פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 553
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ד בתמוז התשפ"ו (29 ביוני 2026), שעה 11:40
סדר היום:
<< הצח >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשפ"ו–2025, (פ/1007/25) (פ/1395/25) (פ/2727/25) (פ/3016/25) (פ/3039/25) (פ/260/25) (כ/1163)
של חה"כ נעמה לזימי, חה"כ ינון אזולאי, חה"כ מיכאל מרדכי ביטון, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ אריה מכלוף דרעי, חה"כ אליהו רביבו, חה"כ יוסף טייב, חה"כ יונתן מישרקי, חה"כ דוד ביטן, חה"כ אופיר כץ, חה"כ יולי יואל אדלשטיין, חה"כ חוה אתי עטייה, חה"כ ניסים ואטורי, חה"כ שלום דנינו, חה"כ טלי גוטליב, חה"כ בועז ביסמוט, חה"כ חנוך דב מלביצקי, חה"כ משה סעדה, חה"כ אלי דלל, חה"כ צגה מלקו, חה"כ אושר שקלים – הכנה לקריאה שנייה ושלישית << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק קרויזר – היו"ר
אליהו רביבו – מ"מ היו"ר
סמיר בן סעיד
חברי הכנסת:
ינון אזולאי
נעמה לזימי
מוזמנים:
נתנאל לפידות
–
ראש זרוע השיכון, משרד הבינוי והשיכון
אפרת פרוקצ'יה
–
יועמ"ש, משרד הבינוי והשיכון
קולין רונן
–
מנהלת תחום בכירה מדיניות ואסדרה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
צבי נוסבוים
–
רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר
נועה מושייף
–
אשכול נדל"ן, משרד המשפטים
מרב שיבק
–
ממונה ארצית-אזרחי, הסיוע המשפטי
אפרים נגוסה
–
מנהל תחום הדיור, משרד העלייה והקליטה
שמעון טויטו
–
יועץ לראש עיריית אשדוד
דני גיגי
–
יו"ר פורום הדיור הציבורי
יעל פרואקטור
–
מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, מרכז אדווה
יגאל מסיכה
–
רכז נגישות
בקי כהן קשת
–
הפורום למאבק בעוני
ייעוץ משפטי:
גלעד קרן
רעות בינג
מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי
רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשפ"ו–2025<< נושא >>
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו חוזרים לדיון, הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשפ"ו-2025, של מקבץ חברי כנסת. בדיון הקודם הגענו?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
הקראנו עד אמצע סעיף 3, עד סעיף קטן (ד) כולל, עברנו על המצגת שהציג לנו משרד השיכון וההצעות שלו לשינוי.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
זה התייחסות שלנו להצעות של הוועדה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כן, ההערות שאני שלחתי. חבר הכנסת רביבו, יוזם החוק, אתה רוצה להתייחס?
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אדוני היקר, אני חושב שהקצב הוא קצב מבורך, אני מבקש להבהיר ככותרת שבבואנו לקדם את הצעת החוק הזאת אנחנו מנסים לדאוג לשני עקרונות שאני מצפה שגם הפקידים יזכרו את זה תמיד, האחד, לאפשר לבעלי הזכאות לממש את זכותם בשל כל הסיבות שהבהרנו עד עכשיו, ושתיים, לזכור, שיזכרו גם הזכאים של היום, שאנחנו חייבים לדאוג לזכאים של הדור הנוכחי וזה שאחריו, ואם נרוקן את הקופה באופן חד צדדי לא יהיה למדינה איך באמת לדאוג להם.
אני מודה לך על קצב קידום הנושא הכול כך חשוב הזה, יישר כוח גדול, בהצלחה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה. אז אנחנו באמת בקצב. החוק הוא חוק מאתגר. אני חוזר ואומר, כי יש הרבה לחצים מכל הכיוונים, הייתה דהירה לקריאה הראשונה, יש לזה משמעות מאוד מאוד גדולה, ובאמת בסוף השארנו את כל הנקודות להתעמק בהן בין הראשונה לשנייה ושלישית. אז אנחנו חוזרים לסעיף (ג), אבל לא מיצינו את הדיון הקודם, על הקריטריונים, על הוותק, על עדיפות, על נכות וכו'.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו רוצים לחזור לחידודים הקודמים או שהצגתם את ההצעה שלכם? יש לכם עוד משהו להוסיף?
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
אני רק אסקור את מה שהצגנו. אנחנו התייחסנו בהגדרת ההנחה, אמרנו שזכאי לרכוש את הדירה מי שזכאי לדיור ציבורי בעת הרכישה. הייעוץ המשפטי אמר שצריך להציע הצעה אחרת, שההנחה תהיה בהלימה לגובה ההנחה בשכר הדירה במועד הגשת הבקשה לרכישה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
ועד 50%.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
ועד 50%, תודה על הדיוק. מי שלא זכאי כיום לדיור ציבורי יהיה רשאי לרכוש את הדירה אבל ללא הנחה, זאת אומרת במחיר שומה מלא. דייר שמתגורר בעודף דיור יהיה זכאי בצורה לינארית רק על החלק היחסי לפי הזכאות שלו, ושהחוק יחול על דירות ששוויים 1.75 או 2 מיליון, לא הייתה הכרעה על זה, ודיברנו על רכישת כלל הזכויות, אמרנו שזה בסעיף אחר, צריך להתייחס אליו.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
מה המשפט האחרון?
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
בחוק הנוכחי הזכאי יכול היה להחליט אם הוא רוכש את הזכויות כמות שהן או כולל זכויות עתידיות. זה יצר מורכבות. זה נאמר ביחס לסעיף אחר, בגלל זה - - -
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
לא הצגתם את זה כי אמרנו שזה רלוונטי לסעיף אחר.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
נכון, אבל זה מה שמשפיע על המחיר.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אבל הצעתם הצעה נוספת שדיברה על הגבלת המחיר המקסימלי באחוזים ולא במחיר קבוע.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
נכון, 35%.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אני רק לא מצליח להבין למה משקללים בתוך העניין את ההשפעות העתידיות, השבחה.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
אני אתן דוגמה.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אני מניח שאני מבין את הדוגמה.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
זה לא עתידיות, זה זכויות קיימות.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
כן, זכויות קיימות, הן לא מה שעמדו נגד עיניו של הזכאי בזמן שנתנו לו את הדירה, לפני שנים, כשאמרו בעוד 50 או 60 שנה המבנה יילך לשיפור פני העיר או שיקום ופינוי בינוי.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
המצב היום הוא שלצורך העניין יש דירת 100 מטר ויש לה זכויות עתידיות של 15 מטר נוספים שלא נבנו. במצב הנוכחי אנחנו משאירים את הזכויות העתידיות האלה, תבוא התחדשות עירונית, אנחנו המדינה עם 15 המטר האלה. אנחנו אומרים, אם כבר יש מכירה בוא נעשה את המכירה סופית.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
למה?
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
למה אני צריך להתערב עכשיו בזכויות של הדירה שלה, אני אגיד לה: לא, רגע, עכשיו עסקה, אנחנו איתך ביחד ב - - -
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
זה החוק הקיים. החוק הקיים אומר שיש זכויות מסוימות שהוא מקבל, את הזכויות העתידיות המדינה מקבלת, ואז נוצר איזה שהוא מצב שהמדינה לא יודעת לתפעל אותו, גם לדייר זה גורם המון נזק, כשבעצם אנחנו שותפים, גם אחרי שהוא רכש את הדירה בזכויות בדירה.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
זה מייקר לו את עלות הרכישה בפועל?
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
בסוף אנחנו אומרים לו שיש לו דירה על הזכויות שלה, אנחנו עושים שמאות. כשעושים שמאות קובעים שמאות לגבי כלל הזכויות בדירה הקיימות ואם יש זכויות הוא ישלם עליהן ואז גם המדינה אומרת: אנחנו לא נהיה חלק איתך בדירה אחר כך.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
ואני שואל האם אפשר ללכת על מצב ביניים שאומר שהזכות הזאת קיימת באופן אופציונלי, אם הוא ירצה להשביח ולעשות בה שימוש הוא ישלם היטל השבחה לצורך העניין על מימוש בפועל. זה שהזכות עומדת לו, אם הוא לא הולך באמת לעשות שימוש בזה, או שבשנות חייו שנותרו לו ההשבחה הזאת לא תצא לפועל הוא שילם על משהו שאין לו בו צורך, שהוא לא נהנה ממנו, ושמן הסתם גם אין לו את הכסף הזה.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
אבל הוא גם משלם רק את האופן היחסי, את התוחלת. הרי זה לא שהוא משלם על חדר נוסף אם יש לו אפשרות לבנות חדר נוסף, הוא משלם על האופציה.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
על הזכויות.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
על האופציה.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
חבר הכנסת, כל דבר מכאן ואילך הוא תקוע איתנו.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אז יש עוד אפשרות, שהזכות הזאת לא תהיה ברת מימוש מבחינתו. קודם כל אמורים לאפשר לו שזכות הבחירה תהיה שלו, זכות סירוב הראשונים שלו. האם הוא מעוניין לרכוש את הזכויות היום או לא, אם לא, הוא יודע שהוא לא יכול לעשות בהן שימוש אם בעתיד הוא ירצה לעשות בזה שימוש והוא לא הסדיר את התשלום כמס השבחה.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
עדיף לדון בזה בסעיף הרלוונטי שאז תבינו את המצב הקיים.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אבל את מבינה למה אני מתכוון?
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
כן.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אולי כדאי למפות את השינויים שמדובר עליהם ביחס להצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה וביחס לחוק שעבר, בחוק הקודם שהיה לפני שהוא פקע. אז אמרנו שההבדל הראשון שמוצע פה, שזכאי לרכישה יהיה רק מי שזכאי לדיור ציבורי היום, המשמעות של ההצעה הזאת יחד עם העניין של הזכאות לשכר דירה זה ש-15% מדיירי הדיור הציבורי שזכאים לפי החוק הקיים על פי הקריאה הראשונה לא היו זכאים בכלל להנחה בהצעה החדשה.
מבחינת גובה ההנחה, אמרנו שהיום גובה ההנחה נע בין 22%, שזה האחוז המינימלי להנחה ל-90%, לפי מה שהוא משתכר כרגע זה יהיה בין 0 ל-50%, כשגם ה-50% הם 50% ובכל מקרה לא יותר מ-30% מערך הדירה.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
שזה מחקה את התקרה היום, הרי גם היום יש הנחה אבל עד לתקרה של סכום. אגב אפשר גם לחשוב על תקרה של סכום גם היום, רק פשוט יש עיוות אל מול הדירות בפריפריה.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
בין הפריפריה למרכז.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
ולכן עדיף לעשות את זה אחוזים מערך הדירה ולא לעשות את זה בסכום.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
הבדל נוסף הוא לגבי דירות שסכומן מעל התקרה שתיקבע, לפי המצב בנוסח שעבר קריאה ראשונה ההנחה תהיה רק עד גובה התקרה ומעבר לגובה התקרה יהיה אפשר לרכוש במחיר מלא. לפי ההצעה שהוצגה, שמשרד השיכון העיר עליה הערות, דירות שהן מעל גובה התקרה אי אפשר יהיה לרכוש בכלל.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
לא, אי אפשר לרכוש בכלל בהנחה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לא, אי אפשר לרכוש אותן בכלל.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אמרנו שאם זה מעל מחיר מטרה מה שנקרא, אדם רוצה לממש את זכותו כמי שגר שם, אז הוא יכול לממש את זה על פי שמאות קיימת ללא קיזוז הנחה.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
אז אני אסביר מה הרציונל.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
רגע, רק אני אציג את כל השינויים. לגבי הקריטריונים להנחה, אמרנו שהקריטריונים היום הם ותק, גודל משפחה, נכות ואזורי עדיפות לאומית. לפי ההצעה החדשה לא תהיה משמעות לוותק ולגבי אזורים, בהצעה כפי שמוצע יש הנחה שונה באזורים שונים, לאו דווקא באזורי עדיפות לאומית, זאת אומרת יכול להיות שלצורך העניין בתל אביב ההנחה היא גבוהה יותר מאשר בפריפריה.
העניין של הוותק יורד והוא לא יבוא לידי ביטוי בהצעה החדשה. לגבי עודף דיור, היום אין הגבלה על רכישה של דירה שהיא נחשבת עודף דיור, לפי ההצעה החדשה שעל השולחן דייר שמתגורר בעודף דיור יהיה זכאי להנחה רק על החלק שהיה זכאי לו במקור, ואת החלק העודף הוא יוכל לרכוש במחיר מלא, כמובן אם זה לא עובר את המחיר המקסימלי.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
הוא לא יוכל, הוא ירכוש במחיר מלא. אנחנו לא יודעים לפצל את הדירה, אנחנו אומרים, אם זו דירת ארבעה חדרים והוא זכאי לשלוש באופן יחסי –
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אלא אם הדירה בכללותה עברה את ה –
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
בדיוק.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
וצריך להגיד שלפי הנתונים שהוצגו לנו על ידי משרד השיכון כ-26,000 משקי בית כרגע גרים בעודף דיור.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
עודף דיור זה גם דירה שאוחדה?
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
לא, אוחדה אמרנו שהם יפצלו וישיבו לקדמותה. אז הייתה לנו את הסוגיה אם ניתן לקזז. זו סוגיה אחרת.
אבל אני שואל, אדוני היושב ראש, האם ניתן לאפשר, אם אתם מסכימים, אם נראה לך שבמצב של עודף דיור יוצע לזכאי דיור במידות שהוא זכאי להן שאותה הוא ירכוש גם. אני אסביר. הוא בזמנו קיבל דירה בת חמישה חדרים כי הוא היה משפחה מרובת ילדים. חלפו השנים, הילדים עזבו את הקן, הוא זכאי לדירה בת שלושה חדרים. אומרים לו, או תקנה את זאת כשהטולרנס, אתה תשלם את ה-100% שלו, כי אי אפשר לפצל דירה אחת, להפריד, אני שואל אם ניתן להגיד במקביל לזה: אנחנו יכולים להציע לך דירה אחרת בממדים שלהם אתה זכאי ואם היית גר בכזאת אותה היית זכאי לרכוש.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
דירת שני חדרים במקום שווה ערך.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
במקום אקוויוולנטי. ואז מאפשרים לבן אדם, כי בן אדם אומר אני כבר גר פה, אני מעצמי לא הייתי הולך לרכוש דירת חמישה חדרים, אבל אם אני רוצה לממש את זכותי אני רוצה לממש את זכותי על כלל הדירה במלוא ההנחה, אם אני לא זכאי לשני החדרים הנוספים, תן לי דירה קטנה יותר שאותה אני ארכוש. זה מה שאני שואל אותך, מה אתה חושב על זה?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני חושב שזה רעיון טוב. הוא לא חייב את זה בשבילו, הוא יכול את זה כהשקעה.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
ההצעה של חבר הכנסת רביבו נוגעת בשני קצוות. קצה אחד זה הנושא של השווי של הדירה והקצה השני זה של תור הממתינים, ואני אסביר. אם עכשיו הוא מחזיק דירה בראשון לציון, דירת ארבעה חדרים, והוא זכאי לשלושה חדרים, ועכשיו אני מציע לו. אם אני אתן לו בראשון אני פוגע בתור הממתינים בגלל שזו עיר מלאי, אני יכול להציע לו חלופה אחרת בדימונה, אבל אז זה לא אקוויוולנטי בשווי.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אתה צודק לחלוטין, אבל אני סבור שדירה גדולה יותר היא בעלת תור ממתינים ארוך יותר.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
זה לא יכול לפנות לממתינים דירה? זה הרי מפנה דירה.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
יש ממתינים בתור, בערי מלאי יש המון ממתינים, זה עשרות, מאות ולפעמים אלפים שמחכים. מה אני אומרת לאותו אדם? אני יכולה להציע לך דירה אחרת, תהיה עכשיו מספר 1,200 בתור.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
לא. אני אסביר. אני סבור שדירה גדולה יותר היא בעלת דרישה גבוהה יותר.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
זה לא תמיד ככה.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אני משוכנע.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
אני רוצה להגיד משפט על תור הממתינים. בכל עיר נתונה יש 12 - - -
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
צריכים לעקוף מישהו בתור בהגדרה, ואם אנחנו עוקפים מישהו בתור קודם כל אנחנו מתחילים ללכלך את התהליך, מתחילים להתערב, להוציא אנשים, להכניס אנשים, דברים שאנחנו נמנעים מהם כדי שלא ללכלך את התהליך, ופתאום עכשיו מתחילים כל מיני שיקולים. אמרו לבן אדם שהיה בתור - - -
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
כן, אבל מסעודה שהיו לה שמונה ילדים שגרים בבית וקיבלה דירה גדולה ורוצה לממש את זכותה, לבוא ולהגיד לה שההנחה תהיה רק על המקטע כי את זכאית לחדר וסלון, על כל השאר תשלמי 100%, זה סכום דמיוני בשבילה. אני אומר תנו לה דירה קטנה יותר שתקנה אותה, לפחות שתהיה לה זכות.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
אבל כדי לפתור את הבעיה הזאת מה שהצענו לאורך כל הדרך זה בעצם לתת מענק ממשלתי שיהיה לאותו אדם כדי שהוא יוכל לקנות בשוק החופשי, לא על חשבון ממתינים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מה זה מענק? של כמה?
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
בוא נכמת אותה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אם את אומרת שנותנים לו הצעה של מיליון שקל נגיד יש על מה לדבר.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
לא דיברנו על מיליון שקל, דיברנו על סכומים לא מבוטלים, דיברנו על מספר מאות אלפים.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
מאות האלפים אמורים להשלים לו כדי לבצע את הרכישה?
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
אני אסביר מאיפה יצאנו.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
האם אותו מענק באופן ריאלי יודע להשלים עסקה? זאת השאלה. לא משנה כמה, שקל, אפשר לקנות עם זה? בוא נלך לראות.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
אני אגיד מה ניסינו אנחנו לעשות. רצינו להראות מה ההנחה הממוצעת שניתנת בדרך כלל על ידי המדינה וחשבנו את הדבר הזה לתרגם למענק שתיתן המדינה ואז זה לא גם בא על חשבון הממתינים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
את מתכוונת להנחה בדירה בהנחה?
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
לאו דווקא.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כשאת מסתכלת מ הממוצע, את מסתכלת בממוצע של מה שהוא מקבל בדירה בהנחה?
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
לא. היו גם דיונים כאלה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אם את מסתכלת בדירה בהנחה אז אני מבין שיש שם סכום משמעותי, אבל אתם לא מדברים על דירה בהנחה.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
היו כל מיני שיחות, אבל בשביל זה צריך לראות רגע האם - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אבל מה זה בשביל זה? כל פעם אתם הולכים, עושים איתנו, עוד רגע, שבוע הבא נבוא, כאילו זה איזה פרסומת שהלכו לאסוף מה יהיה המוצר. כל פעם הולכים חוזרים, הולכים חוזרים, אנחנו בפעם הבאה נביא את זה.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
אמרנו שצריך את האוצר, לעניין הזה צריך תקציב.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אולי לא הובנו, חברי הכנסת, מההתחלה, אנחנו רוצים להצביע על החוק הזה. אגב משרד השיכון, ייאמר לזכותו של השר, הוא אמר: אני איתכם עד הסוף, מה שחברי הכנסת רוצים, אני הולך איתכם, גם אם בסופו של דבר משרד השיכון יצטרך קצת או הרבה להתגמש, הוא הולך איתנו. אמר את זה השר חיים כץ, לא פעם ולא פעמיים, יעידו על זה אנשי משרדו.
לכן אני אומר, אם אתם לא רוצים להתגמש לכיוון שלנו, יכול להיות שהפתרון יהיה שאנחנו נצביע על החוק הזה, וגם אם משרד האוצר יגיד שפתאום קפץ לו שזה תקציבי, אז יהיה אפשר להביא גם 50 חברי כנסת, קואליציה אופוזיציה, ללא שום בעיה, אנחנו יודעים להעביר את החוק הזה. אי אפשר שכל פעם תזרקו אותנו לדיון הבא, שנייה עוד נתון כזה, עוד נתון כזה. חברים, אנחנו סיימנו, אנחנו רוצים להצביע. אנחנו רוצים לחזור לנוסח המקורי, נגמור את זה בדקה וחצי.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אני רק מחדד את מה שאמר חברי, זה אחד החוקים הראשונים שהגשנו ביום כינונה של הכנסת הנוכחית.
<< אורח >> יעל פרואקטור: << אורח >>
מה עוד שאין תקציב להצעה הזאת.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אנחנו התחננו עוד לגולדקנופ שיאריך את הוראת השעה, הוא לא האריך. ריבונו של עולם לאן עוד נחכה?
<< אורח >> דני גיגי: << אורח >>
כבוד היושב ראש, אני רוצה להגיד משהו, בבקשה. אני באמת מרגיש שעושים פה תהליך שהוא תהליך ממש רע, מקצצים את החוק, מקצצים לחוק הזה את הכנפיים מכל הכיוונים. המספרים שאתם מקבלים הם מספרים חלקיים, בסופו של דבר ההצעות במכלול שהם מביאים פה לשינויים של החוק מקזזים יותר מ-30% מהסך הכול הכללי של האנשים שיהיה להם את האופציה לקנות את הדירה ובסופו של דבר אנשים שבאמת קונים את הדירות זה רק 10% מהסך הכללי.
אז תחשבו שאתם מקזזים את רוב האנשים שבכלל הייתה להם אופציה לקנות את הדירה הזאת. אתם עושים שיטת סלמי לחסל את החוק, זאת השיטה שאתם עושים. אז תגידו את זה לחברי הכנסת ותגידו את האמת, אתם נגד החוק ואתם פשוט מנסים לחתוך עוד ועוד ועוד.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
דני, אנחנו חייבים את ההקראה.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
שאלה, האם קיימת אצלכם רשימה אחת מצרפית של הממתינים או שיש רשימה לכל גודל דירה?
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
זה מה שבאתי להסביר מקודם. בכל עיר יש 12 רשימות שונות של ממתינים. תור ממתינים בנוי ממטריצה של קומות וחדרים, יש קומת קרקע, ראשונה, שנייה, שלישית ומעלה, ושניים, שלושה וארבעה חדרים, זאת אומרת זה שלוש על ארבע, ואז יש 12 אנשים בכל עיר שאומרים אני ראשון בתור, אבל זה תור נפרד.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
כולם צודקים וכל אחד זה התור שלו.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
בדיוק. לכן כשאתה אומר לקחת את הדירה של ארבעה חדרים ולעשות עם השלושה, בעצם אנחנו פוגעים בממתין הראשון של התור לארבעה חדרים, כי מנעתי את זה ממנו. זו הדקות הזו של פגיעה בתור הממתינים.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
חשבתם להציע איזה שהיא מדרגת אמצע?
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
אתה הרגע הצעת את זה, צריכים לחשוב על זה.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
לא, חשבתי אולי גם אתם רוצים להציע לנו.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אני מוכן לסכם איתכם דבר אחד, אני רואה שלחשוב זה לוקח זמן, כי אתם לוקחים את העסק ברצינות.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
הגשתי להם הצעה שאתם אוהבים אותה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אולי שיפסיקו לחשוב ואנחנו נתחיל לחוקק, כי עשינו את הכול כבר, עזוב, אל תחשבו. כל פעם חשיבה לוקח לנו עוד דיון ועוד כמה ימים. הצעה חברית.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
רק חשוב להגיד שאנחנו באים מוכנים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אמרתי שאתה לא בא מוכן?
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
אנחנו נשאלים שאלות.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אתה אומר: אנחנו באים מוכנים ואתם יצירתיים.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
בסוף עולות פה שאלות של שוויון ואנחנו מבינים אותן, אבל צריך להבין שהפתרון, ואנחנו אמרנו את זה מלכתחילה לאורך כל השיחות שהיו לנו, כי בסוף כולנו מבינים שצריך לאזן פה בין שתי אוכלוסיות, בניגוד לחוק המקורי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נעשה רגע חילופין, אבל לפני זה, אני שכחתי להגיד בדברי הפתיחה, חבר הכנסת מיכאל ביטון אתמול חיתן את הבן שלו עם נעם, אנחנו נאחל לו מזל טוב, בריאות, אריכות ימים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
הוא כבר בכנסת, לפי דעתי, אמור להגיע היום.
(היו"ר אליהו רביבו)
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
בואו נמשיך. אנחנו, כפי שאמרו חבריי, היינו מאוד מאוד גמישים, אנחנו נכונים ומעוניינים להתקדם כדי לסיים את ההליך, לא בדיונים לשם הדיון. אני חושב שהצעתי הצעה מאוד מאוד פרגמטית שגם מקפלת ומסבירה לכם שבאופן מעשי כל הצעה אחרת אומרת ששוללים את הזכות של 2,600 ומשהו זכאים מלממש את זכותם. פשוט ככה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אדוני, יש לי הצעה מעשית לעכשיו, זו הזדמנות בלתי חוזרת. אתה יושב כיושב ראש, בוא נצביע על החוק המקורי ונגמור את הסיפור.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
לא, אני חושב שהם מגיעים נכונים ומעוניינים ולא פחות חשוב מזה, הם גם קיבלו את הצעתי והם לא אומרים לא.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
ונכניס כל מיני דברים בהסתייגויות.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
אם תוכלו לחדד, בהמשך להצעה של חבר הכנסת רביבו, בסופו של דבר אם מישהו גר בעודף דיור, לצורך העניין הוא גר בארבעה חדרים ויש לו זכאות לשלושה חדרים, אז באופן תיאורטי אם אתם מעבירים אותו לדירת שלושה חדרים, והוא נמצא בדירה שהוא זכאי לה, לא הצלחתי להבין - - -
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
הראשון שימתין בתור כרגע לדירה ריקה בעיר - - -
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
אז ארבעה חדרים, יקבל - - -
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
שחררתי דירה בתור של ארבעה, אבל מי שהיה ראשון בתור של שלושה פגעתי בו.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
אבל גם מבחינת הזכאות שלו זה יותר מדויק, הוא זכאי לשלושה חדרים. עושים כאן איזה שהוא תיקון שבאופן תיאורטי אולי היה נכון לעשות אותו באופן רוחבי, אבל אני לא עד הסוף הבנתי את האמירה של הפגיעה בתור.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
יש לי הצעה, שהיא לא לכם, היא לחבריי השותפים, אם הם יגידו כן נגיש אותה. אני רוצה להציע שבמקרה של עודף דיור הטולרנס בין הזכאות לעודף ייחשב כמענק ל-X שנים שבמידה שיממשו את הנכס באותן שנים ישלמו את ההפרש לפי יחס המחיר הריאלי ביום הרכישה, ואם לא מימשו אזי זה חלק מאותה מקשה של נכס.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
בעצם ההפרש ישומש כמענק.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
כמענק מותנה, יש תנאי מתלה בהערת אזהרה שב-X שנים. אני אתן דוגמה מספרית ואם שותפיי מראש לא שללו את זה אז אני רוצה שגם אתם תתחילו להקשיב.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
דירה אחת.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תמיד מדובר בדירה אחת. עזבו איחוד. דיברנו גם בדיון הקודם וגם היום, עוד לפני שהם באו, שמדובר בדירה אחת.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
על השתיים אנחנו נדבר, אבל לא עכשיו.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
ברור, אבל אם אני אתעכב עכשיו על סעיף שתי הדירות אני אפסיד את המטרה פה. אני אומר כזה דבר, דירה של שלום עם חמישה חדרים כשהוא זכאי לשני חדרים, שני חדרים במיליון, החמישה חדרים ב-1.8 מיליון. אומרים על ה-800 אין הנחה, אנחנו אומרים שהוא קיבל את זה בהיותו זכאי, אתם לא יכולים לחתוך את הדירה, הצעתי לפני שהגעת, ינון - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אי אפשר בכלל לרכוש את הדירה כי היא מעל הזכות.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
נתתי לצורך המספר, עזבו עכשיו במיצוי, שנבין. לפני שהגעת הצעתי שיבואו ויגידו לבן אדם: היום אתה זכאי לשניים, תנו לו שניים, הם אמרו לא, זה פוגע בתהליך, למה? זה עוקף אחרים, עכשיו הגיעה הצעתי ואני אומר: אתה זכאי היום לחלק של המיליון, 800 אתה לא זכאי, אתה תיהנה מהם אבל כהלוואה מותנית, זה נרשם לך כהערת אזהרה. אם בפרק זמן של פחות מ-X שנים מימשת את הנכס ומכרת אותו, הזכאי או היורשים שלו, אזי הוא ישלם את ההפרש לפי הערך הריאלי שהיה ביום הרכישה, בטולרנס, בהפרש של ה-800.
אם לא מימשו באותן שנים, זה אומר שהם לא ניסו לעשות סיבוב על המדינה, זה אומר שבאמת זה היה צורך שלהם, זה אומר שעדיין זה היה בשימוש, כי יש משפחות שאולי הילדים כבר לא גרים בבית, אבל מגיעים להתארח לא מעט, אז מה נגיד, אל תבואו? זה עדיין חלק משגרת החיים. לכן זה יהיה מבחן מציאות ורצינות באמת למימוש ריאלי.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כמו שאתה לא יכול למכור את הדירה ב'דירה בהנחה' כשאתה קונה.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
זה כבר קיים היום ביחס - - -
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
לא, אני מדבר על הטולרנס.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
בחוק הנוכחי, בחוק שעבר קריאה ראשונה, אין הגבלה על עודף דיור והמענק הוא מותנה. בפועל מה שאתה מציע זה מה שקיים היום.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
לא, היום הוא אומר לך כשאתה בא לממש, יש הפרדה ברורה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
בהצעה שלהם.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
מה אתה אומר?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מובן, אבל אני רוצה להגיד גם משהו לטובת הצד השני שהוא משרד השיכון. זה שהוא ישלם את ה-800, בסדר, אז הוא לא הפסיד ולא הרוויח. אם אני אתן לו על הערך של עכשיו, שזה יותר, שהוא ישלם את הערך של עכשיו עם ריבית והצמדה שלה, אז אנחנו יודעים שהוא לא בא לעשות גם קומבינה על המדינה. כלומר אתה אומר בוא נסתכל מה הערך שהיה אז בשעת הרכישה - - -
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
לא, מימוש הרכישה, לא מתן ההטבה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
איזה מימוש הרכישה? האחרונה, שעכשיו הוא מכר את זה? זה מכירה, זה לא רכישה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
לא, הוא מימש את זכותו בשנת 2027, 800 נרשם כהערת אזהרה, בשנת 2036 הוא בא למכור.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
הוא לא יכול היה למכור לפי שיטתך עד 2037 לצורך העניין.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
נכון.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
הוא ב-2036 מכר.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
נכון. אומרים לו, תשלם עכשיו את ההפרש שהיה, 800 צמוד.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא, אני אומר לא 800. ואם הדירה היום שווה 4 מיליון?
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אגב זה לא 800, זה לא נכון 800, מכיוון שהוא על ה-800 שילם, רק בהנחה. בפועל כשהוא מימש את זכותו הוא שילם 500 מה-800. השאלה היא 300.
<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>
אני רוצה לעצור ולהגיד לך משהו, אלי, זה החוק שהכי חשוב לי, אבל אני עולה עכשיו רגע למעלה כי פינדרוס עכשיו אמר שצריך לירות לי ברגליים.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
חס וחלילה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אין דבר כזה, אין שפה כזאת. אני מגנה, לא שמעתי, אני אומר את האמת, אני לא שמעתי את מה שהיא אומרת עכשיו, אבל זו שפה שלא אמורה להיות, לא פה ולא בשום מקום אחר.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
בהמשך לדבריך, חד משמעית, ברשותכם, חברותיי וחבריי - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
קשה לי להאמין שהדבר נאמר, ואם זה לא נאמר אני מצפה שיבואו להתנצל פה. אני לא מאמין שיש דבר כזה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אני משוכנע בכל מאודי שזאת ידיעה שקרית, אין צל של ספק שאין מקום לכאלה התבטאויות בשום סיבה ובשום תירוץ, במידה שאכן נאמרה כזאת איוולת אני דוחה אותה בשאט נפש ומקיא עליה וממנה וממי שאמר אותה אם אמר. במידה שלא, מי שהלעיז והוציא דיבתו רעה של חבר כנסת כאן בבית ואמר, באותו מקום, באותו אולם, באותו מיקרופון, מצופה שישוב, יתנצל וינצור את לשונו.
אני מבקש לחזור להמשך הדיון. מה שאני אומר, ינון, כשזה 1.8 מיליון, יש מיליון בהנחה ויש 800 שלא בהנחה, אנחנו רוצים אותם בהנחה. הטולרנס הוא לגבי החלק של ה-800 שהוא נכלל בהנחה. זאת אומרת אם היה 800 ערך ריאלי, בהנחה הוא מימש ב-500, 300 הוא לא שילם, ה-300 נרשמים לו בהערת אזהרה. אותה מדרגה שאנחנו נקבע בינינו בהסכמה למימוש, נאמר קבענו שמונה שנים והוא בא אחרי שש שנים ומימש, הוא ישלם את ה-300 צמוד מדד, לא ריאלי ערך שוק, כי לא באים להעניש אותו, צמוד מדד. עבר את אותה מדרגה, יכול למכור, זה הובלע לו כמעין מענק, למה? כי הוא לא עשה את זה במחשבה מזימתית.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
הבנתי.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אם אתה תגיד כן –
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אין בעיה, אני יכול להגיד כן על זה, רק אני צריך לקחת איתי יועץ מס שיעשה לי את כל הזה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
זה פשוט.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא, יש גם הומור לפעמים.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
רק שאלת הבהרה, כדי להבין. אתה אמרת שישלמו 500 מתוך ה-800.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
סתם, לצורך המספר.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
סתם, לדוגמה. אבל בשביל שהוא ישלם חלק ולא את הכול, זאת אומרת שההנחה חלה גם עד הסכום הזה של חמשת החדרים.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
ברור, מה השאלה בכלל. זה ברור, זה אובייס.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
בסעיף קטן (ה), שזה הסעיף הבא שאנחנו צריכים להקריא, אומר - - -
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
מה עם הדירות שמיועדות לנכים?
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
חברים, להבדיל מאיתנו, שאנחנו בשליחות באמת מאמינים כאילו שמדובר בבתים של ההורים והסבים שלנו, אתם באמת זקוקים לזה, כי אתם הנהנים מה שנקרא. כל דיבור ביניכם והתפרצות מעכבת אותנו לחתור איתם למצב שבו אנחנו מצביעים בהסכמה. לכן הערות ביניים בחוץ, בקשות בחוץ, בסדר?
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
רק הבהרה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אתם צודקים לחלוטין, אבל הזמן הזה שנגזל מתאים למי שלא רוצה לקדם את החקיקה ולא לכם.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אני אומר שסעיף קטן (ה) שקיים בנוכח שלפניכם, הנוכח שעבר קריאה ראשונה, מדבר על כך שהמענק המותנה יהפוך למענק כעבור חמש שנים ממועד חתימת החוזה לרכישת הדירה, ובלבד שבתקופה האמורה הייתה הדירה בשימושו של הזכאי או של יורשו אם נפטר הזכאי.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
זה סעיף שאני ניסחתי, אתה צודק, הוא לא מתכוון למה שאמרתי הרגע, מסיבה אחת פשוטה, הם יצרו פה חלוקה ואני מבקש להכניס את זה לתוך החלוקה כדי שיכירו ב-100% הקיים ולא יגידו אנחנו מייצרים לך דיפרנציאציה בין מה שאתה היום זכאי לבין מה שהיית זכאי אז בגודל הדירה ובטולרנס של השווי בהפרש החדרים.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
הוא בעצם יוצר איזה שהוא מנגנון ריכוך. הבנו את הרעיון, זה בעצם מנגנון ריכוך לעודף דיור.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אני אומר לך בכנות רבה, אני הצעתי פה הצעה, אני לא האמנתי שינון יהיה כל כך מכיל ויגיד שהוא מוכן לנסות לקדם את זה.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
אני אגיד רק שאנחנו צריכים לבחון את זה תפעולית.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
איך גם את זה? תפעולית זה פשוט, יש שמאות, משווים אותה אקוויוולנטית לזכאות הנוכחית וקובעים שזה הטולרנס שבגינו – מכיוון שיש שמאות אז היא כבר מקוימת בו ברגע שהיא ניתנה לשני הפרקים שלה, ואומרים, אדוני יילך ישלם את זה ואת זה הולך לרשום בטאבו כהערת אזהרה לטובתנו.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
כל זמן שהוא לא משלם בעצם לא ישוחרר - - -
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
בדיוק.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
הבנו את המנגנון.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
בהערת אזהרה, היא מוגבלת באותו זמן שאנחנו נקבע בינינו, שזה מופיע ב-(ה) כחמש שנים ונראה לי שזה זמן סביר.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
היושב ראש, לגבי החלק שהוא לא בעודף, המענק לא יהיה מותנה?
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
ודאי שהוא לא יהיה מותנה. ההתניה היא לחמש שנים, והיא עדיין. אני אסביר לכם מה הנפקא מינא, הם לא מסכימים להכיר בעודף הדיור כחלק ממענק. אני אומר בואו נכליל את זה כהתניה עודפת.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
וממילא יחול על זה ה - - - אז אתה מדבר רק על הכללת ההתניה שממילא חלה על כל ה - - -
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
מאה אחוז את צודקת, אבל זה מהותי, זה למעלה מ-30% זכאים, מדובר פה על 26,000 זכאים שחלק גדול מהם לעולם לא יוכלו לממש.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
אני לא מבינה מה הבעיה בחישוב, זה ממילא מה שאתם צריכים לעשות היום.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
הם לא רגילים להגיד כן ישר, גם על רעיונות שהם מכירים.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
ההתייחסות כאן היא לכל ה-1.8 מיליון באותו אופן.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
חבר'ה, אנחנו בסד זמנים צפוף מאוד, אין לנו שום ויכוח.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
כמה הערות. ביחס לדוגמה של ה-1.8 מיליון, בסוף מעל רף ההנחה שבהצעת החוק הנוכחית עומדת על 1.4 מיליון, כל ה-400 הנוספים גם ככה הם במחיר מלא, ולכן יש פה השפעה על שווי הדירה מלכתחילה. עשינו פה סימולציה מהירה, אני לא עומד מאחוריה, כי זה היה תוך כדי, אנחנו צריכים לבדוק את זה, אבל דירות שהן סביב ה-1.1 מיליון ומעלה, ההצעה לא יכולה לעבוד עליהן, כי מלכתחילה היא לא רלוונטית כי החלק היחסי כבר בלי הנחה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אני מבין את מה שאדוני אומר. אדוני אומר, אם החלק היחסי של העודף משנה את הקידומת בין אותה מסגרת שזכאים לבין זאת שלא, השאלה היא מה עושים באותו חלק, זה מה שאתם אומרים, נכון?
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
כן, גם.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
ואני עניתי לך על זה, אני הבנתי היטב עוד לפני שהצעתי את ההצעה. מילא יש הרעה והחמרה אם מי שרק בגלל הטולרנס הנוכחי באותו עודף הופך להיות לא זכאי באותו חלק, ומילא כשזה ניתן לו לפני 40, 50, 60 שנה, הוא לא חשב על היום שבו הוא יממש את זה והוא לא חשב שתהיה את האפשרות הזאת של חוק רן כהן, לפיכך כל מה שמשנה את המדרגה רק באותו הפרש של גודל, הוא יהיה חלק מאותה התניה שמדורגת לאורך זמן למימוש. זאת אומרת שבן אדם קונה, משלם ורושם הערת אזהרה שהיא כפולה. איפה אתם יכולים לקבל כזאת הצעה?
בנאום הפתיחה שלי היום באתי והבהרתי שאני ער לעובדה שבבואי להציע את הצעת החוק הזאת אני שמתי שני אדנים מרכזיים מול עיניי, האחד, לסייע לזכאים לממש את זכותם בגלל כל הנסיבות שהרחבנו כבר בעבר בכל הנאומים והנימוקים, והשני, לדאוג למי שבלית ברירה זכאי היום ו/או יהיו זכאים בעתיד וחייבים לדאוג למלאי שהוא לא יתרוקן.
לכן אנחנו מציעים פה הצעה מאוד מאוד מאוזנת, מצד אחד אנחנו לא רוצים העברה בין-דורית, ואנחנו לא רוצים שאנשים יעשו עלינו סיבוב וייקנו איזה בית של הדודה או הדוד ויגידו: תמשיכי לגור ואני מוכר את זה יום אחרי. אבל מי שבשל נסיבות חייו או משפחה ברוכת ילדים קיבל דירה שבנסיבות העניין חייבת הייתה להיות גדולה ועם כל זה אנשים ישנו כפיות ושמונה בחדר לפעמים, והיום הדירה הפכה להיות גדולה למה שהם היום זכאים, אותו טולרנס יהיה בהתניה כפולה לאי מימוש מצדי אם זה מה שמשנה את מדרגת השווי שזה יהיה בהתניית שנים יותר ארוכה.
זאת אומרת אם נתנו בסעיף (ה) חמש שנים, פה אני אתן שמונה שנים. אי אפשר להרוג את האנשים, אי אפשר לחשוד בכשרים גם במנגנון כזה, ותמיד שמורה לבן אדם הזכות להגיד: תנו לי את החלק היחסי של המענק שהייתם אמורים להיטיב איתי אני אלך לקנות כבר ליד הבן שלי בירוחם או באשדוד.
אני מבקש שנתקדם, כי אנחנו מתפלפלים ומתפלפלים ואני מגיש לכם הצעות הכי מחבקות והכי נגישות, גם עם טעם. עם כל חוסר הצניעות, סליחה, גם בשום שכל מאחוריהם. אנחנו כאמור בסד זמנים צפוף, בואו נתקדם, כי אני לא רוצה להגיע למצב שינון משתמש בשוט שהוא כל כך רגיל וכבר אוהב אותו, ופשוט לחוקק.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
קודם כל אנחנו שותפים לקידום החוק, אבל בסוף עולות סוגיות שכאילו אפשר לא להתייחס אליהן, אבל זה צריך להיאמר.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אין בעיה, אז אני מציג גם את המגבלות ונותן לך מענה.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
בסוף מי שאמור לתפעל זה אלה אנחנו, אנחנו צריכים להבין את המשמעויות, ככל שצריך לעגן אותן בחקיקה בצורה מסוימת. אם אני צריך להקים מרשם או לא צריך להקים מרשם למעקב אחר הדבר הזה, זו שאלה שאני צריך לבדוק.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
יש שעון חול עם סימן מטרה לכל מימוש.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אדוני, גם אם תהיה הצעה מושלמת ונהדרת, קשה לנו מאוד להידרש עכשיו במקום ולהגיב, ואנחנו לא אומרים את זה כדי חלילה למשוך זמן. אני אומרת, ההצעה שאתה מציע, ייתכן שהיא הצעה טובה, אבל יש בה מורכבויות ואנחנו צריכים שהות לבחון את המורכבויות האלה, ודאי וודאי לראות נוסח. זה קשה לנו להגיד עכשיו כן, מעולה, בואו נרוץ.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אני לחלוטין מקבל את מה שאת אומרת, לחלוטין, ולפיכך יש כמה אפשרויות. האחת, אתם אומרים: מתאים בואו נראה נוסח. אני אשב איתם על נוסח לאחר הדיון, ישלחו אליכם, תחוו את דעתכם ועל הבסיס הזה אנחנו נצביע. אפשרות שנייה שאתם אומרים, יש לנו מגבלה טכנית איך ליישם את זה, אני מציע לכם את הפלטפורמה כאן הרגע, לא צריך לצאת מהחדר ולבדוק אותה, אני כבר אומר לכם שחלק מתהליך הרכישה עובר דרך רשם המשכונות ו/או טאבו, או כל מנגנון שאתם תקבעו אותו, אני לא מתנגד לו. אנחנו רוצים בטוחה שאת הנכס הזה לא יהיה אפשר לממש בפרק זמן קבוע לצורך הצהרת כוונת רצינות וטוהר המידות.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
המנגנון הזה קיים.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
בדיוק, הוא קיים. כשאתם שואלים איך עושים אותו, עושים אותו ברמת השלמת העסקה עובר דרך הרישום כמו במנגנון של דיור למשתכן. אתם אומרים, הצגתם פה משהו שלחלוטין אני לא יכול להתעלם ממנו, ולכן גם ינון לא דיבר על זה מילה, האם אותו מעבר במגורי יתר מה שנקרא משנה לנו את הסטטוס, אין בעיה, אתם צודקים, מקובל עלינו שניתן מנגנון היפרדות ארוך זמן, זאת אומרת יהיו שתי הערות אזהרה, אחת לסך העסקה הכוללת חמש שנים, ושנייה לעניין ההטבה העודפת לשמונה שנים. לאן עוד רוצים להגיע? שגם היורשים יהיו קשישים? אנחנו מציעים משהו שאין לכם מה לצאת להתייעץ עליו, אין פייר אינאף יותר ממנו.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
שוב, ההצעה שאתה מעלה כאן מעלה כל מיני שאלות, גם ביחס ל - - -
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תציפו לי אותן.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אני חושבת שהצפנו.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
אנחנו יכולים לנסות להציף עכשיו, אבל - - -
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אין בזה קלירנס מה שנקרא.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
לא, זה לא קלירנס, גם אנחנו לא ירדנו ובחנו את הכול עד הסוף. אבל הדברים שמעלים כרגע, גם נושא של שוויון, גם נושא של התפעול וגם הנושא של השמירה על הזכויות, לדייק את הנוסחה. יש פה כמה סוגיות, אנחנו צריכים לשבת וממש לפרוט את זה.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אנחנו אמנם טובים בעבודה שלנו, אבל קשה לנו על המקום להגיד כן, לא, חותמים, לא חותמים.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
הבנתי. יש לי הצעה לינון ולייעוץ המשפטי, תגידו כן, אנחנו שמים אותה כעובדה מוגמרת. אני רוצה להציע הצעה, בכל מקרה הדיון הבא, בלי נדר, אנחנו מצביעים. על מה? תלוי בהם, או על הצעתי זו בכפוף לעיגון וניסוח משפטי ובחינת המנגנון שלהם, ונלבן את זה לפני הדיון, אין לי בעיה, בחפץ לב, או על הסעיף המקורי כפי החוק. פשוט, קצר, קל ולעניין. מקובל עליך?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אני אומר לך את האמת, אני מסכים עם ההצעה, אני מקווה רק שקרויזר מסכים איתה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
יש לי יותר מתחושת בטן שקרויזר מסכים איתה. היו לי איתו שיחות בעניין.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אני ואתה מסכימים שאנחנו עם קרויזר בעניין הזה ודוחפים לעניין הזה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אני רק מזכיר שמעבר לסוגיה של עודף דיור יש את כל הסוגיות שהצגתי בתחילת הדיון.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
בשביל זה אני רוצה למצות את הסוגיה כאן ולהמשיך הלאה. דווקא בגלל זה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
זו סוגיה אחת מתוך חמש סוגיות בהקשרים האלה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
מאה אחוז אתה צודק, אבל אם אני לא אכניס את זה למסגרת הזאת אני לא יכול לעבור הלאה לשאר הסעיפים. אז אני מסכם איתכם, גברתי ואדוני, שאתם יושבים על ניסוח ברוח הצעתי ואנחנו נלבן את זה ונטייב את זה ונשלח להם את זה קודם הדיון הבא, כי אנחנו נצביע בכל מקרה, או על זה בהסכמה, או על מה שאנחנו מביעים ללא הסכמה.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
זה בדיוק מה שרציתי לבקש, אם תוכלו להעביר אלינו נוסח ואנחנו נוכל לבחון אותה בצורה מקצועית.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
חד משמעית, זה מה שהבהרתי קודם, אין לי שום כוונה לעשות דברים חד צדדי כשיש לי פרטנרים הגונים מולי. זוהי גישתי תמיד.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
אנחנו נראה איך זה עולה בקנה אחד - - -
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
ואם אפשר גם שזה יישלח ושיאפשר לנו שהות שמאפשרת לנו באמת לבחון את זה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אני מתחייב בפנייך, כבר רשמתי לעצמי, לפחות שעה וחצי לפני הדיון תקבלו את זה. אמר ינון שצריך קצת הלצה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
נשלח למשרד המשפטים באותו פרק זמן שאנחנו קיבלנו את ההצעה שלהם לדיון הקודם.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
לא ביקשנו שתתחייבו על ההצעה - - -
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אוקיי, חברים, מקובל. ברוח האווירה החיובית הזאת נעבור לשאר הסעיפים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
רק בנושא הזה, העלה לי פה היהודי היקר, לגבי דירות נ"ר. שם הדירות האלה כבר מוכנות לאנשים עם מוגבלויות, שם אתה לא יכול לשחק, זה יותר, זה פחות, ללכת לשפץ דירה אחרת, בן אדם השקיע שם את הכול, גם אם היום מגיע לו פחות, לא יודע כמה דירות נ"ר, אבל כל דירות נ"ר לא אמורות להיות בכלל ב - - -
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
שוב, ומבלי לרדת לאותן דקויות, אבל אם הוא לא מוכר את הדירה אז לא קמה הבעיה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא, קמה הבעיה, כי יכול להיות שאתה תגיד לו שמגיעה לו הנחה רק עד גבול מסוים. פה אדם שכבר נמצא במקום הזה שהוא עם נכות והוא מוגבל, הוא גם עשה שינויים בבית בגלל המוגבלות שלו, אנחנו יודעים, צריך פתח מסוים, צריך שירותים כאלה, אז אי אפשר היום להגיד לו שההנחה שלו הגיעה לצורך העניין רק על 700,000.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
אתה אומר באופן כללי על כל החוק?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
על כל החוק בדירות נ"ר, צריך לבדוק את העניין הזה.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
אבל זה יש היום.
<< אורח >> צבי נוסבוים: << אורח >>
יש התייחסות שגובה ההגבלה של המענק היא לא 1.1 מיליון, היא 1.4 מיליון.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
צריך לבדוק את זה. כמו שאמרנו שבדירות השניות אני חושב שצריך להעלות את המחיר, בגלל שמה שהיה אז זה לא מה שהיום, דיברנו על זה.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
הצענו בגלל זה לשנות, יש איזה שהיא נוסחה ובאופן יחסי - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אבל צריך לראות שגם אצלם לא נפגעים. בסופו של דבר אם אנחנו מדברים על אוכלוסייה חלשה, זה הדיור הציבורי והאוכלוסייה העוד יותר חלשה בדיור הציבורי, זה אותם אלה שיש להם נכות, אותם אלה שחיים שם וכל תזוזה בבית אצלם הייתה מחושבנת, על כל פיפס האם לעשות עוד דלת וכך וכך סנטימטר או את השירותים, או את המקלחת, ואחרי שהם השקיעו שם אי אפשר להגיד להם ללכת למקום קצת יותר קטן כי עכשיו אתה בודד או רק זוג. צריך לתת את הדעת על זה כדי שהם לא יצטרכו להוסיף עוד כסף בשביל זה.
<< דובר >> היו"ר אליהו רביבו: << דובר >>
ברשותך, חברי, למען הרחבת המושגים, מושגי היסוד למי שלא חשוף, לא כולם בעלי מקצוע, דירת נ"ר היא דירת נכסי רכישה של משרד השיכון, מדובר במנגנון רכישה לטובת זכאים שהם מוגבלי ניידות מעוטי יכולת שמשרד השיכון רוכש בעבורם, אבל לא להם, את הדירה, הם יעשו שימוש ועדיין הדירה היא בחזקת ובבעלות משרד השיכון.
אנחנו מדברים פה על כל מיני ביטויים, מבלי שאנחנו מבארים על מה מדובר. הואיל ומדובר במנגנון חריג בכל המבנה שלו ובהסתכלות שלו ובמימון שלו ובזכאים שלו, אני חושב שהוא אמור להיות מופרד ממנגנון מימוש הרכישה שעליו אנחנו עובדים כרגע.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
ייאמר שעד היום וגם בהצעת החוק שהוגשה על ידי חברי הכנסת שהציעו, לא הייתה הפרדה, אלא גובה ההנחה היה שונה, זאת אומרת אותו מנגנון בדיוק, אבל - - -
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
שיעור ההנחה היה גבוה יותר.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
לא שיעור ההנחה, תקרת השווי שממנה נגזרת ההנחה הייתה שונה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
זה אותו דבר. אם אני מכיר בשווי נמוך יותר או תקרת הנחה בהיקף גבוה יותר אז אני מגיע לאותה תוצאה.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
טופ ההנחה שלו היה גבוה יותר.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
בדרך כלל מי שהיה נכה מוגבל חסר יכולת לפני 20 שנה, היום הוא לא יותר בריא, יותר עשיר ויותר עצמאי. השנים לא מיטיבות איתו בדרך כלל, אבל בכל מקרה זה מנגנון אחר, נפרד, לא בסל הזה ונכון יהיה להפריד אותו. אני מצטער שככה קטעתי אותך, גם בדיון הקודם וגם בזה שלפניו דיברו על דירת נ"ר כשכל מי שלא זכאי לו בדרך כלל לא מכיר את הביטוי.
<< אורח >> שמעון טויטו: << אורח >>
אבל תינתן לנו אפשרות לרכוש את דירת הנ"ר.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
כן, תינתן אפשרות, צריך לבנות לה מנגנון שהוא תואם.
<< אורח >> שמעון טויטו: << אורח >>
רק לקחת בחשבון שלנכים גם לא מאשרים משכנתא, בגלל שההכנסות שלהם זה רק מקצבה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
למי שלא נותנים משכנתא וההכנסה שלו היא הכנסת קצבה ובחלוף השנים הוא לא יותר עצמאי ולא יותר מכניס ולא יותר בריא ולא יותר צעיר, אני שואל למה יש לו בהילות לרכוש את הנכס, הואיל וכבר רכשו אותה עבורו ופרט לעובדה שזה לא רשום על שמו אין שום הבדל בין זה שזה שלו ללא שלו. ההבדל היחיד הוא שעד ה-120 שלו ממשיכי דרכו יוכלו ליהנות מזה כיורשים, ואם הם בעלי עניין ועד כדי כך חפצים הם יצטרכו למצוא - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
כדאי לעצור פה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
בדיוק. אני לא מבין, מראש אנחנו לא במנגנון הזה. ברשותך, אדוני, בוא נעבור לסעיף הבא.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אנחנו צריכים לסיים את ההקראה של סעיף 3. הקראנו את (ג) ו-(ד).
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
עוד שאלה אחת, אדוני. המילים 'זכאי המתגורר עם ילד אחד שלו או זכאי המתגורר עם שני ילדים או יותר' יש פה, להערכתי, איזה שהיא בעיה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
קונפליקט, את אומרת, סתירה.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
יש פה שתי בעיות. א', יש פה סתירה, אבל ב', לדעתי זה פגם, אני לא חושבת שאם זה ילד של בן זוגו שלא אומץ פורמלית אז זה לא יחול, זה נראה לי אבסורד. וגם אם זה נכד שלו שגר, כי יש סיפורים כאלה, אז זה נראה לי תמוה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אני לא מקבל את זה, גברתי. על עניין הנכד.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
אם מי שגדל איתו זה הנכד.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
חבר'ה, אני מנסה להוציא ערמונים מהאש.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אם היית אומרת לי שהנכד למשל יתום מאבא ואמא, יש פה היגיון.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
אמרתי, לא אומץ פורמלית מאיזה שהיא סיבה.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אם הוא יתום, מאבא ואמא וזה אבא ואמא שלו, או אמא שלמשל נמצאת או אבא במוסד נפשי, יש בזה משהו.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
בדיוק, זה לא צריך להיות יתום - - -
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
בדרך כלל יש אפוטרופוס.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
גברתי היקרה, אני לא מסכים לכלות זמן, יש לי עוד 25 דקות דיון. כל הסמוכים על שולחנו באופן פורמלי, זאת אומרת, כפי שינון אמר, זה הכי בסיסי בעולם, בן אדם שאין לו חלופת מגורים כי אין לו הורים, או שההורים שלו מאושפזים באופן כרוני וידוע מקדמת דנן, גם ברשויות, לא ביום בקשת מימוש הרכישה, שזה מקום מגוריו, לא באותו יום שרצו לרכוש גם העבירו אותו בתעודת הזהות, בוודאי שהוא חלק בלתי נפרד מהסל. על זה אין עוררין. אבל לבוא ולהגיד שנייה, רק רגע, איפה הנכדים? בוא, תביא מזוודה עכשיו, בשביל לממש. לא יכול להיות.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
אדוני, בוודאי לכך הכוונה. מה שצריך לשנות בנוסח - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אדוני, אני מתנצל שאני חייב לזוז, אני חייב לעלות למעלה, לפגוש את נעמה לזימי למעלה.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
אדוני, כדי שזה יגיד מה שאדוני רוצה, שזה גם מה שאני רוצה, פשוט צריך לשנות את הניסוח, כי ילד אחד שלו, זה גם לא תואם את שורה מתחת, אבל זה גם לא ברור, זה צריך להיות סמוך על שולחנו.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
יש בשורה אחת מתחת הבהרה. ברשותך, אנחנו רוצים להמשיך.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
נמשיך להקריא את סעיף 3.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
אני בסעיף קטן (ה), זה הוראות משלימות לעניין המענק שעליו מדבר סעיף 3.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
חמש או עשר? מה הקראתם?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
(ד) לא מדבר על חמש או עשר.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
כשדיברנו על השנים אמרו שזה מופיע באחד הסעיפים הבאים, חמש שנים, ואז אני דיברתי על אותו מנגנון.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
(ה) המענק המותנה יהפוך למענק כעבור חמש שנים ממועד חתימת החוזה לרכישת הדירה, ובלבד שבתקופה האמורה הייתה הדירה בשימושו של הזכאי, או של יורשו אם נפטר הזכאי; בסעיף קטן זה "שימוש" – כל אחד מאלה:
(1) מגורים של הזכאי או של יורשו בדירה שנרכשה לפי הוראות חוק זה;
(2) מגורים של הזכאי או של יורשו בדירה אחרת שרכש הזכאי או יורשה, לפי העניין, בכספים שקיבל ממכירת הדירה שרכש לפי הוראות חוק זה;
(3) מעבר של הזכאי לשם מגורים במוסד סיעודי;
(4) שימושים אחרים שקבע השר.
(ו) לא התקיימו בזכאי או ביורשו התנאים המפורטים בסעיף קטן (ה), יחזיר הזכאי או יורשו את המענק המותנה בהתאם לכללים שקבע השר.
(ז) המדינה זכאית לרשום, בכל רישום המתנהל לפי דין, בספרי רשות מקרקעי ישראל או אצל כל גוף אחר שבו מתנהל רישום של הזכויות בדירה, לפי העניין, משכנתה, משכון או הערת אזהרה, בשל המענק המותנה.
(ח) השר רשאי לקבוע כללים בדבר חישוב הפחתה מהמחיר הבסיסי בשל דמי מפתח ששילם הזכאי בעד מגוריו בדירה הציבורית או בשל שיפוצים שביצע הזכאי על חשבונו בדירה הציבורית.
(ט) השר, באישור הוועדה, יקבע תחומים של אזורי עדיפות לאומית לעניין סעיף זה, בהתאם לאמות מידע שיקבע; כל עוד לא קבע השר אזורי עדיפות לאומית כאמור, יראו אזורי עדיפות לאומית שנקבעו בהחלטת הממשלה מס' 561 מיום א' בסיוון התשפ"ג (21 במאי 2023) כנוסחה ביום תחילתו של חוק זה כאזורי עדיפות לאומית שקבע השר לפי סעיף קטן זה.
וכמובן אם יש שינוי בהקשרים של עדיפות לאומית, אז יצטרך - - -
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
ובוודאי שהיו מאז המון שינויים בהחלטות עדיפות לאומית וכנראה זה יצטרך ללכת לפי ההחלטה האחרונה.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
הסעיפים האלה מתייחסים למתי המענק המותנה, שעליו דיברנו ושאני מזכירה שעוד לא התקבלה החלטה מה הוא בדיוק יהיה ולפי איזה קריטריונים, אבל ברגע שהוועדה תקבע מה הם הקריטריונים ומה יהיה שיעור המענק, אז הסעיף הזה אומר שהמענק הזה הוא מותנה. ובשביל לראות שבאמת לא יום אחרי הרכישה הזכאי מוכר את הדירה או משתמש בזה לא לתכלית שלכאורה לשמה ניתנה ההנחה וכו', אז קובעים שבמשך חמש שנים הדירה צריכה להיות אצלו ואז המענק המותנה הופך למענק קבוע.
זה בגדול. אני אגיד שיש רשימה של מצבים שבהם יראו את השימוש בדירה כשימוש וזה שימוש מותר בחמש השנים. יש כאן הוראה שמאפשרת לשר לקבוע שימושים נוספים. באופן כללי יש כאן כל מיני סעיפים שנותנים לשר סמכות לקבוע כללים, להבנתי לא נקבעו כללים כאלה, לא נקבעו תקנות בהקשרים האלה. אולי נקבעו הנחיות, אבל לא נקבעו תקנות וזה גם משהו שצריך לשים לב אליו, שבסופו של דבר יש כאן כל מיני סעיפי סמכות שלא יצקו להם תוכן. זה בגדול.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
יש איזה שהיא מניעה שאנחנו ניצוק תוכן תוך כדי החקיקה?
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
קודם כל זו לא סמכות חובה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אני מדבר מעבר לתקנות.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אני רק רוצה להגיד שלהבנתי זו לא סמכות חובה, זה פשוט כדי להרחיב את השימושים, זאת אומרת זה לא משהו שלא מאפשר להפעיל את החוק.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אוה, זה החשש שלי, אבל אני מודה שגם שטחים אפורים - - -
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אז שימושים אחרים, זה לא מפריע לך לקיים את החוק, זה רק מאפשר לשר להרחיב אם הוא רוצה, אבל זה לא תוקע לך את היכולת ליישם את החוק.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אני מזכיר שלגבי סעיף קטן (ט) שמדבר על קביעה של תחומים של אזורי עדיפות לאומית, אם מקבלים את ההצעה שהוצגה פה שהקריטריונים יהיו לפי הקריטריונים של סיוע בשכר דירה, אז אין משמעות לאזורי עדיפות לאומית והסעיף הקטן הזה לא יהיה רלוונטי.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אני מקבל את זה לחלוטין, אני גם חושב שזה נכון שהמדד ההשוואתי יהיה בהתאם לגובה מענק סיוע לשכר דירה.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
לא, המדרוג.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
המדרוג בהתאם למה שאנחנו מכירים כמענק לסיוע לשכר דירה ולא לפי עדיפות לאומית.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
לא, החידוד פה הוא שהנושא הגיאוגרפי נכנס מלכתחילה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
הוא נכנס הפוך מלכתחילה. בהצעה שלכם הוא נכנס הפוך, זה אומר שתהיה הנחה יותר גבוהה.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
ואז צריך את זה כבר פה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
בהצעה הזאת יש הנחה יותר גבוהה לאזורי עדיפות לאומית, בהצעה השנייה, נקרא לה, ההנחה היותר גבוהה תהיה באזורי הביקוש, אם אני מבין נכון. שזה הפוך בדיוק.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
בדרך כלל יש אקוויוולנטיות, כי בדרך כלל אזורי עדיפות לאומית אלה גם אזורים עם פחות - - -
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
אפשר שמחירי הדירות יותר נמוכים.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
מחירי הדירות פחות גבוהים, יותר נמוכים, ופחות מבוקשים. זה בדרך כלל מטריצה אחת שעוברת אחת דרך השנייה.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
פה זה כאילו מעין תמריץ לרכוש באזורי עדיפות לאומית. אפשר להמשיך עם התמריץ הזה, אם הוא חשוב, אבל בסוף, זה נכנס לתוך הניסוח בצורה הופכית.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
זו ההצעה שדובר עליה שמשרד השיכון הציג בדיון הקודם, שבגלל שהקריטריונים שקבועים היום בחוק, שהם ותק, נכות, עדיפות לאומית, גודל משפחה, הם אומרים: אנחנו שמים אותם בצד רגע ואנחנו הולכים לפי הקריטריונים של מדרוג של שכר הדירה. בקריטריונים של המדרוג של שכר דירה, כפי שהם הוצגו, אין את העניין של הוותק בכלל, לא רלוונטי אם בן אדם נמצא שם 30 שנה. זאת ההצעה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
לא הבנתי. אתם יכולים להוסיף נדבך נוסף, אתם לא יכולים לגרוס את הנדבכים הקודמים.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
לא גרסנו.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
השאלה איך מוכרים את ההנחה.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
נכון. ההצעה שעלתה, ושאותה הסברנו, זה שבמנגנון של החוק הקיים יש כל מיני סעיפים שמגבשים בסוף את ההנחה, אנחנו אמרנו במקום משהו מסובך ניקח מנגנון קיים שיודע לבטא את מצבו הסוציאלי ואת המיקום הגיאוגרפי - - -
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אז אני רוצה להציע לך הצעה.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
רק להשלים, אם אפשר.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
לא, הבנתי אתכם, אני מציע לכם הצעה, או זה או זה, המיטיב מביניהם.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
למה לערבב?
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אז למה אתם הכנסתם? למה אתם גרסתם את ה - - -
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
לא, זה כבר דיון שני שאנחנו דנים בהצעה מסוימת. אמרנו בסוף שהייתה הצעה שאנחנו חשבנו שהיא רנדומלית, היא לא נכונה, היא לא מחקה את המצב הכלכלי של הבן אדם ואת הצורך שלו בהנחה. הצענו מודל חלופי שהתחלנו גם לדון בה, ולכן אמר כרגע גלעד שלאור המנגנון החלופי שהצענו אין היגיון בסעיף הזה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אם מקבלים את המנגנון הזה.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
אבל המנגנון הזה לא התקבל.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אמרנו אם.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
מה המנגנון החלופי?
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
היום כל דייר בדיור הציבורי נבחן אחת לשנתיים ונקבעת לו ההנחה מהמחיר המלא של השומה של השכירות. בתוך המנגנון הזה יש את ההכנסות שלו מקצבאות, דבר שמבטא את ההכנסות שלו, יש את המצב הרפואי שלו, יש את המצב המשפחתי שלו ואת המיקום הגיאוגרפי של הדירה. כל זה ביחד, יש נוסחה שמשקללת בסוף לכמה הנחה אתה מקבל. לצורך העניין, 30% הנחה, מחיר הדירה הוא 100 שקל, אתה תשלם 70.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
לקחת את אותם פרמטרים, את אותה נוסחה ונחיל את זה כאן, ונחקה את הצורך שלו בהנחה, ולא השתמשנו רנדומלית של איפה הוא גר, אם שמו אותו בדימונה או ששמו אותו ב –
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
ותק זה לא רנדומלי. גם אצלכם יש איפה הוא גר.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אתם אומרים שבאותה אקסיומה לוותק אין משמעות.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
נכון, כי היא באה לבטא מצב סוציאלי שלו. מכיוון שבתוך המנגנון גם ככה יש את הנושא הגיאוגרפי של הדירה, אז לא צריך את הסעיף הזה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אבל הפוך, המרכיב הגיאוגרפי בהצעה שלכם הוא בדיוק הפוך מהמרכיב הגיאוגרפי בהצעה שמונחת על השולחן, אם אני מבין נכון. בהצעה שלכם, ככל שמדובר באזורי ביקוש ההנחה גבוהה יותר, כאן ככל שמדובר באזורי עדיפות לאומית, שהם בדרך כלל לא אזורי ביקוש, ההנחה גבוהה יותר. אז זה בדיוק הפוך.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אתם מסכימים למקסס בין שתי הגישות? כי כמסגרת אני מקבל את מה שאתם אומרים, אבל יש בה לאקונה. דירה שהייתה אז דירת פחונים ביפו, היום היא חלק משכונת אנדרומדה שכל מטר עולה 200,000 דולר, אני אומר רגע, שנייה, איפה הוותק של ההוא שיש לו 30 שנה שהוא שילם באופקים?
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
אתה רוצה להכניס את הוותק? חשבנו שוותק הוא לא רלוונטי.
<< דובר >> קריאה: << דובר >>
הוא משלם שכירות, איך לא רלוונטי?
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
הוא קיבל הנחה לאורך תקופה יותר ארוכה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
למה ותק לא רלוונטי, גברתי, מחד? ומאידך השווי ורמת הביקוש באותו אזור רלוונטי כשיכול להיות שברמת ביקוש גבוהה יותר, שהמחיר גבוה יותר, ייהנה הבן אדם יותר מאשר בן אדם שערך הדירה לא עלה ב-3% בחמש שנים. תסבירו לי.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
לגבי ערך הדירה, בסוף אנחנו רוצים לאפשר לבן אדם לקנות את הדירה. זה ברור לנו שבדימונה בדירה שעולה 400,000 שקלים שיעור ההנחה לא צריך להיות גבוה כדי שאדם יוכל לקנות אותה, כי קל לקנות דירה ב - - -
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
400,000 שקלים זה לא הרבה כסף בשביל פנסיונר של חברת חשמל וגר ברעננה וסטטיסטית היה בחו"ל 20 פעמים ב-15 השנים האחרונות. 400,000 שקל זה הון עתק למי שפעם אחרונה שראה את היציאה מדימונה היה לסורוקה לצורך בדיקה.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
אני מסכימה, חד משמעית, מה שאנחנו אומרים ששיעור ההנחה, לשניהם תהיה הנחה, גם לזה שגר בדימונה וגם לזה שגר בתל אביב. אם אנחנו רוצים לתת אפשרות לזה שגר בחולון או בתל אביב לקנות את הדירה ההנחה חייבת להיות יותר גדולה ממה שמקבל התושב בדימונה, כי אחרת אין סיכוי שהוא יוכל להגיע לדירה בחולון. זה מה שאנחנו אומרים.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
לכן אמרתי, אני לא שולל לגמרי ורוצה להרע למי ששפר מזלו והאזור שניתן לו אז היום הפך להיות אטרקטיבי מחד, ומאידך, אני לא יכול להתעלם מוותק שנות השכירות של אותו בן אדם בירוחם שגר במקום לא להיט וגם היום הוא לא כזה הוליווד. אני חייב למקסס.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
שוב, אנחנו חוזרים פה למושכלות יסוד שניסינו להגיע בהצעה הזאת. ניסינו לחקות את היכולת של אותו בן אדם לקנות דירה ולכן אמרנו על מה נסתכל. נסתכל על - - -
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אני מבין אותך לחלוטין, לכן אני לא שולל את זה.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
לכן ותק למשל הוא פרמטר לא רלוונטי.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אבל כן ביקשתי שהוותק, את יודעת מה, אולי נחריג שניתן יהיה לבחור בין אפשרות של תחשיב על פי ותק אל מול אזורי ביקוש. זאת אומרת זה שבדימונה או בירוחם יוכל לממש על פי תחשיב הטבה בהתאם לוותק, וזה שבאזור מבוקש יותר במרכז הארץ, על פי אזורי ביקוש, ואז יצרנו פה איזה שהיא משוואה. זה או או.
אנחנו מבינים שאתם מדברים, בתום לב, אני חלילה לא חושד בכשרים, אתם מציעים פה איזה שהיא אקסיומה שאמורה להתאים לכולם בכל המעמדות, בכל הגילאים, בכל המצב ההכנסתי והסוציאלי בכל האזורים הגיאוגרפיים לכל הגדלים, וזה לא מתכנס ביחד. לכן אני מבקש שאנחנו נגלה, או גמישות, או שילוב, או זכות בחירה בין תוכנית א' לתוכנית ב', שאחת היא מעולה והשנייה היא מעולה, אבל האחת מעולה למאן דהו והיא גרועה לאחר וזאת פחות אטרקטיבית למקרה א', אבל מדהימה בשביל המקרה השני.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
אבל בסוף בחוק אנחנו צריכים להחליט מה הרציונלים. אם הרציונל הוא לחקות את ה - - -
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אנחנו לא מוכנים לעשות משפט שלמה, גברתי, לפיכך באותו סעיף אני אומר תעמוד לזכות הזכאי אפשרות מימוש על פי חלופה א' עם תבחין כזה אל מול אפשרות מימוש בחלופה ב' אל מול תבחין כזה.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
חבר הכנסת רביבו, זה בא על חשבון, וצריך להבין על חשבון מי זה יגיע.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אין לי יכולת רגשית אפילו להחליט במשפט שלמה בכאלה מקרים.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
אבל אתה מחליט על חשבון הממתינים, ואני אסביר למה. ככל שאתה נותן לכולם הנחות, שזה נחמד לתת לכולם הנחות, בסוף הכסף שיישאר כדי לקנות דירות לאלה שממתינים בתור, ובסוף הם במצב הכי קשה, הם לא פה לדבר, בסופו של דבר אנחנו אומרים להם שהעדפנו את מי שיש לו - - -
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
כל נאום שלי ורעיון שלי בנושא אני מתחיל עם אלה שממתינים.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
אבל בסוף הצעה כזאת שאומרת תיתן גם וגם משאירה אותנו עם אי יכולת לקנות דירות חדשות ובסוף אנחנו כמשרד בינוי ושיכון, שמה לעשות, הם מבחינת הצורך הם בצורך הכי גבוה, להם לא יהיה מענה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אני מבין את מה שאת אומרת, גברתי, אני אנסה לתווך לעצמי כדי להבין שהבנתי נכון. את אומרת, אנחנו לוקחים בחשבון שבבחירת החלופה הזאת יהיו אנשים שההטבה הזאת לא תיטיב איתם, אבל זה חלק מאותו שקלול בראייה כוללת כדי שיישאר יותר כסף בקופה כדי להיטיב עם הזכאים הבאים או אלה שממתינים בתור.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
ועל השולחן את אומרת לי, תבצע פה משפט שלמה שאני לא יכול להרשות לעצמי לעשות בכאלה מקרים. זאת אומרת מצופה שתגידי לי בוא נפנה ביחד למשרד האוצר ונבקש תוספת תקציבית לאור מימוש, בגלל שאנחנו באמת מיטיבים עם הזכאים. לבוא ולהגיד שאת מראש מייצרת נוסחה שאם תלך על א' חצי ימין לא ייהנה ואם תלך על ב' חצי שמאל לא ייהנה, זה בלתי מתקבל על הדעת, ואני משוכנע שגם היושב ראש לא יסכים לכזאת מחשבה.
לא, לא, לא, אם אתה לאורך השעה הזאת, שעה וחצי, התרשמת שאנחנו, אני והיושב ראש ושותפיי לא יודעים לשקף את הצרכים והציפיות, תבוא תנהל במקומנו, תתמודד ותנהל במקומנו. אם לא, כל הערות הביניים האלה סתם מטרידות אותנו. אני מסביר לך בלי סוף שאני בסד זמנים מאוד מאוד לחוץ, רוצה להתקדם, רוצה לסיים סוגיות במחלוקת, זה סתם מציק לנו. סליחה, מכבד אותך מאוד, אבל תבין את המגבלה שלי.
מה שאני אומר, מצדי שכולם ייהנו 80% אבל לא 50% ייהנו 50% ו-50% ייהנו 30%. אני לא יכול להשלים עם זה, אני לא יכול לעשות עוול כלפי אלה שלרוע מזלם בחרנו בנוסחה שהיא זו שדופקת אותם.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
אז אפשר אולי לשקלל את זה בגובה התקרה של ההנחה, אבל בסוף אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו לא נשארים בלי יכולת לקנות דירות לממתינים, כי אחרת בסוף הדבר הזה יתהפך עלינו ויבואו בעוד מספר חודשים ישאלו איפה הדירות ונגיד כולם קונים וכולם מקבלים הנחות נורא גדולות, נותרנו עם כלום ושום דבר לקנות דירות חדשות ולכן בעצם ממתינים משלמים את המחיר של הצעת החוק הזאת. אז אולי אפשר לחשוב רגע, כחלק מהמחשבה, גם על הנושא של עודף דיור, איך אולי נותנים גם וגם, אבל ממתנים את גובה ההנחה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אני מסכים ואני לא פותח את עניין עודף הדיור עוד פעם, אני מסכים שבעניין עודף הדיור אני אגדיל את היקף שנות יכולת המימוש.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
יותר מזה, אתה חייב להגביל, הרי בסוף - - -
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
תגידי לי, אני אשאל אותך שאלה, אי פעם יושב ראש הוועדה בא אלייך ואמר לך: תתחילו לשפות את כלל הזכאים על כל התקופה שהחוק הזה לא היה בתוקף ולא יכלו לממש? לא. אז למה את באה ואומרת לי, כשיהיה מימוש עודף, חסר לנו כסף בקופה בשביל להיטיב עם הבאים, אז בוא תוריד מגובה ההנחה? מה אשם אברהם בגורלו של יצחק?
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
אתה מדבר על משפט שלמה בין שתי אוכלוסיות, אני אומרת שבסוף יש פה שלוש אוכלוסיות, במשולש הזה גם צריך להכניס את הממתינים, הממתינים מחכים לדירות. כרגע אנחנו יכולים, בהתאם לחוק הקיים, לקנות דירות מהקרן. אם אנחנו לא נכניס שום דבר לקרן, כי אנחנו ניתן הנחות - - -
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
בוא נלך לקרן העושר, נוציא משם כסף, נממש.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אפשר לקנות דירות מתקציב הדירה גם בלי קשר לקרן.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
ברור. אמרתי לה, בואי נלך לאוצר ונבקש עוד תקציב, אל תערבו לי דבר בדבר. נו באמת.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
אדוני היושב ראש, בסוף הסוגיה היא לאיזונים ובלמים. ההצעה שהוועדה הציעה באה לאזן בין הרצון למכור את הדירות במסגרת החוק, מצד שני לאפשר למשרד לרכוש דירות כדי לתת מענה לצורך של הממתינים. בסוף משפט שלמה מתקיים פה בכל מקרה, בגלל שיש את הצורך של הממתינים ויש את הרצון למכור לדיירים וצריך לאזן ביניהם, הקו עובר איפה שהוא.
הוועדה הציעה, ואנחנו הבאנו את המשמעויות, שאם מזיזים את הקו לנקודה מסוימת זה יאפשר הכנסות בהיקף מסוים שייתן מענה. להגיד לך שזה מענה שיינתן בצורה מלאה לכל הממתינים? התשובה היא לא, אבל זה ייתן יותר מאשר מכירה ב-90% הנחה. אנחנו ראינו את התוצאות של החוק כשהוא היה בתוקף, ירדנו בהיקפים נרחבים, תור הממתינים רק גדל, אנחנו מנסים למצוא פה איזון מסוים.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
מה עשיתם כמשרד לאורך השנים האלה כדי להגדיל את המאגר על ידי בקשת הגדלת תקציבים? דוגמה. זאת שאלה שצריכה להישאל.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
העברנו החלטות, לכולם יש פה אחריות, בסוף חוק התקציב עובר גם בכנסת, לא הוקצו תקציבים, זה לא בתקציבים של הכנסת, אלא בסיכומי תקציבים שהמשרד יזם מול משרד האוצר.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
זה התפקיד שלכם.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
אז את החלק שלנו עשינו, ומימשנו את כל התקציבים שהיו בקרן. אני לא אגיד שזה הדבר הטוב ביותר שקרה, כי בסוף היו מגבלות, אבל עשינו את מיטב יכולתנו במסגרת הכללים הקיימים. אנחנו חושבים שבסוף החוק צריך לייצר גם מנגנון שיכניס כסף חזרה ממכירת הדירות בצורה כזאת - - -
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אני לחלוטין מבין אותך, רק אני לא מסכים שכערך משני כדי לתת מענה לחוסר גיוס תקציבים, כדי שהקרן תוכל למלא את ייעודה ולקנות עוד דירות לזכאים הנוכחיים, אני אעניש את אלה שמשלמים עשרות שנים והם בקוצר יכולת באים לבקש לממש את זכותם, ועל ידי זה אתה אומר לי בוא נבנה מנגנון שהוא משפט שלמה.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
אבל זה גם עכשיו ככה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
אז אם היום מעוות אני אעמיק את העיוות? אני אהיה שותף לו? אתה רואה את קרויזר כבן אדם שמסכים לכאלה דברים?
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
זו הצעה שהציעה הוועדה.
<< יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>
לא, הוועדה לא באה ואמרה לכם - - -
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
זה לא עניין של משפט שלמה, זה עניין של למצוא את החלופה שהפגיעה שלה הכי פחותה ושיכולה לתת מענה לקשת יותר רחבה של אנשים ושתאפשר השארה של המאגר של דירות דיור ציבורי וליצור את האלטרנטיבה שהיא הכי טובה. זה לא עניין של משפט שלמה, שזה נפגע וזה נפגע, זה מה שאנחנו עושים תמיד כשאנחנו קובעים מדיניות, אנחנו צריכים למצוא את המדיניות שתתאים להכי הרבה אנשים והפגיעה שלהם היא פחותה.
(היו"ר יצחק קרויזר)
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
יפה. שימי לב מה אמרת, גברתי, אמרת להבדיל מחברתך שהיא מספיק הגונה לחזק את מה שאני אמרתי, וגם חברך, אני אמרתי שאולי לא הבנתי לא נכון, אני אסביר את מה שהבנתי ותגידו לי אם אני טועה או לא, אמרו לי לא, אתה צודק.
באים ואומרים, אתה שומע, אדוני היושב ראש? יש שתי נוסחאות חישוב, אם אנחנו קובעים נוסחה אחת זה ייטיב עם מי שגר באזור ברמת ביקוש גבוהה, אבל בהכרח יפגע במי שצבר ותק באזור שהוא ברמת ביקוש פחות גבוהה. ואם נלך על החלופה שהפקטור הקובע הוא ותק, הוא בהכרח יפגע במי שאין לו ותק, אבל ג ר באזור שרמת הביקוש הפכה להיות גבוהה.
ביקשתי להציע שתי חלופות שכל אחת מהן תהיה זמינה לבחירת הזכאי, אומרים לו: אדוני, יש לך את זה, איפה אתה גר? זה יתאים לך היטב. מה הוותק שלך? זה יתאים לך יותר. הסבירו לי מכובדיי, בהגינות רבה, שאם אנחנו נותנים את שתי החלופות זה ייטיב עם שתי האוכלוסיות ואז זה יגרע מרמת ההכנסה, דבר שיפגע ביכולת רכישת דירה לזכאים הנוכחיים ואמרתי: לא מעניין אותי.
לעצם העובדה שאנחנו מבהירים כולנו, חזור ואמור, מהיום שהגשנו כל אחד את הצעת החוק שלו, ברעיונות, בנאומים, בדיונים, בכול, שאנחנו דואגים באותה נשימה, גם לאלה וגם לנוכחיים ולעתידיים, זה לא אומר שזה שאני צריך לדאוג לנוכחיים אני צריך לפגוע בהכרח באלה שכבר ספגו עד היום. אני כן אדאג להם על ידי זה שאני אבקש בשבילם עוד תקציבים, זה בסדר גמור, ולחפש עוד קרנות עושר ופילנתרופיה ולא יודע מה, אבל זה לא אומר שאני בא להעניש את הזקוקים היום שעומדים כבר שנים רבות.
על הדרך הזאת אמרתם בוא נשפה את כל הממתינים בתור למימוש זכויותיהם על כל אותה תקופה שלא היה ניתן לממש, אז הצטבר יותר כסף, בוא ניטיב עם האנשים, לא. בדיוק על אותה מידה, לא בגלל שאני עושה לבן אדם התאמת הטבה באופן אובייקטיבי בהתאם לוותק שלו ולאזור שנכפה עליו לגור, לא הוא בחר, קבעו בשבילו אז, לא בגלל זה הוא צריך לשלם על זה. לפיכך אני עומד על כך, אדוני, שיהיו באותו סעיף שתי חלופות לבחירה בהתאם למורכבות הזכאי, כפי שתיארתי עד עכשיו. הבנת עכשיו, גברתי?
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אני הבנתי הכול, אני רק אומרת שבסוף, זה מה שאנחנו מנסים לשקף לוועדה, שככל שתאמצו את שתי החלופות האלו הטרייד-אוף הוא שיהיה צמצום משמעותי של מאגר הדירות הפנויות.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
מה שמחייב אותנו כולנו ביחד לפנות לאוצר ולבקש עוד תקציבים.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אני רק אומרת, זה מהווה פגיעה בתור הממתינים ובתור הזכאים. קחו את זה בחשבון, זאת כל האמירה.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אגב שימו על השולחן שהיום אתם יותר נוקטים בגישה על ידי ועדות מוסמכות לתת קצבת זכאות שאיתה הולכים ושוכרים דירה ופחות ממהרים לתת סיוע בשכר דירה, דבר שבעבר היה פחות שגור ומי שהיה זכאי, ברגע שהוא מחכה בתור לקבל דירה והיום אין להם עוד אפשרות אחרת ברוב המקרים, אלא לקבל את אותו צ'ק - - -
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
כי אין דירות. זה בדיוק העניין.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אין בעיה. אגב אני לא חושב שזה רעיון כל כך רע בכל המקרים. לפעמים כשבן אדם מקבל סיוע, חסר לו גרוש ללירה, זה עוזר לו לצאת ממעגל חברתי מסוים, זה נותן לו יותר דרייב, משלב אותו יותר חברתית וכלכלית.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
זה גם תלוי בהכנסות, במה הוא מסוגל להחזיק את עצמו. יש כאלה שסיוע בשכר דירה מסייע להם, יש כאלה שזה לא מספיק להם, הכול תלוי במצב הסוציואקונומי של המבקש.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
לכן אמרתי, זה לא חד חד ערכי.
<< אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>
במיוחד בציבור של נכים הרבה יותר נכון ויותר קל לתת להם דירה שהמדינה משפצת ועושה התאמות נדרשות, לא לכולם נורא קל למצוא דירה בשוק החופשי. יש אנשים שזה נכון להם ויש אנשים שפחות.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אגב עוד איוולת, הזכאות הרבה פעמים נפגעת. ככל שבן אדם חרוץ יותר ויוצא לעבוד ביותר עבודות, אז רמת ההכנסה שלו עולה ואז הזכאות שלו יורדת, אומרים לו: אדוני, אם אתה מרוויח 9,000 שקל ועם ה-2,000 שלנו זה 11,000 שקל, ב-11,000 שקל איבדת זכאות, אז עדיף לא לעבוד ולהיות עני ולהיות פושט יד, כי אם אתה רוצה לקבל את ה-2,000 שקל שלנו לך תעבוד בעבודה שמכניסה לך 4,000 שקל ואז אתה לא משנה מדרגה.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
זו דילמה שקיימת בכל מוסד.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אנחנו נעריך שבן אדם יוצא לעבוד מסביב לשעון בשביל להכניס כמה שיותר כדי להיות נזקק כמה שפחות.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אדוני, זו דילמה שעומדת בכל מקום שנותן קצבה. השאלה אם לתת קצבה והאם זה מתמרץ עבודה או לא מתמרץ עבודה, זו שאלה רוחבית שהיא נכונה לכל קצבה, ולכן צריך למצוא איזונים בדיוק במדרגות של הקצבאות, אבל זו דילמה שהיא קיימת, נכון.
<< דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב ראש מתבקש לבוא ולנעול את הדיון. אני מאוד מודה לכם. לא פשוט איתכם, אבל לפחות נעים איתכם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
טוב, אני אומר קודם כל לרביבו, תודה רבה לך על הניהול הענייני. אני אומר בסוף, סביב הנקודה של מה החלופה שפוגעת יותר או פחות, בסוף היא תולדה של חוסר הקצאת משאבים או הקצבת תקציבים לרכישת דירות, לכן בכל מקרה גם אם החקיקה, באיזה קונסטלציה שהיא לא תעבור, בסופו של דבר הממשלה הבאה או השר הבא יצטרך להתמודד עם הנקודה הזו של לשחרר את הממתינים לרכישה ולהיטיב עם אלה שכן יכולים לקנות את הדירה. המלאי צריך להתמלא מכל הבחינות ובכל המובנים.
אבל בסופו של דבר אנחנו כן, כפי שנאמר גם על ידי הייעוץ המשפטי, צריכים לשבת עם חברי הכנסת המציעים, להיסגר סופית לגבי החלטות של מדיניות, פחות נושאים משפטיים, אני מקווה שנעשה את זה השבוע ונוכל לבוא לשבוע הבא עם מתווה שהוא כמה שיותר סגור ונעול בשיתוף פעולה ככל שיהיה לנו גם עם השיכון, גם עם האוצר ועם המשרדים השונים.
<< אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >>
יש לנו התייחסות לסעיפים שעדיין לא הוקראו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ברגע שאנחנו בתוך חברי הכנסת ניסגר על המדיניות אז זה יגרור אחורה לגבי שאר ההערות. אני בטוח שיש עוד הרבה הערות על לא מעט סעיפים.
ונאחל לחבר הכנסת ביטון הרבה מזל טוב וניפגש בשמחות. תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:06. << סיום >>