פרוטוקול ועדה

DOC 30,455 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 971 מישיבת ועדת הכלכלה יום רביעי, ט' בתמוז התשפ"ו (24 ביוני 2026), שעה 8:32 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק משק הדלק (קווי תשתית), התשפ"ו-2026 (מ/1924) << הצח >> נכחו: חבר הוועדה: דוד ביטן – היו"ר מוזמנים: חגית אייזנמן-מלכה – סגנית היועצת המשפטית, משרד האנרגיה והתשתיות בת שבע אבוחצירה – מנהלת מינהל הדלק, משרד האנרגיה והתשתיות עמוס קריינר – מתמחה, ייעוץ וחקיקה (כלכלי), משרד המשפטים רז פרוגל – רפרנט אנרגיה, אגף תקציבים, משרד האוצר הילה אמסטר אבני – לשכה משפטית, משרד האוצר דרור לוינגר – ממונה ייעוץ משפטי, מינהל התכנון אלעד אביסרור – ראש ענף דלק, מרכז ההספקה, אט"ל, צה"ל עוזי לוין – מנכ"ל, חברת תשתיות נפט ואנרגיה אלי ספקטורוביץ – סמנכ"ל רגולציה, חברת קצא"א רחל לוטן – סמנכ"לית תכנון ונכסים, חברת תשתיות נפט ואנרגיה ייעוץ משפטי: ורד קירו-זילברמן מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> הצעת חוק משק הדלק (קווי תשתית), התשפ"ו-2026 (מ/1924) << הצח >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הצעת חוק משק הדלק (קווי תשתית), התשפ"ו-2026, אחרי פיצול של החוק. ככל שיסתיים הדיון יתקיימו הצבעות לשנייה ושלישית. את רוצה להציג את החוק בקיצור? נשתדל היום הכול בקיצור כדי שאני אוכל לסיים את החוק הזה היום, כי אין לנו זמנים אחרים. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אוקיי. החוק הזה, המטרה שלו לאפשר לחברת תשתית, לחברת דלק שאמורה להקים קווי דלק או לתכנן קווי דלק, להיכנס לקווים לצורך ההקמה והתחזוקה. מדובר בקווים שהם אושרו בתוכנית. המטרה היא רק לאפשר את הכניסה כאשר חלק גדול מהקווים עובר בקרקעות פרטיות, קרקעות מושכרות והקווים הם תת-קרקעיים. להיכנס, להכניס, לתחזק, לצאת. זה הסדר שקיים היום בקצא"א שזו החברה המקבילה לתש"א, שמניחה ומתפעלת קווי תשתית, וזה הסדר שקיים בחוק משק הגז הטבעי, שגם בגז הטבעי יש קווים תת-קרקעיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קצא"א זה של המדינה. פה מדובר על קווי דלק של אנשים פרטיים או של המדינה? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> יש פה הגדרה של מי הוא בעל מיתקן תת-קרקעי. רוב מוחלט של בעלי המיתקנים האלה זה חברת תש"א, חברה ממשלתית. יש גם קווים, נניח קו הקונדנסט שמפעיל זכיין בעל חזקה לפי חוק הנפט, כשאנחנו כרגע לקראת שינויים במשק הדלק והקמה של מיתקנים נוספים. יכול להיות שיהיה מכרזים של המדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שהוא של המדינה אתם יכולים להיכנס. אתם לא צריכים חוק. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> לא, זה לא של המדינה. יש מכרזים מסוגים שונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. מה שזה של אנשים פרטיים, אנשים פרטיים. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> כן. כשהקרקע היא של המדינה זה לא בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, אפשר לקרוא. תתחילי לקרוא. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> הצעת חוק משק הדלק (קווי תשתית), התשפ"ו-2026 הגדרות 1. בחוק זה – "בעל מיתקן תת-קרקעי – המקים או המפעיל מיתקן תת-קרקעי שהוא אחד מאלה: (1) חברה ממשלתית לרבות חברת בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, שעיקר עיסוקן הוא במתן שירותי אחסון, הולכה, ניפוק או הספקה של דלק; (2) בעל חזקה לפי חוק הנפט, שקו הצינור שהוא מקים או מפעיל אושר בידי הממונה על ענייני הנפט לפי סעיף 35 לאותו חוק ובלבד שהוא מיתקן תת-קרקעי; << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> סעיף 3 שנמצא כרגע בנוסח מדבר על גוף אחר שמקים או מפעיל מיתקן תת-קרקעי. הלשכה המשפטית של הוועדה הביעה התנגדות לזה. הצענו שתי חלופות לזה, שאני מבינה שזה כן עובר – (1) מי שהמדינה התקשרה איתו לשם הקמת תשתית תת-קרקעית. (2) מי שהוא בעל רישיון בתחום תשתיות לאומיות ומקים את הקו לצורך מתן שירות התשתית. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אנחנו מדברים על בעל רישיון בתחום תשתיות לאומיות, לאו דווקא דלק. כרגע בדלק אין בכלל רישיונות, אבל אם נניח - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מקובל? << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> אני צריכה לבדוק את זה. אנחנו הרגע קיבלנו את הנוסח. אנחנו הרגע קראנו את זה. אני לא יכולה אפילו להתייחס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להצביע היום. את יודעת את זה. תמשיכי לקרוא. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אני רוצה רק להסביר פה. בעל רישיון לפי חוק תשתיות, הכוונה היא לא לבעל רישיון דלק כי אין דבר כזה, אלא בעל רישיון נניח להקים תחנת כוח, שהוא צריך איזה שהוא קו שמחבר אותו. לרוב תש"א עושה את החיבור הזה אבל אם יצטרך בעל תשתית לעשות קו אליו, לדעתנו גם הוא צריך לקבל את אותה זכות. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> חגית, ההגדרה של תשתית לאומית, מאיפה את לוקחת, מחוק תשתיות לאומיות? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> חוק תשתיות לאומיות, כן. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> אם תוכלי אחר כך להתייחס למה זה תשתית לאומית. אני לא יודעת מה זה. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אוקיי. "בעל מקרקעין" – בעל המקרקעין, מי שזכאי להירשם כבעל המקרקעין, ואם המקרקעין מוחכר בחכירה לדורות כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, החוכר, ולרבות מחזיק כדין במקרקעין; "דלק" – נפט ותזקיקים; "חוק הנפט" – חוק הנפט, התשי"ב-1952; "חוק התכנון והבנייה", חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; "מיתקן תת-קרקעי" – מיתקן מתחת לפני הקרקע ובכלל זה קו תת-קרקעי המשמש לאחסון, להולכה, לניפוק או להספקה של דלק, ולרבות מבנה נלווה לו; לעניין זה, "מבנה נלווה" – מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי, כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, או מיתקן נלווה כמשמעותו לפי סעיף 261(ד) לחוק האמור; "מקרקעין" – מקרקעין ציבוריים או מקרקעין פרטיים; "נפט" – כהגדרתו בחוק הנפט, למעט גז טבעי; "השר" – שר האנרגיה והתשתיות; "תוכנית" – כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה; "תזקיקים" – מוצרים המיוצרים מנפט, וכן מוצרים שאינם מיוצרים מנפט שהם בעלי תכונות דומות למוצרים המיוצרים מנפט והמיועדים לשמש כחומר מקור להפקת אנרגיה. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> חגית, יש לי שאלה למשרד המשפטים. אתם הייתם צריכים לחזור אלינו לגבי הסוגיה של חכירה לדורות. עמוס, תסביר גם את הסוגיה לוועדה. << אורח >> עמוס קריינר: << אורח >> עמוס קריינר, ייעוץ וחקיקה כלכלי. נשאלה שאלה לגבי בעל מקרקעין, האם זה גם מי שזכאי לחכירה לדורות. יש בחוק מסילות ברזל הגדרה שכוללת גם מי שזכאי לחכירה לדורות, אבל זה החוק היחיד הנוסף שמציין את ההגדרה הזו. ככל והרציונל הוא ליצור ודאות עבור מי שרוצה לתקן לגבי מי הזהות שאליו הוא צריך לפנות, אין מניעה לרשום גם זכאי לחכירה לדורות, אבל כאמור זה רק קיים בחוק מסילות ברזל וביתר החוקים זה לא קיים. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> דוד, אני רק רוצה להסביר. בעל מקרקעין – בעל מקרקעין או מי שזכאי להירשם כבעל המקרקעין. למעשה חכירה לדורות היא כמו זכות בעלות, רק במקום שאי אפשר לרשום את הקרקע על שם הבעלים, אני אמרתי שאם זה בעל מקרקעין או מי שזכאי להירשם כבעל מקרקעין, ואם המקרקעין מוחכרים בחכירה לדורות, אז החוכר, אבל מה עם מי שזכאי להירשם כחוכר לדורות? זאת לא סוגיה מהותית אבל אני חשבתי שמבחינת הבעלות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. חוכר לדורות הוא גם כמו בעלים. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> יפה. אם זה בסדר וזו ההחלטה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אין בעיה. איך את רושמת? פה לא כתב חוכר לדורות. כתוב רק זכאי להירשם. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> "בעל מקרקעין או מי שזכאי להירשם כבעל מקרקעין, ואם המקרקעין מוחכרים בחכירה לדורות כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969", אז רציתי להגיד, החוכר או מי שזכאי להירשם כחוכר לדורות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. תנסחו איך שאתם רוצים. כן, תמשיכי לקרוא. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> סמכויות כניסה למקרקעין וביצוע פעולות בהם 2. נקבע מיקומו של מיתקן תת-קרקעי בתוכנית שאושרה לפי חוק התכנון והבנייה, הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר לפי החוק האמור, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה לפיו, רשאי בעל המיתקן התת-קרקעי וכל מי שפועל מטעמו לצורך הקמה, הפעלה או תחזוקה של המיתקן, ובכפוף להוראות סעיף 29 - - - << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> אני רק אציין. מה שקרה, בגלל שזה היה פיצול מהחוק המקורי, אנחנו לקחנו את הסעיפים מהחוק המקורי וצריכים לעשות התאמות. מכיוון שזה באמת היה בלחץ זמנים, אז אנחנו נעשה את ההתאמות לסעיפים הרלוונטיים. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אגב, אני קוראת מה שאצלי. יכול להיות שמה שפורסם הוא כבר מתוקן. ובכפוף להוראות סעיף 29, להיכנס למקרקעין שבהם נמצא המיתקן, ולעניין פסקאות (1), (4), (8) ו-(11) עד (13 שלהלן – גם למקרקעין הסמוכים למקרקעין כאמור, ולבצע בהן את הפעולות המפורטות להלן, לרבות פעולות נלוות הנדרשות לביצוען; (1) לערוך מדידות ובדיקות לצורך תכנון הקמתו של המיתקן; (2) להתקין, לבנות או להציב את המיתקן; (3) לחפור או להסיר אבן, אדמה ועץ; (4) להקים ולתחזק קווים להולכה של מים או חשמל המשמשים את המיתקן; (5) לסמן באמצעות שלט את מיקומו של המיתקן ולתחזק את השלט; (6) להקים גדר סביב חלק המיתקן המצוי מעל פני הקרקע ולתחזק את הגדר; ׁׁ(7) להסיר או לגזום מסביב למיקום המתוכנן של מיתקן או מסביב למיתקן הקיים, לפי העניין, כל צמח המפריע להקמתו, לקיומו או לפעילותו התקינה; (8) לערוך סיור, תצפית או בדיקה, ובכלל זה לבצע מדידה במיתקן הגנה קתודית; לעניין זה, "מיתקן הגנה קתודית" – מיתקן שנועד להגן מפני שיתוך (קורוזיה) באמצעות יצירת שדה חשמלי או מיתקן נלווה אחר הנדרש לכך במישרין, ובכלל זה קו תשתית להולכת מים או חשמל; (9) לבצע בדיקה, תחזוקה, תיקון או הסרה של המיתקן, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין; ׁ(10) לחפור תעלות, מנהרות או מעברים מתחת לפני הקרקע; (11) לפתוח כל דרך במקרקעין לשם ביצוע עבודות בקשר עם המיתקן, ובלבד שמייד עם השלמת העבודה יחזיר את הדרך למצב הקודם; בפסקה זו – "דרך" – לרבות מסילה, כביש, רחוב, סמטה, כיכר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש ציבור זכות מעבר בהם; "עבודות בקשר עם המיתקן" – לרבות תכנון, הקמה, שינוי, תיקון, פירוק, בדיקה או הפעלה של המיתקן, וכל פעולה אחרת הנדרשת לשם כך, לרבות חפירה ובקרה על ביצוע עבודות כאמור; (12) לבצע כל פעולה שבעל המיתקן חייב בביצועה לפי כל דין, לרבות לפי חוק המים, התשי"ט-1959, וחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968; (13) לעבור ברכב, ובכלל זה מכונה ניידת או ציוד הנדסי כמשמעותו לפי חוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז-1957, במקרקעין הנמצאים בסמוך למקום שבו נדרש לבצע פעולות המפורטות בסעיף זה. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> חגית, אם את יכולה להסביר גם קצת את ההגדרות שלא התייחסנו אבל בעיקר את הסעיף הזה. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> הרעיון הוא שכשמקימים קו תת-קרקעי או כשאנחנו צריכים לטפל בו, צריך את הדרכים שניגשות אליו. מאחר שהוא תת-קרקעי צריך לפנות מעליו לפעמים חול. בשביל זה צריך פעולות חפירה. עצים, שורשים וכו' יכולים להזיק לקו עצמו ולכן לפעמים צריך לסלק גם אותם. יש עניין של שילוט. חלק מזה הוראות של המשרד להגנת הסביבה שמחייב שילוט לאורך הקו. עוד משהו דרוש הסבר פה? << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> צריך באופן כללי להבין את ההסדר כי זה הסדר באמת חריג. זה הסדר שמאפשר כניסה למקרקעים פרטיים. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אז זהו, שהוא לא חריג. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> בעולם הנורמטיבי נכון שזה הסדר שקיים בחוקי תשתיות דומות, מקבילים, והועתק משם, לכן לנו כייעוץ משפטי היה יותר קל להתייחס לזה, אבל בעיקרון ההסדר פה הוא הסדר לא שגרתי באופן כללי. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אני אסביר. אנחנו מדברים על זה שהוגשה תוכנית לקו. הרבה פעמים הקו הוא קו ארצי, עובר לאורך כל הארץ ובדרך עובר בכל מיני קרקעות פרטיות. הקו הזה עבר תוכנית. זה אומר שהוא פורסם להערות ציבור, הייתה הזדמנות לכל בעל מקרקעין לערער, עבר את כל תהליכי התכנון. אם יש פגיעה בערך הקרקע יש פיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. אם יש הפקעות, יש גם פיצוי על הפקעות. במקרה הזה כשאנחנו מדברים רק על העברת קו, מדובר על זה שחופרים בקרקע, מניחים בתת הקרקע את הקו ומעבר לזה בעל הקרקע לא מאוד מרגיש בזה שיש שם קו. לפעמים כשצריך להגיע ולעשות פעולות תחזוקה, זה כן מצריך איזו שהיא גישה ואז החוק הזה בעצם מסדיר את אותה גישה. בהמשך נראה את כל ההסדר. כדי להיכנס הם צריכים להודיע לבעל הקרקע, לתאם איתו זמנים. לא לבקש את רשותו. במקרה של פגיעה הוא צריך לפצות את בעל הקרקע. מבחינת ההגדרה של בעל תשתית, ההגדרה שהוספנו, נוסף לזה שיש מכרז מטעם המדינה להקים איזה שהוא מיתקן, אמרנו, גם מי שיש לו רישיון לפי חוק תשתית אחר שצריך להקים קו דלק לצורך התשתית שלו, יהיה רשאי לעשות את זה באותם תנאים. שוב, זה לא דבר נפוץ בדרך כלל. מי שעושה את זה היא חברת התשתית של הדלק. יהיה מדובר לכל היותר בדרכי גישה קטנות. אנחנו מדברים על הגדרת תשתית לאומית בחוק תשתיות לאומיות ששם מופיע – 1. "דרך" – כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה. 2. "מסילת ברזל" – כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל. 3. "מיתקן תחבורתי" – כהגדרתו בפקודת התעבורה לרבות חנייה תפעולית וחניון יום או חניון לילה לקו שירות כהגדרתו בפקודה האמורה. 4. "נמל ים שהוכרז או שיוכרז". 5. "מיתקן להתפלת מי ים וכן מיתקן מים". 6. "תחנת כוח ומיתקן לייצור אנרגיה מתחדשת, מיתקן מיתוג לחשמל, מיתקן השנאה לחשמל או מיתקן לאגירת אנרגיה כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה". 7. "רשת בזק" – כהגדרתה בחוק התקשורת. 8. "מיתקן לזיקוק, להפקה, להולכה, לחלוקה, להספקה, להעברה או לאחסון של חשמל, מים, ביוב, נפט גולמי, מוצרי נפט, גז טבעי או חומר מסוכן". 9. "קו תשתית". 10. "מיתקן למיון או לסילוק פסולת, לטיפול בה או להשבת אנרגיה מפסולת או מיתקן לטיפול בביוב". חוק לקידום תשתיות לאומיות נועד להסיר חסמים שהיו בפני תשתיות לאומיות. הוא הגדיר רשימה של תשתיות שהן חשובות למשק, מוגדרות כתשתיות לאומיות. לחלק מהתשתיות האלה יש רישיונות. החוק שלנו יאפשר רק לתשתית שיש לה רישיון להקים גם קו. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> אני רוצה משהו להעיר. לגבי כל הסמכויות פה בחקיקה הזאת, חשוב לי להבין מכיוון שאנחנו ערכנו בינינו דיון והבנו שיש חוק זה או אחר שזה יכול לעמוד בסתירה אליו או להתנגש. ככל שהבנתי מכם וחשוב לי שתצהירו את זה לפרוטוקול, אם זה משרד המשפטים או משרד האנרגיה, שאין כוונה פה לדרוך על חוקים אחרים אלא פשוט מכיוון שאנחנו עושים התאמה כאן להסדרים שקיימים כבר בחוקים אחרים וכדי לא ליצור איזו שהיא מראית עין של הסדר שלילי, אז אנחנו משאירים את זה כרגע ככה אבל זאת לא הכוונה. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אנחנו אומרים פה שני דברים. אחד, בגלל שזה מותאם לחוקים אחרים אנחנו לא רוצים ליצור איזו שהיא הבחנה שתתחיל להעלות סימני שאלה. האמירה השנייה זה שהחוק הזה נועד להסדיר את היחסים בין בעל התשתית לבעל הקרקע. הוא לא בא להחליף כל מיני חוקים הסדרתיים שונים. זה לא מחליף רישיונות שצריך, לא מחליף היתרים שצריך ולכן לא רצינו פה באופן ספציפי להגיד שרישיון כזה או אחר נדרש או לא נדרש. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, תמשיכי. << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> סליחה, רגע, דרור לוינגר ממינהל התכנון. יש לי הערה לסעיף 2(א). הרישה מתחילה ב"נקבע מיקומו של מיתקן תת-קרקעי בתוכנית". הגדרת מיתקן תת-קרקעי כוללת גם מיתקנים נלווים לקו תשתית שהם פטורים מהיתר, והמיקום של אותו מיתקן נלווה לא נקבע בתוכנית. הוא פטור מההיתר והמיקום שלו מופיע לאורך קו התשתית לפי סוג המיתקן, ואז יכול להיות שזה יפורש ככה שמיתקנים כאלה, בעצם הסעיף לא חל לגביהם. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> זה חורג מהקו הכחול של התוכנית? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> לא, זה בתוך התוכנית. אותם מיתקנים קטנים שהם פטורים מהיתר, המיקום שלהם לא יקבע בתוכנית. הם מיתקנים נלווים שלא יודעים איפה הם יהיו בשלב אישור התוכנית. הקו נקבע בתוכנית. יש תקנות שמדברות על אותם מאפיינים שקבע השר לפי 261(ד) וכו'. אולי צריך לדייק כאן. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אריאל מציע ש"אותרה הקמתו לפי תוכנית". << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> זה בעיניי פותר את העניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תקן את זה. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> איפה אנחנו מתקנים את זה, חגית? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> במקום "נקבע מיקומו של מיתקן תת-קרקעי – "אותרה הקמתו של מיתקן תת-קרקעי בתוכנית שאושרה לפי חוק התכנון והבנייה". << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> זה מבחינתכם מקובל, מבחינת תכנונית? זה המינוח? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> מבחינה תכנונית זה המינוח וגם ה-261(ד) שמדבר על הפטור מהיתר, מדובר על זה שהעבודות נעשות בהתאם לתוכנית. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> גם לגבי המיתקן התת-קרקעי וגם לגבי המיתקן הנלווה זה – אותרה? זה המינוח? << אורח >> דרור לוינגר: << אורח >> אותר בתוכנית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקנו את זה בהתאם. אוקיי, את יכולה להמשיך. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> הודעה על כוונה להיכנס למקרקעין 3. (א) לא יכנס בעל מיתקן תת-קרקעי או מי מטעמו למקרקעין המיועדים למגורים בתוכנית, בכוונה לעשות שימוש בסמכויות לפי סעיף 2, אלא אם כן מסר בעל המיתקן לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור באותו סעיף על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף 4, וחלפו 21 ימים מיום מסירת ההודעה. (ב) לא יכנס בעל מיתקן תת-קרקעי או מי מטעמו למקרקעין שאינם מיועדים למגורים בתוכנית, בכוונה לעשות שימוש בסמכויות לפי סעיף 2, אלא אם כן מסר בעל המיתקן לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור באותו סעיף על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף 4, וחלפו 15 ימים מיום מסירת ההודעה. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> אני כבר אומרת שמה שאת קוראת זה לא תואם למה שאנחנו, אבל המהות היא המהות של הסעיפים עצמם, בסדר? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אוקיי. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> זה לא סעיף 4, זה סעיף 3. אנחנו נעשה התאמה אבל המהות היא שזה אותו סעיף שמדבר על השגה. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> (ג) (1) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לעניין שימוש בסמכות לפי סעיף 2(8), רשאי בעל המיתקן התת- קרקעי, חלף הודעה כאמור באותם סעיפים קטנים, למסור לבעל המקרקעין הודעה, אחת לשנה, על סמכותו ועל כוונתו לבצע פעולות כאמור באותו סעיף, ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף 5; בהודעה יפרט בעל המיתקן את תדירותן של הפעולות שהוא מתכוון לבצע. (2) בעל מקרקעין שקיבל הודעה לפי פסקה (1), יהיה רשאי לפנות לבעל המיתקן התת-קרקעי בבקשה שיודיע לו על העיתוי המתוכנן לביצוע הפעולות, ובעל המיתקן יענה לבקשתו אם אין בכך כדי לפגוע בפעילותו או להכביד עליה; בהודעה לפי פסקה (1) יפורטו האפשרות לבעל המיתקן בבקשה כאמור ודרכי ההתקשרות עם בעל המיתקן לצורך הפנייה. (ד) לא ניתן למצוא את בעל המקרקעין, יפרסם בעל המיתקן התת- קרקעי בעיתון יומי בשפה העברית את פרטי זיהוי המקרקעין, שם בעל המקרקעין והפנייה לאתר האינטרנט של בעל המיתקן התת-קרקעי שבו תפורט ההודעה; פורסמה הודעה בעיתון כאמור, חזקה שבעל המקרקעין קיבל אותה ביום הפרסום. (ה) בעל מיתקן תת-קרקעי המתכוון להיכנס למקרקעין המיועדים בתוכנית לצורכי ציבור ולבצע בהם פעולות לפי סעיף 2, ימסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) גם לרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין; לעניין זה, "צורכי ציבור" – כהגדרתם בפסקה (1) להגדרה "צורכי ציבור" שבסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבנייה. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אני לא זוכרת מי אתמול אמר לי שאנחנו צריכים להרחיב את ההגדרה של "צורכי ציבור", לא רק פסקה (1). אני צריכה לבדוק את זה. (ו) הודעה מאת בעל מיתקן תת-קרקעי לפי סעיף זה תישלח בדואר רשום לכתובת בעל המקרקעין כאמור בסעיף 2(א)(11) או (11א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; הודעה לרשות מקומית כאמור בסעיף קטן (ה) תישלח בדואר רשום למשרדי הרשות המקומית. (ז) בסעיף זה, "יום מסירת ההודעה" – בתום חמישה ימים מיום שליחת ההודעה בדואר רשום לכתובת בעל המקרקעין, ואם פורסמה הודעה בעיתון כאמור בסעיף קטן (ד) – יום פרסום ההודעה בעיתון. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> חגית, תסבירי את הסעיף. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אמנם זכות הכניסה למקרקעין לא מותנית בהסכמה של בעל המקרקעין, אבל היא כן מותנית בהודעה וככל הניתן גם בתיאום לוחות זמנים. יש קודם כל הודעה בפרסום בעיתון מאחר שהרבה פעמים אנחנו מדברים בשטח גדול, בשטח שאולי גם לא יודעים בדיוק מי בעל הקרקע. חוץ מזה צריך להודיע הודעה לבעל המקרקעין, ואנחנו קובעים מדרגים של הודעות. נניח אם אנחנו מדברים על הודעה לפי סעיף 2(8), ש-2(8) זה רק סיורים למיטב זכרוני, לערוך סיור תצפיות וכו', אז לא צריך כל פעם ופעם לתאם עם בעל הקרקע אלא עושים איזה שהוא תיאום שנתי. אומרים לו, זה הזמנים שאנחנו בדרך כלל נגיע וזה הפעולות שאנחנו מתכוונים לבצע. פעולות אחרות, צריך להתריע בצורה יותר מדויקת על הזמן שמתכוונים להיכנס. אם נשלחה הודעה, בעל המקרקעין יכול לפנות קודם כל לבעל קו התשתית כדי לנסות לתאם איתו את לוחות הזמנים. אם זה למשל שדה חקלאי שהוא רוצה בדיוק לחרוש באותו יום ולא מתאים לו, הוא יכול בהחלט לתאם עם בעל קו התשתית. לא פורצים לו לקרקע בלי תיאום. דרכי ההמצאה, יש גם פרסום בעיתון. גם לשלוח בדואר. יש פה את הדרכים שבהן שולחים. נעבור לסעיף 4 ואני אחזור אחר כך לבדיקה של צורכי ציבור שהוגדרה קודם. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> חגית, אני אבקש מיו"ר הוועדה לעשות הפסקה בסוף ההקראה שלך כדי גם ללבן את הנושא הזה של ההגדרה, שתבדקי מה העניין הזה ונוכל לחזור. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> בסדר גמור. מקום המוחזק בידי מערכת הביטחון 4. (א) בסעיף זה, "מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה: << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> שוב, גם הסעיף הזה לקוח מסעיפים אחרים ומתואם עם מערכת הביטחון. (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון; (2) יחידות ויחידות הסמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; (3) צבא הגנה לישראל; (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם לפי סעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, שאינם יחידות כאמור בפסקה (2), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם למנהל; (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים; (6ׂׂ) מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2006, בעבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (5), שהשר הממונה על אותו גוף הודיע עליהם. ׁׁ(ב) כניסה וביצוע של פעולות לפי סעיף 2 למקום המוחזק בידי מערכת הביטחון, טעונים אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מקום. בחוק זה – "המנהל" – מנהל מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> הסעיף הזה, המשמעות שלו שאם קו עובר בתוך שטח שהוא של מערכת הביטחון, לרבות מפעלים שמנויים פה, בעל התשתית לא יכול להיכנס ולהניח את הקו בהודעה בלבד אלא צריך לקבל אישור של מי שממונה על אותו מפעל. זה אפילו לא בהכרח אותו גוף. לפעמים זה איזה שהוא גוף שמוגדר. נניח בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים יש גוף מנחה שמנחה את אותם גופים, והוא בעצם מי שצריך לתת את האישור של הכניסה למקרקעין. השגה והרשאה 5. (א) בעל המקרקעין המתנגד לביצוע פעולה לפי סעיף 2 רשאי לפנות בהשגה למנהל מינהל הדלק בתוך התקופה המנויה בסעיף 3(א) או (ב), לפי העניין. (ב) בהשגה לפי סעיף קטן (א) יציין בעל המקרקעין את פרטי הזיהוי שלו ודרכי ההתקשרות עימו, את פרטי זיהוי המקרקעין שלגביהם מוגשת ההשגה ואת הטעמים להתנגדות לביצוע הפעולות, ויצרף מסמכים התומכים בעובדות הנטענות בהשגה. (ג) פנה בעל המקרקעין בהשגה למנהל כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך המנהל לבעל המיתקן התת-קרקעי, ובעל המיתקן יהיה רשאי להיכנס למקרקעין ולבצע בהם את הפעולות האמורות באותו סעיף קטן רק אם קיבל הרשאה לכך מאת המנהל. (ד) המנהל ימסור לבעל המקרקעין את החלטתו בהשגה, ואם החליט המנהל להרשות לבעל המיתקן התת-קרקעי להיכנס למקרקעין ולבצע בהם את הפעולות, יודיע על כך המנהל לבעל המקרקעין שבעה ימים לפחות לפני המועד לביצוע הפעולות, בצירוף נימוקים. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> תסבירי. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> יש פה איזו שהיא מדרגה של הגנה על בעל המקרקעין. אם הוא מתנגד לכניסה של בעל התשתית, הוא יכול לפנות בהשגה למנהל מינהל הדלק ועל ההשגה הזאת ניתן לערער גם לבית המשפט. אנחנו נראה את זה אחר כך. ערעור 6. (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל בהשגה כאמור בסעיף 5, רשאי לערער על החלטת המנהל לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, בתוך 21 ימים מהיום שבו נמסרה לו ההחלטה. (ב) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת המנהל, לבטלה או להתלותה בתנאים, ורשאי הוא לתת כל סעד שבית המשפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתיתו. (ג) הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את השימוש בסמכות לפי סעיף 2, אלא אם כן החליט על כך בית המשפט בהחלטה מנומקת מטעמים מיוחדים. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> יש אפשרות לערער על החלטת המנהל, אבל גם אם הוגש ערעור ניתן עדיין להיכנס למקרקעין, אלא אם כן הייתה החלטה מפורשת של ההרכב שדן בערעור, של מניעת הפעולה עד סוף הדיון בערעור. סדרי דין בערעור 7. שר המשפטים רשאי לקבוע את סדרי הדין בערעור לפי סעיף 6; באין סדרי דין, ידון בית המשפט בדרך הנראית לו המועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה. פעולה דחופה 8. (א) על אף האמור בסעיף 3, בעל מיתקן תת-קרקעי רשאי להיכנס למקרקעין כאמור בסעיף 2 לשם ביצוע פעולה המנויה באותו סעיף, אף בלא הודעה לפי סעיף 3, אם סבר כי הפעולה דחופה וחיונית לשם מניעת סכנה מיידית לאדם או לסביבה או לשם מניעת נזק לאדם או לסביבה או נזק משמעותי לרכוש, ובלבד שייתן הודעה מפורטת לבעל המקרקעין ולמנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות מתחילת ביצוע הפעולה; הוראות סעיף 3(ד) יחולו גם לעניין הודעה לפי סעיף זה. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> החידוש של הסעיף הזה, שפרק הזמן של ההודעה, 21 ימים לא מתקיים במקרה שיש ממש חשש לסכנה. בדרך כלל אתה מגלה שיש איזו שהיא דליפה בקו הדלק או נזק אפשרי לקו ואז אפשר להיכנס מיידית עם הודעה רטרואקטיבית תוך 24 שעות. (ב) המנהל ייתן לבעל המקרקעין הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב או בעל פה בהקדם האפשרי לאחר הכניסה למקרקעין, ולא יאוחר מ-72 שעות מתחילת ביצוע הפעולה. (ג) הסמכות לפי סעיף קטן (א) תהיה מסורה לבעל המיתקן התת- קרקעי עד להשלמת ביצוע הפעולה להנחת דעתו, וזאת בכפוף להחלטת המנהל לפי סעיף קטן (ב). (ד) המנהל רשאי ביוזמתו או לפי פניית בעל המקרקעין להורות בכל עת על הפסקה של פעולה דחופה לפי סעיף זה או להתנות את המשך ביצועה בתנאים שיורה, או להגביל את פרק הזמן לביצוע פעולה כאמור. (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 4(ב) לעניין כניסה וביצוע פעולות במקום המוחזק בידי מערכת הביטחון. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> במערכת הביטחון גם בפעולה דחופה חייבים לקבל את הסכמת מערכת הביטחון. פיצויים בעד נזק 9. (א) בעל מיתקן תת-קרקעי שמשתמש בסמכות ומבצע פעולות לפי סעיף 2, יימנע עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק ויחזיר את המקרקעין ככל האפשר למצב שהיו בו אילולא נעשה שימוש בהם. (ב) נגרם נזק כתוצאה מביצוע הפעולות כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל המיתקן התת-קרקעי, לפי דרישות הניזוק, פיצויים על הנזק שנגרם. (ג) החליט בעל מיתקן תת-קרקעי לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), כולה או חלקה, ימסור לניזוק הודעה מנומקת בכתב על כך בתוך 60 ימים מיום קבלת הדרישה, וישלם לו בתוך המועד האמור את הסכום שאינו שנוי במחלוקת; כל אחד מהצדדים ראשי להעביר את הדרישה לפיצויים להכרעתה של ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה כמשמעותה בסעיף 12(ו) לחוק התכנון והבנייה, והיא תקבע את סכום הפיצויים; הוראות סעיפים 45(ב) ו-(ג) ו-46 לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002, יחולו לעניין זה. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> תסבירי. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> בעל מיתקן תת-קרקעי שנכנס למקרקעין עלול לגרום נזק. על הנזק הזה הוא צריך לפצות את בעל המקרקעין. במקרה שאין מחלוקת על גובה הפיצוי שצריך לשלם בעל המיתקן לבעל המקרקעין, ישולם הפיצוי בתוך 60 יום. במקרה שיש מחלוקת, בעל המיתקן ישלם את אותו חלק שאין לגביו מחלוקת גם כן בתוך 60 יום, ויודיע לניזוק על הדחייה של יתר הפיצוי, והניזוק יכול לפנות לוועדת ערר. יש ועדת ערר שהיא לפי חוק התכנון והבנייה, שדנה גם בערעורים דומים לפי חוק משק הגז הטבעי ולפי חוק קצא"א, והיא תדון בבקשה לפיצוי. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> בסדר. אפשר להמשיך. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> עונשין 10. המפריע לבעל מיתקן תת-קרקעי או למי שפועל מטעמו, בהקמתו, בהפעלתו, בשינויו, בבדיקתו או בתיקונו של המיתקן התת-קרקעי, דינו מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> לעיתים בעלי תשתיות נתקלים בהפרעות לביצוע העבודה. במקרה כזה צריך איזה שהוא שוט שהוא ההוראה העונשית פה. סייג לתחולה 11. הוראות פרק זה לא יחולו על גורם מפעיל כהגדרתו בחוק תשתיות להולכה או לאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז-2017. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> כל השם הארוך הזה זה בעצם החוק של קצא"א. ביצוע ותקנות 12. השר ממונה על ביצועו של חוק זה הוא רשאי להתקין תקנות לביצועו; תיקון חוק התכנון והבנייה 13. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, בסעיף 12ז רבתי, בסופו יבוא: "(5) לדון ולהחליט בדרישה לפיצויים לפי סעיף 9 לחוק משק הדלק (קווי תשתית), התשפ"ו-2026." << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> זה ההשלמה לאותו סעיף שמדבר על ערעור על הפיצויים לוועדת הערר. פה מתקנים את החוק עצמו שקובע שוועדת הערר מוסמכת לדון בערעורים אלה. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מישהו מהנוכחים רוצה להגיד משהו? טוב, עשר דקות הפסקה, תסיימו ונחזור. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:08 ונתחדשה בשעה 09:23.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מחדש את הישיבה. כן. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> אני אסביר. בעקבות דין ודברים עם משרדי הממשלה, אני רק רוצה לחדד את הנוסח של סעיף 2 לגבי סמכויות כניסה למקרקעין. קיבלנו הערה טובה מאוד ממינהל התכנון. אנחנו נכתוב – שנקבעה הקמתו של מיתקן תת-קרקעי בתוכנית שאושרה לפי חוק התכנון והבנייה הכוללת המאפשרות מתן היתר לפי החוק האמור, או לפי תוכנית כאמור בלא צורך באישור" וכו'. זה יהיה תיקון אחד. להגדרה של "בעל מיתקן תת-קרקעי", במקום סעיף 3 אנחנו נחליף אותו בהגדרה – מי שהמדינה התקשרה איתו לשם הקמת תשתית תת-קרקעית? מי שהמדינה התקשרה איתו במכרז, חגית? צריך לעבות את הניסוח, אבל המהות היא שהוא גוף שהמדינה התקשרה איתו לצורך הקמת המיתקן. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> המדינה התקשרה איתו בהסכם. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> בסדר, אז אנחנו ננסח את זה, אבל זאת המהות. לגבי מה שכתוב – "גוף אחר שמקים או מפעיל מיתקן תת-קרקעי", סוכם שתינתן לשר סמכות לקבוע בצו, באישור ועדת הכלכלה מכיוון שמדובר על גופים שלא נכנסים לכל הפרמטרים האחרים ומבחינתנו זה באמת לא ברור. סוגי גופים שייחשבו בעל מיתקן תת-קרקעי, הוא יהיה רשאי גם לקבוע תנאים לעניין אותם גופים. זה סעיף שאנחנו נכניס אותו לקראת סוף הטקסט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. הסתייגויות של יש עתיד, אני מצביע עליהן מקשה אחת. אני לבד. אני נגד. הצבעה ההסתייגויות לא אושרו << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא עברו. הלאה. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> זהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו החוק. סעיף 1 לחוק. הצבעה אושר << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. עבר. סעיף 2 לחוק עם התיקונים. כמובן שהכול עם התיקונים. הצבעה אושר << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. סעיף 3 לחוק. בעד. הצבעה אושר << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. סעיף 4 לחוק. בעד. הצבעה אושר << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. סעיף 5 לחוק. בעד. הצבעה אושר << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. סעיף 6 לחוק. בעד. הצבעה אושר << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. סעיף 7 לחוק. בעד. הצבעה אושר << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. סעיף 8 לחוק. בעד. הצבעה אושר << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. סעיף 9 לחוק. בעד. הצבעה אושר << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. סעיף 10 לחוק. בעד. הצבעה אושר << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. סעיף 11 לחוק. בעד. הצבעה אושר << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. סעיף 12 לחוק. בעד. הצבעה אושר << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. סעיף 13 לחוק. בעד. הצבעה אושר הצעת החוק אושרה << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. העברנו את החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית. עכשיו זה צריך לעבור למליאה. נקווה שזה יעבור במליאה. עם כל הבלגן במליאה אני עוד לא בטוח בשום דבר, אבל אנחנו את העבודה שלנו עשינו. תלחצו שם על הקואליציה להעלות את זה. תודה רבה, הישיבה הסתיימה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:26. << סיום >>