פרוטוקול ועדה

DOC 91,583 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 598 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום רביעי, ט' בתמוז התשפ"ו (24 ביוני 2026), שעה 9:29 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הנצחה לאירועי השבעה באוקטובר - שמיני עצרת, התשפ"ו-2025, של ח"כ חוה אתי עטייה, חה"כ עודד פורר, חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ מירב בן ארי, חה"כ אביגדור ליברמן, חה"כ יבגני סובה, חה"כ שרון ניר, חה"כ יוליה מלינובסקי, חה"כ חמד עמאר, חה"כ אריאל קלנר, חה"כ נאור שירי, חה"כ אוהד טל, חה"כ אפרת רייטן מרום, חה"כ ששון ששי גואטה, חה"כ משה פסל, חה"כ דן אילוז, חה"כ יוסף טייב, חה"כ אלי דלל, חה"כ נעמה לזימי, חה"כ קארין אלהרר, חה"כ ינון אזולאי, חה"כ שמחה רוטמן, חה"כ אופיר כץ, חה"כ פנינה תמנו, חה"כ צביקה פוגל, חה"כ לימור סון הר מלך, חה"כ מרב מיכאלי, חה"כ גלעד קריב, חה"כ דוד ביטן, חה"כ יולי יואל אדלשטיין, חה"כ אליהו רביבו, חה"כ ניסים ואטורי, חה"כ שלום דנינו, חה"כ טלי גוטליב, חה"כ גלית דיסטל אטבריאן, חה"כ חנוך דב מלביצקי, חה"כ בועז ביסמוט, חה"כ משה סעדה, חה"כ צגה מלקו, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ אושר שקלים, חה"כ יונתן מישרקי, חה"כ מיכאל מרדכי ביטון, חה"כ אורית פרקש הכהן, חה"כ אלון שוסטר, חה"כ משה גפני, חה"כ יעקב אשר, חה"כ מיכל מרים וולדיגר, חה"כ משה סולומון << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: מאיר כהן עודד פורר מוזמנים: אושרה גדרון – ראש תחום ממשל, מינהלת החטופים, משרד ראש הממשלה מתן בלוך פינקלמן – עו"ד, לשכה משפטית, משרד ראש הממשלה יואל אלבז – ראש אגף בכיר, משרד ראש הממשלה שירה שפירא – סמנכ"לית בכירה מורשת התקומה, משרד המורשת אורית זנבר – עו"ד, ראש צוות ייעוץ מקצועי, משרד המורשת אייל גינגולד – עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי מעונות יום, משרד החינוך רס"ן אביעד הולנדר – חיל החינוך והנוער, משרד הביטחון עמית קפאח – רח"ט לאנדרטאות, מפעלי הנצחה ויזכור, משרד הביטחון ישכר וייס – יועמ"ש המשרד לביטחון לאומי נעמי אלדובי – יועצת משפטית, ארכיון המדינה אפני אלון – סגן גנזת המדינה, ארכיון המדינה מיכל פלג עוזיהו – ראש מועצה אזורית אשכול דקלה קצוני אזרד – מנהלת אגף אסטרטגיה, מועצה אזורית אשכול איילת סלע יונגרמן – קשרי ממשל, התנועה הקיבוצית ד"ר אייל צור – עמית בכיר, פורום קהלת אסתר בוכשטב – אימו של יגב ז"ל שנחטף ונרצח בעזה, פורום "הביתה", מנהלת הבריאות והרווחה בקיבוץ נירים, 255 ארגון תמיכה בחטופים מזי אילון – מנהלת אגף אסטרטגיה, מועצה אזורית שער הנגב לאה קסה – מנהלת המחלקה ליישום אסטרטגיה, מועצה אזורית שער הנגב גליה חושן – בתה הדר ז"ל נרצחה במסיבת הנובה, פורום דין וצדק, צעדת האימהות יוסף כהן – בנו עמית כהן ז"ל נרצח במסיבת הנובה, פורום דין וצדק הילה אביר – אחיה לוטן אביר ז"ל נרצח במסיבת הנובה, מועצת אוקטובר עומרי רחום – אח של ניצן ז"ל, גיסו של לידור לוי ז"ל ואחיינו של אבי סאסי ז"ל שנרצחו בטבח 7 באוקטובר דור טרייניק – עו"ד, קשרי ממשל, עתיד לעוטף דורון אספיר – פעיל ציבור משתתפים באמצעים מקוונים: צרויה סיקרון – רפרנטית תאגידים, משרד המשפטים ייעוץ משפטי: שמרית גיטלין שקד מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הנצחה לאירועי השבעה באוקטובר - שמיני עצרת, התשפ"ו-2025, מ/1906 << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, ט' בתמוז התשפ"ו, 24 ביוני 2026. נושא הצעת חוק הנצחה לאירועי השבעה באוקטובר – שמיני עצרת, התשפ"ו-2025. אנחנו ממשיכים מאיפה שעצרנו אתמול. בפתיחת הדברים אני אגיד שבמשך הערב, הלילה והבוקר נכנסנו למשא ומתן בין הצדדים סביב הנושא של אתרים משניים. יש איזה שהיא הצעה על הפרק שצריך עוד לחדד. אני אתן את כותרת ההצעה. ההצעה היא כזאת: להוריד את ההתייחסות בחקיקה של אתרים משניים, מה שאומר סעיף 26 ירד. בהצעה, כן? אני לא אמרתי שזה מה שהוחלט. הצדדים יגיעו להסכם צד לגבי נושא המיגוניות. במקביל, בשיחות עם מינהלת תקומה הנושא הזה ייצא לשיתוף ציבור. כרגע בגדול עד כאן אני חושב שיש הסכמה בין הצדדים. יש הסכמה להכניס בהוראות המעבר שלא יהיו שינויים מהותיים לגבי המיגוניות בשטח עד שייחתם הסכם הצד ושייגמר שיתוף הציבור. את הנושא הזה אנחנו צריכים עדיין לחדד. << אורח >> קריאה: << אורח >> ואז מי יהיה אחראי? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אתן לשני הצדדים להתייחס שתי דקות להצעה ונמשיך בחקיקה ונשאיר את זה בצד עד להכרעה מוחלטת. נושא נוסף שרציתי להעלות, נושא של חוק הגנים הלאומיים שהחרגנו בחקיקה אנחנו מחזירים אותו פנימה. אני אסביר למה. סעיף (ב), 26(ב) שמחריג את חוק הגנים הלאומיים, אנחנו מוחקים ומחזירים לחקיקה את חוק הגנים הלאומיים מסיבה אחת. כי בסוף המיגוניות יצטרכו לקבל תקציב של שימור ותקציבים נוספים. יש חשש מצד מי שחשוב לו הנושא של המיגוניות, לכולם חשוב, בסדר? אבל מי שבאמת רוצה להשקיע שם, שלא יהיה תקציב. רוב התקציב ילך לאתר ההנצחה הראשי ולכן דרך חוק גנים לאומיים הוא כן יכול לקבל שם תקציב עד 10 מיליון שקלים לפי חוק הגנים הלאומיים. לכן כדי שהוועדה לא תצטרך להכריע בזה אנחנו משאירים לצדדים את האופציה ללכת לחוק הגנים הלאומיים ומשם למשוך את התקציב לשימור וכו'. כמובן שזה לא מגביל את התאגיד. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בכמה מיגוניות מדובר? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בין שלוש לתשע מיגוניות. אנחנו עדיין מחכים. ביקשתי את הנתונים, עדיין לא קיבלנו את הנתונים. << אורח >> קריאה: << אורח >> חוק הגנים הלאומיים הולך לחול רק על נושא המיגוניות או גם על אתר הנצחה ראשי? כי אם הוא הולך לחול על אתר הנצחה ראשי אז לא צריך את התאגיד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, לא, על מיגוניות. << אורח >> עמית קפאח: << אורח >> אפשר להתייחס? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> - - - להשאיר מקום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי, תכף. אני אומר רק את המתווים, אחרי זה לגבי החקיקה כמובן נתייחס להכול. << אורח >> עמית קפאח: << אורח >> אני אשמח להתייחס לחוק הגנים הלאומיים אחר כך. עמית ממשרד הביטחון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> עמית קפאח: << אורח >> לגבי חוק הגנים הלאומיים, קודם כל הבקשה היא שהאתר המרכזי יוחרג מכמה סיבות. כי לחוק גנים לאומיים יש מועצה בפני עצמה. חוק הגנים הלאומיים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אמרתי שהוא יחול רק על המיגוניות. << אורח >> עמית קפאח: << אורח >> גם פה, על פי החוק זה מורכב שהוא יוחל. הוא גם לא יתוקצב. צריך להבין, הוא לא יתוקצב על פי חוק גנים לאומיים. חוק גנים לאומיים התקציב שמוגדר בחוק הוא רק לאתרים ממלכתיים וחייליים. המיגוניות לא חונות תחת ההגדרה הזאת. זה יכול להיות אך ורק - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תגיד מה כן, אל תגיד מה לא. מה לא אנחנו שומעים. איך אתה חושב שצריך לפתור את זה? << אורח >> עמית קפאח: << אורח >> לכן אני חושב שזה צריך להיות בהחרגה, כמו שזה הופיע, מחוק גנים לאומיים וזה יהיה תחת החוק הזה, שלרשות תהיה פה אפשרות להקים עוד אתרי הנצחה. זאת אומרת להשאיר את האפשרות רשאית להקים. להשאיר את זה תחת החוק הזה כדי שהרשות תוכל גם לתקצב את - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לתקצב תמיד היא תוכל לתקצב בנוהל תמיכות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר להוריד את הסעיף של הגנים הלאומיים? << אורח >> עמית קפאח: << אורח >> לא, אני חושב שהוא צריך להישאר. החוק, להחריג את החוק הזה מחוק גנים לאומיים כי אחרת זה הופך להיות תחת האתר הזה אם הוא יוכרז בחוק לפי חוק גנים לאומיים הוא הופך להיות תחת משרד הביטחון, תחת שר הביטחון, תחת חוק גנים לאומיים. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> הצעה אחרת. << אורח >> עמית קפאח: << אורח >> שר הפנים יכול להכריז, לפי חוק גנים לאומיים שר הביטחון יוכל להכריז על האתר, רק הוא לא יתוקצב. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> ממש לא. ממש לא. זה לא נכון מה שאתה אומר פשוט. << אורח >> עמית קפאח: << אורח >> סליחה, אל תגיד לאנשים זה נכון או לא נכון מה שאתה אומר. תגיד את דעתך, אל תגיד לאחרים. אתה פה כל הזמן אומר לאחרים מה נכון ומה לא נכון. חוק גנים לאומיים התקציב שלו הוא רק למרכיב חיילי. האתר הזה יהיה מקומי. שר הפנים יוכל להכריז עליו רק הוא לא יתוקצב מהחוק הזה. זה הכול. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, מיכל. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> זו עבודה, תקופה ארוכה שאנחנו ביחד פה. אני רוצה קודם כל להודות גם על הדיון המאוד מכבד. גם להודות לך וגם למשפחות. כולנו מאוד כואבים. לעיתים אנחנו מכאיבים אחד לשני, אבל חשוב שנזכור שאף אחד מאתנו לא מכאיב במזיד, אלא מתוך הכאב של עצמו פועל וזו חוויה לא פשוטה. אני מרגישה גם שזכיתי להכיר רבים מכם באופן אישי בתקופה שאני כאן ואני מודה לכם על זה שאתם גם רואים אותנו כאנשים. אני נכנסתי לתפקיד לפני שנה וחצי. מהרגע הראשון שיתפתי בתפיסה שלי כלפי בכלל ההנצחה במרחב, כלפי הרצון לוודא שאשכול תהיה מרחב של חיים. שנמשיך לחיות לאורם ולזכרם של מי שאיבדנו. אבל באותה נשימה ששיתפתי בעמדתי המאוד ברורה, הבטחתי בכל הזדמנות שאני לא אפתיע אף אחד. אני לא אעשה מעל הראש. אני שותפה לכאב האדיר של הטעות הנוראית שנעשתה כאשר צבעו את הקירות של המיגוניות. המיגוניות צריכות להיות משומרות, כמו הרבה פריטים אחרים מאוד משמעותיים, שיעזרו לנו לזכור ולא לשכוח את מה שקרה לנו באותו יום. אבל אני אומרת בצורה מאוד ברורה, אני לא אפתיע. כל משפחה ששוחחה איתי אמרתי אני לעולם לא אעשה משהו באישון לילה. לכן אני חושבת שתהליך של שיתוף ציבור הוא הדבר הנכון. שגם אתם תפגשו את התושבים המקומיים וגם אנשים כמו דורון, בעלי עניין, אזרחים שאכפת להם. אנחנו נעשה תהליך סדור. כולנו צריכים זמן, כולנו צריכים להבין את המשמעות. אני חושבת שבתוך הלחץ הזה, גם שלכם, שמא נעשה משהו. אז אני אומרת פה בצורה חד משמעית, אני לא אעשה שום דבר שיפתיע אף אחד. תודה . << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה מיכל. הילה, בבקשה. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אין לי מה להגיד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, לגבי ההבנות. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אנחנו נראה את הכתוב בחוק ונדבר על זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ולגבי הדרישה שלך שאם אנחנו סוגרים את הסיפור הזה ומגבים אותו דרך הוראות מעבר – זה מקובל עלייך? << אורח >> הילה אביר: << אורח >> קודם כל, הוראת מעבר חייבת להיות פה. צריך לתת את הדעת מי יהיה אחראי על הוראת המעבר הזה. אם זה מינהלת תקומה ומשרד המורשת, משרד האוצר, לא יודעת. צריך לראות מי יהיה אחראי על היישום שלה ועל הפיקוח בשטח. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יש פה ראש מועצה שהיא אחת הטובות שבהן. אומרת מעומק ליבה שהיא מתחייבת והיא אחראית. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> לצערי בשטח הדברים לא נכונים. אני לא אכנס לזה. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אבל אני רוצה שכן תיכנסי לזה הילה, כי בשטח מעולם לא עשיתי שום דבר, שום פעולה. לא מכירה אף האשמה כלפיי באופן אישי. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> - - - תמונות, קיבלתי תמונות לפני שבועיים מבארי - - - << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> רגע. אז הילה, את מעלה סוגיה חשובה. תודה, תודה שאת מעלה את זה, כי זה גם נזרק אתמול. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> תורי לדבר. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> סליחה, תמשיכי את התיאור. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אני מבקשת שתהיה אחריות על יישום הוראת המעבר הזאת ממשרדי הממשלה. וכשיהיה את הנוסח אנחנו נדבר עליו. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> מיכל, אני מקבלת את דברייך. מה יקרה אם את לא תהיי שם? את לא יודעת מה יהיה. אז אם תתחלפי, מאיזה שהיא סיבה, שתהיי בריאה עד 120 ותישארי בתפקיד כמה שאת רוצה. אבל אני אומרת, אנחנו צריכים לגבות את עצמנו. כי אנחנו אנשים, ואת יודעת, מחליפים אותנו. שלא יהיה מצב שזה שיבוא יחשוב אחרת ויעשה אחרת. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> גליה, אני מבינה ולכן אנחנו כן מדברים על הוראת מעבר שמדברת על שיתוף ציבור. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> לא, הוראת המעבר מדברת על לא לגעת במיגוניות עד שמגיעים להסכמות - - - << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אז אני רוצה להסביר ולסייג דברים מסוימים. כביש 232 עבורכם הוא מה-7 באוקטובר כביש דמים. עבורנו כביש 232 שנים רבות הוא כביש דמים. זה כביש שהמדינה הייתה צריכה להרחיב מזמן. זה כביש שעברו עליו לפני ה-7 באוקטובר, אני הולכת להכאיב מאוד לכולנו, למעלה מ-1,000 משאיות ביום למעבר כרם שלום. ראינו משאיות של בטון נכנסות פנימה, לא ראינו בניינים נבנים למעלה. כביש 232 היום הוא סכנת חיים יום יומית לתושבי חבל אשכול ושער הנגב והאזור - - - << אורח >> הילה אביר: << אורח >> - - - הכביש יכול לעבור עם עצירה בטוחה ליד המיגוניות. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> כביש היום יש כיכר שנבנית. יש כיכר שנבנית היום לצרכי בטיחות של האנשים שחיים במקום הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הילה, מיכל. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> הכיכר נבנתה, לא אנחנו תכננו אותה. נתיבי תחבורה, ואין מה לעשות. חבל הארץ הזה משתנה. אי אפשר לעצור את החיים. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אף אחד לא ביקש לעצור את החיים. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> את כועסת על ההזזה של המיגונית בגלל כיכר שנבנית. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> - - - שאת עושה ועל השיח איתך שלא פעם ולא פעמיים זלזלת בכאב שלנו. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אני מעולם לא זלזלתי. מעולם לא זלזלתי. ונראה לי שיוסי וגליה יכולים להעיד שמעולם לא בזבזתי. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> בסדר, אז אנחנו נדבר עם סיגל, מנשה ורעות. בסדר? << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> רעות לא נראה לי שגם חוותה דבר כזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מיכל, לא נפתור את זה עכשיו בשיח הזה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> צריך לדבר עם מע"צ לחשוב ביחד על פתרונות לבטיחות. אפשר לחשוב על משהו, פתרונות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יימצאו הפתרונות. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> הוראת מעבר לא תוכל למנוע את פיתוח הכביש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מיכל, אנחנו לא נכריע את זה עכשיו. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> הבקשות שלנו עלו. זה היה התור שלי לדבר, נכון? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שמעתי את הבקשות. הצגתי אותן ורציתי שגם את תציגי אותן. שאלתי אותך שאלה, האם מבחינתך, ושוב, אנחנו ניתן אחרי זה לייעוץ המשפטי להתייחס להוראות המעבר, מה אפשר ומה אי אפשר. אני שמעתי את הבקשה שלך, להתייחס להוראות מעבר שלא יהיה שינוי בשטח עד שיהיה שיתוף ציבור או הסכם צד. אנחנו ננסה לראות איך אנחנו תופרים את זה נכון ומי אחראי על זה, בהסכמת הצדדים. יואל, רצית להגיד משהו, משרד רה"מ? כן דורון, בבקשה בקצרה. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> בקצרה. קודם כל, שים לב שלא כתוב שאתר ההנצחה הוא ממלכתי, בדקתי את זה. אז תבדוק את זה גם אתה. לא נראה לי הגיוני שמדינת ישראל רוצה להקים אנדרטה של 1,200 קורבנות והוא לא יהיה אתר הנצחה לאומי ממלכתי. כרגע זה לא מוגדר כממלכתי, אתה יכול לבדוק את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רשום לאומי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לאומי. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> ממלכתי. יש הבדל בין לאומי לבין ממלכתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אולי תסביר לנו מה ההבדל, לוועדה. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> פרק ז' בחוק הגנים הלאומיים מגדיר בדיוק מה זה אתר הנצחה. הוא מקבל - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל אנחנו לא כפופים לחוק הגנים הלאומיים. אנחנו מביאים תקציב אחר שהוא לא קשור לשם, תקציב ענק. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אנחנו בונים מועצה אחרת, שר אחר שממונה. חוק הגנים הלאומיים, כמו שהסביר עמית ואני מסכימה עם כל מילה שלו. חוק גנים לאומיים מתייחס לאתרי הנצחה והוא קובע ששר הביטחון ימנה מועצה לאתרי הנצחה. המועצה הזאת היא מוסמכת לייעץ לו. אנחנו בונים בעצם מנגנון אחר לחלוטין. בנינו מועצה אחרת. נתנו לשר ממונה אחר. מינינו תאגיד שיהיה אחראי על אתרי הנצחה. לכן כדי לא לתת פה בעצם הוראות סותרות מי אחראי אנחנו בעצם קבענו שחוק גנים לאומיים לא חל כאן וקבנו מנגנון אחר מי יהיה אחראי על אתרי ההנצחה לפי החוק הזה. לכן אנחנו סייגנו את התכולה של חוק גנים לאומיים כי אנחנו לא רוצים בעצם ליצור מצב שיש שני שרים אחראיים, שתי מועצות, שתי הוראות נורמטיביות שונות. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אז אני רוצה להסביר. המועצה שאת מדברת עליה, קודם כל ברגע שאתה עושה חקיקה בחקיקה ראשית והריבון שזה חברי הכנסת מצביעים על אתרי הנצחה, על האתר המרכזי אז זה הכי נכון לעשות את זה בצורה הזאת, כמו שעשו את יד ושם. זה אחת. שתיים, אני לא חושב, אם אתם מחריגים את חוק הגנים הלאומיים אז אתם תצטרכו להגדיר. כי לבוא ולכתוב יהיה אתר הנצחה בלי להגיד מהו, מיהו, אנדרטה, לא אנדרטה, כמות מבקרים כזו או אחרת, אז זה לא מוגדר. זה פשוט מאוד לא מוגדר. כל המטרה של חוק הגנים הלאומיים היא לא להגביל, היא דווקא לתת תוקף. המדינה הקימה את חוק הגנים הלאומיים, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל מהרגע שהוא כפוף לחוק הגנים הלאומיים יש לך שתי מועצות, שני תאגידים שמתנגשים אחד בשני. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> לא. אני אסביר למה. כי המועצה שאתה מדבר עליה היא מועצה שמטפלת בכל אתרי הנצחה. לא באתר ההנצחה הספציפי הזה. מה שהחוק עושה, ברגע שאתה עובר חקיקה ראשית והחלטת שאתה לאומי ממלכתי, המתחם שיהיה עם המוזיאון, עם הארכיון, כל מה שדיברנו עליו, זה לא בא במקום חוק הגנים הלאומיים. בגלל שלא הגדרנו את זה. בהגדרות אין פרק שמגדיר מהו אותו אתר הנצחה או מהו אותו מוזיאון. לכן חוק הגנים הלאומיים קובע קריטריונים מינימליים. הוא גם קובע תחזוקה. למשל שמונה מיליון שקלים בשנה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתה מדבר איתי על שמונה מיליון שקלים כשאנחנו מדברים פה על תקציב מינימלי של 60 מיליון ומעלה. אין מה להשוות פה. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> שמונה מיליון שקלים לתחזוקה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מדבר על תחזוקה ופרויקטים נוספים. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> זה לא רלוונטי, דורון, זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מעבר להקמה שזה הקמה של מעל חצי מיליארד שקלים. דורון, אתה - - - << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אני אומר את מה שעמית אומר. אנחנו יודעים שלגבי המרחב והסמכות להכריז על אתרי הנצחה וכן הלאה כמובן יישארו בידי שר הביטחון ושר הפנים, כפי שמופיע בחוק גנים לאומיים. האתר המרכזי, אתר ההנצחה הלאומי, לא כתבנו ממלכתי, זה לא עניין כאן כי באמת אנחנו לא מקבילים את זה לחוק גנים לאומיים. הוא מוחרג מהחוק הזה ואנחנו מקנים לו קרקע, נותנים לו את כל האפשרויות כדי לפעול במרחב. ואני רוצה שאנחנו נתקדם, כי אנחנו חוזרים רגע אחורה בחוק גנים לאומיים. נתקדם קדימה לסעיפים הבאים. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אני רק שואל שאלה אחת, יואל. קח את יד ושם או את אתר הר הרצל. הוא אתר שבעצם בעלות המדינה, היא מתחזקת אותו, היא קובעת את הכללים, מה יהיה, איך יהיה, כן יהיה גזלן, לא יהיה גזלן. קובעת את כל הדברים שצריכים להיות. או שתגדירו את זה לפרטים בחוק ואז זה יהיה מוגן. אבל אתה מחריג את חוק הגנים הלאומיים אין פה שום הגנה. שום הגנה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> אני לא מצליח להבין לגבי מה אתה מתכוון להחריג את חוק גנים לאומיים, אבל אני לא רוצה לפתוח את זה עכשיו כי אני עוד פעם אומר. יש מועצה שהיא תקבע מה יהיה, איך יהיה, מה יהיה הפרוגרמה, לאיפה יסיירו, מה יהיו נקודות התיור ומה תהיה סירקולציית הקהל. הם יקבעו, זה בדיוק תפקידם. אנחנו מקימים מנגנון מקביל לחוק גנים לאומיים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> החוק הזה יגיע לבג"ץ, חד משמעי אני אומר לכם. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> לא יגיע לבג"ץ. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> יגיע. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> זה לא צריך שיהיה גנים לאומיים, זה משהו בנפרד, משהו חדש. זה אירוע מיוחד. מה יש? כמו ועדת חקירה לאומית, אותו דבר. לא הולכים לממלכתי. ממלכתי ממלכתי, לא צריך ממלכתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, לא נפתח את זה עכשיו. << אורח >> איילת סלע יונגרמן: << אורח >> אני רק רוצה לשאול בנוגע לסעיף 26. מדובר גם על להפעיל ולהקים גם במרחב היישובים והשטחים. האם נכון לחדד שזה יוקם, בחוק - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> סעיף 26 כרגע כפי שהוא מנוסח לא רלוונטי, אין עליו הסכמה בוועדה. אני רוצה להגיע להסכמות רחבות עם ההצעה שהצעתי עם חידודים לכאן או לכאן. שמרית, את רוצה להתייחס לגבי ההצעה של? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני מעדיפה ללמוד אותה ואז להתייחס. בסדר? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי, גם להוראת המעבר? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> כן. לגבי גנים לאומיים הסברתי את הסיבה שזה מוחרג. אני חושבת שיה פה הסכמה לפחות עם משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה שאנחנו בעצם לא רוצים לייצר מערכת נורמטיבית כפולה. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> אני גם אחדד. מי שיהיה אחראי על ניהול האתר יהיה האתר המרכזי, יהיה המועצה של התאגיד והתאגיד עצמו שהם יקבעו את הכללים. המטרה באמת היא לא לייצר תכולה כפולה של כללים. כי יש כללים שמשרד הביטחון קובע לאתרים כללים ויכול להיות שבאתר הזה, לאור הייחודיות שלו ירצו לקבוע כללים אחרים. אנחנו לא רוצים למנוע מהמועצה להיות כפופה למועצה אחרת שקובעת כללים רוחביים. אולי באתר הזה יהיה צורך פיתוח יותר ולא מבני. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אנחנו יכולים לעמוד במצב שמועצה אחת תגיד ככה ומועצה אחת תגיד אחרת. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אבל שנייה מתן, אני שואל שאלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שנייה דורון, לא, עכשיו הייעוץ המשפטי. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני חושבת שאת הנקודה הזאת הסברנו. יש עניין טכני. יש עתיד הגישו שתי הסתייגויות. קיבלנו הודעה מקבוצת יש עתיד, ביקשו ממני להגיד את זה בתחילת הישיבה אתמול, שהם הורידו את ההסתייגות השנייה. אז ההסתייגות לסעיף 9 ירדה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לגבי הוראות המעבר? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> הוראות מעבר אני צריכה ללמוד יותר את ההסדר שאתם מציעים ונראה מה אפשר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר. חברים, רגע. אם זה לגבי סעיף 26 לא רלוונטי כרגע. כן, אז בבקשה. << אורח >> דור טרייניק: << אורח >> לגבי הוראות המעבר. אני דור מתנועת עתיד לעוטף. קודם כל אנחנו מברכים על הדיונים שהיו אתמול ועל שיתוף ציבור שכבר הוחלט מראש. אנחנו רק מבקשים שבהוראות המעבר כל נושא שיתוף הציבור יהיה ספציפי ככל הניתן. אנחנו מרגישים שכרגע הסעיף של שיתוף ציבור שקיים בהצעת החוק הוא חלש ושקל לעקוף אותו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כשנגיע להוראות המעבר אנחנו נפתח את הנושא. בסדר? << אורח >> דור טרייניק: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> רס"ן אביעד הולנדר: << אורח >> כבוד יושב-הראש, בנושא שעלה אתמול על ידי משרד לביטחון פנים אני רוצה להרחיב. משרד הביטחון מייצג את צה"ל בכל הנוגע להנצחה. ככל שהדברים נוגעים למורשת יש הבחנה בין הגופים. הבקשה שלנו זה שכאשר המועצה או ועדות משנה שלה ידונו באופן שבו פעילות צה"ל ב-7 באוקטובר ובימים הסמוכים לו יוצגו צה"ל יוזמן לדיונים כאלה כדי להיות חלק מייצוג - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש נציג משרד הביטחון, הוא build-in בתוך המועצה. << אורח >> רס"ן אביעד הולנדר: << אורח >> אז אני אומר שני דברים על זה: אחד, נציג משרד הביטחון מייצג את צה"ל בהיבטי הנצחה, לא בהיבטי מורשת. ככל שמבחינים בין המושגים האלה אז אין ייצוג שלו. שתיים, גם אם הוא מייצג המועצה יכולה להתכנס גם כשרק חלק מחבריה נמצאים. בגלל הפער הזה אנחנו רוצים רק שיהיה, שהמועצה וועדות המשנה שלה יצטרכו לזמן את צה"ל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תראה, אני הצעתי אתמול שיהיה איזה שהוא סעיף כללי במקום כל הסיפור הזה שמתי שדנים בנושאים רלוונטיים יצטרכו להזמין את אותם הגורמים הרלוונטיים. אני מבין מהייעוץ המשפטי שבסוף זה יסרבל את עבודת המועצה. אני אומר את זה פה לפרוטוקול. ברור, ואנחנו גם דורשים שכאשר דנים בנושא מסוים ברור שצריכים להזמין את הגורמים הרלוונטיים. ואם צה"ל אחראי בעניין המורשת יצטרכו להזמין את הגורם הצה"לי בנושא. << אורח >> רס"ן אביעד הולנדר: << אורח >> סעיף סל שיושב-הראש הזכיר יהיה בסוף? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> הסעיף סל דיבר בעצם כל פעם להקים ועדות משנה. כל פעם אנחנו נכריח את המועצה כל היום להקים ועדות משנה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, זה אמרנו שלא. השאלה אם אפשר להביא סעיף סל שמחייב שבמידה ודנים בנושא מסוים להזמין את הנציג הרלוונטי או להתייעץ עם הנציג הרלוונטי. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> בעיניי זה אך טבעי שכך יהיה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> גם אני חושב. אין התנגדות להכניס את זה. << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> זה לא קשור להתנגדות. לדעתי כך עושים. כלומר, כשיש מועצה, כאשר מתכנסים סביב אירוע מסוים של צה"ל, יגידו למשרד הביטחון בבקשה אנא תאמו עם צה"ל את העמדה שלכם או שנזמין את נציג צה"ל בנושא מורשת. כמובן, ככל שאנחנו נרצה לעשות גם שיתופי פעולה עם צה"ל. אנחנו נצטרך להביא את צה"ל כדי לבוא ולהציג את עמדתם. << אורח >> רס"ן אביעד הולנדר: << אורח >> במקום של שיתוף פעולה אין בעיה. הבעיה שלי זה במקום שבו יישוב כזה או אחר יבקש תקציב כדי להקים אתר מורשת, שזה מעולה. עכשיו הוא יספר את הסיפור שלו. בעצם כל מי שיגיע למקום הזה ישמע סיפור על צה"ל בלי שצה"ל - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, לא חביבי. לא, הגזמת. פשוט הגזמת. אתה רוצה להכתיב ליישובים מה הם יספרו? << אורח >> רס"ן אביעד הולנדר: << אורח >> לא, אני לא רוצה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תגיד לי אתה, מה יש לך? << אורח >> רס"ן אביעד הולנדר: << אורח >> חלילה וחס. לכן אני לא מדבר על חברות - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תקשיב למה שהוא אמר ותדלג הלאה. אי אפשר לתקוע את החוק הזה כל הזמן. מספיק. << אורח >> רס"ן אביעד הולנדר: << אורח >> אני לא מדבר על חברות במועצה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אם יש משהו רלוונטי לצה"ל, צה"ל יזומן. סוברנית המועצה. מה אתה מנסה? << אורח >> רס"ן אביעד הולנדר: << אורח >> ברור שהמועצה תהיה סוברנית. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הדוגמה שהבאת היא הדבר שצריך להיזהר ממנו. << אורח >> רס"ן אביעד הולנדר: << אורח >> לא, אני לא ביקשתי להכתיב ליישוב מה - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאמרת. << אורח >> רס"ן אביעד הולנדר: << אורח >> ביקשתי להיות מוזמן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אם הם יספרו סיפור שהוא הפוך ממה שאתה חושב. << אורח >> רס"ן אביעד הולנדר: << אורח >> ביקשתי להיות מוזמן לדיון, זה הכול. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה תוזמן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יאללה חברים. << אורח >> ישכר וייס: << אורח >> בהקשר הזה אני גם, אני לא אתעקש שתוקם ועדת משנה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתה קיבלת כבר ועדת משנה. << אורח >> ישכר וייס: << אורח >> שוב, אני קיבלתי. אבל בהקשר הזה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שלא תגרום לי להתחרט. << אורח >> ישכר וייס: << אורח >> זה לא העניין. המטרה היא שפשוט לא יקרה מצב ששוכחים לזמן את מי שצריך. זה הכול. לדון בנושאים מהותיים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר, חברים. זו מהותה של המועצה. סוברנית המועצה בסוף להחליט את מי להזמין. היא תמצא לנכון להזמין. אני לא רוצה להתחיל לקבוע למועצה ולהכניס לה פה מקלות בגלגלים בתהליכים שאנחנו כרגע בוועדה נכון נשמעים לנו נפלאים וכאשר נגיע לעבודה אפילו שבסוף אנחנו תוקעים את העבודה של המועצה הזאת ושל התאגיד ועשינו חוק שעבדנו עליו שנתיים והוא יישב בחלון הראווה. לא לזה כוונת המשורר. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> אמרה הייעוץ של הוועדה שזה מינהל תקין ואני חושב שהיא צודקת. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בטח. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> משרדי הממשלה חזקה עליהם שיעשו עבודת תיאום עם הגורמים הרלוונטיים. ודאי משרד הביטחון חזקה עליו שיעשה עבודת תיאום עם צה"ל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. 27, כן. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> מוזיאון 27. (א) הרשות תקים ותפעיל מוזיאון ובו תערוכה של מוצגים בנושאים הנוגעים למטרות חוק זה; המוזיאון יוקם במרחב היישובים והשטחים בנגב המערבי שבהם התרחש טבח ב"כ בתשרי – 7 באוקטובר. (ב) המוזיאון ישמש מרכז לחינוך, לימוד, מחקר והנחלת אירועי טבח כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר והשלכותיהם. (ג) המוזיאון יותאם לקהלי יעד מגוונים מישראל ומהעולם, יוצגו בו תצוגות חדשניות ומתקדמות, והוא יהיה פתוח לציבור בלא תשלום. יש פה איזה הערה שכתבתי בצד, שמשרד רה"מ העיר. האם צורך להבהיר שיש אפשרות להקימו בסמוך לאתר ההנצחה. אני חושבת שכל עוד לא קבענו שאי אפשר, אז מן הסתם אפשר גם להקים אותו בצמוד לאתר ההנצחה. כל עוד הוא נמצא במרחב היישובים והשטחים בנגב המערבי. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אני רק לא מבינה למה היישובים נמצאים פה. מוזיאון מן הסתם לא יהיה בתוך היישובים. עוד עם, אני חייבת להגיד, אם יקום, אני מקווה, יקום מוזיאון, זה יהיה באתר ההנצחה המרכזי, בנובה. היישובים לא רלוונטיים פה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> הכוונה הייתה למרחב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מקבל את ההערה. צריך להיות כתוב באחד מהשטחים בנגב המערבי. << אורח >> איילת סלע יונגרמן: << אורח >> וכל יישוב זה בתיאום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מסכים. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> יוקם בנגב המערבי. << אורח >> איילת סלע יונגרמן: << אורח >> או להוסיף כדין או משהו. אין להיכנס ליישוב בלי, כן. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> המוזיאון יוקם בנגב המערבי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד רה"מ? משרדי ממשלה, מקובל? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אפילו לא צריך "שבהם התרחש טבח כ"ב בתשרי"? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרדי ממשלה, מקובל? << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> אני לא מצליחה להבין, בסעיף (ב) המוזיאון ישמש מרכז לחינוך, לימוד, מחקר והנחלת אירועי הטבח? מה זה הנחלה? << אורח >> איילת סלע יונגרמן: << אורח >> הנחלת טבח? אי אפשר להנחיל טבח. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> מה זה הנחלה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> איך אנחנו מנחילים טבח באמת? << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> אני מקווה שאנחנו לא מנחילים. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אמרתי. כשהקראתי הוספתי את המילה אירועים. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> לא, אבל הנחלה. << אורח >> איילת סלע יונגרמן: << אורח >> אי אפשר להנחיל טבח. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> זיכרון זה כן, אבל לא הנחלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, אני מציע להכניס פה את כותרת החוק "הנחלת זיכרון הטבח והנצחת הגבורה". << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> מנחילים זיכרון, מנחילים מורשת. << אורח >> איילת סלע יונגרמן: << אורח >> ברור, לא מנחילים טבח. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> בסדר, ברור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן אני הצעתי. אתם לא קשובים היום. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> הוא אמר זיכרון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הנחלת זיכרון הטבח והנצחת הגבורה, אנחנו מעתיקים פה את כותרת החוק. כן, בבקשה. יש הערות עדיין? << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן דורון, בבקשה. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אני שאלתי האם חוק המוזיאונים מוחרג, לא מוחרג? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אמרנו פה, זה היה פה באחד הדיונים או בעשרות דיונים. היה פה נציג של משרד התרבות שאמר שהנושא של האם להכניס פה את חוק המוזיאונים או לא הוא רק לגבי תקצוב. אם הם עומדים ברף של הבקשה וקריטריונים של משרד התרבות. לכן זה לא רלוונטי לפה. שוב, אפשר להכניס, זה רק יגביל. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> זה לא יגביל, אני אסביר למה. בסוף האתר, קודם כל, גם פה לא מוגדר מה זה המוזיאון הזה. יש בו ל-10 מבקרים, ל-10,000 מבקרים בשנה, ל-100,000 מבקרים. אי אפשר להגיד משפטים כלליים שיכולים להיות מפורשים לכאן או לכאן. כמו שאמרתי, הכלים שהיו עד ה-7 באוקטובר לא מתאימים לאירוע הזה. באירוע הזה נהרגו 800 אזרחים ו-400 חיילים. לא קרה לנו אירוע כזה. לכן לנסות לעקם את המערכת בלי להבין שצריך לבנות כלים מתאימים לזה זה בעייתי. לכן חוק המוזיאונים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לך ישר. מה הדרישה שלך, דורון? << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> שחוק המוזיאונים לא יוחרג. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא החרגנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן מתן, בבקשה. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> אני רגע אסביר מה חוק המוזיאונים אומר ואז נזכיר מה מחריגים ומה לא מחריגים. חוק המוזיאונים קובע שלושה סוגים של מוזיאונים: מוזיאון שמוכר על ידי המועצה, על ידי השר בהתייעצות עם המועצה. מוזיאון שאינו מוכר והוא צריך להיקרא מוזיאון פרטי. ומוזיאון שמוקם לפי חוק. מוזיאון שמוקם לפי חוק זה מוזיאון שיכול להיקרא מוזיאון בלי הכרה של השר וגם יכול לקבל הכרה של השר אם הוא רוצה. בעצם אין משמעות אמיתית לכתוב פה, הרי המוזיאון פה הוא מוזיאון שמוקם לפי חוק. כי זה מוזיאון שכתוב בחוק מפורש שצריך להקים אותו. אז ממילא אם נכתוב חוק המוזיאונים חל אז בעצם מה שאנחנו מחילים זה שהמוזיאון יכול לקבל הכרה ויכול שלא לקבל הכרה. וזה נכון גם אם לא נכתוב את זה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אבל לא החרגנו גם. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> מה שאני אומר, אתר המוזיאון הוא אתר לאומי. אוקיי? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דורון, עזוב. זהו, קיבלנו את העמדה של המשרדים. אני מקבל את העמדה הזאת. אם אכן הם יכולים וזה לא מקביל והם יכולים גם לקבל תקצוב וגם לקבל תקצוב אני מקבל את העמדה הזאת. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> תלך לבג"ץ - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יוסי. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> תלך לבג"ץ על מוזיאון - - -, בג"ץ בג"ץ, מה בג"ץ שייך? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שום בג"ץ. הלאה, נמשיך. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> כולם ביחד אופוזיציה, קואליציה. מועצת אוקטובר, פורום, כולם מסכימים ביחד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הלאה, נקסט. << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> מתן, שאלה אחת לגבי זה. עצם היעדרות הכתב כמו שאתה אומר, אני מבינה, לא מונעת מהמוזיאון להיות מתוקצב על ידי משרד התרבות והספורט בחוק מוזיאונים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אכן כך, זה נאמר. << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> אני לא בטוחה, אני מחדדת. כי אין פה 3(א). << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אגב, זה נאמר על ידי תומר. << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> נכון, זוהר תומר. נכון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נציג משרד התרבות, היה פה, אמר את זה מפורשות. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> אני אקריא את סעיף 2(ג) לחוק המוזיאונים שקובע "הכרזה כאמור", כלומר הכרזה של השר על מוזיאון כמוזיאון מוכר, "יכול שתהיה אף לגבי מוזיאון המתנהל על פי חיקוק". כלומר, אם המוזיאון מעוניין לפנות למועצה, מועצת המוזיאונים, לקבל הכרזה מהשר, חוק המוזיאונים כרגע מאפשר לו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא יצטרך לעמוד בקריטריונים ובדרישות והוא יוכר. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> המטרה שלנו שהמוזיאון יוכל לעשות משהו אחר. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> להוסיף חינוך והנצחה לסעיף, לא רק חינוך. אנחנו מבקשים להוסיף בסעיף 27(ב) המוזיאון ישמש מרכז, קודם כל שימור והנצחה, וחינוך, לימוד, מחקר והנחלת טבח 7 באוקטובר. אבל צריך להוסיף לפה שימור והנצחה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> הוא אמר הנצחה כבר. הוא אמר זיכון והנצחה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> הוא הוסיף את המילים זיכרון הטבח והנצחת הגבורה, הוא אמר לה להוסיף. השימור, בסדר, אפשר להוסיף. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, קיבלתי את ההערה. ממשיכים. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> יש לי שאלה. אולי אני מקדימה את המאוחר, אולי לא קשור לפה, אולי כלום. כאשר יש מוזיאון שיש ארכיון, יש בעלי תפקידים שם. נכון? האם זה אמור להיקבע בחוק? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> לא? זה החלטה של המועצה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. המועצה והתאגיד יקבעו. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> בהתאם כמובן לתקציב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כמובן. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> להקריא נוסח סופי? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אולי בעדיפות לבעלי משפחות - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יוסי, אנא, בוא נתקדם. תאמין לי, אתה חלק מהמועצה, מה אתה רוצה? אתה חלק מהמועצה. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אני לא חלק מהמועצה. אני פה היום, מחר אני לא פה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר, אתה או מישהו מכם יהיה חלק מהמועצה. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> יש משפחות שעדיפות שהם יעבדו שם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יוסי, אתם תהיו חלק מהמועצה, תשמיעו את העמדה הזאת במועצה ובתאגיד וזה יוכרע. כן, בבקשה, הקראה סופית. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> מוזיאון 27. (א) הרשות תקים ותפעיל מוזיאון ובו תערוכה של מוצגים בנושאים הנוגעים למטרות חוק זה; המוזיאון יוקם בנגב המערבי. (ב) המוזיאון ישמש מרכז לשימור, חינוך, לימוד, מחקר והנחלת זיכרון טבח כ"ב בתשרי והנצחת הגבורה. אני אערוך את זה. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> לא, רגע. ההנצחה כללית. אנחנו לא אומרים מה להנציח. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> לא, אבל אנחנו לא רוצים להנציח טבח. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> מה את אומרת? זה מה שהיה, מה לעשות? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, אנחנו לא חוזרים שוב לכותרת החוק. היה פה הסכמות. זיכרון הטבח והנצחת הגבורה. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> שימור והנצחה אנחנו לא אומרים מה אנחנו מנציחים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש הסכמה על המהות. לגבי הניסוח - - - << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אנחנו לא מנציחים רק גבורה, אנחנו מנציחים סיפורים של אנשים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הילה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> ב-(ג) לא שיניתי, אז אני לא מקריאה שוב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 28, ארכיון. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> את יכולה רגע להקריא את זה עוד פעם? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> שוב, ב-(ב) אין טעם שאני אקריא עוד פעם, כי יש שם איזה שהיא בעיה לשונית. אני אסדיר אותה ולדיון הבא אנחנו נביא את זה. ובדרך כלל מה שאני מתקנת אני מדגישה בצהוב וגם חוזרים לזה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אפשר מרכז לשימור ולחינוך. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני אעשה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו נמצא את הניסוח הנכון, הניסוח הלשוני ובפרסום הבא של הצעת החוק לקראת הדיון אתם תראו את השינוי. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> בדיוק. פרק ח': ארכיון הגדרות – פרק ח' 28. בפרק זה - "ארכיון המדינה" – הגנזך כהגדרתו בחוק הארכיונים; "ארכיון ציבורי", "הגנז" ו-"חומר ארכיוני" – כהגדרתם בחוק הארכיונים; הצעת הממשלה: "ארכיון ציבורי", "הגנז", "חומר ארכיוני" ו"מוסד ממוסדות המדינה" – כהגדרתם בחוק הארכיונים; "חומר ארכיוני ממלכתי" – חומר ארכיוני כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "חומר ארכיוני"; הצעת הממשלה: הגדרה זו תימחק. "חוק הארכיונים" – חוק הארכיונים, התשט"ו-1955; << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> איזה הגדרה תימחק? הארכיון הממלכתי? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> חומר ארכיוני ממלכתי. הארכיון והפעלתו 29. הרשות תקים ותפעיל ארכיון ציבורי לשם איסוף, תיעוד, שימור והנגשה של המידע על טבח כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שנייה, עברת ל-29. ב-28 מקובל לגבי הצעת הממשלה? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני אגיד לך, בכל מקרה זה הגדרות. אני חושבת שאנחנו חייבים לדון במהות ומשם נגזור את ההגדרות. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> למה הוצאתם את המילה אירועי? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> איפה? << אורח >> הילה אביר: << אורח >> זה טבח. זה לא אירועי, זה טבח. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אבל לא אוספים ומתעדים רק את הטבח. מתעדים גם את הגבורה, את הלחימה, את זה. אז אי אפשר להגיד רק טבח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה נמצא בהגדרות הראשונות, כתבנו את זה, גליה. בהתחלה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> לא משנה, אבל זה ממש בסדר. שישאירו את המילה "אירועי" זה כאילו, זה צורם. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא, היא אומרת כאילו קראתי לזה טבח ולא את אירועי הטבח. היא רוצה שנקרא לזה אירועי הטבח. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אירועי ה-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו מדברים על הכול, נו. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> על הכול, אז אירועי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אין לי. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אירועי הטבח? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני אתאים בכל מקום אם זה מתאים אירועי הטבח או הטבח. אני מציעה שנקרא את כל הסעיפים, נבין איפה המחלוקות ולפי זה ניקח את ההגדרות. בסדר? הארכיון והפעלתו 29. הרשות תקים ותפעיל ארכיון ציבורי לשם איסוף, תיעוד, שימור והנגשה של המידע על טבח כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> לא כתוב פה תקים, כתוב תקיים. יש הבדל בין תקיים לבין תקים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון, דיברנו על זה ואנחנו נחדד את זה תכף. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> הצעת הממשלה: הרשות תקים ותפעיל ארכיון ציבורי לשם איסוף, תיעוד, שמירה, שימור והנגשה של המידע על טבח כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר שאינו חומר ארכיוני של מוסד ממוסדות המדינה או של רשות מקומית וכן איסוף, שמירה והנגשה של חומרים שיועברו עליו כאמור בסעיף 30, או להפקיד את החומר הארכיוני שאספה בארכיון המדינה או בארכיון ציבורי אחר. אני חושבת שההצעה הפרטית היא מאוד ברורה. הרשות בעצם תקיים, אנחנו קיבלנו את הבקשה של משרד ראש הממשלה שהיא לא תקים את הארכיון מלכתחילה, אלא שהיא פשוט תקיים אותו. וגם קיבלנו את הבקשה שלהם שזה יהיה ארכיון ציבורי ולא חלק מארכיון המדינה. זאת אומרת, כל הדיונים האלה היו בקריאה הראשונה והבקשות האלה התקבלו וכך מנוסח כרגע הסעיף. "הרשות תקיים ותפעיל ארכיון ציבורי לשם איסוף, תיעוד, שימור והנגשה של המידע על טבח כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר". << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רק אגיד שבעקבות הדיונים שהיו אחרי זה בהמשך סביב הנושא הזה של הארכיון והשימור, הייתה בקשה פה בחדר, אני כבר לא זוכר ממי, או ממשרד הממשלה או אולי דורון, שבסוף אני לא רוצה לחייב את המועצה ואת התאגיד להקים ארכיון. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> כן, כן, בגלל זה כתבנו תקיים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, אבל מצד שני אם היא תקיים, אולי מזה שאני כותב תקיים, אז אם תרצה להקים היא לא יכולה להקים. << אורח >> אפני אלון: << אורח >> לכן ההצעה היא רשאית להקים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שנייה. לכן אני חושב שזה שרשום הרשות תקיים ותפעיל, לפחות מה שמופיע לי, אין לי נוסח אחר כרגע, << אורח >> קריאה: << אורח >> אצלנו יש רשאית לקיים. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא, מתן העביר לי נוסח אחר. << אורח >> אפני אלון: << אורח >> לנו אין עמדה בנושא כארכיון המדינה. אנחנו אומרים שאם אתם רוצים להגיד שהיא תקים, היא תקים. אם רוצים שהיא רשאית אז - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן אני חשבתי לקחת את הנוסח הקיים רק לשנות. במקום שיהיה "הרשות תקיים ותפעיל", "תקיים או תפעיל". ואז יש לה אפשרות גם לקיים וגם להפעיל. אז רשאית. מה ההצעה שלך, אתה יכול להגיד? << אורח >> אפני אלון: << אורח >> אנחנו חושבים שנכון יותר רשאית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש לכם נוסח מוצע? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא, יש, הנוסח שלהם פה. הצעת הממשלה, זה מה שמתן העביר לי. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> בנוסח של הממשלה לא כתוב רשאית. אבל אם ממשיכים לקרוא את הסעיף זאת המשמעות. "הרשות תקים ותפעיל ארכיון או תעביר את החומרים שהיא תאסוף לארכיון המדינה או ארכיון ציבורי אחר". זו אותה משמעות. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> זה מה שאני העברתי לדעתי. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> מתן, זה העתק של מה ששלחת לי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אין לי את ה-"או" הזה. חברים, אנחנו לא מדברים על אותו נוסח. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני בהתחלה רשמתי את הנוסח של נעמי ואחר כך העברת לי נוסח אחר, כתבת לי שהוא מתואם איתם. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> אז יכול להיות שהתפספס משהו, אבל מה שנעמי מקובל עליה מקובל עלינו. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> זה הנוסח האחרון שאני קיבלתי ממך במייל. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> נכון. אבל אחר כך מתן שלח לי נוסח מעודכן וביקש ממני לשנות ואז שיניתי. אבל בסדר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז כדי שנדע על מה אנחנו מדברים, אתם יכולים להקריא את ההצעה שלכם לנוסח? << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> כן. שוב, אישית אני לא יודעת מה זה תקיים. אז אנחנו כן מציעים "הרשות תקים ותפעיל ארכיון ציבורי לשם איסוף, תיעוד, שמירה, שימור והנגשה של המידע על טבח כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר, שאינו חומר ארכיוני של מוסד ממוסדות המדינה או של רשות מקומית וכן איסוף, שמירה והנגשה של חומרים שיועברו אליה כאמור בסעיף 30 או" ופה בעצם זו החלופה, "תפקיד את החומר הארכיוני שאספה בארכיון המדינה או בארכיון ציבורי אחר". אם תרצו, נוכל להסביר. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> כן, אולי שנעמי תסביר מה מבחינתה. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> אני אסביר שהוספנו את המילה "שמירה" כי יש איזה שהוא הבדל בין שמירה לשימור. שמירה הכוונה פשוט לשמור את החומרים לטווח הרחוק, לתמיד. שימור זו פעולה אקטיבית של שימור של החומר, בין אם הוא פיזי ובין אם הוא דיגיטלי. זה דורש פעולות אקטיביות של שימור. ואנחנו מציעים את שני המונחים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> את שני המונחים: שמירה ושימור. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> כן, כן. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> רגע, שנייה נעמי, אבל זה לא ההבדל הכי מהותי. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> נכון. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> בואי נתחיל דבר-דבר אולי כדי שכולם יבינו. בנוסח הראשון כתוב שהרשות תקיים או תקים, תכף נדבר, ותפעיל ארכיון ציבורי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מה זה תקיים? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> הייתה פה בקשה של משרד ראש הממשלה להגיד לנו, זו הייתה בקשה שלהם. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מה זה תקיים? אין מושג תקיים. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> אני לא יודעת מה זה תקיים. אני אגיד במהות מה אנחנו חשבנו לפי ה-תקים ותקיים. אנחנו חשבנו שאפשר, שזה צריך להישאר לשיקול דעת הרשות האם להקים או לקיים או להפעיל ארכיון. כי הקמת ארכיון כרוכה בהרבה משאבים. ויכול להיות שבשלב מסוים הרשות תחליט שזה לא מתאים לה להקים ארכיון, על כל המשתמע מזה, אלא - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> להשתמש בארכיון קיים. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> בדיוק. לאסוף חומרים, כן, ולתעד כן. אבל להעביר את החומרים האלה או לארכיון המדינה או לארכיון ציבורי אחר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עד כאן הוועדה הסכימה לאמירה הזאת. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> מעולה, זה הנוסח שלנו. << אורח >> עומרי רחום: << אורח >> היי, נעים מאוד. קוראים לי עומרי רחום. אני אח של ניצן ז"ל, גיסו של לידור לוי ז"ל ואחיינו של אבי סאסי ז"ל. ניצן גם הייתה בהיריון. שלושתם, ארבעתם נרצחו במיגוניות. ניצן ולידור נרצחו במיגונית בצומת רעים ואבי נרצח במיגונית בצומת בארי. יש לי עוד ארבעה בני דודים ששרדו. לי יש בקשה באופן כללי וספציפית גם על הארכיון. מה שקורה עם כל הסרטונים, עם כל הדברים, חייב לקבל אישור נקודתי של כל משפחה. אי אפשר שכל אחד שירצה ייקח את הסרטון של המחבלים שרואים את הגופה של אחותי מושחתת ברחבי המיגונית וישתמש בה בכל מקום. אז מן הסתם גם בארכיון, כל דבר שמשתמשים בו, אם זה האתר שהלכו והשתמשו בו ברחבי העולם, אתר הזוועות או סרט הזוועות או כל דבר צריך לעבור את אישור המשפחות. ואם לא יודעים, אז לא לשים או לשים עליו סינון שלא יראו. << אורח >> קריאה: << אורח >> טשטוש. << אורח >> עומרי רחום: << אורח >> טשטוש, כן, תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אמירה מקובלת. לדעתי זה כבר בחוקים אחרים, אני לא יודע אם אנחנו צריכים להתייחס לזה בחוק הזה. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> זה לא כל כך נכון, חה"כ טייב. זה לצערי לא מעוגן בחקיקה, למרות שיש את כבוד המת וצנעת הפרט. עדיין יש. למשל עם המשפחה של שני לוק למשל. המשפחה ממש מנסה להסיר את התמונות שלה. והם קיבלו תמונה שבגלל שאלה תמונות שהן ברשות הכלל הם יכולים לעשות בזה שימוש, עיתונאים וכו'. אז לנו בסוף כמשפחות אין שליטה על זה. ואנחנו כן מבקשים שלפחות במוזיאון הארכיון כן יהיה אחראי, אגב, גם אם מגיעים אליו סרטונים שהמשפחות לא מכירות כן לשתף את המשפחות, כי כרגע אנחנו, אני במקרה אתמול גיליתי על תמונות מהמיגונית שלא ידעתי שקיימות. אז כן א' לשתף את המשפחות כאשר מגיעים חומרים רלוונטיים. ו-ב', לקבל את אישורן להציג ולהשתמש. << אורח >> עומרי רחום: << אורח >> אני גם אוסיף שהמדינה עצמה עד היום עם האתר שאסור לראות אותו בישראל, אבל בחו"ל מסתובב, יש שם תמונות וסרטונים של אחותי שעד היום לא ביקשו רשות, שלא לדבר שעד היום לא באו להראות לי אותם. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> וזה לא מצונזר גם. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אתה מדבר על - - - << אורח >> עומרי רחום: << אורח >> על אתר הזוועות. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> לא, רגע. אתה מדבר באופן כללי שלא יפרסמו. במוזיאון כן חייב לפרסם את הדברים האלה. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אבל צריך לקבל את אישור המשפחות, יוסי. << אורח >> עומרי רחום: << אורח >> בבקשה את אישור המשפחות. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> לא, אנחנו רוצים שיהיה מוזיאון, לא? << אורח >> עומרי רחום: << אורח >> ועם זאת, חד משמעית, אבל - - - << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> ישימו תמונה של הבן שלי - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל יוסי, אם המוזיאון מחליט לערוך סרט הוא חייב לקבל אישור מהמשפחות. אתה לא יכול לערוך סרט שמופיעים בו קורבנות או הקשרים כאלה. וזה קורה. לא צריך לפחד מזה שצריך לקבל. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אין לי בעיה שישאלו את המשפחות. אבל אנחנו כמשפחות רוצים שיקרינו את הסרטים האלה שם במוזיאון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר יוסי, אבל יכול להיות משפחה אחרת שמעדיפה שלא. לכן צריך לכבד. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> הוא מותר לו ככה ואנחנו רוצים - - - << אורח >> עומרי רחום: << אורח >> יוסי, אני לא חולק עליך, אני מסכים. אני פשוט מחדד כי לא עושים את זה. ואני מבקש. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> לא עושים כי אנשים מגעילים. << אורח >> עומרי רחום: << אורח >> לא, לא, המדינה צריכה לוודא שכל דבר שהיא מציגה, המוזיאון, המדינה, כל גוף כלשהו צריך לבקש את אישור המשפחות. זה מה שאני אומר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רוצה לומר, אני מתחבר עם האמירה שלך. ודאי אני שותף לאמירה שלך. אני רק רוצה לראות איך אנחנו ברמת החקיקה, אם זה נכון להתייחס פה בחקיקה הראשית הזאת או שצריך להתייחס לזה במקום אחר. יכול להיות שצריך לתקן את החוק במקום אחר ולא כאן המקום. נבדוק עם הייעוץ המשפטי מה ניתן לעשות ולפי זה נעשה. כן מתן. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> את האמירות העובדתיות אני לא מכיר ואני לא רוצה להתייחס לדברים שאני לא יודע. אני יכול להגיד שעל פניו חוק הגנת הפרטיות קובע שפגיעה בפרטיות חלה גם על אדם שמת, אלא אם התקבלה, הייתה הסכמה שלו, חלפו 15 שנים או התקבלה הסכמה מקרוב. שוב, אני לא יודע להתייחס לאירועים קרו ואני לא רוצה להגיד. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אם מישהו צילם למשל את התמונה למשל, נגיד AP או רויטרס צילמו איזה שהיא תמונה, אגב, התמונה הזאת לצערנו זכתה באיזה שהוא פרס שנה שעברה והמשפחה לא הצליחה לבטל את זה, את הפרס והתמונה מוצגת היום באיזה מוזיאון. זה נוראי. ובכל כתבה שקיימת שמים את התמונה הזאת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רושם את ההערה הזאת ואנחנו נבדוק עם הייעוץ המשפטי של המשרדים, של הוועדה איך אנחנו, אם בכלל צריכים להתייחס לזה בחקיקה הזאת. כן שירה? << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> אני רוצה להוסיף בעניין הזה. חומרים שנמצאים בארכיון המדינה בוודאי לא נחשפים, לא ככה ולא באופן מיידי. יש כללים מאוד ברורים לאיך חושפים לציבור חומר ארכיוני. יש תקופות הגבלה די ארוכות. אנחנו פועלים בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות והנחיות פנימיות שלנו. מעבר לזה, גם ארכיונים ציבוריים הכוונה היא שארכיון אם יוקם הוא יהיה ארכיון ציבורי, הוא כפוף לכללים דומים, לכללים של ארכיון המדינה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אבל הוא נגיש לאזרחים, נכון? << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> הוא נגיד לפי בקשה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אם אני רוצה לבוא ולעלעל בחומרים, אני יכולה? << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> חומר שמותר לחשוף בוודאי, אפשר לעיין בו, בכפוף למגבלות. אם יש בו פגיעה בפרטיות אז לא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי. דקלה, כן? << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> שתי שאלות. אחת, אני מתנצלת, אני מחזירה אותנו רגע ל-27(ג). נושא הכניסה ללא תשלום למוזיאון. לאף אחד פה נראה לי אין הסתייגות בנושא שכל בן אדם צריך להגיע לשם ולהסתכל. אבל כן חשוב לומר לפרוטוקול שעוד 10 שנים, 15 שנה, כאשר התקציבים קצת ילכו וירדו, כי זה דרכו של עולם לצערנו. המוזיאון יצטרך לכלכל את עצמו באופן עצמאי. האיסור בחקיקה על כניסה בתשלום הוא לגיטימי, צריך להיכנס בחינם. אבל צריך לראות שזה לא סותר את האפשרות של המוזיאון לשלם לשורדי טבח לבוא לעשות סיורים בתשלום. אם יש תערוכות מיוחדות שמביאים מהארץ ומהעולם שאפשר עליהם לגבות כניסה. כי המוזיאון יצטרך אפשרויות לכלכל את עצמו. צריך לראות רק, כניסה ללא תשלום זה בסדר, זה נהוג גם במוזיאונים בישראל. ואז על תערוכות מסוימות אפשר לגבות כסף. אבל בחוק של המוזיאונים לא כתוב כניסה ללא תשלום. אני רוצה רגע לוודא שהכניסה ללא תשלום לא מסנדלת את היכולת של המוזיאון לכלכל את עצמו שנים קדימה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מקבל את ההערה. צריך לבדוק את זה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> שוב, ברגע שכתוב ללא תשלום זה ללא תשלום. החלטה של הוועדה אם היא רוצה לשנות את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, ספציפי. בתערוכות ספציפיות שהמוזיאון ירצה. << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> אם עושים סיורים אז סיורים יכולים לגבות כסף. כל מיני דברים כאלה. אני לא יודעת אם הכתיבה הזאת מבטלת את האפשרות לכל השאר או לא. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> להבנתי ברגע שכתבנו שהוא פתוח לציבור ללא תשלום אי אפשר לגבות תשלום על הכניסה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז זה לא טוב. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לוקח למשל את מוזיאון יד ושם. זה פתוח, אתה לא משלם גם על סיורים. להערכתי צריך גם פה לעשות את זה, מבלי, זה לא סותר את מה שאת אומרת. צריך להצביע על מקור תקציבי שיחזיק את הדבר הזה. אבל לגבי כניסה חופשית ולגבי סיורים מודרכים, אם יהיו, שהם צריכים להיות ללא תשלום, תאמינו לי, הייתי מנהל בית ספר הרבה מאוד שנים, אסור לקחת על זה כסף. להשיג כסף מהגורן, מהיקב, מהממשלה, אבל זה צריך להיות זמין והסיפור צריך להיות מסופר לכל ילד, כל יום בכל טיול לנגב וכו' וכו'. << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> אני ממש מסכימה איתך, חה"כ מאיר, אבל אני באמת חוששת לעתיד הכלכלי של המקום. חווינו ביחד דברים כאלה בעבר אתה ואני. אבל אני כן אומרת, יכול להיות שצריך לחשוב על סייגים שמאפשרים, לא יודעת אם זה קבוצות, אני מוציאה מהקצה של הראש: קבוצות מחו"ל, לבתי ספר ללא תשלום. לראות רגע שהאמירה הגורפת ללא תשלום לא מסנדלת לנו. אתה תהיה שם 20 שנה בשביל לוודא שהתקציב של המוזיאון ממשיך? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> למרות שעברנו דברים ביחד, יש דברים שצריך להתעקש עליהם. הם דברים של אידיאולוגיה. << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> הלוואי ואתה צודק, מאיר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יחד עם זאת, צריך להצביע על מקור תקציבי. יש כאן, אני מבין, יש תקצוב שנתי למקום הזה. ואם רוצים לשנות את הסכום בכדי שמה שאני ואת אומרים ייכנס לתוך זה אז משנים את הסכום. אבל אי אפשר להביא ילד למקום כזה ולהגיד לו שאם אתה לא שילמת 10 שקלים אתה נכנס ואם ההוא שילם, שוב, זה - - - << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> אידיאולוגית אני מסכימה איתך לחלוטין. אבל המצב בשטח גורם לי - - - << אורח >> יואל אלבז: << אורח >> רק הערה לגבי יד ושם. ממה שכתוב, מופיע באתר, יד ושם כן גובה כסף על סיורים מודרכים. לכן, כלומר הכניסה היא חופשית. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תאמין לי, יש הבדל. בתי הספר לא, אבל קבוצות אחרות כן. יכול להיות שפה צריכים להחליט. אבל אני מדבר על ילד שמתחנך במערכת החינוך הישראלית צריך לחייב לבוא לשם. לחייב. << אורח >> עמית קפאח: << אורח >> אם אפשר, בחוק גנים לאומיים ביחס לאתרי הנצחה, יש סעיף "לא ייגבו דמי כניסה לאתר ההנצחה". בסעיף (ב) "שר הביטחון, לאחר התייעצות עם המועצה" וכו' "רשאי לדון על הוראות לגביית תשלום בעד פעילות נוספת המתקיימת באתר ההנצחה". בעצם מה שמדובר פה. על דמי הכניסה יש בחוק גנים לאומיים, סעיף 46(א) ו-(ב). << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תחזור על הסעיף. << אורח >> עמית קפאח: << אורח >> סעיף 46ג(א) ו-(ב). דבר ראשון לא יגבו דמי כניסה לאתר הנצחה, נקודה. שר הביטחון, לאחר התייעצות עם המועצה להנצחה או לפי הצעתה רשאי לקבוע הוראות לעניין גביית תשלום בעד פעילות נוספת המתקיימת באתר הנצחה ממלכתי וכו'. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אז במקום שר הביטחון המועצה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בסדר. << אורח >> עמית קפאח: << אורח >> וסעיף (ג) "ההכנסות והתשלומים" - - - << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> ג רבתי אתה מדבר? << אורח >> עמית קפאח: << אורח >> 46ג כולו, כן. כי גם ההכנסות מהתשלומים ישמשו את בעל ההיתר לביצוע תפקידים לפי סעיף 47. זאת אומרת, שייכנס הוא אך ורק לפעילות של אתר ההנצחה. זה גם מודגש בחוק. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אבל אני לא מבין, מחריגים את חוק הגנים הלאומיים, אז למה אתה מצטט את זה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה זה קשור? אם יש שם משהו טוב אפשר להעתיק אותו לפה, אז נעתיק אותו לפה. << אורח >> עמית קפאח: << אורח >> מותר להעתיק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דקלה, איך החזרת אותנו אחורה. << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> אני מצטערת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, אבל זה היה חשוב. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אפשר לקחת סעיף ולהכניס אותו לפה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> דקלה עושה בדיוק את הדבר הנכון, לחשוב על הדברים האלה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אוקיי, אנחנו נביא סעיף שמבוסס על הסעיף הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי, חוזרים ל-29. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אוקיי. אז בואו נתחיל רגע, ב-29 אחד ההבדלים המרכזיים בין ההצעה הפרטית להצעה הממשלתית זה שבהצעה הפרטית הממשלה, הרשות מקימה או מפעילה ארכיון ציבורי שכולל את כלל החומרים שנוגעים ל-7 באוקטובר. בסדר? כלל החומרים. בעצם בהצעה הממשלתית הרשות מקימה או מפעילה ארכיון ציבורי שאוספת רק חומרים שהם לא חומרים ממלכתיים, כמו שאנחנו קראנו לזה. כלומר, לא חומרים של משרדי ממשלה ולא חומרים של רשויות מקומיות או מה שאנחנו קראנו לו חומר ארכיוני ממלכתי. זה אני חושבת ההבדל המרכזי שבו הוועדה בעצם צריכה לקבל החלטות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל לדעתי אין פה שיקול דעת לוועדה. כי חוק הארכיונים מחייב שכל חומר שהוא שייך למשרד ממשלתי או לרשות שהוא ממלכתי הוא חייב להגיע לארכיון. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא, ברור. זה שהוא מגיע לארכיון זה מובן. זה שהם מנהלים את כל החומרים זה מובן. השאלה אם במקביל יש לרשות ארכיון משלה שכולל גם את החומרים האלה או שהרשות - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> היא יכולה לבקש את החומרים מהארכיון, לקבל אישור ולהכניס אותם, כך אני מבין את זה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא, בהצעה הממשלתית כתוב הרשות תקים ותפעיל ארכיון שאינו חומר ארכיוני של מוסד ממוסדות המדינה או של רשות מקומית. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> אבל תראי בהמשך, כתוב וכן איסוף, שמירה והנגשה של חומרים שיועברו אליה כאמור בסעיף 30. סעיף 30 מדבר על חומר ארכיוני שארכיון המדינה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ויועבר לארכיון הרשות. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> שהוא יעביר העתקים ממנו לארכיון הרשות. זאת אומרת, אין לנו בעיה שיהיה במקביל. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אבל את לא יכולה להפעיל ארכיון שכולל חומר של מוסד ממוסדות המדינה או של רשות מקומית. זה מה שכתוב פה. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> לא, אני אסביר את הכוונה ואז נראה אם זה מתיישב עם הנוסח. הכוונה היא שארכיון הרשות יוכל לאסוף כל חומר שהוא מלבד חומר שארכיון המדינה אוסף. שהוא של מוסדות מדינה ורשויות מקומיות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תחדדי לנו את ההבדל. תני דוגמה. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> חומר מגורמים פרטיים, חומר מגופים פרטיים. למשל כל הסרטים שדובר עליהם כאן. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא, הוא שאל מה ההבדל בין שתי ההצעות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא חומר ארכיוני של מוסד ממוסדות המדינה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אם משפחה רוצה, מתעקשת להביא לארכיון, שיישב בארכיון חומר שקשור לחלל, לארכיון של הרשות. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> בוודאי, זאת הכוונה. << אורח >> אפני אלון: << אורח >> בוודאי, כל חומר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אם אני מנהל הגנזך הזה מה אני לא יכול להחזיק? << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> אתה לא יכול לקבל חומר, מקום - - - << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> משהו לא בסדר בי. רגע, למה צחקת? לא בסדר בי? רגע, למה צחקת, משהו לא בסדר בי? את, את, מולי, כן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יוסי, יוסי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יוסי. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אני יודע בדיוק מה אני דיברתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הכול טוב. כן, בואו נמשיך. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> לא להתלחשש על הגב שלי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חס ושלום. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כן, את יכולה להסביר את ההבדל? << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> יש הבחנה ברורה בין חומר שנוצר על ידי מוסדות מדינה או רשויות מקומיות, של פי חוק הארכיונים הוא מחויב להיות מופקד בארכיון המדינה לבין כל חומר אחר של אנשים פרטיים, גופים פרטיים. והוא יוכל להיות מופקד בארכיון הרשות שיוקם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יחד עם זאת, באותה נשימה, אם יבקשו מכם אישור, יכול להיות שזה אישור של צנזורה מסוימת, נושא של ביטחון - - - << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> נכון. יקבלו כל מה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יוכלו לקבל גם את המקור מבחינתכם? << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> לא, אנחנו ביקשנו שיהיה כתוב שיקבלו העתקים גלויים של חומר שנמצא אצלנו. בוודאי שבעידן - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, כי אני בסעיף 30 אני רואה ויועבר על ידו לארכיון הרשות כמקור או כהעתק. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> זה לא הצעת הממשלה. הצעת הממשלה אומרת לבקשת הרשות, בסעיף 30, יעביר הגנז לארכיון הרשות העתקים גלויים של חומר ארכיוני הנוגע - - - << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> נעמי, את יכולה אולי להסביר לחברי הכנסת מה הבעיה בסעיף 29 כמו שהוא מנוסח כרגע בהצעה הפרטית? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כי הוא לא מבהיר את האמירה הזאת - - - << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> כי זה נוסח, אימצנו את הנוסח שלכם בדיון לקריאה ראשונה. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> כי הוא לא מסייג את זה שחומר של מוסדות מדינה ורשויות מקומיות לא יועבר לארכיון הרשות וחשוב לנו שזה יהיה כתוב. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> שלא יועבר? << אורח >> הילה אביר: << אורח >> לא יועבר? כי נגיד חומרים מלהב 433 שאספו סרטונים או הצבא שאסף סימים מהמכוניות - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אין בעיה, הארכיון הפרטי יוכל לבקש רשות מארכיון המדינה ולקבל אותם. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> לא, זה חומרים שנמצאים בלהב ובצבא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הם יגיעו לארכיון המדינה. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> לא, אני רוצה שהם יועברו גם אליהם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> על פי חוק הם חייבים לעבור לארכיון המדינה. חברים, שנייה. תעצרו שנייה. את הדיון הזה ניהלנו גם לקראת הקריאה הראשונה וגם לאחר מכן. אנחנו עכשיו בסעיף ולכן אנחנו מחדדים את הדברים. אני כוועדה אני חושב שקיבלנו את עמדת הארכיון שמה לעשות, החוק מחייב שמה שהוא קשור לחומרים ממלכתיים, כמו הדוגמה שהבאת עכשיו מלהב 433. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אבל רגע, הם אספו חומרים, אבל הם לאו דווקא ממלכתיים. זה עדויות שצריך להשתמש בהם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הם יעברו על פי חוק לארכיון המדינה. עכשיו, הארכיון הפרטי לצורך העניין ירצה להביא פה סיפור ולהביא לצורך בניית הסיפור וההנצחה חומרים מאותו גורם. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אבל ארכיון המדינה יכול להחליט שהוא לא משתף איתם פעולה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הארכיון הפרטי על פי חוק חייב להגיש בקשה לארכיון המדינה. וארכיון המדינה, אם אין סכנה לביטחון המדינה או סכנה אחרת, יעביר את זה לארכיון הפרטי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יושב-הראש, אם אני מבין נכון, אני חושב שמקרה הזה, גם על הלא - - -. המוסדות המדינה או רשויות מקומיות הכוונה רק לחומרים שלהם. חומרים שלהם יהיו בארכיון המדינה. חומרים שאינם שלהם הם לכתחילה גלויים ולכן הם יוכלו להיות מוחזקים בארכיון של הרשות. אז גם אם זה חומר שנאסף לטובת חקירה או משהו כזה, הסתיימה החקירה, החומר מוחזר למעשה לארכיון. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> ואז יגידו לנו ביטחון המדינה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא ביטחון המדינה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> יגידו לנו. מה זה לא ביטחון המדינה? אומרים לנו על הרבה דברים ביטחון המדינה. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> הוא לקח את החומרים, השב"כ. הוועדה פה שאומרת להביא אותם זה תופס גם לגבי השב"כ? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש הבדל בין חומר ארכיוני שהוא חומר של מוסדות המדינה, חומר של מוסד המדינה. עכשיו יש התכתבויות בין משרד הביטחון לבין משרד ראש הממשלה, הן נמצאות בארכיון המדינה. כל החומר האחר הוא לא חומר ארכיוני של מוסדות המדינה. אם אני מבין נכון את הנוסח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הבנת את זה נכון. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> החומרים שצילמו שם ולקחו את המצלמות, את כל הסרטונים? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יצטרכו לעבור לארכיון הרשות. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אבל הם יגידו שזה ביטחון המדינה. עוד פעם, כל המצלמות שהיו שם, יגידו שזה ביטחון המדינה. ומה תעשה עם זה? מה אנחנו יכולים לעשות עם הטיעון הזה שסותם לנו את הפה ומעלים מאתנו מידע? מה אנחנו נוכל לעשות? להגיד בג"ץ? לא, אין לי כוח לבג"צים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל ברשותכם אני אגיד משהו. רשויות החוק ורשויות הביטחון של מדינת ישראל, מה לעשות, אני סומך עליהם בעיניים עצומות. הם אלה בסוף שמגנים עלינו ואסור לנו - - - << אורח >> גליה חושן: << אורח >> שלא הגנו עלינו. << אורח >> עומרי רחום: << אורח >> אנחנו נכווינו מהם. אנחנו פחות סומכים עליהם בסיטואציה. בסדר? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כולנו, כולנו נכווינו. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אני עד ה-6 באוקטובר סמכתי עליהם. הייתי מנשק את הרגליים שלהם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יוסי. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> היום אני לא יכול לראות, אתה יודע, אלוף ומעלה. לא יכול להסתכל עליהם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בואו נסכים שאנחנו סומכים עליהם, אבל אנחנו גם פותחים עיניים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון, אנחנו מסכימים. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אבל אנחנו מדברים על דברים שכבר העלימו. העלימו. אתם מדברים איתי מה יהיה בעוד כמה זמן? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל החוק הזה לא יכול לגבור על חוקים אחרים ששומרים על ביטחון מדינת ישראל. עם כל הכבוד. אנחנו בסוף כפופים - - - << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אבל מי יחליט מה כן יגיע אליהם ומה לא? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש נוהל קובע, לא בהצעת החוק הזאת. יש חוק ארכיונים שקובע כבר, לא הצעת החוק הזאת קובעת. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> בסדר, אבל זאת הדאגה שלנו. שאם אנחנו - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הצעת החוק הזאת קובעת משהו אחר במקביל. כל מה שהוא חומר אזרחי יגיע לארכיון הפרטי. כל מה שהוא ארכיון של מוסדות המדינה הוא ממילא באופן אוטומט עובר לארכיון המדינה. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אבל זאת הבעיה שלנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הארכיון הפרטי יוכל להגיש בקשה לארכיון המדינה ולקבל העתק של אותם חומרים ואותן עדויות כדי להנציח, כדי להציג אותם, כדי להעביר את הסיפור לדור הבא. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> איך אנחנו מתחייבים שיהיה פה שיתוף פעולה בין, סליחה, פשוט יש מצלמות גוף של הנוח'בות למשל, שאנחנו כמשפחות יודעים שהן קיימים הסרטונים האלה והם לא מגיעים אלינו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הילה, החוק הזה לא יכול לטפל בסוגייה הזאת. את צודקת, אבל הוא לא יכול לטפל בזה. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אתה יודע מה? אם אני צריכה לבוא עכשיו בדלת האחורית לתקן פה דברים זה מה שאני אלחם עליו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא יקרה. זה לא יקרה. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אבל הנה, הקול, אנחנו פה בשביל להשמיע את הקול שלנו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא יכולים להכניס לחוק שאנחנו מחייבים את השב"כ ואת מוסדות הביטחון להעביר למוזיאון הזה את כל החומר שיש. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אני לא מדברת על כל החומר. אבל אני כן מדברת על סרטונים שלא מגיעים למשפחות למשל ואולי כן דרך המוזיאון הם יוכלו להגיע לציבור הרחב. אם זה מצלמות גוף של הנוח'בות, אם זה סרטונים שלא מגיעים אלינו למשפחות שיש בלהב 433. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים איתך. אבל אי אפשר, זה לא יכול להיכתב בחוק הזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הפתרון לא יבוא מהחוק הזה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הפתרון לא יבוא מפה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אז מאיפה? תציעו לנו פתרון שהם לא יוכלו למנוע מאתנו את החומרים האלה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> צריכים לשבת כולם ולחשוב על פתרון. אבל אל תתקעו את החוק הזה בגלל זה, כי אלה שני דברים שונים לגמרי. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> נכון. ואנחנו צריכים להתפלל שזה נמצא בכלל בשב"כ עדיין משהו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> צריך לבוא לוועדת חוץ וביטחון ולעשות ישיבה, לבקש מיושב-ראש הוועדה לעשות ישיבה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> גם הישיבות בוועדת חוץ וביטחון חסויות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. יכול להיות שהיא צריכה, להזמין את אנשי השב"כ ושיסבירו למה הם שומרים את החומרים האלה. אפשר לעשות עם זה דברים, אבל לא בחוק הזה. חבל. החוק הזה הוא מצוין וכדאי להתעסק בהנצחה כמה שיותר מהר. ככל שזה יידחה, לכו תדעו עם מחר בבוקר הכנסת הזאת לא תתפרק וצריך לחכות עוד חצי שנה. חבל. זה מה שאני מציע. יש כאן תמימות דעים בין כולם. אז יש ניואנסים קטנים שצריך לפתור אותם, אבל להריץ את החוק הזה. זאת סוגיה כל כך מורכבת שאני, אגב, תומך במשפחות. אני חושב שהשב"כ ומשרד הביטחון חייבים לפתוח את החומרים האלה, לכבודם של האנשים האלה. והם לא עושים את זה. אבל אי אפשר להלביש את זה על החוק הזה. חבל. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אז בוא תעזור לנו להעביר איזה חוק שיתנו לנו את זה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> נעמי, כתוב בסעיף 30 "על אף האמור בסעיף 29, חומר ארכיוני ממלכתית ייאסף על ידי ארכיון המדינה ויועבר על ידו לארכיון הרשות כמקור או בהעתק באופן שיורה הגנז". כלומר, הנושא הזה מוסדר בנוסח כפי שהוא כרגע היום. קיבלנו את עמדתכם אז בקריאה הראשונה ונוסח סעיף 30 זה בעצם הנוסח שהצעתם בקריאה הראשונה. אז את יכולה להסביר מה לא? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תשימו לב, משפחות, לסעיף הזה. המשפחות לא יוכלו להעביר חומרים ישר למוזיאון. יצטרכו לעשות את זה דרך הארכיון. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא, לא. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בטח שכן. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> לא, זה פרטי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תקראי את זה עוד פעם. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אני יכולה להעביר ישירות לזה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תקראי את זה בבקשה עוד פעם. << אורח >> אפני אלון: << אורח >> כתוב חומר ארכיוני ממלכתי. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> הכוונה חומר ארכיוני שהוא בעצם של הרשויות ושל משרדי הממשלה. ארכיון המדינה אוסף אותו ומעביר אותו לארכיון הרשות. את יכולה להסביר לנו, נעמי, למה סעיף 30 לא נותן לך מענה למה שהעלית? << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> אני אגיד שני דברים: אחד, אנחנו ביקשנו להוסיף את המילים "לבקשת הרשות". כי אנחנו חושבים שאם ארכיון הרשות יהיה מחויב לקבל את כל מה שארכיון המדינה אוסף זה יטיל עליו עומס מאוד גדול. מדובר בכמויות מאוד גדולות של חומרים שאנחנו עדיין עוסקים באיסוף שלהם מכל גופי הממשל הרלוונטיים. לכן ההצעה שלנו, שוב, אין לנו בעיה להעביר את כל מה שיבקשו. אבל ההצעה שלנו שזה יהיה לפי בקשת הרשות. אני מניחה שזה גם לאורך זמן. כל פעם יעסקו בנושא אחר, בתחום אחר ויבקשו סוג אחר של חומרים. אבל אנחנו לא נתעקש על זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני דווקא מתחבר לזה, כי אנחנו לא רוצים להקריס את התאגיד. ואם התאגיד יצטרך להשקיע פה עשרות מיליוני שקלים, אולי מאות מיליוני שקלים, בשביל להביא את כל מה שיש בארכיון המדינה לא עשינו בזה כלום. על פי בקשת הרשות. הרשות תמצא לנכון שהם צריכים את החומרים האלה היא תבקש מארכיון המדינה. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> צריך לקחת בחשבון שככל הנראה מדובר בהרבה מאוד חומר דיגיטלי, אודיו ויזואלי, שצריך מערכות מיוחדות. צריך אנשים שיטפלו בזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה מוסכם. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> זה דבר אחד. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> ב-30 אנחנו מוסיפים "לפי בקשת הרשות". << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> ועוד דבר, אנחנו רוצים שיהיה כתוב העתקים גלויים. זאת אומרת שהחומר יועבר אחרי שארכיון המדינה כבר עשה עליו תהליך שאנחנו קוראים לו תהליך חשיפה לעיון הציבור. ולא יועבר חומר שהוא מסווג. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני שואל, אני רוצה להקשות. אני שואל שאלה. אמרה הילה שאתמול היא פגשה בתמונות מהמיגונית שהיא לא ידעה עליהן. והיה ומשפחה מוצאים עוד חומרים שיש בפלאפון שלהם. חומר שהוא נורא, של אירוע ירי. הם רוצים להעביר אותו למוזיאון. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> זה פרטי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הם יכולים? << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> בוודאי. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אבל בתהליך קל או שזה יהיה תהליך מסורבל? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> שום תהליך. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> זה לא קשור לארכיון המדינה, כי זה חומר - - - << אורח >> גליה חושן: << אורח >> חומרים פרטיים לא קשורים, זה מה שהיא אמרה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> חבר'ה, זה לא נכון. כי אם חומרים פרטיים השב"כ או צה"ל אומר שאני רוצה לראות את החומר הזה לפני שאתם מפרסמים זה מפסיק להיות חומר פרטי. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> אני לא מכירה את האירוע הזה, אז אני לא יודעת להתייחס. זאת אומרת, אם למשפחה יש חומר פרטי במכשיר פלאפון, איך השב"כ או משטרה נכנסים לתמונה אני לא יודעת להגיד. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, ברגע שהוא מעביר והמוסדות, והשב"כ אומר אני מטיל על זה צו פרסום. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> אני לא מבינה איפה השב"כ נכנס פה לתמונה. אם בן אדם פרטי מעביר חומרים שלו לארכיון הרשות, אני לא יודעת. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ברגע שזה עובר למוזיאון והמוזיאון מציג את זה רשאי מישהו ממוסדות הביטחון להגיד אני מבקש להפסיק את ההצגה, אנחנו רוצים לבדוק את זה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> מאיר, אתה שואל שאלה טובה, אני רוצה התייחסות של משרד המשפטים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בטח שהם עשו את זה. לקחו את כל הפלאפונים, מה יש לכם אתם? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> יוסי, אני רוצה התייחסות של משרד המשפטים על האמירה. אני גם מתחבר למה שהוא אומר. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> לא רק זה, גם פרקליטות המדינה מתערבת פה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> צרויה סיקרון בבקשה, ייעוץ משפטי של משרד המשפטים. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> אני לא שמעתי ביחס למה נדרשת ההתייחסות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> במידה ויש חומר פרטי שבסוף מסיבה כלשהי השב"כ או אחד מגורמי הביטחון מבקש שיעבירו את זה אליו, האם באופן אוטומטי אותו חומר יכול לעבור רק לארכיון המדינה או שהוא יכול לעבור באופן אוטומטי לארכיון הפרטי של הרשות? << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> אני לא יודעת לענות על השאלה הזאת, אני צריכה לבדוק את זה עם מי שמטפלת במידע ארכיוני. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי, אז תבדקו את זה. אוקיי, אז שמרית, איפה אנחנו אוחזים? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אמרנו שבסעיף 30 אנחנו נוסיף הערה שזה לפי בקשת הרשות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> בסדר? נעמי, אבל את לא איתנו. << אורח >> עומרי רחום: << אורח >> יש לי שאלה בקשר לזה. זה קצת כמו לשלוח יד אל תוך החושך ולקוות שייצא משהו. איך הם יודעים מה יש בארכיון ומה אין? יש להם דרך לבדוק? לעבור על הארכיון גם אם לא להוציא את זה? << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> אתה יכול לחזור רגע על השאלה? לא שמעתי מההתחלה. << אורח >> עומרי רחום: << אורח >> איך הם יודעים מה יש בארכיון ומה אין בארכיון? << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> מי? << אורח >> עומרי רחום: << אורח >> הרשות. איך הם יודעים מה יש ומה אין לבקש אותו? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> נכון, הערה נכונה. << אורח >> עומרי רחום: << אורח >> מלכתחילה. יש פה חושך והם צריכים להגיש את היד ואולי ייצא. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> למה שלא תעבירו, אם הם לא רוצים הם ימחקו את המייל. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> שוב אני חוזרת, מדובר בכמויות עצומות של חומרים שגם לנו עדיין אין את כולם. ארכיון המדינה כיום עסוק במסגרת פרויקט מיוחד באיסוף של כל החומרים מגופי השלטון השונים. איך הוא יידע? כי הארכיון יש לו קטלוג באתר. הוא יעבוד גם - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מה שיש לכם היום כבר כתוב בקטלוג, מה-7 באוקטובר? << אורח >> אפני אלון: << אורח >> עדיין לא. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> עדיין לא. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> ומה, אי אפשר עדיין לבוא אליכם לראות את זה? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אם יש לך 100 פרטים, אין לך מישהו שכותב בארכיון שיש לך את ה-100 פרטים האלה? מה, אתה מחכה למיליון פרטים? << אורח >> אפני אלון: << אורח >> אצלנו זה כתוב, אנחנו עדיין לא יכולים לפרסם את זה. אנחנו צריכים לאסוף את כל החומרים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא בכדי אני שואל את השאלות האלה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> רגע, אי אפשר לבוא לראות את הדברים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> גליה, רגע. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, אי אפשר. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> אנחנו בתהליך של איסוף של החומר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, אין בעיה להיות בתהליך של האיסוף. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> רישום שלו ואחר כך העלאתו - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל למה במקביל לא להכניס את זה בקטלוג? << אורח >> אפני אלון: << אורח >> בשלב כלשהו זה יקרה, רק אנחנו עדיין בתחילת התהליך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני איתך. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> לא הבנתי, אבל אתם רושמים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מבין שזה תהליך מורכב ותהליך ארוך. אני רק שואל, מחר הרשות קמה. הוא שואל שאלה נכונה. הוא אומר איך אני כרשות אדע מה יש ומה אין? אם ייקח עכשיו האיסוף 10 שנים? אז 10 שנים לא יהיה? << אורח >> אפני אלון: << אורח >> לא, לא. אני מקבל את זה, תוך כדי אנחנו כן נייצר איזה קטלוג כזה. אני גם מניח שמול הרשות נוכל לייצר תהליכי עבודה שהם שונים. הדוקים. נוכל לבוא, נוכל לראות, נוכל לתאם איתם כל מיני צרכים של הרשות ונוכל לקיים איזה שהוא שיח כל הזמן. ביחס לציבור ייקח לנו זמן באמת להציג את הכול. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אבל אני לא מבינה. << אורח >> עומרי רחום: << אורח >> קצת עמום אבל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש לכם בעיה שאנחנו נוסיף סעיף שהרשות תוכל, סעיף חריגים, שבשונה מכל אזרח היום במדינה שרוצה להגיע לראות מה אספתם, כל עוד אין קטלוג, הרשות בסעיף צד שמחריג אותו, לרשום שהוא יוכל למרות שזה עדיין לא גלוי לציבור, למרות שעדיין אין קטלוג, הוא יוכל לבוא, לצפות בדברים וכמובן לעשות את הבקשה על פי מה שהוא ראה ולקבל את אותם חומרים. << אורח >> אפני אלון: << אורח >> אני הייתי אומר ככה זה קצת תקדימי. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני מציעה שנייה אולי לעשות ברירת מחדל הפוכה בעקבות ההערה שהיא הערה נכונה בעיניי. אולי בסעיף 30 אנחנו נכתוב שהחומר יועבר על ידו לארכיון הרשות כמקור או בהעתק, באופן שיורה הגנז, כמו שכתוב כרגע. אלא אם כן ביקשה הרשות שלא לקבלו. כלומר, ברירת המחדל הפוכה. כל חומר מועבר לרשות ואם הם אומרים שזה יעמיס עליה יותר מידי היא יכולה לבחור לא לקבל אותה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל זה לא הוויכוח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, זה הוויכוח. כי אנחנו פחדנו שהם באופן אוטומטי יעבירו ואז הרשות תהיה חייבת לקבל את אותם חומרים ואז זה מעמיס עליה הוצאות ענק. במקרה שמציעה שמרית בעצם אתם מעבירים והרשות יכולה לפנות אליכם להגיד - - - << אורח >> אפני אלון: << אורח >> אז זה צריך להיות חומרים גלויים רק. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> זה דיון אחר על החומרים הגלויים. << אורח >> אפני אלון: << אורח >> לא, בהתייחסות לסעיף 30, לכתוב שהם יהיו גלויים. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> דקה. קודם כל, אנחנו משאירים את 30 כמו שהוא ואנחנו אומרים למעט חומר שהרשות ביקשה לא לקבל. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> זה עדיין אומר שהרשות תצטרך לראות מה יש ולהגיד מה היא לא רוצה. זה בעצם אותו דבר. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> את כל, לא יודעת, דברים שהם מבחינתה עניינים טכניים, לא רלוונטיים, מיותרים, היא יכולה להגיד אני לא מעוניינת לקבל אותו. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אפשר לשאול שאלה את הארכיון? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לגבי ההעתקים הגלויים זו סוגיה אחרת. את רוצה להסביר אותה? אבל רגע, את זה סיכמנו? << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אני יכולה לשאול אותך שאלה? יש לכם, סליחה, אולי זה קצת חורג. אבל כיום יש לכם את החומרים של המצלמות מ-433? יש לכם את החומרים? << אורח >> אפני אלון: << אורח >> לא. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> עדיין לא? << אורח >> אפני אלון: << אורח >> עדיין לא. הם יועברו אלינו מהמשטרה לאחר שהמשטרה תשלים את הגשת כתבי האישום. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אז לא סתם אמרת 10 שנים יכול לקחת הקטלוג הזה. << אורח >> אפני אלון: << אורח >> נכון. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> מתי אנחנו נראה את הדברים האלו? << אורח >> אפני אלון: << אורח >> זה חומרים של המשטרה, זה לא חומרים שנמצאים בארכיון המדינה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> או, הנה בדיוק הגעתי למה שאמרתי אז. ברגע שעושים לזה סיווג ביטחוני, משטרה, אנחנו לא נראה אותם. אני רוצה שלמשפחות לפחות תהיה אפשרות לראות גם חומר מסווג. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> גליה, אבל לא כאן המקום לפתור את הסוגייה הזאת. אני איתך, אבל לא פה. << אורח >> עומרי רחום: << אורח >> יש לי בעיה רגע עם הדבר הזה. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אני אומר שב"כ העלים את זה. אני חושב ככה, יכול להיות שכן? << אורח >> אפני אלון: << אורח >> לא יודע. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אתה לא יודע. אז זה לא אצל המשטרה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, בבקשה? << אורח >> עומרי רחום: << אורח >> העניין הוא שכל מה שיכול לעבור לרשות זה משהו שמופץ לציבור הרחב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא מופץ. שהוא לא חומר מחומרי מוסדות המדינה. << אורח >> עומרי רחום: << אורח >> נגיש לציבור הרחב. זאת אומרת שכל התמונות והסרטונים שלצורך העניין דיברתם, של אחותי במיגונית, הרשות לא תקבל אלא אם כן זה מופץ לציבור. או שאין בכלל שום שלב של אישור המשפחות לדבר הזה? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אז הסברנו ואמרנו שאנחנו ננסה למצוא את הפתרון שכל החומר שיוצג במוזיאון ובאתר ההנצחה שיהיה כפוף לארכיון הכללי הראשי. יש את הארכיון שהוא שומר את זה כמחסן, בסדר? לא משנה, מחסן דיגיטלי, אבל שומר את זה כמחסן. ואחרי זה יש את ההנגשה. ברור שההנגשה תיעשה על פי חוק זכויות הגנת הפרטיות. << אורח >> עומרי רחום: << אורח >> אבל היום המדינה עצמה, אתר הזוועות של המדינה עצמה, שראש הממשלה היה באו"ם והציג אותו, יש שם תמונות וסרטונים של אחותי מהמיגונית שעד היום אף אחד לא בא לבקש ממני רשות עליהם. אז המדינה עצמה אמרה את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני איתך. ושמענו את העמדה של מתן ממשרד רה"מ. הוא אמר שהוא לא מכיר את המקרים הספציפיים. אבל הוא אמר בקול ברור גם לפרוטוקול שזה כפוף לחוק הגנת הפרטיות. ואם יש שם בעיה צריך לטפל בה. אבל החוק הוא ברור. צריך הסכמת המשפחות. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אני חושב שדיברנו על זה. הנושא של הארכיון עלה שש פעמים בדיונים שונים. ארכיון המדינה אוסף את החומרים על ידי תהליך שנקרא הפקדה. זאת אומרת על פי חוק משרדי הממשלה, משרדים ממשלתיים, מחויבים כחלק מהמסמכים, מסמכים בודדים, זה פרוטוקולים והחלטות. זה אפילו לא עשירית אחוז מכל החומר שנאסף. זה אחד. ברגע שאתה עושה את זה בקצב, ויש להם רק שלושה אנשי איסוף בארכיון המדינה. רק שלושה, אוקיי? ויש להם עוד מטלות. ארכיון המדינה קם בשביל לאסוף חומר גולמי ולשמור אותו אותנטי. אבל הוא לא ארכיון של מוזיאון. הוא לא ארכיון שמצליב נתונים. הוא מקבל חומר גולמי בקצב שלו, הקצב הוא אפסי כי רק שלושה עובדים עובדים שם ויש להם עוד מטלות. ובעצם מה שאתה גוזר על הדבר הזה, ובהמשך עוד אתם כותבים שהממונה על הארכיון של התאגיד יקבל את ההוראות שלו מארכיון המדינה. זאת אומרת, מה אתה עושה? אתה אומר למנכ"ל התאגיד אתה כבר לא אחראי על הכול. יש שני אחראים. יבוא מנכ"ל התאגיד יגיד אני לא הקמתי מוזיאון כי אין לי חומרים. יבוא הארכיון יגיד רגע, אבל אני אחראי על חומרים. אתם יוצרים פה פיצול לא הגיוני. אין היום זכות קיום לשום מוזיאון שאין לו ארכיון. אין, פשוט לא קיים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל הוא יכול להקים ארכיון. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אין בעיה, שנייה. אבל אני פורס לך את כל הבעיות שישנן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, אתה מייצר בעיות שלא קיימות. הרשות יכולה להקים ארכיון והיא יכולה להשתמש בארכיון קיים. זה אחד. בסדר? כי אנחנו לא רוצים להגביל לו את העבודה. חומרים שהם שייכים למוסדות המדינה נמצאים בארכיון המדינה. שנייה. חומרים שנמצאים בציבור, נגיד מחר בבוקר אני הייתי כונן, ירדתי לחבל עזה, הצלתי שם מישהו, הייתה לי מצלמה באוטו. אני רוצה לקחת את המצלמה הזאת, להעביר לארכיון הפרטי. אני מעביר אותו לארכיון הפרטי. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> בסדר, אני לא - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ארכיון הרשות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, הוא לא חייב להיות ארכיון הרשות. יכול להיות ארכיון פרטי שהרשות תשתמש בו. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז איפה הבעיה עכשיו? << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> הבעיה היא שהחומר שארכיון המדינה אוסף הוא פחות - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתה אומר החומר של מוסדות המדינה? << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אני אתן לך דוגמאות. קודם כל, ארכיון המדינה לא עוסק בחפצים. כמות החפצים שנאספה היא אין סופית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל זה הולך לארכיון הפרטי, זה לא הולך לארכיון המדינה. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> נכון, נכון, בסדר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז איפה הבעיה? << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> תן לי להגיע לזה. מה שאני מנסה לבוא ולומר למה זה צריך להיות תקים ותנהל. כי מישהו צריך לנהל את הדבר הזה. ואם הוא לא מנהל את זה אז הוא גם לא אוסף את זה בקצב שלו. הרי התערוכות כל הזמן ישתנו. זה לוקח זמן להקים תערוכות כאלה ואחרות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ותפעיל. זה מופיע בנוסח. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> אבל היא תקים ותפעיל, מה הבעיה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תקים ותפעיל. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> לא, תקיים כתבת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אמרנו תקים ותפעיל. יש לה אפשרות להקים, יש לה אפשרות להשתמש בארכיון קיים. ויש להם אפשרות להפעיל. היא תחליט מה היא רוצה לעשות. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אם תיקנתם ל-תקים אז הכול בסדר. עכשיו אני אתן לך דוגמאות שהביאו לך לפה. עדות 710 נאסף בספרייה הלאומית. הפרויקט של יניב מקיבוץ בארי שהוא תיאר לכם, איסוף הווטסאפים. הוא הקים עמותה שאספה את הווטסאפים. נגמר לה הכסף, הם לא קיבלו כסף מתקציב המדינה. מה שאני מנסה לבוא ולומר לך, אנחנו במאה ה-21, data זה ים. זה ים. הוא לא נגמר. לבוא ולהגיד שכל דבר יעבור דרך אישורים של ארכיון המדינה והנחיות - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא כל דבר. רק דברים ששייכים למוסדות - - - << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> דורון, אתה מוסיף מגבלות שלא מופיעות בנוסח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דורון, עד כאן. אנחנו חוזרים על מה שאנחנו דיברנו. אני אסכם ואחדד. מה שיצטרך לעבור תהליך למשוך מארכיון המדינה לארכיון הפרטי או שהרשות תקים או שמישהו אחר, הוא יצטרך לעבור אישור, בקשה לארכיון המדינה. כל מה שלא קשור לזה, איפה שהוא יושב, חוץ מארכיון המדינה, הרשות יכולה לקבל אותו בתוך הארכיון שלה. ללא תהליך בקשות ולא שום דבר. כמובן שאם זה חומר שהוא פרטי שייך למישהו צריך את הסכמתו להביא אותו. זהו. כן שירה, בבקשה. << אורח >> שירה שפירא: << אורח >> אנחנו רק רצינו לחדד בנוסח הממשלתי, ותכף מתן יקריא את הדיוק הזה, יש שתי אפשרויות. התאגיד יוכל או להקים ולהפעיל ארכיון או לעשות את זה באמצעות ארכיון ציבורי קיים, לדוגמה הספרייה הלאומית. לכן מתן רגע יקריא את הניסוח המהודק שנקרא פה עם כולם. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> שנייה, על מה את מדברת? על איזה סעיף? << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> סעיף 29 סיפה, במקום "תפקיד את החומר" אז "תיעזר בארכיון המדינה או בארכיון ציבורי אחר למימוש תפקידיה לפי סעיף זה". << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אבל רגע, אנחנו עוד לא החלטנו שאנחנו לוקחים את הצעת הממשלה. יכול להיות שאנחנו נשארים עם 29 כמו שהוא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חושב שצריך לקחת. << אורח >> שירה שפירא: << אורח >> הסיבה, אני אסביר למה זה חשוב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חושב שכן צריך לקחת פה את הסיפה, את ההמשך של הצעת הממשלה. אני לא רוצה שתיפול תקלה תחת ידינו. בסוף יש חוק ארכיון המדינה. אנחנו כפופים לחוק הזה. שלא יישמע בצורה כזאת או אחרת, אני חושב שחשוב לחדד. אם אתם חושבים שזה מיותר, אז תשכנעו אותי שזה מיותר. אני לא חושב שזה מיותר. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא, אין לי בעיה. אבל זה מה שאמרתי לנעמי, שכתוב פה. 29 אומר שהיא צריכה להקים ארכיון. בסעיף 30, כך כתוב, שהחומר הארכיוני ייאסף על ידי ארכיון המדינה ויעבור על ידו לארכיון הרשות כמקור או העתק. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> ההבדל בין הנוסח של הוועדה והנוסח הממשלתי הוא, כמו שאני מבינה את הנוסח של הוועדה, בעצם מה שאומר סעיף 30 הוא שחומר ארכיוני ממלכתי ייאסף על ידי ארכיון המדינה, אבל אז הוא יועבר. וארכיון המדינה עושה פעולות מעבר לאיסוף וחשוב לנו שההבחנה הזאת תהיה ברורה. זאת אומרת, זה לא רק שאנחנו נאסוף את החומר ואז נעביר לארכיון הרשות, אלא נעשה את כל הפעולות שאנחנו עושים גם היום. גם הנגשה למשל. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> ברור, אנחנו לא יכולים, אנחנו לא מסבירים את כל מה שאתם עושים. << אורח >> אפני אלון: << אורח >> כן, אבל המשמעות שכל החומר יועבר לפי הסעיף הזה? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אגב, 29 ו-30 אלה הנוסחים שאתם העברתם לקראת הקריאה הראשונה, אני רק מזכירה. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> זה לא נוסח שלנו. << אורח >> אפני אלון: << אורח >> סליחה יושב-הראש, הכוונה שכל החומר יועבר? כי זה המשמעות של סעיף 30 כמו שאני מבין אותו. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא, כתבנו, "למעט חומר שהרשות ביקשה לא לקבלו". << אורח >> אפני אלון: << אורח >> מה זה למעט שהיא ביקשה לא לקבלו. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> זה היה הדיון שהיה פה מקודם. << אורח >> אפני אלון: << אורח >> אוקיי, זה נשמע לי מוזר. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> אני מציעה לנסות לבחון את הנוסח הממשלתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה לאור ההערה שבעצם הרשות לא יודעת מה יש אצלכם. << אורח >> אפני אלון: << אורח >> אז הם יקבלו הכוונה שיקבלו את כל החומר הקיים, יגידו את זה אנחנו רוצים, את זה אנחנו לא רוצים. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> תגיד להם להעביר לכם ביום כך וכך, לא יודעת, כל המסמכים שנמצאים אצל, לא יודעת, מינהל מקרקעי ישראל ביום כך וכך. הם יגידו לך את כל המסמכים האלה אנחנו לא מעוניינים לקבל. << אורח >> אפני אלון: << אורח >> נראה לי קצת מגושם ורחב, אבל בסדר, לנו אין התנגדות. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אבל גם אתם כתבתם לבקשת הרשות יעביר הגנז לארכיון. << אורח >> אפני אלון: << אורח >> זה הפוך. נכון, מה שמבקשים שיגידו לנו ואנחנו נעביר. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> כן. אבל אז עלתה פה הערה איך הם יידעו מה לבקש אם הם לא יודעים מה יש? << אורח >> אפני אלון: << אורח >> בסדר, זה לא, השאלה אם הרשות יכולה לעמוד בהיקפים האלה. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> אני חושבת שענינו להערה הזאת. קודם כל, קטלוג כזה יהיה. וכמו שאמר סגן הגנזת, אנחנו נשב עם הרשות באופן פרטני והם יקבלו את הרשימות ויראו מה יש לנו ויוכלו להגיד את זה אנחנו רוצים, את זה לא. שוב, צריך להבין גם את הכמויות שמדובר בהן. בשתי הגישות הם לא ידעו - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז בעקבות האמירה הזאת, נעמי, אני ביקשתי האם אפשר להוסיף פה סעיף שבשונה מאזרח שבה ורוצה לפנות לארכיון המדינה לקבל חומר, הוא צריך לחכות שהחומר הזה יהיה גלוי. הוא צריך לחכות שיהיה קטלוג ועוד ועוד. האם אני יכול להביא פה סעיף שמחריג את הרשות ואת המועצה שלמרות שעדיין אין קטלוג הרשות יכולה לפנות לארכיון ולהוציא משם חומרים? זהו, זה. << אורח >> אפני אלון: << אורח >> תוכל חומרים גלויים. לא חומרים מסווגים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, בואו, אני לדעתי אנחנו נכנסים פה לרמת המיקרו. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> כן, אני חייבת להגיד, אלה סעיפים שהם הולכים לאורך כל החקיקה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני לא בא לעקוף חוקים אחרים. מה שמסווג, מסווג. אני לא יודע פה בוועדה להביא חומרים מסווגים שהם שייכים למוסד, לשב"כ או למוסדות ביטחון המדינה שיהיו באופן אוטומטי לארכיון פרטי. עם כל הכבוד, ביטחון המדינה חשוב. << אורח >> אפני אלון: << אורח >> אם מבחינה משפטית זה לא מייצר איזה שהיא סתירה אז בסדר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה אני לא יכול להגיד. מי יכול להגיד לי אם ברמה המשפטית זה, לזה התכוון המשורר. << אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >> אני רוצה להגיד שהנוסח שאנחנו מציעים זה הנוסח שמופיע גם בחוק דוד לוי לגבי ארכיון שיוקם שם וגם בהצעת חוק בעניין גולדה מאיר. זה הנוסח שאנחנו הצענו והתקבל לגבי הארכיונים הציבוריים. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אבל זה לא אותו דבר. זה לא אירוע ביטחוני. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> חשוב לנו גם לוודא, שוב, הניסוח פה הוא לא המהות. אני מסכים עם נעמי, רק חשוב לנו לוודא שהתאגיד גם יוכל להיעזר בארכיונים אחרים במקום להקים ארכיון משלו. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> מתן, מה אתה מנסה לעשות? הכפלה של הכפלה של הכפלה? זה רק יהיה יותר יקר. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> הסיפור הוא שכרגע, כבר כרגע יש חומרים ארכיונים שמופקדים במקומות אחרים, כי אין רשות שתקים. לדוגמה בספרייה הלאומית. מאחר שכבר נעשתה עבודה משמעותית, גם מקצועית וגם תקציבית, המטרה היא לאפשר לתאגיד להיעזר בארכיונים קיימים במקום לחייב אותו, בגלל שיש עלות כלכלית משמעותית מאוד להקים ארכיון מאפס ולמשוך חזרה חומרים שכבר נעשתה עליהם עבודה, אז לאפשר לתאגיד להיעזר בארכיונים אחרים בשביל לממש את התפקידים שלו בתחום הזה. ארכיונים ציבוריים אחרים. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אין בעיה, יהיה שיתוף פעולה ענק, זה ברור. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אוקיי, כלומר חלק מהחומר יוכל להיות מופקד בארכיון ציבורי אחר. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> או כל החומר. שוב, כרגע כבר יש פעילות. אם התאגיד יחליט שהוא רוצה להקים ארכיון משלו שיישב אצלו זה דבר אחר. אבל ממילא כבר יש פעילות, אז טכנית אין בעיה שהוא ישתמש במקומות אחרים. חשוב לנו רק שזה יהיה איזה, מסתייע במקומות האלה. כלומר, ההצעה שלנו שאו שהוא יקים או שהוא ייעזר בארכיון המדינה או בארכיון ציבורי אחר למימוש תפקידיה לפי סעיף זה. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אז מתן, זה יהיה כתוב סעיף יותר פשוט: הארכיון ישתף פעולה עם כל ארכיון ציבורי כזה או אחר. << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> אבל הם אומרים להשאיר את האופציה שלא יוקם ארכיון ייעודי למוזיאון. אלא שהמוזיאון יגיד - - - << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אני אמרתי את דעתי. אני לא מכיר מוזיאון - - - << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> כן, לא, אבל אני אומרת, החידוד שאתה אומר הוא לא בהלימה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, דקלה. המליאה נפתחת, אנחנו צריכים לנעול את הדיון. אנחנו ניפגש שוב ביום שלישי ב-30 ביוני מהשעה 12:30 ועד השעה 16:00. לאחר מכן המשך לאחר המליאה, בתקווה שנוכל כבר להצביע. כפי שנאמר על ידי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים גם באי ודאות וגם בזה והצעת החוק הזאת עבדנו עליה מאות שעות ואני לא רוצה שהיא תיפול. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אפשר לבקש את הנוסחים ואת התיקונים בהקדם? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, כן, ברור. מה שהיה עד היום התיקונים כבר יוטמעו. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אבל לא ערב לפני, שנוכל לעבור עליהם ולהתדיין עליהם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה לא תלוי בי, זה תלוי בייעוץ המשפטי. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> שמרית תעשה לנו. שמרית, תעשי לנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מהיכרותי עם שמרית אנחנו נשתדל. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> כדי שבאמת נוכל להצביע, בבקשה בואו נקבל את הנוסח המעודכן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, אגב, מרוב ההתרגשויות פה לא קיבלתי בברכה את המנהלת המיתולוגית של ועדת החינוך, יהודית היקרה, שבאמת באה והצטרפה אלינו היום. אז יהודית, באמת ברוכה הבאה. אנחנו מתגעגעים. ברשותכם, אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:59. << סיום >>