פרוטוקול ועדה

DOC 47,133 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 117 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה יום שני, י"ד בתמוז התשפ"ו (29 ביוני 2026), שעה 12:40 סדר היום: << נושא >> מדע בממשלה - דו"ח המדענים הראשיים 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר מוזמנים: עומר שכטר – מנכ"ל, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה פרופ' מירי ימיני – מדענית ראשית, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה ד"ר אבי רווה – סגן המדענית הראשית, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה ד"ר איריס איזנברג – מנהלת תחום מדעי החיים, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה רונית יוסף הכהן – רכזת פורום המדענים הראשיים, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה רחלי רחמים – רפרנטית המולמו"פ, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה ד"ר כנרת משגב – מנהלת תחום מדעי החברה, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה הילה נגיאטי – ניהול פרויקטים, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה מורן קהימקר – מרכזת סיוע מדעי, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה רחלי אפרים ירדן – מנהלת תחום דוברות וניו מדיה, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה פרופ' עירית אלון – מנהלת המחלקה למחקר רפואי, משרד הבריאות פרופ' בריאן רוזן – מדען ראשי, משרד האנרגיה והתשתיות ד"ר אורנה מצנר – ממלאת מקום המדענית הראשית, המשרד להגנת הסביבה ד"ר אודט סלע – המדענית הראשית, משרד החינוך ד"ר מיכל לוי – המדענית הראשית, משרד החקלאות וביטחון המזון ד"ר גיא נגר – מנהל תחום בכיר מחקר, המשרד לביטחון לאומי רינת שפרן – סמנכ"לית פיתוח ומנועי צמיחה, משרד העלייה והקליטה נועה עובדיה מנצורי – מנהלת אגף מחקר, משרד העלייה והקליטה יוסף אהרונוב – מנהל אגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה, משרד הרווחה והביטחון החברתי גלעד לוסון – מנהל אגף מחקר ומדיניות, משרד הפנים יובל וורגן – ראש צוות חינוך, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ד"ר עמיר גבעתי – ראש השירות המטאורולוגי לואיזה קדון בורק – מנהלת אגף בכיר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרופ' שלמה בכור – מדען ראשי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ד"ר ניל נמיר – יועץ מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי אלון זסק – מנכ"ל, המכון לחקר ימים ואגמים רננה פרנצ'בסקי – ראש האגף לייעוץ וקשרי ממשל, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' אברהם דומב – נשיא המרכז האקדמי לב, ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות (ור"ם) אושרת כץ שחם – חוקרת, מוסד שמואל נאמן, מכוני מחקר בתחומי מדיניות, טכנולוגיה וחדשנות יעל לביא – יועצת משפטית, עמותת פנים חדשות, יו"ר ועדת בינה מלאכותית, מחוז מרכז, לשכת עורכי הדין מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מדע בממשלה - דו"ח המדענים הראשיים 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אחר צוהריים טובים, אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. הנושא הוא לא דיון, אלא דיווח של משרד המדע והטכנולוגיה על דו"ח המדענים הראשיים במשרדי הממשלה. אני אעביר את רשות הדיבור למנכ"ל של משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה, בבקשה, עומר. << אורח >> עומר שכטר: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני אגיד מה אמרתי בהנהלה בבוקר, שחייבים להודות לך על כל מה שאתה עושה, גם בשביל המדע, גם בשביל המשרד, נרתם תמיד כשמבקשים. בשם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אני רוצה להודות לך, לאיילת, לכל הוועדה. באמת, תודה על כל מה שאתם עושים. נמצאים פה המדעניות והמדענים הנפלאים של המשרדים. אנחנו מדברים על זה תמיד, על הרצון, גם שלנו, השאיפה שלנו לאורך השנים לחזק את המעמד שלהם, אם זה תקציבית ואם זה בתנאים ואם זה למשוך את האנשים הכי חזקים שיבואו לשליחות הזאת, כי בסוף אף אחד לא בא להרוויח כסף כשהוא מגיע למשרדי הממשלה, מגיעים בשביל לעשות טוב ולעשות את השליחות שלהם. צריך לחזק אותם, וזה תפקידנו, גם תפקיד המשרד, וזה תפקיד הוועדה, וזה בכלל תפקיד כולנו לסייע ולחזק אותם. אני אגיד שלמרות כל האתגרים הכלכליים, הביטחוניים והחברתיים, מדינת ישראל ממשיכה להוביל בתחומי החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אנחנו צריכים לזכור שהעוצמה של המדע הישראלי מבטיחה גם עליונות טכנולוגית, חשוב מאוד. אנחנו כמשרד, מירי תציג את העשייה המדעית בממשלה ואת דו"ח 2025, גם עם עוד רעיונות שהיא מגבשת בחודשים האחרונים, שבחלקם כבר דנו כאן בוועדה. אנחנו ממשיכים לקדם ולהוביל את המדע היישומי כמשרד המדע, וגם כאן אני קורא שוב גם לאוצר ולכל הגורמים הרלוונטיים, כמו שהיה כשדיברנו על המו"פים, לחזק את המשרד, לחזק את תקציב המשרד. אלה לא דברים שבכלל צריך להיאבק עליהם, הם צריכים להיות מובנים, ואנחנו צריכים את התמיכה הזאת. וגם אם אנחנו בסוף קדנציה, יש זמן ויש אפשרות ויש תקציבים לסייע למדע הישראלי. אף אחד לא עושה לנו טובה, זה חייב להיות וחייבים לחזק אותנו. אני מאחל לכולם בהצלחה ושהדיון יהיה פורה ומוצלח, תודה על הכול. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה, תודה על הברכות. תפקידנו כאן בוועדה הוא לסייע לכל המשרדים, ובעיקר כל הנושא של מדע וטכנולוגיה זה נושא, אני פעם הייתי גם מדען ולכן זה קרוב אליי. וכפי שאמרת, מדע צריך להיות חוד החנית של המדינה, וחייבים להשקיע במדע ובטכנולוגיה, ובמחקר במיוחד, כי המדע לא יכול להתקיים בלי מחקר ואנחנו לא יכולים להתקדם באף תחום בתחומי המדע בלי המחקרים. לכן המחקר, גם הבסיסי וגם היישומי, הם מאוד מאוד חשובים. כמובן, גם המחקר הבסיסי הוא מפתח למחקר היישומי והמחקר היישומי הוא חשוב מאוד בשביל לשמור על קדמה. למרות כל הקשיים הכלכליים אני חושב שזה עדיין על הממשלה לשים בראש סדר העדיפויות את התמיכה במדענים, במדעניות, באקדמיה וגם במכוני המחקר, גם במו"פים, סוגיה שאנחנו דנו עליה לפני שבועיים. אני מקווה שהבעיה נפתרה, אבל שוב, אנחנו מכאן גם קוראים לדאוג למו"פים, מרכזי מחקר שהושקעו בהם מיליונים וחבל שעכשיו פתאום עוצרים אותם, לא מתקצבים אותם, וזה אומר שהרבה כסף שהושקע ילך לטמיון. ולכן אני חושב שתפקידה של ממשלה אחראית הוא לדאוג לתקצוב בצורה נכונה לכל המדענים בכל התחומים, כמובן תחומי המדע וגם בתחומי מדעי החברה ומדעי הרוח, לא רק המדעים המדויקים. אני מעביר את רשות הדיבור לפרופ' מירי ימיני, מדענית משרד המדע והטכנולוגיה, בבקשה. << אורח >> מירי ימיני: << אורח >> תודה רבה, כבוד יושב הראש. דרך אגב, "פעם הייתי מדען", זה לא עובד, פעם מדען זה תמיד מדען, רק תרשום לך. זה יום חג, אנחנו פה להציג את דו"ח המדענים הראשיים לשנת 2025, אבל דווקא ביום הזה אני חושבת שאנחנו צריכים לדאוג. המימון הממשלתי וההשקעה של הממשלה במדע יורדת עם השנים תחת מספר הנחות יסוד שאני רוצה להציג כאן וגם באותה הזדמנות להפריך אותן. הנחת היסוד הראשונה היא השאלה, האם מדינה, ממשלה צריכות לכוון את המדע באמצעות קביעת תחומים, קביעת סדרי עדיפויות טופ-דאון. המתנגדים יגידו שההנחה שעל בסיסה פועלים מוסדות אקדמיים היא שמחקר מצוין יכול להיות רק מחקר בוטום-אפ, כלומר, אינו תלוי בהכוונה, מגיע מסקרנות אקדמית. זאת הנחת יסוד מעולה, אבל היא מאוד תלויה בהקשר, והיא גם לא מתקיימת בשלמותה כבר עשורים רבים. כבר כיום, כתוצאה מתהליכי עומק של נאו-ליברליזם והפרטה ומסחור של המוסדות האקדמיים, גם אלו הציבוריים, האופן שבו המחקר במוסדות נקבע על פי סדרי עדיפויות של המממנים השונים: האופנות, הציטוטים, העדפה לשותפים בין-לאומיים מסוימים ומדיניות של גופי מימון שונים. כך, באחוזים הולכים וגדלים, חוקרים וחוקרות בוחרים לחקור איפה שיש תקציב, מן הסתם, וגם אם המחקר שלהם לא מוכוון באופן ישיר, הוא מוכוון באופן עקיף. כלומר, אין דבר כזה בוטום-אפ בצורה הפיוריסטית שלו, זה לא מתקיים הלכה למעשה. זאת אומרת, כשממשלה מכוונת את המחקר, היא לא עושה משהו אחר ממה שגופי מימון אחרים לא עושים ומאיך שהשוק מתנהל. הנחת יסוד שנייה, שעל בסיסה במידה רבה נבנית המדיניות הפיננסית של ישראל ומדינות נוספות, היא שמשרדי ממשלה לא יודעים או לא רוצים או לא יכולים לנהל תהליכי עומק בצורה יעילה בגלל סרבול, ביורוקרטיה ופוליטיקה, ולכן נדרש להוציא את התחומים האלה החוצה ולייצר חוצץ בין הממשלה לתחומים האלה. עם זאת, המציאות מראה שאם לא יהיה גוף מכווין, מכוון ומצביע על סדרי עדיפויות עתידיים, אנחנו יכולים להיתקל במצבים שבהם אין לנו פתרון למציאות שמכה בנו. כך אחרי 7 באוקטובר, אם המשרד שלי במקרה הספציפי לא היה משקיע בשיקום גופני, במחקרים בפוסט-טראומה, לא בטוח שהשוק והסביבה של האוניברסיטאות הייתה משקיעה ומקדמת מחקר במידה הנדרשת. אם נשים רגע בצד את שתי הנחות היסוד האלה ונסתכל על האופן שבו ממומן מחקר בישראל, האמת היא שגם בעולם, אבל אני אדבר על ישראל – אם אנחנו ניקח את כל שדה המחקר ונשים על ציר ה-X את רמת המוכנות הטכנולוגית של המוצר, הטכנולוגיה, הרעיון, ואני מדברת כרגע במונחים של STEM, אבל הם רלוונטיים גם למדעי החברה, ואנחנו נרצה לראות איפה נמצאים משרדי ממשלה, בצד השמאלי של העקומה, שם אנחנו חוקרים את המנגנון איך מתקפל חלבון, איך נוצר אי-שוויון בבתי הספר, שאלות של מדע בסיסי. שם יושבת הקרן הלאומית למדע עם תקציב של מעל 800 מיליון שקל לשנה, ושם מתבצע המחקר הבסיסי, אותו מחקר בוטום-אפי, אם כי כמו שאמרנו שהוא לא בדיוק ב-100% בוטום-אפ בימים האלה. אם אנחנו נלך לצד השני של הציר שלנו, שם אנחנו נראה את המקומות שבהם המחקר כבר מציע פתרון טכנולוגי, מוצר ספציפי, טכנולוגיה שעובדת. שם יושבת רשות החדשנות, קרנות הון סיכון, תעשייה, ככה בסדר עולה. למעשה, המשרד שלנו ומשרדים אחרים במידה רבה יושבים בדיוק בעמק המוות הזה, בין רמת מוכנות טכנולוגית שתיים, שאנחנו מבינים את המנגנון, איך נוצר אי-שוויון בבתי הספר, איך מתקפל החלבון הספציפי, לבין העובדה שאין איזשהו פתרון, אין גורם שרוצה להשקיע. המקום הזה כרגע במשרד שלי מתוקצב בסביבות 100 פלוס מיליון שקל לשנה יחסית ל-800 מיליון בצד השמאלי של העקומה ויחסית ל-2.5 מיליארד ויותר אם סופרים את הגורמים החיצוניים. זה אומר שבעצם המעבר, אגב, הוא חייב להיות מעבר ליניארי, אם אנחנו לא נשקיע את הכסף בפער הזה, בעמק המוות הזה, המחקר הבסיסי לא יוכל לעבור למחקר יישומי מתקדם ואנחנו מאבדים גם את המשאבים שהושקעו במחקר הבסיסי ואנחנו גם לא מקדמים את הכלכלה והחברה. למעשה, חייבים להגיד, המחקר הבסיסי והמחקר היישומי דומים. מחקר מצוין הוא קודם כול מחקר מצוין ורק אחר כך הוא בסיסי ויישומי. הממשלה חייבת להיות אחראית על עמק המוות הזה ולתקצב את המחקר ולכוון אותו קדימה, להעביר מהמחקר הבסיסי למחקר היישומי. אנחנו עומדים כאן לענות על שלושה כשלי שוק, ואני אפרט. כשל השוק הראשון הוא כאשר הטכנולוגיה לא בשלה מספיק, זאת אומרת, אין אף גורם אחר, בין אם במדינה ובין אם בגורמים הפרטיים, שמעוניין או רוצה או מוכן להשקיע. יכול להיות שהפתרון לא מעניין את התעשייה, יכול להיות גם שהפתרון עונה על צורך עתידי שכרגע עדיין לא נראה בשטח ורק גוף שאין לו אינטרס, אין את היד הנעלמה של השוק, חייב להתערב שם, ואלה בדיוק משרדי הממשלה והמדענים הראשיים. על מנת לענות על כשלי השוק האלה אנחנו חייבים לשמר ולהגדיל את התקציבים של המדענים הראשיים במשרדים, אנחנו חייבים לוודא שמדענים ומדעניות מובילים מאיישים את עמדות המפתח האלה, אנחנו חייבים לפעול בסינרגיות הקיימות ולהוסיף סינרגיות חדשות. אנחנו באמת יודעים לסגור את כל שלושת כשלי השוק האלה. חשוב לציין, בזירה הזאת, האופן שבו התקצוב שלנו מתקבל הוא מאוד מושפע ממודל התקצוב של ות"ת, במיוחד לגבי אוניברסיטאות המחקר. ברגע שאוניברסיטאות מחקר מחליטות שמחקר מסוים הוא חשוב או חשוב לעודד אותו, האוניברסיטאות, החוקרים, תהליכי קידום, ועדות קידום, כל זה מתיישר מייד לסדרי העדיפויות האלה. היום בממשלה יש שתי קרנות בלבד שנחשבות כקרנות תחרותיות ברכיב המחקר במודל התקצוב של ות"ת, והן מקבלות בונוס בתקצוב לאוניברסיטאות, זו הקרן של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה והקרן של משרד הבריאות. אנחנו חייבים לפעול לכך שגם הקרנות של המדענים הראשיים האחרים יהיו קרנות תחרותיות. הן עונות לצורכי המשק, מקדמות את המחקר, והן חייבות להיות חשובות לא פחות מקרנות אחרות, כי אנחנו כאן יודעים לחזות, יודעים לנסות ולכוון מה יהיה העתיד, אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילנו אם אנחנו לא נעשה את זה שם. אנחנו נמצאים במציאות תקציבית מאתגרת, זה לא חדשות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא הבנתי את הנקודה הזאת. זאת אומרת, יש קרנות למדענים הראשיים של משרדים אחרים שהן לא תחרותיות? << אורח >> מירי ימיני: << אורח >> הן תחרותיות אם אתה מסתכל במובן של המונח. כלומר, חוקרים מתחרים אחד עם השני, אבל רק חלק מהקרנות מקבלות בונוס במאצ'ינג שמחלקת ות"ת לאוניברסיטאות, ורק הקרן שלנו ושל משרד הבריאות כרגע נמצאות ברשימה הזאת יחד עם קרנות אירופיות, עם הקרן הלאומית למדע ועוד קרנות נוספות. זה מעוות את האופן שבו מדינה מצד אחד רוצה לעודד מחקר יישומי ומצד שני מדרגת את המחקר היישומי כגבוה או נמוך. וצריך גם להגיד שמחקר יישומי חברתי, זה שפותר את בעיות החברה האמיתיות שכולנו מתמודדים איתן, בין אם בתחבורה, ברווחה, בחינוך, בהגנת הסביבה, אלה הבעיות האמיתיות, ועל המדינה על כל מוסדותיה, כולל ות"ת, אוניברסיטאות, ממשלה, לפעול ביחד ולא בנפרד. השנה אנחנו החלטנו להציג את הדו"ח בצורה קצת אחרת. כולכם יודעים לקרוא, כך שאני לא מרגישה צורך לעשות רוד-שואו של כמה דקות כל אחד, וביקשתי ממספר מדענים ראשיים להציג תוכניות ספציפיות כדי שנוכל לדון גם בסוגיות הגדולות וגם לדבר על נושאים ספציפיים. אני רוצה להגיד איך אני רואה את התפיסה שלי בהקשר הזה. הממשלה, שזה מצחיק להגיד, אנחנו כל הזמן נמצאים בגירעון ובחוסר יכולת לתקצב את כל המחקר המצוין שיש לנו, אנחנו כל הזמן בתת-ביצוע. זאת אומרת, הקו שבו אני בוחרת אם לממן מחקר מסוים או לא הוא לא קו של מצוינים מקבלים ולא מצוינים לא, הוא קו של איפה שנגמר לי התקציב, והשנה וגם שנים קודמות התקציב נגמר הרבה לפני שהמצוינות נגמרת. אנחנו צריכים להיות גם חכמים בהקשר הזה, ללא קשר, צריכים להגדיל את התקציבים, אבל גם להיות חכמים ולנסות לייצר תוכניות שמזהות פערים בשדה, בשוק הזה, ולענות עליהם בצורה ספציפית. אני רוצה לתת שתי דוגמאות כאלה במשרד שלנו שהן כסף קטן, אבל יש להן השפעה משמעותית. הדוגמה הראשונה היא מלגת השבים. זאת מלגה שנותנת אפשרות לעשות בתר-דוקטורט שני למסיימי פוסט בחו"ל. מה קורה בדרך כלל? המסלול הרגיל הוא אנשים עושים דוקטורט בישראל, מסיימים אותו ונוסעים להשתלמות פוסט-דוקטורט בחו"ל, ואז הם חוזרים במקרים מסוימים לישראל. כשהם חוזרים לישראל הם מקבלים תקן, לרוב באוניברסיטאות מחקר, מאוד קשה לקבל תקן כזה, יש עשרות, לפעמים מאות דוקטורים שמנסים לקבל תקן ולא מצליחים. ולפעמים גם התזמון של החזרה המשפחתית הזאת הרבה פעמים, ולא אישית לישראל, הוא מורכב. אנחנו זיהינו את הנישה הזאת שבה יש חוקרים שסיימו פוסט-דוקטורט בחו"ל, אבל התיק שלהם אולי לא מספיק מוכן, או שבת הזוג שלהם או בן הזוג שלהם צריך לחזור לפני, ואנחנו מממנים שנתיים פוסט-דוקטורט נוסף, שזה קצת הפוך מהמגמה הכללית של לשלוח אנשים לחו"ל ולצפות שיחזרו, כאן אנחנו מביאים אותם כשהם עדיין לא מוכנים לקבל את התקן, בתקווה שהם יעבדו על התיק שלהם וישתלבו או באקדמיה או בתעשייה. תוכנית שנייה, וזאת התוכנית האחרונה שרציתי לתת לכם דוגמה, גם, קצת כסף עם השפעה משמעותית וזיהוי נכון של פער, והתוכנית היא פוסט-דוק יזמי. זה מסתכל דווקא על הצד של סיום הדוקטורט, מה קורה לסטודנטים שמסיימים דוקטורט, סטודנטים וסטודנטיות, הם נוסעים לפוסט-דוקטורט לחו"ל או משתלבים בתעשייה, במגזר השלישי, בממשלה, איפה שלא יהיה. הסיום של הדוקטורט הוא בעצם סיום החוזה שלהם וההתקשרויות שלהם עם כל מה שקשור לדוקטורט שלהם. כלומר, אם יש טכנולוגיה, המצאה, פתרון שפותח בדוקטורט, סביר להניח שהוא יישאר יתום, כי הסטודנט זה הגורם שמוביל, האקטיבייטור של כל התהליך, הולך מהמעבדה, ולא תמיד למנחה יש את הזמן, את הכוח, את המשאבים, את תשומת הלב לקדם את הרעיון. התוכנית שלנו, שנקראת פוסט-דוק יזמי, מאפשרת מימון של שנה נוספת שלמה של מלגת דוקטורט או פוסט-דוקטורט, אם תרצו, כי אלה כבר מסיימי דוקטורט, שבה הסטודנטים האלה יכולים לפתח כלכלית, טכנולוגית, מסחרית, את ההמצאה שלהם. שוב, קצת כסף, השפעה ענקית שמשנה את השוק, כשהמטרה היא לפתח תוכניות שהשדה יחשוב שהן טובות מספיק ולשלב אותן בשדה ואנחנו נעבור לתוכנית הבאה. עם זאת, אסכם ואומר - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אבל למה במקום לתת עוד שנה לממן עוד דוקטורט שיכול להמשיך את הנושא הזה? לתת לחוקר הראשי, ה-PI, מימון לעוד מלגת דוקטורט שימשיך את הנושא הזה אם זה נושא יזמי. נגיד וצריך עדיין לפתח אותו, במקום להשקיע שנה, לתת לעוד סטודנט דוקטורט שיחקור את זה וימשיך עוד שלוש, ארבע, חמש שנים, ואז אולי יש סיכוי יותר גבוה שהרעיון הזה יצא למשהו. << אורח >> מירי ימיני: << אורח >> זה בוודאות, אבל הרבה פעמים הדוקטורנטים, במיוחד בתחומים שבהם מתקיים מסחור, הם מובנים כיחידות של ארבע שנים שבהן מסתיים איזשהו פרויקט, אם הדוקטורט מוצלח, ואז צריך להוציא אותו החוצה ולעבור לפרויקט הבא. ככל שה-PIs יקבלו יותר מלגות ויותר תקציב למחקר, זה יהיה נהדר, אבל הרבה פעמים ההמצאות האלה פשוט נעזבות לצידי הדרך, ואז אנחנו עובדים בצורה לא יעילה. אני אסכם ואומר, אנחנו עושים עבודה חשובה, כל הכבוד לכם ולכן שאתם עושים את זה, אנחנו חייבים לתעדף את המחקר הממשלתי, לתעדף את המחקר היישומי בממשלה, ולא לתת לאף גורם לקחת אותו ולהוציא אותו מהממשלה ולהרחיק עוד יותר בין המדע לממשלה, זאת תהיה טעות. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לעבור למדענית הראשית של משרד החקלאות, ד"ר מיכל לוי. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> (מוקרנת מצגת) תודה רבה. תודה, מירי, שביקשת ממני להציג איזושהי פעולה אחת, סוג מסוים של עבודה שאנחנו עושים. אני אנצל את הדקות הקרובות כדי להראות לכם איך זה צמח, הסגנון הזה של הקול הקורא וניהול המחקר. אני רוצה להגיד תודה לך, יושב ראש הוועדה, על ההתמדה והמחויבות לתחום. אני מאוד מתחברת גם לדברים שאמר מנכ"ל המשרד על הקושי התקציבי שכולנו חווים. אני רוצה לציין שאנחנו מדינה שנזקקת לתהליכי צמיחה, ומדע הוא בפירוש התחום שיביא את הצמיחה, כך שחשוב מאוד להשקיע בו ולהשקיע עוד ויותר. זה לא סוד, ואני מתחברת מאוד לדברים שנאמרו קודם, ואני אדייק את זה לעולמות של המחקר החקלאי, ההשקעה שאנחנו עושים במשרד החקלאות ונעשתה לאורך השנים בעבר, זה חלק משמעותי בכל תהליך פיתוח הידע החקלאי, שהמטרה הסופית שלו היא כמובן להוביל להטמעה בשטח אצל החקלאי, תוך כמובן הצמחה גם של תעשייה ושל יזמות וכן הלאה, מה שנקרא, על הדרך. את כל זה אנחנו עושים כי חשוב לנו כמובן להביא את החקלאים שלנו ליכולת להתמודד גם עם משבר האקלים, אבל גם עם אתגרים רבים נוספים, כי כל חקלאי שקם בבוקר מתעורר לאתגר חדש. למעשה, אנחנו זיהינו שבמסגרת שיטת העבודה שלנו, אני אגיד הסטנדרטית, שבה אנחנו מפרסמים קולות קוראים עם רשימת אתגרים ולמעשה מקבלים הצעות מחקר, אני אגיד פרטניות, למרות שלפעמים זה צמד של חוקרים שותפים, אבל כל הצעת מחקר כזאת עוסקת בנושא אחד מנקודת מבט צרה. וכשאנחנו מדברים על ענפי גידול, אנחנו למעשה מחפשים פתרונות הוליסטיים, כי לגידול ספציפי, במקרה של התמונה הזאת אנחנו רואים רימונים, יש הרבה מאוד שאלות שעומדות בפני החקלאי בבוקר, שאלות של הגנת הצומח, של השקיה, של דישון, של גיזום, הרבה מאוד דברים, ומאוד קשה על ידי ידע צר לתת המלצות, ולכן נדרשת פה הסתכלות הוליסטית על כל הענף. אנחנו גם מזהים, זה קצת מתחבר גם למה שנאמר על ידי מירי, שהרבה פעמים המחקרים שנעשים באמצעותנו, הם לעיתים רחוקים מהשטח, פחות חיבור לחקלאי ופחות הבנת הכאבים המדויקים של החקלאי. וגם אם המחקרים האלה מביאים פתרונות, לא תמיד הפתרונות האלה הם רלוונטיים, הם מתאימים ליכולות של החקלאי, למה שאפשר לעשות. וגם המחקר הזה, עדיין, למרות שהוא מחקר יישומי, הוא עדיין רחוק משלבי ההטמעה. ולכן פיתחנו מודל שקראנו לו מודל מיזמי ח"ץ, ח"ץ זה ראשי תיבות של חקלאות צומחת, כשבכל פעם אנחנו מגדירים ענף שייכנס למסלול הזה. התהליך למעשה מתחיל מכינוס של גורמי מפתח שמבינים ומכירים את הענף בכל מיני היבטים, ואנחנו מגדירים מראש מה מטרת המחקר. אני תכף אתן דוגמה. מה מטרת המחקר, וזה מוגדר בקול הקורא. זה לא רק אתגר, זה ממש מה המטרה, לאן אנחנו רוצים להגיע. הדרישה היא לחבר חוקרים מתחומי ידע שונים תחת חוקר ראשי אחד מוביל. מוקמת ועדת היגוי, שהיא כמובן לא החוקרים שהם חלק מצוות המחקר, אלא גורמים גם מהתעשייה, גם חקלאים רלוונטיים, מגוון של אנשים שיש להם מה לתרום בנושא. אנחנו מחייבים את כל המחקר הזה לצרף מוביל עסקי שהוא לא בהכרח איש תעשייה במובן ההארדקור, אלא הוא מבין את הענף, את הענף ואת הגידול החקלאי, ומתוך זה הוא יכול באמת להוביל את המחקר בהיבטים האלה. וגם אנחנו מחייבים אותם להקים מערכת שתייצר שיתוף ידע בין כל החוקרים שבתוך המיזם כדי להפרות אחד את השני. לדוגמה, המיזם הראשון שהוצאנו זה מיזם ח"ץ עגבניות, זה נעשה בשיתוף עם מינהלת תקומה, המיזם הזה, כיוון שגידול העגבניות בישראל בעיקרו נעשה באזור נגב מערבי וחבל תקומה, ויש מורכבות מאוד גדולה בגידול הזה היום בישראל. הגדרנו את מטרת המיזם, אני אקריא: "העלאת כמות ואיכות היבול והורדת נקודת האיזון הכלכלית של עגבניות הגדלות במבני צמיחה, עם מינימום של ידיים עובדות, תוך שמירה על עקרונות החקלאות המקיימת". זאת אומרת, יש פה מטרה שאנחנו ממש מכוונים את המחקר למקומות שבסופו של דבר יביאו תועלת לחקלאי ובסופו של דבר לכולנו כצרכנים. המיזם שיצא לדרך מכיל בתוכו היום 13 חוקרים מתחומי ידע שונים, אבל, וזה אבל, יש אפשרות להחליף את החוקרים במידת הצורך. זאת אומרת, ועדת ההיגוי מתכנסת, רואים לאן המחקר הגיע, האם אנחנו מתקדמים לעבר המטרה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מי בוחר את החוקרים במיזם? זה החוקר הראשי שהוא דואג לשאר החוקרים או שזה דרך המשרד? << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> החוקר הראשי לבד מקבץ את הצוות, אבל בסיוע עם המוביל העסקי הם כל הזמן נמצאים בתקשורת ובשיח לראות אם מתקדמים לכיוון היעדים כפי שהם הוגדרו. במקרה של מיזם ח"ץ עגבניות יש לנו ליווי של כלכלנית, כי בסופו של דבר, הענף חייב להיות רווחי, וכל תוצאה וכל המלצה שתצא לחקלאי, היא חייבת לייצר רווחיות, ולכן ליווי של כלכלן הוא קריטי. כמו שאמרתי, יש ליווי עסקי, יש ועדת היגוי. מחויב שבשנת המחקר הרביעית כבר יתחיל פיילוט בשטח, זאת אומרת, אצל חקלאי, אצל מגדל, כיוון שאנחנו רוצים לראות כבר יישום, ואנחנו רוצים לראות שזה יביא לתוצאה המקווה. בשנה האחרונה גם הוצאנו מיזם ח"ץ בנושא השקד, גידול שקדים בישראל. אנחנו בוחנים כרגע את מיזם ח"ץ תפוחי אדמה, כיוון שזה ענף שנמצא גם באתגרים לא קטנים, וככה נתקדם לאט-לאט כדי לתת מענה לענפים שונים, כל אחד לפי הצורך שלו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מה הסכום שמקבלים החוקרים? כמה כסף מקבלים, ולכמה שנים? << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> מיזם ח"ץ עגבניות, כמו שאמרתי, הוא יצא בשיתוף עם מינהלת תקומה, והוא תוקצב בתחילת הדרך ב-15 מיליון שקלים לחמש שנים. דרך אגב, אני משתדלת ומקפידה לעשות את המיזמים האלה בשיתוף עם גורם רלוונטי. מיזם ח"ץ שקד יצא עם ארגון מגדלי השקד, עם שולחן המגדלים, בתקציב משותף של 6 מיליון שקלים, גם כן לתקופה של חמש שנים. ומיזם ח"ץ תפוחי אדמה, אנחנו עדיין בדיונים, אבל אלה סדרי הגודל של התקציבים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש לכם כוונה להוציא מחקרים על חקלאות אורגנית? << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> יכול להיות, אבל הרעיון פה הוא להסתכל על גידול, על ענף מסוים, יכול להיות שאחד מהם יהיה גם גידול אורגני. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה ענף קיים. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> נשקול את זה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אולי זה יחסוך הרבה שימוש בכימיקלים. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> בהחלט, נכון. דרך אגב, זה חלק מהשאלות שהמחקר אמור לטפל בהן, הדברה משולבת או להפחית שימוש בחומרי הדברה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא כי צריך ללכת על מחקר להגדלת היבול בחקלאות אורגנית, לחשוב איך אפשר להגדיל את היבול בחקלאות אורגנית, ועל זה יהיה הפרויקט, זה רעיון למשל. << אורח >> מיכל לוי: << אורח >> בסדר, נשקול. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. אני אעבור עכשיו למדענית הראשית של משרד החינוך, ד"ר אודט סלע. << אורח >> אודט סלע: << אורח >> צוהריים טובים. אני רוצה להצטרף לפני הכול לתודות לפרופ' מירי ימיני ולמנכ"ל המשרד על הרוח הגבית המאוד משמעותית שאתם נותנים, ולך, יו"ר הוועדה, על הבמה שאתה נותן בכל פעם מחדש לנושאים של המחקר. דיברנו במהלך חצי השעה האחרונה על הצורך ביותר מחקר, על הצורך במחקרים שנמצאים, כמו שפרופ' ימיני אמרה, בעמק המוות שבין המחקר הבסיסי לבין השימוש בהם, ואחד מהדברים שגיליתי לאורך השנים שאני נמצאת במשרד החינוך זה שהעובדה שיש יותר מחקר לא מנבאת את השימוש בו. כלומר, גם כשנשאלת שאלה וגם כשיש מחקר שהוא רלוונטי, זה לא אומר בהכרח שקובעי המדיניות ישתמשו במחקר הזה כשהם מתכננים מדיניות, ובמרחב הזה יש פעולות שצריכות להיעשות כדי לייצר את החיבור הזה בין מדע לבין השימוש בו על ידי קובעי המדיניות, ותוכנית אפיקים לחינוך נועדה לגשר על הפער בין שני הדברים. (מוקרנת מצגת) כל מה שאני אגיד עכשיו מתבסס בעיקר על הניסיון שלי בחינוך, אבל אני חושבת שזה מאוד מאוד משקף את העולם של המחקר החברתי, מהניסיון והדיאלוג שלי עם עמיתיי במשרדים החברתיים, אני מבינה שזה מאוד דומה. כי כשאת קמה בבוקר ושואלת שאלה על עגבניות, אני כאזרחית מהשורה, הסיכוי שאני אוכל לענות עליה הוא מאוד קטן, אבל כשאנחנו מדברים על חינוך, כל אחד מהאנשים שיושבים פה, מכיוון שהם היו בעצמם במערכת החינוך ויש להם ילדים במערכת החינוך וגיסתם היא מורה ומנהלת, יש להם דעה על חינוך, ויש לנו איזושהי אשליה שאם יש לנו קשר למערכת החינוך, גם יש לנו ידע על מערכת החינוך ועל הדברים שאנחנו צריכים לעשות במערכת החינוך כדי שהחינוך ימלא את תפקידו המרכזי, שהוא צמצום פערים ואי-שוויון, וניתוק הקשר בין רקע סוציו-אקונומי של תלמידים לבין הישגים. ומכיוון שכך, בעיקר בעולם החינוך, הפער הזה שבין הזירה האקדמית שיש בה עושר מאוד גדול של מחקר, גם בישראל, גם בעולם, לבין זירת המדיניות שבה מתקבלות החלטות הוא פער מאוד מאוד גדול, והרבה פעמים כשאנחנו שואלים שאלות על חינוך, כמו למשל, בשבוע שעבר הצגנו פה את ישראל ריאלית, וכשאנחנו שואלים שאלות למשל על חינוך מתמטי, הרבה פעמים יותר קל להתבסס על הניסיון מאשר לעשות את כל התהליך של להביא את המחקר מהאקדמיה ולתרגם אותו לתוך ההקשר הישראלי. השקף הזה מייצג את מה שקורה כשבאקדמיה יש תהליך מאוד מאוד סדור של מחקר, של תכנון המחקר ואיסוף הנתונים וניתוח ומסקנות, אבל במשרדים, במשרד שלנו הדברים מתרחשים בקצב אחר. באופן כללי אני חושבת שבשנים האחרונות אנחנו רואים שזירת המדיניות היא זירה סוערת, ובין המקום שבו יש החלטה לעשות מהלך לבין המקום שבו המחקר מסתיים ויכול לתת מסקנות למהלך הזה, כבר ההקשר הארגוני השתנה לחלוטין, והמחקר נתפס כלא רלוונטי או כלא עונה על השאלה המדויקת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתם מעודדים מחקר איכותי או כמותי יותר? << אורח >> אודט סלע: << אורח >> קודם כול, אנחנו מעודדים גם וגם. אני אגיד שבחינוך בשנים האחרונות יש הרבה יותר מחקר איכותני מאשר כמותי. חלק מזה יושב על קושי של נתונים, שבשנים האחרונות, גם בגלל המלחמה והקורונה, למשל נתונים על הישגים של תלמידים לא נאספו בצורה שהיא סדירה. אבל באופן עקרוני, בחינוך יש פחות נתונים נגישים לחוקרים מאשר בתחומים אחרים, אני מניחה. אני מאמינה שהשילוב בין מחקר כמותי לבין מחקר איכותני בחינוך יכול לתת לנו פרספקטיבה שהיא גם של רוחב, אבל גם של עומק. כשחשבנו על מודלים שונים של אינטראקציה בין חוקרים לבין קובעי מדיניות, עלה מתווך הידע כמודל שיש בו פוטנציאל, שהוא אדם שנע בין זירת המחקר לזירת המדיניות, הוא מדבר את שתי השפות, אבל הוא יודע מצד אחד לתקשר ידע מדעי לתוך זירת המדיניות באופן שהוא רלוונטי לקובעי המדיניות ומנקודות הזמן הרלוונטיות שבהן מתקבלת ההחלטה, והוא יודע גם להעביר בחזרה את הצרכים של המדיניות לתוך הזירה האקדמית כדי לייצר שם מחקר שהוא רלוונטי. מתוך הניסיון שלנו, של האנשים שעובדים בתוך הלשכה במשרד החינוך, הבנו שצריכים להיות האנשים האלה שיושבים בתוך היחידות והם חלק מהיחידה באופן קבוע ושהם גם מודעים לצרכים, גם מבינים את האילוצים, ושהם יכולים להיות חלק אינטגרלי מהאופן שבו מתעצבת המדיניות במשרד, ומתוך זה קמה תוכנית אפיקים. תוכנית אפיקים היא שותפות בין הג'וינט, יד הנדיב, מפעל הפיס, משרד החינוך, ועל ידי הגוף המפעיל, שותפויות רוטשילד. כמובן ששותפים גורמים נוספים בתוך הממשלה, עתודות לישראל במשרד ראש הממשלה, אגף עתודות בתוך משרד החינוך, והלשכה שלי. כשלמעשה תיאוריית השינוי אומרת שאם נמצא אנשים מעולים שיש להם דוקטורט ושכבר אוחזים בכלים האקדמיים וניתן להם הכשרה איכותית, כשציר מאוד מאוד משמעותי בתוך ההכשרה הזאת זו הכשרה לתיווך ידע כמקצוע, כפרופסיה, נשלב אותם בתוך משרד החינוך, בתוך האגפים, בצמוד למנהלים בכירים שהם מנהלי מחוזות, סמנכ"לים ומנהלי אגפים מרכזיים בתוך המשרד, אנחנו בונים יכולת מערכתית להשתמש בידע מדעי. זה הרעיון של אפיקים וככה עשינו. מתווה ההכשרה שלנו הוא של 18 חודשים. צריך להגיד, זו לא סתם שנה וחצי, זו שנה וחצי מכיוון שמי שמכיר את הנושא של התמודדות על מכרזים פנימיים בשירות המדינה, צריך שנה וחצי של ניסיון כדי להתמודד על מכרזים פנימיים, ואנחנו עובדים בצמוד עם ההון האנושי אצלנו והנציבות כדי לאפשר לעמיתים כשהם יסיימו להיות במצב שהם מסוגלים להתמודד על מכרזים פנימיים. בסופו של דבר, זה האינטרס, שאחרי שהשקענו באנשים מצוינים הם ישתלבו בשירות המדינה, עם מלגה חודשית וסמינר שיאפשר לנו להציב איזשהו מצפן או מגדלור לאיך היינו רוצים לראות את השימוש בנתונים בתוך משרד החינוך. האנשים שחיפשנו הם אנשים שהם מצוינים אקדמית, מצטיינים אחרי תואר שלישי עם ידע עמוק בתחומי הליבה של משרד החינוך, עם יכולות שמאפשרות להם לעשות את האינטראקציה הזאת בין העולמות, ועם אוריינטציה לביצוע, כלומר, אנשים שרוצים להיות במוקדי קבלת ההחלטות. לא היה פשוט למצוא את האנשים האלה, ואכן עשינו תהליך מאוד ארוך של סינון. אני אגיד בנקודה הזאת שיש נקודת חסר של החברה הערבית, שאני חייבת להגיד שעשינו הרבה מאמצים כדי להגיע למצב שיש נציגות. המסקנה שלי מהתהליך, שצריך להגיע מוקדם יותר, ואני חושבת שזה מתכתב עם המסמך של הממ"מ, שאחרי דוקטורט זה כבר מאוחר מדי, צריך להגיע למועמדים האלה כבר, לדעתי, בתואר ראשון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> דוקטורט בכל התחומים, נכון? גם מדעים וגם הכול? << אורח >> אודט סלע: << אורח >> קודם כול, פתחנו את זה לכל התחומים, אבל כן היה חשוב לנו שזה יהיה בתחומי הליבה של המשרד. כלומר, אם יש לך תואר במדעים, במקומות שבהם יש הוראת המדעים, טכניון, ויצמן, כן חיפשנו את האנשים עם רלוונטיות לעשייה של המשרד, כי אחרת הפער הוא מאוד מאוד גדול. אתה צריך להבין, זאת התזה, שיהיה לך ידע מדעי בחינוך כדי להיות מסוגל להביא את הידע פנימה בתהליכי קבלת ההחלטות. זאת נקודה שהיא בעיניי לעבודה מערכתית על איך מייצרים עתודה של אנשים מצוינים מהחברה הערבית שאחרי תואר שלישי יכולים להשתלב בתוכנית מהסוג הזה, אבל צריך להגיע אליהם הרבה לפני. איך נראית התוכנית שלנו? יש לנו יום הכשרה אחד שמתמקד, ציר אחד של תיווך ידע, ציר אחד של מחקר תומך מדיניות, מחקר חינוכי תומך מדיניות. יש לנו גם ציר שעוסק בשירות המדינה ובאוריינטציה לשירות המדינה, כי אנחנו רוצים שאלה יהיו אנשים שבסוף יהיו חלק משירות המדינה. יש לנו יומיים שבהם הם צמודים לקובעי המדיניות במשרד, ועוד יום אחד שהם מבצעים מחקר שנקבע ביחד עם קובע המדיניות שהם צמודים אליו, בהנחיה של חוקר מהאקדמיה, וזה הפוסט-דוקטורט שלהם. ויגידו, רגע, אבל יש כבר את תוכנית ממשק, ובצדק. יש את תוכנית ממשק המצוינת שלמדנו ממנה רבות. אני חושבת שאלה שתי תיאוריות שינוי. לממשק יש תיאוריה אחת שאומרת, אם ניקח אנשים מצוינים שעוסקים במדעי הסביבה, או שנלמד אותם ידע שהוא רלוונטי ונשלב אותם בתוך משרדי הממשלה במשך שנה, אז האג'נדה הסביבתית תתקדם. אנחנו אומרים, אם ניקח את האנשים המצוינים האלה למשך שנה וחצי ונלמד אותם על האופן שבו מחקר מגיע מהאקדמיה ומשפיע על קבלת ההחלטות, אנחנו בונים יכולות בתוך המשרד להשתמש בצורה שהיא יותר טובה בידע. ובנקודה הזאת אני גם אגיד שבמקביל לעמיתים יש לנו את תוכנית המנהלים של אפיקים, עשרת המנהלים שאליהם מתלווים העמיתים, אנחנו עובדים איתם על המיומנויות שלהם לצריכת ידע מדעי. כלומר, מצד אחד יש את העמית שלומד איך לעזור למנהל לצרוך ידע, ומצד שני אנחנו מרחיבים את הידע ואת היכולות ואת הגישה של המנהלים לתפיסה שהיא יותר של מדיניות מבוססת ראיות. זאת רק ההבחנה בינינו לבין ממשק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש גם תוכנית ענבר, את מכירה? << אורח >> אודט סלע: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ענבר, של משרד החינוך עם מעוז. << אורח >> אודט סלע: << אורח >> אדוות אתה מתכוון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אדוות, סליחה, ענבר זה לרופאים. << אורח >> אודט סלע: << אורח >> אדוות עברה בשנה האחרונה לחותם. אלה תפיסות שהן אחרות. אדוות נועדה להעצים את היכולת של קובעי המדיניות לייצר מדיניות שהיא טובה יותר, פה אנחנו מכשירים את מי שאמור לעזור להם לבסס מדיניות על ראיות מדעיות, פשוט שתי מטרות שונות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי, אחד משלים את השני. << אורח >> אודט סלע: << אורח >> לא המצאנו תוכנית, יצאנו מתוך מודל של ה-European Commission שמיפה מצד אחד את מה שצריכים מתווכי ידע לדעת כדי להיות מסוגלים לתווך מחקר בצורה שהיא אפקטיבית, ומהצד השני הם גם מיפו את מה צריכים קובעי מדיניות לדעת בשביל לקבוע מדיניות שהיא אפקטיבית. אנחנו מתוך זה יצרנו את המודל שלנו, זה המודל שאנחנו עובדים, ואני אגיד בצורה שהיא גלויה, אנחנו מתנסים בו. זו תיאוריית שינוי שאנחנו בודקים. להגיד גם שהתוכנית מלווה במחקר, אנחנו בסוף גם נדע אם היא אכן הצליחה לייצר מדיניות שהיא טובה יותר. אני לא אכנס לכל אחת מהמיומנויות, אבל זה בעיקרון מה שאנחנו מיישמים בתוך תוכנית ההכשרה. פה אנחנו נמצאים. התוכנית התחילה בנובמבר, הייתה חשיפה בספטמבר, ואנחנו עכשיו אחרי כמעט תשעה חודשים, פחות או יותר, ואנחנו כבר מתחילים לראות אינדיקציות לאיך זה משנה תפיסות, איך זה משנה עמדות, ויותר חשוב מזה, איך זה משנה החלטות. אנחנו לקראת תחילת השנה הבאה, ואני מקווה שגם לקראת התחלת חשיבה על מחזור ב', כי אני חושבת שצריך ללמוד משלושה מחזורים לפחות כדי להבין אם זה מודל שהוא אפקטיבי. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> השאלה אם יש מקום לאותם אנשים בתוך משרדי הממשלה או בתוך משרד החינוך. << אורח >> אודט סלע: << אורח >> אני אגיד שאצלנו היה ביקוש מאוד גדול לקבל עמית, אנחנו מיינו גם את המנהלים. לא כל מי שרצה קיבל, מיינו אותם על סמך, אחת, הנושא שהם הציבו כמרכז או ליבת העבודה של העמית, ומיינו אותם גם על סמך הניסיון שלנו ביחס לצריכה של ידע מדעי, וגם כמובן ביחס לאתגר. אני יכולה להגיד שיש לנו שלושה מנהלי מחוזות גיאוגרפיים בתוכנית, שזה דרום, מרכז וחיפה, יש לנו מנהל מחוז חרדי, יש לנו את האגף לחינוך ערבי, ילדים ונוער בסיכון, חינוך מיוחד ועוד. וזה רק בשביל להגיד שהנושאים שבהם התמקדנו הם באמת הנושאים שבעינינו הם הליבה של המשימה המרכזית שאמרתי שהיא בעיניי המשימה של מערכת החינוך, של צמצום פערים ואי-שוויון, העמיתים יושבים בצמתים האלה שבהם יש לזה משמעות. אני חושבת שזו אומנם תיאוריית שינוי שהיום נבדקת בתוך משרד החינוך, אבל זו תיאוריית שינוי שהיא רלוונטית לכולנו בחשיבה הזאת על הממשק הזה שבין מחקר למדיניות. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> רק משפט. תודה, אדוני היושב ראש. יובל וורגן, ראש צוות חינוך בממ"מ של הכנסת. אנחנו תמיד בעבודה השוטפת שלנו עם הכנסת מדגישים נורא את האובייקטיביות, אבל אני לא אובייקטיבי בנושא הזה של תוכנית האפיקים, אני קצת מעורב בה, והיא תוכנית פשוט מדהימה. היא מובלת בצורה שיטתית ומקצוענית על ידי אודט והצוות שלה, והיא כבר משפיעה לטובה על עבודת המשרד, אפילו באינטראקציה שלנו עם מנהלי אגפים במשרד אנחנו כבר מרגישים את ההשפעה שלה ואת המקום ואת החשיבות שהם מייחסים למחקר בתהליכי קבלת ההחלטות, וכל הכבוד. << אורח >> אודט סלע: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה. נעבור למדען הראשי של משרד האנרגיה והתשתיות, פרופ' בריאן רוזן, בבקשה. << אורח >> בריאן רוזן: << אורח >> (מוקרנת מצגת) תודה רבה. כבוד יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, מנכ"ל משרד המדע, מדענית ראשית של משרד המדע, צוהריים טובים ותודה רבה על ההזדמנות להציג כמה פרויקטים של משרד האנרגיה והתשתיות. ברשותכם, לא הייתי יכול לבחור רק פרויקט אחד, רציתי לשים דגש על כמה פרויקטים שעשינו בשנת 2025 שמופיעים בדו"ח שלנו. קודם כול, רציתי להדגיש מה התפקיד של יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה, והוא לעודד מחקר ופיתוח בתחומים אסטרטגיים למדינה, דווקא למשק האנרגיה. השאלה היא באילו מחקרים אנחנו צריכים להשקיע על מנת להגיע למטרות שלנו וליעדים שלנו לשנת 2035 או 2050. הבעיה היא שיש מלא מגמות תחת מחקר באנרגיה, ואין לנו את הפריבילגיה להשקיע בכולן, גם מבחינת הכסף וגם מבחינת כוח אדם, וגם מעצם היותנו מדינה קטנה. שמתי בציר ה-Y פה באיור כמה וכמה מגמות תחת מחקר באנרגיה, ורציתי להגיד שאנחנו שמים בשנת 2025 ו-2026 דגש על כמה תחומים אסטרטגיים, דווקא תחומים שמבחינתנו יכולים לעזור לנו להגיע ליעדים שלנו. כשאני אומר יעדים אני מתכוון לדברים של עצמאות אנרגטית או הפחתת פליטות. אנחנו בחרנו להשקיע הרבה ב-2025 באנרגיה אטומית, בפסולת לאנרגיה, במימן, תאי דלק ובמרחב הימי, ועל הנושאים האלה אני אפרט. יש גם עוד נושאים בעדיפות ששמנו, ועם כל התחומים האלה ששמתי במצגת, יש דברים רב-תחומיים. למשל, הדברים שציינתי בצהוב, יש חפיפה עם כל העולם הסולרי, ודברים שציינתי בכחול, יש חפיפה עם כל העולם של המים, כולם חשובים למדיניות. בשנת 2025 תמכנו בכ-42 מחקרים חדשים, גם בתעשייה וגם באקדמיה. בתעשייה יש לנו מסלולים להזנק וגם לחלוץ. 42 פרויקטים חדשים ב-2025, זה נכנס לפורטפוליו שלנו, 315 פרויקטים פעילים בפורטפוליו שלנו במגוון של נושאים, כולל אנרגיות מתחדשות, מימן, סביבה, חשמול, וטכנולוגיות אנרגיה במרחב הימי. אני גם רוצה להדגיש לפני שאני מתקדם שעשינו חישוב בשנים האחרונות שמכפיל ההשקעה שלנו במשרד הוא 19.1. זאת אומרת, כל שקל שאנחנו משקיעים במחקרים שלנו, גם בהזנק, חלוץ ואקדמיה, אנחנו תורמים כמעט פי 20 פעם השקעה למשק האנרגיה הישראלי. הישגים שלנו ב-2025: הושלמה התקנת הציוד במכון האגירה האלקטרוכימי באוניברסיטת בר אילן. הציוד קריטי לחדירה של אנרגיות מתחדשות, כי חדירה בארץ של אנרגיות מתחדשות שהיום עומדת בכמעט 17%, אבל יש לנו מטרה להגיע לכ-40% תלויה ביכולת שלנו לאגור את האנרגיה, ולאגור את האנרגיה, בדרך כלל זה מגיע משתי צורות, יש יותר, אבל שמנו דגש על שתיים: האחת סוללות, והשנייה מימן. הציוד שאתם רואים במצגת זה ציוד ששמנו, ממומן על ידי משרד האנרגיה והתשתיות, באוניברסיטת בר אילן, שיכול לאפשר לחוקרים וליזמים ולתעשייה לעשות בדיקות וניסויים קריטיים על מנת לעלות במוכנות טכנולוגית ולמסחר את המוצרים שלהם. דיברנו על עמק המוות כמה פעמים במפגש הזה, ודווקא בתחום האנרגיה, עמק המוות הטכנולוגי ענק, כי כדי לעשות את הבדיקות ולעשות את ה-Scale-up ולהגיע לרמה שהמוצרים והחומרים, ממש ניתן למסחר אותם, זה דורש הרבה ציוד ייחודי, וזה מאוד טוב שבנינו כזה דבר, לאפשר לחוקרים וליזמים לגשת לציוד הזה. בנוסף, במכון לאגירה אלקטרוכימית יש ציוד חדש שהוזמן ב-2025 והותקן רק לפני כמה חודשים בטכניון. זה אותו מכון וזה מחולק בין שתי אוניברסיטאות. אני מדבר על APT, זה נותן לחוקרים לבחון חומרים בתחום האנרגיה בקנה מידה אטומי בתלת ממד. APT זה Atom probe tomography. אתם רואים פה את המכשיר כמה ימים אחרי שהושלמה ההתקנה, וגם אתם רואים דגם ואתם רואים שבתמונה יש כמה וכמה נקודות, ותשימו לב שכל נקודה שאתם רואים זה אטום בודד. יש לנו את היכולת ממש לבחון חומרים בתחום האנרגיה בקנה המידה הזה, וזה יכול לאפשר לחוקרים ויזמים ממש לפתח את תחום האגירה האלקטרוכימית. עוד מכון שיש לנו זה מכון להיתוך. מכון להיתוך זה יפה כי זה מייצג שיתוף פעולה בין האקדמיה לבין התעשייה לבין הממשלה, כי יש גורמים מכל הצדדים. אנחנו רוצים לבנות את היכולת המדעית והמקצועית למתקנים על בסיס אנרגיה אטומית כל עוד המדיניות מאפשרת לנו. וכל מה שיש בעולם של אנרגיה אטומית מתחלק לשניים, ביקוע והיתוך. בביקוע, ב-2025 עשינו מלא עבודות יחד עם האקדמיה וחברות הזנק לאיתור מקומות אפשריים להקמת תחנת כוח גרעינית בעתיד. בעבודות אלו לוקחים בחשבון את התכונות הגיאופיזיות, הגיאולוגיות, מרחק מהאוכלוסייה וכדומה. אנחנו גם עובדים יחד עם סבא"א לאמץ את הפרוטוקול שלהם, 19 נקודות, להכין ולהקים תחנת כוח גרעינית לפי הסטנדרטים שלהם. בתחום ההיתוך, שזה עוד לא יישומי, עדיין בשלבי המחקר, הקמנו יחד עם מכון האגירה בטכניון ובבר אילן עוד מכון, מכון להיתוך חם בישראל. אני שמח להגיד שבשנה האחרונה ראינו פי שניים משתתפים בכנס השנתי של המכון, מ-60 למעל 120, וזה משקף ומייצג את החשיבות של המכון, כי בסופו של דבר, אנחנו גם צריכים לעשות הכשרה לדור הבא בתחום של אנרגיה אטומית, וזה תפקיד מרכזי של המכון. אנחנו גם שיתפנו פעולה יחד עם מדענים ראשיים של משרד החקלאות והגנת הסביבה לקדם את הטכנולוגיה הדו-שימושית של אגרו-וולטאי, מה שמאפשר לנו חדירה יותר גבוהה של אנרגיה סולארית בארץ. שיתוף הפעולה הוא לאפשר אזורים ידועים, כ-150 חלקים, ניסויים, גם באקדמיה וגם בתעשייה, ותמכנו, משרד האנרגיה, בשמונה פרויקטים בתעשייה ובאקדמיה, והפתרון הוא לפתור בעיות תפעוליות שאנחנו רואים באגרו-וולטאי, כמו איך לנקות את הפאנלים ולאיזו זווית אמורים לשים את הפאנלים כפונקציה של שעה ועונה וכדומה. בנוסף, אנחנו ממשיכים את מה שקרה לפני 13 שנים, הסקר האסטרטגי הסביבתי, מה שהתחיל ב-2013, אנחנו המשכנו ואנחנו ממשיכים כבר ב-2025, נבחר זוכה חדש כדי להמשיך את העבודה. החשיבות של הסא"ס היא לאתר מקומות רגישים במים הכלכליים שלנו לטובת תכנון בבלוטק אנרגיה ובאקספלורציה של גז ונפט. כשאני אומר בלוטק אנרגיה, אני מתכוון להפיק אנרגיה מגלים, מזרימה, משינויים במוליכות, ושמש ורוח. שמש ורוח, ניתן לשים פאנלים סולאריים שצפים על פני המים, וכמובן ניתן להקים תחנות רוח במרחב הימי, אבל צריכים לבדוק קודם, לפני שאנחנו יוצאים לכל פרויקט, את ההשפעה על הסביבה. והעבודה הזו תעזור לנו לממש, תמ"א 13ג שנותנת לנו מסגרת לצאת למרחב הימי לטובת האנרגיה. והפרויקט האחרון שאני רוצה להדגיש הוא עמק מימן. בסוף 2025 עברה החלטת ממשלה 3630 להשקיע בעמק מימן בנגב המזרחי, ועלינו, יחד עם רשות החדשנות, לממש את החלטת הממשלה הזו. הבעיה בעמקי מימן היא קצת עניין של ביצה ותרנגולת, מה שהיה עם עמדות טעינה. אם אנחנו לא בונים עמדות טעינה, אף אחד לא יקנה רכבים חשמליים, אם אנחנו לא בונים תשתיות למימן, אף אחד לא ישתמש במימן לטובת תחבורה ציבורית ולשימושים אחרים. אלה שני פרויקטים שרציתי להדגיש, חשובים, שהתחלנו ב-2025 וממשיכים ב-2026. קודם כול, עמק המימן לחדשנות הלאומי בנגב המזרחי, אנחנו רוצים השנה להוציא קולות קוראים גם בחדשנות וגם בימים הקרובים, בעזרת השם, מוציאים קול קורא לתחנת תדלוק מימנית, וגם יש לנו שיתוף פעולה עם רשות החדשנות להקים אתר הרצה של טכנולוגיות - - - למימן. זה באשל, - - - הוא הגורם המתכלל. זה פרויקט מאוד חשוב, כי אמרנו, מה הקושי בתחום האנרגיה לעבור את עמק המוות, ושם, באתר ההרצה, אנחנו בונים את התשתיות שחברות צריכות דווקא לעבור את עמק המוות בתחום המימן. ועם זה אני אסיים. אני אשמח לקבל שאלות או להיות בקשר איתכם, עם הדואר האלקטרוני שם, ותודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה לך. מה התוכנית שלכם לעבור לאנרגיה לא מזהמת, עד? << אורח >> בריאן רוזן: << אורח >> אנחנו רוצים לחשוב על מה יהיה יום אחרי הגז. יום אחרי הגז אנחנו צריכים, איך נוכל להיות יותר עצמאיים, והתוכנית שלנו מתחלקת לשלוש: כחול, אדום וצהוב. צהוב זה אנרגיות מתחדשות, שעל בסיס אנרגיה סולארית, אבל לא רק, אנחנו בוחנים עכשיו אנרגיה גיאותרמית. יש את המסלול הכחול, שזה שימוש במימן, ועל בסיס זה אנחנו בונים את התשתיות של מימן בפרויקט האחרון שהצגתי. מימן, נכון לעכשיו, מגיע מגז טבעי, על ידי תהליכים שמזהמים, אבל אנחנו בונים את התשתיות, אפילו אם זה ממשיך לזהם, אבל אחרי שיש לנו את התשתיות נוכל לדבר על המעבר מלהפיק מימן מגז טבעי, להשתמש בטכנולוגיות שיכולות לעזור לנו לעבור יותר לכיוון הירוק, שזה להפיק מימן מאלקטרוליזה של מים. ואחרון, המסלול האדום, זה אנרגיה אטומית, ובאנרגיה אטומית יש כמה אספקטים. האספקט הראשון הוא החסמים הגיאופוליטיים, אבל במדען הראשי אנחנו יותר דואגים למוכנות הטכנולוגית. כשייפתרו החסמים הגיאופוליטיים לאנרגיה אטומית, אנחנו רוצים להיות מוכנים מבחינת הטכנולוגיה, מבחינת הכשרת כוח אדם ומבחינת התכנון על ידי ההמלצות של סבא"א וועדת האנרגיה האטומית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ולגבי השימוש בפסולת כמקור אנרגיה, כי היום יש בעיה בארץ אני חושב. << אורח >> בריאן רוזן: << אורח >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בעיית הטמנה, ואנחנו רואים את זה, איך עכשיו אין מקומות להטמין. ואולי צריך לנצל את זה, להפוך את הפסולת הזאת לאנרגיה, ואז זה פחות מזהם. << אורח >> בריאן רוזן: << אורח >> אני שמח להגיד שיש לנו הרבה פרויקטים בפורטפוליו שלנו שמתעסקים בפסולת באנרגיה. הבעיה שם, ואנחנו בשיחה עם הגנת הסביבה, שהרגולציה של פסולת לאנרגיה, התחום הזה בארץ, זה תלוי ממש במקום, ברשות, ויש לחברות בתחום הזה בעיות עם הרגולציה המקומית, ונצטרך לפתור את זה, לעשות משהו אחיד לכל הארץ, משהו מובן. מבחינתי, זה החסם המשמעותי, אבל מבחינת החדשנות והידע והטכנולוגיה, יש לנו, לשמחתי, מלא פרויקטים בפורטפוליו שלנו שמתעסקים דווקא בזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. עו"ד יעל לביא, לשכת עורכי הדין. אני שואל את עצמי מה הקשר בין לשכת עורכי הדין למדע. << אורח >> יעל לביא: << אורח >> צוהריים טובים. אני כאן בשני כובעים, אני יועצת משפטית של עמותת פנים חדשות, זו עמותה שמובילה נשים למצוינות בחברה הישראלית בכל התחומים. יש לנו פרויקטים גם עם הדרוזים, יש לנו פרויקטים עם החרדים, מנהיגות נשית, ובכובע השני אני מייצגת את ועדת בינה מלאכותית בלשכת עורכי הדין. אני אשמח לחבר את הדברים גם למה שקורה כאן, גם מפאת כובד וחשיבות הדיון ותשומת הלב שאדוני נותן לנושא הזה. כפי שציינת, בדו"ח המדע 2025, אתה חשבת שנכון שבכל מגמה בתואר ראשון יהיה קורס ייחודי לבינה מלאכותית. אני לפחות שמתי לב, אולי יש אנשים דומים כמוני, שבכל אחד מהדוחות שהיו מאוד מפורטים כאן, של כל אחד ממשרדי הממשלה, לא הייתה התייחסות ספציפית לבינה המלאכותית. ואנחנו יודעים, למעט 10 מיליון שקל של המשרד לחדשנות שדיבר על מחקרים בנושא הזה, אני חושבת שהבינה המלאכותית, כשוק שיגיע לטריליון דולר בשנת 2030, לא יכול להישאר מאחור במדינת ישראל, שאנחנו יודעים שמדינת ישראל היא ערובה לצמיחה גם בעולם, ו-15 מיליארד דולר רק השנה סופקו במיקור חוץ על ידי חברות ישראליות. זאת אומרת, לא העברנו אפילו את המשקפיים האלה מכאן לכאן וייצרנו תל"ג של 15 מיליארד דולר. יש לנו יכולות מאוד גדולות במדע, בטכנולוגיה, וחשוב שהנושא של הבינה המלאכותית גם יהיה חלק מהדוחות וגם יבוא לידי ביטוי בתקצוב, כי ב-480 מיליון שקל אני לא חושבת שיש מספיק לנושא הזה. אנחנו יודעים שתהיה פגיעה מאוד גדולה גם בשוק העבודה, ולכן גם המחקר היישומי הוא מאוד מאוד חשוב, איך זה ישפיע על המקצועות העתידיים, ובאילו מקצועות כן אפשר לשפר את כל ההכשרה. הייתי מצפה שבמשרד הרווחה, או שיהיה גם ביטוי למשרד לשוויון חברתי, אני לא ראיתי שבמשרד לשוויון חברתי הגישו איזשהו דו"ח בנושא הזה, לגבי מה ההשפעה על נשים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש להם פטור. << אורח >> יעל לביא: << אורח >> אנחנו לא חושבות כך. וחוץ ממחקר אחד שמדבר על התמכרויות של נשים, אני חושבת שיש הרבה מאוד מחקרים שניתן כן לעשות אותם, גם בתקציב קטן, שכן יוכלו לתרום לחברה הישראלית בתחומים האלה שבאו לידי ביטוי בדו"ח. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. נקודה חשובה לגבי הנושא של AI, אנחנו דיברנו, עשינו הרבה דיונים כאן, ואני חושב שכן, זה נושא שצריך לקחת אותו בחשבון, גם במחקרים וגם בכל המשרדים. אני רוצה לעבור לאושרת כץ שחם, מוסד שמואל נאמן בטכניון. << אורח >> אושרת כץ שחם: << אורח >> קודם כול, רציתי להגיד תודה וברכות לכל המדעניות והמדענים הראשיים על עבודה מרשימה ותקציבים שהם לא מהגבוהים. רציתי לומר שאני מאוד מסכימה עם המדענית הראשית של משרד המדע, גם על החשיבות של הגדלת התקציבים במדענים הראשיים. זה מחקר שאין לו תחליף, מקרב את המחקר אל מקבלי המדיניות, עוזר להתמודד עם כשלי שוק, כמו שציינה מירי, ויש לו חשיבות עליונה. רציתי לומר שאנחנו במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית מחפשים חיפוש מתמיד אחרי בעיות אמיתיות שמטרידות את מקבלי ההחלטות בתחומים של מדע, מחקר, טכנולוגיה, השכלה גבוהה, והדלת שלנו תמיד פתוחה לעזור. זה הייעוד, זו המטרה שלנו, אנחנו תמיד שמחים לסער מוחות, לחבר, לתת כתף איפה שצריך ואפשר. אני אשמח להכיר את מוסד שמואל נאמן למי שמעוניין. תודה רבה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה. יש מישהו שרוצה להגיד משהו? << אורח >> אברהם דומב: << אורח >> שלום לכולם, אני מייצג את ועד ראשי המכללות, ואני רואה גם שאין כאן נציג לאוניברסיטאות, אולי גם אותם אני אייצג. אנחנו הלקוחות של המדענים הראשיים, ובכלל של כל השירות או תמיכה במחקר באוניברסיטאות וגם במכללות. המדינה מממנת למעשה את השכר של החוקרים, כך שבהחלט כל המימון שמגיע מהמדענים הראשיים ומשרדי הממשלה הוא כדי לממן את הסטודנטים ואת מה שנדרש, את החומרים וכולי, מה שנדרש לצורכי המחקר. כך שככל שמגדילים את התקציבים למחקר תכליתי אני קורא לזה, בגלל שיישומי זה בקונוטציה של בואו נעשה ביזנס ונעשה עוד איזו חברת סטארט-אפ, זה מאוד מאוד חשוב, אבל מחקר תכליתי, זה אומר גם לפתור בעיות שהמדינה זקוקה להן, כמו משרד החינוך ומקומות אחרים שהכסף, התשואה הכלכלית הם לא תמיד המדד להצלחה. כך שבהחלט אנחנו פתוחים, כלומר, גם המכללות היום, גם הוות"ת-מל"ג מכיר בעובדה שהמכללות תורמות למחקר היישומי, יש תקציבים במיוחד למחקר היישומי שם. חשוב מאוד מאוד להגדיל ולשתף את אותם החוקרים שבכל מקרה מקבלים שכר כדי להגדיל את העוגה של המחקר היישומי במדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה להגיד משהו? לגבי משרד הסביבה, יש נציג כאן של משרד הסביבה? אין מדען ראשי, נכון? << אורח >> אורנה מצנר: << אורח >> אני נציגת המשרד להגנת הסביבה. שאלת על מדען ראשי, יצא מכרז. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי. האמת, לגבי המשרד להגנת הסביבה, אני לא יודע, אני אשמח לקבל, אנחנו שומעים לאחרונה לגבי זיהום האוויר שעולה. האם המשרד מתקצב מחקרים שבודקים, נותנים חלופות לכל הנושא הזה בשביל לנסות להקטין את זיהום האוויר? כולנו שומעים על ההתחממות שמתרחשת בעולם, ולכן, איפה המשרד תומך במחקרים שבודקים חלופות בשביל להקטין את זיהום האוויר? << אורח >> אורנה מצנר: << אורח >> קודם כול, זיהום אוויר זה אחד מנושאי הליבה של המשרד, ועל פי חוק אוויר נקי, אחת לשבע שנים, אני חושבת, יש תוכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר, ולפעמים בין המועדים האלה יש תוכניות ספציפיות, החל מתוכנית שהייתה להפחתת זיהום האוויר בחיפה, ועכשיו עברה החלטת ממשלה להפחתת זיהום אוויר באשדוד. באופן כללי, אנחנו בלשכת המדענית הראשית במשרד מוציאים קולות קוראים שנוגעים לזיהום אוויר. כמובן צריך להפריד בין זיהום אוויר מתעשייה, זיהום אוויר מתחבורה, המקורות הם שונים והדרכים להתמודד הן שונות. יש לנו קול קורא ומחקרים שמתמודדים, גם במגזר החקלאי אחד המחקרים עוסק. ולגבי ההתחממות, אנחנו מדברים על שינוי אקלים, שכמובן אנחנו הוצאנו בעבר קולות קוראים, אבל אנחנו צריכים לעשות הרבה יותר. אני מעריכה שכאשר יעבור חוק האקלים אנחנו נוציא מחקרים גם בתחום הזה. אבל במקביל, העשייה נמשכת, החל במיטיגציה, פעולות להפחתת פליטות גזי חממה, וכלה באדפטציה, בהיערכות לשינוי אקלים. המשרד מוביל את מינהלת שינוי האקלים שמרכזת את פעילות המשרדים בנושא של היערכות לשינוי האקלים. ולא צריך להגיד, אולי רואים רק את אירופה הלוהטת כדי להבין את החשיבות הגדולה של הנושא. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון, זה בעצם היה דיווח. קודם כול, אני רוצה להודות למנכ"ל עומר שכטר, מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, שמגיע, משתתף בחלק גדול מהדיונים, וזה ייאמר לזכותו. במשרדים אחרים אנחנו לא רואים הרבה מנכ"לים שמגיעים לדיונים שהם חשובים וקשורים אליהם. למדענית הראשית של משרד המדע והטכנולוגיה, פרופ' ימיני, לכל המדענים שהגיעו לכאן והשתתפו בדיון, לכל מי שצפה בנו בזום, לכל אחד ואחד שהגיע לשמוע את הדיווח, שזה חשוב מאוד. אני שוב מחזק את העבודה שלכם, של המדענים הראשיים. אני אומר, אתם עושים עבודת קודש. אין ספק שהתמיכה במחקר היא אחריותה של הממשלה, והיא צריכה להרחיב ולהגדיל את התקציבים למדענים הראשיים, מה שנאמר כאן. עדיף שחלק גדול מהמימון והתקצוב למחקר יבוא מהמדינה ולא יבוא מגורמים אחרים, ואז אפשר לעשות מחקרים בצורה יותר טובה, יותר יעילה, בלתי תלויה בגורמים אחרים. אנחנו יודעים, כולכם מודעים גם למה שקורה לאחרונה, שיש הרבה שמחרימים ויש חרם, ולא קל היום גם לקבל אפילו תקצוב וגרנטים מחו"ל. לכן חשוב שהמדינה תיכנס לעובי הקורה, תתמוך במדענים, תגדיל את התקצוב בכל המשרדים, בכל משרדי הממשלה. אני גם קורא כאן לכל השרים, איפה שאין עדיין מדען ראשי שממונה, שהמשרד ידאג למנות מדענים ראשיים בכל המשרדים, כי זה חשוב למשרד. אני אומר תמיד שחשוב שכל החלטה מדינית, לא משנה מה תהיה, תהיה מבוססת על ידע ועל מחקרים, כי לפעמים יש גם את המאבקים שקיימים כנראה בדמוקרטיה בין הדרג המדיני לבין הדרג המקצועי, וצריך איכשהו ללכת לעמק השווה. הדרג המדיני תמיד צריך להתייעץ עם הדרג המקצועי שנותן לו את הידע ואת המחקרים כך שהוא יכול לקבל החלטות יותר מושכלות ויותר טובות. שוב, יישר כוח לכל המדענים הראשיים, לכל החוקרים במדינה, בכל התחומים, באוניברסיטאות, במכללות, בתעשייה. אנחנו מודים לכולם, והמשך יום טוב, תודה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:56. << סיום >>