חיזוק הקשר בין מערכת החינוך, האקדמיה והתעשייה, וכן היערכות לאתגרי העתיד ובהם מהפכת הבינה המלאכותית. בנוסף, הוצגו ממצעי ועדת החינוך של המולמו"פ, אשר הצביעו על כך שההשקעה בחינוך מדעי היא השקעה בעלת תרומה משמעותית למשק. הדוח קבע כי חיזוק החינוך המדעי, הרחבת מעגל הלומדים והגדרת ההשתלבות במקצועות המדע והטכנולוגיה מהווים מנוף מרכזי לצמיחה. מטרת ישיבת המעקב היום היא לבחון אלו צעדים קודמו מאז הדיון הקודם, אלו המלצות אומצו, מהו סטטוס היישום שלהן ומהם החסמים והצרכים הנוספים הנדרשים כדי להבטיח שמדינת ישראל תשמור על יתרונה מדעי הטכנולוגי גם בעשורים הבאים. אנחנו נתחיל את הדיון עם ועדת החינוך של המולמו"פ, ד"ר אריאל היימן. נשמע לאחר מכן את נציגת משרד החינוך, ד"ר מאיה גורדין, ואת הלמ"ס, ונפתח את הדיון למי שיהיה מעוניין לדבר. נשמח לשמוע את כולם. בבקשה, ד"ר אריאל היימן. << אורח >> אריאל היימן: << אורח >> צהריים טובים. מטרת הצגת הדברים שלי בדקות הקרובות היא בעצם להחזיר את הגלגל לישיבה הקודמת, להראות מה אז אמרנו ולפתוח את הדיון, כפי שיו"ר הוועדה אמר. לאלה שלא מכירים – ולדאבוני, עד שהגעתי למולמו"פ גם אני לא הכרתי – המולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, הוא גוף שממונה על ידי נשיא המדינה ותפקידו לייעץ לממשלת ישראל, למשרדי הממשלה ולשרים בכל נושאי המחקר והפיתוח שאינם ביטחוניים. המנדט של ראשי המולמו"פ הוא לעסוק בכל נושא שהם בוחרים לעסוק בו. הם יכולים להקים ועדות, לסגור ועדות ולקיים דיונים כפי שהם חושבים לנכון יחד עם מליאת המולמו"פ. יושב-ראש הוועדה הקודם, פרופ' פרץ לביא, שהיה נשיא הטכניון, החליט להקים ועדת חינוך – היא לא הייתה קיימת קודם – וביקש ממני לעמוד בראשה. אני הקמתי את הוועדה, שאתם יכולים לראות את משתתפיה כאן מולכם, שחלקם אנשי ממשל, למשל מוהנא פארס, שהיה אז במשרד החינוך, היום כבר לא, ואחרים שאתם רואים כאן, אנשי אקדמיה רבים, אגפי חינוך, מנהלי בתי ספר, גופים שמפעילים תוכניות חינוכיות, קרנות וגופים תומכים, ונציגי "צרכנים", במירכאות, כמו ההייטק וצה"ל. אנחנו הגדרנו את המטרות שלנו, אתם יכולים לקרוא אותן כאן במהירות, אני לא אקריא אותן זו אחר זו אבל בין השאר אומר שאסקור את מערכת החינוך לאתגרי המחר בהתאם למתרחש בעולם, לבחון ולהמליץ על התשתיות האנושיות, שזה כנראה יהיה מרכז הדיון כאן היום, ומטרות נוספות. הקמנו ארבע תת-ועדות, אתם יכולים לראות אותן כאן: אחת שעסקה בהוראת המדעים בבתי הספר היסודי, בהובלת פרופ' טלי טל מהטכניון; טיפוח ושיפור איכות ההוראה והמורים בהובלת ד"ר ליאת בן דוד, שהייתה אז מנכ"לית מכון דוידסון; שילוב בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי תוך הדגשת הפדגוגיה, הידע והמיומנויות, בהובלת פרופ' עמי מויאל, שבזמנו היה נשיא מכללת אפקה והיום הוא יו"ר ות"ת; והוועדה האחרונה עוסקת בכלכלת החינוך המדעי והחשיבות לחוסן הלאומי והכלכלי, בהובלת פרופ' חיים טייטלבאום. במשך שנתיים הוועדות האלה דנו ואת ההמלצות הבאנו בסופו של מהלך לגורם האחראי על הנושא הזה במדינת ישראל, שר החינוך. אני לא מדבר על הדיונים ולא מדבר על הנתונים כי פשוט חבל על הזמן, ישר הולך לסיכום ולהמלצות. ישראל מצויה במצב חירום לאומי בחינוך המדעי. המלצנו: להקים מועצה לאומית לחינוך ל-STEM, לשמחתי המועצה הזאת קמה; הגדרנו שיש לעצב מדיניות משולבת לחינוך ל-STEM, לגבש מדיניות תמריצים לעידוד יישום החינוך המשולב ברמה הלאומית והמקומית ולמדוד את האפקטיביות של המאמצים האלה; לבנות וליישם תכנית חומש אסטרטגית לקידום איכות המורה למדעים, מעמד ויוקרה, קריטריונים, הכשרה, תנאי עבודה. שימו לב שתנאי העבודה, קרי כסף, שמנו באחרון מבין רשימת האסטרטגיות לקידום איכות המורה למדעים. המלצנו לבנות תכנית לשיפור וטיפוח המורים שכבר הוכשרו, לשפר את תשתיות הוראת המדעים, מעבדות, חדרי הכנה, גיוס לבורנטים – מי שיושב בחדר ורבים יודעים כמוני, וטוב ממני, כמה אין מעבדות, כמה אין חדרי הכנה וכמה קשה לגייס לבורנטים – לפתח תכניות לימודים להגדלת מעגל לומדי המדעי החל בגיל הרך והצעיר. המאמצים עד לפני מספר שנים הלכו לחטיבה העליונה, בשנים האחרונות גם לחטיבת הביניים, ואנחנו חושבים שצריך להתחיל מוקדם ככל הניתן, אפילו מגיל הגן. הבענו עמדה, אחרי מחקר שעשינו, והראינו שהתשואה להשקעה בחינוך מדעי גבוהה פי 17 מההשקעה עצמה. כלומר, אם משקיעים בילד מגיל הגן דולר, התשואה עליו כשהוא מתבגר היא 17 דולר, או שקל ושקל, והמלצנו לאוצר שכלכלית – מעבר לעניין הערכי של חינוך מדעי, מעבר לצורך בחינוך מדעי, רק מצד הכסף – כדאי להשקיע כסף בחינוך מדעי, אפילו כסף שלא בא ממשרד החינוך אלא יבוא מהאוצר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני רוצה להבין את ההשקעה פי 17 מההשקעה עצמה. << דובר_המשך >> אריאל היימן: << דובר_המשך >> הראינו, וגם בפעם הקודמת הצגנו את זה פה בפירוט אך אני לא אעשה את זה היום כי אני חושב שחבל על הזמן, מחקר שהסברנו איך הגענו אליו, מה עשינו ואנשים מוזמנים לקרוא. הראינו שאם אתה משקיע דולר בילד בגיל הצעיר התשואה כשהוא עובד במשק היא בערך פי 17. הפוטנציאל של קידום נשים ושל אוכלוסיות מהפריפריה הוא הגבוה, פי 17, אחרים קצת פחות. הגשנו את הדוח הזה לשר החינוך ומליאת המולמו"פ, משרד המדע ומשרד החינוך קיבלו ואישרו את ההמלצות. שר החינוך נפגש איתנו מספר פעמים, אימץ את ההמלצות וביקש להתחיל בתהליך ליישומן. בתחילת הדרך הוא הקים כמה ועדות. ביקשנו ממנו שאם הוא רוצה שזה יקרה וייושם הוא גם יישב בוועדות האלה. הוא הסכים וכך קרה. היו מספר פגישות ענייניות מאוד בעניין, אבל תוצאות ה-TIMSS שהגיעו טרפו את הקלפים, הראו כמה המצב חמור. הוא הביא את ההמלצות לממשלה יחד עם תוכנית שהמשרד עשה – מאיה גורדין, שיושבת כאן, תפרט אותה מיד בהמשך – ותוך כדי התהליך התייעץ עם הוועדה במספר נושאים. כאן החלק שלנו יסתיים, הבאנו את זה בפני משרד החינוך, השפענו במידה מסוימת – לא הכל אנחנו, זה בעיקר משרד החינוך – והם יישמו תוכנית שמיד תוצג. עד כאן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. נציגת משרד החינוך, ד"ר מאיה גורדין. << אורח >> מאיה גורדין: << אורח >> שלום לכולם, ד"ר מאיה גורדין, מנהלת אגף STEM במינהל חדשנות וטכנולוגיה, משרד החינוך. אני אתחיל ואגיד שמבחינתנו, גורמי המטה – וכך גם ההרגשה בשטח – החינוך המדעי הטכנולוגי הוא לא עוד מקצוע במערכת. כל פער שאנחנו רואים ונראה בנתונים זה לא רק נתון שהוא חינוכי, אלא שאלה של חוסן לאומי, כלכלי וביטחוני, כמו שד"ר אריאל היימן הציג. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> את מנהלת אגף ה-STEM, את לא מנהלת המועצה הלאומית? << דובר_המשך >> מאיה גורדין: << דובר_המשך >> לא. המועצה הלאומית ל- STEMהוקמה לצד משרד החינוך, היא מועצה שפועלת בראשות תת אלוף במילואים עומר דגן, ד"ר אריאל איימן הוא חלק ממנה, פרופ' רוזה לייקין, שיושבת פה. תפקיד המועצה הלאומית ל- STEMהוא מצד אחד לעקוב אחר הפעילויות שמשרד החינוך עושה בחינוך המדעי הטכנולוגי וגם לתת את המלצותיה לשר ולייעץ לו בעניין הזה. אני אציג את זה בהמשך. אני אציג שלושה דברים: קודם כל סיכום תמונת מצב מבוססת נתונים, העשייה שלנו בתשפ"ו, תכנון מול ביצוע, וכיצד אנחנו נערכים לתשפ"ז, וגם ניתן התייחסות להמלצות דוח המולמו"פ. אני אתחיל בהצגת תמונת המצב של הנתונים של המבחנים הבין-לאומיים. חשוב להגיד ממש ברור שהמבחנים הבין-לאומיים זה כלי אבחון, זה לא איזושהי תעודה, זו לא תעודת ציון. כלומר, המבחנים הבין-לאומיים אלה נתונים שמהם בסופו של דבר אנחנו מתחילים את הדרך, את העשייה החינוכית שלנו ואת תוכנית העבודה. הם נועדו להראות לנו איפה המשרד צריך להשקיע ובדיוק כך אנחנו משתמשים בהם. תמונת המצב כפי שהיא נראתה כשקיבלנו את התוכנית: קיבלנו את תוצאות TIMSS שנערכו באפריל-מאי 2023 והן הצטרפו לתוצאות מבחן פיז"ה, שנערך במרץ-מאי 2022 ובעצם ניתן לראות שהמצב לא מעודד. ממקום תשיעי ומקום 16 ב-2019 במתמטיקה ובמדעים, הגענו למקומות 23 ו-25. גם מבחינת כיסוי תוכנית הלימודים, ב-TIMSS 2023 במדעים כיסינו 55% מהחומר ובמתמטיקה 86%. זה בידיים שלנו לתקן ואנחנו מתקנים את זה מהרגע שהחלה התוכנית. גם בפיז"ה אנחנו יכולים לראות את המצב ואת הפער בין המתקשים למצטיינים, בין החברה הכללית לבין החברה הערבית, ובמדינת ישראל אי השוויון בהישגים הוא אחד מהגבוהים בעולם. אפשר לראות שיש לנו הרבה עבודה. אני רוצה לתת שתי הבהרות לגבי הנתונים: קודם כל, חלק מהירידה משקף שנים של מלחמה, שיבושי קורונה, שפגעו ברצף הלמידה, אבל גם קורונה היה בעולם; חלק מהירידה הוא בכיסוי חומר ואנחנו מתקנים את זה; וגם הנתונים שאתם רואים הם מהתקופה שלפני הפעלת התוכנית והם נקודת הפתיחה שלנו ולא תוצאה של מאמץ שכבר נעשה. המשרד לקח אחריות על האירוע. הזעזוע מתוצאות TIMSS שהגיעו בדצמבר 2024 הוא בדיוק מה שהוליד את "ישראל ריאלית". השר אימץ את העמדה של המולמו"פ וביקש ממנכ"ל משרד החינוך לקיים ועדת בדיקה משרדית. תוך חודשיים גובשה תוכנית והיא אושרה בממשלה באפריל 2025, כאשר חשוב להגיד שחל שינוי מבני במשרד החינוך ומקצועות המדעים הועברו מהמזכירות הפדגוגית לקורת גג אחת תחת אגף חדש, אגף STEM במינהל חדשנות וטכנולוגיה. מונו בכל מחוז בעלות תפקיד, מפקחות STEM, האמונות על תכלול הפעילויות של החינוך המדעי, המתמטי והטכנולוגי במחוזות, כך שיהיה קשר שוטף בין המטה לבין המחוזות, והוקם מנגנון הטמעה מיטבי לשטח. וגם הוקמה המועצה הלאומית לחינוך STEM ושילוב בינה מלאכותית בחינוך. אז מה זה "ישראל ריאלית"? "ישראל ריאלית" זו החלטת הממשלה, תוכנית רב-שנתית, מרתון ארוך, בהיקף של כ-1.5 מיליארד. התוכנית הזאת בנויה על 4 נדבכים: המצפן הפדגוגי, תוכניות לימודים, הון אנושי ופרויקטי יישום מהגיל הרך ועד התיכון, אקו סיסטם תומך – ההבנה היא שמשרד החינוך לא יכול לעשות משימה כזאת בעצמו, הוא צריך את כל האקו סיסטם, תעשייה, אקדמיה, צבא, מגזר שלישי, כולם צריכים להיות באירוע למען המדינה, בסופו של דבר לכל אחד מהיושבים פה משרד החינוך נכנס בתוך הבית ולכן יש גם אג'נדה אישית ומקצועית כדי שאנחנו נצליח במשימה – וגם הוקמה המועצה הלאומית ל-STEM. החלטת הממשלה גם נתנה לנו יעדים מחייבים כגורמי משרד החינוך לחזור להיות בעשירייה הפותחת במבחנים הבין-לאומיים תוך 5 שנים ויעד של 15% מסיימי בגרות טק, עם יעדים ספציפיים לפריפריה, לתלמידות ולחברה הערבית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> איך קבעתם את היעדים? לפי מה? << דובר_המשך >> מאיה גורדין: << דובר_המשך >> היעדים של בגרות טק הם יעדים שנקבעו על ידי הוועדה להגדלת ההון האנושי, הם מתבססים על דוח פרלמוטר. לגבי היעדים של המבחנים הבין-לאומיים – אין סיבה שתלמידי ישראל לא יצליחו במבחנים הבין-לאומיים, אנחנו יודעים שמערכת החינוך היא מערכת חינוך טובה, המורים שלנו הם מורים טובים ובסופו של דבר מדינת ישראל היא מדינה עם בוגרים חכמים, יצירתיים, מצליחים, יזמים ואין סיבה שהיא לא תוביל במדינות ה-OECD ומכאן נגזרו היעדים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש לי שאלה לגבי הירידה שהראית בשקופית הראשונה של מדינת ישראל בתקופת הקורונה. הבחינה נעשתה לפני המלחמה, הייתה רק בקורונה. << דובר_המשך >> מאיה גורדין: << דובר_המשך >> במרץ 2022 פיז"ה נערך, זה היה באמת חלק מהמגפה ו-TIMSS 2023 נערך לפני. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> המלחמה הייתה באוקטובר. << דובר_המשך >> מאיה גורדין: << דובר_המשך >> כן, נכון, נערך לפני. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> השאלה שלי היא האם התופעה הזאת הייתה במדינות אחרות ב-OECD או רק אצלנו. << דובר_המשך >> מאיה גורדין: << דובר_המשך >> רואים ירידות גם במדינות אחרות במבחנים הבין-לאומיים, כן. נחזור לתפיסה. לפני שנדבר על כיתות ותקציבים חשוב לדבר על התשתית כי התשתית היא פדגוגית ובסופו של דבר ממנה נגזרים כל השינויים שאנחנו עורכים בתוכניות הלימודים, במשאבים ובמענים שאנחנו נותנים בשטח. בתשפ"ו עסקנו, כתבנו, תיקפנו, חקרנו ופרסמנו תפיסת חינוך STEM לאומית שאומצה על ידי המועצה הלאומית ל- ,STEMכל כולה בנויה על כשירויות, היא נמצאת בהלימה לסטנדרטים הבין-לאומיים, וכפי שאמרתי, היא מהווה את המגדלור הפדגוגי לכל שינוי תוכניות הלימודים ודרכי ההוראה והערכה. הגדרנו חינוך STEM ככזה שמפתח כשירויות. מה זה כשירות? התמהיל של ידע, מיומנויות, גישות וערכים. לא מספיק שאני יודעת איך לעשות את זה, אני צריכה שתהיה לי גם מוטיבציה, אני גם צריכה שתהיה לי תשוקה לעניין ואני צריכה גם שיהיו לי ערכים. ביחד זה יפתח את הכשירות שאיתה אני צריכה להתמודד בעתיד הבוגר שלי. כל זה נעשה לפי מסגרת חינוך 2030 של OECD, כאשר יש 7 עקרונות פדגוגיים שלאורם התפיסה עומדת: רציפות, רלוונטיות, בין-תחומיות, למידה אישית, שיתופיות, חיבור בין פורמלי לבלתי פורמלי וכמובן מיצוי הפוטנציאל של כל תלמיד ותלמידה. הוגדרו גם שני אוכלוסיות יעד. ההבנה היא ש- STEMזה לכל, לא רק לכאלה שרוצים ללמוד מדעים או להצטיין במדעים וטכנולוגיה. כל תלמיד ותלמידה, לא משנה מה הם יחליטו לעשות כשהם יהיו בוגרים, חייבים שתהיה להם כשירות מדעית, טכנולוגית, הנדסית ומתמטית. שימו לב שהכשירויות הן לא אינטגרטיביות, הן קודם כל עוסקות בדיסציפלינה עצמה ובעומק הדיסציפלינרי כדי שזה יהווה קומה לאחר מכן ל- STEM האינטגרטיבי. כל זה לא פעל בחלל ריק, הכול נמצא בהלימה לסטנדרטים הבין-לאומיים. גם דוח פרלמוטר, דוח הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק, קבע שהמפתח לעתיד ההון האנושי של ישראל הוא מיומנויות טכנולוגיות, קוגניטיביות, דיגיטליות, היכולת לפתור בעיות מורכבות, להיכשל ועדיין לקום. תוכנית ההייטק שנמצאת במינהל חדשנות וטכנולוגיה והיא תחת המטריה הגדולה של "ישראל ריאלית" בדיוק בנויה על זה. מדד הבגרות טק שבו אנחנו נמדדים נגזר מיעד הוועדה ל-15% תעסוקה בהייטק. שלוש אוכלוסיות המיקוד של הדוח – תלמידות, פריפריה, חברה ערבית – הן במיקוד שלנו, וגם המלצת המיומנויות בדוח נענית בפדגוגיה מבוססת כשירויות. אז מה תכננו ומה ביצענו? תכננו לכתוב תפיסת STEM לאומית וכך עשינו, היא נכתבה, תוקפה ופורסמה. תכננו לעדכן את תוכניות הלימודים במתמטיקה ובמדעים בחטיבת ביניים. אני רוצה להגיד שהתוכניות הלימודים האלה לא עודכנו שנים רבות. היה הד של גורמי המקצוע שהגיע הזמן לעשות שינוי ואכן עשינו אותו. עדכנו את תוכניות הלימודים במתמטיקה ובמדעים אחרי שנים רבות שהם לא עודכנו לתוכניות לימודים בהלימה לסטנדרטים הבין-לאומיים ובהלימה כמובן לתפיסת ה- STEM הלאומית שלנו. בימים אלו ממש אנחנו מטמיעים אותן, רכזי המקצוע מגיעים בכל הארץ לימי הטמעה מסודרים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני אתן לך דוגמה לגבי לימודי מתמטיקה ביסודי. אני אב לילדים, ראיתי שספרי החשבון משתנים כל הזמן בצורה די מהירה ואין אחידות אפילו באותו יישוב, כל בית ספר מלמד משהו אחר. אני חושב שזה צריך להתחיל כאן. צריכה להיות אחידות בספרי הלימוד בכל המדינה. לא יכול להיות שבביר אל-מכסור לומדים ספר אחד בבית ספר א' וספר אחר בבית ספר ב'. ספרים על ימין ועל שמאל ובסוף הרמה תהיה שונה, כי צריך גם להכשיר מורים וצריכה להיות אחידות. לדעתי האחידות צריכה להתחיל מכאן, ספר לימוד במתמטיקה לא צריך להיות שונה בין ילד ערבי או ילד יהודי, או ילד חרדי, זה אותו דבר. זה לא תרבות, היסטוריה או משהו כזה. במדעים לדעתי צריכה להיות אחידות מלמעלה למטה, רוחבית בכל הארץ. בכל בתי הספר צריכים ללמוד אותו דבר. << דובר_המשך >> מאיה גורדין: << דובר_המשך >> אני מסכימה איתך לגמרי. אני רוצה להגיד שכרגע אנחנו גם עובדים ומרחיבים את תוכנית 720, שהיא פלטפורמה דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית ללמידה פרסונלית מותאמת אישית, שמייצרת לכל אחד מהתלמידים בישראל מסלול למידה אישי, עם תכנים שנכנסים לתוך המערכת גם לתלמידים שדוברים את השפה העברית וגם לתלמידים שדוברים את השפה הערבית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כאן יש לי הארה, בא': חשוב מאוד כשאתם עושים תכנון דיגיטלי לקחת בחשבון שיש לנו אוכלוסייה בדרום, הבדואים בנגב, ביישובים בלתי מוכרים שאין להם תשתית לאינטרנט ואין להם שום דבר. לכן גם אותם צריך לקחת בחשבון ולראות איך המידע הזה יגיע אליהם בצורה טובה. << דובר_המשך >> מאיה גורדין: << דובר_המשך >> נכון, אתה צודק לגמרי. לגבי ספרי לימוד, אני לוקחת את ההערה שלך. בהחלט יש לנו תווי תקן לספרי לימוד. כרגע גם אנחנו משנים את תוכניות הלימודים בחטיבת ביניים, ספקי ספרי הלימוד צריכים להעביר למשרד את הבקשה לאישור ספרי הלימוד ונשים על זה את הדעת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ספרי לימוד לא צריכה להיות תעשייה שאנשים שעושים כסף ממנה. זה חשוב. ספרי הלימוד צריכים להיות במטרה ללימוד ושהמדינה תיקח אחריות על הספרים האלה. << דובר_המשך >> מאיה גורדין: << דובר_המשך >> אוקיי. למידה מקצועית – כשהתחלנו את התוכנית שמנו לב שלא היו הרבה מענים ללמידה מקצועית למורי מתמטיקה ומדעים בחטיבת ביניים, כלומר, זיהינו את חטיבת הביניים כחוליה חלשה ופעלנו להרחיב את המענים. השנה הצלחנו להביא 50% ממורי מתמטיקה ומדעים. אמנם הרחבנו לעומת שנים שעברו אבל הביצוע עדיין לא מספק ואנחנו מתכננים להגיע ל-100%. כנ"ל לגבי הסבות מהייטק להוראה. דוד מעגן מהלמ"ס יראה לכם את מצב עובדי ההוראה במיקוד למורי מדעים ואכן אנחנו צריכים מורים. היעד שלנו השנה היה להכפיל את כמות המוסבים מ-300 ל-600 והצלחנו להכניס למערכת 867 מוסבים, כאשר שנה הבאה היעד שלנו יגיע ל-1,000. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> אלה מורים שסיימו הסבה או התחילו? << דובר_המשך >> מאיה גורדין: << דובר_המשך >> התחילו. הם נכנסים לתהליך של הייטק להוראה, כשבתוך הסמסטרים שהם לומדים הם כבר נכנסים ומשתלבים בתוך במערכת החינוך. מסלולי הייטק בפריפריה – 181 מסלולים, 50 רשויות שקיבלו משאבים למענה ישיר מול תלמידים, אם זה תגבור לימודי, בוטקמפים, וגם, כפי שאמרתי, המועצה הציבורית הלאומית הוקמה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה מתוך 50 הרשויות הן ערביות? << דובר_המשך >> מאיה גורדין: << דובר_המשך >> יש לי את זה מסודר, אני אוכל לציין את זה. מעל ל-10 פרויקטי יישום, מגני ילדים ובתי ספר יסודיים מקדמי STEM, הרחבנו את השעות שאנחנו נותנים למתמטיקה ולמדעים בכיתות ו' ובחטיבות ביניים. חודש "ישראל ריאלית" לחינוך STEM היה בפברואר, כשהמטרה הייתה הכשרת לבבות. כלומר לקדם חינוך מדעי בצד הכשרת הלבבות של הצוותים, של המנהלים, של הקהילה בכלל, של ההורים, וכפי שאמרתי, תגבורים ובוטקמפים. אי אפשר לדבר על חינוך מדעי בלי להתייחס לבינה מלאכותית. הנושא של בינה מלאכותית הוא אחד מהמהפכות היותר גדולות שקורות בעולם ובפרט בעולם החינוך. מטרת המשרד היא שכלל תלמידי ישראל וכלל מורי ישראל יחזיקו בכשירות בסיסית. אבל כשאנחנו מדברים על STEM ועל חינוך מדעי אנחנו מבינים שיש כשירות מתקדמת. כלומר, היכולת לא רק להשתמש במודלי שפה של בינה מלאכותית, אלא לחזות מודלים, ליצור, לחקור באמצעות בינה מלאכותית, כל אלה נותנים דגש נוסף איך אנחנו צריכים להטמיע את הבינה המלאכותית בתחומי הדעת של ה-STEM, ועל זה אנחנו עובדים הרבה במשרד. בנוסף לזה, אנחנו מקימים השנה מגמת מדעי בינה מלאכותית, מגמה חדשה שמיועדת ליוצרי וחוקרי AI והשנה גם השתתפנו באולימפיאדה הבינלאומית. אז אם אני מסתכלת על תשפ"ז ומה ההיערכות הלאה ניתן לראות שרוב התקציב הולך עבור ההון האנושי, התשתיות הפדגוגיות והטכנולוגיות – כלומר להכניס לכיתה תוכן פדגוגי שהוא בהלימה לתפיסת ה- STEM החדשה והוא מבוסס ומפתח כשירויות – בוטקמפים, תגבורים, עבודה לא רק על הציר הלימודי-פדגוגי אלא שילוב של חוסן ועבודה על הציר המנטלי, מתוך הבנה שישנן אוכלוסיות, כמו התלמידות, בפריפריה ובחברה הערבית, ששם צריך לעשות המון עבודה על חוסן, על היכולת להתמודד והיכולת להיכשל ולאחר מכן גם לקום ולהמשיך. כמובן שכל התוכנית הזאת עוברת מחקר. אוניברסיטת תל אביב קיבלה להוביל את המחקר ויושבת פה גם ד"ר אודט סלע, המדענית הראשית של המשרד, היא נמצאת איתנו בקשר ישיר בכל התוכנית. << דובר_המשך >> אתי וייסבלאי: << דובר_המשך >> 176 מיליון זה התקציב הכולל השנתי של התוכנית? << אורח >> מאיה גורדין: << אורח >> כ-176 מיליון בליבת התוכנית, פלוס תקציב ייעודי נוסף של החלטות ממשלה 172 וגם 550, שמיועד לתוכנית ההייטק, כן. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> כי בהחלטת הממשלה יש נתונים גבוהים יותר. << אורח >> מאיה גורדין: << אורח >> זה התקציב לשנת תשפ"ז. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה 176 פלוס מה שיש. << דובר_המשך >> מאיה גורדין: << דובר_המשך >> פלוס, בנוסף. יש לקחת בחשבון עוד תקציבים שהם ייעודיים לתוכנית ההייטק ולחברה הערבית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה זה בהחלטת ממשלה? << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> בהחלטת ממשלה דובר על 126 מיליון ש"ח ב-2025, 404 מיליון ש"ח ב-2026. << אורח >> מאיה גורדין: << אורח >> כשאת מסכמת את הכול את מגיעה לכ-500 מיליון, כן. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> עם התקציב הייעודי לתוכנית הייטק זה מגיע לכ-500 מיליון? << אורח >> מאיה גורדין: << אורח >> כן. כן, זה בערך, זה מה שהיה לנו גם שנה שעברה. אני יכולה לבדוק בפרוטרוט ולתת לך תשובה יותר מדויקת. שנה הבאה אנחנו מוסיפים שעות תוספתיות במתמטיקה, שעות במדעים. השעות האלו שאנחנו מוספים לא נכנסות בתקצוב כשאני מראה אותו, אבל הן כן מתוקצבות בבסיס התקציב של משרד החינוך, וזה לשאלתך למה כנראה יש חוסר הלימה בין מה שהראיתי לבין מה שמופיע בהחלטת הממשלה. אנחנו מייעדים שעת חובה במדעי כדור הארץ בכיתה ח'. גם ביסודי אנחנו מרחיבים את השעות התוספתיות. כפי שאמרתי, תוכניות לימוד מעודכנות. אנחנו מגייסים את האקו-סיסטם. שנה שעברה נכנסו מעל ל-1,000 מנטורים לכיתות ט' בחודש STEM כדי לעודד תלמידים לבחור במגמות המדעיות לאחר מכן בכיתה י'. אנחנו פותחים מסלולי הייטק חדשים בתוספת לכיתות הקיימות וכיתות עמ"ט ומסלולי עמ"ט-טק וממשיכים להשקיע ברשויות. מרחיבים את מהלך 720 ל-100 חטיבות ביניים ומייצרים תוכן דיגיטלי לכיתות ה'-ח', וב-AI אנחנו קופצים מדרגה בהטמעת AI בכשירות מתקדמת למגמות ומקצועות ה- STEM ופותחים מגמה חדשה - מדעי בינה מלאכותית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי שעות ה-STEM, איך אתם אוכפים את מימוש השעות האלה על ידי מנהל בית ספר לצורך הזה ולא לצורך אחר? אין מחסור בתקציבים, אומרים שאין מחסור בשעות, אבל השימוש בשעות הוא לא לאותה מטרה שייעדו אותן. זה המצב, אין אכיפה, מנהל בית ספר עושה מה שהוא רוצה. נתנו לו שעות למתמטיקה, יש לו מישהו שהוא רוצה להעסיק בערבית, בגיאוגרפיה, אז הוא מקבל אותו. לכן, חשוב, בנוסף להשקעה בשעות וכסף, לאכוף את זה ולראות שהכסף באמת מגיע לייעוד שלו ולא למשהו אחר. << דובר_המשך >> מאיה גורדין: << דובר_המשך >> אתה לגמרי צודק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני מדבר על זה מניסיון כראש מועצה וכמורה לשעבר. הכוונות טובות אבל לפעמים כשזה יורד למטה מאבדים את הפיקוח ואת האכיפה. << דובר_המשך >> מאיה גורדין: << דובר_המשך >> אנחנו פועלים בשני צירים: אחד, תהליך הסברה עמוק והכשרת לבבות, כי בסופו של דבר שנים רבות לא הושקעו משאבים בחינוך המדעי במדינת ישראל וצריך להתחיל לכוון את המערכת לכיוון הזה וגם את מנהלי בתי הספר. כל הזמן לעסוק בהטמעה, להסביר את החשיבות של מנהל בית הספר באירוע. למנהל בית הספר יש תפקיד קריטי בעיצוב התלמידים וגם בסופו של דבר של מדינת ישראל. אנחנו פועלים המון בציר של הכשרת הלבבות. מנהלי בתי הספר הם מנהיגים וברגע שאתה מדבר איתם ומסביר להם את החשיבות – וכל מנהל בית ספר רוצה בטובת התלמידים ובהצלחתם – אתה מקבל את הקשב שלהם. אפשר לבוא ולכפות על מנהל בית הספר, אבל למנהל בית הספר גם יש אתגרים וברגע שאתה קשוב למה שקורה בשטח, שאתה מבין את האתגרים ואתה מנסה לעזור לו ולשטח להתמודד איתם, אתה גם מקבל את שיתוף הפעולה. זה בציר הראשון, שאנחנו מאוד מאמינים בו ועובדים פה מאוד מאוד חזק. הציר השני הוא לבדוק מה קורה בשטח, לא מתוך מקום של להגיד "נו-נו-נו" למנהלי בתי הספר אלא כדי באמת לבוא ולבדוק מדוע תוספת השעות לא קורית. פה ישנו מהלך שמנהלי בתי הספר כן יכולים בהרגשה מאוד פתוחה לבוא ולדבר עם מפקחות ה- STEMבמחוזות, להעלות את האתגרים ואנחנו ביחד כן מוצאים את הפתרונות ולתת מענים. בסופו של דבר אנחנו כן רואים התגייסות של המערכת ואנחנו רואים את זה גם עם מערכות משרד החינוך דרך תוכנות לניהול פדגוגי. אנחנו רואים שמנהלים כן רוצים לתת את השעות האלו למתמטיקה ומדעים, במיוחד עכשיו, כשתוכניות הלימודים משתנות והם מבינים שיש פה מהלך שהם חייבים להיכנס לאירוע ולהשקיע גם בו. אבל זו שאלה שגם אנחנו שואלים את עצמנו כל הזמן, איך אנחנו יכולים לוודא שהתהליכים מוטמעים כמו שצריך בשטח ולא נשארים רק ברמת מטה ורק ברמת תוכניות עבודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש לי הצעה. נותנים את השעות ואז מוטל על המנהל להשתמש בזה, אבל צריך לעשות איזושהי בדיקה, נגיד בעוד שנתיים-שלוש, לראות את התוצאות, אם המנהל עמד ביעדים שלו הוא יקבל אפילו תמריץ, ואם לא אז להגיד לו: תודה רבה, כנראה אתה לא עומד בתנאים, ואפשר להעביר אותו למשהו אחר, לא מתאים להיות מנהל. צריך גם וגם, מצד אחד לתמרץ, אבל מצד שני, אם הוא לא מגיע לזה - - - << דובר_המשך >> מאיה גורדין: << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שחשבנו בגלל החוליה החלשה שלנו, שזאת חטיבת הביניים. אנחנו זיהינו אותה כחוליה חלשה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לדעתי האישית, חטיבת הביניים נכשלה, צריך לבטל את זה ולחזור למתכונת הישנה, בית ספר יסודי א' עד ח', תיכון מ' עד י"ב ואז אין את המעבר הזה. זו דעתי האישית. אני חושב שבארצות הברית כבר חזרו למתכונת הזאת. אנחנו לקחנו מהם את הפיצול הזה, הם חזרו ותיקנו ואנחנו עדיין נמצאים עם חטיבת ביניים. חטיבת הביניים זו השכבה הכי בעייתית בבתי הספר, בארץ ובכלל. << דובר_המשך >> מאיה גורדין: << דובר_המשך >> אנחנו זיהינו, בעיקר בנושא של מורים, את חטיבת הביניים כחוליה החלשה שלנו וחשבנו לשנה הבאה לבנות מודל תמרוץ לחטיבות הביניים, כפי שציינת, להכניס עוד מרכיבים, לא רק מתן שעות אלא גם למידה מקצועית של מורים והשקעה בחינוך המדעי. אנחנו כרגע מנסים לבנות את זה בצורה שהיא נכונה והוגנת. אני כן רוצה להגיד שהרבה תשומות ניתנות בפריפריה, בעולם של התלמידות, אם זה אחראי מגדר ברשויות, מיקוד במענים מנטליים וחיזוק תחושת המסוגלות, והרבה תשומות גם בנושא של הרחבת תשתיות טכנולוגיות והצטיידות אמצעי קצה ניתנו השנה לחברה הערבית, כ-11 מיליון שקלים. אני רוצה להתייחס למה שדוד מעגן מהלמ"ס ידבר עליו. אי אפשר לדבר על תוכניות בלי לדבר על העיקר, שזה המורים שלנו, ואני רוצה להתמקד בחטיבות ביניים, כי שם ניתן לראות – ואלה נתונים של הלמ"ס, זה לא נתונים שלנו – שישנה עלייה של 13% במורי המדעים מ-2017 ל-2026 וישנה עלייה גם בשעות ההוראה במדעים, אבל תשימו לב שישנו שינוי גדול יותר באחוז התלמידים, כך שבסופו של דבר אנחנו צריכים יותר מורים. לכן גם דוח הלמ"ס, שיצא ממש לפני שבועיים-שלושה, די הראה לנו שהתמקדנו השנה בשכבות הגיל שבאמת היינו צריכים להתמקד. אנחנו צריכים עוד יותר לעבוד דיפרנציאלית, תהיה פה עבודה פה עם הלמ"ס כדי לאפיין את זה, רשויות, מגזרים, מחוזות, כדי לתת את המשאבים ואת המענים איפה שצריך. השנה הרחבנו את הלמידה המקצועית, ושימו לב כמה זה חשוב מכיוון שרק כ-50% מהמורים שמלמדים בחטיבת הביניים מותאמים להוראת המדעים, ולכן צריך להמשיך ולהשקיע בלמידה המקצועית, בהכשרה, בליווי ובחניכה, ולכן רוב המשאבים של "ישראל ריאלית" הולכים לכיוון של המורים, וכמובן למצוא עוד ועוד דרכים להכניס מורים חדשים למערכת. << אורח >> אורית חזן: << אורח >> את יכולה להרחיב לגבי ה-50% שמתאימים להוראת המדעים? << אורח >> מאיה גורדין: << אורח >> זה מדוח הלמ"ס. אני חושבת שדוד מעגן, שיציג את הדוח אחריי, יוכל לציין איך הוא הגדיר אותם והוא גם יעלה את הבעיות שיש בדוח, כי בסופו של דבר יש בעיות איך אתה מגדיר מורה למדעים, ומורה למדעים לא רק מלמד מדעים הוא יכול גם ללמד מתמטיקה אז איך בעצם הלמ"ס יודע מה הוא מלמד. כלומר, יש כל מיני מגבלות גם בדוח הלמ"ס. אנחנו ננסה להיפגש ביחד ולנקות רעשים כדי לקבל נתונים שכמשרד אנחנו יכולים להתבסס עליהם ולתת את המשאבים כראוי במקומות שצריך. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לגבי הנושא של מדעים בכלל, הרי בתיכון כבר מפצלים את זה: ביולוגיה, כימיה, פיזיקה וכו', ובחטיבת ביניים מדעים, ובדרך כלל, ברוב המקרים, המורים לא מוכשרים ללמד את כל המקצועות. לכן אולי צריך לפרק את זה גם בחטיבת ביניים, להוריד את מה שנקרא "מדעים" וללכת להתמחויות: ביולוגיה, כימיה, פיזיקה. כך הם יתמחו במקצועות שלהם ויהיו יותר טובים וחזקים, מאשר שמסיימים בסמינר להוראה מדעים והרמה על הפנים. ברוב המקרים מורה למדעים לא שולט בכל המקצועות. זו גם סוגיה שצריך לחשוב עליה בשביל לחזק את המקצועות בתוך חטיבת הביניים. << דובר_המשך >> מאיה גורדין: << דובר_המשך >> אוקיי, תודה. אם אנחנו מסתכלים על ההמלצות של המולמו"פ להקים תוכנית חירום ולעסוק במעמד המורה, חשוב להגיד עוד צעד שעשינו שבאמת שינה את המערכת, בדיוק דיברתי עליו עם מוזיאון המדע, על מסגרת סל STEM בגפ"ן. הגדרנו וצבענו לכל מנהל בית ספר בתוך הגפ"ן המוסדי ש-4% מהתקציב יינתן עבור מענים בתחומי ה- .STEMשמרנו על האוטונומיה כי לא הכרחנו את מנהל בית הספר לרכוש שירות או מענה שהוא לא רוצה, אבל שמנו בתוך הסל מענים שהם קיבלו מבחינתנו תו תקן למעני STEM שמקדמים את החינוך המדעי-טכנולוגי. ראינו שימוש וניצול מיטבי של אותו סל. מנהלי בתי הספר שבעבר לא שלחו את התלמידים למוזיאוני המדע שלחו כעת. לא כולנו גרים בבתים שהילדים הולכים למוזיאוני המדע או מבצעים איזושהי פעילות בלתי פורמלית אחר הצהריים ופה אפשרנו לבתי הספר לתת לכל תלמיד ותלמידה את היכולת לקבל מענים שייכנסו לבתי הספר בעולמות ה-STEM, אם זה סיורים, אם זה פעילויות חווייתיות, אם זה הצטיידות שמגיעה לבית הספר, מעבדות ניידות וכך הלאה. בנוסף לזה, אנחנו עובדים על מודל שכר לימוד מדעי לעומת שכר לימוד טכנולוגי. זה נמצא בבנייה ובתהליך מול מנהל כלכלה ותקציבים, כמובן האוצר והמועצה הציבורית שפועלת. אנחנו עוסקים המון בחיבור החינוך המדעי הבלתי פורמלי בפורמלי, מרכזי STEM רשותיים, גיוס של אשכולות ותפוחי הפיס, המרכזים הטכנולוגיים, כל זה בהבנה שזו באמת משימה לאומית ואנחנו זקוקים שכל המערכות ילכו איתנו יד ביד בעניין הזה. אני רוצה לסיים בנימה אופטימית כי לא הכול רע. אנחנו רואים שינוי מגמה במדדי בגרות טק בתשפ"ה. ישנה עלייה אחרי שנים רבות שלא הייתה תזוזה בשיעור הזכאים לחמש יחידות מתמטיקה. הרשויות חיפה, באר שבע, סכנין, אום אל-פחם מובילות בתרומה שלהם להגדלת יעדי בגרות טק ותוך שנה לאחר שנכתבה החלטת הממשלה עודכנו תוכניות הלימודים בחטיבת ביניים, תוקפו באקדמיה, נשלחו ל-OECD, נכתבה תוכנית לימודים לבינה מלאכותית בחטיבת הביניים שתשנה את התוכנית הקיימת במדעי המחשב. אנחנו מתעמקים בכל אחת מהדיסציפלינות כדי ליצור את העומק, את הרלוונטיות, כדי שזה יהווה אחרי זה את היכולת של המשרד לתת את הקומה הבאה ב-STEM האינטגרטיבי. אז כן, זה מאוד מאתגר ויש הרבה עבודה, אבל אנחנו עובדים קשה, כולם, מרמת מטה, מפמ"רים, מחוזות, מפקחים, מנהלים, מורים, אקדמיה, תעשייה, ביטחון, כל מי שנמצא איתנו באירוע, ולראשונה יש תוכנית לאומית, ממומנת, מבוססת נתונים, עם יעדים מספריים לכל אוכלוסייה. אנחנו ממשיכים בעבודה עד שנגיע ליעדים. תודה רבה על ההקשבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תוך כמה זמן אתם צופים שנחזור לעשירייה? << דובר_המשך >> מאיה גורדין: << דובר_המשך >> על פי החלטת הממשלה תוך 5 שנים, כלומר בפיז"ה 2029. זה היעד. יש לנו שנה הבאה את מבחני TIMSS 2027, גם שם אנחנו צריכים לראות כבר איזושהי התקדמות ואנחנו מעריכים שזה מה שנראה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> נציג משרד האוצר כאן? << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> אנחנו פה, מהממונה על השכר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו רואים מחסור במורי המדעים, איך אתם חושבים לתמרץ בשביל למשוך יותר אנשים ללמד מדעים? << דובר_המשך >> ניצן מכליס: << דובר_המשך >> ניצן מאגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, צוות חינוך. אני מחזקת את כל יושבי הוועדה, הנושא של חינוך מדעי הוא מאוד מאוד מאוד חשוב, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חינוכית מבחינתנו. התייחסו פה קודם בכמה מילים לסיפור של חוזים אישיים ואנחנו בהחלט רואים בזה אפשרות לקדם את הנושא ולגייס הון אנושי איכותי לתוך המערכת במסלולים אלטרנטיביים מהמסלול הרגיל של עובדי הוראה. מבחינה הסכמית, שזה התחום שלנו, אין כיום שום חסם הסכמי ליישם את הסיפור הזה, המנגנון קיים, לכל הפחות ביסודי ובחטיבות ביניים. בתיכונים זה קיים הסכמית ואנחנו עוד עובדים על היישום, אבל זה בהחלט צעד שיכול להביא פוטנציאל. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מורה יכול להחליט אם הוא הולך לחוזה אישי? << דובר_המשך >> ניצן מכליס: << דובר_המשך >> המבנה של חוזים מיוחדים נועד להביא אנשים דווקא מחוץ למסלול ההוראה הרגיל, אנשים שאולי עבדו בהייטק ורוצים להגיע ליום בשבוע, יומיים בשבוע. אוכלוסיית היעד מבחינתנו היא דווקא אנשים שהיו רוצים להשתלב במערכת, שיש להם כישורים לתרום למערכת, אבל שפחות מתאימים או שהם כבר נמצאים בשלב בחיים שהם לא מחפשים להיכנס למסלול הרגיל ללימודי חינוך וההוראה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ומה עם בוגרים צעירים, כאלה שסיימו עכשיו מתמטיקה ופיזיקה? למה גם לא לתמרץ אותם? << דובר_המשך >> ניצן מכליס: << דובר_המשך >> להיכנס כמורים? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כן, כחוזה אישי. << דובר_המשך >> ניצן מכליס: << דובר_המשך >> אנחנו מסתכלים באופן רוחבי על כל עובדי ההוראה. התוכנית המקורית של חוזים מיוחדים נועדה בעיקר לאוכלוסייה שכבר מגיעה עם הרבה מאוד מיומנות וכבר מגיעה חיצונית למערכת. במקביל אנחנו כמובן בוחנים כל הזמן איך אנחנו משפרים את התנאים ואת האטרקטיביות של המקצוע באופן רוחבי וזה אתגר שהוא רלוונטי לא רק למורים למדעים אלא למורים בכל המערכת כרגע. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בגלל שיש מחסור במורים, למה לא מלכתחילה לפנות לאותם בוגרים, שנמצאים עכשיו בכיתה י"א או י"ב שפניהם לאוניברסיטה, ולהתחיל לתמרץ ולעודד אותם: מי שילמד מתמטיקה, פיזיקה וכו' יקבל השתתפות בשכר לימוד, ברגע שיסיים בהצלחה הוא יכול לקבל חוזה עבודה טוב? ברגע שמפרסמים את זה, זה מעלה את המודעות ואולי יותר אנשים יפנו למסלול הזה. היום אף אחד לא רוצה להיות מורה כי אנחנו יודעים מה השכר ההתחלתי של מורה – 7,000, 8,000, 9,000 שקל. זה לא מעודד טובים ללכת להוראה. לכן אני אומר שאם תהיה תוכנית כזאת מובנית, שפונה לצעירים בתיכון, לתמרץ אותם, להציע עזרה בשכר לימוד, מקום עבודה אחרי שמסיימים, חוזה אישי, זה אולי יכול להעלות את מספר הלומדים והפונים למקצועות האלה. << דובר_המשך >> ניצן מכליס: << דובר_המשך >> זה בהחלט נושא שאפשר לבחון אותו. יש פה כמה סוגיות קודם כל מהבחינה שיש אתגר סביב הסיפור של אחידות במקצוע הזה. כלומר, אנחנו רוצים לשמור על מעמד המורה. אנחנו רוצים שעובדי הוראה באופן כללי יתפסו את המקצוע שלהם כמקצוע רציני ומכובד בדיוק כפי שהוא ולכן אנחנו תמיד שואלים את השאלה כמה לייצר מסלולים שונים בתוך הדבר הזה וכמה לעבוד על הפרופסיה כפרופסיה כללית. זה אתגר אחד. אני גם אגיד שאנחנו מזהים שאחד האתגרים העיקריים במקצוע כרגע – ואני מדברת שוב על הוראה באופן כללי ולאו דווקא ספציפית על מדעים – זה הסיפור של העומס, לא כי השכר הוא לא אתגר, השכר הוא גם אתגר מן הסתם, אבל אתגר הרבה הרבה יותר משמעותי מבחינתנו, ממה שאנחנו שומעים גם ממנהלים וגם ממורים, זה הסיפור של העומס, איך אנחנו הופכים את המשרה הזאת למשרה שהיא ברת ביצוע, שהיא אטרקטיבית, כי בסוף מורים באים כי הם רוצים להיות משמעותיים במערכת. אז אני מציבה פה גם את הסוגיה הזאת, שאנחנו כמובן עובדים עליה לקראת ההסכם הקיבוצי הבא עם הסתדרות המורים כי גם זה מטריד אותנו מאוד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני אקח דוגמא ממשרד הבריאות. במשרד הבריאות, בגלל שהיה מחסור באחיות ואחים, המליצו, תמרצו ועזרו לאנשים שלמדו סיעוד בכל מיני מקומות ושילמו להם שכר לימוד. יש תקדימים ממשלתיים, אפשר גם ללמוד מהם. << אורח >> אורית חזן: << אורח >> אורית חזן, פרופ' בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. שאלה למשרד האוצר: האם תוכלו לשאול את משרד החינוך על ניסיונות שלהם לעשות חוזים אישיים ואת אחוז ההצלחה שלהם? << אורח >> אודט סלע: << אורח >> אין לנו פה את הנתונים אבל אנחנו יודעים שמדובר במספר מאוד מאוד נמוך של מורים שנכנסו בחוזים אישיים. << אורח >> אורית חזן: << אורח >> אני יושבת פה, אני שומעת את מה שאת אומרת ואני פשוט מופתעת מחוסר רוחב היריעה כי מדובר בעוד 30 מורים ב-13 משרות. << אורח >> אברהם תומר: << אורח >> ומשרות חלקיות. << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> אני מכירה את הנתונים האלה, כן. << אורח >> אורית חזן: << אורח >> פעם מישהו אמר שלעשות את אותו דבר עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ולצפות לתוצאות שונות זה משהו לא טוב. << אורח >> ניצן מכליס: << אורח >> אני אגיד קודם כל שהמסלול הזה הוא יחסית חדש ונכנס בהסכם האחרון גם אצל הסתדרות המורים וגם אצל ארגון המורים. אני אציין שאין חסם הסכמי כרגע ליישום של זה. כמובן שיש אתגרים, כמובן שגם אנחנו בוחנים את זה, אבל כן חשוב לי להגיד שעל הנייר אין שום חסם ליישם את האירוע הזה ואני דווקא חולקת על זה שאנחנו מנסים שוב ושוב כי אני חושבת שהתוכנית הזאת היא יחסית בראשיתה כרגע, אנחנו בוחנים את זה יחד עם משרד החינוך ומנסים לקדם כמה שאפשר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. ד"ר דוד מעגן, הלמ"ס, בבקשה. << אורח >> דוד מעגן: << אורח >> אני אציג סקירה על מדעים, לפני כן רק אני אומר כמה מילים על היקף המערכת, מה קרה כאן בעשור האחרון מבחינת המערכת. צריך לזכור שיש לנו מגבלות בנתונים. כשאנחנו מסתכלים על מורים, מורה יכול ללמד מספר מקצועות ולכן המרכיב החשוב הוא בעצם כמה שעות הוראה יש למורה בכל מקצוע. הנתון הזה לצערי לא קיים במערכת לגבי החינוך היסודי וחטיבות הביניים, כמה שעות הוראה במקצוע יש למורה. אז אני אראה כאן שיש גידול במספרי המורים, אבל לגבי שעות ההוראה שלהם בכל מקצוע – יש בעיה לכמת את זה. אנחנו יצרנו איזשהו אומדן כפתרון, אני תכף אתייחס לזה. בכל זאת, מה קרה כאן במערכת בעשור האחרון? אנחנו רואים שמספר התלמידים בחינוך היסודי גדל ב-17%, לעומת זאת, מספרי המורים גדלו ב-30%, שעות העבודה ב-32%. אפשר לראות אותו דבר גם בחטיבות הביניים – שבעצם היקף ההוראה מבחינת מורים, משרות מלאות ושעות עבודה הוא גדול יותר מהגידול במספרי התלמידים. אותו דבר גם בחטיבה העליונה. אז בסך הכול אנחנו רואים כאן תמונה שתשומות ההוראה בהחלט גדלות בעשור האחרון, בכלל וגם ביחס לגידול במספרי התלמידים. כמה מילים על מדעים. בהוראת המדעים אני מתמקד במקצועות של מדעים, מדעי הטבע ביסודי ובחטיבות ביניים ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, חקלאות ומדעי החיים, כרגע לא כללתי כאן את לימודי המתמטיקה ולא לימודי המחשבים. אז מה בכל זאת אנחנו רואים? בעשור האחרון הגידול במספרי המורים בחינוך היסודי הוא 33%, בחטיבות הביניים יותר נמוך והוא 13%, ובחטיבות העליונות מספר המורים גדל ב-19%. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל מה אחוז גידול התלמידים? << דובר_המשך >> דוד מעגן: << דובר_המשך >> תכף אני אציג את הגידול במונחי תלמידים. מילה אחת לגבי שעות ההוראה – תחת המגבלה הזו, שאין לנו שעות הוראה במקצוע לכל מורה, יצרנו כאן אומדן לגבי החינוך היסודי וחטיבות הביניים, האומדן הזה מתבסס על שעות ההוראה הישירות של המורה, שזה בעיקר השעות הפרונטליות והפרטניות חלקי מספר המקצועות שהוא מלמד כמעין ממוצע. זה הדבר הכי קרוב שאפשר לדבר על שעות ההוראה של מורים במדעים, תחת ההסתייגות שאמרתי, שמורה יכול ללמד מספר מקצועות, וזה מאוד שכיח בחינוך היסודי, פחות בחטיבות ביניים. אם אנחנו מסתכלים על שעות ההוראה על אותו אומדן, אז בחינוך היסודי שעות ההוראה גדלו בעשור האחרון ב-10%, בחטיבות הביניים אנחנו רואים בעיה שהגידול בשעות הסתכם רק ב-3% ובחטיבות העליונות ב-16%. לגבי השאלה שלך, אנחנו באמת רואים שהגידול בחינוך היסודי במונחי מורים היה 33% והתלמידים 11%, אבל הגידול במונחי שעות הוראה במדעים היה בסך הכול 10%, ובחטיבות הביניים, בדיוק כמו שציינו כאן, יש בעיה הרבה יותר גדולה, אנחנו רואים שגם הגידול בתלמידים עדיף על הגידול במורים אבל שעות ההוראה גדלו בסך הכול ב-3%. זה כנראה מוקד הבעיה בחטיבות הביניים. בחטיבות העליונות המצב יחסית מאוזן, אם כי גם כאן שעות ההוראה - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אז אתה אומר בעצם לפי הנתונים בשקף שהעלייה דומה לעלייה בתלמידים פחות או יותר. ביסודי 11%, בהוראה 10%. << דובר_המשך >> דוד מעגן: << דובר_המשך >> ביסודי כן, אבל בחטיבות הביניים הגידול בשעות היה הרבה יותר נמוך בהשוואה לגידול בתלמידים. כך אנחנו מקבלים ששעות ההוראה במדעים פר תלמיד הן בירידה. בשקף הבא התייחסנו לממוצע התלמידים למורה במדעים כמעין אינדיקטור מה מצבנו מבחינת כמויות המורים ביחס לגידול בתלמידים. אנחנו רואים שבחינוך היסודי יש ירידה של 24 תלמידים למורה בעשור האחרון, בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות המצב די סטטי, אין שינוי, ממוצע התלמידים למורה מדעים די יציב בתקופה הזו. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> איך אתה מסביר את זה שמספר המורים ומספר השעות לא גדלו באותה הרמה? << אורח >> דוד מעגן: << אורח >> זה בדיוק כמו שאמרתי בפתיח, מורה יכול ללמד מספר מקצועות. הדוגמה הקלאסית היא שמורה מלמד את רוב המשרה שלו במקצוע אחר, שהוא לא מדעי, והוא מלמד שעתיים מדעים – עדיין הוא נספר כמורה למדעים אבל את רוב השעות הוא נותן במקצוע אחר. זה מסביר בדרך כלל את הפער. עכשיו לגבי תחלופת מורים, אנחנו הסתכלנו כאן על אחוז המורים למדעים שעוזבים את המערכת ואחוז החדשים שנכנסים. בסך הכל בתחילת התקופה המצב נראה טוב, שאחוז החדשים יותר גבוה מאחוז העוזבים, אבל בשנים האחרונות, בעיקר בחטיבות הביניים, אנחנו רואים גידול לא מבוטל בשיעורי העזיבה של מורים למדעים בצורה עדיפה על פני קצב הגיוס של מורים חדשים וזו בהחלט בעיה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> העזיבה היא בגלל יציאה לפנסיה או בגלל סיבות אחרות? << דובר_המשך >> דוד מעגן: << דובר_המשך >> העזיבה היא מכל הסיבות. אנחנו מסתכלים על עזיבה מכל הסיבות, לא בהכרח פנסיה, זה גם נטישה של המקצוע, כן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הייתי שמח לראות אם אותה תמונה מתקבלת גם בתוך החברה הערבית בהשוואה לחברה הכללית. << דובר_המשך >> דוד מעגן: << דובר_המשך >> החברה הערבית כלולה כאן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא, לגבי העזיבה. << דובר_המשך >> דוד מעגן: << דובר_המשך >> לגבי העזיבה, אני חושב ששיעורי העזיבה במגזר הערבי יותר נמוכים, אנחנו רואים את זה לאורך הרבה תחומים, לא רק במדעים. אפשר לבדוק את זה באופן ספציפי, בדרך כלל שיעורי העזיבה במגזר הערבי יותר נמוכים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כי אין להם ברירה, אין להם מקום אחר ללכת. << דובר_המשך >> דוד מעגן: << דובר_המשך >> כן, יכול להיות, גם זה. בשנים האחרונות אנחנו רואים גם ירידה בכניסה למקצוע במגזר הערבי, זה יכול להיות מוסבר גם בעובדה שאין משרות פנויות במגזר הערבי. גם בכניסה להכשרה להוראה בסמינרים אנחנו רואים פיחות במגזר הערבי, לפחות בפרופיל שהיה בעבר. בשקף הבא אני מציג את הנושא של מורים חדשים במקצוע. אנחנו יכולים לראות כאן שרוב הגיוס של מורים חדשים במדעים בא מתוך המערכת. זו בדיוק הבעיה שאנחנו מדברים עליה. מורים מגויסים מתוך המערכת, ממקצועות אחרים, להיכנס ללמד מדעים. אתם יכולים לראות שבחינוך היסודי רוב המורים החדשים במדעים באים מתוך המערכת ומיעוט מחוץ למערכת. מה זה אומר? שמורים שלימדו מקצועות אחרים בשנה הקודמת מתחילים להיכנס וללמד מדעים אבל כנראה הכניסה שלהם למדעים היא בהיקף נמוך – שעתיים, 4 שעות בשבוע – וזה כנראה לא נותן מענה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> וזה אומר שיש מורים שאינם מוכשרים שמתחילים ללמד מדעים ובגלל זה התוצאות הן בהתאם. << דובר_המשך >> דוד מעגן: << דובר_המשך >> נכון וזה בדיוק השקף הבא, זה מה שאנחנו רואים בשיעורי התאמה למקצוע, שבסך הכול, בהשוואה גם למתמטיקה ולאנגלית, השיעורים מאוד נמוכים. אנחנו רגילים לשיעורים של 70%-80% במקצועות כמו מתמטיקה ואנגלית, כאן זה עומד סביב ה-50%. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ציר ה-Y בשקף זה אחוזי ההתאמה למקצוע. הכי גבוה זה 54%. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> נכון, זה סדרי הגודל, יש עלייה בחטיבות הביניים מ-48% זה מגיע ל-54%, אבל בגדול אנחנו מדברים על כך שלכמעט מחצית מהמורים אין הכשרה מתאימה להוראת מדעים. השקף הבא אולי קצת ירכך את מה שראינו לפני כן, הוא מראה לנו שרוב המורים חסרי ההתאמה מלמדים את המקצוע למעלה משלוש שנים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה נתונים מדאיגים. << דובר_המשך >> דוד מעגן: << דובר_המשך >> כבר הצגנו את השקף הבא לגבי רמת התואר של המורים למדעים. אנחנו רואים שרמת התואר בקרב המורים למדעים נמצא במגמת גידול - - - << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> זה בהכרח תואר במדעים או שזה גם יכול להיות תואר אחר? << אורח >> דוד מעגן: << אורח >> לא, זה תואר ראשון, שני, לא בהכרח מתייחס למדעים, אבל אנחנו רואים שיש עלייה יפה מאוד בשיעור המורים בעלי תואר שני בכל שלבי הגיל. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני רואה שאחוז המורים שמלמדים מדעים עם תואר ראשון הולך ויורד. << דובר_המשך >> דוד מעגן: << דובר_המשך >> נכון, כי התואר השני גדל על חשבון התואר הראשון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כמה תואר שני יש? אתה חושב שאותו מספר? << דובר_המשך >> דוד מעגן: << דובר_המשך >> לא, התואר השני בחטיבות העליונות כבר מתקרב ל-70% והתואר הראשון ירד ל-30%. זה לא אומר כלום על תחום הדעת אבל זה רק אומר שרמת ההשכלה של המורים בהחלט גדלה. << אורח >> יעקב נחום: << אורח >> ד"ר יעקב נחום אבני ראשה. רציתי רק לשאול האם ישנה התייחסות באותה מידה למורים בבתי הספר היסודיים? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כן, היסודי מופיע בצד שמאל. << דובר_המשך >> יעקב נחום: << דובר_המשך >> בנושא של התאמה למקצוע? << אורח >> דוד מעגן: << אורח >> כן, הצגתי את זה לגבי החינוך היסודי. << אורח >> יעקב נחום: << אורח >> התאמה למקצוע מבחינת התארים? << אורח >> דוד מעגן: << אורח >> לא, התאמה למקצוע נקבעת על מרכיבי ההכשרה של המורים, זה יכול להיות או הכשרה במכללה לחינוך או תואר בתחום מדעי מהאוניברסיטה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתה יכול לסכם לנו מה השורה התחתונה לפי הנתונים שאתה מציג לנו? << דובר_המשך >> דוד מעגן: << דובר_המשך >> השורה התחתונה היא שבהחלט אנחנו רואים בעיה מתפתחת בחטיבות הביניים מבחינת היצע ההוראה, הוא לא עומד בביקוש מבחינת קצב הגידול בתלמידים, והדבר הכי חשוב למערכת זה להפנים את העובדה שצריך לדווח גם את שעות ההוראה בכל מקצוע, כי בלי הנתון הזה גם מחר ניתקל במקצוע אחר ולא נוכל להגיד דברים מדויקים לגבי היקף ההוראה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כשבית ספר מדווח על משרה של מורה הוא צריך לדווח כמה שעות הוא מלמד מדעים. << דובר_המשך >> דוד מעגן: << דובר_המשך >> כמה שעות מלמדים בכל מקצוע, כפי שקיים בחטיבה העליונה. אני רוצה רק מילה אחת לסיכום לגבי ההכשרה להוראה ובזה סיימתי. מבחינת היקף ההכשרה להוראה במכללות לחינוך, אנחנו רואים כאן סדר גודל של 400 מקבלי B.Ed שמוכשרים להוראת מדעים ועוד 200 הסבות אקדמיים, מתוכם סדר גודל של 60% בממוצע נכנסים להוראה. יש כמובן עוד כמה מאות בוגרי מדעים מהאוניברסיטאות והמכללות שנכנסים להוראה מידי שנה, סדר גודל של בין 200 ל-400. תודה רבה לכם. << אורח >> מאיה גורדין: << אורח >> אני רוצה להתייחס להצגה של דוד מעגן ואנחנו עוד ניפגש עם הלמ"ס וננתח את הנתונים. אני רוצה לתת את המידע שלנו במשרד לגבי חוסרי מורים. ישנו הבדל גדול בין המגזר הערבי לבין המגזר היהודי. אנחנו יודעים שבחברה הערבית לא חסרים מורים למדעים, הבעיה בחברה הערבית היא שונה מהחברה היהודית. בחברה היהודית גם החוסר במורים הוא בעיקר באזור המרכז, כאשר בפריפריה יש פחות חוסר, ואנחנו נשב ביחד עם הלמ"ס ונדייק את הנתונים בראייה מגזרית ובראייה של פריפריה-מרכז כדי להבין באמת את מפת החוסר. גם צריך להבין, כמו שדוד אמר, שיש מגבלות בסופו של דבר בנתונים שהוא מראה בגלל היכולת של מורה להחזיק במספר מקצועות. זה התייחסות שלנו לעניין. << אורח >> אריאל היימן: << אורח >> אני רוצה להעיר שתי הערות: אחת הבעיות הכי גדולות בספירה של מורים זה שבמערכת החינוך יש כמויות גדולות מאוד של אנשים שרשומים כמורים כי הם פעם היו מורים והם לא עוסקים בהוראה. למשל, כל המפקחות החדשות שהכניסו – הדברים שמאיה אמרה קודם – כולן היו פעם מורות, רשומות במערכת כמורות, דוד מעגן סופר אותן כמורות והן לא מלמדות שעה אחת. מנהל בית ספר זה דוגמה נוספת, הוא רשום כמורה, הוא לא מלמד, אולי שעה-שעתיים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לפי התקן מנהל בית ספר אמור ללמד שמונה שעות. << דובר_המשך >> אריאל היימן: << דובר_המשך >> בסדר, אבל הוא ספור כאחד והוא מלמד באחוזים נמוכים, וזאת בעיה שמערכת החינוך, כשהיא מביאה את הנתונים, קשה לה להתמודד. זו בעיית נתונים, לא שמסתירים משהו, אלא זה משהו שצריך לזכור. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יכול להיות שחלק מאותן מפקחות שאתה אומר שאינן מורות רשומות בחלקיות משרה כמלמדות בבית ספר אבל בפועל הן לא עושות את זה. יכול להיות וזה גרוע מאוד. אני לא יודע אם המשרד יודע על זה אבל כנראה שצריך לבדוק את זה גם. << דובר_המשך >> אריאל היימן: << דובר_המשך >> הערה שנייה היא לדברים שמאיה הציגה קודם. אני רוצה להדגיש עוד פעם את מה שאמרנו בוועדה בנושא של החינוך בגיל הרך. כל הפרויקט הגדול והנפלא שאתם עושים כמעט לא מתייחס לבית ספר היסודי, קצת וכמעט שלא לגיל הרך. בעבודה שהצגנו שעשיתי לפני כמה שנים הראינו ממחקרים בארץ ובעולם שילדים מאבדים עניין למדעים, אם הם מאבדים אותו, בגיל 9. כלומר, אם לא תתפסי את הילד לפני גיל 9, הסיכוי אחר כך – אם הוא אהב מדעים מהבית, מחוגים, מאיזשהו מועדון, דרך אחרת, או שזאת אהבת ליבו, אז הוא ילך ללמוד פיזיקה והוא יהיה אחר כך פרופסור בטכניון או במכון ויצמן, אבל אם הוא לא כזה והוא על הגבול, אם לא נתפוס אותו עד גיל 9 הפסדנו אותו. כלומר, אנחנו צריכים להרחיב את הפירמידה, ואם לא נתחיל להתעסק בגיל בית הספר היסודי, כמה שלא נהיה טובים בחטיבה ובתיכון, מלמטה אנחנו פוגעים בתשתית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה. פרופ' אורית חזן, בבקשה. << אורח >> אורית חזן: << אורח >> אורית חזן, פרופ' בטכניון, בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה. התחום שלי הוא הוראת מדעי המחשב. אני עושה עכשיו את כל הדברים שקשורים לזה, כולל בינה מלאכותית והתחומים האחרים. אבל פה אני יושבת בכובע של מאוד מאוד מודאגת ממה שקורה במדינת ישראל, בעיקר קצת מטיוח הנתונים, ואני רוצה להגיד בו בזמן שטוב שמקיימים את הישיבה הזאת אבל צריך לשים את הנתונים כולם על השולחן. אני רוצה להגיד ארבעה דברים: אחד, הצעה שהבאתי בישיבה הקודמת בנושא על מילואים בחינוך, אני חוזרת על ההצעה בקצרה ואני מציעה לקיים ישיבה מיוחדת לנושא הזה. יש לנו המון נתונים היום, גם על ההיענות של הקהל, גם על האימפקט שיכול להיות, כולל נתונים מספריים תקציביים, כל מה שצריך בשביל לקיים את זה. בגדול, מה אומר מילואים בחינוך? כמו שיש לנו מילואים בצבא, ככה יש לנו מילואים בחינוך, והצבא והחינוך זה שני יסודות שקשורים לעתידה של מדינת ישראל כמעט באותה מידה, אם לא יותר החינוך. בדיוק כמו שלצה"ל יש כוח מילואים בשביל משברים, כך למערכת החינוך יהיה כוח מילואים למשברים בשני מצבים: בחירום, למשל, כשיש רעידת אדמה, כשיש מלחמה, לא יחכו שבוע או שבועיים עד שיהיו נהלים אלא למחרת בבוקר כבר הדבר הזה יפעל, ובחירום השגרתי, שזה מה שאנחנו רואים פה, צריך מורים למדעים, לטכנולוגיה, למתמטיקה עם השכלה. אנחנו עשינו סקר מאוד מאוד גדול, יש הרבה אנשים שרוצים להצטרף למערך הזה, יש לנו מודל תקציבי ואני מאוד מאוד אשמח להציג אותו בפירוט באחת הישיבות הבאות. נביא את כל המגזרים שדיברנו איתם, גם עם משרד החינוך דיברנו, גם עם משרד האוצר אנחנו מדברים היום, עם משרד הרווחה, עם הרבה משרדים, אבל צריך לאגם את זה למקום אחד ולדבר על זה. שלושה פילים לשים על השולחן: פיל ראשון, החינוך החרדי – אי אפשר להתעלם ממנו, אתם יודעים שכל הנתונים שראינו פה לא נמצאים שם, הם לא בפנים וזה הולך וגדל, כולם מודעים לו אבל צריכים לעשות איתו משהו. בשביל זה צריך לעדכן את חוק החינוך, שלא כולל היום את החינוך החרדי ולכן הרבה רשויות מקומיות לא חייבות לפתוח חינוך חרדי, מ"מחים. יש ממ"ח למשרד החינוך, הוא לא יכול לפתוח בהרבה רשויות כי זה לא בתוך חוק החינוך, אחד החוקים הראשונים שהממשלה הבאה צריכה לקדם. פיל שני, רמת המתקבלים ללימודי הוראה במכללות. גם זה, כולם יודעים, הולך ויורד. זה לא היה נתונים שדוד הראה, אבל אנחנו יודעים שהרמה יורדת, הדרישות יורדות, מוותרים על זה, מוותרים על ההוא. זה קשור למודל התקצוב, גם חתיכת סיפור. הדבר השלישי, פיל פחות ידוע, הוא אחוז המנהלים והמנהלות עם רקע מדעי והנדסי. עשינו פעם, לפני חמש-שש שנים, סקר – לא מייצג, אין נתונים, קשה להשיג נתונים וזו בעיה נוספת, פיל נוסף – מכל מנהלי ומנהלות בתי הספר במדינת ישראל כ-5% הם מורים למדע וטכנולוגיה, במקצועות האלה, כאשר באוכלוסיית המורים הייצוג שלהם הוא כ-30%. זאת אומרת, יש פה הדרה ממש מובנית שלא נותנים למורים למדעים וטכנולוגיה ומתמטיקה להיכנס לעמדות ניהול. כאשר מדברים על המנהלים ואומרים שעושים להם הכשרת לבבות – קשה לעשות ל-95% מהמורים ללא רקע במדע וטכנולוגיה. הם אומרים: תראו איך אנחנו הגענו להיות מנהלי בתי ספר. בלי הדברים האלו זה מאוד מאוד קשה. אבל אם יהיה אותו ייצוג של מנהלים עם רקע בנושא הזה כמו המורים, סביר להניח שזה יהיה מהלך שאפשר יהיה לקדם. לכן אחת המטרות צריכה להיות גם לאפשר ליותר מנהלים ומנהלות – זה קשור גם למיון של אבני ראשה, אפשר לדבר על זה – להיכנס לעמדות ניהול. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> העלית שאלה מעניינת, אולי צריך לבדוק אם בבתי ספר שבהם המנהלים הם בעלי תואר מדעי יש יותר הצלחה בנושאים מדעיים. אני מכיר מורה בוגר מגמת מחשבים והוא מנהל בית ספר כבר 9 שנים, לפניו אחוזי הצלחה בבגרות היו נמוכים והיום הוא קיבל את פרס החינוך המחוזי. אנחנו רואים שם עבודה רצינית, וגם בפיזיקה ובמתמטיקה יש יותר ויותר. יכול להיות שזה קשור, זו שאלה שכדאי לבדוק אותה לעומק. איתי לבנון, רשות החדשנות, בבקשה. << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> ראש אגף הון אנושי להייטק. הייתי פה פעם שעברה עם דדי פרלמוטר, אני ביחד איתו בצוות הוועדה של הגדלת הון אנושי. קודם כל, מברכים על מה שמשרד החינוך הציג פה. אני חושב שעם כל הקשיים זה דברים שלא היו לפני שנה ושנתיים אז גם צריך לפעמים להסתכל – אולי לא על חצי הכוס המלאה אבל על רבע הכוס המלאה. דבר שני, בצבא הייתי ראש המינהל האקדמי של העתודה של כל המקצועות ואני חושב שאת התהליך הזה שקורה בשנים האחרונות, גם של יותר נשים בתפקידים טכנולוגיים וגם תוכנית 550 לחברה הערבית, שאני מקווה שתהיה לה המשכיות, אנחנו צריכים להמשיך ולקדם. כמובן, יהיו לנו עוד אתגרים, אי אפשר לעשות הכול. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. אברהם תומר, פורום קהלת. << אורח >> אברהם תומר: << אורח >> תודה. אדוני היושב-ראש, אני אדבר על שתי סוגיות בקצרה: אחת היא הנושא של המדידה והערכה במערכת, מה שקצת התפוצץ בכותרות בשבועות האחרונים, על היחסים בין משרד החינוך לבין ראמ"ה וכל ההשלכות של זה; והשנייה היא הנושא של המורים שדובר פה, ניתן עוד כמה נקודות בעניין הזה. קודם כל לגבי הערכה ומדידה, כשאנחנו מנסים להבין את המצב במערכת אנחנו נזקקים למבחנים בין-לאומיים שנעשים אחת לכמה שנים, אם זה TIMSS ואם זה פיז"ה. אין לנו כלים כדי להבין תוך כדי, בין המבחנים, אחת לשנה, מה מצב לימודי מדעים, מתמטיקה, אנגלית, כל מה שנבחן. אנחנו תלויים בגופים בין-לאומיים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא היו פעם בחינות של משרד החינוך? << דובר_המשך >> אברהם תומר: << דובר_המשך >> יש מבחנים, הם מבוטלים חדשות לבקרים. כל שנה יש סיבה אחרת לביטול המבחנים האלה. אין שום חוק שקובע את המדידה והערכה בתוך מערכת החינוך, מה ראמ"ה מחויבת, מה משרד החינוך מחויב. שר החינוך יכול לבטל מבחנים, פעם אחת בגלל קורונה, פעם אחת בגלל מלחמה. אני מזכיר שדווקא בתקופות חירום אנחנו צריכים את המבחנים האלה יותר כדי שנוכל אחר כך לנטר את הפערים ולהבין איפה יש קשיים כדי לדעת לאן לקצות את המשאבים. היום אין לנו את המבחנים האלה, הם מבוטלים. במדעים ראינו עכשיו ירידה במבחנים. במהלך כל השנים האלה שלא היה מבחנים בין-לאומיים לא ידענו, לא היו לנו שום בקרה ושום אמצעי שיכלו להראות לנו שיש הידרדרות במערכת. אם לא היה המבחן הבין-לאומי היינו יכולים להמשיך כרגיל והכל בסדר. מזל שיש את המבחנים הבין-לאומיים. אין שום חוק כיום שמחייב לעשות את המבחנים האלה. גם התלמידים שנבחנים במקצועות האלה – זה מבחנים אנונימיים, הם לא משפיעים עליהם. ולכן, בגלל שכביכול מנטרלים את הסיכון בכל המבחנים של מה שנקרא היום "תנופה", ופעם היה נקרא מיצ"ב, אז גם לא יכולים לשקף מה באמת קיים במערכת,. אם לא תהיה התייחסות למחדל המדידה והערכה במערכת – אנחנו יודעים שמה שלא לא נמדד לא קיים. כשאתה לא מודד, אתה לא בוחן, אתה לא מציב יעדים שאתה יכול לבדוק את מידת העמידה בהם, אתה לא יוצר איזשהו לחץ במערכת, לחץ חיובי – יכול להיות גם לחץ שלילי, יכולה להיות גם הגזמה עם זה, אבל כשאין בכלל אנחנו לגמרי בצד השלילי של הסקאלה הזאת, שאין בכלל מבחנים ואין יכולת גם להעמיד תמריצים להצטיינות או לזהות היכן יש כישלונות ולנסות לשפר. אז דבר אחד שחייבים לתת עליו את הדעת ולא ראיתי התייחסות אליו עד היום זה הנושא של המדידה והערכה, להגביר את המדידה והערכה במערכת בעיקר במקצועות האלה ולהפוך את המבחנים האלה ליותר שקופים, גם לציבור, גם למנהלים. אנחנו מדברים עם מנהלי בתי ספר, מנסים להבין מהם: מה קיבלת, איזה מידע קיבלת, לא משנה אם זה יסודי או תיכון, אם זה בכיתה ט' או בכיתה ה', מתי שיש את המבחנים האלה, האם בכלל פתחת את המבחנים האלה כדי לראות את מצב בית הספר שלך, התשובה היא לא, כי הם לא מקבלים ציונים, הם מקבלים: מעל הממוצע, מתחת לממוצע, ביחס לדומים לך. לא יודעים מי הדומים לך, אין שום מידע מי זה הדומים לך. אין שום מידע במערכת שהמנהל יכול לדעת אם יש לו כיתה אחת שמצליחה מאוד במדעים וכיתה אחרת שנכשלת ולנסות להבין למה, הוא לא יכול לקבל מידע איזה תלמידים אצלו בבית ספר נכשלים במדעים או מצטיינים במדעים ויכול לתת להם עוד תגבור או סיוע או משהו כזה כי הוא לא מקבל את המידע הזה. כשאין שום מידע במערכת קשה מאוד לנהל תהליכים של שיפור. זה הנושא הראשון. הנושא השני הוא המחסור במורים. אני שמח על הדברים שהציגו פה על דברים שקורים בשנתיים האחרונות, אבל כפי שגברתי מהטכניון הזכירה, הפתרון נמצא מתחת לפנס והוא פשוט לא מנוצל. יש לנו כבר 3 שנים – לא לאחרונה – הסכם שכר שמאפשר להכניס עד 6% מהמורים ביסודי ועד 5%, אם אני לא טועה, בעל-יסודי ממצבת המורים שייכנסו בחוזים אישיים. החוזים האישיים זה בדיוק מה שדיברת, אדוני היושב-ראש, על הדרך להכניס אנשים שלא מוכנים להגיע למקצועות האלה והם יגיעו אם תיתנו להם את השכר שמוצע בחוזים האישיים. הסיבה שנכנסו רק 30 מורים ב-13 משרות היא בגלל שמשרד החינוך בולם את זה. הוא גם לא מתקצב את זה, התקצוב הוא חיצוני, למרות שחסרים מורים. אם חסרים מורים, אם ממילא יש תקציב שאפשר להפנות כדי לגייס מורים בחוזים אישיים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מורים לא מעוניינים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תנו לו להשלים. << דובר_המשך >> אברהם תומר: << דובר_המשך >> זה לא נכון, זה פשוט לא נכון שהם לא מעוניינים. לפני שנתיים יצא קול קורא בחינוך היסודי, שבסוף לא יצא לפועל, לגייס מורים בחוזים אישיים. היה פיילוט של 200 משרות שבוטל. לפני שהוא בוטל ניגשו ל-200 משרות האלה 800 מועמדים, 800 המועמדים האלה – אני יודע ממידע פנימי מתוך משרד החינוך – היו בפרופיל גבוה של דוקטורנטים, של בעלי תארים שניים מהטכניון, מוויצמן, מאוניברסיטאות שניגשו כדי להיכנס, וזה בוטל בלחץ של יפה בן דוד, שאמרה: אתם רוצים להכניס את ה-200 מורים האלה? מצוין, לא על חשבון השעות, לא על חשבוני, תביאו לזה תקציב תוספתי. לא היה תקציב תוספתי ולכן אגף שכר היה צריך להיאבק כדי להביא תקציב וה-100 משרות שנפתחו השנה האחרונה לא מתוקצבות על ידי משרד החינוך. משרד החינוך לא נותן שקל לחוזים האישיים האלה, הכול מגיע מתקציב תוספתי שמשרד האוצר היה צריך לגרד. מי שחושב שמשרד האוצר יכניס 6% מהמורים במערכת בתקציב תוספתי – מדובר במיליארדים – זה לא יקרה. המיליארדים האלה קיימים במשרד ואם לא יפתחו את החוזים האישיים למורים מבחוץ כדי שייכנסו למקצועות האלה, אז כל הוועדות, מועצות, כל הדברים האלה לא יעזרו כלום. תקראו את הכתבה האחרונה בדה מרקר שפורסמה על מרכז חמד"ע בתל אביב, שלומדים בו כ-2000 תלמידים, כמה מקבלים המורים שם שהם דוקטורים, דוקטורנטים, בעלי תארים שניים? בדיוק את השכר של החוזים האישיים שאמורים להיכנס למערכת. והם מלמדים גם יותר שעות מאשר מורים, הכול כתוב בכתבה הזאת. כנראה שזה אפשרי. הם מסננים מורים בפרופיל מאוד מאוד גבוה, כמובן שיש עוד הרבה הבדלים, אבל זה כשאנחנו עושים מיקור חוץ בתל אביב. אמנם נפתחים מרכזים כאלה גם בפריפריה, אבל המרכז הכי גדול הוא בתל אביב, אי אפשר לפתוח כאלה בכל הרשויות ולא כל הרשויות יכולות לממן את זה. אז אם הפתרונות מגיעים מבחוץ והם לא מתוך משרד החינוך, לא נוכל לתת מענה לכל המערכת. המענה צריך לבוא מתקציב משרד החינוך עם מורים שמגיעים בחוזים אישיים למקצועות האלה, והם יגיעו אם יפתחו את זה וייתנו את הכסף הזה למנהלים שיוכלו לגייס את המורים האלה בחוזים אישיים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. זה מה שאמרתי גם קודם, אם רוצים מורים טובים וחוזים אישיים צריך גם לתקצב את זה, צריך תקציב ייעודי למטרה הזאת. פרופ' רוזה לייקין, אוניברסיטת חיפה, בבקשה. << אורח >> רוזה לייקין: << אורח >> אני דיקן פקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה וחברת סגל בחינוך מתמטי באוניברסיטת חיפה, עובדת עם משרד החינוך וגם אני מכירה את השינויים בתוכנית הלימודים, שהם באמת מאוד משמעותיים בחטיבת ביניים. אני רוצה לציין שאין לנו סטודנטים, סטודנטים לא מגיעים ללמוד תעודת הוראה, לא מגיעים ללמוד הוראת מתמטיקה, הוראת טכנולוגיה. יש לנו ממש בעיה בהרשמות. אני רוצה פשוט להתריע. אחד מהבסיסים בהוראת מדעים ומתמטיקה ברמה גבוהה זה ידע מורים. אם אנחנו רוצים להביא אנשים מצטיינים אני מציעה שיהיו מלגות לסטודנטים מצטיינים במתמטיקה ומדעים שיגיעו אחר כך להיות מורים. בלי מלגות אנחנו פשוט לא נמשוך. אני חושבת שצריך להיות מנגנון של ממש מלגה שסטודנט מצטיין במתמטיקה יוכל ללמוד תעודת הוראה במתמטיקה. לא רק אלה שלא יכולים להמשיך למתמטיקה בתור שני. זה המנגנון. אנחנו רוצים אנשים שאוהבים את המקצועות ומלמדים, עם ברק בעיניים. צריך למצוא איזושהי דרך למימון לימודים להוראה, תור ראשון, תור שני, ממש חייבים, ואז אנחנו נביא אנשים טובים למערכת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> למדתי פעם באוניברסיטה העברית, בתואר ראשון אפשרו לאנשים ללמוד בשנה שלישית שנה א' בתעודת הוראה וכך הסטודנט חוסך שנה. האם אתם מאפשרים את זה לתלמידים ואז במקום להשקיע שנתיים הוא משקיע אחרי התואר שנה אחת? << דובר_המשך >> רוזה לייקין: << דובר_המשך >> אנחנו מאפשרים את זה ובכל זאת יש בעיה מאוד גדולה ולא כולם יכולים להתמודד גם עם תואר וגם עם תעודת הוראה אם לומדים תואר שלם. אני חושבת שצריך למשוך אנשים שיודעים את המקצוע ואוהבים אותו להוראה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> שוב זה עניין לדעתי של תמרוץ. תודה רבה. ד"ר יותם ציפר ברגר, בבקשה. << אורח >> יותם ציפר ברגר: << אורח >> שלום, ד"ר יותם ציפר ברגר, ראש המחלקה לביולוגיה ומדעי הטבע במרכז האקדמי לוינסקי וינגייט. המכללה שלנו היא בין הגדולות בגוש דן, אנחנו מכשירים מורים מגיל הרך ועד כיתה י' וגם בהסבות נותנים תעודת הוראה לתיכון. כמו שאמרה עמיתתי מאוניברסיטת חיפה, מצבנו עדיין טוב ביחס למכללות אחרות אבל גם כן יש בעיות הרשמה שהולכות ומחריפות עם השנים, פחות ופחות אנשים רוצים להיות מורים בכללי ומורים למדעים בפרט. כגוף שמכשיר מורים לגוש דן אני חייב לומר שזה מאוד קשה להיות מורה למדעים ביסודי בגוש דן כאשר השכר הוא בדיוק אותו שכר כמו בנצרת או בבאר שבע כשיוקר המחיה בתל אביב הוא לפעמים פי שלושה. בגלל זה כל יום מתדפקים על דלתותינו מנהלים שפשוט אין להם מורים למדעים, פשוט אין להם מי שילמד. לוקחים מורה לציור ללמד מדעים. גם ביסודי, בבתי ספר יוקרתיים ביותר בתל אביב. המצב בתל אביב הוא גם בכי רע, למרות שיש חמד"ע, במיוחד בשנות החטיבה והיסודי, במיוחד באזור גוש דן. דבר נוסף בקשר לגיל הרך, משרד החינוך ביטל את ההתמחות במדעים לגיל הרך לגננות. פעם היה מסלול של גננות שלומדות במכללה מסלול מדעי, לומדות אסטרונומיה, לומדות מדעי הטבע, וזה פשוט בוטל והיום הן מקבלות 5 שעות של מדעים, אולי הן מסתכלות קצת על הירח, מספרות קצת על עונות השנה וזהו. פעם היה, והיה לזה ביקוש רב דרך אגב, וזה פשוט נעלם. אני חושב שאם עושים רפלקציה על המתווה החדש, אני חושב שהוא לא מיטיב עם המדעים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בחברה הערבית – לפי הנתונים, אני לא יודע כמה הם מדויקים – אומרים שבמחוז צפון יש אלפי מורים מובטלים שסיימו ללמוד כבר לפני הרבה שנים, אני בטוח שחלקם למדעים, אבל הם לא מצליחים להשתלב, אולי צריך לחפש אותם ולראות איך לשלבם בתוך בתי הספר. << דובר_המשך >> יותם ציפר ברגר: << דובר_המשך >> השנה כל הסטודנטים לביולוגיה ומדעים להוראה בחטיבה היו מהמגזר הערבי במרכז האקדמי לוינסקי וינגייט, כולם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. נילי ציוני, ארגון המורים, בבקשה. << אורח >> נילי ציוני: << אורח >> אין ספק שההוראה של המדעים במדינת ישראל צריכה חיזוק, מצבה בכי רע ואם אין מורים בישראל אין מורים במיוחד במדעים. עלה כאן העניין של החוזים האישיים, אל תתפתו לחוזים האישיים כי החוזים האישיים יביאו להחלשה של הוראת המדעים ושל ההוראה בכלל במדינה. תחשבו על חדר מורים שבו יושבים שני סוגי מורים, מורים שעובדים לפי הסדרה קיבוצית ומורים שעובדים לפי חוזה אישי חשאי. ההסדרה הקיבוצית היא שקופה, כולם יודעים מהי, בחדרי מורים אנשים מוציאים תלוש שכר ומראים אותו לקולגה שיושבת לידם, לא כך המצב במקומות שיש חוזים אישיים. חוזים אישיים ייצרו שני סוגים של מורים: מורים שווים יותר ומורים נחותים, מורים פחות שווים. חדר המורים לא מורכב מיחידים-יחידים, חדר המורים זאת קהילה, מורים הם קהילה אחת מלמדת. המורה שעובד בחוזה אישי מדבר עם רכזת המקצוע ועם המחנכת, והוא מדבר עם רכזת השכבה ועם המנהל, זאת קהילה אחת, הוא לא קיים לכשעצמו. הנתון שהבאתם כאן דווקא מחזק את העובדה שהחוזים האישיים יחלישו את גיוס המורים להוראת המדעים. אמרתם שיש 30 מורים ל-13 משרות: א', אין ביקוש. אנחנו גם בדקנו את הדברים, אין ביקוש לחוזים אישיים, בעיקר בחטיבה העליונה. שניים, אם מדובר ב-30 מורים ל-13 משרות, זאת אומרת שהמורה בחוזה אישי עובד חלקי משרה, האם הוא חלק מן הצוות? במשך שנים משרד החינוך שאף, בצדק, שמורה ילמד משרה שלמה, שהוא יהיה חלק מחדר המורים, שהוא ילווה את התלמיד, את הנרטיב של בית הספר לאורך זמן, במשך שנים. השאלה הנוספת היא מה המחויבות של מורה כזה שמגיע לחלקי משרה כלפי התלמיד, כלפי בית הספר. לבית הספר יש מוטו, יש מטרות. ההוראה היא תהליך ארוך, היא לא תהליך של לבוא, לעשות והולכים. זה תהליך אחר. מדובר כאן במנוסה כללית של המורים מן ההוראה. יש לנו היום בארגון המורים, בשנה הזאת, לאו דווקא של מורי המדעים, מאות בקשות לפרישה מוקדמת מעבר לבקשות הרגילות. מורות בנות 53, מנהלת בת 53 שאומרים לה: תישארי עוד שנתיים, תקבלי פדיון ימי מחלה, רוצה לברוח, היא לא מוכנה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני חולק עליך. מורה לא צריך ללמד 30 שנה. הוא נשחק. אני בעד שמורה ילמד כמה שפחות שנים אבל יהיה כל הזמן עם תשוקה ללמד. מעל גיל מסוים, אחרי הרבה שנים במקצוע, נשחקים. << דובר_המשך >> נילי ציוני: << דובר_המשך >> אך ורק הסדרה קיבוצית. צריך להביא פתרון, הפתרון צריך להיות לאומי, פתרון לעומק ולא של חוזים אישיים ל-13 משרות. הוא צריך להיות פתרון אמיתי של העלאת קרנו של המקצוע בכלל ושל הוראת המדעים בפרט בהסדרה קיבוצית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. אני חייב להתייחס כי אני גם מכיר את הנושא. להסדרה קיבוצית יש יתרונות ויש חסרונות. לפעמים נתקעים עם מורה כושל ולא מצליחים להוציא אותו כי הוא נמצא בהסדרה קיבוצית. לכן אני אומר, מי שנמצא בחוזה אישי גם משלם על זה, כי בחוזה אישי יש מדידה ואם הוא לא מצליח בתפוקות שלו ואם אחוזי הבגרות אצלו יהיו נמוכים וכך גם הציונים, אפשר לפטר אותו מיד ואף אחד לא יגן עליו. יש גם וגם, צריך לראות את שביל הזהב לטובת המערכת. אוראל ישראל שמיאן, מועצת התלמידים, בבקשה. << אורח >> אוראל ישראל שמיאן: << אורח >> צהרים טובים, אוראל ישראל שמיאן, בן 17 מאשקלון ומזכ"ל מועצת התלמידים והנוער הארצית. אני לא אחדש פה לאף אחד שהחינוך המדעי בישראל הוא המפתח של המדינה שלנו להתפתחות מדעית וטכנולוגית שתקדם אותנו לחברה שהיא יותר משכילה, יותר מפותחת, בעלת חשיבה ביקורתית ויצירתית ולהמשך של מעצמת הייטק חזקה מאוד בעולם. למרות שאני לא מחדש, לא כל תלמיד מקבל את הכלים המדעיים האלה, לא בכל בית ספר קיימת האפשרות ללמוד מקצועות מדעיים מתקדמים, בעיקר באזורי הפריפריה, בדרום ובצפון, אין מספיק מגמות מדעיות, אין ציוד מתאים ואין הכשרה מספיקה למורים. חינוך מדעי איכותי ונגיש הוא לא רק לעשירים ולמי שיכול לממן את זה, הוא גם השקעה אסטרטגית. הוא מצמצם פערים, מחבר בין קצוות המדינה שלנו, בין אוכלוסיות ומגזרים שונים והוא מייצר עתיד כלכלי. אז בנוסף לכל הקשיים הרגילים ולכשלים של מערכת החינוך בשנים האחרונות עברנו שש שנים מטורפות וברור שהן השפיעו על התלמידים במדינה שלנו, על המיומנויות הלימודיות שלנו ועל ההישגים. לכן ההשקעה בחינוך המדעית צריכה להיות אפילו כפולה וחזקה עוד יותר. חשוב להבין שהבעיה גם לא מתחילה בתיכון, זה מתחיל כבר בגיל הרך, כבר ביסודי. כשאנחנו עולים מהיסודי לחטיבה אנחנו משובצים להקבצות לפי ההישגים שלנו עד כיתה ו', מה שעשינו ביסודי. יש תלמידים שההישגים שלהם לא מספיק גבוהים ולא מספיק משקפים את ההישגים האמיתיים שלהם, אז כבר מכיתה ז' הם מוסללים למסלול פחות טוב, למסלול מסוים, כשכמעט בלתי אפשרי בתיכון לשפר את ההישגים שלהם ולהגיע לכמות יחידות גבוהה. מתוך המורכבות הזאת חשוב להבין לעומק את הבעיה הזו ולמצוא את הפתרונות המתאימים שלא יסלילו את התלמידים למסלולים פחות חיוביים. לפי הנתונים שפורסמו בחומר הרקע של הוועדה, כ-70% מהמורים שמוכשרים להוראת מדעים בכלל לא נכנסים למערכת, ולמה? כי המורים שלנו לא מקבלים את התמלוגים הראויים לכך. בוועידה הארצית ה-30 של מועצות התלמידים והנוער בישראל שהתקיימה בחודש שעבר התכנסנו 700 מייצגי הנוער בישראל מכל רחבי הארץ וקראנו בין היתר לפעול לשיקום, לשיפור, להתאמה של מערכת החינוך למאה העשרים-ואחת, להטמעת תכנים רלוונטיים לחיים הבוגרים, לפיתוח הוראה יצירתית ולהרחבת דרכי הלמידה בהתאמה אישית, תוך שימוש בכלים טכנולוגיים, לצד חיזוק מעמד אנשי החינוך ושיפור איכות ההוראה על ידי העלאת הקריטריונים, ההכשרה, התגמול. היום אנחנו נמצאים בתחילה של דרך עם מינהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך – ממש עדכון מהיום בבוקר – ובשנת הלימודים הבאה אנחנו ניצור צוות עבודה משותף של נציגי המועצה הארצית עם מנהל חדשנות וטכנולוגיה ועם בני נוער ממגמות מדעיות שונות מכל רחבי הארץ. זה יהיה פורום היוועצות משותף כפורום טכנולוגי שמכיר, שמייצג ושנמצא בשטח. אנחנו בסופו של דבר קוראים פה להוספת מכרזים, תמריצים למורים, תקציבים לציוד מדעי וטכנולוגי בבתי הספר. אנחנו רוצים לדאוג שהתוכנית "ישראל ריאלית" באמת תגיע לבתי הספר, לכיתות, לשטח. אנחנו, הנוער הישראלי, רוצים ללמוד, להתקדם, להוביל בחברה הישראלית, אבל אנחנו צריכים שהמערכת תאמין בנו מספיק כדי לתת לנו את הכלים, מורים מוכשרים ומתוגמלים כראוי, מעבדות עם ציוד ותוכניות עבודה אמיתיות, איכותיות ומתוקצבות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. אתי וייסבלאי, מרכז המחקר של הכנסת, בבקשה. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> הרבה מהדוברים התייחסו לנושא של הכשרת מורים, אני אזכיר שכבר במרץ 2025 הוקמה על ידי הוות"ת ועדת מומחים שעסקה בהתאמת הכשרת המורים לצורכי המשך תוך שימת דגש על מקצועות ה-STEM. אני יודעת שהוועדה הזאת כבר סיימה את העבודה שלה אבל לא דיברתם על זה בכלל, אתם יודעים מה קורה עם הוועדה? << אורח >> אריאל היימן: << אורח >> אני הייתי חבר בה. זו הייתה ועדה בראשות פרופ' ציפי ליפמן שהגישה את מסקנותיה לראש המל"ג, שהוא גם שר החינוך, לפני מספר חודשים. << דובר_המשך >> אתי וייסבלאי: << דובר_המשך >> עד כמה שאני יודעת בספטמבר 2025. אני לא שמעתי על זה שום דבר מאז, האם אתם יודעים? << אורח >> מאיה גורדין: << אורח >> נברר. << אורח >> אריאל היימן: << אורח >> נשלח לכם את הדוח. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> דב רוסו, בבקשה. << אורח >> דב רוסו: << אורח >> שאלה למוזיאוני המדע: עד כמה בנקודת הזמן הנוכחית תלמידים בגיל יסודי מגיעים ונחשפים לפעילויות המוזיאון ביחס לתקופה שמשרד החינוך היה מפרסם קולות קוראים וזה לא היה נתון לשיקול דעת מנהלי בתי הספר? << אורח >> חגית טישלר: << אורח >> אני אחלק את התשובה שלי לשתיים. ד"ר חגית טישלר ממוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים. עד לפני כ-5 שנים הייתה תקנה שבה הייתה תוכנית של התנסויות מרכזיות, תקנה על פי חוק שבה בתי ספר חויבו וזה היה משותף עם הרשויות המקומיות, שם הייתה תנועה מאוד גדולה לתוכניות כאלה. אלה היו תוכניות מתמשכות שהמנהלים חויבו לקחת וזה היה מטעם התקנה. התקנה הזאת בוטלה ואז הגיעה תוכנית גפ"ן. בתוכנית גפ"ן ראינו שהכל מתפזר ומתעופף ברוח, פחות או יותר. אנחנו התרענו בפני הדבר הזה. השנה לראשונה חזרו למה שנקרא סל ה-STEM במסגרת גפ"ן, המנהלים קיבלו 4% בתקציב הגפ"ן להגיע לתוכניות שונות של STEM, לא רק מוזיאון המדע, יש הרבה ספקים שנותנים שירותים במסגרת הזאת והמנהלים יכולים לבחור. יש תוכניות מומלצות יותר אבל כולם מחויבים להשתמש בתקציב הזה. אני יכולה להגיד ספציפית עלינו ועל מדעטק – אני לא יודעת לדבר בשם האחרים – שאנחנו רואים אצלנו ובמדטק גידול במספר בתי הספר שמגיעים אלינו במסגרת תוכניות, אבל לא כולן מתמשכות. בתוכנית של התנסויות מרכזיות הייתה תוכנית מתמשכת של שלושה מפגשים והשתלמות למורים לפני כן שהכינה אותם לתוכנית הזאת. כאן זה לא בדיוק כך אבל זה עדיין יותר טוב ממה שהיה כשבוטלה התקנה. אז רואים איזושהי מגמת שיפור. אנחנו גם רואים בנוסף לזה שמנהלים לא היו מודעים לזה, זה קצת הגיע מאוחר, נזכרו בזה אחרי פסח וכבר לא היה מקום להכניס אותם, אבל השנה אני מניחה שהם כבר יהיו יותר מעורים כי לא נשאר להם תקציב, הם יודעים את זה. אני מקווה שזה כן ישפר את זה. המורים לא חלק מזה. אני חושב, ואני אומרת את זה גם למאיה שיושבת פה, שהגדולה של התוכנית של התנסויות הייתה שהמורים נכנסו לתוך המסגרת הזאת וזה גישר בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. הם גם הבינו מה המטרות ומה עושים במסגרת בלתי פורמלית בשונה מהם והם גם יכלו לתת את האינפוט שלהם. כרגע, בתוכנית שיש עכשיו, אין את זה. << אורח >> דב רוסו: << אורח >> זו אותה התייחסות גם לפעילויות של המוזיאון בתוך בתי הספר? גם שם יש גידול, בפעילות שלכם בתוך בתי הספר? << אורח >> רוני מאיר בן-חיים: << אורח >> יש אצלנו קצת גידול ביציאה לבתי ספר בגלל שאין מקום בתוך המוזיאון בגלל מה שחגית אמרה, שכולם נזכרו ברגע האחרון, אז אנחנו מנסים עדיין לתת מענה לבתי הספר על ידי זה שאנחנו יוצאים אליהם. אבל זה לא הפתרון. אנחנו, באופן כללי כתפיסה, חושבים שהדבר הנכון הוא זה שיבואו אלינו כדי לעשות את השוני בין החינוך הפורמלי ללא פורמלי, ובתוכנית התנסויות, כמו שחגית אמרה, היו שני מפגשים בבית הספר ומפגש אחד אצלנו. השילוב הזה באמת עשה את הגישור בין החינוך הפורמלי ללא פורמלי. << אורח >> יעקב נחום: << אורח >> ד"ר יעקב נחום, מכון אבני ראשה, גם בוגר הטכניון. אני רוצה להגיד רק משהו אחד – אני לא אחזור על הדברים שנאמרו פה כי נאמרו פה המון דברים, ורובם נכונים – אני רוצה לדבר דווקא על בית ספר 2035. אנחנו מתמהמהים לחשוב על המבנה של בית הספר העתידי, שהולך לשנות בעצם את כל הצביון של דרכי ההוראה, בעיקר לאור כניסה של הבינה המלאכותית. שלא נהיה בעיכוב שוב. צריך להקים לדעתי מועצה של חשיבה איך ייראה בית הספר ב-2035. הוא לא יהיה אותו דבר, לא בשיטות הוראה, לא בדרכי ההוראה ולא מה שאנחנו מדברים. כל מה שאמרנו היום לא יהיה רלוונטי בכלל. לכן אני חושב שאנחנו צריכים ללכת צעד אחד קדימה בתפיסה אחרת, חדשנית, שנהיה צעד אחד קדימה בחשיבה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> ניל נמיר מהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח. שמענו מארגון המורים מה לא לעשות, לא הבנתי מדברייך מה כן צריך לעשות. << אורח >> נילי ציוני: << אורח >> להגיע להסדרה קיבוצית, להפוך את מקצוע ההוראה למקצוע כדאי. מקצוע ההוראה הוא מקצוע נעלה – אני אומרת לך את זה כמורה – שהפך למקצוע מאוס שמורים בורחים ממנו. להחזיר עטרה ליושנה, להחזיר את מקצוע ההוראה למקצוע ראוי, שאנשים ירצו לעבוד בו, שאנשים ירצו להיות חלק ממנו, שירוויחו משכורת ראויה ושיזכו גם לכבוד הראוי, כי אנחנו שומעים בחדר הסמוך, בוועדת החינוך, שמדברים על אלימות. << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> אני חושב שהתקציב פר תלמיד בישראל הוא יחסית די גבוה, לא? << אורח >> נילי ציוני: << אורח >> אני לא יודעת לענות על השאלה הזאת. << אורח >> אטל קלאורה שולברג: << אורח >> אטל קלאורה שולברג, מנהלת פדגוגיה בתלמ"א, שזו תוכנית למצוינות באנגלית. אני מברכת על הדיון המאוד חשוב הזה. משהו אחד שלא עלה זה האנגלית, שבסופו של דבר היא חלק מהותי מחינוך מדעי. אי אפשר להתקדם במדעים, אי אפשר לקרוא מאמרים אקדמיים, להשתלב באקדמיה כראוי, אם אנחנו לא נקדיש מספיק זמן לאנגלית. בעבודה שלנו אנחנו עובדים עם מוסדות פורמליים ובלתי פורמליים. אנחנו מקדישים את הלימודים שלנו למה שנקרא שיטת כלי"ל – CLIL - Content and Language Integrated Learning. חובה בלימודי המדעים לשלב גם את האנגלית כדי שהתלמידים יוכלו לגשת לכל התחום הזה בצורה שהיא הרבה יותר משמעותית, אנחנו נשמח כמובן לקחת חלק במהלך הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. תודה לכולכם, לכל מי שהגיע לכאן, טרח ופינה מזמנו להגיע לישיבה המאוד חשובה הזו. אני רוצה להתחיל את הסיכום ולהגיד שצריך להרים את מקצוע ההוראה ולהפוך אותו למקצוע שרוצים לעבוד בו ולא מחוסר ברירה. כרגע העובדה היא שרוב האנשים שיש להם אפשרות לעשות משהו אחר ולקבל שכר גבוה יותר לא מגיעים להוראה. תפקיד משרד החינוך והמדינה הוא לתמרץ כדי שאנשים טובים יגיעו להוראה ויראו בזה כמקצוע יוקרתי ולא אגבי. אין ספק שיש בנתונים שהוצגו כאן נתונים מדאיגים בנושא החינוך המדעי ורמת המורים, במיוחד ביסודי. ראינו לפי הנתונים שיש מורים שמלמדים מדעים וכלל לא הוכשרו ללמד מדעים וזה אחד הדברים שגורמים לפערים ברמה. כשילד לא לומד את המדעים טוב ביסודי ומגיע לחטיבת הביניים, הוא מאבד את הרצון ואהבת המקצוע. על המשרד לחשוב איך להרחיב את היריעה לגבי חינוך מדעי בבתי הספר היסודי, גם בגיל הרך, זה חשוב מאוד כי בסופו של דבר צריך להיות רצף חינוכי מהגיל הרך ועד התיכון שהילדים יקבלו חינוך מדעי כמו שצריך. אין ספק שמה שהוצג כאן על ידי משרד החינוך לגבי תוכניות ולגבי קבלת ההמלצות של המולמו"פ בוועדת החינוך זה דבר טוב ואנחנו מקווים שהתוכניות שהוצגו כאן ייושמו. אנחנו מקווים שנראה שינוי בעוד כמה שנים. גם כל הנושא של הערכה ומדידה תוך כדי ולא לסמוך רק על מבחני חוץ הוא חשוב מאוד, שגם למשרד החינוך יהיו מבחני הערכה תוך כדי כדי לראות איפה אפשר לשפר, באיזה בתי ספר. גם כל הנושא של תמרוץ חוזים אישיים הוא חשוב מאוד. צריך למצוא את שביל הזהב בין ארגון המורים, ההסכמים הקיבוציים והחוזים האישיים כדי לתמרץ אנשים בצורה ייחודית ולא על חשבון תקציב משרד החינוך אלא תקציב תוספתי שיאפשר לקלוט עוד מורים ברמה טובה. אנחנו נמשיך לעקוב אחר הנושא הזה. תודה לכם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:30. << סיום >>