פרוטוקול ועדה

DOC 88,070 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 612 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום רביעי, ט' בתמוז התשפ"ו (24 ביוני 2026), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ומקומות נתינתם), (תיקון) התשפ"ד-2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר מוזמנים: יהודה מירון – פרויקטור, משרד הבריאות אורלי בוני – ממונת שוויון ונגישות, מרפאה בעיסוק ראשית, משרד הבריאות גל פלאוט – האגף לפיקוח על קופת החולים, משרד הבריאות חסן איסמעיל – סמנכ"ל אופרציה, משרד הבריאות שרה יצחקי – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עירית שביב שני – ממונת שאילתות, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות רתם נחמני – מתמחה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שי אלדרוטי – ממונה נגישות ארצי, שירותי בריאות כללית ענת צדוק וינגורט – יועמ"ש מוסדות בריאות כללית, שירותי בריאות כללית רוני חיות – ממונה קשרי ממשל ותוכן, מכבי שירותי בריאות אלכסיי קוחרצוק – מנהל נגישות, מכבי שירותי בריאות שרית שינבוים פרי – יועצת משפטית, מכבי שירותי בריאות חן לוי – מנהל רגולציה, קופת חולים מאוחדת רון אייזן – מנהל נגישות ושוויון ארצי, קופת חולים מאוחדת מורן פרידמן – מורשית נגישות שירות, עמותת נגישות ישראל עמיחי תמיר – יו"ר ארגון הנכים זכויות הנכים משתתפים באמצעים מקוונים: לירית שפיר שמש – פעילה בפורום בריאות, בית איזי שפירא רויטל לן כהן – צוות ניהול וממונה קשרי ממשל, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בתאל זרח – פעילה חברתית, קהילה נגישה ארצית ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ומקומות נתינתם), (תיקון) התשפ"ד-2023 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולכם. היום יום רביעי, ט' בתמוז התשפ"ו, 24 ביוני 2026, השעה 9:09. אני מתכבדת לפתוח את הדיון בהצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ומקומות נתינתם), (תיקון), התשפ"ד-2023. זה לא הדיון הראשון שלנו בהצעת התקנות הללו. אין ספק שמדובר בתקנות חשובות. היום ברוך ה' ברור לכולנו שיש לתת שירות ולהנגיש אותו, יש להנגיש מבנים, יש להנגיש שירות, גם בעולם הבריאות, גם בשירות הציבורי וגם בשירות הפרטי. התקנות אינן באות לעשות חסד עם מישהו, הן באות לעשות את המובן מאליו ולהסדיר את הנגישות הזו. את הציבורי כבר הנגשנו בתקנות, הסדרנו את התקנות שמנגישות את הציבורי ועכשיו אנחנו מתעסקים עם המרפאות הפרטיות. אני חייבת לומר בפתח הדיון, ואנחנו נמשיך מאיפה שהפסקנו בפעם הקודמת, שיחד עם זאת אנחנו צריכים להיזהר שלא לעבור את הגבול או לא להפר את האיזון, שלא להכביד יתר על המידה על האוכלוסייה בכלל. אני לא רוצה להיות במצב שבו רופא או מרפאה לא הנגישה, כי אין דרך להנגיש, כי זה נורא נורא יקר ואז כל האוכלוסייה לא תוכל לקבל את השירות כי אין עוד משהו ליד וקרוב ובסוף גם האדם שצריך את ההנגשה לא יקבל ויחד איתו עוד 200 או 300 או 500 אנשים לידו לא יקבלו, מה שנקרא מיטת סדום. אני צריכה תמיד לשמור על האיזון הזה והוא מאוד מאוד רגיש, צריך להיכנס לנקודה הזו ולטפל בנושא הזה בזהירות יתר. באווירה הזו, כשזה מונח מול עיניי, אנחנו נתחיל את הדיון. נתחיל איתך, נעה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי משרד הבריאות יתחיל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמו תמיד, אנחנו מציגים את עצמנו לפני שאנחנו מדברים ואם יש למישהו טענות, אז כלפי העניין ולא כלפי האדם. אני חוזרת על זה שוב ושוב ושוב כי לפעמים אנשים שוכחים והטונים פה עולים וזאת לא המטרה. בבקשה. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> אני רוצה להודות לחברת הכנסת וולדיגר על זה שניתנה לנו ההזדמנות. מאז הדיון האחרון שיצאנו עם משימה מטעמנו עבדנו מאוד קשה בשטח לבדוק את הדברים, לבדוק את העניין ומאוד התייחסנו לנושא של האיזון. אנחנו כל הזמן בתקנות של הבריאות במקום של האיזון, אנחנו מאוד מנסים לקדם ויש לנו תוכניות ויש לנו מבחני תמיכה ואנחנו יושבים חזק על בתי החולים והקופות, והקופות מבצעות, רואים את זה בשטח, וגם בתי החולים הממשלתיים, שאנחנו יודעים שזה קצת יותר איטי, אבל גם מבצעים. יש מבחני תמיכה ואנחנו על זה. הנושא של נותני שירותי בריאות לקופות ולמשרד הבריאות, הוא מאוד קריטי ולכן הוא דורש איזון מאוד מאוד עדין. אנחנו מאוד מודעים לכל הנושא של פגיעה במהות השירות. אנחנו יודעים שיש מקומות שבהם יש נותני שירותים פרטיים אחידים ואז זה יפגע במהות השירות של הקופה אם אנחנו נדרוש יותר מדי, אבל עם זאת אנחנו כן חושבים שצריכים להתחיל להניע את המערכת. אם נשב ונחכה אז אנחנו גם עוצרים את המערכת מלנוע. אנחנו רוצים ליצור מוצר שהוא לא הכי אידיאלי מבחינת נותני השירותים וגם לא הכי אידיאלי מבחינת מקבלי השירותים, אבל הוא באמת דרך שאנחנו מציעים אותה בשביל להתחיל לזוז קדימה. אנחנו מרגישים שאם אנחנו לא נתחיל, אנחנו יכולים להתחיל להזיז ולעבוד ולבדוק את עצמנו כל הזמן מחדש, אבל אם אנחנו לא יוצרים מערך אפילו המינימלי ביותר בשביל לאפשר לקופות להתחיל להתארגן, בשביל לאפשר לשירותים להתארגן ומצד שני גם ליצור תקווה למקבלי השירותים, אז אנחנו נישאר כל הזמן באותו מקום. לכן אנחנו מציעים עכשיו מתווה שבדקנו אותו מכל הכיוונים שיאפשר גם את זמן ההתארגנות וגם את התחילה של הניעה קדימה לכיוון של ההנגשה של שירותי הבריאות העצמאיים והפרטיים. באמת סך הכול המטרה של כולנו היא אותה מטרה, אבל בענייני הבריאות האיזון הוא מאוד מאוד קריטי לטובת כלל האוכלוסייה מקבלת השירות. לכן אני מקווה שיקבלו בהבנה את הרצון שלנו ליצור מערכת שהולכת קדימה עם הרבה אפשרויות לעצירות ולבדוק את עצמנו מחדש כל פעם ולתת לכוחות את המקום גם לבדוק את עצמם ולהתריע בפנינו שיש פגיעה במהות השירות ולתת להם את הזמן להתארגן, וגם לספקים עצמם לתת את הזמן להתארגן. סך הכול המערכת כבר התחילה. לגבי ספקים חדשים, יש פה נציגי הקופות, הם יכולים לספר, המערכת כבר התחילה להתניע, אנחנו רוצים ליצור מסגרת של עבודה שאפשר להתחיל לעבוד, שאפשר על הבסיס שלה להתחיל להתקדם קדימה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. נתחיל, נעה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היינו באמצע לעבור על התוספת לתקנות שמתקנת את אותה טבלה שיש לנו בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התאמות נגישות למקום ציבורי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חושבת שנתחיל בכל התיקונים ואז נעבור לשם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לנו כמה תיקונים בסעיפים שכבר קראנו. בעמוד הראשון, אנחנו מוסיפים הגדרה: (1) בהגדרה "אדם עם מוגבלות" ו"נציבות", אחרי "אדם עם מוגבלות" יבוא "גוף ציבורי". אנחנו מפנים לסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. יש לנו פה הבהרה מי הם הגופים הציבוריים, אחר כך נראה מה מתייחס אליהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה את לא יכולה רק להפנות? למה צריך להגדיר בתוכו? הגדרה של גוף ציבורי קיימת באיזה שהוא מקום או שאת פה הגדרת? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, אני מפנה אליה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי, פה זה בשבילנו, זה לא יהיה כתוב בתוך התקנות עצמן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. (2) אחרי ההגדרה "חוק ביטוח בריאות" יבוא "חוק זכויות החולה", תשנ"ו-1996. (3) אחרי ההגדרה "טבלת הביצוע" תבוא ההגדרה: "טיפול רפואי" כהגדרתו בחוק זכויות החולה, לרבות כל סוגי הבדיקות וסוגי הטיפולים שניתנים על ידי מטפל כהגדרתו בחוק זכויות החולה, באמצעות ציוד רפואי, או שלא באמצעותו, ובכלל זה בדיקות או טיפולים כאמור שבהם מתבצעת הכנה, השהיה, התאוששות, שימור או שיקום. זו הגדרה לטיפול רפואי. ואחרי ההגדרה "מוסד בריאות קיים" אנחנו מוסיפים את ההגדרה "מטפל". << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עד כאן אני מניחה שאין הערות. אוקיי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה תיקוני ההגדרות. עכשיו אנחנו נראה איפה בא לידי ביטוי הנושא של הגוף הציבורי. אנחנו הגענו בהקראה עד תקנה 7ב החדשה בעמוד 5. נמשיך לקרוא בתקנה 7ג. מתן שירות נגיש באמצעות ספק בריאות 7ג. (א) ספק שירות המספק שירות בריאות במרפאה ותיקה, יעניק את שירות הבריאות לאדם עם מוגבלות בדרך כאמור בפסקה (1), ובתקופת הביניים שמהמועד המחייב הראשון עד המועד המחייב השלישי - - - אנחנו צריכים לכתוב 'עד המועד המחייב השלישי'. יש לנו הגדרה שלהם, המועד המחייב השלישי הוא יום ט' בטבת התשצ"ד, 31 בדצמבר 2033. זה אותן שמונה שנים שנשארו ליישום. - - - מהמועד המחייב הראשון עד המועד המחייב השלישי בדרך כאמור בפסקה (1), או באחת או יותר מהדרכים המפורטות להלן אם דרך כאמור מתאימה לסוג שירות הבריאות ובכפוף לתקנות משנה (ב) עד (ד): זאת אומרת יש לנו פה אמירה. פסקה (1) מדברת על מרפאה נגישה לפי כל הכללים שקבועים בתקנות, שאר הפסקאות מדברות על כמה חלופות להנגשה והן יחולו בתקופה שמהמועד המחייב הראשון, שזה יום התחילה של התקנות ושמונה שנים מאותו מועד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא כל כך הבנתי את סעיף 7ג. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 7ג אומר, בעיקרון השאיפה היא להגיע למרפאה נגישה, אבל במהלך שמונה השנים הראשונות מתחילתן של התקנות אפשר יהיה במקום מרפאה נגישה להציג כמה חלופות לשירות, זאת אומרת ספק השירות יכול להציע למשל לתת את השירות במקום אחר לאדם עם מוגבלות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> טיפול מרחוק, ביקורי בית. יש ארבע דרכים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ביקורי בית אם זה מתאים, לתת רפואה מרחוק אם זה מתאים, אבל זה הכול תלוי אם זה מתאים לסוג שירות הבריאות. זה נותן לו גמישות ואומר, יכול להיות שהמרפאה שלך לא נגישה, אבל כיוון שאתה מספק את שירות הנגישות בצורה אחרת, אז אנחנו חיים בשלום עם המצב הזה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> לגבי המועדים שנקבעים פה, האם לא יותר נכון להגדיר קצבי זמן מאשר תאריכים קפואים? כי זה יכול לקחת זמן עד שזה יאושר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה רוצה שמונה שנים מיום התחילה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> כן. << אורח >> עירית שביב שני: << אורח >> נראה לי שזה דווקא עדיף שיהיו תאריכים בתקנות, שיהיה יותר ברור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשנצביע נוכל לסדר את התאריכים, אבל כרגע, אם תוך יום, יומיים, שלושה, אז אין בעיה, התאריכים לא בעייתיים, אבל אם זה יתארך – << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> התאריכים האלה נמצאים בטיוטה הזו כבר שנה וחצי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, המועד המחייב הראשון הוא מפברואר, או קצת קודם, אבל - - - << אורח >> עירית שביב שני: << אורח >> אבל השלישי מקצר את התחולה לשבע שנים וזו לא הייתה הכוונה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נשנה, לכן אמרתי שאנחנו נתאים את התאריכים למועד שבו אנחנו נצביע. אני עושה סינרגיה בין שני הדברים שאתם אומרים, אנחנו נציין את התאריך, אבל נציין אותו מיום התחילה. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> הנקודה היא 2033, זה התאריך היחידי שהוא הבעייתי, הסיום, עליו צריך לכתוב משהו אחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, לצורך העניין אם אנחנו נאשר את התקנות בעוד שבועיים, שזה יהיה יולי, אז נעשה יולי בעוד שמונה שנים. << אורח >> אלכסיי קוחרצוק: << אורח >> אני מתחבר לאורלי וגם אלייך, מיכל, בעניין של איזונים. מערכת הבריאות היא מערכת בתת ספיקה מכל ההיבטים, אני גם מטפל בעצמי, ואחד הדברים שאולי אפשר עוד לשפר בסט התקנות הנוכחי זה עניין של גיל של הרופאים כי אני יודע שבסט הראשון של התקנות הגיל היה אחד ההקלות, פטורים, שהתקנות התחשבו בהם והפעם אנחנו מדברים על קט-ליין, מבחינת תאריך או מבחינת שנים, לא משנה, אבל במציאות, ואני יודע את זה גם מפרקטיקה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז איך אתה מציע? עוד לא הגענו לסעיף. << אורח >> אלכסיי קוחרצוק: << אורח >> אני רק אסיים את המחשבה. יש לנו רופאים שעובדים היום עד גיל 70 ועד גיל 80, ולכן התאריך 2033 יכול להיות בעייתי עבורם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי, אני איתך. אני אומרת שכשנגיע לסעיף הספציפי שמדבר על גילאים. יש לנו סעיף כזה, נכון? << אורח >> אלכסיי קוחרצוק: << אורח >> זהו, שלא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסעיף ירד, אבל נכנס סעיף אחר שמאפשר שיקול דעת נוסף לגבי פטורים. נעבור אחד אחד על הפטורים ואם תראו בסוף שחסר איזה משהו, שיש מישהו שאולי לא צריך - - - << אורח >> מורן פרידמן: << אורח >> אני רק רוצה להגיד כמה דברים. נכון, מערכת הבריאות היא באי ספיקה, ואני כמובן חווה את זה בכל תפקידיי, אבל חשוב לזכור שאנשים עם מוגבלות מקבלים כיום שירותי בריאות ברמה כל כך הרבה פחות טובה משאר האוכלוסייה, ולהגיד שאי הספיקה של המערכת צריכה להיות איזה שהוא הסבר ללמה אנחנו מקלים רק ישאיר את האנשים עם מוגבלות במצב הזה. זה מעמיס על המערכת, כי אדם שלא מקבל את הטיפול שלו בזמן מגיע לטיפול יקר יותר מאוחר יותר, זה מעמיס על כל דבר. אני חושבת שאם אנחנו רוצים לעשות משהו בנושא אי הספיקה של המערכת, דווקא קידום התקנות האלה זה הדבר הנכון ולא להיפך. ולגבי לוחות הזמנים, אני שוב רוצה להגיד ששמונה שנים זה לוח זמנים שהוא בעיניי לא סביר בשום צורה, הוא כל כך ארוך, דברים יתמסמסו ויילכו לאיבוד בקצב כזה. זה לא סביר לתת לאנשים כל כך הרבה זמן להנגיש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש לי שאלה אלייך, מורן. אנחנו לא באירוע של תירוץ מול עשייה, זה לא נמצא שם. כמו שפתחתי ואמרתי, לי ברור - - - << אורח >> מורן פרידמן: << אורח >> את לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אבל אני זאת שמנהלת את הדיון ואני זאת שאצביע בסוף. << אורח >> מורן פרידמן: << אורח >> אבל אני מדברת על - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מותר שקולם יישמע, אני עם חלק מהדברים מתחברת לחלוטין, גם עם שלך. תפקידנו, גם תפקידי בעיקר, למצוא את האיזון, ואני כן מתחשבת בגיל ואני לא רוצה שבן אדם – ואני תמיד אלך לפסיכיאטריה, כי אני מכירה את הפסיכיאטריה מצוין, פחות את הדברים האחרים, יש פסיכיאטר שהוא בן 81 והוא מקבל בשכונה שלו, אבל הוא מקבל בביתו בקומה שלישית ויש סביבו 200 אנשים שצריכים את השירות שלו ושניים עם כיסאות גלגלים לצורך העניין. לכן בעיניי זאת אי ספיקה כי אין פסיכיאטרים, יש אוכלוסייה שצריכה לקבל מענה, ביניהם גם אנשים עם מוגבלות, אבל יש גם כמות גדולה מאוד ועוד יותר פי כמה וכמה ללא מוגבלות, אז מה? נחייב אותו לעשות נגישות, הוא יגיד תודה רבה, אני בן 81, לא מתאים לי, יהיה חשוף לתביעות, שלום, אני אלך הביתה, לא יהיה פסיכיאטר, לא לאלה עם כיסאות הגלגלים ולא לעוד 300 אחרים. זה מה שאת רוצה? אני לא. << אורח >> מורן פרידמן: << אורח >> לא, אני לא רוצה את זה ואתם הכנסתם חמישה סעיפים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מצוין, הבנו את זה אז בסדר. << אורח >> מורן פרידמן: << אורח >> לא, חד משמעית לא. << אורח >> עירית שביב שני: << אורח >> בתקנות האלה יש המון המון פטורים, יש גם פטורים נוספים שהוספו לאחרונה לבקשת יושבת הראש, יש לוחות זמנים מאוד מאוד ארוכים. אני חושבת שאין צורך להוסיף עוד פטורים נוספים של גיל הרופאים. ובנימה כללית אני חושבת שלמרות שהתקנות לא מושלמות, אנחנו רוצים כבר להעביר אותן ולהתחיל בתהליך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז, עירית, תעני לי את לשאלה ששאלתי, לגיל הרופא, איך נפתור את הבעיה? את רוצה שגם לבן המשפחה שלי לא יהיה וגם - - - << אורח >> עירית שביב שני: << אורח >> קודם כל יכול להיות שהוא יישב במקום שלהנגיש אותו יעלה לו 5,000 שקל, אז שינגיש אותו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> או שכן או שלא. אני איתך, בוא נמצא את האיזונים. לכן אמרתי, בוא נניח שהוא בן 81 והוא גר בקומה שלישית. הוא גר בקומה שלישית, זו הדירה שלו, להנגיש את זה אי אפשר. << אורח >> עירית שביב שני: << אורח >> הוא יכול לתת שירות מרחוק, הוא יכול לתת שירות בבית המטופל, נותנים לו המון חלופות אפשרויות, יש לו תשע שנים להתארגן, לי זה נראה מספיק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, מותר. בשביל זה את פה וטוב שאת אומרת את הדברים. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> אני רק רוצה לציין שגם האנשים שמקבלים טיפול מהפסיכיאטר הם אנשים עם מוגבלות, גם אנשים עם המוגבלות הבלתי נראית הם - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, סתם נתתי דוגמה, אני מסכימה. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> אנחנו עכשיו דנים על נגישות פיזית, אבל זה לא כלל האוכלוסייה, זה גם אנשים עם מוגבלות שזקוקים לטיפול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אבל זה לא ההנגשה של התקנות הללו, לכן ציינתי אותם. << אורח >> עירית שביב שני: << אורח >> יכול להיות שיש אנשים עם מוגבלות נפשית, לדוגמה נפצע במלחמה, יש לו גם פוסט טראומה וגם מוגבלות פיזית, והוא לא יוכל לקבל את השירות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, אף אחד פה לא אומר אחרת, כולנו גם פה כי באמת אנחנו מבינים – אני אמרתי, זה לא שאנחנו עושים טובה למישהו, בעיניי זה חובה מוסרית, ערכית, חוקתית גם, כבר חוקקנו את החוק שצריך להנגיש פה, השאלה היא האיזונים, כמו כמעט כל דבר בחיים. אני מנסה, יכול להיות שאני אעשה טעויות, ואז מי שיבוא אחריי יתקן את זה, אבל אני כן מנסה למצוא את האיזון. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> לגבי שמונה שנים, הנייר סופג הכול, אבל המציאות יותר חזקה מכל דבר. החוק עצמו של תקנות הנגשה יצא בנובמבר 2019, הייתה דחייה לשלוש שנים, עד 2021, וב-2021 עשו עוד שלוש שנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> החוק הוא מ-2005, וזה דבר שצריך להתקין תקנות ב-2006. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> לא החוק, התקנות של ההנגשה, צו ההרחבה, ואז האריכו את זה בעוד שלוש שנים. זאת אומרת אחרי שש שנים, אנחנו כבר בשנה השביעית, ועדיין זה לא הסתיים כי זה לוקח זמן. שמונה השנים הם דבר הכרחי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מישהו עוד ביקש? אוקיי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (1) במרפאה ותיקה שהיא מרפאה נגישה; (2) במרפאה אחרת שהיא מרפאה נגישה, שמתקיימים בה בנוסף כל אלה, לפי העניין: (א) המרפאה ממוקמת במרחק סביר מהמרפאה הוותיקה; אם אפשר תמוקם המרפאה כך שניתן יהיה להגיע אליה באמצעות תחבורה ציבורית ומתחנת ההסעה שקרובה אל המרפאה; (ב) אם המרפאה האחרת היא מרפאה יבילה – מתקיימות בה הוראות חלק ג' בתוספת השלישית; (ג) ספק השירות מספק במרפאה האחרת שירות בהיקף של 15% לפחות, מסך כל היקף השירות שהוא מספק במרפאה הוותיקה מדי חודש בחודשו, בתדירות דומה לזו שבה ניתן השירות במרפאה הוותיקה כאמור, ולא פחות מבמשך שעה אחת לפחות בחודש; (ד) ספק השירות מספק את השירות בעצמו; זאת אומרת אם אנחנו אומרים שיש מרפאה אחרת במרחק סביר שבה מספקים לפחות 15% מהיקף כל השירות שמספקים באותה מרפאה והשירות מסופק על ידי אותו רופא או אותו מטפל או אותו ספק שירות, ואם המרפאה היבילה מתקיימות בה הוראות חלק ג', אז אפשר לספק את זה במרפאה אחרת. זו חלופה שאפשר לעשות. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> זה לא ממש ברור. התקנה הזו דורשת שהרופא עצמו יספק את השירות במרפאה חליפית, לפחות לפי מה שכתוב פה, אני לא רואה איך זה מתבצע בכלל. אני לא יודע איך זה קורה בקופות אחרות, אבל בכללית יש כמובן מתקנים של רופאים שהכללית מקימה גם לרופאים עצמאיים, ואז פתרון מהסוג הזה, במקרה שבאמת המרפאה הזו קרובה יחסית למקום מגוריו של הרופא אז אפשר לבצע, אבל אם אין לי כזה מתקן באזור אין לי אפשרות לקיים את הפסקה הזו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לי שאלה, אני חשבתי שכל המתקנים של קופות החולים נמצאים במרפאות הציבוריות, בחלק שכבר חוקק. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אני רוצה לחדד, כנראה שלא הסברתי את עצמי כמו שצריך. אנחנו מדברים כרגע על רופא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, שאני גם אבין. כשאנחנו קוראים את (ב) ו-(ג), אנחנו כותבים אם המרפאה אחרת, אם מרפאה יבילה, גם (ג) מרפאה אחרת. מה הכוונה מרפאה אחרת? מרפאה אחרת של אותו ספק עצמאי או של הקופה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שלפחות הוא נותן בה שירות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הכוונה היא של הקופה או של האדם עצמו? אני שוב חוזרת לדוגמת הפסיכיאטר, אני פסיכיאטרית ואין לי מרפאה שלי, אני מקבלת בבית. אני חברת קופת חולים מכבי, יש מרפאה של מכבי, נמצאת שלושה רחובות ממני, האם זה נכנס לכאן? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לדעתי כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר זה יכול להיות כל מרפאה אחרת, לאו דווקא מרפאה שלי אישית, ולאו דווקא של הקופה הספציפית הזו? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה ענה לך על השאלה? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> לא. אם אין לי מרפאה כזו בקרבה אז האופציה הזו יורדת מהחלופות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נסביר ונרגיע את האירוע. יש היום בישראל יותר ויותר שירותים של השכרת חדרים/כיסאות, לשעה, לחצי שעה, ליום שלם, לשבוע, לשבועיים, כמה שרוצים. אני היום יכול ללכת לרכוש כרטיסייה לחודש, לקבל טיפול במקום מסוים בכיסא שעה כל יום שני. אנחנו היום במקום אחר. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> מה אתה עושה ברהט? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה קורא לזה מרפאה? אני רוצה להבין, הרופא עצמו לא יוכל לקבל בבית, הוא יוכל לקבל רק באותו חדר שהוא יצטרך לשכור? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> איפה אנחנו נמצאים עכשיו? מה שנעה קוראת. אנחנו בסעיף שאומר שדרך המלך היא נגישות פיזית במרפאה הרגילה, אבל לאור כל מה שדובר כאן ולא נחזור עליו, על כל הקשיים, אנחנו רוצים לרבות דרכים נוספות להנגשה. זה אותה רשימה של ארבע דרכים נוספות, חוץ מלשבת במרפאה נגישה, שאנחנו שמים על השולחן. יש שם דרכים שהן פתוחות מכאן ועד הודעה חדשה. אחת, זה מה שכרגע הקראנו, כלומר תמצא או תמצאי לך מקום שבו את יכולה לשבת, או שתגיעי להסדר עם קופה שהיא תיתן לך מקום או שתשכרי כיסא כזה לכמה שעות, או כל פתרון אחר שתמצאי, זה פתוח מכל הכיוונים. אפשרות אחרת זה לעשות ביקורי בית, אפשרות נוספת זה טיפול מרחוק, אפשרות אחרונה זה להתייעץ עם מורשה נגישות ולמצוא קומבינציה אחרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה להבין. אני גרה בגבעת שמואל ואני מקבלת בביתי, אגב שלי נגיש, סתם שתדעו, אבל לצורך העניין, רק אני לא פסיכיאטרית לצערי, ואני במקום לא נגיש, מקבלת בביתי. מתקשר אליי אדם עם מוגבלות שצריך את העזרה שלי וסגרתי מרפאה פעם בשבוע בחיפה. אני מקבלת בגבעת שמואל, הוא מתקשר אליי לגבעת שמואל, מי שלא יודע, גבעת שמואל היא באזור המרכז, היא לא בחיפה. הוא מתקשר אליי כי הוא גר באזור שלי, ואני אומרת לו: אין בעיה, אני עונה על 7ג(א)(2), יש לי מרפאה אחרת נגישה שמתקיים בה הכול לפי העניין בחיפה. אז אני מיכל, עניתי על האירוע? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> התשובה היא לא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, בגלל (א), זה דורש שזה יהיה ממוקם במרחק סביר מהמרפאה הוותיקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר אני לא יכולה, אני עדיין אהיה לא בסדר. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נכון, אבל אם באזור גבעת שמואל, רמת גן, גבעתיים, קרית אונו, תמצאי מקום זה פייר אינאף, מה הבעיה? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> מי מממן את זה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הרופא, הספק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מממנת. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> צריך להבין שזו אחת החלופות שאפשר לבחור בהן. יכול להיות שאותו רופא יבחר חלופה אחרת וזה יהיה בסדר, תלוי גם בשירות שהוא נותן. אם הוא רופא עור הוא יכול גם לבחור בחלופה של לתת טיפול מרחוק, כמו שהיום עושים אצל כלל האוכלוסייה. זאת אומרת שזה רק אחת החלופות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל באירוע שלי כל החלופות אומרות שאני חייבת מרפאה אחרת לידי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אלה לא חלופות, אלה כולם תנאים למתן במרפאה אחרת, אבל זה חלופה אחת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מרפאה אחרת, חייבת להיות לידי ולא במקום אחר. בסדר. אני מציעה גם לעצמי, כי קראתי ולא התעמקתי עד כדי כך, אז טוב שאנחנו עושים את זה. בואו נשמע את כל החלופות ואז נדבר על כל אחת ואחת, למי שיש הערות. בקיצור כל החלופה של (א), (1) עד (3) זה כל מה שקשור למרפאה אחרת, חוץ מהמרפאה הראשית שבה אני מקבלת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (3), שלא נכלל במרפאה האחרת, הוא בביתו של האדם עם המוגבלות. שזה אומר ביקור בית. (3) בביתו של האדם עם המוגבלות; (4) באמצעות תקשורת מרחוק; לעניין זה, "תקשורת מרחוק" – לרבות באמצעות שיחת טלפון, שיחת וידאו, תקשורת בו-זמנית או באופן הידודי (אינטראקטיבי); << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> רק לתקן, באופן הידודי ואינטראקטיבי, כלומר גם וגם. חסר שם ו"ו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה הידודי? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> יש מילה יותר טובה, אינטראקטיבי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה אותו דבר? למה לכתוב את זה פעמיים? למה הידודי ואינטראקטיבי? אם זה אותו דבר תשאיר 'הידודי'. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא, מה שצריך להיות רשום שם, תקשורת בו-זמנית ובאופן הידודי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ואינטראקטיבי זה פירוש של ההידודי. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נכון. זו מילה בעברית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, שאנשים ילמדו, ייכנסו לגוגל ויבדקו מה זה. אנחנו בעברית. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כשאנחנו עושים שיחה באופן הידודי זה אומר שצד אחד יכולים להגיב אחד לשני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בו-זמנית, אמרת תקשורת בו-זמנית ובאופן הידודי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל זה אומר שזה לא שאני שולחת מייל ואני אקבל תשובה, אלא זה צריך להיות שיח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (5) באמצעות דרך אחרת לפי ההוראות האלה: וכאן אנחנו לא הולכים למשהו מאוד ספציפי, אלא באמצעות דרך אחרת דבר פתוח, לפי ההוראות האלה. (א) הדרך האחרת טעונה אישור מנומק בכתב של מורשה לנגישות השירות, לפי התנאים שהורה באישור; << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה רק להבין, מורשה לנגישות הוא בנציבות, לא במשרד הבריאות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא אדם שיש לו הכשרה לתת אישורים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הוא מכיר את מערכת הבריאות? האם האג'נדה שלו היא נגישות או האג'נדה שלו היא בריאות, או האג'נדה שלו היא גם וגם? כי בעיניי הוא צריך להיות אדם שיש לו את שניהם, הוא צריך להבין גם את האירוע הבריאותי וגם את האירוע של הנגישות בו-זמנית, כי חלק מהאיזון זה ליצור את האיזון בין שני הדברים הללו ולא רק את הנגישות. << אורח >> עירית שביב שני: << אורח >> הוא מקבל תשלום מספק השירות רק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אולי זאת בעיה, תיכף תעלו אותה, אני רק מדברת על זה שבעיניי הבן אדם צריך להיות עם אוריינטציה גם בריאותית וגם נגישותית, ולא רק נגישות. << אורח >> מורן פרידמן: << אורח >> כמורשת נגישות שירות אני יכולה להגיד לך שזה בדרך כלל איך שדברים קורים, אנחנו רואים את הנגישות ואנחנו רואים גם את הלקוח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא את הלקוח, את המערכת. << אורח >> מורן פרידמן: << אורח >> הלקוח הוא המערכת, הוא מבקש את האישור, הוא מבחינתי הלקוח. האיזון הזה זה העבודה היום יומית של מורשי נגישות שירות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בסדר, השאלה מי בוחר אותם. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני בוחר, הלקוח בוחר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> פה יש מרחב בחירה לאדם לבחור לאיזה מורשה נגישות הוא יפנה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הלקוח בוחר אותם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אמרנו שיש אישור מנומק של מורשה הנגישות והאישור צריך להינתן לפי התנאים שהוא ראה באישור. (ב) האישור המנומק יכלול הסבר מדוע ספק השירות בחר שלא להעניק שירות נגיש באחת או יותר מהדרכים שלפי פסקאות (1) עד (4); פסקה (1) זה הנגיש ביותר, (4) זה תקשורת מרחוק. למשל אם זו מרפאה שאי אפשר לעשות מרחוק אז זה כמובן נימוק אחד מאלה. (ג) אישור כאמור בפסקה זו יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה; מורשה הנגישות רשאי לשוב ולהאריך את האישור כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) לתקופות נוספות ובלבד שסך כל התקופות של האישור לא יעלו על שנתיים במצטבר; זאת אומרת יש לנו אישור, הארכות ומצטבר. כל שנתיים הוא צריך לבחון מחדש. האם אפשר לתת מעבר לשנתיים אישור כזה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לפי ההצעה לא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (ד) הארכה של אישור כאמור בפסקה זו תינתן רק אם השתכנע מורשה הנגישות לשירות כי ספק השירות ביצע את הדרך האחרת שאישר לפי התנאים שהורה ובהתחשב בכך שתלונות מטופלים שהועברו לספק השירות, נבדקו וטופלו בצורה מספקת; זה הדברים שהוא צריך לבחון כשהוא בא להאריך. (ה) ספק השירות ומורשה לנגישות השירות ישמרו את האישור וכל הארכה שלו; משרד הבריאות רשאי לפרסם טופס מומלץ לאישור לפי פסקה זו ולהארכה שלו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ב-(ב), מבחינה תחבירית, מבקש שלא להעניק לו. האישור המנומק יכלול הסבר מדוע ספק השירות מבקש שלא להעניק את השירות, הוא לא בחר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מדוע ספק השירות מבקש שלא להעניק. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אני בכוונה רוצה לקחת את הנוסח הזה לקצה ולדבר על רהט. אני לא סתם שאלתי מקודם מה עושה רופא ברהט, שאין לו תשתיות, אין לו מבנים, הוא לא יוכל למצוא מקום חלופי. לגבי טיפול בבית, שוב, זה עניין של שיקול אישי של כל רופא ורופא, אני לא רואה את הרופאים מתחילים לרוץ לטיפולי בית. ולגבי הנגשה של שירות מקוון, אנחנו חייבים לזכור שבמסגרת התקנות השירות הזה גם כן צריך להיות נגיש, זה לא סתם שפתאום עכשיו הוא נותן מספר טלפון ותתקשרו, מה יעשה בן אדם חירש? הוא גם צריך את ההתקשרות. צריך שם מנגנון שלם של תקשורת מקוונת שתאפשר גישה לכל בעלי המוגבלויות. זה כרגע לא נפתר פה, אלא רק בכותרות כלליות. והשאלה שאני שואל, מה עושה רופא כזה שנמצא בתוך סביבה מאוד מאוד בעייתית ומאתגרת של תשתיות, הוא לא יכול לספק את החלופות והשנתיים שלו של הפטורים נגמרו, האם אנחנו סוגרים את המרפאה? זו המשמעות של התקנות כרגע. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> זה בדיוק התיקון שאנחנו רוצים להציע היום, שהקופה יכולה לפנות למשרד הבריאות, לוועדת ממונה ולבקש אישור על פגיעה במהות השירות. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אבל מה עושה הרופא הפרטי שלא עובד עם הקופה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> רופא פרטי שלא עובד עם הקופה יכול לגשת לנציבות ולבקש - - - << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אבל זה לא כתוב פה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא הכול כתוב כאן בתקנות, יש כאן שכבות שנמצאות בחוקים והם לא פה. התקנות לא חוזרות על מה שיש בחוק, אבל צריך להכיר את זה. דיברנו בפעם הקודמת, יש כאן ארסנל שלם, רחב מאוד, אני אישית לא מכיר בשום מקום בעולם הנגישות שניתן ארסנל כזה רחב להנגשה מבנית בשום תחום. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אבל זה גם צריך להיות ישים. אם סט הכלים לא ישים סט הכלים לא עוזר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יהודה, אתה רוצה להסביר על הפטורים שניתנים מכוח החוק ומכוח התקנות בניין קיים? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> למשל לגבי החלופה פה שאדם בוחר להנגיש פיזית את המבנה שלו. בתוך התקנות, כבר התחלנו לקרוא בפעם שעברה, יש רשימה שלמה של הקלות מובנות להנגשה הפיזית. למשל יש הקלה בדירת מגורים, מראש החרגנו כאן צורך בשירותים נגישים. ועוד ועוד. יש שם חבילה שלמה שאני לא אתחיל למנות אותם. זו לא שנה ראשונה שאנחנו עוסקים בזה ועם פינצטה מחפשים איפה עוד ועוד להקל. זה נמצא בתוך החלק המבני, כלומר אדם בתהליך הנגשה פיזית, כשהוא בא להנגיש את המרפאה שלו יוכל להיעזר, אם הוא חושב שמגיע לו פטור, ועם מורשה נגישות, הוא לא צריך לגשת לאף אחד חוץ מלאותו בעל מקצוע והוא יהיה פטור. למשל. יש את החלופות שקראנו עכשיו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא שאל אותך שאלה, ואני ארצה תשובה, אם אחרי שנתיים נגמר האישור המיוחד, אז אמרת אם זאת קופה היא יכולה לפנות למשרד הבריאות ולבקש אישור קבוע לפטור לאותו ספק. ואם זה ספק פרטי? לא הבנתי מה אמרת. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> ספק פרטי יכול לגשת לנציבות שוויון, נציבות שוויון מוסמכת לתת לפי החוק, לא לפי התקנות, פטור מסיבות כלכליות ולבקש פטור מהנציבות. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אבל זה לא כלכלי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מופיע בחוק? לגשת לנציבות? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הפטור הכלכלי נמצא בחוק שוויון בסעיף 19יג עד יד1, או משהו כזה. נוכל למצוא אותו. יש שם פטור כזה, זה פטור בסיסי לכל אחד שלא יכול לעמוד בדרישות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ויש פטורים גם לפי תקנות בניין קיים, הם חלים? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> גם, ודאי. בגלל שאנחנו מאמצים פה אידיאלים קיימים. << אורח >> עירית שביב שני: << אורח >> גם תקנות נטל כבד מדי שמאפשרות פטור אוטומטי. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אבל אין על מערכת הבריאות, אז איך הם זכאים לזה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, אתם מדברים ביניכם ואני לא מבינה כלום, אז חבל. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני רוצה להסביר. הגענו עם הטיוטה הזאת למצב שחוץ מלא לאשר אותה במובן העמוק, שלא תהיה דרישה, אנחנו כבר לא יודעים איך עוד להנמיך את הדרישות. שי, גם האמירה שלך היא אמירה כללית, היא לא אמירה פרטנית. כמו שעשינו בזמנו עם בתי החולים וקופות החולים, התחלנו לעשות, בדיוק כמו שאורלי הציגה, מתחילים לזוז. יש תקלות, יש בעיות, הקופה יודעת להגיע למשרד, להציג בעיות לפטור פרטני, חושבים עליהן, פותרים ומתקדמים. כנ"ל גם הנציבות. אני יכול להגיד מהצד, גם הנציבות, למרות שמפחדים שלא ניתן פטורים, הנציבות עיניה בראשה והיא נותנת פטורים, במיוחד במקומות שראוי. אני אומר את זה מכמה שנים של עבודה בעולמות האלה. וגם פה, יש פה כבר מלכתחילה אין סוף דרכי בחירה לרופאים השונים, בוא גם נזכור שיש גם רבים שיושבים במקומות שהם נגישים, אז בכלל אין להם בעיה. אבל גם באותם אלה שמצבם דה פקטו, לא באמירות כלליות, הוא לא נגיש, יש כאן ארסנל שנבחן אותו. דרך אגב, אותה חלופה שהקראנו עכשיו, תבוא למורשה נגישות, תתייעץ איתו מה לעשות, ותמצאו out of nowhere חבילה. אי אפשר להגיב בנפנופי ידיים, זה לא עובד, תציעו, מה אתם מציעים? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אני אציע. אמרנו את זה כמה פעמים ונגיד עוד פעם, כי אני חושב שבמסגרת הדיון הזה זה נחוץ, אנחנו בהחלט בעד הקידום של התקנות, רוצים שזה ייצא לדרך, חושבים כמו כולם פה שזה סופר חשוב. יחד עם זאת להיכנס עם תקנות שהן יותר חורים מגבינה זה קצת בעיה, ובטח לתקן את זה על הדרך. לשמחתי אנחנו כבר למודי ניסיון, עברנו בכל הקופות תהליך מאוד מאוד עמוק של הנגשת האתרים שלנו ולכן אנחנו מאוד מאוד מודעים למה המשמעויות של הדבר הזה. אותי מפחיד בתקנות מהסוג הזה, לא החלופות ולא האופציות, הכול בסדר, הקטע שסוגרים בפלומבה את לוחות הזמנים לקבלת הארכות ותיקונים. אני בכלל הצעתי במסגרת התקנות, באופן כללי על כל התקנות של הבריאות, ולא רק על התוספת השלישית, להכניס סעיף שיאפשר למשרד הבריאות להיות גורם שאפשר לפנות אליו בכל עניין ובעיה, שיקבלו החלטה. אני כקופה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נטען פה שזה כתוב. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> שי, או שלא קראת את הטיוטה, זה בדיוק - - - << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> קראתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נקרא ונמשיך הלאה. כנראה שפספסת, כנראה התפספס משהו. זה די עבה, אז כך שטבעי שהתפספס משהו. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> את נתת דוגמה מצוינת של פסיכולוג או פסיכיאטר. אני דיברתי אישית עם הרופאה שלי ב-25 השנה האחרונות, היא כבר בגיל פרישה, נמצאת ברעננה. היא עובדת יום בשבוע עם הקופה, היא עובדת שש שעות. איך מחשבים 15% משש שעות? ואיפה היא בדיוק תשכור חדר לשש שעות? זה במקרה היא רופאת משפחה, אבל מה עם רופא שהוא צריך גם ציוד? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא עובדת אצלך שש שעות, אתה מתכוון. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> היא עובדת פעם בשבוע, היא רופאת משפחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה מדבר בתור מאוחדת? << אורח >> רון אייזן: << אורח >> מאוחדת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז היא עובדת אצלכם שש שעות. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> עבור מאוחדת מהבית שלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למאוחדת ברעננה אין מקום שהיא יכולה ללכת אליו? אני לגמרי עם מערכת הבריאות, אני יודעת עד כמה היא קורסת, עדיין יש חוק, יכול להיות שאני הייתי כותבת אותו אחרת, אבל יש חוק שמחייב את משרד הבריאות ואת מדינת ישראל להנגיש וזו חובה שהיא כתובה. התקנות לא יכולות לשנות את החוק, החוק קיים, אני רק מסבירה שזה מצריך מאמץ. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> מה עושים עם רהט? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל דיברו על רהט ואמרו את כל ה - - - << אורח >> רון אייזן: << אורח >> מה עושים עם הפריפריה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם ברהט אין אינטרנט ואין מבנים ואין כלום ואין שום דבר, פונים לזה ומקבלים שנתיים. אני לא יודעת אם אפשר לעקוף את זה או לא, אני לא יודעת אם אפשר ישר לקבל את הקבוע במקום לטרטר את המערכת. אגב אפשר ישר ללכת למשרד הבריאות ולא להתחיל את כל התהליך שמפורט פה בתקנות ולהגיד: אתם מכירים את רהט, הנה המצב, אין אינטרנט. אני לא יודעת, אני מדמיינת מקום אחר, לא נקרא לו רהט, לא רוצה להגיד שמות, מקום מסוים במדינת ישראל שאין אינטרנט ואין מבנים ויש רק אוהלים ואין כלום ויש שם רופא שמקבל באוהל שלו ואין הנגשה בכלל, אי אפשר גם לעבור בין הבתים, רק עם חמור. אז מאה אחוז, מתקשרים למשרד הבריאות, משרד הבריאות מבין את האירוע ואומר: יש לכם פטור, אל תעשו את זה. דוגמאות כבר ניתנו על רהט וזאת התשובה שיש לי להגיד לך. ולא זאת מרעננה שבמקרה זה לא רהט, אתם תצטרכו להתאמץ ולעשות לה - - - << אורח >> רון אייזן: << אורח >> זה לא אנחנו, זה רופאים עצמאיים שיחליטו שהם מפסיקים להיות רופא וייצאו לנו רופאים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, אם תשלמו להם יותר כסף אולי הם כן יבואו. לא יודעת מה להגיד לך. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> זה לא קשור לכסף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוודאי שזה קשור גם. יותר טוב לה לשבת בבית שלה ולעשות אצלך בבית, שוב, זה בסדר גמור, מותר לה, אנחנו לא כופים על אף אחד, ויש דרכים ויש תמריצים כן לעודד אותה לבוא גם שעה בשבוע, שעה וחצי, לשבת במרפאה אצלכם. קשוח, אבל כן, אבל זה לא נראה לי מוגזם מדי. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> להגיד שעה וחצי בשבוע לשבת ו-15% לתת שירות לאנשים עם מוגבלות, זה רק לאנשים עם מוגבלות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל היא לא צריכה להמציא את זה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא, יושבים במקום אחר שמקבל את כל הציבור. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> אז זה לא ייקח את כל הנושא אחורה לאנשים עם מוגבלות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ככל שידוע לי אין פטור מתור במערכת הבריאות. אם היא כבר יושבת שם, היא צריכה לשבת שם 15% ואין בשכונה שלה אנשים עם מוגבלות, אז מה, אז היא תשב ותסתכל על התקרה? מותר לה לקבוע גם לאחרים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא מותר, זאת הגדרת השירות, אני מקבל שם את כולם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק. בוא נניח שהתמלא לה כל השעה וחצי לאנשים שהם בלי מוגבלות, מתקשר מישהו ורוצה, סליחה, אז בעוד שבועיים אתה תבוא. מה לעשות? זה כמו כל אחד, או שתתאמץ ותגיע למקום שהוא לא – הבן אדם עם מוגבלות. אין כאן בתקנות האלה משהו שאני לא יכולה לתת לו, גם אם הייתי רוצה, זה לא התקנות. << אורח >> מורן פרידמן: << אורח >> משהו לגבי החלופה של מרפאה אחרת. בסעיף (א) מצוין תחבורה ציבורית, אנחנו מבקשים שיוסיפו גם מקום חניה נגיש. אנשים שלא מתניידים בתחבורה ציבורית, כי הם לא יכולים לעשות את זה, שיהיה להם מקום חניה גם. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> מדובר על השכרה של מקומות, הבן אדם לא יכול לשכור מקום עם חניה. << אורח >> מורן פרידמן: << אורח >> שיהיה בסביבה. << אורח >> עירית שביב שני: << אורח >> אין דרישה לחניה נגישה, יהודה? יש דרישה לחניה נגישה במרפאה? << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> רק אם יש במקרקעין חניות, אבל אם למרפאה אין במקרקעין הם רק מבקשים מהעירייה להקצות שם חניה. ושוב, אנחנו ראינו במרפאות, גם של כללית, הקצו חניות, עדיין לא עומד שם בן אדם ויכול לבדוק שאדם נכה אחר לא חונה. << אורח >> מורן פרידמן: << אורח >> זה לא מה שאנחנו מבקשים, רק שתהיה חניה נגישה באזור של המרפאה. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> אבל אי אפשר לכתוב את זה בתקנות. << אורח >> מורן פרידמן: << אורח >> כמו שאת כותבת ניתן יהיה להגיע אליה באמצעות תחבורה ציבורית. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> אדם הולך ושוכר, לא יודעת איפה – << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו מדברים כאן על אנשים פרטיים, לא רק על הקופות. מה, עכשיו הוא יחפש איפה יש חניה? << אורח >> מורן פרידמן: << אורח >> כל בניין חדש מחויב בחניה נגישה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש כאן אירוע שאתם לוקחים ספק שהוא מרפאה פרטית, אבל יש גם אדם שהוא לא רוצה קופה והוא לבד, אין לו קופה שהוא יוכל להגיד לה שתיתן לו ותעזור לו. גם רופא פרטי, איך הוא יילך לחפש עכשיו בכל ה - - - << אורח >> מורן פרידמן: << אורח >> כל בניין חדש שקם היום ויש לו חניון מחויב בחניות נגישות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, אם העירייה לא עמדה בזה, תתבעי את העירייה, לא את הבן אדם עצמו. אני לא מוכנה. בואו נתקדם. לא מבינה, אם בכל בניין חדש יש מקום חניה, אז מצוין. אז את רוצה לכתוב שרק בבניינים חדשים הוא יכול לקחת? << אורח >> מורן פרידמן: << אורח >> אנחנו רק מבקשים שכמו שיש תחנת הסעה ותחבורה ציבורית בסביבה, שיהיה גם מקום חניה נגיש בסביבה. לגבי תקשורת מרחוק, אנחנו מבקשים שגם שם תהיה דרישה לתקשורת מרחוק נגישה ולא רק תקשורת מרחוק. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> בדיוק על זה אני רוצה להגיד, אין ויכוח שחייבים שגם תקשורת כזו תהיה נגישה, וגם בהמשך למה ששי מקודם העלה וגם את מעלה, זה לא המקום לטפל בזה. הטיפול בנושא הנגשת תקשורת, אנחנו צריכים לעשות אותו בצורה נכונה ומסודרת ולא על הדרך במסגרת פרק השירות. << אורח >> מורן פרידמן: << אורח >> אני מסכימה, רק שתהיה המילה 'נגישה'. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. בזום, בית איזי שפירא, לירית שפיר שמש. << אורח >> לירית שפיר שמש: << אורח >> בוקר טוב לכולם ותודה רבה על הדיון החשוב הזה. מה שאני רוצה להגיד, אני רוצה להתייחס לדיון על התאריכים, אני כן חושבת שאנחנו חייבים להשאיר את התאריכים האלה שכבר קיימים, גם ככה הם ארוכים מדי, היה עדיף לקצר אותם, אבל אם כבר, כי אני חושבת שאנחנו חייבים, גם אם התקנות האלה הן לא מושלמות, יש בהן לא מעט בעיות, עדיין אני תומכת בעמדה שהציגה גב' אורלי בוני ממשרד הבריאות, שאנחנו צריכים להתחיל להתניע את המערכת ולאפשר ככל הניתן לאנשים עם מוגבלות את זכות הבחירה שלהם בכל מרפאה עצמאית של הקופה או פרטית, כמה שיותר וכמה שיותר מהר. כאשר התאריכים האלה, שאנחנו כבר רשמנו בתקנות, הם נמצאים שם, זה מחייב אותנו להצביע על התקנות כמה שיותר מהר ולא למרוח אותן, הן לא חמאה על לחם. אז אני מבקשת בשם פורום בריאות ובשם הרבה מאוד אנשים עם מוגבלות, מיליון וחצי אנשים בארץ הזאת, חלקם זקוקים לנושא של ניידות, אני מבקשת שכמה שיותר מהר אנחנו נגיע להצבעה על התקנות האלה ונתחיל ליישם, גם כדי שהקופות לא יישבו בערפל ושימשיכו תוכנית עבודה עם משרד הבריאות. דבר נוסף קטן, זה על העניין של חניה. אני חושבת שמי ששוכר מקום חליפי בגלל שהמרפאה שלו אינה נגישה כן חייב לדאוג לנושא של חניה נגישה כי בלעדיה זה לא משנה אם יש בית שימוש נגיש ודרך נגישה ודלפק נגיש, אם הוא בכלל לא יכול לחנות שם, כי הוא לא יכול לבוא בדרך אחרת, הוא חייב לבוא באוטו שלו כי הוא בכלל לא יכול לעלות על תחבורה ציבורית, שלא לדבר על זה שתחבורה ציבורית המון פעמים בורחים לנכים, לא רוצים להעלות אותם, זה גם בעיה גדולה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רק רוצה לשאול, אמרנו שהמרפאה האחרת צריכה להיות מרפאה נגישה, היא צריכה לעמוד בדרישות שהתחלנו לקרוא אותן כבר בתוספת השלישית, אז השאלה אם זה לא נותן לנו התייחסות. הרי יש שם לגבי בניין קיים התייחסות להגעה למקום. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני אסביר בקצרה. מה שלירית העלתה, היא העלתה טענה חשובה, שאם אני יושב במרפאה אחרת, ראוי שגם תהיה שם חניה נגישה. אבל צריך לזכור את התמונה הכוללת, גם אם המרפאה שלי הוותיקה הבסיסית נגישה, לא בהכרח יש אצלי חניה נגישה צמוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. לא נשים בן אדם בחוץ שישמור. אנחנו מכירים את המצב במדינת ישראל, הלוואי שזה היה אפשרי, זו גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בעמוד 18, בדרישות שדרשנו מהמרפאה הנגישה. זה רק השילוט, סליחה, מתנצלת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תרשמי לך כוכבית, כשנגיע נגיע, אנחנו לא סוגרים היום את האירוע. נמשיך. עו"ד רויטל לן כהן בזום ואחר כך בתאל זרח. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> תודה רבה, גברתי. אני רוצה להתייחס לדברים שעולים פה ביחס לכן נגיש, לא נגיש, פטורים, זמנים, אני רוצה להזכיר כמה שנים החברה מדירה בהתנהלות שלה אנשים עם מוגבלות מכל מקום, כולל משירותים בריאותיים. לא יעלה על הדעת שתמיד יהיה השיקול הזה של אם אנחנו נחייב אז לא יהיה גם לחברה הכללית. סליחה, אז שלא יהיה, ואני אגיד לכם למה. כי מבחינת מדיניות ציבורית יש דרכים מסוימות לקדם שינוי, חלק מהדרכים לקדם שינוי הוא לכפות משהו שאם לא יעשו אותו לא יוכלו לתת שירות בכלל. אז אם מישהו רוצה להיות רופא עצמאי, יואיל בטובו, לא אכפת לי בן כמה הוא, למצוא גם מקום נגיש. לכן אנחנו נישאר לעולם מאחור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רויטל, אני אפסיק אותך. אני רוצה לשאול אותך שאלה מאוד טובה, את יושבת בכיסא שלי, אין אנשים שרוצים ללכת לרפואה, אין, לא רוצים, אני צריכה למשוך ולתת תמריצים לאנשים להיות רופאים. מה את אומרת להם? מי שרוצה להיות רופא, מאה אחוז, שיעשה גם את זה, אם לא, שלא יהיה רופא. את צודקת, שלא יהיה במדינת ישראל רופאים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> סליחה, מי שרוצה להיות רופא - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רויטל, גם אני אמא לילדים עם צרכים מיוחדים, יש לי ילד כזה. כולנו מבינים את האירוע, יחד עם זאת אני לא מוכנה, יכול להיות שתשב פה מישהי אחרת ותשכנעי אותה, אני לא מוכנה למיטת סדום, אם לי אין, שלא יהיה גם לאחרים. את מוכנה, מותר לך. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> זה לא מה שאני אומרת ואני רוצה להסביר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, את אמרת את זה. את אמרת, וכתבתי את זה, השיקול שאם לא יהיה לחברה הכללית לא רלוונטי, שלא יהיה. אני משפטים כאלה לא מוכנה לקבל. סגרת אותי, נעלת אותי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אבל את לוקחת את ההסבר שלי למקום אחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את יכולה להמשיך, אני ננעלתי. אם זה הטיעון אני ננעלתי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אז תני לי בבקשה להסביר. אני חזרתי על מה שאת אמרת, את אמרת לא יכול להיות מצב שבו התוצאה תהיה שבגלל שחייבים נגישות אז לחברה הכללית לא יהיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, אני אומרת את זה עוד פעם, אני לא מוכנה לזה. את מוכנה, בסדר, זכותך. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אז אני רוצה להתייחס לזה ואני רוצה גם להסביר. מי שרוצה להיות רופא הוא רוצה להיות רופא, הבעיה שהוא לא רוצה לעבוד במערכת הציבורית היא לא כי יש לו מקום נגיש או לא נגיש, היא כי המערכת הציבורית משלמת גרושים ולא מעריכה את העבודה שלו, לא מבחינת תנאים ולא מבחינת שכר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את צודקת, אז עכשיו נפתור את זה פה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אם המערכת הציבורית הייתה משלמת מבחינת תנאים ושכר תנאים טובים, הנגישות הייתה פרט שולי. לא יכול להיות שאנחנו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מדינת ישראל העלתה ב-40% את השכר. רויטל, דברי לגופו של עניין. מה יש לך להגיד לגופו של עניין על התקנות? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לגופו של עניין, במדיניות ציבורית צריך לפעמים לייצר לחץ. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי, עכשיו אני שואלת אותך, מה את רוצה בתקנות שקראנו עד עכשיו, מה מפריע? יש לך הערות ספציפיות מעבר לאמירה כללית? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> מפריע לי שכל הזמן ההתחשבות היא לעולם בכולם, חוץ מבאנשים עם מוגבלות. אני לא מדברת על נקודה מסוימת ופסיק, אני מדברת על התפיסה הכללית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, תודה, רויטל. אני חולקת עלייך מהתחלה ועד הסוף, מותר לנו לחלוק וזה בסדר. אני לא מוכנה שיהפכו את האנשים עם מוגבלות למסכנים, הם לא מסכנים, החברה הכללית רואה אותם. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> בדיוק, הם לא מסכנים, זכותם לקבל שירות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> החברה הכללית רואה אותם, בשביל זה אנחנו יושבים פה שעות על שעות על שעות ורוצים לדייק, רוצים גם להיטיב איתם. אני חושבת, לכל מי שיושבים פה בחדר ולכל מי שיושבים בזום, הכבדה יתרה על כלל הציבור תרגום נזק לאנשים עם מוגבלות. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אבל הסעיף של הכבדה יתרה כבר נמצא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את רוצה שאני אוריד אותך? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> זה כאילו מעל ההכבדה בונים עוד קומות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, רויטל. אני רוצה לומר בצורה חד משמעית מה אני חושבת. אתם יכולים להביא עוד חברי כנסת שיבואו לפה ויגידו את דעתם, כי נראה לי שבסוף רק אני אצביע, אתם רוצים שיהיו פה יותר דעות, שישמעו עוד דעות? אז תזמינו, אני אומרת את דעתי. אני חושבת שהאיזון זה שם המשחק וצריך לאזן את זה. כשאנחנו נכביד יתר על המידה יפגעו בילד שלי ואני לא רוצה שהילד שלי ייפגע, אני רוצה שהחברה תקבל אותו באהבה ותבין שכולנו יכולים להיות שם. כל אחד מאיתנו שפה יושב יכול להיות מחר אדם עם מוגבלות ולכן צריך להתחשב בנושא הזה, לפקוח את העיניים לרוחב ולא כאן ועכשיו, ולהבין שאם נמאיס משהו על הציבור ונטיל עליהם עומס יתר אז אנחנו פשוט רק נלך אחורה 200 שנה. זו דעתי. האם התקנות האלה מאוזנות? יכול להיות שכן ויכול להיות שלא, אני אשאל את ההורים ואת כל הנציבות והם יגידו שזה לא מאוזן מספיק, קרי לא מספיק מונגש, אני אשאל אולי את הרופאים העצמאיים או את קופות החולים, הם יגידו – ולפעמים דווקא כשכל הצדדים לא מרוצים זו כנראה הפשרה הטובה ביותר. בואו נמשיך הלאה ונתקדם, כי חבל, כל אמירה כזו אנחנו רק – אתם רוצים כולכם שהתקנות יעברו כמה שיותר מהר, תעזרו לזה, כי אני יכולה לנהל עכשיו דיונים פילוסופיים ארוכי טווח ואנחנו לא נגמור את התקנות האלה גם לא בעוד ארבע שנים. << אורח >> בתאל זרח: << אורח >> שלום. אני עם צרכים מיוחדים ועם מוגבלויות. אני רוצה להגיד לכם קודם כל שאני משתלבת בעיריית רמלה וברשת המתנ"סים ברמלה ואני עושה הרבה דברים. בזכות ראש העיר מיכאל וידל שהוא דואג לי ומשלב אותי ועוד בוגרים ובעלי צרכים מיוחדים ומוגבלויות בכל מקום במחלקה ובעירייה אני משתלבת ואני עושה הרבה דברים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יפה, כל הכבוד. << אורח >> בתאל זרח: << אורח >> אני רוצה גם להגיד יישר כוח לקופת חולים כללית ברמלה, בעתידים, הם דואגים לי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פרסומת, הנה בבקשה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא ידעתי, אני חייבת לומר ליתר הקופות, לא כתוב לנו. בתאל, יש לך משהו להגיד לנו לגבי התקנות הספציפיות שאנחנו עוסקים בהן היום? << אורח >> בתאל זרח: << אורח >> כן, שחשוב לשלב בוגרים עם צרכים מיוחדים בקהילה ובחברה. אני אגיד לכם משהו, אין על מיכאל וידל, הוא משלב אותי ועוד בוגרים בעירייה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, בתאל, אנחנו חייבים להמשיך עם התקנות, תודה רבה. << אורח >> בתאל זרח: << אורח >> אוקיי, בכיף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חן לוי ממאוחדת. אני אתן לך כי ביקשת, אבל יש לנו פה נציג ממאוחדת. פשוט צריך להגיע לפה מי שיכול. << אורח >> חן לוי: << אורח >> אני מצטער שאני מאחר, אני מגיע, אני בכניסה. רציתי להתייחס ולהתחבר לדברים שרון אמר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אני מציעה שכשתגיע לפה ותיכנס נשמע אותך. בינתיים אנחנו מתקדמים. << אורח >> חן לוי: << אורח >> בסדר גמור, תודה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו בעמוד 7 בתקנת משנה (ב). (ב) ספק שירות המעניק שירות לפי אחת או יותר מהדרכים האמורות בפסקאות (2) עד (5) בתקנת משנה (א), יספק באמצעותה שירות שווה באיכותו לשירות שהוא נותן במרפאה הוותיקה, ויספק שירות בריאות גם בכל אותם סוגי מקרים ומצבים רפואיים שבהם הוא מספק שירות בריאות במרפאה הוותיקה. בחרנו בחלופה, אבל עדיין צריך לתת את אותו שירות באותה איכות ובאותם עניינים שנותנים במרפאה הרגילה. (ג) ספק שירות המספק שירות בריאות בדרך מהדרכים האמורות בפסקאות (3) עד (5) בתקנה משנה (א), לא יספק שירות באמצעותה אם מתן השירות בדרך זו מסכן את האדם עם מוגבלות יותר מאשר אילו ניתן במרפאה הוותיקה; זאת אומרת לא נעשה שירות מרחוק אם זה באמת מסכן. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> מי מחליט על זה? << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> הרופא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, שיקול הדעת הרפואי. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> זה שיקול דעת מקצועי בלבד. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> לא כתוב שהוא מחליט. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מסכן מבחינת הטיפול? מבחינה בריאותית? << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> כן, מבחינה רפואית. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה לא רק הבריאותית, זה גם בטיחותית. תשאירו את זה כמו שרשום כאן, כי למטפל יש שיקול דעת, הוא או היא בעלי הבית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נשאיר כפי שזה. (ד) ספק שירות המספק שירות בריאות, באמצעות אחת מהדרכים האמורות בפסקאות (3) עד (5) לתקנת משנה (א) יספק את השירות בעצמו ובזמינות מועדים דומה ככל האפשר, לשירות שהציבור מקבל ממנו במרפאה הוותיקה. המטרה היא שלא ייווצרו שם תורים מאוד ארוכים שלא קיימים במרפאה הוותיקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, למרות שצריך לקחת בחשבון, שוב, שלפעמים אדם עם מוגבלות קשה, עד שהוא מגיע, זה אך טבעי שזה יהיה יותר ארוך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, אבל אני מניחה שהדגש פה הוא על הזמינות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אבל מה לעשות, אם הוא שם 15% ובמרפאה רגילה שלו הוא נמצא 85%, אז היחס יהיה בהתאם, מה לעשות שבנגישה הוא יהיה פעם בשלושה שבועות ולא כל יום. לכן זה לא כל כך ברור לי. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הדרישה לזמינות דומה מוחרגת ממי שיושב במרפאה אחרת 15%. פר הגדרה זה לא יכול להיות וזה מוחרג, לכן זה רק (3) עד (5). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לגבי או מה שמורשה הנגישות אישר או תקשורת מרחוק או בבית המטופל. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נכון, דקדקנו את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זימון תורים לשירות בריאות נגיש 7ד. (א) זימון תורים לשירות בריאות שניתן לפי תקנה 7ג(א)(2) עד (5), ייעשה במסגרת המנגנון הקיים לזימון תורים במרפאה הוותיקה, או שיתבצע בתהליך נפרד, פשוט, בהיר וזמין לציבור, שלא יפחת מאיכותו של מנגנון זימון התורים למרפאה הוותיקה. (ב) ספק שירות יציין בהצהרת הנגישות, מידע מפורט כיצד ניתן לזמן תור לשירות בריאות שהוא מספק לפי תקנה 7ג(א)(2) עד (5). יש פה דגש על זימון התורים ופה זה מתייחס גם למרפאה החלופית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אשמח לשמוע את עו"ד מיכאל מילר, ארגון הרופאים העצמאיים. מה העמדה שלכם באירוע? (לא נמצא בזום). עו"ד מיכאל מילר, אשמח שתחזור אלינו ותסמן לנו כשאתה כן נגיש ונוכל לשמוע את דעתכם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בתקנה הקודמת דיברנו על הצהרת הנגישות ועכשיו היא מופיעה כולה. הצהרת נגישות 7ה. (א) ספק שירות במרפאה עצמאית קיימת יצהיר הצהרת נגישות; חל שינוי במידע שהצהיר עליו בהצהרת הנגישות, ייעדכן הספק את הצהרת הנגישות לא יאוחר משבעה ימים ממועד השינוי האמור. (ב) ספק שירות אחראי לנכונות האמור בהצהרת הנגישות ולקיום האמור בה. (ג) לבקשת אדם, ימסור לו ספק שירות את הצהרת הנגישות בתוך 72 שעות מעת שנתבקש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה על השאלה, אולי היא ברורה, הספק זה גם רופא פרטי? הוא מספק שירות לציבור, לא לקופת החולים. כל רופא, אני רגע מדברת על רופאים, אבל זה לא רק רופאים, זה גם מרפאות שנותנות שירות שהוא לא בדיקת רופא, כל רופא היום בישראל, כל פסיכולוג בישראל, עובד סוציאלי, כל מי שנותן טיפול בתחום הבריאות, צריך לתת הצהרה למי? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הוא לא צריך לתת למישהו, כל מטפל כזה, ההצעה כאן אומרת: תחזיקו בבקשה תעודת זהות של עצמכם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תעודת זהות נגישותית. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> בדיוק, תעודת זהות נגישותית שאומרת מה מצב הנגישות אצלך בקליניקה, האם אתה מספק נגישות בצורה אחרת כדי שהמידע הזה יהיה שם. הוא חשוב, פעם אחת לקופות החולים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז מה זה יצהיר הצהרת נגישות? האם אתה מתכוון לזה שאני מחפשת באינטרנט עכשיו רופא או זה, יהיה כתוב כן או לא, אבל לא הבנתי מה הנפקות של 7ה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> יש הגדרה בסעיף הראשון, הצהרת נגישות, בסוף הטיוטה הזאת יש סוג של טופס שמוכן מראש מה הסעיפים שצריך למלא וזה סוג של מסמך שכל אחד יחזיק אותו מרגע שהדבר הזה ייצא לדרך. המסמך הזה, כמו שאמרה נעה, הוא תעודת הזהות הנגישותית של אותו ספק, מטפל או מטפלת, וכך כל הציבור יודע, לפני שהוא בכלל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה יודע? איפה זה יוחזק? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הוא יחזיק את זה, פעם אחת, אם יש לו אתר אינטרנט באתר האינטרנט, פעם שנייה, אם אני מתקשר או רוצה לזמן תור לאותו רופא, יש מערכת זימון תורים, בין אם מזכירות, בין אם אינטרנט, אז שם גם יימצא אותו כרטיס נגישותי. קופת חולים, כשהיא תרצה להתקשר עם גופים כאלה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז תפני לטופס. מה זה יצהיר? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בהגדרה 'הצהרת נגישות' יש הפניה לתוספת שבה יש טופס. זה הצהרת ספק שירות המנוסחת כפי התוספת הרביעית. בתוספת הרביעית יש את הצהרת הנגישות, מה הוא צריך להצהיר. התקנה הבאה שאנחנו נקרא תדבר על הפרסום של הצהרת הנגישות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש לי בעיה מבחינת הניסוח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי במקום לעשות הגדרה של הצהרת נגישות נכתוב פה שזה לפי הטופס שבתוספת הרביעית. שיהיה ברור מה זה התוספת הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> והייתי מחברת גם את 7ו ביחד, שיהיה כתוב: ספק המרפאה העצמאית יצהיר בהתאם לטופס מספר לא יודעת מה בתוספת השנייה ויפרסם אותו בלה בלה בלה. זה לא ברור. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> אני רוצה לציין שכבר עכשיו יש לנו חובת פרסום לפי החקיקות הקודמות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רק בסוף מעומס בירוקרטיה זה יבטל את החובה. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> אנחנו רוצים להגיע למצב שלא יגיע אדם שצריך נגישות פיזית ואחרי שהוא חיכה, כבר היו לי פניות כאלה, חיכה שלושה חודשים והוא מגיע לרופא והרופא לא נגיש פיזית. אז בן אדם יודע מראש שאפשר להזמין לרופא הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה פשוט שלא יהיה 20 חוקים וכל אחד יצטרך - - - << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> יש חובה לפרסום עוד מחוק ההסדרים הראשון שנתנו לנו הארכה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צריך לכתוב את הכול יחד. יש קורלציה בין חובות הפרסום האחרות לזה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לספקים שאנחנו עוסקים בהם עכשיו, זו החובה היחידה שלהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אורלי אומרת שלא, היא אומרת שיש חובה נוספת. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אורלי מתכוונת שיש בעולם הנגישות עיקרון בסיסי שיפרסמו מידע כי אחרת לא נוכל לדעת מה קורה. בכל אזור של נגישות זה פועל בצורה אחרת, פה אצלנו אנחנו עושים את זה עכשיו בצורה ספציפית על ידי אותה הצהרת נגישות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה בא לדייק ולהחליף – אין פה שתי חובות, זו אותה חובה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זו אותה חובה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> גברתי היושבת ראש, אני רוצה לציין פה שההפניה היא לתוספת הרביעית שלא קיימת עדיין. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היא קיימת, בעמוד 34 לנוסח שהעברנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ממשיכים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז הפרסום בתקנה 7ו, נצרף אותן ביחד. פרסום של ספק שירות על השירות הנגיש 7ו. (א) ספק שירות יפרסם לפי תקנה 34(א) לתקנות נגישות לשירות, את כל אלה: (1) הצהרת נגישות לפי תקנה 7ה וכל עדכון שערך בה; (2) המידע המפורט לפי תקנה 7ד(ב); (3) מידע כיצד להעביר לספק השירות, ואם הוא נותן שירות לקופת חולים או לגוף ציבורי – גם לקופת החולים או לגוף הציבורי, תלונה בכתב בשל אי עמידתו בתקנות אלה. זאת אומרת אם הוא נותן שירות לקופת החולים או לגוף ציבורי, אז איך אפשר לפנות אליהם ולהתלונן במקרה שיש בעיה. תיכף נחזור להערה שיש פה, כי זה נוגע יותר לסעיף הבא. (ב) נוסף על הפרסום כאמור בתקנת משנה (א), המידע כאמור בפסקאות (1) עד (3) לאותה תקנת משנה יהיה זמין לציבור במנגנון זימון התורים למרפאה העצמאית הוותיקה. (ג) ספק שירות המספק שירות לקופת חולים או לגוף ציבורי, יעביר את הצהרת הנגישות, וכל עדכון שערך בה, לקופת החולים או לגוף הציבורי שעימו התקשר. אז אם אמרנו קודם שהוא רק צריך לערוך את ההצהרה, אז נדייק, הוא צריך לערוך את ההצהרה, הוא צריך להעביר אותה, אם הוא מתקשר עם קופת חולים או גוף ציבורי, כמו שקראנו בתחילת הדיון היום, אז הוא צריך גם להעביר אליהם את ההצהרה וכל עדכון שלה והוא צריך גם לפרסם את זה בדרכים שקבועות בתקנה 34 לתקנות נגישות השירות. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> הרופא צריך לפרסם את זה או שיש לנו חובה שלנו לפרסם את ההצהרה שלו? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה הסעיף הבא, תקנה 7ז שמדברת על הפרסום מצד קופת החולים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוא נגיד ככה, אם הרופא לא מקבל באופן פרטי אלא רק בקופת חולים, אני מניחה שרק קופת החולים תצטרך לפרסם ולא הוא באופן אישי. אם הוא לא מקבל פרטי למה הוא צריך לפרסם? הוא לא מוציא פרסומים באינטרנט. תחיל על כל רופא שהוא, גם אם הוא 100% בציבורי? << אורח >> שרית שינבוים פרי: << אורח >> לרופאים בקופות החולים זה תקנה אחרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אלה שהם גם וגם צריכים לפרסם גם בקליניקה הפרטית שלהם ובכל מקום שלהם וגם קופת החולים צריכה לפרסם עבורם, אבל רופא שהוא לא בפרטי לא צריך. אני רוצה רק לוודא שהתקנה הזו לא חלה עליו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כשאנחנו אומרים שהוא לא בפרטי, זה האם הוא יושב במתקן של קופת החולים, אז הוא לא חייב לפרסם. אבל אם הוא יושב במתקן שלו ונותן שירות עבור קופת החולים הוא כן צריך לפרסם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הוא לא מפרסם את עצמו, למה הוא צריך לפרסם? צריך להפיל עליו עוד הוצאות? לא הבנתי. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני רוצה להסביר. עיקר ההשקעה שצריך לעשות מטפל כזה זה פעם אחת להכין את ההצהרה שלו ולדאוג שאם קורה משהו, לעדכן אותה, הפרסום זה החלק הקטן. אני אתן דוגמה, אם יש לי אתר, אני מדביק את זה באתר שלי. אם אין לי אתר ואצלי - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבינה, אבל אם אני הלכתי ללמוד רפואה ואני מחליטה מלכתחילה שאני לא רוצה להיות פרטית, רק בקופה, למה אני צריכה לחתום? הם צריכים לעשות לי את זה. איזה נגישות יש לי? איזה הנגשה אני צריכה להנגיש? את זה שאני רופאה? אני לא רוצה להנגיש לאף אחד שאני רופאה, שאף אחד לא יידע מה אני עושה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אם הוא שכיר של הקופה ודאי שהוא לא צריך להצהיר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, שכיר של הקופה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הוא לא צריך להציג את זה, ברור שלא, רק רופא עצמאי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עצמאי שמתקשר עם הקופה חייב. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נכון. מדובר רק על ספקי שירות. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> הקופה מפרסמת את הנגישות של הסניף שלה, כל מי שעובד שם עובד בסניף נגיש. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> זאת אומרת הקופה לא צריכה לפרסם את הצהרת הנגישות של הרופא העצמאי? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> התשובה היא כן, זה הסעיף הבא. אבל אני דיברתי על הסעיף הזה, על הבן אדם עצמו, לא על הקופה. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> הרעיון הוא שברגע שאתה סוגר עם ספק שירותים, רופא, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט או כל אחד אחר, אתה מבקש ממנו את תעודת המקצוע ואתה מבקש ממנו הצהרה שהוא עובד במקום נגיש. במקום שאתה תלך לבדוק כל מקום ומקום, אתה מסתמך על ההצהרה שהוא נותן כחלק מההתקשרות שלך איתו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ואם הוא הצהיר לא נכון אתה חף מאחריות. מגנים עליך פה. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> כן, זה מה שאתם ביקשתם. << אורח >> חן לוי: << אורח >> אני אשמח להתייחס. רון דיבר פה על רופאה שנותנת שש שעות רק לקופת החולים והיא בגיל פרישה. אני רוצה לבקש שתהיה אפשרות שבמקרים כאלה, אם לקופה יש רופא אחר באותו מקצוע בסמוך לא יידרש מאותה הרופאה הספציפית לייצר את החלופה של ה-15% במקום אחר וכו'. אנחנו יודעים שרופאים שעובדים מעט שעות, או שהם יעברו לקופה אחרת כדי לעבוד יותר שעות, קופה ליד, או הם פשוט יפסיקו לעבוד את השש שעות האלה. היא לא תעשה, אולי היא תעשה אותן בפרטי או באופן אחר. לא, בפרטי היא לא תוכל גם, אבל היא בגיל פרישה, אז היא תסיים מוקדם מהצפוי את הפרישה שלה ובסוף אנחנו נפסיד כוח למערכת. אנחנו בסוף רוצים להגיע למבוטחים ולתת נגישות למבוטחים, אז אם יש רופא באותו מקצוע במקום אחר של הקופה, גם אם זה לא אותו רופא ספציפי אנחנו מבקשים שיתאפשר מצב כזה שהיא לא תצטרך לתת את החלופה של -15%. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> חן, מה שאמרת זה בדיוק אותן טענות שצריך להביא בפני משרד הבריאות ולבקש פטור. << אורח >> חן לוי: << אורח >> אבל אנחנו מכירים את מנגנוני הפטור. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא, לא, לא. << אורח >> חן לוי: << אורח >> לא, לא מכיר את מנגנוני הפטור, מכיר את העבודה מול הרגולטורים, זה לא תמיד הולך באופן מהיר, לצורך העניין. אנחנו בסוף רוצים להיות נגישים למבוטחים, אז אם יש חלופה למה לעשות – אנחנו מסכימים שהעיקרון הזה מקובל, בוא נקבע אותו בחקיקה כבר מראש כפטור קבוע מראש. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> חן, לא הצגת עיקרון. מי שעובד חמש שעות עבור הקופה פטור? מי שעובד - - - << אורח >> חן לוי: << אורח >> בוא נקבע את המרחק לצורך העניין שלקופה יש ספק שירות אחר באותו תחום, בוא נקבע את מספר השעות שהרופא הספציפי נותן, המינימום שממנו הוא צריך את החלופה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> חן, הוועדה פה בעשר השנים האחרונות הייתה בדיון הזה, אז מכבי העלתה את הרעיון הזה לעבוד ברדיוסים, כל מה שאני יכול זה לאחל לנו בהצלחה, אי אפשר לצאת מהאירוע הזה כי אז אתה יוצר אפליה, ספק אחד קיבל מקופה מסוימת פטור, מהאחרת הוא לא קיבל, אי אפשר לצאת מזה. לכן ההצעה שלנו היא, כפי שנאמר כאן, סבירה, מאוזנת. מה הכוונה? יש פה מצד אחד מגוון של אפשרויות ודרכים לבחור, לכן גם ההצעה אמרה קחו שנתיים להתארגנות שלכם, זה לא סתם שנתיים, למרות שיש מי שחושב שזה יותר מדי, כדי שתוכלו לראות לאורך השנתיים איפה אתם עומדים מול הספקים ואז לאגם מקרים שאתם חושבים, אולי כמו המקרה שאתה אומר, אם הוא מוצדק, להביא, ואם צריך ייתנו לכם פטור. זה הדבר הכי נכון והכי יעיל, במקום לקבוע כאן דברים גורפים שאנחנו לא יודעים איפה לקבוע אותם. << אורח >> חן לוי: << אורח >> אפשר לקבוע את רף המינימום שאנחנו סגורים ומסכימים עליו, ומעבר לזה יהיה את הפטורים. אז אתה תצמצם את כמות הבקשות לפטורים ב-50% ולא ב-100%. << אורח >> חסן איסמעיל: << אורח >> גם רף המינימום, מה שאתה יודע היום, יכול להיות שהוא לא רף המינימום בעוד שמונה שנים, בעוד שבע שנים. לכן המנגנון שאתם מעבירים את הבקשה למשרד הבריאות נראה לי כן מאזן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו ממשיכים לתקנה 7ז. פרסום של קופת חולים או גוף ציבורי על השירות הנגיש 7ז. קופת חולים או גוף ציבורי שהתקשרו עם ספק שירות לצורך מתן שירות בריאות למבוטחים או למקבלי השירות מטעמם יפרסמו למבוטחים או למקבלי השירות באתר האינטרנט שלהם את כל המידע שלהלן, שיהיה זמין גם באמצעות מוקד השירות שהם מפעילים: (1) לפי הצהרת הנגישות שהעביר להם הספק את אלה: (א) אם הספק מספק שירות במרפאה נגישה או במקום שאינו מרפאה נגישה ; (ב) אם המקום שבו ספק השירות מספק את השירות אינו מרפאה נגישה - את דרכי מתן השירות לפי תקנה 7ג(א)(2) עד (5) וכן את אופן זימון התורים לדרכי מתן השירות כאמור; (2) טופס הצהרת הנגישות של ספק השירות. זו החובה להגיד להם נגיש/לא נגיש, ואם לא נגיש האם יש חלופה ואיך מזמנים תורים אליהם ואת הטופס. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> אני רוצה להבין שאני מבין. אנחנו מדברים על רופא עצמאי שהגיש לנו הצהרה לגבי הנגישות שלו. אתם מצפים שאנחנו נגיד, שהמוקד הטלפוני יגיד: לפי ההצהרה שהרופא ישראל ישראלי אמר המקום נגיש, ואז יגיע האדם עם המוגבלות והמקום לא נגיש. מי מקבל את התלונה? מי אחראי על זה? מה, נגיד אחר זה הוא? אתם מבינים את הבעיה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אתה רוצה להתחייב על המידע? אין בעיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא אומר הפוך. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> אני אומר הפוך. לאדם עם מוגבלות לצאת מהבית זה מסע כמו שהולכים לכבוש משהו, הוא צריך לדעת שיש מדרכה מונמכת, הוא צריך לדעת הכול, אז אנחנו ניתן לו מידע שאולי המידע הזה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה אתה מציע? << אורח >> רון אייזן: << אורח >> אני הצעתי מזמן, יש לי פתרון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כי אתה כאילו פה בשם האנשים עם המוגבלות, וזה לא נראה שזה באמת העניין פה. זאת אומרת אתה רצית לפרסם, הכוונה הייתה לפרסם, לא רצו להטיל עליכם את הנטל לבחון את הדבר. אם אתם מוכנים לקבל על עצמכם את הנטל לבחון את הדבר תבחנו. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> אני אגיד לך את ההצעה, כי אני מציע אותה כבר שנים, ההצעה היא מאוד פשוטה, שזאת לא תהיה הצהרה של הרופא. אנחנו צריכים לעשות מבחן תמיכה, צריכים להקצות כסף ושמורשי נגישות יעשו בדיקה של הנגישות של המרפאה של הרופא וזה ייתן את הצהרת הנגישות כמו שדורשים מאיתנו במרפאות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> רון, אתה יודע שזה לא ישים. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> זה כן ישים, זה רק עניין של כסף, יהודה. המדינה צריכה להחליט שהיא צריכה לשים כסף ולא להטעות אנשים עם מוגבלות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> רון, אני אסביר למה גם כסף לא יפתור את זה, אני אסביר לכל הוועדה. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> למה כסף כן פותר את זה איתנו כשדורשים מאיתנו שאני אגש למורשה נגישות והוא ייתן לנו אישור נגישות שהמקום נגיש? פה מה נבקש? אנחנו נקבל הצהרה ממישהו ונגיד - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל הצהרה זה הצהרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כל זה לא דיון ביניכם, זה דיון פה לוועדה. אף אחד לא מטיל פה אחריות עליך. אתה מתקשר עם ספק, הוא עשה טעות, הוא רופא שיניים והוא עשה טעות, אתה חשוף או לא חשוף? בסוף זה שירות שלך. לקחת אותו או שעשית אותו שכיר שלך, או שהתקשרת עם ספק. הספק נתן לך את התעודה שהוא רופא, ואתה מאמין לו, אתה לא הולך לבדוק כל אחד אם באמת הלך ללמוד, אתה לא מתקשר לכל אחד שגמר רפואה בתל אביב, אתה מעסיק את הספקים שלך, בין אם זה רופאים ובין אם זה מרפאות. אותו דבר אם הוא נותן לך הצהרת נגישות. אתה לוקח את הצהרת הנגישות הזאת ומפרסם את זה. אתה חייב, אתה מנגיש את השירות שלו, הוא לא אצלך בקליניקה, הוא לא במבנים שלכם, הוא במבנה אחר, אז אחרי שהוא הצהיר לך שהמבנה שבו הוא נמצא הוא נגיש והוא עומד בתוך הצהרת הנגישות, אני מבוטחת אצלך, אתה צריך ליידע אותי שהוא עומד בתנאים. אז אתה פשוט העתק-הדבק, לא יודעת, לא נכנסתי לפרטי הפרטים, ואם הוא לא עומד בזה? זו אחריות שלו, לא שלך. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> אנחנו לא בשום סיכון בנושא הזה, אני מדבר בשם אנשים עם מוגבלות. הבן אדם יגיע והמקום לא נגיש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז יש פה אנשים שידברו בשם אנשים עם מוגבלות. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אבל אני ברשותך כן רוצה לחדד כאן איזה שהיא נקודה ולקבל על זה תשובה. אני רוצה להפנות לתיקון 23 לחוק, נושא של עיצומים כספיים. אחד התנאים שם שמאפשרים לקופת החולים לקבל הקלות זה אישור נגישות של מורשה נגישות על המרפאה. בוא נגיד שנמצאה שם הפרה מוצדקת ועדיין יש למרפאה אישור נגישות של מורשה נגישות, עקב תפקידו ומעמדו של מורשה הנגישות וזה שהפקתי את מסמך האישור ממנו, בעצם מקנה לי זכות להמיר עיצום כספי לאזהרה. איפה המקבילה של זה מבחינתנו בתוספת הזו? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אותו דבר. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אבל אין לך פה מורשה נגישות, יש לך הצהרה של הרופא, זו לא אותה הצהרה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> שי, נעשה את זה פשוט. אם אותו רופא או רופאה, או מטפל, יחליטו שהם עובדים עם בעל מקצוע, אז כבר הכיסוי נמצא שם. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> לא, הוא החליט שלא והוא נתן לי אישור שלו לפי הצהרה שלך ובסוף הסתבר שהוא חרג. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> שי, מה השאלה? אם אתה חושב לנהל סיכונים, זו החלטה שלכם אם לשלוח מורשה נגישות. דרך אגב לא ישר באופן גורף, אלא פר מקרים, או תעשו טסט קייס ותחליטו. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> בכל מקרה, גברתי יושבת הראש, אנחנו נרצה לדבר על הפיל שבחדר, שזה כל הנושא של מי מממן את הדברים האלה. ככל שאנחנו מדברים פה יש עוד ועוד ועוד הוצאות. אנחנו לפני כשבועיים העברנו הערכה שלנו לנושא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה הסעיף הזה? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> לא, אבל מבטיחים לנו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז כשנסיים את כל האירוע. בהחלט נושא חשוב ביותר, זה לא עכשיו. אני איתך, תשמור את זה לסוף. << אורח >> מורן פרידמן: << אורח >> זה קצת טכני, אבל זה צרם לי כל ההקראה. בגדול לפי תקנות נגישות השירות הכלליות יש הבדל בין הצהרת נגישות שזה לאינטרנט והסדרי נגישות, שזה לכל שאר ה – אנחנו נשמח אם את המילים 'הצהרת נגישות' תשנו ל'הסדרי נגישות' בכל הסעיפים האלה כי אחרת זה מאוד מאוד מבלבל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יבדקו את זה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נחשוב על זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הערה חשובה. זה לא טכני, זה מהותי. << אורח >> מורן פרידמן: << אורח >> ומעבר לזה, אם קופות החולים רוצות להזמין מורשי נגישות אנחנו נורא נשמח לאקסטרה עבודה, בכיף, אבל אני חושבת שההצהרה, ואני קראתי אותה, היא כתובה מאוד ברור, אני חושבת שכל אדם שהצליח לסיים לימודי רפואה יצליח גם למלא את ההצהרה הזאת באופן מאוד מאוד פשוט ואני חושבת שזה מאוד מידתי ומאוד הגיוני. הפיקוח, תפקחו על זה כמו שאתם מפקחים על כל דבר אחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, תודה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עכשיו אנחנו עוברים לסעיף 7ט. תנאי להתקשרות של קופת חולים וגוף ציבורי 7ט. בלי לגרוע מכל דין, קופת חולים וגוף ציבורי לא יספקו שירות באמצעות ספק שירות שלפי הצהרת הנגישות שלו המקום שבו הוא מספק שירות בריאות אינו מרפאה נגישה ואינו מספק שירות בריאות באחת או יותר מהדרכים לפי תקנה 7ג(א)(2) עד (5). זאת אומרת אנחנו דורשים מקופת חולים וגוף ציבורי שלא לספק שירותים באמצעות ספק שירות שלא נותן שירותים נגישים. זה מעבר לחובה של ספק השירות כשלעצמו להנגיש את המקום שלו. עכשיו עולה השאלה אם אנחנו מדברים פה רק על ספק שירות בגוף ציבורי, הרחבה של גוף ציבורי מהדיון הקודם, אלא האם אנחנו צריכים להתייחס גם לגורמים אחרים שמספקים שירותי בריאות לצדדים שלישיים, למשל זה יכול להיות ארגון של אנשים, ארגון חבר, ארגון נכי צה"ל, ארגון אחר שנותן את שירותי הבריאות האלה לחבריו, האם צריך להרחיב את החבות הזאת ובעצם את האיסור הזה לא לספק שירות בריאות לאנשים שלא באמצעות ספק נגיש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני כל הזמן חצויה באירוע הזה, אני אישית אין לי תשובה כרגע. זה לא ברור לי כן וזה לא ברור לי לא. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אנחנו סבורים שיש מקום להכניס את הסעיף הזה כי הוא נכון, גם חברתית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ברור, כי אתה לא הגוף הזה. כמה קל להטיל על אחרים. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> לא, מצד שני, הנושא של האיזונים חוזר על עצמו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה קופת חולים? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם אתם משרד הבריאות, אתה רוצה שכולם יהיו בריאים, נכון? אם בן אדם בריא שרוצה ללכת לרופא כי הוא מצונן ויש לו דרך חבר ללכת לאיזה משהו, ההיפך, שיילך. אגב כל מרפאה שאיננה נגישה עדיף לכם שכל אלה שלא צריכים את הנגישות יפנו את הנגישות לאלה שצריכים אותה. בסוף אני כל הזמן אוחזת בראש את האוכלוסייה שצריכה את זה ומצד שני את האוכלוסייה שלא, וכל הזמן המאבק נמצא ביחד. קשה לי להגיד את המילה מאבק, אבל אתה תגיד ישר לא? למה? תחשוב על זה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אני רק רוצה את המקרה הזה כדוגמה. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> אנחנו רוצים להסביר. << אורח >> חסן איסמעיל: << אורח >> מיכל, גם אנחנו חושבים שכדאי להכניס את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל רגע, למה לא לתת לו לסיים? סיים, שי. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אני רק רוצה כדוגמה לסעיף שהוא סגור הרמטית, לפחות מבחינת הקורא, ושוב לתת במסגרת הזו, אפילו בפסקאות הקטנות האלה, אפשרות להגיע לוועדת חריגים במשרד הבריאות או כל גורם אחר שיאפשר את הדבר הזה. שוב, כשקוראים את הפסקה הזו בפני עצמה, זה מפחיד, כי האלטרנטיבה של סגירת שירותים או אי הפעלה של רופאים מסוימים בגלל שהם לא נגישים ופגיעה בציבור הרחב היא אמיתית פה, היא נכונה. לכן צריך איפה שהוא, באותיות קידוש לבנה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בעמוד הבא, בעמוד 12 עד 13, זה לא באותיות קידוש לבנה אבל זה כתוב על פני עמוד וחצי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רצית לומר משהו. תציג את עצמך. << אורח >> חסן איסמעיל: << אורח >> סמנכ"ל תשתיות ואופרציה במשרד, בעצם יחידת הנגישות תהיה אצלי בחטיבה. אנחנו גם חושבים שהסעיף הזה כן צריך לכלול גם עצמאים שלא ממש נותנים שירות לקופות אלא גם לגופים אחרים, כי לטעמנו אם הסעיף הזה לא ייכנס זה יפגע באיזון, כי אחרת חלק מהספקים ינטשו את הקופות ויילכו לגופים האלה, וזה יפגע בקופות, לטעמנו. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זו תופעה שאנחנו רואים אותה היום, שברגע שיש גוף שקונה רצועה צרה של סוגי שירותים מסוימים ועליה הוא יכול לשפוך תקציב משמעותי, ואחר כך הקופות נאבקות, עוד בלי הוויכוח אם הן משלמות מספיק או לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נקודה שצריך לחשוב עליה, לי אין תשובה כרגע. תשאירי את זה כסימן שאלה, אני לא מספיק יודעת. תסלחו לי, חסן ויהודה, אלה אמירות נורא כלליות, אתם רואים, תביאו לי נתונים, תראו לי ככה, תראו לי רופאים. כל האמירות האלה, אני יושבת פה חמש שנים, גם פה וגם בוועדת בריאות, יש נטייה למשרד הבריאות, אולי גם למשרדים אחרים, אני מתעסקת בעיקר בבריאות ורווחה, זה אומרים, ראינו, בלי נתונים אמיתיים, לראות מה התופעה, מה היא כוללת, צעירים, מבוגרים, האם בחור צעיר שעכשיו סיים רפואה הוא כזה, לא כזה. לא יודעת, זו אמירה מאוד מאוד כללית שעליה לא יכולה להתבסס החלטה שבעיניי יכולה לגרום נזק ויכולה לגרום תועלת. כדי לדעת אני צריכה לקבל נתונים, לי אין נתונים ואני לא יודעת להגיד לכם. החוק לא מחייב אותם, נכון? << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> החוק מאפשר. החוק מאפשר לשר הבריאות לקבוע תקנות בכל שירות בריאות, בין אם בחלק ממנו או לא. אנחנו מאוד דואגים כל הזמן בתקנות האלה על האיזון בין הפרטי לציבורי ובין הציבורי לציבורי. אנחנו נביא לך דוגמאות מעולם בריאות הנפש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נתונים, אני פחות רוצה דוגמאות. << אורח >> עירית שביב שני: << אורח >> גברתי, אני הבנתי שמדובר כאן במשרד הביטחון לדוגמה וביטוח לאומי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, משרד הביטחון נמצא בפנים. למשל אם ארגון נכי צה"ל, שהוא לא גוף ציבורי. << אורח >> עירית שביב שני: << אורח >> אוקיי, חשבתי שהמחלוקת היא לגבי גוף ציבורי אחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, גוף שהוא כעין גוף ציבורי אבל לא ציבורי. חברות גדולות, זה יכול להיות חברות ביטוח לצורך העניין, חברות ביטוח יכולות לשלוח אותך. זה כל הגופים הציבוריים הגדולים. שוב, אם אני מבינה נכון, האם הגופים הגדולים הפרטיים, כמו חברות ביטוח, כמו ארגון נכי צה"ל, כמו חבר וכו', חל עליהם גם סעיף 7ט, תנאי התקשרות עם ספקים, זאת השאלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה לגבי האיסור וגם כמובן הפרסום של תחנות בריאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כלומר האם הם גם בתוך האירוע הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> רק עוד מילה אחרונה, מסגרת תחיקתית. גוף כזה, ארגון של חברים או לקוחות, הוא מחויב בכל עולם הנגישות כשהוא מספק שירות לחברים שלו, כי הוא מספק להם שירות ציבורי, זה לא קבוצה פרטית, ורק להבהיר, אם אנחנו פה לא נכסה את החובה הזאת דרך התקנות האלה גוף כזה יהיה מחויב בנגישות כלפי כל החברים שלו בכל שאר תחומי המשק, לא בתחום הבריאות, כי ככה בנויה החקיקה בישראל. עוד פעם, התקנות שהן ספציפיות לעולם הבריאות, ארגון חבר כזה או כל ארגון שמספק כל מיני - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> חבילות נופש, אתה אומר. חבילות נופש, הוא חייב לעשות נגישות וכו', אבל בשירות הבריאות – << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הוא לא יהיה חייב אם זה לא יהיה. אנחנו בעצם יוצרים פה השוואה ולא מוסיפים נטל. << אורח >> שרה יצחקי: << אורח >> אני כן רוצה להפנות שבחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יש חובה בשירותי בריאות שיהיו נגישים לפי סעיפים 19ח עד יא, שזה כולל כל מקום שנותן שירות לציבור או לחלק ממנו. אז על פניו נראה שלפי הפרשנות הזאת התקנה הזאת מתיישבת עם הוראות החוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת למרות שיש לנו פה שתי רמות, יש את הרמה של הספק, שאסור לו לתת את השירותים, הוא צריך לעמוד בחובת הנגישות, וגם מי שמתקשר איתו חייב להבטיח את זה, כיוון שמי שמתקשר איתו הוא גוף שנותן את השירות לגורם נוסף, לגורם אחר, הוא בעצם נותן שירותי בריאות במובן הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ספק זה כל מי שנותן שירות לגופים ציבוריים או ספק זה גם מי שמספק לי שירות? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה גם הרופא עצמו, הוא ספק השירות. מי שמספק שירותי בריאות, ובכלל זה הוא מספק לאדם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לכן גם אם לצורך העניין ארגון נפגעי פעולות איבה מתקשר עם רופאים, לצורך העניין, אז הרופא עצמו מחויב כי הוא מחויב מעצם נתינת השירות, רק השאלה פה היא האם הגוף גם מחויב. זאת השאלה בעצם. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התקשרות עם ספק שירות המספק שירות בריאות מורכב 7י. על אף האמור בתקנה 7ט, קופת חולים רשאית להתקשר בהחלטה מנומקת בכתב, עם ספק שירות לאספקת שירות בריאות מורכב במרפאה ותיקה, אף אם הספק אינו מקיים את תקנה 7ג, ובלבד שיתקיימו כל אלה: (1) ההתקשרות של קופת החולים עם ספק השירות תהיה לתקופה שלא תעלה על שנה, והיא רשאית לשוב ולהתקשר בלא יותר משלוש התקשרויות נוספות, ובלבד שמשך ההתקשרות הכולל לא יעלה על ארבע שנים; (2) ספק שירות יתאים לפי אישור קופת חולים, ולא יאוחר מ-7 ימים מיום שקיבל העתק ממנו, את הצהרת הנגישות שלו ואת הפרסום שלפי תקנה 7ו; (3) קופת החולים תספק לאדם עם מוגבלות חלופת שירות השווה באיכותה ובזמינותה לשירות הבריאות המורכב שמסופק במרפאה הוותיקה של ספק השירות; (4) קופת חולים תפרסם באתר האינטרנט שלה לצד מידע לגבי ספק השירות, את חלופת השירות שלפי פסקה (3), וכיצד ניתן לקבוע אליה תור; המידע יהיה זמין גם במוקד השירות של קופת החולים. (5) במהלך תקופת ההתקשרות שלפי פסקה (1) וכל עוד היא תקפה, רשאי ספק השירות לספק שירות בריאות מורכב במרפאה הוותיקה גם לגוף ציבורי, או לכל גורם אחר. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> יש פה כמה תיקונים קטנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה רוצה להגיד מה התיקונים הקטנים? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> קודם כל נגיד מילה אחת. הסעיף הזה, בהמשך למה שהקופות העלו מקודם, זה עוד סעיף מאוד חשוב שמאפשר הקלה מאוד משמעותית לקופות. באותו תחום שבהם ניתנים שירותי בריאות באמצעות ציוד מורכב, או ציוד מקובע, שאי אפשר להזיז אותו, בריאות האישה, אף אוזן גרון יכול להיות חלק, עיניים וכו', הקופה, ברגע שהיא מתקשרת עם ספק, אוטומטית נוצר פטור מנגישות של אותו ספק והקופה תצטרך למצוא חלופה מה עושים הלקוחות של אותה קופה. זה הרעיון, כדי שמאותם גופים שממילא הדרך היחידה שלהם לספק שירות נגיש הוא רק על ידי הנגשת המרפאה, אתם תוכלו ככה להמשיך לארבע שנים כשמאחורי הקלעים עומד פה פרק זמן של ארבע שנים לטפל בהנגשת המרפאה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> מדובר על חלופת שירות או שהרופא עצמו יצטרך לתת את השירות במקום אחר? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא, אתם תצטרכו לדאוג לחלופת שירות. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> זה קצת אחרת ממה שהתקנות פה מחייבות, שזה אותו רופא ייתן את ה – << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה מה שיהודה אמר, שיש פה כמה שכבות של פטור, החל מהחוק, תקנות בניין קיים, עכשיו יש את החלופות שקראנו אותן, (2) עד (5), עכשיו קופת חולים יכולה - - - << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> לא, אבל זה רק שירות מורכב. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה לא רק, זה הרבה. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> זה הרבה, זה MRI, זה CT, זה רפואת שיניים, זה רפואת נשים, זה שמיעה, זה ראייה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא מעט תחומים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נסביר שהמבחן לזה בהגדרה הוא שהשירות ניתן באמצעות ציוד רפואי מקובע או כבד. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> יש לי שני תיקונים קטנים ברישה של הסעיף. לפי דעתי צריך להיות רשום 'על אף האמור בתקנות 7ג ו-7ט', צריך גם להנגיד את 7ג כי שם החובה היא כלפי הספק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה אומר, הוא כן יכול לאפשר לספק את ה - - - << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הפטור הזה ניתן רק לקופת חולים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא, הוא חל רוחבי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כתוב קופת חולים ב-7י(1). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ברגע שהוא ניתן לקופת חולים הוא חל גם לגבי גופים אחרים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני אסביר. בגלל שהקופות הן 99% מספקי השירות בישראל, אז ברגע שקופה תתקשר עם ספק כזה פעם אחת כלפיה וכלפיו, הוא לא מחויב בנגישות, הקופה תצטרך לתת חלופה. באותה מידה הספק הזה גם יהיה פטור כלפי כל מי שהוא נותן לו שירות באותה תקופה שהוא קשור בקופה. במובן הזה זה גם מתמרץ, אני מקווה, ספקים לעבוד איתכם. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> איך זה מתחבר לפסקה הקודמת שדיברנו על חובות של ארגונים נוספים פרט לקופות? כי כאן זה לא נכנס. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הסמכות היא רק לכם, לא לכל אחד להתחיל לייצר כאלה התקשרויות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא אומר שבגלל שהקופות הן באמת גורם יותר חזק וגדול, אז יש לו את שיקול הדעת. אם אתם הפעלתם את שיקול הדעת, גופים אחרים יכולים ליהנות מזה - - - << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אבל לא לייצר את זה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אני לא מצליח להבין. אני עכשיו מסתכל על תהליכים שקורים בכללית מול תהליכים שקורים בחברת ביטוח, לצורך העניין. חברת הביטוח שולחת לבתי חולים פרטיים או בחצר של מישהו לעשות את הפרוצדורה, איך פה אנחנו מחייבים גם אותם שיעמדו בתנאי ההנגשה האלה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זו שאלה אחרת, היא נוגעת גם לעולם של החזרים ולא הסדרים. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> לי כקופה חשוב שהרופאים והספקים ימשיכו לעבוד איתי ולא יהיה להם חלון שיגידו שם יותר קל לי, יותר נוח, פחות קשה לי, אז אני אלך לעבוד איתם ולא עם הקופות. כל השירות הציבורי נפגע. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> דיברנו על זה קודם בסעיף הקודם, לכן עלתה שאלה אם להוסיף אותם לסעיף 7ט, כדי שלא ייווצר חלון שהרופאים יברחו אליו. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> זה פתח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אם הוא עובד עם קופה הוא כבר לא יכול לעבוד עם אחרים. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מה שכתוב כאן, במהלך תקופת ההתקשרות שלפי פסקה (1) וכל עוד היא תקפה רשאי ספק השירות לספק שירות למישהו אחר. יהודה, לפי מה שאני קוראת, לפי מה שכתוב בפסקה (5), כל עוד ההתקשרות איתך בתוקף הוא יכול לתת לכל האחרים, כשההתקשרות איתך לא בתוקף הוא לא יכול לתת. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לכן זה לא יגרום לו לברוח, הוא ירצה להישאר איתך, אתה מחזיק אותו. << אורח >> חן לוי: << אורח >> יהודה, אני אשמח שתסביר את 7י(2), על איזה אישור אתה מדבר? על האישור של ההתקשרות עם הקופה? ספק שירות יתאים לפי אישור קופת חולים ולא יאוחר משבעה ימים שקיבל העתק ממנו, את הצהרת הנגישות שלו. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה הדבר הנלווה, השולי, זה לא הדבר החשוב. << אורח >> חן לוי: << אורח >> אין בעיה, אבל על איזה אישור מדובר? על אישור ההתקשרות? מה זה לפי אישור קופת חולים? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה ההתקשרות. נעה, צריך כנראה לתקן את זה. ספק שירות יתאים לפי ההתקשרות עם קופת חולים ולא יאוחר – את ההצהרה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה זאת אומרת יתאים לפי ההתקשרות של קופת חולים? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הקופה לא נותנת אישור, בעצם ההתקשרות של הקופה נולד הפטור, לכן צריך לומר ב-(2), ספק שירות יתאים, בהתאם להתקשרות עם קופת החולים, את הצהרת הנגישות. צודק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא חושבת שאנחנו יכולים להגיד 'להתאים'. אולי להגיד שספק שירות שקופת חולים החליטה להתקשר עימו בהחלטה מנומקת בכתב, הוא יכול להתאים לא יאוחר משבעה ימים מיום שקיבל את ההחלטה. בעצם יש פה החלטה של קופת חולים. הייתה החלטה של קופת חולים להתקשר. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אבל ההחלטה עצמה היא לא מה שמקימה, זה עצם זה שקיימת התקשרות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היה כתוב 'רשאית להתקשר בהחלטה מנומקת בכתב' זה כן נדרש מכם, להסביר את הנימוקים למה אתם מחליטים להתקשר ואז אנחנו אומרים - - - << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> עם כולם? או רק עם אלה שלא נגישים? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נעה, זה לא כתוב כאן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ב-7י, ברישה שלו. << אורח >> חן לוי: << אורח >> סעיף 7י(2) מדבר על מתי הספק צריך להתאים את הצהרת הנגישות שלו, ולכן זה צריך להיות ממועד ההתקשרות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז נגיד ספק שירות שהקופה התקשרה איתו כאמור, הוא יתאים – << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נכון. נעה, עוד דבר קטן, ברישה למעלה ב-7י, בסוף השורה הרביעית כתוב 'אף אם הספק אינו מקיים את תקנה 7ג,' ולהוסיף בבקשה 'וספק שירות רשאי להתקשר כאמור' ואז 'ובלבד'. כי ההגנה היא גם עליו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל ספק? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא אומר ככה, ברגע שקופת החולים החליטה שהיא יכולה להתקשר אז ספק השירות רשאי לתת את השירות. הוא רשאי לתת את השירות לכל אדם? << אורח >> עירית שביב שני: << אורח >> הוספנו את זה ב-(5). << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> מקסימום נשב על זה בשקט, נעה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> התקשרות כמובן. הוא החליט להתקשר ואז רק כשהוא מתקשר ויש התקשרות הוא יוכל לספק ל - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון, בתקופת ההתקשרות, בפסקה (5) זה מובהר. לכן עדיף להשאיר את זה בפסקה (5), כמו שזה כתוב שם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תלונה בקשר למרפאה עצמאית קיימת 7יא. (א) הגיעה תלונה לקופת חולים או לגוף ציבורי, יעבירו קופת החולים או הגוף הציבורי לספק השירות, בהקדם האפשרי, את התלונה, ויבקשו את עמדתו וכי יעביר העתק מעמדתו גם למתלונן. (ב) לא יאוחר מ-21 ימים מיום שהגיעה לספק שירות תלונה לגבי שירות הבריאות שהוא מספק במרפאה עצמאית קיימת, יתקיימו כל אלה: (1) ספק השירות יבחן את התלונה ואם מצא אותה מוצדקת יתקן את הליקויים; (2) ספק השירות יעביר את עמדתו לתלונה אל המתלונן, ואם התלונה הועברה אליו כאמור בתקנת משנה (א) – גם לקופת החולים או לגוף הציבורי, ויפרט בה את תוצאות בחינתו והפעולות שנקט בהן לפי פסקה (1). (ג) עדכן הספק את קופת החולים או הגוף הציבורי כי הוא אינו מקיים את התקנות, או שלא העביר לקופת החולים או לגוף הציבורי את עמדתו בתוך 21 ימים מיום שהועברה לו התלונה, או שהעמדה שהעביר אינה מקובלת על קופת החולים או הגוף הציבורי, יפסיקו קופת החולים או הגוף הציבורי, לפי העניין, בתוך 45 ימים את ההתקשרות עם ספק השירות לגבי מבוטחיה או מקבלי השירות מהגוף הציבורי, שלא קיבלו ממנו שירות בריאות; - - - זאת אומרת אנחנו לא קוטעים, במקרה שהתברר שהוא לא נגיש, אז צריך להפסיק את ההתקשרות, אבל לא קוטעים את השירות שניתן למי שכבר מקבל ממנו שירות. - - - לגבי מבוטחי קופת חולים שקיבלו שירות בריאות מהספק האמור – תפעל קופת החולים לפי תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי), התשס"ה–2005. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> בעיה גדולה מאוד הסעיף הזה. אי אפשר לסגור שירותים באופן אוטומטי ככה, גם אם זה 45 ימים. דיברנו על זה לא מעט, על הנושא של האיזונים ברמת החוק, פה יש הפרה, אי אפשר להגיד: חבר'ה, חודשיים וסוגרים את המרפאה, זה לא עובד ככה, זה גם לא יכול לעבוד ככה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> שי, מה אתה מציע? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אני מציע שבמקרים כאלה שלא מצליחים להיפתר ברמת הקופה יגיעו אליכם. אתם רגולטור, תפתרו את זה אתם. אני לא יכול לסגור שירות ציבורי על דעתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני גם אגיד ש-45 יום זה מהר מדי. אני תמיד הולכת לרופאים, למרות שזה לא רק רופאים, אני מניחה שיש עוד דברים, אם הוא לא כלכלי ולא מגיעים אליו לקוחות מן הסתם, אבל אם הוא כן אדם שנותן טיפולים לכל כך הרבה ופתאום מודיעים לו שלום, אין, לכל האחרים, תוך 45 יום. גניקולוג, האישה צריכה ללדת, סוגרים להם את האירוע. זה אירוע. יש עיצומים קודם כל על דבר כזה? מה חל על קופה או ספק שלא עומד בקריטריונים? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> יש אמצעים, גם אזרחיים, יש גם רגולטור נציבות, כמו כל דבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כי בעיניי, שוב, תקנו אותי אם אני טועה, אני פונה אליכם, לסגור תוך 45 יום נראה לי דרמטי מאוד. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה למטופלים חדשים. זו אותה הפניה לתקנה שרשומה שם. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> גם לגבי חדשים זה מחייב היערכות של הקופות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> שי, 80 יום, 70 יום, 65. תציעו הצעה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> חבר'ה, לא סוגרים קופות, נקודה, אלא אם כן משרד הבריאות אומר: תסגרו. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> שי, אנחנו לא סוגרים פה קופה, אתם החלטתם להתקשר איתו בחוזה שהוא חוזה לכל דבר ועניין. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> לא קשור, זה שירות ציבורי, זה לא סניף דואר שעומד בקצה רחוב. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> אפשר לנסות לנסח אולי עוד מדרגה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> יש שם כבר מדרגה נוספת. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> שנותנת לו אפשרות לתקן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה כתוב ב-(ד). << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> ודאי, יש שם. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> אם אתם מציעים יותר ימים, אז תציעו. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> גם אם הוא לא מצליח לתקן - - - << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אתה תגיע לממונה, שי. יש מנגנון, תגיעו לממונה. << אורח >> עירית שביב שני: << אורח >> אז אתה רוצה להמשיך לתת שירות במקום לא נגיש. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> יכול להיות שלא תהיה ברירה, אז כן. אין מה לעשות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אז תגיע לממונה, מה הוויכוח? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אבל לכתוב בתקנות שאחרי 45 יום הקופה תוציא הודעה של סגירת מרפאה זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, מאחר שזמננו תם, את זה תפתרו. אתם יושבים אחד עם השני, קופות ומשרד הבריאות? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא מפסיקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני שמחה. אם אתם יושבים אחד עם השני, אז תמשיכו לשבת. ואני ממש מתפלאת על ארגון הרופאים העצמאיים שאנחנו לא שומעים אותם. האמת שלא שמענו אותם מעולם בדיונים שאני קיימתי. << אורח >> אורלי בוני: << אורח >> שמענו אותם בדיון הראשון, הם היו בזום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. כל עוד זה לא נוגע אליהם, כלומר זה נוגע אליהם, אבל זה לא אכפת להם, בסדר גמור. אני נאלצת לסגור את הישיבה היום ואנחנו נמשיך מאותו מקום. תודה רבה, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>