פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 552
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ד בתמוז התשפ"ו (29 ביוני 2026), שעה 9:02
סדר היום:
<< הצח >> הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון מס' 16) (הקצאת קרקע לרשות מקומית למיתקן לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשפ"ו–2026, של חה"כ משה סעדה, חה"כ ששון ששי גואטה << הצח >> - הכנה לקריאה שנייה ושלישית
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק קרויזר – היו"ר
ששון ששי גואטה
יוראי להב הרצנו
מטי צרפתי הרכבי
אליהו רביבו
חברי הכנסת:
משה סעדה
מוזמנים:
מאיר ברוכים
–
ראש אגף בכיר מתודולוגיות פיתוח כלכלי, משרד הפנים
טל גבאי
–
ראש אגף מתודולוגיות פיתוח כלכלי, משרד הפנים
רון אלמוג
–
ממונה בכיר יעוץ משפטי, משרד הפנים
משה דוד קלנר
–
ראש תחום בכיר לתכנון פיזי, משרד האנרגיה והתשתיות
יהודה זאב מוק
–
ממונה משפטי לרישום מקרקעין, משרד הביטחון
איתמר שליסל
–
ע' לממונה לחקיקה על ענייני איו"ש, משרד הביטחון
אריה פדורוב
–
רפרנט מקרקעין, אגף החשב הכללי, משרד האוצר
רעות קרן
–
מנהלת תחום מקרקעין ובנייה חדשה, משרד האוצר
גל ברנס
–
אגף תקציבים, משרד האוצר
שירה גרשון אשל
–
משרד האוצר
אלון אלרט
–
מנהל אגף בכיר תכנון, משרד החקלאות וביטחון המזון
הדר ביינארט
–
עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משפט ציבורי מינהלי, משרד המשפטים
נועה מושייף
–
משפטנית, משרד המשפטים
שירה סיידלר עמנואל
–
עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי חוקתי, משרד המשפטים
ליטל הילמן
–
יועצת משפטית, מינהל התכנון
יהלום הודיה נוימן
–
עו"ד, לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל
אורן שליו
–
חטיבה עסקית, רשות מקרקעי ישראל
שירלי לוי
–
מנהלת אגף בכיר תכנון וסביבה, רשות החשמל
ענת מיוחס לייטשו
–
לשכה משפטית, רשות החשמל
מירה סלומון
–
ראש מינהל, משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי
אליה וינטר
–
ראש מועצת מצפה רמון
גיא יפרח
–
ראש עיריית מעלה אדומים
שמעון פרץ
–
ראש מועצת מיתר
מילכה כרמל
–
ראש תחום תכנון וקרקעות, מרכז השלטון האזורי בישראל
אריה כהן
–
ראש המועצה האזורית מגילות ים, גמלא, מרכז השלטון האזורי בישראל
איתן פרנס
–
מנכ"ל ומייסד איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל
סשה יצחק רינגלהיים
–
סמנכ"ל תפעול ואסטרטגיה, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל
טלי קדמי
–
תכנון אנרגיה ותשתיות, החברה להגנת הטבע
ייעוץ משפטי:
גלעד קרן
רעות בינג
שיראל שרה דומני
מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון מס' 16) (הקצאת קרקע לרשות מקומית למיתקן לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשפ"ו–2026, פ/5394/25 כ/1191 << נושא >>
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בוקר טוב. אנחנו ביום שני, יד בתמוז תשפ"ו, 29 ביוני 2026. אנחנו פותחים את הבוקר בדיון בחוק סעדה גואטה, הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון מס' 16) (הקצאת קרקע לרשות מקומית למתקן לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת).
אנחנו כבר ברצף דיונים ואני מאוד מקווה שהיום אנחנו כבר מדייקים את הנוסח לקריאה שנייה ושלישית. אני מאוד מקווה שגם נוכל להסכים כאן על התיקונים שהוצעו בהמשך לדיון הקודם. גם בנושא המדד, גם בנושא ההקצאה של הקרקע ונוכל באמת לקראת סוף הדיון אפילו אולי להצביע על הקריאה השנייה והשלישית ולהעביר את הצעת החוק למליאת הכנסת בתמיכת האופוזיציה היקרה או שלא. של חלקה.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
אני מאמין שתהיה תמיכה של האופוזיציה, נסתדר איתם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני רוצה להגיד משהו שהוא מאוד חשוב. בוועדה אנחנו בהחלט מקפידים לדון בנושאים שאין בהם שיוך פוליטי. המאבק פה הוא לא עניין ימין ושמאל. המאבק פה הוא על איך אנחנו שומרים על הסביבה בצורה כזו או אחרת. אין פה אירוע פוליטי.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
תפנה אותי לסעיף בחוק ששומר על הסביבה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני אומר, הוויכוח הוא לא פוליטי.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אף פעם הוא לא פוליטי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נכון. אני אומר, כאן בוועדה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני מברך על הכוונה. המוטיבציה ברורה לי ואני מברך עליה. זו הצעת חוק חשובה וטובה ותסייע. צריך לראות איך - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כן, כן, לכן אני אומר, הוויכוח פה הוא וויכוח, אני אתמול גם הזכרתי כמה פעמים שהוועדה הזאת היא ועדת הפנים והגנת הסביבה. אבל תעודת ההערכה שלנו, אם אנחנו רוצים רגע לטפוח לעצמנו על השכם, אז אני חושב שהנוכחות המאוד מרשימה פה של ראשי הרשויות שמכבדים אותנו כאן בנוכחות שלהם, גם כאן וגם בזום, אני חושב רק מוכיחה על הצורך החשוב מאוד בחקיקה הזאת. במה שהחקיקה הזאת יכולה לתת לאותם ראשי רשויות שיוכלו להעניק לתושבים שלהם. אני אומר את זה באמת לשבח הוועדה שצריכים לקדם כאן נושאים חשובים מאוד במשך תקופה ארוכה עבור אזרחי מדינת ישראל.
אנחנו נתחיל עם חברי הכנסת. לאחר מכן נעבור לראשי הרשויות ואז אנחנו נשמע מהייעוץ המשפטי את הדיוקים והחידודים ונעבור למשרדי הממשלה על הפערים שהיו בדיון הקודם. נתחיל עם יוזמי החוק, חה"כ משה סעדה בבקשה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
כמו שאמרתי בדיון הקודם, אמרתי את זה עכשיו, התראיינתי אצל קלמן וליברמן בדרך לפה, בעליות לירושלים, והם שאלו אותי מה אתה הולך לעשות בכנסת? שמעתי, אולי לא במכוון, איזה נימה של מה אתם הולכים שם. ואמרתי להם אני הולך לעשות היסטוריה, יחד עם קרויזר, עם חברי גואטה. ואנחנו עושים פה היסטוריה ומתקנים עוול. זה תיקון עוול. תראו את הילדים בירוחם, במצפה רמון, בערד, בבית שאן, במגדל העמק. אנחנו מתקנים עוול.
החוק הזה יאפשר לראשי ערים, ראשי מועצות, לתת להם חינוך כמו שמקבלים במרכז. אם לא נעשה את החוק הזה זה לא יאפשר להם. וסיבות למה לא תמיד יש. ותמיד השאלה למה כן. ועד היום החוק הזה, למרות שהראשון שהגה אותו זה לא אני. מי שהגה את החוק הזה זה דוד בן גוריון ב-1951, שאמר יבוא יום שהנגב ישגשג ויפרח בזכות השמש. אבל עד היום זה לא קרה בזכות הפקידים. ובעיקר הם, שעשו הכול שזה לא יקרה. ועשרות שנים ילדי ירוחם, מצפה רמון, מעלה אדומים, לא קיבלו את המעבר. ויש לנו פה הזדמנות לעשות היסטוריה. יש לנו הזדמנות לעשות שינוי.
אני אומר, צריך להבין את הרגע, את השעה, להתעלות על המחלוקות ולראות איך מקדמים את החוק כדי שבעזרת השם שבוע הבא שילדי ירוחם, מצפה רמון, ערד, מעלה אדומים, יידעו שצופה להם עתיד. שיש פה עתיד חדש. שיש פה אירוע משמעותי של תוספת תקציב שבסוף תופנה לחינוך ולרווחה. וזאת המטרה.
לכן אני אומר, אנחנו נעשה את הכול היום כמה שיותר לדייק את זה. למנוע את המחלוקות, להגיע לעמק השווה עם כולם. כי כן, זה נכון להגיע לעמק השווה עם כולם. אנחנו רוצים חוק שיהיה בתמיכת קואליציה אופוזיציה, כי זה טוב לילדי ישראל, לכולם. ובעזרת השם, אני סומך עליך קרויזר, שנקדם את זה כמה שיותר מהר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה. חה"כ ששי גואטה בבקשה.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
אין מה להמשיך. החוק מצוין, רוצה רק להתקדם שנעלה אותו להצבעה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
כל הכבוד.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מצוין. חה"כ יוראי בבקשה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני מברך את המציעים על הצעת החוק החשובה שנועדה להיטיב עם ילדי וילדות הפריפריה. טוב היה אם הממשלה הייתה מאמצת את הרוח שלכם בהיבטים נוספים ולא רק בשוליים של האירוע הזה. בכל זאת, אתם 40 שנה בשלטון.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אני מסכים איתך שטוב שהממשלה הייתה עושה את זה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אבל היא לא עושה את זה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
במקום שאין איש, תהיה איש. ככה לימדו אותי וגם אותך.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
כן. יש לי אבל מספר פערים, ואמר את זה יושב-ראש הוועדה ואני אשמח אם נמצה אותם כדי שהאופוזיציה תוכל בכולה לתמוך בהצעת החוק ושזו לא תהיה הצעת חוק חד צדדית, כי היא חשובה והמוטיבציה היא חשובה.
אני חושב שנכון לעמוד על כך שבכל רשות שבה מוקצים שטחים לטובת הפקת חשמל נעמוד על מיצוי של הסולארי במרחב הבנוי לפני או בד בבד להקמת השדות הסולאריים באופן שהרשות המקומית יכולה להגיע עם חבילה של מיצוי דו שימוש עם מימוש הקרקע ולסייע בהגעה לידי המתחדשות של הממשלה.
הנושא השני שהוא מהותי בעיניי זה התחשבות בשטחים האקולוגיים. כלומר צריך להימנע מפגיעה בנוף ובשטחים הפתוחים. צריך להתייחס לשטחים המוניציפליים ולדרוש שזה יהיה באופן צמוד דופן לשטחים המופרים. הניסוח בעיניי צריך לקבוע שהקצאת הקרקע תתאפשר רק לאחר שנבחנה ההשפעה הסביבתית על ערכי הטבע, הנוף והמורשת ורציפות השטחים הפתוחים. שוב, על מנת שלא נצא מברכים ונמצא את עצמנו פוגעים בסביבה המאוד מוגבלת שיש לנו. אין לנו יותר מידי מרחבים פתוחים ושטחים פתוחים וצריך לוודא שהם נשמרים.
אפשר לעשות את זה וראוי להתקדם עם הצעת החוק, רק צריך לקבוע שני עקרונות: א' מיצוי של הדו שימוש ו-ב' הגנה על השטחים הפתוחים באופן כזה שהשטחים שיוקצו יהיו צמודי דופן, כהגדרה סטטוטורית ולא כהחלטה של הוועדה המקומית, תוך שקילת שיקולים אקולוגיים.
אלו הדברים שאני מבקש שיוכנסו להצעת החוק כדי שאנחנו נוכל להימנע מלהערים עליה קשיים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר גמור. ההערות נרשמו ואנחנו נדון עליהם תוך כדי הדיוקים. חה"כ מטי צרפתי, בבקשה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה אדוני יושב-הראש. עדיין יש כמה נקודות שהן מבחינתי עמומות והייתי רוצה שנחדד אותן. אחד זה לגבי גודל תא השטח. בוורסיה הקודמת הראשונה היה - - -
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
מופיע בחוק.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא, פה זה ירד. נכון? זה ירד.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
מופיע. בעצם המועצה קובעת כללים ואם היא לא קבעה אז יש איזה שהוא מקסימום בהתאם לתוכנית ועד 750.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זה כתוב?
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
כן, כתוב.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
זה כתוב בסעיף 2. אנחנו גם נקריא את זה בהמשך.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אין בעיה.
אני לא יודעת, פשוט לא קראתי את הנוסח החדש, אני מצטערת, לא יודעת מתי הוא עלה, אז לא הספקתי.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
יום חמישי.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לפני, שבוע שעבר. רביעי או חמישי.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא שמתי לב כנראה. לגבי דמי הסכמה לרמ"י, יש התייחסות?
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
לא דמי הסכמה, יש מחיר.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כן.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
יש התייחסות למחיר של הקרקע.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אני מסכימה עם מה שיוראי אמר לגבי גם הניצול של הדו שימוש וגם ההבטחה שלא להפר שטחים שהם ברגישות. אולי אפילו לתת לפחות למועצות אזוריות עתודות הקרקע לפרויקטים האלה הם שטחים חקלאיים על משבצות של סוגים של אגודות חקלאיות. כי למועצות אזוריות אין אדמה זמינה שהיא גלילית, בלי שימוש חקלאי.
אני אומרת, אולי אפשר אפילו כדקלרציה להצהיר את הוולטאי כחלופה שהיא עדיפה על הפרה של השטח הפתוח החקלאי. אני חושבת שצריך עד כמה שניתן לבקש שזה יהיה בשטח מופר, צמוד דופן. שזה לא יהיה ככה בלב השטח הירוק.
אני לא מבינה, ושוב, אולי פה יסביר לי הייעוץ המשפטי, את העיגון המשפטי לזה שבעצם נותנים לרשות המקומית בפטור ממכרז קרקע, שזה לא לטובת ייעוד ציבורי כמו בית ספר, אלא לטובת משהו מסחרי כלכלי. אז אני לא כל כך מבינה איך אנחנו פותרים את הקונפליקט הזה בפטור ממכרז. שוב, חוות דעת משפטית הייתי רוצה לדעת, כשהעילה הציבורית היא בעצם לא עילה ציבורית, אלא עילה כלכלית.
אני לא הבנתי איך הרשות שהיא באופן עקרוני, זה לייעוץ המשפטי, היא מלכ"ר, איך היא בעצם מקבלת איזה שהוא משהו שהוא כלכלי.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אבל דיברנו על זה. האוצר דיבר על זה, דיברנו בחמישה-שישה דיונים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אני לא אומרת שאני נגד. אני רוצה התייחסות - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הייתה התייחסות גם של השלטון המקומי והאזורי.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
השלטון המקומי על זה, גם שבוע שעבר.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
האם הם מחויבים במס על הרווחים? האם הם לא מחויבים במס? באיזה פלטפורמה? האם זה דרך חברה כלכלית או תאגיד אנרגיה. וגם האם הכסף הזה, שהוא כסף כלכלי, הולך לשוטף, הולך לפיתוח? אני הייתי רוצה באמת.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יש חידוד שצריך לעשות איך הרשות מפעילה בעצם את המיזם הזה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
בדיוק. וזה מיזם כלכלי רווחי. וגם אני לא יודעת איך תיעשה השותפות הזאת. האם השטח הזה הוא על אדמה של אגודה חקלאית שיתופית אז האם תהיה שותפות עם האגודה החקלאית או שזה יגרע. האם האגודה תקבל פיצוי.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
זה לא יהיה בשטח האגודה, זה מחוץ לשטח המשבצת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
איך יכול להיות?
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
כי זה מחוץ לשטח המשבצת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
במועצה אזורית כל השטחים יש להם שייכות: או גנים לאומיים או יערות קק"ל או אדמות חקלאיות.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
רמ"י יוכלו להרחיב בעניין, אבל להבנתי זה יהיה מחוץ לשטח המשבצת.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
רגע, נועה ומטי, שנייה. תשאלי את השאלות ואחר כך אנחנו נסיים את הסבב.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כמי שהייתה ראש רשות ויושבת-ראש ועדת תכנון במועצה אזורית, אין תא שטח, לא של 100 ולא של 200 שהוא גלילי - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
באזוריות.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
שהוא לא מוגן בקק"ל, רט"ג, נחלים או משבצת חקלאית של יישובים. הכול צבוע בדיוק. אז איך נעשה הממשק הזה?
ואולי הכי מטריד אותי, במיוחד כשמדובר על רשויות פריפריאליות ואולי גם סוציו לא גבוה, זה איזה שותפות תהיה עם אותו יזם. כי יכולים לקום יזמים ובדורסנות להקים את המיזמים האלה ולתת איזה שהוא, אולי צריך להבטיח אחוז מסוים של בעלות בכדי להבטיח את התקבול באמת לרשות המקומית. כי בסוף זה ייצא למכרז ויזם יקים את זה ואיך אנחנו מבטיחים באמת שהכסף הזה יגיע לרשות ולצרכים של התושבים ולא לטובת אותו יזם שימקסם כמובן את הרווחים שלו.
זהו. יש לי את הנושא של התא שטח.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כן. שמירה על השטחים הפותחים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אני לא קיבלתי, אני לא בטוחה שיש לי תשובות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר, חלק מהדברים נדונו, חלק מהדברים יהיה להם פתרון כזה או אחר.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
תקראי את הצעת הנוסח החדשה, חשוב שתקראי. יש התייחסות לחלק מהדברים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר. בכל מקרה רשמתי את כל ההערות גם ואני מניח שגם המשרדים רשמו.
גיא יפרח, ראש עיריית מעלה אדומים, בבקשה.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
תודה רבה. תודה רבה ליושב-הראש, לחברי הכנסת ולמיזם החשוב הזה. התחושה לפחות שבאמת יש כאן גם הסכמה מקיר לקיר כי גם אין סיבה, הצבע של הרשויות הוא איננו פוליטי ושל תושבים הוא איננו פוליטי. אני חושב שזו בשורה גדולה לשלטון המקומי בישראל. אני אמרתי את זה, אני יודע שזה קצת קלישאה שחוקה, אבל חשוב לי מאוד להבהיר עד כמה חשוב שהשלטון המרכזי ,כשאנחנו מדברים על רידוד בירוקרטיה ועל העברת סמכויות ועל מתן חכות ולא דגים. זה בדיוק הסיפור.
אנחנו רוצים להפוך להיות רשות שלא תלויה לא במענקי איזון שמשתנים חדשות לבקרים, גם הנוסחה וגם היכולת של התקצוב ויכולת המימוש. אנחנו רוצים שהרשויות בישראל תהיה להם היכולת מבחינה כלכלית לכלכל את עצמן עד כמה שניתן. אני חושב שזו בשורה גדולה לתושבים ובשורה גדולה לרשויות.
אני מבקש רגע להתייחס לארבעה נושאים קונקרטיים שגם עלו כאן וגם כאלה שלא. אחד לגבי צמוד דופן. אני מבין את החשיבות של חוסר פגיעה בקרקע שהיא קרקע אקולוגית, קרקע ירוקה. תסמכו על ראשי הרשויות שאכפת לנו עוד יותר, כי אנחנו מאוד מעוניינים שיהיה לנו גם ריאות ירוקות וגם אזורים שמוגנים אקולוגית ואנחנו לא רוצים לפגוע בהם. זה חלק ממה שאנחנו עושים במסגרת התב"עות מול הוועדות המחוזיות. במקרה של יהודה ושומרון מול - - -. זאת אומרת, אין סיבה שאנחנו נרצה לפגוע במשהו כזה. לעשות את זה צמוד דופן זה טעות. כי לפעמים צמוד דופן זו עתודת התרחבות של היישוב. הנכון יותר להרחיב יישוב במקום שהוא לא ירוק, צמוד לבנייה הקיימת ולא לייצר בנייה בהמשך של התרחבות היישוב באיזה שהיא מובלעת.
לכן את צמוד הקרקע צריך לשמור בעיקר, איפה שאפשר, יש מקומות שהם צמודי קרקע ואנחנו לא נבנה בהם לעולם, כי לא נכון שיבנו בהם. אבל החווה הסולארית צריכה להיות איפה שנכון שהיא תהיה. יכול להיות שבחלק מהמקרים היא צריכה להיות צמודת דופן, חד משמעית. ויכול להיות שבמקרה מסוים היא לא צריכה להיות דווקא צמודת דופן. בשביל זה יש את הוועדה המחוזית ובשביל זה יש את הרשות המקומית, הוועדה המקומית, שאנחנו יודעים מתי זה נכון שזה יהיה צמוד דופן, מתי לא. לא צריך לקבע את זה במסמרות של החוק כי זאת תהיה טעות. היא תגביל ואולי ההיפך, תפגע בסביבה. אם אנחנו נקבע במסמרות שזה חייב להיות צמוד דופן. זה דבר אחד.
הדבר השני לגבי מיצוי גגות של מבני ציבור. אני, אגב, מסכים עקרונית עם זה. אני חושב שזה לא נכון עכשיו להתנות את זה. אגב, מעלה אדומים לדוגמה מיצתה במאה אחוז את הגגות. אנחנו במאה אחוז, לא 98%, 100% מיצוי של הגגות הציבוריים למטרות של אנרגיה מתחדשת. אבל אני אומר את זה כנציג הרשויות, לא רק כמעלה אדומים. אני אומר לכם שלא נכון בהכרח להתלות את זה. צריך להגיד שצריך לצד זה לעשות גם מיצוי של הגגות, אבל זה באמת בטל בשישים הגגות. זה לא האירוע הגדול. האירוע הגדול זה חווה סולארית, משמעותית, על הקרקע. לכן בעיניי זה לא נכון להתלות את זה, אבל זה נכון כן לשאוף לשם.
שני דברים אחרונים. אדוני יושב-הראש, העירייה משכירה נכסים גם היום, שבבעלותה. והם יכולים להיחשב כהכנסה. והגוף שאמרה חברת הכנסת מטי, העירייה הוא גוף מלכ"רי. המהות שלו כגוף מלכ"רי זה שהכסף שייכנס עולה חזרה לתושב. זה לא איזה שהוא מיזם. שנייה, שנייה. אני מכיר את הסיפור של משרד הפנים, אבל אני חושב שחצינו אותו. כי אני חושב שגם משרד הפנים, והייתה לי על זה שיחה עם ידידי היקר יהודה זמרת, היועץ המשפטי של משרד הפנים. אני חושב שגם משרד הפנים מבין היום, וגם הייעוץ המשפטי של משרד הפנים מבין היום, יכול להיות שאני טועה, בסדר? נמצא פה הנציג של הייעוץ המשפטי, אבל מבינים היום שהסוגייה הזאת היא סוגייה שהרשויות רוצות בדיוק כמו שמשרד הפנים מאשר לנו להשכיר נכסים שבבעלות הרשות. ובדיוק כמו שמאפשרים לחברות הכלכליות לעשות מיזמים כלכליים בתוך הרשות.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
למטרת רווח.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
אז אני חושב שזה מסוג הדברים, בטח במקומות שהרשות לא מצליחה להתאזן, לבוא ועדיין להיתקע על איזה סעיף מנדטורי ולא להבין שיש כאן אפשרות לחלץ את הרשויות המקומיות ולאפשר להם, כי הם גוף מלכ"רי. להתאזן.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אני לא אומרת שאני לא בעד.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
אני יודע.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אני רק אומרת שלוודא שמשפטית זה בסדר. כי אני, שוב, מניסיון יודעת שכל פעם אמרו אי אפשר - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
רק חברים, אני אומרת, אנחנו בסבב דברי פתיחה והשעון מתקתק. הוא לא לטובתנו אף פעם.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
אז משפט אחרון. לגבי סעיף 188. אני מבקש, אדוני יושב-הראש וחברי הכנסת הנכבדים של הוועדה, לפטור את הצורך במעבר לאישור השר במשרד הפנים. אני אומר לכם, כל הזמן אנחנו מדברים על בירוקרטיה והאצלת סמכויות לרשות המקומית מהשלטון המרכזי זה בדיוק הרגע. כי אפשר לדבר על זה עד מוחרתיים כמה זה חשוב. עכשיו אני אומר לכם, תאמינו לי, הרשות המקומית עושה כל כך הרבה דברים והיא מסוגלת לעשות אותם. אני אומר לכם, אתם יודעים כמה נטל יש על הרשויות המקומיות והם עושים אותם - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
גיא, אני אגיד לך ככה: אנחנו ב-9:20. יש פה שלושה ראשי רשויות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני חייב משפט אבל. ברשותך רק משפט אחד.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
סיימתי.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
גיא, כשהתייחסת לסעיף האחרון חשבתי שדיברת על הסעיף האחרון בחוק שצריך להורות לשר הביטחון שזה יחול גם עליך. זה בושה וחרפה שלא מתייחסים למעלה אדומים כעיר ואם בישראל והגיע הזמן שיתייחסו אליכם כעיר ואם בישראל.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זמן לריבונות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מעלה אדומים היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל וצריך להפסיק להתייחס אליהם בתור איזה שהיא, באמת, זו הזיה. כשאתם מביאים חוק שאי אפשר להחיל את זה עליהם אלא באמצעות סעיף דמיקולו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נכון.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
הגיע הזמן שזה ייפסק, גיא. אני חשבתי שאתה תגיד את זה, אז אני אומר את זה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הגיע זמן ריבונות.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
אני מצטרף למה שאמרת.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מעלה אדומים היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל וצריך להתחיל להתייחס אליה ככזאת בכל התחומים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יוראי, יאללה, קדימה. אליה וינטר, ראש מועצת מצפה רמון.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
שלום לכולם. תודה רבה יושב-הראש, על ההזדמנות באמת להביא את החוק הזה. אני מקווה מאוד שהיום אנחנו נצביע על זה. תודה רבה באמת גם ליוזמי החוק. גם למשה סעדה וגם לששי גואטה. היסטורית אני יכול להגיד שאנחנו מנסים לקדם את זה כבר הרבה זמן ולצערי רמ"י לא הלכו איתנו ולשמחתי יש מי שכן הלך איתנו. הוועדה הזאת היא הבית שלנו. יושב-הראש, תודה רבה לך על זה.
היום הזה הוא יכול להיות יום היסטורי. הוא יכול להיות יום שבו תצביעו בעד להעלות את זה למליאה לקריאה שנייה ושלישית. הנושא הזה של סולארי ועצמאות כלכלית ואנרגטית ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. רשויות בפריפריה סוף סוף לא יהיו תלויות במדינה, במשרד הפנים, בהחלטות ממשלה. אנחנו רואים איך החלטות ממשלה באות אחת אחרי השנייה ונותנות סוכריות ונותנות עוד משהו על יד מה שצריך. מה שמדובר פה זה כסף חי לתקציב השוטף של רשויות מקומיות.
אני יודע שיש כאלה שמרימים גבה. הרבה פעמים אנשים מתייחסים, ראשי רשויות וחברי כנסת מתייחסים לפקידים בצורה שהיא פחות נעימה. אני חושב שזה לא הסיפור כאן. הפקידים במשרדי הממשלה עושים את עבודתם נאמנה. הם באים מהמקום שהם צריכים לדאוג לאינטרסים של המשרד וזה בסדר גמור.
אבל אני מבקש ביום הזה, יושב-הראש וחברי הכנסת, בואו כולנו נתאחד. הרי אנחנו מבינים שהדבר הזה הוא רגע לפני הצבעה. ועל העקרונות כבר דיברנו הלוך ושוב. אני הייתי פה כמעט בכל הדיונים, מלבד דיון אחד. כל פעם אני שומע איזה שהם רעיונות שהם חוזרים כמו מיצוי, כמו שטחים מופרים וכו'. עברנו את כל זה, בואו נתכנס לסעיפים שצריך עוד לאשר. נגיע להצבעה. בשבוע הבא בעזרת השם תביאו את זה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בממשלה, בכנסת. במליאת הכנסת. עשינו את העבודה. אני נשלחתי ועשיתי את העבודה מול מפלגות האופוזיציה ויש תמיכה לדבר הזה. בואו נגיע להסכמות עליהם דיברנו. ניירות עמדה שעברו פה מצד לצד, חידודים של חידודים, נגמר. אפשר להעלות את זה להצבעה. בואו תעלו את זה להצבעה, אדוני יושב-הראש, וזה ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל ונעשה באמת היסטוריה. נביא לפריפריה עצמאות כלכלית ואנרגטית. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה. אני רק אחדד. אם הדוברים היקרים וראשי הרשויות, אני פתחתי ואמרתי, אני חושב שזו תעודת כבוד של הוועדה שאתם מרגישים פה בבית ונוכחים פה בהמון דיונים. בזכותכם אנחנו כאן בכנסת יכולים להנגיש לתושבים שלכם, לאזרחי מדינת ישראל, באמת את הנושאים שעולים פה על סדר היום כמו החקיקה הזאת.
רק אני אומר, יש לנו עוד כמה נושאים מהותיים עוד ללבן בחקיקה שלא סגורים. זה לא שיש את הנוסח שאנחנו מקריאים ומצביעים. אני אשמח שיהיה לנו זמן לדיון, כי ב-11:00 אנחנו קופצים לדיון אחר. לכן פתחתי ואמרתי שהשעון לא משחק לטובתנו.
שמעון פרץ, ראש מועצת מיתר, בבקשה.
<< אורח >> שמעון פרץ: << אורח >>
אני אקצר. אני אהיה מאוד ממוקד. קודם כל תודה רבה. כן, הוועדה הזאת היא הבית שלנו, ראשי הרשויות. בהחלט אנחנו רואים את זה ולהעריך את זה. תודה ליוזמי החוק. אני אצטרף למה שאמר פה משה סעדה, החוק הוא היסטורי בהרבה מובנים ואני רוצה להתמקד ברשות שלי. המועצה המקומית מיתר, סוציואקונומי 9. אבל ממש בפריפריה. ואני נוגע בנקודה הכי משמעותית מבחינתי בחוק. הסיפור של המדד הסוציואקונומי שמופיע בהרבה חוקים והרבה תנאים שמקשים עלינו כרשויות.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
בנוסח החדש יש מקבלת מענק איזון או לא מקבלת מענק איזון, במקום מדד סוציואקונומי, ראש המועצה.
<< אורח >> שמעון פרץ: << אורח >>
אגב, אם זה גם מענק איזון, אני כן אגע בנקודה הזאת. קודם כל, היא מבחינתי, חה"כ משה סעדה, עושים היסטוריה גם בהיבט של המדד הסוציואקונומי שנכנס כתנאי לכל מיני חוקים. צריך להפסיק את זה. וזה אולי סנונית ראשונה ונדמה לי שכולם פה תמימי דעים בעניין הזה.
אני מצטרף פה לחבריי ראשי הרשויות, כאשר מנסחים חוק אז באמת לתת לנו, ראשי הרשויות, את החכה. אנחנו יודעים להגיד, לבחור איפה לעשות את זה. אנחנו כנראה לא נעשה במקומות שאנחנו רוצים לשמר אותם. אנחנו לא נעשה במקומות שאנחנו רוצים לפתח. אנחנו נעשה את הפרויקט הזה במקום שהוא הכי נכון לנו כראשי רשויות. ברגע שייכנסו לחוק תנאים אז זה רק יגביל את זה. ונאמרו פה מספיק התנאים, אני לא חושב שצריך לחזור על זה.
זהו, תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה שמעון. אריה כהן, ראש מועצת מגילות בבקשה.
<< אורח >> אריה כהן: << אורח >>
תודה אדוני יושב-הראש. אני חושב שיש פה בשורה ענקית. וממש, אני מלווה את העניין הזה כבר מ-2018, עת התקבלה החלטת ממשלה בנושא ים המלח. אני פניתי למשרד הפנים ונאמר לי בפירוש שאספקת חשמל זה לא שירות מוניציפלי ולכן זרקו אותי מכל המדרגות. ואנחנו עומדים כרגע, אני רוצה רגע להתייחס לצמוד דופן. אננו כן בצמוד דופן, אנחנו מתכננים תב"ע שהיא כבר רגע לפני הפקדה, על 1,300 דונם שכרגע כ-1,000 דונם יוקצו לאגודות החקלאיות ו-300 דונם יכולים להיות מוקצים לרשות. אני חושב שיש בזה בשורה ענקית אם אנחנו יכולים בעצם לעשות עם זה משהו שהוא אמיתי.
נכון, אני מאוד מקבל את העניין של מענק איזון. אנחנו שנה אחרי שנה מקבלים מענק איזון. אנחנו שנה אחרי שנה נאבקים עד השקל האחרון ואנחנו בסופו של דבר עשינו סקרי אקולוגיה, סקר עונתי שנה שלמה רק שסיימנו אותו עכשיו. אני חושב שאנחנו יודעים בסוף איפה אפשר לעשות ואיפה לא. בסופו של עניין צריך לתת לנו את הקרדיט על זה. בסוף יש ועדה מחוזית, יש ועדות שהן קובעות ואני חושב שבסוף זו תהיה בשורה אם אנחנו מחר בבוקר יכולים ללכת לרמ"י ואנחנו יכולים לקבל את השטח.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
בעזרת השם, בשבועיים הקרובים נבשר לך את הבשורה.
<< אורח >> אריה כהן: << אורח >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה. בזום נמצאים איתנו אלי לנקרי ומיכל עוזיהו. עוד לא התחברו. כשהם יתחברו תעדכני. אנחנו נעבור עכשיו לייעוץ המשפטי.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אני מציע שאנחנו נציג את השינויים שיושב-ראש הוועדה הציע בנוסח שהוצג מטעמו ונציג אותם כעקרונות. אם אתם רוצים אחרי זה נעבור להקראה של ההצעה עצמה ואז שאנשים יתייחסו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מצוין.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אני אגיד באופן כללי על השינויים שמסומנים לכם גם בעקוב אחרי שינויים בנוסח שהופץ בשבוע שעבר מטעם יושב-ראש הוועדה. השינוי הראשון שמוצע הוא לעניין המדד. דובר קודם על הבעייתיות במדד החברתי כלכלי ומה שמוצג כרגע בנוסח שלפניכם הוא שהמדד יהיה שיהיה מדובר ברשות מקומית שמשתייכת לדירוג 1 עד 5 לפי מדד הפריפריאליות ושהיא קיבלה מענק כללי לאיזון בשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים שבה הוגשה הבקשה. זאת אומר פריפריה 1 עד 5 פלוס היא מקבלת מענק איזון בשנים האחרונות. זאת ההצעה הראשונה.
לגבי התשלום על הקרקע, מה שמוצע בנוסח שבפניכם הוא שבעד הקצאת הקרקע ישולם בעצם מחיר אחיד לקרקע לתקופת המיזם בשיעור שקבעה מועצת מקרקעי ישראל או שנקבע לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל יותר נכון, לעניין הקצאת קרקע לייצור ואגירה של חשמל מאנרגיה מתחדשת ביישובים חקלאיים. מה שנקבע לעניין יישובים אחרים זה מה שיחול גם לעניין - - -
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
עוד פעם, לא הבנתי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
העלות על הקרקע בעצם תהיה לפי ההסכם הקיבוצי מה שנקרא, המושבים והקיבוצים.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
כך גם המועצות, זה הגיוני.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
מה שנקבע לפי החלטת המועצה לעניין יישובים אחרים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תעריף אחיד, בדיוק.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
רק להבין, זה רק לעניין המחיר, לא לעניין גודל השטח, נכון?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
רק לעניין המחיר.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
רק לעניין המחיר.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
בסדר גמור.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לטוב ולרע, אבל כן, רק לעניין המחיר.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לגבי שינויים - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יש איזה שהיא הנחה שמחיר לא יירד. סברה כזאת.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לגבי שינויים שהם יותר טכניים אנחנו פשוט נקריא את הנוסח. אבל עוד שינוי מהותי זה בקשר למה שדובר קודם לגבי אישור שר הפנים וסעיף 188 לפקודת העיריות. ההצעה כפי שמובאת בפניכם מדברת על כך שככל שנדרש אישור שר הפנים לפי הוראות סעיף 188 בהקשר של החוק שלנו, אז שר הפנים יצטרך למסור את החלטתו האם הוא מאשר או לא מאשר את המיזם בתוך חצי שנה. ככל שהוא לא מסר את החלטתו יראו אותה - - -
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
למה חצי שנה?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
זאת התקופה שהציע יושב-הראש כתקופה סבירה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
למה חצי שנה? בעצם הרציונל של כן - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
רצינו לייצר פה איזה שהוא איזון בין חוסר ההגבלה לבין להוציא את שר הפנים בכלל מהתמונה. אז הגענו לאיזה שהיא פשרה שיש לו - - -
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אפשר פחות לכאורה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אפשר גם להוציא אותו לחלוטין. לכן אני אומר, עשינו פה איזה שהוא איזון שהיה מקובל על המציעים ועל המשרד.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
עוד תיקון מהותי לעניין התחולה ביהודה ושומרון. אנחנו כמובן נגיד, אני לא מתייחס כרגע להיבטים המשפטיים שאנחנו נתייחס אליהם אחרי שנקריא את ההצעה. אבל ההצעה כרגע היא ששר הביטחון יורה למפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור לתקן את צו האלוף הרלוונטי תוך X זמן, תגידו מה אתם חושבים שהוא נכון. ולהחיל בעצם את הוראות החוק הזה גם על רשויות מקומיות שנמצאות באזור.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
רק לשאול, הרי נגיד סעיף 188 לפי חוק התכנון והבנייה לא תקף. אז כאילו יש איזה מורכבות.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
יש הרבה מורכבות, לא קצת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
יש כאן הרבה התייחסות לחוק התכנון והבנייה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
יש הרבה מורכבות, לא קצת. גם חוק התכנון והבנייה לא חל, הוא לא זהה ביהודה ושומרון. גם המנגנון של הקצאת הקרקעות ויפרטו אחרי זה נציגי רמ"י אני מניח. הוא לא זהה ביהודה ושומרון. יש פה הרבה מורכבויות.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אני פוחדת שזה ייתקע סביב חוק התכנון והבנייה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אין לנו דרך אחרת.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
אבל אם תגבילו את זה בזמן אז הם יודעים לעשות את ההתאמות הנדרשות בייעוץ המשפטי של אלוף הפיקוד.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אז נגביל את זה בזמן, מקובל עליי. נגביל את זה בזמן.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
בכל מקרה, זאת ההצעה. זאת ההצעה שכתובה פה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
- - - תוך כך ימים.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
הוא אמר תוך X.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לא, ברור שאי אפשר, זה לא יעלה למליאה כ-X, צריך לקבוע את הזמן. אני מציע שאנחנו נשמע בהמשך את ההתייחסויות של משרדי הממשלה, גם של משרד המשפטים, גם של משרד הביטחון. גם של רמ"י, לגבי המצב ביהודה ושומרון בהקשר הזה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
ואת הישימות של החוק הזה גם אם מתקנים את הסעיף. פוטנציאל ישימות. כי זו בעצם הנקודה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
מעבר למורכבות ואני חייב לומר שהסעיף שהוא סעיף מאוד מאוד חריג בחקיקה, אמנם זה קיים במקום או שניים, אבל סעיף מאוד חריג. ובדרך כלל כמובן החקיקה של הכנסת היא חלה בתוך, היא לא חלה באזור באופן מיידי, אלא אלוף צריך להחליט האם הוא רוצה להחיל או לא. לכן הסעיף הזה מאוד חריג והוא מעורר לא מעט קשיים מבחינתנו. אבל אנחנו גם נשמע שוב את הגופים שמטפלים בנושא ותוכלו להכריע בעניין הזה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
טוב. תודה רבה. רק משרדי הממשלה, אנחנו נרוץ להקריא את הנוסח. אתם תעקבו אחר השינויים ואז נעבור ונדקור סעיף-סעיף.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אז קודם הקראה מלאה ואז הערות?
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
כן, כן. נקריא הכול.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ואז הערות. תרשמו את ההערות ואז בהתאם לסבב ישיבה פשוט נעשה או לפי הערה ספציפית. אני חוזר עוד פעם, מי שמועברת אליו רשות הדיבור רק שיציג את עצמו כי הפרוטוקול לא מכיר. תודה.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון מס'...), התשפ"ו-2026
הוספת סעיף 4כג
1.
בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 4כב יבוא:
"הקצאת קרקע לרשות מקומית למיתקן לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת
4כג.
(א)
בסעיף זה -
"מדד פריפריאליות" – אפיון ודירוג של רשויות מקומיות לפי מיקומן הגיאוגרפי ביחס לריכוזי האוכלוסייה בישראל, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"מיזם" – מיתקן לייצור חשמל הממיר אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית לרשות החשמל לשם אספקת חשמל לנכסי הרשות המקומית או מכירת חשמל לרשת החשמל הארצית, לרבות התשתיות הנלוות למיתקן כאמור ומיתקן לאגירת אנרגיה;
"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית;
"תוכנית" – תוכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישור תוכנית נוספת.
(ב)
רשות מקומית המשתייכת לדירוג 1 עד 5 לפי מדד הפריפריאליות וקיבלה מענק כללי לאיזון ממשרד הפנים בשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים שבה הוגשה הבקשה רשאית לבקש מרשות מקרקעי ישראל, לפי החלטת מועצת אותה רשות מקומית, להקצות לה קרקע בתחומה לשם הקמה והפעלה של מיזם (בסעיף זה – בקשה).
(ג)
הרשות תקצה לרשות מקומית שהגישה בקשה קרקע להקמה והפעלה של מיזם בהתקיים כל אלה:
(1)
הקמתו והפעלתו של המיזם בשטח המבוקש תואמות את התוכנית החלה באותו השטח;
(2)
בידי הרשות המקומית האישורים הנדרשים להקמה של המיזם פי חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996.
(ד)
הקצאת קרקע על ידי הרשות לפי סעיף זה אינה טעונה מכרז, ויראו הוראות סעיף זה כאילו היו הוראות בדבר פטור ממכרז שנקבעו לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ו-1992.
(ד1)
בעד הקצאת קרקע כאמור בסעיף זה ישולם מחיר אחיד לקרקע לתקופת המיזם בשיעור שקבעה בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל בהחלטתה לעניין הקצאת קרקע לייצור ואגירה של חשמל מאנרגיה מתחדשת ביישובים חקלאיים;
(ה)
המועצה תקבע כללים לעניין תקופת המיזם ולעניין היקף הקרקע שאפשר להקצות בהתאם לגודל הרשות המקומית.
שימו לב, כאן הוספנו עוד נושא שבעניינו צריך לקבוע כללים.
(ו)
הוקצתה לרשות מקומית קרקע לפי סעיף זה, תקים הרשות המקומית את המיזם ותפעילו באמצעות יזם בעל ניסיון בתחום זה, כפי שתחליט, ובכלל זה בהשכרת הקרקע ליזם בביצוע משותף עמו של הקמת המיזם והפעלתו או בדרך אחרת והכול – לפי החלטת מועצת אותה רשות;
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אולי צריך לבטל את "בדרך אחרת".
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
השינו שעשינו הוא רק שימוש אחר במיזם משותף. הוא לא הוספה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אבל אנחנו רוצים להבטיח את השיתוף הזה, שהרשות לא תידחק. אז אולי צריך, מה זה בדרך אחרת?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
מה זה אומר שהרשות לא תידחק?
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
יש בכל מקרה אפשרות להשכיר.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו דנים עכשיו על הסעיפים?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אנחנו מקריאים ואז.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אז אולי הקראה ואז נדון, יצחק?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
נסיים את ההקראה ואז.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בואו נתקדם עם ההקראה.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
ההתקשרות עם היזם תיעשה באמצעות מכרז פומבי ויחולו לעניין זה הוראות הדין החלות על התקשרויות של רשות מקומית בדרך של מכרז.
(ו1)
נדרש אישור שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך לפי הוראות סעיף 188 לפקודת העיריות [נוסח חדש] לצורך התקשרות או ביצוע פעולה לפי סעיף זה ימסור שר הפנים את החלטתו אם לאשר את ההתקשרות או את הפעולה או שלא לאשרה בתוך שישה חודשים מיום שהוגשה לו הבקשה לאישור; לא נמסרה החלטת שר הפנים בתוך התקופה האמורה, יראו את האישור כאילו ניתן.
(ז)
בתוך 14 ימים מיום קבלת החלטת הרשות המקומית לפי סעיף קטן (ו) או הקצאת הקרקע לפי סעיף קטן (ג), לפי המאוחר, תפרסם הרשות המקומית באתר האינטרנט שלה פרטים על מיזם שהיא מקימה לפי סעיף זה, ובכלל זה פרטים בדבר היקף הקרקע המוקצה למיזם, שטח המתקנים שיוקמו, מפעיל המיזם, פירוט ההתקשרויות עם היזם לשם הקמה והפעלה של המיזם ותקופת ההתקשרות.
(ח)
בתום תקופת המיזם או אם חדל המיזם לשמש לייצור חשמל או שונה ייעוד הקרקע, תחדל הרשות המקומית לעשות שימוש בקרקע ותפנה את כל השטח שהוקצה לה ממיתקני המיזם והקרקע תשוב לידי הרשות."
כללים לעניין הקצאת קרקע לאנרגיה מתחדשת
2.
מועצת מקרקעי ישראל תקבע כללים לפי סעיף 4כג(ה) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה; חלפו שלושה חודשים מיום תחילתו של חוק זה ולא נקבעו כללים כאמור, יחולו קביעותיה של מועצת מקרקעי ישראל לעניין הקצאת קרקע לייצור ואגירה של חשמל מאנרגיה מתחדשת ביישובים חקלאיים כפי שהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה, כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, ולעניין היקף הקרקע שאפשר להקצות - לא תוקצה קרקע אלא בהיקף התואם לתוכנית החלה על השטח שהקצתה ולא יותר מ-750 דונם.
הוראת שר הביטחון לעניין תחולה
3.
שר הביטחון יורה למפקד צבא הגנה לישראל באזור לתקן, בתוך X ימים מיום תחילתו של חוק זה את הצו הנוגע בדבר כך שהוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין הקצאת קרקעות לרשות מקומית באזור, כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר גמור. פשוט נתחיל לפי הסדר ואז יהיה קל לכולם. בבקשה.
<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>
אפשר להתייחס?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כן.
<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>
מעולה. אריה פדורוב, רפרנט מקרקעין, חשכ"ל, משרד האוצר. אני אתחיל עם משהו פשוט שבכלל לא אמור לעורר דיון, תיקון קטן טכני משפטי שאנחנו מבקשים בסעיף (ד). אנחנו מבקשים להוסיף בתחילת המשפט "על אף האמור בסעיף 2 לחוק חובת מכרזים התשנ"ב-1992" והמשך המשפט אותו דבר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אוקיי.
<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>
זה ממש טכני. עכשיו למהות. אנחנו חושבים שהמדדים החדשים שמוצעים לעניין הרשויות הם שיפור משמעותי מההצעה הקודמת, אבל היינו רוצים עדיין להעיר על זה. יש לי עוד כמה הערות לפני זה, אבל זו גם סוגייה גדולה וגם משהו שאני מניח שידרוש דיון. אז רגע הייתי שמח להתחיל מזה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אתה רוצה להתחיל מהמדד קודם?
<< אורח >> אריה פדורוב: << אורח >>
כן. אגף תקציבים יציגו את ההצעה שלנו ואם אפשר אחרי זה לחזור אולי רגע לגבי סעיפים אחרים, אם אנחנו הולכים רק בסבב מעגלי. אבל ספציפית את הנושא הזה אגף תקציבים יציגו בשמנו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מצוין.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
רק בקשה לעניין סדר הדיון. אני אשמח אם באמת נוכל להתייחס לזה סעיף-סעיף. כי אני מניחה שלכל אחד מאתנו יש כל מיני היבטים שנרצה ולא כל אחד ירוץ על כל ההערות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מעולה. אז התחלנו עם המדד.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
לא, לא, בסדר, אני רק אומרת שנשמח אם נוכל לעשות את זה סעיף-סעיף ולא משרד-משרד, כי אני מניחה שלכל אחד מאתנו תהיה זווית אחרת להגיד את הדברים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בקשתך התקבלה.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
תודה רבה.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
בוקר טוב, גל ברנס, אגף תקציבים. אז מה שאנחנו מציעים, אנחנו מציעים להשאיר את מדד הפריפריאליות כמו שהוא כתוב בחוק. ומענק האיזון הוא בעצם מענק שנכתב בהחלטת ממשלה 77% מרשויות המדינה זכאיות לו והוא גם משתנה מעת לעת. זאת אומרת שהוא לא יציב. הממשלה משנה אותו מעת לעת. אנחנו מציעים לעשות, להחליף למדד שהוא יותר קוהרנטי למטרת החוק שביקשה להגדיל את ההכנסות העצמאיות של הרשויות המקומיות ולקבוע ששיעור ההכנסות העצמאיות של רשות המקומית אינו עולה על 40%. וזה אומר שהרשות בפועל זה רשות שלא מצליחה - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
של איזה שנה? איך אתה בודק את זה? מתי אתה מודד את זה?
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אני אקריא, יש לנו גם הגדרה לעניין. היחס בין ההכנסות העצמאיות של הרשות המקומית כהגדרתן בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב מכלל הכנסותיה מפורטות בדוח השנתי המבוקר האחרון כמפורט בדוח השנתי המבוקר האחרון, כהגדרתו לפקודת העיריות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אוקיי. זה משהו ששלחתם אתמול?
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אתמול הייתה לנו הצעה הרבה יותר מורכבת.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
מה זה אומר בפועל?
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
זה אומר בפועל שעיקר ההכנסות של הרשות המקומית היא לא מצליחה לייצר בעצמה. זאת אומרת, זה מגיע מהממשלה, מגיע ממקורות אחרים. זה לא הכנסות שמגיעות מעצמן.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
נוסחת גדיש לא השתנתה מעת לעת. היא לא השתנתה שנים רבות, מענק האיזון. השתנתה, אגב, לפני שנה בקטנה, בנוסחה. הנוסחה מגלמת בתוכה, של מענק האיזון, מגלמת בתוכה את סוגייה של הכנסות עצמיות. זאת אומרת, אין יותר מזוקק מנוסחת מענק האיזון. כי המשקל שיש בה לסוגיית הכנסות עצמיות הוא מאוד גבוה. רוב הנוסחה מבוססת על זה. היא גם מכניסה עוד כל מיני פרמטרים והיא נותנת את הזיקוק האם הרשות לא מסוגלת לכלכל את עצמה ולכן היא צריכה לקבל כסף ממדינת ישראל או לא.
לכן אני חושב שזה לא נכון, סליחה אדוני מאגף התקציבים, גל. אני חושב שזו טעות. אני חושב שמענק איזון בדיוק מגלם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה היה נקודת המוצא? כמות הרשויות, בעיתיות בהבנה והיישום של המדד?
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אני אגיד כמה משמעויות.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
המדד שהוצע על ידי יושב-ראש הוועדה - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מדד מטי מה שנקרא.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
היתרון שלו זה הפשטות.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו לא נמצא מתווה - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אולי יש לו חסכונות אחרים, אבל מבחינת הפשטות זה באמת מדד שהוא - - -
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
אני רק אגיד, בעצם שמענו את ההערה הזאת שבוע שעבר, אם אתם זוכרים, הצגנו הצעה יותר מורכבת. שמענו את ההערה הזאת על הפשטות. בגלל זה ההצעה פה שאגף תקציבים הציעו היא מפשטת את זה מאוד. היא אומרת בלי ציונים, בלי כלום, שני תנאי סף. זה הכול.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
הם גם תלויים לחלוטין ברשות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מי יודע לבחון דבר כזה?
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
מי זה שקובע כן, לא? איך? שנייה, אני רק אגיד, המדדים שעלו כאן בדיון שזה מדד הפריפריאליות, הסוציואקונומי וכו' וגם המדד של קרן הארנונה אלה מדדים שהם ידועים וברורים והם רשמיים.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
זה מדד מהלמ"ס, לא המצאנו אותו. יש את כל הדוחות של הרשויות המקומיות והלמ"ס.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
שמתפרסם באיחור של כמה שנים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
על מה אתם מדברים, על איזה מדד?
<< אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >>
שירה גרשון מאגף תקציבים. נכון, אבל למשרד הפנים יש את הנתונים מהדוחות המבוקרים. הנתונים שגל הזכיר נמצאים גם במשרד הפנים ואז באיחור קל גם בלמ"ס, אז כאילו אפשר לבחור את השנה הקובעת או השנה האחרונה של הדוחות המבוקרים ואז נמצא אצל משרד הפנים או שנה אחת אחרי - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
הדוחות המבוקרים זה הדוחות שהרשות עצמה הוציאה כאילו?
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
זה נתון שכולו בשליטת, בשונה ממענק איזון שזה נתון בשליטת הממשלה, זה נתון שהוא בשליטת הרשות המקומית ועונה באופן הכי קרוב לעיקרון של חכות ולא דגים. זאת אומרת, הרשות היא זו שגם אחראית להכנסות העצמאיות שלה וגם בסוף זה לא שהממשלה מחליטה בשנה כזו או אחרת לשנות את מענק האיזון וזה נתון מפורסם והוא ידוע.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אז בוא נעשה רגע, אוקיי. אני אומר, יש לנו בעצם שני מדדים שאנחנו צריכים לקבל החלטה. או מדד מטי או מדד שהצעתם עכשיו.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אני אגיד רק למה חשבנו שהמדד של מענק איזון זה פחות טוב. אז גם, פעם אחת זה נקבע בממשלה, פעם שנייה זה מאוד רחב ומקיף. זאת אומרת, יכול להיות רשות שמקבלת מעט מאוד כסף ממענק איזון והוא לא באמת רשות שנסמכת עליו, נזקקת לו, אבל היא עדיין מקבלת אותו. וגם כאשר מסתכלים על היקף הרשויות בסוף החוק הזה מיועד לפריפריה, לרשויות שלא מצליחות לממש את שטחי התעסוקה שלהם.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
אבל לכן מדד הפריפריאליות מאזן את זה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
גם וגם.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
אני אומר, אם אתה לוקח את מדד הפריפריאליות מצד אחד שמאזן את סוגיית מענק, אתה צריך, אלה שני תנאים מצטברים. ומענק האיזון מגלם, תאמינו לי, אני אומר לכם, אני עשיתי את העבודה הסמינריונית שלי בתואר שני על מענק האיזון. מענק האיזון מגלם בעיקר את סוגיית ההכנסות העצמיות ולוקח עוד פרמטרים נוספים שלכן המדינה אומרת אתה לא מצליח להתאזן כלכלית.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אוקיי, מה הנקודות? תסיים ואחר כך אנחנו נלמד את המדד.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אני אסיים את המשפט. כשמסתכלים יש ההיבט בסוף של החוק הזה הוא לתת סיוע לרשויות. כיוון שנותנים את זה למספר מאוד רחב של רשויות וזה בא אחד על חשבון השני, אין מה לעשות, יש מקום מוגבל ברשת החשמל. זאת אומרת שאנחנו נותנים לרשויות פחות פריפריאליות ופחות נזקקות בצורך הזה, בגלל שאנחנו נותנים להיקף רשויות מאוד רחב. זה פשוט יהיה הראשון בתור. מי שיגיע ראשון.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
להערכתכם, כמה רשויות נכנסות במדד שאתם מציעים?
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
107.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
כולל הפריפרי?
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
שניהם ביחד, סך הכול.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
כמה המדד שלנו?
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
149.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
149 שהם גם פריפריאלי 1 עד 5 וגם - - -
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
וגם מקבלות מענק איזון. שזה 67% מהרשויות המדינה.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
רק אני אשלים ביחס להערה של הייעוץ המשפטי של הוועדה. בעצם למיטב ידיעתנו מענק האיזון לא עוגן בחקיקה. זאת אומר, זה משמש את הממשלה. זה כלי של משרד הפנים, אבל הוא לא עוגן בחקיקה. לעומת זאת, שיעור הכנסות עצמאיות הוא משהו שמעוגן בחקיקה. אנחנו גם מפנים לחוקים ספציפיים.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
יש לא מעט חוקים שאחד התנאים שנקבע בהם הוא האם מקבלת או לא מקבלת מענק איזון. זה משהו שלא מקובל בחקיקה.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אני אשמח רק להגיד מילה שבסוף אנחנו צריכים לזכור שגם המקום ברשת החשמל הוא מוגבל.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
זה לא קשור. זה אנחנו יודעים.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
לא, רק רציתי לומר.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אמרת את זה, אמרו את זה 30 פעם.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אבל אני אשמח רק להשלים את המשפט. ולכן בסוף אני חושבת שכן יש יתרון לנסות למקד ביחס לרשויות שבאמת זקוקות להם. ובעקבות מה שאמר פה חברי מאגף תקציבים ביחס למענקי האיזון, לכן הצענו את ההצעה. זאת אומרת, לנסות למקד ביחס לרשויות שבאמת כפי שדברי ההסבר של הצעת החוק אמרו שצריך להגיע לרשויות שיש שם הכנסות נמוכות. חשבנו שזו תהיה הדרך הטובה ביותר והפשוטה להגיע לשם.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
ללכת להכנסות עצמיות. אני רוצה לשאול שאלה. הכנסות עצמיות זה הכנסות בהגדרה זה הכנסות של הרשות שנניח לא ממגורים. אני לא בטוחה - - -
<< אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >>
כן מארנונה, אמרת ממגורים?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
שהם לא מארנונה. ארנונה למגורים.
<< אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >>
זה מארנונה - - -
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
וזה גם, רק אני רוצה לשאול.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
לא נכון, זה לא ממגורים, היא צודקת. הכנסות עצמאית זה לא ממגורים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
רגע יגיד האוצר האם זה כולל ממגורים וגם האם זה כולל למשל תשלומים של התושבים לרשות לטובת קבלת שירותים, למשל תשלומי הורים למיניהם? כי אני יודעת שיש רשויות שכל מערך החינוך, שזה כסף מאוד גדול, הוא במיקור חוץ. ואז בכלל התקציב לא רואה את כל התקבולים של תשלומי ההורים למיניהם, שזה כסף גדול. ויש רשויות שזה מוחל בתוך התקציב וזה עושה איזה שהוא עיוות לאותן הכנסות עצמיות אם אני לא טועה. ואז זה דווקא מדד שיכול, הוא לא בדיוק מדייק. בעוד שמענק איזון הוא מדבר על החוסן הרשותי.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אם כבר, חה"כ הרכבי, במה שאת אומרת, נניח שזה לא נספר, אז זה לטובת הרשות בהיבט הזה. במקסימום לא פגענו באף אחד והיטבנו עם חלק.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא, אבל זה יכול, יהיו רשויות שיהיו להם הכנסות עצמיות מאוד גבוהות בגלל שכל התקבולים של התושבים בגין שירותים, לא יודעת, חוגים, בתי ספר, כל האקסטרות האלה נכנסים ואז זה כאילו מעוות את ההכנסות העצמיות.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אבל את טענת שזה במיקור חוץ.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא, אני אומרת, אם זה מיקור חוץ אין בעיה. יש רשויות שהולכים, איך זה נקרא, לחברות של חינוך כאלה, רשתות חינוך. ויש כאלה שזה הכול נמצא בתוך השוטף שלהם וזה מנפח, זה כאילו כסף שקוף. זה מנפח את התקציב, את הנפח של התקציב, אבל לא באמת עם איזה שהיא גמישות.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
גם לפי הממד, האם זה ברוטו או שזה נטו? זאת אומרת, האם זה מסך החיוב או מסך הגבייה בפועל?
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
לא חיוב ולא גבייה. הכנסות.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
הכנסות נטו? אתה מדבר על נטו?
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
כמה הכנסת סך הכול, כמה הכנסת בהכנסות עצמיות, זה חלקי זה.
<< אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >>
מבחינת הכנסות עצמיות אנחנו מדברים בעצם על כל דרך שבה הרשות המקומית קיבלה כסף. אני לא בטוחה על תשלומי הורים. אבל רגע, שנייה.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
בואו ניתן ודאות, משרד הפנים ייתן לזה מענה לזה פשוט.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
משרד הפנים ייתן לנו מענה.
<< אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >>
אני כן אגיד שזה כולל כמובן ארנונה. היכולת שאתה מתכוון גם כשאנחנו מדברים על ארנונה עסקית, יחס ארנונה עסקית למגורים. אנחנו לא מדברים על המדד הזה. אנחנו מדברים על מדד של הכנסות עצמיות. כלומר, מה הרשות הצליחה להשיג לבדה ולא קיבלה כסף ממשרד החינוך ולא קיבלה ממשרד הרווחה עבור העובדים הסוציאליים. כלומר, אנחנו ממש מנקים את כל ההעברות הכספיות מהממשלה.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
לא, אבל זה בחוק. סליחה שאני אומר לך, אין, גם בתל אביב וגם במעלה אדומים וגם בירוחם, ה-matching של משרד הרווחה הוא 25%, הרשות 75%. המשרד, לא משנה איזה רשות אתה. מה זה קשור?
<< אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >>
לא, רגע. אני אומרת משהו אחר. אני אומרת, בסוף אתה מקבל הרבה מאוד כסף מהממשלה. כל רשות מקומית כמובן. אנחנו אומרים בוא נראה מה היחס בין כמה שהרשות המקומית מצליחה לייצר בצמה הכנסות לעומת כמה - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
שנייה. אני רגע רוצה רגע לחזור רוורס אחד אחורה. נקודת המוצא שלכם היא מספר הרשויות שיכללו בתוך המיזם.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
נקודת מוצא שלנו בתור התחלה היא מן הסתם הנגזרת של זה היא כמה רשויות ייכנסו. אבל בסוף יש פה פרמטרים רלוונטיים שתואמים למטרת החוק. הבסיסי ביותר זה קודם כל - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ואם אנחנו משחקים עם המדד ומ-1 עד 4 לא 1 עד 5? שיהיו דברים פשוטים.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
שוב, זה האיזונים שרוצים. אה, מעלה אדומים 5.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל יכול להיות שזה אחד ביניהם.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אנחנו בכוונה לא מחפשים רשות ספציפית ומנסים לשאול אם היא כן או האם היא לא כמובן, אלא מחפשים את המדד הרוחבי הרלוונטי. בסוף בהסתכלות שלנו אמרנו רגע, הסתכלנו על מה החוק הזה רצה להשיג. הוא רצה שרשויות שקשה להם להכניס כסף בעצמן יוכלו לעשות איזה שהיא פעילות עסקית בעולם האנרגיה הסולארית ולייצר לעצמן הכנסות.
ואז אמרנו איזה מדדים רלוונטיים וגם צוין הפריפריה והקושי שלהן בהכנסה עסקית, כי הם לא מצליחים לשווק את שטחי התעסוקה שלהם. לכן אנחנו חושבים שהמדד הזה הוא מדויק באופן שבו אנחנו לא נייצר, מה שקורה בדרך כלל שאנחנו מכניסים המון רשויות באופן טבעי הרבה יותר קל ללכת לכיוון הרשויות הלא פריפריאליות. כי הן קרובות למרכז, הן יותר נגישות וכו'. אנחנו לא רוצים להגיע למצב, שוב, אני לא אציין רשויות, אבל אנחנו לא רוצים שהרשויות שהן יותר קרובות למרכז בעצם ייקחו את ההטבה הזאת מהרשויות היותר פריפריאליות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נכון.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אפשר להציע הצעה נוספת ששיעור מענק האיזון, אם אנחנו הולכים למדד, אם אנחנו הולכים למדד שהציע יושב-ראש הוועדה, ששיעור מענק האיזון יהיה מעל גובה מסוים או מעל אחוז מסוים.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
יושב-הראש, אני חושב שתכלית החוק - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
- - - קודם שיכול להיות רשות שמקבלת סכום מאוד קטן כמענק איזון וזה - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הוא גורע אותה.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
יושב-הראש, התכלית של החוק, קודם כל רגע, אני חייב משפט אחד בהקשר הזה, כי אני באמת, זה חשוב. מענק האיזון מגלם החלטה של מדינת ישראל שקבעה מה השירות המינימלי שצריכה לתת רשות מקומית לכל אזרח במדינת ישראל, לא משנה אם הרשות שלו חזקה או חלשה. השירות המינימלי. ועל בסיסה קבעו את מענק האיזון. אומרים אתה לא מצליח להכניס את הכסף הזה לבד, אז מדינת ישראל תיתן לך כסף כדי לתת את השירות המינימלי.
אין משהו שמגלם יותר מזה את הצורך, אם אנחנו רוצים לחזק את הרשות ולהגיד לה תקשיבי, תפסיקי להיות תלויה במענק האיזון, יש כסף, אין כסף, מעבירים כסף, לא מעבירים כסף.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אז איך אתה פותר את מה שאמר גל, על מענק איזון שהוא מאוד נמוך?
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
אז מה? אם מענק האיזון הוא נמוך והוא עדיין 10 מיליון שקלים, אז מה?
<< אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >>
יש רשויות מקומיות שמקבלות מענק איזון של אפילו מתחת למיליון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זה לא מה שמכלכל את הרשות.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
אז תגיד מי שמקבל פחות ממיליון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לכן אני אומר, אוקיי. גל, אם מציבים רף למענק איזון, זה משהו שהוא?
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אם אנחנו ברף נומינלי אנחנו פוגעים ברשויות הקטנות.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לא, לא, רף אחוזי.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
האחוזים מהתקציב השוטף.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
ואם אנחנו ברף אחוזי, אנחנו יכולים לבדוק את זה. זה ייקח לנו כמה דקות.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
למה לא לתת להם?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר. אז אתם יכולים לעשות את זה, להריץ בדיקה?
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
אבל השילוב בין שני הפרמטרים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הנקודה הובהרה.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
השילוב בין שני הפרמטרים, גם המדד הפריפריאלי וגם מענק האיזון ביחד - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר, אבל הבנו.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
- - - כמצטבר זה עובד.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הנקודה ברורה. משרד הפנים, אתם רוצים להתייחס?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אולי תבדקו גם מה האחוז המקסימלי מהשוטף של מענק איזון ומה - - -
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
כמה דקות נעדכן.
<< אורח >> שמעון פרץ: << אורח >>
רק מילה. אני חושב שנעשתה פה עבודה מקצועית. האמירה הזאת בסוף היא נגזרת, הרי מענק האיזון מבוסס על הנתונים האלה ואני חושב שהנתונים האלה יותר מדייקים באמת את הרשויות שצריכות ועושות פה עבודה שאני לפחות לא ראיתי אותה בעין, אבל ברור שמדובר בסל מאוד מצומצם. ככל שייכנסו לתוך זה יותר רשויות, והוא ציין פה את הנושא של 40% הכנסות, זה מאוד גבוה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני רוצה גם שנייה להסביר את הנושא האנרגטי. כי בסוף אם אנחנו בשאיפה להיטיב באמת נכון עם כמה שיותר רשויות, בסוף לא תהיה להם שום היתכנות להתחבר לרשת אפילו. לכן אני אומר, החוק הזה נועד באמת לבוא ולדייק ולסייע לאותן הרשויות שאין להן שום יכולת אחרת. ולא לייצר פה, עם כל הרגש והערכה, לרשויות שיודעות להתמודד ללא.
<< אורח >> שמעון פרץ: << אורח >>
ועוד מילה על מענק האיזון.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
שאין להם שום יכולת אחרת.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אין להם יכולת. לכן אני אומר, זה אירוע שהוא משמעותי.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
וכן גם כושר המיצוי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אין בעיה. אני אומר, בסדר, למרות שהם אומרים פה, אין בעיה. זה כבר כאשר נגיע לריב על זה.
<< אורח >> שמעון פרץ: << אורח >>
עוד הערה של מענק האיזון, גם השנה, הרי מענק האיזון בסוף, אני מקבל מעט מאוד. ואני עדיין מקבל. זה חסר משמעות. וגם השנה את מה שאני מקבל קיצצו בלי שנבין על מה ולמה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר. מאיר, בבקשה.
<< אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >>
לאיזה נושא אתה רוצה שאני אתייחס?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, עשית פרצוף של משהו, על המדד.
<< אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >>
לא, רק קודם. כבר פתרתם את זה. כמובן שהכנסות עצמיות כוללות הכול, את כל סוגי ההכנסות העצמאיות. כשמו כן הוא, ארנונה ממגורים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
תשלומי הורים?
<< אורח >> מאיר ברוכים: << אורח >>
גם תשלומי הורים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אתה מבין את העיוות?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
למישהו יש כאן עוד הערות על המדד עצמו, עד שגל יחזור אלינו עם תשובה? בבקשה, אנחנו יכולים לדלג לנקודה הבאה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
לא בדיוק על המדד, אבל על השימוש ב במידה מסוימת. ברשות מקומית קיבלה מענק כללי לאיזון ממשרד הפנים בשלוש שנים שקדמו לשנת הכספים שבה הוגשה הבקשה. אני מבקשת לברר מה הייתה הכוונה. האם אם היא קיבלה במהלך שנה אחת מתוך שלוש השנים היא נכנסת לתוך התהליך?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לא, לא.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אם היא הייתה צריכה לקבל בכל אחת משלוש השנים?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
כל אחת משלוש השנים.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אז אני מבקשת אם אפשר יהיה לחדד את זה, שזה יהיה ברור שבכל אחת משלוש השנים שקדמו לשנת הכספים, אם זאת הייתה הכוונה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
יתוקן.
<< אורח >> אריה כהן: << אורח >>
רגע, בהגדרה של הרשויות המקומיות אני מבקש להוסיף גם מועצה אזורית.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זה קיים.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
קיים במועצה אזורית.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
מועצה אזורית היא סוג של מועצה מקומית.
<< אורח >> אריה כהן: << אורח >>
בסדר, אבל פה כתוב עיריות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זה לרבות. זה לא משהו שנדרש.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
מועצה אזורית היא סוג של מועצה מקומית. לכן ברגע שכתוב מועצה מקומית זה כולל.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אם לא מחריגים את זה במפורש זה קיים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר. אז אנחנו ממתינים למדד ואנחנו קופצים לנקודה השנייה. עד שגל יחשב. הוא מחשב מהר, אבל עדיין צריך לתת לו את הזמן. הנושא של התשלום על הקרקע. רמ"י, מי רוצה להתייחס?
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
יש הערות עוד לפני.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
על המדד?
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
על שיקול הדעת להקצאה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אז בואו נתחיל בתשלום, אחר כך נגיע גם לסעיף.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לא, אבל לפי סדר הסעיפים עדיף.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אוקיי, אז לפי הסדר.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
עו"ד יהלום מרמ"י. אנחנו סבורים שהסעיף צריך לכלול, החוק צריך לכלול אפשרות לשיקול הדעת.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
פעם עשירית שאתם אומרים את זה.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
נכון, אבל זאת העמדה שלנו. אני מבינה, שנייה. אני מבינה שיש, דיברנו ואני מבינה שחברי הכנסת - - -
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
תקשיבי, יוראי ואני לא מסכימים בהרבה דברים, אבל אני מעריך אותו מאוד. הוא אמר לי 'משה, אני מתנגד לזה'. כי כולנו יודעים, ואמרתי את זה ואני חוזר כל דיון, אם נאפשר לכם רשאי זה אומר שאף אחד לא יקבל כלום. אנחנו חברי הכנסת מבינים את זה, אל תעבדו עלינו. זה גם לא עוזר.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
אנחנו לוקחים לתשומת ליבנו את ההערות שלכם.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אבל אתה לא יכול לחזור על אותו דבר כל פעם.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
רגע, לא, לא.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
שנייה, יש לנו עוד הצעות.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
הצעות אחרות לדיוק הנוסח.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אז תתחילי יש לי הצעה חדשה, כי קיבלתי את מה שאמרתם. כי אמרתי אולי לך אתמול, כשאני בא לבית משפט וטוען טיעון פעם אחת השופט מקשיב. פעם שנייה אומר עוד פעם. אם אני אומר פעם שלישית אומר לי משה, אתה לא בסדר כי אתה מזלזל בי שלא קלטתי. כל דיון אתם מעירים את אותה הערה. כל דיון אני אומר, אתם התנגדתם לחוק מלכתחילה. אתם יודעים שזה ישראבלוף כי תתנו אפס לילדי ירוחם, אפס לילדי בית שאן, אפס לילדי מעלה אדומים, אפס לילדי מצפה רמון. זה מה שתתנו ואתם יודעים את האמת. קואליציה אופוזיציה זה הדבר היחיד שאולי כולנו מסכימים.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
לא, בהקשר הזה אנחנו חולקים, כי אנחנו כן נותנים.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
רק אתם. אבל מה לעשות?
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
זה לא נכון, אני לא מסכימה עם ההערה של חה"כ סעדה. לפני כן לא הייתה פלטפורמה חוקית.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
התקדמנו.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
אנחנו רוצים להציע את האפשרות שברירת המחדל תהיה ההקצאה בפטור לרשות המקומית. אנחנו מבינים את המטרה של מציע החוק. אנחנו רוצים להציע אפשרות להגיד על אף האמור, אפשרות, הרשות תהיה רשאית לא להקצות בפטור ממכרז לרשות מקומית מנימוקים שיפורטו בהחלטה או מנימוקים מיוחדים אם זה משהו שיותר זה, שאינם הכנסות הרשות. שזה בעצם מה שחברי הכנסת פחדו שזה לא עניין כלכלי. ואנחנו מציעים להוסיף באישור ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
מה זה הנימוקים המיוחדים? איזה נימוקים?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
בגדול זו גם הצעה שכבר הוצעה בדיון לקריאה ראשונה.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
לא, אנחנו מוסיפים פה, זה לא בדיוק ככה, גלעד. אנחנו הוספנו עוד רובד להצעה. כן זה משהו שהוצע על ידי משרד האוצר בדיון הקודם ואנחנו מוסיפים פה עוד מנגנון פיקוח, חה"כ סעדה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אגב, אתם יכולים להציע שוב, גם אם זה אותו דבר אתם יכולים להציע את זה שוב.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
חה"כ סעדה משום מה לא סומך על רמ"י, אז אנחנו מוסיפים - - -
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
הוכחתם את זה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
לא משום מה, זה לא רק הוא, אגב.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
ניסיתי לדבר עם רמ"י, אמר לי יענקי תגיד, למה שאני אתן לך, זה הכסף שלנו.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
שנייה. קודם כל, זה לא פרסונלי.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
לא, דיברתי גם עם - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל סעדה, בוא נתקדם להצעה שלהם. לא חייבים לקבל אותה.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
אני מסבירה, לא הייתה פלטפורמה חוקית. עובדה שיש לנו תקנות פטור לשימושים אחרים, כמו כלכלת עיירות ואנחנו מקצים אותם בפטור ממכרז. האמירה הגורפת הזאת אני חולקת עליה.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
רגע, באישור ועדת המשנה שמה היא? מי היא?
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל. היא בעצם גוף חיצוני, היא ועדה מוועדות המועצה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מי יושב-הראש? שר השיכון? מי יושב שם?
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
מנכ"ל משב"ש ונציג משרד - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מנכ"ל המשרד.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
רמ"י לא יושבים שם. רמ"י היא לא חלק ממועצת מקרקעי ישראל.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
רמ"י לא חברה במועצה ולא - - -
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אני כן אגיד, בעצם זו ועדה שהיא לא מוגדרת כיום בחוק. אני חושב שמה שנכון יהיה להגיד על זה מועצת מקרקעי ישראל או ועדה שהקימה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אז חוזרים למועצת מקרקעי ישראל. אתם אומרים, ההצעה שלך אומרת ש-?
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
שמועצת מקרקעי ישראל או ועדה, פשוט ועדת המשנה - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אבל אם אנחנו חוזרים למועצה עצמה - - -
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אני אסביר רגע. מועצת מקרקעי ישראל לא חברים בה רשות מקרקעי ישראל. היו"ר שלה הוא שר השיכון, חברים בה נציג ראש הממשלה, נציג שר אוצר, נציג שר החקלאות, נציגי קק"ל ועוד ועוד. אין שם נציגי רשות מקרקעי ישראל.
הרשות, המועצה היום מפעילה ועדת משנה שהיו"ר שלה הוא מנכ"ל משרד השיכון. והיא מקבלת החלטות פרטניות. למשל בעולמות הפטורים. מה שמוצע פה, שאם יהיה מקרה חריג שנכון יהיה שלא להקצות את הקרקע, למשל, כי הקרקע צריך אותה לשימוש אחר, יכול להיות שיש היום תוכנית רלוונטית לסולארי, אבל החליטו שצריך אותה לשימוש של שדה תעופה, תחנת כוח, לא משנה. כל דבר אחר שהבינו שצריך - - -
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
לקיבוצים שרמ"י נותנת יש שיקול, היא יכולה להגיד - - -
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
יש. לכל החלטה מינהלית. כן, בכל החלטה מינהלית יש שיקול דעת מינהלי. זה משהו בסיסי. בכל שיקול דעת. כל גוף יש לו שיקול דעת. להגיד בחוק שלגוף שמקבל החלטות - - -
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
היא יכולה להגיד אני לא נותנת ליישוב מסוים ויישוב אחר כן?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כן, כן.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אם יש לה נימוקים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אבל למחוקקים יש אפשרות להבנות את שיקול הדעת של רמ"י, בוודאי כשאתם מנהלים את הקרקעות של המדינה ששייכות לאזרחי ישראל.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
לא, אבל החוק אוסר את זה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
איזה חוק אוסר את זה? החוק מבנה את שיקול דעתכם.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
הוא אוסר על שיקול דעת.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
זה נקרא במילים אחרות אנחנו מבנים את שיקול דעתכם.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
לא, חבר הכנסת, זאת לא הבניה של שיקול דעת, זה כבילה של שיקול הדעת. אפשר להחליט שרוצים לקבוע את שיקול הדעת, אבל אני רק אומרת שזאת לא הבניה, זאת כבילה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
זאת הבניה, כי אתה אומר בכל העניינים יש לכם. בנושא מסוים ספציפי - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני ממש אשמח להבנות את שיקול הדעת.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
לא, הבניית שיקול הדעת זה להגיד להם איזה קריטריונים הם יכולים לשקול, על בסיס מה. וזה בעצם מה שמוצע כאן. מוצע שזה יהיה כאן מטעמים מיוחדים שיירשמו באישור הוועדה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
תכף אני אגיד אני רוצה להבנות את שיקול הדעת, יש לי מלא שיקולים.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
אולי אני אגיד שתי מילים שיצליחו לפתור את הפער. ברשותכם, שתי מילים, חמש, דקה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בדרך כלל אתה עומד בזמנים.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
אני אנסה לא לדבר מהר, כי כל הזמן מעירים לי על זה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
פה זה מבורך.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
הגענו להצעת החוק כשבכלל לא הייתה תשתית משפטית. הצעת החוק יצרה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
רגע, לאט-לאט, אתה באמת ממהר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, לא, אני ביקשתי ממנו לעשות כפול שתיים.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
הגענו להצעת החוק כשלא הייתה תשתית משפטית. הצעת החוק יצרה תשתית משפטית. מתחילת הדיון יש פה איזה שהוא פער בינינו. אנחנו אומרים שיקול דעת, אתם אומרים אנחנו לא סומכים על הממשלה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
על רמ"י.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לא, הוא צודק, כי גם על משרד הפנים אמרתם.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
לא סומכים על שיקול הדעת. חשוב לי להגיד שבעצם לקחנו לתשומת לבנו, אנחנו לא הולכים אתכם ראש בקיר ולא אומרים. עצם המצב שבו אנחנו אומרים פטור זה דרך המלך הוא נורא חריג. היום החוק אומר רק פטור. אנחנו אומרים לפעמים צריך בעצם איזה שהיא אפשרות לסטות. אני יכול לתת דוגמאות מתי. אני מניח שהדוגמאות האלה כן ישכנעו אתכם. אבל השאלה היא רגע לא בדוגמאות. באנו פעם קודמת ואמרנו צריך איזה שהוא שיקול דעת ואמרתם אנחנו לא סומכים עליכם או על רמי שאם יופעל שיקול הדעת לא תמסמסו את זה.
לקחנו את זה לתשומת לבנו. בעצם מה ההצעה החדשה שאנחנו מגישים פה, שרמ"י מציעים ואנחנו תומכים בה? הם אומרים בואו רגע נמסגר את שיקול הדעת כדי שהוא לא יוכל להיות מופעל כדרך המלך בכל פעם. מה בעצם ההצעה אומרת? אנחנו אומרים עדיפות ראשונה, דרך המלך היא פטור. זה מאוד חריג. זה לא משהו שאנחנו מכירים, זה לא משהו שאנחנו נתקלים בו ביום יום.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לא פטור, אלא הקצאה.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
דרך המלך.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
שיראו אותה כאילו היא פטור.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
המשמעות היא שלא מכרז, שזה לא טעון מכרז.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
דרך המלך היא פטור. ואז אנחנו לוקחים את זה לשלב הבא ולפעמים יכולים להיות מקרי קצה, כמו שנתנו פה דוגמה של נתב"ג ואני יכול לתת עוד כמה מקרי קצה שבהם לפעמים האינטרס של כולם, וגם הרשויות המקומיות יכולות להסכים, שזה לא באינטרס שלהם. אמה מה, החוק אומר אפשר להקצות רק לרשות מקומית. בכלל אין לנו דרך לנהל חוזה, לייצר חוזה אחר.
ואז אנחנו אומרים איך אנחנו, ניגשנו למשימה רגע עם ההערות שלכם, איך אנחנו מייצרים מקום שבמקרי קצה, שאנחנו לא יודעים לחזות היום, איך אפשר לייצר את זה. אמרנו אוקיי, לא סומכים על שיקול הדעת של רמ"י, בואו נוציא את שיקול הדעת של רמ"י החוצה. ההצעה של רמ"י אומרת אין שיקול דעת של רמ"י. רמ"י בכלל לא שוקלת את שיקול הדעת. מי ששוקל את שיקול הדעת זאת מועצת רמ"י. אין שם נציגות של רמ"י, רמ"י לא חברים במועצה. המועצה היא זו שמנהלת את רמ"י.
אם לא סומכים על שיקול הדעת של רמ"י אין שיקול דעת לרמ"י. רמ"י מוותרים על שיקול הדעת שלהם. ההצעה הנוכחית לא מאפשרת לרמ"י שיקול דעת. ההחלטה, האפשרות להחריג ולהגיד רגע, אנחנו רוצים לדון בזה ולא להקצות את זה בפטור אלא לבחון.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
מי הגופים במועצה הזאת?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
רגע. יהלום, את יכולה לחזור על הנוסח שאתם מציעים?
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
על אף האמור בסעיף 1, הרשות תהיה רשאית לא להקצות בפטור למכרז לרשות מקומית מנימוקים שיפורטו בהחלטה ושאינם הכנסות לרשות בלבד ובאישור ועדת המשנה של המועצה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
זה לא מה שאמרת אבל.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
לא, רגע. זה יוצא שני דברים. אחד זה אומר נימוקים.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אבל אתה אמרת שמוציאים היתרים ממכרז.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
יש הבדל בין מי שמאשר לבין נגיד הרשות לא קשורה - - -
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
מועצת רמ"י לא יודעת לנהל עסקאות. מי שחותם על - - -
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
הם יכולים לא לחתום.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
ההחלטה היא על ידי רמ"י, הסירוב הוא על ידי המועצה.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
זה חייב להיות מאושר על ידי מועצת מקרקעי ישראל.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
מאושר על ידי מועצת, בסדר, אבל - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ההליך מתבצע במועצה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
לאוצר יש אינטרס לא לתת את הכסף. הרי האוצר מפסיד כסף.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
לא.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
כן. לאוצר יש אינטרס.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
הוא מוותר על ההכנסה מאוד משמעותית.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
לכן אתה בבעיה. מה שיקרה, האוצר, הרי את רוב האנשים שם זה לא מעניין. האוצר ורמ"י יגידו ביחד מפסידים פה מלא כסף.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
לא, אבל כתוב - - -
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
ואז למעשה אתה תשלול את כל הרציונל.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
כתבנו שהנימוק לא יהיה הכנסות.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אני גם לא כל כך מבינה למה הדוגמה של נתב"ג חשובה.
נתב"ג זה לא פריפריאלי בתנאים.
כאילו מה? איך נתב"ג רלוונטי למשהו?
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
כשאומרים שהנימוק הוא לא הכנסות אני יודע להגיד את הנימוק גם אחרת ולא לקרוא לזה הכנסות.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
איך רשות יש מדד פריפריאלי 1 עד 5 מקביל לנתב"ג?
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
- - - ייגרם נזק בעיניי אם לא תהיה אפשרות במקרה קצה - - - אינטרס לאומי להקצות קרקע למשהו אחר.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
תעשה, אבל לא במסגרת החוק הזה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
סעדה. חבר'ה, שנייה, סבלנות, לנשום.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
תעשה את זה לא מכוח החוק הזה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
חבר'ה, מירה, תודה. גב' יהלום, ההצעה יש בה שכל, יש בה איזה שהוא היגיון. רק אנחנו כדי לוודא שלא תהיה היתכנות לרמ"י, שאנחנו יודעים החוק הזה לא דבר שאתם כל כך אוהבים אותו, אחרת הייתם מקדמים אותו. רגע, אני אומר, לא אישית אלייך ולא אישי לשמות אחרים שנאמרו פה.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
אני מסבירה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
רגע, הכול בסדר. לכן אני אומר, כרגע יש חשש מוצדק שנבנה בעמל רב על ידי רמ"י אל מול חברי הכנסת, שהם לא סומכים שרמ"י יתנו וישתפו פעולה עם החקיקה. לכן יש היגיון בזה שאיזה שהוא גוף תינתן לו אפשרות לתת פה איזה שהיא אמירה על חריגים. צריכים לגדר את זה. להבין שאנחנו עושים פה איזה שהוא בטעות לא חסימה מוחלטת לחקיקה. צריך רגע לכבד את זה.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
אבל גידרנו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
רגע, הכול בסדר. עכשיו חה"כ מטי הייתה לה שאלה הוגם ליוראי הייתה שאלה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא שאלה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא שאלה. אני חייבת לומר בהגינות שאני מבינה את הטיעון של רשות מקרקעי ישראל, כי הדיכוטומיות הזאת יכולה להיות בסוף בעוכרנו. צריך איזה שהוא מנגנון שבאמת במקרי קיצון יהיה אפשר שלא להקצות. כי האמירה תקצה זה לא נותן שום שיקול דעת, ברמה הלאומית. אז רמ"י אומרת זה לא אני, אני לא קשור בהכנסות שלי, לא מעניין אותי. זה לא הכסף. אבל אנחנו צריכים להבטיח איזה שהוא מנגנון שבמקרה קיצון, קשה לי לומר מהו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני גם לא יודע מהו.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אבל הוא צריך להיות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נכון.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לכן הנושא הזה של המועצה, לי עושה שכל.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מעולה. יוראי, יש לך הערה? זה הזמן שלך.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
בוודאי. אני לא סומך על רשות מקרקעי ישראל ואני חושב שנכון להבנות את שיקול הדעת של רשות מקרקעי ישראל בעניין הזה, כי אחרת מקרי הקיצון שגב' יהלום מציגה לא יהיה מקרי הקצה אלא ברירת המחדל. מקרה הקצה יהיה הקצאת הקרקע לטובת האירוע הזה בניגוד לכוונת המחוקק.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
חה"כ הרצנו, מה שהצענו, שוב, זה לא רמ"י, מועצת מקרקעי ישראל היא אינה רשות מקרקעי ישראל.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא סיימתי.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
גם אפשר לציין מנימוקים - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
ולכן אני מציע את הבניית שיקול הדעת באופן הזה: הקמת המיזם לאנרגיה מתחדשת והקצאת הקרקע תתאפשר רק לאחר הוכחת מיצוי קודם של אנרגיה מתחדשת במרחב הבנוי של הרשות המקומית בהיקף של לפחות 85% ממרחב הציבורי או בד בבד במסגרת תוכנית משולבת להקמת והעלאת מיזם ביחד עם מיצוי מתקני אגירה מתחדשת במרחב הבנוי בשיעור של 85%.
תנאי נוסף זה הקצאת הקרקע תתאפשר בצמידות דופן ובעדיפות לשטחים מופרים.
תנאי נוסף, הקרקע תוקצה לאחר שנבחנה השפעה על הסביבה, ערכי הטבע, הנוף והמורשת ורציפות השטחים הפתוחים.
תנאי נוסף, הקמת המיזם תתאפשר ובתנאי שלא תידרש הקמת קו מתח עליון חדש. ככל שהמיזם ידרוש הקמת קו מתח עליון יהיה עליו להיות מוטמן למניעת פגיעה נופית וסביבתית.
תנאי נוסף, שאני לא יודע אם הוא מתקיים או לא, תינתן האפשרות לציבור להתייחס לכוונת הרשות להקמת המיזם תוך 30 יום ממועד פרסום ההודעה.
אלו הדברים שאני מבקש להכניס להצעת החוק כתנאי ולהבניית שיקול הדעת של הרשות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זה לא בהכרח, זה לא בקטגוריה הזאת.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
למה זה לא בקטגוריה הזאת?
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
- - - התנאים שבהינתנם היא תקצה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אתה אומר אלה תנאים להקצאת של הקרקע ולא לאי הקצאה במקרה חריג.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה זאת אומרת? זה תנאי להקצאת קרקע. אני רוצה שתנאים להקצאת קרקע תהיה - - -
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
יושב-הראש, יש פה איזה משהו שהוא נעלם. זה לא שעוד שבועיים, אחרי שאתם מעבירים את זה בקריאה שנייה ושלישית אנחנו עולים לקרקע. יש פה תב"ע, יש פה תכנון. אנחנו צריכים להגיע, זה לא בוועדה מקומית. זה בוועדה מחוזית יעבור.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אליה, אני מנהל המון מאבקים מול רשויות מקומיות שהחליטו לבנות למשל על עמק השלום. למשל. אני לא רוצה להגיע למצב שבו אני נאבק בשדות סולאריים על מסדרונות אקולוגיים. לא יקרה. לא יקרה.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
אז צריך להגיד שזה לא יהיה במסדרונות אקולוגיים.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
אז תכתוב את זה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אז אני רוצה.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
לא, מה שכתבת - - -
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אדוני, כל התנאים שמנית הם אמצעים תכנוניים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו לא נצליח לנהל ככה ולא להתקדם.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
אבל יושב-הראש, אני אומר על החשש שלהם. החשש שלהם הרי מה? בסוף הם נמצאים בכל הגופים האלה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר. מינהל התכנון, את רוצה להתייחס גם להערה שיוראי אמר וגם למנגנון ההבניה הזאת.
<< אורח >> ליטל הילמן: << אורח >>
בהחלט. חוק לא יכול להגביל תכנון, אוקיי? יש את סעיף 3(6) לפרק הפוטו-וולטאי ותמ"א 1. הוא קובע ונותן התייחסות לכל מה שחה"כ יוראי מציין. על עניין הצמוד דופן. מתי צריך שטח מיוחד לבינוי, שטח מיועד לפיתוח. יש כאן את כל ההתייחסות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
את יכולה להעביר לו את זה שהוא יסתכל?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אבל זה בעדיפות.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
בסדר, אבל את השיקולים.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
לא, זה אומר שכל מה שמנית עכשיו, חבר הכנסת, אלה שיקולים תכנוניים שהשיקולים התכנוניים האלה נלקחים בחשבון בעת אישור התוכנית והם חלק מהתנאים של התמ"א ושל התוכניות עצמן.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
נכון.
<< אורח >> ליטל הילמן: << אורח >>
זה לא תנאי, זה עדיפות, נועה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ליטל, יש חשיבות למה שאת אומרת. חשוב שיישמעו את זה.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
זה לא ממש קשור לשיקול הדעת הקנייני פשוט של הרשות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר גמור.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
בסוף זה תנאים תכנוניים, כמו שהסבירה פה נציגת מינהל התכנון. וזה קיים גם בתמ"א וגם בתוכניות. ובסוף רמ"י, כשהיא שוקלת היא שוקלת שיקולים קנייניים, לא שיקולים תכנוניים. כי היא לא גוף המקצוע ששוקל שיקולים תכנוניים. והשיקולים התכנוניים מוסדרים בתוכנית.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
רק נוסיף על מה שאמרה נציגת משרד המשפטים, שיש את תקנות הבנייה הירוקה שמחייבות תנאי למתן תעודת גמר, למתן היתר אפילו אם אני זוכרת נכון. מיצוי הבינוי, לא, מתן אישור לתעודת גמר. מיצוי של הגגות של המרחב הציבורי, כן, צריך להקים עליהם פוטו וולטאי כתנאי למתן תעודת גמר כאשר מדובר בגגות של הרשויות המקומיות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה הקשר?
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אני מתייחסת לנקודה הראשונה שהצעת, חה"כ יוראי להב הרצנו, לעניין מיצוי הגגות ברשות המקומית. כל גג חדש לפי תקנות הבנייה הירוקה, אני יודעת מה אני אומרת, תודה רבה לך, אני במוד "מירה צודקת" להזכירך. כל בניין חדש במרחב הציבורי תנאי למתן תעודת גמר. התקנות אושרו כאן בוועדה הזאת.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
כלומר את לא מכירה אף רשות מקומית שלא עומדת בתנאי הזה ולא מפעילה בניינים. נכון?
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אלה תקנות חדשות יחסית. לכן הבנייה החדשה תהיה עם מיצוי, כיוון שאלה תקנות חדשות. ועל בנייה קיימת, הסברנו לא אחת ולא שתיים את הקשיים ואת המורכבות. אנחנו לא חושבים שצריך לקשור זה בזה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני כן חושב שצריך לקשור זה בזה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אנחנו מתנגדים להתליית החכה, כמו שאמרו ראשי הרשויות המקומיות, בכך שיהיה מיצוי של בנייה במרחב הציבורי של גגות. וזה, כמו שאמרנו, בהמשך למה שאמרה נציגת משרד המשפטים על שיקולים התכנוניים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אוקיי. יותר קריטי זה השטחים המופרים. איך אנחנו דואגים שלא יהיה כמו שאמר יוראי, על שדה סולארי בעמק השלום כדוגמה?
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אני אומר, הוועדה המחוזית לא נותנת אישור ולא תיתן אישור אם אתה לא עומד בכל הקריטריונים.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
זה לא מדויק אבל.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל הוא אומר שזה קורה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
זה לא מדויק.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
זה אומר שהיא חייבת לשקול.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לשקול את השיקולים האלה.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
זה נכון.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
זה לא איסור.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
אבל יש שם נציגי איכות הסביבה וכל אחד נותן את האימפוטים שלו וזהו, אין בעיה.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
היום התקנות החדשות מאוד מקפידים על זה.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה את אומרת?
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
אני אומרת שלצורך העניין יכולה להיות כבר תוכנית מאושרת לפוטו וולטאי בשטח מסוים. וכאן השאלה שהצעת החוק בעצם מנסה להסדיר זה מי יקבל את השטח הזה. כלומר, יש כבר את התכנון ויש כבר את הזה, זה רק השאלה מי.
<< אורח >> ליטל הילמן: << אורח >>
לא עושים תכנון באמצעות חוק.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
זה לא המסלול היחיד שההצעה עוסקת בה. היא לא רק בהקשר תכנון. גם כשאין תכנון הצעת החוק עוסקת בה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, היא לא מתעסקת בתכנון.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לא, היא לא עוסקת בשלב התכנוני, אבל היא יכולה, רשות המקומית יכולה לבקש מרמ"י ולהתניע תכנון של שדה כזה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני בחשש עם יוראי ואני רוצה רגע שהדבר זה יהיה מזוקק. אני מבין מה אתה אומר, ההצעה בכלל לא מדברת על שלב התכנון. זה עובר את כל המנגנון הקיים.
<< אורח >> ליטל הילמן: << אורח >>
לא עושים תכנון באמצעות חוק.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
גם עמק השלום מבוצע כדין באמצעות תכנון והולכים לבנות בתוך עמק השלום. לי זה לא נראה הגיוני.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני רוצה שנייה רגע לפני שאנחנו מדלגים להגדרה של רמ"י והסמכות שלו, איך אנחנו, משה, לחשש של יוראי, שהוא אומר אותו בצדק.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אני מבין.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כי לכל הכלל הזה יש יוצא מן הכלל ועובדה שהוא מנהל מאבקים על זה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
המדינה הרי מקצה קרקע ליזמים פרטיים.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אבל זה שיקולים תכנוניים.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
נכון. בכלל לא דרך החוק הזה. כשהיא מקצה קרקע, מי מאזן את ההקצאה? כי גם פה אפשר לפגוע באקולוגיה. מי מאזן? זה תפקיד הוועדה המחוזית. וקבעו קריטריונים. המשרד לאיכות הסביבה כותב חוות דעת. זאת אומרת, יש מקום שזה התפקיד שלו לאזן. החקיקה הזאת לא קשורה לעניין הזה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני מסכים.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אתה מערב מין שבאינו מינו.
הרי מה החקיקה הזאת אומרת? עד היום הייתם נותנים ליזמים פרטיים והכול היה בסדר ואותו תרשים זרימה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא חייבים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא הכול היה בסדר.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
לא, יש תרשים זרימה. מי אמור לקחת אחריות בנושא הזה, הוועדה המחוזית.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נכון. או בנקודת קצה לאן הקרקע תגיע.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
נכון. פה מה שאמרנו עכשיו תקצה לא רק ליזמים פרטיים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
גם לרשויות, אותו תהליך.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אותו תרשים, נכון, אותו תהליך. אז אם אתה טוען שהתהליך הוא לא טוב, אומר לי יוראי גם לקרקע לאדם פרטי, הקצאה לגוף גם לא. אבל זה לא החוק הזה. החוק הזה לא מתעסק בזה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
הדרך לוודא את זה בעיניי זה לקבוע שזה בהכרח צמוד דופן. ואז אתה פחות מתעסק בשטחים שהם פתוחים לגמרי.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
ולמה ליזם פרטי כשרמ"י נותנת זה לא חייב להיות צמוד דופן. אז למה? אתם יוצרים פה אפליה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
זה יוצר תעדוף, נכון.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
שנייה, תנו לי להשלים. הרי החקיקה חייבת להיות, חבל שאתם לא אמרתם את זה. זה חייב להיות שוויוני. לא יכול להיות שליזם פרטי אתה תגיד אתה לא חייב להיות צמוד דופן, אבל כשזה מועצה מקומית זה חייב להיות צמוד דופן. יש פה אפליה.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
אני רוצה להפתיע את כולם, אני מסכים עם כל מה שחה"כ סעדה אמר בדקה האחרונה. לא אמרתי את זה כי לא הספקנו להגיד את זה. כן יש לנו רגע התייחסות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אתה לא הספקת?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר. אז אני אומר, יוראי, יש פה שתי נקודות שגם לי הן היו קריטיות. אחת זה המיצוי של הגגות. אבל אני מסכים רגע למה שמירה אומרת, שלקשור את הבנייה הקודמת שהיא לא ערוכה לזה בכלל וזה מייצר, יש פה איזה שהוא מנגנון בעייתי. זאת אומרת, אין ספק שמהיום כשאנחנו עושים תיקון להבא. אבל הם אומרים שזה קיים. אבל אני חושב שאין בעיה גם להוסיף את זה בחקיקה. אני לא נגד, אני חושב שזה נכון.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לגבי הגגות, אני אסביר.
<< אורח >> איתן פרנס: << אורח >>
רגע אדוני, הנושא של הגגות אני חושב שהוועדה מפספסת דבר קרדינלי.
רשות החשמל מפסיקה לחלק תעריפים לגגות בישראל. ואז מה יקרה? איך נמצה את הגגות? ועדת הפנים צריכה לדעת שמה-1 בינואר 2027, נמצאים פה נציגי רשות החשמל, יש נושא כאוב מאוד. הם רוצים להפסיק לקבוע תעריפים לגגות בישראל. נושא שטרם הגיע לדיון בוועדה הזו כי הוא עוד לא בשל. אבל מה יקרה ביום שבו אין תעריף כלכלי בכלל שמאפשר לך לקרות גג.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אז זה יהפוך להיות לא כלכלי, אבל בואו נקשור את זה בזה - - -
<< אורח >> איתן פרנס: << אורח >>
אחת הסיבות שאין בישראל עמידה ביעדי אנרגיה מתחדשת, בגלל זה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
חברים, הכול בסדר. יש פה את הנקודה הראשונה של הגגות, יוראי רצה להתייחס. חבר'ה, אני לא הולך להרים את הקול ולא הולך להוציא אף אחד.
שמעתי, סבלנות. אין בעיה, הכול בסדר. יוראי, אתה רוצה להתייחס רגע לעניין של הגגות?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
כן. אני אומר, אין לנו יותר מידי שטחים פתוחים ולפני שמקצים את הקרקע היקרה שיש בארץ ישראל לטובת ייצור חשמל אני חושב שעדיין נכון לקשור את המידע של הרשות המקומית בלפחות 85% מהגגות שלה לטובת ייצור חשמל. לפני שהולכים ומכלים שטח. גם אם זה הפוך.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
רק חשוב לי לומר, מרחב בנוי זה לא רק גגות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
רגע, אי אפשר, אני לא רוצה להוציא אף אחד.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
בחדשים אין ברירה. לכן אני אומר, לפני שאנחנו הולכים ומייצרים משאבים ומייצרים חשמל, בואו נלך - - -. כל הרשויות שיושבות פה עומדות בתנאי הזה ואף מעל.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, אבל יש רשויות שלא יכולות לעמוד בתנאי. כי אם אתה קושר בנייה קיימת כבר יש רשויות שלא יודעות להתמודד עם זה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
למה? שיסבירו לי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ראשי הרשויות. וינטר, לך, סתם אני אומר.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
100%, וינטר 120% כבר. מצפה רמון יודעת ומבינה את המשמעות.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
איפה שאפשר אני עשיתי. איפה שאני יכול עשיתי.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
ברור, זה כלכלי.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
אבל יש הרבה הגבלות, גגות שאתה לא יכול. יש עניינים קונסטרוקטיביים, יש עניינים של רשת חשמל.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
בגגות קיימים יש מורכבות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מירה, מה שאת טוענת זה למה לקשור ייצור חשמל על שטחים מופרים לפני שמפרים שטחים חדשים?
<< אורח >> איתן פרנס: << אורח >>
לכן אין עמידה ביעדים בישראל, יוראי. למה ישראל לא עומדת ביעדים שלה?
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
קודם כל אני מסבירה, חה"כ להב הרצנו, שגם רשות החשמל הסבירה שהתמהיל הזה חשוב כדי לעמוד ביעדים. כן, אנחנו אומרים את זה בצורה ברורה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
צריך רגע להבין איך אנחנו מדייקים את הדבר הזה בצורה הגיונית, שהיא היה ישימה וכלכלית. כי בסוף זה הקשר. ואני איתך, אני מסכים איתך מה שאתה אומר. זאת נקודה ראשונה, צריך רגע ללבן את זה שנייה.
יוראי, הנקודה השנייה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אולי צריך לעשות איזה שהיא הרחבה בסמכויות של שר הפנים. שהוא גם נותן לפי 188 וגם ייתן דעתו על - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני לא רוצה לתת יותר לשר הפנים פה.
הנקודה השנייה הייתה לגבי צמוד דופן.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
רגע, לפני זה חשוב לי לומר. הכי קל לקחת שטחים פתוחים ולבנות עליהם פאנלים סולאריים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני מסכים איתך.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
לכן רשות מקומית ברור שתרצה ללכת לזה לפני ולא למצות את השטחים המופרים שלה על גגות. זה הרבה יותר קל, זה הרבה יותר רווחי. אני חושב שלפני שנותנים מתנה כזאת, וזאת מתנה, שחשוב לתת לפריפריה, בואו נוודא שממצאים את השטחים המופרים. זה אחד.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני מסכים איתך בשתי הנקודות האלה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
יוראי, בהצעה שלך מי יבדוק את המיצוי הזה? באיזה שלב זה נבדק, של ה-85%?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה זה באיזה שלב?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אתה אומר שהוכח מיצוי קודם. הוכח למי? זה החלטה שרמ"י צריכה לבדוק?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אתם תציעו. מבחינה תהליכית אתם תגידו.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
דרך אגב, אני חושבת שהרשות צריכה להצהיר אפילו. כי הרשות יודעת.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
איפה שהיא יכולה ומיצתה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
שהרשות תצהיר שהיא עשתה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זה מקובל על יוראי, בסדר. שהמנגנון יהיה פשוט, אבל שלנו גם יש יכולת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
הרשות תצהיר שהיא מיצתה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר גמור.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
אני מציע שזה יהיה מהפוטנציאל ולא מסך הכול. כי יש גגות שאי אפשר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הרשות יכולה להסביר ולהגיד למה על המבנה בגן הילדים היא לא עשתה, כי הוא לא מתאים קונסטרוקטיבית. הכול בסדר, יש פה איזה שהוא היגיון שאפשר להגיע אליו. אני חושב שאנחנו בדרך.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מעולה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אבל גם 85% זה מאוד משמעותי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הכול בסדר, נתקדם לאט-לאט.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
יושב-הראש, יש פה אבל נקודה, אנחנו כל פעם הולכים ומתפזרים. הנקודה היא לתת לרשות המקומית להיכנס בנעלי יזם. במקום שיזם ישים כסף הרשות המקומית תקבל את זה ותיתן את זה לתושבים. זה כל האירוע פה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יוראי אומר מנקודה אמיתית. הוא אומר זה שהחוק הקיים כלפי יזמים הוא עקום ויש בו בעייתיות לא אומר שעכשיו, הוא רוצה בחוק טוב ונכון שהוא מסכים איתו, לקחת את אותה טעות ולשכפל אותה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
הוא עומד עוד דבר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הוא אומר אני רוצה איזה שהוא משהו. לא ביקש עכשיו חסימה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
כולם אומרים מה אני אומר. גלעד, תגיד.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, אני קיבלתי אישור אבל. הוא אומר תן לי רגע איזה משהו. אני אומר ברמה הצהרתית.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
לי לא אכפת להצהיר על המיצוי של מה שאני יכול.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זה הפתרון הכי טוב.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אבל מיצוי זה לחוד ולעמוד ב-85% מיצוי זה לחוד.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
את רוצה שנעלה ל-100%?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
הוא ירד מ-85.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
85 זה פחות מ-100, אני אשמח.
<< אורח >> איתן פרנס: << אורח >>
אסור ללכת לכיוון הזה אדוני. אין עמידה, ישראל לא עומדת ביעדים של אנרגיות מתחדשות בגלל הדבר הזה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הבנו. אנחנו מתעכבים על נקודה לא רלוונטית.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אני לא רוצה להיות בסיטואציות שבה רשויות שבאמת צריכות את מנוע הצמיחה הזה לא יקבלו אותו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יוראי, עכשיו לגבי צמוד דופן. איך אנחנו מוודאים, אני אשמח גם לשמוע את מינהל התכנון, שבחקיקה הקיימת, אם נדרש להוסיף בחוק הזה איזה שהן מגבלות נוספות או שהן קיימות בחקיקה בהתנהלות הרגולטורית הקיימת?
<< אורח >> ליטל הילמן: << אורח >>
כפי שהצגתי לחה"כ יוראי, בסעיף 3(6) אחד מהסעיפים ממש מבקש לבדוק את זה. שטח המיועד לפיתוח שהוא צמוד דופן לשטח המיועד לבינוי. זאת אומרת, המיקום המועדף מבחינתנו, ברור שאנחנו מעדיפים את זה. אבל בכל זאת, אנחנו לא יכולים לכבול וצריך לתת פה גמישות. מה שבטוח, החוק לא בא עכשיו להחליף תכנון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מצוין.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אבל החוק מדבר על הקצאה, לא על תכנון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נכון. עכשיו אני אומר, יוראי, אתה תבחן - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
זה לא אומר שאי אפשר לתכנן גם במקומות שהם לא צמודי דופן. ההקצאה הספציפית, ההקצאה לרשות מקומית בפטור ממכרז, המנגנון שאנחנו מציעים פה, זה מה שמציע חה"כ הרצנו, יהיה רק בצמודי דופן.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
זה מה שאנחנו אומרים, שזה שיקול תכנוני שאינו קנייני. ואם התכנון סובל, זו האמירה המקצועית. לא, אני מסבירה את האמירה המקצועית. אם התכנון בסוף סובל שהמיזם לא יהיה צמוד דופן אז ככל הנראה היו שיקולים מקצועיים שמסבירים את זה. שניתנו חוות דעת סביבתיות וכל מה שניתן. ובסוף מוסד התכנון קיבל, אני פשוט אומרת, אנחנו גם ככה פה מתערבים בשיקול הדעת של רמ"י. אני חושבת שזו תהיה ממש חריגה להתערב בשיקול הדעת של מוסדות התכנון, כאשר כל השיקולים המקצועיים האלה נבחנים במנותק מההקצאה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מאה אחוז. כולם מסבירים לי למה זה הכי מקצועי לבנות שכונת מגורים בתוך עמק השלום. הכי מקצועי בעולם. אני חושב שזו לא אמירה מקצועית, זו אמירה נורמטיבית. לא לבנות באמצע שטחים פתוחים. נורמטיבי, לא מקצועית. ואני רוצה שהאמירה הזאת תהיה בהקצאה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יוראי, אני יכול לבקש ממך משהו?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
בטח.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אתה יכול לבחון את מה שהעבירו לך, מה שהעבירה ליטל?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
בטח.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תבחן. אם יש שם איזה שהן השגות או נקודות שאתה רוצה לחדד לתוך החקיקה הזאת, אז תגיד.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
בסדר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני רוצה לחזור רגע לאריק. אל תחזור על הנקודות האלה, אנחנו רוצים לחזור למנגנון רמ"י.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
תודה. אני מרגיש שנעשה פה עוול. לא סתם ישבנו בשקט. אין לנו עמדה על זה. הנושא שהתחלנו ממנו נלקח הצידה. אני רק אסביר למה שני הנושאים שונים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
עשינו יציאה לסוגריים.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
אני אסביר למה שני הנושאים האלה שונים בשתי מילים. בעצם ההערות של חבר הכנסת מדברות על האם הקרקע תוקצה, האם ייעשה בה שימוש. ואנחנו לא מדברים על האם ייעשה בה שימוש. אנחנו רגע עוסקים בסוגיית הפטור, זו סוגייה יותר מצומצמת.
יצאנו מנקודת הנחה שנעשה בה שימוש. עכשיו נשאלת השאלה האם הקרקע תלך בכל מיליון האחוזים לרשות המקומית. אנחנו אומרים שקיימים מקרים חריגים, ואנחנו מקובל מבחינתנו, גם חברי הכנסת, זה בעייתי מאוד. אם חברי הכנסת לא אוהבים את ההצעה שלנו, יש להם הצעה נגדית, הצענו כמה, יש להם הצעה נגדית, שרגע יגידו איך הם חושבים שצריך לעשות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אז בוא תסביר עוד פעם את המנגנון שאתם הצעתם.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
מעולה, תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תסבירו אותו בבקשה ואנחנו נקבל את ההחלטה.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
יהלום תציג את המנגנון שרמ"י הציעו.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
המנגנון הוא קודם כל שזה יהיה חריג. שזה יהיה מנומק מנימוקים ואפשר אפילו מיוחדים. שזה מסביר. עצם המילה נימוקים מיוחדים מסביר שזה חריג. וההחלטה הזאת לסרב, לא לתת את הפטור, צריך להיות, הסירוב יהיה בעצם בידי גורם, גוף חיצוני. רמ"י לא חברה שם. ועדת המשנה של המועצה. זה המנגנון. וזה בעצם מבטיח, לדעתי מסיר את החששות של חה"כ סעדה ומבטיח את האפשרות שכאשר יש משהו מאוד חריג וחשוב למדינה, באופן כללי להקצות את הקרקע לא לרשות מקומית, תהיה את הדרך.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
האם אתם יכולים לגדר את השיקולים? חוץ מלהגיד זה לא יהיה משיקול כלכלי?
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
אני לא יכולה לצפות מה יקרה. זה חוק ואני לא יודעת לצפות את המציאות. לכן הגידור הוא בעיניי - - -
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
יש לי פתרון ביניים.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
שנייה רגע.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
לא, אני שמעתי, הבנתי. אני מבין מהר. פתרון ביניים. אתם אומרים אנחנו נשתמש בזה רק במקרה קצה. בואו נגדיר את זה באחוזים. תוכלו רק ב-2% מהמקרים.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, לא, משה.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
זה לא יעמוד פרקטית.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תסיימי רגע להסביר.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
זה שכתוב מנימוקים מיוחדים זה כבר, שנייה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
בואי, שנייה. יש לי ניסיון בבית משפט.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זה לא החלטה שלהם לסרב, זה החלטה של המועצה לסרב.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
שנייה. בבית משפט, המחוקק הגביל את בית משפט בנימוקים מיוחדים בעונשי מינימום ודברים כאלה.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
אוי. אבל אי אפשר לא לסמוך לגמרי אף פעם.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אתה יודע מה קרה? הם עשו מה שהם רוצים עם זה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר. לכן אני אומר, תסבירו בבקשה - - -
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אדוני יושב-הראש, רמ"י מאשרים כברירת מחדל לרשות המקומית. במקרים שבהם רמ"י חשה שזה לא, יש איזה שהן סיבות מיוחדות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הולכים למועצה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
האישור או הסירוב הוא רק בידי המועצה. הסירוב הוא רק בידי המועצה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ועדת המשנה מה שנקרא.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
ועדת המשנה של המועצה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
שבה רמ"י לא חברים. ומי חבר בה? אפשר לדעת מי חבר בוועדה הזאת?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
תכף יגידו. אתה מבין? האישור תמיד על ידי רמ"י.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
השאלה אם לא ישפיעו עליה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
ברור שהם ישפיעו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בואו נשמע מי חברי הוועדה.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
למה להוסיף לנו עוד במפר בדרך? למה?
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
לא, אנחנו לא מוסיפים במפר. הפוך, אנחנו אומרים, אתם דרך המלך. במקרים שבהם - - -
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
תן לי דוגמה למקרה חריג.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
שנייה, רגע חבר'ה. אני רוצה לדעת מי יושב בוועדה הזאת.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
הוועדה נקבעת על ידי המועצה. היום יושבים בה למיטב ידיעתי מנכ"ל משרד השיכון.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
נציג משרד ראש הממשלה.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
נציג משרד רה"מ, לא הכלכלה. ולדעתי גם נציג משרד האוצר וקק"ל. מועצת מקרקעי ישראל מורכבת מהיו"ר, שהוא שר השיכון, נציג ראש הממשלה, סגן ממונה על תקציבים, נציג שר הפנים, נציג שר החקלאות, נציג השר שזה שר השיכון, נציג שר המפשטים, נציג השר להגנת הסביבה ונציגי קק"ל. זאת אומרת, אף אחד מהם הוא לא רמ"י.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
מי דואג שם לאינטרס של הרשות המקומית?
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
אף אחד.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
משרד הפנים.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
זה לקבור את החוק הזה.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
יש נציג של משרד הפנים למועצה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
לא, משרד הפנים, אנחנו חוששים ממשרד הפנים.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אתם אבל חוששים מכולם, חבר הכנסת, אז אין לי איך לרצות אותך.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
נכון. כי הפקידות זהה בדברים האלה, היא זהה. להגיד לא.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
יושב-הראש, הסירוב יהיה על ידי ועדת המשנה, לאחר ששמעה את הרשות המקומית.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
ועדת המשנה היא לא ועדה שקבועה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לכם יש התנגדות להכניס את השלטון המקומי?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כן, לאחר ששמעה את הרשות המקומית.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
כן. כן, כן. הם לא חברים במועצה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אפשר להגיד שלצורך זה.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
לא, הם לא חברים במועצה. לא, לא, הם לא חברים במועצה, הם לא יכולים להיות בוועדת המשנה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
מה פתאום, השלטון המקומי זה עבריינים ואנחנו, נו, בחייאת.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
לא, מועצת מקרקעי ישראל מורכבת מנציגי השלטון המרכזי.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
אפשר את ההצעה של מטי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
של מי? לא שמעתי, מה?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
של מטי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אוקיי. חוק מטי.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אמרתי שבעצם זכות הסירוב היא רק בידי ועדת המשנה ולאחר ששמעה את עמדת הרשות המקומית שבשטחה ההקצאה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אבל בסוף בסוף אין שם מישהו שמייצג את האינטרס של הרשות המקומית. כי כל הפקידים אין להם עניין. משרד החקלאות תמיד לא רוצה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אתה יודע, היום יש לך מנכ"ל רמ"י שדווקא אני שמעתי ממנו רוח גבית לאירוע הזה. גם ממשרד האוצר שמעתי רוח גבית לאירוע הזה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא, ברירת המחדל לאישור, סעדה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
יהלום, תסבירי מבחינת ההליך, לפי ההצעה שלכם. כשרשות מקומית מבקשה את ההקצאה. איך זה עובד מבחינת תהליך?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אריק היקר, אנחנו לא עושים פה תתי ועדות משנה. אז אם אתם רוצים לדבר, יש בחוץ מלא מקום.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
קרויזר, אני מוכן לפתרון הזה בתנאי אחד. שהם אומרים שמנימוקים שיירשמו הם ידחו את ההצעה. שיכתבו מה ההבניה שלכם לנימוקים שיירשמו. באיזה מקרים?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
זה מה שהצענו מקודם, הם אמרו שאין להם נימוקים.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
שיבנו את זה. תגידו מקרים שהם מקרי הקצה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
את לא יודעת להגדיר? למה את לא יודעת להגדיר?
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
כי אני לא יודעת מה, המציאות עולה על, לא.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אז אין לזה סיבה. לא, אז בסדר.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
אני יכול לתת.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
תחזרו אלינו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
רגע, לאריק יש פתרון.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אני יכולה להגיד למה אנחנו לא יודעים להגיד, יושב-הראש. אנחנו לא יודעים להגיד בדיוק ממה שאמרתם. כי ברירת המחדל תהיה לאשר ואנחנו מדברים על ממש מקרים קיצוניים שאנחנו לא יודעים להעלות בדעתנו כרגע.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אז בואו נעשה רגע, שנייה. אם אנחנו יכולים להכניס את ועדת הפנים לתוך האירוע הזה?
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
באישור ועדת הפנים, מקובל עליי.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לא, לא.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
ההיפך, זה לא יעזור. זה יתקע את העסקאות.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
למה?
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
תצטרך לעשות דיונים בוועדה בשביל לקדם את העסקאות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה את אומרת, שוועדת הפנים תוקעת דיונים?
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
לא, כי הוועדה עמוסה לעייפה. כי אתם עמוסים ולפעמים אתם בפגרות ולפעמים אתם בזה. מה לעשות, זה החיים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני חושב שיש פה עוד מועמדת למפלגת היועצים המשפטיים.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
קרויזר, אני חושב שהרעיון שלך באמת מבריק. הרי זה רק יבוא במקרה קצה. הרי הם אומרים זה לא יבוא בכלל, אולי פעם בעשר שנים. אז במקרה קצה הזה, באישור ועדת הפנים.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לא, זה לא טוב.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
לא, לא, לא. הכנסת לא מתערבת.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
למה לא? ממה אתם חוששים?
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
כי הרשות המחוקקת - - -
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אנחנו נשב פה, נשמע אתכם - - -
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
כי יש דבר שנקרא הפרדת רשויות.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
ממה אתם חוששים?
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
כי יש דבר שנקרא הפרדת רשויות.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
לא, אין הפרדה.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
והעבודה הממשלתית היא עבודה ממשלתית ועבודת המחוקק היא עבודת המחוקק. ועבודת המחוקק מהווה ביקורת.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
בחלק מהדברים ועדת חוקה לפעמים יש גם דברים שהיא מאשרת. יש דברים שהיא גם מאשרת ואת יודעת את זה.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
מאשרת בהקשרים של חקיקה. לא בהקשרי עסקאות יום יומיות של רשות מקרקעי ישראל.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יהלום, הדבר הזה יכול להיות מוגבל בזמן?
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
מה מוגבל בזמן?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
התשובה.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
אפשר.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
כמובן, אין לנו בעיה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
כן. אבל יתנו לך תשובה "לא".
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, גם הכן וגם הלא, דרך אגב. ברירת המחדל היא כן.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
אם ברירת המחדל היא כן ורשות מגיעה ומבקשת הקצאה, אז יכול להיות שתגידי כן. אבל גם יכול להיות שתגידו רגע, שנייה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נבדוק.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
יושב-הראש, אני רוצה שתדע שמועצת רמ"י יותר בירוקרטית מרמ"י. תנו לי רגע משפט, כל פעם אתם קוטעים אותי. זה רמ"י משפיעה על מועצת רמ"י, זה גם לא סתם נקרא מועצת רמ"י. שאלתי עכשיו רגע את הנציג של האוצר מה המקרה החריג? בוא נחשוב על מקרה היפותטי חריג. הוא אומר אם נרצה להקים שם בסיס צבאי או שדה תעופה. תגידו לי, נראה לכם שאם מישהו יבוא לרשות מקומית ויגיד תקשיבו, מדינת ישראל רוצה להקים פה את הבסיס או נרצה להקים פה שדה תעופה, מישהו יגיד להם לא? אנחנו רוצים רק פה שדה סולארי.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אבל אם יהיה צורך ביטחוני להקים בסיס, אז יוקם בסיס. מה לעשות?
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
אבל בדיבור, בשיח.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
חבר'ה, תודה. גל, יש לך תשובה לגבי המדד?
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
כן. אנחנו חושבים שאפשר לבחור מספר שהוא סדר גודל של כ-10%. 15% של מענק האיזון מסך ההכנסות של הרשות ואנחנו מגיעים עוד פעם לאותו מספר של כ-100 רשויות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תבחנו. תעבירו לנו את המדד הזה, נבחן אותו. לגבי רמ"י, תבואו עם איזה משהו קצת יותר שנוכל לחיות איתו.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
תגידו מה זה מקרי הקצה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני אומר, ברירת המחדל בחקיקה כרגע היא בלי שיקול דעת בכלל. אנחנו רוצים ללכת לקראתכם כי אנחנו כן מבינים את החשיבות. אבל צריך פה איזה משהו שאנחנו יכולים לעבוד איתו. אני רוצה להתקדם.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
יו"ר הוועדה, חמש שנים האחרונות נתנו לנו מקרי קצה כל כך, מלחמה, מגפה, מפה עד הודעה חדשה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
מה זה קשור?
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
זה קשור לזה שבאמת קשה לצפות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
המציאות עולה על כל דמיון.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
לכן אמרנו שאנחנו לא יכולים.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אנחנו מזכירים שמבחינה תכנונית המקום מאפשר. זה התנאי הראשון והבסיסי, שמבחינה תכנונית המקום מאפשר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נכון.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
שיש כבר תוכנית שהיא ברמה פירוט שלה שאנחנו כבר מתקדמים מאוד במקום.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נכון.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אז איזה לא צפוי יכול להיות בסיטואציה הזאת? ששוב, הרי בלאו הכי זה יבוא או אלינו או ליזם כי הייעוד מתאים לשימוש. אז מה הסיפור כאן שיכול להיות? הדוגמה שניתנה לא רלוונטית בעליל כי ליד נמל תעופה לא תהיה רשות במדד פריפריאלי של 1 עד 5.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
איפה זה רמון, לא הבנתי?
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אז אנחנו כבר יודעים שזה לא רלוונטי. אז מה נשאר לנו? בדוגמאות הנורא קשות וקיצוניות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הבנתי. אבל מאחר ואנחנו רוצים להתקדם אז את המדד נבחן. תעבירו לנו, נעבור על זה. על ההגדרה של רמ"י עוד לא הגענו להבנות. נתקדם הלאה. איזה עוד הערות יש בסעיפים?
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
לא, אבל מה תרצו? גידור של שיקול הדעת? מניין זמנים? מה?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תכף נגיע לזה. אני אומר, יש לנו הבנה לצורך של רמ"י, יש לנו הבנה לחשש מרמ"י. לכן אנחנו צריכים להגיע פה לאיזה שהן הגדרות ברורות. עוד לא הגענו אליהן ואנחנו מדברים על זה כבר חצי שעה. מתקדמים הלאה.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
לא, אנחנו נביא משהו. לכן אני רוצה לדעת לאיזה כיוון.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
אני חושבת שהבקשה הייתה לגידור מכמה כיוונים: גם בהיבט של מאיזה שיקולים יהיה אפשר ללכת לחריג. גם בהיבט של לוחות זמנים, לראות שהדבר הזה הוא מגודר.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אוקיי.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
לוחות זמנים זה פחות בעייתי. שיקולים אני אומרת - - -
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
אני אומרת, זאת הבקשה של הוועדה.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אנחנו ננסה להביא משהו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מעולה, מצוין. תעבדו על זה ונתקדם. אנחנו רוצים להתקדם הלאה. מה הנושאים הבאים?
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
מי זה רמ"י? באמת. יושב-הראש, מי זה רמ"י בכלל? מי הם? הם משרד השיכון? לא. כל מה שיש, יושב-הראש, הצלחתם לעצבן אותי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני שמח.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
רמ"י בסך הכול גוף - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אליה היקר והאהוב, השעון מראה 19 דקות לסוף הדיון. לממשלה יש פחות מ-19 ימים. אנחנו רוצים להתקדם.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
באמת?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ניגע בגחלים הלוהטות בחזרה, לא נשאיר אותן בלי פתרון. אני רוצה להתקדם הלאה. אתה רוצה להתייחס?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
19 ימים?
<< אורח >> שירלי לוי: << אורח >>
יש התייחסות לגבי התיקון של חוק משק החשמל שהערנו מתחילת הדרך ואנחנו מבקשים לשוב אליו. לגבי סעיף 1(ג)(2), האישורים שנדרשים לפי חוק משק החשמל. אנחנו פשוט מבקשים לדייק את מה נדרש. גם כדי שיהיה ברור ולייצר ודאות לכל בעלי העניין. ולתקן את זה לאישור הרלוונטי במועד הקצאת הקרקע, שזה מבחינתנו בידי הרשות המקומית. אישור לפי חוק משק החשמל לפיו ניתן לחבר את המתקן לרשת החשמל.
בשלב הזה של טרם הקצאת הקרקע בעצם הדבר היחידי בהקשר של הרגולציה שלנו שצריך ובעצם מה שנקרא תשובת מחלק או סקר חיבור, כך זה עובד בפרקטיקה בעשרות עסקאות שמתקיימות מידי שנה. המיזם הסולארי מגיע לרמ"י עם אותה תשובת מחלק שבאמת מראה שיש היתכנות לחבר את המתקן לרשת החשמל. לדעתנו צריך להסתפק באישור הספציפי ולא במשהו כללי שלא ברור מה הוא אומר וזה גם נותן ודאות לרשויות המקומיות לאן הן צריכות לכוון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה ההתנגדות למה שמופיע כרגע שזה בהתאם לחקיקה?
<< אורח >> שירלי לוי: << אורח >>
זה פשוט סעיף מאוד רחב וכללי שלא ברור מה הוא אומר.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
הוא אומר שכל מה שנדרש.
<< אורח >> שירלי לוי: << אורח >>
בעצם אנחנו נדרשים בשלב הקצאת הקרקע רק לאישור ספציפי. ככה זה עובד בפרקטיקה, המנגנון עובד. אנחנו לא רואים צורך לייצר עמימות איפה שאין צורך.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
מה שהחוק אומר זה שהאישורים שנדרשים בשלב הזה. זה האישורים שנדרשים בשלב הזה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אז אני מבקשת להתייחס לזה.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
רגע. אם זה האישורים האלה אז זה יהיה האישורים האלה. מחר ישתנה החוק ופתאום יצטרכו בשלב הזה אישורים אחרים. הסעיף הזה הוא כולל את כל האישורים שנדרשים בשלב הזה והוא לא תלוי עכשיו בכל מיני שינויים שיכולים להיות.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אתם תגידו מה נדרש מבחינתכם על פי החוק בשלב הזה.
<< אורח >> שירלי לוי: << אורח >>
כל מתקן בסוף הוא כפוף לעוד חקיקות ורגולציות שיש.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
כתוב על פי חוק.
<< אורח >> שירלי לוי: << אורח >>
במידה ובעתיד תשתנה הרגולציה ויהיה אישור נוסף אז הוא יהיה גם ככה מעוגן בחוק שלנו ובכללי משק החשמל.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
זה מה שהחוק אומר.
<< אורח >> שירלי לוי: << אורח >>
שגם ככה אותו מתקן תלוי בהם. לכן אנחנו לא רואים צורך לכתוב את זה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זה בדיוק מה שהצעת החוק באה להגיד.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
האישורים הנדרשים לפי חוק משק החשמל יכולים להתייחס לכל מיני שלבים של הקמת המיזם. הקמת המיזם, וזה משהו שהצעת החוק לא נכנסה אליו, כיוון שכל פרופסיה והרגולציה הרלוונטית אליה. הקמת המיזם היא גם כוללת את ההקצאה של הקרקע, היא גם כוללת את ההתקשרות עם מי שבעצם יבנה עליה, היא כוללת את הצורך באישורים של שר הפנים להתקשרות. שהם ניתנים האישורים האלה, אגב, רק אחרי שכבר יש התקשרות עם קבלן, עם יזם. נגיע עוד רגע לסוגייה של היזם. אחרי שכבר ניתן ואחרי שמועצת הרשות המקומית אישרה את ההתקשרות הזאת, רק אז בכלל מוגשת בקשה לאישור שר הפנים.
אז אישורים לפי חוק משק החשמל יש כל מיני אישורים נוגעים כבר לבעלים, למי שנמצא בקרקע. אבל ההקצאה של הקרקע עדיין לא הוקצתה לרשות המקומית. הרי תנאי להקצאה של הקרקע לרשות המקומית היא שיש את האישורים לפי חוק משק החשמל. לכן הקביעה של כל האישורים הנדרשים להקמת המיזם היא קביעה שמייצרת איזה מן מעגל שוטה כזה. זה מלכוד 22 כזה של מה קודם למה ואיך מתחילים את הדבר הזה.
התהליך צריך להתחיל היכן שהוא. אז אישורים על היכולת של הקיבולת של החשמל בשלב המקדמי הזה, עוד לפני שהקרקע הוקצתה, עוד לפני שנבחר יזם, עוד לפני ועוד לפני, זה דבר נכון. כלל האישורים לפי חוק משק החשמל זה מייצר קביעה מותנית.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
לפני שיש קרקע, איך אפשר לתת אישורים למה ההספק ולכל הדברים שהם בשלבים הבאים.
<< אורח >> שירלי לוי: << אורח >>
כי הקרקע מוקנית לפי זה.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
לא, בסדר, זה האישור המקדמי. אבל אני אומרת, חוץ מהאישור המקדמי, ממילא צריך מבחינת התהליך לעבור את השלבים האלה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אבל שימי לב, הרשות מקצה בהתקיים כל אלה. כאילו מה מוקדם למה? לפי נוסח של הסעיף זה רק אחרי שיש אישורים הרשות מקצה.
<< אורח >> שירלי לוי: << אורח >>
אולי נסביר איך זה עובד וזה יעשה לכם סדר. בסדר? בשלב הראשון, אחרי שרמ"י תקבע את החלטת המועצה ותהיה רגולציה בעצם של הרשויות המקומיות הם יקדמו תוכנית מתאר. אחרי שתהיה תב"ע מאושרת הרשויות המקומיות יכולות לפנות לחברת חשמל בבקשת חיבור ולדאוג לזה שיהיה להם מקום ברשת. במקביל הם הכינו את היתרי הבנייה. עם הדבר הזה, אחרי שיש תשובת מחלק, מה שנקרא אצלנו, שזה בעצם התחייבות לחיבור המתקן, הם הולכים לרמ"י בבקשה להקצאת הקרקע.
על בסיס תשובת המחלק, חשוב להגיד, משלמים את אותו מחיר אחיד שמצוין פה בסעיף אחר. בעצם אז רמ"י, כאשר כבר יש הבטחה לחיבור, היא עושה בעצם את העסקה על הקרקע. ככה זה עובד בפרקטיקה הנוכחית. אנחנו יודעים שהמנגנון עובד.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
מה שדרוש פה בפסקה (2) מדבר על האישורים הנדרשים להקמה של המיזם. לאו דווקא לשלב של ההפעלה.
<< אורח >> שירלי לוי: << אורח >>
אבל לאורך הדרך.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
רגע. לאורך הדרך, דיברה פה מירה על אישורים שנדרשים גם לשלב ההפעלה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
לא, לא. אני מדברת על ההקמה, כיוון שכדי לעלות על השטח, כדי להקים אותו צריך שיהיה את הזכות על השטח וצריך את האישורים. יש אישורים נוספים לפי חוק משק החשמל שהם קשורים להקמה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
איזה אישור של הקמה יש?
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
הם ניתנים לבעל הזכות.
<< אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >>
לא רק בטיחות.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
לבעל הזכות במקרקעין הם ניתנים. ואני עדיין לא בעלת הזכות במקרקעין, כי אני רק עכשיו פונה לרשות מקרקעי ישראל כדי שתקצה לי.
<< אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >>
בדיוק, נכון.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
זה העניין. העניין הוא שיש כאן, ההפניה לכלל האישורים מייצרת קושי של מה מתחיל את מה.
<< אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >>
בעיקרון לרשויות באופן ספציפי הן צריכות לקבל את שמירת המקום ברשת. והשלב שהם מגישים את כל הבעלות בקרקע הוא שלב יותר מאוחר. אבל זה גם קשור להקמה בסוף. לכן אנחנו רוצים כן להקל.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
אז אני אומרת, כל האישורים האלה שקשורים לקרקע, בעלות בקרקע, הם יהיו ממילא אחרי זה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
נכון. אבל הנוסח כאן כתוב האישורים הנדרשים להקמה.
<< אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >>
הנוסח הוא בעייתי.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
וזה תנאי לזה שאני בכלל יכולה לבקש את ההקצאה.
<< אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >>
אנחנו חוזרים על מה שאמרנו כל הזמן. אנחנו מדברים פה על הקלה, אנחנו מדברים פה רק על האישורים שניתן לחבר את המתקן בשלב הזה. אחר כך לאורך הדרך יש עוד דברים שצריכים לעמוד בהם. לכרוך את כל האישורים כבר בשלב הראשון של ההקמה זה עלול פשוט לפגוע במיזמים האלה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
זה לא יאפשר את מימוש החוק, כי אני עוד עדיין לא בעלים של קרקע. אז חלק מהאישורים שלהם להקמה אני עוד לא יכולה לקבל.
<< אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >>
זה יהיה עניין של פרשנות. יכול להיות הרבה דברים אחרים שהם יהיו פוגעים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה הנוהל הקיים כרגע ביזם?
<< אורח >> שירלי לוי: << אורח >>
מה שאמרנו, ככה זה עובד. יש עשרות מתקנים בשנה שככה זה עובד.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
בפועל מקבלים מבחינת הקצאת הקרקע דורשים שתהיה תשובת מחלק, שזה זמינות של הקרקע על רשת החשמל.
<< אורח >> איתן פרנס: << אורח >>
אבל זה משבצות חקלאיות שהקרקע כבר שלהם. פה את הולכת לבקש קרקע אחרת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
מה שהם אומרים שאם בשלב הקצאת הקרקע יידרשו כל האישורים על פי החוק, אז אי אפשר לקבל אותם בפועל את כל האישורים על פי החוק.
<< אורח >> שירלי לוי: << אורח >>
זה גם לא רלוונטי לשלב, אנחנו לא רואים צורך.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
היה להם נוסח מוצע לפתרון.
<< אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >>
והדברים גם עלו בדיונים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר. שירלי, אתם תעבירו.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אדוני יושב-הראש, רק להגיד, בשלב הקצאת הקרקע נדרש האישור של החיבור. נכון? תשובת המחלק.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר, התקדמנו.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
רגע, צריך להיות פה עוד סעיף. לאחר הקצאת הקרקע תהיה בידי הרשות המקומית כל האישורים. אם תוך פרק זמן מסוים לא יהיו לה כל האישורים ההקצאה תבוטל.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר, זה כבר חידודים ודיוקים.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
לא, זה גם החוק.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
חברים, הנושא הבא.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
רק אם תוכלי להקריא.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
שירלי, תעבירי לרעות את הנוסח בבקשה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אבל צריך לוודא שכל שאר האישורים יגיעו בהמשך.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר, זה הנוהל.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
זה ממילא יש לפי חוק משק החשמל, חה"כ צרפתי הרכבי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
התקדמנו הלאה. הנושא הבא.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
יש לנו הערה על סעיף (ד1) שנוסף. שבעצם קשר, עד עכשיו הייתה קשירה רק בסעיף (2) בעצם אם המועצה לא עשתה את עבודתה אז מקבעים מה שיש כיום לקרקע חקלאית. אנחנו חושבים, אנחנו לא מתעקשים על זה, אנחנו פשוט חושבים שלא נכון לקשור בין המחירים האלה, לכאן או לכאן. אם יש להם מאפיינים רלוונטיים שונים, גם בגודל, גם במיקום, גם בכל מיני היבטים. אנחנו חושבים שזה יכול פשוט לפגוע בעתיד גם ביכולת כלכליות של המיזמים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
גל, אבל לרוב המחירים מטפסים, לא יורדים.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
שוב, יכול להיות. יכול להיות להכול, בסדר?
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
יכול להיות כל מיני שיקולים. זה לא ערך קרקע של שוק.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
איך היום הקרקע הזאת משווקת?
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
קודם כל אני רוצה להסביר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
במגזר החקלאי?
<< אורח >> משה דוד קלנר: << אורח >>
X למגה וואט.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אין לנו בעיה עם המנגנון של מחיר אחיד, הוא בסדר גמור. יש בעיה רק בקשירה בין המגזר הכפרי לכל היתר. לא הקצנו עד היום לכל היתר. אנחנו לא יודעים להגיד מה נכון ומה למטה. ואנחנו חושבים שבסוף יכול להיות שיקרה מצב שהקשירה ביניהם תוביל, ואני אומר, אנחנו לא מתעקשים. אם תחליט הוועדה שהיא רוצה להתעקש על הקשירה. אנחנו רק מביעים את זה שיכול להיות שבעתיד זה יפגע ביכולת להקצות.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
תחזרו לוועדה ונתקן.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
בסדר, אבל לתקן חוק בשלוש קריאות.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אתה יודע, אתה מדבר על משהו תיאורטי.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
לא, לא, הוא לא תיאורטי בכלל. לא הקצנו מעולם לפי החוק הזה.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
אני רק רוצה להסביר, מבחינת עמדת רמ"י אנחנו חושבים שזה נכון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
המציע, אתה מקבל את עמדת אגף תקציבים?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
למה לא לכתוב שבעד הקצאת הקרקע לייצור חשמל כזה יהיה תעריף אחיד?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אז משה אומר, יש תעריף אחיד היום מה שנקרא בקיבוצים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
בסדר, כי זה אף פעם לא הוקצה. אבל יהיה תעריף אחיד, לא להגיד חקלאי או לא חקלאי.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
זה מה שאנחנו מציעים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
מיישרים קו.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
לא משנה, כרגע יש לנו את הקיבוצים, אז זה המוכר.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כן, אבל לא צריך להגיד יישובים חקלאיים.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אבל לא, זה מוכר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ההגדרה הזאת היא כהגדרה מוכרת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא, בסדר. אבל אם בעד הקצאת הקרקע ייקבע תעריף אחיד. בכל סוגי ההתיישבות.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
הכוונה של מציעי ההצעה להגביל את המחיר.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
יגידו לך עכשיו סכומי כסף, סכומי עתק, וזה לא רלוונטי.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
בסדר. יש לי שאלה בעניין.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
שנייה, שנייה. אני אומר, יגידו סכומי כסף לא פרופורציונליים. לכן אני אומרת, ברגע שאתם, לא אני קבעתי במושבים ובקיבוצים, אתם קבעתם. כנראה חשבתם שזה מה שנכון. אז זה נכון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אז תחדדי, גב' יהלום.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
אני רק רוצה להסביר. קודם כל, העמדה הבסיסית היא שאנחנו חושבים שזה צריך להיוותר בסמכות מועצת מקרקעי ישראל, שהחוק קבע שהיא קובעת את המדיניות הקרקעית. ונושא כמו תשלומים זה המועצה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
הם רוצים שתהיה להם שליטה.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
דבר שני, אני רוצה רגע להסביר. קובץ החלטות המועצה, בסעיף 7(3)(4) קבע באופן כללי. הוא לאו דווקא מיוחס רק ליישובים חקלאיים. יש הוראה בפרק הכללי שם שבעצם ההקצאות למיזמים סולאריים, כל המיזמים הסולאריים זה יהיה מחיר אחיד. כאשר המחיר האחיד בעצם נקבע בתיאום עם הג"ת ורשות החשמל. זה מבחינת להבין. בפועל הרבה מההקצאות הם בשטחים פתוחים, זה יוצא באגודות. אבל הקביעה של המועצה היא קביעה כללית מה הכלל של התשלום בהקצאות למיזמים סולאריים. היא לא קביעה ביחס רק ליישובים חקלאיים.
אני רק מסבירה שהפרקטיקה שהרבה מהבקשות מגיעות מהאגודות, כי יש שם את השטחים. אבל מבחינת קובץ החלטות המועצה היא הוראה כללית בקובץ שאומרת מה התשלום בעד הקצאת קרקע למיזם סולארי. מי שזכאי לקבל, בסדר? היא לא מיוחסת דווקא ליישובים חקלאיים. זה קודם כל אני מסבירה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כלומר לכאורה הסיפה מיותרת.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
לא, אני גם חושבת שאולי לא נכון - - -
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
בואו נגיד מחיר אחיד.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
לא.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כתוב מדד הקצאת הקרקע בסעיף זה ישולם, הנה תסתכל.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אם אומרים מתחייבים למחיר אחיד לכולם?
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
לא, אני גם אומרת עוד משהו צריך לשקול ברמת החקיקה, שיכול להיות שהיום זה מחיר אחיד. אנרגיה מתחדשת זה משהו, יכול להיות שצריך להגיד שהתשלום - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
הם אומרים מחיר אחיד פה, הרשויות המקומיות שבתוך החוק הזה. לא במחיר אחיד.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
לא, אני מדבר מחיר אחיד לכולם.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא, בעד הקצאת הקרקע לרשות מקומית זה יהיה מחיר אחיד.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
או קיבוץ, זה היינו הך לכולם. צריך מחיר אחיד לכולם.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אבל זה כתוב כאן מחיר אחיד.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לא, לא.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
אני חושבת שהאמירה, מה שהצעת החוק אומרת, ויכול להיות שצריך לדייק כאן בנוסח. האמירה שכרגע מוצעת זה פשוט להצמיד למה שקבוע בהחלטת מועצה. אנחנו צריכים לראות איך מנסחים את זה בדיוק כך שזה יהיה ברור. זאת הייתה ההצעה.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
גם שלחנו הצעת נוסח אתמול.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אני אגיד רגע, בעניין הסולארי, כל האנרגיות המתחדשות, בסוף משהו חדש יחסית שנכנס. הוקצו מעט מאוד קרקעות. וזה גם משתנה כל הזמן בפן הרגולטורי. לקבע את איך ייקבעו המחירים האלה לכל הארץ.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
לא, לא קיבענו. אמרנו לכם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
שהכול יהיה בהתאמה. ביישור קו.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
כן, בהתאמה. אני אומר שזה יהיה אחיד לכולם.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
אבל זה כיום גם אחיד במועצה.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אבל יכול להיות שונות רלוונטית.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
רק רגע. אני הסברתי שכיום הכלל של התשלום במועצה הוא אחיד. הוא לא מיוחס רק ליישובים.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אני יודע. אז למה אתם חוששים?
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
כי לעגן את זה בחוק פשוט לא מאפשר לשנות את זה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
למה? אם אתה אומר לי שאתה פועל באופן אחיד, אז אני מוכן. אני מוכן לא לכתוב מושבים, לכתוב שהתשלום אחיד לכל, לא יודע איך להגדיר את זה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הרי אם המחיר הוא אחיד גם ככה, אתם לא תעשו הרי דיפרנציאציה בין יזם.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אבל יכול להיות שנעשה דיפרנציאציה לפי היקף הדונמים שמוקצה. לפי סוג הגידול. יכול להיות בעתיד שיהיה נכון לעשות שונות בתוך התעריף שהיא נכונה. היום מי שקובע את התעריפים זה מועצת מקרקעי ישראל.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
משה, אתה תחדד את זה איתם.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אם בקיבוצים, הרי אם תיעשה דיפרנציאציה תעשו אותה גם בקיבוצים, נכון? כי גם שם תגיד יש הבדל בין 250 ל-1,000. אז אותו דבר. לכן אני אומר, למה אני אומר? כדי שלא תיווצר חס ושלום אפליה. אם אתה אומר לא אין כזאת, מעולה, אני איתך.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
היום בטח שאין כזאת. אבל אני אומר שוב, בטח כי מלכתחילה גם לא מקצים לפי החוק הזה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אז מה אתם מבקשים שיהיה כתוב?
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אני מציע להשאיר את סעיף 2 שאומר שאם המועצה לא קבעה אז יש ברירת מחדל, אחרת החוק באמת לא ייכנס לתוקף וזה יהיה לא הגון.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
זה בעצם מה שהיה בקריאה ראשונה בהקשר הזה.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אבל אני כן מציע לא להוסיף את סעיף (ד1) אלא להישאר עם הסעיף הרחב שאומר שהמועצה רשאית לקבוע את הכללים. חזקה עליה גם שהיא צריכה לפעול בשוויון.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
ואז מה יקרה? יכולים ליצור לך, הרי לכאורה הם אומרים אנחנו אחידים הם לא היו צריכים להזדעק מהחוק. הם אומרים זה רק אומר את המובן מאליו. לא צריך את זה, אבל זה גם לא אומר כלום. אבל למה הם זועקים? כי הם יודעים שיבוא יום והם יגידו קיבוץ ומושב מחיר אחד, רשות מקומית מחיר אחר. ומזה אני חושש. אני אומר, הרי אין הבדל, אין סיבה. זה אותו דבר, זו אותה קרקע.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
התחלתי בזה שאנחנו לא זועקים ושתחליטו מה שאתם רוצים. אני רק רוצה להסביר.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
שנייה. זה פשוט, אם אתה יכול לחיות עם הסעיף שלנו בוא נשאיר את זה.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אני רק רוצה לשקף לכם.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
לא, צריך לדייק שם מבחינת הנוסח בכל מקרה.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
חבר הכנסת, אני חייבת להגיד משהו על הדיפרנציאציה שממנה אתה חושש. בסוף בסוף המחירים שייקבעו לא יוכלו לקבוע אותם באופן שרירותי. הם יצטרכו להסביר למה הדיפרנציאציה הזאת קיימת. ככל שיש דיפרנציאציה. הם יצטרכו להסביר. האמן לי שאנחנו נעמוד על זה שהם לא יוכלו לגבות מהקיבוצים כך ומרשות מקומית אחרת. הם יצטרכו לעשות את זה באופן שוויוני, אנחנו נעשה להם חיים קשים שיצטרכו להסביר גם למה הדיפרנציאציה הזאת.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אני כבא מהמקום שלך יודע, ולמדתי מגדולים ממני, אפשר לטהר את השרץ ולטמא את השרץ, זה תלוי בך. עזבי. לוליינות משפטית הייתי. הייתי כשדברים אסורים הפכו למותרים ומותרים הפכו לאסורים.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אבל נראה לי שאתה יודע שאנחנו שוויון דווקא מאוד אוהבים בהקשרים האלה. והאמן לי, אנחנו בוחנים היטב את העבודה המקצועית שנעשית ולא מאשרים דברים כלאחר יד.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
משה, כמה קריטי האירוע הזה?
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אני אגיד גם שיש העדפות פריפריאליות לצורך העניין לעיתים בכללי רמ"י שגם לא יתאפשרו פה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אנחנו מלכתחילה בפריפריה 1 עד 5. תדבר על העדפות פריפריאליות בעולם שבו מלכתחילה הרשויות זה פריפריה 1 עד 5.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
יש העדפות קווי עימות, הם לא יוכלו להיות פה. יש פה המון היבטים בתוך השיקולים של מועצת רמ"י.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
אז אולי הנמוך ביניהם. אולי תעשה כמו החקלאי או הנמוך ביניהם.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
יושב-הראש, אנחנו הצענו נוסח חלופי. אני רואה שאנחנו גם ככה לקראת סוף הדיון, אז אני מציעה שהוועדה, הייעוץ המשפטי יבחנו.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
מהמונדיאל למדנו שמה שקורה בסוף זה הכי משמעותי.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
לא, אני פשוט יודעת שיש עוד דיון אחרי, כי אנחנו ממשיכים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נועה, מה הנוסח?
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אנחנו הצענו נוסח. אני מציעה באמת שהייעוץ המשפטי ילמדו את הנוסח.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
את רוצה להציג אותו?
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אנחנו פשוט הצענו שזה ייקבע בהתאם למה שקבוע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בעצם ביישור קו.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
כן. אנחנו בעצם הצענו שיהיה כתוב "בעד הקצאת קרקע כאמור בסעיף זה יהיה התשלום בהתאם לקבוע בהחלטות לעניין הקצאת קרקע לייצור אנרגיה של חשמל מאנרגיה מתחדשת".
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
לא.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
למה?
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
כי כשהם אומרים, הם רוצים כמו תמיד לאפשר להם את כל שיקול הדעת.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
לדעתנו זה לא נדרש, כי אני חושבת שהנוסח המקורי זה מספיק.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
הם רוצים שנאפשר להם את מרחב שיקול הדעת. ברצותם הם יעשו דיפרנציאציה. הם ימצאו הסברים. קרויזר, אני אומר מה יצרנו פה? יצרנו linkage. להגיד להם תקשיבו - - -
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
לא, אבל יושב-הראש.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
שנייה, אני באמצע.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אבל אני הקראתי את הנוסח. אבל אתה לא שמעת את הסיפה של הנוסח שהקראתי.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
שמה?
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
יהיה כתוב שזה יהיה בהתאם לקבוע בהחלטות לעניין הקצאת קרקע לייצור ואנרגיה של חשמל מאנרגיה מתחדשת. זאת אומרת שזה יהיה בהתאם למה שקבוע בהחלטות המועצה.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
והחלטת המועצה יכולה להחליט שקרקע פה היא קרקע יקרה וקרקע פה היא קרקע זולה ולייצר דיפרנציאציה.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אני חושבת שנציג אגף תקציבים הסביר היטב למה זה יכול גם לשרת את הרשויות המקומיות לאפשר דיפרנציאציה כזאת. אם אתם עדיין במקום הזה, אפשר גם להצמיד את זה להחלטות המועצה של קיבוצים. אבל אני חושבת שזה לא נכון.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אפשר להגיד, אל תדאגי, אני מוכן לאפשר לכם את שיקול הדעת בהורדת המחיר, אין לי בעיה. ככל שתרצו להוריד מהמושבים והקיבוצים, אהלן וסהלן. אז אל תדאגי לאירוע. הנה, את רואה, פתרתי לך את הבעיה.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אבל אני אומר, זה לא בהכרח השיקול.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
לא, אז בואו תהיו הגונים.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אני רוצה להסביר במשפט ותחליטו באמת. כי אני אומר רגע, ככלל המחוקק מעולם לא הגביל את קביעת התעריפים ברמ"י.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
לא הגבלתי. תעלה למושבים ולקיבוצים - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
היום בשטחים החקלאיים יש שם הגבלה כלשהי?
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
יש מחיר אחיד שהוא נקבע.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
יש מחיר אחיד.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אז אותו היינו הך.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
אבל זה גם לא רק הם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר, אז למה יש פה?
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
כי זה כן יכול להשתנות, זה לא מוגבל בחקיקה. אני אומרת, הקיבוצים והמושבים זה לא מוגבל בחקיקה. זה כן יכול להשתנות.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
גם פה יכולים לשנות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, ההצעה היא לא להגביל, ההצעה היא להשוות.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
להשוות או להפחית מזה.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אני חושבת שהסבירו הלוך והסבור למה זה יכול לשרת גם את הרשויות המקומיות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אהבתי את ה-"הסבור". אבל אני אומר, זה לרעתם. אם פתאום יהיה פה איזה שר פנים או שר אוצר שיגיד וואלה, מכירת חיסול לרשויות בחינם. בעיה שלהם. רק אני אומר, הם לא רוצים להגביל, הם רוצים להשוות. לכן ככל שהמדד זז הוא יזוז לשניהם.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
זה לא מגביל אתכם, כי תמיד אתם יכולים לעלות למושבים וזה לא מגביל שום דבר.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אני רק מציע לא להשוות באופן שבו אחרי זה לא תהיה דיפרנציאליות מסוגים אחרים.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אפשר להשוות או להפחית.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אמרתי, יהיה צורך, תבואו אלינו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
גל, בוא נלך רגע לנקודה. משה אומר בצורה מאוד ברורה, אני לא רוצה לשחק בשום מנגנון. מה שנתת תיתן גם לי. זהו, לטובתי לרעתי מה שנקרא.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
אז אני רוצה להציע הפוך. במובן הבא שאומר אפשר להשאיר את הסמכות במועצת רמ"י לקבוע הבחנות, ובלבד שההבחנה לא תהיה בין הכפרי לעירוני. זאת אומרת, יכול להיות הבחנה לפי קו עימות, לא קו עימות. יכול להיות הבחנה לפי גודל.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא צריך להתחיל לעשות פה פלפולים.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
המחיר אחיד. שוב, אני רוצה להסביר שבעתיד יכול להיות שנכון יהיה, כי תשתנה למשל, המחיר האחיד נקבע כי הרגולציה - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני רוצה להגיד לך סוד, שאף אחד לא ישמע. אם יהיה פה שר שיחליט לתת לרשויות הנחה משמעותית, תאמין לי שהכנסת לא תתפקד כי יהיה פה 267 ראשי רשויות שיעמדו פה ויחסמו את הכנסת כדי לקבל, ולייצר פה לחץ פוליטי לא נורמלי כדי שחקיקה בשלוש קריאות תעבור פה ביומיים.
אז אני אומר, יש פה היגיון שאומר תנסחו, אין מגבלה על מילים, שהדבר הזה בהשוואה. אתה משחק פה, תשחק פה. אתה משחק פה. ככל שהם יצליחו לייצר לחץ פוליטי להוריד, יבואו לכנסת להוריד. יעשו פה מאבק פוליטי, יעבירו שלוש קריאות. זה בעיה שלהם. אני אומר, הפוך.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
גם אם החקלאי תהיה דיפרנציאציה אז היא תחול גם על המגזר העירוני.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כן. אומר מה שנתת בחקלאות תן גם לרשויות המקומיות. הם יצליחו לייצר פה לובי פוליטי לתת מחיר יותר טוב, שיעשו לחץ פוליטי. תרצה לעלות, הם יידפקו.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
לעגן את המילים "מחיר אחיד" אנחנו כן מתנגדים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אז תמצא לזה פלפול משפטי.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
כי זה לא בהכרח התעריף הנכון מאה שנה קדימה. וזה לא קשור בכלל לרשות מקומית כזאת או אחרת.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אתה יודע להגיד השוואה?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא, אבל מה שאמרת שזה לא יהיה בהבחנה, ובלבד שלא בהבחנה בין הכפרי לעירוני.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הם משפטנים, שינסחו, הכול בסדר.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
נציע הצעה. אני רק אומר, מחיר אחיד זה - - -
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אתה סוגר את הישיבה, שני דברים שאולי לקראת ישיבה הבאה.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
נשמע לי שהכיוון כאן הוא באמת, לא יודעת, אפילו לקבוע קריטריונים למה יהיה המחיר לפי זה, לפי זה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, לא רוצה קריטריונים למחיר. שיקבעו מה שהם רוצים, רק שהוא יהיה שווה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא. מה שהם אומרים שמקביעת הקריטריונים ההבחנה בין הכפרי לעירוני לא תילקח בקביעת הקריטריונים לתעריפים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
משהו כזה.
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
בסדר, אין בעיה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
יגידו 'לא, זה משהו אחר'.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אין לך יוצא מן הכלל.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אני לא מבין מה הבעיה שלהם להצמיד? ממה הם חוששים?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, משה, הוא לא רוצה בחקיקה הגבלה. בסדר, מבין אותו.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
מה הבעיה?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כי זה תעריפי.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
קרויזר, אני משפטן. אני לא מבין אותו. זו סתם אמירה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אין בעיה, יש פה מלא משפטנים. אני לא חושב שאף אחד פה מסכים עם אף אחד.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
זה גם לא נראה לי אמירה משפטית, זו אמירה מקצועית.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
זו סתם אמירה. לא, זו אמירה סתמית.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
זאת אמירה מקצועית, זאת לא אמירה משפטית.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
הוא לא רוצה, אני רוצה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זה נוסח שהמטרה היא ברורה, שההשפעה תהיה אחידה.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
לכן הוא פתח ואמר שזה נתון להחלטתכם. הציג חברי את השיקולים המקצועיים. יושב-הראש אפשר לנו לחשוב על משהו. אנחנו נחשוב על משהו, נביא. הוועדה תרצה – תרצה. לא תרצה – לא תרצה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אני היוזם.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אז אני אומרת חבר הכנסת, אנחנו נביא משהו. תרצו – תרצו, לא תרצו – לא תרצו.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אבל הרוח צריכה להיות שאני אומר לך - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל נועה, מאחר ואתם חיות לילה, יש יועצים משפטיים שישנים בשעה 24:00.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, להיפך, אנחנו צריכים בכשרות.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
בנושאים אחרים.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אני מכירה היטב את הייעוץ המשפטי של הוועדה, אני יודעת שהשעות שלהם הם לא שעות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא אמרתי עליהם, דיברתי על המציע.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
חייבים השבוע לסגור כדי שהחוק הזה יעלה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, סתם אני אומר, פשוט תשלחו לנו בזמן שנוכל להגיב.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אין בעיה. תגידו לנו למתי להיערך, אנחנו ניערך.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
עוד שעה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
שתי נקודות.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
קרויזר, צריך לעשות את זה עכשיו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יש יום חמישי פנוי במיוחד לחוק שלך.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
רגע, יש לנו עוד הערות אבל.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא, אבל הישיבה נגמרה.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
סבבה, כי אנחנו רוצים שהוא יתייחס גם לסעיף איו"ש.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה?
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
תעשה ביום חמישי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר, לא דנים עכשיו איפה ומתי. יהיה דיון. איזה עוד נקודות?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
רק בנוסף למה שאמרתי בפעם הקודמת, יש שני דברים שאותי מטרידים. אחד זה איך מונעים קניבליזם. ועדות גבולות, ועדות הכנסות וזה. רשות תעמוד, תתאמץ, תתכנן, תעשה. ואז רשות סמוכה שהיא גם כן מסכנה, תרצה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
זה ועדת התכנון.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא, זה לא ועדת התכנון. זה ועדת גבולות, ועדת הכנסות. בעצם שזה לא יהיה קניבליזם מבחינת ההכנסות שמגיעות משם.
הדבר הנוסף אדוני, לתת את הדעת, שוב, במועצות אזוריות, גם במועצות מקומיות, מאוד סביר להניח שהקרקע שתוקצה, אותם 750 דונם או פחות, היא תהיה קרקע, היא תגיע מאותה קרקע חקלאית. כל שאר הקרקעות שמורות. לא יהיה אזור תעשייה של 700 דונם.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
אולי בהיקפים, חברת הכנסת. אבל בסוף לא יוקצו שטחים מתוך המשבצת של הקיבוצים למועצה אזורית. אולי יגרעו את זה מהמשבצת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
בסדר, אבל אני אומרת, זו תהיה אחר כך קרקע חקלאית שנגרעת. אני מבקשת כן לתת את הדעת למיזמים כאלה, בטח כשזה מאות דונמים, שהשימוש הוולטאי יהיה אגרו וולטאי. בשיתוף פעולה עם אותה רשות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, לא, אני לא רוצה שזה יהיה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
עם אותו יישוב שזה נלקח ממנו. כי בעצם המשמעות - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
האגרו הזה לא מביא בשורה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
המשמעות היא אבל שתיגרע קרקע חקלאית בהיקפים שייגרעו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר, זה ברור.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
750 דונם כפול המועצות.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
אם זה אגרו זה לא נספר למכסה. אז יש להם אינטרס גדול, לאגרו אני אומרת.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כשהאגרו יוכיח את עצמו נדבר על האגרו.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
יש תמריץ בסיסי בתוך.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לרשות המקומית? לא.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
לא, שנייה, אני רוצה להסביר. יש שטח של משבצת ובשטח של משבצת יש את המכסות ויש אפשרות לעשות עסקאות תעסוקה ויש להם אפשרות לעשות מיזם משותף.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
ברצותכם.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
לא, לא.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אני פניתי. אני אומרת לך, אני רציתי לקדם אזור תעסוקה במושב אמרו לי לא, אנחנו מחליטים מה שמתאים לנו. אבל לא משנה.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
לא, זה לא מה שמתאים לנו. יש כללים בהחלטות המועצה, יש מכסה לכל יישוב.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אוקיי, לא משנה, בסדר, כן, כן.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
שוב, יש כללים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כן, בסדר, נדבר על זה אחר כך. בסדר. אבל הרשות לא תעשה את האגרו. מה שאני אומרת שאם זה נלקח ממשבצת של יישוב חקלאי.
<< אורח >> איתן פרנס: << אורח >>
יש מקומות שמתאימים ויש לא.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
כשאגודה רוצה לעשות אגרו יש לה תמריץ. זה לא נספר לה למכסה. יש תמריצים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כן. אבל זה נדמה לי מוגבל בדונמים. 80 דונם? כמה זה?
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
תבחיני שטח בנוי לבין שטח שבמשבצת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כן, אבל מועצות אזוריות אין שטח בנוי.
<< אורח >> איתן פרנס: << אורח >>
אדוני, איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל. אנחנו ארגון התעשייה של התחום כבר 16 שנים. אנחנו רואים את חוסר העמידה של מדינת ישראל ביעדי הממשלה. אחת הסיבות העיקריות זה כל המגבלות שאנחנו שומעים אותן כאן. אני חושב שהוועדה לא מכירה את הכמויות ורוב היושבים כאן לא מכירים את הכמויות שצריך כדי לעמוד ביעדים. אם הייתם שומעים את הכמויות לא הייתם מדברים לא על העדפה לגגות, לא על צמידות דופן. יש לנו משבר אנרגיה עצום. הגז מסתיים משנה לשנה ואנחנו צריכים גם וגם וגם.
לכן לבוא להגיד למועצה תקרו קודם את הגגות שלכם, אחרי שרשות החשמל תואיל בטובה לייצר לכם כלכליות ואתם תצמידו - - -
<< אורח >> שירלי לוי: << אורח >>
אתה סותר את עצמך, איתן.
<< אורח >> איתן פרנס: << אורח >>
צמידות דופן, הדברים האלה. תעשו אגרו וולטאי ולא ולא ולא. זה מה שגרם למדינת ישראל להגיע ל-16% אנרגיות מתחדשות במקום 30%. חסרים לנו כ-10,000 מגה וואט סולארי. אנחנו לא יודעים להקים אותם בתוך שנים הקרובות ואנחנו נמצאים בגירעון כבר עכשיו.
אז אני אומר, צריך להתעורר ולהבין שמשק החשמל במצב חירום. לא משהו אחר. ומתוך מצב החירום הזה לאפשר לרשויות המקומיות תיקון ההיסטוריה. אני אומר לרשות מקרקעי ישראל, אני לא מכיר בספר ההחלטות שלכם אפשרות לא להקצות קרקע לאגודה חקלאית. הגיע הזמן שתיישרו קו עם המועצות האזוריות. איפה זה רשום בספר ההחלטות מה שאמרת כאן היום, שאתם יכולים לשקול שלא לתת.
אנרגיה סולארית זה צו השעה. אם לא נעשה את זה אנחנו נישאר בלי חשמל, נקודה .
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מסכים עם כל מה שאתה אומר. בסוגריים גדולים, עם סימן קריאה אדום בוהק בקצה, באותה מידה שאנחנו במשבר של אנרגיה, שטחים ירוקים במדינת ישראל הולכים ומתכלים ונעלמים. ואני פריווילג תושב רמת הגולן, ורמת הגולן השטחים הולכים ומתכלים, אז אני מניח שמי שגר בין גדרה לחדרה לא יודע איך נראה מטר על מטר שהוא לא אספלט או בטון. לכן אנחנו צריכים לייצר כאן איזה שהוא היגיון.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
זה לא 1 עד 5 פריפריאלי. לא רלוונטי להצעת החוק הזאת.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יש הרבה משברים במזרח התיכון. אפשר למנות אותם, הם מתחילים באנרגיה והם מסתיימים במלחמות. צריך לייצר פה איזונים.
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
צריך לזכור שבסוגייה של צמוד דופן צריך לזכור שלא לפגוע בפיתוח של הזה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הכול בסדר, גם נכון. אף ראש רשות לא רוצה שתהיה לו מובלעת של פנלים באמצע שכונה. לכן אבל חזקה על ראשי הרשויות - - -
<< אורח >> יהלום הודיה נוימן: << אורח >>
אחרת אתה יכול לפגוע בפיתוח של ההרחבות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני אומר, לכן חזקה על ראש הרשות שהוא לא יסנדל את עצמו עם איזה מפגע סולרי באמצע מגרש משחקים. נכון?
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
נזכיר שוב, שיקולים תכנוניים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נכון. לכן אנחנו לא מתעסקים בתכנון בכלל.
להמשך הסעיפים רגע אני רוצה, כי אנחנו צריכים תכף לסגור את הדיון.
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
גם משרד הביטחון פה ואנחנו כן נרצה להתייחס בצורה מעמיקה ולא דקה-שתיים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
על הריבונות?
<< אורח >> נועה מושייף: << אורח >>
ביחס לסעיף יו"ש. אז לשיקולך אם עכשיו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא. אז אני אומר, רגע לפני שאנחנו מגיעים לסעיף יו"ש. יש לנו קדימה את הכללים, את ה-188 ואת יו"ש. נכון?
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
לנו יש הערה גם לסעיף (ו).
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה יש בסעיף (ו)?
<< אורח >> גל ברנס: << אורח >>
של איך מפעילים את המיזם.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
דרכי הפעלת המיזם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
דרכי הפעלה, אוקיי.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
גם לנו יש הערה לסעיף (ו).
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מצוין.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
הערות סותרות, אגב.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
סותרות? למה? אני חושב שדווקא מירה באה עם מוד חיובי היום.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אבל הם באו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
גם גל. אני אומר, את המדד תעבירו כדי שנוכל לבחון אותו. את הניסוח להגדרה של סמכויות המועצה תעבירו שנוכל לראות אם אנחנו מצליחים לחיות עם הנוסח. גם לגבי המחירים.
<< אורח >> אורן שליו: << אורח >>
והקצאה בפטור, שננסה גם לסגור ולהעביר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בעזרת השם.
<< אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>
יושב-הראש, רק אני לא הבנתי את התשובה שלך לגבי החשש של חה"כ מטי צרפתי לעניין הקניבליזם על הקרקע החקלאית. איך אנחנו מגנים על זה שעכשיו זה לא יהיה 100 רשויות מקומיות כפול 750 דונם של קרקע שמגדלים בה מזון?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מינהל התכנון, מישהו רוצה להתייחס לזה? אני חושב שההערה של מטי הייתה לא בהכרח לנושא הזה, אלא בהכרח בין רשות חזקה וחלשה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא, לא. אני אומרת, שתי נקודות. אחת ועדות הכנסות, אין מונעים את הזליגה של התקבול לרשות אחרת.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
דרך אגב, יכול להיות שצריך לעשות משהו הפוך. אם יש רשויות שהן חופפות, סתם, כמו בגולן למשל, שזה רשות, שתהיה העדפה לפרויקט משותף למשל.
<< אורח >> אלון אלרט: << אורח >>
לא, אבל זה מה שיקרה במועצה האזורית גולן. בוא ניקח מועצה אזורית גולן. יש שם שש רשויות. חוץ מהאגודות שהן כולן במועצה. יש לך עוד חמש רשויות. הן יבואו לוועדת גבולות ויבקשו כל אחד עוד 750,000 דונם מהמועצה האזורית. אז אתה גורע בגדול 5,000 דונם מהמועצה האזורית גולן, מהשטחים החקלאיים לטובת זה. זה נקודה שצריך לחשוב.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אבל זה ועדת הגבולות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זו נקודה משמעותית.
<< אורח >> הדר ביינארט: << אורח >>
השאלה הזאת קשורה גם להערה שלנו, הראשונה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
ועדת גבולות מחליטה אם היא מקבלת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אבל אדוני, אם ועדת הגבולות קורית לפני הכנסת התב"ע זאת סוגייה אחת. זה גם בעיה, כי בגולן כל הרשויות המקומיות יבקשו ועדת גבולות ל-1,000 דונם ויעשו.
<< אורח >> אלון אלרט: << אורח >>
קריית שמונה, צפת. כולם. כולם ירצו לקבל.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זאת סוגייה אחת.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
בדיוק, אלה שיקולים של ועדת הגבולות בסוף.
<< אורח >> אלון אלרט: << אורח >>
לא, אז אנחנו צריכים לחשוב.
<< אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>
ועדת גבולות היא חותמת גומי.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אנחנו מתנהגים כאילו אנחנו פה פותרים את כל הדברים. את 188 פתרנו? את אישורי שר הפנים פתרנו? אנחנו בחקיקה בסוף, שמשתלבת בתוך מארג קיים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מירה, תודה.
<< אורח >> הדר ביינארט: << אורח >>
הדר ביינארט ממשרד המשפטים. אני רק אגיד שזה קשור לשאלה שלנו הראשונה, ביחס להסדר ולקשיים שהוא מעלה בהקשרים של הפעילות העסקית על ידי הרשות המקומית. כמו שאמרנו, בגלל שזאת הצעת חוק פרטית ולא נעשתה אותה עבודה שבחנה את כל ההיבטים האלה, אז יכול להיות שיש היבטים ותחומים מסוימים שיצרו קשיים בהמשך שאנחנו לא יודעים לתת להם פתרונות במסגרת הצעת החוק הפרטית. וזה הקושי שלנו עם ההצעה.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
הפרדת רשויות דובר לפני כן. על הרשות המחוקקת לעומת הרשות המבצעת. בסוף מחוקקים. הצעות חוק פרטיות הן מוגשות.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אבל השיקול הוא של שר הפנים. זה קיים בכל מקרה, בכל מצב. זה קיים גם היום בנושאים אחרים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו יכולים אולי להגיד שבמידה ורשות עשתה תוכנית, לא - - -
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
ועדת גבולות תיתן את דעתה, כמו שהיא נותנת את דעתה בכל היבט ובכל הקשר.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זה מה שצריך. אם רשות מקומית הייתה חרוצה, עשתה תב"ע, הקימה מיזם, יצאה למכרז, עשתה את כל הדברים האלה, לא יכול להיות שרשות אחרת תבוא ותבקש עכשיו חלוקת הכנסות, כי היא לא, היא בסוציו 1 ולא 3.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אבל התכנון נעשה בוועדה המחוזית, לא בוועדה מקומית.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אז מה המגבלות שאת רוצה לעשות?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אני אומרת, הקניבליזם יכול להיות בשני מישורים: קניבליזם יכול להיות בשלב של לפני התכנון. שבה קצרין יבקש עכשיו ועדת גבולות מגולן ויקבל 1,000 דונם ואז ייצא לתכנון פוטו וולטאי. זה ערוץ אחד.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
זה לא עובד ככה. אתה לא מבקש את השטח לפני שאתה יודע שהוא מיועד לשימוש שאתה מבקש. אני מזכירה שוב, אני לא יודעת איפה נציגת מינהל התכנון, פה. אני מזכירה שוב שבסוף השיקולים של התכנון הם ברמה המחוזית. הוועדה המחוזית מאזנת את התוכניות. והבדיקה התכנונית, גם לעניין של יתירות, שאגב, אין יתירות, אמרו את זה כבר כמה פעמים, לרבות רשות החשמל. השאלות התכנוניות האלה נבדקות לגבי הייעוד. בשעה שנקבע הייעוד ועדת הגבולות תחליט אם היא עושה את זה ביחס לתחום מסוים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
מירה, ועדת גבולות קורית רק ברעיון. מועצה אזורית יואב העבירה 3,500 דונם לקריית גת לטובת רעיונית תכנון כרמי גת. זה עוד לא הייתה תב"ע, לא היה אפילו תכנון לתמ"ם, תיקון התמ"ם. לא היה כלום. הייתה אדמה חקלאית. הייתה ועדת גבולות וקריית גת בהסכמה, וקריית גת יצאה לתכנון.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
נו, אז הייתה הסכמה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא, בסדר, אבל גם פה - - -
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
ועדת גבולות במצבים האלה זה בסדר גמור, זה בהסכמה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא, אבל יכול להיות מצב שוועדת גבולות לא, השר יכול להגיד קצרין ביקשו ממני 1,000 דונם לטובת תכנון - - -
<< אורח >> ליטל הילמן: << אורח >>
אבל זה בדיוק התפקיד של התכנון. זה בדיוק מה שנבחן.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
בוועדה מחוזית, גברתי. בוועדה מחוזית בסופו של דבר.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זה קניבליזם מסוג אחד. הקניבליזם השני זה אחרי שמועצה אזורית גולן עשתה תב"ע ל-700 דונם, יצאה למכרז, הקימה מיזם. התחילה לקבל תשלומים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, אבל הבעיה היא ברורה. איך אפשר לגדר דבר כזה מעבר לשיקול הדעת של השר?
<< אורח >> ליטל הילמן: << אורח >>
תוכנית. התוכנית בודקת ולוקחת את מירב השיקולים.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
זה בוועדה מחוזית, אדוני. התוכנית מאושרת בוועדה מחוזית.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל הגריעה היא לא בהכרח לזה. היא לבנייה, היא לתשתיות, היא להרבה מאוד דברים.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
אבל בסופו של יום אנחנו עוסקים, שוב, בחוק שנמצא בתוך - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מירה ומטי, תודה.
רון, אתה רוצה להתייחס?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא, אבל היא לא יודעת, לא קשור לתכנון, זה אחרי התכנון.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
זה לא קשור לתכנון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
חבר'ה, לא עברנו לשיח פתוח. תודה. משרד הפנים, אתה רוצה להתייחס?
<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה. חבר'ה, מי שיש לו קוצים יכול ללכת.
<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>
עו"ד רון אלמוג, הלשכה המשפטית, משרד הפנים. הסוגייה הזאת של העברת שטח בין רשות לרשות היא קיימת גם כאשר מדובר בשטח למגורים וגם כאשר מדובר באזורי תעשייה. יכולים להיות או הסכמות או מחלוקות בין רשויות מקומיות. בשביל זה יש ועדת גבולות. יש היום שש ועדות גאוגרפיות קבועות שבוחנות בקשות של רשויות מקומיות להעברת שטח. הן בוחנות בין השאר גם את המצב הכלכלי של הרשות המקומית, גם את ההשקעה של הרשות המקומית בקרקע ובתכנון. לפעמים מעבירים ולפעמים לא מעבירים. אבל זו באמת סוגייה הרבה יותר רחבה שהיא לא ייחודית דווקא לאנרגיה סולארית.
<< אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>
99% מעבירים.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
לא, זה לא נכון.
<< אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>
99% מעבירים. ותמיד הקרקע החקלאית היא נחותה לעומת כל שאר שימושי הקרקע.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
תבדקי כמה מתוך האחוזים שאת מציגה הם בהסכמה. תגלי הרבה מאוד הסכמות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר גמור. אין לנו, מטי, חוץ מהתשובה, מה?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אני אומרת, זה שונה לפני התכנון. אבל אחרי התכנון כשהרשות כבר עשתה את כל המהלך.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל זה נכון להמון דברים, לא רק לזה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אבל מטי, גם באזור תעשייה אחרי התכנון אפשר לקחת אותו.
<< אורח >> מירה סלומון: << אורח >>
זה מה שאמרתי.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
בתת הסעיף של שר הפנים צריך להגיד ששר הפנים, לא יודעת, ייתן דעתו לכך שרשות שמימשה את ההקצאה - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל זה מה שהוא עושה בכל מקרה. לא?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
איפה היא תתכנן? היא תתכנן על שטח של המועצה - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר גמור. חברים, יש לנו עוד כמה סוגיות קטנות שלא נפתרו ונדון עליהם בדיון הבא. נציג משרד הביטחון פה? אתה רוצה רק בקצרה להסביר איך הדבר הזה, איך הסעיף זה, בקצרה? זה לא נושא קצר. אבל איך המנגנון הזה בכלל יכול לעבוד.
<< אורח >> יהודה זאב מוק: << אורח >>
דבר ראשון, זאב מוק ממשרד הביטחון, ייעוץ משפטי. טרם קיבלנו את העמדה של השר לגבי הסעיף הזה. אבל מבחינה משפטית דבר ראשון צריך לדעת שהממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי ביהודה ושומרון, שהוא בעצם הממונה על הקרקעות, הוא פועל היום ברוח נהלי רמ"י. לכן גם אם לא נחיל את החוק או האלוף לא יחוקק את זה בצו, הוא נוהג לפי הנהלים של רמ"י. ככל שאין פה איזה משהו שנוגד דין האזור וכמובן בשינויים המחויבים.
על פניו אין פה איזה משהו שנוגד את דין האזור. לכן ברגע שהחוק יחוקק, ככל שיחוקק, אז ממילא ללא צו אלוף הממונה על רכוש יאמץ, כמו שהוא מאמץ את הנהלים של רמ"י והדברים גם, כמו שכתוב פה בהצעת החוק, ייכנסו לתוך הכללים וכן הלאה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
הוא יכול לאמץ בלי שיש צו אלוף בנושא? זה מה שאתה אומר?
<< אורח >> יהודה זאב מוק: << אורח >>
כן.
<< דובר >> רעות בינג: << דובר >>
כי בעצם הצעת החוק נועדה להתמודד גם עם הסוגייה של סמכות הרשות המקומית להקים כזה מיזם. וגם עם העניין של ההקצאה. של פטור ממכרז.
<< אורח >> יהודה זאב מוק: << אורח >>
לגבי הפטור ממכרז, כיום כיוון שעדיין לא תיקנו תקנות לגבי מכרזי מקרקעין, שזה דבר שנמצא עכשיו ממש בהכנה ונקווה שנגיע לישורת האחרונה. כרגע הוא מאמץ את דיני המכרזים של מה שקורה כאן, מבחינת רמ"י. לכן על פניו הוא לא מחויב במכרז ולכן אין פה בעיה. את המגבלה של המכרז. לכן פשוט הוא יכול לאמץ כרגע.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
הוא יכול לאמץ והוא יכול לא לאמץ.
<< אורח >> יהודה זאב מוק: << אורח >>
ככל שנתקין את התקנות המכרזים לגבי מקרקעין אנחנו נצטרך כמובן להכניס את הפטור הזה.
לגבי סעיף 3 אני לא אומר שיש פה איזה מניעה משפטית, אבל לא מקובל בדרך כלל להשתמש בחקיקה ראשית הוראה שמנחה את שר הביטחון להורות לאלוף.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
זה נעשה כבר בעבר.
<< אורח >> יהודה זאב מוק: << אורח >>
אני מכיר שני חוקים. לגבי חוק עונש מוות למחבלים וגם חוק איסור הקמת מצבת זיכרון לזכר מבצעי מעשה טרור. זאת אומרת, מצבות לטרוריסטים. כן?
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אז זה השלישי.
<< אורח >> יהודה זאב מוק: << אורח >>
לא, אבל יש הבחנה. שם מדובר בחוקים יחסית, נאמר פרסונליים, בצורה כזאת או אחרת. פה אנחנו מדברים בהקצאה של מקרקעין. זאת אומרת, אנחנו פה בחוק למעשה מורים להקצות מקרקעין ביהודה ושומרון. מבחינת הוראה אקס-טטוריאלית יש פה כמובן, וזה יותר מוקשה.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
אני מבין. אבל אחרת אתה יוצר פה אפליה. כי מה יקרה? כי רשות שהיא במדינת ישראל תקבל ורשות שהיא לא במדינת ישראל לא תקבל, למרות שהיא באותם קריטריונים. זאת אומרת, תחשוב על הילד. ילד במעלה אדומים עם אותם קריטריונים לא יקבל וילד בירוחם יקבל. למה לייצר אפליה? לכן בגלל שזה אירוע פרסונלי ואנחנו רוצים שלא לייצר אפליה ויהודה ושומרון יקרה לליבנו, אז לכן אנחנו עושים את זה. אני מבין שזה קצת מוקשה. אבל שמוקשה אפשר להסתדר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אתה אומר ככל שהסעיף כתוב או לא כתוב אין בו איזה - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אנחנו מסכימים עם כל הערות משרד הביטחון לגבי סעיף 3.
<< אורח >> יהודה זאב מוק: << אורח >>
בכל מקרה, ברגיל בדרך כלל בדרג המדיני בסוף מחילים. אפשר להחיל את זה ואפשר כמובן בשינויים המחויבים לתקן את זה בצו בדרך אחרת. אתם כמובן רוצים לעגן את זה כמובן בחקיקה כרגע.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
יש לזה ערך.
<< אורח >> יהודה זאב מוק: << אורח >>
כדי להיות בטוחים. אבל אפשר לעשות את זה יחד.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לדיון הבא תביאו בבקשה את עמדת השר.
<< אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >>
אני כן אשמח להתייחס גם בקצרה. שירה עמנואל ממשרד המשפטים.
באמת החקיקה של הכנסת לא חלה באזור והחקיקה על הרשויות המקומיות היא באמצעות תקנונים, צווים שהאלוף מוציא. יש המון חקיקות שעוברות בכנסת ואופן ההחלה זה שפשוט יועמ"ש משרד הביטחון בודק גם את הצורך, כי לפעמים יש כלים אחרים באזור. וגם את אופן ההסדרה. במובן הזה זה באמת סעיף שכן נכון מבחינתנו לשקף את זה לחבר הכנסת, שהוא סעיף חריג. הוא באמת הופיע פעמיים ב-25 השנים האחרונות. והיו פה הרבה הוראות שעברו ביחס לרשויות מקומיות והן פשוט מוחלות בתקנונים, ככל שיש צורך ולאחר שמשרד הביטחון, יועמ"ש משרד הביטחון שהוא מלווה את האלוף, בוחן את זה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תוך כמה זמן האלוף צריך לתת תשובה? מישהו מגביל אותו?
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מעולה. אז החקיקה כן יכולה להגביל אותו.
<< אורח >> גיא יפרח: << אורח >>
יש חוקים שעד היום אנחנו מחכים שהאלוף יתקן.
<< אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >>
לא, החקיקה פה היא בעצם מחייבת אותו. יכול להיות שנגיד לא יעלה צורך לתקן את תחיקת הביטחון ויהיה מענה אחר. פה לא אומרים לו תבחן.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא אמרתי לו תבחן. אני אומר לו תוך X זמן תעשה תיקון בהשוואה.
<< אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >>
אבל אולי לא צריך תיקון, אולי יש כלים אחרים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
שייתן את הצו. איזה כלי שיש לו.
<< דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>
את לא רוצה שתהיה אפליה. דווקא משרד המשפטים הייתי מצפה מכם לא לרצות אפליה. כי התוצר שיהיה, אם לא נעשה את זה, תהיה אפליה. ירוחם יקבלו ומעלה אדומים לא.
<< אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >>
מה שאתה אומר זה נכון ביחס לכל תיקון שעובר בחוק.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר, אז בואו נעשה רגע, כי אנחנו כבר הרבה מעבר לזמן הנדרש. לדיון הבא בבקשה תביאו את עמדת שר הביטחון וגם תתייחסו לנושא זמנים ומה כן קיים ומה לא קיים, כדי שנדע איך להתייחס לזה פה בחקיקה.
חזרתי על הדברים בבקשה שתעבירו למשרדים השונים וניפגש בדיון הבא.
תודה רבה, ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:29. << סיום >>