פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 64
מישיבת הוועדה למיזמים ציבוריים
יום ראשון, י' בתמוז התשפ"ו (25 ביוני 2026), שעה 10:00
סדר היום:
<< הצח >> הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מס' 5), התשפ"ו-2026 << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
אוהד טל – היו"ר
מיכאל מלכיאלי
משה גפני
חברי הכנסת:
מיקי לוי
אלעזר שטרן
משה טור פז
מוזמנים:
יהודה אבידן
–
מנכ"ל המשרד לשירותי דת
אלעד טובי
–
עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לשירותי דת
שירי פוגל
–
עו"ד, יועמ"ש המשרד לשירותי דת
דוריה גנות
–
רפרנטית שיכון ודת, משרד האוצר
תמר צ'ין
–
משרד האוצר
יערה למברגר
–
עו"ד, ראש האשכול האזרחי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
שילה עטר
–
עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עדי כהן
–
עו"ד, משרד המשפטים
רפאל יוחאי
–
מנהל תחום אכיפה ברבנות הראשית לישראל
אורית משמוש
–
עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, הרבנות הראשית לישראל
מירה סלומון
–
ראש מנהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי
מאיר רובין
–
עו"ד, מנכ"ל פורום קהלת
הילה חסן לפקוביץ'
–
יו"ר המועצה הדתית כפר יונה
תני פרנק
–
המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן
אורית לביא נשיאל
–
עו"ד, ייעוץ משפטי לעמותת צהר
אייל משה
–
רב עמותת צהר
אוהד וייגלר
–
עו"ד, מנהל המחלקה למדיניות ציבורית, מכון עתים
אביב חצבני
–
מנהל איגוד המזון, התאחדות התעשיינית בישראל
רב יוסף יצחק שלוש
–
יו"ר ארגון הרבנים בהתיישבות
מאיר רובין
–
מנכ"ל, פורום קהלת
אריאל רכניץ
–
ראש מחלקת רגולציה, פורום קהלת
יאיר בטיטו
–
יו"ר מועצה דתית עמק חפר
הילה חסן לפקוביץ
–
יו"ר מועצה דתית כפר יונה
עמיחי פילבר
–
עו"ד, לשעבר מנהל תחום כשרות במשרד לשירותי דת
ניר קפלן
–
התאחדות המלונות בישראל
יניב שפירא
–
מנהל ארצי בחטיבה הדתית בהסתדרות, ההסתדרות החדשה
גיא אדרי
–
מועצה דתית קצרין
ייעוץ משפטי:
גלעד קרן
רעות בינג
אביגיל כספי
מנהלת הוועדה:
אריאלה אהרון
רישום פרלמנטרי:
דנה אנקר, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מס' 5), התשפ"ו-2026, מ/1957 << נושא >>
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
בוקר טוב לכולם, ברוכים הבאים, יום חמישי, אנחנו ממשיכים היום את הדיון בהצעת החוק המונחת בפנינו, אנחנו בסעיף 18.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אדוני, יש לנו בקשה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
רגע. אנחנו נמשיך את ההקראה והתייחסויות לסעיפים. כן, חבר הכנסת לוי, בבקשה.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, הגשתי הצעה לסדר. אדוני, אני ביקשתי בעקבות הדיונים הקודמים, יש עלויות תקציביות.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
נגיע.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אני יודע, אבל אני רוצה להפנות את תשומת ליבך, כי אני עבדתי על זה. עוד לא הגענו לסעיף העסקתם של המשגיחים, מדובר בכ-5,000 משגיחים, אם זה יהיה על חשבון מדינת ישראל, 110 מיליון ש"ח. לא נסגר איך הם מועסקים, על מי מטילים את תנאי הפרישה שלהם. אני מביא את זה לתשומת לב הוועדה. כי זה לא יכול להתגלגל מתחת לגלגלי המכונית סתם כך.
דבר שני, אמרתם שאין עלויות? 600 מיליון שקל על חשבון הציבור. לכן אני אומר, כל השינוי הזה של הרפורמה הקודמת נולדה בחטא והכול כי רוצים לתת לרבנות הראשית מונופול. הרפורמה עשתה טוב למדינת ישראל, עשתה טוב לתחרות. יוקר המחיה לא מספיק קשה פה במדינה? כדי לקבל ג'ובים, כדי לקבל שליטה.
אדוני יושב-הראש, משהו אישי אליך. אתה מהציונות הדתית, אל תיתנו ידכם לדבר הזה. זה חוק מושחת. אני אומר את זה באחריות.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תודה חבר הכנסת מיקי לוי. אני אתן את ידי לשיפור רמת הכשרות במדינת ישראל, כמו שאמרתי בדיון הראשון.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
זה לא עושה את זה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אני מבטיח לך שחוק - - -
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אדוני יושב-הראש, זה לא עושה את זה - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
החוק היחיד שייצא תחת ידיי, זה חוק שישפר את מערך הכשרות במדינת ישראל, שכרגע יש בו הרבה מאוד בעיות. אני חושש שאם רפורמת כהנא תיושם במלואה, זה רק יגביר את - - -
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
תשפר אותה. אתה נותן כוח לרבנות?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אני חושב שלא. הלוואי שהייתי מוצא אתכם נלחמים במונופולים בעוד כמה קרבות כאן בכנסת. לא ראיתי אתכם מעולם שותפים איתנו במאבקים במונופולים, זה הדבר האחרון שמעניין אתכם.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו מחלקים את כוחנו, מה לעשות?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
רק בנושאי דת ומדינה, יש לכם עניין להילחם במונופולים, רק שם.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
לא נכון. ממש לא.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אין שום נושא אחר שמעניין אתכם להילחם בו במונופולים, חוץ מנושאים של דת ומדינה.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
באותה מידה, אני יכול להגיד לך שלא ראיתי אותך אף פעם אצלי בוועדה לביקורת המדינה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
נכון. ועדה אופוזיציונית, כמו שאתה ניהלת, אין שום ענין ללכת אליה, אתה צודקת.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אוהד, אני מצפה ממך לרמה קצת יותר גבוהה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אני גם מצפה ממך ליותר. דיברת על מונופול, איפה היית בקרב על החלב? אפילו בקרבות על הבנקים לא היית. אתה מדבר איתי על מונופול?
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אתה לא זוכר אפילו. מי שהוביל קרבות על הבנקים, זה אני. לא נכון. פשוט לא נכון.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
טוב. הלאה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אולי היית בחו"ל.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אלעזר, לא הצלחת להצחיק אפילו אדם אחד בחדר. ניסית ולא הצלחת.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
הקרב האמיתי על הבנקים היה בוועדת הכספים, לא אצלך.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני מוכן להשוות את הימים של שנינו בחו"ל, אבל בוא נתקדם.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
חבר הכנסת לוי, אתה חושף את בורותך וחבל. אין לך מושג על מה אתה מדבר.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
שמעתי.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אוהד, קח את הדבר בחזרה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אולי תיקח אתה את דבריך בחזרה?
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אני לא אמרתי שאתה בור, לא יפה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
רבותיי, לא מדברים ככה ליושב-ראש.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אוהד, אני הייתי בדיון בוועדת הכנסת בתחילת השבוע. היועצת המשפטית לכנסת נשאלה על חוק לימוד תורה, שרצו להעביר מוועדת חוקה לוועדת הכנסת, אמרה היועצת המשפטית של הכנסת שעל פניו, אלו חוקים שצריך לדון בהם בוועדת חוקה ובוודאי לא בוועדת הכנסת. גם עומס, כפי שחבר הכנסת רוטמן כתב, זה לא תירוץ לעניין הזה.
כשבאתי לכנסת, בשנים הראשונות, רציתי להיות בוועדת החוקה. אמרו לי אתה אלוף בצבא, לך לוועדת חוץ וביטחון, אמרתי שבעיניי יש דברים שהתרומה שלי בהם יכולה להיות יותר גדולה וזה נושאים של דת ומדינה.
היועצת המשפטית של הכנסת אמרה שנכון שהדיון הזה יהיה בוועדת החוקה ולא בוועדת הכנסת, שבכלל אין לה פרקטיקה רגילה של דיון בהצעות חוק. אני מעלה את זה כאן, כיוון שעל פניו גם לוועדה הזו אין פרקטיקה. יותר מזה, גם אנחנו, חברי הכנסת, שיש 120 נכון לעכשיו, שקבעו מספר ועדות בכנסת לקחו בחשבון בכמה דברים אנחנו יכולים להיות. יכול להיות יושב-ראש הוועדה שמה שהלנת שלא ראית חברי כנסת שלנו בוועדות, זה בגלל שיש לנו הרבה ועדות שאנחנו נמצאים בהן. אם היית מגיע לוועדת חוץ וביטחון לדוגמה, בנושא ההשתמטות, היית רואה כמה שעות אני נמצא שם ולא הייתי יכול להיות במקום אחר.
מה שאני אומר שכשהכנסת מקימה עוד ועדה ועוד ועדה - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
סליחה, חברת הכנסת מטי צרפתי הייתה מהמפלגה שלכם. אם להיות הגונים, אז עד הסוף, מטי צרפתי ורון כץ כן היו. רק כדי להיות הגונים.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
תיקנת, זה בסדר.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
למי שמגיע, מגיע.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני פונה לחוות הדעת המשפטית, בשבועיים האלה נופלים עלינו חוקים שמדברים על הוראת שעה למניעת מעצר עריקים, יש כאן את הוועדה של הכשרות, יש בוועדת הכנסת את הוועדה ללימוד תורה, בוועדת החוקה יש את הנושא של הייעוץ המשפטי לממשלה, יש את חוק התקשורת שלשמו הקימו ועדה מיוחדת, איפה הגבול? אם הכנסת רוצה למלא את תפקידה ולדון בחוקים כמו שצריך, במיוחד חוקים של עשרות עמודים, כמו החוק הזה, בסד הזמנים הזה, האם יש לכם עמדה בעניין הזה?
אני לא אוהב להשתמש בייעוץ המשפטי, כי אני לא חושב שהדברים האלה אמורים להיות בהחלטה של ייעוץ משפטי. אני חושב שיש לנו מידה של ערכים, נורמות התנהגות שהדברים האלה היו צריכים להיפסל עוד קודם.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אבל לא נפסלו, מה לעשות? - - - מה אתה רוצה לומר? אפשר להגיד את מה שאמרת במשפט, כל מה שאמרת זה למה זה הגיע לוועדה הזו. כבר דנו בזה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני מדבר חמש דקות? - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אלעזר שטרן, אתה מדבר על זה שהחוק הזה חשוב לך, אבל לא הגעת לדיונים האחרונים. תהיה רציני, די, באמת.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני כבר הייתי פה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
היית בדיון הראשון, בדיון הפתיחה היית.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
להגיד לך איפה הייתי?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אם זה חשוב לך, תגיע לדיון. הדיון למה זה בוועדה הזו ולא בוועדה אחרת כבר התקיים והוכרע. מה אתה רוצה? - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
לך לשעון הנוכחות בכנסת ותבדוק את הנוכחות שלך ואת הנוכחות שלי, למה אתה שואל למה לא באתי לפה?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אתה רוצה שנעשה את זה? - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
כן - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
נעשה את זה. אני מבטיח לך שאני שם אותך בכיס, אבל מה זה רלוונטי עכשיו?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אתה שואל למה לא הייתי פה. לך תסתכל בזמנים שקיימת - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תבוא לדיונים אם חשוב לך שיהיה דיון רציני.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני בא.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
מה אתה רוצה? אני לא מבין. באתם לעשות פיליבסטר? דבר לעניין.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
אלעזר, זה לא מכבד.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
שנייה אחת. מלכיאלי, לא צריך עזרה ממך. אני לא עושה פיליבסטר, שאלת למה לא באתי לכאן לדיונים, אני מציע לך לבדוק איפה הייתי בזמנים האלה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הכול בסדר. הכול לגיטימי - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
עשית דיון ביום ראשון, ביום ראשון היו ניחומי אבלים. הדבר השני, בימים אחרים, שלא קיימת ועדות, היו דיונים, כמו שאמרתי לך קודם, אם היית מקשיב, הייתי בדיונים שהייתי צריך להיות בהם. אתה מחזק את מה שאמרתי. אני לא יכול להיות בכל הדיונים, כשאתם קובעים דיון על דיון. יש ועדות מסודרות לכנסת ואם הייתם עובדים לפי זה, היינו יכולים להחליט איפה אנחנו נמצאים. אבל כיוון שמקימים ועדות על גבי ועדות, אנחנו לא יכולים להשתתף בכולן.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
זה משנה אם הדיון הזה היה מתקיים בוועדת החוקה או כאן? זה היה משנה דרמטית?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
לא. יושב-ראש ועדת החוקה היה אומר את מה שאמר על לימוד תורה, אני מתנצל, יש עליי עומס - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
המטרה שלך היא לא שיהיה דיון מסודר, אלא שלא יתקיים דיון. הנה האמת נחשפה, בסדר. חבר הכנסת שטרן, תודה רבה - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
לא שלא יהיה דיון. שתעשו סדרי עדיפויות. אני מבקש לקבל תשובה מהייעוץ המשפטי.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הדיון הזה כבר התקיים והייעוץ המשפטי השיב את תשובתו. לא צריך לפתוח כל נקודה שמונה פעמים. כן, רצית לומר משהו?
<< דובר >> מאיר רובין: << דובר >>
התגייסתי בכובע של מכון מחקר לבדוק את הטענות העובדתיות שעלו פה, מתחילת 2026, היו"ר מקום 11 בכנסת בנוכחות. חבר הכנסת מקום 69 בנוכחות חברי הכנסת.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
נכון. אני מוכן להגיב.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אלעזר, תפרוש בשיא.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
זה שקר.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תודה רבה - - - הכול בסדר. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה - - - אין יכולת לטעון שום טיעון ענייני, הכול פופוליזם, זה מדהים.
<< דובר >> מאיר רובין: << דובר >>
חבר הכנסת טל היה בכנסת 775 שעות, חבר הכנסת שטרן היה בכנסת 447.5 שעות.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
וכמה נזקים ב-400 שעות האלה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תודה רבה לחבר הכנסת שטרן. סיימת. חבר הכנסת מלכיאלי. שום דבר?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
הוא לפחות מתבייש, לא כמוך. ברית מושחתים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אלעזר שטרן, עשית לי סרטון לפריימריז. אני מודה לך.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אם קהלת לא היה עובד אצלך, היה אומר לך עוד כמה נתונים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אם קהלת עובדים אצלי, לכבוד גדול ייחשב לי.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
הקואליציה של 7 באוקטובר, קהלת הם האחראים הכי גדולים לזה - - -
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
מה עם יושב-הראש, כמה שעות?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
קהלת הם אלו שהביאו את החורבן ואנחנו אמרנו שהם מביאים חורבן - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אלעזר שטרן, אתה בקריאה ראשונה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
הוא שמע גם קודם שהם מביאים את החורבן - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
זה בדיוק הדמוקרטיה שלכם, שכל מי שלא מסכים אתכם, מביא חורבן. זאת הדמוקרטיה של הפלורליזם והליברליזם שלכם, המזויף. זו בדיוק הבעיה. סעיף 18, תודה רבה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
התכנסנו פה לברית המושחתים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אלעזר שטרן, אתה בקריאה שנייה. עוד פעם אחת אתה תשמיץ פה מישהו, אתה תצא ישר.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני המצאתי את זה שהכשרות זה שחיתות? תגיד לקהלת שיעשו מחקר על זה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אלעזר, מספיק.
<< דובר >> מאיר רובין: << דובר >>
עשינו שניים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אם היית מגיע לדיון, היית יודע שיש לנו ויכוח בהקשרים האלה. שום יושרה, שום טיעון, הכול פופוליזם - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
תעשה לי בית ספר ליושרה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אתה מחלק פה ציונים לאנשים - - - אלעזר שטרן, אתה בקריאה שנייה ואני לא רוצה להוציא אותך.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
תגידו תודה שאני אומר שרק החוק מושחת.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אוקיי.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
החלפת סעיף 2יב והוספת סעיפים 2יב1 ו־2יב2
18.
במקום סעיף 2יב לחוק העיקרי יבוא:
"תנאי כשירות של משגיח
2יב.
(א)
שירותי השגחה של רשות כשרות מקומית יינתנו על ידי משגיח מטעמה, ובלבד שהוא עומד בכל אלה:
(1)
התקיימו בו אחד מאלה:
(א)
יש בידו תעודת הסמכה בתוקף לשמש משגיח לפי סעיף 2יב1;
(ב)
יש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה כי הוא כשיר לכהן כרב עיר לפי סעיף 2(5) לחוק הרבנות הראשית לישראל;
(ג)
יש בידו תעודה ממועצת הרבנות הראשית כי הוא כשיר לכהן כדיין לפי סעיף 3 לחוק הדיינים, התשט"ו– 1955;
(2)
אין בהעסקתו כדי לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים תדיר בין מילוי תפקידו במתן שירותי השגחה ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו, אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו, כאמור בסעיף 2ד.
(ב)
השר, בהסכמת מועצת הרבנות הראשית, רשאי לקבוע תחומי מומחיות בהשגחת כשרות וכן את תנאי הכשירות לעניין הכשרה מעשית, עמידה בבחינות וניסיון לשם קבלת תעודת מומחה בתחום מומחיות כאמור.
(ג)
קבע השר הוראות כאמור בסעיף קטן (ב), רשות כשרות מקומית לא תיתן שירותי השגחה באמצעות אדם בתחום מומחיות שנקבע אלא אם כן הוא בעל תעודת מומחה בהתאם להוראות שנקבעו לפי אותו סעיף קטן.
תעודת הסמכה לשמש משגיח
2יב1.
מועצת הרבנות הראשית תיתן תעודה המסמיכה אדם לשמש משגיח כשרות למי שעומד בכל אלה:
(1) הוא עמד בבחינה שנערכה בכתב על ידי מועצת הרבנות הראשית או שהוא בעל תעודת "יורה יורה" מטעם הרבנות הראשית לישראל לאחר שעמד בבחינות בכתב הנדרשות לשם כך אשר נערכו על ידי הרבנות הראשית לישראל;
(2) מועצת הרבנות הראשית השתכנעה כי הוא אדם הראוי להשגיח על ענייני הכשרות ואורח חייו מתנהל על פי ההלכה כנדרש לשם השגחה על כשרות.
השעיה או ביטול תוקף של תעודת הסמכה
2יב2.
מועצת הרבנות הראשית רשאית להשעות את תוקפה של תעודת הסמכה שניתנה לפי סעיף 2יב1, או לבטלה" - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
מה זה מועצת הרבנות הראשית?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
קוראים את הסעיף. אל תתפרץ.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
זאת מי שקוראת שלא לשרת? זאת שאומרת שלבנות אסור לשרת בצה"ל? - - -
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
דברי חכמים בנחת נשמעים - - -
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
"לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות להשמיע את טענותיו, ועל יסוד אחת מעילות אלה:
(1) תעודת ההסמכה ניתנה על בסיס מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;
(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן תעודת הסמכה לפי חוק זה".
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תסבירי בבקשה.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
מדובר בסעיף שהיה קיים במסגרת התיקון הקודם לחוק, הסדרת תנאי כשירות של משגיח. התיקון נועד להתאים את תנאי הכשירות, לטייב את האסדרה ולהשלים אותה. במסגרת הזאת, הוספנו התייחסות גם למקרים בהם תישלל תעודת ההסמכה ואת הדרך לשלילת ההסמכה ומתן אפשרות לשר לקבוע תחומי מומחיות בהשגחה, דוגמת מפעלים גדולים, מפעלי עיבוד בשר, בתי מלון וכדומה.
בעקבות פסיקה הלכתית של נשיא המועצה, הוספנו לתנאי הכשירות דרישה לאורח חיים על-פי ההלכה הנדרש ממי שימלא תפקיד של משגיח כשרות. עלתה הערה מהייעוץ המשפטי של הוועדה לעניין תוכן הבחינה ולעניין נוסח הגדרת "יורה יורה", אנחנו נחדד את הנוסח מולם.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
יש לכם נוסח להציע?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
כבר העברנו.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
תציגי אותו ונוכל להתקדם.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
הסעיף שמדבר על הבחינות, בפסקה (1), 2יב1, פסקה (1) -
החלפת סעיף 2יב והוספת סעיפים 2יב1 ו־2יב2
18.
תעודת הסמכה לשמש כמשגיח
2יב1.
מועצת הרבנות הראשית תיתן תעודה המסמיכה אדם לשמש כמשגיח כשרות למי שעומד בכל אלה:
(1)
הוא עמד בבחינה שנערכה בכתב על ידי מועצת הרבנות הראשית בהלכות כשרות, תקני מועצת הרבנות הראשית לישראל ונוהליה או שהוא מוסמך לרבנות (יורה יורה) מטעם הרבנות הראשית לישראל לאחר שעמד בבחינות בכתב הנדרשות לשם כך, אשר נערכו על-ידי הרבנות הראשית לישראל;
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אלה שיש להם תעודת רב, יש להם ידע בכשרות? אני שואל בתמימות.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
כן.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
הם מוכשרים לבחון את אלה שאמורים ללכת ולבדוק כשרות?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
מי שיש לו תעודת רב, עבר בהכרח בחינה באיסור והיתר, שזו בחינת ליבה בדיני כשרות.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו מכירים כאלה שקיבלו תעודה מהרבנות ולא - - - דרך אגב, הבחינות בכתב או בעל-פה?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
הבחינות בכתב.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
רק בכתב?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
חצבני, איפה היית בדיון הקודם? - - -
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אביב חצבני, מנהל איגוד תעשיות המזון. שתי שאלות. האחת, לפני שני דיונים, היו תיקוני נוסח שאמרו שהניחו בפני הוועדה, בהגדרת ייצוג ואחרים, זה עדיין לא נדון פה, אני רוצה לוודא שלא נשכח את התיקונים. השנייה, בנושא של שלילת תעודת משגיח, מה קורה במקרים שבהם יש תלונות רבות של עסקים כנגד משגיח ספציפי או במקרים שמשגיח נתן תעודה רלוונטית והפר את הנחיות הרבנות? מה הדין בעניין הזה?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
נדבר באריכות על המנגנון - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
למה אתה שואל את השאלה הזו? יש לכם ניסיון בזה?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אלעזר, הוא שואל שאלה טובה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני שואל. מה היה עד עכשיו?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
שאלה טובה ובמקומה. התייחסנו אליה בפעם הקודמת ואמרנו שנייצר מנגנון מאוד מסודר שייתן מענה לדבר הזה. אני לא אוציא את החוק הזה, בלי שהמנגנון הזה יהיה קיים בתוך החוק.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אדוני יושב-הראש, יש את המנגנון הזה והוא נמצא, אין צורך להרחיב - - - אני מבקש אדוני יושב-הראש שלא נלך אחר האמירות האלה. יש מנגנון מסודר ומנסים לגרור אותך למקומות שאני חושב שאין צורך בהם - - -
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אני לא מנסה לגרור לשום מקום - - -
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
אתה לא מכיר את מבנה הרבנות - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני מכיר את השחיתות שלה - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
בזה שאמרת שאני הולך אחרי אלעזר שטרן, פגעת בי מאוד.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
לא אמרתי. חס ושלום. אני אבקש את ההקלטה מיד - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
מלכיאלי אמר את זה - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אם הוא אמר, אני אבקש שיחזור בו - - -
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
חוזר בי - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
הוא חזר בו - - -
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
יושב-הראש לא צודק במקרה הזה, יש היום מנגנון ערר. יש ועדת ערר בתוך הרבנות - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אם מתלוננים פה, במסעדות, בעסקים - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
לא התלוננו. הם רק שאלו.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אל תתערב. אין לך זכות להתערב. אותם גופים לא ממלאים את תפקידם עד עכשיו, בכל מיני תחומים, או שממלאים את תפקידם בצורה רעה מאוד והביאו אותנו למצב הזה ואנחנו יודעים כמה זמן החזיקה המהפכה או השינוי שעשה מתן כהנא, ואנחנו יודעים כמה זמן זה החזיק. מה שאתה אומר ומה שאני אומר, שאנחנו רוצים שתצא מפה כשרות אמיתית, אנחנו יודעים שבמערך שקיים עשרות שנים, שלא קשור בכלל למה שכהנא עשה, יש בעיות קשות מאוד, שחלק מהבעיות האלה שמעת אותן רק עכשיו.
כשאתה אומר אנחנו נדון בהן ואומר לך מנכ"ל משרד שירותי דת, שלא צריך לדון בזה, בגלל שיש מנגנון כזה, אם אתה הולך לתת כוח למנגנון שכבר קיים והביא אותנו לאן שהביא ולשמוע טענות מהסוג הזה, למה אנחנו יושבים פה?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
כדי להוציא חוק טוב. התייחסויות לסעיף. בבקשה גברתי.
<< דובר >> הילה חסן לפקוביץ: << דובר >>
הילה חסן לפקוביץ', ראש המועצה הדתית כפר יונה. בנושא של תעודה למשגיחות, זה אותם מבחנים?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
כן. בעברית לא צריך לכתוב פעם בלשון זכר ופעם בלשון נקבה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אין שום בעיה בזה.
<< דובר >> תני פרנק: << דובר >>
תני פרנק, מרכז ליהדות המדינה, מכון הרטמן. לגבי השאלה של הילה, בגלל שיש פה את המרכיב הנוסף שמועצת הרבנות הראשית צריכה להשתכנע לגבי אורח חיים, לאור זה שמועצת הרבנות הראשית הביעה דעה לגבי מבחני רבנות לנשים, אנחנו רוצים לוודא שלא יהיה פה מקרה שבו נחזיר את הגלגל אחורה לגבי משגיחות כשרות. שהן כמובן צריכות לעבור בחינה בכתב כמו כולם, אבל שלא תהיה תקלה בהמשך בהקשר הזה של בחינת אורח חיים לפי ההלכה.
רב העיר צריך לקחת בחשבון - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אורח חיים על-פי ההלכה, לפי הרבנות, שהיא לא משרתת בצה"ל.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אלעזר, די, תן לאנשים לדבר.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
זאת הרבנות הראשית לישראל. זה אורח החיים שהיא יכולה לבדוק.
<< דובר >> תני פרנק: << דובר >>
זו נקודה חשובה. אם אישה שירתה בצה"ל, יכול להיות שהיא לא תתאים לאורח החיים ההלכתי לפי מועצת הרבנות הראשית ואנחנו רוצים לוודא שזה לא יהיה המצב. אני לא יודע אם אפשר לוודא את זה, אולי כדאי להכניס פה תיקון.
אני חושב שצריך להכניס שיקול דעת של רב העיר, כששוללים תעודת הסמכה, אם המשגיח עבד תחת מועצה דתית מסוימת, תחת רב עיר מסוים, לפחות שתהיה איזו זכות התייעצות. שלא תהיה שלילת תעודת הסמכה מלמעלה, אנחנו רוצים לשמור על המעמד של רבני הערים פה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
בסדר - - - אני רוצה לאסוף את כל הנקודות ותעני על הכול בצורה מסודרת, בסדר? הנושא של משגיחות כשרות ושל אורח חיים.
<< דובר >> תני פרנק: << דובר >>
זה ספציפי גם ל"יורה יורה".
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תעברי קדימה, תדברי למיקרופון, יש פרוטוקול שצריך לשמוע אותך.
<< דובר >> אורית לביא נשיאל: << דובר >>
אורית לביא נשיאל, יועצת משפטית של צהר. לעניין תעודה, אמר כאן מנכ"ל המשרד שלא יהיו תעודות, שמשגיחים לא - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
לא, לא תעודות הסמכה.
<< דובר >> אורית לביא נשיאל: << דובר >>
לא דובר על תגים. אני הייתי פה בדיון.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
דיברנו על תגים. - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אולי תבהירו?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
לגבי תעודת הסמכה - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
מדובר כאן על תעודת הסמכה - - - אני מציע לחזור לסעיף הקודם. כולם אומרים שלא הבנת, אז לא הבנת.
<< דובר >> אורית לביא נשיאל: << דובר >>
אתה לא תגיד מה הבנתי או לא הבנתי.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אני מסביר לך שלא הבנת.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אנחנו מדברים עכשיו על תעודת הסמכה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אם את אומרת שאני דיברתי על תעודת הסמכה, לא הבנת.
<< דובר >> אורית לביא נשיאל: << דובר >>
אמרת שלא יסתובבו עם תעודות.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
עם תגים. יש הבדל בין תג לתעודת הסמכה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
גברתי, מה רצית לומר לעניין? מה השאלה?
<< דובר >> אורית לביא נשיאל: << דובר >>
אני מדברת לעניין. אני חושבת שצריך הבהרה בעניין הזה ואין שום סיבה שמשגיח כשרות לא ילך עם תעודה - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
זה לא הנושא עכשיו.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
שמענו.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
גם לי יש מה לומר על זה. אבל זה לא הנושא עכשיו. עכשיו מדברים על תעודת הסמכה.
<< דובר >> אורית לביא נשיאל: << דובר >>
כבר דיברנו על זה ואמר המנכ"ל שלא.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
הסעיף הזה מדבר על תעודת הסמכה להיות משגיח. שאתה מוסמך להיות משגיח.
<< דובר >> אורית לביא נשיאל: << דובר >>
זה ברור.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
יכול להיות שאתה מוסמך להיות משגיח, אבל אתה לא מועסק כמשגיח בשום מקום, זה שני דברים נפרדים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
יש תג עובד ויש הסמכה לעסוק בתחום.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה קיים היום. היום יש תעודות הסמכה.
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
זה כמו כשירות מקצועית, למשל, תעודת עו"ד. רישוי עיסוק.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
זה אומר שאפשר להעסיק אותו כמשגיח.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אי-אפשר להעסיק אותו כמשגיח, אם אין לו תעודת הסמכה.
<< דובר >> אורית לביא נשיאל: << דובר >>
הדבר השני, המילה "השתכנעה" היא מילה מאוד רחבה. אני לא יודעת מה זה השתכנעה. אני ייצגתי משגיח כשרות שהרב המקומי לא השתכנע שהוא משגיח כמו שצריך, למרות שהיו לו תעודות, משום שהוא גם חיתן מטעם צהר. זו הייתה הסיבה היחידה. המילה השתכנעה היא רחבה מדי, אפשר ללוש אותה איך שרוצים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
את רוצה לכפות על רב מקומי איזה אנשים הוא יעסיק ואיזה לא?
<< דובר >> אורית לביא נשיאל: << דובר >>
אני לא רוצה לכפות כלום. יש חופש עיסוק במדינת ישראל, בגלל שרב מחתן מטעם צהר הוא לא יכול - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אין לי מושג.
<< דובר >> אורית לביא נשיאל: << דובר >>
אני אומרת לך.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
יכול להיות שאת אומרת לי.
<< דובר >> אורית לביא נשיאל: << דובר >>
יותר מזה, הרבנות המקומית נאלצה לשלם לאותו רב סכום מסוים, בפשרה שאנחנו הגענו אליה. המילה הזו השתכנעה אינה חפה מקשיים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
בסדר. השתכנעה, תנסו לראות איך - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אוהד, לגבי אורח חיים, אני אביא לך את זה משני עולמות. אורח חיים יכול להיבדק בקלות רבה, כמו שהוא נותן פטור לבנות דתיות, יש שם את המונח אורח חיים. עברתי בדיזינגוף, ראיתי פמוטים והתרגשתי, זה אורח חיים בשביל לקבל בשביל לקבל השתמטות, או אי-שירות בהקשר הזה. כשאתה אומר כאן אורח חיים, אתה גם יכול ללכת עם זה לצד השני. לא סתם אמרתי את זה. הרבנות הראשית לישראל, העמדה הרשמית שלה היא נגד שירות נשים בצה"ל.
אם זאת העמדה הדתית של הרבנות הראשית לישראל ועכשיו אתה רוצה אורח חיים דתי - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
האם זה יכול להיות עילה לפסילה. הבנתי את השאלה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
למה שזה לא יהווה עילה?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
השאלה נשאלה. לפי סדר.
<< דובר >> אייל משה: << דובר >>
אייל משה, הרב של כשרות צהר.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אי-אפשר שיהיו שלושה אנשים מטעם צהר שמדברים בכל דיון. תחליטו מי מייצג אתכם, אין לי בעיה שגם תבחרו מישהו אחר שידבר בכל נושא, אבל אי-אפשר שארבעה אנשים מאותו ארגון ידברו כולם על אותו סעיף. הלאה.
<< דובר >> אורית לביא נשיאל: << דובר >>
יש פה היבטים, הרב אייל משה - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תחליטו ביניכם מי מדבר בכל סעיף. אני תהיו מסודרים.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
מהפעם הבאה הם יהיו מסודרים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אני אמרתי לכם את זה גם בדיון הקודם. אי-אפשר שארבעה אנשים מאותו ארגון ידברו על אותו סעיף, אמרתי לכם כבר בדיון הקודם שתהיו מסודרים. תעשו שיעורי בית, תגיעו לדיון אחרי שאתם יודעים מה הסעיפים ותציגו את כל הנקודות שלכם לגבי כל סעיף. גברתי, אל תנהלי אותי, תודה רבה. גברתי תשב ותפסיק להפריע לי, תודה.
<< דובר >> אייל משה: << דובר >>
אני מבקש להשלים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
בפעם הבאה, אני אתן לך לדבר בשמחה. כן, בבקשה.
<< דובר >> עמיחי פילבר: << דובר >>
עמיחי פילבר, לשעבר מנהל תחום כשרות במשרד לשירותי דת, לגבי הדברים שחצבני וחבר הכנסת שטרן אמרו, אף אחד לא מתכחש לכשלים החמורים במערכת הכשרות ולכן אנחנו יושבים פה לתקן את החוק. צריך לקחת בחשבון שההכנסה של משגיחי כשרות להיות עובדי מועצות דתיות, מכפיף אותם לחוקים שלא היו עד היום. עד היום משגיח כשרות בא לבית העסק, הסתובב, עשה מה שהוא רצה, לא היה לו אבא ואימא.
חלק מהעניין של משמעת וטיפול במשגיח כשרות סורר שמתנכל לבעל עסק, זה תפקיד המועצה הדתית שיהיו לה הסמכויות לעשות את זה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תודה. כן.
<< דובר >> ניר קפלן: << דובר >>
ניר קפלן, סמנכ"ל הרגולציה של התאחדות המלונות בישראל. כבוד היו"ר, בתחילת הדיון עלתה השאלה של העסקת המשגיחים, יכול להיות שההערה שלי מקדימה את זמנה, אבל היא חשובה. היום אצלנו, מאות המשגיחים שעובדים בענף הם בהעסקה ישירה של המלונות, תחת ההסכם הקיבוצי שיש לנו, המיטיב מעל השכר במשק, עם קרן השתלמות ופנסיה ותוספת אילת וים המלח וכולי.
אחת ההשלכות האפשריות של החוק היא שייתכן שנצטרך לפטר אותם בעל כורחנו, כולל לשלם להם את הפיצויים. יש אצלנו עובדים של עשרות שנים, מדובר בנזק של עשרות מיליוני שקלים - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
שאלה טובה, זה לא בסעיף הזה. נגיע לזה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
זה לא החוק. החוק לא מבקש להוציא אותם.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
יש לי שאלה לעורך דין עמיחי פילבר.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
בג"ץ קבע שהם לא יכולים להישאר אצלך, לא החוק.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
הוא אומר שיהיו עובדי מועצות דתיות והמועצה תשלם את השכר שלהם והפיצויים שלהם על חשבון המדינה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא. על חשבון בעלי העסקים.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אתם תעלו את המחיר במסעדות, נכון?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
תאגיד פרטי ישלם להם כסף, ייפול מהשמיים.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
מיקי, הם בכל מקרה משלמים.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
מיקי, גם בחוק הקיים, גם לפי החוק החדש וגם לפי איזה חוק שתרצה, יש שתי אפשרויות, הם חייבים לפטר אותם ולהעביר אותם למקום אחר ולשלם את כל מה שאתה אומר כרגע - - -
<< דובר >> ניר קפלן: << דובר >>
העברה היא לא פיטורים.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אלא מה?
<< דובר >> ניר קפלן: << דובר >>
אפשר לעשות הסכם העסקה גב לגב, שבו אתה מעביר לתאגיד אחר - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
מי אמר שעכשיו אי-אפשר לעשות את זה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אפשר גם במועצה הדתית לעשות את זה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אני רוצה להזכיר לך חבר הכנסת מיקי שהבג"ץ חייב את המלונות להפסיק לשלם שכר למשגיחים. לא החוק הקיים, כבר לפני שנים, שקבע שחייבים לנתק בין המשגיח למושגח.
<< דובר >> ניר קפלן: << דובר >>
לא נכון. יש פסק דין, אבל החוק לא עבר. היה חוק, הצעת חוק.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
זה מה שהוא אומר לך.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הוא לא אמר חוק, הוא אמר בג"ץ.
<< דובר >> ניר קפלן: << דובר >>
היה פסק דין.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
זה בג"ץ. לא היה פסק דין, זה בג"ץ.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
מלכיאלי, ימות המשיח, אתה תומך בפסיקת בג"ץ. וואו.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
כאילו זה בית דין, בג"ץ.
<< דובר >> מאיר רובין: << דובר >>
היו"ר, אפשר להתייחס לנקודה הזאת?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
כן.
<< דובר >> מאיר רובין: << דובר >>
הרב אבידן, אם מקימים תאגידי כשרות בסטנדרט אחיד מבחינת העסקה לכל הארץ, המלונות לא יוכלו להעביר back to back תוך שמירת כל הזכויות את העובדים שלהם היום, כי ההנחה היא שהזכויות של העובדים שלהם היום טובות ממה שיוצג - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
רגע. האשימו אותי שאתה הבוס שלי - - -
<< דובר >> מאיר רובין: << דובר >>
ערכים משותפים זה דבר נורא.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
נורא ואיום. אתם לוקחים לנו את כל הכיף מהדיון בסעיף הבא. אנחנו עוד לא שם, בואו נדבר על הסעיף. כן.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
אוהד וייגלר, מארגון עתים. לא לחזור, אבל - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
בשעה טובה לאחיך, שאני מבין שהצליח לקדם מהלך דרמטי.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
זכויות של אח שלי. אני לא לוקח אחריות על - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
מתי זה היה? אתמול?
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
פסק דין משלשום, פורסם אתמול.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אירוע חשוב ודרמטי, הוכר ארגון מורים חדש כמייצג בתחום ההוראה. אירוע משמעותי ומבורך, יישר כוח גדול. כל מי שנגד מונופולים, היה צריך להיות בשדה הזה ולהילחם בדבר הזה. מברך את אחיך, כל הכבוד.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
עכשיו הוא במילואים בעזה, במקביל לעבודה שלו. לעניין המבחן בעל-פה, יש לזה השלכות פרטניות, אבל מעבר לזה, במאקרו, זה מנגנון שנועד לשים רגליים. זה מנגנון שאנחנו לא מכירים בתקנים מקבילים בדרג הזה. למשל, רבני ערים - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אתה מדבר על מבחן בעל-פה, כתוב מבחן בכתב, למה אתה מתייחס?
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
תודה על הדיוק. ההכרה בכך שהוא מקיים אורח חיים דתי. בפועל, זו בחינה בעל-פה, או מפגש בעל-פה עם ועדה של ועדת הרבנות הראשית - - -
<< דובר >> מאיר רובין: << דובר >>
אורח חייו מתנהל על-פי ההלכה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
פסקה (2).
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
תודה על הדיוק. זה לא משהו שקיים בדברים מקבילים בדרגים האלה, זה קיים ברבני ערים, כדי לקבל הסמכה לרב עיר. מההיכרות שלנו, זה מנגנון לסינון אנשים שלא באים בטוב, במגוונים שונים. עלו פה דוגמאות, במאקרו זה משהו קיים, אנחנו רואים אותו קורה. רב יישוב לא עבר בשום שלב מבחן כזה, מקביל והוא רב מוסמך לתת תעודת כשרות. הוא מעל משגיח כשרות, בתנאים הספציפיים הרלוונטיים למקום שלו. משגיח כשרות, בתחתית שרשרת המזון, הוא יהיה חייב לעבור את המבחן בעל-פה. אני לא מצליח להבין את זה. אחרי שהוא עובר את המבחנים הספציפיים ומגדירים את כל הדברים שהוא צריך לעשות.
נקודה נוספת שלא עלתה עד עכשיו, כל ענין תחומי המומחיות. תחומי המומחיות זה סיפור משמעותי מאוד. אני יכול להבין את הרציונל. משגיח בפיצרייה, זה לא משגיח במפעל בשר מאוד גדול, או משחטה, זה שונה. אבל עד היום זה לא היה ככה ואנחנו צריכים להבין מה קרה. בנוסף, הרבה פעמים כשנותנים את הסמכות הזו, אין לזה סוף. אין הבניה של שיקול הדעת. זה משהו שהוא בלתי מוגבל.
הנקודה האחרונה, למה השר קובע את הדברים האלה? זו לכאורה שאלה הלכתית, יש לנו את הרבנות הראשית. כמו שאנחנו מכירים היום בשחיטות בחו"ל יש גילדה קטנה ותיווצר עוד גילדה פה בארץ, עם תתי-התמחות של הדברים הספציפיים ואנחנו מכניסים את עצמנו לצרה. אנחנו מכניסים את הרעות החולות של צוותי השחיטה בחו"ל לארץ.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
למה? הם מקבלים מאות אלפי שקלים בחודש, למה שנפרק להם את זה?
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
לא מפרקים להם, מגדילים להם.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני יודע. גם ככה מקבלים מאות אלפי שקלים.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
למה עד היום משגיחים לא הועסקו דרך המועצות? לפני רפורמת כהנא.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יש מועצות שמעסיקות.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
הם כן.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אפשר לספור על יד אחת. הם לא, כי רציתם את הכסף השחור.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
הם כן.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
הם לא. הם בודדים לחלוטין. אל תתווכח איתי, תתווכח איתי כשאני אבוא אליך. כאן אני יכול להתווכח איתך, עם כל הכבוד.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
על הסעיף הזה?
<< דובר >> מאיר רובין: << דובר >>
הציעו לארגון כושרות להקים ועדת בקרה עצמאית, עם נציגים של משרד הדתות, רבנות, אוצר ונציג ציבור שתוכל לפקח על נותני הכשרות ואז, במקרה שבו יש טענה לגבי הסטנדרט, אפשר יהיה לפנות לוועדה הזו.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
על איזו ועדה אתה מדבר? לא הבנתי - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
יהודה, תן לו להשלים את הנקודה.
<< דובר >> מאיר רובין: << דובר >>
הנקודה היא שאם הרבנות היא הגורם שמסמיך את המשגיחים וברבנות יכולים לשלול את היכולת של משגיח להשגיח, על בסיס זה שלדעתם הוא לא דתי מספיק, או קריטריון אחר מוגבל מאוד, אין הפרדה יותר. הרבנות הופכת להיות הגורם שיכול להטיל וטו על העסקה של כל אדם בכל רשות, בהקשרים של כשרות. זה מצב מאוד מורכב. אין לרבנות וטו כזה לגבי רב עיר. היא לא יכולה לומר לו שהוא לא יכול לתת כשרויות יותר. הוא רב, הוא מוסמך, הוא נותן. אם היא יכולה לקחת לקרב את המשגיחים, פשוט לומר, "עצם זה שאתה מוכן לעבוד עם רב כל כך לא בסדר" - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
בסדר, אתה חוזר על מה שאמר אוהד וייגלר.
<< דובר >> מאיר רובין: << דובר >>
כדאי שהתהליך הזה- - - הרבנות היא שער כניסה, אבל השער - - - שיהיה אצל גורם עצמאי.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הבנתי. האירוע הזה פתוח מדי. כן.
<< דובר >> יניב שפירא: << דובר >>
יניב שפירא, יושב-ראש איגוד המשגיחים בארץ, מנהל חטיבה דתית. אני מתרשם, בחדר פה - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
לפני התרשמויות, אנחנו עכשיו מדברים על הסעיף.
<< דובר >> יניב שפירא: << דובר >>
על הסעיפים. מדברים פה שיש חוזרי מנכ"ל שמסדירים. היום אנחנו עולים דרגה, מכניסים את זה לחוק, שהחוק יחייב ולא חוזר מנכ"ל, שאפשר להתווכח על הפרשנות שלו. מה לא טוב? אני חייב להבין את הנקודה. אין 5,000 משגיחים, יש 2,500-2,300.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
יש 3,500 כשאתה לוקח את חצאי המשרות ומחבר אותם יחד, זה פחות או יותר.
<< דובר >> יניב שפירא: << דובר >>
המספר אצלי. לא. אם תעשה חלקי משרות, תגיע ל-1,800 - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
כמה מפקחים יש למשרד הבריאות?
<< דובר >> יניב שפירא: << דובר >>
תילחם בוועדת הבריאות. אני אסביר לך - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
תשאל את משרד האוצר.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אדוני, לא הבנתי איך זה קשור לסעיף.
<< דובר >> יניב שפירא: << דובר >>
כל הסעיפים פה שהובאו לחוק, זה בסך הכול מייעל ומבהיר - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
זה הדיון הכללי. אני לא נכנס עכשיו לדיון הכללי. זה לא הדיון. עכשיו אנחנו בסעיף.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
יניב שפירא בא ואומר שזה עלה מדרגה. פעם זה היה בחוזר מנכ"ל והסעיפים האלה עכשיו נכנסים לחוק וזה עוד יותר טוב.
<< דובר >> יניב שפירא: << דובר >>
זה טוב לציבור. זה מצוין. רציתי להשמיע את זה לחברי הכנסת ולנוכחים בחדר.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
כן גברתי.
<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>
מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. קודם כול, אנחנו מתנגדים לכך שרשות כשרות מקומית תחויב להעסיק את המשגיחים. אנחנו מתנגדים לכך שרשות כשרות מקומית שהיא רשות מקומית תחויב להעסיק משגיחים. אנחנו מתנגדים לכך שמועצה דתית - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
איפה זה כתוב בסעיפים שהקראנו?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
מה קשור לסעיף הזה?
<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>
אני מקריאה את הסעיף, "שירותי השגחה של רשות כשרות מקומית יינתנו על-ידי משגיח מטעמה ובלבד שהוא עומד בכל אלה". אני מבהירה, אנחנו מתנגדים להעסקה מטעמה. זה יכול להיות מיקור חוץ, זה יכול להיות העסקה ישירה. אנחנו מתנגדים להעסקה. לכן אני מבהירה את זה בדיוק אנחנו מתנגדים להעסקה באופן ישיר.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
מה אתם מציעים?
<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>
יש מודלים אפשריים רבים. אפשר לקבוע תאגידים חיצוניים שאיתם אפשר יהיה להתקשר במיקור חוץ.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
זה מטעמה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
זה נקרא מטעמה.
<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>
מאחר שכתוב "מטעמה" ו"מטעמה" לכאורה יכול להתייחס להעסקה ישירה או למיקור חוץ, אנחנו מבהירים שאנחנו מתנגדים להעסקה ישירה ברשות כשרות מקומית, שלא מעוניינת להעסיק בהעסקה ישירה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
זה החוק בדיוק.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אמרת את זה כמה וכמה פעמים. הנקודה הובהרה.
<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>
זה עדיין סעיף שקיים כאן ולכן צריך להתייחס לזה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
היועץ המשפטי ומנכ"ל המשרד השיבו לך שהדבר הזה הוא לבחירתה של אותה רשות. היא יכולה לבחור באפשרויות אחרות, כמו שאת הצגת, מיקור וחוץ וכולי. זה לבחירתה. למה אנחנו חוזרים על אותה נקודה שמונה פעמים? הדבר הזה הובהר.
<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>
ראשית, משום שהייעוץ המשפטי לוועדה, שאל אותי איך אני רוצה שזה יקרה. לו יש מודלים אחרים אבל אני לא מוסמכת לפרש את הערתו.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אני הבנתי שאת מתנגדת גם להעסקה דרך מיקור חוץ. אם זה לא המצב, זה בסדר.
<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>
אנחנו לא מתנגדים להתקשרות במסגרת מיקור חוץ ובלבד שלא יהיה סיכון לסוגיות שיש כשמעסיקים בהעסקה ישירה. כאשר גורמים חיצוניים לרשות המקומית קובעים שאותו גורם מועסק לא יכול לעסוק עוד בתחום העיסוק שלשמו הוא הועסק אנחנו נמצאים במצב מאוד בעייתי, כיוון שאנחנו העסקנו אותו, אנחנו מחויבים כלפיו, יש דינים שחלים על המגזר הציבורי ואנחנו לא יכולים להשתמש באותו עובד לצרכים אחרים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
את חוזרת על הנקודה של ההעסקה הגמישה.
<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>
בדיוק על זה אני חוזרת.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
נדבר גם על זה.
<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>
זו נקודה שהיא חשובה וצריך להבין אותה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
חד-משמעית. לא נזניח את הנקודה הזאת, הנקודה הזאת נכונה.
<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>
אנחנו מזכירים גם שצריך שיהיה מימון מלא להעסקה שכזו. לא יכול להיות מצב שהרשות המקומית תידרש לתקצב את ההעסקה הזאת.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
נדבר על מודל ההעסקה. נדבר על זה בסעיף הבא. כן.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
בדיוק הסעיף הבא.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אפילו לקהלת אמרתי שאתם לוקחים לנו את כל הכיף מהסעיף הבא.
<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>
אמרת בהמשך, אבל בסדר.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
דייקתי, אמרתי בסעיף הבא, לא רק בהמשך.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
סעיף 19.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לא. סעיף 20.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
לענות?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אתם רוצים להגיד משהו?
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
כמה הערות שלנו לפני ההתייחסות ותוכלו להתייחס. לגבי התוספת שהממשלה הקריאה, בעניין תוכן הבחינה בכתב, זה בעקבות הערה שלנו ומבחינתנו, הנוסח שהקראתם נותן מענה, כך שברור על מה הבחינה בכתב.
חשוב לי לשים על השולחן את זה שבנוסח של החוק הקיים, אחת הדרישות היא דרישת הכשרה, שכרגע בהצעה של הממשלה לא נמצאת. כלומר, משגיח צריך לעמוד במבחנים בכתב, במבחנים שנוגעים לאורח חייו וכולי, אבל לכאורה, אין דרישה של הכשרה. ההערה השלישית, בהמשך לדברים שנאמרו על זה שכרגע המבחן של האדם הראוי ואורח חייו הוא מבחן מאוד כללי ומשאיר הרבה שיקול דעת.
אני רוצה להסב את תשומת הלב לזה שאחת העילות להשעיה או ביטול של תעודת הסמכה, זה שהיא ניתנה על בסיס מידע כוזב, שגוי או חלקי. חשוב לי לציין שברגע ששיקול הדעת הוא מאוד רחב ופתוח, גם בהיבט הזה, הפרשנות של מהו מידע חלקי שניתן במסגרת ריאיון או דרך אחרת, עולות שאלות גם בעניין הזה. זה מתחבר לסוגייה הרחבה יותר שעלתה כאן בהקשר לסעיף.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
מה ההצעה שלכם? יש לכם הצעה מעבר לשאלה?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
נשמע את ההתייחסות של המשרד.
<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>
אם יורשה לי, כיוון שהיועץ המשפטי לוועדה שאל שאלה, אני מבהירה, אנחנו מתנגדים לחיוב רשות מקומית לתת שירותי השגחה. השאלה אם רשות כשרות מקומית חייבת או לא חייבת לתת שירותי השגחה, נדון בסעיף הקודם ולכן, לא התייחסתי. הנחת המוצא של סעיף 7יב שהוקרא הרגע, היא שכאשר רשות כשרות מקומית נותנת שירותי השגחה, זה יינתן ולכן, לא התייחסתי לשאלה של הוולונטריות. כמובן שאנחנו מתנגדים לחיוב של רשות כשרות מקומית.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
מי את מצפה שייתן את הכשרות?
<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>
יש רשות כשרות ארצית. מבחינתנו, כמו שהיא נותנת בדיר אל-אסד, שתיתן ברשות מקומית שלא מעוניינת.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תודה.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
בהמשך לדברים האלה, יש - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
זה לא הסעיף עכשיו. אני מבטיח, אנחנו נמצה את הדיון הזה, לא נוותר עליו, אבל זה לא עכשיו.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
יש רבנים למשל - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
מיקי, זה לא הסעיף. נדון בזה. תשובת משרד הדתות לכל השאלות שעלו כאן.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
דבר ראשון, לעניין משגיחות הכשרות, אין שום כוונה לשנות מהמדיניות הקיימת. זה מגובה גם בפסיקה של הרב הראשי. היישום של הסעיף כפוף לעקרונות המשפט המנהלי והרבנות תהיה חייבת לעמוד בו.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
עומדת בו.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
מה זה מדיניות קיימת? יש מדיניות קיימת - - - גפני, זה תחום כשרות שאתה לא מכבד, זה לא התחום שלך. יש לך את הבד"ץ שלך.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
למה אתה לא מוציא אותו?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אתה צודק. ראוי להוציא אותו. הוא בקריאה שנייה ואני ממש מתאפק. אלעזר, די לחלק ציונים לכל אחד שנכנס לחדר.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
הוא התערב, מה אתה רוצה?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הוא לא התערב. הוא שאל אותה שאלה. הוא לא דיבר אליך.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
לא שמת לב. אני שאלתי אותה, הוא התערב. זה בדיוק ההיפך ממה שאתה אומר.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
שאלתי, מה הכוונה במה שאמרת?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אבל אני באמצע שאלה עכשיו.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
חבר הכנסת גפני, רגע.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
באת וכבר אתה מתערב? גפני, אמרתי לך, זה לא חוק שקשור אליך, אתה ממילא לא צורך כשרות של הרבנות. זה לא נעים לכם לשמוע, אני יודע.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
מה נוגע אליך כל מה שנוגע בחיים שלנו?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אתם חיים על חשבוננו.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
גפני, אתה אוכל כשרות אחרת, אתה לא אוכל של רבנות.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אתם רק יודעים לקחת. שנגן עליכם, שנסבסד אתכם, שניתן לכם. אל תתערב, יותר טוב לך. גפני, יש לנו ניסיון. אני חוזר לשאלה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
בסוף לא יהיה לך מקום בשום רשימה. אתה מיד מקבל את המקום ה-121.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
היה פה כל כך רגוע ושקט. שטרן, דבר.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני חוזר לשאלה. כשאת אומרת המדיניות הקיימת, נכון שיש מדיניות, לא משנה אם בג"ץ דחף לזה, או החוקים דחפו לזה, אבל אנחנו מכירים את המספרים בנוגע לייצוג נשים. זו הנקודה שעליה מדובר. אני לא מכיר את התרגילים שעושים ברבנות, איך רוב מוחלט של המשגיחים הם גברים ולא נשים. למרות שבבתים של כולנו, מי שעושה את רוב עבודת ההשגחה זה נשים - - -
מה עומד מאחורי המילה מדיניות? רב הנסתר על הגלוי, איך המדיניות יוצרת מצב שרוב מוחלט של המשגיחים יהיו גברים ולא נשים והאם יש כוונה שהמדיניות הזאת תימשך?
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני יושב-הראש, אני מבקש.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
היא באמצע תשובה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
זאת השאלה. לא נוגע בכלל למה שחבר הכנסת ביקש. אני רוצה לדעת, טכנית, מה הכוונה? מה שהרבנות החליטה לגבי מדיניות הכשרות זה מה שיישאר?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
לא. שאלו ספציפית על הנושא של הסמכה למשגיחות כשרות ואם החוק מונע את זה. זאת השאלה שנשאלה ועל זה עכשיו השיבה נציגת הרבנות הראשית, שזה לא ישתנה.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
בחינות ההשגחה למשגיחות כשרות, היו פתוחות לנשים גם הרבה לפני כן, הן ימשיכו להיות פתוחות לנשים, אין שום כוונה לשנות את זה. הרבנות הראשית אחראית על הליך ההסמכה, הליך השיבוץ זה כבר משהו אחר. היישום אחר כך מתוך הפול - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
יושב-הראש יכול להגיד שזה זז מסעיף לסעיף, אני לא יודע. אני יודע איך נשים עובדות בבתי הספר אצלנו ואני יודע כמה חברי כנסת גברים ונשים יש לפי הסיעות בכנסת. אני לא רוצה להיכנס לזה, כדי לא להרחיב את זה יותר מדי.
לפי הסמכות שנותנים לרבנות הראשית, לפי מה שמקובל, לפי זה שהם קובעים, לא משנה אם זה רבנות ראשית או מועצות דתיות בישראל - - -
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
אני הרבנות הראשית.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני יודע. אמרתי קודם לדוגמה, שהם מתנגדים לשירות נשים בצה"ל, אולי זה גורם לזה שבסוף הם יודעים למצוא דרך, שאישה שלא שומרת על מצוות היהדות ששירתה בצה"ל לא תהיה משגיחה. כשאת אומרת לי, המשך אותה מדיניות, אני אומר לך שאותי זה מפחיד, אני רוצה יותר משגיחות כשרות.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
גם עכשיו, כשאישה ניגשת לבחינה של משגיחת כשרות, לא בודקים את העבר שלה ולא יודעים אם היא שירתה בצה"ל או לא שירתה בצה"ל.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
אבל עכשיו כן ידעו. אי-אפשר להתעלם מזה שהחלק בעל-פה, יש לו אפקט מצנן לקבוצות, בטח של נשים. לבוא לחדר מלא בגברים - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תשובתה המלאה של נציגת הרבנות הראשית הייתה שבסופו של דבר, גם החוק הזה כפוף לדין המנהלי, כפוף לפסיקות בג"ץ - - -
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
זה כל כך קשה להוכיח דברים כאלה. אני מקווה שאף רב, למרות שראינו אמירות מאוד בוטות של הרב הראשי השבוע - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אם תמתין שאורית תסיים ותשמע את הדברים, תקבל מענה מספק - - -
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
אף רב לא יבוא ויגיד שכיוון ששירת בצבא - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
תנו לאורית לסיים.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
מר אבידן, אני מדבר עם יו"ר הוועדה, יהודה, אתה לא מנהל את הוועדה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
יהודה.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
אף רב לא יבוא ויגיד - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני חבר כנסת, הוא לא. יש יושב-ראש ועדה, תן לו לנהל את זה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
מנכ"ל זה לא פחות חשוב.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
אף רב לא יבוא ויגיד למישהי שהיא לא מתקבלת בגלל שהיא שירתה בצבא. זה יתמסמס במקרה וזה החשש שלנו.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אני לא פותח עוד סבב של התייחסויות. תנו לה להשיב על ההתייחסויות שעלו כאן.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
שאלת אורח החיים תיבחן באמצעות קריטריונים שוויוניים שייקבעו על-ידי מועצת הרבנות הראשית, ברמה האחידה, ברמה הארצית וזה שיפור ביחס למצב הקיים היום. בפועל, שאלת אורח החיים נבחנת ברמה המקומית על-ידי כל רב מקומי.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
לא, פה הם לא יוכלו אפילו להגיע לשום מקום. אם יש היום רב מקומי שלא מקבל משגיחת כשרות בגלל שהיא שירתה בצבא, חייבים להעיף אותו. אין פה שאלה - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אם זה לא חלק מאמות מידה שוויוניות, הוא לא יוכל.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
אבל זה שוויוני. לאף אישה אסור לשרת בצבא, זה מאוד שוויוני לדעתם.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אין קשר. אתה אומר דברים לא קשורים. אני מודיע לך שזה לא נכון.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
מותר לנשים לשרת בצבא לפי הרבנים הראשיים?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
טוב. תודה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אורית, מה הקריטריונים?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
הקריטריונים ייקבעו. עדיין לא נדרשנו לזה. הקריטריונים כפופים לכללי המשפט המנהלי.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תמשיכי בבקשה. חברים, תודה. היא משיבה עכשיו ברצף, תנו לה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
יהיו לנו קריטריונים למה נחשב אורח חיים דתי?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
יהיו קריטריונים במה משגיח צריך לעמוד כדי לעמוד בדרישת אורח החיים. כן.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
יהיה אפשר לראות אותם כשמאשרים את החוק הזה?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
מן הסתם, מועצת הרבנות הראשית תקבע את זה כשתצטרך להידרש לנושא - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אני רוצה לחדד. את אומרת שיהיו קריטריונים והם יפורסמו.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
ברור. כמו כל החלטה של מועצת הרבנות הראשית.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
כל השאלות נובעות סביב סעיף 2יב1(2) שכתוב "מועצת הרבנות הראשית השתכנעה כי הוא אדם הראוי להשגיח על ענייני הכשרות ואורח חייו מתנהל על פי ההלכה כנדרש לשם השגחה על כשרות". הטענה המרכזית שעולה כאן שהסעיף הזה רחב מדי, פתוח מדי, לא מגודר, מייצר הרבה שאלות. מה גם, שאין דרישה דומה כלפי הרב שנותן את הכשרות, ואילו משגיח הכשרות נדרש לדבר הזה.
תנסו להסביר את הדבר הזה, לגדר, אולי לצמצם את הדבר הזה. זה באמת נשמע פתוח מדי.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אתה לא יכול להתחמק מהסוגיה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אני לא מתחמק.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
הוא צריך להשתכנע בקיום אורח חיים דתי ולפי הרבנות הראשית, שהיא זו שהולכת לקבוע, לנשים אסור לשרת בצה"ל, מה הם יעשו?
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
ענו לך שיש קריטריונים. קיבלת תשובה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
קריטריון לא עוזר.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
זה כן עוזר.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
אורית, לרבני ערים, למבחן המקביל, יש קריטריונים מפורסמים?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
חברים, תודה רבה. אני שאלתי את השאלה, חידדתי אותה ועכשיו נשמע את התשובה. ככה זה עובד, שואלים שאלה ואז מחכים, מקבלים תשובה.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
דייקתי משהו לא מדויק שהיא אמרה.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
אמרתי שייקבעו קריטריונים.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
לא. אמרת כמו כל הליך ייקבעו קריטריונים. היום יש הליך מקביל לרבני ערים - - -
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
לא. כמו כל החלטה, היא תפורסם.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
זה מה שהיא אמרה. הלאה. אורית, עכשיו את עונה רק על שאלתי.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
כמה משגיחות כשרות יש היום?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
די.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה לשאול.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
מיקי לוי, לא. עכשיו היא משיבה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אתה לא יכול לשאול שאלות לא טובות.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
לא. היא שאלה טובה, אבל היא לא במקום.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
לפי הרבנות מותר - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
חברים די.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
סעיף מאוד דומה לזה, אורח חייו ואופיו הולמים מעמדו של רב בישראל, קיים גם לעניין רבני עיר, קיים גם לעניין דיינים, קיים גם לעניין טוען רבני. זה קיים לגבי כל תפקיד תורני שמוסדר בחקיקה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
יש סעיפים - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
ולכן, אין רבניות ערים - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אי-אפשר ככה. חבר הכנסת שטרן, די. אי-אפשר לנהל ככה שיח.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
זה לא שיח, זו שאלה לעניין.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אמרתי עכשיו שהיא משיבה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
היא מתחמקת מהתשובה הזאת.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
היא לא התחמקה. היא אמרה לך שזה מקביל לרב ערים.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
היא התחמקה. אני שאלתי שאלה פשוטה.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
בגלל שמדובר בתפקיד תורני, שמצריך - - -
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
היא לא מתחמקת משום דבר. היא עונה את מה שהיא יודעת ומה שמופיע. אתה ממציא את זה, עוד פעם השאלה הזאת ועוד הפעם.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני יודע שלא נעימה לך השאלה הזאת. גפני, החיים קשים.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
לא מעניין אותך הכשרות. לא מעניין אותך שום דבר.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
גפני, תאמין לי, יש בחיים דברים יותר קשים מלשמוע את השאלות.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תודה.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
בגלל שמדובר בתפקיד תורני, שמצריך קביעת קריטריונים הלכתיים, מועצת הרבנות הראשית היא זו שתידרש לנושא ותקבע את הקריטריונים.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
איפה הקריטריונים?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
הבנתם את ההתחמקות?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
הם יפורסמו וכמו כל - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
שנייה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
הרבנות תקבע והיא כבר קבעה שלנשים אסור לשרת, אחרי זה אתם שואלים למה אין נשים משגיחות כמעט. בגלל שמועצת הרבנות הראשית חושבת שלנשים אסור לשרת בצה"ל.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
מה אתה רוצה ממנה?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
גפני, די, זה לא קשור.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אלעזר שטרן, אתה בקריאה שנייה וחצי. די.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
גפני הוא משגיח הכשרות של הוועדה הזאת?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אלעזר שטרן, אתה בקריאה שנייה וחצי.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
בסדר. נותן לגפני וזהו.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אני לא נותן לגפני שום דבר. אבל די. אתה לא מפסיק להפריע.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
לא. הוא שואל שאלות.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
מבקש תשובה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אבל היא נתנה לך תשובה. היא אמרה לפרוטוקול - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
הנה, אבידן לידה, כדי שהיא חס וחלילה לא תגיד את האמת.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
למה?
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אגב, הוא בניגוד עניינים, אסור לו.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
היא נתנה לך תשובה. היא אמרה שאין שום כוונה לשנות מהמדיניות הנוכחית של הרבנות הראשית לפתוח ולאפשר למשגיחות כשרות להיבחן ולקבל הסמכה ולהיות מועסקות.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
לא שאלתי את זה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
לפי הניסוח של הסעיף כפי שהוא כרגע, שקובע כי מועצת הרבנות הראשית השתכנעה, עולה השאלה, מה זה השתכנעה? את אומרת שיהיו קריטריונים שיפורסמו.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
קריטריונים שיהיו כפופים לכללי המשפט המנהלי ואפשר יהיה לתקוף אותם אם מישהו יחשוב שהם לא סבירים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
משרד המשפטים.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
יש משגיחי כשרות ללא תעודה?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
היום?
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
היום.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
היום לא. כולם עוברים מבחנים.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אתה אומר לי לא. אתה רוצה אחד שאני אתן לך?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זו כמות מזערית.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
כבוד הרב הראשי, הרב קלמן, הוא גם רב ראשי וגם רב של נתניה, איך הבן שלו נמצא בבית מלון כשאין לו תעודה? תפסיקו.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
היום ההליך הזה קבוע בחוזר מנכ"ל של המשרד לשירותי דת.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
שחייב תעודה, ודאי. אין היום משגיח שנכנס בלי הסמכה. אין דבר כזה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
חדש. שאלו האם יש, בטח שיש. חדשים לא. היה מצב קיים ועכשיו מכשירים את כולם.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הייעוץ המשפטי לוועדה הציע שנוסיף בסעיף הזה שיהיו קריטריונים ושהם יפורסמו. להוציא את העניין הזה מכלל ספק. משרד המשפטים, עמדתכם בעניין הזה?
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה להאיר. הקריטריונים צריכים להיות לפני שהחוק יגיע לסוף הדרך. אחרת, יקבעו קריטריונים שאני לא אסכים להם.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
זה לב העניין.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
איך זה יפתור? אף אחד לא חושב שיכניסו קריטריון שיהיה כתוב בו שאישה ששירתה בצבא לא תוכל להיות מוסמכת.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אוהד, מה אתה מציע?
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
שלא יתקיים הליך הבדיקה שאורח חייו תואם לאורח חיים הלכתי. כמו שלרב יישוב ורב אזורי אין מבחן כזה. זו הטענה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
לא כתוב שיש מבחן בעל-פה. אין דבר כזה.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
איך מועצת הרבנות - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הוא אומר לך, מחר בבוקר אדם שהוא - - -
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
זה סעיף שיש לו מקבילות. אנחנו מכירים את הסעיף הזה מדברים אחרים בעולמות האלה. בפועל, ברבני ערים יש ועדה של הרבנות הראשית שעושה הליך בעל-פה. יכול להיות שלא יעשו הליך בעל-פה, יבקשו קורות חיים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אוהד, אני לא מצליח להבין את הטענה. אני מסכים שהחשש הוא במקומו, למנוע שימנעו ממישהו להיות משגיח, כי הוא לא בא למישהו טוב בעין ולכן, חייבים להיות קריטריונים. הצד השני של זה, הוא לא לשלול את כל שיקול הדעת. מחר בבוקר תגיע תלונה על משגיח מסוים שלא חי חיים על-פי ההלכה ולא ניתן לסמוך על ההשגחה שלו. מה נעשה? נשלול את שיקול הדעת?
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
יכול להיות לך רב יישוב שלא שומר שבת.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
בסדר.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
לפני כמה שנים היה פרסום בתקשורת על משגיח כשרות מסוים שהתבטא כלפי עדה מסוימת שהם לא יהודים ונתן להם יין נסך. הרבנות הראשית הייתה נגד זה. אם נשאיר את זה כמו שאתה מציע, הוא יוכל להישאר משגיח כשרות. החוק מאפשר לרבנות הראשית לשלול את ההסמכה, הוציאו אותו ממערכת הכשרות.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
זה לא קשור למה שאני אומר. זה סעיף כניסה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תודה. מספיק. משרד המשפטים.
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
יערה למברגר, משרד המשפטים. אני אתייחס לכמה דברים שעלו פה. לעניין הסעיף בכללותו, כמו שהציגה אורית, הסעיף מצוי בכמה הקשרים רלוונטיים בעיסוקים בתחום הדת, אבל באופן כללי בחקיקה, הוא לא סעיף מקובל, הוא סעיף יחסית חריג. יש כאן הבדל בין אסדרת עיסוק באופן כללי לבין התחום הזה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
במה הוא לא מקובל?
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
דרישת אורח חיים באופן כללי בעיסוקים, היא בדרך כלל לא מקובלת ולכן, אנחנו ראינו קושי משפטי בסעיף הזה. בסופו של דבר, סברנו שאין מניעה משפטית לקבוע אותו, אבל הוא לא סעיף סטנדרטי אם מסתכלים על אסדרת עיסוקים באופן כללי. העיקר הוא באופן שבו הסעיף ייושם וההצעה לקביעת אמות מידה, נראית לנו הצעה נכונה. אני מציעה שמועצת הרבנות הראשית תקבע אמות מידה ותפרסם אותם.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
ונוסיף את זה ללשון החוק?
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
כן. לגבי המילה השתכנעה, אני חושבת שזו מילה מתאימה בהקשר הזה, מההיכרות שלי עם הפסיקה. לא ראינו פה - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
מילה מקובלת בחקיקה.
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
לא ראינו קושי במילה השתכנעה. זה לא מה שהטריד אותנו בסעיף.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
את אומרת שצריך להכניס את זה בחוק?
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
אני אומרת שאין לנו התנגדות להכניס בחוק הסמכה למועצת הרבנות הראשית לקבוע אמות מידה ולפרסם את אמות המידה.
הייתה הערה של היועצת המשפטית לוועדה, לגבי סעיף 2יב2(1) שמתייחס לשלילה במקרה שבו "תעודת ההסמכה ניתנה על בסיס מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי", זה נוסח שכיום הוא בתבניות החקיקה.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
ברוב ההקשרים שזה מופיע, זה ברור איזה קריטריונים.
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
אני חושבת שבסעיף של עילות לביטול, אנחנו מעדיפים להיות בסטנדרטיזציה מסוימת והסעיפים חוזרים על עצמם. זה הנוסח המודרני המקובל, אני אשמח אם נשאיר אותו.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אם הוא רווק, הוא יכול להיות משגיח?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אם הוא חילוני, הוא יכול לעבוד כמשגיח?
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
לא. אם הוא לא נשוי, הוא יכול?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אין בזה אפליה?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
אני רוצה להוסיף התייחסות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מי שלא מהנדס, יכול לעבוד בהנדסה?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אלעזר שטרן, משפט אחרון.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
העניין הזה של אורח חיים דתי, בעיניי הוא מאוד בעייתי. אם הבנתי מה שנאמר פה, זה יופרד לעשה ואל תעשה. למשל, שומר שבת. לי יהיה קשה בעניין ואתה מכיר את זה בכל מיני מקומות שדיברנו עליהם בעבר. ישאלו מישהו אם הוא נוסע בשבת או לא, אם הוא מניח תפילין או לא, לא ישאלו אותו שאלות אחרות. השיפוט של העניין הזה בעיניי הוא בעייתי, הוא תמיד היה בעייתי.
השאלה הזאת, במיוחד היום, של שירות נשים בצה"ל, היא לא שאלת צד. כשאתה תיתן לרבנות הראשית להחליט מה זה אורח חיים דתי ומה לא, גם אם יהיה משפט - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אלעזר, די, שמענו.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני מסיים. גם אם יהיה משפט בסעיף שייקבעו קריטריונים, לא יהיה כתוב מה לא. למשל, לא יהיה כתוב שאם היא שירתה בצה"ל, היא לא מקיימת אורח חיים דתי. לכן, לדעתי, מה שצריך להיות כתוב, זה יותר ממה זה אורח חיים.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
תן הצעה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
שעמדת רבנות הראשית תומכת בשירות נשים בצה"ל.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אלעזר שטרן, קיבלנו תשובה. התשובה הניחה את דעתם של משרד המשפטים, הניחה את דעתי. אם מחר בבוקר למרות כל מה שנאמר כאן והעמדה של משרד הדתות ומועצת הרבנות הראשית, יתברר כי מישהי לא התקבלה להיות משגיחה, בגלל שהיא שירתה בצבא, אני אצטרף אליך לבג"ץ.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני לא רוצה ללכת לבג"ץ.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
לא הבנתי. אם תהיה הפרה, אפשר יהיה לפנות.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו חברי כנסת, בשביל זה אנחנו פה, לא כדי לפנות לבג"ץ. לא רוצה ללכת לבג"ץ.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני יושב-הראש, מה הניסוח שלך בסופו של דבר?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אדוני יושב-הראש, לאחר התייעצות עם הרב הראשי, אני מבקש להוריד את זה כרגע מסדר היום.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
למחוק את הסעיף?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
נחזור לסעיף הזה בהמשך, נעבור לסעיף הבא. אני חושב שגם קביעת קריטריונים זו בעיה. אני אומר את הדברים בצורה ברורה. אני מדבר עם הרב הראשי. נניח שיש אדם ששומר דת, הכול בסדר, דתי, נראה יפה, מסתבר שהבן אדם הזה מסומם או אדם שעושה מעשים מעבר לחזות שלו, אי-אפשר לכתוב כל דבר בקריטריונים. הדבר זה התנהל עד היום בצורה מכובדת ונכונה.
עד היום, בן אדם בא, כמו כל עבוד ומתראיין. חשוב לזכור שהשגחה זה לא כמו מקצועות אחרים, זה בעיקר משרת אמון שסומכים על הבן אדם שאישר שאפשר לאכול את המאכלים ושהוא משגיח כמו שצריך.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אדוני המנכ"ל, אני סומך על נשים יותר מגברים.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אני רוצה לקיים שיח בנושא הזה עם משרד המשפטים והיועצת המשפטית של הרבנות ונביא לכאן נוסח מוסכם.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אני אומר למשרד המשפטים ונציגי הרבנות, עלה פה חשש, שאני חושב שהוא חשש שצריך לקבל מענה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
את זה אנחנו נשלול.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
ככל שתגיעו להסכמה - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
לא יהיה דבר כזה שיפסלו אישה או גבר בגלל שהם שירתו בצה"ל. לא יהיה דבר כזה. זה לא הקריטריון.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
גפני, רצית להוסיף משהו? אין לנו נוסח.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
יהודה, זה לא מספיק שאתה אומר.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
נתתי לגפני לדבר. די.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אם הולכים להתייעצות ויגיע נוסח אחר, אני רוצה לדעת מה הנוסח. השאלה שלי עכשיו ירדה. אני כמובן מכבד את הרב הראשי, בניגוד לכמה מחבריי שיושבים לידי.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אם הם יאשרו לכולם להתגייס, גם אנחנו נכבד אותם.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני מודיע בשם חבר הכנסת גפני, שאם החוק יתקבל כמו שהוא רוצה, הוא יאכל כשרות הרבנות - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
סעיף הבא - - -
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
לא התייחסנו לעניין המומחיות - - -
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
סעיף 20. די.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
סעיף 19.
<< דובר >> תני פרנק: << דובר >>
נשמח להתייחסות לשיקול הדעת של רב העיר.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
בוודאי שיש לו שיקול דעת.
<< דובר >> תני פרנק: << דובר >>
בהקשר של מה שדיברתם עכשיו. בסיפור ההסמכה, יותר מורכב לטפל באורח חיים, חושבים שזה מורכב מאוד להגיד משהו על אורח חיים בשלב ההסמכה. השאלה, איפה נמצא רב העיר בשיקול הדעת שלו כשהוא צריך להחליט על שיבוץ? זה מה שאמר חבר הכנסת מלכיאלי. נניח שמישהו עבר את כל המבחנים, כולל המבחן של אורח החיים ומועצת הרבנות הראשית אישרה אותו ואז מגלים דברים אחרים.
אנחנו מציעים שלמצוא את כל הדברים על בן אדם בשלב ההסמכה זה מורכב ובעייתי כי אתה קובע מה דתי ומה לא. אם תכניסו שיקול דעת לרב העיר, בעיניי זה פתרון שנותן יותר מענה לשיבוץ עצמו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אין כאן רב עיר. בן אדם קם בבוקר ומחליט שהוא רוצה להיות משגיח כשרות, הוא הולך לרבנות הראשית ועושה בחינות, מקבל הסמכה - - -
<< דובר >> תני פרנק: << דובר >>
הרב לא חייב להעסיק אותו - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
נכון. הרב לא חייב להעסיק אותו. העסקה זה משהו אחד והסמכה זה משהו אחר. בן אדם שקיבל תעודה, זה לא אומר שהוא יכול להתאים - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תודה לכולם. תשובה לגבי הנושא של המומחיות.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
זו שאלה של יישום בדרך כלל שתוכל להתעכב כשייקבעו התקנות בנושא.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
לא הבנתי.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
יש הבדל בין משגיח של בית אוכל קטן לבין משגיח של מפעל גדול, או של מפעל לעיבוד בשר. ברור שצריך תחומי מומחיות לכל דבר ודבר וכל מקצוע ומקצוע. יש מקומות יותר קלים, יש מקומות יותר קשים. הצורך לקבוע את תנאי המומחיות, תיבדק על-ידי מועצת הרבנות, תיבדק על-ידי השר לשירותי דת ובמידת הצורך, ייקבעו תקנות בנושא.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
למה לא להכניס את זה כבר עכשיו?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
עכשיו להכניס תקנות?
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
לא. 78 שנים הרבנות מתעסקת בנושא הכשרות במדינת ישראל. אם יבוא מודל חדש של משהו לא קיים, אפשר להכניס. אבל כבר היום הרבנות הראשית תדע להגיד, אבל הם לא רוצים, כי הם רוצים לשמור את הכוח אצלם, בלי שנוכל לפקח עליהם מראש. זו הנקודה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
פילבר, אחרון.
<< דובר >> מאיר רובין: << דובר >>
בישראל, המודל של המומחיות, זה בעיקר המודל אצל רופאים. מודל של לא-מומחיות, זה אצל עורכי דין. למעט נושאים ספציפיים כמו נוטריון או ייפוי כוח מתמשך, עו"ד יכול לעשות הכול. יכול לפעול על דיני מס וירושה וכל דבר אחר. זאת רגולציה אדירה בפני עצמה. אם כיום לא קיימת סמכות כזו בחוק ונותנים בחוק, צריך שיהיה מושג לחברי הכנסת. זה לא יחזור לאישור הוועדה וגם אם כן, זה יכול להיעשות במחטף וזה פותח פתח להוצאת רווחים אדירים על חשבון הציבור.
הדוגמה שנתן חבר הכנסת שטרן של פיקוח על שחיטה בחו"ל היא דוגמה מעולה לזה שבגלל שהרבנות החליטה שפיקוח על שוחטים בחו"ל מצריך הסמכה של הרבנות ונוצר מצב שרק קבוצה קטנה של אנשים קיבלה את ההסמכה הזאת, הרווחים שהם מקבלים על חשבון הציבור הם עצומים. זה גורם נזק מאוד גדול, גם לצרכן הישראלי וגם לאיכות של הכשרות.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אם מועצת הרבנות הראשית תקבע?
<< דובר >> מאיר רובין: << דובר >>
ברגע שאתה רוצה להגביל את חופש העיסוק שמעוגן בחוק-יסוד, אתה צריך לעשות את זה בפיקוח צמוד של הכנסת. העברת למועצת הרבנות הראשית, אתה נותן לה סמכות לפגוע בחופש העיסוק של אזרחי ישראל, לא בגלל סטנדרט של כשרות. אני מזכיר שהבסיס ההלכתי לכשרות הוא עד אחד נאמן באיסורין. אדם שומר מצוות שמעיד על משהו שהוא ראה שהוא כשר, הוא כשר. זה סטנדרט מאוד ברור ופשוט.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
תמצא את העד האחד הזה שעומד בקריטריונים של עד.
<< דובר >> מאיר רובין: << דובר >>
הרב הראשי עומד?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
הרב הראשי לא נמצא בכל מקום.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אוהד, אני דיברתי על מאות אלפי שקלים מידיעה, לא סתם.
<< דובר >> מאיר רובין: << דובר >>
מפקחים על שחיטה בחו"ל.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
בסדר. זו סוגיה.
<< דובר >> מאיר רובין: << דובר >>
זאת אותה סוגייה. יגדירו שרק אדם שעבר הסמכה מיוחדת יכול לתת כשרות למפעל שההיקף שלו מעל X ואז יסמיכו מעט מאוד אנשים לתת את הכשרות הזו.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אני אשמח להתייחס לנושא הזה. אנחנו, כנציגי התעשיינים, מומחים בסטנדרט כשרות לפי העיסוק. להיות משגיח כשרות במפעל תעשייתי, זה לא להיות משגיח כשרות במסעדה או במלון או בכל עסק מפוקח אחר. ברור שברגע שאתה מבקש סטנדרט, כי יש מורכבות מצד אחד ויש הפחתת סיכונים מצד שני, ברור שאתה מצפה מהמשגיח להבין את העסק שהוא בא לפקח עליו.
אני מסכים עם היועצת המשפטית של הרבנות, שהדבר צריך להיקבע בתקנות בסמיכות ובצמידות לאותו סטנדרט שנקבע ואין ספק שצריך לאפשר לכמה שיותר משגיחים להיכנס פנימה, כדי להימנע מצוואר בקבוק שמייקר את עלות אותו המשגיח. גם השכר שהם מקבלים והיקף הפיקוח צריכים להיקבע בתקנות. זו עמדנו.
<< דובר >> ניר קפלן: << דובר >>
גם אנחנו, התאחדות המלונות, ירקות עלים והכבד והביצים זה משהו שהוא רוחבי, אין קורס מיוחד רק למלונות ואני לא רוצה לצמצם את מספר המשגיחים הפוטנציאליים אצלנו.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
פילבר, רצית להתייחס?
<< דובר >> עמיחי פילבר: << דובר >>
כן. קודם כל, נרד לקרקע המציאות. זה לא שעומדים היום 100 אלף איש שרוצים להיות משגיחי כשרות ומייצרים להם מחסומים. הלוואי שיהיו מספיק משגיחי כשרות שיעבדו על-פי החוק הזה בתנאים שמציעים להם.
לגבי המומחיות, אין ספק שצריך את המומחיות הזאת. כשמשגיח צריך לפקח על מטבח חלבי ומטבח בשרי ולסיים ארוחת בוקר ולהכין ארוחת ערב, ויש לו שבת, זו מומחיות. לעבוד בבית מלון, זה לא כמו לעבוד בדוכן פיצה. החוק לא מחייב את זה, החוק מאפשר במקרים שצריך לעשות את זה. בחוק הקיים, של מתן כהנא, הרמה הזאת של מומחיות נמצאת באישור של גוף כשרות פרטי. זאת אומרת, אתה יכול לאשר לגוף כשרות פרטי להשגיח רק על מלונות או רק על מפעלי בשר.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
זה הרבה יותר גרוע.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תודה לכולם. הדיון מיצה את עצמו. כחלק מהדרישה העקרונית שלי, שהצגתי בדיון הקודם ואני חוזר עליה, לייצר שקיפות גדולה יותר בכל הנקודות בהן יש חשש ליצירת צוואר בקבוק, או רגולציות מיותרות שיגבירו את יוקר המחיה, מצד אחד ויפתחו פתחים לדברים בעייתיים, מצד שני, אנחנו נייצר סעיף דיווח לכנסת, אחת לשנה או בתקופה אחרת שנחליט, שיכלול את כל הסוגיות שיכולות להיות בעייתיות.
אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. הדבר הזה יעלה לדיון ציבורי. אם עמיחי פילבר צודק ואנחנו לא חיים בעולם שהדבר הזה קורה בו, הכול בסדר. ואם אנחנו נגלה שיש בעיה, הדבר הזה יצוף ואפשר יהיה להסדיר אותו, על כל המשמעויות שלו. אני חושב שזה ייתן מענה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
באופן עקרוני, זה מעניין מה שאתה אומר, למסור דיווח. אנחנו עושים את זה בהרבה ועדות מהסוג הזה. פה אתה מדבר על זה שאחת לשנה יהיה דיון על החוק עצמו. זאת אומרת, אנחנו צריכים לקבל החלטה על החוק. בעוד שנה אפשר להביא נתונים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
נכון.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אבל להביא על הנושא עצמו, שאדם מתאים לתפקיד או לא מתאים לתפקיד, זה צריך להחליט בחוק עצמו.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אני אמרתי שצריך להכניס קריטריונים שיפורסמו. זאת עמדתי.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
כל עוד שהקריטריונים האלה לא יהיו החסם האחרון. כלומר, יהיו חייבים להשאיר שיקול דעת מסוים מעבר.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
צריך את ההתייעצות הזאת.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
לכן אמרתי, אני מקבל את בקשת הרב הראשי לייצר על זה דיון נוסף ולדייק את הנוסח. אבל את העיקרון הצגנו. אנחנו לא מבטלים את החוק, אבל אני רוצה שיהיה דיווח שנתי לכנסת על כל הנקודות שאנחנו מסמנים לעצמנו כנקודות מורכבות בחוק הזה ואז נגלה אם אנחנו באזורי בעיה או לא באזורי בעיה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
סעיף 19.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
ביטול סעיף 2יג
19.
סעיף 2יג לחוק העיקרי – בטל.
סעיף 20.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
תקריאי את שניהם ואז תסבירי.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
החלפת סעיף 2יד
20.
במקום סעיף 2יד לחוק העיקרי יבוא:
"תשלום בעבור שירותי השגחה
2יד.
(א)
רשות כשרות מקומית המספקת לעוסק שירותי השגחה או תעודת הכשר תגבה מהעוסק אגרה לפי סעיף 7(ב) לחוק שירותי הדת היהודיים, לפי העניין.
(ב)
שכרו של משגיח ישולם על ידי רשות כשרות מקומית או מי מטעמה.
(ג)
מלבד התשלום האמור בסעיף קטן (ב) לא יינתנו למשגיח בעבור ביצוע תפקידו זה כל תשלום, במישרין או בעקיפין, או כל טובת הנאה אחרת, בכסף או בשווה כסף, ממי שאינו רשות הכשרות המקומית או מי מטעמה.
(ד)
רשות כשרות מקומית או מי מטעמה לא ייתנו למשגיח שכר או כל תגמול אחר, הנקבע לפי תוצאות שירות ההשגחה שיבצע."
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
מי המעסיק שלו?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
המועצה הדתית או גוף - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
רגע. זה הסעיף הכבד ביותר. בואו נדלג לאחד מהסעיפים הבאים. נחזור לזה, זה סעיף שמצריך דיון.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
לא דנים בסעיף 20 עכשיו?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
יכול להיות שנדון על זה עוד מעט, בואו נתקדם בסעיפים אחרים, כי זה סעיף שמצריך דיון.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
אני מסבירה את סעיף 19. סעיף 2יג עסק במנגנון פיקוח שנעשה על-ידי הממונה במסגרת מערך האסדרה שהוקם בתיקון הקודם. המנגנון הזה כבר לא רלוונטי ולכן, מוצע לבטל את הסעיף.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
הסעיף הזה רלוונטי כל זמן שהחוק הקודם קיים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
זה פשוט. הלאה.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
להמשיך לסעיף 21?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אפשר.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
תיקון כותרת פרק ד'
21.
בכותרת פרק ד' לחוק העיקרי, במקום "רישוי, הסמכה ורישום" יבוא "מרשם עוסקים בעלי תעודת הכשר".
ביטול סימן א' לפרק ד'
22.
סימן א' לפרק ד' לחוק העיקרי – בטל.
מחיקת כותרת סימן ב' לפרק ד'
23.
כותרת סימן ב' לפרק ד' לחוק העיקרי – תימחק.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תסבירי את שלושת הסעיפים האלה.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
מדובר בסימן שעוסק באסדרת הליכי רישוי לגוף נותן הכשר והליכי הסמכה למועצה דתית מוסמכת. אלה מונחים ומושגים שהיו במסגרת התיקון הקודם לחוק, הם כבר לא רלוונטיים במסגרת התיקון הנוכחי ולכן, מוצע לבטלם.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הערות? אין הערות. 24.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אני מזכיר לכם שאתם יכולים לראות בנוסח המשולב את המחיקות שנעשו.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
החלפת סעיף 2כח
24.
במקום סעיף 2כח לחוק העיקרי יבוא:
"מרשם עוסקים בעלי תעודת הכשר
2כח.
(א)
רשות כשרות מקומית תנהל מרשת של עוסקים בעלי תעודת הכשר שבתחומה, ואם הוסמכה לתת שירותי השגחה לעוסקים מחוץ לתחומה לפי סעיף 2י – יכלול המרשם גם את העוסקים האלה (בסעיף זה – מרשם); המרשם יכלול לגבי עוסקים כאמור את הפרטים האלה:
(1)
שם העוסק וכתובתו;
(2)
תקן הכשרות שלפיו ניתנה תעודת ההכשר לעוסק;
(3)
שמו של הרב המוסמך שנתן את תעודת ההכשר;
(4)
המועד שבו ניתנה לעוסק תעודת הכשר, תוקף תעודת ההכשר ואם היא מותלית;
(5)
ציון פרטים בנוגע להיותו של העוסק חלבי או בשרי.
(ב)
המרשם יועמד לעיון הציבור במשרדי רשות הכשרות המקומית ויפורסם באתר האינטרנט שלה ובכל דרך נוספת שהיא תראה לנכון."
בתיקון הקודם היה כבר סעיף של מרשם. הסעיף הזה מתאים את המרשם לעקרונות התיקון הנוכחי. הוא מעביר את המרשם לרמה האזורית. קודם היה מרשם לכל גוף כשרות או לכל מועצה דתית מוסמכת, עכשיו המרשם הופך להיות לכל רשות כשרות מקומית. כל רשות כשרות מקומית אחראית על ניהול המרשם של העוסקים שנמצאים תחת השגחתה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
זה סעיף שבא לעשות התאמה בין הקיים לחדש. אין כאן שינויים מיוחדים.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
שאלה טכנית. אתם כותבים פה שאם רשות כשרות הוסמכה לתת שירותי השגחה מחוץ לתחומה, היא תכלול במרשם שלה את העוסקים שהיא נתנה להם תעודה ברשות אחרת. איך תושבי המקום ידעו שעסקים מסוימים באותו מקום קיבלו או לא קיבלו את תעודת ההכשר?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
אני בטוחה שהדבר יהיה מפורסם במסגרת האתר של רשות הכשרות המקומית שנותנת את השירותים.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אתם אמרתם שהחובה היא על רשות הכשרות שאליה העבירו את הסמכות. יכול להיות שברשות כשרות של ראשון לציון, יפרסמו עסקים בעיריית בת-ים שנותנים להם כשרות. איך תושבי בת-ים ידעו שזה מפורסם באתר של עיריית ראשון לציון?
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
השאלה מתחדדת כשמדברים על עוסק ספציפי שרק לו ניתנים שירותים מרשות כשרות אחרת.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אם יש מועצה דתית, אין בעיה עם אתר האינטרנט, כי יש מועצה דתית. אם אין, אז בדרכים האחרות שניתן לפרסם. לגבי התעודה, באותו מקום שנותנים את התעודה - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אנחנו שואלים רק לגבי המרשם, איפה זה יפורסם? אתם אומרים שיהיה מרשם לכל מקום בנפרד.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
במקרה שאני עכשיו בבת-ים ונותן בחולון לעסק מסוים, זה יכול להיות גם בבת-ים וגם בחולון. כי בסוף, שניהם שותפים לדבר הזה. הרב של בת-ים לא מוכן לתת כשרות לעסק ונבחן ומגיע לו, מועצה דתית חולון נותנת את של בת-ים וזה יפורסם גם באתר האינטרנט של בת-ים - - -
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
בבת-ים לא יהיה כתוב מי נותן כשרות לעוסק הספציפי הזה?
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
למה שלא יהיה מנוע חיפוש באתר הרבנות הראשית, שיסנכרן את כל המידע וניתן יהיה לחפש את העסק לפי ה-ח"פ?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
קיים כזה.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
מחקתם בחוק את הנושא של האתר של הרבנות הראשית.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
הכשרות תינתן דרך אתרים שבכל מקרה, תהיה להם נגישות לכולם. אם אנחנו עושים דרך האתר של שירת הים, הכול מופיע, הכול נמצא ורואים את זה בכל מקום.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
לאתר שירת הים אין לי גישה כאזרח שרוצה לבחון את העסק.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אין בעיה בזה, לא בעיה לפרסם.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אדוני המנכ"ל, למשגיח מותר לעבוד גם בתפקידים אחרים או שזה התפקיד העיקרי שלו?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
כמו כל עובד במדינה, כשאדם עובד במשרה מלאה והוא רוצה לעבוד בעבודה נוספת, הוא צריך לקבל אישור לעבודה נוספת. ככל שלא יינתן לו, לא יינתן לו וזה לא משנה אם הוא שוטר, או משגיח, או פקח.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
מתי נטפל במשגיחים של חו"ל?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
תאמין לי שזו הנקודה הכואבת ביותר היום ברבנות הראשית.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
הכי כואבת?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
הכי כואבת. אין דבר יותר כואב מהדבר הזה ואני יכול לומר לך שהרב הראשי, בעוד שבועיים, זה מה שהוא יעשה, יטפל בסיפור הכואב הזה של המחיר העצום של עלות המשגיחים, השוחטים וראשי הצוותים בחו"ל.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אמרתי, עשרות אלפי שקלים בחודש.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אין יותר כואב.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
המעבר בין רשות לרשות, מה הסיבות? למה שזה יעבור בכלל?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אמרנו שגם את זה צריך לגדר.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
דיברנו על זה בדיונים קודמים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אני יכול לתת דוגמה לאירוע כזה שעוברים מרשות לרשות, אדוני יושב-הראש. אירוע של קייטרינג למשל - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
לא. אני לא פותח את הדיון הזה עכשיו.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
שאלנו שאלה ספציפית על פרסום המרשם.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
זה מופיע על גבי תעודת ההכשר. רשות הכשרות המקומית שנותנת את שירותי ההכשר, זה מידע שמופיע בתעודת ההכשר.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
זה לא רלוונטי מבחינת המרשם. תושב שרוצה לראות באתר - - -
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
המשרד יתייחס לזה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
הלקוח הפשוט בקצה שגר בבת-ים ויש עסקים שיש להם הכשרים של רבנות בת-ים ויש עסקים שיש להם הכשרים של רבנות ראשון לציון, מה הוא צריך לחשוב על אותו עסק בבת-ים שיש לו כשרות של ראשון לציון? אני חושב שהשאלה הזאת היא שאלה מקדמית. אני חושב, כמו בגיור למשל, שצריך שרב של בת-ים יוכל לגייר גם בפתח תקווה, אם הוא מוסמך על-ידי הרבנות הראשית כרב.
יש תקדים לזה, גם ברבנות הראשית לישראל, שמישהו נותן כשרות לכל המדינה. לדוגמה, תנובה. לתנובה יש רב, משגיח כשרות, שיכול לתת כשרות למפעלי תנובה, לא משנה באיזו רשות מוניציפלית היא נמצאת.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אתה לא מעודכן. יש את התפקיד המכובד של הרב של תנובה או אסם, אבל זה לא מייתר את המשגיחים בכל עיר וההשגחה של הרשות המקומית. הוא לא בא להחליף את הרב המקומי. הרב של תנובה מרכז עבורם את כל הבעיות ההלכתיות ומייצר להם את כל הפתרונות, הוא עומד מול רבני הערים בכל מקום, הוא עומד מול המשגיחים בכל מקום. מפעלים גדולים כאלה, לוקחים משרה מלאה, ולכן זכותם - - - גם לרשום את השם של הרב, לא מתערבים - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
טוב - - - הייעוץ המשפטי לוועדה.
<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>
ביקשתי רשות דיבור.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
נכון, סליחה. בבקשה.
<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>
הסוגיה של המרשם ושל שיקוף המרשם באתר האינטרנט חשובה מאוד לעניין של איסור הונאה בכשרות. גם אם עסק מציג תעודה, היא יכולה להיות תעודה מזויפת. ההצלבה מול הפרטים שפורסמו באתר, שנמצאים במרשם, זה חלק מחיזוק של אמון הציבור בכך שאכן לעסק מסוים יש תעודת כשרות בתוקף.
לכן, מרשם חייב להיות ארצי. זה בסדר שמבקשים לקבוע שגם רשות כשרות מקומית תפרסם את העוסקים בתחומה שמחזיקים בתעודת כשרות, אבל חייב להיות מרשם ארצי, כדי שהציבור שמגיע יידע להתמצא בקלות במקום שבו הוא נמצא. יש מקומות שיש בהם כשרות, למשל, מועצה מקומית אבו-גוש, יש בה עסקים שיש להם כשרות. היא לא רשות כשרות מקומית, יש לנו את דיר אל אסד.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
שם הם ימצאו את זה ברשות הכשרות הארצית. אם תלכי לרשות הכשרות הארצית שמרכזת את אבו-גוש ודיר אל אסד וירכא, שם תמצאי את זה.
<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>
למיטב ידיעתי, אבו-גוש מקבלים מרשות מקומית לידם. הנקודה היא פרסום ארצי, כדי שהציבור ידע. גם בדוגמת חולון ובת-ים זה חשוב שיהיה פרסום ארצי של הדבר הזה.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
צריך להבין מה הצעת החוק אומרת כרגע. הצעת החוק אומרת שרשות כשרות תנהל מרשם של כל מי שנמצא בתחומה, ואם היא הוסמכה לתת שירותי השגחה מחוץ לתחומה, היא תרשום גם את העסק הרלוונטי. אם יש עסק שנמצא בבת-ים ומי שנותן לו כשרות היא חולון, העסק יופיע פעמיים, פעם אחת בבת-ים ופעם אחת בחולון.
<< דובר >> מירה סלומון: << דובר >>
הדוגמה של אבו-גוש לא רלוונטית לדוגמה שהייעוץ המשפטי לוועדה העלה, כיוון שאבו-גוש היא לא רשות כשרות מקומית בכלל, אז היא לא תופיע. אדם שומר תורה שרוצה לשבת במסעדה כשרה באבו-גוש ויש מסעדות כאלה, הוא לא ידע באיזה רשות כשרות מקומית הוא אמור לחפש את זה.
הוויכוח שלנו הוא לא על הצורך בפרסום ושיקוף של המרשם ברשויות הכשרות המקומיות. אנחנו אומרים שצריך בנוסף גם פרסום ברשות ארצית, כדי שאדם שמגיע למקום לא יצטרך לחפש איפה הוא אמור למצוא את המידע הזה. כי לא בכל מקום יהיה את כפל המידע - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
שזה המצב היום.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
חצבני.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
בסעיף (ב) העבירו את זה מהרבנות הראשית לרשות המקומית, מה הבעיה להגיד גם וגם? שגם הרשות תפרסם וגם יהיה מנוע חיפוש ברבנות הראשית. מי שירצה ייכנס לפה או לפה והמשכנו הלאה. אף אחד לא מתחמק מחובת הפרסום או מהרצון לפרסם.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
יש לכם התנגדות לפרסם את זה גם וגם?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
המשרד לשירותי דת ישיב לזה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
שיאספו את כל המרשמים ויפרסמו אותם יחד במשרד.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אני צריך לדבר עם המחשוב שלנו, אם זה עובד על שירת הים או גוף אחר, שניתן לו לנהל מערכת רישום והדבר הזה יכול להיות מסונכרן למערכות שלנו, בשמחה רבה. אנחנו נעודד את הדבר הזה כמה שיותר, אבל זה ענין טכני מחשובי.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
כמו המדיניות של יושב-הראש לשקיפות, אנחנו בעד.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
הפתרונות נמצאים, בעידן הטכנולוגי אין שום סיבה שלא יהיו.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
מצוין. אם אתה מסכים, מעולה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
תן לי שנתיים מעבר גם על זה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הוראת מעבר, אין לי בעיה.
<< דובר >> עמיחי פילבר: << דובר >>
חשוב שזה יהיה באתר של המשרד לשירותי דת ולא באתר הרבנות הראשית.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
ודאי. כי להם אין את המערכות האלה של המועצות הדתיות. רוב המערכות נמצאות אצלנו. שירת הים היא אצלנו ולא אצל הרבנות.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הכול יהיה במשרד לשירותי דת. אני לא אתן לשום דבר לברוח לשום כיוון אחר. סיכמנו? נכניס את זה כהוראת מעבר? סעיף הבא.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
תיקון כותרת פרק ה'
25.
בכותרת פרק ה' לחוק העיקרי, במקום "לאסדרת" יבוא "לפיקוח על".
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
לפי העניין של גפני מישהו עוד לחשוב שהוא יאכל כשרות של רבנות - - -
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אני לא אסבול זאת. אנחנו חברי כנסת ואנחנו עוסקים בכל מה שקורה במדינה. כל הזמן אומר לי שאני לא אעסוק בכל מיני דברים.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
לא אמרתי לך. אמרתי לך שלפי העומק של הדברים שאתה נכנס לפרטי הפרטים, אם זה יתקבל, אתה תכבד כשרות רבנות - - -
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
יושב-הראש, יש פה קריאה עד 14:30. בכבוד אורית.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אתם מפריעים לה.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
מחיקת כותרת סימן א' לפרק ה'
26.
כותרת סימן א' לפרק ה' לחוק העיקרי – תימחק.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
את רוצה להסביר?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
ביטול סעיפים 2כט עד 2לג
27.
סעיפים 2כט עד 2לג לחוק העיקרי – בטלים.
כל הסעיפים האלה, הסעיף והכותרת עסקו במערך האסדרה של הממונה, של הרישוי, של גופי כשרות פרטיים ומועצות דתיות מוסמכות שהוקם בתיקון הקודם והם הפכו ללא רלוונטיים בעקבות התיקון הנוכחי ולכן, מוצע לבטלם.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
סעיף 2כט?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
זאת הערה של הייעוץ המשפטי של הכנסת, התוכן של סעיף 2כט ישולב במסגרת סעיף 2לד.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
נסביר את ההערה שלנו. סעיף 2כט מדבר על מערך לאסדרת הכשרות. היום הוא קובע שהרבנות הראשית תפעיל, באמצעות עובדיה, מערך לאסדרת הכשרות בהתאם להוראות חוק זה, שיפקח על גופים נותני הכשר, מה שהיה ברפורמה, במועצות דתיות מוסמכות ועל השגחה שנותנים לעוסקים.
אנחנו חושבים שזה לא נכון למחוק את הסעיף הזה. צריך להבהיר במפורש שהרבנות הראשית תפעיל מערך לפיקוח על הכשרות. זה יהיה על מועצות דתיות ולא גופים נותני הכשר, כי לא יהיו גופים נותני הכשר, אבל הסעיף באופן כללי צריך להישאר.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
לא הבנתי.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
זו הערה שהתקבלה והיא תשולב במסגרת סעיף 2לד.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
יש מנגנון בתוך הרבנות.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
נכון, לכן לא ברור למה נמחק הסעיף.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
זה כשהיה מדובר על הקמת תאגידים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הוא אומר, למה למחוק את כל הסעיף?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
כשדובר על החוק, דובר שגם רבני הערים לא יהיו בעלי הבית, שגם הם לא נותנים את הכשרות, שהכול חיצוני. אין מועצה דתית, אין שום דבר. דובר על 80 עד 100 תקנים מהאוצר שיועמדו לצורך פיקוח ארצי ונותנים את זה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
160 תקנים.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
היום, כשיש לך את רב העיר ויש לך את המנגנון ויש לך את המפקחים במועצות הדתיות, הפיקוח של הרבנות לא רלוונטי פה.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
יש פיקוח על המועצות הדתיות, אפשר להרחיב בזה, אם יושב-הראש - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
מה זה פיקוח על המועצות הדתיות?
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
הסעיף הקיים מדבר על פיקוח על גופים נותני כשרות ומועצות דתיות מוסמכות. הצעת החוק מבקשת להעביר את התפקיד הזה של גוף נותן הכשר לרשות כשרות מקומית.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
לא, הוא קיים. כשאמרנו שצריך הסמכה לפקח על המועצות הדתיות המוסמכות, כי לא בהכרח - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הסעיף הזה דובר ויש הסכמה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
הוא אמר שהוא לא מסכים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
לא. כבר יש הסכמה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
חלק ממנו מוטמע במקום אחר.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
מה ההסכמה? - - -
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
מתי נשמע את האוצר?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
על מה?
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
הגישו נייר עבודה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אנחנו עדיין לא בסעיף הזה. הדיון הכלכלי הוא דיון. זה חוזר לסעיף 20 שדילגנו עליו. בבקשה, היועץ המשפטי.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
היועצת המשפטית לרבנות הראשית אמרה שחלק מהסעיף הזה יחזור בסעיף אחר, בעקבות הערת הייעוץ המשפטי לוועדה. הסברתי את ההערה שלנו, שכנראה התקבלה על-ידי הרבנות הראשית. סעיף 2כט הוא סעיף שקיים היום ומוצע למחוק אותו בנוסח המקורי. סעיף אומר שהרבנות הראשית תפעיל מערך לפיקוח על שירותי השגחה, אנחנו חושבים שהסעיף הזה צריך להישאר, בשינויים המחויבים. כן צריך לפקח על המועצות הדתיות ואני מבין שההערה התקבלה ואני מציע שנשמע את הנוסח.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אורית, תקריאי את הנוסח.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
יהיה פיקוח?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
זה משהו שכבר קיים.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
זה קיים.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
יהיה מערך פיקוח של הרבנות הראשית.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
בהתחלה הם הציעו למחוק את הסעיף הזה מהחוק הנוכחי.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אני רוצה התייעצות.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
התקנים קיימים?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
רוצה להקריא את הסעיף המוסכם?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
"הרבנות הראשית תפעיל באמצעות עובדיה מערך לפיקוח על הכשרות בהתאם להוראות חוק זה, אשר יפקח על מועצות דתיות ועל שירותי ההשגחה שהן נותנות לעוסקים".
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
בעצם זה על מועצה דתית ולא על רשות כשרות מקומית?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
לא, זה על רשות כשרות מקומית.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
גם על מועצה דתית ובמקום שאין מועצה דתית, על הרשות המקומית בפעילותה - - -
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
על רשות כשרות מקומית.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אני מציע שגם כאן תשלחו לנו נוסח מסודר - - - חצבני.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אחד מתפקידי הממונה שמופיעים פה זה לבטל, להתלות או לקבוע תנאים נוספים בתעודת הכשר של עוסק, זה סעיף שמבוטל. זה מחבר אותנו לסעיף אחר, שאם עוסק מערער, מי דן בבקשת הערעור? האם זה רק הרבנות הראשית ו/או המועצה הדתית? האם יש נציגי ציבור שיושבים באותה ועדה?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
נכון. אנחנו נוסיף אותו. כן, עמיחי.
<< דובר >> עמיחי פילבר: << דובר >>
בנושא של הפיקוח, צריך לעשות הבחנה מאוד ברורה. יש שתי מערכות, יש מערכת הלכתית, שזו הרבנות הראשית שמפקחת על הונאה בכשרות. יש מערכת שמפעילה את מערכות הכשרות, שאלה המועצות הדתיות, הן נמצאות במשרד.
כשעבדתי במשרד ארבע שנים, היו בזה המון התנגשויות. צריך לדייק את זה שהרבנות הראשית מתעסקת בנושאים של הונאה בכשרות ונושאים הלכתיים וכל הנושא של פיקוח מנהלי על מערכות של מועצות דתיות, חייב להיות במשרד.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
טוב. כן.
<< דובר >> תני פרנק: << דובר >>
תני פרנק, המרכז ליהדות ומדינה. איפה נמצאת הרבנות לכשרות ארצית, בהקשר של הפיקוח של הרבנות? האם זה צריך לכלול את הגוף שנקרא הרבנות לכשרות ארצית? ככל שצריך להסדיר את הסמכויות שלו? הוא עובד תחת רב מקומי קיים? האם זה אמור להיכנס בתוך ההגדרה של סעיף הפיקוח?
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
אני ארחיב את מה שתני אומר. זה לא נכנס תחת הסעיף של המועצה הדתית אלא תחת הפיקוח של הרבנות. טכנית, הרבנות הראשית עושה את זה באמצעות אור עקיבא.
<< דובר >> תני פרנק: << דובר >>
זה רב העיר אור עקיבא.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
אבל זה לא עוד מועצה דתית ואם יש תלונה, היא לא נכנסת לכאורה כרשות כשרות. הרבנות לכשרות ארצית היא לא רשות כשרות.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
החוק מדבר על הסמכת מועצות דתיות סמוכות, או לא סמוכות, לתת שירותי השגחה.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
זה לא זה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
זה מה שכתוב בחוק.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
דיברנו על זה בתחילת החוק. יש סמכות של הרבנות הראשית לתת כשרות. יש גם סמכות לרב מקומי.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
משרד המשפטים.
<< דובר >> עדי כהן: << דובר >>
עדי כהן, משרד המשפטים. הרעיון היה להסדיר את מערך הפיקוח שפועל כבר ברבנות הראשית, של הרב רפי יוחאי ולא להוסיף מערך פיקוח נוסף על המועצות הדתיות. פשוט, נשמט סעיף שמסביר מה זה מערך הפיקוח וקופצים לזה שהשר יסמיך מקרב עובדי מערך הפיקוח מפקחים. לכן, רצינו להוסיף סעיף כללי שאומר מה זה מערך הפיקוח, אבל מהותית לא הייתה כוונה להוסיף מערך פיקוח.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
בחוק מוגדרות מה הסמכויות של מערך הפיקוח הזה?
<< דובר >> עדי כהן: << דובר >>
כן. מוגדר.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
איפה זה מוגדר?
<< דובר >> עדי כהן: << דובר >>
בהמשך החוק.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
חברים, אני לא יכול עם כל הרעש מסביב. אני לא שומע את עצמי. תודה. איפה זה מוגדר?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
הסעיפים שמסדירים את הסמכות של מפקח רשות, הם סעיפים 2לד, 2לה ו-2לז.
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
זה סעיפי מפקחים שהם עובדי הרבנות הראשית, בדומה למפקחים במשרדים ממשלתיים אחרים.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
מה הצד המשלים לזה? הם אוספים את המידע, יש להם מידע מסוים, מה הם יכולים לעשות עם זה ביחס לרשות כשרות מקומית?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
להקים עוד ועדה עם כמה תפקידים וכמה ג'ובים. זה האירוע.
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
פה אנחנו מדברים על עובדי הרבנות הראשית, מפקחים. אולי הרב יוחאי, יושב-ראש המחלקה יושב פה איתנו וכדאי שהוא יתאר את הדברים - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
גפני שואל למה זה כל כך חשוב לש"ס ואני שואל, למה זה כל כך חשוב לגפני מה חשוב לש"ס שממילא לא נוגע בו?
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
אני חושב למה אתה מתערב במה שקורה אצלנו?
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
השאלה הראשונה שלך מיותרת, השאלה השנייה נכונה, אכפת לי בגלל שכל דבר שקורה במדינה אכפת לי - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אנחנו בכמה וכמה דיוני צד שמקשים לייצר דיון אחד מסודר. מצוין שיש סמכות של איסוף נתוני ופיקוח, אבל מה סמכות האכיפה? מחר בבוקר יתברר שמועצה מקומית נותנת כשרות לא פעלה כנדרש, לא עמדה בקריטריונים כאלה ואחרים, מה קורה אז? איזו סמכות אכיפה?
<< דובר >> רפאל יוחאי: << דובר >>
רפאל יוחאי, מנהל תחום אכיפת חוק איסור הונאה בכשרות, הרבנות הראשית לישראל. למעשה, הפעילות שלנו מתבצעת בעיקר בבתי העסק. אנחנו מגיעים למקום, על בסיס מידע שאנחנו מקבלים מהציבור הרחב, שמאוד מאוד אכפת לו ומעדכן אותנו, דרך מועצות דתיות רבניות וכלה בעובדי המדינה, שזה המפקחים שלנו שנמצאים בשטח יום-יום. אומנם אנחנו קטנים, אבל אנחנו פועלים בשטח.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
כמה אנשים אתם?
<< דובר >> רפאל יוחאי: << דובר >>
מועסקים כרגע ארבעה. ביקשנו ובעזרת ה' גם נגדיל. זה המצב היום, חלקם נמצאים בצבא, חלקם בעזה. אנחנו מגיעים לשטח - - -
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אני הייתי בעד להגדיל אותם, אבל כששטרן אמר שהוא בעד להגדיל, אני נגד. למה אתה בעד?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
שאלת, אני אענה. אני בעד להגדיל, כי אני חושב שכך צריך להיות. הרבנות הראשית תקבע כללים מה כשר, מה לא ויהיה פיקוח ארצי. מדי פעם יבואו לבית עסק ויבדקו אם הוא עומד בתנאים שהרבנות הראשית קבעה ולא יהיו אלפי משגיחים בכל המקומות.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
על מי אתה עובד? אתה כל הזמן מדבר על דברים אחרים. למה אף פעם לא אמרת שצריך להגדיל את האנשים כאן?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אמרתי לך עכשיו שצריך להגדיל אצל הרב יוחאי. מה אתה רוצה?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
חצבני. כן.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אדוני, נראה לי שהשאלה שלך הייתה אחרת. שאלת מי מפקח על המועצות הדתיות שעושות את עבודתן כהלכה, לא מי מפקח על העסקים שהתעודה שנמצאת על הקיר תואמת את הדרישות. מה שניתן כאן כמענה, זה עוד זה עוד פיקוח על העסקים מטעם הרבנות הראשית.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
הרב יוחאי אמר בצדק שהוא יצטרך עוד אנשים.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
יש לך סדרה של תלונות מעסקים, בצדק או שלא בצדק, יכול להיות שגם לא בצדק כי הרב עושה את עבודתו כהלכה. מי בודק את עבודת המועצה הדתית מול העסקים?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
חצבני אתה מדבר על משהו שעלה כמה פעמים ודיברנו עליו - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
כן, סליחה.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
התשובה שניתנה פה זה עוד פיקוח על העסקים. זה בסדר שרוצים גם ברמה הארצית לוודא שהעסק עומד בדרישות התעודה שניתנו לו. אדוני יושב-הראש, אתה שאלת מי מפקח על המועצה הדתית שהיא עושה את עבודתה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
נכון. לא קיבלתי תשובה לשאלה הזאת. אין מנגנון פיקוח בעצם.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
מי מנגנון הפיקוח שמפקח על הביטוח הלאומי? מי המנגנון שמפקח על משרד התחבורה? אתם מדברים על גוף ממשלתי. לא שמעתי שמסתובבים 500 מפקחים ברחבי הארץ לוודא שביטוח לאומי מבצעים את העבודה.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אדוני, אם יש לי תלונה על התחנה המקומית בכיבוי אש, אני פונה לתחנה האזורית. אם התחנה האזורית לא נותנת לי את המענה, יש את הנציבות הארצית.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אם יש לך תלונה, אתה פונה למועצה הדתית. המועצה הדתית זה לא גוף פרטי, זה גוף ממשלתי, יש לך מנהל מחלקה, יש לך מפקחים, יש לך אנשים.
<< דובר >> ניר קפלן: << דובר >>
אין מישהו מעל המועצה הדתית המקומית.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
יש. המשרד לשירותי דת ומעליהם מבקר המדינה ומעליהם היועץ המשפטי לממשלה והכנסת.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
עוסק שמרגיש נפגע יפנה לוועדה הזו בכנסת?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
כמו כל גוף ממשלתי, כמו כל משרד ממשלתי, אנחנו לא מתנהלים כאן בשוק או בצורה נסתרת. בכל מקום יש משגיחים ולמשגיחים האלה יש מפקחים, יש מועצה דתית ומעליהם יש רגולציה וכולם יודעים איך מקיימים את הדברים האלה. אף אחד לא נמצא כאן בשטח הפקר.
הכוונה של הסעיף הזה הייתה בעיקר לטפל באגף, שהם מטפלים בהפרות החמורות, שיש להם סמכויות בחוק שאין אותן למפקחים ברחבי הארץ. סמכויות הפיקוח שבידי הרבנות הראשית הן סמכויות של תעודות שחתומות כמדומני על-ידי השר לביטחון פנים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זו הרשאה לחקירה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
גם את זה יש להם. זה מפקחים מסוג אחר לגמרי. הפיקוח של אגף הרבנות הראשית הוא פיקוח אחר לגמרי מהפיקוח של המועצות והמקומות האחרים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
היועצת המשפטית לוועדה.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
עדיין יש דלתא ביחס לרשויות מקומיות שהן רשויות כשרות מקומיות שלא פועלות דרך מועצה דתית.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
נכון. וגם להן יש פיקוח. בכל מקום יש את הסדר הזה, יש רב שנותן כשרות, יש לו מפקחים ויש לו משגיחים. אם מועצה מקומית לא תדע להתנהל והיא לא יכולה, תמיד תהיה רשות מוסמכת אחרת שאנחנו ניתן לה לנהל את זה. אין חלל ריק בדברים האלה. הדברים האלה קיימים, מיוצרים, עובדים. זה לא דבר שאנחנו ממציאים עכשיו.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
מה שאתה אומר ש"הסנקציה" היחידה כלפי רשות כשרות מקומית שהיא לא מועצה דתית, היא לשלול את הסמכות ולהעביר - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
לא. מה זאת אומרת לשלול את הסמכות? עכשיו יש הפרה של בעל עסק והוא רוצה להתלונן, הוא מתלונן לגופים מלמעלה, כמו בכל מקום.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אני יכול לשאול את השאלה בצורה מדויקת יותר?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
כן. אחרי האוצר.
<< דובר >> תמר צ'ין: << דובר >>
תמר צ'ין, אגף תקציבים באוצר. אני רוצה לחלוק על האמירה שככה זה בשאר המנגנונים במדינה. ברוב המנגנונים במדינה, המדינה מפקחת לא על מי שהיא מעסיקה. היו רפורמות שעסקו בלהפריד בין הרגולטור למי שמעסיק. למשל, בבתי חולים, בחשמל וכולי, מנגנונים שאמרו שיהיה מי שמעסיק ושהרגולטור לא יכול להיות אותו גוף, אחרת יש כפל כובעים מובנה, שמייצר קושי גדול מאוד בפיקוח.
יש מספר מנגנונים שזה לא קיים בהם היום. אגב מה שדיברתם אתמול, משרד החינוך הוא דוגמה מובהקת לזה, שמי שמפקח הוא גם המפוקח וזה יוצר מורכבות בניהול של מערכת החינוך. זה קיים בעוד מקומות ספציפיים.
למשל, בעולמות הנדל"ן, ששם לרשות המקומית יש סמכות פעמים רבות לתת יותר בעצמה או ברמה האזורית, יש מנגנונים ארציים שאפשר לעלות אליהם במקרה שהמקומי לא נותן מענה, או יש כל מיני מנגנונים שיתמודדו עם הבעיה הזאת, ושנותנים סמכות למי שמפקח לעשות את העבודה בעצמו ואין שום מנגנון ארצי או עוקף שיודע להתמודד עם זה.
האמירה של יהודה היא חלקית מאוד, בעיניי. ברוב המקומות דאגנו לזה שזה לא יהיה קיים ובמקומות בהם שזה קיים, זה מייצר קושי גדול גם במתן שירות וגם ברגולציה עודפת.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
עובדה שהיום זה עובד. זה קיים.
<< דובר >> תמר צ'ין: << דובר >>
זה לא תחום המומחיות שלנו, ומישהו אחר יתייחס אם המצב היום זה המצב שאנחנו רוצים לשמר. אבל רק לעניין זה שכך המערכות עובדות, זה לא נכון. ברוב המערכות יש הפרדה בין מי שמפקח למי שמעסיק. במקומות שאין, זו בעיה ואנחנו עסוקים בהתמודדות איתה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
בחוק הזה, יש את הפיקוח הזה?
<< דובר >> תמר צ'ין: << דובר >>
להבנתי, זה הדיון שהתנהל עכשיו לגבי סוג הפיקוח שיש בחוק הזה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
מועצה דתית בחוק, היא גוף מפוקח ומבוקר. זה החוק. זה הכללים. במנגנון היום, זה עובד. אנחנו עושים את הבקרות, יש את מנגנון התלונות שפונים אלינו, אנחנו יודעים לפקח ורואים - - -
<< דובר >> תמר צ'ין: << דובר >>
פה אני אשאל את השוק אם המנגנון היום עובד.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
הוא עובד מצוין. אני השוק.
<< דובר >> תמר צ'ין: << דובר >>
השוק זה העסקים.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
מה שאומר המנכ"ל שהם עושים את הפיקוח, אבל מה יהיה כשהוא לא יהיה מנכ"ל? - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
מה זאת אומרת? המשרד נגמר אחרי שאני הולך?
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
יש תקנות - - -
<< דובר >> תמר צ'ין: << דובר >>
גם המצב היום הוא לא המצב שצריך לבחון, כי החוק הזה משנה את המצב היום.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
הוא לא משנה את המצב היום.
<< דובר >> תמר צ'ין: << דובר >>
אם הוא לא משנה, אז חבל על הזמן שכולנו מבלים פה. הוא משנה את מנגנון ההעסקה ונותן עוד סמכות ועוד כוח למועצות הדתיות ולכן, גם אם המצב היום מושלם, גם שם צריך - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
גם זה לא נכון.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
משרד המשפטים מבקש בנימוס רב.
<< דובר >> עדי כהן: << דובר >>
לפי החוק הקיים, זה החלק שלא תוקן, למערך הפיקוח יש סמכות כללית לפיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה. סמכות כללית לגבי כל הוראות החוק ויש גם סמכות ספציפית, כתוב שמפקח יבצע פעולות פיקוח כדי להבטיח כי רשות כשרות מקומית פועלת בהתאם להוראות חוק זה. שזה אומר גם פיקוח על המועצה הדתית וגם על רשות מקומית, אם היא מעניקה שירותי דת.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
זה לא נכון.
<< דובר >> עדי כהן: << דובר >>
זה מה שכתוב.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
נתקן את זה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אני מתנצל, לא הבנתי מה אמרת.
<< דובר >> עדי כהן: << דובר >>
אמרתי שהסמכויות שניתנות למערך הפיקוח, כתוב שההסמכה היא לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה ואין הגבלה על הוראה ספציפית. בנוסף, יש סעיף שאומר בפירוש שמפקח יבצע פעולות פיקוח כדי להבטיח שרשות כשרות מקומית פועלת לפי הוראות חוק זה ורשות כשרות מקומית זו גם מועצה דתית וגם רשות מקומית, אם היא מפעילה שירותי השגחה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אנחנו נדייק את הדבר הזה ונביא נוסח מוסכם.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אדוני, אני אשמח להתייחס.
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
זו הצעה ממשלתית. העובדה שיש סמכויות פיקוח היא רכיב חשוב לדעתנו בתוך הסדר שלם.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
את מבינה שלא הייתה כוונה להקים עוד משרד על המשרד.
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
לא מקימים עוד משרד.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
יש כאן אי-הבנה, אנחנו נתקן.
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
יש פיקוח וסמכויות של המשרד לשירותי דת על המועצות המקומיות, זה לא גורע מכך. זה משלים את זה. כמובן, בלי לגרוע מסמכויות של המשרד לשירותי דת.
<< דובר >> רפאל יוחאי: << דובר >>
בכל מקרה, אפשר להגביר את סמכויות האכיפה על-ידי היכולת להוצאת צווים וכדומה, זה הייתי כן מאפשר - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
כן.
<< דובר >> אורית לביא נשיאל: << דובר >>
אין הגדרה למילה מפקח. היא בכלל לא מוגדרת בחוק ויש פה שתי סמכויות פיקוח שונות. האחת, פיקוח מנהלי והשנייה, פיקוח כשרות. אין הבחנה בין שני הדברים האלה והם לא דומים אחד לשני. מנגנון פיקוח מנהלי, שקיים היום, זה מנגנון פיקוח על כך שגוף נותן הכשר, גוף פרטי או מועצה מקומית פועל כהלכה.
מפקח שהוא מפקח על עבודתו של המשגיח, הוא מפקח אך ורק בתחום הכשרות וצריכה להיות הבחנה ברורה בין שני סוגי הפיקוח האלה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
כן.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
שאלה לרב יוחאי, כמה דוחות ניתנו בחצי השנה האחרונה? אם יש את החלוקה שלהם על-פי מה? אם אין לך את החלוקה, אני מוכן להמתין.
<< דובר >> רפאל יוחאי: << דובר >>
אני אשמח לשלוח. יש לנו טבלאות מפורטות במשך השנים של כמה ביקורות נעשו, בגין כמה מתוכן הוטלו קנסות, כמה התראות ומה מאפייני הקנסות.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
נקל עליך, בחצי השנה האחרונה. אני אשמח אם תיתן את זה למנהלת הוועדה כדי שהיא תעביר.
<< דובר >> תמר צ'ין: << דובר >>
האם הפיקוח הוא על הכשרות או על היחס שהעסקים מקבלים? וזה שני דברים נפרדים. מה שאתה מדבר זה רק על הונאה בכשרות, נכון?
<< דובר >> רפאל יוחאי: << דובר >>
נכון.
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
אני רואה את זה רחב יותר. הסמכות היא סמכות לפיקוח על הוראות חוק זה. אם יש חובה בהוראות חוק זה, בקשר ליחס, זה גם תחת סמכות הפיקוח. הסמכות, לפחות בהתאם להצעת החוק הממשלתית היא סמכות רחבה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
את אומרת שלפי החוק כרגע, לרב רפי יוחאי יש סמכות לפקח על יהודה אבידן? - - -
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
לא.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
זה לא מה שהיא אמרה - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
זה מה שנאמר. זה מה שכתוב בחוק עכשיו.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אני מסכים עם יושב-הראש.
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
על הוראות חוק זה, זה לא פיקוח על המשרד לשירותי דת, זה לא פיקוח על מנכ"ל המשרד לשירותי דת, הוראות חוק זה מדברות על חובות של המועצה הדתית, של הרשות המקומית. אני לא הבנתי מזה סמכות פיקוח על המשרד לשירותי דת - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
חצבני, תדבר.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אדוני, אני אדייק את השאלה. לפני שני דיונים ניתנה דוגמה על עסק שיש לו תעודת כשרות שניתנה על-ידי המועצה המקומית שמכר בשר טרף. הפיקוח פה הוא פיקוח משולב, מצד אחד, צריך ללכת לעסק ולסגור אותו כי הוא רימה שהוא מוכר בשר כשר ומצד שני, צריך ללכת למועצה הדתית ולשאול אותה איך ייתכן מצב שבו היא נתנה תעודת הכשר לעסק שמכר בשר טרף.
את צד העסק אני מבין, והוא מבוצע. מה עושים נגד אותו מפקח, אותה מועצה דתית? זו השאלה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
זאת השאלה.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אני לא מסרב לפיקוח על עסקים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
נציגי משרד המשפטים והייעוץ המשפטי של המשרד לשירותי דת, אני אשמח לקבל התייחסות לשאלה הזו.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
הדוגמה הזאת של בשר טרף היא דוגמה קיצונית - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
שמענו פה משגיחי כשרות שסיפרו סיפורים כאלה. סנקציות יינקטו נגד בעל העסק, השאלה מה יקרה למי שנתן את תעודת הכשרות?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
האם בראשית הצירים של אותו אירוע משמעתי, יש שאלה אם מסתבר שהמשגיח לא היה שם שבועיים או חודשיים? - - -
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
מטבע הדברים, כאשר מדובר בגוף גדול שנותן כשרות, יכול להיות כמה כאלה שיוצרים בעיה. הבעיה הזאת עושה נזק לכל המערכת, שהיא מערכת ישרה. כמו בכל משרדי הממשלה, גם כאן יש בעיה ואם אנחנו מייצרים חוק, צריך להגיע לפתרון.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
נכון.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
שיהיה פיקוח גם על המועצה הדתית.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
שמענו פה משגיח כשרות שסיפר שרבנות אחת נתנה כשרות מחוץ לתחומה ואז התברר שבעל עסק מכר בשר טרף. כשהתקשרו לבדוק התברר שהמשגיח לא היה שבועיים, הוא היה חולה וסיפורים כאלו ואחרים. ברור שיינקטו סנקציות נגד בעל העסק, אבל עולה השאלה, מה קורה לאותו גוף שנתן כשרות וחטא? מה יהיה דינו?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
כשיורד רפי יוחאי לעיר מסוימת ומוצא תקלה כזאת או אחרת, יש דוח. הדוח הזה כולל את כל הגורמים שתרמו או שלא תרמו ועשו או שלא עשו, כולל מועצות דתיות, כולל המפקחים, כולל ביקורת חריפה מאוד. הדברים האלה נמצאים גם בדוחות הביקורת שלנו. למשל, כשהוא הגיע לעיר מסוימת בדרום והוציא משם דוח, הייתה שרשרת של אנשים ממנהל המחלקה ועד המפקח מי אשם ולא אשם ומי פועל נכון, מי לא פועל נכון.
זה לא דבר שמצאנו, נתנו דוח והלכנו. בכל דוח כזה של אגף הפיקוח יש שרשרת של אשמים, כולל המועצה הדתית. הדברים האלה מטופלים בכל מקרה לגופו.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
התשובה לא מניחה את דעתי. היכולת לתקן את מערכת הכשרות, חייבת לכלול מנגנוני פיקוח ואכיפה. אתה אומר שיש פיקוח, בסדר, אבל ברגע שמצאת מי אשם, מה מנגנוני האכיפה? בלי אכיפה, בלי סנקציות - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אין דבר כזה. זה עובדי מועצה דתית. כמו כל דבר - - -
<< דובר >> תמר צ'ין: << דובר >>
או מי מטעמו.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אותו דבר, זה לא משנה.
<< דובר >> תמר צ'ין: << דובר >>
זה מאוד משנה. אם העובדה שהם עובדי מועצה דתית, זה מה שלא יאפשר סנקציות - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
מי אמר לך את זה?
<< דובר >> תמר צ'ין: << דובר >>
זה מה שאמרת עכשיו.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אני אמרתי שלא?
<< דובר >> תמר צ'ין: << דובר >>
אולי הבנתי אותך לא נכון.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
תמר, אני מציע שתקשיבו לי טוב. כל עובד מועצה דתית חלים עליו דיני המשמעת ואם הוא עושה דברים לא נכונים הוא מטופל משמעתית ואם זה מצדיק הדחה, הוא גם מודח הביתה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אדוני המנכ"ל, זו לא תשובה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
מה אתה רוצה?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אני אגיד לך מה אני רוצה. אתה מביא הצעת חוק שבמסגרתה אתה רוצה לעצור את היכולת של רבנות אחת לתת כשרות ברבנות אחרת, כי זה מייצר בעיות. קיבלתי את עמדתך. אבל אני לא אייצר את אותה בעיה מהצד השני.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
מה אתה רוצה שיהיה? תפסנו עכשיו אדם שעשה הפרה - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אני רוצה לדעת מה האסדרה של מנגנון האכיפה במקרה של אדם שביצע הפרה?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אדוני יושב-הראש, אני מתפלא עליך. ברגע שאדם עובד מועצה דתית, עובד מדינה והוא נתפס בהפרה, אתה עושה מה שצריך על-פי דיני המשמעת והכללים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
מה זה אומר?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
יש שימוע - - -
<< דובר >> יאיר בטיטו: << דובר >>
כמו בכל גוף, משגיח כזה או אחר מפר נהלים, מוזמן לשימוע במועצה הדתית. אם זה דבר שהוא מעבר, ממשיכים הלאה, כמו בכל גוף אחר. קרו מקרים ששלחנו הביתה משגיחים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הכשל פה הוא לא רק כשל של המשגיח, איפה הייתה אותה רשות נותנת כשרות ששבועיים משגיח לא הגיע לבית העסק?
<< דובר >> יאיר בטיטו: << דובר >>
אין מצב כזה. אנשים כאן מציגים את המועצה הדתית כגוף זר, שלא שייך לשום דבר בעולם. זה לא עובד ככה. אין דבר כזה שמשגיח לא יהיה בעסק כל יום. בעמק חפר, בכל עסק כמעט - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אדוני יושב-הראש, גם ברשות מקומית, אם יש עובד עירייה - - -
<< דובר >> יאיר בטיטו: << דובר >>
אני מציע לאנשים פה להתלוות אליי ליום אחד במועצה הדתית עמק חפר. מחתימים שעון, יש בקרה של המפקח, יש בקרה של הרב, יש בקרה שלנו, יש בקרה של הרבנות הראשית. אני אומר לכם בוודאות שלמה, שיש בקרה של 100% על כל מערך הכשרות.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
חבר הכנסת גפני, התשובה הזאת מניחה את דעתך?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני גם רוצה להגיב על זה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
יש שני סוגי עובדי מדינה. יש עובד מדינה שאם הוא עושה דברים לא ראויים, הוא נקרא למשמעת וכל מה שנלווה לעניין הזה. כאן אנחנו מדברים על חוק, שהחוק הזה נותן לציבור אוכל כשר ואת זה הם מבקשים. עמק חפר הוא מקום טוב, שם המשגיח נמצא כל יום בעסק, אבל אם אני אסע למקום אחר, ושם אני אגלה שמשגיח הכשרות לא בא שלושה שבועות - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
הרב גפני, איך אתה אומר דבר כזה?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני אקח אותך למקומות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הם צריכים להחתים כרטיס, אני לא מבינה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
הרב גפני, אם אתה הולך למקום כזה, אתה לא מוצא את זה - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אני מבקש לאפשר לחבר הכנסת גפני לדבר.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני יושב-הראש, אני אומר שהרוב הם אנשים שעושים את מלאכתם נאמנה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
מעל לכל ספק, אין בזה הטלת דופי, ברור שהרוב הם צדיקים וישרים.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
מי שאחראי על הכשרות זה כמובן משגיח הכשרות, אבל מי שמעליו זה הגוף ופתאום מתברר שהייתה תקלה ואנשים הוכשלו בקבלת אוכל שאיננו אוכל כשר.
אנחנו פה צריכים למצוא פתרון ולא להתפעל ממה שאומר משרד הדתות או כל משרד אחר. למצוא פתרון למקרה הזה, לא רק כלפי משגיח הכשרות, אלא גם כלפי מי שמפקח עליו שלא עשה את עבודתו - - -
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
מציע הרב גפני לכתוב שמי שלא עשה את עבודתו, שילך הביתה - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
שטרן, הם מבקשים בסבלנות, תן להם לדבר ואני אתן לך.
<< דובר >> אלעד טובי: << דובר >>
אלעד טובי, הלשכה המשפטית, המשרד לשירותי דת. במשרד יש אגף פיקוח על המועצות הדתיות, אגף בכיר לפיקוח על המועצות הדתיות מעסיק כ-15 משרדי רואי חשבון חיצוניים שמבצעים פעולות ביקורת באופן שוטף, כולל גם על פעילות הכשרות. במקרה של תקלה - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
חברים, זה לא רלוונטי.
<< דובר >> אלעד טובי: << דובר >>
במקרה של תקלה, יש תחקיר ובודקים את כל הדברים. הביקורת היא לא חשבונאית, היא ביקורת מהותית על ביצוע הנהלים, על העסקה, אפילו על החתמת הנוכחות של המשגיחים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
יש הבדל בין פיקוח לבין אכיפה. אנחנו שואלים על מנגנון האכיפה.
<< דובר >> אלעד טובי: << דובר >>
כמו כל עובד שלא מבצע את עבודתו ברשות ציבורית, גם כאן יש אחריות של ראש המועצה כלפי אותו עובד לטפל בדבר הזה. אם יש תלונה, גם המשרד הוא רגולטור על המועצה הדתית וגם הוא מטפל בזה.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
תתייחס גם לפיקוח על המשגיח בקצה וגם לפיקוח על המועצה הדתית, בצורה מובחנת.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
זה שני דברים שונים.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
כל ראש מועצה דתית שבא להתמנות, דוחות הביקורת עליו נמצאים. נמצאת כאן היועצת המשפטית והיא צריכה לקבל חוות דעת שמסבירה ומנתחת את דוח הביקורת שנעשה עליו. ראשי מועצות רבים לא הצליחו להתמנות בפעם השנייה ולא עברו את הסף של המינוי כתוצאה מדוחות הביקורת. כלומר, יודע היום ראש מועצה דתית - - -
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
עמדתך ברורה. תן לאחרים גם לדבר.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אם יש הפרות עד כדי פיזור המועצה, אם יש הפרות עד כדי החלפת הממונים, כשיבוא להתמנות בפעם השנייה, הוא לא יקבל את התפקיד. הסנקציות על בעלי התפקידים מעל המשגיח נמצאים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
שטרן ואחר כך פילבר.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
העניין הזה מטריד את כולנו, אני חושב שגם אותך יושב-הראש וממה שהבנתי ממך, זו הסיבה שהסכמת לקחת את הוועדה הזאת. ראש מועצה דתית בעמק חפר, שאני מאמין לו על מה שקורה אצלו, אבל בתוך עמנו אנחנו חיים.
מדובר באלפי עסקים, אפילו עשרות אלפי עסקים, אם לוקחים בחשבון כל מסעדה, כל מפעל. אנחנו פוגשים בתחום הזה, יותר מאשר בתחומים אחרים, תלונות על הרבה משגיחים שלא באים או באים פעם בשבוע או באים פעם בחודש או שולחים מישהו לקחת את השיק - - -
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
לכן החוק הזה עושה אסדרה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אלעזר, אתה צודק. בשביל זה הם לא עובדי מדינה, בשביל זה הם לא עובדי מועצה דתית. החוק הזה בא לעשות סדר, אין יותר הפקרות. על המשגיחים יחולו הכללים של עובדי מועצה דתית. הם יצטרכו להחתים כרטיס, הם יצטרכו להראות נוכחות, הם יצטרכו לעמוד בדיני המשמעת. נגמר המשחק. זו המטרה של החוק, ואתם מונעים אותו במקום לעודד אותו.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
היה פה מחדל ב-7 באוקטובר, התפטר רמטכ"ל, התפטר ראש אמ"ן וכך נראית הרבנות, כך נראית ההשגחה תחתיך, למה אף אחד לא מתפטר? - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
למה אתה חושב שההשגחה לא טובה? אני אומר לך שההשגחה שלנו מצוינת. - - - המקרים הבודדים שעליהם אתה מדבר, לא יהיו יותר. אין כאן כשל - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
יש לכם אחריות אישית על הדבר הזה לאורך שנים.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אתם מנסים ליצור כשל שאנחנו מונעים אותו.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
אנחנו פה לתקן את זה - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
זה לא רבע שעה של מתן כהנא, 30 שנה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
מי שאחראי על המערכת הזאת 30-20 שנה והביא אותה לשחיתות הזאת, לא יכול לתקן אותה. הוא צריך ללכת - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
פילבר, בבקשה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
תפסיק להטיל דופי, אין שום שחיתות.
<< דובר >> עמיחי פילבר: << דובר >>
יש פה בלבול בכל הדיון הזה. החוק שנקרא חוק איסור הונאה בכשרות והרב רפי יוחאי אחראי על הונאה בכשרות. רוב הטיפול שלו הוא בכלל מחוץ למועצות הדתיות, הוא אנשים שמקימים עסק ומציגים תעודה מזויפת, אנשים שמבריחים בשר לא כשר, שם נמצא רוב הפיקוח שלו. כשאני הייתי במשרד בתפקיד הזה, היו לנו הרבה התנגשויות על זה. הם אמורים להיכנס רק כשבא משגיח כשרות ואומר שבעל העסק שלו רמאי ועושה דברים בניגוד לעמדתו. לפני כן, הוא לא צריך להיכנס בכלל לעסקים פרטיים.
כל הפיקוח על המפקח, על מחלקת הכשרות במועצה הדתית, על ראש המועצה הדתית, הוא פיקוח של המשרד. בשביל זה המשרד קיים. החלקה שלהם צריכה לטפל בהונאה בכשרות כשבן אדם בא לרמות, לא כשבן אדם טעה, לא כשבן אדם התבלבל. אם בתהליך של ההונאה יש שותפים שהם מתוך המערכת, הם יקבלו את הדין המשמעתי שלהם.
בחוק הקודם, מה שמתן כהנא עשה, הוא ביטל את הרבנות הראשית. הסמכות היחידה של מועצת הרבנות הראשית הייתה לכתוב נהלים. היה ממונה, הוא היה אחראי גם על הכשרות, גם על המועצות הדתיות, גם על גופי כשרות הפרטיים ולכן, יש את הסעיף שאומר שהוא ממונה על כל מה שקורה בחוק הזה. זה לא יכול לעבוד כאשר אתה מחזיר למועצות הדתיות את הסמכות שלהן, שהן כפופות למשרד לשירותי דת ולרבנות הראשית את הסמכות ההלכתית. הדבר הזה חייב להיות מופרד.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
למה אתה אומר שהתבלבלו? לא התבלבלו. אמרו את מה שאתה אומר.
<< דובר >> הילה חסן לפקוביץ: << דובר >>
כבוד יושב-הראש, ברגע שמשגיח הוא עובד המועצה הדתית - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
בשונה ממה שאמר אלעזר שטרן, אין לי שאלה למשגיח. אני באמת מאמין שהחוק הזה שמסדיר את העסקת המשגיחים, בהקשר הזה, ימנע הרבה מהבעיות שקיימות בעולמות המשגיחים והזיקה שלהם לבעל העסק ומשלוחי המזון. ברור לי שרוב המשגיחים הם צדיקים וישרים ויראי שמיים ועדיין, זה לא מעלים את זה שיש בעיות ושהחוק הזה בא להסדיר את הבעיות האלה. זה הדבר הטוב שיש בחוק הזה.
אני לא מתעלם ממה שאמר חבר הכנסת גפני, יש עדיין שאלה לגבי מה קורה כשיש כשל אצל גוף נותן כשרות? ומי מפקח עליו ומי אוכף?
<< דובר >> הילה חסן לפקוביץ: << דובר >>
מה שקורה עד היום, המועצות הדתיות.
<< דובר >> גיא אדרי: << דובר >>
גיא אדרי, יושב-ראש מועצה דתית קצרין. אני מעסיק אצלי את המשגיחים, יש בעיה עם המשגיחים, יש לנו תלונות, אני כדרג נבחר, אני מחויב, אני עושה את הדברים, אני עושה את העבודה מול בעלי העסקים, אני עובד עם המשגיחים. יש לי מנהל מערך כשרות, אם הוא עושה בעיות, גם הוא לא יישאר שם. כמובן שאני כל הזמן מפוקח על-ידי המשרד.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הבנתי את התשובה. כן, בבקשה.
<< דובר >> אביתר חנן: << דובר >>
אביתר חנן, אגף כלכלה ומדיניות בהסתדרות. נתת את הדוגמה על בעל עסק שמכניס טרף לעסק שלו והוא נענש, מה הדין לאותו משגיח כשרות?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
זו לא השאלה. אני לא שואל על משגיח כשרות.
<< דובר >> אביתר חנן: << דובר >>
היה פה שיח שלם על זה. משגיחי כשרות מקבלים מספר עסקים בו-זמנית. המנגנון עצמו בנוי מזה שלא תמיד משגיח הכשרות נמצא 24/7 בעסק.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אדוני, זה לא הדיון. המשפט האחרון שאמרתי, שאני לא מדבר על המשגיחים, כי את הדיון הזה כבר מיצינו ואני חושב שהחוק מתקן את העניין מול משגיחי הכשרות. אני שאלתי ברמת הגוף נותן הכשרות.
<< דובר >> שירי פוגל: << דובר >>
שירי פוגל, היועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת. חוק שירותי הדת היהודיים נותן סמכויות לשר לשירותי דת, כאשר מועצה דתית לא ממלאת את תפקידה. כשאתם שואלים את הביקורת מה יקרה אם מועצה דתית לא עושה את תפקידה, יש אגף שלם שזה תפקידו.
הם שולחים גם רואה חשבון ויש בדיקה מהותית של החתמות כרטיס וכדומה. כאשר מקבלים תלונות על אי-תפקוד של מועצה דתית, יש לנו סמכות לפתוח בביקורת, אחרי הביקורת שולחים להם טיוטות ויש ועדה של המשרד.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
התהליך שאת מתארת עכשיו מעוגן במקום מסוים?
<< דובר >> שירי פוגל: << דובר >>
כן. בחוק שירותי דת יש סמכויות לשר. למשל, מועצה שאינה ממלאת חובה, סעיף 10 - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
מקובל עליי - - - התהליך הזה, הוא שקוף? יש דיווח לגביו לכנסת?
<< דובר >> שירי פוגל: << דובר >>
אין דיווח לכנסת על ביקורת למועצה דתית.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
האם יש דוח לכנסת שמדבר על כמה אירועים כאלה קרו בשנה?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
יש לנו דוח דומה כזה שאנחנו נותנים דיווח לוועדת הפנים. השבוע חתם השר את הדיווח על כל המקרים של בתי העלמין - - - השר יריב לוין הוא השר לשירותי דת. אין לי בעיה שנרכז את התלונות אחת לשנה ונמסור דיווח לוועדה הרלוונטית בכנסת. אין לנו בעיה בנושא הזה. המנגנון עובד. הוא קיים, הוא מסודר.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
המנגנון שקיים בחוק שירותי הדת בעניין מועצה שאינה ממלאת חובה מסוימת, כולל סמכויות דומות לסמכויות של שר הפנים בהקשרים של רשויות מקומיות.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
דבר נוסף שאנחנו עושים הוא מינוי חשב מלווה. החשב המלווה מפורסם ברשומות.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
מצוין. אני מבקש שבסעיף הדיווח נוסיף גם את העניין הזה. לדווח בכל שנה לוועדה הרלוונטית.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
שאלה ליועץ המשפטי, האם עכשיו כשמחוקקים חוק מקיף בעניין הזה, האם המצב הנוכחי הוא משביע רצון?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
לדעת המשרד, כן.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הצעתי היא שנוסיף גם את זה לחובת הדיווח לכנסת אחת לשנה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אני מדבר לגופו של עניין.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הדיון מוצה. משהו חשוב שלא נאמר?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
רק לדייק לגבי מה שעמיחי פילבר אמר. זה לא נכון שהרבנות הראשית נכנסת רק במקום שאין כשרות. יש לרבנות הראשית אגף בכיר, אגף הכשרות הארצי שנמצא בקשר שוטף ונותן הנחיות ופועל גם במקומות הכשרים ומדריך אותם.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
לא קריטי.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
הוא דיבר על האגף של רפי יוחאי, לא קשור לדבר הזה.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
גם להם יש סמכויות פיקוח.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תודה. סעיף הבא.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
זה כולל גם את מערך הכשרות הארצית?
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
לא. כי זה הרבנות הראשית.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
שהם ייתנו כשרות? הם כמו כל מועצה דתית.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
הם ידה הארוכה של הרבנות הראשית, הם לא גוף כשרות ארצי.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
הם לא. הכשרות הארצית ניתנת דרך מועצה דתית וזו אותה פעולה בדיוק כמו תל-אביב, כמו ירושלים, כמו בני-ברק, כמו חולון. זה אותו דבר. ההפרות שם והטיפול שם הוא אותו דבר, רק הם מאוגדים תחת מועצה דתית אחת.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
נסיים את הדיון ב-14:00. סעיף הבא.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
מחיקת כותרת סימן ב' לפרק ה'
28.
כותרת סימן ב' לפרק ה' לחוק העיקרי – תימחק.
תיקון סעיף 2לה
29.
בסעיף 2לה לחוק העיקרי, במקום "גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת פועלים" יבוא "רשות כשרות מקומית פועלת".
תיקון סעיף 2לו
30.
בסעיף 2לו לחוק העיקרי –
(1)
בכותרת השוליים, המילים "ובקרת כשרות" – יימחקו;
(2)
בסעיף קטן (א), המילים "ובקרת כשרות" – יימחקו, ובמקום "לתקן הכשרות שעל פיו" יבוא "ולתנאי ההכשר שעל פיהם".
תיקון סעיף 2לז
31.
בסעיף 2לז לחוק העיקרי –
(1)
בפסקה (4), במקום "פועל גוף נותן הכשר או מועצה דתית מוסמכת" יבוא "פועלת רשות כשרות מקומית";
(2)
בפסקה (5), במקום "שהגוף נותן ההכשר או מועצה דתית מוסמכת הודיעו לממונה כי החליטו" יבוא "שרב מוסמך הודיע לנשיא מועצת הרבנות הראשית כי החליט".
זה המשך של הדיון שהיה קודם.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
להסביר.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
כל התיקונים בסעיפים האלה מתייחסים לאותו גוף פיקוח - - -
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
מה זה כל הסעיפים האלה?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
כל הסעיפים שהיא עכשיו הקריאה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
30 עד 32.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
תיקון סעיפים 2לה, 2לו, 2לז. אתם יכולים לראות את זה בנוסח המשולב. אלה תיקונים שעוסקים בדיוק במה שדיברנו עליו עכשיו, בעובדי מערך הפיקוח על הכשרות ובסמכויות של המפקחים. אם רוצים לבחון את ההסדר הזה מחדש, האם יש טעם לדון בהם לגופם?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
תדונו.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
תסבירי מה ההצעה.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
מדובר בהמשך של אותו דיון. אין מה להוסיף מעבר לזה. זה סעיף מאוד חשוב שמטרתו של מערך הפיקוח היא להבטיח שגורמים שעוסקים במלאכת הפיקוח פועלים כראוי, באופן שיבטיח לצרכן שומר הכשרות שתעודת ההכשר שהוא רואה משקפת באופן מלא את הכשרות בפועל במקום. לעניין הניואנסים מי יפקח על מה, זה חלק מהדיון שהיה כאן.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
כל הסעיפים האלה כמעט יתייתרו, כי מה שנגיד לכל בעלי העסקים, זה שאנחנו לא אומרים להם מתי באים, אם זה לא כל יום, לא כל שעה, לא באים לשעה, לא באים לשלוש שעות. אבל נגיד להם שאלה הלכות הכשרות, ושאם הם רוצים כשרות, אנחנו נלמד אותם מה כשר ומה לא. ומעכשיו נבוא מתי שנרצה ונעשה איזה ביקורת שנרצה ואם לא, ניקח להם את הכשרות לחודש.
<< דובר >> גיא אדרי: << דובר >>
אנחנו עושים את זה היום.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
מה זה שונה?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
איפה?
<< דובר >> גיא אדרי: << דובר >>
בקצרין, אנחנו עושים את זה היום. המשגיחים עובדים אצלי, אנחנו מגיעים לבעלי עסק, הכול עובד על אמון. עולם הכשרות הוא עולם של אמון. משגיח כשרות בא לעסק, אין לו את הזמן ואת הפניות לשטוף ירק למשל, שזה אחד מתפקידי המשגיח. עסק קטן שצריך להכין כרוב, צריך לעשות לו שטיפה, צריך להכין את הירק, צריך לעשות פעולות שהמשגיח חייב לעשות. כך הדברים קורים על-פי הרבנות, אנחנו עושים את זה אצלנו. אתה מוזמן לבקר.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני חשבתי שמשגיחי כשרות זה לא בשביל לשטוף ירק. יש הרבה דרכים להתגבר על שטיפת הירק הזאת. אני אגיד לך שגם אם הוא שטף את הירק, כשהוא הולך, בעל העסק יכול להכניס ירק שהוא לא שטף.
<< דובר >> גיא אדרי: << דובר >>
לכן אמרתי מראש שהכול עניין של אמון. בלי אמון, כלום לא שווה במערך הכשרות - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אם בלי אמון לא שווה כלום והוא נמצא שעה או שעתיים בבוקר ושוטף את הירק, ואחרי שהוא הולך בעל העסק יכול להוסיף עוד ירק, למה הוא צריך להיות בכלל?
<< דובר >> גיא אדרי: << דובר >>
אם אין אמון, מהר מאוד נגיע למצב שלוקחים לו תעודת כשרות לחודש - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הייעוץ המשפטי לוועדה, בבקשה.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
בפרק הזה מוסדרים המפקחים של הרבנות הראשית, אבל לפי דברי ההסבר יש מפקחים של המועצה הדתית.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
זה משהו אחר. זה רק מה שהשר רשאי להסמיך. בסעיף הזה מדובר על מפקחים שהשר מסמיך. כל זמן שהוא לא מסמיך אותם, רמת הפיקוח היא לא מה שמדברים עליו כאן.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
יש מפקחים שאין לגביהם שום אסדרה של החוק.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
לא צריכים.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
נחדד שמדובר בהפעלת סמכויות. אני אקריא, הם אומרים שמפקחים גם על המשגיחים, אבל גם לפקח על העוסקים באופן ישיר. אם אנחנו מסדירים גם את תפקיד המפקחים על בתי העסק - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אביגיל, את שואלת על המפקחים בתוך העיר או על מה שהרבנות עושים?
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
כן.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
לגבי המועצות, אני אסביר לכם. המפקחים האלה, זה משהו אחר. זו הסמכה של מפקחים שמקבלים תעודות, זה עולם אחר לגמרי. עכשיו את שואלת על המפקחים בעיר.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
יש להם סמכות לפקח על בית העסק, לבוא ולהיכנס.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
נכון.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
לא הגיוני שיינתנו כאלה סמכויות - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
למה את עוצרת במפקחים? תעלי הלאה עוד מדרגה. מה עם הרב? מה עם מנהל המחלקה? גם הוא נכנס. יותר מזה, אני מעסיק במשרד שלי חברת ניקיון, יש לה מפקח שבא ועוד מפקח, האם שמעתם מישהו דורש שניתן לו תעודת הסמכה להיכנס למשרד ולפקח אם הוא מבצע את עבודתו או לא? לא.
בתנאים שלו הוא יודע שבנוסף לאותו משגיח, יש לו גם מפקח שצריך לראות שהוא מבצע את עבודתו, הרב מפקח שהוא מבצע את עבודתו, אם יש לו מקום גדול, גם מנהל המחלקה. כל מי שעוסק בנושא הזה. הסכמתי לתיקון או הבהרה בנושא הזה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
משרד המשפטים, בבקשה.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
ברבנות יש פונקציה של הונאה בכשרות?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תן להם להתייחס.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
דיברנו על זה, יש מחלקה.
<< דובר >> תמר צ'ין: << דובר >>
ביחס לדוגמה שיהודה הציג, יש הבדל מהותי בין איפה שהממשלה עובדת כממשלה ושוכרת שירותים כדי לתפקד, לבין מתי היא רגולטור על שוק. שוק המזון הוא שוק עצום שמשפיע על צרכנים. גם כאן לא צריך להמציא את הגלגל, יש הרבה משרדים שהם רגולטורים ויצרו מנגנוני פיקוח סבירים וטובים.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
לא בכשרות.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אני לא מבין, אני מודה. לא הבנתי על מה אנחנו דנים - - - בואו ננסה לסיים את הדיון בצורה יעילה - - -
<< דובר >> עדי כהן: << דובר >>
חוץ ממערך הפיקוח שיש ברבנות הארצית שדיברנו עליו עכשיו, יש עוד גורמים במועצה הדתית, או ברשות המקומית שבמסגרת תפקידם נכנסים לבית העסק. כניסה לבית העסק היא סמכות פיקוח ולכן, עלתה השאלה מהייעוץ המשפטי אם נדרש לתת להם סמכות פיקוח בחוק ואם זה בכלל נחשבת סמכות פיקוח, לזה אנחנו רוצים להתייחס. לא מדובר על המפקחים של הרבנות.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תודה. כן.
<< דובר >> שילה עטר: << דובר >>
שילה עטר, משרד המשפטים. לתפיסתנו, בעלי התפקיד האלה שהמטרה שלהם היא לא לפקח מטעם הרבנות הארצית על ההתנהלות של המועצות הדתיות ושל המשגיחים עצמם ובעלי העסק. המטרה שלהם היא סוג של משגיח-על בתוך המועצה הדתית שהמטרה שלו לפני שבעל העסק מקבל את תעודת הכשרות, לראות שהעסק עומד בתנאים מסוימים שהרב המוסמך דורש ודברים מהסוג הזה.
בתפיסה שלנו, לא מדובר בהפעלת סמכות פיקוח רגולטורית קלאסית במובן של רגולטור שמגיע לעסק כדי לוודא שהוא עומד בהוראות חוק מסוימות ואם הוא לא עומד בהוראות החוק, יש סנקציות כמו התליית רישיון וכדומה. מדובר באדם שמטרתו להכשיר או לעזור או לקדם את פעולות ההשגחה עצמה במועצה הדתית.
לכן, לא מדובר בפיקוח, אלא בחלק משירותי ההשגחה. הוא סוג של משגיח יותר מאשר מפקח מהרבנות הארצית. לתפיסתנו, לא צריך להעניק לו בחוק סמכות כניסה למקום.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יש לתפקיד הגדרות בחוזר מנכ"ל.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
בדברי ההסבר כתוב שהם מפקחים על העוסקים באופן ישיר.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
זה המפקחים שהשר מסמיך.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
אני מקריאה מעמוד - - -
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
יכול להיות שיש חוסר דיוק בדברי ההסבר, אנחנו מסבירים את המהות.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
צריך לתקן.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אי-אפשר לתקן את דברי ההסבר.
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
זה לא בדיוק זה.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אתה רוצה לתקן? נטען לנושא חדש.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אי-אפשר לתקן את דברי ההסבר.
<< דובר >> עדי כהן: << דובר >>
הם פועלים מול בית העסק, אבל כמו ששילה הסביר, לסייע לו לפני שהוא מקבל את תעודת ההכשר, או במהלך התקופה שהוא מחזיק בה, לעמוד בתנאים, או לסייע לרב לקבוע את התנאים. הוא לא עושה פעולות פיקוח כמו שתיארנו קודם.
<< דובר >> שילה עטר: << דובר >>
יכולות להיות מועצות מקומיות קטנות מאוד שלהבנתי, הרב המוסמך יכול להיות גם המפקח וגם המשגיח. כל השרשרת יכולה להיעשות על-ידי - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
לא המשגיח, כן המפקח. אתה צודק. יש מקומות שהרב הוא מנהל המחלקה, הוא הרב שמפקח, הוא הרב שנותן את ההכשר ויש מתחתיו משגיח בלבד.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
סעיף 32, קדימה.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
ביטול סעיף 2לט
32.
סעיף 2לט לחוק העיקרי – בטל.
הסעיף הזה עסק באחריות לבירור תלונות של צרכנים ועוסקים, המשרד לשירותי דת יסביר אותו.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אין צורך, אני אגיד. ביטול סעיף 2לט, כל הנושא של בירור תלונות ואמרתי גם בדיון הקודם ואני אניח הצעה שלי לנוסח בעניין הזה. האלמנט הראשון ברפורמת כהנא דיבר על כך שרבנים יכולים לתת כשרות מחוץ לתחומם, שזה נעשה מכוונה טובה לייצר תחרות, שתהיה טובה גם מבחינת שיפור רמת השירות, שיפור רמת הכשרות וכולי. התברר שעל אף הכוונה הטובה, הדבר הזה יצר עיוותים מהצד השני.
אני איש כלכלה חופשית, אני מאמין בתחרות אלא אם יש כשל שוק. אם יש כשל שוק, צריך לראות איך נותנים מענה אחר לעניין הזה. קיבלתי את עמדתכם להחזיר את המצב לקדמותו ולא לאפשר לרבנים לתת כשרות מחוץ לתחומם. החיסרון שהדבר הזה מייצר, הוא שזה משנה את מאזן הכוחות בין הגוף נותן הכשרות לבין בעל העסק. אם עכשיו בעל העסק לא מסתדר עם המשגיח, רב איתו, אין כימיה ביניהם, אני רוצה לייצר מנגנון שיאזן מחדש ויחזיר מידה מסוימת של איזון ליחסי הכוחות האלה, שהם לרעת בעלי העסקים, שגם להם אנחנו צריכים לדאוג.
לכן אניח היום על שולחן הוועדה נוסח של ועדת ערר, שבעל עסק שמרגיש שהוא נפגע מהדבר הזה יוכל לפנות, הוא יקבל תשובה בקצב מהיר. ועדה שיהיו בה נציגים גם של מועצת הרבנות הראשית, גם של משרד האוצר וגם נציג ציבור.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
איך האוצר נכנס כמפקח?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אני אניח את הנוסח ונדון בו.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
יושב-הראש, לפני שאתה מרחיק לכת ומקים ועדה - - -
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
להוסיף ועדה על ועדה זה מיותר. אמרתי את זה שבוע שעבר ואני אומר את זה שוב.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
יושב-הראש, התחושה היא שהמועצות הדתיות עומדות מול כיתת יורים וכל הזמן - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
חס וחלילה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
לא אתה. בשירות לציבור, המשרד לשירותי דת, דרך המועצות הדתיות אוחז במקום ראשון בארץ בשירות לציבור, שנה שלישית ברציפות. זה דוח של המדינה. אתם מדברים כאן על תלונות פופוליסטיות שפעם אחת בשנה תופסים מישהו ואנחנו מעמידים את כל הנושא בספק כאילו - - -
בפועל, היום, מערך הכשרות עובד בצורה נהדרת. המועצות הדתיות עובדות בצורה מצוינת, הפיקוח נעשה בצורה מצוינת.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
בשביל מה החוק?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
כי החוק של מתן כהנא לא יושם, זה המזל שלנו. אנחנו עוצרים אותו בשיניים. המנגנונים היום גם של תלונות, גם של הרבנות בעינם עומדים ואין הפקרות ואין זלזול ורבנים לא עושים מה שרוצים. תמיד יש מקרים קיצוניים וחריגים ואנחנו לומדים ומפיקים את הלקחים ומנסים לפתור את הבעיות.
לא על זה מקימים ועדות ועוד מכניסים את האוצר בפנים. אנחנו נתנגד לזה בכל תוקף. הם לא צריכים להיות שם, לא הם ולא אחרים. בואו נדבר על המנגנון הקיים, מה צריך לשפר בו. אין שום צורך ואין ענין להקים עוד מנגנון.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
בתוך עמנו אנחנו יושבים, ועוד איך יש צורך. אם אתם כל כך הרבה שנים מנהלים את המערך הזה וככה הוא נראה - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אלעזר, אל תחזק את דבריי.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
בואו נמשיך את ההקראה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
בבקשה, כן.
<< דובר >> אייל משה: << דובר >>
הרב אייל משה, הרב של כשרות צהר, אני נמצא הרבה בעסקים והמציאות לא כל כך טובה כמו שמציגים פה. יש אנשים שעושים עבודתם נאמנה, אבל הרבה עסקים שחווים הפקעת מחירים, חוסר הגעה של משגיחים ומבקשים לעבור לכשרות צהר. מציעים פה שבעל עסק יוכל לערער למועצה דתית, אבל ברגע שיש בלעדיות לרבנות המקומית, בעלי עסקים חוששים אפילו להתלונן.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
עסקים בצהר אתה מתכוון?
<< דובר >> אייל משה: << דובר >>
לא. בעלי עסקים שהיו ברבנות וחוו אי-הגעה של משגיח או בקשה - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
כי הם לא עובדי המועצה הדתית, אתה צודק.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
זה בדיוק החוק, הוא בא לפתור את הבעיה הזאת. אין פיקוח.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
כשיהיו עובדי מועצה, יהיה פיקוח.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
תנו לו לדבר.
<< דובר >> אייל משה: << דובר >>
עד היום הייתה סמכות גם למועצה הדתית, היא זאת שקבעה את זהות המשגיח, היא יכלה להתערב ולצערנו, המועצות הדתיות לא השתמשו מספיק בסמכויות שכבר קיימות להן בחוק. ולכן, השאלה התעסוקתית היא לא הפתרון היחיד.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
כי כשאני לא מעסיק של בן אדם, קשה לי מאוד להתעמת ולריב איתו. כשהוא לא עובד שלי, מאוד קשה להתערב. אני לא יכול להגיד למנכ"ל המלון תפטר אותו, כשהוא עובד שלו 20 שנה ולהתחיל לריב איתו. כשהוא עובד שלי, הדברים אחרים. החוק הזה בדיוק בא לתת את המענה. מותר לי לשאול אותו שאלה? כמה עסקים יש לכם?
<< דובר >> אייל משה: << דובר >>
בין 300 ל-400 עסקים.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
כמה מפקחים אתם מחזיקים?
<< דובר >> אייל משה: << דובר >>
ארבעה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אתה יכול להביא את הפריסה של העסקים, שנראה איך אתם עושים את הפיקוח הזה? 300 עסקים בכל הארץ וארבעה מפקחים, או שאני לא מבין בפיקוח, או שאני לא יודע איך זה עובד.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
לרבנות הראשית יש ארבעה מפקחים.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
זה משהו אחר. לא. להונאה בכשרות, לא לעסקים. אנחנו מחזיקים מאות מפקחים בארץ. יש לנו תקן על כל כמה עסקים יש מפקח.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
יש מאות מפקחים.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
יש תקנים במשרד.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
יהודה, האם פעם נכנסת לכשרות לצהר ומצאת שם משהו לא כשר לפי ההלכה שאתה רוצה לכפות? על זה התכנסנו.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אני לא רוצה להגיב. אל תאלץ אותי להגיב, אני לא רוצה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני יכול להגיד לך הפוך.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אתה עושה את זה. אני להבדיל ממך, לא עושה את זה. אני לא מטיל רפש על שום דבר. אני לא אומר שההשגחה שלהם לא טובה, אני שאלתי שאלה תמימה, איך מסתדר ארבעה מפקחים על 300 עסקים בפריסה ארצית?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הנושא שהעליתי עכשיו זה מנגנון בירור תלונות כדי לאזן את יחסי הכוחות עם בתי העסק, כשרות צהר ורמתה היא לא הדיון כרגע בכלל.
<< דובר >> אייל משה: << דובר >>
יש חמישה מפקחים, פלוס מפקח ראשי, פלוס רב, סך הכול שישה אנשים על 350 עסקים וזה בסדר גמור.
<< דובר >> גיא אדרי: << דובר >>
מי מפקח על הגבייה? כמה כסף הם גובים לשעת השגחה? כמה הם גובים על הפיקוח? זה עסק פרטי, מצוין. אנחנו כמועצות דתיות שמעסיקות את המשגיחים, אנחנו מפוקחים. עלות שעת עבודה של משגיח היא קבועה בחוזר מנכ"ל. אי-אפשר לשחק עם זה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אתם חוזרים לדיון על צהר? לא הבנתי.
<< דובר >> גיא אדרי: << דובר >>
אנחנו מדברים על זה שאנחנו, כגוף מפוקח, מחויבים למחירונים של המנכ"ל. אנחנו מביאים שירות שאין ספק, אפשר לעשות הרבה יותר טוב. אני הוכחה שאפשר לעשות בזמן קצר דברים טובים, אנחנו רוצים ללכת לטובת בעלי העסקים, אנחנו מורידים מחירים, אנחנו לא גוף פרטי שיש לנו תקורות ניהול ודברים נוספים. כל הדברים האלה נכנסים אצלנו לתוך הבית.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
זה לדיון בנושא האגרות והתשלומים, זה לא הנושא כרגע.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אדוני יושב-הראש, אני מבקש לפני שאתה מניח בפני הוועדה, תבוא ותדבר עם המשרד בנושא הזה. אנחנו מתנגדים לזה בכל תוקף. אני מבקש לראות את ההצעה לפני ולראות אם בכלל היא ישימה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תבוא רגוע, כי לא נראה לי שתאהב מה שתראה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אנחנו מדברים על הצעת חוק ממשלתית וזה לא פשוט הדבר הזה.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
נמשיך את ההקראה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
נמשיך את ההקראה.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
בהמשך להגדרה של יצור וההערה של הייעוץ המשפטי והתוספת שהוספנו שם, "או סימונו", אנחנו נותנים עכשיו מענה לחובת יבואן לאיסור הונאה ביבוא במסגרת סעיף 4 לחוק איסור הונאה, שמדבר על הונאה ביצור נוסיף גם "או יבואן". בסעיף 4(א) לחוק העיקרי, לאחר "יצרן" יבוא "או יבואן" ולאחר המילים "על המצרך שיוצר או" יבוא "שיובא או".
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
זה לא חלק מהנוסח הכחול, זה את עכשיו הוספת.
<< דובר >> עדי כהן: << דובר >>
בגלל המחיקה שבוצעה בהגדרות.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
תסבירי, מבחינת האיסור הפלילי.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
אנחנו לא מרחיבים את האיסור הפלילי. ממילא ראינו יבואן כיצרן, ככה פירשנו את החוק החל משנת 1983, יש הרבה פסיקה בנושא, זה עלה לבג"ץ ומעולם לא עלתה שאלה של סמכות אכיפה ביבוא בנושא הזה. נוצרה בעיה ביבוא בגלל הרפורמה והפיצול בין יבוא ליצור, זה עורר שאלות וכדי להבהיר את הנושא אנחנו מעדיפים להתייחס לזה במפורש. לא שינינו את הסמכות.
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
בהקשרי המשפט הפלילי אנחנו מעדיפים שהדברים יהיו ברורים ולא יתעוררו שאלות - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
כן - - - בבקשה.
<< דובר >> אריאל רכניץ: << דובר >>
אריאל רכניץ, מנהל מחלקת רגולציה בפורום קהלת. שאלת נוסח, בסעיף שנמחק פה ב-7א, כתוב "יבואן לא ישווק בישראל מצרך מיובא".
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
איפה אתה?
<< דובר >> אריאל רכניץ: << דובר >>
בסעיף שמחקתם ועכשיו מוסיפים ב-4(א) שהחוק חל על יבוא. קודם הוא חל על שיווק של מוצרים מיובאים, מוסיפים פה עוד חובה שלא הייתה?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
להבנתי, כרגיל, בחינת החוקיות של יבוא נעשית בנמל ולכן, קבענו את זה.
<< דובר >> אריאל רכניץ: << דובר >>
זה לא כך משנת 2025 כבר. הייתה רפורמה ביבוא. כבר לא בנמל.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
רפורמת מה שטוב לאירופה אומרת שהפיקוח של משרד הבריאות במסלול הירוק הוא בשווקים ולא בתחנות ההסגר. אם זה נותן מענה בתחנת ההסגר, זה אומר שאת עוצרת את המוצר ביבוא.
<< דובר >> אריאל רכניץ: << דובר >>
כרגע במקום שאסור יהיה לשווק את זה בארץ, אסור יהיה לייבא את זה לארץ ובעיניי, זו החמרה משמעותית.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לא כתוב שאסור לייבא, כתוב שאסור לציין על מצרך - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
יש כשרות OU בארצות הברית, אם אתה הולך עם הרפורמות של השר ברקת, של מה שטוב לאירופה ומה שטוב לאמריקה, האם כשרות הזאת זו כשרות שאנחנו יכולים לקבל אותה בלי שום דבר?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אם היא קיבלה את אישור הרבנות, כן.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
לא, בלי את אישור הרבנות.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
לא כל מי שיש לו סימן כשרות - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
הרבנות כגוף רגולטורי, תלך פעם אחת, תבדוק את ה-OU, מאותו רגע על כל דבר שיש OU - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
לכך התכוונתי. אם הרבנות החליטה ש-OU הוא כשר והיא סומכת עליו, המוצרים שלו יכולים להיכנס חופשי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
בתנאי שזה לא חלב עכו"ם - - -
<< דובר >> תמר צ'ין: << דובר >>
לא הבנו את זה כך. אם זו החמרה לעומת המצב היום, אז מה קורה פה?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הוא שאל שאלה טובה, צריך לראות איך נותנים לה מענה. זה לא טכני.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
הרבנות הורתה להוריד מהמדפים OU לפני שבועות, בגלל שזו כשרות של עכו"ם. זה בדיוק העניין.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אנחנו נמצאים בתקן כשרות בישראל. לא כל מה שטוב לאמריקה טוב לישראל. בתקן הכשרות של המדינה אין חלב עכו"ם, אין גם עלים שלא מפוקחים. זה הכללים, זה התקן.
באמריקה, מרגישים שהם רוצים להתנהג בצורה אחרת לציבור מסוים והם רוצים להרחיב את הכשרות שלהם, גם לחלב עכו"ם, זה בניגוד לתקן שלנו. כל זמן ש-OU מביא מוצרים שהם לא חלב עכו"ם, לא צריך אישור, ברגע שקיבל פעם אחת את אישור מועצת הרבנות. אין לו בעיה להביא לכאן מוצרים שהם לא עכו"ם, אבל הם לא יכולים להביא מוצרים שהם חלב עכו"ם.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
למה?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
זו ההלכה.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
"שמא יערבב חלב נאקה בחלב פרה" - - -
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
מה זו התשובה הזו? תענה לעניין.
<< דובר >> תמר צ'ין: << דובר >>
מוצר לא חלבי שאין חשש?
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
מותר.
<< דובר >> תמר צ'ין: << דובר >>
הוא עובר בלי רבנות, רק ה-OU?
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
הרבנות מאשרת את ההשגחה שם, היא לא בודקת.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
הרבנות נותנת את תעודת ההכשר.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
בתקן הכשרות חלב עכו"ם לא נמצא, אבקת חלב עכו"ם כן.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
יש לי מה לומר על זה, אבל זה לא הדיון עכשיו.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
אפשר שרפי יוחאי יסביר את הנושא הזה?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
את הנושא של היבוא בנמל - - -
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
עלתה פה הערה שאנחנו צריכים לבחון שמתייחסת לרפורמה החדשה ולמשמעויות שלה, אם נוכל לבחון את הדברים האלה ולהעלות בדיון הבא.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
בוודאי. סעיף הבא.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
ממרח פסטו, יש לו בעיה של כשרות?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
נכון. גם לפסטו יש תקן כשרות שהוא יצטרך לעמוד בו, הוא יצטרך להיות בגידול מפוקח.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
בנות האוצר יושבות כאן הרבה זמן, תן להן לדבר - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
כן.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
ביטול סעיפים 7א ו-7ב
33.
סעיפים 7א ו-7ב לחוק העיקרי – בטלים.
סעיף 7א עסק באיסור הונאה ביבוא, מטעמים של נסחות הוא מאוחד כרגע עם סעיף 4 ונדון בהערה שהתקבלה כאן לעניין האיסור המהותי.
סעיף 7ב קבע שני איסורים, איסור על העוסק להציג תעודה מגורם שאינו מוסמך לתת תעודת הכשר ואיסור על כל אדם לעסוק בשירותי השגחה ולתת תעודות הכשר לעוסקים אלא אם כן הוא הוסמך לכך. שני האיסורים האלה אינם רלוונטיים עם ביטול התיקון הקודם ולכן מוצע לבטלם.
בתיקון הקודם הייתה אסדרה של פעילות הגופים הפרטיים, מרגע שמבטלים את האסדרה, אין מקום להגביל את הפעילות שלהם, ככל שאין בפעילות הזאת כדי להוות הפרה על חוק איסור הונאה בכשרות.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
34.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
תיקון סעיף 9
34.
בסעיף 9 לחוק העיקרי –
(1)
במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א)
יצרן או יבואן של מצרך הנושא עליו ציון שהוא כשר, לא ימכור את המצרף ולא יציעו למכירה אלא אם כן הוא ציין על המצרך את שמו של הרב המוסמך נותן תעודת ההכשר, ואם נקבע למצרך סמל תקן – המצאך נושא עליו את סמל התקן שנקבע בתעודת ההכשר שהונפקה לו;
(2)
בסעיף קטן (ב), במקום "בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)" יבוא "אם לא נקבע סמל תקן" ובמקום "בהתאם להוראות הממונה", יבוא "בהתאם לתעודת ההכשר".
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
להסביר.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
מדובר בסעיף שהיה מאז החוק המקורי בשנת 1983 שעודכן בתיקון הקודם וכעת, מבוקש להתאים אותו לעקרונות התיקון הנוכחי. הסעיף קובע חובה על יצרן או יבואן לציין את שמו של הרב המוסמך ואת סמל התקן, אם נקבע על-ידי מועצת הרבנות הראשית. אם לא נקבע סמל תקן, הסעיף מחייב את היצרן או היבואן להתייחס במסגרת הסימון להיותו של המוצר בשרי, חלבי או פרווה. אם יהיה סמל תקן, הדברים האלה יקבלו ביטוי במסגרת סמל התקן.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אני חוזר על הבקשה שהייתה לנו, למה לחייב סמל תקן? למה הוא לא יכול להיות וולונטרי? מסומן על גבי המוצרים כשר בהשגחת רבנות מסוימת, אנחנו מבקשים שזה יהיה וולונטרי.
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
ענו לך כמה פעמים שלא מחייב - - -
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
אם מועצת הרבנות הראשית תחייב, הוא כן יחייב.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אני מדבר על הלוגו של כשר, לא מדבר על העובדה שאני כותב - - -
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
אם מועצת הרבנות הראשית תקבע חובה לסמל תקן, תהיה חובה ליצרנים לסמל תקן.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אנחנו עושים את זה בגלל הטעיה לפעמים.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
מה ההטעיה? מה זה עוזר?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
זה כמו הסימולים האדומים של משרד הבריאות.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
זה לא קשור להונאה.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
זה לטובת הציבור שומר הכשרות, שיהיה ברור איזה - - -
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אדוני, חובות סימון מופיעות היום בתקנה 1145 על תקופת מעבר עד ל-01 בינואר 2028. החל מאותו שלב, תחת חקיקת מה שטוב לאירופה, אנחנו עוברים לרגולציה האירופית של 1169. כל העוסקים במזון הולכים להשקיע בין 800 מיליון למיליארד שקלים לשינוי כל האריזות במדינת ישראל.
מחר יחליטו שיש סמל תקן מחייב, העוסקים ימצאו את עצמם שוב באירוע שהם צריכים לשנות את כל האריזות. מה הבעיה בשיטת הסימון הנהוגה היום שרשום מאחורה כשר בהשגחת מועצה דתית מסוימת, פרווה, חלבי או בשרי. מה הבעיה עם זה?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
שאלה טובה.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
למה לקבוע עוד סמל עכשיו?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
מכיוון שבכל מקרה אין קשר בין מה שטוב לאירופה לכשרות.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אדוני, אני מחויב לרגולציה במדינת ישראל.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
לא סתם הוחרגנו מהדבר הזה. היום אתה הולך למפעל, אתה סוגר מפעל לחודשיים, עושה את הליין ומביא אותו, לכן אין שום בעיה. אם ההחלטה לשים גם את הסמל שלנו, ממילא אתה מדפיס ליין חדש.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אדוני, אני מזמין אותך לעשות איתי סיורים במפעלי תעשייה על מנת שנלמד שנינו ביחד את המשמעויות של ייצור בתעשייה. עשינו סיור כזה לרבנות הראשית - - -
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
זה יעלה את יוקר המחיה.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אחרי זה אני אלך לוועדה של מיקי ויאשימו אותי שאני מייקר.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו מתנגדים - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
מועצת הרבנות תחליט, יש לזה אלף שיקולים. מועצת הרבנות הראשית שוקלת לפי אותו מוצר ולפי העניין אם צריך או לא צריך - - -
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
עוד פעם אתם שולטים והבקשה הזאת תעלה את יוקר המחיה, מספיק עם זה.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
גם בחוק הקודם התרעמנו על העובדה שיש חובה של סמל תקן בהחלטת מועצת הרבנות. עמדתנו לא השתנתה - - -
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו מתנגדים. זה יעלה את יוקר המחיה לחינם. זה ליין חדש של הדפסה - - -
<< דובר >> יאיר בטיטו: << דובר >>
אתה טועה. במקרה היה אצלי ענין כזה, במקרה זה היה רבני ואנחנו אפשרנו לאותו מפעל להמשיך את אותו ליין עד שהוא יסיים את הליין הישן עם השם של הרב, כשהוא סיים, הודפס ליין עם השם של הרב החדש. זה בדיוק אותו דבר.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
הוא לא מדבר על זה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
יש פה חשש - - -
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
בחוק הקיים כיום יש חובה לסמל תקן.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
גם בחוק הקיים היום הערנו את ההערה הזאת והחוק עכשיו נפתח ואנחנו מעלים את ההערה פעם נוספת. מחר ישנו את רב העיר, יצופה ממני לשנות את שם הרב ואת האריזות ואת מלאי האריזות שקיים לי?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
התשובה היא לא. יש זמן מעבר, כתבנו במפורש שינוי תקן או שינוי סטטוס נותנים תקופת מעבר. אתה יודע את זה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הוא שואל שאלה טובה ואני שמח על התשובה שנתת שהוא לא יידרש, אבל אני רוצה לייצר לו ודאות ולכן, אני רוצה שזה יבוא לידי ביטוי בלשון החוק.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
היום זה קיים בחוק. אם החלטנו לשנות תקן - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אתה נותן למועצת הרבנות הראשית סמכות להחליט - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
יש לה סמכות.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
יש לה סמכות. בחוק הזה, יש סמכות למועצת הרבנות הראשית לקבוע מה היא רוצה שיופיע. השיקול של העלויות צריך להיות חלק ממערך השיקולים שמובא בפניהם, צריך להתייחס לדבר הזה. יכול להיות שהם יגידו אם נשאר לך ליין של הסמל הקודם, תסיים את הקודם ואז תוציא חדש. אבל הם צריכים לתת לזה תשובה. כן, עמיחי?
<< דובר >> עמיחי פילבר: << דובר >>
הדבר הזה נכנס בחוק של מתן כהנא.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
צריך לתקן את רפורמת כהנא.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
אני אדייק, סעיף 9 היה קיים מאז 1983 והייתה חובה לציין את שם הרב נותן ההכשר והייתה חובה לציין אם המוצר חלבי, בשרי או פרווה. אם הרב מתחלף, אז צריך להחליף גם את האריזה.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אני לא מומחה בכשרות, אבל אני מומחה בתעשייה. העלות שיש לך לשנות כיתוב בשחור לבן, שונה בתכלית מהעלות שיש בגלופה שצריך לתקן עם סמל כשרות. זה שונה לחלוטין. הדבר הזה כרוך בעלויות. מה המשמעות של יבואן שצריך מחר לפרק משטח כדי להדביק מדבקה אחרת?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
יביאו מוצר לא כשר, מה נעשה איתו? - - - כדי להביא מוצר אתה ממלא טפסים, אתה שם את הכול. אתה מטעה.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אדוני, לא ביקשתי להימנע מלכתוב על גבי האריזה כשר בהשגחת מועצה דתית מסוימת, פרווה, חלבי או בשרי. יש פער משמעותי בין המצב היום שיש כיתוב או סמל של המועצה הדתית במידה ויש, לבין שיכפו עליי חובה לשים סמל במקום הכיתוב. מה הבעיה עם הכיתוב?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
סמל התקן לא התייחס לשם הרב, ציון שם הרב קיים ממילא. הוא קיים מאז 1983.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אני מדבר על הגלופה והסמל עצמו שאני צריך לשים על האריזה.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
הסמל לא צריך לכלול את הרב, זה משהו אחר.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
לכל דבר יש עלות. אני רוצה ודאות, כי הרגע עברנו רפורמה שעוסקת בסימון מוצרים. עם כל הכבוד הראוי ואני מעריך את מערך הכשרות, אבל אי-אפשר בכל ועדה לעשות דיון נפרד, כאילו כרגע זה עכשיו עולם ומלואו. זאת תעשייה שיש לה אין-סוף דרישות רגולטוריות - - -
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
הוא צודק. זה יעלה לנו את יוקר המחיה. אנחנו לא מוכנים לזה.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
מה טוב סמל כשרות מהכיתוב שמופיע היום?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
לייעוץ המשפטי לוועדה יש הצעה. כן.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אני מזכיר שדיברנו בדיונים קודמים על שינוי בתקן הכשרות ומועד פרסום ההודעה על שינוי התקן ודיברנו על זה שההודעה תכלול זמן סביר להיערכות ליישום התקן. אי-אפשר להגיד שינינו תקן והוא חל ממחר.
<< דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >>
אם הוא ייצר 30 אלף מוצרים, איך יכול להיות זמן סביר?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
הרעיון הוא שצריך לתת זמן להיערך. אם זה לסיים את אותו ליין, אם זה זמן אחר להיערך.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אני לא הבנתי מה זה סמל הכשרות הזה, מיותר, סתם הוצאה כספית. אם יש חותמת של הרב, מה צריך יותר?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
זה לא יפתור את הבעיה של התעשיינים.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
יש הבדל בין התקן לבין הסמל, אתה צודק לחלוטין.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
כשאתה מייבא מוצר, כשאתה מגיש את הבקשה, אתה מקבל את התשובה ונאמר לך במפורש מה צריך להיות במוצר. האם אתה כותב את הכשר, את הפרווה, את החלבי, את סמל הכשרות, אין הפתעות. אף אחד לא עוצר אותך אחרי שנכנסת לנמל ואומר לך שאתה צריך להחליף סמל. זה לא עובד ככה.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
יש לי דוגמה מצוינת ובהקשר הזה, אני חייב לציין לטובה את הרבנות הראשית שהקשיבה למגזר העסקי. לפני פסח האחרון, עלתה סוגיה אם אנחנו צריכים לסמן על כל המוצרים שהם חמץ את הכיתוב חמץ, בזמן יישום מיידי. פנינו לרבנות והייתה אוזן קשבת ואמרו שהם מבינים את המורכבות, נדון בזה בהמשך. מחר אני יכול להיתקל בשינוי סמל ואני צריך להוכיח למה אני מבקש את הדחייה, ולא בהכרח תהיה לי שם אוזן קשבת בעוד חמש שנים, אני לא יכול לסמוך על הפרסונליות של הנושא הזה.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
על מה רצו שתכתוב חמץ?
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
יש כשר לפסח ועל יתר המוצרים שלא כשרים לפסח, לכתוב חמץ.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
זה לא היה כל יתר מוצרי המזון, זה היה על מוצרי מזון כשרים לפסח שיש להם מקבילים חמץ.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
שזה כל יתר מוצרי המזון.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
שזה מוצרים זהים.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אתה אומר שבסוף הקשיבו ולא ביקשו.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אמרתי מילה טובה שהקשיבו. גם את זה צריך להגיד.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אתה רוצה לייצר ודאות.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
נכון.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
מקובל עליי. עמיחי.
<< דובר >> עמיחי פילבר: << דובר >>
באופן אישי, אני חושב שהדבר הזה מיותר. אם מתעקשים עליו, אפשר להוסיף שאחרי שמועצת הרבנות הראשית תחליט שצריך סמל, זה יחזור לוועדה כמו תקנות לאישור.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
אם אפשר להסביר קודם.
<< דובר >> עדי כהן: << דובר >>
סמלים לא אמורים להשתנות בצורה תדירה. סמל לא כולל את שם הרב. הסמל אמור לכלול סמל בשרי, כשרות רגילה, כשרות מהדרין, לא דברים שמשתנים כל יום.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אם הוא לא משתנה, למה יש סמכות לשנות אותו?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
איזה סמכות נתנו עכשיו למועצת הרבנות הראשית לשנות מחר בבוקר? תדייקו את זה.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
צריך להבדיל בין הצורך לציין על המוצר את שם הרב המוסמך שנותן את הכשרות ולציין אם זה בשרי, חלבי או פרווה לבין החובה לשים את סמל הכשרות. מדובר בשתי הוראות אחרות, שמרוכזות כרגע באותו סעיף.
החובה לשים את שם נותן ההכשר, קיימת מאז 1983 והיא לא שונתה ברפורמה, היא לא תשונה גם עכשיו, היא משהו קבוע. השאלה לגבי אם יתחלף רב ויצטרכו לשנות את התוויות קיימת גם עכשיו. גם נדרשנו לזה - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תסיימי בבקשה.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
נתקלנו במקרים פרטניים שהתעוררה שאלה כזאת ונדרשנו אליה ואפשרנו לאותו יצרן להמשיך להשתמש באריזות שקיימות אצלו. זאת שאלה יישומית. זה לא קשור לרפורמה ולא קשור לביטול הרפורמה. זה גם לא קשור לסמל.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אני מנסה להבין את מה שנאמר. המגזר העסקי מעלה את החשש שלו שמחר מתחלף הרב והוא יידרש להמציא תוויות חדשות עם שם הרב החדש החל ממחר בבוקר ולדבר הזה יש עלויות. את משיבה והשיב גם מנכ"ל המשרד שלא תדרשו דבר כזה וזה מצוין. אבל כרגע, לשון החוק מקנה את הסמכות לשנות את זה.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
זה לא קשור לסמל התקן. זה לשון החוק מ-1983.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
לא אכפת לי ממתי. מתעוררת כאן בעיה, גם אם זה מ-48'. אני רוצה לוודא שאנחנו נותנים - - -
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
בהוראות המעבר נסדר את זה. כשיהיה תקן וסמל, תהיה הוראת מעבר, אמרנו את זה. אם עכשיו השתנה משהו ויש לך מלאי, תהיה הוראת מעבר.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
רק לדייק את מה שנאמר, היועץ המשפטי יסביר.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
זו לא הוראת מעבר בחוק. כמו שהצעתי קודם, כאשר יהיה שינוי בסמל התקן או ברב המוסמך, יינתן זמן היערכות לשינוי האריזה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
הסכמנו לזה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
מקובל עליכם?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
מקובל?
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אחת, כן. שתיים, לעניין תקופת המעבר, יש את חוק איילת שקד שקובע שלכל הפחות, שוטף פלוס שנתיים קדימה להחלפת אריזות, נשמח שהחוק הזה ייושם גם פה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אנחנו בעד לבטל גם את מה שאמרה איילת שקל.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אני רוצה להבהיר לפרוטוקול, אדוני יושב-הראש, הוראת המעבר הזאת לא תחול במקרה שבו עברת מחלבי לבשרי, היא לא תחול אם יש לך כשרות רגילה והפכת למהדרין.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
בוודאי.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
סמל תקן יכול להיות מעבר מכשרות רגילה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
זה לא יחול על דבר כזה. אם מישהו עכשיו בכשרות רגילה והוא אומר שהוא רוצה מהדרין, אני לא אתן לו להמשיך להפיץ ואני אספר לכולם שהוא מהדרין, וגם הפוך. תכתבו את זה איך שאתם רוצים.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
יהודה, זה ברור שאם יש שינוי מהותי - - -
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
הסכמנו, מעולה.
<< דובר >> אביגיל כספי: << דובר >>
אם המוצר יוצר כשהייתה השגחת מהדרין, ברור שאין בעיה שהוא ימשיך להיות מהדרין.
<< דובר >> אביב חצבני: << דובר >>
אם המוצר שיוצר לפי מהדרין מונח על המדף, אני לא מצפה שיהפכו אותם. זה הגיוני.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
אין מחלוקת, אנחנו מסכימים. תפסיקו להתווכח על דברים שמסכימים.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
תיקון סעיף 10א
35.
בסעיף 10א לחוק העיקרי –
(1)
בסעיף קטן (א) –
(א)
ברישה, במקום הקטע החל במילים "מצא הממונה" עד המילים "אחת מאלה" יבוא "מצא נשיא מועצת הרבנות הראשית כי עוסק הפר הוראה מהוראות תנאי ההכשר וכי הרב המוסמך שנתן את תעודת ההכשר לא פעל כנדרש בעניין ההפרה, יהיה רשאי, בהתחשב בדיני הכשרות בלבד, לעשות אחת מאלה";
(ב)
בפסקה (1), במקום "לגוף נותן ההכשר או לרב המוסמך שנתנו" יבוא "לרב המוסמך שנתן";
(2)
בסעיף קטן (ב) –
(א)
ברישה, במקום "הממונה" יבוא "נשיא מועצת הרבנות הראשית";
(ב)
בפסקה (1), במקום "הממונה" יבוא "נשיא מועצת הרבנות הראשית", והקטע החל במילים "ובשל אותה" עד המילים "הסעיף האמור" – יימחק;
(ג)
בפסקה (2), במקום "גוף נותן הכשר או רב מוסמך ביטלו" יבוא "רב מוסמך ביטל", במקום "לסמכותם" יבוא "לסמכותו" ובמקום "שמצאו" יבוא "שמצא";
(3)
בסעיף קטן (ג), במקום "הממונה" יבוא "נשיא מועצת הרבנות הראשית";
(4)
במקום סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ד)
נשיא מועצת הרבנות הראשית יודיע על הוראה שנתן לפי סעיף קטן (ב) לרשויות כשרות מקומיות; פעל נשיא מועצת הרבנות הראשית כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות סעיף 2ט(א) עד (ו), בשינויים המחויבים."
בעקבות ביטול תפקיד הממונה, מוצע להפקיד בידי נשיא מועצת הרבנות הראשית, שהוא הגורם הממלכתי הבכיר ביותר בתחום הכשרות את הסמכויות המפורטות בסעיף 10א כלפי עוסק מפר. אלו סמכויות שהיו בתיקון הקודם לרפורמה ואנחנו מעבירים אותן לנשיא מועצת הרבנות הראשית.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
ההתאמות הן מהממונה לנשיא מועצת הרבנות הראשית.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
תיקון טכני, שיניתם את כל המקומות חוץ מכותרת השוליים של הסעיף. בכותרת השוליים מופיע פעולה של הממונה.
<< דובר >> אריאל רכניץ: << דובר >>
הערה לגבי הסעיף, ברגולציות דומות שאני מכיר, כשיש סמכות מנהלית, למשל, שיש לנשיא מועצת הרבנות סמכות להורות שלא תינתן תעודת הכשר לשישה חודשים, צריכה להיות ועדת ערר. זו סמכות שיש לה משמעות כלכלית מאוד גדולה. אני מציע לאפשר פה ערר לעסק.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
אפשר לכלול את זה בסעיף 12.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
ערר למי?
<< דובר >> אריאל רכניץ: << דובר >>
לעסק.
<< דובר >> יערה למברגר: << דובר >>
צריך לדון על נושא הערר בנפרד, גם יושב-ראש הוועדה אמר את זה. אנחנו הזכרנו שכשדנים בו צריך לקרוא אותו יחד עם סעיף 12 לחוק שקיים ויש בו מנגנון ערר.
<< דובר >> אריאל רכניץ: << דובר >>
12 זה לא תשובה.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אין דיון עכשיו על הערר.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
למה זה לנשיא מועצת הרבנות הראשית?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
למי אתה רוצה?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
איך זה עובד?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
חמש שנים נשיא מועצה ספרדי וחמש שנים אשכנזי, תלוי איך בחרו.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
נשיא מועצת הרבנות, פעם לשניהם היו הסמכות להיות דיינים.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
גם היום.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
במקרה היום, כן.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
לא במקרה. תמיד שניהם דיינים.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
היו שנים שזה לא היה ככה?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
תמיד שניהם דיינים. אחד משמש כנשיא מועצת הרבנות ואחד כנשיא בית הדין ומתחלפים. אבל תמיד שניהם דיינים.
<< דובר >> שירי פוגל: << דובר >>
זה קבוע בחוק.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
זה החוק.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
סעיף הבא.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
אנחנו יכולים להכניס את האפשרות להגיש ערר גם על הסעיף הזה למועצת הרבנות הראשית.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה אותו גוף.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
זה לא אותו גוף.
<< דובר >> אורית לביא נשיאל: << דובר >>
אני רוצה להעיר משהו מהותי. בסעיף 10א מצא נשיא מועצת הרבנות הראשית ובסעיף 12 זה אותו גוף שאמור לעסוק בערר.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
יש הבדל בין הנשיא לבין המועצה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
משרד המשפטים לא מקבל את זה. סעיף הבא.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
תיקון סעיף 12
36.
בסעיף 12 לחוק העיקרי, המילים "הוראות סעיף זה לא יחולו על סירובו של גוף נותן הכשר לתת תעודת הכשר" – יימחקו.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
תסבירי מה תיקנתם בסעיף 12.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
סעיף 12 זה הסעיף של הערר. הסעיף מאפשר לעוסק שרב מוסמך סירב לתת לו תעודת הכשר, לערור למועצת הרבנות הראשית לישראל. מה שאחנו מוחקים זה את מה שהרפורמה הוסיפה. מכיוון שאנחנו מבטלים את הפרוצדורה של גוף נותן הכשר, אין טעם לסיפה של הסעיף.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
התאמה לחוק.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
הוספת סעיפים 16א ו-16ב
37.
אחרי סעיף 16 לחוק העיקרי יבוא:
"אישור עורלה ובכורות
16א.
מועצת הרבנות הראשית רשאית לתת לחקלאי אישור עורלה לעניין פירות או אישור בכורות לעניין בהמות, בהתאם לתקן, והשר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה באישור מועצת הרבנות הראשית.
סייג לתחולה
16ב.
הוראות פרקים ג' עד ה' לא יחולו על תעודות הכשר שניתנו על ידי רב מוסמך כמשמעותו בסעיף 2(3)."
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
אפשר הסבר?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
לא היו דיינים.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
מי לא היה דיין?
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
אני יכול לתת לך רשימה.
<< דובר >> אוהד וייגלר: << דובר >>
יש הבדל בין הסמכה לדיינות לבין אם הם דיינים בפועל.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
הוסמך לדיינות או היה דיין?
<< דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>
מה זה קשור לדיון?
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
אלעזר, אתה טועה.
<< דובר >> עמיחי פילבר: << דובר >>
הוגש בג"ץ לפני הבחירה של מצגר לרב ראשי ובג"ץ קבע שהוא לא צריך להיות דיין.
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
הוא היה דיין. הוא לא היה נשיא בית הדין הרבני, אבל הוא היה דיין.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
תודה. זה דיון מרתק. אפשר להסביר את סעיף 37?
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
סעיף 16א, בתחום המצוות התלויות בארץ ובתחום כשרות בתי המטבחיים תעודת הכשר ניתנת רק לעוסק שיש בידיו אישור עורלה או אישור הכשר ניתנת רק לעוסק שיש בידיו אישור עורלה או אישור על מכירת בכורות, בהתאמה. אישור עורלה זה ירקות ואישור מכירת בכורות זה על בהמות.
כבר היום בהתאם לנהלי הכשרות האחידים של מועצת הרבנות הראשית מאחר שתחומים אלו מנוהלים ברמה הארצית ויש אינטרס להשאיר אותם ברמה הארצית, כי הידע הנדרש לצורך תפעולם דורש ראיה רוחבית שחוצה גבול גיאוגרפי כזה או אחר, מוצע שהגורם המוסמך לתת את האישורים האלה יהיה הרבנות הראשית לישראל. כפי שקיים כבר היום בפועל.
<< דובר >> יהודה אבידן: << דובר >>
הרבנות הראשית היא המומחית בתחום הזה, שזה יישאר אצלה.
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
חברים, אנחנו נסיים - - -
<< דובר >> אורית משמוש: << דובר >>
זה משהו שקיים היום בפועל. זו פרוצדורה שקיימת כבר היום. זה שירות שניתן על-ידי הרבנות הראשית בחינם, היא לא גובה על זה אגרה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כתוב בסעיף 12 שמועצת הרבנות הראשית תודיע תוך 100 יום, אני חושב שערר מספיק 30 יום, למה צריך 100 יום?
<< יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >>
חברים, אני מודה לכולם, היה לי תענוג להיות אתכם כאן היום. ניפגש פעם נוספת ביום ראשון ב-09:30, שיהיה לכולם שבת שלום.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:48. << סיום >>