פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 227
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026), שעה 9:32
סדר היום:
<< נושא >> סטטוס פתיחת תחנות טיפות חלב והפעלת פרויקט המגשרות בנגב << נושא >>
נכחו:
חברות הוועדה:
מירב כהן – היו"ר
עדי עזוז
חברות הכנסת:
יסמין פרידמן
עאידה תומא סלימאן
מוזמנים:
פרופ' מיכאל גדלביץ
–
רופא, מחוז דרום, משרד הבריאות
מוטי בן שאנן
–
מרחב רותם, מחוז דרום, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
ד"ר שני בר טוביה
–
מנהלת מחלקת מדיניות בריאות, רופאים לזכויות אדם בישראל
רולא חליחל
–
עו"ד, מנהלת מרכז זכויות נשים בדואיות בנגב ומרכז סיוע משפטי, איתך-מעכי - משפטניות למען צדק חברתי בישראל
בקי כהן קשת
–
עו"ד, ארגון רבנים למען זכויות האדם
וידאד דבארי
–
מגשרת, טיפת חלב
סחר אבו עראר
–
מגשרת, טיפת חלב
מנהלת הוועדה:
דלית אזולאי
רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> סטטוס פתיחת תחנות טיפות חלב והפעלת פרויקט המגשרות בנגב << נושא >>
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
שלום, תודה רבה לכל הנשים היקרות, בעיקר נשים שהגיעו הבוקר לדיון. אתם יודעים מה? בוקר טוב גם לגברים. אני מתכבדת לפתוח דיון של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. אנחנו בשבועות האחרונים של הקדנציה הזו ואני מנסה לדחוס את כל הנושאים שלא הספקנו להגיע אליהם. זה נושא מאוד חשוב שלמרות קוצר הזמנים חשבנו שחייבים לטפל בו, אז אני אמסגר את הדיון.
תינוק בדואי בנגב נולד למציאות שבה הסיכון שימות לפני גיל שנה גבוה פי יותר מחמישה מהמצב בקרב היהודים, תינוק יהודי בישראל. בשנת 2023 שיעור תמותת התינוקות בקרב הבדואים בנגב עמד על 9.2 ל-1,000 לידות לעומת 1.9 בקרב האוכלוסייה היהודית. זה הוא פער בלתי נתפס שממחיש עד כמה שירותי בריאות נגישים, רציפים, מותאמים תרבותית גם, אינם מותרות אלא ממש זה עניין של חיים או מוות.
העיסוק שלי בנושא של טיפות החלב ביישובים הבדואים בנגב התחיל בעקבות פניות ציבור שקיבלתי, פנייה שקיבלתי מארגון בשם רופאים לזכויות אדם, איתך-מעכי והאגודה לזכויות האזרח. יש פה גם את בקי מארגון רבנים למען זכויות אדם. הארגונים האלו הביאו לידיעתי כי יש פרויקט בשם "פרויקט המגשרות", שהן בעצם מתרגמות את שירותי הבריאות גם שפתית אבל גם תרבותית, והפרויקט הזה של המגשרות שקיים שנים רבות בטיפות החלב, נסגר על ידי משרד הבריאות בשל סיבות שהוגדרו כתקציביות. זו הייתה פנייה מאוד מדאיגה משום שפרויקט המגשרות הוא לא איזה משהו שהוא nice to have וזה משהו שולי, אלא זה שירות שפשוט בלעדיו נשים לא מקבלות את השירות הבריאותי שהן זקוקות לו. מדובר במענה חיוני שנועד להנגיש טיפול רפואי לאימהות לתינוקות, לילדים, ולצמצם את פערי הבריאות הקשים בין האוכלוסייה הבדואית בנגב לבין יתר האוכלוסייה בישראל.
בעקבות הפנייה הזו אנחנו פנינו למשרד הבריאות וביקשנו לדעת מה עתיד התוכנית, מה היקף הפגיעה, מה מתכננים לעשות, איך הולכים למנוע את זה? בהתחלה אמרו לנו שההתקשרות היא מבוטלת בגלל מגבלה תקציבית, אבל לאחר זמן ואחרי שפנינו שוב ושוב, נמסר כי נמצא תקציב שיאפשר את המשך הפעילות באותו היקף קיים וששום דבר לא יפגע. זו הייתה התשובה. לצערי גם אחרי ההודעה הזו המציאות בשטח הייתה רחוקה מאוד מלהיות מסודרת. חידוש הפעילות התעכב לאמצע חודש אפריל, ולפי מידע שהגיע אלינו לפחות נכון לתחילת חודש מאי, גם לאחר חזרת התוכנית לפעילות נותרו תחנות שעדיין אין בהן מגשרות או שיש איוש חלקי בלבד של מגשרות. כך למשל דיווחים על חוסר איוש בתחנות אבו קרינאת, רהט א' ורהט ד', ועל פעילות חלקית של מגשרות בתחנות רהט ב' ורהט ה'.
במקביל, ככל שהעמקנו ובדקנו את הנושא עלתה תמונה מאוד מטרידה בנוגע למצב תחנות טיפות החלב עצמן, תחנות שאינן פעילות בשל בעיות ביטחון, פריצות, ונדליזם ומקרים של איומים קשים מאוד על הצוותים שפועלים שם. כך למשל, שימו לב, זו תשובה שקיבלנו ממשרד הבריאות, ורגע צריך לעכל את זה. לפי משרד הבריאות עצמו, תחנת ואדי אל־נעם סגורה כבר מעל שנתיים, זאת בעקבות בקשות ואיומים לדרישת דמי חסות. משרד הבריאות אומר לנו, יש שם דמי חסות, אי אפשר לפעול שם. אותו הדבר קרה בתחנת ביר הדאג', שמאז לשמחתנו כבר נפתחה מחדש אבל נסגרה בחודש אוגוסט האחרון לאחר מספר אירועים של פריצות לתחנה שאירעו בחודש יולי.
משרד הבריאות כתב לי בתשובתו הרשמית ככה: "צוות המחוז ישמח לשוב ולהעניק שירות לתושבי המקום, כתלות בכך שיישמר השקט והביטחון לצוות, למטופלים ולתשתיות". במילים אחרות, ממשלת ישראל אומרת, אני לא מתקרבת לשם. זה סדום ועמורה מה שהולך שם. חשוב לי להגיד בצורה מפורשת: לא יתכן שזו התשובה שאנחנו נקבל ממשרד ממשלתי. זאת תעודת עניות למשילות בנגב. זה אומר שכל האירוע יצא משליטה, ותעודת עניות לאחריות של המדינה כלפי אזרחיה.
היום אנחנו מתכנסות לא רק כדי לשמוע עדכונים כלליים או הבטחות. אנחנו רוצות מאוד לצאת עם התחייבויות מעשיות. ראשית, אנחנו נשאל איזה תחנות טיפות חלב ביישובים הבדואים בנגב פועלות באופן מלא, באופן חלקי, מה סגור ומה הסיבה לכל דבר? שנית, מה מצב האיוש של המגשרות בכל תחנה? איפה יש מלא? איפה יש חלקי? מה לוחות הזמנים? שלישית, כיצד פותרים את בעיית הביטחון האישי של הצוותים, של המטופלים, של המתקנים?
עוד נקודה שקריטי לגעת בה זה מה קורה עם הפרויקט הזה בראייה ארוכת טווח? אי אפשר לנהל את זה ככה כשכל פעם עושים טובה ומאריכים בטיפונת. הארכת ההתקשרות עם המגשרות זה עד נובמבר 2026, אבל צריך פה מדיניות. מה יהיה בראייה ארוכת טווח, בטח כשאנחנו הולכים לבחירות וממשלת מעבר ולא יהיה תקציב, אז מה התוכנית כדי שהפרויקט לא ייסגר ונשים פשוט לא תקבלנה שירות.
לסיכום אגיד את מה שבעיניי אמור להיות מובן מאליו. הזכות לבריאות אינה יכולה להיות תלויה במקום המגורים במדינת ישראל או בשפה שבן אדם מדבר. לנשים ולתינוקות ביישובים הבדואים בנגב מגיע שירות רפואי נגיש, רציף, בטוח ומותאם תרבותית, ומהוועדה הזו נעשה ככל יכולתנו כדי לקדם את זה.
אני אפתח את דיון הוועדה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן. את רוצה להתייחס עכשיו?
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אני רק רוצה להוסיף שאלה לשאלות שלך. יכול להיות שאמרת את זה, אז סליחה אם אני מתפרצת, כי בסוף אני רוצה לדעת גם מה קורה עם התקציב. היה איזה שהוא שלב שבו התקציב בוטל, קוצץ.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כן.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה לדעת איפה זה עומד מבחינת התקציב. האם זה בבסיס התקציב? האם זה תוספת?
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
תיכף מול משרד הבריאות תתערבי ותשאלי. אנחנו נתחיל עם וידאד שהיא מגשרת כבר 13 שנה בטיפות חלב שונות בנגב. נשמח לשמוע אותך.
<< אורח >> וידאד דבארי: << אורח >>
שלום לכולם, קוראים לי וידאד, אני משגב שלום. אני רוצה לפתוח במשפט אחד שמלווה אותי לאורך כל השנים – לפעמים שיחה אחת יכולה לשנות חיים של משפחה שלמה. לפעמים שיחה אחת יכולה למנוע מחלה ויכולה להחזיר ילד למסלול חיסונים, ולפעמים היא מזהה בעיה שאף אחד עדיין לא שם לב אליה. זה בדיוק התפקיד שלנו כמגשרות.
אני עובדת כבר 13 שנים כמגשרת בטיפת חלב, ובכל יום אני רואה מחדש עד כמה התפקיד הזה חיוני ומשמעותי. בחברה הבדואית קיימים אתגרים מיוחדים. יש משפחות שבהן נישואים והורות מתחילה בגיל צעיר. יש הורים שלא זכו להזדמנויות חיוניות מלאות ומתקשים בקריאה ובשפה העברית. לעיתים קיימים גם פערי אמון מול מוסדות שונים. במציאות כזאת לא מספיק שהמידע הרפואי יהיה נכון. הוא חייב להיות מובן, נגיש ומבוסס על אמון. כאן בדיוק מתחיל התפקיד שלנו.
חשוב לי להדגיש שאנחנו לא מחליפות את האחיות ולא את הרופאים. להיפך, אנחנו משלימות את עבודתם. האחות אחראית על הטיפול הרפואי ואנחנו יוצרות את הגשר בין המשפחה לבין מערכת הבריאות. אנחנו מקשיבות, מסבירות ומזהות קשיים, וממשיכות ללוות את המשפחה גם אחרי שיוצאת מטיפות חלב. גם כאשר יש צוות רפואי שמדבר ערבית, התפקיד שלנו עדיין חיוני כי לעיתים דווקא איתנו משפחות משתפות דברים שלא נאמרים לאנשי צוות אחרים, ובזכות האמון שנבנה לאורך השנים אנחנו מצליחות להגיע למקומות שחשובים יותר בזמן הנכון. חשוב לי גם להזכיר שלא מדובר בתפקיד חדש או בניסיון קצר. יש בינינו מגשרות שעובדות במערכת מאז שנת 1997. מדובר בנשים שצברו ידע מקצועי, ניסיון ואמון במשך עשרות שנים. זה הון אנושי יקר למערכת הבריאות וחבל מאוד לאבד אותו בגלל חוסר תקציב.
נקודה חשובה נוספת בעבודה שלנו היא שמירה על רצף הקשר עם המשפחות. לעיתים מספרי הטלפון משתנים או שיש קושי ביצירת קשר ישיר, לכן נוצר צורך למצוא דרכים אחרות להמשיך את המעקב והליווי. בזכות הקשר והאמון שנבנים לאורך הזמן אנחנו מצליחות לחדש קשר דרך אמצעי תקשורת שונים כמו וואטסאפ או דרך בני משפחה כדי לוודא שהמשפחה לא נשארת בלי מענה. היכולת הזו לשמור על רצף קשר היא חלק מהותי מהעבודה שלנו ומאפשרת המשכיות טיפולית גם במצבים מורכבים.
אני רוצה לשתף בכמה מקרים מהשטח. במקרה אחד אם הגיעה עם ילד לחיסון, ולצידה ילד בכיתה א' שהתנהג בצורה חריגה. דרך תשומת לב לשטח והמשך בירור מול הצוות הרפואי התחיל תהליך חשוב. לפעמים רגע אחד של הקשבה יכול לשנות חיים של ילד. במקרה אחר אם לתינוק בן חודשיים שסבל מהקאות ועצירות. בשיחה התברר שהיא משתמשת בתחליף חלב לא מתאים לגיל. בעזרת הסבר פשוט הצלחנו לפתור בעיה שיכלה להחמיר. במקרה נוסף אם ביקשה עזרה בשיחה עם בעלה שלא האמין בדיכאון אחרי לידה. לאחר שיחה והסבר חל שינוי משמעותי בהבנה ובתמיכה משפחתית. בנוסף, אנחנו מתמודדים גם עם עלייה בחששות של הורים בעקבות מידע ברשתות החברתיות במיוחד סביב חיסונים. אנחנו מסבירות, מרגיעות ובונות מחדש אמון במערכת הבריאות.
מעבר לכך, יזמתי קבוצת אימהות בשם "רגעי אימהות" שבה אני משתפת מידע עדכני של משרד הבריאות וממשיכה ללוות משפחות גם מעבר לשעות העבודה. כל המקרים האלה ממחישים דבר אחד ברור – התפקיד שלנו אינו תיאורטי אלא משפיע בפועל על בריאות הציבור, על מניעת בעיות רפואיות ועל חיזוק האמון במערכת הבריאות, לכן אנחנו מבקשות דבר אחד ברור, לבסס את התפקיד שלנו במסגרת תקציב קבוע ויציב. תקציב כזה לא רק מבטיח יציבות תעסוקתית אלא גם מאפשר המשכיות טיפולית למשפחות, שמירה על הידע והניסיון שנצבר לאורך השנים, פיתוח מקצועי והכשרות מסודרות. הוא גם מעניק לנו ביטחון מקצועי-נפשי שמאפשר לנו להתמקד במה שחשוב באמת – בריאות המשפחה.
אני לא מבקשת מכם להאמין רק למה שאני אומרת. אני מבקשת שתסתכלו על אלפי המשפחות שפגשנו לאורך השנים ועל השינוי האמיתי שנוצר בזכות העבודה הזו. אם הצלחנו להשפיע ככה גם ללא יציבות מלאה, תארו לעצמכם מה נוכל לעשות כאשר לתפקיד הזה תהיה הכרה ותקציב קבוע. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
יישר כוח. תודה רבה. מעתה אני מבקשת שכל אחת תעמוד בלוחות זמנים של שלוש דקות. פשוט לא נספיק להגיע לכולם. יש לנו לצערי מגבלות זמן.
רולא מאיתך-מעכי.
<< אורח >> רולא חליחל: << אורח >>
עו"ד רולא חליחל מעמותת איתך-מעכי, מנהלת מרכז זכויות נשים בדואיות בנגב. אחרי הדברים החשובים ששמענו מוידאד, אני רוצה להתמקד בנקודה קונקרטית, ספציפית. שני תרחיב אחר כך על הנקודות האחרות. תחנות טיפת חלב ברהט. ממה שאנחנו יודעים היום התחנות האלה משרתות אלפי נשים וילדים לא רק מרהט אלא מכל האזור. לא מדובר בתחנות שוליות אלא בשירות מרכזי וחיוני לאוכלוסייה גדולה מאוד. לפי המידע שלנו מהשטח, כלל התחנות מאוישות היום באופן חלקי בלבד.
במקום להוסיף מגשרות לתחנות רהט א' ו-ב' לאחר החזרת התוכנית, נלקחו שתי מגשרות שמאיישות באופן קבוע את תחנות רהט ד' ורהט ה', ופרסו אותן על פי ארבע תחנות, כלומר כל תחנה מקבלת כיום מענה חלקי בלבד. לא רק שלא נפתרה בעיית האיוש, נוצר מצב שבו כלל תחנות טיפות חלב ברהט מיואשות באופן חלקי, מצב שלא יכול להיחשב כהחזרת התוכנית להיקף הקיים בו היא פעלה לפני כן. חשוב לי להדגיש, המגשרות לא נותנות רק תרגום נקודתי. הן בונות אמון, שומרות על קשר עם האימהות, מסייעות במעקב הרפואי, בהבנת ההנחיות, בחיסונים ובזיהוי קשיים בזמן. זה מחייב נוכחות קבועה ורציפה של אותן מגשרות קבועות בכל תחנה. פריסה מחודשת של אותו כוח אדם קיים אינה פתרון. החזרת תוכנית בהיקף קיים חייבת להיות חזרה מלאה, יציבה ורציפה של השירות בכל תחנות רהט.
השאלה שלנו למשרד הבריאות היא האם תהיה מגשרת קבועה ונפרדת לכל אחת מארבעת התחנות של טיפות החלב ברהט בלי לגרוע מהאיוש הקיים בתחנות האחרות? אם כן, החל ממתי ובאיזה היקף?
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אוקיי. את רוצה להוסיף משהו?
<< אורח >> שני בר טוביה: << אורח >>
כן. אני רוצה בקצרה כי גם הפתיחה שלך נגעה בכל הנקודות. אני חושבת שברור לכולנו כמה התוכנית הזאת חשובה. אני כן רוצה לדבר על ההקשר. היינו באופן אידיאלי צריכות לשבת כאן ולדבר על איך מוסיפים שירותי בריאות בחברה הבדואית בנגב בכלל. כמו שאת יודעת היטב, המדרג הוא של פריפריה גיאוגרפית ואז יישובים עניים בפריפריה הגיאוגרפית ואז יישובים עניים ופלסטינים בפריפריה הגיאוגרפית. במקום לעשות את זה, במקום לדבר על איך משפרים, שזה גם רלוונטי לנשים באופן אפילו יותר ברור מאשר לגברים. לנשים, לאימהות. רפואת המשפחה, רפואת הנשים, רפואת ילדים במצב בלתי מספק בעליל. במקום זה אנחנו נאבקות בגריעה של שירותים, אז קודם כל זה צריך להיות ההקשר, שהגריעה של השירותים היא עוד יותר מהמעט שיש.
הדבר השני, אני חושבת שזה שהמגשרות הוחזרו, חלק הוחזרו וברהט יש, והתוכנית הופסקה ולא פעלה כמה חודשים והנשים האלה ישבו בבית כמה חודשים ולא עבדו ולנשים בטיפת חלב לא היו שירותים. הסיפור הזה הוא חייב להיפסק. הוא משקף משהו הרבה יותר רחב. השירותים האלה כמו שאמרת, ההתייחסות אליהם כאילו הם nice to have, כאילו הם התוספת, הם בסוף סדר העדיפויות ואפשר לפטר ולהחזיר. אגב, הן עובדות של חברת כוח אדם. למה זה? טיפות חלב זה המקום האחרון שמשרד הבריאות עדיין נותן את השירות בעצמו, אחד המקומות האחרונים. איך זה שהן מועסקות על ידי חברת כוח אדם? החליפו את חברת כוח האדם שנה או שנתיים בערך לפני שנסגרה התוכנית, לחברה שלפי מה שאנחנו מבינות היחס שלה למגשרות כעובדות הוא פחות טוב. גם זה לא בסדר, אבל אנחנו בכלל לא מדברות על זה עכשיו ועל איך יוצרים להם תנאי העסקה מכבדים שהם מכבדים את הניסיון שלהן והמומחיות שלהן. במקום לדבר על זה אנחנו מתחננות שלא יסגרו את התוכנית שוב פעם בנובמבר הקרוב.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
בואי נפנה למשרד הבריאות. יש פה את רופא מחוז דרום, פרופ' מיכאל. שלום, שמעת את הטיעונים, אז אני אשמח רק שתשיב ואז אני אאפשר גם לחברות הכנסת וגם לארגוני חברה אזרחית לשאול אותך את השאלות.
<< אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >>
קודם כל תודה על ההזמנה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
תודה שבאת.
<< אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >>
אני הכנתי כמה דברים להגיד, אבל האמת שאת אמרת אותם לגבי החשיבות של התוכנית והמשמעות שלה. אנחנו נאבקים עליה כבר מ-1995.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
איפה זה עומד כרגע?
<< אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >>
כל שנה אני כרופא מחוז ביחד עם הצוות עושים סוג של מאבק. זה לא מותרות. זו לא תוכנית חברתית אפילו. אני רופא בריאות הציבור. היא תשתית חיונית בבריאות הציבור של האוכלוסייה הספציפית הזאת. אני שיניתי את השם שלה לתוכנית להנגשה לשונית ותרבותית, אבל התכל'ס, את אמרת את זה, זה הנושא של תמותת תינוקות שהוא הכי גבוה בנגב מכל המדינה. זה פשוט מאבק רציף. בנובמבר 1995 הן פוטרו. את אמרת למה. אנחנו, בוודאי אני כמנהל המחוז, אצלנו זה רופא מחוז ומנהל המחוז. גם פניתי למטה. הן הוחזרו. כרגע המצב הוא טוב. עכשיו יש 19 מתוך ה-20 שביקשנו. ביקשנו 20 מתוך אותה ראיית עולם פרקטית כי יש לנו יותר תחנות, אבל אני רוצה לקבל את מה שאני מבקש. לא הגשתי את זה בגישה לבנטינית של 30 ולקבל 20.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני מבינה שאתה רוצה לקבל מה שאתה מבקש, אבל אם היית כרופא מחוזי מעריך מה הצורך האמיתי שקיים בשטח, מה הייתה צריכה התוכנית לכלול, כמה מגשרות?
<< אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >>
החשבון הוא סבוך. יש לנו 20 תחנות שמטפלות רק באוכלוסייה הבדואית. עוד שש שמטפלות גם וגם, יהודית ובדואית כמו דימונה, ערד, ירוחם וכאלה. מצד שני גם המגשרות הן עובדות פול טיים. הן משרה מלאה אבל יש כל מיני אילוצים, אז אני צריך יותר ממה שיש בשביל שיהיה לי פול טיים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
מבחינת האיוש?
<< אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >>
מבחינת האיוש כרגע אנחנו על 19 לקראת 20. יש מתן שירות בכל התחנות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כל התחנות פועלות?
<< אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >>
מה שדיברת על ואדי אל-נעם, ואדי אל-נעם סגורה מהסיבות בערך מה שאמרת.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
איזה סיבות?
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
פרוטקשן.
<< אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >>
שירותי ניקיון.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
שמירה וניקיון.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
במקום שהמשטרה תעשה את העבודה שם, סוגרים את התחנה?
<< אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >>
ברגע שאני מזהה שיש קושי כמו בתחנות אחרות שנסגרו ונפתחו, זה נכון, מה שהיה בביר הדאג', מה שהיה ברהט, מה שקורה אחת לשבועיים בערערה בנגב ובתחנות אחרות. יש אירועים של ירי, יש אירועים של ונדליזם, יש אירועים של פריצות, ואז כאשר אנחנו לא יכולים לשמור, אנחנו סוגרים, מתקנים.
הפואנטה שלי תכל'ס, למה אני ביקשתי לבוא לוועדה וביקשו ממני גם, כי כל שנה אנחנו נאבקים. אם הוועדה יכולה לבחון את הנושא שזה יהיה קבוע ולא שנתי. כרגע אנחנו סגורים עד נובמבר 2026. דפקטו בגלל הפער שהיה, עד פברואר 2027, אבל זה עוד פעם יתחיל. אני מבין שאין פה נציג של משרד האוצר.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
משרד הבריאות מבקש את זה להיות קבוע בתקציב שלו. אם משרד הבריאות מבקש שזה יהיה קבוע, אין שום סיבה. האוצר משלם בכל מקרה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אני רוצה רק לומר לך, התשובה למה לא פנינו למשרד האוצר, כי בתשובה של משרד הבריאות נכתב ככה: "במידה והממצאים יראו כי המגשרות אכן תורמות לגידול משמעותי בכיסוי החיסוני, המשרד יפנה למשרד האוצר לצורך הוספת תקציב ייעודי זה לבסיס התקציב לצורך המשך הפרויקט", זאת אומרת הם עוד בשלב בחינת הכדאיות של הפרויקט. זה מכתב שקיבלנו החודש.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אחרי כמה שנים שהפרויקט עובד הם עדיין בוחנים אותו?
<< אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >>
אנחנו בוחנים אותו כל הזמן. כרגע את השלב הזה אנחנו עברנו כי המחקר שעשינו הוא ממשיך, אבל המחקר שעשינו מראה בצורה ברורה שגם ידע וגם התנהגות, נטילת חומצה פולית, ללכת לייעוץ גנטי, אפילו נושא כמו טלטול תינוקות. יודעים שזה מזיק. מוות בעריסה. כל אלה אנחנו הראינו מחקרית. אני לא בקטע אקדמי כאן אבל אנחנו הראינו אקדמית שזה עובד ויש הבדל מובהק בין אלה שקיבלו הדרכה לאלה שלא קיבלו הדרכה.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אבל זאת תשובת המשרד.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אני מאוד מעריכה את הסקירה שלו.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אני חשבתי שאתה משרד הבריאות. משרד הבריאות שלח אותו כנציג שיודע לתת את המענה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אולי תוך כדי הוועדה לשלוח הודעה למשרד הבריאות שמישהו יעלה ממשרד הבריאות ויסביר האם הם ביקשו תקציבים נוספים? איך הם רואים את התוכנית הזאת? האם זה הולך להיכנס לבסיס התקציב של משרד הבריאות?
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אם מזכירות הוועדה יכולה אולי לכתוב תוך כדי למשרד הבריאות, כי הנציג שלהם אומר שהוא לא מוסמך להשיב על השאלות.
<< אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >>
זה לא בדיוק.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אז אני לא אכניס לך מילים לפה. תגיד את זה מדויק.
<< אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >>
את השאלה הזאת אני שאלתי בעצמי.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אוקיי. אנחנו חשבנו שלך תשובות, ואתה אומר, גם לי יש את השאלה הזאת.
<< אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >>
הייתה פנייה לאוצר.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אני אומרת לך מה הם כתבו לי. הם כתבו לי שהם טרם פנו לאוצר כיוון שהבעיה היא לא באוצר. הם צריכים להחליט שזה כדאי. זה מה שהם כתבו, לכן לא פניתי לאוצר כי הם אמרו, הבעיה היא לא באוצר. אנחנו עדיין לא קיבלנו החלטה. זה בתשובה הרשמית שלהם.
<< אורח >> שני בר טוביה: << אורח >>
בתשובה יש עוד דבר, עוד נקודה שהיא חשובה לשים לב. אני לא יודעת אם שמת לב. הם מדברים על הכיסוי החיסוני, שזה מקסים. טיפות חלב, התפקיד שלהם הוא לא כיסוי חיסוני. זה בדיוק ההבדל בין התפיסה של המדינה על מה היא שמה כסף ועל מה לא. אם זה לא מרחיב את הכיסוי החיסוני אבל זה כן מגביר נטילת חומצה פולית וכל הדברים שעלו מאוד ברור במחקרים - - -
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אין לנו הרבה זמן. אני רוצה לשמוע את המשטרה. המצב שיש תחנות טיפת חלב שלא פועלות כיוון שהבלגן ברחובות, האלימות, הפרוטקשן, הפגיעה בתשתיות, האיומים על צוותי הטיפול. זה משהו שקיבלנו בתשובה רשמית ממשרד הבריאות. השאלה שלי זה איך משטרת ישראל כמובן מתמודדת עם זה?
<< אורח >> מוטי בן שאנן: << אורח >>
בוקר טוב לכולם, אני עו"ד מוטי בן שאנן ממשטרת מחוז דרום, יועץ משפטי של מרחב רותם. זה המרחב שהוקם לפני חצי שנה על מנת למקסם את שירותי המשטרה בנגב המזרחי וכדומה. ראשית, אני מסכים למה שאמרת בסיכום. הזכות לבריאות צריכה להיות שווה ונגישה וזמינה לכולם, וזה רלוונטי לכל אחד ואחד.
לגבי טיפות חלב נקודתית, מה שהעלית עכשיו, אנחנו קיבלנו לפני שבועיים או שלושה פנייה בנושא הזה מתחנת טיפת חלב שבוואדי אל־נעם. בדקנו מה היה שם. אני יכול לומר שלא קיבלנו תלונה כזו או אחרת מאף גורם בנוגע לתחנת טיפת חלב הזאת, על סגירתה מחמת סחיטת דמי חסות, פרוטקשן.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
וואו, אני אומרת, זה משרד הבריאות כותב את זה שחור על גבי לבן.
<< אורח >> מוטי בן שאנן: << אורח >>
ענינו למשרד הבריאות ואני מניח שהם אמורים לשרשר אלייך את התשובה שלנו. בדקנו. ראינו שהיה אירוע בקופת חולים סמוכה אליו וגם שם זה היה אירוע של גניבת סולר לצורך העניין. האירוע שם נחקר. הדברים שדיברו לגבי סחיטת דמי חסות לא הגיעו אלינו. חשוב לציין, עבירה כזאת, אנחנו צריכים להיות מדווחים עליה, לא רק תלונה אלא גם זהות כזו או אחרת ואנחנו פותחים בחקירה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
תקשיב, הם כותבים לי רשמית – "צוות המחוז ישמח לשוב ולהעניק שירות לתושבי המקום כתלות בכך שיישמר השקט והביטחון לצוות, למטופלים ולתשתיות".
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו חייבים נציג של משרד הבריאות פה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אני חשבתי שזה הנציג.
<< אורח >> מוטי בן שאנן: << אורח >>
הגבנו למשרד הבריאות. אני מניח שאמורים לשרשר אלייך או לוועדה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
מבחינתך כמשטרה רק עכשיו שמעת על זה.
<< אורח >> מוטי בן שאנן: << אורח >>
על סחיטת דמי חסות. בנוגע לתחנת טיפת חלב ואדי אל־נעם, היחידה שלה פועלת.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
זאת אומרת לא קיבלתם תלונות על טיפות חלב שלא פועלות בגלל אלימות.
<< אורח >> מוטי בן שאנן: << אורח >>
לא קיבלנו פנייה לגבי ואדי אל-נעם או אחרת באזור שגב שלום, ביר הדאג', מה שהזכרת מקודם. ברגע שנקבל תלונה כזאת נדע לחקור אותה.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
משרד הבריאות סגר את התחנה בלי להגיש תלונה, בלי לבדוק מה קורה עם התלונה. ככה אני מבינה.
<< אורח >> מוטי בן שאנן: << אורח >>
לנו אין תלונה על תחנת טיפת חלב הנקודתית הזאת. למה הוא סגר? אני לא יכול לומר בשמם.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
עאידה, אנא תתייחסי בבקשה אם את רוצה למשטרה או למשרד הבריאות, להפנות את השאלות שלך.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
את האמת, זה כל פעם שערורייתי מחדש. עצם העובדה שהשירות החיוני ביותר שהוא זכות בסיסית שאמור משרד הבריאות להגיש, נטול בספק וכל פעם מאוים להמשכיות בגלל כל מיני סיבות שכנראה רק משרד הבריאות יודע מה הסיבות האלה, זה בלתי מתקבל על הדעת. זה שסוגרים תחנה תחת הטענה שיש מקרה אלימות, אני אומרת לכם, אז צריך לסגור מדינה שלמה. אם אלה הטענות, צריך לסגור מדינה שלמה כי האלימות והפשיעה קיימת בכל מקום.
תארו לעצמכם שעכשיו יסגרו את הרשויות המקומיות שראשי הרשויות בהן מאוימים, והם מאוימים ויורים עליהם, אז מה, יסגרו את הרשות ולא יגישו את השירות? מה עוד מקומם, שהמשטרה אומרת, לא היה לנו תלונות, אז על בסיס מה משרד הבריאות סוגר שירות חיוני כזה? בלתי מתקבל על הדעת. חוץ מזה, לגלגל כאילו את המאבק לוועדה שתקבע שתכניסו את זה לתקציב המדינה? כל משרד הוא זה שיודע מה הוא רוצה להיות בתוך התקציב הבסיסי שלו. משרד הבריאות יכול לקבוע את זה ולבוא למשרד ולהגיד, תשמעו, מהתקציב שלי אני מכניס את זה לבסיס התקציב, אבל בואו נכיר בזה. המשרד מתייחס לחברה הערבית, הבדואית בזלזול, באי-לקיחת אחריות על המצב ויהיה מה שיהיה שם.
אני רק מבקשת אם אפשר לבקש תשובות מאוד ברורות של משרד הבריאות, ופתיחה מיידית של התחנה בוואדי אל-נעם ואיוש מה שחסר עד היום.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
בקי, רבנים למען זכויות האדם.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
תודה. חשוב לי להבין מנציג המשטרה פה. אם אנחנו משערים שאין להם חשודים, למשרד הבריאות, איזה פנייה צריכה להגיע אליכם כדי שתבדקו את הסוגיה הזאת, או האם אתם יכולים בעצמכם לבדוק את הסיפור של פרוטקשן באזור הזה? אני ממש אשמח לשמוע כי אנחנו רוצים שזה יתקדם ושיהיה משילות בעניין. אכן משרד הבריאות, אני בטוחה שהיושבת-ראש תכתוב להם הבהרה, האם הם לא מקבלים את עמדת איש המקצוע שלהם שמכיר בכך, בחשיבות העניין. תודה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
סחר, דוברת אחרונה חביבה שלנו.
<< אורח >> סחר אבו עראר: << אורח >>
קודם כל שלום לכולם. אני זורמת עם מה שכתבה ומה שקראה וידאד. אני מגשרת בטיפת חלב רהט. מה שאמר משרד הבריאות, שרק 20 מגשרות, אז אני חוזרת שאנחנו 22 מגשרות. חסר עוד שתי מגשרות בטיפות חלב. אני מקווה שטיפות חלב האלה יפתחו ויתנו את השירות והמענה.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
יש תשובת משטרה?
<< אורח >> מוטי בן שאנן: << אורח >>
כאשר מישהו, מאיימים עליו שאם לא ישלם אז יקרה, צריכים שאותו אחד יבוא ויתלונן על כך וגם יגיד מי אותו פלוני, ומפה אנחנו כבר רצים, וזה לא קיבלנו ביחס לתחנת טיפת חלב בוואדי אל-נעם.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אני רוצה להגיע לסיכום. סליחה על קוצר הזמנים כי פשוט יש עוד דיון על נפגעות אלימות מינית והן כבר ממתינות בחוץ. אם אין פה עוד משהו קריטי שחשוב לכן לומר, אני אגש לסיכום.
הוועדה קוראת למשרד הבריאות לפעול לאיוש מלא של המגשרות בכל תחנות טיפות החלב ברהט.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
בכל הפזורה, לא רק ברהט.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
התלונות שקיבלנו היו על זה, אבל בכל הפזורה אם יש עוד בעיות.
הוועדה קוראת למשרד הבריאות לפעול להבטחת התקציב לתוכנית עד אישור תקציב 2027.
הוועדה קוראת למשרד הבריאות ולמשטרת ישראל לשבת ולפעול לפתיחה מיידית של תחנת ואדי אל-נעם, שזה מדהים שהיא נסגרה מבלי שהמשטרה בכלל הייתה מעורבת באירוע הזה, ונבקש עדכון בנושא בפתח הדיון שנקיים בשבוע הבא, שזה הדיונים האחרונים עד לפיזור הכנסת, אז אנחנו רוצות לקבל תשובה לפני פיזור הכנסת.
הוועדה מוחה על התנהלות משרד הבריאות ששלח נציג שבא באמת ועשה ככל יכולתו, אבל הוא לא הנציג הרלוונטי למתן תשובות, והשאלות, אני חייבת לומר נשלחו בכתב בצורה מסודרת הרבה זמן מראש למשרד הבריאות. אנחנו לא כינסנו את הדיון הזה בקלות הדעת. העברנו להם הכול כתוב ובכל זאת הם שלחו נציג שלא תודרך ולא צויד בתשובות לגבי הסוגיות שהוועדה דנה בהן, אז אנחנו מבקשות לקבל עדכון בנושא בהקדם. אנחנו נקדיש לזה זמן בפתח אחד הדיונים בשבוע הבא.
אתן, נשים יקרות, תודה שאתן עושות את זה. אני בטוחה שאתן מצילות חיים של נשים ושל ילדים ואתן פועלות באמת בתנאים מאוד קשים. יישר כוח על הפעילות הזו, ונעשה ככל הניתן כדי לתת לכן גיבוי כאן מהוועדה.
תודה. אני נועלת את הדיון.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:07. << סיום >>