פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 605
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026), שעה 18:05
סדר היום:
<< הצח >> הצעת חוק הנצחה לאירועי השבעה באוקטובר - שמיני עצרת, התשפ"ו-2025, של ח"כ חוה אתי עטייה, חה"כ עודד פורר, חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ מירב בן ארי, חה"כ אביגדור ליברמן, חה"כ יבגני סובה, חה"כ שרון ניר, חה"כ יוליה מלינובסקי, חה"כ חמד עמאר, חה"כ אריאל קלנר, חה"כ נאור שירי, חה"כ אוהד טל, חה"כ אפרת רייטן מרום, חה"כ ששון ששי גואטה, חה"כ משה פסל, חה"כ דן אילוז, חה"כ יוסף טייב, חה"כ אלי דלל, חה"כ נעמה לזימי, חה"כ קארין אלהרר, חה"כ ינון אזולאי, חה"כ שמחה רוטמן, חה"כ אופיר כץ, חה"כ פנינה תמנו, חה"כ צביקה פוגל, חה"כ לימור סון הר מלך, חה"כ מרב מיכאלי, חה"כ גלעד קריב, חה"כ דוד ביטן, חה"כ יולי יואל אדלשטיין, חה"כ אליהו רביבו, חה"כ ניסים ואטורי, חה"כ שלום דנינו, חה"כ טלי גוטליב, חה"כ גלית דיסטל אטבריאן, חה"כ חנוך דב מלביצקי, חה"כ בועז ביסמוט, חה"כ משה סעדה, חה"כ צגה מלקו, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ אושר שקלים, חה"כ יונתן מישרקי, חה"כ מיכאל מרדכי ביטון, חה"כ אורית פרקש הכהן, חה"כ אלון שוסטר, חה"כ משה גפני, חה"כ יעקב אשר, חה"כ מיכל מרים וולדיגר, חה"כ משה סולומון << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יוסף טייב – מ"מ היו"ר
חברי הכנסת:
אלון שוסטר
מוזמנים:
מתן בלוך פינקלמן
–
עו"ד, לשכה משפטית, משרד ראש הממשלה
יואל אלבז
–
ראש אגף בכיר, משרד ראש הממשלה
ישכר וייס
–
עו"ד, יועמ"ש המשרד לביטחון לאומי
אייל גינגולד
–
עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי מעונות יום, משרד החינוך
עדי ישועה
–
יועצת משפטית לאגף משפחות, משרד הביטחון
שרית דמרי דבוש
–
עו"ד, סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי
נעמי אלדובי
–
יועצת משפטית, ארכיון המדינה
אפני אלון
–
סגן גנזת המדינה, ארכיון המדינה
מזי אילון
–
מנהלת אגף אסטרטגיה, מועצה אזורית שער הנגב
דקלה קצוני אזרד
–
מנהלת אגף אסטרטגיה, מועצה אזורית אשכול
איילת סלע יונדרמן
–
קשרי ממשל, התנועה הקיבוצית
ד"ר אייל צור
–
עמית בכיר, פורום קהלת
מירב בן רובי
–
אמא שכולה
הילה אביר
–
אחות שכולה, מועצת אוקטובר
גליה חושן
–
אם שכולה, חברת פורום דין וצדק
עמית זנדר
–
אב שכול
נעה דוד
–
מנהלת קשרי ממשל, עתיד לעוטף
עמרי רחום
–
משפחה שכולה
דורון אספיר
–
פעיל ציבור
משתתפים באמצעים מקוונים:
אלקנה אהרן ריקלין
–
רפרנט פנים באגף תקציבים, משרד האוצר
זוהר זפרני
–
מנהל תחום מוזיאונים, משרד התרבות והספורט
נתנאל איזק
–
מינהלת תקומה, משרד ירושלים ומסורת ישראל
ענת אסיף גיל
–
עו"ד, ראש אשכול ממשלה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
תמר בנתורה
–
המחלקה האזרחית, משרד המשפטים
אסף יצחקי
–
ראש מערך החקלאות והתיירות, מנהלת תקומה
לירון אדלר מינקה
–
עו"ד, לשכה משפטית, מינהלת תקומה
אבשלום זוהר סהל
–
מייצג את יד יערי ויד טבנקין
ייעוץ משפטי:
שמרית גיטלין שקד
מנהלת הוועדה:
אתי דנן
מירב כהן – סגנית מנהלת הוועדה
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק הנצחה לאירועי השבעה באוקטובר - שמיני עצרת, התשפ"ו-2025, מ/1906 << נושא >>
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ערב טוב. אנחנו עצרנו בסעיף 29. אני רק אומר למען הפרוטוקול שאנחנו עדיין בהחלפת טיוטות בין המשרדים לייעוץ המשפטי, הרשות המקומית ועוד כדי למצוא את הפשרה הנכונה סביב הנושא הזה. כרגע אנחנו סיימנו ב-259(ג) בעמוד 24, אנחנו עוברים לסעיף 25 סעיף 30, כך שנוכל לשחרר את נעמי.
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
כן, אבל יוסי, נמצא איתנו בזום אבשלום זוהר סהל שמייצג את יד יערי ויד טבנקין, אז הוא ישמח להגיד כמה דברים על הארכיון.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אין בעיה.
<< אורח >> אבשלום זוהר סהל: << אורח >>
שלום לכולם, שלום לכבוד יושב-הראש, לכל המכובדים. קוראים לי אבשלום, אני כרגע מדבר אתכם מקיבוץ ניר עוז אבל מייצג את יד יערי ויד טבנקין. לגבי סעיף 29, מדובר על ארכיון ציבורי, הקמת ארכיון ציבורי. ארכיון ציבורי יש 23 ארכיונים ציבוריים, ב-28 שנה האחרונות הוכרו רק שלושה והם כולם נמצאים תחת תקנת הארכיונים.
למעשה כרגע לפי החוק הארכיון שאנחנו מדברים עליו גם ייכנס בתקנת הארכיונים והוא ככל הנראה יהיה מה שנקרא "דג שמן" והעוגה לא תגדל. כלומר, אני גם מייצג את יד יערי ויד טבנקין כשמדובר בארכיונים קטנים שגם עבדו במשך השנתיים וחצי האחרונות על איסוף החומרים של ה-7 באוקטובר ולפני ולמעשה בלי התייחסות לתקנת הארכיונים הקמת הארכיון הזה יכול גם לפגוע בעוד ארכיונים שלא קשורים ב-7 באוקטובר ובטח בארכיונים שבמשך שנתיים וחצי אספו חומרים, מה שנקרא מהכסף שלהם והמשאבים שלהם.
כן הייתי רוצה שתהיה התייחסות לזה בחוק, במיוחד אם מדובר בחוק שיש לו תקציב מסוים אז שהארכיון לפחות יוחרג מהתקנה והכסף שיגיע לארכיון הוא מהחוק שעליו אנחנו מדברים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אין לנו פה נציגות שרים, נכון? אתה מבקש להחריג את זה מהתקנה הקיימת? זו הבקשה שלך?
<< אורח >> אבשלום זוהר סהל: << אורח >>
בין השאר, כן. יש לי עוד דברים להגיד - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אז תגיד.
<< אורח >> אבשלום זוהר סהל: << אורח >>
בסוף יש פה עבודה שנעשתה בשנתיים וחצי האחרונות, כמו שנגעתם לפני שהדיון הופסק. ואותי מעניין האם חלק מהקולות קוראים שיהיו יהיו חלק גם בשיפוי של ארגונים כמו יד יערי ויד טבנקין לפי העשייה שלהם עד כה. בסוף הוצאו פה כספים מארגונים ונשאלת השאלה האם יהיה שיפוי לדברים האלה. זהו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני אגיד לך, עוד לפני שאנחנו נקבל את נציג האוצר, לפחות מה שאני מבין זה שיש להצעת החוק הזאת תקציב משלה. לכאורה הארכיון שיקום התאגיד יצטרך לקחת מהתקציב שיש לו. אתה שואל אותי אם מחר הוא יוכל להגיש תמיכות שקשורות לאותה תקנה? לכאורה כן. לפחות מהנוסח. ומה יהיו הקריטריונים, האם הם יעמדו בקריטריונים, לא יעמדו בקריטריונים. אגב, הם גם לא חייבים להקים ארכיון חדש, הם יכולים להשתמש בכם לצורך העניין.
<< אורח >> אבשלום זוהר סהל: << אורח >>
לגמרי, היינו רוצים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זאת תהיה החלטת התאגיד.
<< אורח >> אבשלום זוהר סהל: << אורח >>
או להגדיל את התקנה. כלומר, גם הגדלת התקנה ברגע שמכניסים עוד גוף לתקנה הזאת אתה מקטין את סך ההוצאות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל זה לכל דבר ועניין. אתה יכול להגיד שבתקנת ארגוני הנוער בזמנו היו ארבעה ארגונים והיום יש כ-60. התקנה אמנם גדלה, אבל לא גדלה בהיקף. אז נכון, בסוף העוגה מתחלקת.
<< אורח >> אבשלום זוהר סהל: << אורח >>
כלומר מיזם הנגב המערבי של יד יערי ויד טבנקין, יצא כסף מהארגונים. אם גם החוק הזה יפגע בהם כלכלית פגענו בהם פעמיים. זה מה שאני מנסה להגיד.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
שמעתי את ההערה שלך. אנחנו נבקש מנציג האוצר בהמשך.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אולי שנציגת משרד המשפטים, יש לנו נציגה?
<< אורח >> אבשלום זוהר סהל: << אורח >>
איך אני אוכל לקבל עדכון?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תישאר מחובר.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
בינתיים אפשר לעשות מחטף חקיקתי, כולם ברחו. בואו נעשה מחטף חקיקתי, כולם ברחו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
את אומרת יאללה, הצבעות.
תכף נעלה גם את נציגי משרד המשפטים ונציג האוצר. תישאר מחובר ותתעדכן.
בבקשה שמרית.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
סעיף 30, העברת חומר ארכיוני.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
רגע, אני רוצה, אני יודעת שאנחנו רוצים לסיים, אבל אני עברתי קצת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הלוואי, כן. מהפה שלך לקדוש ברוך הוא.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אני מוסרת את זה לכוח העליון.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
גליה, זה הערה לסעיף הזה?
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אז אולי נחכה שנייה?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לאיזה סעיף?
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
קודמים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל תני לנו להתקדם. את רוצה ללכת?
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אז את איתנו. תרשמי לך.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
גליה, כשתהיה הקראה לפני ההצבעות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא, לא, הייתה הצבעה. בעיקרון רוב הסעיפים אנחנו לא קוראים חזרה, אלא בדברים שהיו שינויים מהותיים. בדרך כלל חזרנו על הדברים.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אנחנו קוראים את הצהובים?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
כן.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אוקיי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל תרשמי לך את ההערה, בסדר? אני מבטיח לחזור לזה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
רק כדי שנרגיש שהתקדמנו.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
כן, כן, אני יודעת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לתת להם תחושה של סיפוק.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
העברת חומר ארכיוני, סעיף 30. פה התקיים דיון בוועדה, לא הייתה הכרעה. אנחנו זוכרים את ההערה שלך עמרי, לא הכרענו בה, זו הכרעה לוועדה. אבל כרגע זה מנוסח באופן - - -
העברת חומר ארכיוני
30.
לבקשת הרשות יעביר הגנז לארכיון הרשות או לארכיון ציבורי אחר כאמור בסעיף 29(א) העתקים גלויים של חומר ארכיוני הנוגע לאירועי טבח כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר אשר מופקד בארכיון המדינה.
השאלה היא באמת מה ברירת המחדל. האם הגנז מעביר לרשות את הכול, את כל החומר? השאלה אם הוא מעביר לה רק חומר לבקשתה? או שהאופציה השלישית היא שהוא מעביר לה את כל החומר אלא אם היא ביקשה שלא לקבל אותו. זה בעצם שלוש האפשרויות שאני רואה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
שוב, סליחה?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
או שהארכיון מעביר לרשות את כל החומר, נקודה. או שהארכיון מעביר לרשות רק חומר שהיא ביקשה. או שאנחנו אומרים ב-Default הוא מעביר את הכול, אלא אם היא ביקשה לא לקבל.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אבל אמרנו שאין, לא יהיה אפשר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
רגע, בוא ניתן לארכיון. אפני, בבקשה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
שאין טעם שיעבירו את הכול. אני חושבת שזה מה שדובר פה.
<< אורח >> אפני אלון: << אורח >>
קודם כל, להעביר אי אפשר להעביר את הכול. אפשר לכל היותר לאפשר להם לראות את הכול ולבחור מה הם רוצים. כי הם לא יכולים לקבל את הכול מאחר והחומר לא גלוי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה יהיה יותר חכם. לתת להם אפשרות לראות את הכול ולבחור מה הם רוצים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
כן, שהם יוכלו להגיע אליהם לראות את הדברים.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אבל זה כל אחד יכול להגיע לראות.
<< אורח >> אפני אלון: << אורח >>
לא, לא כל אחד יכול.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אמרתי שיבואו, יוכלו לראות את הדברים גם אם אין קטלוג עדיין. אז דיברנו על זה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
לא, הם יוכלו גם לראות את הדברים שלא חשופים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
רגע חברים, אני אתן לכל אחד להתייחס.
<< אורח >> אפני אלון: << אורח >>
אני רוצה רק לומר, נראה לי שגם התייחסנו לזה קודם. אני חושב שזה לא משהו שצריך להיות בחוק. יש לנו דיאלוג כל הזמן עם כל מיני, עם כל הארכיונים, בוודאי עם הארכיון הזה. אנחנו נאפשר למנהל הארכיון להגיע אלינו, לראות את החומרים שקיימים. את המטא דאטה שלהם, לבוא ולהגיד מה הוא היה רוצה לקבל. ואז אנחנו יכולים לחשוף את זה כדי לאפשר לו לקבל. זה יכול להיות דיאלוג כל הזמן ושוטף ואין סיבה שזה לא יהיה כזה. אני לא חושב שזה צריך להיות מוגדר פה בחוק להגדיר מתי הוא יגיע וכמה הוא יגיע ולמה הוא יגיע ומה הוא יראה או לא. אנחנו יודעים לעשות את זה באופן שגרתי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אתה טוען שזה לא צריך להיות מופיע בחקיקה?
<< אורח >> אפני אלון: << אורח >>
אני חושב שמה שמוגדר פה זו הגדרה נכונה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מה שמוגדר?
<< אורח >> אפני אלון: << אורח >>
אנחנו נעביר לו כל מה שהוא מבקש. ואני אומר לכם שאנחנו נאפשר לו לראות את הכול. אני לא חושב שצריך להיות כתוב כאן שגם נאפשר לו וכמה נאפשר לו וכל זה. לדעתי זה מיותר, זה מפורט מידי.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אבל יש בעיה, כי יש להם רשאית להקים ארכיון ולהפעיל או לחילופין יכולה להשתמש בארכיונים ציבוריים אחרים ולנהל את זה. זה מה שסיכמנו בסעיף הזה. אז אם היא בוחרת בסעיף השני, זאת אומרת רק להשתמש בארכיונים ציבוריים אחרים אז לא ימונה, כי כתוב בסעיף 31 שרק במקרה והיא מקימה ארכיון ממנים ממונה ארכיון של התאגיד. ממנים אותו. אז אם אתה אומר שאנחנו ניתן למישהו לעבוד, אבל לא מונה כזה, אז יש פה בעיה.
<< אורח >> אפני אלון: << אורח >>
היא יכולה לעשות שימוש בארכיון אחר. נכון? כתוב שהיא יכולה לעשות שימוש באמצעות ארכיון אחר, ציבורי או ארכיון המדינה. אם זה ארכיון המדינה ודאי אין בעיה, זה אנחנו. ואם זה ציבורי אחר אנחנו יודעים לעבוד עם כל הארכיונים הציבוריים. אגב, הארכיון שהיום אוסף את המידע הזה כרגע זה הספרייה הלאומית. אנחנו בקשר שוטף עם הספרייה הלאומית לגבי הנושא הזה באופן אינטנסיבי ובמיוחד.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
עמרי רחום, משפחה שכולה. לצורך הדוגמה, נניח ותהיה ועדת משנה שתתעסק בזה. הם יוכלו להגיע לראות נניח?
<< אורח >> אפני אלון: << אורח >>
אני אומר שאנחנו כן, נאפשר להם לבוא לראות את החומרים שיש ברשותנו.
אני מדגיש, לא את החומרים עצמם.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
את המטא דאטה, בסדר.
<< אורח >> אפני אלון: << אורח >>
נכון. ונאפשר במידה וירצו לחשוף את זה ואז להעביר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
רק אני שואל את שמרית. סעיף 31, במידה ולא הקימו ארכיון, אלא משתמשים בארכיון ציבורי קיים אחר. גם יש להם חובה למנות ממונה ארכיון מתוך התאגיד שהוא יהיה אחראי מול הארכיון הקיים?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
לא.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אוקיי. אז יכול להיות שצריך - - -
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אם הם לקחו את הספרייה הלאומית אז מה הם ימנו, ממונה על הספרייה הלאומית? לא נראה לי הגיוני.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני שואל רק שזה יהיה ברור מהנוסח.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
כתוב הקימה הרשות ארכיון ציבורי, ימנה מנהל הרשות את הממונה על הארכיון.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מי יעמוד בקשר מול ארכיון המדינה?
<< אורח >> אפני אלון: << אורח >>
אני חושב שלא צריך את סעיף 31 בכלל.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אתה מדבר על 31 או על 30? היו"ר מדבר על 31.
<< אורח >> אפני אלון: << אורח >>
אני מדבר על 31. מכיוון שממילא ארכיון ציבורי יש בו הגדרות כאלה שגנז המדינה מאשר או מעורב, לא יודע איך זה מוגדר, במינוי.
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
לא, הוא לא מעורב במינוי. אבל אופן מינוי מנהל ארכיון ציבורי מופיע בחוק ובתקנות ארכיונים.
<< אורח >> אפני אלון: << אורח >>
לכן אני לא יודע אם צריך את הסעיף הזה.
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
הסעיף לא הכרחי.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אני לא בטוחה שמובן מאליו אם היא מקימה ארכיון ציבורי לפי החוק הזה.
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
יש כשירות למנהל ארכיון ציבורי בתקנות ארכיונים ציבוריים.
<< אורח >> אפני אלון: << אורח >>
אין בעיה, זה מוגדר בחוק כמו שהיא אומרת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה מוגדר בחוק ולא צריך 31. לא צריך. תחליטו.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
נכון. אבל מה שהם מציעים, שזה טוב, כי גם הם אמרו בדיון הקודם שזה דומה למה שיש בחוק גולדה בנושא הארכיונים. נכון אמרתם את זה? היה פה דיון של חוק גולדה לפני - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אגב, זה לא רק בחוק גולדה. בכל החוקים שיש שם ארכיון בתקופה האחרונה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אני יודע.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בדוד לוי.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
חוק גולדה בנושא הארכיון ומה שכתוב פה זה לא דומה. בואו נשים את הדברים בפרופורציה. אין מצב שבו בחוק גולדה כתוב שאם הם מקימים ארכיון ציבורי הם יקבלו את ההוראות שלהם מהגנז. רוצה לומר, ברגע שקבעת שזה תחת חוק הארכיונים החוקים הם ברורים. יש חוקים מה זה ארכיון ציבורי, מה הוא עושה, איך הוא עושה. הכול ברור.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
וגם ברור מי ממונה עליו?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
כתוב, ימנה מנהל הרשות את הממונה על הארכיון לפי הוראות חוק הארכיונים.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
לכן אני אומר שלא צריך את ההוראות של הגנז.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אין פה הוראות של הגנז.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
כתוב, תסתכלי בסעיף 31.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
כתוב, תקשיב. "ימונה מנהל" - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
"הקימה הרשות ארכיון ציבורי ימנה מנהל הרשות את הממונה על הארכיון לפי הוראות חוק הארכיונים".
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אוקיי, אז שיניתם את זה כבר, זה לא דיווח לגנז.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אתה יושב על הנוסח שפורסם היום?
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
כן.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
לא, אתה עם נוסח אחר, דורון.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בוא דורון, יש פה עוד נוסח. בוא קח.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
לא, אתה צודק. קודם כל אתה צודק, טעות שלי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לפעמים מבינים, לפעמים לא מבינים. לפעמים לוקח זמן.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אני סתם רוצה לספר לך משהו. אני אחרי כל דיון שיש, כי אני מוגבל בשכל שלי, לא מצליח לקלוט את כל ההערות שאומרים. אני יושב שעות על ההקלטה, מסכם את ההקלטה ברמה של דקה. כי רק אז אני מסוגל לקלוט מה נאמר. זאת אומרת, אני בא לפה עם שיעורי בית באמת מוכנים. וכשאני טועה אני אומר שאני טועה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אנחנו בסדר עם 31? משאירים אותו ככה?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אוקיי. יש הערות? נקסט.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
רק הערה אחת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ארכיון המדינה משוחררים.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
עוד הערה אחת ועוד שנייה תהיו משוחררים. אני ממליץ, תשקול את זה אתה. אתה תחליט. נניח שיש חומר בארכיון צה"ל, נתתי לו גם את הדוגמה וגם שאלתי אותו. אמרתי לו יש בארכיון צה"ל את התחקירים שפורסמו לציבור, הם לא מסווגים. 100 דפים על הקיבוץ הזה ועל הקיבוץ הזה ועל הקיבוץ הזה. ונניח שהמוזיאון רוצה להציג תחקיר. קודם כל יש בעיה. אני לא יודע אם זה יהיה אפשרי, כי אתם שיניתם את החוק. לטבח ולגבורה והורדתם את אירועי ה-7 באוקטובר, אז יכולים לבוא ולהגיד תשמע, זה לא טבח, זה לא גבורה, זה אירועי ה-7 באוקטובר, הם לא נכללים, אז זה לא יקרה. אבל בוא נניח שזה כן יקרה לשנייה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
למה? כתבנו מטרתו של חוק זה זיכרון הטבח והנצחת מעשי הגבורה שאירעו ב-7 באוקטובר.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אירועי הטבח. לא, אירועי הטבח.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
בדיוק. מה שאתה הפכת את הסעיף, בדיוק.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא כתבתם את המילים "אירועי הטבח". יש המון אירועים שונים שהם לא רק טבח ולא רק גבורה. חבר'ה, היה שם מיליון דברים.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
בסדר, זיכרון הטבח ובכלל זה - - -
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
המילה "אירועים" צריכה להיכלל שם.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אבל רגע, אני לא רוצה להתווכח על הסעיף הזה, אנחנו נתווכח עליו. מה שאני רק אומר זה משהו אחר. העליתי את זה בפני אפני. כרגע בארכיון צה"ל יש את התחקירים האלה. הם לא נמצאים בארכיון המדינה. נכון? כרגע הם לא נמצאים בארכיון המדינה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הם אמורים אבל לעבור אליכם, אפני?
<< אורח >> אפני אלון: << אורח >>
לא. הם שלוחה שלנו, אבל החומרים נשארים אצלם.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אוקיי. עכשיו השאלה הגדולה היא - - -
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אז זה לא יגיע אלינו בחיים כאילו, לתאגיד.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
נכון, זה לא יגיע אליך. תכף תבין למה.
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
לא, זה לא מדויק.
ארכיון צה"ל נחשב כשלוחה של ארכיון המדינה ומחויב לפעול באותם אמות מידה, באותם כללים.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
זה אומר שהרשות תפעל מולו?
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
תן לי רק להשלים וזה יהיה ברור. כרגע עובדתית, אני לא אומר יביאו לא יביאו, כרגע זה לא שם. עכשיו מה ההבדל? אם אתה אומר שזה ממלכתי, חייב לעבור דרך ארכיון המדינה, אין סיכוי לתאגיד לדעת מה יש בארכיון צה"ל. כי אין פרסום של קטלוג שם. הם יצטרכו גם אם ירצו - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
שמעתי את ההערה שלך. ההערה חשובה. אני מבקש התייחסות של משרד הביטחון וצה"ל.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
ארכיון צה"ל לא נכלל תחת ארכיון ציבורי? כי זה מה שכתוב בסעיף 30.
<< אורח >> אפני אלון: << אורח >>
לא, לא.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה מה שנאמר ולכן אני רוצה התייחסות שלהם בשביל לדעת במידה ויש תחקיר שהוא לא מסווג ביטחונית, לא מסכן את ביטחון המדינה והתאגיד רוצה אותו בשביל, לא משנה, מטרות החוק, האם ארכיון צה"לי מחויב להעביר את התחקיר? לא מחויב להעביר את התחקיר? אני רוצה התייחסות של משרד הביטחון וצה"ל.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
יוסף, תודה רבה. באמת זה חשוב.
<< אורח >> אפני אלון: << אורח >>
סליחה, זה אותם כללים כמו אצלנו, גם ביחס לארכיון צה"ל.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בסדר, אבל הם לא מופיעים בחוק. אז השאלה אם אנחנו צריכים להתחיל - - -
<< אורח >> אפני אלון: << אורח >>
לא, אבל אם אנחנו מופיעים הם מופיעים. זאת אומרת, לצורך העניין זה אותו דבר.
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
הם חלק מארכיון המדינה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
לא הבנתי, תסבירי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לכן שאלתי אם הם כפופים לכם.
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
ארכיון צה"ל הוא חלק מארכיון המדינה לצורך החוק. אז מה שחל עלינו חל עליהם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הווה אומר שמחר התאגיד רוצה איזה שהוא תחקיר שנמצא בארכיון צה"ל הוא יכול ללכת אליו לבקש אותו?
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
כן.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
הוא הולך אליהם או אליכם?
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
בעיקרון אליהם ויכול גם לפנות דרכנו.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
את לא חושבת שצריך?
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
לא, לא, לא צריך.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
זו תשובה נחרצת?
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אוקיי, אז קיבלנו את התשובה. אם הם יכולים להגיע לארכיון הצה"לי אין בעיה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
נכון. כי היא אומרת לך שזה לא ארכיון ממלכתי והיא צודקת בזה במאת האחוזים. מן הסתם, נתתי לך כדוגמה. אבל נניח שלמשרד החוץ יש למישהו ממשרד החוץ תערוכה יפיפייה של שורד הנובה. סתם אני נותן דוגמה. לא מסווגת, לא כלום. אבל זה נמצא כרגע בארכיון של משרד החוץ. למה? כי משרד החוץ - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אין למשרד החוץ ארכיון. במשרד החוץ זה מגיע לארכיון המדינה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אני אעשה את זה אחרת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
דורון, למה אתה מסבך?
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
זה לא מסבך, זה פותר את הבעיה. אני ישבתי עם המנהל שלכם של הארכיון בקומה 5, לא זוכר את השם שלה, שם מיוחד, על הנושא של הארכיון.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אינדה?
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אינדה. ישבתי איתה. כי אני לומד קודם כל. ואמרתי לה - - -
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
כן, על תקנת התקציב. האם הארכיון של - - -
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
ושאלתי אותה שאלה. תגידי, כשאת מעבירה את החומרים לארכיון המדינה את מעבירה הכול? היא אומרת לי לא. אני לא מסוגלת להעביר את הכול. אני לא אכפיל את הארכיון שלי פעמיים. להעביר את הכול פעמיים זה להכפיל פעמיים. זה להכפיל גם את ארכיון הכנסת וגם את תקרא לזה ארכיון משרד החוץ וגם את הארכיון של משרד הפנים וגם את הארכיון של משרד האנרגיה. כמה שרים יש פה? 20-30? זה פי 30 יותר חומר.
כיום עובדתית, לא משנה יגידו לי חוק לא חוק, עובדתית אני אומר לך שפחות מ-5% מהחומרים עוברים לארכיון המדינה. לא יעזור, אתה יכול לבדוק את זה. לך אליה היא תגיד לך את זה. התוצאה היא שבעצם בארכיון המדינה יש חלק קטן מהמוצגים. בעיקר פרוטוקולים, בעיקר החלטות, כי זה מנדטורי. אבל אם יש באותו כאן למשה פוקסמן שמנהל את מנהל הכנסת יש חומר שלו, הוא לא בהכרח מעביר את כולו לארכיון המדינה. לכן בצורה הזאת שאתה בא וקובע שיצטרכו ללכת לארכיון המדינה, כי זה מוסד ממלכתי, אז ארכיון המדינה יבין רגע, אין לי את זה. אני צריך לפנות ולקבל את זה. וכשאני אקבל אני אצטרך לשמר את זה וטה טה טה. יעברו שנים.
מה שאני אומר, תחסכו את זה. תנו לתאגיד זכות לפנות גם לארכיון צה"ל, גם לארכיון סתם של הכנסת, באופן ישיר. זה יקצר טווחים. יש להם אנשים. לתאגיד הזה יהיה הרבה יותר אנשי ארכיון מאשר - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אתה צריך לחלק. ארכיון צה"ל הוא ארכיון המדינה, הוא שלוחה שלהם.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה פחות בעיה. ישירות למשרד החוץ או לעיריית באר שבע או עיריית שדרות זה יותר מורכב. כי בסוף יש חוק הארכיון ואני פה בחקיקה לא יכול לעקוף את החוק הזה. יש חוק קיים.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אתה לא עוקף, אני אסביר למה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני עוקף, כי על פי חוק, עזוב עכשיו עובר, עבר 5%, 10%, אתה מעמיד פה נתונים, לא יודע אם נכונים או לא נכונים, אני לא נכנס לזה. אבל בוא נגיד, אני מסכים איתך שוודאי לא 100% מגיע. אבל אתה מבקש בעצם שבעקבות כך שבארכיון המדינה אין 100% מהחומרים של עיריית שדרות, אז אני כתאגיד אוכל לפנות ישירות לעיריית שדרות ולהגיד לו אדוני, אני רוצה את החומרים למרות שלא העברת אותם לארכיון המדינה.
קודם כל, איך אני יודע איזה חומרים יש לו?
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
או, עלית על זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
שלא הובאו לארכיון המדינה. שתיים, איך אני עוקף את חוק הארכיונים שהוא מעביר אליי כשהוא לא העביר לארכיון המדינה?
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אבל אתה בעצמך שאלת את השאלה החכמה. איך אני בכלל יודע מה יש בארכיון של שדרות? והוא אומר לך אנחנו מתחייבים שאותו ממונה שיהיה לארכיון של התאגיד, במידה ויקימו ארכיון, אנחנו נשב איתו מתי שהוא רוצה ונראה לו את מה שיש לנו. אנחנו לא יכולים להראות לו משהו שאין לנו. אם לא העבירו לי את זה אני לא יכול להראות לו את זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אז מה אתה רוצה? שאני אפתור בחקיקה הזאת את הבעיות שיש בארכיון המדינה ובכל מוסדות המדינה שלא מעבירים את כל החומרים על פי חוק?
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
ממש לא.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אז מה?
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
ממש לא. אני רוצה שלא תהיה חסימה. כי מה שנוצר פה, זה הטריק שעשה משרד ראש הממשלה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני מבין מה אתה אומר. אבל אתה מבקש כדי שלא תהיה חסימה תעשה כביש עוקף, אין כביש עוקף.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
לא, לא, אני אומר משהו אחר, מאוד פשוט. עזוב, אני אומר - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
צריך להגדיל תקנים, צריך שארכיון המדינה יעשה פיקוח מול מוסדות המדינה למה הוא לא מעביר? יכול להיות, אבל זאת לא החקיקה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
לא, הוא אומר אולי שלכאורה אנחנו אמרנו שהוא בעצם לא יכול לעשות בכלל איסוף. הארכיון של הרשות - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נכון, כי החומרים האלה שייכים לארכיון המדינה. הם לא יכולים להגיע לארכיון אחר בלי שזה מגיע לסמכותו של ארכיון המדינה. זה חוק הארכיונים. אני לא יכול לעשות - - -
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אין בעיה, אני מסכים עם כל מילה שלך. מה שאני אומר שאם התאגיד לא יכול ללכת לארכיון ולדעת מה שיש שם, לא לקבל ישירות, אז הוא לא יודע מה לבקש. אם היית אומר לי בסדר, יש חוק, הם לא יודעים מה יש, הולכים לארכיון צה"ל לצורך הדוגמה שלנו, יושב התאגיד שיש לו אנשים ייעודיים לארכיון. ותאמין לי, יהיו לו יותר אנשים מאשר כל ארכיון המדינה. רק על פרויקט, תיעוד 710 שאספו 2,000 הקלטות של שורדים, 4,000 שעות הקלטה וניתחו את זה. פרויקט שעבדו בו בהתנדבות 400 אנשים, כולל האוניברסיטה העברית. שוב, ארכיון המדינה כבודו. אני רציתי, כמו שאתה יודע, שלארכיון המדינה יהיה נציג במועצה, זה מה שאני ביקשתי. כך שאין לי שום דבר רע נגד ארכיון המדינה. אני חושב שצריך להיות נציג במועצה של ארכיון המדינה. אני חושב שצריך להיות נציג במועצה, וגם דיברנו על זה, של מועצת המוזיאונים בישראל. אבל זה לא קיים. הכול בסדר, החלטת את מה שהחלטת, הכול קיים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
והוועדה החינוכית מחקרית שהצעת.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
נכון. גם הוועדה החינוכית ששיניתם את זה ברגע האחרון, אחרי שהסבירו לכם ארבע פעמים נעמה רוט הסבירה שאם מקימים ועדת משנה - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
רק שההיסטוריה שאתה מעלה פה לא תהפוך להיסטריה עוד רגע.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
לא, לא. לקחתי מהמיץ של יוסי כהן. אז מה שעכשיו כתוב, אתה תבדוק את זה בוועדות משנה. אנחנו התכוונו שוועדות המשנה חינוכית מדעית והאזורית הם יהיו בחובה. זה לא בהתנדבות שהמועצה יכולה להוריד להם משהו או לא יכולה להוריד להם משהו. אתה לא איתי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני איתך.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אוקיי. כרגע זה לא מנוסח ככה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מתייעץ. אשתי לימדה אותי לעשות שני דברים ביחד.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אתה חזק, כי אני אחד לא מסוגל לעשות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תמשיך דורון.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
דורון, אבל מה אתה מנסה? מה השורה התחתונה, מה אתה רוצה שיקרה? אני לא מצליח לרדת לסוף דעתך.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הוא רוצה שתהיה אפשרות לתאגיד - - -
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אני רוצה שוועדות המשנה יהיו בחובה, זה קודם כל.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בסדר, זה לא הנושא עכשיו. להגיע ישירות לביטוח לאומי ולבקש ממנו מסמכים על דעת זה שהוא יוצא מנקודת הנחה שלא כל החומרים של ביטוח לאומי נמצאים בארכיון.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ואני עונה לך, אני לא יודע להביא כביש עוקף לחוק הארכיונים.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
עוד פעם?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני לא יודע לייצר בחקיקה הזאת כביש עוקף לחוק הארכיונים הקיים שמחייב את המוסד הלאומי להעביר את כל החומרים לארכיון המדינה. זה הנתיב, זה המסלול. אני לא יודע להביא מחלף.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
נעמי, נגיד נוסח שיש כמו בגבעת התחמושת שכותב "הטיפול בחומר ארכיוני הנוגע ישירות למורשת מלחמת ששת הימים יהיה נתון לארכיון". המשמעות שלו שבעצם המרכז למורשת. בקיצור, מרכז גבעת התחמושת יכול לפנות ישירות למשרדי ממשלה?
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
אנחנו חוזרים אחורה לגרסה מוקדמת מאוד שכבר התקדמנו ממנה, שלפיה ארכיון של הרשות, במקרה הזה גבעת התחמושת, הוא חלק מארכיון המדינה. אנחנו לא שם. אז הנוסח ההוא לא רלוונטי לפה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
לא, היא אומרת שכבר קיבלו את ההחלטה, את ההצעה הממשלתית.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
דורון, אתה נכנס להם בין הדברים.
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
נכון, נכון.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תן להם, אני מנסה למצוא את ההחלטה הזאת.
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
כבר קיימנו את הדיון הזה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אז סיימנו. אז אם יש תקיעה - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
דורון, אני מנסה למצוא פתרון, תפסיק להתפרץ.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אבל נעמי, בנוסח ההוא שאז היה בעצם המשמעות הייתה שנגיד מרכז גבעת התחמושת יכול לפנות למשרדי ממשלה ולבקש - - -
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
ארכיון לא. ארכיון גבעת התחמושת הוא חלק מארכיון המדינה באותו מובן כמו ארכיון צה"ל. זה סיפור אחר, אנחנו לא שם. אנחנו מדברים על ארכיון ציבורי, זה משהו אחר. זה לא רלוונטי.
גם אני חושבת שארכיון, שוב, אני לא רוצה להגיד כי אני לא יודעת, אבל זה לא - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני מיציתי. אני רק רוצה להיות שוב, נעמי, אני לא צריך להתייעץ עם נציג ממשרד הביטחון ונציג צה"ל? ארכיון צה"לי הוא חלק מכם.
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
ארכיון צה"ל הוא חלק. הוא כמו סניף של ארכיון המדינה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אוקיי. אז מה שחל עליכם חל עליהם.
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
בדיוק, במאה אחוז.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אפשר להתקדם.
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
אני רוצה רק הערה אחת קטנה שהיא לשונית. יש אזכורים של הארכיון בסעיפים קודמים, בעיקר סעיף 22. אני חושבת שצריך לתקן אותם ולכתוב "ככל שיוקם". כי איך שזה מנוסח היום זה מנוסח כאילו הארכיון קיים. לתשומת ליבכם, בסדר?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
בסדר. נתקם בכל מקום "ככל שהוקם הארכיון".
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נציג משרד האוצר, אלקנה. אני לא יודע, היית מחובר?
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
הייתי מחובר לפני ארבע דקות, אז אם כבודו יכול רגע לחזור על מה השאלה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
יש שאלה שעלתה לגבי הארכיון בחקיקה עצמה. מאיפה התקצוב שלה. האם הוא מתוך תקציב של הצעת החוק, זאת אומרת של התאגיד. והאם הוא יכול לגשת לתקנה הקיימת של תקנת הארכיונים ובעצם להתחלק בעוגה הקיימת? מה שבעצם יפגע בארכיונים הציבוריים הקיימים שכבר אוכלים מאותה תקנה?
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
א' אם כבודו יכול להגיד לי רגע איפה זה בנוסח. על איזה סעיף אנחנו מדברים?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מסעיף 28 עד 31, בעמוד 24. פרק ח'.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
זו לא שאלה שנובעת ישירות מהנוסח, זו שאלה כללית. כי תקנת הארכיונים היא לא אצלנו בנוסח. בעצם נשאלה אם היום, כמו שיושב-ראש הוועדה הסביר.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
אני צריך לבדוק את זה רגע. לגבי תקנת הארכיונים אני משער, אני לא יודע להגיד, שזה נמצא תחת משרד ראש הממשלה. ואני משער - - -
<< אורח >> אבשלום זוהר סהל: << אורח >>
משרד התרבות.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
מאיזה משרד אתה?
<< אורח >> אבשלום זוהר סהל: << אורח >>
לא ממשרד. אני מיד יערי ויד טבנקין, ארכיונים - - - מיזם הנגב המערבי שעוסקים בתיעוד של הנגב המערבי.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
הבנתי. ברשותך, כבודו, אני לא יודע על בסיס מה אמרת את זה. להבנתי זה כן נמצא ברה"מ. יכול להיות שאני טועה וזה בסדר גמור. ככל וזה נמצא או ברה"מ או במשרד התרבות, אני משער שיש להם איזה שהיא מדיניות של מבחן תמיכה כלשהו או משהו בסגנון הזה שהגופים נתמכים על ידי התקציב הזה.
אני חושב שרגע צריך להבין אם מדובר על גוף, וזה נראה לי מה שנכנסתי באמצע הדיון, שאני לא יודע מי זו הבחורה שהתייחסה לזה. האם מדובר על גוף עצמאי או שהוא חלק מפעילות ההנצחה. אם זה חלק מפעולות ההנצחה זה אמור להיות ממומן - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן, התאגיד או שהוא יקים ארכיון ציבורי או שישתמש בארכיון ציבורי קיים. השאלה אם הוא משתמש בארכיון ציבורי קיים הוא יצטרך להשקיע בעצם לשלם על שירותים כספק. אם הוא מקים אז הוא יצטרך להקים את התשתיות מאפס. השאלה, התקציב, אמור להיות מתוך תקציב התאגיד, הוא מתוקצב? ואם כן, אם הוא במקביל לזה יכול גם להגיש ולהיות חלק מתקנת הארכיונים הקיימת? בעצם מה שעלה פה בדיון שהוא יפגע כביכול במי שכבר לוקח היום מהתקנה הקיימת הזאת. לא אומר שזאת בעיה, זה משהו שהוא קיים בהרבה תקנות. הבאתי את הדוגמה של תקנת ארגוני הנוער, שמה לעשות, פעם היו מספר מצומצם של ארגונים והיום המספר גדול יותר. לא תמיד הכסף מקבל תוספת משמעותית בעקבות העובדה שיש ארגונים נוספים וזה צריך להתחלק. העוגה צריכה להתחלק.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
אני ברשותך גם אחדד את השאלה, להבין שהבנתי ואני חושב שאני צריך לעשות בדיקה. השאלה היא בעצם האם הארכיון שמופיע בנוסח הוא יתוקצב כחלק מתקציב התאגיד או שהוא יתוקצב כחלק מארכיונים ציבוריים נוספים שרה"מ או משרד התרבות מתקצב אותם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נכון. או גם וגם. רק שנקבל את התשובה.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
אני חושב שבכל מקרה לדעתי זה לא, אין קשר רגע לנוסח, אלא שאלה יותר עקרונית.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן, כן.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
שצריך להבין אותה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא, יכול להיות אחרי זה בהמשך השלכות לגבי סעיף התקציב. אבל בסדר, נגיע לשם עוד מעט. אבל בסדר, חשוב שתבדוק את זה. בסדר אלקנה?
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
בסעיף התקציב אני ואתה אני חושב נעולים עליו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לי הייתה שיחה עם השר לא מזמן, לפני פחות מחצי שעה. אני מאמין שתקבל דיווח עוד מעט. בסר. אם תוכל לבדוק את זה אנחנו פה. תודה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אנחנו ממשיכים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ארכיון המדינה משוחררים.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אז אולי נשאיר אותו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אלקנה, אתה יכול להישאר, אנחנו נשארים בסעיף התקציב. תחברו אותו חזרה. נמשיך ונחזיר אותו אחר כך?
אלקנה סליחה, סיימנו את סעיף הארכיונים ואנחנו מגיעים אליך, אז תישאר מחובר.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
כן.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
פרק ט': הוראות שונות
תקציב
32.
(א)
המועצה תגיש לאישור ראש הממשלה ושר האוצר, לא יאוחר מ-1 באוקטובר בכל שנה את הצעת התקציב של הרשות לשנת התקציב הבאה.
"תגיש לאישור ראש הממשלה ושר האוצר" – פה יש תיקון כיוון שבסעיף אחר כתבנו שהמועצה תגיש לאישור ראש הממשלה ושר האוצר, אז התאמתי את הסעיף.
(ב)
התקציב השנתי של הרשות ימומן מתקציב המדינה, הכנסות עצמאיות, עיזבונות, תרומות ומענקים.
(ג)
חלקו של התקציב השנתי של הרשות מתוך תקציב המדינה ייקבע בחוק התקציב השנתי ויועבר לרשות; בסעיף זה – "חוק תקציב שנתי" – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב.
(ד)
(1)
מתן תמיכות בפעילות לפי חוק זה ייעשה על ידי הרשות על פי מבחנים לתמיכה שתקבע המועצה; תמיכה במוסדות ציבור כהגדרתם בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב תיעשה לפי הוראות הסעיף האמור; הוראות הסעיף האמור יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תמיכה בגופים שאינם מוסדות ציבור.
(2)
התקציב לתמיכה במוסדות ציבור ולתמיכה בגופים שאינם מוסדות ציבור, ובכלל זה מלגות, ייקבע בחוק תקציב שנתי.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
איזה מוסדות ציבור המועצה הזאת, התאגיד הזה, צריך לתמוך? היא בעצמה מוסד ציבורי. כלומר, מה? אני לא הבנתי. מה, אנחנו תומכים במקומות?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
כן. חלק מהפעילות שלה יכול להיעשות על ידי מתן תמיכה לגופים שהם מקיימים את מטרות הצוק.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
כמו חינוך?
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
כן.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אוקיי.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
נגיד עושים איזה מיזם הנצחה, לצורך הדוגמה, במכללת ספיר או בכל מקום אחר והם מתקצבים.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
כלומר נעזרים במוסדות קיימים בשביל הפעילות?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
הם מעודדים אותם להיות מעורבים בהנצחה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
רבים על העוגה, מה שאתה אומר.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
(ה)
על אף האמור בסעיף זה, הרשות רשאית לקבל הכנסות עצמאיות, תרומות, עיזבונות ומענקים מעבר לאומדן שנקבע להכנסות אלו בתקציב השנתי שלה, והכול בהתאם לנוהל שתקבע המועצה, באישור ראש הממשלה ושר האוצר ושיפורסם באתר האינטרנט של הרשות, ובכפוף להוראות לפי סעיפים 26(ג) ו-27(ג) ו-(ד); קיבלה הרשות הכנסות כאמור, תהיה רשאית לשלם ולהתחייב גם מתוך סכומים אלה לאחר שאושרו כדין כתקציב נוסף.
סעיפים 26(ג) ו-27(ג) ו(ד) אלה הוראות שאומרות שאסור לקחת תשלום בכניסה לאתרי הנצחה ולמוזיאון.
אשמח לשאול את יואל, זה סעיף שביקשתם להוסיף. איזה עוד הכנסות יכולות להיות בעצם לרשות, מכוח מה?
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
דבר ראשון, כמו שהוספנו בהמשך באישור השר איזה שהן הכנסות עצמיות בסיור מוזיאונים בכאלה ואחרים בליווי מדריכים. כמו שכתבנו שיש אפשרות כזאת. להתאים, אם יש שם אודיטוריום, אם יהיה שם איזה שהוא, יהיו כל מיני פעולות שהם מייצגים חג פעמיים כאלה ואחרים, יוכלו לבקש תשלום. אלה הכנסות אחרות. כלומר, בסוף צריכים לבדוק שיש קיימות לתאגיד ושיש לו איזה שהם מקורות תקציביים שיוכלו להחזיק את עצמם גם לאורך זמן.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
כן, אני זוכרת שדיברנו על זה שאם באים בתי ספר, מישהו אחר היה כאן ואמר שבתי ספר זה חובה שתלמידים יבואו. אז אמרנו רק סמלי אולי.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
כתבנו שכל הכניסה למוזיאון היא בלי תשלום ואמרנו שיש אפשרות לראש הממשלה לקבוע בתקנות. אנחנו נחזור לזה, כי זה משהו שניסחתי בהמשך. אבל בגדול כתבנו שראש הממשלה יכול לאשר בהתייעצות עם המועצה תקנות שמאפשרות תשלום על פעילות.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
כן, בנוסף לסיור. אקסטרה כאילו.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
מעבר לכניסה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
כן.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
סליחה יושב-הראש, התקציב הנוסף מאושר כל שנה יחד עם התקציב הכללי או שזה מאושר - - -
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
לא. בעצם מה שכתוב פה, כמו שהקראנו, שיש לה בעצם מעבר לאומדן שקבעו בתקציב השנתי אפשר בעצם לקבל הכנסות נוספות ולהשתמש בהן במהלך השנה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
מתי האישור? זאת אומרת, "לאחר שאושרו כדין וכתקציב נוסף" – זה משהו שהוא נעשה באופן תדיר או רק כשנוצר תקציב נוסף אז מאשרים אותו? איך זה בדיוק הולך?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אני חושבת רק כשיש תקציב נוסף. אבל אלקנה אולי יודע להגיד בצורה יותר מדויקת.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
לא בטוח שהבנתי את השאלה, סליחה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
תסתכל על סעיף קטן (ה) "לאחר שאושרו כדין כתקציב נוסף". תקציב נוסף מאושר אחת לשנה. באילו נסיבות הוא מאושר?
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
רגע, אני קורא את סעיף (ה). סליחה, אני לא בטוח שאני רואה את מה שאתה אומר.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
בסיפה של סעיף קטן (ה). זה משהו שקורה אחת לשנה, משהו שקורה רק כשנוצר תקציב נוסף אחת ל-?
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
ברשותך, אני לא רואה, אבל אני רגע אענה עקרונית. יש דבר שנקרא תקציב מקורי ויש דבר שנקרא תקציב על"ש. תקציב על"ש זה בעצם תקציב שהוא על שינוייו. במהלך השנה, לאור צרכים שונים ולאור צווי ביצוע ולאור החלטות ממשלה יש הסטות בין הסעיפים השונים של ספר התקציב. אנחנו מגיעים לדבר שנקרא, פרקטיקה שנקראת פנייה. אנחנו מגיעים לוועדת הכספים ומאשרים שינויים בתקציב. אז גם במהלך שנת התקציב יש כל מיני שינויים בחוק התקציב.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
זאת אומרת היא מקבלת, מדובר בתאגיד חקוק, הוא מקבל תקציב נוסף אז צריך להגיע לוועדת הכספים?
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
ככל ומדובר על תקציב שהוא לא תקציב שתוקצב, עזוב רגע את התאגיד, אני לא מדבר ספציפית על זה. אם אנחנו מדברים על שינויים מסוימים - - -
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
לא, לא, מדובר על הכנסות עצמאיות: תרומות, עיזבונות ומענקים. זה תקציב שלא מגיע מכספי משלם המיסים.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
בסדר, אז זה רגע לא קשור לחוק תקציב. נכון, בסדר.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אז אולי המועצה צריכה להחליט את זה, לא?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
היא מאשרת רק כאשר מצטבר סכום מסוים? כל שנה מאשרת?
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
צריך להחליט מה יהיה כתוב.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
רק להבין איך עובד האישור הזה, זה הכול.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
בכל פעם, לא?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
משרד רה"מ?
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
חצי שנתי, שנתי, משהו?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הצעת החוק הממשלתית הביאה את הנוסח הזה, בואו תעזרו לנו. מה הם אמורים לאשר ומתי? סעיף (ה).
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
איך מאשרים את התקציב הנוסף ומתי? כל כמה זמן?
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
התאגיד מגיש הצעת תקציב שמאושרת על ידי התהליך שמתואר בזה. בהצעת התקציב הזאת התקציב, התאגיד מכניס הן את ההכנסות שהוא מקבל ישירות מחוק התקציב והן הכנסות אחרות. כלומר, גם הכנסות ממשלתיות אם התאגיד עונה לקולות קוראים של משרדי ממשלה, דברים מהסוג הזה. אז הם נכנסים לתוך הצעת התקציב. וגם הכנסות אחרות: הכנסות עצמאיות שלו שתוארו מהתחזית וגם הכנסות מתרומות. הוא אמור לשקף בתוך הצעת התקציב. חלק מהליווי התקציבי והפיקוח התקציבי שהמשרד המלווה נותן לתאגיד הסטטוטורי זה כולל את כל ההכנסות האלה.
הרעיון הוא שאפשר לעשות בהצעה הזאת שינויים, לצורך העניין, אם פתאום, כתוב עיזבונות, אז אם מישהו מוריש לתאגיד פתאום סכום כסף נכבד. כדי שהתאגיד יוכל להשתמש בזה הוא לא יכול להפר את התוכנית התקציבית שאושרה. והוא מגיש הצעה תקציבית מחודשת שאם היא לא מאושרת, היא מאושרת בדרג שבו אושרה ההצעה הקודמת שזה שר האוצר והשר הממונה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
רק תרומות מאושרות על ידי שר האוצר?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
למה? אני אקח דוגמה מרשויות מקומיות. רשות מקומית מאשרת תקציב אחת לשנה. לצורך העניין, מגיעה לה צורך מסוים כזה או אחר ויש לה את הזכות במליאת המועצה לפתוח את הבר ולקחת את הכסף, או מקרנות או מכסף שמגיע לה ממשרדי ממשלה בקולות קוראים ועוד. למה זה שונה פה בתאגיד?
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
מי מאשר את התקציב המקורי?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מליאת המועצה.
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
מליאת המועצה. פה מי שמאשר את התקציב המקורי - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
גם מליאת המועצה.
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
מליאת המועצה ומעליה השר הממונה ושר האוצר. כלומר, עושים את אותו התהליך שנעשה התקציב המקורי. מועצה מקומית התהליך נעשה במועצה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הבנתי. אז פה המועצה גם תצטרך להתכנס ולאשר מה? את הכסף הזה שנכנס? זה מה שאתה אומר? את השינוי?
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
שוב, המועצה מלכתחילה יכולה בתקציב המקורי שלה, היא כותבת צפי הכנסות. ברור שלצורך העניין היא כותבת צפי הכנסות מהכנסות עצמאיות.
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
היא רשמה צפי 200 מיליון, הגיע לה חצי מיליארד.
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
אני לא מספיק יודע להגיד מה הפרטים, איפה עובר הרף שבו צריך לעשות זה. אם הוועדה תרצה אני יכול לנסות לברר את זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אז תבררו את זה. אתה או אלקנה. אלקנה, זה חשוב שאנחנו נדע. אנחנו בסוף רוצים שהתאגיד יוכל לעבוד. אני לא רוצה לתקוע אותו בבירוקרטיות מיותרות. אם צריך לנסח את זה פה, ננסח את זה פה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
שיהיה ברור אם זה מאושר יחד עם התקציב הבסיסי או שזה מאושר בנפרד. האם התקציב הנוסף מאושר יחד עם התקציב הבסיסי של התאגיד או שהוא מאושר רק כשיש סכום מסוים מחוץ לתקציב שהוא מקבל מהמדינה. מגיע עיזבון, אז מאשרים אותו או שזה אחת לשנה מאושר?
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
בתקציב שמאושר מאשרים את כל ההכנסות של התאגיד וכל ההוצאות שלו שהוא צופה. כלומר, הם אמורים לאשר גם הכנסות מהמדינה, שזה התקציב שהוא מקבל בתקנה שלו. גם הכנסות מהמדינה, כמו שאמרתי, ממקורות אחרים. וגם הכנסות שהן אחרות. כלומר, גם הכנסות עצמאיות מפעילות שהוא עושה וגם תרומות, לפי איזה שהוא צפי שהוא עושה.
שאל יושב-הראש איפה עובר הקו שבו צריך לאשר תקציב נוסף. זה אני לא יודע להגיד ואני אבדוק.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תבררו את זה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
כי הסיפה פשוט מסבכת את הסעיף.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מה מבטיח לי פה שהצעת החוק הזאת מקבלת כסף? אלקנה, מה הסיכומים?
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
באמת במסגרת סיכומים גם עם מינהלת תקומה וגם עם משרד ראש הממשלה יהיה תקצוב באמת לתאגיד הזה. כפי שאמרנו, ואני חושב שנגענו בזה גם אז, אנחנו לא סבורים שנכון לציין סכום כמו ביתר חוקים אחרים שאנחנו עומדים מאחורי האמירה הזאת. זהו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל מה הסכום?
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
הם בורחים, אתם בורחים מלתת לנו כסף.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
גליה, רגע. נעשתה עבודה, עבודת מטה, עלויות, צפי עלויות של הצעת החוק הזאת?
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
א' אני חושב שנציג משרד רה"מ כמוביל החוק יכול להציע.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא, אבל בסוף אתם משרד האוצר, אתם צריכים להגיד לי אם הצעת החוק הזאת היא תקציבית או לא.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
לא. היה על זה שיח עם היועצת המשפטית של הוועדה. אבל באמת, ככל וכך הצעת החוק מנוסחת אז מבחינתנו היא לא תקציבית.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
איך לא תקציבית? אנחנו מדברים על הקמת - - -
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
רגע, לא, לא. אני אמרתי לאלקנה זאת לא יכולה להיות הצעת חוק תקציבית בכל מקרה, כי זו הצעת חוק שהיא ממשלתית ופרטית. הצעת חוק שהיא ממשלתית לא יכולה להיות הצעת חוק תקציבית.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
רק לפרוטוקול, אני עניתי ליועמ"שית.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
הצעתי לאלקנה בשמחה, חוק יסוד משק המדינה קובע מהי הצעת חוק תקציבית. הסעיף הראשון מתוכה, הוא לא מולי, אבל אני זוכרת כבר בעל פה, "הוגשה שלא בידי הממשלה". מכיוון שהצעת החוק הזאת היא מיזוג של הצעת חוק פרטית וממשלתית, היא בכל מקרה לא הצעת חוק תקציבית.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אוקיי, אז יש לממשלה מקור לכסף?
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אוקיי. ומה הסכומים? אנחנו יודעים כמה תעלה הצעת החוק הזאת? צפי?
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
אני באמת חושב שזה - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני הגשתי הצעות חוק הנצחה, לצורך העניין, הנצחת מורשת הרב עובדיה יוסף. ואתם בטובכם הבאתם פה סכומי עתק פה לוועדה והצעת החוק היא תקציבית, מעל 12 מיליון שקלים. כשאתם רוצים להעריך הצעת חוק אתם יודעים לעשות לה הערכה.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
לא. כבוד יושב-הראש, אני רגע אגיד לגבי הצעת חוק לזכרו של הרב עובדיה יוסף. באמת יש איזה שהיא הערכת עלות שהיא גנרית עבור הקמת תאגידי הנצחה, שהיא בערך מסתכמת ל-12 מיליון שקלים. גם הרבה עבודה מול רה"מ שמתעסקים הרבה עם תאגידי הנצחה. זו הערכת עלות המרכזית שלנו.
ברור שמדובר פה רגע על תאגיד שהוא יותר רחב היקף ויש לו גם הקמה גדולה של מרכז פיזי ודיברנו על הארכיון וכו'. לכן ההשערה היא שזה יהיה מעל 12 מיליון שקלים. כמו שזה מופיע בהצעת החוק תיבנה הצעה תקציבית של התקציב, באישור רה"מ ושר האוצר וזה יאושר.
לכן אני לא חושב שזה נכון לאף אחד מהצדדים רגע לנקוב סכום - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הצעת חוק עוברת פה במליאה בשבועיים הקרובים. מתחילים להקים את המועצה ואת התאגיד. התאגיד רוצה להתחיל לעבוד. איך הוא עובד? עד אישור התקציב הבא אין לו כסף?
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
זו שאלה פרקטית שאני צריך לבדוק אותה. בכנות, אני לא יודע להגיד.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
היא פרקטית וחשובה מאוד. אנחנו צריכים לדעת איך התאגיד בסוף עובד.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
אנחנו מתוך תקציבי תקומה ובכל ספרי תקציבי תקומה יש שורה של 100 מיליון שקלים לתאגיד ההנצחה. זה לא מספיק, אבל לפחות לעוגן ראשוני, לשלב הראשון, אפשר להתייחס בחקיקה. אם זה לא כסף שכבר הוקצה לזה אז למה אנחנו רואים אותו בספרי תקומה כמוקצה לאירוע אלקנה?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני לא מכיר את השורה הזאת. אלקנה, אתה יכול להתייחס לזה?
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
כן. אני לא נציג תקומה. אבל באמת כפי שהחברה אמרה יש החלטת ממשלה שבעצם מקצה תקציבים, צובעת נקרא לזה תקציבים למינהלת תקומה עבור הפעילות של התאגיד. ושוב אני אומר, באיזה קצבים התקציב ייצא, מה ההיקפים, האם יש הבדל בין השנה הראשונה לשנה החמישית של הקמה ובנייה לבין פעילות שוטפת. אני אומר, זה בדיוק נראה לי נוסח החוק. שהחוק אומר ייבנה תקציב שיאושר על ידי שר האוצר ורה"מ. דרך אגב, כמו כל פעילות גם תאגידית וגם ממשלתית אחרת. היא תתוקצב.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אלקנה, עד כאן זה הסיכומים בינינו, זה אין לי בעיה. אני רוצה לדעת עד שיעבור תקציב המדינה הבא, האם מחר בבוקר כשאני מצביע על הצעת החוק הזאת במליאה, התאגיד יקום בחודשיים הקרובים. בסדר? איך התאגיד מתחיל לעבוד? אני מבין שיש שורה בתקומה ששם יש איזה שהוא סכום של כמה, דקלה?
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
100 מיליון.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כ-100 מיליון שקלים. האם אכן הסכום הזה משוריין, לא משוריין? אם תגיד לי פה לפרוטוקול שהוא משוריין ואתה מכיר את האירוע הזה, נתקדם ואני משאיר את הצעת החוק כמו שהיא עד לתקציב הבא, ששם מדינת ישראל תצטרך לתקצב את התקציב הראשוני של ההקמה, מעבר ל-100 מיליון המיועדים כרגע. אם לא, אתה לא משאיר לי ברירה, אני אהיה חייב להתייחס בהצעת החוק ולרשום פה סכום. לפחות סכום ראשוני להקמה, לא יודע, לחמש שנים. סכום של 100 מיליון לשנה, סתם אני זוכר סכומים, זה פחות או יותר הסכומים שמדברים עליהם.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
אני אומר שוב, אני לא נציג תקומה פה באירוע. אבל חד משמעית כפי שמופיע בהחלטת ממשלה 2172 - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
יואל, מי נציג תקומה, אושרה?
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
לא, לא. אסף ונתנאל, כן.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
יש תקציב שמשוריין, אני לא מכיר לצערי את החברה, אבל כמו שהיא אמרה, יש גם מינהלת תקומה לדעתי אך לפני חודשיים-שלושה גם הציגה באחת הוועדות את כל הפעילות שלה והיקף התקציב וגם מה משוריין. חד משמעית יש תקציב ניכר. שוב, אני לא רוצה סתם להגיד סכומים כדי לא להטעות חס וחלילה, שמשוריין לטובת הקמת התאגיד והפעילות שלו.
אני אגיד רגע שמינהלת תקומה, בתור מישהו שאחראי על התקציב של מינהלת תקומה, הוא לגמרי קיים גם השנה. אני משער, אנחנו ב-30 ביוני, אם מחר בבוקר המועצה תקום ותתחיל לפעול, הלוואי, אני משער שהדברים טיפה כן לוקחים זמן. אבל התקציב הזה ברמת הזמינות שלו ברמה העקרונית הוא קיים כבר השנה במינהלת תקומה. יהיה צורך לעשות שיח גם עם המינהלת וגם פריסת ההרשאה והמוזמן שלהם וכו'. אז באמת זה פחות - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אוקיי. ננסה להעלות את המינהלת תכף כדי לקבל את התמונה. בינתיים יואל, ממה שאתה יודע במשרד רה"מ, מה הסיכומים שם?
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
ממה שאני יודע יש את החלטת ממשלה 2172, יש שם בסעיף 1 שם כתוב שמטיל על משרד ראש הממשלה להקים תאגיד הנצחה ואנחנו שריינו שם סכום מסוים. כמובן הוא עבר כמה פלטים. ככל שהשנים עוברים יש קיצוצים. בין אם זה העברות מתקציבי תקומה לתקציבים אחרים. ושם המחיר הוא נקוב והוא נמצא, בעצם יש סעיף תקציבי. איך שאני מבין את הסיטואציה, כמובן צריך פה את משרד האוצר שיבוא באמירה פוזיטיבית לדבר הזה. הכסף הוא מוקצה.
ברגע שיקום תאגיד ההנצחה יש את ההתחלה ואת התשתית לעבוד, במיוחד להשכרת היועצים, לתכנון הראשוני הפרוגרמטי לשם קידום תהליך התכנון המרחבי וכמובן לשם פעולות הנצחה מיידיות שיצטרכו לעשות המועצה או תאגיד הנצחה או שכירות מנהל לפחות לשלבים הראשונים.
ברגע שיהיה תכנון, לא רק תוכנית אב, אלא תכנון פרטני כדי לפי הליכי התכנון כמובן עם שיתופי הציבור שיעשו בנושא. יגישו המנכ"ל למועצה והמועצה תגיש לאישור השר וכך יוכלו לקבל את תקציבי הביצוע.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מה הסכום הנקוב בהחלטת הממשלה?
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
הסכום הנקוב שכתוב בהחלטה - - -
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
190 מיליון שקלים.
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
לא, לא, לא.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
דורון, שאלתי את נציג רה"מ.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אוקיי.
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
התקציבים, אם אני לא טועה, מדובר שם על 130 מיליון שקלים לפני כל ההורדות. לדעתי יש חמישה מיליון שקלים שהולכים לתכנון כבר, שהלכו לתכנון, בין אם זה אסטרטגי ותכנון חלופות קרקע. כלומר, להציע לתאגיד הנצחה ולמועצה חלופות עקרוניות שכבר יוצגו להם ויועמדו לבחירתם. ומשם צריכים ללכת לתוכנית אב, פרוגרמה, תוכנית פרטנית. עד כמובן תהליך בחירת הקרקע וכן הלאה. עד לביצוע מלא.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
רק לשנה אחת הסכום הזה?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אוקיי. אלקנה, אתה מכיר את ההקצאה הזאת מהחלטת ממשלה 2172?
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
כן. זה מה שציינתי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אוקיי. וזה מאושר וזה מה שנמצא בשורה שדקלה הזכירה בתקומה?
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
שוב, אני משער שמה שהיא דיברה זה סוג של תוכנית כזאת שמדבר על סיכומי פעילות תקומה עד כה. אני משער שמה שיש שם בסוגיית מורשת והנצחה וכו' זה את הסכום שהיא ציינה.
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
כבוד יושב-הראש, אפשר לדעת איך הסכום הזה לא יקבל קיצוץ עוד פעם? איך הסכום הזה, שנמצא כביכול, לא יקבל קיצוץ שוב? אנחנו התחלנו מ-130, היום אין פה מישהו שיודע להגיד את המספר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תכף, אני מחפש את הנציג של תקומה. הוא יעלה, ייתן לנו את הפרטים המדויקים. תראו, בסוף אין לי איך להילחם בפלטים. כל משרד ממשלתי בסוף מקבל פלט רוחבי כזה או אחר. אני לא יודע להילחם בזה. אני מקווה מאוד, אני נוטה להאמין, אני אגיד לכם מה. אם אני אשמע מנציג תקומה שהתקציב הוקצה וזה יאושר על ידי אלקנה ומשרד רה"מ אין לי בעיה להשאיר את החקיקה כמו שהיא עכשיו. התאגיד יוכל לצאת לדרך. אני לא רואה אף ממשלה, לעתיד, שלא תתקצב את החוק הזה. לא משנה אם זה הארכיון שלו ואם זה עבודת התשתית והקמה וכו' ואחרי זה את השוטף.
אבל אני כן רוצה להיות רגוע ולדעת שכרגע יש לנו לפחות את הסכום הראשוני הזה שהתאגיד יכול לצאת לדרך. אנחנו עבדנו פה קשה כדי להוריד בירוקרטיה, לצמצם מועצה כדי שהתאגיד יוכל לצאת לדרך ויוכל לקום ולא יהיה חוק ראווה. אני לא רוצה שבסוף אחרי כל העבודה הזאת ניתקע בגלל תקציב כזה שלא אושר בתקציב המדינה ונצטרך לרוץ אחרי הזנב שלנו.
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
דיברתי עם ראש מערך תיירות ומורשת במינהלת תקומה. לפי מה שהוא אומר יש כ-100 מיליון שקלים עבור תאגיד ההנצחה. רשום בסעיף תקציבי של החלטת ממשלה 2172.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
זאת אומרת בתוך 2172?
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
כמה היה לפני? כמה הורדה זה בתקופה שהייתה עכשיו?
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
זה כ-, אז אני לא יודע כמה.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
רגע, שנייה. בואו נעשה רגע סדר במונחים מול משרד האוצר לבין המציאות שלנו כאזרחים. בסוף כאשר ההחלטה נקבעה ונכתבה נכתב בה הסכום שיואל מדבר. אנחנו עוד מאז שהוקמה תקומה, כרשויות שיושבות בתוך התקציבים של תקומה ועושים פעילות שוטפת אל מול תקציבי תקומה, היינו כל הזמן שומרים על הסעיף הזה, במקום שלו ובסכום שלו, ומגנים עליו בחירוף נפש, בשיתוף כמובן מלא של תקומה. פלטים שהיו, החלטה 3303, היו בדרך הרבה דברים. בפועל בהחלטת הממשלה כפי שהיא נכתבה, היא נכתבה על הסכום שיואל ציין. זה לא שההחלטה ואז הורידו מההחלטה. היו הרבה גלגולים עד שהגיעו להחלטה הזאת שיואל מציין. אני חייבת להגיד שבאופן יחסי למקומות שבהם קיצצו, פה שמרנו באמת על חירוף נפש יחד עם תקומה על הכסף הזה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
יוסף, אני יכול לעזור לך, פשוט מאוד אני מכיר את מה שהיה במינהלת תקומה. מינהלת תקומה, משה אדרי לקח על עצמו את המשימה הלאומית. הוא הגיש תוכנית חומש של חצי מיליארד שקלים. ואז אמרו לו באפריל, כשהוא הציג את תוכנית החומש לממשלה עצור שנייה, אתה לא קיבלת מנדט לאומי ואתה לא מטפל בנושא הלאומי. אתה יכול לעשות אתרי הנצחה קהילתיים, קיבוציים וכו'. וגם עשו, אוקיי?
ואז הגיעה החלטה 2172 שהייתה ב-8 בספטמבר 2024. בהחלטה הזאת יש טבלה מסודרת שאומרת על מה מוציאים את הכסף וכמה מוציאים כסף בכל שנה ושנה. אני עקבתי אחרי הדבר, אני לא יודע להגיד לך מספרים. אבל התוכנית הזאת של החמש שנים רוב הכסף מתוך ה-190 שאחר כך קוצצו ל-130, רוב הכסף כבר יצא. רוב הכסף יצא. לדעתי נשארו כמה עשרות. אני לא יודע להגיד לך אם זה 60 או 70 או 80. אבל יש מקום אחד שאומרים שכבר יצא 78 מיליון שקלים. זה מופיע בנייר עמדה של ה-CSCI. אני מעריך, מעריך, אני רק נותן לך את המספרים, שנשאר לא יותר מחצי מהכסף.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
למה אנחנו מדברים באוויר? יעלה עוד מעט נציג תקומה ויסביר לנו.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אני רק אגיד משפט אחד: מה שנשאר לא מספיק. כמו שאני אומר, להקים את זה זה מיליארד וחצי שקלים. אפשר להתווכח, מיליארד, זה לא חצי מיליארד. גם כאשר משה אדרי הציג את ה-563 הוא אמר תקציב ראשוני. כי צריך לזכור, לא מקימים רק מוזיאון. כבישים, חניות, פארקים, לא יודע מה, מה שיחליטו יחליטו. וזה עולה כסף, זה לא רק המבנה של המוזיאון.
אני חושב, ודיברנו על זה, וגם יש פה איזה סעיף שאומר שתוך ארבע שנים מיום החוק צריך לגמור את המוזיאון. אם לא נעגן את התקציב, חלקו לפחות, כי אני אומר לך שמתרומות יגיעו מאות מיליונים. אין לי ספק. אני מוכן להתחייב, להביא לך מיליארד שקלים מתרומות. אני לא צוחק.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אתה מוקלט, כן, אתה יודע, הכול רשום בפרוטוקול.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אין לי שום בעיה עם זה, אני עומד במה שאני אומר. גם מוזיאון, אתה זוכר, של הלוחם היהודי, בסוף עשה רק מתרומות. המדינה לא נתנה כלום עד היום. אתה יודע את זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הנה, עכשיו היא נותנת.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
נכון, עכשיו היא נותנת שמונה מיליון שקלים באופן חד פעמי, לא דרך התקציב. תאמין לי שאני מכיר את החוק הזה היטב. מה שאני אומר זה משהו אחר. צריך להבין, להקים את המרכז הזה, וזה עוד כאשר לא מבזרים אותו. כי אתה מבזר את זה לעוד מקומות, אז ברור, גם מפקיעים יותר שטח, כי כמו שאמרנו, זה שטח של המדינה. למשל יחליטו את המיגוניות, זו הפקעה. זה לא של מועצה אזורית. כמו שהר הרצל הוא לא של ירושלים.
מה שאני מנסה לבוא ולומר לך, לחמש שנים הקרובות לא צריך להקציב את הכול. פחות מחצי מיליארד שקלים לא יגיע אפילו לשלד. ואני חושב שצריך בהצעה התקציבית לבוא ולהגיד שלחמש שנים הראשונות, משרד אוצר, ראש ממשלה, מי שתחליטו, צריך להתחייב פה כאן והיום שיהיה 500 מיליון שקלים. סתם אני זורק מספר. אתה יכול לעשות את זה גם ב-350. אבל אלה לא סכומים של 50 מיליון שקלים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הבעיה שבשביל זה אני צריך להביא עכשיו מקור תקציבי ואין כרגע מקור תקציבי להתחייב לחצי מיליארד. לכן אני יוצא מנקודת הנחה שאם יש את הסכום הראשוני, ואנחנו תכף נשמע מנציג תקומה כמה הסכום הראשוני שקיים כבר בשביל הקמת התאגיד, להתחיל תוכניות. אחרי שיהיו את התוכניות ויהיה את עבודת המועצה והתאגיד ויציגו בפני הממשלה, בפני השר הממונה, בפני שר האוצר, מה רוצים שיהיה שם, אז הממשלה תוכל לבוא עם תקציב ולהגיד אני רוצה לתת כך וכך בשנה.
לקבוע מעכשיו בחוק, כשאנחנו לא יודעים לקראת מה אנחנו הולכים. אנחנו רק משערים, יהיה פארק, תהיה חנייה, יהיה זה.
<< דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני רוצה לחזק את מה שאתה אומר, יושב-הראש. להיפך, אסור לחשק את עצמנו במספר מסוים. מה פתאום. מי יודע בכלל מה יהיה? אני חושב שנכון מה שאמרת, צריך סכום מסוים רציני להתחלה לבניית תוכנית אב וכו'. אבל ברור שהעניין הזה לא יוזנח לרגע. לא תהיה שנה כזאת. בדור הקרוב, בוודאי שלא. והדור הקרוב ישקיע את מה שצריך, אין בכלל.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בסדר גמור. תקומה עלו כבר? תעלו את זוהר בינתיים. יואל, תנסה להשיג את נציג תקומה, את נתנאל, נסגור את האירוע הזה. כן, בבקשה זוהר.
<< אורח >> זוהר זפרני: << אורח >>
שלום.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
בעצם היה פה דיון לגבי תמיכות מתקנת הארכיונים. זה באחריות משרד התרבות?
<< אורח >> זוהר זפרני: << אורח >>
נכון. יש לנו בעצם תקנה שנקראת ארכיונים בעלי חשיבות לאומית. יש בה 11 ארכיונים. אני כן אציין שאף אחד מהארכיונים הוא לא תאגיד ממשלתי. תאגיד ממשלתי הרי לא יכול להיתמך. זה מה שנקרא תמיכות 3א. זה מיועד לעמותות.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
לא, תאגיד סטטוטורי לא יכול להיתמך? רק לחדד.
<< אורח >> זוהר זפרני: << אורח >>
נכון. תאגיד סטטוטורי לא יכול להיתמך במבחן התמיכה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
זאת בדיוק השאלה. כלומר, הארכיון של התאגיד הזה, אם התאגיד יקים ארכיון, אז הארכיון שלו, ככל שהוא ארכיון ציבורי, הוא לא יוכל לבקש תמיכה.
<< אורח >> זוהר זפרני: << אורח >>
אמת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אוקיי.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אז זה עונה על השאלה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ענית לנו על השאלה, עזרת לנו מאוד.
<< אורח >> זוהר זפרני: << אורח >>
בשמחה רבה. אני פה עדיין, אז תודה רבה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אז עדיף לא להקים ארכיון ציבורי של התאגיד, זה מה שהוא אמר. או שלא הבנתי?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
הוא אמר שזה לא ייגע לו בתמיכות שלו.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
כלכלית אני מדברת.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
גליה, לא מדויק. משלמים על השירותים האלה, זה לא בחינם. זאת אומרת, אם לא מקימים ארכיון, מישהו צריך לעשות את העבודה. אז יצטרכו, מישהו אחר יצטרך לשלם את זה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
יותר זול.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
זה לא יותר זול. אני אגיד, אני לא יודע אם זה יותר זול. אני רק מסביר לך שיש כאן גם שיקולים ארוכי טווח. אם מדברים על 30 שנה, ו-30 שנה צריך לשלם לשירותים, זה יותר יקר מאשר להקים.
<< אורח >> זוהר זפרני: << אורח >>
ברשותכם, אם אפשר. הרבה מהמוזיאונים המוכרים גם מחזיקים ארכיון כחלק מהפעילות השוטפת שלהם. זאת אומרת, הארכיון הוא חלק מהמוזיאון. יכול להיות אולי שזה ייתן פתרון. כי ככל שהמוזיאון יהיה מתוקצב הארכיון יהיה חלק מפעילות המוזיאון.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל הוא לא חייב להיות חלק מהמוזיאון. אוקיי, בסדר, הבנתי.
<< אורח >> זוהר זפרני: << אורח >>
הוא לא חייב. אני רק אומר שהיום יש לא מעט מוזיאונים שמכילים בתוכם גם ארכיונים. דוגמה טובה שאני אתן לכם בית לוחמי הגטאות, שמכיל בתוכו ארכיון ענקי של השואה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נכון. אוקיי, תודה זוהר.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אז מה התובנה?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני אגיד. עד שנתנאל יעלה אנחנו בינתיים נמשיך לסעיף 33. אני אומר רק לפרוטוקול, במידה ונתנאל ייתן לנו אכן את האמירה שיש כסף וייתן לנו את סכום הכסף שיש כרגע להקמה של התאגיד עד לתקציב הבא של מדינת ישראל שיתקצב על פי תוכניות אב ותוכניות מתאר שהתאגיד והמועצה יחליטו עליהם ויגישו לשרים, אני מוכן להשאיר את הנוסח בצורה הזאת. במידה ולא יהיה סכום נקוב אני אתעקש לכתוב סכום מינימלי לפחות להקמה. אני מקווה שנתבשר בשורות טובות.
סעיף 33, בבקשה שמרית.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
פטור ממסים
33.
לעניין פקודת מס הכנסה, תיחשב הרשות כמוסד ציבורי לפי סעיף 9(2) לפקודה האמורה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן נתי, אנחנו שומעים אותך.
<< אורח >> נתנאל איזק: << אורח >>
אני פשוט עם יואל תוך כדי. בגדול יש סדר גודל שנותר כרגע באזור ה-100 מיליון ש"ח.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
שזה תקציב שנשאר. מה שנשאר, לא בוצע או שיש עליו התחייבויות קודמות.
<< אורח >> נתנאל איזק: << אורח >>
זה כרגע מה שנשאר. אתה יודע, תמיד יכולה להיות הפתעה לפה או לפה, כידוע, אבל בגדול זה הכיוון.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אם זה לפה או לפה כמה מיליונים אין בעיה. אם אתה אומר לי לפה ולפה כמה עשרות מיליונים אנחנו כבר נכנסים לאירוע.
<< אורח >> נתנאל איזק: << אורח >>
לא, לא, בוודאי שלא. זה ברמת האפסילון לפה או לפה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בסדר גמור. התקציב הזה הוקצה, נכון נתי?
<< אורח >> נתנאל איזק: << אורח >>
כן, כן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אוקיי.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
נתנאל, יש לי שאלה קטנה. התקציב הזה הוקצה גם להנצחות קהילתיות או קיבוציות? כי מינהלת תקומה גם תומכת בדברים האלה וזה חשוב להבין אם זה מופרד בין התאגיד ואתר ההנצחה המרכזי לבין - - -
<< אורח >> נתנאל איזק: << אורח >>
לא, לא, אלה שני תקציבים שונים. יש תקציב של משרד המורשת ויש תקציב של תקומה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
מעולה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מעולה. תודה נתי, עזרת לנו מאוד.
<< אורח >> נתנאל איזק: << אורח >>
תודה.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
כבוד יושב-הראש, צריך אותי לעוד משהו?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא אלקנה, זהו, סיימנו.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
מדהים. אז לוודא שאנחנו כאילו סגורים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אנחנו סגורים, כפי שאמרתי.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
מדהים. תודה רבה, ביי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תודה. סעיף 33.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
סעיף 32 נשאר כפי שהוא.
סעיף 33 הוקרא.
מקרקעין
34.
המדינה תעמיד לרשותה של הרשות את המקרקעין הדרושים לפעילותה, כפי שתקבע הממשלה או שר שתסמיך לכך.
דין וחשבון שנתי
35.
מנהל הרשות יערוך דוח שנתי על פעילות הרשות בכל אחד מתחומי הפעילות המתקיימים במסגרתה ועל תקציב הרשות וביצועו, ויגישו למועצה לאישורה; המועצה תגיש לראש הממשלה את הדוח שאישרה לא יאוחר מה-31 במרץ בכל שנה; ראש הממשלה רשאי להורות על המתכונת לעריכת הדוח ולהגשתו לפי סעיף זה.
שמירת דינים
36.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מזכויות ומהוראות בדבר קיום טקסים לפי כל דין אחר, ובכלל זה חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, חוק התגמולים וחוק בתי קברות צבאיים, התש"י-1950.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
למה מחקתם לנפגעי פעולות איבה?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
פשוט עשינו לזה קיצור.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
זה מתייחס לאותו דבר?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
כן. במקום כל פעם לחזור על כל המילים אז קראנו לו חוק התגמולים.
ביצוע ותקנות
37.
ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
39(א). עכשיו אנחנו בעצם צריכים להכריע מתי מועד התחילה של החוק.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אני אגיד כבר שבכל מקרה, כל מועד שאנחנו קובעים, ראש הממשלה, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי בצו לדחות את יום התחילה בתקופה שלא תעלה על שישה חודשים. כמובן גם פה אנחנו יכולים לקבוע פרק זמן אחר כמה הארכה אנחנו יכולים לתת.
אבל בעצם בסעיף הזה אנחנו צריכים לחשוב מבחינה יישומית כמה זמן אנחנו רוצים לתת איזה שהיא תקופת היערכות לתחילתו של החוק.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
משרדי ממשלה, כמה זמן צריך בשביל התארגנות ראשונית? מבחינתכם, נעשה סדר.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אולי גם נזכיר שבסעיף 40 קבענו שעד יום התחילה ימונו חברי המועצה ויושב-ראש המועצה לפי הוראות סעיפים 7 ו-8.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נכון, גם זה צריך לקחת בחשבון.
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
אני אומר, אם הדברים יהיו תלויים במינויים אנחנו ניכנס לתקופת בחירות. אנחנו מחכים לתשובת משרד המשפטים בענייני המינויים. הדבר הזה ייקח זמן. כמה זמן, שלושה חודשים זה כנראה לא יהיה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אנחנו שאלנו בדיון הקודם את משרד המשפטים, הם אמורים לבדוק. חזרו עם תשובה?
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
נכון. והם אמרו נבדוק. אני לא יודע מה הייתה התשובה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
צרויה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
לא, ענת אסיף אולי איתנו או צרויה?
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
ואם כך, אנחנו מדברים על שלושה חודשים. לדעתנו חצי שנה להחיל. אם אנחנו רוצים למנות את כולם עד ליום חקיקת החוק.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
רגע, אז אתה אומר מה? תחילתו של חוק מתי? חצי שנה? זאת אומרת 1 בינואר 2027?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
למה לא לכתוב מיום פרסומו?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אין לי בעיה, מיום פרסום של החוק. מה נהוג? אייל, אתה יודע מה נהוג?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אפשר לכתוב תאריך, אפשר לכתוב שישה חודשים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני שואל ברמת הפרקטיקה. אני אין לי העדפה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אפשר לכתוב 1 בינואר 2027.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
רק צריך להביא בחשבון, אדוני יושב-הראש, אנחנו נכנסים לתקופת בחירות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה תלוי בתשובה של צרויה. אנחנו נכנסים לתקופת בחירות.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אם אפשר לעשות מינויים של חברי המועצה בתקופת בחירות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
שאלנו את זה בדיון הקודם.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
וגם לדחות, אני מזכיר, אדוני יושב-הראש. צריך אישור של ועדת החינוך של הכנסת כדי לדחות תחולה. לא תהיה ועדת חינוך קבועה, אני מניח, לפני סוף דצמבר 2026.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
למה? ועדת החינוך ממשיכה כל עוד - - -
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
לא, לא, לא. יש כנסת חדשה, יש ועדות זמניות. אין ועדת חינוך זמנית בדרך כלל. תביאו גם את זה בחשבון.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אחרי הבחירות אין ועדת חינוך, עד שמקימים.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
זה מה שאני אומר, אם יבקשו לדחות תחולה, חודשיים בערך לא אפשר יהיה לדחות תחולה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אפשר לעשות את זה שזה לא יהיה באישור ועדת החינוך.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
כדאי שיהיה אישור ועדה.
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
יש כאן שאלה לגבי הסעיף שמוצע כרגע בחוק. אתה רוצה רגע לומר אתה, מתן?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
איזה סעיף?
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
שתשאל את השאלה, זו שאלה שלה.
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
ניסיתי לשאול בשקט, אבל אני אשאל בקול. אם תוקף החוק לא חל איך נמנה מועצה? הרי מתוקף החוק אנחנו ממנים מועצה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
לא, לא.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
המועצה יכולה להתמנות עד לתאריך כניסת החוק.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
גם חוק הפרשנות קובע, הוא לא מולי, אבל בעיקרון אפשר לעשות פעולות שהן דרושות לצורך כניסת החוק לתוקף לפני יום כניסת החוק לתוקף. וגם רשמנו במפורש שעד יום התחילה ימונו חברי המועצה ויושב-ראש המועצה לפי הוראות סעיפים 7 ו-8. אנחנו נבדוק אם יש צורך לחדד את זה עוד דבר, אבל בעיקרון זו הפרשנות המשפטית.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
רק תיקון שאני מזכיר לכם, אני הצעתי לא עד אחרון הנציגים. דיברנו על שני שליש, כדי שלא יקרה מצב שמינו 12 ולא 13 ואז אי אפשר להחיל את זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אתה מדבר על מה? במינוי הראשוני?
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
סעיף 40. סעיף 40 אומר שעד שמתמנת כל המועצה. זאת אומרת כל ה-13. זה יהיה חבל לתקוע את זה על כל ה-13 כאשר הקוורום, אתה דיברת על זה, כאשר אפשר גם לעבוד עם 10 בהתחלה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
רק צריך פה את נציגי משרד המשפטים. הם היו אמורים להחזיר לנו תשובות וגם על זה לדעתי תהיה להם התייחסות. יואל, לכם אין התנגדות שבמינוי הראשוני, למרות שזה תקדים לדעתי. משרד המשפטים לא יאהב את זה. תכף נשמע.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
מה אתה מציע, אדוני יושב-הראש?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ההצעה של דורון היא שגם במינוי הראשוני אני לא חייב שיהיה 100% ממינוי המועצה, מספיק גם שיהיה שליש.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
לא, לא, המקובל זה שמתחיל לפעול רק כאשר ממלאים את כל התקנים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני יודע. אבל כרגע יש הצעה נוספת של דורון ואני רוצה לשמוע את העמדה של משרד המשפטים בנושא.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
מה שאני מכירה את עמדת משרד המשפטים זה שאי אפשר יהיה לפעול לפי הסעיף הזה. כמובן נשמע את זה מהם, אבל אי אפשר לפעול מהסעיף של ההרכב החלקי רק אחרי שמונו חברי המועצה. אבל באמת נשמע את זה מהם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אמרתי שזה תקדים, אבל אני רוצה לשמוע את העמדות המקצועיות.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
צריך לוודא שבתקופת בחירות אפשר לעשות את המינוי. שראש הממשלה יוכל לבצע את המינוי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
את כל השאלות האלה שאלתי. אני יכול להגיד מה שאני חושב, אבל בסוף אני צריך את העמדה המקצועית.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
עדיף לאפשר ביצוע מינויים בתקופת הבחירות מאשר לאפשר לארבעה-חמישה להתחיל לפעול.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה ברור, כן. עד שמשרד המשפטים יעלו, יואל, מה אתה מציע? ברמה הטכנית? תכף אנחנו נקבל את ההתייחסות שלהם לגבי המינויים. אבל בואו נצא מנקודת הנחה שאי אפשר למנות, אז מה ההצעה שלכם?
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
שאי אפשר למנות עד להתחלת החוק? הבנתי שאפשר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא, בגלל תקופת הבחירות.
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
אז אמרנו חצי שנה. דיברנו על חצי שנה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מיום פרסום החוק.
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
כן. איך אומרים? מיום פרסומו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה בסדר, חצי שנה מיום פרסום החוק?
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
רגע, אבל מתי הוא יתפרסם?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
לפי חוק המעבר זה עשרה ימים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
עשרה ימים בעיקרון מההצבעה במליאה. תקופת בחירות, בלגן.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
לא, סתם זה פשוט נוח כשרושמים תאריך מסוים וכולם יודעים.
אז אני מבינה שתחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו, להלן יום התחילה.
תחילה והוראת מעבר
39.
(א)
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
(ב)
ראש הממשלה, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
אנחנו משאירים את הסמכות של ועדת החינוך? כלומר, הדחייה היא רק באישור ועדת החינוך?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אם זה חצי שנה מיום הפרסום, כן אפשר להשאיר את ועדת החינוך.
רק לפני שאני מתקדם הלאה, זה מקובל חצי שנה מיום הפרסום? יש מישהו שיש לו הערות?
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
יש לי שאלה. אנחנו תלויים בזה בגלל הבחירות. אבל נניח ולא יצליחו להקים ממשלה, אנחנו נלך עוד פעם לבחירות. אז אנחנו נכנסים ללופ שאנחנו לא יכולים להתחיל את תחולת החוק הזה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ואז לא תהיה ועדה.
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
ואין ועדה ואי אפשר להתחיל להקים, אז מה עשינו בזה?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
יש לכם תרחישי אסון אתם.
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
לא, זה מה שהולך לקרות כאילו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
היא אומרת, אם יוצאים לבחירות ועוד פעם בחירות. וגם אי אפשר להאריך.
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
כל מה שאנחנו עושים עכשיו זה כדי שהמועצה הזאת תוכל להתחיל ולקום.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אולי משרד המשפטים יביא לנו את הפתרון. אם אפשר למנות בתקופת בחירות אז פתרנו את הבעיה. אם לא, אנחנו באירוע.
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
כן. גם דיברנו על מה קורה ומחליפים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ענת, בבקשה.
<< אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >>
אני קודם כל מתנצלת שלא יכולתי להישאר לחלק הזה של הדיון, אבל תצטרכו לחזור בשבילי על השאלה שכרגע ביקשתם שאני אצטרף.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אין בעיה. שאלנו את השאלה גם בדיון הקודם. האם ניתן למנות את אותם מינויים בתקופת בחירות או לא.
<< אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >>
של המועצה?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן.
<< אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >>
ולא היו אצלכם נציגים שלנו שהסבירו? בתקופת בחירות יש הנחיות מיוחדות לגבי מינויים. זה בעצם בחינה שצריכה להיעשות לגופה. יש באמת מגבלות על מינויים בתקופת בחירות. אני לא יכולה להגיד מראש שאי אפשר בכלל, אבל אני גם לא יכולה להגיד מראש שאפשר בלי שום בעיה. אבל זה המצב. זאת אומרת, לא בכדי יש הנחיות ייחודיות לגבי מינויים בתקופת בחירות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
השאלה, יש לי פה השלכות לגבי תחולתו של החוק. אם אני רושם היום חצי שנה מיום פרסומו ובסוף יש לי הגבלות לגבי המינויים ואנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאין הכרעה ויוצאים לבחירות חוזרות ונשנות. מה אנחנו עושים? תוקעים את המינויים? תוקעים את המועצה, תוקעים את החוק, את התאגיד? מה?
<< אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >>
אין לי בעל פה את כל הדוגמאות, אבל היה לנו דיון דומה בחקיקה מקבילה. נראה לי על הלוחם היהודי, מלחמת העולם השנייה. אני גם לא זוכרת בעל פה איזה פתרון נמצא שם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא נמצא פתרון, אני ניהלתי את הדיון. היה אם אנחנו לא מצליחים למנות בכלל מה קורה. לא מצאנו שם פתרון.
<< אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >>
כן, נכון. אני גם חושבת ששם דובר על איזה שהוא, לא, דובר על פרק זמן דומה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל זה קצת שונה. את מבינה שזה ממדים אחרים.
<< אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >>
אני מבינה. בגלל זה אני גם אומרת בסוף כשבאים למנות בתקופת בחירות מסתכלים על הנסיבות של כל מקרה ומקרה. ואם יש דחיפויות או נסיבות שבוודאי בהקשר הזה יכולות להיות רלוונטיות, הכול נלקח בחשבון.
גם יש איזה שהוא סעיף, אפשר לעשות סעיף של איזה שהוא מינימום של חברים שאפשר להתחיל לפעול. אבל באמת, צריך בשביל זה קצת להסתכל על דוגמאות, שמרית, מחוקים דומים.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
השאלה אם מבחינתכם זה בסדר? כי העמדה שהובעה בדיונים הקודמים היא שבמינוי הראשון של המועצה חייבים לפעול רק אחרי שממונים כל חברי המועצה ואי אפשר גם להתחיל לפעול לפי הסעיף שמאפשר לפעול רק במחצית מהרכב חברי המועצה, אלא קודם כל צריך להשלים את המינוי של כולם. מה שנאמר לנו על ידי נציגי משרד המשפטים, אם הבנתי אותם נכון, שקודם כל חייבים להשלים את המינוי של כולם.
<< אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >>
בוודאי שאני לא אסתור את נציגי משרד המשפטים שהם יותר מומחים ממני לנושא הזה. אני יכולה לבדוק שוב. אני לא יודעת לגבי לוחות הזמנים של מעכשיו לעכשיו לבדוק. אני יכולה לבדוק שוב. אולי תציצו רגע על חוקים מהתקופה האחרונה, אם עשו שם משהו שאפשר לקחת כדוגמה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ממה שאני יודע זה לא נעשה. השאלה אם אפשר לייצר תקדים של שני שליש לצורך העניין, במקרה חריג שיצאנו לתקופת בחירות נשנות וחוזרות?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אבל אם אתה יצאת לתקופת בחירות גם שני שליש אתה לא יכול.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא, אבל בתקופת בחירות תמיד יותר קשה למנות.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אבל גם את השני שליש לא תוכל.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אי אפשר להחריג את החוק הזה בגלל הנושא?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני חושב שכל החוק הזה צריך להוציא אותו מהכנסת, להוציא אותו למשאל עם.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אנחנו ישבנו פה עד שעה מאוחרת, אתה לא תגיד שהכול היה לחינם, כן?
<< אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >>
אני אנסה לבדוק שוב את הנקודה הזאת של המינויים בתקופת בחירות. לראות אם יש איזה שהוא רעיון בגלל באמת הייחודיות של החוק הזה.
אבל אם כבר באמת, בצדק, ביקשתם שאני אצטרף, אני לא יודעת באיזה שלב אתם בדיון, אבל הסעיף החדש שעבדתם עליו קשה ואני לא יודעת אם אתם כבר בדיון עליו או לא.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
עדיין לא. אנא, אנא. לא, לא.
<< אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >>
אני רק אגיד שהוא דורש עבודה. צריך לא להזדרז. אנחנו מאוד מתקשים מעכשיו לעכשיו להסתכל על כל ההספק הזה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ענת, אני מבין, אבל אנחנו בסוף קורס ובישורת האחרונה. אני היום חייב.
<< אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >>
אבל זה סעיף חדש מהיום. מבלי להמעיט בחשיבותו בכלל בכלל.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני מבין ולכן אני לא מצביע היום. אבל אני היום מסיים את ההסכמות. אם יהיו שינויי נוסח שהם לא מהותיים מאוד, אז אין בעיה. אבל בהתכנסות הבאה שלנו פה בוועדה אנחנו עוברים להצבעות ואני צריך נוסח סגור להגיש אותו לח"כים להסתייגויות במידה ויהיו.
<< אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >>
השאלה אם אתם רוצים שאני ממש בדקה אגיד במחשבות ראשוניות כשקראנו את הסעיף, או שבכלל עוד לא הצגתם את הסעיף?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא הצגנו. ונשאר לי פה עוד שני סעיפים. אם את יכולה להמתין לנו עשר דקות או שנעלה אותך שוב אני אשמח. ברשותך.
<< אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >>
אם זה בסדר שמנהלת הוועדה תכתוב לי כשאתם מגיעים לסעיף ואני אשמח לעלות שוב לכמה דקות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מעולה. מתנצל ענת, תודה.
<< אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >>
סליחה שזה ככה מרחוק כבוד יושב-הראש, תודה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אדוני יושב-הראש, אני חושב שהבעיה במקרה של החוק הזה היא פחות חריפה, כי מדובר בנציגים שנבחרים או על ידי עובדי מדינה קבועים או עובדי המגזר הציבורי שהם קבועים או עובדי מדינה. לא על נציגים מהציבור. כאשר בוחרים נציגים מהציבור יש קושי רב יותר מבחינת מינויים בתקופת בחירות. אני לא אומר שהקושי לא קיים, אבל הקושי יותר מצומצם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל אני חושב שהם צריכים להיות מאושרים על ידי השר, לא?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
נכון. אבל אני אומר, הקושי יותר קטן מאשר בחירת נציגים, נגיד דירקטורים מכל הציבור. כאן מדובר על עובדי מדינה או על עובד מדינה או עובד מגזר ציבורי, תאגיד חקוק, במקרה הזה מוסד לביטוח לאומי, שבוחר אותם ורק ראש הממשלה צריך לאשר. כאן אני לא אומר שאין קושי, אבל כאמור הוא יותר מצומצם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
טוב. אני לא מצאתי פתרון לאם יהיה בחירות חוזרות ונשנות. אז תבחרו נכון ושלא נגיע. עבדכם הנאמן נמצא פה. אני לא רומז שום דבר. משרד רה"מ, חצי שנה מיום הפרסום זה בסדר מבחינתכם? יואל? כן? יש מישהו שרוצה להתייחס לזה, לחצי שנה מיום הפרסום?
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
לא, פספסתי רגע את מה שנאמר פה לגבי הפלונטר בחירות שהולך להיות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אמרתי, תבחרו נכון.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אני חושבת שאם זה יהיה תהיה בעיה, יהיו עוד בעיות חוץ מהסעיף שלנו.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אבל יוסף, את כל ה-13 אתה רוצה שיבחרו נכון? אתה רוצה שכל המועצה - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
את ה-120 אני רוצה שיבחרו נכון.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
גם אני. אבל במועצה הזאת אתה רוצה, עד שלא נמנה הנציג ה-13, לפי מה שכרגע כתוב, אי אפשר להתחיל.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה מה שמשרד המשפטים אומר. אין לי אופציה אחרת. זו העמדה של משרד המשפטים ואני לא מתכוון ללכת נגד העמדה המקצועית הזאת.
אז חצי שנה מיום הפרסום. ראש הממשלה באישור ועדת החינוך, נשאיר את זה ככה. נקווה שאכן יהיה. ואם לא תהיה ועדה אז לא תהיה ועדה. אני יכול להחריג שבמידה ואין ועדה אז ראש הממשלה יחליט ללא ועדה?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אפשר אולי שאם אין ועדה אפשר ועדת הכנסת.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
או להעביר, כן, או לוועדת הכספים הזמנית או לוועדה המסדרת. זה רגיש, אבל זה יותר.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
נכניס את הזמנית?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
ועדה מסדרת.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
ואם לא הוקמה ועדת חינוך אז הוועדה המסדרת?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בסדר, עקרונית בואו נגיד ככה: עקרונית אנחנו מסכימים שאם אין ועדת חינוך זה יעבור לוועדה מסדרת, ועדת כספים, ועדת כנסת. אין לנו העדפה לאיזה ועדה. וועדה פועלת והיא תצטרך לתת את האישור.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
זה אם יבקשו דחייה, נכון?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בשביל לבקש דחייה. אני חייב לתת את האפשרות לשר הממונה, במקרה הזה לראש הממשלה, לתת דחייה במידה ואין.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אדוני, אני גם מרשה לעצמי להציע, שוב, זו החלטה שלך או של יושב-ראש הוועדה, גם בתקופת הבחירות אפילו לקיים דיון בפגרה כדי לראות, בגלל הרגישות, לראות איפה עומד האיוש של המועצה. נגיד בחודש אוגוסט. החלטה וולונטרית שלך.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מה, להביא את זה בחקיקה?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
לא, לא, לעשות איזה דיון של מעקב.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה אין בעיה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אני מעלה את זה כאפשרות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אין בעיה. אם יהיה, אז יו"ר הוועדה. בסוף זה הסמכויות של יו"ר הוועדה. הוא יכול לכנס איזה דיון שהוא רוצה. אני חושב שכן, זה נכון.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
הייתה גם בקשה שייכנס בהוראות מעבר שעד אשר - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
עוד לא הגענו לזה. נגיע, נגיע לזה. אנחנו בסדר, שמרית?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
כן, כן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אמרתי, כולם פה בחדר מסכימים שזה יעבור לוועדה שקיימת, אין לנו העדפה לאיזה ועדה. נעשה את העבודה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
ועדה מסדרת היא ועדה שמוקמת אחרי השבעה של כנסת כוועדה זמנית שאחר כך מוחלפת על ידי ועדת הכנסת לצידה של ועדת כספים זמנית, ועדת חוץ וביטחון זמנית.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
בממשלת מעבר כאילו?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
לא, עד שקובעים ועדות קבועות ומוקמת ממשלה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא ממשלה, עד המנדט של הכנסת. זה לא קשור לממשלה, זה קשור למנדט הכנסת.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
חייבת לעבוד, כספים חייבת לעבוד, אחרת שום דבר לא זז.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
צריך להיזהר עם להיכנס לזה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אני מבררת מה לכתוב.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
כי זה תרחיש מאוד מסוים.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
את 39(א) סיכמנו שישה חודשים. סעיף קטן (ב) אני בודקת רגע את מי אנחנו כותבים. סעיף המינויים ראשוניים אישרנו אותו.
מינויים ראשונים
40.
עד יום התחילה ימונו חברי המועצה ויושב ראש המועצה לפי הוראות סעיפים 7 ו-8.
עכשיו יש לנו 41. אם אתם שמים לב, דילגתי על (ג), בסדר? (ג) היא הוראת מעבר. בעיניי אין טעם לדון בהוראת מעבר אם דנים בהוראות הקבועות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לפני שאנחנו דנים בסעיף 4 ו-26.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
כן. קודם כל נדע מה הסמכויות הקבועות שיש לה ואז נחליט מה הסמכויות הזמניות. אז דילגנו. אני ארשום לי שצריך לחזור ל39(ג).
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
יכול להיות שיש טעות במספור בעמוד 27?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
בכוונה. הנסחית שינתה את הסדר ואנחנו בינתיים לא רצינו להזיז את המספור.
מועד הקמת המוזיאון ואתר ההנצחה והזיכרון הלאומי
41.
הקמת המוזיאון ואתר ההנצחה והזיכרון הלאומי תושלם בתוך ארבע שנים מיום תחילתו של חוק זה.
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
אנחנו צופים שזה ייקח יותר מארבע שנים לביצוע סופי ולהקמה סופית של הכול.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כמה אתם חושבים יואל?
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
אין לי הערכה. אני רק אומר ש-11 בספטמבר, פה דורון יבוא ויאמר, כמה זה? 15 שנה עד לפתיחה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אתר ההנצחה של 11 בספטמבר הוקם בשנה העשירית. זאת אומרת תשע וחצי שנים. המוזיאון יותר, ב-2014 הוא רק נפתח.
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
יש פה תהליכים. גם כמובן תהליכי ציבור מעמיקים שצריכים להיעשות. ייקח זמן. לדעתי ארבע שנים זה מעט מידי.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אני מסכים איתך.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
כבוד יושב-הראש, הסיפור הזה קצת בעייתי, שלא ארבע שנים. כי אז אין הלימה לרוטציות.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
צריך פחות שיהיה כתוב?
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
אם אנחנו אומרים שאנחנו לא שמים את היעד בלהקים אחרי ארבע שנים ושמנו את כל הדיון על הרוטציות היה בקדנציות של ארבע, בהתאם לזה שמוסכם בחוק שבארבע שנים הראשונות מסיימים הקמה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אפשר למנות אותם לכהונה נוספת.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
אי אפשר, משיש רוטציות אין כהונה נוספת. אתה צודק לגבי השאר, לא היכן שמצוינת רוטציה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
יש הבחנה בין כאלה שהם עובדי מדינה לכאלה שלא.
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
שנייה, אני רוצה רק לענות לגבי 39(ב). לאחר התייעצות עם היועצת המשפטית של ועדת הכנסת אנחנו יכולים לכתוב "אם לא הוקמה ועדת חינוך אז ועדה שתקבע ועדת הכנסת". ואז בעצם לוועדה המסדרת יש את הסמכויות של ועדת הכנסת.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
כן, מכוח חוק הכנסת.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
ועדה שתקבע ועדת הכנסת.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
שמעתם את ההערה ביחס לרוטציה?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
לא.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אמרתי לך, אני יודע לעשות שני דברים ביחד.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אני לא.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא, אם אנחנו מזיזים את הארבע שנים יש לנו בעיה עם הרוטציות.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אז חברי המועצה שנבחרים הם יצטרכו כבר להתחלף כמה פעמים עד שיהיה מוזיאון.
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
אני אנסה להסביר את הנקודה. תהליך של הקמה של מוזיאון זה אירוע ארוך, מאוד. כלומר, הכוונה היא לא שארבע שנים לא יישבו ולא יעשו כלום ואז בשנה החמישית, מ-1 בינואר עד 31 בדצמבר יוקם מוזיאון. הכוונה היא שזה תהליך ארוך.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
כבוד יושב-הראש מקודם אמר על תרחישי קצה, אז גם פה אנחנו הולכים לשם, כי זה הרגלנו בקודש. אני כן אומרת, היה דיון מאוד ארוך על עניין קצובת הקדנציה של רוטציה. סידרנו אז בזמנו בהערה של שמרית את זה שהתחלופה לא תהיה במקביל לרוטציה ואז ניסו חמש שנים וארבע שנים. אני אומרת, את הארבע שנים רוטציה סוכם מתוך זה שאמרנו שתוך ארבע שנים צריך להיות מתווה מוקם ואז יהיה אפשר לקיים רוטציה. עם מתווה המוקם משתנה לו השנה אני מאתגרת רגע את הרוטציה.
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
אני רק אשלים את מה שנאמר קודם. הכוונה היא שלא בסוף הארבע שנים לא יהיה שום דבר. הכוונה היא שכעבור ארבע שנים אני מניח שיהיה מתווה. יכול להיות שארבע שנים יישבו ולא יעשו כלום. אבל אני מניח שכעבור ארבע שנים תהיה אולי החלטה על מקום, אולי החלטה על מאפיינים לשוניים.
זה נכון, גורמי המקצוע אמרו ואני חושב שזו אמירה הגיונית, שסביר מאוד שלא תוך ארבע שנים הכול יעמוד על תילו. אבל זה לא, סביר מאוד שזה לא יושלם תוך ארבע שנים לחלוטין. אבל זה לא שמי שיהיה בקדנציה הראשונה לא תהיה לו השפעה על מה שיהיה. כנראה שתהיה לו השפעה יותר ממי שיהיה בקדנציה השנייה, כי הוא יהיה בהחלטות המקוריות.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
מסכימה איתך. אך עדיין מדובר בחקיקה, והדבר הזה בגלל שברוטציות לא ניתן להאריך כהונה וזה כן בנוסח החוק, צריך לעשות פה איזה שהוא ולידציה לזה שכמו שדורון אמר הרגע לא ימונו ה-13. תוקף החוק יוארך. הקדנציה פועמת למי שכבר ממונה מכוח החוק. אנחנו ארבע שנים של קפיאה על השמרים. מטריד אותי, מתן. אתה מסכים איתי שמטריד, רק אתה לא יודע איך יוצאים מזה ראש.
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
אפשר אולי להציע לעשות הפרדה בין הקמת מוזיאון שלוקחת זמן לבין אתר הנצחה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
זה ייקח המון זמן.
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
אבל הוא פחות זמן. ויותר ריאלי להקים אתר הנצחה בארבע שנים ולהגדיר הקמת זמן של מוזיאון לפחות, לא יודעת, זה באמת עם התייעצות של גורמי המקצוע.
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
אני לא גורם מקצוע, אז אני לא יודע תוך כמה זמן לוקח להקים לא מוזיאון ולא אתר הנצחה. אבל נאמר פה, היה פה רפרנס לאתר ההנצחה ל-11 בספטמבר שדיברו על תשע שנים.
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
אבל 11 בספטמבר זה קצת קשה להשוות אותו. כי שם גם היה נדרש תהליכי שיקום של המקום בגלל שהמגדלים קרסו. זה היה שנים שנדרשו לשקם את התשתיות וכדי שתוכל לבנות דברים אחרים. פה אנחנו מדברים על הקמת מוזיאון ואתר הנצחה על תשתיות קיימות כבר שלא דורשות שיקום.
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
שוב אני אומר, בכנות, אני לא יודע לענות על האמירות האלה כי אלה אמירות מקצועיות שאין לי את הידע המקצועי לענות עליהן.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אבל אתר הנצחה והמוזיאון לא באותו מקום? איך את יכולה להפריד?
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אני חושב שזה צריך להיות באותו מקום.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
זה אמור להיות? לא יודעת.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
זה חלק מאותו נושא שהמועצה צריכה לקבל עליו את ההחלטה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
כמו יש ושם. אתר הנצחה והמוזיאון, הכול באותו מתחם. אל תתחילו לפזר לנו את כל העולם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
משרד רה"מ, איפה יואל? מה אתם מציעים? אוקיי, לא ארבע שנים, כמה כן אתם מציעים?
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
אני שואלת אם יש סיכוי להאריך לפני כניסה לרוטציה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
למה לסבך?
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
להאריך את הכניסה לרוטציה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
למה? גם אם היינו מאריכים לארבע וחצי שנים, עדיין חצי שנה אחרונה - - -
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
לא, זה לא מה שאני מבקשת. ארבע וחצי זה לא מה שאני מבקשת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל מה זה נותן דקלה?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
בכל מקרה זה כבר הפיניש של הבנייה. מה זה משנה מי?
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
הלוואי ונהיה בפיניש של הבנייה, שמרית. אנחנו עוד לא נהיה בהחלטה באיזה פונט כותבים את השם של החללים - - -
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אבל אפשר למנות לשמונה שנים, אני לא מבין מה הבעיה, אם הם טובים. אפשר למנות לארבע ועוד ארבע עובדי מדינה. ארבע ועוד ארבע ועוד ארבע.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
להם יש רוטציה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
היא מתחלפת אחרי ארבע שנים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
דקלה, דווקא אתם במקרה שלכם אני לא הייתי פותח את זה. כי אתם בהתחלה וכנראה שתהיו בכל ההחלטות הקריטיות.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
בגלל תרחיש האימים שתוסרט פה מקודם אני לא בטוחה שתתקבלנה החלטות בארבע שנים האלה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
למה, למה? אמרתי לכם, תצביעו נכון.
יואל, כמה זמן אתם רוצים, סעיף 41?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אי אפשר להעביר, שני נציגים אי אפשר להעביר את המידע גם אם יש רוטציה? חבל לתקוע את זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
במקום "ארבע שנים תושלם" מה אתם מבקשים?
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
לפחות שבע. זה לא רציני. אני לא יכול, אין לנו פה הערכה. אין לנו פה לא תוכנית, לא פרוגרמה, המועצה לא מונתה. יש פה כל כך הרבה גורמים שאנחנו צריכים, גורמי המקצוע צריכים גם לבחון את הדברים, לעומקם של דברים. ברגע שיהיה איזה שהוא גאנט עבודה מסודר, ברור, נוכל, לא טוב להאיץ בתהליך. זו עמדתי.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אבל יוסף כן צודק. גם אם זה ייקח שש שנים ההחלטות הקריטיות יהיו בארבע השנים הראשונות. לכן זה לא כזה קטסטרופלי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא, בסדר, הסיפור של דקלה אני לא קיבלתי את ההערה. אבל אני מדבר לגבי סעיף 41. אולי כדאי בכלל למחוק את הסעיף הזה?
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
ברגע שאתה מוחק זה יכול להיות גם עשר שנים. אין לי בעיה להגדיל את זה לשש שנים, לשבע שנים. אבל חייב להיות מספר. ברגע שאתה מוציא את הסעיף הזה אין מסגרת. אני חושב שיואל צודק. זה לא ריאלי שאפשר להקים מוזיאון ואתר הנצחה בגדלים האלה, גם אם אומרים שהקימו קודם, כמו שעשו ב-11 בספטמבר, אמרתי, אחרי תשע וחצי שנים כבר היה בגראונד זירו אתר ההנצחה, אבל לא היה מוזיאון. לא ריאלי לחשוב שאפשר לעשות את זה בשש שנים. בואו נהיה הוגנים. זה תכנון מורכב, יוצאים למכרזים, בוחרים מדריך על. זה לא כזה אוקיי, יאללה דורון, תתכנן לנו את זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אתה מסכים שאי אפשר תוך ארבע שנים.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
נכון, אני מסכים. לכן אני אומר, אתה אמרת אפשרות אחרת זה לא לקבוע. אבל אם אתה לא קובע זה גם יכול להיות עשר שנים. בוא נלך על שש שנים. כי זה כבר מתחיל להיות ריאלי. ארבע שנים זה לא ריאלי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אתה הולך היום, בית פרטי, לשינוי תב"ע. במקרה הטוב אחרי עשר שנים אתה מתחיל לבנות.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
לא, אבל זה מקרה שונה. כי אתה אמרת שהמדינה מעמידה את השטח ומפקיעה את השטח. לכן התהליך של היתרים וזה הוא יהיה מאוד מואץ. הבעיה היא אחרת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אתה מכיר את החבר שלי רמ"י?
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אתה יודע כמה זמן התהליכים, בשביל להזיז שם תהליכים?
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
מכיר ואני לא רוצה להגיד לך מאיפה אני מכיר. אני מעורב בפרויקט פינוי בינוי וזה כבר 17 שנה. מכיר. אבל זה שונה פה, זה שונה. יואל, שש שנים זה בסדר?
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
לא מקצועי מבחינתנו לקבוע ככה, לזרוק איזה שהוא מספר של שנים לאוויר בעוד אין מועצה, אין פרוגרמה. אפילו פרוגרמה רעיונית, חלופות קרקע. רק על האיתור של חלופות הקרקע. שינוי סטטוטורי של הקרקע, ייעוד הקרקע. מעבר לזה לצאת לתיחור אדריכלים, בין אם זה בין לאומי, אם זה יהיה לאומי. הליכי שיתוף ציבור שהולכים להיות פה. יש פה כל כך הרבה גורמים שאם אנחנו רוצים לעשות את זה בצורה הטובה ביותר לדעתי לא יהיה נכון להאיץ, כמו שאמרתי, את הקצב של הבנייה ושהתאגיד יהיה מחויב לבוא ולבנות ואפילו להעמיד איזה משהו בצורה לא נכונה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אני איתך. תן לי להציע הצעה אחרת.
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
אין לי שנים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
דורון, בוא, אני אמרתי גם ליועמ"שית עכשיו, אמרתי לשמרית, אני חושב שחוסר מקצועיות, לפחות מבחינתי לבוא ולזרוק עכשיו סתם שנים. ולא משנה אם זה שש, שבע, עשר, 15 או שנתיים.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אני מקבל, שכנעת אותי. אני רק מציע משהו, הצעה אחרת. אני מנסה להיות יצירתי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני חושב שאנחנו לא צריכים להיכנס לסעיף הזה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אז תן לי רק להציע ואז תחשוב.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כל תאריך, כל מספר שנים שאני אכתוב בתאריך הזה זה חוסר מקצועיות.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
לא, אבל תן לי להציע את ההצעה ואז תחליט. זה ייקח לי עשר שניות. אני מציע שהנחת אבן הפינה, כי זה כבר כן אפשר, היא תהיה בעוד חמש שנים. ואז אתה לא תוקע את זה. אני מחפש פתרון. אתה יודע, יכול להיות שאני מדבר שטויות. אני סתם זורק פתרונות יצירתיים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מה נותן לך אבן הפינה? אתה יודע בכמה הנחות אבן פינה אני הייתי ולפני כמה שנים? זה לא רציני, חברים.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אבל זה אומר שכבר יש הקצאת קרקע. זה כבר שלב טוב, לא?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה כבר משהו.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אז יופי, בואו נתחיל עם משהו.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
עוד אין הקצאת קרקע, כי עוד לא קבעו איפה זה יהיה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא, אם אנחנו אומרים הנחת אבן הפינה זה אומר שכבר הקצו את הקרקע ויש קרקע אז זה כבר שלב טוב.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
על סמך מה אני נותן מספר שנים?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
או שדחייה טעונת אישור של ראש הממשלה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
ארבע שנים לא מספיק למצוא קרקע?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
עמרי, רצית להגיד משהו?
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אני מסכים איתך. הארכיון עוד לא קיבל את החומרים ומי יודע כמה זמן ייקח לשפוט את הנוח'בות, לקבל את החומרים עד אז. זה לא רלוונטי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
טוב, סעיף 41 יורד. חברים, בואו נתקדם, אני רוצה לסיים היום.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
צריכים לבקש מענת אסיף לעלות. אנחנו רוצים שהיא תתייחס להוראה שקיימת בחוק הלוחם היהודי. אני כתבתי לה את זה גם בווטסאפ.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל בואו נסיים עם הדיווח לכנסת ואז נעלה אותה, היא תתייחס גם להצעה של הנוסח לגבי המיגוניות וכל זה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
בואו נקרא את 38.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
זה ממש לא בסדר שאין שנים. זה יכול להימשך 20 שנה גם ככה, אם זה פתוח.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
את צודקת. אבל סתם, על סמך מה אני קובע עכשיו שנים? מה, אני איש מקצוע? יש פה איש מקצוע שיכול?
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אני רוצה להגיע למוזיאון הזה על הרגליים, לא בכיסא גלגלים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני מסכים איתך, כולנו. אבל על סמך מה אני קובע עכשיו מספר שנים בחקיקה ראשית? יש פה איזה גורם מקצועי פה שיכול לתת לי מספר שנים שאני יכול להתבסס עליו?
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אבל גליה, אין לנו על מה. זה לא יהיה מקצועי לעשות את זה. אין לנו עדיין את כל החומר. הארכיון ייקח לו זמן עוד לקבל את החומר מלכתחילה.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
גליה, החשש שלך עלול להתהפך עלינו אם תנקבי מספר. כי ברגע שתנקבי יהיה אפשר להקפיא ולעשות בליץ בשנה האחרונה שהכוח מחייב אותנו ואף אחד לא ייצא מרוצה מהצד השני. ראית, לפני דקה הייתי באירוע שמדבר על הרוטציות. אבל ברגע שמורידים את השנים, ואני מקווה שזה גם יעבור את משרד המשפטים האירוע הזה, אבל ברגע שמורידים את השנים זה לא משאיר לאף אחד שעת כושר לדעת מה הנקודה שבה העשייה חייבת להתקיים. ואני אומרת את זה לשלילה, לא לחיוב. את מסתכלת על זה בצד החיובי. אני באה ואומרת נקודת הזמן אומרת שאם החוק הזה עכשיו יימרח, יהיה אינטרס שהוא יימרח ולא יתקדם. שנה תשע וחצי מי שיהיה באותו רגע סביב המעגל יקבל החלטות הרות גורל, כי נשארה חצי שנה. התירוץ יהיה שנשארה חצי שנה. דווקא ההורדה של הזמן היא מבורכת.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
בסדר, אוקיי. אז איך מייעלים שזה כן יקרה בטווח הזמן הסביר?
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
איך שיוסי אמר, בוחרים נכון.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אני רק רוצה לחזק את יוסי. ב-11 בספטמבר, שנתיים היו תקועים בגלל, מתוך התשע וחצי שנים היו שנתיים תקיעה משפטית ולא התקדמו במילימטר. אין לי ספק שהחוק הזה ייתקע. פה ושם. אני מת שהוא יעבור. אבל חבר'ה, החוק הזה יהיה עליו הרבה דיונים משפטיים. ואני אומר לכם, ב-11 בספטמבר זה נתקע לשנתיים רצופות. לא עשו כלום במשך שנתיים. אז אם תורידו את השנתיים האלה תראו שהם היו מאוד יעילים. אחרי שבע וחצי שנים הם הקימו אתר, ליגה לאומית.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אז בואו נכתוב שם שבע. שבע שנים הרעות ואחר כך יבואו שבע שנים הטובות.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
הצעתי ואמרו שזה ניחוש ואני מקבל את זה. אני רוצה כמוך, שיהיה עוגן. אבל זה בעיה. נכון, את צודקת, אולי צריך איכשהו למצוא איזה, הצעתי אבן פינה, גם לא טוב. אני מבין את מה שאת אומרת. אולי לכתוב, את יודעת מה? אולי לכתוב שלפחות תוך ארבע שנים יהיה סיכום אדריכלי מה מקימים. זה ענק. כי אז את אומרת בסדר, יש ארבע שנים לצאת למכרז, כי זה הולך לצאת למכרז לאדריכלים. יש כמה הצעות. הציבור מתערב. ואז יש ועדה שמחליטה איזה הצעה נבחרה. ב-11 בספטמבר היו 5,000 הצעות תכנון. עלו 16 לגמר ובסוף מי שזכה זה ישראלי. מיכאל ארד זכה בעיצוב. הוא ישראלי אמריקאי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הלאה חברים. דיווח הכנסת.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
דיווח לכנסת. "הרשות תדווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, בכתב, בחודש מאי בכל שנה, החל מתום שנה מיום תחילתו של חוק זה". אני מתלבטת אם נכון מיום הפרסום או מיום התחילה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ביום הפרסום אין עניין לדווח. מה היא תדווח?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
לא, שנה מיום פרסום.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אפשר שנה מיום הפרסום, אין בעיה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אז נחזיר ליום הפרסום.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
ההנחה שתהיה ממשלה ויקימו את המועצה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הלכת רחוק מידי, עמרי. בסוף אני אצטרך להגיד לך למי להצביע? בלי רמזים? בוא, בוא נשאיר את זה ככה. כן?
דיווח לכנסת
38.
(א)
הרשות תדווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, בכתב, בחודש מאי בכל שנה, החל מתום שנה מיום פרסומו של חוק זה, על יישומו של חוק זה בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה על כל אלה:
(1)
עיקרי פעילות הרשות;
(2)
מינוי וכהונה של חברי מועצת הרשות ושל בעלי תפקידים עיקריים ברשות;
(3)
תקציב הרשות וביצועו;
(4)
יישום תוכנית העבודה השנתית ותוכנית העבודה לטווח ארוך והתוכניות לשנה הבאה;
(5)
מתן תמיכות לשם קידום מטרותיו של חוק זה.
(ב)
ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת תקיים דיון בדיווח שהוגש לה.
השאלה אם אנחנו רוצים לחייב את ועדת החינוך. זה דבר די נדיר שאנחנו עושים, שאנחנו מחייבים את הוועדה לקיים דיון. או שאנחנו רוצים פשוט לומר שיוגש דיווח?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אדוני יושב-הראש.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אייל, אני מכיר את הספר שלך, מכיר את העמדה. כן, בבקשה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
לא, רצינו להוסיף את זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא, אני אומר את זה לשבח.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
כן, כן, אני יודע. יש בינינו שיח של כמה שנים בנושא הזה. אני הצעתי במחקר שלי שתאגידים יותר קטנים יהיה דיון אחת לשלוש שנים. במקרה הזה, בגלל הרגישות והמורכבות של תהליך ההקמה אפשר לקבוע אולי בשנים הראשונות דיון אחת לשנה ובהמשך דיון אחת לשלוש שנים. זאת אומרת, חמש שנים ראשונות אחת לשנה ובהמשך אחת לשלוש שנים לפחות.
דבר נוסף, לגבי הדיווח לכנסת. הוצע פה הסדר, אני הייתי בזום, על ידי משרד ראש הממשלה לגבי ארבעה חברי מועצה שיכולים לקבל החלטות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל זה לא קשור.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
זה קשור לדיווח ואני אסביר לך מדוע. זה קשור להצעה שלי. זה מצב חריג. זה הסדר, כיוון שזה חריג אני חושב שאם חלילה נוצר מצב כזה, מדובר על סעיף 16 לחוק, אז מידי חודש הרשות תשלח לוועדת החינוך הודעה על כך שירד המניין, עד שיושלם המניין. וגם ההחלטות העקרונית שתתקבלנה תדווחנה באותו קובץ קטן לוועדת החינוך של הכנסת כדי לפקח וליצור לחץ שמשלימים את המניין בהדרגה.
אתם הצעתם סעיף חריג. אני אציע סעיף חריג של פיקוח.
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
אייל, אני לא בא נגדך, חלילה. פשוט אני רוצה להגיד, אנחנו במצב חריג שבו יש מעט מאוד חברים שכל עומס העבודה מוטל עליהם. אז להטיל עליהם עוד עומס של דיווח חודשי?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
כן. שני דפים של וורד זאת לא בעיה לשלוח. אתם מקבלים החלטות עקרוניות, תשלחו לוועדת החינוך של הכנסת כל חודש קובץ עם החלטות.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
אבל בסעיף החריג הזה של פחות מקוורום של תשעה, אסור להם לקבל החלטות. אלא אם כן יש מקרים.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אז המקרים האלה אני רוצה שוועדת החינוך תדע עליהם.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
למה?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
כי התאגיד מוקדם בחוק, הכנסת אמורה לפקח עליו. וכיוון שהתאגיד הוא רגיש ומתקבלות החלטות בצורה חריגה רק על ידי ארבעה, הוועדה הזאת צריכה לדעת.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
אבל הנושאים שבהם לארבעה מותר לקבל החלטות זה רק מה שמפריע אד הוק לפעילות שוטפת.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
כיוון שזה חריג וזה מפריע, אין שום בעיה לשלוח קובץ עם שני עמודים שוועדת החינוך תדע מזה. אני לא מבין את ההתנגדות.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
אני רוצה להבין. אני אגיד לך למה. כי שני הדפים האלה שעוברים לוועדת חינוך אפשר לעשות מהם טיארה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
זה יותר טוב ממה שקורה היום.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
אבל זה סתם.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
גברתי, לא, לא, זה לא סתם גברתי. אני חוקר את הנושא הזה, כתבתי עליו ספר ואני לא אומר את זה כדי להשתחצן. יש תאגידים שלא הוקמו ואילו היה סעיף של דיווח לכנסת הם היו מוקמים. וכיוון שזה מהלך חריג - - -
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
אבל אתה פה באירוע אחר שהוא הוקם וכבר נגרעו ממנו חברי מועצה. מסכימה איתך על לא הוקם.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אני רוצה ליצור לחץ ואני רוצה ליצור פיקוח על התאגיד הזה כשהוא פועל רק עם ארבעה חברי מועצה.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
אבל אני שואלת אותך כאיש מקצוע, ברגע שנשלחו שני דפי הוורד האלה למי שיהיה יושב-ראש ועדת החינוך. מה הוא עושה איתו?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
הוא יכול ללחוץ על השר האחראי להשלים את המניין למשל.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
הוא יכול ללחוץ.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
נכון. הוא יכול גם לוודא שההחלטות האלה מתקבלות בצורה שקולה. הוא לא אמור להתערב בניהול, אבל זאת המשמעות של פיקוח. כיוון שזה תאגיד וזו לא חברה ממשלתית יש חשיבות יתרה לכך שוועדה בכנסת תפקח. זה לא אישית נגדך, סליחה שהרמתי את הקול.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
הכול בסדר אייל, אנחנו מספיק שעות פה ביחד. הכול טוב.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
לא, לא, בסדר. לי לא נעים, אני אדם נחמד, את יודעת.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אני רוצה להעיר על מה שאמרת בנושא דיווח. בחמש שנים הראשונות אמרת כל שנה ואחר כך כל שלוש שנים. אבל כיוון שמה שהבנתי פה שלפני עשר שנים לא יהיה מוזיאון ולא יהיה אתר הנצחה, זה יהיה עדיין בהתהוות הכול. אז בכל השנים של ההתהוות - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
גליה, אנחנו מתעכבים על משהו שהוא אמנם קריטי וזה עבודת הוועדה, לפקח על עבודת הממשלה וחשוב בוודאי במקרה כזה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
לתקן את סעיף 16.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תקראי מה הצעתי, שמרית.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
"ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת תקיים דיון בדיווח שהוגש לה במשך חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה".
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
למה חמש שנים? למה לא עד שמוקם המוזיאון?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
היא תמיד יכולה לקיים דיונים. השאלה היא רק מתי אני מחייבת אותם.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
כל עוד אין מוזיאון ואין אתר הנצחה והכול בהתהוות כן צריך פיקוח יותר רציף.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בכל מקרה יהיה פיקוח אחרי זה אחד לשלוש שנים.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
שלוש שנים יתמסמסו עם זה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
שלוש שנים זה הרבה זמן. כל שנה שיגיע לוועדה, שהוועדה תקבל.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אחרי שהדבר רץ כבר זה משהו אחר.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
דוח על מה שקורה. מה הבעיה? למה מסתירים?
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
כל שנה, עד שאין לנו מוזיאון והדברים לא רצים חייבים כל שנה דיווח.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
תקומה - - - דוח כל שנה על מה שהם עושים. אין שום סיבה שמשהו הוא ממלכתי ובשביל הציבור לא יביא את - - -
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
ענת, השאלה הייתה, הצעת לנו לקחת סעיפים מקבילים מחוקים דומים. אז באמת ראינו שבהצעת חוק עדיין לא התקבלה ולא נחקקה, של המרכז להנצחת מורשת הלוחם היהודי יש בעצם איזה שהיא הצעה לסעיף. אני לא יודעת מה מעמדה ומה נדון בוועדה, אבל שמועצה ראשונה תמונה עד יום התחילה והיא תהיה רשאית להתכנס מעת שהתמנו שני שלישים מחבריה. רצינו לקבל את עמדתכם לגבי סעיף כזה.
<< אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >>
כמו שכתבתי לך, תראו, זה סעיף חריג וזה לא אידיאלי. אבל אנחנו גם מבינים את הסיטואציה הלא מאוד אידיאלית להיכנס בחוסר ידיעה לתקופת בחירות ומינויים בתקופת בחירות בנושא חשוב כמו הנושא שהוועדה דנה בו בהצעת החוק הזאת.
לכן מבחינתנו אפשר לחוקק סעיף כזה. זה לא משהו שאנחנו נרעשים ממנו. הוא חריג, בעיקרון לא סתם יוצרים מספר מסוים של חברי מועצה עם איזונים. ומועצה צריכה להתמנות במלואה ולפעול בשביל להגשים את המטרות ואת האיזונים שבחוק. באופן חריג, מועצה ראשונה, כמו שבאמת ניסחנו שם, מבחינתנו זה אפשרי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תודה ענת.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אני יכול להביע הסתייגות?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
דורון, עמדתך התקבלה שוב.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אני יכול להביע רגע?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן עמרי.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אני חושב שזה לא נכון. אני מבין שיש חשש שהעבודה תיתקע. אבל בסוף יש נציגים לכל קהילה. ואם לצורך הדוגמה יש נציגי ממשלה אבל אין את כל נציגי הקהילות אז יש נציגויות שקולם לא נשמע.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני חושב שהנציגים הציבוריים זה הכי פחות בעיה יהיה למנות אותם.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
נכון, אני מדבר על נציגי הקהילות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ולכן הם יהיו. הפוך, אני הייתי דואג, אני אם הייתי מהממשלה הייתי דואג מסעיף כזה, כי בסוף יכול להיות שימונו רוב הנציגים הציבוריים כאשר נציגי ממשלה עדיין לא מונו.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
הבעיה שלי פשוט שלא יהיו - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
שני שליש מקובל עליכם?
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
עמרי, אני אתן לך תשובה. אפשר להגיד שני שליש ולפחות מסעיפים 7 ו-8, שזה המשפחות השכולות, שורדי המסיבות ואולי גם החטופים, שחייבים להיות שלושה. ואז אתה לא תוקע את זה.
<< אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >>
לא, אבל צריך לקחת את ההסדר כמו שנחקק שם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא, לא, ענת, אני לוקח את ההסדר כמו שזה.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אבל אז אין מקום לכל הנפגעים. יש מלא נפגעים שאין להם ייצוג בוועדה בשלב הזה. וזה שלב אקוטי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
למה?
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
סתם לצורך העניין, אם אין נציג שנבחר למשפחות השכולות של המסיבות, אז מי מדבר בשמנו בוועדה?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
למה שלא יבחר? איזה איש מקצוע בוחר אותו?
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
סתם אני אומר, אתה אומר במצב שאין 13 חברים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לכן אני אומר, המצב שלא ימנו חברים סביר להניח הם מתוך משרדי הממשלה, או שהשר לא נבחר או שיצאנו למערכת בחירות ואין שר שימנה את אותו איש מקצוע מתוך משרדו. אבל הנציגים הציבוריים סביר להניח שימונו.
אנחנו הולכים לנוסח של הלוחם היהודי, נכון?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אני אקריא. "עד יום התחילה ימונו חברי המועצה ויושב ראש המועצה לפי הוראות סעיפים 7 ו-8", למרות שאומרים בעצם שכל המועצה צריכה להיות ממונה, 7 ו-8. אז בעצם אנחנו אומרים על אף האמור. בעיקרון החובה היא כן למנות את כולם עד יום התחילה, בסדר?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נכון.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
"על אף האמור, המועצה תהיה רשאית להתכנס לראשונה מעת שהתמנו שני שלישים מחבריה". אני רק רוצה לראות איך זה מסתדר עם הסעיף של הקוורום. רגע.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
זה מסתדר, הקוורום היה שבעה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
המניין החוקי הוא מחצית, בהם יושב-ראש המועצה או ממלא מקומו הקבוע ולפחות שלושה חברים מהחברים האמורים בסעיף 7(א)(7) עד (13).
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
זה מצוין.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
הסעיף הזה נשאר. אז זה בעצם אומר שגם אם המועצה רשאית להתכנס בשני שלישים היא חייבת לחות שלושה חברים שהם נציגי ציבור.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
נכון מאוד. לכן הכול טוב.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
הנושא של הדיווח של המניין החסר נכנס לסעיף 16?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
לא, לא.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא, לא, אני לא רוצה להיכנס לזה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אז מה?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
יש יתר מידי סעיפים.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
זה לשלוח שני דפים, לדווח לוועדה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אייל, עזוב.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
לא קיים בשום חוק אחר מניין של ארבעה שמקבל החלטות.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אנחנו נקרא אותו ויכול להיות שבסעיף ההוא נגיע למסקנה שהסעיף שם מיותר או לא נכון. במהות אתה אומר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אנחנו צריכים לחזור ל-16.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אנחנו חייבים לחזור אליו, הכול בסדר.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אה, חוזרים?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
הוא מסומן בצהוב. (ב) רק אני אקריא, כי אתה אמרת לי משהו קצת אחר אחרי שקראתי.
"ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת תקיים דיון בדיווח שהוגש לה במשך חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה ולאחר מכן אחת לשלוש שנים".
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
לפחות אחת לשלוש שנים.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
תמיד היא יכולה לקיים.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
יוסף, לא ענית על השאלה על הוראות המעבר שמקפיאות את המיגוניות וכל הדברים האלה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
עכשיו.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
זה עדיין בעשייה?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אנחנו עכשיו נכנסים ללוע הארי.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
שיהיה לך בהצלחה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אנחנו עכשיו עוברים על כל התיקונים ואז.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
ורק אני מזכיר לך חובות שאתה ביקשת. ביקשת לקבל ממשרד החוץ את השאלה האם דגלים בנציגויות ישראל במדינות שמהם היו נרצחים. הם לא חזרו אליכם, נכון?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הכול רשום.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
חזרו אלינו וזה רשום. בצהוב, מסומן.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
וגם עוד שאלה אחרונה שהיא חשובה. אתם שיניתם, וזה עקרוני. פעם היה החוק לאירועי השבעה באוקטובר. עכשיו החוק הוא לטבח ולגבורה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
זה מה שנקבע.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
זה צמצום.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
רגע, נגיע לזה. בעמוד 4, כבר מגיעים לזה. אנחנו עושים הקראה על הכול עכשיו, נגיע לזה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
לא, נגמר הדיון.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אני אענה לך, דורון. השם זה השם שנקבע.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אנחנו חוזרים על כל התיקונים בצהוב.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
בעצם עכשיו יש לנו דברים שנשארו בסימן שאלה או נתבקשנו לבדוק דברים. הם מסומנים בצהוב. אני לא יודעת אם לכולם יש סימון צהוב או אפור. אם לא, אני אגיד.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אם לא, יש הצעות חוק פה מונחות על השולחן.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
מי שרוצה בצבע, יותר קל.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
חברים, בואו ניתן גז. כן?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
יש לנו גם לחזור לסעיף 39(ג) שלא נשכח. זה הוראת המעבר שלא קראתי.
עמוד 2 פסקה (3). היה איזה שהוא דיון, אם אתם זוכרים, מאבק להשבתם, מאמץ להשבתם וכו'. היה פה דיון. התבקשנו למצוא איזה שהן מילים אחרות, אז כתבנו "והפעולות להשבתם".
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
אני מבקשת להגיד לפרוטוקול שהמאבק האזרחי שהיה כאן למען השבת החטופים זה דבר שלא נראה בישראל. זה מאבק אזרחי שהתקיים גם בתוך הבית הזה, גם בעבודה פרלמנטרית וגם בעבודה תקשורתית. כל דבר כדי להחזיר את החטופים. משפחות החטופים וגם שורדים וגם אנשים שחוו את הטבח, בקיבוצים ובכל הארץ. האירוע הזה נגע בכל אדם בישראל. המאבק האזרחי שהיה פה ראוי שיילמד בבתי הספר.
ראוי שגם אם זה חוק של הממשלה, זה ראוי שגם ממשלת ישראל תגיד כל הכבוד לאזרחים שלה. כל הכבוד לאזרחים שלה על מה שהם עשו. זה לא אומר, ויש לי מה להגיד על הממשלה, זה לא אומר. זה אומר שיש ערכים שגם הממשלה רואה מה האזרח עשה. וראוי לכתוב שהיה פה מאבק אזרחי אדיר. זה מה שיש לי להגיד.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אז מה את מציעה בנוסח?
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
שייכתב שהיה פה מאבק אזרחי גם להשבת החטופים.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
שוב, אני לא מתייחסת לעניין הפוליטי שזה החלטה של חברי הוועדה. אני רק אומרת שהמונח פעולות להשבתם, אפשר גם לכתוב את מה שאת מציעה כמובן, אני לא שוללת. זה מונח שכולל את כל הפעולות. הפעולות הצבאיות, החברתיות.
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
אז אפשר להגיד צבאיות, אזרחיות. אפשר. אבל אי אפשר לא לראות את האזרחים, את הציבור שקם והיה למנהיג.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
איילת, אני מבין.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אבל הפעולות כוללות את כל הפעולות, גם אזרחי וגם צבאי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
איילת, אני מבין את הטרמינולוגיה. ובסוף יש גם רגישויות. אני לא חושב שנכון בחקיקה בסוף להזכיר כל דבר ועניין בכל פיפס ופיפס. אני כן הסכמתי לגבי הכותרת וגם כשאנחנו מזכירים בסוף גם להזכיר את זיכרון הטבח. מאידך את הנצחת הגבורה.
בנושא הספציפי הזה אני חושב בואו נשאיר לתאגיד ולמועצה. הם בסוף ייקחו את ההחלטות. האזרחים הם חלק נכבד מאותה מועצה ומהתאגיד. יצטרכו להביא את פעולות ההנצחה ואת ההנגשה. שוב, אין לי התנגדות לזה. אבל אני חושב שברמה הנוסחית לקצר כמה שאפשר ושמובן ממנו ולהשאיר גם פרשנות רחבה מאוד. אני אכתוב עכשיו אזרחים, פרלמנטרית ולא יודע מה, ואני אפספס איזה שהוא פעולה. שוב, אין לי התנגדות עקרונית. זאת אומרת, אם תתעקשו על זה אני ארשום גם מאבק אזרחי וגם מאבק של הממשלה וגם מאבק פרלמנטרי ומאבק בין לאומי ופעולות בין לאומיות. אפשר להרחיב ולהפוך את הסעיף. אני לא חושב שזה נכון.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אני חושב שאתה צודק.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני חושב שפעולות להשבתם כולל הכול, כולל הכול. אסור לנו להגביל פה. בוודאי שהמאבק האזרחי הוא לוקח פה נדבך רחב מאוד, ענק, במאבק להשבתם. אבל אני חושב שאם אני כותב את זה - - -
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
אבל איפה שהוא בתוך החוק הזה זה - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני מבין. אבל בסוף החוק הוא נותן דירקטיבה.
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
אני את שלי אמרתי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא, אני מבין איילת. אנחנו פה בשיח פתוח. אני חושב שבחקיקה ראשית אנחנו צריכים לתת את הדירקטיבה, לתת את הקווים המנחים. להשאיר כמה שיותר דברים פתוחים לטובת התאגיד ולטובת המטרות של החוק.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
זה ישים פשוט מקלות ומכשולים לתאגיד. הם בטוח יתייחסו לזה ויהיה לזה נפח. זה משהו שאנחנו כולנו מאמינים בו. אני לא חושב, אני מסכים איתך יושב-הראש.
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
אני הייתי צריכה להגיד את זה. זה לא משהו שיכולתי לחיות איתו בשלום אם אני לא אומרת אותו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
חשוב שאמרת את זה. אני גם מצטרף למה שאמרת. ויחד עם זאת, אני חושב שלא נכון בחקיקה ראשית להתחיל לפרט. הפוך, אני חושב שהאויב של הטוב הוא הטוב ביותר. אני מפחד שאם אנחנו נתחיל לפרט ולפרט, בסוף עוד שנתיים-שלוש פתאום אנחנו נגיד שכחנו פה משהו והגבלנו את התאגיד.
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
אני לא חושבת שאת המאבק הזה אפשר להגיד עליו "איי". כאילו, המאבק שהיה פה האזרחי הוא גדול יותר מהרבה דברים שהיו פה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בוודאי שהוא גדול. אמרתי לך, הוא הנפח הגדול. מה את אומרת שמרית? את רוצה להתייעץ עם הנסחית? אם זה נכון להרחיב או עדיף לצמצם. לי אין הבדל.
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
אני חושבת שלא היה פה מאבק אזרחי כזה במדינה. זה מה שאני חושבת.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
בסדר, אז הפעולות כולל הכול. והמועצה וועדות המשנה יחליטו איך זה בא לידי ביטוי בהנצחה.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
המועצה מורכבת מאנשים שמכירים את זה ומעריכים את זה. זה יהיה. אבל מלכתחילה להגיד דברים - - -
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
ברור שזה יהיה, זה חלק מהסיפור.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אחרי זה יגידו על כוחות צה"ל ויגידו על טראמפ ויגידו על זה ועל זה. זה לא, ברור שלמאמץ האזרחי יש משקל מאוד גדול. אבל יגעו בזה. אני לא חושב שנכון להגביל את המועצה בכל דבר.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
יוסף, יש פה הצעה אחרת לפתור את זה. זה בדיוק כמו שכתוב כרגע "הפעולות להשבתם" ואז אומרים נפתח סוגריים "האזרחיות והצבאיות".
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אבל יש עוד.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אבל יש עוד, זה העניין.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אוקיי. האזרחיות, הצבאיות ונוספים.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
והבין לאומיות והזה והזה? אתה לא תגמור.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אז למה?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
חברים, אני לא נכנס לזה. איילת, אנחנו פותחים פה נושא. אני מבין את הטרמינולוגיה. אבל בסוף אני חושב שברמת החקיקה הוא שולי, הוא לא ייתן נדבך נוסף לפעולות ולאפשרויות שאנחנו נותנים לתאגיד.
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
לאזרחים, לשורדים, למי שנאבק המילה הזאת זה מהותי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני מבין. אבל בסוף זה תפקידו של התאגיד.
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
אם אתה אומר אזרחיות וצבאיות זה כולל את הכול. זה כל האזרחים, זה כל הבין לאומי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ומה עם המדיני? יש פה מלא.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אז אולי תוסיף מילה. אם נוסיף את המילה "הפעולות והמאבק להשבתם" זה בסדר?
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
בטח.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
מישהו מסכים לזה? לא יודעת, אם זה מניח את דעתך.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הלאה. והפעולות להשבתם, אני משאיר את זה ככה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
יושב-ראש הוועדה החליט להשאיר את זה ככה "והפעולות להשבתם".
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
עמוד 4.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
הדבר הבא, עמוד 4. פה היה דיון להשאיר ב-צריך עיון את הסיפה. האם להתייחס "לרבות בנייה מחדש של קהילות, קיבוצים וישובים שנפגעו". גם הייתה הערה שלך אם להזכיר דווקא את הקיבוצים ולא את המושבים. אני פשוט לא רוצה להתחיל לפרט יישובים, ערים. אז אולי פשוט לכתוב ויישובים שנפגעו.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
יישובים, כן. כי זה נראה רע מאוד.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
בכלל היה דיון אם בכלל להתייחס לבנייה מחדש של קהילות ויישובים שנפגעו. אז אמרתם לי להשאיר ב-צריך עיון את הסיפה. צריך להכריע בזה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אז מה הוחלט, להשאיר?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
עכשיו אנחנו נחליט. האם בכלל להתייחס לנושא של לרשות בנייה מחדש של קהילות ויישובים שנפגעו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בלי להזכיר את הקיבוצים?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
לא, בכלל אם זה משהו שצריך להיות.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
ואם זה לא קהילות, קיבוצים ויישובים ואלה אנשים פרטיים, אז מה?
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
מה איתנו בתוך זה?
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אנחנו אנשים פרטיים. אז כל פעם נכנסים - - -
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
היה דיון אם בכלל.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
נכון, אני אומר להשאיר רק קהילות.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
לא, זה לא הדיון. שימו שנייה בסוגריים את הדיון על קיבוצים ויישובים.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
לא, אני אומר, אנחנו בכלל, הנובה בכלל לא קיבוץ, לא מושב ולא שום דבר כזה. תשאירו רק את המילה קהילות.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
נכון. כל פעם כשמפרטים זה מוציא מישהו.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
זהו, אתם מפרטים ואז אתם מוציאים מישהו. זה אותו נושא בדיוק כמו הקודם. תשאירו רק את הקהילות.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אני אסביר קודם כל על מה היה הדיון הכללי, אחר כך תעירו. היה דיון האם אנחנו צריכים להכניס את זה לנושא של החוק. ביקשת להשאיר את זה ב-צריך עיון, את הנושא של בנייה מחדש של קהילות ויישובים שנפגעו. אם זה כן צריך להיות בתוך החוק או לא, כמטרה להנצחה. על זה צריך לקבל החלטה. אחרי זה נחליט אם לכתוב קיבוצים, יישובים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
משרדי הממשלה? משרד רה"מ, העמדה שלכם. סעיף 7 לגבי הסיפה "לרבות בנייה מחדש של קהילות, קיבוצים ויישובים שנפגעו". האם זה חשוב שהסיפה הזאת תופיע במטרות מבחינתכם או לא?
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
אין לנו התנגדות להוסיף ואין לנו התנגדות לגרוע. כמובן הכול להחלטת הוועדה בנושא הזה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אוקיי. יש עוד מישהו שיש לו עמדה?
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
מה זה לרבות? על מה זה מרבה?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
יש הנצחת החוסן הלאומי והתקומה הלאומית, לרבות הבנייה של אותן קהילות.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אבל זה לא חוסן לאומי הבנייה מחדש של הקהילות?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
יש חוסן ויש בנייה ממש.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
הקהילות השונות שנפגעו פשוט.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
תקומה, זו תקומה. לקום, לבנות, לעשות, לחיות. כל פעם כשמפרטים משהו אחד לא פורט.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אבל הם גם קהילות, אז למה לא להשאיר?
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
לרבות בנייה מחדש של קהילות, קיבוצים ויישובים, אני לא נכנסת רגע לאירוע של קיבוצים, אני רק מדברת על הסיפה כמו שאתם מדברים. חלק מהסיפור של ההנצחה הוא שיישובים, ובכוונה אני אומרת יישובים, שלמים, נמחקו והוקמו מחדש. לא סותר זיכרון של אף אחד אחר. לגבי הפירוט אם צריך גם עיר, גם זה, אפשר גם להגיד שצריך את תחנת המשטרה לציין.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בסדר, הנוסח מביע בדיוק את מה שאת אומרת.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
נכון. אז אני אומרת, אני לא נכנסת לעניין של מה שאמרתם בהתחלה. אבל אני אומרת, בנייה מחדש של קהילות ויישובים שנפגעו, היו קהילות ויישובים שנמחקו. זה חייב להופיע במטרות החוק.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני חושב להשאיר את הנוסח כמו שהוא מופיע "לרבות בנייה מחדש של קהילות, קיבוצים ויישובים שנפגעו".
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
מה עם מושבים אדוני? נתיב העשרה ויכיני הם מושבים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אז תרשמו גם מושבים.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
להבנתי המילה היישובים בעברית, רגע, דקה. אני רוצה רגע להגיד. אני חושבת שהמילה יישובים בעברית כוללת גם ערים, גם קיבוצים, גם מושבים. לכן אנחנו יכולים לכתוב פשוט יישובים, מבלי לפרט.
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
פשוט בגלל שיש קיבוצים שנמחקו יש רגישות למי שחי בקיבוצים. אני מבינה את מה שאתם אומרים שיש גם מושבים. אני בעיניי להוסיף עוד מילה זה לא נורא. אז תוסיפו גם מושבים.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
מה שאתם רוצים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ואז אני אוסיף גם ערים?
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
לא, לא.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
טוב, הלאה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
רגע, אני רוצה להגיד משהו. אני ראיתי את זה לאורך הזה. למה הוצאתם את המילה "אירועי"?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אנחנו נגיע לזה תכף.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא, לא, זה נמצא ב-7.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
זה נוסחי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אנחנו לא הוצאנו, זה מופיע.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
גליה, השאירו את המילה "טבח", הורידו "אירועים".
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא, לא, זה מופיע. חברים.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אני שמה את זה בהקשר של - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
דקלה, זה נשאר.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
גליה, אנחנו נחזיר את זה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
קצר מאוד, אדוני, לפרוטוקול. אני לא רוצה לפתוח את הדיון. אני אומר, כמי שמבקר פצועים ונכים, נכי מלחמה אחת לשבועיים, אני מקווה שבתאגיד שיוקם יינתן מקום גם לסיפור של השיקום הפיזי והנפשי של הנפגעים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
דיברנו על זה?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אני אומר, כחלק מזה. אני לא אומר עכשיו לשנות את החוק.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לגבי השיקום של הפצועים וזה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אני לא אומר לשנות את החוק. אני אומר, אני מקווה שבתאגיד יתייחסו גם, יספרו סיפור גם של הנכים שמשתקמים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
טוב. את מוסיפה פה, רגע חברים.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אני מקריאה. גם הוספתי "אירועי" וגם הוספתי ערים ומושבים והסיפה נשארת. אני אקריא פשוט. "הנצחת החוסן הלאומי והתקומה הלאומית והאישית של עם ישראל לאחר אירועי טבח כ"ב בתשרי, 7 באוקטובר, לרבות בנייה מחדש של קהילות, קיבוצים, ערים, מושבים ויישובים שנפגעו". אני לא יודעת כבר אם צריך את המושבים. יש עוד סוג של יישוב שלא? יכול להיות שכבר היישובים מיותר.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
יישובים מיותר. אם יש מושבים, קיבוצים.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא, לא, יישוב זה דבר יותר כוללני. תשאירו אותו.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
גליה, אם שמים קיבוצים צריך לשים מושבים, זה הכול.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
שטויות כבר, יישובים זה הכול.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
בסדר, נכתוב את כולם.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אתם לא תגמרו עם זה, אני אומרת לכם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
חברים, ממשיכים.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
ממשיכים באותו עמוד. "בחוק זה "אזרח", פה נתבקשנו להבהיר שההתייחסות בחוק להנצחה ולתיעוד הסיפורים של אזרחים שנרצחו זה כולל גם אזרחים שהם אזרחי מדינה זרה". אז אנחנו מבהירים "אזרח – לרבות אזרח מדינה זרה".
"אירועי טבח כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר". פה אני אומרת, הייתה לנו איזה שהיא התייחסות למקומות נוספים בארץ ובעולם בגלל הסיפור במצרים. והנסחית שלנו העירה שמהרושם כשקוראים את החוק הזה כמו שהוא זה נשמע שבאמת האירועים היו בהרבה מקומות בארץ ובעולם.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
נכון, זה לא הגיוני.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
כן, זה נותן אולי תמונה לא נכונה של זה. אז היא הציעה "בנגב המערבי ובמקומות אחרים". שזה לא יתפרש כאיזה שהוא משהו חובק עולם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל זה מובן שמקומות אחרים זה גם מחוץ לגבולות ישראל?
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
מצרים כאילו? גם מצרים?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לצורך העניין, הייתה פה אשתו של - - -
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
כן, כן, אז היא אמרה שכן. לכלול גם שלא בישראל.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אוקיי, אם זה כולל אז אין בעיה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אוקיי, אז מקומות אחרים. לוודא שגם מחוץ לישראל. אם יהיה צריך בכל זאת נשאיר בנוסח. זהו, אין פה עוד. אני אקריא כבר את כל ההגדרה למען הסדר הטוב.
"אירועי טבח כ"ב בתשרי – 7 באוקטובר" – מתקפת הטרור הרצחנית והטבח שביצעו ארגון הטרור חמאס ושותפיו ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), חג שמחת תורה, ובימים הסמוכים לו, בנגב המערבי ובמקומות אחרים, לרבות חטיפתם של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון ומשרתים נוספים לרצועת עזה והאירועים שהתרחשו בתקופת השבי, וכן הלחימה בארגוני הטרור וההתמודדות עם מתקפת הטרור במועד האמור;
פה הייתה שאלה למה שינינו את הסיפור מהתמודדותם ל-"והאירועים".
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
כן, לא הייתה שאלה. פשוט ביקשתי שאנחנו - - -
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
יושב-הראש ביקש ממני. את הערת לגבי החטופים שנרצחו בשבי. התשובה היא שהשינוי נעשה בעקבות הערה של איילת סלע לגבי החטופים שנרצחו בשבי.
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
נכון, זה חשוב גם על זה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
ברגע שאני אומרת את המילה הכללית "האירועים שהתרחשו" אז בעצם גם אני מתייחסת לחטופים שנרצחו בשבי.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
רגע סליחה, אני יכולה להגיד משהו? כתוב ככה: "חג שמחת תורה ובימים הסמוכים לו". בימים הסמוכים לו קרו גם מעשי גבורה ובאותו יום קרו גם מעשי גבורה. אז למה הכותרת של החוק זה גם טבח וגם גבורה. למה פה אתם לא מזכירים את המילה גבורה?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
כתוב במטרת החוק הנצחת מעשי הגבורה וההצלה של האזרחים.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אז מה אם זה בכותרת החוק? לי מפריע. כי באותו יום ובימים אחרי היו מעשי גבורה. מבחינתי, אני גם חלק מהטבח. אבל אני גם מסתכלת על הגבורה. אני לא מצליחה להפריד את שני הדברים, לא מצליחה. למרות שהאסון פגע בי אישית אני לא מסתכלת על זה רק כאסון. ומפריע לי שאין פה גם גבורה בכל מקום שהיה טבח הייתה גם גבורה. בד בבד באותו זמן שהתרחש טבח התרחשו מעשי גבורה עילאיים. חייבים. אם אתם מזכירים טבח בכל מקום תזכירו גבורה בכל מקום.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אמרנו גבורה גם בשם הצעת החוק, גם בסעיף הראשון "מטרתו של חוק זה זיכרון הטבח והנצחת מעשי הגבורה". בסעיף 4 "הנצחת מעשי הגבורה וההצלה של האזרחים".
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
יופי, רק פה אין.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
פרק ג', יום זיכרון ממלכתי לטבח ולגבורה. בסעיף 3(א) יום זיכרון ממלכתי לטבח ולגבורה. וגם בסעיף 3, 5.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
שמרית, למה זה לא יכול להיות בהגדרות? יש עם זה בעיה?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
ההגדרה אומרת מה זה, על איזה אירועים.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אפשר גם להעיר הערה?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן, כן.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אתה אמרת עד 24:00, לא אנחנו. אז אפשר להעיר הערה?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן, כן, אפשר.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אירועים כוללים גם את הטבח וגם את הגבורה. אבל אירועים כוללים הרבה יותר. הם כוללים נסיבות, הם כוללים השלכות, הם כוללים את ההרס הפיזי שהיה טוטאלי. הם כוללים אלימות מינית. ברגע שאתם כתבתם טבח וגבורה צמצמתם את החוק הזה לא לכל הסיפור. כל הרעיון היה שאנחנו רוצים מעטפת מלאה ולכן השתמשנו במילה "אירועי ה-7 באוקטובר". ברגע שצמצמתם את זה אתם הקטנתם את הכול לחלק מאוד קטן.
לכן אני חושב שאומרים פה בצדק אנשים, כולל גליה, שהיו צריכים להשתמש בהגדרה פה ספציפית היו צריכים להישאר עם ההגדרה של אירועי ה-7 באוקטובר.
רגע, אתם לא מקשיבים לי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני מקשיב. אני יכול לחזור כמעט מילה במילה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
מעולה, הכול טוב. עכשיו אני אתן לכם דוגמה מאוד יפה. תסתכלו על הגבול. הגבול מוגדר בצורה מאוד מזוגזגת. למה הגבול מוגדר מאוד עושה סלטות כאלה וכאלה? זה בדיוק העניין של הגדרה חכמה. אתה קובע את הגדר, גם אם היא מזגזגת בהתאם למה שאתה רוצה שייכלל ובהתאם למה שאתה לא רוצה שייכלל.
לכן כשביקשתם הצעות להגדיר את אירועי ה-7 באוקטובר אני עוד הרחבתי את זה. וכתבתי אירועי ה-7 באוקטובר, סעיף (א) טבח, סעיף (ב) גבורה, סעיף (ג) לא יודע מה, אני לא זוכר בעל פה. אז יש מעטפת לזה. ואם למשל תרצו שבמוזיאון יהיו תחקירים, שזה הגיוני שיהיה, כרגע הם לא בפנים. לכן אני השתמשתי במילה, ממש זגזגתי את זה כדי שזה יכלול את הכול.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא, לא כולל את הכול. אני מסכימה עם מה שדורון אמר שאם אתה כותב אירועי ה-7 באוקטובר זה כולל את הכול. ואם אתה כותב רק טבח וגבורה זה לא כולל הכול. זה ברור. אמרנו, ככל שמפרטים מצמצמים בחוק. ברגע שיש משהו כללי זה כולל את הכול.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני פשוט מתלבט פה עם שמרית. האם זה שכתבתי בכותרת שיש גם זיכרון הטבח ומאידך גם הנצחת הגבורה, כשאני מביא את ההגדרה של אירועי הטבח שהיו ב-7 באוקטובר האם לא נכון להזכיר גם את אירועי הגבורה שהיו. כי בסוף גם בכותרת החוק, במטרת החוק, אנחנו מדברים על הנצחת הגבורה.
אני חושב, שוב, זה לא קריטי. אבל אני חושב שאם כבר החוק וגם מטרת החוק היא מאידך על זיכרון הטבח וגם הנצחת הגבורה, ראוי שתהיה הגדרה מה היו אירועי הגבורה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אבל זה מצמצם מאוד. אתה מבין? זה מצמצם מאוד.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל כשאתה מגדיר גם אירוע טבח אתה מצמצם מאוד. אתה מגדיר אותם.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
לא, אני לא בעד אירועי הטבח. אני בעד אירועי ה-7 באוקטובר, זה מה שאמרתי. אירועי הטבח זה עוד יותר גרוע.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
לא, לא, לא מורידים את המילה טבח.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
דורון, לא יורידו את המילה טבח מהכותרת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא מדברים על הכותרת. הילה, תתעסקי עכשיו במיגוניות. אל תדברי איתי עכשיו על הכותרות. לא נוגע בכותרת.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
הילה, המילה טבח מופיעה 20 פעם בחוק.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
שתופיע 4,000.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אין בעיה. אני לא נגד להוריד את זה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אז למה את לא רושמת המחדל?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
חברים.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אירועים זה גם המחדל.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
למה לא לרשום המחדל? האסון, אני לא יודעת מה. הפשע, לא יודעת מה. מיליון דברים אפשר לכתוב שם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני מציע איזה שהיא הצעה ומבחינתי היא הצעה סופית. אם לא, תהיה פה איזה שהיא תקרית דיפלומטית. אני מציע להוריד את אירועי הטבח בהגדרות. אני לא מדבר על הכותרת, לא מדבר על כלום. לדבר על אירועים שהיו בכ"ב בתשרי, 7 באוקטובר, וזה כולל גם את אירועי הטבח וגם אירועי הגבורה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
למרות שהכותרת של החוק היא מאוד מצמצמת.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
לא, אבל ההרחבה הזאת היא מאוד נכונה. כי יש גם סיפורים, שלא נדע, של אכזריות מינית.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נכון, ואני לא רוצה להגביר בהגדרות.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
שלא נכנסים לתוך המילה טבח.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אירועי כ"ב בתשרי, 7 באוקטובר?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן. הם כוללים גם את אירועי הטבח וגם אירועי התקומה.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
לא להוריד מהכותרת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא, לא, הכותרת נשארת, מטרת החוק נשארת. אני מדבר בהגדרות.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אני בסעיף 2, בהגדרה "אירועי כ"ב בתשרי, 7 באוקטובר" זה אומר שבכל מקום בחוק שאני חוזרת על ההגדרה הזאת, ואני חוזרת עליה הרבה, אני אגיד אירועי כ"ב בתשרי, 7 באוקטובר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נכון.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
מה עם המילה טבח, אתם מורידים אותה?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא. נמצא בכותרת. נמצא במטרות החוק.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
לא, אני שואל אם פה אתם מורידים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
פה אנחנו מורידים אותה בשביל להרחיב את ההגדרה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
דווקא הכותרת היא המצמצמת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נכון.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
שזה מוזר, אבל בסדר. פשוט מאוחר כבר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
על הכותרת אני לא מנהל דיון. לא נותן אפשרות אפילו לפתוח דיון על הכותרת.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
יוסף, עשית מצווה גדולה בזה שהגדרת את זה. זה מאוד יפה מה שעשית, באמת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הלאה, ממשיכים.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אוקיי. אז שם ההגדרה אירועי כ"ב בתשרי, 7 באוקטובר. מתוקנת לאורך כל החוק.
עכשיו אנחנו בעמוד 5. ""מרחב ציבורי" – הנגב המערבי למעט שטחי היישובים שבו". אנחנו פשוט לא בטוחים שצריך את ההגדרה הזאת. אני רק אומרת, ככל שההגדרה מתייתרת ולא נעשה בה שימוש אז היא תימחק.
פה יש תיקון של ההגדרה "הנגב המערבי". כמו שאתם רואים פה "שטחי השיפוט של" זה לא יהיה הרשויות המקומיות, זה יהיה העיריות. "שטחי השיפוט של העיריות אופקים, נתיבות ושדרות ושל המועצות האזוריות אשכול, מרחבים, שדות נגב, שער הנגב וחוף אשקלון". זאת ההגדרה.
ההגדרה "שטחי היישובים" תימחק. זה עניין נוסחי.
גם ההגדרה ""השר" – ראש הממשלה" תימחק. אנחנו פשוט אומרים ראש הממשלה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
גם פה את משנה טבח וזה והכול. בכל המקומות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
איפה?
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
זה לא מסומן בצהוב, אבל ב-21 בינואר "רשות הנצחה, זיכרון ומורשת", "הרשות" – זה אירועי טבח. המילה טבח קיימת שם.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
זה השם של הרשות אבל.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
רשות הנצחה, זיכרון ומורשת.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא משנה, לא רוצה טבח.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
זיכרון המורשת לאירועי, אז מה אנחנו נכתוב?
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
בלי טבח, תמחקי את המילה טבח, כמו שאמרנו.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
בטח שיהיה המילה טבח, זה השם של הרשות. מה?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
זה השם של הרשות.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
זה השם של הרשות.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
איזה רשות?
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
זה השם של התאגיד.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אז פה את יכולה לרשום.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
שוב, אמרנו שזה מצמצם.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אבל צריך שיהיה את המילה טבח.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא צריך.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
בטח שכן. זה הדבר הראשון העיקרי שהיה ביום הזה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אירועי כ"ב בתשרי, 7 באוקטובר. זה כולל, עכשיו דנו בזה. בדיוק אמרנו את הדבר הזה.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
בתוך החוק.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא, אמרנו, לא נכון עמרי, לא, לא.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
זה השם של החוק.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הם לא רוצים להוריד "טבח". זה או שאני מוריד "טבח" או שאני מוסיף "גבורה".
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
תוסיף.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
שמרית אמרה שהיא תוריד לאורך כל החוק ותכתוב אירועי ה-7 באוקטובר, כ"ב תשרי. והמילים טבח וגבורה יהיו רק בכותרת של החוק.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
גליה, אני מאוד מכבד את כולם, אבל אי אפשר לסיים את הצעת החוק, לא משנה אם זה היום או מחר, אם אנחנו נתחיל לפתוח דברים שהוועדה כבר קבעה אותם והחלטנו בהם.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אבל זה מה שנאמר עכשיו. שמרית, נכון אמרת שתמחקי לאורך כל החוק?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
כן, אבל צריך לעשות איזה שהן התאמות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
עמרי, אנחנו מדברים על הנצחה, נכון?
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני מנציח טבח?
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא, אני זוכר טבח. אז בסוף זה רשות הנצחה. זה לא נכון שהיא תוגדר "יראו את טבח ה-7 באוקטובר".
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אבל זה גם בשם של החוק, מה זאת אומרת?
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
אבל האירועים היו טבח.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא רק, הילה. לא רק.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הוא לא מדבר על הכותרת.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
אירועי טבח ה-7 באוקטובר.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא רק. אני ממש מתנגדת.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
ואנחנו.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
בסדר, לא יודעת, שהוא יחליט. אבל אני ממש מתנגדת. מצטערת, אני לא, למה? שרק טבח היה ביום הזה? לא.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
אני מסכימה, אבל עכשיו תגידי לי איזה סעיף, איזה עמוד?
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
עמוד 6, אבל לא בצהוב. כתוב "לאירועי" עוד פעם "טבח".
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
תעשו טבח וגבורה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
שפשוט יורידו את זה. זה לא רק מה שהיה, מה? אני מצטערת. אני כך מרגישה.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
למה יש בעיה להגיד הטבח והגבורה?
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
הטבח והגבורה, סבבה. אבל המילה טבח לא יורדת.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
מה שטייב אומר שאם הוא כותב טבח הוא יוסיף גבורה. אני אומרת שיוציא גם את זה וגם את זה. כי היו מיליון סוגי אירועי ביום הזה.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
סבבה, אבל זה הכותרות הראשיות.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
ברגע שנפרט במוזיאון, בזה, יבוא גם טבח, גם גבורה, גם אונס גם שריפות, גם הרס, מיליון דברים. הצלה, מיליון דברים היו שם. זה מקטין. זה מקטין מבחינתי.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
אני מסכימה איתך.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
רשות הנצחה, זיכרון ומורשת לטבח ולגבורה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אתם לא יכולים לצמצם את זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
גליה, שמענו.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
זה עושה עוול עם מה שהיה שם.
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
רגע, אבל אם בהגדרה מוכל הכול, בשאר זה כבר קצת סמנטי, לא? או שאני טועה? משרד המשפטים מסתכל עליי בתדהמה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
נכון. לשים אירועי ואת התאריך, זה הכול. אני אמרתי, אני לא רבה על השם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
גליה, באמת, אני לפחות ער מ-5:30.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
כנ"ל. אבל אני אומרת, אני לא רבה על הכותרת של החוק.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ובוועדות משעה 9:00. בסוף שמרית פה צריכה לעבוד יותר עם הראש ממני, כי היא צריכה בסוף פה להכניס את הכול בנוסח.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
תשמע, זה הפיניש. הפיניש הוא מאוד חשוב.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני יודע.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אני אמרתי שאני לא רבה על השם של החוק כי כמובן התנגדו, אבל גם כי אין לנו כוח. אבל זה, פשוט למחוק את המילים האלה, זה הכול, לאורך כל החוק.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אבל זה הדבר העיקרי שהיה באותו יום.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא, לא מסכימה.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
שני הדברים האלה.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
מה לא? אוקיי, סבבה. אז אנחנו חלוקים בדעתנו.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
זה לא נכון. אתה שמעת כמה סיפורי גבורה היו? כמה הצלה?
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אמרתי שני הדברים האלה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא, זה לא מזכיר את שריפת הבתים, זה לא מזכיר שריפה, זה לא מזכיר אונס, זה לא מזכיר עריפה.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אבל בחוק עצמו נכנסים כל הדברים האלה.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
טבח כולל בתוכו - - -
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא, לא. לא נכון. תפתחי הגדרה במילון, לא מזכיר.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
טבח אומר רצח.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אבל זאת הכותרת. בתוך לשון החוק בהגדרה הם הרחיבו לכל הדברים האלה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אני לא אמרתי שלא צריך להיות המילה "טבח". אתם לא מקשיבים אחד לשני.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אבל זה השיח פה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
לא, לא, זה לא השיח.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
זה השיח. גליה רוצה להוריד את המילה "טבח".
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
רגע, אני אסביר לך למה זה לא השיח.
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
אנחנו לא נצא מזה היום, לא נמצא מזה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
יש מקומות שיהיה כתוב טבח, לא אירועי טבח, אלא טבח. יש מקומות שיהיו כתובים סעיפים, יהיה 7 באוקטובר. זה לא או זה או זה. איפה שזה מתאים טבח, יהיה כתוב טבח. איפה שזה מתאים אירועים יהיה כתוב אירועים.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
בכותרות הראשיות צריך להיות רשום טבח. זה אחד הדברים העיקריים שקרו ביום הזה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אין בעיה, אבל יש לך את זה בשם של החוק. אתה צודק.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אתה מעליב, אתה פוגע באלו שיצאו להציל. גם מאלו שנטבחו הם קודם הצילו ואחר כך נטבחו. אתה לא יכול לצמצם את זה.
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
גליה, את לא טועה.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אני לא מצמצם את זה, גליה.
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
טבח הוא משהו שהחברה הישראלית צריכה לשמוע אותו, לקבל את ההכרה שלו. גם הגבורה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
המילה טבח תוזכר פה, אבל לא ככותרת. אתם מבינים שזה לא - - -
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
בטח ככותרת. אז מה? אז מה, כנספח שוליים?
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
בן שמעוני הציל והציל, בסוף הוא נטבח. אז את לא יכולה להפריד שהוא רק נטבח. את לא יכולה.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
הוא גיבור.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אז אני אומרת, היה גם הצלה וגם. לא היה רק טבח.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אז טבח וגבורה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא היה רק טבח. והבת שלי נטבחה, אבל לא היה רק טבח.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
חד משמעית.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
גליה, טבח וגבורה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
חברים, נקסט.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
רגע, אז מה נסגר?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
רגע.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
רשות זיכרון לטבח ולגבורה בכ"ב בתשרי – 7 באוקטובר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נקסט.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
זה גם מצמצם, אבל אני לא, זה עושה עוול לאנשים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הלאה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
רגע, זה רק בשם, נכון יוסף?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן, כן.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
ואז גם יש לנו פרק ג': יום זיכרון ממלכתי לטבח ולגבורה בכ"ב בתשרי – 7 באוקטובר, זה השם של הפרק.
עכשיו עמוד 7. רק השמטתי את המילה "שמחת תורה" מהשם של יום הזיכרון. "יום זיכרון ממלכתי לטבח ולגבורה בכ"ב בתשרי – 7 באוקטובר.
פה בסעיף (2), משרד החינוך יושב איתנו כל היום בהתמדה, אז סוף-סוף הגענו. משרד החינוך, הגענו אליך.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אם הייתי יודע שאתה מחכה עד עכשיו, לא שמתי לב. הייתי פותח עם זה, משחרר אותך. סליחה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
את כל הסעיף זה פשוט לקחנו מתוך הצעת החוק הממשלתית. לנו בהצעת החוק הפרטית היה את סעיף (2א) שדיבר על "טקסי זיכרון ופעילות חינוכית ערכית שיתקיימו במוסדות החינוך, כפי שיחליט שר החינוך". ואז לקחנו את הנוסח בממשלתית. בממשלתית יש איזה שהיא התייחסות לכלל מוסדות המדינה וגם מצוין במוסדות החינוך.
תוך כדי הישיבה הקודמת שמנו לב שאני ואתה שרגע, אין לנו את הסעיף של משרד החינוך. אני מציעה לוועדה להחזיר סעיף נפרד למשרד החינוך או להשאיר את זה ככה כמו בממשלתית כאשר ההתייחסות היא לכולם.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
למה פעמיים אבל?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
משרד החינוך, יש לכם התנגדות?
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
זה סתם חזרה פעמיים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
גליה, בבקשה. משרד החינוך? מופיע "כפי שיחליט השר", זה מה שמקובל. זה מקובל?
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
יש לי שאלה, לא יודע, אולי מבורות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
רגע עמרי.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
יש בעיה, שמרית.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
רגע, דקה. יש פה בסיפה אני מתקנת במקום "למטרות הרשות" ל-"תפקידי הרשות", כי לרשות אין מטרות, יש תפקידים פה בפסקה (2) בסוף שלה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מקובל.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
שמרית, אדוני יושב-הראש, סעיף קטן (4) יש בעיה עם הנוסח שלו. כי לחייב אופי מיוחד אפשר לגופים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מה זה סעיף (4)?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
סעיף קטן (4) "תוכניות השידורים".
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
רגע, אבל עוד לא הגעתי אליו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל לא הגענו אליו. אתה מקדים את המאוחר. כן עמרי?
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אני רוצה לשאול רק לגבי רשויות מקומיות, אם הם גם הציפייה שהם יעשו איזה משהו באותו יום. טקס? אם זה משהו שמכניסים פה בחוק?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
לא, לא התייחסנו לרשויות המקומיות. כתבנו שהרשות תקיים אירועי זיכרון, אז היא יכולה לעשות את זה גם במסגרת הרשויות המקומיות, אבל לא חייבנו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הרשות יכולה להתקשר עם רשויות מקומיות ולעשות, בהחלט.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
לא, אני שואל על הרשויות המקומיות, לא על הרשות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני לא מחייב בחוק את הרשויות המקומיות לעשות. אבל תפקידי הרשות הם בסוף להנציח ולזכור. זה התפקיד שלהם, להתקשר, להיות בקשר עם רשויות מקומיות רלוונטיות ופחות רלוונטיות ולדאוג שיהיו טקסי זיכרון, כן בהחלט.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
עמרי זה מסודר, כי גם מחייב הורדת הדגלים לחצי התורן. הוא כותב את זה בטקסים, זה חובה. אין מצב שיישוב פתאום יחליט לצאת בחצוצרות.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
זה קשור לזה שיהיה ציון של האירוע.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אז פה עכשיו אנחנו מגיעים לנושא שדורון העלה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אייל.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
גם דורון. אייל הלך לבדוק. דורון התייחס למה קורה בנציגויות ישראל בעולם. ביקשנו התייחסות ממשרד החוץ. הם אמרו שברגע שקבענו שהדגלים במוסדות המדינה יורדו לחצי התורן זה חל גם על נציגויות ישראל בעולם.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
מעולה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
זו הייתה עמדת משרד החוץ כפי שנמסרה לוועדה בכתב.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
פנטסטי.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אז אין התייחסות ספציפית.
עכשיו אתה יכול להגיד את ההערה, כי הגענו ל-(4).
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
סליחה, חשבתי שהגענו לשם. אדוני יושב-הראש, לחייב לבטא את אופי והייחוד של יום הזיכרון ברדיו ובטלוויזיה אפשר בגופי שידור ציבוריים. מה המשמעות של גופי שידור פרטיים? יש כאן איזה שהיא בעיה. כאשר חוקקו חוק כזה היה רק ערוץ אחד והוא היה ציבורי. מה המשמעות של סעיף (4) ביחס לגופים פרטיים? יש פה בעיה. ואם הם לא עושים את זה, מה זה אומר? הם מפרים חובה חקוקה? יש פה בעיה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
יש רשות שנייה שהיא בעצם צריכה לאכוף שהם ממלאים את הוראות הדין. אם אתה מדבר על נגיד גופים שהם תחת הרשות השנייה.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
רשות לתקשורת משודרת.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
יש המועצה לכבלים. טוב, עוד לא התקבל החוק.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אבל אנחנו רוצים בעצם לכפות על גופים פרטיים? אני מניח שזה ייעשה בצורה וולונטרית, אבל יש פה משמעות מבחינת משפט ציבורי. האם הכנסת באה ומחייבת גופי שידור פרטיים?
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
האם באירועים אחרים מחייבים גופים פרטיים?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
לא, בסוג הזה, כמו שאמרתי - - -
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
אייל, להוסיף את המילה "ציבוריים" ואפשר להתקדם?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
זה נראה לי יותר נכון.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
אוקיי, אפשר להוסיף.
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
לא, ברדיו וטלוויזיה ציבורי. לא צריך להגיד איזה.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
אולי עד אז אף אחד לא יהיה ציבורי, זה דיון לוועדה אחרת.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
גם ביום הזיכרון לשואה ולגבורה כתוב שתוכניות השידורים ברדיו - - - את ייחודו של היום.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
מתי נחקק החוק הזה?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
מזמן.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
לפני חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
היה לנו רק ערוץ אחד, לא היה בכלל דיון.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בזמן השחור לבן.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אתה רוצה לבטל את זה?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אין לי בעיה. אין עניין באמת לחייב גופים פרטיים. גופים ציבוריים כן, גופים פרטיים, אני מקווה שהם יעשו את מה שצריך. אבל להרחיק בחקיקה כזאת להתחיל לחייב את הגופים הפרטיים אני לא חושב שזה נכון.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אז מה נחשב כפרטי? גם הגופים הפרטיים משדרים מכוח זיכיון ציבורי.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אבל בואי, יש עכשיו חוק חדש, חוק שידורים חדש.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
הוא עוד לא התקבל.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
רוצים לצמצם את המעורבות. יש כאן בעיה עם הדבר הזה. לבוא ולחייב גופים פרטיים.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
לא, אני מנסה לחשוב מה ההבחנה בין גוף פרטי לציבורי פה. כי גוף שיש לו זיכיון והוא בעצם משדר בכל - - -
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
לא, לא, זה לא ציבורי.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
הוא לא ציבורי?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אנחנו כבר לא בעולם של רשות שנייה לטלוויזיה ורדיו שגם בסעיף בגרסה הראשונית הטילו חובות ציבוריות על הגופים המשדרים. עכשיו מדובר על חובות מינימליות בחוק השידורים החדש. יש משמעות לחיוב הגופים שיפעלו מכוח - - -
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אני לא מכירה את ההסדר שעשו עכשיו בחוק.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
במיוחד כשעוברים ל-OTT, לשידורים על גבי אינטרנט.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אני אעבור, כן?
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
למה שזה לא יהיה בכפוף לחוק השידורים, כהגדרתו?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
לא, לא, זה חוק שעוד לא התקבל.
<< אורח >> איילת סלע יונדרמן: << אורח >>
בהתאם לזה שישתנה.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אם אנחנו מביאים את זה כמו החוק של יום השואה לצורך העניין?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
- - -
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אין בעיה, אבל עכשיו ברגע שעשו תיקון חקיקה זה ישפיע גם עליו.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
לא, לא. כי החוק הזה נכנס עכשיו ולא עושים תיקונים עקיפים לחוק חדש.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אבל על החוק של יום השואה כן יעבוד ועליו לא? יום הזיכרון לשואה ולגבורה?
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
בעיקרון החוק ההוא נחקק כשהיה רק ערוץ אחד.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
לא משנה, אז צריך תיקון חקיקה, הוא יתפוס על שניהם.
<< אורח >> אייל צור: << אורח >>
אז צריך להיחשף לכל הנושא.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
אני מבין מה אתה אומר, אני פשוט - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הלאה. חברים, אנחנו עוצרים כאן לגבי המסומנים. אנחנו נמשיך נראה מתי. כרגע אני רוצה לפתוח את הנושא של האתרים המשניים.
אני רוצה לסגור את הסיפור הזה. זה הסיפור הכבד שנשארנו לנו בהצעה, אחר כך יהיה אפשר לרוץ. תעלו את משרד המשפטים, עינת נמצאת?
<< אורח >> אסף יצחקי: << אורח >>
אדוני יושב-הראש, אני אשמח להתייחס כנציג מינהלת תקומה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן אסף, בבקשה.
<< אורח >> אסף יצחקי: << אורח >>
אני אגיד ככה: ברור לכולם שזה נושא רגיש ואני מבין גם את כל התחושות ואת החשש. אבל העמדה של מינהלת תקומה שאנחנו חושבים שהיישובים והרשויות צריכים להיות סוברניים לקבל החלטות ולא צריך להכפיף אותם לא לשר כזה או שר אחר, או לממשלה בכלל, אלא להשאיר בידיהם את הסמכות לקבל את ההחלטות. כמי שנמצא בשטח וקשור ומייצג גם את התושבים.
אנחנו כמובן חושבים שראוי שזה ייעשה בצורה של הליכים שמשתפים את הציבור, אבל לא באופן שיפגע בסמכותם לפעול.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אז מה אתה מציע?
<< אורח >> אסף יצחקי: << אורח >>
אני חושב שבוודאי שלא להשאיר את הניסוח "באישור שר המורשת", אפשר לתת ניסוח - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
רגע, על איזה ניסוח אנחנו מדברים? לא היועצת המשפטית יודעת מה הנוסח, לא אני.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
כנראה שרצים פה בתוך הממשלה נוסחים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
יש נוסח שרץ בממשלה ועדיין לא הגיע, ממגדל השן עדיין זה לא ירד למטה.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
וטוב שכך.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מתן, אתה רוצה אתה להקריא את הנוסח ואנחנו נראה על מה אנחנו מדברים?
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
אני גם לא בטוח בו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אז איפה יואל?
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
מה הנושא שעליו רוצים לדבר כרגע? כעת רוצים לדבר על 4(2)?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
על המיגוניות, זה האירוע הגדול.
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
על המיגוניות עכשיו? אני אגיד שגם מינהלת תקומה וגם גורמים נוספים בממשלה רוצים, אירוע שמעורר הרבה מאוד קשיים ורוצים לחשוב על זה עוד. כי זה באמת אירוע שהוא משמעותי מאוד.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הממשלה לא רוצה שהחוק יעבור.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
שנייה מתן, אני רק רושמת, מה אתה אומר? מינהלת תקומה וגם הממשלה, מה אתם?
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
הממשלה, גורמי הממשלה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
בסדר.
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
שגורמי הממשלה רוצים לחשוב עוד על הסיפור הספציפי הזה. אני שם את זה בנפרד.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מתן, מתי עוד? בוא, אני מדבר איתך ברצינות. בוא תגיד לי מתי אני אכנס לעוד דיונים?
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
אני נשאלתי שאלה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ועדת החינוך של הכנסת, אחד, אני לא עומד בראש הוועדה, אני רק ממלא מקום. שתיים, יש דיונים שנקבעו כבר. שלוש, יש לנו שבועיים עד, זהו.
<< אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >>
אני נשאלתי שאלה, זה מה שאני - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני מבין. אבל אם הממשלה רוצה שהחוק הזה יעבור והשקענו בו המון. אני לא מצטער לרגע על מה שהיה, אבל אם אנחנו לא ניתן פה עכשיו גז ונסגור עניינים אין חוק.
<< אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >>
אפשר להעיר רגע גם? לירון אדלר מינקה, לשכה משפטית, מינהלת תקומה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני אשמח, רק אני לא יודע על איזה נוסח אנחנו מדברים, אז מה הרלוונטיות?
<< אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >>
אני רק אגיד את האירוע כמו שהבנו אותו. כי הבנו שהנושא עלה ואלינו הגיע איזה נוסח שהבנו שהוא מהוועדה, אבל אולי הוא לא. בכל מקרה, הנושא של, אלינו הגיע איזה שהוא נוסח שלגבי השימור יצטרך להיות איזה שהוא הליך מסוים. אני רוצה להגיד שיש פה המון מורכבות בהליכי השיקום שמתנהלים תוך כדי. בהליכים השיקום של היישובים ובהליכי השיקום של המרחב הציבורי. והסעיף, כמו שהגיע אלינו, מייצר הרבה מאוד מורכבויות.
בסוף בתוך אירוע שמתנהל, שוב, כמובן עם כל החשיבות והרגישות של ההצפה, אבל בתוך הליך השיקום שקורה ושאנחנו רוצים את חזרת היישובים ואת חזרת התושבים ואת כל מה שקורה מסביב. לכן חייבים רגע, באמת זה הגיע אלינו במהלך היום בלי שהייתה שהות להסתכל רגע לראות את כל המורכבויות שצריך.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני מבין, אבל אנחנו סביב האירוע הזה כבר מעל שבועיים, אולי יותר. אנחנו אמרנו שהיום אנחנו רוצים לגמור את האירוע הזה.
<< אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >>
אנחנו לא ראינו שום דבר כתוב לפני היום.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
גם אני לא, זו הבעיה.
<< אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >>
והיות שהדברים, באמת מציפים פה בעיות מכל מיני סוגים וקשיי, אנחנו לא רוצים כמובן לייצר אותם ולייצר משהו שלא נוכל להתמודד איתו אחר כך. אז אנחנו מבקשים רגע את הזמן להבין מה רוצים לקדם ובאיזה אופן.
<< אורח >> אסף יצחקי: << אורח >>
אני אעיר שלדעתי זה לא צריך לעכב - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אז מה אתה מציע? שמה?
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
מה המשמעות של החוק אם לא מתייחסים לזה?
<< אורח >> אסף יצחקי: << אורח >>
אני חושב שבסופו של דבר החוק מגדיר את התפקידים של התאגיד והתאגיד לא לוקח סמכויות מרשויות אחרות. כך צריך להשאיר את זה.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
המיגוניות האלה זה משהו לאומי, זה לא משהו של רשות ספציפית שהיא תקבע על דבר הזה. זה לא האירוע, זה ממש לא האירוע.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
יואל, אתה יכול להקריא לוועדה, על איזה נוסח אנחנו מדברים? אתה יכול להקריא לשמרית?
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
אין כרגע נוסח מוסכם ממשלתית. אנחנו פה בדיון פנים ממשלתי עדיין על הנוסח. יש נוסח שנקרא נוסח מתגלגל. אני לא יכול להקריא - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
רק שהגלגול לא יהפוך לכדור שלג.
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
אני מקווה שההיפך.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
משרד המשפטים נמצא בזום?
<< אורח >> תמר בנתורה: << אורח >>
אני ממשרד המשפטים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מי זאת, ענת?
<< אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >>
לא, אני גם פה. אבל מי שמדברת זו תמר מהמחלקה האזרחית. אתם רוצים אבל שנייה לעשות סדר? שמרית, זה לא נוסח שאת שמת על השולחן?
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
לא.
<< אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >>
אוקיי, טוב.
<< אורח >> תמר בנתורה: << אורח >>
אני רק אגיד במילה, אני מניחה שענת מצטרפת לעמדה שבאמת אנחנו לא ראינו משהו כתוב, מסודר. ושהנושא הזה מעלה מורכבויות בכל מיני היבטים. מהפריזמה שלי גם בהיבטי תקומה וגם בהיבטי מקרקעין וקניין ואני מניחה שבעוד היבטים נוספים. מבחינתנו זה דורש בחינה ואנחנו נשמח להתייחס בהמשך.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
אבל לא ראיתם את מה שיואל טוען שאתם נמצאים באיזה שהם פורומים ממשלתיים?
<< אורח >> תמר בנתורה: << אורח >>
אני קיבלתי בשעות, שעה האחרונה, איזה שהוא נוסח. אבל גם צריך להבין אם הוא רשמי וגם צריך להעלות את המורכבויות שהוא מעלה.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
קיבלתם נוסח, אין לכם שהות כדי לעבוד עליו את אומרת.
<< אורח >> תמר בנתורה: << אורח >>
אני אדבר רגע בשם עצמי. אני מכירה את הנוסח הזה ממש לאחרונה וכן, זה דורש איזה שהיא שהות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ענת רצתה להתייחס לזה מקודם, תודה רבה. תעלו את ענת רגע. ענת, סליחה על השעה.
<< אורח >> ענת אסיף גיל: << אורח >>
אני כמובן מצטרפת למה שתמר אמרה. קודם כל, זה אולי אי הבנה שלנו. לא הבנתי שזה נוסח פנים ממשלתי. אנחנו פותחים בפניכם באמת את העבודה הפנים ממשלתית, זה בסדר גמור. הנוסח הזה לא רק שהוא דורש עוד שהות, אנחנו כבר זיהינו בו כמה סוגיות מאוד מורכבות שיכול להיות שהן פתירות בהעברת נוסח, אבל לא בטוח.
עלתה כאן שאלה האם זה באמת נכון להתנות סמכות של רשות מקומית באישור של שר, של שר המורשת. זה לא דגם מובן מאליו ולא פשוט בכלל. עלתה כאן שאלה האם הכוונה לנכסים פרטיים ונכסים ציבוריים איפה נמצאים. כל מיני דברים שיכול להיות שאפשר לפתור בנוסח, אבל יש לנו עוד עבודה לעשות על זה. זה לא משהו שאנחנו יכולים לגבש אותו הערב.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
טוב. יש עוד גורם ממשלתי שרוצה להתייחס? הילה, את רוצה להתייחס?
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
אני יכולה לתת לכם פתרון ממש קל.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן, בבקשה.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
שימור המיגוניות באתרן, עד שיקום התאגיד ואז אנחנו נעשה שולחנות עגולים ונחליט מה קורה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא, אבל בחקיקה מה אני? זה לגבי הוראות המעבר.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
לא, שימור המיגוניות באתרן, זה נוסח החוק.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה מה שמשרדי הממשלה מתנגדים.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
הוא ביקש שנתקדם לנושא הבעייתי.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
משרד המשפטים אומר שהוא מתנגד.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
טוב. אם אין התייחסות למשרדי ממשלה בנושא אין לי איך להכריע.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
למה יש להם בעיה לא הבנתי.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
משפטית.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
מה הבעיה המשפטית פה? אני יכולה להבין את הבעיה המשפטית?
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
כל החוק הזה הוא מעל הזה. אפשר גם להוסיף את שימור המיגוניות באתרן. באתר שלהן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אולי לא נתייחס בכלל לנושא הזה של המיגוניות?
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
לא, לא יקרה. סליחה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל את רואה שאין לי פתרון. זה לא שאני לא רוצה, אני רוצה.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
לא להתייחס כרגע למיגוניות זה להשאיר אותן בידי המועצה וכל העבודה שעשינו פה הולכת לפח. אי אפשר לא להתייחס למיגוניות. אני עושה הפרדה בין המיגוניות לכל האתרים המשניים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הילה, אני איתך. סתם אני אומר את זה מרוב ייאוש. אני רק שואל, בסוף החוק - - -
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
אין ייאוש בעולם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה גם נכון. החוק בסוף לא מדבר על המיגוניות. הוא לא מתייחס למיגוניות. בסוף החוק הוא זיכרון הטבח והנצחת הגבורה והקמת - - -
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
בסעיף 8 - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תכף אני אתן לך להגיב. הוא הקמת אתר מרכזי. זה תפקידם, גם של המועצה וגם של התאגיד. והקמת מוזיאון ואתר הנצחה.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
אבל זה חלק מההנצחה והשימור.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בתוך ההנצחה והשימור, יש אתגר נקודתי של מקומות, את מגדירה שזה רק מיגוניות. יכול להיות שמחר פתאום יתברר שיש עוד אתרים נוספים.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
בוא נגדיר את זה בחוק.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני לא יודע היום מהם אותם אתרים. אז אני חשבתי, בהתחלה חשבנו להגדיר אותם כאתרים משניים בסעיף 16.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
אמרנו שאנחנו לא מגדירים אותם כאתרים משניים, כי אז זה נותן פתח לכל ההנצחות הפרטיות. אתה הגדרת את זה יפה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מי הגדיר?
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
מה שיואל. רגע, איפה זה היה?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
את מדברת על הנוסח, הנוסח המתגלגל?
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
לא, לא.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא, הממשלה, אתם לא עוזרים לי פה. אפשר להעביר לייעוץ המשפטי של הוועדה את הנוסח המתגלגל?
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
אפשר לבקש שכל מה שעמד - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני לא מזלזל בייעוץ המשפטי של הממשלה, של המשרדים, לא של היועצת המשפטית לממשלה.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
כל מה שעמד טרם ה-7 באוקטובר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל באמת, יכול להיות ששמרית תמצא לכם איזה שהוא פתרון בתוך הנוסח ותעביר למשרדי הממשלה ותעבדו עליו. אני לא יודע על איזה נוסח אנחנו מדברים, יואל.
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
דבר ראשון אנחנו רוצים להבהיר שהנוסח שאנחנו מדברים עליו הוא באמת כדי לנסות לסייע למצב של המיגוניות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אין לי ספק.
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
ואנחנו מנסים לגבש אותו בהליך מהיר ומואץ עם כל הגורמים, כמובן גם משרד המשפטים מעורב.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כמה זמן אתם צריכים?
<< אורח >> יואל אלבז: << אורח >>
הנושא הזה של שימור המיגוניות באתרן הוא נוגע בהמון, שוב, אני לא משפטן ואמרו לי את זה המון משפטנים מבחוץ, זה נוגע בהמון חוקים. חוק תכנון ובנייה, חוק שימור, חוק גנים לאומיים. זה המון פרטים שצריכים להתייחס אליהם. אנחנו מנסים להביא את הפתרון המהיר ביותר.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
כמה מהיר?
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
אפשר להישאר בסעיף 8, לשמר ולתעד את המקומות שבהם התרחשו אירועי טבח ה-7 באוקטובר, ולשמר את מה שהתאגיד אחר כך יחליט תחת שולחנות עגולים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל איך אני יכול, סתם, אני לא משפטן.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
מה שמעד טרם - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הילה, בואי נצא מנקודת הנחה שמה שנאמר פה על ידי המשפחות הוא הגיוני, הוא חשוב ואני לא חולק עליהם. בסוף זה המקום האחרון שקרוב המשפחה - - -
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
אבל זה לא קשור למשפחות, יש פה עניין של מורשת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
גם המורשת, שנייה. גם המורשת. יחד עם זאת, ואני לא משווה, אבל בואו נכנס גם לפרופורציות. כשיורד טיל בתל אביב על איזה כיכר במקום ציבורי, אני לא מדבר על מקום פרטי.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
מה שאמרתי פה קודם למזי שסבא רבא שלי קיבל טיל איטלקי בשדרות בן ציון בתל אביב ועד היום יש שם אנדרטה. אז על כל פיפס כן שמים אנדרטה.
המיגוניות האלה זה לא אנדרטה, המיגוניות האלה זה מורשת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בתל אביב עשרות טילים ולא ראיתי שעשו שם אנדרטות. אני לא בא להמעיט בחשיבות של המיגונית עצמה. אני רק מנסה להבין, ברמה המשפטית, בסדר? אני לא משפטן, אבל אני מעלה פה סוגייה. איך אני נותן סמכויות לתאגיד, משפטית, ומושך סמכויות מוניציפליות מרשות מסוימת. איך אני עושה את זה טכנית? תסבירו לי. אם אתם מוצאים לזה פתרון אין לי בעיה. אני לא יודע להביא לזה פתרון, הילה. זה לא שאני לא רוצה. זה חשוב. אני לא יודע לעקור סמכויות מרשות מקומית ולא משנה מי היא ומה היא.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
לא, אבל תחת שולחן עגול.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני לא יודע לעשות את זה.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
תחת שולחן עגול משותף של הרשות המקומית והתאגיד יוחלט מה יהיה איתן. אבל עד אז שימורן באתריהן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אז את לוקחת את הסמכויות של הרשות המקומית.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
לא, למה? אני עושה קומבו, שמאל וימין ביחד. בסוף תהיה פה ממשלת אחדות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני לא משפטן. אני אמרתי, אני בעד שנגיע לפתרון. אם משרדי הממשלה והייעוץ המשפטי יצליחו להביא נוסח שהוא מחזיק מים, אדרבא.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
מחזיק מים מבחינה משפטית כי יש על המקום הזה בעיות משפטיות, שאלות משפטיות של מי אחראי על מה?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נכון. לא, מעבר לסמכויות.
<< דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >>
עצם קביעת הסעיף מעוררת שאלות משפטיות.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אבל מבחינה עקרונית? אנחנו מדברים גם כמשפחות, אבל אנחנו מדברים גם מבחינה עקרונית.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מבחינה עקרונית גם למיכל - - -
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
שאנחנו רוצים שהם יישארו שם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מבחינה עקרונית זה נאמר גם על ידי מיכל, אין לה שום כוונה להזיז משהו ולעשות משהו ללא התייעצות ושיתוף עם המשפחות. זה נאמר על ידה, לא על ידי.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא, לא, בסדר, אני יודעת, היא אמרה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל אני מבין את החשש. אבל יחד עם החשש יש פה שאלות משפטיות מהותיות שאני לא יודע לפתור אותן.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אם אנחנו כותבים בחוק שבינתיים המיגוניות לא נוגעים בהם, זה חייב להיות תחת, לא יודעת, פתרון משפטי?
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
כן.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
למה?
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
גליה, אני אנסה להסביר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כי אנחנו חיים במדינת חוק ויש חוקים קיימים והצעת חוק הנצחה חשובה ככל שהיא תהיה היא לא כל יכול ולהביא כביש עוקף לכל החוקים הקיימים. כפי שאמרנו לגבי ארכיון המדינה וכמעט בכל סעיף פה נגענו במיליון חוקים. בנושא הזה יש חוקים של תכנון ובנייה, יש חוקים של סמכויות של רשויות מקומיות. מיליון חוקים. אני לא יודע כרגע לתת את הפתרון המשפטי לדבר.
אבל אני כן רוצה לשים פה על שולחן הוועדה. יש פה סוגייה שהיא לא פחות מהותית. לוח הזמנים של הכנסת הולך ומצטמצם. סביר להניח שיום ראשון זה היום האחרון שאנחנו נוכל להתכנס פה לדיונים ולהצבעות. אולי עוד חצי שעה נקבל במשך השבוע להצבעות סופיות ולהוריד את זה למליאה, אם בכלל נצליח. לכן כל הבלגן הזה סביב הנושא הזה, והוא חשוב, אבל אתם צריכים גם להיכנס לפרופורציות שאם אנחנו לא נגיע - - -
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
מבחינתנו זה בל יעבור.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
אתה שומר הסף של המיגוניות, חה"כ טייב.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הילה, אני לא מזלזל.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
אתה שומר הסף שלהם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני אמרתי שאם בסוף אנחנו נתעקש ולא יימצא פתרון משפטי לדבר הזה, אני לא עוצר את זה. אני כרגע יש לי מחסום משפטי שאני לא יודע לעקוף אותו. לכן אני אומר, אני כיו"ר הוועדה אמרתי את זה וישבתי עם מיכל וישבתי עם הילה וישבתי עם כולכם. אני חושב שנכון להגיע להסכמות רחבות ולמצוא איזה שהוא פתרון.
אני רק אומר על שולחן הוועדה, אם לא יימצא הפתרון יש שתי אופציות: או לרדת מהחוק ולהגיד אין כלום, לא יהיה לא מיגוניות ולא אתר מרכזי. המיגוניות לא ירוויחו פה כלום כי בעצם זה לא פותר להם את הבעיה. נותן את כל הסמכויות לרשות המקומית לעשות את אשר על ליבה. אין לי ספק שמיכל תעשה את זה בצורה הטובה ביותר. והיא אמרה וניכרים דברי אמת. אין לי ספק שהיא תעשה את זה בשיתוף עם המשפחות. אבל אם לא נגיע לזה, זו המשמעות. שלא יהיה חוק והרשות המקומית תעשה מה שהיא רוצה.
לכן אני אומר, בואו נעשה את זה בשום שכל. אני מבקש מהיועצים המשפטיים, גם של הוועדה, גם של משרדי ממשלה, תנסו למצוא איזה שהוא נוסח שבסוף מביא איזה שהוא פתרון שגם מיכל יודעת לחיות איתו וגם המשפחות יודעות לחיות איתו. אני מעבר לזה לא יודע להביא כלום.
האופציה השנייה מבחינתי היא לא לוותר על החוק ולוותר על המיגוניות.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
לא יקרה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ולהתקדם. אבל "לא יקרה" אתה יודע מה זה אומר.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
בסדר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה אומר תמות נפשי עם פלישתים. לא יהיה לא זה ולא זה.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
נכון, כי זה הדבר היחידי שנשאר לנו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל אתה תפסיד ממילא.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
לא, לא נפסיד.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אבל אתה תפסיד ממילא את המיגוניות.
<< אורח >> עמרי רחום: << אורח >>
לא נפסיד. תהיה מלחמת חורמה, תהיה מלחמת אחים פה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא רוצה מלחמת אחים. אני אומרת, אם אנחנו הולכים על החוק, אנחנו רוצים את החוק הזה. אם אנחנו עושים את החוק הזה, אני שואלת באמת. אתה אמרת לי ואני שואלת שוב, כי אני אולי לא הבנתי. אי אפשר בחוק הקיים להכניס סעיף שהמיגוניות נשארות כרגע ויבוא על פתרונן בהמשך? משהו שימנע לגעת בהן עד שבאמת יהיה פתרון?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה מה שהצענו. אני לא יודע מה זה הנוסח המתגלגל, אבל לפחות המתווה הגדול שאנחנו התוויתי גם את הייעוץ המשפטי של הוועדה וגם של הממשלה. לצערי הייעוץ המשפטי של המשרדים לא מסרו איזה שהוא משהו קונקרטי לוועדה. ולכן שמרתי לא יכלה לעבוד על זה ברמת הפרקטיקה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
זה מהיום להיום, נכון? זה מה שאמרת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה כבר שבועיים, מה זה מהיום להיום? היום יצאנו להפסקה, ביקשתי שזה יקרה וזה לא קרה.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
לא קרה, אוקיי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כרגע הנתון מאוד פשוט. אמרתי, או שאנחנו מוותרים על הצעת החוק אם לא יהיה פתרון. ואז לא יהיה לא הנצחה ולא זיכרון ולא אתר מרכזי ולא שום דבר. והמיגוניות יישארו בסמכות הרשות המקומית והרשות המקומית תעשה כל אשר על רוחה. אמרתי שאין לי ספק ואני סומך על מיכל שתעשה את זה אתכם ביחד בשיתוף פעולה.
האופציה השנייה היא להעביר את החוק ואני אומר לפחות יש לי ציפור אחת ביד מאשר שתי ציפורים על העץ. זהו.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
אבל אין בעיה משפטית לסעיף שאני הצעתי.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
לא, לא, יש בעיה. אני רוצה להסביר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כרגע אין אישור לסעיף שהצעת מהייעוץ המשפטי של משרדי הממשלה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
סליחה, אני רוצה קצת להסביר ואני חושב שזה יעשה סדר בבלגן. שנייה, כי גליה שאלה שאלה.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
יש פשוט הצעה של נוסח, שתהיה הוראת מעבר שכל מה שהיה קיים לפני ה-7 באוקטובר ישומר באתרו עד סיום הליך של שיתוף ציבור של התאגיד והרשות המקומית ביחד. ואז אחרי השולחנות העגולים יחליטו מה עושים ואחר כך ייצאו לדרך. אבל הוראת מעבר עד המצב הזה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ומי מכריע? מי מכריע בסוף?
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
יהיה שיתוף ציבור.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני הולך איתך.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
של התאגיד עם הרשות המקומית.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני מבין מהר.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
הילה, אי אפשר. זה מה שרציתי להסביר ולא נתנו לי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
רגע דורון. עשיתם שיתוף ציבור, ישבתם, עשיתם שולחנות עגולים. בסוף אחרי הכול הרשות המקומית לוקחת החלטה.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
אבל היא לא יכולה, היא מחויבת בשיתוף ציבור ולקיים את ההחלטות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
היא עשתה שיתוף ציבור. היא הביאה אנשי מקצוע. היא הגיעה בסוף להחלטה, למרות הכול, עם גיבוי של אנשי מקצוע, שמיגונית א' תישאר במקומה, מיגונית ב' ו-ג' יצטרכו לזוז.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
בעוד ארבע שנים, אחרי שהם עבדו עם התאגידים וזה מה שהם?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מי לוקח את האחריות הסופית? מי מחליט? אחרי שיתוף ציבור.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
עוד ארבע שנים כשיקום התאגיד ויהיה שיתוף ציבור הזה אנחנו נראה מה נעשה אז. אבל כרגע, ונקבל את מה שיהיה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
במשך ארבע שנים לא עושים כלום בשטח?
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
לא נוגעים במיגוניות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לא נוגעים. במשך ארבע שנים האלה, אחרי שנתיים וחצי מגיע תקציב קול קורא לשיפוץ של כביש 232 להרחבת הכביש?
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
מהמם, הם יכולים לתכנן ליד המיגוניות כזה פארק יפה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני שואל, אני לא קובע. עשו תכנון מחדש, עשו הכול. הגיעו אחרי שיתוף ציבור, המלצות של אנשי מקצוע שיש מיגונית אחת שצריך להזיז אותה. לא את כולם. בואי, אני הולך למקרה קצה.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
אנחנו לא נתנגד לזה ונקבל את מה שיהיה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מה זה נקבל? מי יכריע בסוף?
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
מה זה מי יכריע בסוף?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מי ייתן את ההוראה להזיז את אותה מיגונית?
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
התאגיד.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
יפה. אוקיי, אני איתך. שנייה, אני איתך. פה אני מכניס את היועצים המשפטיים גם של משרד המשפטים וגם של משרדי הממשלה, האם מבחינתם מה שאני לפחות שמעתי מהם, אני מזהה שיש פה בעיה משפטית למשוך סמכויות מרשות מקומית מוניציפלית ולהעביר את זה לתאגיד.
אם יבואו משרדי הממשלה ויגידו אנחנו לא רואים שיש בזה בעיה, תלכו, שוט, בואו נלך על זה.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
אבל אנחנו לא מושכים מהם את הסמכות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
עזבי את המהות. המהות אני אושיב את הילה איתי ומיכל ביחד עד שייצא עשן לבן בחדר. אני לא רואה את הייעוץ המשפטי של המשרדים שמאשרים הליך כזה.
<< אורח >> הילה אביר: << אורח >>
אנחנו לא מפקיעים מהם את הסמכות. אנחנו כן מוסיפים את התאגיד כגורם שלישי שיפקח על הדבר הזה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
יפקח, אבל מי קובע בסוף? אין בעיה, משתפים גם את התאגיד. התאגיד צריך להביע את דעתו. בסוף התאגיד אמר שהוא לא מסכים להזיז את המיגונית. הסמכות הסופית היא?
<< אורח >> עמית זנדר: << אורח >>
יש לי שאלה, יוסף. ראינו את כל המשפטנים שהם עוד לא יודעים מי נגד מי. אולי לתת להם זמן עד יום ראשון להתכנס פה ביום ראשון, אם זה אפשרי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ואם זה לא הולך ביום ראשון, מה עושים?
<< אורח >> עמית זנדר: << אורח >>
אתה נותן להם לימיט ארבעה ימים שיישבו ויעבדו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בסדר, כנראה שזה מה שיקרה, אין לי הרבה פתרונות. אין לי מה למשוך את הוועדה הזאת עד 24:00 כשאין לי נוסח. נכון.
<< אורח >> עמית זנדר: << אורח >>
תקבע ביום ראשון כינוס הוועדה, שיהיה להם תשובות. ארבעה ימים לקבל תשובות זה אפשרי, זה לא תוך כמה שעות. תוך ארבעה-חמישה ימים אפשר להגיע להחלטה, לא תוך כמה שעות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אין לי ברירה.
<< אורח >> עמית זנדר: << אורח >>
יום ראשון נגמור את הסיפור.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
חברים, אם כך, אנחנו נסיים להיום. נתכנס ביום ראשון.
<< אורח >> גליה חושן: << אורח >>
כל הצהובים נמשיך לקרוא אותם?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן. אנחנו נפסיק פה. נתכנס ביום ראשון, נחכה לאישור הסופי של יו"ר הוועדה, אבל כן, כנראה יום ראשון.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:30. << סיום >>